פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



26
ועדת המדע והטכנולוגיה
08/09/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, י"ט באלול התש"ף (08 בספטמבר 2020), שעה 13:00

ריכוז והצגת כל המידע ב'אזור האישי' הממשלתי my.gov.il

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
אנדרי קוז'ינוב

איתן גינזבורג

שחר ברכה - ראש רשות התקשוב הממשלתי, משרד הדיגיטל הלאומי

יוגב שמני - מנהל ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתי, משרד הדיגיטל הלאומי

מוריה זיסוביץ - מנהלת ארכיטקטורת הנתונים הממשלתית, רשות התקשוב הממשלתי, משרד הדיגיטל הלאומי

רווית קורן זילברפר - ראש מטה, רשות התקשוב הממשלתי, משרד הדיגיטל הלאומי

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לימור חלד רון - יועמ"ש מכלול המידות, מערך הסייבר הלאומי

ג'וש שדיאל - ראש תחום בכיר הזדהות בטוחה ופרויקטים, מערך הסייבר הלאומי

רועי פרידמן - ראש היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים, מערך הסייבר הלאומי

עדי טאיטו - ראש אגף קשרי ממשל, מערך הסייבר הלאומי

שלמה אוחיון - סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות, רשות המסים, משרד האוצר

רפאל מור - מנהל תחום בעיר מערך שירות ישיר, רשות המסים, משרד האוצר

ניבה משיח - שירות לקוחות, רשות המסים, משרד האוצר

עדי שיינבך - רפרנטית דיגיטציה, משרד המשפטים

סיגלית סובל סביון - מנהלת אגף קשרי לקוחות, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

חנה אביסרור גולדרייך - מנהלת אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, שירות התעסוקה הישראלי

איזבלה דרגונצקי - סמנכ"לית שירות לקוחות, רשות האכיפה והגבייה

אסתריה סיני - ראש אגף בכיר מערכות מחשוב, יישומים כלכליים, המוסד לביטוח לאומי

יאיר פראנק - מנהל פרויקט הורדת הנטל הבירוקרטי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

יהונתן קלינגר - יועץ משפטי, התנועה לזכויות דיגיטליות

זאב שטח - מנכ"ל חברת קומדע, גורמים מאשרים

יוסי ברוך - עו"ד, אחראי לנושא הפרטיות, ISACA ישראל

איילת חאקימיאן

ס.ל., חבר תרגומים


ריכוז והצגת כל המידע ב'אזור האישי' הממשלתי my.gov.il

צהריים טובים, אני מתכבדת לפתוח את ועדת המדע והטכנולוגיה, י"ט באלול תש"ף, 8 בספטמבר 2020. על סדר היום ריכוז והצגת כל המידע ב'אזור האישי' הממשלתי, my.gov.il. הדיון הוא ביוזמה וכתוצאה של פנייה של חבר הכנסת איתן גינזבורג, יושב ראש ועדת הכנסת, שתיכף יסביר גם, הוא ביקש לכנס את הישיבה על רקע טענה להיעדר סנכרון בין המערכות המקוונות למתן שירותים ממשלתיים לאזרח.

אני תיכף כמובן אעביר אליך את רשות הדיבור, אני רק אגיד שהפנייה הזאת משקפת באמת את ההזדמנות שהתקופה שאנחנו נמצאים בה, תקופת הקורונה, מביאה לפתחנו. אין ספק שהיא בעיקר מציבה מורכבות וקשיים גדולים בהרבה תחומי חיים, אבל אם אפשר להסתכל על הצד הטוב היא גם משמשת פוטנציאל האצה של הפיכת שירותים לשירותים דיגיטליים, ליכולת של המערכות הציבוריות השונות להנגיש לציבור דרכי התקשרות טובות יותר, נוחות יותר, ולתכלל את כל הדבר הזה. אז בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש, חבריי חברי הכנסת, כל המוזמנים, תודה על ההזדמנות והנכונות לקיים את הדיון הזה. נדמה לי שהדברים שפתחת, גברתי יושבת הראש, משקפים בצורה מאוד מאוד נכונה גם עולם שאליו היינו צריכים להגיע, אולי אפילו מזמן, עולם שבו החיים נעשים יותר נוחים ויותר יעילים ויותר פשוטים בעידן שבו הנושא הטכנולוגי כל כך מתקדם, בטח פה בישראל, אומת הסטרטאפ, ובטח בעידן שבו הממשלה מקדמת ומקימה מערכות ומשרדים שעוסקים בתחומים האלו.

בעיקר ובפרט בתקופה הזאת, תקופת משבר, אחד הדברים שנחשפנו להם בתקופת הקורונה הוא שינוי תפיסות התנהגותיות והרגלים התנהגותיים שהיינו רגילים אליהם. גם בשוק העבודה, גם בהתנהגות החברתית, פתאום רואים שאפשר לעבוד מהבית, לא חייבים להגיע למשרד, פתאום רואים שהרבה מאוד שירותים שעד היום נאלצנו להגיע למשרדים ולגופים שונים, שאפילו אילצו אותנו, ולא היו מוכנים לקבל את האפשרות ואת המחשבה שלא נהיה נוכחים פיזית, פתאום בצל המשבר הבריאותי הם מבקשים ודורשים ומתאימים את עצמם לסיטואציה שבה אפשר גם להגיש ולקבל שירותים מרחוק.

דווקא היום, כשאנחנו הגענו לסיטואציה הזאת בעל כורחנו, חבל שלא ביוזמתנו, אחד הדברים שנחשפו במלוא מערומיהם במהלך המשבר הזה שכולם מתמודדים איתו הוא הסרבול והבירוקרטיה שאנשים צריכים לעבור כשהם צורכים שירות מגופים שונים, גם שירותים ממשלתיים, אבל גם שירותים פרטיים, של גופים ציבוריים גדולים, של לאו דווקא המדינה, והם מבקשים לממש את הזכויות שלהם או לקבל את השירות אותו הם מבקשים לקבל.

כך לדוגמה מי שזכאי לקבל דמי אבטלה צריך להירשם בשני אתרים שונים, צריך להירשם במערכת הביטוח הלאומי וצריך להירשם בשירות התעסוקה, צריך להתעדכן באופן תדיר בשני האתרים כדי לוודא שהוא מקבל את מה שמגיע לו. זו דוגמה אחת. אני יכול לצטט פה עדות של משתמש שדיבר על התסכול שלו, הוא כותב ככה, אדם שניסה להגיש דוח שנתי למס הכנסה, הוא כותב: למה באזור האישי שלי, ב-my gov אין את הנתונים של רשות המסים, למה אני צריך להתחבר גם לזה וגם לזה בנפרד? למה שתי מערכות עם שתי סיסמאות והכול הכול נפרד. אני מנסה להגיש דוח שנתי למס הכנסה ובא לי לבכות.

הוא לא צריך לבכות, הוא לא אמור לבכות, הוא צריך לקיים את חובתו האזרחית ולהגיש דוח והוא לא צריך לעבור מדורים לא נעימים עד הגשת הדוח שהוא חייב לעשות את זה. אם המדינה כבר באה ואפשרה את הגשת הדוח בצורה דיגיטלית, וטוב שכך, וטוב שהמדינה והממשלה דוחפת לאזור הזה, אבל הסרבול, רבותיי, הסרבול, הבירוקרטיה, התסכול של ההתעסקות.

יש היום בכל מיני מקומות בעולם כבר תפיסות של one stop shop, של Ask Once, שבו אתה נכנס לאתר, רושם את הפרטים והכול פרוש בפניך. אני לאחרונה נאלצתי להיכנס לתוך אתר שהייתי צריך לשלם בו דבר מה וכדי למצוא את הטופס המיועד לא הצלחתי למצוא את הידיים והרגליים, ואני לא טכנופוב, אני די מצוי בעולם הזה. זה היה קשה, זה מיותר. הסרבול הזה לא צריך להיות. זה צריך להיות קל.

בכלל הגישה שלנו לכל תחומי החיים בכל השירותים הממשלתיים צריכה להיות יותר יעילה, השירותים המקוונים צריכים להיות פשוטים, ברורים, לא רק לאדריכל שבונה את המערכת, גם למשתמש הקצה, לאזרח הפשוט, לא לאזרח הטכנולוגי, דווקא לאדם שהוא לא תמיד נמצא שם. זה צריך להיות אינטואיטיבי, זה צריך להיות ברור ונגיש.

היום צריך יותר מתמיד לפשט ולייעל את השירותים המקוונים לאזרחים, שיקלו עליהם לקבל את השירותים, לממש את חובתם האזרחית, לאפשר להם פעולות מקוונות במערכות ממשלתיות ולמנוע כניסה נפרדת לכל מערכת. החלום הוא שכל המערכות יהיו מסונכרנות, כל משרדי הממשלה, כל הגופים הציבוריים, לכל אחד יהיה את רמות הצפייה הנדרשות להם, לצורך עבודה, אבל שהכול יהיה בתוך מערכת אחת, כי באמת האזרחים לא צריכים להיות מטורטרים, לא בלך תבוא בקומות, כמו שפעם ראינו בסרטונים או בסרטים אחרים, אבל גם לא בין אתרים שונים. גם כשהוא יושב בכורסה בבית, להיכנס לכל אתר ולחפש את הסיסמה ואת היוזר בכל אתר ולראות כל אתר עם אדריכלות שונה ודרישות שונות, פה צריך דרכון, פה צריך תעודת זהות, פה צריך בכלל את רישיון הנהיגה, פה את מספר הדוח ופה את מספר השובר. זה מיותר. אתה נכנס לתוך האזור שלך, הכול צריך להיות פרוש בפניך. לפעמים דברים שאפילו אתה לא מודע אליהם, פתאום אתה נחשף אליהם, אוי, שכחתי שם דוח, אוי, אני צריך להגיש דוח למס הכנסה, אוי, עכשיו אני צריך באמת להגיש מה שצריך. הכול צריך להיות שם נגיש ויעיל.

ראינו במדינות אחרות, אסטוניה זו הדוגמה שאני יודע שהכי מתקדמת. אני בא מתוך השירות הציבורי, מהשלטון המקומי, מעולם התכנון והבנייה, ניסו לייעל בתחום הדיגיטלי את כל עולם היתרי הבנייה והגשת תוכניות ועדיין מסורבל שם, זו מערכת תכנון זמין עדיין קשה, אבל מנסים לייעל את זה. תראו איך זה קורה במדינות אחרות, מקבלים היתרים תוך ימים, פה אצלנו זה חודשים רבים אם לא שנים. הכול קל, הכול פשוט, ואין שום סיבה שזה לא יקרה כאן.

אז אני חושב שאת מדיניות Ask Once שמוחלת במדינות רבות, מדיניות שלפיה האזרחים והעסקים נדרשים לספק מידע פעם אחת והרשויות משתפות מידע כך שהאזרחים פטורים מהצורך לנפק את אותם פרטים לכל רשות בצורה נפרדת, היא חשובה. אני יודע שיש החלטות ממשלה שמאמצות את המדיניות הזאת, אני יודע שהייתה החלטת ממשלה לאחרונה שאמרה להאיץ את הפעילות בתחום הזה, ואני יודע שרשות התקשוב הממשלתית עושה פעולה מאוד מאוד נרחבת, אין ספק שגם נראה את הדברים האלה, אבל חייבים לדחוף את זה עוד יותר מהר קדימה כי זה חשוב ואנחנו מפגרים בזמן והיינו מצפים שדווקא ישראל תהיה זו שמובילה בעולם ולא זו שמשתרכת אחרי העולם.

תודה, חבר הכנסת גינזבורג. נפנה למר שחר ברכה, ראש רשות התקשוב. אני רק אאתגר בינתיים בזמן הדיון וגם לאחריו את האקדמיה ללשון עברית או את אבשלום קור אם יש לכם חלופות ל- Ask Once, ברור מה התרגום, אבל אם יש חלופות קטצ'יות, הנה, גם קטצ'י זה לא בדיוק עברית, ול-one stop shop, אז אתם מוזמנים לפנות אלינו ואנחנו נציע את זה פה.

