פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ה' באלול התש"ף (25 באוגוסט 2020), שעה 12:00

מעקב היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א - תלמידי החינוך המיוחד המשולבים במערכת החינוך

חברי הוועדה: אורלי פרומן– מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
עופר כסיף
תהלה פרידמן

מיכל וונש

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

שוש נחום - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

מירי נבון - מנהלת אגף בכיר מטה הרפורמה לחוק החינוך, משרד החינוך

גלית וידרמן - מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

ד"ר נעם יצחקי - פסיכולוגית חינוכית, הסתדרות הפסיכולוגים

רויטל לן כהן - עו"ד, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, ארגון 'בזכות'

איתי קפלינסקי - סגן יו"ר הנהגת ההורים הארצית

מאיר אסרף - שדלן/ית, מייצג את הסתדרות המורים בכנסת

יהודית גידלי

רות לובין, חבר המתרגמים


מעקב היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א - תלמידי החינוך המיוחד המשולבים במערכת החינוך

צהריים טובים לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום יום שלישי, ה' באלול תש"ף, 25 באוגוסט 2020, שעה 12:05. נושא הישיבה הוא מעקב היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א והפעם נושא תלמידי החינוך המיוחד המשולבים במערכת החינוך.

יש איתנו הרבה אנשים בזום, חברת הכנסת מיכל וונש, נושא החינוך המיוחד והיערכות מערכת החינוך, הישיבה האחרונה התקיימה לפני שבועיים, עלו לא מעט נושאים סביב נושא הילדים המשולבים במערכת החינוך, כל הנושא של ועדת השגה שלא התקיימו, ילדים שאינם משולבים, הסייעות המשולבות, מתן מענה רגשי, הן לילדים והן לצוותים, אמצעי קצה מתאימים ללמידה מרחוק. עלה גם כל הנושא של ילדים חולים והיערכות של המערכת בנושא של בניית חדרי הכלה, תקציבי הכלה, הכשרת צוותים, כל הנושא של יישום הרפורמות בהקשר של ילדים משולבים, כמובן כל הנושא של ההסעות, ואני משערת שיש עוד נושאים רבים.

נמצאת איתנו חברת הכנסת תהלה פרידמן אשר בבידוד. אני הייתי מבקשת לפתוח את הדיון עם משרד החינוך, אלא אם כן לחברות הכנסת יש משהו לומר.

רק מילה.

חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה.

תודה, תודה רבה, גבירתי יושבת הראש, ואני רוצה להודות לוועדה על המשך המעקב והעלאת הנושא הזה, כבאמת נושא ייחודי שאנחנו יודעים כבר שבגל הראשון, מה שנקרא הילדים המשולבים נפלו בין הכיסאות כיוון שהם לא במסגרת החינוך הרגיל ולא במסגרת החינוך המיוחד, הם גם וגם. בעצם הדיון הזה מתקיים אחרי שיחה מאוד מעמיקה. פנו אליי, יש לנו כרשימה של כ-320 הורים, מדובר באלפי ילדים מערכת החינוך, אני לא צריכה לספר לך, את מכירה היטב, אבל לאור החוק החדש שמטרתו אכן לשלב בסופו של דבר, כפי שהשתמשת במונח הנכון, הכלה של אותם הילדים, אבל כרגע אנחנו עדיין במין תפר כזה ובטח ובטוח שהקורונה מאתגרת אותנו בהרבה מאוד דרכים.

