פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
01/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 56
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ב באלול התש"ף (01 בספטמבר 2020), שעה 10:00

סיור פתיחת שנת הלימודים תשפ"א ביאנוח ג'ת

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
יאיר גולן
עמית הלוי
עופר כסיף
אורלי פרומן
אריאל קלנר

אימאן ח'טיב יאסין

ד"ר אורנה שמחון - מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך

ג'לאל אסעד - מפקח החברה הדרוזית והצ'רקסית, משרד החינוך

עמאד פארס - מפקח כולל, בתי ספר על יסודיים, משרד החינוך

זאב גולדבלט - הנהגת ההורים הארצית

מודי סעד - ראש מועצה מקומית יאנוח ג'ת

נדים ביבאר - מנהל מחלקת החינוך, מועצה מקומית יאנוח ג'ת

חוסיין חמדאן - מנהל בית ספר יסודי ב', יאנוח ג'ת

חנאן ביבאר - מנהלת גן הילדים 'אלנג'ום', ג'ת

מאג'ד ביסן - מנהל בית הספר התיכון יאנוח ג'ת

סלימאן ברכאת - מנהל החווה החקלאית, יאנוח ג'ת

רודי סעד - יו"ר ועד ההורים היישובי, יאנוח ג'ת

נעמה חמדאן - יו"ר ועד הורי התיכון

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ס.ל., חבר תרגומים

סיור פתיחת שנת הלימודים תשפ"א ביאנוח ג'ת


(בסיור בבי"ס יסודי ב')

שלום. אני מברך את בואם של הפורום הנכבד, יושב הראש וחברי ועדת החינוך והתרבות והספורט של כנסת ישראל. אני מברך את המפקחים, מר ג'לאל אסעד, כבוד מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון, מר עמאד פארס, מפקח בית הספר, ראש המועצה מודי ונציגי המועצה.

אנחנו מתחילים את השנה בסימן שאנחנו הופכים כל סיכון לסיכוי וכל סיכוי להזדמנות. אנחנו ערוכים ומוכנים. אני מבקש מהפורום, כיתות א' מקבלים את הפורום הנכבד, פה יש לנו פרחים ועציצים, אז בדרככם אני מבקש שכל חבר, כל מבקר, יעניק פרח לפרחים של העתיד שימשיכו בבניית מדינת ישראל ואנחנו נעצב דור שבאמת ישמור על החברה ועל הקהילה. בבקשה, כנסו, ניתן לכל תלמיד כיתה א' עציץ. תודה לכם.

ברוכים הבאים לכולם ליאנוח ג'ת. אנחנו שמחים מאוד שבחרתם להגיע לפה, בחרתם בנו לפתוח את שנת הלימודים איתנו. תודה רבה לאורנה שאני יודע שהיא דחפה לזה, תודה לרם, גם על מה שאמרת בחוץ, אמרת דברים טובים, ואתה תיכף תראה גם את מה שאנחנו עושים בשטח. לצערי לא נוכל לבקר בכל המקומות ובכל הנקודות, אבל אנחנו מתחילים כאן בבית ספר יסודי ב', אחר כך נעבור לגן ילדים ואחר כך לתיכון ונסכם בחווה החקלאית, זה הלו"ז בגדול, שם הסיכום וארוחת צהריים לכולם.

בנושא החינוך אני אגע בזה סוף, זה בסדר עדיפות עליון שלנו, אנחנו משקיעים בו המון. השנה, אני אומר לכם, כנראה לא סתם בחרתם להגיע לפה ולא סתם אורנה דחפה לזה, כי היום זה יום היסטורי, היום אנחנו התחלנו עם בית ספר שש שנתי, איחדנו חטיבת הביניים עם תיכון ורשת עתיד זכתה לנהל את בית הספר הזה.

וזה כמובן הודות גם לאורנה, הבולדוזרית שלנו, ולעמאד ולג'לאל, המפקחים, ולכל החבר'ה. זאת החלטה, אדוני היושב ראש, שהיא חוצה את כולם, ההורים, ועדי ההורים. תודה לרודי, יושב ראש ועד ההורים, שדחף לזה כולל המורים, כולל המנהלים והמועצה פה אחד. פה אחד רצו את הדבר הזה. זו החלטה שהייתה צריכה להיות ב-95' ולשמחתי זה קרה, וכמובן לולא אורנה והמחוז אנחנו לא יכולנו להגיע למקום הזה. אז ברוכים הבאים, אתם תשמעו אותי בהמשך.

ברשותכם, לפני שאתם ממשיכים, אני אומר את זה בשם, אני מניח, כולנו, תודה לילדים החמודים שהתייצבו הבוקר בכיתה א' ולתזמורת המתופפים הנהדרת. באמת הכנתם לנו כאן כניסה ליום באופן מרגש ומשמח.

ההגעה שלכם, יאיר, זה לא פשוט, זה לא מובן מאליו בשבילנו. אנחנו שמחים מאוד, אנחנו נרגשים מאוד ואנחנו מודים מאוד.

אולי שיושב ראש הוועדה יגיד משפט אחד.

בבקשה.

לא, להיפך. הכול בסדר, תמשיך. אני באתי להקשיב. אני רוצה שאתה תדבר לפניי.

טוב. אני מברך את כולכם, חברות וחברים מוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, את גב' אורנה שמחון, מנהלת המחוז, מר ג'לאל אסעד, מר עמאד פארס, בשם ראש המועצה, מנהל מחלקת החינוך וועד ההורים כולם. אני ממש שמח שהגעתם היום.

המדיניות שלנו בבית הספר, מנהיגות מנהיגות מנהיגות. דווקא בקורונה, איך כשאומרים, כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים. אנחנו כל כולנו, אני נשארתי אתמול עד תשע בערב, גם הצוות, יש פה שיתוף פעולה מלא ואנחנו לא עושים טובה, מי שבחר, וככה המדיניות שלי והסיסמה שלנו, הרבה הצטיינויות היו לנו, אבל כל מורה יודע שהוא מנהיג, יש שיתוף פעולה מלא.

אני חושב שהשילוב הזה, אם זה הרשות, חברי הכנסת, כולם, אנחנו צריכים לשלב ידיים עם מנהיגי ישראל בשמירה על צביונה של מדינת ישראל ועל עיצוב דור שימשיך מה שקיים.

מבחינת בית הספר בצל הקורונה, הוא ערוך מאוד, חלוקה, המחוז הציף אותנו, גם המפקחים, ג'לאל ועמאד, יש לנו את כל הכלים ללמידה מרחוק, יש לנו את כל הכלים לפדגוגיה חדשנית ולחשיבת עתיד, איך שאמרה ד"ר אורנה בסרטון היפה הזה שהדהים אותי, אני אמרתי לה כבר, באמת זה מקיף את הכול. אז אנחנו ערוכים. מבחינת היגיינה, אתמול דיברתי עם הצוות שלי, חוץ מזום אנחנו צריכים להיות דוגמה, לא לזלזל, לא כאילו להקל ראש, אז אנחנו אוכפים ואנחנו דוגמה לתלמידים.

אני מקווה שהקולות הקוראים ייצאו לדרך מהר. בגלל התקשוב יש לנו חוסר קצת באמצעי תקשורת. אני מודה גם למועצה כולם.

ברוך בואכם, אז לרגל בואכם ועוד מעט ראש השנה, אני יודע שיש בהמשך ארוחה, ניסינו להביא את שבעת המינים.

הם קיבלו הנחיה לא להגזים עם הכיבוד.

אני רוצה שתתכבדו גם ושוב, אני מודה לכם על הביקור הזה ומקווה שכולנו, גם שטח וגם מטה וגם מחוז תמיד נשלב ידיים כי זה רק יניב פירות מתוקים וזה ייטיב עם ילדינו, דור העתיד.

אז לפני הכיבוד אני אגיד כמה מילים. קודם כל אני מקדמת בברכה את ועדת החינוך של הכנסת ואת רם שפע, יושב ראש הוועדה. נמצאים פה חברי כנסת מוועדת החינוך, שאני מקדמת אותם בברכה. את אורלי אני מכירה שנים ואני מקדמת אותך בברכה, היא עבדה איתי במשרד החינוך שנים ארוכות. לגבי כל אחד מחברי הכנסת, כבודו ותפקידו במקומו מונח. נמצאים פה נציגי הורים מוועד הורים מרכזי, אז אני מברכת אתכם ואת רודי, שעובדים איתנו בשיתוף פעולה.

אדוני ראש הרשות, מנהל בית הספר, צוות המורים, אנחנו היום ביום חג, אנחנו פתחנו חדר מצב, אנחנו עובדים ממרץ להגיע לרגע הזה. אתמול עזבנו את חדר המצב באחת וחצי לפנות בוקר כי היינו צריכים להעיר את ראשי הרשויות שהן אדומות משנתם ולהגיד להם: רבותיי, מחר אתם צריכים לבשר לתלמידים שלא פותחים את שנת הלימודים. נשבר לי הלב, אבל נאלצנו לעשות את זה. השארנו את החינוך המיוחד ואת הילדים בסיכון, אבל אלה החלטות הממשלה ואנחנו צריכים כמובן לכבד אותן כלשונן וככתבן.

אנחנו פותחים את מערכת החינוך במחוז צפון פה בביקור הזה ואני רוצה להגיד שכל מסגרות החינוך ללא יוצא מן הכלל פתוחות. ראשי הרשויות, 93 במספר, עשו מהלך דרמטי ויחד איתנו הובילו את הרגע הזה, יחד עם מנהלי בתי הספר, שזה הזמן שלי להצדיע להם ולהצדיע לסגלי ההוראה שעושים לילות כימים כדי להבטיח את הרגע הזה.

אתם מגיעים ליישוב יוצא דופן. ראש המועצה מכהן בתפקידו יחסית זמן קצר, אבל בזמן הקצר שהוא נכנס ליאנוח ג'ת הוא שם את החינוך בראש סדר העדיפויות וזה לא מהפה ולחוץ, אלא הוא אומר ומיישם. בקדנציה הקצרה שלו הצלחנו להוביל פה מהלכים חינוכיים מאוד יפים עם תוכנית מערכתית מאוד סדורה, הקמנו פה חווה חקלאית לתפארת שאתם תראו אותה, עשינו מהלך היסטורי של לאחד שתי חטיבות ביניים עם כל המאבקים והסכסוכים וההסכמים באמצע הלילה עם הסתדרות המורים, אבל אמרנו נוע נוע כי זה המהלך הנכון להקים פה בית ספר שש שנתי ולהוביל פה תוכנית אסטרטגית לקידום מערכת החינוך.

יש פה מערכת חינוך טובה, יש פה הישגים טובים, וברגע שמזכירת הוועדה סיפרה לי, רם, שאתה רצית להגיע ליישוב דרוזי, אז קודם כל אני גאה בזה שאתה מגיע ליישוב דרוזי, אני ביקשתי שזה יהיה ביאנוח ג'ת, משום שביקור של ועדת החינוך גם במגזר הדרוזי מסמל יותר מכל את ההצדעה שלנו למגזר הדרוזי שהצליח להוביל מהלכים ברמת הישגים הכי טובים בכל הארץ. אתה יכול לראות גם שיש לנו יישוב אחד, פקיעין, שהגיע למקום הראשון בזכאות לבגרות ומתוך עשרת המקומות הראשונים ארבעה יישובים הם יישובים שלנו, שלושה מהמגזר הדרוזי ואחד, כאוכב אל היג'א, במגזר הערבי, ואנחנו גאים על זה שהמגזר הדרוזי מיוצב. יש פה צוות חינוכי וניהולי יוצא מן הכלל של מנהלים, יש פה צוות מורים ותושבים שהחינוך מאוד קרוב לליבם. זה מכשיר מאוד דרמטי להשתלבות בחברה הישראלית.

אני שמחה מאוד שבחרתם לעשות את זה, אבל המחוז שלי הוא מאוד גדול והייתי שמחה שתגיעו לכל המחוז שלי, גם למגזר הערבי, שאימאן, חברת הכנסת, מייצגת אותו, אבל אנחנו מגזר או מחוז שהוא רב תרבותי ואני גאה על זה. יש פה שקט, יש פה חיים משותפים, יש פה דו קיום הלכה למעשה. יש פה מרכזי קניות משותפים, יש פה מערכת חינוך יוצאת דופן, יש פה מרכזי מחוננים וילדים דרוזים שלומדים במרכז מחוננים בשלומי ויש פה תהליכים של השתלבות בחברה הישראלית שהם יוצאים מגדר הרגיל.

אז אני אסירת תודה לכם שבאתם היום להוקיר את מערכת החינוך במגזר הדרוזי, אני רוצה להגיד תודה רבה לידידי, למפקחים שלנו ולמנהלי בתי הספר ולצוותי המורים. אז תודה רבה לכם.

רם, בהמשך לדבריה, משפט אחד, באמת השילוב, כמו שהזכירה כבוד מנהלת המחוז, שילוב הידיים פה בין המועצה, מר ג'לאל ומר עמאד, המפקח הכולל, שהוא בארבע שנים, הוא ממש יוצא דופן וכולנו עובדים ממש מהלב ושיתוף הפעולה כל כך ייחודי. תמיד שואפים ליותר טוב, יש לנו מצב בכללי טוב, אבל אנחנו לא ישנים על זרי הדפנה, אנחנו ממשיכים, אבל יש שילוב מדהים בין כל הבאים או עוסקים במלאכת החינוך. בבקשה, מר רם.

בוקר טוב, שלום לכולם, נעים מאוד, אהלן. אני שמח להיות פה, אני שמח שחבריי לוועדה הצטרפו, גם חבר הכנסת יאיר גולן וחברת הכנסת אורלי פרומן ואימאן ח'טיב וגם חברי הכנסת קלנר וחבר הכנסת כסיף תיכף יצטרפו אלינו.

הנה קלנר הגיע.

איזה תזמון. וגם עמית מגיע. אני מצטרף למה שאמר חבר הכנסת יאיר גולן, בסוף כל אחד מאיתנו עושה הרבה דברים ואתה באוטו, בטלפון במיליון נושאים, ופתאום אתה נעצר רגע, רואה הרבה ילדים נרגשים, הם לא יודעים מי אנחנו ומה אנחנו עושים, בעולם שלהם, אבל הם מבינים שיש אירוע חגיגי עם תופים ותזמורת. וגם המקום האישי שלי, היום הילד שלי עבר גן והוא נכנס לגן שאני הייתי בו לפני 30 שנה בקיבוץ, בדיוק 30 שנה, אז זו גם סגירת מעגל נחמדה שלי. הכול כמעט אותו דבר, גם מערכת החינוך שלנו צריכה ש - - -

זה בשביל להרגיז אותנו, שנראה כמה שהוא צעיר.

אוקיי, אני מקבל את זה, זה נכון. בזה אני לא יכול ל עשות שום דבר, אני אכן צעיר.

הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לעשות עם זה שום דבר.