ל- one stop shop יש כבר, נגישה אחת, או משהו כזה.

לנקודה אחת נראה לי.

נקודת גישה אחת.

נראה לי שצריך לעבוד על זה עוד קצת. מר ברכה, בבקשה, תודה שבאת לדיון.

תודה רבה, תודה, גברתי יושבת הראש, תודה, אדוני, חבר הכנסת גינזבורג, על העלאת הנושא המאוד חשוב הזה. אני מציע, היות שאנחנו פעם ראשונה במושב הזה פה ניתן איזה שהוא רקע ואז אני אתייחס לדברים האלה ולנושא בלב הדברים היום.

בטח, בשמחה.

נראה את המצגת. מצגת מאוד קצרה, לראות את הגשר שבנינו כדי שמשרדי הממשלה ובכלל הגופים הציבוריים יוכלו לנסוע עליו בצורה מאוד מהירה.

אני אתחיל ואומר, עד שהמצגת תעלה, רשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי היא הגוף שמנחה ומוביל את כל אגפי טכנולוגיה דיגיטליות ומידע בממשלה והיא אמונה על האסטרטגיה של ממשלת ישראל בתחומי התקשוב והחזון לאן אנחנו הולכים הלאה. משלב הקמתנו, ב-2015, בתוכנית האסטרטגית הראשונה, חרתנו על דגלנו את חזון האזרח במרכז, לתת לאזרח את השירותים בצורה שבה הוא רוצה ובצורה שהכי נוחה לו.

היום לרוב האזרחים זה נוח, לא במרכזי הערים, אלא בטלפון או במחשב או בטאבלט ושמה אנחנו פועלים וכמובן אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה מהירה ונוחה. ברגע שזה יעלה אנחנו נוכל לדבר גם על הפעולות שעשינו בהמשך.

יש לנו את זה גם בטאבלט.

מעולה. (מצגת). אפשר להמשיך לשקף הבא. בגדול מה אנחנו עושים. כמו שאמרתי, אנחנו אחראים על פיתוח תשתיות מרכזיות, אנחנו אחראים על ההנחיה של כל המשרדים והבקרה של העבודה, אנחנו אחראים על כל הנושא של השירות הממשלתי, היחידה לשיפור השירות הממשלתי היא גם חלק מרשות התקשוב, ואנחנו אחראים על הרגולציה וכמובן אנחנו אחראים גם על היחידה בהגנה בסייבר, מערך הסייבר הלאומי הוא מי שכותב את התורה להנחיית הסייבר בכלל המדינה, כלל המשק, ורשות התקשוב, היחידה להגנה בסייבר היא מי שאחראית על ההנחיה והבקרה בעולם הממשלה בכלל.

דיברנו על תפיסת האזרח במרכז שבאה ואמרה כבר בתחילת הדרך שלה לקחת את כל אתרי הממשלה, מידע באמת היה מופץ בהרבה מאוד אתרים, אבל האזרח לא אמור לדעת אם השירות שהוא מחפש נמצא במשרד הכלכלה או במשרד החינוך או בזרוע העבודה, מה גם שלפעמים המשרדים האלה עוברים בעלים, והוא גם לא אמור לאתר אם זה בעמוד הבית או בעמוד פנימי וכל אחד עם תפיסות העבודה שלו.
כבר ב-2017 התחלנו לצאת לדרך עם אתר השירותים הממשלתי, gov.il, הוא אתר שמדבר בשפת השירותים. כלומר אם אתם רואים את עמוד הבית, אנחנו לא רואים משרדים, אנחנו רואים שירותים. אני עכשיו מחפש שירות בנושא חינוך, אני מחפש שירות בנושא תעסוקה, אני מקבל את מכלול השירותים, מקבל דף מידע, והלאה לטופס. פחות רלוונטי לי כאזרח איזה משרד מספק לי את השירותים האלה, אני רוצה לבצע בדרך כלל את מה שהמדינה הטילה עליי ולהמשיך הלאה עם שאר היום שלי.

האתר, כמו שאמרתי, האזרח במרכז, נגיש בכל האמצעים, עומד בתקני הנגישות המחמירים ביותר, ואני אדבר בהמשך גם על אוכלוסיות שהן חסרות אוריינטציה דיגיטלית, כדי שלא נשאיר אותם מאחור.

מבחינת רשות התקשוב, יחידת ממשל זמין, נמצא איתי כאן מר יוגב שמני, מנהל יחידת ממשל זמין, זו יחידה שאחראית בין היתר על הגישה של הממשלה כלפי החוצה, לאינטרנט, וגם הכניסה ברמה של התקשורת, אבל גם ברמה של כל השירותים. אין היום היגיון שכל משרד ממשלתי יקים לעצמו מערכת הזדהות שתיכף אני אדבר עליה, מערכת למשלוח אס.אמ.אסים, או אפילו אתר, הוא יכול לקבל את הכול בשירות אחד במקום אחד, מאוד יעיל ומאוד מאובטח, ולהתמקד באמת במתן ערך לאזרחים או לבעלי עסקים שלהם הוא נותן שירות.

כמו שאתם רואים. אני לא אכנס לכל הריבועים, אבל עושר מאוד רב של שירותים ויכולות שכל משרד יכול לקבל, חלקם חינם אין כסף, חלקם בעלויות מאוד מאוד קטנות, בעלויות בסיס, בעלות השירות עצמו.

לדוגמה איך נראות התשתיות האלה בעיני האזרח. אחד הדברים שאתם רואים, תשלום רישיון רכב בשלבים. אנחנו רואים פה גם את השימוש באתר שדיברנו עליו מקודם, גם שימוש במערכת הטפסים שבו הוא רואה את הטופס, וגם בשרת התשלומים. אני אציין, למשל שרת התשלומים הזה שמאחד את רוב ההכנסות של המדינה סלק בשנה האחרונה מעל 80 מיליארד שקל, היום הוא יעבור כבר את ה-90 מיליארד שקל. אדוני, חבר הכנסת, זה ייחודי, במקומות אחרים בעולם יש הרבה מאוד מערכות כאלה ולמשרד האוצר במדינה הזאת יש הרבה מאוד עבודה לאחד את כל הדיווחים, אנחנו מייצרים גם תמונה אחידה.

מאחורי השירות הדיגיטלי, בפתח שלו, בשער שלו, דרישת הבסיס היא היכולת לזהות את האזרח בצורה בטוחה. כשאנחנו באים לקבל שירות פיזי, השאלה הראשונה של הפקיד שעומד מולי היא: תציג לי בבקשה תעודת זהות, כדי לדעת שאני יכול לבצע ולחשוף לך מידע. בלב המערכת הזאת עומדת תשתית מערכת ההזדהות הלאומית, התשתית הזאת נרכשה על ידי רשות התקשוב, הוטמעה, עובדת היום בתקני האבטחה שגם עבור החלטת הממשלה, אבל גם על פי התקן הבינלאומי, מה שנקרא NIST level 3 או רב"א ברמה 3 או 4. מעל 1,250,000 אזרחים כבר נרשמו למערכת הזאת עם קצב גידול, בעקבות הקורונה, של מעל 100,000 אזרחים כל חודש שמצטרפים למערכת, וזה עומד בלב השירות הדיגיטלי.

המערכת נותנת שירות גם לאזור האישי, שאדוני, חבר הכנסת, מדבר עליו, שתיכף אני אראה, אבל היא נותנת זהות, כמו שאתה אומר, יוזר וסיסמה, משתמש אחד, זהות אחת, מול הממשלה גם למערכת בית המשפט, גם למערכת נתוני אשראי וגם למערכות נוספות שמתחילים לעשות בהן עוד ועוד שימושים.

האזור האישי הוא למעשה מה שאדוני מתכוון, הוא לקחת את כל הפרטים שיש לנו על האזרח ולחשוף לו אותם במקום אחד. פרויקטים שהבנקים עשו כבר לפני 15 שנה, שחברות הביטוח עשו כבר לפני עשור פלוס, אתה לא נכנס לביטוח האלמנטרי, לביטוח הבריאות, לביטוח הרכב, אתה רואה את הכול במקום אחד. אותו כנ"ל הבנקים.

רשות התקשוב עמלה להקים את האזור האישי הזה ולמעשה זה הגשר. אנחנו לא מספקים שום שירות משלנו ואנחנו קוראים למשרדים לבוא ולעשות בו שימוש. במהלך השנה וקצת שהוא עלה כבר מעל 40 שירותים נכנסו אליו, שירותים כגון שינוי כתובת. היום אם אתה רוצה לשנות כתובת, בעבר היית צריך לבוא ממש למשרד הפנים, היום אתה נכנס, המערכת, אחרי שהזדהית, יודעת את כל הפרטים שלך, יודעת מה הפרטים של ילדיך הקטינים, כל מה שאתה צריך לעשות זה רק לכתוב את הכתובת החדשה ובזה הסתיים התהליך.

האזור האישי נמצא כל הזמן בהאצה, יש כל הזמן שירותים בפיתוח, ואני אדבר גם על הגופים הספציפיים שדיברת. האזור האישי, כדוגמה, רואים בו, ברגע שנכנסים, את כל הפרטים. אפשר לראות שרישיון הרכב שלך עומד לפוג, רישיון הנהיגה שלך עומד לפוג, הדרכון שלך אולי עומד לפוג, אם מחכה לך דוח תנועה כלשהו, אתה יכול לראות אותו באתר הזה.

אתם רואים את הכפתור? מתוך הסטטוס עצמו, אתה יכול קליק אחד ואתה מבצע את הפעולה. האתר נגיש כמובן בכל המדיות, אנחנו רואים חלוקה של 50%-50% בין השימוש בטלפונים סלולריים לבין מחשבים ניידים, זמין ונגיש בצורה מלאה.

מה שאתה מראה לנו זה כבר קיים?

חי, קיים, מיליון האזרחים שאתם רואים, ה-40 ומשהו שירותים קיימים, עובדים, כל אחד יכול להיכנס. אתם רואים גם מידע פנסיוני, כרגע זה הר הכסף שנכנסתי כבר, לא כולנו בדרך כלל נכנסים לראות מה עם המידע הפנסיוני שלנו, אבל אם נכנסתי רגע לחדש את רישיון הרכב אז אנחנו יכולים לעשות את זה כבר פה.

דיברנו על שירותים קלים ונוחים. נושא של העברת בעלות על רכב. היום כל אזרח שרוצה להעביר את הבעלות על הרכב שלו, במקום ללכת בבוקר ולהתייצב בדואר ביחד המוכר והקונה, נכנסים שניהם בתהליך של חמש דקות, אני רואה את הרכבים שלי כבר באזור האישי, לוחץ על כפתור להעביר את הבעלות, בצד השני המקבל את הבעלות על הרכב מאשר את ההליך, את הקבלה עליו, משלמים את האגרה הממשלתית וזהו. מיידית בעל הרכב מקבל רישיון רכב ב-PDF. זה שירות פורץ דרך של משרד התחבורה.

לא צריך ללכת לרשות הדואר?

אין שום צורך ללכת. מעל 9,000 איש כבר ביצעו את זה, באמת שירות פורץ דרך של משרד התחבורה שהתגבר על הרבה מאוד אתגרים רגולטוריים.