אנחנו נשמע גם מכל הגורמים שנמצאים פה, אבל אני רוצה להזכיר שיש קשת שלמה של צרכים ייחודיים של התלמידים המשולבים שכרגע אין להם מענה וחייבים לתת את הדעת גם על היכולת של מי שמסייע להם, המשלבות והמשלבים, להגיע לבתים, וגם לקחת בחשבון שילדים שנדרשים, זאת אומרת שהפתרון הוא שהם יגיעו לבית הספר והם מגיעים לבד, אז אנחנו שוב מפרידים אותם, הם לא משולבים, הם נבדלים. אני רוצה להעלות את הנקודה הזו כיוון שמצד אחד אתגרי הזום, זאת אומרת, ילדה שהיא עיוורת לא תוכל להשתתף בשיעור בזום מהבית וצריך להנגיש לה, כמובן ביחד עם המשלבת או המשלב שלה, ומצד שני, למצוא את הפתרון לכאורה הקל יותר, להביא את הילדים הללו לבית הספר זה מאתגר מאוד. זאת אומרת, זה לא פתרון שתנוח דעתנו ממנו, כיוון שההשלכה היא מאוד מאוד קשה, גם מבחינה לימודית אבל גם מבחינה רגשית וגם מבחינת כל המהלך הזה שבעצם ניסינו לייצר אותו, בעצם שילובם בתוך המערכת הרגילה ובאמת לתת להם את מה שאנחנו מחויבים לו, כתלמידים שווים. זאת אומרת זה כל המהלך ורק צריך לייצר את הדרך הנכונה לעשות זאת.

אז אני מודה שוב על קיום הדיון ורוצה לומר שמדובר באלפי ילדים במערכת החינוך, אנחנו נדבר על הנתונים, הדיון הוא חשוב. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת וונש. חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה, אחר כך חבר הכנסת כסיף ואז ניתן למשרד החינוך לפתוח ולומר איפה אנחנו היום ערב פתיחת שנת הלימודים. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה.

שלום, צהריים טובים. קראתי לקראת הדיון הזה את החומרים, גם את הפניות קורעות הלב של משפחות שהילדים שלהם לא יכלו ללמוד או אם לא תגיע סייעת אליהם הביתה, ואני מצטרפת לגמרי לדברים של חברתי, חברת הכנסת מיכל וונש, שהרעיון הזה שילד יישב לבד בכיתה, כשכל הילדים האחרים לומדים מהבית הוא לא רעיון סביר. וגם קראתי את ההסברים של ההסתדרות, למה בלתי אפשרי להביא את הסייעות לבתים.

אני חייבת לומר שהדיספוזיציה שלי בחיים, בדרך כלל אני מאוד בעד זכויות עובדים ובדרך כלל אני קוראת מסמכים של ההסתדרות בעין מאוד מאוד אוהדת, הפעם אני חייבת לומר שלא השתכנעתי וגם לקרוא, טענות כמו: הסייעות לא יודעת לתפעל את הטכנולוגיה, ואם היא לא תפעל הן יצטרכו להכין את הילד. זה נשמע לי מוזר, נראה לי שאפשר להכשיר סייעת להפעיל. מה שבית ספר מצפה מילד בכיתה ה' או ו', נראה לי שאפשר להכשיר גם סייעים וסייעות לדבר הזה.

הטענה שאי אפשר לשמור בתים תברואתית, גם נראה לי שאפשר לגבש הנחיות וכללים לדבר הזה והמשפחות הרי יירתמו כי זה צורך אקוטי של המשפחות. אולי אני מפספסת משהו, אבל לא השתכנעתי שזה דבר בלתי אפשרי להביא סייעות לבתים ונראה לי שנדרש פה רצון יותר טוב כדי לסייע לצורך אקוטי של אלפי משפחות. נראה לי שאי אפשר להתווכח עם הצורך.

הרעיון הזה שילדים עם צרכים מיוחדים לא ילמדו או שההורים שלהם לא יעבדו, או שהם לא ישולבו, שום דבר מן הדברים האלה הוא סביר. זהו, אני בעיקר מצטרפת לפגישה בשביל לשמוע את עמדת ההסתדרות ולהבין מה הם מציעים.