לא, בסדר, גם עתידך לפניך עוד הרבה שנים וכולנו פה והכול בסדר. אז באמת, כמו שגם אורנה אמרה וגם ראש המועצה ומנהל בית הספר, לא בכדי בחרנו להגיע לפה. היה לנו חשוב לפגוש את החברה הדרוזית ובכלל לא להישאר בבועה. קל להיות בתל אביב ובירושלים. לא רק להגיע לצפון, אלא גם לראות באמת את כל מה שקורה פה ברשות. אני גם מאוד מאוד שמח שהסיור שלנו יהיה כזה מקיף שאנחנו גם בבית ספר יסודי וגם אחרי זה עוברים לתיכון וגם הולכים לחווה חקלאית כדי לראות משהו קצת אחר, יותר רחב, במנעד יותר עשיר של חינוך באמת משמעותי.

גם הנהגת ההורים פה, ששיתפנו פעולה בהרבה מאוד נושאים בשבועות האחרונים ויש לנו הרבה מאוד אתגרים משותפים. צוות המורים והמורות, בסוף, עם כל הכבוד לנו, אנחנו יודעים טוב לדבר, אבל אתם כל בוקר משתדלים, קמים לפה לפגוש את התלמידים והתלמידות בשנה כל כך מאתגרת.

וצריך להגיד את האמת, זה בסדר גמור, כולנו מפרגנים אחד לשני, אבל יש שנה מאתגרת, יש שנה קשה, אנחנו גם לא יודעים מה יוליד יום ומה יהיה בעוד כמה ימים ובאמת הרבה דברים יכולים עוד להשתנות. אני מקווה מאוד שרמת התחלואה תהיה נמוכה גם פה וגם בכל הארץ כדי שהשנה הזאת תהיה יותר חלקה מאיך שהיא נפתחה, כמו שאורנה אמרה, באמת בדרמות עד אתמול בלילה בענייני הערים האדומות. אני אפילו יכול לגלות לכם סוד שמאחורי הקלעים חלק מהאנשים ראו שבג'ת, שזה בכלל לא פה, זה עיר אדומה והיה חשש - - -

ואז הודיעו לי ש - - -

כן. אני אמרתי לחברים, אני גר ליד ג'ת, הכול בסדר, זה לא אותו מקום. התבלבלתם. ג'ת זה במשולש, זה עשר דקות ממני. בכל אופן אני שמח מאוד להיות פה. באמת שמענו הרבה דברים טובים, אנחנו שמחים להיות פה ואני בטוח שאני מדבר בשם כל חברי הכנסת וגם אלה שלא נמצאים פה .

אני מקווה מאוד שהשנה הזאת, אני אגיד מה שאני משתדל להגיד בכל מקום, למרות שזה לא טריוויאלי, בסוף הקורונה מעצבת הרבה אתגרים ועם היעדר תשתיות ואנחנו בטוחים שגם פה זה קשה וגם עבור הילדים לבוא עם המסכות ועם הקפסולות, הרבה מאוד אתגרים, אבל אני חושב שהשנה הזאת היא הזדמנות חינוכית אדירה לעשות הרבה מהפכות שהמון שנים חלמנו עליהן.

המילה הזאת, קפסולות, אגב בסוגריים, אבשלום קור התקשר אליי השבוע והתעקש שאני אעשה הכול כדי למצוא מילה יותר טובה מקפסולות. בשיחה מאוד רצינית. אז אני אמרתי לו שאני מבטיח להשתדל, עוד לא מצאתי פתרון. הוא נתן לי כל מיני הצעות.

למה לא קבוצות?

אז דיברנו על קבוצות, אבל הוא אמר שקבוצות זה לא - - -

אתה יכול לעשות דבוקות.

אז דיברנו גם על דבוקות. אבל מה שאני רוצה לומר - - -

אבל אתה רואה איך זה נולד? רק מי שהיה צנחן יגיד לך דבוקה.

טוב, אני לא הייתי צנחן. אבל מה שאני רוצה לומר בזה שהמון שנים אנחנו מדברים, והיו מחאות ודיברו על גודל כיתות ופתאום כולנו לומדים בקבוצות קטנות, בכיתות קטנות, זה כאילו הכרח במקום מציאות שאנחנו רוצים אותה. וגם הלמידה מחוץ לכיתות היא למידה מאוד משמעותית ואנחנו יודעים שהקורונה בהקשר הזה עוזרת.

אגב, גם האוטונומיה או הגמישות שתקבלו כמנהלים, כראש רשות, פתאום יש יותר גמישות, פתאום המשרד מבין שאולי אפשר לסמוך יותר על המורים והמנהלים שעושים עבודה די טובה, אז מפסיקים לדבר על זה שכוח האדם שלנו הוא כזה וכזה. לא, כוח האדם שלנו מעולה, אני גם אומר את זה גם כמי שלמד הוראה. אגב, מי שלא יודע, אני מורה בהכשרתי להיסטוריה ומקרא, למדתי בסמינר הקיבוצים חינוך, משם אני בא, אני גם עבדתי הרבה שנים, גם הייתי חבר במועצה להשכלה גבוהה וגם ב'אחריי' כארגון נוער, אז אני מכיר טוב את הפעילות, בסוף אני יודע שאנשי השטח הם הכי טובים ולפעמים למערכת קצת נוח אולי להאשים את מי שנמצא בשטח, אבל בסוף אני יודע שאתם עושים את העבודה הכי טובה וסומך עליכם. אני בטוח שאני מדבר בשם כל חברי הוועדה. מי שמכם רוצה להוסיף משהו, אז מעולה.

אז זהו, אני שמח להיות פה, תודה על הכניסה המרגשת, אני בטוח שמחכות לנו עוד הפתעות, ואם זה הצניעות של הכיבוד אז אני לא יודע מה מחכה לנו בארוחת הצהריים. תודה גדולה.

רק מילה אחת. קודם כל אני לשעבר מורה לאנגלית, אני רק 33 שנים במערכת, 18 בניהול. השפה העברית עשירה, גם הערבית, אז המילה קפסולה, אבל יש לנו אוצר מילים, ההערה של אבשלום קור במקום.

שנית, עוד משפט, באמת המורים הם גלגלי השיניים של מערכת החינוך במדינה. בכל דרך שאפשר להעצים את המורה, להעצים את המעמד שלו, מגיע להם, הם גלגלי השיניים. בעידן הזה להיות מורה זה לא דבר קל. אני חי את המערכת 33 שנים, הם כמובן באים מרצון, אבל מגיע להם כל טוב, ממש הם גלגלי השיניים של המערכת.

חד משמעית, מסכים מאוד. מאוד מאוד. תודה רבה.

נעים מאוד. שמי אורלי פרומן, אני חברת כנסת, אבל אני בעצם אשת חינוך שנים במערכת החינוך. הייתה לי הזכות להיות המקבילה של אורנה, הייתי מנהלת מחוז תל אביב, אורנה מנהלת מחוז צפון, ועבדנו בשיתוף פעולה ואנחנו בקשר טוב מאותן שנים.

אז קודם כל, ברשותכם, אני כן אייחד כמה מילים למחוז צפון. למי שלא מכיר את המחוז זה ממש לא מובן מאליו, זה מחוז מאוד מאוד גדול, גם גיאוגרפית, אבל גם 93 יישובים במחוז אחד שיש לך בעצם את מיני ישראל בתוך המחוז ומנהל המחוז הוא מנכ"ל משרד החינוך לכל דבר ועניין, כך התייחסו אלינו תמיד. כשאת ממנכלת מחוז כל כך מורכב, ואני יכולה לומר לכם שכל שאלה, תנסו להכות את המומחה, כי אני עשיתי את זה לא פעם לאורנה, כי היא מקור הידע שלי למה שקורה, יש תשובה, יש ידע, בקיאה, מכירה.

אז חברתי היקרה, אני מצדיעה לך, הפעם מהיותי חברת כנסת, על פעילות רבת שנים במחוז צפון ביד רמה עם כל ראשי הרשויות. חברים, זה לא פשוט, אתה רוצה לתת אוטונומיה לראש רשות, אבל אתה גם רוצה לוודא שמה שקורה פה הוא נכון, הוא בהתאם לרוח ולמדיניות המשרד, אז לשחרר ולהחזיק רחוק וקצה החבל - - -

עם אורנה לא מתעסקים.

אני יודעת, אמרתי ביד רמה. ויחד עם זאת, כן, גם היא כמו הרבה אנשי חינוך, כמו מנהלים כלפי מורים רוצים הרבה יוזמות שתצמחנה מהשטח. לא כל החוכמה נמצאת בירושלים, לא לא-כל, ממש לא, הרבה חוכמה יש בשטח, אצל הגננות והסייעות והמורים והמנהלים ורק צריך לאפשר להם ליצור וליזום ותראו איזו מערכת חינוך טובה. נכון, צריך להיות הדרג המפקח מבחינת הרשות והמתווה את מדיניות הרשות, מתווה ברמת המחוז, ולכן כשישבנו וחשבנו, חשבתי אני עוד לפני שוועדת החינוך חשבה לאן להגיע, אמרתי שהפעם הולכים למקומות מיוחדים, לא לקונבנציונלי. כן, או לצפון, או לדרום, ליישובים הדרוזים, ליישובים הערביים. רוצים לראות את המערכת האחרת, זה לא חוכמה את המערכות הרגילות שאנחנו כולנו שוחים בהם.

ואני מאוד מאוד שמחה על הביקור הזה. הייתה לי הזכות להיות כאן ביישוב וכאן באזור כמנכ"לית משרד התרבות והספורט במשך הרבה שנים, כך שאני מכירה היטב את האזור. אדוני ראש העיר, אני מאחלת לך הרבה שנים של הנהגה של המקום המיוחד הזה שזכית להיות ראש העיר שלו.

ראש המועצה.

ראש המועצה, בסדר, ראש הרשות.

הרבה שנים? כמה קדנציות?

הוא יחליט. אבל כאשר שמים את מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות זה נוגע בכל המערכות האחרות של העיר והכול מתרומם. מערכת הרווחה ומערכת הבריאות, הכול, כי מערכת החינוך נוגעת לכל האזרחים ולכל בית אב. אז אני מאחלת לך עוד שנים טובות של עשייה טובה, לך, לכל הצוות שלך.

למנהל בית הספר ולצוות החינוכי, שתהיה לכם שנה מאתגרת מוצלחת. הקורונה אתגרה את כולנו, אני מאמינה, כמו שרם אמר, שמהלימון תצא לימונדה ומעז תצא מתוק ואתם תעשו פה דברים נפלאים, וזאב, תתחיל לעבוד על הקפסולות for ever, אנחנו אוהבים את הלימוד בקפסולות, אין ספק שהנהגת ההורים בוודאי אוהבת את זה. אז תודה רבה על האירוח ושתהיה שנה נפלאה.

תודה לך. חבר'ה, אני מברך את חבר הכנסת עופר כסיף שהצטרף אלינו, ברוכים הבאים.

סלאם עליכום. בוקר טוב לכולם, מכובדות ומכובדים, בלי להזכיר תפקידים ושמות, אני בטוחה שכולנו כאן בתפקידים חשובים ורוצים לעשות דברים חשובים במקום הזה, בעולם הזה.

קודם כל באמת ברכות על ההישגים האדירים של העדה הדרוזית בתוצאות של הבגרויות. אני חושבת שהם מהווים דוגמה ומופת, לא רק בצפון, אלא בכל הארץ, וחשוב שגם נלמד מהם. דובר כאן על דו קיום ואני רוצה להגיד, תעשו לי טובה, אני רוצה קיום משותף ולא דו קיום. קיום משותף שמכבד את כל אחד במקום שלו, ביכולות שלו, ברצונות שלו ובעשייה שלו איפה שהוא נמצא.

לענייני בתי הספר, אין ספק שה-1 בספטמבר זה יום מרגש. אני בדיוק דיברתי עם היועץ שלי בדרך לכאן איך שחיכיתי כל הזמן כשהייתי תלמידה ליום הזה, איך שאני אוהבת את הצבע הכחול, בגלל שהוא הצבע של החולצה של בית הספר. יש לי עוד סיבה מיוחדת גם, בן הזוג שלי נולד ב-1 בספטמבר, היום אנחנו חוגגים 59.

אז באמת שתהיה שנה מוצלחת. אנחנו כולנו יודעים ויודעות שתהיה שנה מאוד מאתגרת, אבל עם רצון טוב ואנשי מקצוע טובים וטובות אפשר לעשות את הכול. ואני רוצה להגיד גם תודה ענקית לצוותי בית הספר כולם, החינוכיים וגם האחרים, פגשתי את הנשים הנפלאות בכניסה שדואגות שהילדים שלנו יהיו בסביבה בטוחה, אני גם רוצה לחזק את ידיהם ולהגיד להם המון תודות על העמל שלהם ועל הרצון שלהם גם לתת לילדים שלנו.

אין ספק שאנחנו לקראת, כמו שדיברתם שהכול טוב ויפה, אין דבר מושלם בעולם, בהחלט גם לא כאן, ולכן השאיפה שלנו והרצון שלנו, יש לנו ציפייה מכם, שאתם, המובילים במערכת החינוך, להביא את הדברים ולשים לנו את הדברים על השולחן, כי הרבה פעמים, כמו שאמרה חברתי אורלי, אנחנו יושבים שם, לא תמיד יודעים מה קורה בשטח, אתם העין והאוזן והלשון. אתם יכולים להעביר והחובה שלנו זה לעשות את הדברים כמה שאפשר טוב ולהוריד אתגרים כמה שאפשר.

אני לא רוצה להאריך, אז באמת שיהיה בהצלחה לכולם, להורים, לילדים, במיוחד לילדים של כיתה א' שנכנסים בשנה לא שנה, בסיטואציה לא סיטואציה, בתקווה שהשנה הזאת תחלוף מהר ושתכלה שנה ותבוא שנה עם רק דברים טובים.

תודה לך על המילים היפות והחמות. רק בעניין הדו קיום, בתוכנית העבודה הדו הקיום והאחדות והשותפות ואנחנו כבית ספר עובדים עם בית ספר גולדה מאיר מנהריה ורמת גן ועוד בתי ספר. זה חשוב לילדינו, שיתוף הפעולה.

תודה רבה, אימאן. ניתן רק לרודי משפט קצר ואנחנו זזים כי רוצים לעמוד בלוח הזמנים. רודי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ברוכים הנמצאים. אני מזהה את עם ישראל כולו כאן, משמאל ומימין, מכל המגזרים. חשוב לי להעביר פה מסר ומסר מאוד חשוב, השותפות בין משרד החינוך להורים, להנהגת ההורים, כמו שאתם רואים, כשזאב מגיע לכאן זה לא מובן מאליו, זה לא פעם ראשונה שלו, הוא חפף אותי לפני שמונה שנים, עוד לפני שהבנתי מה זה ועדי הורים, ושם זה התחיל. הוא הודיע לי עכשיו שבעוד חודש הוא מסיים את התפקיד שלו, אותי זה לא משמח.