השלב הבא שלנו, אם אנחנו יודעים מי אתה ואנחנו מתחברים לכל המשרדים ואנחנו יודעים לשאוב את המידע עליך אז אנחנו יכולים גם לדחוף מידע, בפוש מה שנקרא, להודיע לך, לא אם במקרה נכנסת, שרישיון הרכב עומד לפוג, אלא ממש להודיע לך: שים לב, רישיון הרכב שלך עומד לפוג, לחץ כאן לקבל. או אם נסתכל טיפה בחזון יותר קדימה, יולדת שיוצאת מחדר לידה, יום אחרי, להגיד מזל טוב על הולדת הבן או הבת, אלה פרטי הבנק האחרונים שיש לנו בחשבון, לחץ/י כאן לקבלת המענק. זה שירות שכבר קיים ועובד. בחוק ההסדרים החדש אנחנו אמורים לקבע גם את המעמד שלו ואת איסוף המידעים של כתובות האימיילים של האזרחים על מנת שכל אזרח שיחפוץ לצאת מהשירות יוכל לעשות בזה שימוש.

לא הבנתי מה הולך לעלות בחוק ההסדרים.

האיסוף, הרישום, הקמת מרשם של כתובות הדואר האלקטרוני, המזהים הדיגיטליים של האזרחים, שאני אוכל לגשת אליך ולשלוח לך, במקום בדואר ישראל, לשלוח לך הודעה באס.אמ.אס או באימייל, לפי מה שתבחר, לפי מה שיש לך.

ותהיה לך גם חובת התייחסות ל - - -

יש לך חובת דיווח למסור את הפרטים האלה, אך אתה יכול לבחור לצאת מהשירות, לא לקבל אותם.

זה יחייב כל אזרח למסור את מספר הטלפון או את המייל.

יחייב כל אזרח. אם זה יעבור בצורתו הנוכחית, כשזה יעבור בצורתו הנוכחית, זה יחייב כל אזרח למסור את הפרטים שלו.

אבל אתה אומר שאפשר לצאת.

לצאת מהשירות.

אבל הוא כן חייב ל - - -

אבל עדיין ההודעות שאתה יכול להמשיך ולקבל בתצורה הזאת הן אחת לשנה תזכורת, אם אתה רוצה בכל זאת לחזור לשירות ובמקרה חירום. זה הדבר היחיד שיהיה מותר.

כלומר עדיין אתה מספק את כל הפרטים שלך, זה נשמר במאגר?

אמת. אז אני מגיע למאגר, אני עוד שנייה - - -

אתה תיכף תניח את דעתנו שכל מה שסיפרת לנו עדיין ביטחוננו ופרטיותנו - - -

עוד שני שקפים בדיוק אני אגיע לזה, כי זה ברור שהשאלה הזאת מתבקשת. אכן, מה שאנחנו עתידים להעלות במסגרת תוכנית ההאצה 260 אכן הקורונה האיצה תהליכים שהתרחשו והתחילו גם בפן של הציבור וגם בפן הממשלה. אחד הדברים שנמצאים בעבודה והואצו במהלך החלטת הממשלה 260 הוא האזור העסקי. האזור העסקי הוא כל מה שראיתם באזור האישי עבור בעלי עסקים. עליהם יש הרבה יותר חובת דיווח אל מול גורמי ממשל וגורמים ציבוריים. האתר העסקי למעשה ירכז את כל הפעולות של בעל העסק והעוסק מול משרדי הממשלה, את כל המסמכים שלו, את כל האישורים שלו הוא יוכל לקבל הכול במקום אחד.

בעצם זה לא יהיה לפי תעודת זהות, אלא לפי מספר הח"פ?

הכניסה תהיה תעודת זהות, כי אני עדיין שחר ברכה, אני נכנס כשחר ברכה, אבל רשות התאגידים או רשם החברות יודעים שאני דירקטור או מנכ"ל בחברה כזו או אחרת. אני רשום כעוסק ברשות המסים ואז אם יש לך מספר חשבונות בנק את יכולה לעבור בין חשבונות בנק, תוכלי לעבור בין האזור האישי לאזור העסקי בהזדהות אחת, לא ללכת למספר מקומות.

התשתית של המערכת הזו כבר נמצאת באוויר, זה הגשר, אנחנו עכשיו מחברים את השירותים הראשונים שעתידים לעלות עוד השנה.

זו עוד דוגמה לאחד המסכים, שירות של רשות המסים. שירות ביחד עם המכס, עם מערכת מסלול. הסטטוסים והמידעים יהיו השירותים הראשונים שיעלו. ואם דיברנו על נושא של Ask Once אז אחד הדברים שבאמת אנחנו עושים, בתחילת הדרך כשעברו לשירותים באינטרנט לקחו את כל טופסי הנייר, העבירו אותם במקרה טוב ל-PDF ואמרו: תמלא אותם, וזהו. התהליך עבר סוג של דיגיטציה, אבל הוא עדיין היה, סליחה, לא יעיל. הדגש שאנחנו שמים במעבר לשירותים פה הוא תהליך של מעבר לתהליך דיגיטלי, כלומר איך אני נותן שירות בצורה דיגיטלית.

הדוגמה פה, אמנם היא של רשות האוכלוסין, היא דוגמה חריגה כי הם גוף שעושה הרבה מעל ומעבר בשיפור השירות לאזרחים. דוגמה ישנה של קבלת תעודת לידה עם הרבה מאוד פרטים ששואלים, מה תאריך הלידה העברי שלך ומה שם האב ומה שם האם ומה השם באנגלית, כי זו פשוט מה שהיה לדוגמה בטופס הנייר שהחליטו עליו בשנות ה-60 או ה-70. כשאנחנו מדברים על Ask Once או 'שאל פעם אחת' בעברית אנחנו מדברים על להיכנס למערכת ושהמערכת יודעת את כל הפרטים עליך.

החלטת הממשלה שהתקבלה, החלטת ממשלה 1933, היא התקבלה ב-2016, קובעת שהחל מ-2021 לא יתבקש אזרח לצורך מתן שירות להציג מסמך שהונפק על ידי משרד ממשלתי אחר. כלומר: תן לי ספח תעודת זהות, או תן לי אישור על הרכבים שלך, רישיון רכב שלך, או הלאה קדימה לתעודת התאגדות לעסקים. אי אפשר לבקש החל מה-2022, בכלל מידע אסור לבקש מהאזרח לצורך מתן שירות. אז השאלה מה הכתובת שלך הוא מידע שקיים גם בצורה רשמית בממשלה והחל מ-2023 'שאל פעם אחת' כלפי המגזר העסקי, אם מבקשים תעודת התאגדות או דברים אחרים שנמצאים כבר אצל הרשמים המורשים אנחנו לא נוכל להמשיך אותם.

במהלך מימוש החלטת הממשלה הזאת אנחנו עשינו עבודה רבה, אנחנו ביחד עם אגפי מערכות מידע במשרדים, ביחד עם אחינו למשרד, ישראל דיגיטלית, עשינו מיפוי לכל השירותים הממשלתיים כדי לבחור מהם. יצאנו בהתחלה בגישה של כולם מחר בבוקר, אבל הבנו מהר מאוד שגם האזרחים לרוב ניגשים ב-80-20, הוא הרבה יותר קטן שם, הוא אזור סביב ה-50-40 שירותים ובהם התמקדנו לתת להם מענה. מתן שם ליילוד, בקשה למענק למעסיקים שנמצא עכשיו, הבקשה להיות שומר דרך, שנמצא בעבודה, הרבה מאוד דברים כאלה, ולהם נתנו מענה דרך המיפוי, זאת אומרת איתרנו אותם דרך המיפויים, הלכנו ורכשנו מערכת בשיתוף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי, שדרת המידע המאובטחת, על מנת שמידעים כאלה לא יעברו כל היום בין משרדים. כל משרד היום מחזיק את המידע שלו, הוא לא הולך לשום מקום, החלטת הממשלה קובעת שאסור להעתיק יותר מאגרי מידע, משרד שצריך את המידע לצורך מתן שירות מתחבר אליו בזמן אמת, מקבל רק את המידע שהוא רוצה ובזה הוא עוזב.

אגב, האזור האישי עובד כך, ברגע שאזרח יוצא מהאזור האישי לא נשמר עליו שום מידע. אנחנו כרשות התקשוב לא מקימים איזה שהוא מאגר על כזה או אחר.

זה לא ברור לי, אז איפה כל המידע הזה נשמר?

המידע נשמר. כל משרד - - -

באזורים רלוונטיים של כל משרד ומשרד?

כל משרד מנהל את המידעים שלו. משרד התחבורה מחזיק את הרכבים שלי, רשות האוכלוסין מחזיקה את הפרטים עליי ועל הילדים שלי ואת הקשרים ביניהם. כשאני נכנס לאזור האישי אתה רואה פס שרץ במשך כחמש עד שמונה שניות והוא אוסף את כל המידע עליך מהמשרדים בזמן אמת. אתה היחיד שרואה אותו. יצאת מהאזור האישי תוך מספר שניות הוא נמחק מהשרתים שלנו, הוא לא קיים שם בשום שלב, לא נוצר מאגר. מחר, עוד 20 דקות, תיכנס עוד פעם לאתר, כל המידע הזה נמשך עוד פעם. כולו בזמן אמת. כך כל משרד יודע מה הנתונים שהוא יכול ורשאי גם להוציא למשרדים האחרים, הוא יודע לאבטח את הנתונים שלו בצורה הטובה ביותר והוא יודע בוודאות מלאה שהם לא יילכו וידלפו ממשרד אחר בהתאם כמובן לכל החוק של שמירה על מאגרים.

מתי יהיה הסנכרון בין המשרדים במובן הזה שאני יצאתי לאבטלה, נרשמתי בשירות התעסוקה וזהו, אני לא צריך עכשיו ללכת לביטוח לאומי - - - כל פעם אני לא עובד יותר, שם את הפרטים שלי, שעכשיו ביטוח לאומי יתעסק עם זה, אני לא צריך להסתובב בין כל הרשויות.

חד משמעית. אתה צודק במאה אחוז, את האזרחים לא מעניינת החלוקה בינינו, בין המשרדים, והם רוצים לקבל את השירות הזה. רוב השירותים, כמו שאמרתי, ב-2021, קודם כל האישורים, וב-2022 המידעים אמורים להיות כבר שם. כל השירותים שנכנסים לאזור האישי נכנסים בצורה הזאת.

החלטת הממשלה 260 שהועברה ביולי קובעת שני דברים. היא אומרת, ממשלת ישראל באה ואומרת, אחת, המדינה רואה את האזור האישי כאזור האישי הממשלתי וכולם צריכים ללכת לשם. היא רואה את מערכת ההזדהות שעד אז הייתה ממשלתית כמערכת ההזדהות היחידה והכול צריך להיות איתה. אין בעיה להחזיק עוד אזור אישי נוסף, אם אתה רוצה לפרט, אבל לכל הפחות המידע צריך להיות באזור האישי המרכזי. עוד אומרת ההחלטה, היא קובעת סט של אירועי חיים, כי כשלבן אדם נולד ילד או חלילה לא עלינו נפטר מישהו, זה סט של הרבה מאוד אירועים מול הרבה מאוד משרדים. אנחנו רוצים לבנות ולעצב את השירותים בצורה כזאת של אירועי חיים, כלומר שפעם אחת תדווח או תדרוש איזה שהיא זכות שמגיעה לך וזה יילך לבד לכל המשרדים ויעשו שם את העבודה. ההחלטה קובעת לוחות זמנים מאוד מאוד קצרים.

סליחה, שכחתי להגיד באירועי חיים, שבחרנו את אירועי החיים המשמעותיים, רשימה מאוד ארוכה, לידה, פטירה, מעבר דירה, מעבר בין עבודות, גם אירועים עסקיים יש שם, והיא קובעת שהם עוברים תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית, של שינוי באמת מהותי לעולם הדיגיטלי וגם קובעת לוחות זמנים מאוד מאוד מאוד קצרים בשני מדרגים, פעם אחת תוך 90 יום מתן איזה שהוא מענה ראשוני לאוכלוסייה. אולי הוא לא מלא, אולי ברמה של סטטוסים, אולי הגשה רק, ובשלב טיפה יותר מאוחר, 240 יום, נותן מענה הרבה יותר נרחב, גם אם לא שלם, אנחנו נותנים את הטאקט הבא.