תודה רבה לחברת הכנסת פרידמן. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

כן. אני פעם שמעתי ביטוי, מדברים הרבה מאוד כשמדובר על חינוך בכלל מדברים על מצוינות ואני שמעתי את זה לפני הרבה שנים ומאז גם קצת יותר למדתי על זה, ביטוי שנקרא מִיצוינות, כלומר, האחריות של המערכת, של המדינה, של משרד החינוך, יותר מאשר להוביל למצוינות, להוביל למִיצוינות. כלומר, שכל אחד ואחד יוכל למצות את המקסימום שטמון בו. לכן תפקיד של שילוב, מקסימלי ואופטימלי, של תלמידים עם צרכים מיוחדים צריך להיות תפקיד של מִיצוינות.

הגיוון שיש בין תלמידים עם צרכים מיוחדים הוא גדול והצרכים הם שונים, אבל אפשר גם להגיד את זה למרות ההבדלים בעצם על כל אדם, כל אדם יש לו צרכים שנים וגם יכולות שונות וגם אפשרויות שונות למיצוי. מערכת חינוך אידיאלית, שהלוואי שנגיע אליה יום אחד, היא מערכת שנותנת מענה שכזה לכל תלמיד ותלמידה בלי יוצא מן הכלל, שכל אחד ואחת יכול ויכולה להגיע למיצוי המקסימלי.

ולמרות שנורא מדגדג לי, בתור מי שבא מהתחום, להיכנס לפילוסופיה, אני לא אתעלל בכם עד כדי כך, אני רק אומר שמה שעומד לנגד עיניי תמיד זה הפילוסופיה של מה שנקרא תפיסת החינוך הפדגוגית של פריידֶ'ה, שבעצם גם מדברת על האחריות של המדינה לתת לכל אחד את האפשרות למצות את עצמו. לכן השילוב, לרבות מה שנאמר קודם, ההגעה של אנשי המקצוע הרלוונטיים לביתו של התלמיד, זה הכרחי ויש כמובן את האפשרות לעשות את זה. זה רק עניין של רצון טוב, כשרצון טוב הוא בין השאר גם איפה שצריך תקצוב, אבל גם כמובן את העידוד וההסכמה לכך.

משפט אחרון שגם רלוונטי. תלמידים עם צרכים מיוחדים, בחלקם לפחות, ואני מניח שאני לא אטעה אם אני אגיד רובם ככולם, זקוקים לאמצעי קצה יותר מתלמידים אחרים. כאשר אנחנו מדברים על מספר כל כך גדול של תלמידים, כ-150,000, לפי משרד החינוך, שאין להם אמצעי קצה, לא רק שצריך לזרז את זה באופן כללי ואני לא אכנס לזה עכשיו, אבל המתווה שמשרד החינוך הציע לדעתי הוא לא טוב כי הוא מדבר רק על ינואר, אבל על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על תלמידים עם צרכים מיוחדים. זה לפחות צריך להיות מיידי.

תודה רבה. אני הייתי רוצה לפנות למשרד החינוך. מי נמצא איתנו? שוש נחום רוצה להתחיל? רחלי אברמזון? מי מכם? ד"ר שוש נחום, בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו נמצאים פה, נמצאת רחלי ונמצאת פה גם מירי נבון. אנחנו מדברים על ילדים משולבים, ילדים משולבים הם ילדים למעשה שנמצאים בבתי הספר של החינוך הרגיל, ילדי חינוך מיוחד בחינוך הרגיל. אנחנו מובילים מהלך ענק של לתת מענים דיפרנציאליים לכל ילד וילד של ילדי החינוך המיוחד שמשולבים בחינוך הרגיל.

אני מציעה שבשלב ראשון, רחלי תציג את הדברים מנקודת המבט של אגף חינוך מיוחד ואחר כך מירי מוזמנת להוסיף כדי להסביר איזה מענים דיפרנציאליים אנחנו נותנים כמערכת ומתכננים לתת השנה.