לפני שבע שנים היינו ב-39% אחוז זכאות בגרות, היום אנחנו עומדים על 85% זכאות לבגרות בזכות הצוותים המדהימים שלנו.

87.5%.

שמבינים שזו המשימה הכי חשובה פה, להשקיע בחינוך. ההגעה שלכם לכאן עם הנהגת משרד החינוך, ג'לאל, שיש לו טביעת אצבע בעניין, אורנה, בולדוזרית, כמו שכינה אותך מודי ואני מצדיע לך, ועדי ההורים, יש לנו את נציגת השש שנתי, שזו פעם ראשונה שאני אומר את זה, שש שנתי, אין יותר חטיבת ביניים, אז נדיה ניבין נמצאת פה, היא יושבת ראש ג'ת, אנשים רציניים לוקחים את הדברים בשיא הרצינות. יש שותפות עם המורים, יש פה גאווה.

אני אישית מאוד גאה. חרתי על דגלי שילדיי ילמדו פה, למרות שאני בוגר נהלל, אבל ילדיי ילמדו פה. ברוכים הנמצאים.


(בסיור בגן ילדים)

כאן הפעילות המשמעותית שקורית בגן, חלק ממנה בשטח הזה. יש אמירה שכל מה שצריך ללמוד כבר למדתי בארגז החול. לאנשי החינוך ומי שמכיר, החול הוא חומר מאוד מאוד בסיסי בהתפתחות הילד.

זה מצריך נדיר בימים האלה.

לא, אצלי בגן זה מאסט. היום מכניסים הרבה, לצערי הרב אני אומרת, מכניסים הרבה פלסטיק, הרבה דברים תעשייתיים.

הכול סינתטי. השמים סינתטיים.

כן, הכול סינתטי, אפילו האוכל. אנחנו משתדלים ובחלק מהחצר הזו הילדים היו שותפים בתכנון ובביצוע.

נראה פה מדהים. אני לא יודע אם זה לכבודנו, אבל זה יפהפה.

רם, חבר'ה, אני מצהיר, איפה שאתה רוצה, אני אתן לך, יש לי 12 גנים, תבחר אחד ונלך עכשיו.

אנחנו נתפצל תיכף, נעשה מבחן.

לא, למה להתפצל? כולנו ביחד.

סתם סתם, סומכים עליכם בעיניים עצומות.

תאריך את הביקור עד חמש, תבקר בכל המקומות.

את החצר בנינו לפי הצרכים של הילדים כי בגן שלי יש שלושה ילדים שהם ילדי נינג'ה, שהם מאוד אוהבים לטפס, אז הבאנו את הצמיגים הללו והם מילאו אותם והם מטפסים כל הזמן ועושים שם את המסלול עם הצמיגים. כאן יש עוד כמה שרשראות וכל מיני דברים כדי לטפס. בתחילת השנה הורדנו ולאט לאט אנחנו ממשיכים לפתח את החצר שלנו.

יופי, שיהיה בהצלחה. כמה אנשי צוות יש לך?

בכל יום אנחנו שלוש, מנהלת הגן ועוד שתי סייעות, והשנה אני מקווה שגם תגיע בת שירות.

בת שירות דרוזית?

כן, דרוזית.

כל הכבוד.

כבר כמה שנים.

יש לנו בת דרוזית בצנחנים.

הרבה הצלחה.

תודה.

המודל, רודי סיפר פה בשקט, אבל לדעתי צריך להציף אותו וכל איש ציבור יכול לתרום להצפה הזאת, שתהיה פה פילנתרופיה מקומית. החבר שלו מנירלט, הוא צבע את כל הגנים כאן. בלי להיכנס לוויכוח הקבוע פה על מקורות המימון העקרוניים, אבל ודאי כתוספת, זה דבר מאוד חשוב, רודי. זה אמיתי, זה מקומי, זה אנשים שמכירים את הגנים, ממילא אנשים תורמים, אנחנו צריכים להגדיל את הסיפור הזה של 46א גם בישראל כדי לעודד יותר. עשית פה דבר יפה ביותר. עד שאתה בא אצלנו בתור, זה שאנשים מקומיים שקשורים לילדים עושים זו פעולה מאוד חשובה.

יש לנו בחור, הבחור מג'ת, הוא באמת מנהל בכיר שנים בנירלט. אני אומר לכם, לא הכרתי אותו לפני, אבל הוא בחור מדהים, הוא תרם הרבה הרבה הרבה, לא רק לכאן, למגרשים, לכל מיני, וזה נתן את אותותיו. רואים את השינוי. זה חשוב. כמובן אם אתם רוצים להחליף את הפילנתרופיה, רם, אתה מוזמן, הכול בסדר.

אין בעיה. נטפל בזה, בשנה הבאה.

על זה אנחנו אומרים לא תחסום שור בדישו.

אנחנו עובדים וממשיכים.

חנאן, תודה רבה.


(בסיור בבית ספר תיכון)

בהצלחה רבה. אנחנו חברי כנסת שהגענו לברך אתכם לפתיחת שנת הלימודים. בחרנו לבקר ביישוב שלכם ובבית הספר שלכם ושמחנו לשמוע על ההתחדשות של בית הספר שהפך להיות שש שנתי. אנחנו מאחלים לכם המון הצלחה בשנה המאתגרת שעומדת לפני כולנו. אני רואה שאתם כבר בתוך העניין. אז בהצלחה לכם, בהצלחה לצוות בית הספר ולמנהל. תודה לכם.

חבר'ה, חברת הכנסת אורלי, זה לגיטימי שהיא תיקח את השרביט, היא הייתה מנהלת מחוז מרכז במשרד החינוך. (מדבר בערבית).

כבוד המנהל, זאת הזדמנות שנזמין אתכם לביקור מתוכנן בכנסת שנוכל בהתאם למגבלות של הקורונה, אבל אני חושבת שיהיה ל כבוד לנו לארח אתכם, להראות לכם את המשכן, מה עושים שם, להגיע לוועדת חינוך, לשוחח איתנו. זה חלק מלימודי האזרחות בעיניי. אז הנה אנחנו מזמינים אתכם.

אנחנו, במסגרת התוכנית השנתית שלנו כל שנה כל שכבה שמקבלת תעודת זהות אנחנו עורכים סיור בכנסת ושם עושים טקס ומקבלים תעודת זהות. אבל השכבה הזאת, שהייתה בכיתה י', עקב הקורונה, הם היו אמורים בחודש מרץ ללכת לבקר בכנסת וזה התפקשש.

הבנתי, אז נפצה אותם השנה, אני מקווה.

נשתדל לפצות אותם השנה.

תגידו להם בביקור הבא שאנחנו מבקרים אותם בארוחת צהריים. תדרשו מה שאתם רוצים, הם ישלמו, חבר'ה.

(מדברת בערבית). זה הזמן שגם אתם תלמדו קצת ערבית.

נכון מאוד.

(מדברת בערבית). בקיצור, לכבוד מי שלא הבין, אני בירכתי ואמרתי שהשנתיים האלה הן שנתיים קריטיות בחיים שלהם. לצערנו אנחנו עדיין בעידן של הציונים, למרות שאני מאמינה שציונים זה לא הכול, אבל עדיין זה הכול והם יקבעו לכם איזה חלומות להגשים אחר כך בלימודים. הכי הכי חשוב שאתם מספיק בוגרים לשמור גם על הבריאות שלכם ועל הבריאות של המשפחה שלכם כשאתם חוזרים מהכיתה וגם בהחלט בהחלט על הצוות שמלמד אתכם. אז שיהיה לכם בהצלחה.

בהצלחה, חבר'ה. אתם רוצים לשאול אתכם? יאללה, מה מעניין אתכם?

(שואל שאלה).

האם תקופת הקורונה משפיעה על תוכנית הלימודים? אורנה, היא מנהלת המחוז. אורנה, הייתה שאלה.

בוודאי. קודם כל אנחנו פרסמנו לכל המורים שלכם מתווים פדגוגיים ואנחנו קיצרנו את תוכנית הלימודים, עשינו מיקוד וצמצום פערים במקצועות הליבה. בחטיבה העליונה יש תוכנית מיוחדת כולל הפחתה של מקצועות הבגרות לשישה מקצועות בלבד ובתי הספר צריכים לתת לכם הערכה פנימית בתוך בית הספר. פרסמנו לכם גם את המיקוד כדי שתלמדו באופן ממוקד רק את החומרים שאתם צריכים לבחינות הבגרות, גם לצמצם את החומרים וגם להעמיק, כי הפסדתם הרבה מאוד שיעורים, אז הלכנו על צמצום והעמקה. זה מה שאתם תעשו השנה. המורים שלכם אמורים לדעת את זה. את מכירה את התוכנית הפדגוגית? נכנסתם לאתר?

כן, כן.

יופי. תיווכנו לכם את האתר והכול ממוקד, צמצום פערים, מקצועות ליבה, בגרויות, מעורבות חברתית, ערכים, זה דבר מאוד מאוד חשוב, וזה הולך ביחד. אז שיהיה לכם המון המון המון בהצלחה.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו חשוב. אני רואה את אחוז הבנות והבנים, זה משקף את אחוז האקדמאיות כנגד האקדמאים. אני השנה חילקתי מלגות ביאנוח ג'ת, מיליון וחצי שקל, אפילו יותר, 1,533,000 שקלים. 150 סטודנטים קיבלו 10,000 שקל מלגה ועוד 33,000 חילקתי ללומדים בחו"ל מתוך כמובן אחריות וראייה שזה חשוב. אבל מה? אני לא אומר שהפריע לי, הפריע לי במובן מסוים, אם אני חושב ככה כאסטרטג, 85% היו בנות, היתרה בנים.

זה אמור להרגיע אותך.

לא. אני לא אומר את זה ל - - -

הוא יסביר מאיפה זה מדאיג אותו.

למה מדאיג אותי? אני בעד הנשים, בחזון שלי יש לי סעיף שאני רוצה להעצים את האישה ולשים מנהלות מחלקות וכבר אני עושה את זה ברשות שלי. אבל למה זה מדאיג? כי בחורה שהולכת ללמוד תואר, ואני רוצה לשמור על הדרוזיוּת שלי ולא רוצה להתבולל, אז מה עושים? אין לה עם מי להתחתן ויש תופעה מדאיגה, נשים בוחרות לא להתחתן.

כי הגברים נמצאים מבחינת השכלה מאחור.

בדיוק, אם יש לך תואר את רוצה מישהו לפחות שווה ערך בדבר הזה. אז לזה אני מתכוון. חס ושלום, לא משהו אחר.

אבל במגזר הדרוזי, מודי, יש לנו יעד שהצבנו אותו כי אחוז התלמידים הבנים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה הוא נמוך, שיעור מאוד נמוך, 33%, זה נמוך יחסית לאוכלוסייה בכלל במדינת ישראל ואין שום קורלציה בין הנתון הזה להישגים היפים של המגזר הדרוזי. יש לזה הרבה מאוד תופעות שחקרנו אותן ואנחנו עושים תוכנית ממוקדת עכשיו, ג'לאל מוביל אותה - - -

והשלב הבא זה גם מה לומדים. גם כשאתה מגיע לאקדמיה האם אתה לומד מקצועות שמביאים להשתכרות איכותית.

כן, נכון מאוד. דיברת על החלומות.

זה בדיוק מה שעשינו עכשיו, את המלגות חילקנו לפי מקצועות שבחרנו. הוועדה, הצוות שבחר, כולל למשל, סתם דוגמה, לי יש אומדן אחד, מקצועות הפרא רפואיים. תשמע אין לי פה אף מטפלת, פסיכולוגים. הקמנו יחידת פסיכולוגיה מחוזית מוסמכת, משהו מדהים. דרך אגב, תבדוק אם הוא פה, אולי נבקר שם, יש לנו זמן. אין פסיכולוגים.

אני רוצה להגיד משהו קטן גם לילדים וגם למורה ולצוות החינוכי. העניין הזה של הקורונה, זה אתגר לכולנו ובמיוחד האחריות מתחילה לרדת גם אליכם, גם לצוותים החינוכיים. אתם צריכים לקחת אחריות, באמת לקחת אחריות, זה העתיד שלכם ללמוד ולהשקיע ולהחכים. יש לכם מצד אחד הזדמנות כי צמצמו לכם את החומר, צמצמו לכם דברים, יש פה שינויים, אתם יכולים לקחת עוד ולהשקיע וללמוד. מצד שני זאת האחריות היא עליכם, כבר זה לא שיש שעות לבוא לבית הספר ומישהו אחראי עליכם. אז באמת תמצו את זה. אני מאחל לכם שתעברו את האתגר הזה, זה אתגר לא פשוט, בטח לא בגילאים של נוער לקחת את האחריות הזאת, אבל אני מאמין שאתם מסוגלים, אני מאמין בצוות החינוכי שלכם, בראש המועצה שלכם. אתם מסוגלים, קחו את האחריות ותמריאו מעלה מעלה.

סומכים עליכם.

בהצלחה לכם.

תודה רבה, בהצלחה.

תודה רבה לכם.


(בסיור בחווה החקלאית)

חברים, חברי כנסת, אורחים יקרים. אנחנו נמצאים בחווה החקלאית הדרוזית הראשונה בארץ. החווה הזאת, עוד אין לה שנה. בעצם יש לה, היום. עשינו פתיחה ואנחנו התחלנו ב-1 בספטמבר בשנה שעברה.

אני רוצה לספר לכם איך התחלנו. ביולי 2019 פניתי למנהלת המחוז ואמרתי לה שאני רוצה חווה חקלאית, היא אומרת לי: תגיד לי, אתה בסדר? אמרתי לה כן. הלכנו אליה, אמרתי לאורנה, תני לי סמל מוסד, כמה כסף את נותנת? נתנה מעט כסף, לא נורא, היא קמצנית. אמרתי לה ב-1.9 החווה תיפתח, ואני מדבר על ה-15 ביולי 2019, היא אומרת לי: אתה משוגע. אמרתי לה: לא רק את משוגעת, גם אני.

ב-1.9 נפתחה החווה. במקום הזה היה מזבלה, סליחה על המילה. פה. הבאנו את הקרווילות האלה. סיפור מדהים, את הקרווילות האלה הבאנו ממפוני גוש קטיף, מגילת בדרום, חמש קרווילות, כל קרווילה 110 מטר, תיכף תראו אותן מבפנים, במצב קטסטרופלי. היה לנו את החג באוגוסט, עשרה ימים חופש, לקחנו קבלן מטמרה, עשה עבודה מדהימה והקרווילות היו מוכנות, כולל מיזוג, כולל צבע, כולל הכול וסמל מוסד. פניתי לסגל החינוכי ביישוב ואמרתי למי שיכול ומי שיכולה שיביא לי לוגו, אז אחת מהמורות הציעה, קיבלנו את ההצעה, יש לוגו חווה. סמל מוסד קיבלתי מאורנה. ראית את העץ שלך?