רק חשוב לי לגבי אוכלוסיות שלא נגישות, כי זה נושא מאוד חשוב, והאבטחה. כמו שאמרתי, היחידה להגנה בסייבר היא חלק מרשות התקשוב הממשלתי, היא מי שמנחה את כל המשרדים. אנחנו נמצאים במצב בממשלה שבו למרבית משרדי הממשלה יש את תקן הבסיס, תקן ISO 27001, הוא תקן האבטחה שכל התהליכים שלך מנוהלים.

למה מרבית?

כי תמיד יש תהליך של השלמה, לא כולם השלימו את התהליך הזה.

כמה זה קרוב? כמה זה רחוק?

אנחנו במספר 36, לדעתי יש עוד כ-15, סדר גודל. גם פה הולכים על העיקר, הולכים איפה שחשוב יותר. אני חלילה לא מזלזל באיפה משרד, אבל איפה שיכאב הרבה יותר סוגרים אותו הרבה יותר מהר. לצערי בסוף זה בתעדוף של המשרדים עצמם, אנחנו רק יכולים להציף את הדברים האלה וכך אנחנו עושים.

מה שכתוב שם, ה-G-SOC, מרכז האירועים שמרכז את כל האירועים שקורים בכל משרדי הממשלה, הם מרוכזים במקום אחד. במערכות המחשב היום מערכות המחשב רושמות הרבה אירועים, שחר פתח תיקייה, שחר פתח קובץ, שחר סגר קובץ, האירועים האלה מרוכזים למקום אחד, אירועים של 40 משרדים, ומה שלפעמים יכול להיראות כאירוע מבודד, אולי אנומליה מוזרה, במרכז הזה מאתרים כל מיני חריגות או פריצות או פוגענים שהצליחו לחדור למערכת וכבר יש לנו מספר הצלחות.

סליחה שאני קוטעת אותך, אני רק שואלת, לגבי הפער הזה של משרדים שהם בעצם כפופים למערך הסייבר ואתה אומר שהם לא - - -

הם כפופים להנחיות רשות התקשוב, מערך הסייבר כותב את התורה.

אוקיי, אז מה הם לא ביצעו?

יש לכם יעדים לבצע השלמה של תקן 27001 והם לא עמדו ביעד הזה, כן.

וזה אומר שמה שקורה היום באותם משרדים חשוף?

הוא לא חשוף. אני לא יודע, לא בדקנו, לא וידאנו, אין תעודה שאומרת שאכן כל תהליכי הניהול שלהם הם סדורים והם מאורגנים בצורה של התקן. זה לא אומר שהם לא כאלה, רק הם לא נבדקו.

ואתם יודעים, אם תידרשו, להגיד מי.

בוודאי. גם במסגרת שנת עבודה, אחת מסמכויות רשות התקשוב, מנכ"לים מחויבים לקבל חוות דעת שלנו על תוכנית העבודה של אגף טכנולוגיה דיגיטלית ומידע ושם אנחנו מציפים לידיעת המנכ"ל, זו אחת הנקודות שאנחנו מציפים במשרדים האלה בשפה הולכת ומחמירה גם.

אני שואלת גם מתוך דאגה, וגם אם יש מקום לביקורת שלנו או לפיקוח שלנו כוועדה על האירוע הזה, שאם לא מתממש, אני אשמח - - -

אני אשמח לחזור עם תשובה מושכלת בנושא הזה. אם אנחנו לקראת סיום, או אכן יש פערים גדולים, חד משמעית אני אשמח לחזור.

מאה אחוז, תודה.

השקף למטה הוא התקנים של ממשל זמין שעמד, מחזיק למעשה, מטפל, מפתח את כל התשתיות האלה. זה הגוף, לדעתי, עם הכי הרבה תקני אבטחה בארץ, מחזיק גם תקן PCI, כמו שיש לחברות שסולקות, חברות כרטיסי האשראי. אם אתם רואים שם את רימון טול 5, לדעתי הוא הגוף היחיד בארץ, ואם לא, אז אולי יש עוד גוף נוסף אחד, זה תקן האבטחה הגבוה ביותר של מערך הסייבר, גוף תשתית מדינה קריטית, מונחה על ידי מערך הסייבר באופן ישיר ועם עוד גופים ביטחוניים אחרים. בין היתר גם מחזיק את תוצאות הבחירות ביום קבלת התוצאות והוא עומד כל הזמן בשלל אתגרים.

אבל מעבר לכל הפרטים האלה מה שיותר חשוב לי להגיד זה שהוא לא מחזיק את המידע. אנחנו עומדים על עמדתנו, אנחנו גוף תשתית, אנחנו לא מחזיקים את המידעים האלה על מנת לאפשר לבצע את הדברים בצורה מלאה ובטוחה.

לגבי האוכלוסיות חסרות אוריינטציה, אנחנו יכולים להתקדם בקצב מהיר ככל שאנחנו יודעים לוודא שאנחנו לא משאירים אף אחד מאחור. יש אנשים שלא יכולים למצוא את המידע, לא באינטרנט, ולא יכולים לבצע את הפעולות האלה ואנחנו צריכים לוודא שהם יוכלו לעשות את זה בצורה יעילה.

אם תוכל להתייחס לא רק לחסרי אוריינטציה, אלא גם לאנשים שקיים פער של נגישות, כגון אנשים עם מוגבלות.

לגמרי, גם פער של נגישות. באמת למי שלא יכול, אבל אין לו את האמצעים, אז אנחנו פורסים, יש לנו כ-200 פלוס עמדות שירות שבהן אפשר לבצע את רוב הפעולות היום והחל ממחר, בימים הקרובים, אנחנו מתחילים לפרוש את התשתיות, את העמדות החדשות. העמדות החדשות גם נותנות מענה מלא לנגישות פיזית או קוגניטיבית שהייתה חסרה, וגם נותנות מענה מלא במובן שאתה יכול להתחבר לאזור האישי ולבצע שם את כל הפעולות, גם אם אין לך טלפון וגם אם אין לך מחשב, אבל אתה יודע איך עושים את זה.

הפריסה היא בהתאם לידיעה שלכם היכן יש חסר בציוד קצה או של שימוש - - -

אמת. ובמסגרת החלטת הממשלה 260 יש עוד הקצאה לעוד פריסה כזאת, הוקמה ועדה ואנחנו בוחנים שם רשימה של ערים, בוחנים את השימוש. גם אם טעינו ואנחנו רואים שיש עמדה שעומדת מיותמת אנחנו יכולים להעביר אותה, וזו עבודה, אנחנו כל הזמן בוחנים את השימושים האלה.

לטובת אנשים שאין להם או שיש להם את האמצעים, אבל אין להם את היכולת לבצע את זה, יש לנו את המענה הממשלתי המרכזי, 1299, המענה הזה הוא מענה טלפוני שנותן שני דברים עיקריים, האחד, מידע בצורה שהיא לא אישית. כלומר אני לא יודע לענות לאזרח איפה התיק שלו שהוא הגיש ביום שלישי שעבר, אבל איך אני עושה דבר כזה ואחר, מה הן הזכויות שלי בנושא כזה ואחר. כל מה שנמצא ב-gov.il ועוד כמה דברים הוא יודע לתת מענה. והצד השני שלו, הוא יודע לתת מענה טכני לאזרחים שרוצים להתמודד עם ההנגשה הדיגיטלית, הוא מלווה אותם, יש לנו את היכולת לראות את המסך, בהינתן ההרשאה של האזרח, לראות את המסך של האזרח ולתת לו מענה, ממש להכווין אותו, תלחץ פה, עכשיו תעשה פה, שיחות של 40 דקות, שעה.

יש גם שפות שונות?

כן, במספר שפות, בעברית, אנגלית, אמהרית, ערבית. אני לא זוכר אם יש עוד.

רוסית?

יש הרחבה של הנושא הזה כל הזמן. בעקבות הקורונה ראינו שיחות של בני 70 פלוס שפעם ראשונה מתמודדים עם חידוש רישיון רכב, ושיחות, של שעה לפעמים, גם רישום למערכת ההזדהות, מה שלנו יכול לקחת חמש דקות, להם לוקח יותר.

אתם יודעים להגיד כמה מהפניות האלה, כמו זו שאתה מתאר, הצליחו?

שביעות הרצון של המוקד הזה היא מעל 85%. לצערי אחוז המענה שלנו היה בעבר כמעט 90%, העומס הרב בעקבות הקורונה, קצת היכולת שלנו לתת מענה הצטמצמה. גם כחלק מהצעת הממשלה וההאצה הדיגיטלית שקורית אנחנו הולכים לעבות את השורות שם, אבל באחוזים רבים מאוד מאוד מאוד אנחנו מגיעים להצלחה. בחלק מהמקרים זה משהו, אם זה משהו שממש לא אצלנו, 'איפה התיק שלי?' אנחנו עושים העברה למוקד הספציפי, זה לא אנחנו, ובזה הסתיימה השיחה, אנחנו יודעים לאתר לך את המוקד הספציפי וב-99% מהמקרים גם להעביר לשם ישירות.

יש לך מידע לגבי אפיון הפונים?

יש לי, אין לי כאן. אני אשמח להעביר את זה בהמשך, אבל כן, יש לנו מידעים על זה.

רובם זה אזרחים או יש גם גורמי ממשלה, יחידות שונות שמבקשות?

לא, רובם זה אזרחים, רובם ככולם, כ-99%, אלה אזרחים שבאמת צריכים סיוע ובאמת האוריינטציה הדיגיטלית שלהם היא טיפה מאחור, לכן הם צריכים סיוע, לפעמים אין סיכוי שהם היו עושים את זה בדרך אחרת וזה נותן לזה מענה.

עוד שאלה. בפניות האלה, אדם עם יכולת טכנולוגית או גישה פחותה, יש מצב שהמוקדן יסייע לו עד כדי סיום התהליך אצלו, אצל המוקדן? או שהוא רק מלווה אותו, 'תלחץ כאן', 'תלחץ שם'.

רוב המקרים זה 'תלחץ כאן ותלחץ שם', גם במקרים של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית כזו או אחרת. יש לנו לא מעט מקרים כאלה. המקסימום של המעורבות שלנו זה בדרך כלל עם קבצים שיש איתם בעיה או לא מבינים למה הם לא עולים. אנחנו מקבלים את המשלוח אלינו, אנחנו מסתכלים עליהם, אנחנו אורזים אותם לפעמים אחרת ומחזירים לו. אבל להגיש ממש בשמו, אנחנו היום מקפידים לא לעשות את זה.

בהרבה מאוד שירותים ממשלתיים לאחרונה אני נתקל בבעיית ההנגשה השפתית. פשוט יצא לי בכמה הימים האחרונים להיכנס לפורטל, נכנסתי לשפות, אז ספציפית לרוסית יש לי תחושה שתרגמתם את זה עם גוגל טרנסלייט. זה לא רק רוסית, זה גם ערבית וכאלה, השאלה אם יש בכלל חשיבה לכיוון הזה.

אני קודם כל מקבל את הביקורת הזאת. חשוב לי לציין, כמו שאמרתי, אנחנו הגשר, התוכן מגיע בסוף מהמשרדים שאחראים על התוכן ואחראים גם על התרגום שלו. אנחנו לא נכנסים לעמודים עצמם. עיקר הבעיה שזיהינו בהקשרים של שפה הוא לחברה הערבית. הערבית שם היא לא ערבית מדוברת, היא לפעמים משובשת.

אז אני גם אגיד לך שהרוסית.

אז שם זה אולי יותר בעוצמה.

אנחנו שמענו את זה גם בדיונים קודמים כשעסקנו בדברים קשורים.

אני יודע שהיה דיון על זה. אז שם אנחנו שמים דגש והיו מספר מפגשים איתם. אין לי משהו להגיד לגבי הרוסית כי באמת לא היו פניות בעוצמה הזאת שזה יצר איזה שהיא עשייה, אבל יכול להיות ששווה להרים את זה או לשים מול המשרדים מראה כלפי השירותים האלה.