לעניין של פתיחת השנה ותרחיש מניעתי, אכן זה יותר מורכב, אבל גם לזה אנחנו נותנים מענים ואנחנו אמונים, יחד עם מיכל מנקס ויחד עם מרכז שלטון מקומי ומנהלי מחלקות חינוך, בכל דרך אפשרית, בשיתוף פעולה יחד עם הנהגת ההורים, כדי לתת את המענים. אנחנו יודעים שאין מאה אחוז של מענים, אבל אנחנו יכולים להבטיח לכל אחד מהשותפים פה ששומעים אותנו שאנחנו על הנושא הזה במלוא הרצינות, עם כל הרצון לשפר ולקדם את המענים, דרך אגב, בלי קשר גם לשנת קורונה או בצל קורונה, אלא עצם העיקרון של הכלה והשתלבות, אנחנו שם.

אני מציעה שדבר ראשון רחלי, הבמה שלך, אם זה בסדר מבחינתך, אורלי.

כן, בסדר גמור. רחלי, בבקשה. רחלי, רק אם את מתכוונת לעבור על המצגת אז תעברי עליה מהר, תגיעי לנושאים המאוד ספציפיים שאת יודעת שמטרידים את ההורים ואת אנשי החינוך, הילדים המשולבים, ועדות השגה. אנחנו רוצים לדעת כמה ילדים עדיין לא עברו ועדות, כמה עברו ועדות ואינם שיבוצים, איך אנחנו מתמודדים עם המתווה שמשרד החינוך הציע לחזרה ללימודים בהקשר של הילדים המשולבים. תהיי מאוד, בבקשה, ממוקדת למענים.

אני אהיה ממוקדת ולא צריך את המצגת, אני יכולה להתחיל ואני אתחיל דווקא מהבשורה, בסדר? הבשורה היא באמת ביוזמה של נציבות שוויון. אנחנו התכנסנו לשיח משותף יחד עם השותפים הנוספים, ההורים, נציגי ההורים היו שם, השלטון המקומי, ואני חושבת שאנחנו יכולים לבשר שאנחנו הגענו להסכמות.

יש כבר הסכמה להגעה של הסייעות גם לבית התלמיד. אנחנו עכשיו נמצאים בשלב האחרון שמגבש את המסמך המשותף, מיכל מנקס שותפתנו יחד עם נעם נמצאות כאן, כך שהם גם יכולים להשלים את העניין הזה. אנחנו כן נצעד יחד, אבל בהגינות אני חייבת לומר שעלתה שהיא שנויה במחלוקת לגבי בקשת ההורים שהסייעת תגיע לביתו של התלמיד גם כשמבוגר אינו נוכח בסביבה. על זה אני יכולה לומר שאנחנו חלוקים, אנחנו לא חושבים שזה נכון. תפקידה של הסייעת בתוך הבית, בתקופה הנוכחית דובר על תיווך למידה, תיווך מצבים חברתיים שנמצאים באינטראקציות החברתיות עם התלמידים שבחברת הילדים, ולכן הנושא הזה שנוי במחלוקת בינינו. מה זה בינינו? בינינו זה השלטון המקומי ומשרד החינוך אל מול ההורים שמבקשים שלא באופן גורף תהיה נוכחות מבוגר. אני יכולה לומר שהעמדה שלנו ושל השלטון המקומי, מיכל תציג את זה מהצד שלה, שאנחנו מבקשים שתהיה נוכחות של מבוגר בביתו של התלמיד.

גם כשהילדים הם בני 13, 14, 15? כלומר בכל גיל שהוא?

אז שוב אני רוצה להגיד, הסוגיה הזאת עלתה בימים האחרונים, אנחנו נצטרך לחשוב מה אנחנו עושים עם זה, אבל אני בהגינות שמה את זה כאן, בשקיפות מלאה, שקיימת על זה מחלוקת. אני לא אשלוף עכשיו תשובה אם מגיל 15, אם ילד שאין לו קושי בהתנהגות, אם לא. אני מציגה עכשיו את מה כן התקדמנו - - -

גבירתי יושבת הראש, אני רק רוצה לומר שזהו חסם מאוד גדול מכיוון שאל מול המשבר הבריאותי והכלכלי שאנחנו נמצאים בו הורים נדרשים לצאת לעבודה, ואני אומר שהסייעות והסייעים ומי שמלווים את הילדים האלה מלווים אותם כבר ככה, מחוץ לכותלי בית הספר, זה לא המקום היחיד שהם נמצאים בו ללא מבוגר נוסף. אני חושבת שחייבים לתת על זה את הדעת כיוון שאחרת זה חסם מאוד מאוד גדול. אני שמחה לשמוע את הבשורה הטובה, אבל זה חסם מאוד גדול עבור ההורים שחייבים לצאת לעבודה אל מול משבר מתמשך. אנחנו לא באיזה שהוא זבנג וגמרנו, שבוע שבועיים.