הנה החווה החקלאית. אני אומר לכם, השגנו פה כמה דברים. דבר ראשון, ערכית הילדים חזרו לאדמה. אתם לא מבינים איזה פידבקים אנחנו מקבלים, מההורים, מהילדים, הם באים לפה, נהנים, לא רוצים לחזור לבית הספר. דבר שני, ניתקנו אותם מהמכשירים האלה לפחות לזמן קצר, אבל זה חשוב, כי על פי הסטטיסטיקה, ובטח אתם מכירים, ילד כל עשר דקות חייב לגעת בטלפון. סתם, לגעת בטלפון.

גם מבוגרים.

גם מבוגרים. נגיד מבוגרים בסדר, עברו את הגיל.

מבוגרים כל חמש דקות.

מודי, אני רוצה להגיד לך דבר פשוט, אני בטוח שאורלי איתי כי אנחנו שנינו מראשון לציון. אני לא יודע איך זה היה אצלך, אבל אצלי בידלין ובחביב היו שיעורי חקלאות.

נכון, היה לנו בתוך בית הספר.

היו חלקות לעבד אותן והיינו גאים, גאים לעבד את ערוגת הבצל שלנו או את ערוגת הצנוניות. אני מודה, לי הייתה חיבה מיוחדת לצנוניות והייתי מאוד גאה בזה. אני חושב שזו באמת דרך נהדרת לחנך ילדים, כי כשאתה רואה כמה עבודה זה, מה זה מצמיח, איך לטפל בזה, איך לזהות בכלל שזה גדל, זה בעיניי דבר כל כך חשוב ואני אומר לך, זה מרחיב את לבי לראות מה שאתם עושים פה.

אני אגיד רק משפט אחד, שאני משמשת גם כיושבת ראש ועדת החוות הארצית כי ראיתי שהחוות החקלאיות מאוד מוזנחות וזיהיתי את הפוטנציאל שלהם. הייתה אז מיכל כהן מנכ"לית משרד החינוך, אמרתי לה שזה לא יעבוד, צריך יותר חוות ולהשקיע בחוות. עשינו תוכנית אסטרטגית, בכל הארץ אנחנו פותחים כל שנה שתי חוות חקלאיות, משדרגים אותן. זאת חווה בסיסית שעוד לא בנינו אותה, אבל היא גם תעבור תהליך של בנייה ונשדרג אותה.

מה שאנחנו עושים פה זו פדגוגיה שהדגש שלה זה למידת חקר. תלמידים משתמשים פה גם באייפדים עם חיישנים, בודקים טמפרטורה, מודדים את הגודל של הגידול.

חקלאות מתקדמת.

חקלאות מודרנית.

חקלאות מודרנית וחקלאות מתקדמת, וזאת חגיגה מה שקורה פה בחוות החקלאיות.

נפלא.

פתחנו השנה עוד שתי חוות חקלאיות וזאת חווה שפתחנו אותה כמעט יש מאין כי כבר גמרתי את המכסה של החוות בכל הארץ ומודי ביקש, אמרתי שאני לא יכולה לסרב כי זו חווה ראשונה במגזר הדרוזי. אמרתי לו פותחים, אבל בתנאי אחד, שאתה ואני ב-1 בספטמבר פותחים את החווה. וכך היה והשאר היסטוריה. אז יישר כוח.

אולי משהו אישי, בכיתה ח' רבתי עם המנהלת, לא משנה על מה, אני לא זוכר, אבל היא הענישה אותי בשלושה ימים של עבודה בחווה. אמרתי, איזה אידיוט, למה לא רבתי איתה לפני?

חבר'ה, מנהל החווה, סלימאן ברכאת, הוא קיבל את המינוי הזמני שיהפוך לקבוע בקרוב. יש לו פה שש מורות ואב בית וגם השנה הוספנו לו שומר ותהיה לו מזכירה ויהיה הכול ותהיה פה חווה לתפארת מדינת ישראל.

והילדים בסוף יידעו שעגבניות צומחות פה ולא בסופר.

כן. דרך אגב, אנחנו מוכרים את כל היבול שיש, מותר כמובן, במחירים מסובסדים, מחירים זולים.

ומכניסים את הכסף לחווה?

כן, זה מכניס כסף לחווה. רק עכשיו הוא החליף, היו פה עגבניות ופלפלים והכול, אז החבר'ה פה גם באים, תומכים, התושבים. אתם לא מאמינים כמה ההורים והסבים מחויבים לדבר הזה, הם באים לפה והם באים אליו, הוא יכול לספר: אני רוצה לתרום לך את זה, אני רוצה להתנדב, אני רוצה לעשות. אז עשינו גם מעשה חינוכי, הבאנו כמעט 200 הורים, סבים וסבתות, ו-200 ילדים קטנים, בגנים, הבאנו אותם לפה, שתלנו עצים, תיכף נעשה סיבוב, שתלנו עצים סבא עם ילד. אז עשינו גם בזה משהו שהוא חינוכי, תרבותי וחשוב.

אני מודה למודי, לראש המועצה, לאורנה, למנהלת המחוז, לכל הנוכחים הנכבדים, אני מאוד שמח ומברך אתכם בחווה הראשונה במגזר הדרוזי. זה בזכות כולם, זה גם בזכות ידידי אבו יאזן, מרכז החינוך הדרוזי, ואבו סאמר, מפקח מתכלל וגם לבתיה הרפרנטית, לכל מי שעזר לנו לפתוח את החווה הזאת, החווה שאני מאוד מתגאה בה.

אני התחלתי הראשון, למרות שזה לא התחום שלי, אבל התחלתי ואמרתי שזה היעד שלי, זה האתגר שלי שאני הולך לעשות אותו, לקחת את התלמידים ולקשור אותם לאדמה, לתת להם לעבד את האדמה, לעבוד את האדמה ולעשות גם את החקר שלנו שאנחנו מתכננים לעשות. האדמה שלנו היא קצת משונה, אפשר לנסות את השתילה שלנו בכל מיני מקומות, גם עם חול, גם עם קומפוסט וגם עם אדמה רגילה, שיכולים לעשות. זה מאוד חשוב לנו להתחיל לבדוק את האלמנטים האלה ולעשות את החקר שלנו ולבדוק את כל המשפיעים על כל הצמיחה דווקא באזור ההררי, דווקא באזור הפתוח, עם הנוף המדהים שיש לנו.

אנחנו עוסקים הרבה גם בעניין של המורשת וגם הערכים החינוכיים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם. אם שמתם לב, אנחנו גם ציינו על כל הקירות, כל הציוד שהיה לנו, הישן, חלק מזה אנחנו מנסים לשחזר, חלק אנחנו מנסים לייצר, להראות לילדים עם מה היו עובדים, עם איזה כלים היו עובדים ואיזה טכנולוגיה אנחנו משתמשים ולראות שאנחנו משתמשים גם בטכנולוגיה החדשה וגם הכלים הישנים. מאוד חשוב גם לעבד את האדמה בצורת המחרשה עם החמור ועם הסוס ועם כל הדברים האלה.

אז התחלנו לבנות את החווה הזאת, בנינו כל מיני מקומות פה, מקומות שגם יהיו לקבוצות קטנות, שגם יוכלו לתת לימוד פרטני אישי וגם קבוצתי. כל קבוצה שמגיעה אלינו מחלקים אותה לכמה קבוצות ומתחילים לעבוד איתם בצורה הכי טובה שיכולה להיות לפי תוכנית הלימודים של החוות החקלאיות.

אנחנו שיתפנו פעולה עם כל מנהלי בתי הספר וגם הרכזים, רכזי המקצועות, שגם אנחנו יכולים להשלים את העבודה שלהם שיש להם בתוך בתי הספר בתוך החווה. לדוגמה מתמטיקה, הגענו עם מפמ"ר מתמטיקה והתחלנו לחשוב איך אנחנו יכולים לשלב את הלמידה שיש לנו בתוך הכיתה למרחב הפתוח. לבדוק את השתיל עצמו, את הצמח שיצא, כמה פרחים, כמה עלים, מה הגודל, למה זה קטן, למה זה גדול, מה השפיע עליו, מה הפריע לו. את הכול התחלנו לעשות.

כל מה שאתם רואים זה לא היה מובן מאליו, זה לא היה מוכן, לא היה ערוך, התחלנו לעבוד עם זה, הכנו. אם אתם רוצים נעשה את הסיור, כל מה שאמר אבו אמיר, כל מה שנמצא פה זה תרומה של אנשים שהתנדבו והביאו. אני הלכתי עם משאית, הלכתי עם מחפר והלכתי עם טרקטור, הבאנו ציוד, רתמתי את כל הקהילה. זה היה מאוד חשוב לי לקשור את הקהילה לעשייה שלנו.

התחלנו לחפש את כל הציוד הישן בכל מיני מקומות, להכין אותו, להביא אותו, להראות אותו. גם הכלים, דוגמת החבלים האלה, זה של חיל הים, הצלחתי להביא אותם מחיל הים, לקחתי משאית לחיפה, העמסתי, הבאתי, אני הולך לקחת אותם לאורך כל הגדר, לצייר מהם כל מיני צורות, לעשות עבודה, גם עבודה מבחינת פיזיקה וגם מבחינת מדעים, לעבוד, מה הכוח של חבל, איך יוכלו להשתמש בו וכל הדברים האלה.

השביל הזה, בנינו שביל שמוביל לגינות הירק. שתלנו פה כל מיני שתילים, מסביב, אתם רואים את השביל, את המסלעות האלה, סידרנו אותן. כל השתילים של עצי הדר, לקחנו ביום נטיעות שנקרא למבוגרים, לדור השלישי, לגיל הזהב.

זה שסק, מנגו?

שסק גם. כמעט לקחנו את הכול, לקחנו את סבא וסבתא כל אחד לקח לעצמו שתיל עם הנכד שלו, לקחנו אותם ביחד, שתל את זה, השקה אותו ורשם את השם שלו והוא מטפל בו לאורך כל התקופה, כל השנה.

יש לי שאלה. האם תלמידי התיכון יוכלו להגיע לכאן לעשות עבודות חקר כחלק מעבודות גמר שלהם בבחינות בגרות?

הביקור הראשון שהיה לי של כיתות י"ב, שהם עובדים, הגיעה המרכזת שלהם, התחלנו לעבוד איתם, אז זה היה ההתחלה, שיעשו את כל החקר שלהם פה.

יופי, כי ברגע שזה יקרה אתה תשדרג את החווה בצורה בלתי רגילה.

ברור, כן, אבל אנחנו מדברים על תקופה שהיא כל כך קצרה, שנה, לא היה כלום ואל תשכחו שאנחנו עברנו שנה משוגעת.

לא, ללא ספק. אני אומרת לך את זה בראייה תכנונית. ברגע שהתיכוניסטים יהיו פה ויעשו עבודת חקר החווה תהיה מבחינה - - -

ברור, שלוש ישיבות היינו עם ה - - -

סלימאן, אתה דיברת רק על בתי ספר, שיבינו גם שאנחנו שילבנו את הגנים, גילאי שלוש-ארבע. הם באים ומבקרים ועובדים.

השלב הבא יהיה לעשות גינות קהילתיות.

זה מה שאמרתי לו.

זה נהדר.

משום מה כולם שמעו על המונפורט, אבל יש אגדות על המצודה הצלבנית שלא פחות מרשימה. אני ממליץ בחום, גם פה אני יכול להוסיף בנימה אישית, שהפרידה שלי מאוגדה 91 קרתה פה במבצר.

עכשיו, אם תסתכלו ממש על האופק, רואים את רכס הסולם, את הצירים שעולים אליו שהיום זה נחשב מבחינה ביטחונית אזור מסוכן יחסית, אבל אני אומר לכם שזה אחד המקומות שיש בהם את הנוף הכי טוב בארץ. רואים צפונה, עמוק לתוך לבנון, רואים את צור מצוין, מצד שני מסתכלים דרומה ורואים את כל קו החוף שלנו עד לנהריה.

חבר'ה, עוד נתון חשוב, בנוסף לסקירה של האלוף שלנו, אתם רואים את ערימת האבנים שם הגדולה? פה יקום מרכז המורשת הדרוזי. היה עליו הרבה בלגן.

נכון, אני מכירה את זה מימי משרד התרבות.

בדיוק, מ-2004 הסיפור, ולשמחתי בשנה שעברה חידשנו את הרישיון והתחלנו בבנייתו לפני שלושה חודשים. בשעה טובה ואני מקווה שתהיה מוצלחת, תוך שנתיים, אם ייתנו לנו את הבניין, כבר יצקו את הכלונסאות הראשונות. זה מרכז המורשת הדרוזי, הוא קם על אזור מדהים. משם, דרך אגב, יש פה ציר שמתחיל בבית הבד העתיק, בן 250 שנה, רגלי, יורד עד יחיעם. האוטובוסים מורידים את החבר'ה פה, נוער בעיקר וגם משפחות, ומקבלים אותם חזרה ביחיעם. יורדים מבית הבד עד לפה, יש פה ציר.

אני בראייה אסטרטגית כראש רשות רוצה לפתוח את הציר הזה, לעשות אותו כביש יציאה מערבית לכיוון יחיעם ומשם לנהריה מיאנוח ג'ת. פה הולכים לפתוח מצומת דנון, שאתם עולים לפה, עד רגבה, יהיה ציר אחד, בין עכו לרגבה, קרוב יותר לרגבה. הייתה אצלי מירי רגב לפני שלושה שבועות, ביקשתי ממנה לחבר את הכפר לתפן. תחשוב, אתה עולה ברגבה, יורד בתפן, הולכים דוך, אני אומר להם, כל בודקה על הציר הזה תהיה עסק תיירותי.

אני מאוד משקיע בתיירות. דרך אגב, בחזון שלי גם שמתי את זה לפני החינוך כי אני רוצה לחזק פה את הקטע הכלכלי.

לא נורא, לא שמענו את זה עכשיו.

את החלק הזה לא שמענו.

אני צוחקת. זה גם לא אחד על חשבון השני.

ממש לא, זה משלים. פה בשטח הזה יש לנו 13 דונם, מתכננים בניין מקונסטרוקציה מברזל מיוחד, הוא זכה מקום ראשון ביפן, לא יודע למה ביפן, אבל הבניין הזה בעלות של כמעט 100 מיליון שקל, אנחנו מתקדמים - - -

מה הולך להיות?

הולך להיות גם חינוכי, גם תיירותי וגם תרבות, רב תכליתי, אנחנו מחברים את שלושת הדברים.

חוץ ממרכז המורשת?

לא קשור למרכז מורשת. פה יהיה בניין משולש שגולש החוצה, גובה 145 מטר, עם אודיטוריום עם זכוכית מול הנוף, אתה רואה את הנוף ועליו אנחנו משדרים מה שצריך. ראיתי את הרעיון הזה בבנימינה.

אתה תמצב את יאנוח ג'ת כמרכז תרבותי מורשתי.

אני כראש רשות, אני אומר את זה בפרהסיה, אני שם את יאנוח במרכז בכל דבר, בכל דבר. לא חסר לנו שום דבר. אמרתי ליאיר קודם, גם בנושא המשחקיות - - -

תזכרו שהוא אמר שלא חסר שום דבר.