החלטת הממשלה לא נוגעת בהיבט הזה?

היא לא נוגעת בהיבט של האחריות, בסוף האחריות על התוכן היא של המשרדים. אם משרד כותב שהזכאות שלך היא עד 30 יום או 90 יום, אני לא יודע מה הזכאות ובגלל זה אנחנו לא נכנסים לתוכן עצמו. הדבר היחיד שאנחנו נותנים עוד מבט על התוכן הם על עמודי השירות, כל טופס שאנחנו מגיעים אליו אנחנו עוברים קודם דרך עמוד שירות שמסביר מה זה השירות, מה התהליכים שאתה הולך לעבור, מה המסמכים אולי שעדיין צריך.

שמי עושה את ההסבר הזה, המשרד?

את ההסבר הזה המשרד עושה, אנחנו נותנים שם מבט נוסף כדי לוודא שזה בשפה אחידה, שלא אחד יקרא לזה בקשה ואחד פנייה, אחד יגיד מסמך, אחד יגיד צרופה, שהעברית תהיה קריאה ואחידה כדי שהחוויה של האזרחים תהיה אחידה, אבל זה ממש רק לגבי עמודי השירות.

עוד שלל עמודי תוכן, אלפים ועשרות אלפים רבים מעל זה, היום יש לנו תשתית שנקראת מיניסייט, היכולת של כל משרד, אתר הקורונה למשל של משרד הבריאות הוא על תשתית המיניסייט, הוא ביכולת מלאה שלהם, גם הגרפיקה וגם התוכן בצורה מלאה.

אז בעצם מה שאתה אומר, שהפתרון הזה הוא פשוט משרד משרד לבוא - - -

לא, יש משרדים שהשירותים שלהם מונגשים. סתם לציין, האתר של פיקוד העורף הוא אתר נפלא.

גם בהיבט השפות?

הוא מונגש בשפות בצורה מצוינת.

אז יכול להיות ששם מראה מול המשרדים או פנייה, יכול להיות. כמו שאני אומר, פעם ראשונה שאני שומע את זה לגבי השפה הרוסית.

לא, פשוט יצא לי ככה לעבור על - - -

יש במשרדים דובר רוסית שבדרך כלל לוקחים. ככה אני יודע שזה נעשה, אבל קשה לי באמת להתייחס לזה.

עוד שתי שאלות. הנושא של אנשים עם מוגבלות. ציינת פה את האפשרות לטלפון ואת עמדות השירות, אבל בנושא של אנשים עם מוגבלות, וגם נגענו בזה בישיבות קודמות בהקשרים אחרים, ואנחנו גם ניגע בזה בישיבה שצפויה להיות, אבל אתה מספר לנו פה על מודל רחב שמנגיש שירותים שונים של משרדי הממשלה, רק לוודא שזה עומד בכל תקנות הנגישות וכל אדם עם מוגבלות כזו או אחרת שעלולה להגביל אותו ביכולת השימוש, שזה לא יהיה חסם.

אז חד משמעית, גם האתר gov.il וגם האזור האישי וגם כל התשתיות שלנו מהיום הראשון שהם עולים לאוויר הם עולים בתקנות המחמירות ביותר. לפעמים אנחנו מוצאים נקודות או בעלי מוגבלויות מסוימים שמתריעים לנו לשים לב שאין יכולת לתמוך בזה, ואנחנו מטפלים בזה מיידית. לעולם הנגישות הפיזית, שזה עמדות השירות, ראינו שם פער גדול, לקחנו את זה לעבודה והן עכשיו נכנסות לשינוי פיזי של העמדה עצמה והטפסים, אבל כן, זה בליבנו, יש לנו בעל תפקיד ברשות התקשוב שאחראי על הנושא הזה.

זה חשוב. למדתי גם מאנשי המקצוע שדיברו בתחום הזה של נגישות שהשירות, עוד לפני שהוא יוצא, שיהיה מונגש, זאת אומרת מלכתחילה. עמד על זה גם ידידי יובל וגנר שעושה בזה. מה שקורה, הרבה פעמים, כמו שאתה מתאר, יצא כבר משהו, בין אם זה עמדת שירות ובין אם שירות טכנולוגי, ואתה מגלה בדיעבד שזה גם יותר תשומות של זמן וכסף מאשר מראש להנגיש.

מסכים. חד משמעית. העמדה שלנו מהיום הראשון ששירות עולה הוא חייב להיות נגיש בתקן AA, זה התקן המחמיר ביותר. אנחנו עושים את מרב המאמצים.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:45 ונתחדשה בשעה 14:10.)

אנחנו נפתח מחדש את הדיון לאחר הפסקה לא יזומה שקרתה לנו בעקבות שריפה שפרצה בוועדת הפנים. אז אני רק אעדכן שהכול בסדר, למיטב הבנתי, קודם כל אף אחד לא נפגע והבנתי שהאירוע תחת שליטה ולכן גם חזרנו. אז זה מסוג האירועים שקשה לצפות.

היינו בסוף המצגת שלך, מר ברכה, ואני חושבת שבדיוק קיבלתי ממך את התשובה לשאלת הנגישות.

אני רק אשלים על הפיתוח שלנו, הפיתוח הנגיש שלנו, אני אשלים לגבי הנושא הזה. לא רק שאנחנו מפתחים לפי התקן הנגיש ביותר, התקנים המחמירים ביותר. כמו שאנחנו מקפידים בעולם אבטחת המידע ואנחנו מכשירים את המפתחים שלנו לפתח בגישה כזאת, אז גם בנושא הנגישות או בעלי המוגבלויות אנחנו מעבירים את כל המפתחים הכשרה וגם את המאפיינים והמעצבים ולמעשה כל שירות מעוצב ונבנה בצורה כזאת כך שהוא עומד בתקן. אחר כך אנחנו עושים בדיקות גם עם בעלי מוגבלויות שבודקים את השירותים עצמם כבקרה, אבל המטרה היא מראש לפתח כמה שאפשר יותר כדי שנוכל להגיע לאוכלוסייה הרבה יותר גדולה.

אחד הדברים בהקשר הזה, יש אצלנו צוות שנקרא אנטי פארטו, רוב השירותים שלנו שאנחנו רצים קדימה, אנחנו מסתכלים על ה-80% מהאזרחים או 80% מהתרחישים, לתת להם מענה, וה-20% אחר כך. יש שירותים או אוכלוסיות עם אחוזים מאוד מאוד קטנים, במספרים מאוד קטנים, כשבדרך כלל אף אחד לא עוסק בנושאים האלה, או אף אחד לא מגיע לטפל בהם, הצוות הזה מציף את הנושאים האלה ובאמת בטיפול יחסית מאוד קצר אנחנו שמים לזה קשב, אנחנו מסוגלים לתת עוד ועוד פתרונות גם למקרים האלה.

יפה. אם כבר יש לנו את הדקה הזאת אני אשאל עוד שאלה, גם בעקבות דברים שנחשפתי אליהם בישיבות קודמות. לעתים כשיש בעיה של ציוד קצה, ראיתי את הפתרונות שאתם מציעים, אבל גם יש חשיבות ליכולת קבלת השירותים באמצעות הסמרטפון לאנשים שאין להם מחשב ויש להם סמרטפון. כל מה שתיארתם לנו עכשיו מותאם לסמרטפון?

כן, חד משמעית. כל הפיתוחים, החל מהאתר, האזור האישי, וגם שאר הפלטפורמות זמינות בכל המדיות למעשה, אפשר לגלוש אליהן גם מהסמרטפון, גם מהטלוויזיה, גם מטאבלט.

מהטלפונים החכמים. מהטלפון החכם.

מהטלפון החכם, כן.

גם אני חטאתי.

מהטלפון החכם אפשר בהחלט לגשת אליהם, הכול מותאם בצורה מלאה.

יופי, זה חשוב, כי בדיון שהיה לנו על החברה הערבית הסתבר לנו שהרבה מהשימושים הם דרך הסמרטפון.

נכון, החברה הערבית, החברה הבדואית, החברה החרדית לפעמים, אנחנו יודעים שאין באמת מחשב בבית, אבל כן יש סמרטפון ולכן יש גישה לזה. לפעמים מספר אנשים עושים שימוש גם מאותו מכשיר, אנחנו ערים גם לתופעה הזאת.

יפה מאוד. בסדר גמור. אני חושבת שאף שחבר הכנסת גינזבורג איננו כאן, אבל הוא נתן את רשותו, אלא אם – רגע, אם הזום פועל אז אני אגש לזום ואחכה עם התשובה הספציפית לחבר הכנסת גינזבורג. אז את מר יאיר פראנק שביקש להתייחס, הוא היה בעבר גם ראש רשות התקשוב. בבקשה. היום הוא במכון הישראלי לדמוקרטיה. שלום לך, מר פראנק.

תודה רבה ליושבת ראש על זכות הדיבור. ראשית זה כיף גדול לשבת בקהל ולשמוע את שחר נותן את הסקירה שלו כמי שהיה בדברים האלה עד מאי 2019.

חבר הכנסת גינזבורג בכל מה שאמר בפתיח, וגם את, היושבת ראש, כל מה שאמרתם אתם צודקים, אתם צודקים לחלוטין ועכשיו השאלה היא איפה הכנסת נכנסת לתמונה. אני רוצה להתייחס לספציפיקציה שחבר הכנסת גינזבורג דיבר עליו כשהוא דיבר על הביטוח הלאומי ודיבר על שירות התעסוקה. צריך לזכור ששני הגופים האלה הם גופים סטטוטוריים, היכולת של הכנסת להזיז את הדברים בחקיקה היא יכולת מדהימה והיום אני יכול להגיד, כיוון שאני מחוץ לממשלה, שהממשלה בתוכה, המשרדים ורשות התקשוב ומשרד הדיגיטל הלאומי, יש ביניהם חיכוכים ויש ביניהם קרבות, אבל בסוף הדברים מסתדרים גם אם זה לוקח יותר לאט זה קורה וזה נע. אבל כשאתה מגיע לגופים סטטוטוריים שם לממשלה למעשה אין יכולת החלטה, אלא רק יכולת בקשה, הרבה פעמים זה מופיע בהחלטות הממשלה שמבקשים משר הרווחה שיפנה לביטוח הלאומי וכן הלאה וכן הלאה.

אני חושב שהכנסת צריכה לעשות סדר בהקשר הזה ולהגיד שבכל מה שקשור לשירות לאזרח הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, ואם צריך לשנות חקיקה אז לשנות חקיקה בתוך הדבר הזה, צריכים להיות מונחים על ידי משרד הדיגיטל הלאומי ועל ידי רשות התקשוב. בדרך הזאת אפשר יהיה להביא למצב שתהיה אחידות בשירות לאזרח כי נכון להיום קרבות האגו הבין ארגוניים מצד אחד והקשיים הטכניים האמיתיים מצד שני, אבל זה בעיקר קרבות אגו, כי על הטכנולוגיה תמיד אפשר להתגבר, זה לא באמת מדע חלל כאן, לא שולחים פה שום דבר לחלל, אז הכנסת בהחלט, להערכתי, צריכה לעשות משהו בענייני החקיקה, גם בחוק הביטוח הלאומי וגם בחקיקה שמתייחסת לשירות התעסוקה. בשירות התעסוקה זה יותר קל, לפחות היה לי יותר קל בעבר, עם הביטוח הלאומי זה יותר קשה. עוד פעם, אנשים רוצים, הם אומרים את המילים הנכונות, אבל זה לא קורה. חקיקה פה תעזור.