אני רוצה לומר שאני לא מכירה, אני לא מכירה, סייעת שעובדת עם תלמיד בתוך מערכת החינוך, שמלווה אותו שלא, אני רוצה להגיד שלא באופן של שגרת הלימודים, אלא אם היא מועסקת על ידי ההורים באופן כזה או אחר. אם זה בסדר, אם זה לא בסדר, אני לא רוצה להגיד ולהתערב בעניין. יחד עם זה אני רוצה להגיד שבשגרת לימודים הסייעת פוגשת את התלמיד בתוך כותלי בית הספר וביציאה לכל מיני פעילויות ששייכות למסגרת החינוכית.

לכל הפחות צריך להכיר בכך שיש מגוון של מוגבלויות ומגוון של גילאים, כפי שאמרה יושבת הראש.

אני לא מתווכחת, לכן אני אמרתי שאנחנו שמים את זה ברגע זה על השולחן בשקיפות, להגיד שיש כאן מחלוקת. נצטרך לחזור אולי לדבר, אבל אני עדיין אומרת שהעמדה שלנו ושל השלטון המקומי עדיין זאת שאומרת שאנחנו רוצים שתהיה שם נוכחות של אדם בוגר, זה הכול. זה אחת.

אני כן רוצה לדבר על העניין הזה של התלמידים והוועדות, אבל קודם כל לומר שזה לא המענה היחיד. עדיין אנחנו אומרים, גם אם יהיו ילדים או תלמידים שהוריהם, למשל, לא ירצו שעובדי ההוראה או הסייעת יגיעו לביתם, כן יתאפשר בהחלט מוקד חינוכי, זאת אומרת, המוסד החינוכי הרי פתוח כל השנה, אז כן אותם ילדים יכולים להגיע גם לבית הספר לפגוש שם את איש הצוות שאמור לתת את המענה וזה אחד מהמענים המותאמים, כי אמרנו להנגיש רצף. לגבי הסוגיה של הנגשת אמצעי קצה - - -

רחלי, לפני שאת עוברת לאמצעי קצה, אם אני מבינה את מה שאת אומרת בנקודה השנייה זה אם הכיתה של התלמיד המשולב איננה לומדת חמישה או שישה ימים בשבוע עדיין הילד המשולב יוכל להגיע לבית הספר במהלך כל השבוע הזה ולקבל עם הסיוע. בטח יש פה הבדל בין כאלה שבשילוב סל אישי וילדים עם שילוב של סל מוסדי, יש פה בטח הבדל, אבל מבחינתם אותו מוקד חינוכי, שדיברנו פעם אפילו ברשות, יהיה בית ספר. זה מה שאת אומרת?

יהיה בית הספר, כן. הם יגיעו לבית הספר והם שם יוכלו - - -

במקום להיות לבד בבית הם יוכלו להיות בבית הספר. זה איזה שהוא - - -

זה נחמה פורתא מאוד.

זה יהיה בבית הספר.

אנחנו מוציאים אותו מהכלל מתוך מקום משלב.

כן, בסדר, בואו, אנחנו שומעים כרגע את המענים, תיכף נעלה גם סייעות. בבקשה, רחלי, תמשיכי.