חכה, חכה. תקשיב, פה, בגלל הפסטורליה והנוף והאוויר - - -

יוצאים לך דברים טובים.

יוצאים דברים טובים. תיכף ניכנס לחדר תשמע את האמת. הכול בסדר. אני אומר לכם, אני רוצה למצב את יאנוח ג'ת בכל דבר במרכז. סיפרתי לו קודם שגם בנושא משחקיות. לא היו לנו משחקיות בכפר. השקענו שישה מיליון שקל בשנה שעברה במשחקיות, עשינו משחקיות אמריקה. אני מבקש, אבל זו דרישה מאנשיי לחשוב מחוץ לקופסה ולא להתמהמה. בערבית אומרים (בערבית), אני רוצה משהו אני רוצה אותו מיד, אין מתמהמהים. יש פה מהנדס שיכול להעיד, הוא קצת התרגל.

למשל משחקייה. אני לא רוצה, אני אומר את זה גם, אני לא רוצה שאישה דרוזית דתייה תיקח את הבת שלה לכפר ורדים ויסתכלו עליה כגוף זר. אני רוצה את אנשי כפר ורדים שיגיעו לפה ועשינו את זה. אנשי כפר ורדים באים לפה. כשפתחתי את המשחקייה בג'ת, השקענו שם מיליון שקל, פתאום הגיעו שתי משפחות יהודיות עם ילדים, שואלים מה קרה פה, מה קרה. היו הרבה אנשים, אמרתי להם: חבר'ה, אני ראש המועצה, בבקשה, תהיו איתנו חלק מהטקס, אנחנו עושים חנוכת משחקייה.

עשינו משחקייה, לקחנו דונם, חילקנו אותו שני שליש ושליש, שני שליש משחקייה ושליש מנגלייה. עכשיו, איל מכפר ורדים אמר לי אל תגיד מנגלייה כי בסביון אומרים ברביקיו.

לכן אני רוצה שתחזרו לאורגני, שלא רק אנשי המרכז יאכלו אורגני ואתם תלכו למודרני. תעזבו אותנו.

לא, לא, לא, אנחנו חוזרים אחורה.

יש לי שאלה בהקשר של משחקייה. אתה מכוון לכיוון של ילדים, ספר לי קצת על הנושא של הגיל הרך, מה אתם עושים מגיל המעונות, שנה, שנתיים, שלוש, זזים לגיל הרך, האם זה תחת הרשות?

כן. בוודאי.

זה במצגת?

יש במצגת. אני אומר לכם, הגיל הרך. מבחינתי, ואני אומר את זה, יש פה את מנהל מחלקת החינוך, והוא שמע את זה ויודע טוב מאוד, מוכוון לזה, אנחנו משקיעים מגיל לידה עד גיל 30, למה 30? כי אני מכוון אותם גם לאקדמיה וגם אחרי זה לעבודה, ואני אומר פה בפרהסיה, שכר המינימום ביאנוח ג'ת יהיה 20,000 שקל ומעלה. זה שכר המינימום. שואלים אותי הייטק? לא רק הייטק. אתה יכול לעבוד בחקלאות.

פה התחילו עם עגבניות שרי, 80 זנים כשהיו מוכרים קילו גרעיני עגבניות ב-80,000 דולר. חבר'ה, למה? כי פה האקלים, הטעם של – יש לך משהו לתת להם לטעום?

תיכף, יש ארוחת צהריים.

חבר'ה, יש לזה טעם מדהים, בגלל האקלים, בגלל המיקום, בגלל הנוף, בגלל האנשים.

יישר כוח גדול.

הסוד טמון באנשים.







(בישיבת סיכום)

טוב, חברים, אני רוצה לספר לכם סוד, היום יום חג, דבר ראשון, הסירו לי את האבטחה שכבר ארבעה חודשים, הייתי מאובטח בבית, צמוד, הודיעו לי אתמול בערב, סגן מפקד המחוז: הסרנו ממך את האבטחה. אמרתי לו: תבורך, תודה. המאבטח קצת התבאס כי הייתי נחמד אליו. והיום יצאתי מבידוד של 12 ימים. נהניתי דווקא עם הבנות שלי, יש לי שתי בנות קטנות, בת שמונה ובת ארבע וחצי, שלוש שנים לא נתתי להם כמעט ועכשיו עשרה ימים יום יום הכנתי להם ארוחת בוקר, הכנתי להם ארוחת ערב, צהריים, כולל קינוחים, כולל הכול. יצא טוב. וגם גיליתי את הצד היצירתי שלי, גיליתי שאני יודע לעשות דברים. חשפנו את זה בפייסבוק כמובן. ופתיחת שנת הלימודים ולארח אתכם, מבחינתי זה חג גדול.

אז כל מה שאתם רואים זה הזמן גם להגיד לאנשים שלי תודה רבה, כי כל מה שעשו והכינו בבתי הספר אני לא הייתי, אני הייתי בבית, דיברתי איתם טלפונית. אז באמת זה לא מובן מאליו, אני מלא הערכה לדבר הזה ובתי הספר והגנים נפתחו בצורה חלקה, ללא בעיות. אנחנו נעשה סיכום יחד עם מנהל מחלקת חינוך וכל החבר'ה עוד מעט. נכון לעכשיו, טפו טפו, הכול עבר חלק.

בואו נתחיל. חברים, אני שמח לארח אתכם ביאנוח ג'ת, חברי ועדת החינוך והספורט של הכנסת, נמצאים איתנו שבעה חברי כנסת, זה כבוד גדול לנו, ליישוב. תודה רבה למנהלת המחוז, שהיא לא נמצאת איתנו, היא תיכף תיכנס, תודה לג'לאל ולעמאד, המפקח שאני משגע אותו הרבה, אבל הוא נהנה ממני, הוא אוהב שאני משגע אותו. אז לכל הנמצאים ברוכים הבאים.

אנחנו עשינו את הסיור היום, התחלנו בבית ספר יסודי ב', ראינו את קבלת הפנים, כולל כיתה א' ואת ההסבר שקיבלנו שם. המשכנו לגן 'אלנג'ום', גן הכוכבים בג'ת. ראיתם את הילדים, ראיתם חצי מהגן, בגלל הקורונה. היינו בכיתה י"א בבית ספר תיכון, כנ"ל, גם שם ראיתם, התרשמתם, נשאלו שאלות, נוער מדהים.

עכשיו אנחנו נמצאים בסיכום. הכנתי עבורכם מצגת שנתתי לכם אותה גם בבוקר. בחזון שלי, אמרנו, יאנוח ג'ת תהיה סביון שבגליל, למרות שהיום סביון צריכה להגיד: אנחנו יאנוח ג'ת של המרכז.

שמתי פה צילום אוויר, יש לנו את ג'ת למטה, יאנוח ויש לנו את תפן במזרח. מפה אפשר להתחבר לכביש 8721 לכביש 70 ולכביש לכיוון עכו ונהריה, ומפה הכביש מתחבר למעלות ולכרמיאל. זו ככה מפת התמצאות.

כמה נתונים כלליים על המועצה. אנחנו מועצה שהוקמה ב-1 באוגוסט 1990, אחרי שפירקו את המועצה האזורית שהייתה, כסרא, סמיע, יאנוח וג'ת, ארבעה כפרים. יש לנו בסך הכול היום 6,081 נפשות, דרוזים, יש לנו 100% דרוזים. זה נתון לא מדויק, יש לנו בחור יהודי אחד שגר בג'ת, אמן ששכר פה מקום והעביר כתובת. אני אגלה לכם סוד, הוא גם הצביע - - - זה בסדר.

שטח של 13,600 דונם. מצב סוציואקונומי הוא 3, הכנסה לנפש 7,000 עד 7,500 שקל, מספר המשפחות ביישוב 1,623 משפחות, רוב המשפחות שכירים. עסקים ביישוב, יש לנו 130 עסקים והם מתבססים על מה שקורה פה, אין לנו רגל בחוץ. יש לנו מפעל 'המשקם' שמעסיק 50 נשים.

אחת הבעיות שלי כראש רשות, לא רק כראש רשות, גם הרבה לפני, איך למצוא מקורות תעסוקה לנשים. היה מפעל 'גיבור סברינה' שנסגר והועתק לירדן והשאיר כמעט 400 נשים מובטלות בן רגע.

400 משפחות?

400 משפחות. אני פתחתי מתפרה לפני שש שנים, תפרתי את הדגלים שקיבלתם אותם ביום העצמאות, שישה דגלונים לבנק הפועלים. זה סיפור מדהים, בהמשך לדברים שלנו למשפחות, גם מקצועיות. ביום חמישי אשתי אומרת לי: מחר אנחנו נפגשים בחדרה עם מישהו. אנחנו נפגשנו עם בחור שיש לו מתפרות, הוא חיפש לעשות מתפרה. ביום שישי באחת וחצי יצאנו מחדרה, ביום ראשון בשעה שלוש התחילה לעבוד המתפרה. 15 בנות, סיימנו עם 30 בנות. בהתחלה תפרנו 300,000 דגל, בשנה השנייה תפרנו שלושה מיליון דגלים. זה העסיק פה כמות גדולה יחסית של משפחות והמצב מחייב והחיוך שלהם היה שווה הכול.

מוסדות חינוך ביישוב. יש לנו בית ספר תיכון. היינו חטיבת ביניים, היום יש לנו עכשיו שש שנתי. יש לנו בית ספר אל-חיכמה יסודי, שלושה בתי יסודיים בג'ת, ביאנוח שניים. יש לנו את החווה החקלאית שאנחנו נמצאים בה. בסך הכול תלמידים מגיל גן עד 18 1,701 תלמידים. גני ילדים, יש לנו 12 גנים, חובה וטרום חובה. טרום חובה 152 תלמידים בשישה גנים, חובה 126 תלמידים בחמישה גנים. יש לנו גן שפתי, חינוך מיוחד, יש בו עשרה תלמידים. זה גן אזורי, באים מכל האזור לגן הזה.

בנוסף יש לנו שני גנים פרטיים.

כן, יש לנו שני גנים פרטיים, שאני מנסה לקחת אותם מהעמותה הזאת, אבל הם כבר הרבה שנים, נקווה שנצליח. שלא יכעסו עליי מי ששומע את זה.

צירי גישה אל הכפר. אפשר להגיע מנהריה דרך צומת כברי, צומת דנון, יאנוח ג'ת, נהריה, תרשיחא, כפר ורדים, יאנוח. כביש גישה מכיוון ירכא, ואדי אל מג'נונה, ציר מדהים. אם אתם שמים בווייז מכיוון מרכז לכאן הוא לוקח אתכם דרך הציר הזה. וציר גישה חקלאי מכיוון מזרח יאנוח לתפן.

החלקה הצבאית ביאנוח, הראיתי לכם את זה מהתצפית, יש לנו 13 משפחות שכולות, תשע משפחות בג'ת, ארבעה חללים מוכרים לצורך הנצחה, קיבלנו אישור להקים חלקה צבאית בג'ת.

היישוב בעידן הקורונה. מתחילת הקורונה, ב-17 במרץ, עשיתי ישיבה עם כל החבר'ה שלנו והגדרתי שאנחנו נכנסים למצב חירום. כיוונו את החבר'ה לשם ואמרתי להם זה תרגיל אמת לכל מערך החירום ביישוב ועשינו מוקד חירום יישובי. למה עשינו את מוקד החירום? סיפרתי לכם על המלגות, תיכף נדבר על זה בהמשך, הסטודנטים היו צריכים לתת 130 שעות, לא היה להם איפה לתת, אמרתי להם: בואו, אני פותח לכם את המוקד, תנו לי את השעות במוקד. איישנו אותו עד לפני חודש 24 שעות. 24 שעות הוא היה מאויש על ידי סטודנטים שבאו, נהנו, למדו ואנחנו גם כתושבים נהנינו. פרסמנו את זה כמובן, התושבים היו מתקשרים ומדווחים למוקד.

אנחנו חילקנו בתקופת הקורונה מעל 2,000 חבילות סיוע, חיזקנו את האוכלוסייה הקשישה בארוחות, במשרד הרווחה ומועדון מופת. כשהתחלתי את התפקיד עשיתי סיור, ראיתי את האוכל שמגיע מבחוץ, אמרתי לא רוצה אוכל מבחוץ, בניתי להם מטבחים, שני מטבחים, אחד פה ואחד בג'ת, גייסתי שתי עובדות בחצי משרה, שתי טבחיות במקצוע, והתחילו לבשל לקשישים לנו במועדונים האלה. אני אומר לכם, אני מדי פעם הולך, גונב להם ארוחה. מדהים. אוכל ביתי, אוכל אותנטי. אמרתי, בגלל הקורונה, אסור להביא אותם למועדונים, אני לא מביא אותם, אבל אנחנו מחלקים להם אוכל הביתה, זה 60 מנות כל יום.

יש לנו 63 מאומתים, חולים בפועל 30 אנשים כרגע, החלימו 33, סך הכול בבידוד 32.

חינוך. לאן אנחנו חותרים. זה חלק מהמצגת שהכנו לצוות האסטרטגי. מועצת יאנוח ג'ת, עשינו מיפוי למערך החינוכי היישובי. אנחנו נערכנו לשינויים רוחביים ורה-ארגון מוסדי כולל השש שנתי ששמעתם, דיברנו עליו. אנחנו נהווה מודל לקידום בהטמעת מערך חינוכי חדשני המתבסס על תפיסה חינוכית וחברתית ייחודית בהלימה עם מגמות העתיד ומותאמת למציאות המשתנה, הנשענת על המסורת הדרוזית והערכים האוניברסליים. לא הרשות לוקחת אחריות על.

הצלחתו, רווחתו ואושרו של כל תלמיד. אני מאמין בגישה שכל אחד יעשה מה שמתאים לו, אבל אנחנו נכוון אותו, אנחנו נעזור לו כאנשי מקצוע וננסה להביא אותו להחלטה הכי נכונה ושיצליח בה. מגמות העתיד מחייבות חשיבה מעמיקה, דבר ראשון להתאמת מערכת החינוך לעולם המשתנה, לבניית מנגנוני פעולה וכיווני עשייה לקידום מוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים בשני היישובים. ניצול באופן יעיל ומיטבי לכל המשאבים. אני אומר לכם, זו בעיה שהיא בכל המקומות, ואורלי מכירה את זה, איך אומרים? מרוב עצים - - -

לא רואים את היער.

מרוב עצים לא רואים את הדובים. אז פה יש הרבה תוכניות, מכל מיני, ואחד הדברים שעשינו זה סנכרנו בין התוכניות כדי לאגם משאבים ולעשות טוב למערכת בכלל.

לקידום החינוך ברשות בהתאם ל - - - בשני היישובים בהלימה עם דרישות המאה ה-21. עידוד ותמיכה באקדמיה. השנה חילקנו 150 מלגות, סיפרתי לכם את זה, ופה אנחנו קבענו למי אנחנו נותנים ולמי לא. יש לנו ביישוב 222 סטודנטים, 150 קיבלו ועוד 11 סטודנטים שלומדים בחו"ל. זה סך הכול 1,533,000 שקל, שזה מכובד מאוד, אני לא חושב שנעשה דבר כזה בארץ באיזה שהוא מגזר, לקחת כסף מאמות המידה שלנו בפיס ולשים אותם בדבר הזה.