חקיקה נוספת שלדעתי הכנסת נכון לה שתקדם זה חוק השירותים הדיגיטליים של מדינת ישראל. יש כזאת טיוטת חוק שהממשלה עוסקת בה, על חלקה שחר דיבר בתוך חוק ההסדרים הקרוב, כשיהיה, העסק הזה יעלה, אבל לדעתי נכון שוועדת המדע תיכנס לנושא הזה של חקיקה דיגיטלית. יש הרבה מאוד חסמים בתוך החקיקה הקיימת, פשוט חוקים שנכתבו לפני העידן הדיגיטלי, אז חקיקה לא מותאמת, למשל שחייבים להתייצב בפני הפקיד, למשל שחייבים להגיש מסמך מקור, שהחתימה צריכה להיות חתימה פיזית. יש כל מיני דברים כאלה שהכנסת, זה מקומה להיכנס. ואני אומר עוד פעם, יש בממשלה תהליך כזה, רק צריך להביא אותו, לדעתי הוועדה צריכה לקחת עליו בעלות ולהריץ אותו קדימה.

אני רק רציתי בהקשר הזה לעדכן, כמובן שצריך כל הזמן לשאוף לעוד ועוד דברים, אבל רק לאחרונה השלמנו את חקיקת חוק שירותים מרחוק. אני לא אומרת את שמו המלא, אבל הרעיון הוא בתקופת הקורונה, זה אמנם חוק שהוא כהוראת שעה לתקופה זמנית, אבל - - -

זו הוראת שעה.

נכון, אבל בסוף זו הרגל שלנו בדלת כדי להבנתי ולהבנת כל מי שישב איתי במהלך חקיקת החוק לגרום לזה שזה ימשיך גם אחר כך, כי בעצם באופן תקדימי ייצרנו פתרון חוקי לאותם שירותים שהיום יש מגבלות בחקיקה או בתקנות כדי לבצע אותם כשירותים מקוונים או כשירותים מרחוק בגלל אותם ניסוחים לא מוצלחים, כמו שתיארת, שצריך לעמוד בפני הפקיד או לחתום בחתימת ידו, או כל מיני דברים כאלה שלא מתכתבים על 2020 ובחוק הזה שחוקקנו, הצעת חוק ממשלתית, אבל אישרנו אותה פה בוועדה, התגברנו על החסמים האלה, על הקשיים האלה, וזה גם נותן תשובה לבעיה הזאת שאמרת. אני בהחלט חושבת שצריך להמשיך עם זה גם לאחר תקופת הקורונה, אין שום סיבה שזה ייפסק.

את צודקת במאה אחוז. אני קראתי את טיוטת הוראת השעה הזאת, היא מתייחסת ספציפית למספר שירותים.

התוספת היא תוספת שיכולה להיות - - -

הצעת החוק שאני מדבר עליה, שאני מציע שהוועדה – אני אומר יש כזה ברקע, הצעת החוק הזאת מתגברת על הצורך לעשות סריקה אין סופית על כל החקיקה במדינת ישראל, אלא היא באה, איך נקרא לזה? היא באה כאילו מלמעלה ואז אין צורך תיקון תיקון סעיף סעיף, שזו עבודה סיזיפית שיכולה לא להיגמר בחיים. יש גם הוראת יועץ משפטי לממשלה מלפני שנה שעוזרת בזה. מצוין, הדברים זזים וזה יופי וזה כיף, עכשיו צריך ללכת צעד אחד קדימה.

ואפשר ללמוד ממדינות העולם, אולי שווה שהיושבת ראש תבקש מהממ"מ להכין סקירה על חקיקה דיגיטלית בעולם. ברשות התקשוב יש משהו כזה נכון ללפני שנה וחצי, אולי שחר יעדכן, אולי עדכנו את זה, מה עושה דנמרק, מה עושות דמוקרטיות, לא נלך ללמוד ממדינות שאינן דמוקרטיות, מה עושה דרום קוריאה, על חקיקות דיגיטליות שפה באמת לפרלמנט, לכנסת יש מקום מאוד מאוד חשוב ויכולת השפעה מדהימה כי צריך גם לזכור שהשירות לאזרח הוא גם מעבר לממשלה, השירות לאזרח הוא גם ברשויות המקומיות, ותפיסת העולם כמו ששחר הציג אותה, תפיסת העולם של משרד הדיגיטל, של רשות התקשוב, אומרת שאת האזרח באמת המבנה הארגוני של הממשל לא מעניין, לא אכפת לו מה באחריות העירייה, מה באחריות הגוף הסטטוטורי ביטוח לאומי ומה אחריות משרד האוצר. הוא רוצה לקבל שירות וצריך להסתכל על זה מקצה לקצה, זו הראייה המתקדמת. וכשמגיעים לרשויות המקומיות אז בוודאי חלק לא מבוטל מהעסק הוא דורש חקיקה כדי להביא את הרשויות המקומיות לשם.

בעיניי זה המקום המרכזי של הכנסת, היא המחוקקת, אז שהכנסת בחקיקה הדיגיטלית ובשינויים כאלה ואחרים שאולי יהיה צריך לעשות בחוק הביטוח הלאומי או בחוק ששירות התעסוקה עובד ממנו, בחוקים שהרשויות מקומיות עובדות מהן, וכן, לא יזיק שאחת לשלושה חודשים, גברתי היושבת ראש, יבואו ויעלו לרגל גם משרדי הממשלה אלייך לתת לך כגוף מבקר על פעילות הרשות המבצעת, לתת לך סקירה איפה הממשלה מתקדמת היום בהחלטה המצוינת, החלטה 260. צריך לעזור לממשלה לקדם את זה. תודה.

תודה לך, ואני בהחלט מסכימה עם הדברים וזה בהחלט מה שאנחנו עושים ונעשה. אתה רוצה להתייחס לזה עכשיו? אני רוצה לתת את רשות הדיבור לרועי מהממ"מ.

אני לא רוצה לדבר, אני רוצה לשאול כמה שאלות, אם יורשה לי, את מר ברכה. קודם כל, אני אולי פספסתי, אבל איך נרשמים לשירות וגם כמה סבוך ומורכב ההליך. בהקשר הזה אם יש לכם נתונים על נטישה, כאילו כמה אנשים מתחילים את ההרשמה ואז מחליטים שהמידע שדורשים מהם, הם לא מעוניינים לתת אותו או משהו כזה. האם יש צורך בתעודת זהות ביומטרית, או באיזה אמצעים אחרים אפשר לעשות את תהליך ההזדהות הזה. והשאלה השלישית, הבנתי שיש 43 שירותים, אם אני זוכר נכון, כמה שירותים מופו וכמה שירותים נוספים מתוכננים.

אז ככה, לגבי תהליך ההזדהות, תהליך ההזדהות למעשה מממש את החלטת הממשלה לגבי רמות זהות בטוחה. החלטת ממשלה מספר 2960 שמגדירה, מערכת ההזדהות נותנת מענה לרמת אבטחה לרב"א ולרב"א 4. שתי הרמות האלה, רמה 3 דורשת מהאזרח שני פרטים מזהים מתוך ארבעה שכרגע אנחנו מאפשרים, שזה תאריך הנפקת תעודת הזהות, מספר כרטיס אשראי, לוודא שזו הזהות שלו, מספר דרכון ותעודת עולה. שניים מתוך הארבעה האלה האזרח צריך.

ומי שאין לו כרטיס אשראי לא יכול?

הוא יכול בעזרת דרכון. אזרח שאין לו גם כרטיס אשראי וגם דרכון, במסגרת החלטת הממשלה 260 אנחנו מקדמים הזדהות גם באמצעות פקיד או באמצעות הקיוסקים שראיתם, לקבל בהם הזדהויות ובכך לתת מענה באמת לכל האוכלוסייה, לפחות לרמת הרישום הראשוני.

לרגע אני אקטע אתכם, ברשותכם, אם צריך אחר כך נשלים גם את התשובה וגם אם יש לך שאלה נוספת, אני רוצה שנחזור, כשחבר הכנסת גינזבורג פה.

אז אני אתייחס לעצם הפנייה של חבר הכנסת גינזבורג ואני אחזור לזה. ככה, הפנייה עוסקת בשני גופים, ביטוח לאומי ורשות המסים. בכלל אני אגיד ככה, החלטת הממשלה 260, כמו שאמרתי, היא מבטאת את רצון הממשלה לראות את שירותי הממשלה מאוחדים במקום אחד באזור האישי מאחורי מערכת ההזדהות. יש כבר עבודה רבה וטובה שהחלה עם רשות המסים בהקשרים שראיתם גם במצגת, גם של המכס, גם של שימוש במערכת ההזדהות וגם הצגת סטטוסים ומידעים נוספים, יש תחילת עבודה עם שע"מ, בכל ההקשרים של מס הכנסה, לגבי מיפוי והשלמת פערים לגבי שימוש במערכת ההזדהות ומעבר לעוד מערכות נוספות. זה בעולם התוכן של רשות המסים.

לצערי בביטוח הלאומי אין לנו עדיין הצלחות או עשייה רבה. יש עכשיו, בעזרתו הרבה של שר הדיגיטל, דודי אמסלם, אנחנו שוב פעם פנינו לראש הביטוח הלאומי להתנעה מחודשת של שיתוף הפעולה, אבל גם פה במקום הזה אני פונה שוב, כל השירותים שלנו, כל התשתיות שלנו, הן תשתיות של המדינה, הם זמינים לביטוח הלאומי בצורה מלאה כדי שהאזרח באמת בסופו של יום יוכל לקבל את השירותים, את המידע או את השירות לפחות בצורה אחידה.

הביטוח הלאומי הוא לא מדינה בתוך מדינה, הוא חלק מרשויות המדינה.

לא, ברור. בגלל שזה תאגיד סטטוטורי ולא חלק ממשרדי הממשלה.

אמת. התייחס לזה מר פראנק.

אני לא מצדיקה את זה, אני רק מסבירה איך מתייחסים לזה בממשלה ואיך מתייחס לזה הביטוח הלאומי, ותיכף אני אגיד גם את דעתי, הם מתייחסים לזה כגוף, גם הוא וגם תאגידים סטטוטוריים אחרים, ראינו את זה בחוק שהעברנו פה בנושא של שירותים מרחוק, הם מאובחנים בקטגוריה אחרת. כפי ששמענו פה, האזרחים לא יודעים את זה, לא מודעים לזה, בינינו הם גם לא צריכים לדעת את זה, הם צריכים לקבל שירות, שירות טוב, שירות הכי טוב, נקודה.

לכן אני בהחלט מצטרפת פה לדברים של מר ברכה ואני חושבת שהמוסד לביטוח לאומי וגם שירות התעסוקה וכל התאגידים הסטטוטוריים, שהם רבי שירות או עתירי שירות לאזרח, חייבים להיות באותה התנהלות ובאותה התנהגות כמו שאר משרדי הממשלה, אם זה במובן של אותו זיהוי, אם זה במובן של הגנת סייבר, שזה דבר לא פחות חשוב מאשר לקבל שירות, גם לדעת שהפרטים שאתה מעביר או שקיימים אצל הגוף נשמרים בצורה מיטבית. ואם צריך אנחנו גם נקיים על זה דיון נפרד כדי באמת לצלול לזה ולהבין איפה הפער, איפה הקושי שלהם.

אז לציין למשל את שירות התעסוקה שעובדים איתנו בשלל תשתיות, גם בימי הקורונה בכל העומס המיידי שנפל עליהם, סייענו להם בצורה טכנולוגית והם שותפים לעשייה רבה איתנו. בסוף אזרח או מעסיק היום שרוצה לדווח על חזרה של עובד לעבודה עושה את זה בהזדהות אחת, בטופס אחד, לא מעבירים אותו בין מקומות וכך זה צריך לקרות.

וכך זה צריך לנהוג בכל תאגיד, גם אם זה תאגיד סטטוטורי זה צריך לפעול כך.

חד משמעית. אמת.

לפחות אני חושבת שזו גם הדעה של המקצוענים בשירות הממשלה, זו גם דעתנו כוועדה, אם אני יכולה רגע לייצג אותה, ואני מניחה שהפנייה שלך גם נובעת מאותה דעה.