אז אני מדברת על העניין הזה. אז אחת, קודם כל אמרנו שהתלמיד יכול להגיע לבית הספר ושם הוא גם יכול לקבל. אנחנו אמרנו שהסייעת גם תוכל להצטרף ולהיות בביתו של התלמיד בכפוף להגדרות שאנחנו מקבלים. הם יוכלו לקבל גם את תיווך הלמידה והתיווך החברתי מהבית. הם יכולים גם להצטרף ללמידה מרחוק, גם אם השיעור למשל – כי לא תמיד הסייעת מלווה את כל שעות היום ואת כל המערך הלימודי, אז בהתאם להיקף משרתה היא כמובן יכולה ללוות אותו ובמצבים האחרים הילד מצטרף כמובן ללמידה עם שאר בני הכיתה שלו, כפי שהמערכת הקבועה.

כשאנחנו מדברים על העניין הזה שאנחנו נמשיך להנגיש ככל שאנחנו יכולים, כולל גם כשדיברנו על אמצעי קצה, אז אני רוצה להגיד שלא רק לגבי הילדים שהם מוגדרים כילדים משולבים, אנחנו גם עורכים את המיפוי שלנו, אל מסגרות חינוך מיוחד ותלמידים שמוגדרים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, לבחון מה אנחנו יכולים להנגיש להם ומה עדיין חסר. זה קודם כל גם בתמונה הכוללת שהשר הציג, הילדים שלנו נכללים בתוך המערך הזה, וגם אותם תלמידים שבסוף אנחנו נבין שאי אפשר להנגיש להם, אנחנו נערכים לחלוקת ערכות, כמובן שהן יהיו מותאמות על פי הצורך של אותו תלמיד ותלמיד. אנחנו כן נערכים להנגשת ערכות לבתי התלמידים, ערכות לימודיות, חברתיות, לשעות פנאי, גם ללמידה.

יחד עם זה אנחנו גם כמובן מעלים את כל התכנים, את כל התכנים שיילמדו במסגרת הכיתה, גם לאתרים. הילדים יכולים להצטרף ולהיכנס וגם לבחור לעצמם מה הם מעוניינים ומה הם רוצים עכשיו ללמוד בפרק הזמן הזה שהם לא נמצאים יחד עם חבריהם. כמו כל התלמידים האחרים.

זה פחות או יותר והייתי מציעה שאולי מירי תשלים לגבי הילדים ומה עוד המערכת הרגילה מעמידה לרשות התלמידים שמשתלבים.

רגע, רחלי, הייתי רוצה לדעת כמה תלמידים עדיין בתהליך של ועדות השגה או לא עברו עדיין וכמה לא שובצו במערכת.

אני רוצה לעשות הפרדה בין תהליך של ועדות השגה לבין תהליך השיבוץ, כי רוב ועדות ההשגה מדברות על בקשה של הורה לקבל תמיכה נוספת. הילד כבר יודע איפה הוא לומד. אני אגיד את זה כך, רוב ועדות ההשגה שפתוחות היום הן ועדות השגה של תלמידים שלומדים בחינוך הרגיל ובקשת ההורים היא לתוספת כזו או אחרת, לתמיכה. הרי בחירה של סוג מסגרת עמד לרשות ההורים ואין עם זה שום בעיה. רוב ההורים, אני יכולה להעיד, יש לנו היום על שולחננו רק 24 מקרים שבהם הוועדה ביקשה לשלול את זכות ההורים לבחירה.

אם אני מסתכלת ברמה ארצית, מתוך 67,000 ועדות שהסתיימו 24 מקרים, אז המקרים האלה גם, חלקם חוזרים חזרה ומאפשרים להורים את הזכות לבחור, כי הדיונים מגיעים אלינו לאגף, אנחנו אמורים לשלול או לאשר את הבקשה של ההורים. אז אני יכולה לומר שמתוך 24 המקרים, אני גם הבאתי את זה לפתחה של הוועדה, רק לא הספקנו בפעם הקודמת, אבל מתוך 24 מקרים 16 מקרים בשלב הנוכחי שללו את זכות ההורים לבחירה וכל השאר החזרנו חזרה את זכות ההורה לבחור וההורים יכולים.