מה עשינו עם הדבר הזה? אחרי מחשבה עמוקה והתייעצות עם גורמים מקצועיים בהתבסס על עבודת הצוות האסטרטגי במועצה, סיפרתי לכם עליו, גיבשנו מודל ייחודי ובלעדי. כמובן משרד החינוך שותף לזה, המחוז, המפקח עמאד הוא איתנו צמוד. בניית מערך חינוך שונה בתכליתו שייקרא מינהל חינוך וחברה, מערך זה יתכלל וינהל את מערך החינוך במועצה בשני היישובים ובשני התחומים, החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי יחד עם שיתופיות בתוך המועצה ומחוצה לה.

בראש מינהל החינוך יעמוד איש מקצוע. אורנה, אל תעירי לי, כי ראש מינהל החינוך הוא לא על חשבונך ולא על חשבוני, הכול בסדר. הוא יהיה על חשבון עתיד.

רק שיהיה טוב.

ברור, זה התנאי. אז יהיה בן אדם שיתכלל את הדבר הזה, הוא יהיה כפוף לראש המועצה ובכפיפות אליו יהיו כל הגורמים הרלוונטיים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית ובראייה שלי אסטרטגית אני רוצה שהוא יהיה אחראי על כל מערך החינוך מגיל לידה עד הסוף. לא רק עד י"ב, גם אחרי זה. שינינו את מבנה בית הספר לשש שנתי, איחוד של חטיבת הביניים והתיכון.

זה המבנה הארגוני, ראש מינהל החינוך והצוות האסטרטגי. הצוות האסטרטגי יועץ לי ולו בכל מה שקשור לחינוך. רכזת השכלה, שפ"י, יחידת נשים, מרכז הגיל הרך ומרכז ההורים. דיברתם איתי על הגיל הרך, אז יש לנו פה מרכז פעיל מאוד, רציני מאוד שנותן עבודה מדהימה ועיקר העבודה אנחנו מכוונים להורים, מלמדים את ההורים איך להיות הורים. היום גם אצלנו אי אפשר לחיות ולהתקיים ממשכורת אחת אז גם האישה וגם הבעל יוצאים ועובדים וזה פוגע המון בילדים, אנחנו רואים את זה.

אגב, גם בקורונה, כשדיברו על הלמידה מרחוק, למידה מרחוק פוגעת המון בהורים. אם אתה שם את הילד שלך, אם הוא ביסודי, שהוא צריך ללמוד מרחוק אז אחד מהם חייב להיות איתו, אי אפשר להיות לבד. זו בעיה שקיימת.

זה במידה שיש תשתית ויש גם מחשב.

כן, תיכף נדבר גם על זה. מנהל חינוך פורמלי ומנהל חינוך בלתי פורמלי, כל אחד מתחתיו בתי ספר, גנים, ושם רכז ספורט, רכז תרבות, מנהלת יחידת הנוער ומנהל יחידת נוער ג'ת. מה שחשוב זה לעשות איגום משאבים לכל התוכניות.

הנתונים האלה, כבר דיברנו עליהם הרבה. התוכניות מופעלות על ידי המועצה. קרן 'קרב' ביסודי ובגנים. יש לנו תוכנית 'ניצנים' בגני טרום חובה, פר"ח בבתי הספר היסודיים, תוכנית לאומית לילדים, 360, בבתי הספר היסודיים וחטיבת ביניים. תוכנית לימודי סביבה, שיקום שכונות, הגיל הרך, תוכנית - - -

התוכניות המופעלות על ידי המועצה, תוכניות רווחה חינוכית. תוכנית הזנה, בחמישה גני חובה ובית ספר יסודי בג'ת. היישוב נבחר כפיילוט להחלת תוכנית אסטרטגית לחינוך - - - דיברנו על זה גם.

לפני הסיום אני רשמתי פה כמה דברים שאני רוצה להעלות אותם. קודם כל לגבי מחשב לכל ילד. זאת בעיה אקוטית, לא רק אצלנו, בכלל, לא לכל הילדים יש מחשבים. אנחנו, כדי לפתור את הבעיה, בשנת 2019 הצלחתי להביא 83 מחשבים מחשב לכל ילד. יש לי אישור לעוד 33 מחשבים. 'מחשב לכל ילד' נבחרו לפי בעיות סוציולוגיות ביישוב. גם נבחרנו כפיילוט לחלק מחשבים לכיתות ד', לכל כיתות ד', 138 ילדים. שילמנו את הכסף, זה עלה לנו כמעט 200,000 שקל. סיסמה לכל תלמיד שייתנו את השאר וזה יחולק בטקס ממש בימים הקרובים. אספנו מחשבים מהבתים, לקחנו אנשי מחשב כמו פואד ואחרים, אנשים שמבינים ויודעים לתקן, חיברנו מחשבים וחילקנו כמעט 40 מחשבים לעוד משפחות. אבל עדיין זה לא פתר את כל הבעיה. עדיין חסרים לנו כמעט 150 מחשבים כדי לסגור את הפער הזה. אני מחפש איך לסגור אותו ואיך להתגבר על הדבר הזה.

לגבי החווה החקלאית. החווה החקלאית, ראיתם את המקום, באמת מרשים. בחווה החקלאית, אני יודע שדיברנו על זה עם אורנה, אבל אם אפשר כוועדה לעזור לנו, יש בעיה עם שעות התקן. את שעות התקן צריך להעביר ל-100 בתי ספר הקיימים שבאים לכאן ומי שמגיע לפה אז הוא בא עם השעות שלו. החווה היא בלי שעות תקן. אורנה, אני לא יודע איך אפשר - - -

אני אסביר את זה.

אני שלחתי מכתב לאורנה לפני חודשיים וקיבלתי תשובה.

אנחנו לא נגד, אנחנו רוצים למסד את זה ולתת פתרון לדבר הזה. בחווה החקלאית אנחנו ביקשנו חממה הידרופונית. חממה הידרופונית, הסברתי לך את זה, רם, בחוץ ואני אומר את זה לכולם, זה בעלות של כמעט 500,000 שקל, 400 ומשהו. למה זה טוב? היא תייצר מה שנקרא יבול ירוק. חממה הידרופונית יכולה להכניס בשנה רבע מיליון שקלים. סתם דוגמה, חסה, חסה כזאת מוכרים בשמונה שקלים בשוק, אם אתה מוכר אותה בשני שקלים אתה כבר עשית את ההחזר. לכן זה חשוב. אני מנסה לקדם את זה. יש לנו בעיות מימון בדבר הזה וצריך לראות איך אפשר לעזור.

עוד בעיה שהיא קיימת בכלל בעניין הזה, נושא הריהוט וההצטיידות. משרד החינוך מרהט ומצייד ביום הראשון, זהו, אחרי זה הם לא משלמים לא אחזקה, לא החלפה, לא בלאי, לא כלום וזה נופל על הרשות. רשות כמוני, רשות ענייה, לא יכולה לעמוד בזה. אנחנו תמיד מנסים לקחת מפה ומשם ועל חשבון דברים אחרים שהם חשובים ולשים בבתי הספר.

ביום הראשון של שנת הלימודים?

לא, ביום הראשון שפותחים בית ספר.

בפתיחת בית ספר הם נותנים וזהו.

לא ביום כשפותחים בית ספר, אלא כשיש בית ספר חדש שנבנה יש הקצאה לריהוט, כל היתר זה בתקציב - - -

כשפותחים בית ספר מזבדים אותו, אחרי זה תסתדר. אני אומר לכם, אנחנו כרשות ענייה שאין לה מקורות הכנסה, סיפרתי בחוץ, אחד הדברים שמעסיקים אותי כראש רשות זה איך למצוא מקורות הכנסה נוספים. אז דבר ראשון, קיבלנו אישור להקים אזור תעסוקה, 150 דונם, אנחנו לקראת הגשה ממש בימים הקרובים. זה אחת. דבר שני, כל נושא הסולרי. קיבלתי אישור, 2.1 מיליון שקל הלוואה ממפעל הפיס אנחנו הולכים לקרות את כל המרכז החינוכי, זה ארבע יחידות, ארבע תחנות, ארבע התחנות האלה יכניסו לנו כמעט 500,000 שקל. 500,000 שקל, חבר'ה, יעשו פלאים ליאנוח ג'ת.

זה להידרופוני. מהסולרי זה בדיוק מה שאתה צריך ל-480 של זה.

בואנה, רם, אתה היום הגזמת. אני אמרתי לך, בחוץ מותר לך להגיד הכול, בפנים לא.

אני מחבר את המספרים האלה.

עוד נקודה חשובה ואני מסיים, נושא הקפסולות, שדיברנו על זה. נגיד קפסולות עדיין, גם כדי להרגיז אותך.

דבוקות. דבוקות זה יופי של הברקה.

חבר'ה, בעניין הזה, היינו בגן ואתה אמרת לי, יאיר, או את, לא מספיק המקום. אז חשוב בעניין הזה באמת, כוועדת חינוך, לבחון את העניין הזה לעומק כי אנחנו כרשויות עניות, אני מדבר עליי כרשות ענייה, אין לי את האפשרות לבוא – אני אמרתי להם, שיחקתי אותה גיבור, אמרתי למנהלים ולגננות שיעבירו לי דרישה, הצטערתי על הרגע הזה. העבירו לי דרישות, רשימות ארוכות, אבל הם צודקים, הם צריכים עוד 50 שולחנות, עוד כיסאות, עוד דברים, אז לדברים האלה צריך לתת מענה, לא רק המחשבים. גם בתוך בתי הספר, לאפשר לבית הספר באמת לעמוד בהנחיות.

סביבה חינוכית מאפשרת.

אני אומר פה לחברי הוועדה, מה שדיברת על הריהוט, אני מכיר את זה לא רע מהעולם הצבאי, צריכה להיות איזה שהיא עסקה שאומרת ככה, אנחנו ניתן לכם עזרה, אבל אם אתה שומר על זה טוב ואתה מראה שאין לך דרישה עולה להמשך אתה תקבל אפילו יותר. אתה מבין? כדי לעודד אותך לתחזק את הריהוט שאתה מקבל בצורה מיטבית. זו עסקה שצריכה ללכת ביחד ובכלל אני חושב שכשבאים בהצעות לרשויות המקומיות, כל מקום, איך אתה יודע שזה חשוב לרשות? שקל על שקל, או כל יחס אחר, זה לא משנה, אבל חשוב שאנחנו נדע ברמה הלאומית שלכם זה באמת חשוב ושאתם מתייחסים לזה בכבוד.

אבל, יאיר, אתה יודע שהעניין הזה של המצ'ינג של הרשויות, במיוחד ברשויות הערביות, הרוב המוחץ לא יכול לעמוד בזה.

דיפרנציאלי.

20-80, אבל אני רוצה שהרשות תדע שיש לה מחויבות.

אתה צודק, אנחנו גם פה נגענו בזה. משנה שעברה, בסיור הראשון שעשיתי, יעיד מנהל מחלקת חינוך, הגעתי לבתי ספר, אמרתי להם בשפה שאתה ואני מבינים: אני לא אפסנאי, מה שלא תקין תעיפו מפה ומה שאפשר לתקן תתקנו. ואללה, תיקנו חלק ותגמלנו אותם.

אני רוצה להגיד לכם, חדרי מורים, אני אומר, קבעתי שאני רוצה מרחב למידה לא רק לילדים, גם למורים. אני רוצה שמורה תצא, תשב, תשתה כוס קפה בצורה הכי מכובדת, וגם לנצל את הטוב שיש. פתחתי למורים מרחבי למידה. בכל בית ספר ביאנוח ג'ת פתחנו להם. בטח עכשיו רם יקפוץ: אה, מצבך טוב, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים.

לא, זה ברור, אני איתך.

זה בא על חשבון דברים אחרים, זה סדר עדיפויות, כי חשוב לי שהמורה ירגיש טוב והמורה תרגיש טוב. למשל בתיכון, לקחתי שתי כיתות, פתחנו להם, שמנו להם ספות, הבאנו להם מחשבים. עמאד יכול להעיד. בכל בתי הספר.

דרך אגב, גם נושא ההנגשות. הנגשנו את בתי הספר בסיוע של המחוז, עדיין יש לנו פער בדבר הזה. שוב, זה הכול עניין של כסף.

חבר'ה, אני סיימתי. אני מאוד מאוד התרגשתי ואני מתרגש מהביקור הזה ואני מודה לכם מאוד מאוד מאוד בשמי ובשם המועצה ובשם ילדי, מורי ותושבי יאנוח ג'ת. זה לא מובן מאליו שבאתם לכאן. אני לא יודע מה אתם יכולים לעזור לי, אני אדבר אחרי כך עם עמית הלוי, לליכוד יש כסף, שייתנו לנו.

ימבה כסף.

או איתך, אריאל. אתה מהרגע הראשון אומר לי: מצבך טוב, אז מה אתה רוצה?

אני מ'כחול לבן', אין לי מנגנונים כמו בליכוד עם כל כך הרבה כסף.

מודי, אני אהיה האלטרנטיבה לשניהם, אני אומר לך שהמצב שלכם רע, ומהמאפיה אולי תקבלו משהו.

טוב, אנחנו לא נגלוש לשיח הפוליטי. חבר'ה, תודה רבה וברוכים הבאים.

קודם כל תודה רבה, מודי, באמת מכל הלב. אני חושב שעשינו פה צעד, ברור לחלוטין שאתם צריכים בעיקר לייצר יש מאין. ברור לי שזו לא הרשות הכי עשירה והמשאבים הכלכליים זה לא המשאב הגדול פה, אלא באמת משאב אנושי מדהים. כל מי שפגשנו. החווה החקלאית הזאת היא תוצר של חזון אדיר, הרי ברור לגמרי שזה לא היה קורה אם לא הייתם מאמינים שזה בדיוק הדבר שהילדים האלה צריכים, לגעת באדמה, לפגוש אותה. זה בדיוק העשייה הפורצת הזו שדיברת עליה.

אתה מספר פה על חדרי מורים איכותיים למורים ולמורות, אין דברים כאלה בהרבה מאוד מקומות. חבריי המורים שלמדו איתי, אחד הדברים שהכי מתסכלים אותם שבסוף בסוף בסוף אותם שוכחים, את צוותי החינוך.

אז אני חושב שבהקשר הזה נעשית פה עבודה מעולה ובסוף כשבאים לסיורים כאלה כל אחד ואחד מאיתנו, לא משנה איפה הוא נמצא, באיזה סיעה, אנחנו מבינים לא רק את הצרכים וברור לגמרי שיש עדיין פערים שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי לוודא שהכסף יגיע והוא יחולק נכון. באמת יש הרבה פתרונות יצירתיים, לייצר דיפרנציאציה, שמי שצריך יותר יקבל יותר. שם זו תפיסת עולמי ובכלל מערכת החינוך שלנו צריכה להיות הרבה יותר ביכולת לתת למי שצריך ולייצר דיפרנציאציה ולא לחלק לכולם שווה בשווה ושכולם יסתדרו, זה בסוף מה שמגדיל פערים חברתיים באופן הכי עמוק וברור.