כן. אני חושב שאין שום סיבה, הביטוח הלאומי הוא גוף בתוך המדינה הזאת, גוף ממשלתי. עצמאי ככל שיהיה הוא עדיין ממשלתי.

הוא גם עתיר שירותים.

הוא עדיין כפוף להחלטות ממשלה, הוא עדיין בכפיפות למשרד הרווחה, משרד הרווחה ממנה את המנכ"ל של ביטוח לאומי ומפקח עליו ומבקר המדינה ומה לא, והוא בעיקר נותן שירות. מיום לידתו של אזרח בתוך המדינה הזאת עד יום פטירתו, וגם אחרי, למשפחתו של נפטר, ולכן אין שום סיבה שהוא יהיה מוחרג או יעבוד בחלל או בעולם חיצון או אחר משל עצמו. ברור שהביטוח הלאומי חייב להיות חלק בלתי נפרד מהחלטת הממשלה. נראה לי שהחלטת הממשלה התכוונה גם אליו כשהיא החליטה מה שהחליטה, ואם צריך לחדד את זה אז אולי צריך לחדד את זה, אבל לא נראה לי שזה מחייב חידוד, זה מחייב בעיקר התגייסות.

אנחנו כן נפקח שזה כך קורה ואם לא נמצא את הדרך - - -

זה בעיקר מחייב התגייסות של המוסד לביטוח לאומי. אני מכיר את המנכ"ל, המנכ"ל הוא אדם פעלתן שטובת האזרח תמיד לפניו והוא עושה כל דבר כדי שהאזרח יקבל את השירותים הכי מהר והכי טוב שרק אפשר. אני מאמין שגם בדבר הזה הוא יתגייס במלוא כוחו ומאודו כדי לשפר את השירות, זה בוודאי ישפר שירות. הסנכרון בין המוסד לביטוח לאומי לבין גופים אחרים, בראשם שירות התעסוקה, אבל לא רק, הוא קריטי, הוא חיוני והוא נדרש ויפה שעה אחת קודם, בעיקר בתקופה הזאת של הקורונה ובכלל בחיים עצמם. אני קורא לך, יושבת ראש הוועדה, שתרימי את הדגל הזה, לקיים כאן דיון בעוד תקופה כדי לנסות - - -

בהחלט, זה מה שאמרתי קודם.

להקפיד לראות איך הדבר הזה מוטמע ובא לידי ביטוי ובסוף גם בא לידי ביצוע כדי שהאזרחים לא יצטרכו להיטרטר בין רשויות השלטון השונות.

לחלוטין.

אני אצטרך לעזוב, כי יש לנו עוד שני דיונים.

השריפה לא הייתה צפויה.

בדיוק, האירועים פה לא היו צפויים, אבל אני ממש ממש מודה למשתתפים, אני גם, אגב, נמצא בהרבה מאוד דיונים בוועדות וכמות המשתתפים בזום שאני רואה בוועדה הזאת בנושא הזה מפתיעה אותי לטובה, ויישר כוח גדול לכל המשתתפים, והמשך יבוא, אני מניח.

בוודאי, ותודה לך על הפנייה. אנחנו עוד לא ננעל את הדיון, אנחנו נשלים את הקצוות ויש גם משתתפים בזום שרוצים לומר את דבריהם. תודה לחבר הכנסת גינזבורג.

אנחנו כן ביקשנו את נציג או נציגת המוסד לביטוח לאומי שיעלו בזום, הבנתי שההפסקה שיבשה את הרצף, אז הם כרגע לא מחוברים, אם הם ירצו עד לתום הישיבה כאן, אנחנו ננסה תוך כרבע שעה לסיים את הישיבה, אני אומרת את זה גם כדי שהדוברים הבאים ינסו לתמצת, אבל גם אם הנציג של המוסד לביטוח לאומי שנאמרו בעניינו דברים פה ירצה לעלות ולהתייחס אז בוודאי. אנחנו כאמור, בכל מקרה, נייחד דיון לנושא הזה, לוודא שגם תאגידים סטטוטוריים וגופים שהם לא ממשלתיים בהגדרתם והם עתירי שירות וחשוב שהם יעבדו לפי אותם כללים ובאותם ממשקים, לוודא שהם עושים את זה, אז נייחד לזה דיון.

רועי, אני תיכף אני אחזור אליך, אם יש לך עוד שאלה, גם קטעתי אתכם קצת באמצע. ביקש לדבר עורך דין יהונתן קלינגר, מהתנועה לזכויות דיגיטליות. בבקשה אדוני.

צהריים טובים ותודה רבה על הזמן שלכם. אני רוצה לדבר על שני דברים. הראשון הוא ההזדהות החזקה. שחר ברכה אמר דברים נהדרים לגבי ההזדהות החזקה, אבל יש לנו קצת בעיה. יותר מדי גופים מסתמכים על תאריך ההנפקה שיש בתעודות הזהות כבר היום ומבקשים צילומי תעודת זהות. גופים לא ממשלתיים, חברות ביטוח, חברות סלולר וגופים אחרים, ומרגע שלאותם גופים נוצר מאגר אצלם עם צילום תעודת הזהות שלנו ועם מספר כרטיס האשראי, אז בעצם הם או מישהו שעוין מהכיוון שלהם יכול לקחת לנו את ההזדהות החזקה ולהשתמש בה. כלומר אני אשמח מאוד אם הוועדה הזאת תקיים איסור כלשהו על אגירת הנתונים האלה על ידי גופים שאינם ממשלתיים, שזה משהו שאנחנו רואים יותר ויותר, החל מחברות ביטוח שפונות לקשישים או לאנשים אחרים כדי לנסות להעביר אותם, לנייד אותם, אוספים עליהם מידע ממאגרים כמו הר הכסף והר הביטוח .

הדבר השני זה נושא איסוף המידע. אנחנו שמענו ממר ברכה שהממשלה מבקשת לקבל בקרוב גם את כתובות המייל שלנו ואת הטלפונים הסלולריים. ראינו דליפות ממאגרים ממשלתיים, לא אחת, וכל פעם שאנחנו רואים דליפה כזאת אנחנו רואים שהנזק הוא בלתי הפיך והנזק שבא ביחד עם היכולת של אנשים להתחזות ולהשתמש במידע הזה לרעה הוא בעייתי, במיוחד אם אנחנו נתחיל לסמוך על ההתראות האלה מהממשלה ונקבל התראות בסגנון 'רישיון הרכב שלך עומד לפוג, לחץ כאן לחדש אותו' ונגיע לאיזה שהוא אתר עוין או פוגעני. לכן אני רוצה לדעת האם נשקלה גם האפשרות של מה שנקרא תיבת דואר ממשלתית לאזרח, מה שקיים במקומות אחרים, איך מתכננים להתמודד עם זה, או דרך לוודא שהתקשורת לאזרח תהיה מאובטחת ומוצפנת בצורה שיהיה אפשר לאמת שבאמת הממשלה שלחה אותה ולא איזה גורם מתחזה. תודה.

תודה רבה, עורך דין קלינגר, אתה רוצה להתייחס?

כן, אני אתייחס לזה. עורך דין קלינגר מעלה שתי נקודות טובות. אחת, לגבי האיסוף של גופים את תאריך הנפקה, הוא צודק במאה אחוז. אין להם מה לשמור אותו. גם אם הם עושים בזה שימוש אין להם מה לשמור אותו וזו נקודה מאוד מצוינת.

והיום בעצם אין עליהם שום מגבלה?

היום אין שום מגבלה, לפחות לי ידוע.

צריך מגבלה חוקית כדי למנוע מהם?

בדיוק. ואנחנו באמת ערים בתקופה האחרונה, ביחד עם מערך הסייבר הלאומי, הממונה על היישומים הביומטריים, לחשיפה הגדולה של הפרט המזהה הזה ועוסקים ביחד באיתור מאגרים נוספים ובקצה אולי אפילו להפסיק לעשות בו שימוש, אבל כרגע אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לאזן את האיום הזה.

אגב, בעצם הם אוגרים את המידע והם אמורים לרשום את זה כמאגר מידע לכל הפחות.

אמת.

הם עושים את זה?

אני לא יודע, אני לא הגורם שיודע.

אז איך אתם יודעים שיש?

גופים פרטיים, למשל אם גברתי רוצה ביטוח רכב, מבקשים שתשלחי גם צילום תעודת זהות, אני לא הגוף שמפקח, זו רשות ה - - -

לא, ברור לי, אני רק מנסה להבין אם אתם יודעים לזהות בעיה ולאותת עליה. הפתרון הוא לא אצלכם, הפתרון הוא באמת אצל המחוקקים, אני רק רוצה שתעזרו לנו לזהות את הבעיה, לאבחן אותה ולהגיד לנו - - -

הבעיה שהנתון הזה נמצא בהרבה מאוד מקומות היום שאין לו באמת מה להישאר שם. גם אם השתמשו בו נקודתית אין להם מה להחזיק בו, זה נתון שהם לא אמורים להחזיק בו. כמו למשל שקבע המחוקק שמספר כרטיס אשראי בצורתו הגולמית לא אמורים להחזיק במאגרים, למעט מספר מאוד מוגבל של ארגונים עם תקן מאוד ספציפי. היום הפרט הזה, תאריך ההנפקה, יכול להיות שמור בכל דרך.

ולגופים אין צורך אמיתי בזה?

לא. הנקודה השנייה, של תיבת דואר לאזרח וההודעה, רוב ההודעות שיגיעו ממשרדי הממשלה יהיו, מתוך אגב שמירה גם על הפרטיות, 'יש לך הודעה שמחכה לך באזור האישי'. תיבת הדואר הייעודית הממשלתית זה משהו, למשל אם הוזכר פה דנמרק, שהיה נכון לשנת 2001, היום רוב האזרחים משתמשים בדיגיטל, יש להם כתובת אימייל משלהם או טלפון משלהם. ההודעה תהיה, אלא אם כן היא מאוד כללית, 'מחכה לך הודעה', או 'מחכה לך הודעה ממשרד התחבורה באזור האישי', אתה נכנס לאזור האישי, עובר את ההזדהות הבטוחה שעוד רגע אני גם אתייחס אליה ושם אתה מקבל את הפרטים עצמם או מחדש שם את הרישיון ולא באיזה שהוא אתר שאתה לא יודע מה הוודאות שלו.

ולכן אין חשיפה.

ולכן אין חשיפה. וזה לגמרי נלקח בחשבון. אני יכול גם לציין שחוגר אבטחת מידע ישב עם האנשים שלנו, רן בר-זיק, הוא גם כתב על זה מאמר בעיתון 'הארץ', שבו הוא סקר את מעגלי האבטחה שלנו וצורת העבודה שלמעשה באה לשמור עוד יותר על האזרח ולמנוע חשיפה של מאגרים.

תודה. אסתריה סיני, ראש אגף בכיר מערכות מחשוב יישומים כלליים.

את שומעת אותי?

אנחנו שומעים, שלום לך. בואי ננסה בכל זאת לשמוע אותך אם את רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה ולעובדה שהמוסד לביטוח לאומי היום לא מתממשק באינטרפייס שלו מול האזרח.

אני לא שומעת. לא מה?

אז אנחנו לא נעשה את זה כך. גב' סיני, תודה שעלית, מכיוון שיש איזה שהוא קושי טכנולוגי לשמוע ולהשמיע ננסה לעשות את זה בצורה יעילה, או בהמשך הדיון אם נספיק, או בדיון שנייחד לכך. אני חושבת שזה יהיה יותר נכון. אז תודה לך בשלב זה ואנחנו בהחלט נשמח - - -

לא, היו לי הרבה דברים להגיד, אבל אני לא יכולה כך לנהל שיחה.

אנחנו פתוחים לשמוע אם את רוצה. אנחנו שומעים אותך היטב כרגע.