אז כך אינה קשורה לשיבוצים. נכון לאתמול בערב, שעה שדיווחנו, יש לנו 70 תלמידים, אני הצגתי את זה גם במצגת, לפי פילוח של מחוזות שעדיין לא משובצים ונמצאים בתוך התהליך הזה. אני מאוד מקווה שביום חמישי אנחנו כבר נראה ירידה מאוד מאוד מאוד משמעותית ואנחנו מתקדמים לאט לאט כדי באמת להגיע לכל ילד, למצוא את המענה המתאים.

לאט לאט ומהר, כי אנחנו אוטוטו פותחים את שנת הלימודים. רצית מירי תשלים?

כן, מירי. תודה.

מירי, בבקשה.

צהריים טובים לכולם, שמי מירי נבון ואני מנהלת אגף בכיר ליישום חוק החינוך המיוחד, ההכלה וההשתלבות, כשהאגף שלי הוא האגף שאמון על מתן המענה לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל.

רחלי התחילה בבשורה וגם אנחנו התבשרנו לפני יומיים באגף שלנו, שהתקציב השקלי להרחבת פעולות של הכלה והשתלבות בבתי הספר שוחרר ואנחנו סוף סוף יכולים לצאת לדרך. בשנה שעברה, כ-3,000 בתי ספר במדינת ישראל קיבלו תקציב שקלי להרחבה של פעולות לתפירת חלופה אישית. הם נתנו מענה גם לתלמידים גם למורים וגם להורים. המהלך הזה ימשיך גם השנה. כל בתי הספר הרשמיים במדינת ישראל מקבלים את התקציב הזה ויכולים להשתמש בו לטובת התלמידים, המורים, ההורים, לרווחתם.

לגבי מרחבי הכלה, עד כה הוקמו כבר 540 מרחבי הכלה בשנה הראשונה - - -

סליחה, אני שואל, מה זה התקציב השקלי הזה? מה הגודל שלו? מה זה תקציב שקלי?

עד כה, בתי הספר, הדרך היחידה שלהם לתת מענה הייתה באמצעות תקן. אנחנו החלטנו לנסות, ובינתיים הדבר מסתבר כהצלחה גדולה, החלטנו לאפשר לבתי הספר לייצר מענים שהם לא רק בשעות התקן, לא רק מורים מלמדים, אלא בית הספר יכול לתפור לעצמו חליפה של הבאת תוכניות מן החוץ, או הרחבת שעות הפסיכולוג, או להביא הרצאות, או סדנאות, או תמיכה לצוותי החינוך. בתי הספר נדרשים לבנות את התוכנית, מאשררים אותה מול הרשות המקומית ומול המפקח וברגע זה הם מקבלים את סכומי הכסף.

בבתי הספר היסודיים הסכומים נעים בין 30,000 ל-60,000 שקלים בממוצע, בחטיבות הביניים בין 60,000 ל-120,000 שקלים בממוצע. הסכומים נגזרים מעשירון הטיפוח של בית הספר ומגודל בית הספר ובתי הספר מקבלים את התקציבים ויכולים להניע את המהלך.

בשנתיים הראשונות נדמה היה שחלק מהתוכניות לא היו מדויקות מספיק ולכן האגף שלי הקים צוות שאשרר את התוכניות. הגישו משהו כמו 2,500 בקשות לתוכניות, אנחנו אישרנו רק 500 תוכניות, תוכניות שאנחנו יכולים להגיד שהן תוכניות טובות וראויות. רק להגיד שחלק מהמכללות במדינת ישראל גם הם ייצרו עבורנו תוכניות ובעצם בית הספר יכול לרכוש גם את התוכניות שלהם.

מצוין, אני שמח על הדבר הזה. אני רק רוצה לשאול. ההחלטה איפה נמצא, באיזה עשירון נמצא בית הספר, איך מנקדים אותו, הולך לפי פר בית ספר או פר יישוב?