וגם, נראה לי שראינו פה בכל שכבות הגיל התמודדות מאוד יפה, למרות הקורונה, הרבה מאוד אתגרים שעוברים על כולם, על ההורים, עליכם, על משרד החינוך, אני בטוח שאורנה גם יודעת להתייחס היטב לכל אחת ואחת מהסוגיות. שמעתי פה בחצי אוזן, אבל נראה לי שזה מלמד הרבה דברים, דיברת על אחד הסעיפים ואז מנהל מחלקת החינוך אמר: שלחתי לאורנה מייל והיא כבר ענתה לי. זה מה שהספקתי לשמוע. אז נראה לי שאתם יודעים לעבוד טוב מאוד ביחד ויש לכם נציגות נפלאה.

בנוסף פה, בשטח, כל הדברים האמיתיים. שוב, אמרתי את זה בתחילת היום, אנחנו רובנו בסדר גמור בלדבר, אבל אנחנו צריכים בעיקר לא להפריע לכם ולתת לכם לעשות את הדברים. ברמת סעיפים ספציפיים אחרי זה אפשר לדבר, להבין ולראות באיזה דברים אנחנו יכולים לעזור בוועדה או בעבודה שלנו כחברי כנסת גם לא בתוך הוועדה, בסוף כל אחד מאיתנו גם חבר כנסת שיכול להשפיע. אולי לא לחלק כל מיני דברים שדיברת עליהם קודם, אין לנו כלים כאלה, אבל כן לעזור בצורה רצינית ומקצועית. אז באמת תודה רבה, שמחנו להיות ביאנוח ג'ת.

אז תעביר את רשות הדיבור למי שיש לו כלים, בבקשה?

יש לי כלים, הם פשוט הכלים הנאותים.

תודה.

קודם כל תודה לך על הביקור ועל האירוח, תודה לכל הצוות, תודה לכל החברים שהגיעו, ליושב ראש, אני מאוד מאוד שמח להיות כאן. אני הייתי כאן לפני שנה כשפתחנו ספרייה. פתחת. אני רואה עד כמה החינוך חשוב לך, כמה החינוך באמת בראש מעייניך. קודם כל אנחנו מחזקים אותך, אני אישית מחזק אותך ואנחנו כאן כקבוצה, כולנו, כל מי שהגיע לכאן, אני בטוח, כולנו לרשותך בכל מה שצריך אנחנו נשתדל לעזור במה שאפשר ובאמת העבודה היא עבודת קודש, עבודה חשובה, ומי שמשקיע בחינוך נוטע את העצים של המחר ואתם נוטעים פה את העצים של המחר, לא רק בחווה החקלאית, אלא בכלל.

ראינו גם כאן ממש מהשטח את כל הנושא של ההתמודדות מול הקורונה. עשינו על זה אז דיון בוועדה על ההגמוניה הניהולית, זה קורה מעצמו, האחריות יורדת למטה, וזה כל כך חשוב לחזק אותך, כראש מועצה, במיוחד שאתה פריפריה, אתה רחוק מירושלים, רחוק מאזור המרכז, אתה צריך פה לקבל את ההחלטות לבד ועם החברים.

אתה חייב לקבל, במיוחד בנושא החינוכי. אתה מכיר את התושבים שלך, מה שאתה מכיר אף אחד מאיתנו לא מכיר. אתה מכיר את התושבים שלך, אתה מכיר את האזרחים שלך, הצוות החינוכי שלך מכיר את הילדים ואת התלמידים. אף פקיד בירושלים לא יכול להגיד לך מה לעשות ומה לא לעשות, אתה מכיר יותר טוב מהכול. אנחנו סומכים עליך, סומכים על כל הצוות החינוכי, סומכים על האנשים פה למטה ואתם השטח, אתם אלה שצריכים להוביל בתקופה מאוד מאוד לא פשוטה ואנחנו צריכים לבוא ולתת לכם את העזרה, זה התפקיד שלנו. ותודה על הכול.

תודה לך.

רק משפט אחד. דבר ראשון, באמת המון תודות על ההזדמנות להרגיש בבית. כבר חודשים לא הרגשתי בבית, פה אני מרגישה בבית.

אנחנו פה מחברים.

אין ספק שראינו כאן דברים מאוד מאוד מיוחדים, נפלאים, וביחד אין ספק שיש הרבה אתגרים שעומדים בדרך, אבל אני אישית מאמינה, מי שעומד בראש הפירמידה ומאמין שהוא יכול ויש לו תוכנית איך לעשות את הדברים בסופו של דבר הדברים יתממשו.

רק דבר אחרון קטן. דיברת גם על תעסוקת נשים וגם על סגירת פערים. בשבוע שעבר השקנו את השדולה של סגירת פערים בחברה הערבית, בימים הקרובים נשיק את השדולה של תעסוקת נשים בחברה הערבית ויש תוכנית אמיתית לזה ואני מצפה לשיתופי פעולה גם בעניין הזה. וכל מה שצריך בנושאים האחרים אני אישית אהיה פה יד וכתף במה שאני יכולה.

תעבירו את הכסף, אנחנו נעשה את - - -

נחשוב איך להביא את הכסף ולאן לשים את הכסף ביחד ואז תקבלו את הכסף אינשאללה.

תודה. עופר, בלי פוליטיקה, אני מבקש.

רק פוליטיקה.

קטי שטרית לא פה. היא חברת ועדה ולא משעמם כשקטי ועופר ביחד בוועדה.

קודם כל באמת תודה רבה על האירוח, היה מעניין מאוד, לכל הצוות, כמובן לראש המועצה. השקפתי שונה מהדובר הקודם באופן תהומי. התפקיד מבחינת התפיסה שלי, מי שאמור ומי שצריך ולא עושה את חובתו כלפי האזרחים זאת המדינה והמדינה לצורך העניין כמובן זאת הממשלה. מדינה וממשלה זה לא אותו דבר, אבל לצורך העניין, האחריות של הממשלה היא לדאוג לאזרחיה. לכן פתרון אמיתי לכל הצרכים שנאמרו עכשיו זה בדיוק אותו פתרון של כל המקומות האחרים שיש בהם חוסרים. אנחנו מדברים כרגע על חינוך, אבל זה גם בתחומים אחרים, בתחומים של תשתיות, זה בתחומים של בריאות וזה בתחומים של דיור וזה באין ספור תחומים. אזרחות שווה אמיתית שמגיעה לכל אזרח ואזרח במדינה הזאת, ולא משנה מה מוצאו, מחייבת התנהלות בשום שכל, התנהלות צודקת של המדינה, כשהממשלה, כפי שאמרתי קודם, היא זו שעומדת בקדקוד בהקשר הזה.

לכן פתרון לכל הבעיות, גם בצרכים שחלקם הוזכרו פה, הם קיימים כמובן, אני חושב שהחובה שלנו גם כוועדה בכנסת וכחברי כנסת זה באמת לטפל בכך, אבל התפיסה לא צריכה להיות טיפול נקודתי במקום X או במקום Y, התפיסה צריכה להיות תפיסת מקרו, היא צריכה להיות תפיסת מקרו של צדק חלוקתי, כשהתפקיד של המדינה בעצם זה לפעול באופן שמחלק את המשאבים השונים שיש בחברה באופן צודק. חלוקה צודקת חייבת להיות חלוקה שוויונית, מזה בסופו של דבר כולם ייהנו וכולם צריכים ליהנות, בין אם זה התושבים פה ובין אם זה התושבים בכל מקום אחר. זה המפתח. על כך אני חושב שאנחנו צריכים להיאבק ואני חושב שזאת צריכה להיות נקודת המוצא.

יש פה, כפי שראינו, דברים נפלאים, הישגים מופלאים, יכולים להיות הישגים יותר גדולים אם המדינה תפעל כראוי ויכולים להיות הישגים כאלה בכל מקום אחר בארץ, בכל מקום, יהודים, ערבים, פליטים, בכל מקום. כך צריך גם להיות. לפחות כל עוד זה תלוי בי ובחבריי אז אנחנו ניאבק על הדמות הזאת ועל המדיניות הזאת בתקווה שאכן אנחנו נצליח. תודה.

תודה.

קודם כל תודה רבה על יום מהנה ומעניין. אין הרבה אחד בספטמבר שלא הייתי בצד השני, זה נורא כיף להיות בצד הזה, המבקר.

אני מסכימה פה עם קודמיי, אני חושבת, עופר, שאתם לא בסתירה. יש דברים שהמדינה צריכה לתת את הקריטריונים ואת אמות המידה, אבל זה לא סותר את זה שיש חוט ארוך לראשי הרשויות, ראינו הרבה ראשי רשויות, ואני שמחה שפגשנו אותך, מודי, שלקחו פשוט את העסק בידיים והם מבינים שהם צריכים להוביל, הם צריכים ליצור את התוכנית האסטרטגית לעיר שלהם, הם צריכים לייצר את החזון לאן רוצים להוביל את העיר, ולא רק במערכת החינוך, מערכת החינוך היא אחד המרכיבים החשובים בעיר.

אני באופן אישי ראיתי הרבה מאוד ראשי ערים שהפכו את העיר. הם לא יכולים לשנות את התושבים, בסוף סוציואקונומי נשאר אותו סוציואקונומי, אבל התפיסה השתנתה מתפיסה של מגיע לי ואנחנו רוצים לתפיסה של יכולות עצמיות, של לשים חזון, של חיוניות, של הכול אפשר פה, ואז פתאום הגיעו גם התורמים והתרומות והמדינה נמצאת במקום אחר. אני אומרת את זה אפילו ממשרד ממשלתי, כשבא ראש עיר ואומר לשם אני רוצה להגיע ולצורך זה אני צריך אחת, שתיים, שלוש, אלה המקורות שלי, אלה המקומות שאני רוצה את העזרה מכם, זה נשמע לגמרי אחרת מאשר כל הזמן מבקשים עוד ועוד. באמת יש רשויות שאפשר ללמוד מהם איך הם עשו את המהפך הזה והן נמצאות במקום אחר.

בתוך זה גם מערכת החינוך. אני חושבת שתפקידנו, אנחנו לא עם פנקסי צ'קים פה, אבל חלק גדול ממה שנגעת גם תלוי בהתנהלות של משרד החינוך כלפי השטח. נושא של בינוי, נושא של הצטיידות, שכל שנה אותו דבר, הילדים צריכים ללמוד והמורים צריכים לעבוד בתנאים אופטימליים, אני קוראת לזה תנאים של חיבה. אנחנו יושבים כולנו במשרדים מרוהטים, ממוזגים, יפים ובסוף צריך לשבת על כיסאות שהם לא מתאימים, לא נוחים. זה צריך להיות הפוך.

לכן יש כאן מקום להתערבות ממשלתית באופן החלוקה, זה לא מה שהיה הוא שיהיה, צריך לבחון כל פעם מחדש. כשאתה אומר על מספר הילדים שחסרים להם מחשבים, אני מסתכלת בראייה עתידית, ל-355,000 תלמידים אין להם מחשבים בבית, אז מה הם עושים בימים אלה כשהם לא בדבוקה שלומדת? מה הם עושים? או כשיש מחשב אחד לשלושה-ארבעה ילדים שמתרוצצים בבית? זאת אומרת גם מערכת החינוך חייבת לנער את עצמה, לא בגלל הקורונה, כי זאת הלמידה המותאמת למאה ה-21, מדברים על זה כבר כל כך הרבה שנים והקורונה פשוט תפסה אותנו במקום מאוד לא טוב בהקשר הזה, כי היינו אמורים להיות בתי ספר מתוקשבים בכל רחבי הארץ.

אני רוצה להגיד מילה על נושא של גני הילדים. אני משערת שבתוך התוכנית האסטרטגית יש גם תוכנית דמוגרפית. אני כאשת חינוך לא סובלת גן ילדים עם 38 ילדים, לא יכולה לשאת את זה. אז לפחות שיהיו שם שלוש גננות, אני בכוונה מגזימה, אבל למה ההשקעה בגיל הרך היא כל כך משמעותית ולמה שאלתי על גילאי לידה ואילך? כי ההתפתחות הדרמטית של כל אדם קורית שם, בגיל שנה ושנתיים ושלוש וארבע. זה לא לסגור פערים אחר כך ולרוץ אחריהם בתיכון. זה שם, נשקיע שם נכון ונגיע לתיכון במצב אחר.

אני לא מאמינה שיש איזה גננת, טובה ככל שתהיה, שמסוגלת להסתכל על 38 זאטוטים, גם לא על 35, ולהכיר כל אחד מהם לעומק ולתת לו את המענה שהוא צריך ולאבחן מה שצריך לאבחן ולעשות פעילות חינוכית נכונה. אז דווקא בגילאים האלה אנחנו צריכים להתעקש על הקטנת הקבוצות ועל היחס של מבוגר-ילד שיהיה אחר. כן, זה תקציבים.

דבר אחרון, לגבי החזון שלך במבנים, גם בית המורשת הדרוזית וגם המבנה השני שיהיה מרכז תרבות מורחב. מתוך הניסיון שלי צריך להחליט איך זה יהיה בנקודת הסיום והתחזוקה, כי איפה נופלות הרבה רשויות? שאז שום משרד לא מתחבר. זה לא מוזיאון, כי הוא לא נבנה כמו מוזיאון, זה לא בית מורשת כזה שיכול להיתמך. זאת אומרת צריך להתחיל מהסוף, מה אתם רוצים שזה יהיה, איזה משרד מלווה אתכם ואיפה תוכלו – כי רק על הכנסות עצמיות קשה מאוד להחזיק מבנים כאלה וכך המבנים האלה עומדים כפילים לבנים בהרבה מאוד רשויות.

ובפעם הבאה שאני אגיע אני רוצה לראות לפחות חצי מהמנהלים שהן מנהלות, בכל העיר. תודה רבה.

יש לנו אחת בינתיים.

קודם כל זה ביקור מרגש, זה גם יפה לעין וגם למרות החום פה יש בריזה כמו שצריך, אבל בעיקר ביקור מרגש לראות פה את העבודה הנפלאה של הצוותים החינוכיים וכמובן את הילדים ואת הנערות והנערים.

הדבר השני, אני מדבר פה בעיקר לחבריי חברי הכנסת, המשימה שלנו היא משימה של שיפור מערכת החינוך ממצב של משבר. כל אחד מאיתנו יודע שמשבר זה מצד אחד כאב וקשיים, מן הצד השני כל משבר הוא גם הזדמנות. אני חושב שבהזדמנות הזאת צריך לומר שעלינו כנבחרי העם לחזק את הרשויות ואת כושר הפעולה העצמאי של הרשויות ובתוך הרשויות לחזק את כושר הפעולה העצמאי של המנהלים והמנהלות של בתי הספר. זה לדעתי שני הדברים שאותם צריכה להניף מערכת החינוך, לחזק את העצמאות.