אוקיי. אנחנו יושבים הרבה עם ישראל דיגיטלית לגבי השירותים המקוונים והאזרח הוא המרכז - - - אנחנו נעשה את זה בפעם אחרת כי יש פה בעיה.

זה מה שהצעתי וזה מה שנעשה. אני מודה לך שעלית אלינו ואנחנו נייחד דיון נפרד לנושא הזה ובו תוכלי כמובן לפרט את כל ההתייחסות ונקיים על זה דיון מעמיק יותר, אני חושבת שזה יהיה נכון יותר, וכמובן נדאג שהטכנולוגיה תעבוד כמו שצריך שנוכל גם לשמוע וגם להשמיע. אז תודה לך בשלב זה.

תודה גם לך.

אנחנו נמשיך בדיון, אנחנו גם ככה עומדים לקראת סיומו. אנחנו נמצאים עם מר זאב שטח, מנכ"ל חברת קומדע.

שלום לכולם. אני מנכ"ל של חברת Comsign גם, שמספקת שירותי חתימה אלקטרונית ואנחנו ספקים של רשויות שונות שנמצאות כאן, רשות המסים, ואנחנו מספקים לאזרחים, לבעלי מקצוע ברישיון ולתאגידים את החתימות האלקטרוניות שמאפשרות להם לעבוד מול רשות המסים.

אני רוצה להגיד שאני מאוד מעריך את ממשל זמין ואת מה שהם עושים, באמת בשנים האחרונות הם קידמו המון שירותים, אבל דווקא אני אקח ואתלבש על הנקודה של ביטוח לאומי כדי לצאת לנקודה יותר רחבה ושראויה לדיון בוועדה שלך, כבוד יושבת הראש וזו נקודה ממש מהותית שמתחברת להרבה נקודות. אנחנו הזכיין שזכה, זה פורסם אתמול בעיתון 'אנשים ומחשבים', בשירות לביטוח לאומי, בדיוק אותו שירות שנותן ממשל זמין, אבל אנחנו חברה פרטית. היה מכרז וזכינו במכרז אז אנחנו מספקים להם שירותי הזדהות מקוונת, שירותי חתימה דיגיטלית, והרבה מאוד שירותים.

לאור מה שאני שומע פה מכל הדוברים, שאני מאוד מכבד אותם, יוצא שרק ממשל זמין יכול לספק את השירותים האלה ועכשיו רוצים שגם רשויות סטטוטוריות יתחרו בחברות הפרטיות והכול, זאת אומרת מזרח אירופה בהתגלמותו, הכול ממשלה. בואו נקיים דיון, האם חברה פרטית ברישיון מטעם המדינה, מפוקחת על ידי המדינה, יכולה לספק את אותם שירותים או שכל רשות או כל משרד ממשלתי חייב לפנות לממשל זמין.

אני כמובן אולי לא אובייקטיבי, אבל אני לא חושב שאנחנו רוצים להידמות לאותן מדינות שהכול תלוי בממשלה והכול עושה הממשלה. אני גם לא חושב שיש לזה תוחלת מכיוון שאיך הממשלה תיתן פתרון לתקלות ב-12 בלילה לתאגידים ואלה דברים שאנחנו מחזיקים פה שירות 24/7 ומאות אנשים שנותנים את השירות לאזרחים ולאנשים שצריכים לעבוד מול האתרים המקוונים של רשות המסים.

נמצא פה איתנו מר שלמה אוחיון ונמצאת מיכל שרון וגדעון משיח, אנשים שעובדים איתנו ביום יום. אנחנו נותנים את זה גם לביטוח לאומי, גם לרשות המסים, כל המהפכה שהייתה במרשמים הדיגיטליים זה משהו שאנחנו ביצענו בכל קופות החולים ועכשיו אנחנו מתחילים גם בבתי החולים. אז למה לא לאפשר למגזר הפרטי לפרוח? למה לרכז הכול בממשל זמין? שממשל זמין יהיה המתכלל, הרגולטור, זה שקובע את החוקים ואיך לעשות כל דבר, אבל להגיד עכשיו שנגייס אלפי אנשים כעובדי מדינה, בין שזה במיקור חוץ או לא במיקור חוץ ונשית על התקציב הציבורי, אני, עם כל הכבוד, לא חושב שזאת גישה נכונה. זו גישה שלא מתאימה למדינה מערבית, מדינה מערבית צריכה לתמוך - - -

תודה. מר שטח, אנחנו פשוט קצרים בזמן, לכן ביקשתי לתמצת ואני מודה לך על הדברים, אנחנו כמובן נשמע התייחסות. תודה שהצטרפת.

טוב, לא הכרתי, אני חייב להודות, על המכרז שעליו מדבר מר שטח, אבל הוא דוגמה נוספת למה שאנחנו מדברים פה. גם מאחורי מערכת ההזדהות של ממשל זמין עומדת מן הסתם חברה, אנחנו לא מפתחים יכולות כאלה בעצמנו, אלא רוכשים אותן מהשוק, אבל כשאנחנו רכשנו את הרישוי רכשנו רישוי עבור כל אזרחי ישראל וכל משרד שמצטרף לא צריך להוסיף עוד שקל אחד בודד ואני חושב שצריך בתקופה זו להתייעל בהוצאה הציבורית בנושא הזה.

לגבי שאר הנושאים, אני לא יודע אם זה המקום, אבל אין צורך לגייס אפילו לא עוד עובד אחד אם כל הביטוח הלאומי נכנס מחר בבוקר. ולגבי שירות 24/7, ממשל זמין נותן שירות בקרה 24/7, יתרה מזאת אנחנו אלה שמסייעים לרשות המסים בימים אלה של עומס רב בתקופת המענקים לבקר על האתרים שלהם ועושים את זה בשמחה ובחדווה רבה, זה חלק מתפקידנו.

היה שינוי? זאת אומרת מה שהוא מדבר עליו - - -

מר שטח מדבר על כל הנושא של ההזדהות. מר שטח מספק שירות של כרטיסים חכמים שלא נכנסים בתקופה הזאת, זה חוק מלפני 20 שנה כמעט, ומר שטח, כמו שהוא ציין בעצמו, יש לו אינטרסים בנושא, אבל אני לא חושב שזו מהות הדיון הזה, עם כל הכבוד.

לא, ברור, הוא ביקש לעלות ולכן חשובה ההתייחסות שלך כדי לשים לנו את הדברים במקום הנכון ובפרופורציה הנכונה, תודה.

לפני שאני אסכם את הדיון, אני מרגישה חובה לרועי, אם רצית לשאול עוד שאלה. כי קטעתי אתכם.

אני אשלים את השאלה. אני אחזור על השאלה ועל התשובה. השאלה, דיברנו על רמות האבטחה ועל המזהים הנדרשים. השלים לי מר שמני גם, לאזרח שאין לו תעודת זהות או דרכון הוא יכול לעשות שימוש בתעודת זהות חכמה בלי צורך להירשם בכלל, הוא פשוט נכנס לאתר, אבל יוכל לעשות את זה בהמשך גם מול פקיד.

לגבי אחוזי נטישה מדויקים, אין לנו ספציפית מספרים, אבל מה שכן יש בקרה כל הזמן על התהליך. אנחנו עושים תהליכים של CICX, מבינים מה המשפך, איפה העכבר הולך ומטייבים כל הזמן את ממשק המשתמש של האתר. הצגתי את ממשק המשתמש של האזור העסקי, הוא גם יהיה ממשק המשתמש החדש שבא עם תובנות וגם הוא כנראה לא הסופי, אנחנו משתפרים שם כל הזמן. לא חייב תעודת זהות ביומטרית, אך אפשר לעשות בה שימוש, למי שיש ולא רוצה להירשם הוא יכול לעשות בה שימוש.

ולגבי השירותים, כן, יש מיפוי שירותים של כ-3,600 שירותים, יש מאות שירותים שכבר מוחשבו וכבר נמצאים באתרים השונים. ה-40 פלוס הם רק באזור האישי. מבחינת שירותים, מעל 600, אם אני לא טועה, פלוס, וכשאנחנו מדברים על ה-600 אנחנו מדברים על ה-600 העיקריים.

שהם יעברו הגירה לאזור האישי?

רובם לאורך התהליך, כן, אנחנו עושים הגירה לכל מה שיש לו מקום להיות באזור האישי שהוא לא טופס בקשה. הרבה כאלה גם לא צריך כל הזדהות - - -

שזה היעד של 2021?

היעד של 2021 זה לגבי 'שאל פעם אחת', זה שאתה לא צריך יותר מידע. כן, אם אתה לא רוצה לא לשאול את המידע, אזרח, אתה חייב להיות באזור האישי, זה אומר שעברת כאן תהליך של השינוי הדיגיטלי ואז נכנסת לאתר.

והיעד של מה שאתה מדבר?

היעד של תוכנית ההאצה, של החלטת ממשלה 260, לקח את אירועי החיים. הוא לוקח מספר שירותים, לפעמים באירוע פטירה 20 שירותים, לדעתי, שונים, ומאחד אותם לתוך אירוע שאתה אולי עושה אותו כמה פעמים, בדיווח, בהודעה ואחר כך, אבל במקום אחד לכל המשרדים ששותפים להליך הזה. כל העיצוב של השירות נעשה בתפיסת אירועי חיים.

אוקיי, בסדר. אני אסכם ואומר קודם כל תודה רבה, גם למר שחר ברכה, שהציג את הדברים באמת בצורה מקיפה ומעמיקה ונתן תשובות מאוד ענייניות וברורות לשאלות. ואני מודה גם לאנשי המקצוע ונשות המקצוע הנוספים שהגיעו ותרמו מזמנם. כמובן גם לכל הנוכחים בזום שהשתתפו ושלא השתתפו, שהיו חלק בדיון הזה.

אני גם מודה כמובן לחבר הכנסת גינזבורג ולחבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, ששניהם התנצלו כי נאלצו לעזוב, בגלל העיכוב הבלתי צפוי. חבר הכנסת גינזבורג בהחלט העלה פה נקודה חשובה שחשפה אותנו לעולם שלם שבטח זה המקום להציג אותו ואני שמחה שהצגתם אותם. זה נותן הרבה אופטימיות לגבי ההמשך, מצד אחד, ואנחנו בהחלט נמשיך ונעקוב פה גם אחרי אותה החלטת ממשלה של יולי והיישום שלה וגם על העבודה היפה והטובה שאתם עושים.

אני כן לוקחת מתוך מה שנאמר פה בהחלט להמשיך ולעקוב ולדרוש גם מגופים נוספים, שהם לא משרדים ממשלתיים שאתם מתכללים היום ואנחנו רואים את הביצוע, אלא גם גופים שלא נמצאים שם היום, כמו המוסד לביטוח לאומי וכמו גופים סטטוטוריים אחרים, שהם עתירי שירות לאזרח והאזרח לא עכשיו צריך להתחיל להבין למה זה שונה פה ולמצוא את עצמו מול סבך של הזדהויות שונות וממשקים שונים וחלילה בחשיפה שהיא לא נכונה לאירועי סייבר או להגנת הפרטיות. לכן לטעמי ברור היעד הרצוי, אני בשאיפה וברצון שנקיים על זה דיון מיוחד פה, אמרתי את זה גם קודם.

בשמחה רבה.

כפועל יוצא מהישיבה שהייתה לנו היום ולאור מה שלמדנו ננסה להגיע לתוצאות חיוביות גם אצל גופים נוספים ולהמשיך לפעול כדי שהאזרחים יקבלו שירות דיגיטלי טוב ויעיל ובטוח לשימוש. אז אנחנו כוועדה נמשיך ונעקוב וגם נפעל לפתוח את הדרך לגופים נוספים שייעלו את עצמם וייתנו שירות טוב יותר לאזרח.

אז אני מודה לכולם ושיהיה יום טוב ובטוח, בלי שריפות חלילה. תודה.



הישיבה ננעלה בשעה 14:50.