מי שעושה, מי שיוזם, צריך להצליח, צריך לייצר לו את התנאים להצליח וברגע שמישהו מצליח יש פה חדוות הצלחה וזה מה שאנחנו צריכים ליצור כדי לייצר מערכת איכותית יותר. אני חושב שאנחנו צריכים מערכת חינוך איכותית יותר, בכל הארץ. ביאנוח ג'ת זה נחמד, אבל זה לא מספיק.

הדבר האחרון, באמת הרבה תודות. אורנה, הרבה תודות לך, אני חושב שנעשית פה עבודה מרשימה, ומודי, אני חושב שגם אצלך נעשית פה עבודה בלתי רגילה, אני שמח לראות את היוזמות הנהדרות כאן. לא כולם נמצאים פה, אבל המון תודות לכל מנהלי בתי הספר וסגלי ההוראה שנראה לי שנרתמו לשנת הלימודים החדשה הזו במצב בלתי רגיל, באופן מרשים ובמסירות בלתי רגילה.

קודם כל אני שמחה מאוד שהוועדה מתכנסת בכפר יאנוח. יש לי רק בקשות מהוועדה, כמה פעמים אני גם השתתפתי בכנסת בוועדות הקודמות ועלו גם נושאים של ההקצאות והתקציבים שנותנים לכל ילד בכל יישוב ותמיד יש פערים בין היישובים שלנו לבין היישובים השכנים. השכנים מקבלים פר ילד הרבה יותר מהילדים שלנו, שצריכים לשים על זה דגש. ולמה? אני לא יודעת למה. צריך לבדוק את זה.

שנית, אני גם מבקשת שבוועדה הזאת, בישיבות הבאות שייקחו את הנושא של הטמעת המגדר בליבה של תוכניות הלימודים כי זה מאוד חשוב מהגיל הרך להטמיע את נושא המגדר והשוויון המגדרי, זה מאוד חשוב לנו. אחר כך אצל הנוער ואצל הצעירים, שיבינו מה זה שוויון מגדרי.

בגלל שאתם ועדת חינוך וגם ספורט, הספורט הוא נשמע אצלנו כעוד משהו, ואני רוצה שהספורט יהיה כמו אנגלית ועברית וערבית ומתמטיקה, כי זה נושא מאוד חשוב שדרכו אפשר למגר הרבה תופעות שליליות, אם זה אלימות ואם זה סמים. הספורט בבתי הספר ובחינוך בבתי הספר שלנו הוא שולי ולא נותנים עליו דגש מספיק שייתנו לילד התפתחויות ספורטיביות. אתלטיקה, למשל, לא קיים, רק כדור וכדורסל או כדור רשת. לכן צריך לקחת את הנושא של הספורט, שזה יהיה נושא מאוד חשוב בתוך בית הספר, כמו כל נושא אחר.

ותודה שביקרתם אצלנו ואני אשמח מאוד להשתתף בוועדות הבאות ולתת את הדעה על כל הנושאים שחשובים לנו בחברה הערבית בכלל.

טוב, קודם כל אני מוכרחה להגיד שאני מאוד עייפה, אבל אני עייפה בכיף כי מערכת החינוך, אנשי החינוך עובדים יום ולילה. כשאני מדברת על אנשי החינוך זה ראשי רשויות, מנהלי מחלקות חינוך, מנהלי בתי הספר, גננות, מפקחים, כולם, עובדים יום ולילה כדי להגיע לרגע הזה שהוא בעיניי רגע מכונן.

אני מאוד שמחה. חבל שרם יצא, חבל שהוא יצא כרגע, אבל אני רוצה להגיד שאני מאוד שמחה שוועדת החינוך של הכנסת התפנתה וזה באמת מרשים שכל כך הרבה חברי כנסת מוועדת החינוך של הכנסת באים וזה אומר שאתם מדברים חינוך, אתם מרגישים חינוך ואכפת לכם ממערכת החינוך. אני באמת מודה לכם שבחרתם במחוז הצפון להגיע. הצרידות שלי היא מהצעקות על ראשי רשויות שלא היו מוכנים.

קודם כל אני רוצה להתייחס ליאנוח ג'ת ואחר כך אני אתייחס באופן כללי. אני רוצה לומר שבאמת כיף לי לעבוד עם מודי ועם הצוות המדהים שלו כי, אמרה נכון אורלי, כשיש ראשי רשויות בכיינים, ויש בכיינים, מה לעשות, כי יש מצוקות, אני לא אומרת את זה לגנאי, כי אין וקשה והכול בסדר, אבל כשיש ראשי רשויות שאומרים על אף שקשה אנחנו נתמודד עם העניין יותר קל באמת, כפי שתיארת את זה בצורה מדהימה, יותר קל לעזור וכיף יותר לעזור כי אתה רואה שההשקעה שאתה משקיע נושאת פירות. זה ממש כיף לראות את זה, איך מודי מוביל פה את מערכת החינוך עם צוות הפיקוח הנפלא שיש לנו כאן וחותר להשגת המטרה והתפקיד שלנו פה קודם כל זה לא להפריע ולתת את האמצעים כדי שראש הרשות יוכל לדהור קדימה יחד עם הצוות החינוכי.

הדבר השני שאני רוצה להגיד, יש לי ניסיון רב פה במחוז והיו שנים מאוד קשות ויש רשויות מאוד קשות. יש לנו 93 ראשי רשויות ורשויות ברובן חלשות, רובן בלמ"ס נמוך, אבל גם ממשלת ישראל יודעת לעשות מהלכים שהם מתקני עיוותים ולכן כל התקציבים בכל החלטות הממשלה שיוצאות כדי לתקצב את הרשויות המקומיות נשענות על מדדי טיפוח ולכן הממשלה משקיעה הרבה מאוד משאבים. אני נושאת את הפירות של זה מכיוון שאני רואה כמה כספים אנחנו מצליחים להביא לרשויות המקומיות כדי לתת משאבים לאותן רשויות חלשות.

אני לא אציין כרגע את החלטות הממשלה הנהדרות שהיו, שהביאו הרבה מאוד כסף, אבל חסר, צריך עוד. אני לא אזכיר כרגע את המהלכים של תוכניות החומש שראשי הרשויות במגזר הדרוזי היו שותפים לעיצוב שלה כדי להביא יותר משאבים למגזר הדרוזי ואני לא אזכיר גם את הקולות הקוראים האחרונים שהולכים לפי מדדי טיפוח של בתי ספר ומביאים את המחשבים לתלמידים שלנו.

אגב, תהיה רגוע, בזמן שאני עשיתי חשבון עם האנשים שלי, שהם און ליין 24/7, אז המדינה תתקצב 33,752 מחשבים ניידים בקולות הקוראים הבאים רק למחוז צפון ו-211 מחשבים ניידים יגיעו ליאנוח ג'ת. אז הנה, השלמתי לך את הפער. לא אני, ממשלת ישראל השלימה לך בדיוק את הפער שאתה רצית. אז אתם תקבלו 211, יש לנו את הדירוג של כל בתי הספר, תוכל להשלים את המהלך הזה.

תודה רבה.

אני רוצה קודם כל לשבח את שר החינוך שבאילוצים לא פשוטים, לא פשוטים, כשאין תקציב למדינה, הצליח להוביל מהלך עם הממשלה של למעלה מארבעה מיליארד שקלים כדי לכונן את המהלך של מתווה הקורונה שעולה הרבה מאוד כסף. אז זה סיפור אחד של המחשבים, שזה למעלה משני מיליארד שקלים. לא רק מחשבים ניידים ולהתגבר על המחסור, אלא גם לשדרג בתי ספר שלא היו בתוכנית התקשוב ולהוביל מהלך של אלה שלא היו, לעשות שם תשתיות תקשוב, כפי שציינתם, כדי שאפשר יהיה ללמד למידה מקוונת בצורה יותר מיטבית.

למזלי מרבית הרשויות במחוז הצפון עברו את תוכנית התקשוב בעת שגדעון סער היה שר החינוך והוביל מהלך של תוכנית תקשוב לאומית. לצערי הרב בקדנציות האחרות הסירו את זה מסדר היום ולכן נוצר פער, שאתם מדברים עליו, והוא פער נכון. כל שר שנכנס הדבר הראשון שהוא שומע ממני זה תוכנית תקשוב לאומית. עברו בינתיים שני שרים והגיע עכשיו שר החינוך והדבר הראשון כשהוא פגש אותי, הוא פגש אותי כמנהלת מחוז ראשונה, הוא אמר לי: אורנה, מה צריך? אמרתי לו: השר, תוכנית תקשוב לאומית עכשיו, לא אתמול. גם הקורונה התחוללה והוא נענה למהלך הזה ואני באמת אסירת תודה. נוביל את המהלך הזה, הוא ייקח קצת זמן, אבל אי שם במהלך ינואר נסגור את המהלך הזה.

אחת הבעיות הקשות של ראשי רשויות אצלנו זה שהרבה פעמים לא ממקסמים את המשאבים שמגיעים להם ולא ממלאים קולות קוראים וכן הלאה. מודי, יש לי קבוצת ווטסאפ עם כל ראשי הרשויות ומנהלי בתי החינוך, אתה מעיד, אני מנצלת כל רשות ורשות, אפילו הייתה לי רשות ששלחתי אותה לרשות שכנה במגזר היהודי, לעמק יזרעאל, כי לא ידעו שם למלא קולות קוראים. יש לי טבלה במחשב, אני רואה את זה מול העיניים כל יום מי לא ממלא. מי שלא ממלא אני מזנבת בו, כי היום הכול, אתם יודעים היטב, חברי הכנסת, שלמעשה הכול הולך לפי קולות קוראים ועל פי קריטריונים ואנחנו מגיעים למיצוי מקסימלי בעניין הזה.

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, לשבחה של הרשות, יש לנו שיעורי גיוס מאוד יפים בקרב בנים, שזה 76%, בנות לא מתגייסות, לצערי, אבל הולכות לשירות לאומי. 85% מהתלמידים הבוגרים מקבלים תעודות טכנולוגיות והם יכולים אחר כך לרכוש מקצוע או לעבוד במקצועות שהם רוכשים.

שעות תקן, אנחנו הקצינו רק לקורונה, כדי להגיד לחברי הכנסת, הקצינו 1,600, שלוש קבוצות תוספתיות בגלל הקורונה, בעקבות המתווה של הקורונה. למעשה יכולנו לקלוט מורים נוספים, 12.5 שעות קיבלו כל כיתות ג'-ד' על כל קבוצה של תלמידים מעל 18 וזה אפשר לנו לקלוט מורים והרשויות המקומיות יוכלו לקלוט עוזרי הוראה, הם לא מלמדים פיזית את התלמידים, אבל הם עוזרים למערכת החינוך. בזכות המהלך הזה של תוספת השעות וההפרדה של כיתות מעבר ל-19 שהיא בסמכותי ובסמכות שר או מנכ"ל אנחנו הצלחנו לגרום לזה ש-74% מבתי הספר היסודיים יכולים להביא תלמידי כיתות ה'-ו' יותר מפעמיים בשבוע. זה אומר שלושה, ארבעה וחמישה ימים בשבוע בהתארגנות נכונה. בעל יסודי הצלחנו 90%.

אצלנו כמעט כל בתי הספר לומדים חמישה ימים.

מצוין. אני נתתי לכם מענה גם להחרגת כיתות, כדי לאפשר לכם להביא יותר את הילדים תחת המתווה ובעל יסודי 90% מבתי הספר במחוז צפון מלמדים יותר מיומיים. שלושה, ארבעה וחמישה ימים הילדים מגיעים לבתי הספר. כך נתגבר גם על הנושא של מחסור באמצעי קצה עד שנדביק את הקצב בחודש ינואר.

אני רוצה להגיד דבר אחרון, זה המורים. הרי המורים צריכים בסוף, מעבר למכשירים, גם ללמד למידה מקוונת. אנחנו הצלחנו להכשיר בעקבות הגל הקודם של הקורונה 20,000 מתוך 33,000 עובדי הוראה ללמידה מקוונת. היו מורים שלא ידעו לעשות את זה והיו מורים שידעו להסתפק בזום, אבל זום זה לא למידה מקוונת, זה אחד האמצעים אבל זה לא למידה מקוונת. למזלי עשינו גם פדגוגיה מוטת עתיד בשנים האחרונות ולמעשה הגענו למצב שבקיץ הזה בלבד עשינו מרתון במחוז צפון, פתחנו מרתון במשך שבוע ימים, משמונה בבוקר עד שמונה בערב, ו-10,000 מורים וגננות נכנסו לשיעורים מקוונים, כל אחד בחר כמה שהוא רוצה. הבת שלי היא המדד הכי טוב, היא מורה, והיא נכנסה לעשרות שיעורים. הקלטנו את הכול, שמנו את זה על ספרייה והמורים למעשה יוכשרו גם למהלך בשנה הבאה.

אני רוצה להגיד לסיום שנכון, חסר, אנחנו נעזור לך גם בחממה, ההכרה שאתה ביקשת, אנחנו נקים אותה בעזרת תקציבים שמגיעים לחוות החקלאיות, אגב. אני כבר סימסתי למי שצריך לקדם את המהלך הזה ונקים את זה גם פה. אנחנו מקימים את זה גם בחוות אחרות.

ולגבי ריהוט והצטיידות, אני אגיד שזה נכון, יש לאקונה בתקצוב של הרשויות המקומיות רק לגבי בתי ספר חדשים והכול מושת על הרשויות המקומיות. צריך לזכור גם שהרשויות המקומיות גובות ארנונה והן צריכות להשקיע בזה גם לתקציבי חינוך, אבל אם אתם רוצים לתקן משהו אני הייתי שמחה שתצאו לקראת ראשי הרשויות ותעשו גם את התיקון לעניין הזה.

אני רוצה להודות לכם, רם, הודיתי לך קודם, גם פרגנתי לכם בגלי צה"ל, בשעה אחת זה משודר, פרגנתי גם ליאנוח ג'ת, אני רוצה להגיד לכם המון תודה, היה לי לעונג לארח אתכם, ולהודות לרשות המקומית, לעובדים ולמפקחים, לג'לאל, שעושה עבודה יוצאת דופן במגזר הדרוזי, וגם למפקח שנמצא פה איתנו, באמת המון תודה, גם על האירוח וגם על העבודה המקסימה.

אני יכול להגיד לכם משהו. אני ואורנה, יש לנו שיחות באמצע הלילה והלאה, אתמול ב-11 בלילה היא מתקשרת אליי, אני יושב עם אשתי בגינה, היא אומרת לי: מודי, לא היה לי זמן להתעסק עם הביקור, אמרתי לה: אורנה, הכול יהיה בסדר.

המפקחים שלי התעסקו.

אני מקווה שעמדנו בציפיות, אורנה.

מצוין.

חבר'ה, תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.