לפי יישוב, לפי עשירון. הטיפוח לפי היישוב כפול מספר התלמידים של בית הספר כפול הסכום שהוקצה. בסופו של דבר זה מסתכם לסכום שבית הספר מקבל. אני רק יכולה להגיד שמההדים שאנחנו מקבלים מבתי הספר, מבחינתם זה מענה חשוב וראוי ביותר, כי הם באמת יכולים לבחור דברים שמעניינים אותם, שהם לא בשגרה שנכפית עליהם או שהם בוחרים.

הדבר השני הוא מרחבי ההכלה. אנחנו נשאלנו קודם לכן לגבי המרחבים. כרגע, בשנתיים האחרונות כבר הוקמו 540 מרחבי הכלה והוקמו גם ארבעה בתי ספר מכילים, אותם בתי ספר שהם היו יוזמה של עדי אלטשולר. התוכנית היא מדי שנה להקים 250 מרחבי הכלה, משהו בסביבות 20 מיליון שקלים מדי שנה לטובת הקמת המרחבים. אנחנו עושים את זה באמצעות הרשויות המקומיות, קול קורא שיוצא אליהן ואנחנו מתקדמים עם ההקמה של המרחבים.

למי שלא יודע, המרחבים הללו אמורים לשמש מרחב קצת אחר לתלמידים, גם לתלמידים מאתגרים ומתקשים וגם לתלמידים משולבים. במרחבים הללו ניתן להם מענה אחר, זה מרחב יותר נינוח, יותר רגוע.

האם ההקצאות לשנת הלימודים הקרובה כבר יצאו לבתי הספר?

לא, עדיין לא, מכיוון שלא היה תקציב מדינה ולכן אי אפשר היה, לא קיבלנו תקציב כדי להמשיך עם מרחבי ההכלה. ברגע שהתקציב הזה ישוחרר, הקול הקורא כבר מוכן.

מירי, אני חייבת רגע לקטוע בנושא הזה של התקציב, אני אומרת את זה גם לכל אנשי משרד החינוך. חברים, תקציב מדינה, ישנו או איננו, לא יהיה תירוץ כי הילדים ישנם, הילדים המשולבים ישנם, מרכזי הכלה זה חלק אינטגרלי ממה שהם צריכים ביום יום. זה כמו שהמשרד דוחה את ההקצאה לבניית כיתות לתשפ"ב, מה, לא יהיו תלמידים? לא יצטרכו כיתות? יצטרכו כיתות.

לא רוצים לשמוע יותר בדיונים האלה שאין תקציב. יש תקציב למה שמדינת ישראל רוצה שיהיה תקציב וילדים הם בעדיפות ראשונה. אנחנו מוכנים גם אנחנו ללחוץ מהצד שלנו, אבל אתם חייבים ללחוץ, כי זאת תוכנית שהיא לא תיעלם והתקציבים ישנם, אז צריך להעלות את זה בדרך המקובלת בתקופה כזו של תקציב המשכי, כדי שלא נפספס את השנה הזו.

אם אני יכולה רק להוסיף, גבירתי יושבת הראש, זו נקודה מאוד חשובה ואני חושבת שהדיון הזה ובעצם עלינו בעצם על החסם העיקרי, הדיון הזה הוא בכלל לא תקציב, יש כבר את הסייעות, יש כבר את אנשי המקצוע שמלווים את הילדים ואמורים ללכת איתם לכל מקום שבו הם יהיו, אני שמחה לשמוע שהייתה פריצת דרך ומוכנים לאפשר להם את זה, אבל יש פה נקודה שאנחנו חייבים לזקק אותה. הדרישה הנוכחית של הרשויות שיהיה הורה נוכח, זה כמעט גזרה על ההורים הללו. אני חושבת שחשוב מאוד שנתמקד בחסם הזה, כיוון שה-1 לספטמבר הוא ממש בעוד כמה ימים.

אנחנו תיכף נשמע על זה. רשמתי את זה. מירי, עוד דברים?

כן. בנוסף מונו רכזי השתלבות, יש לנו כבר שנה רביעית, עכשיו אנחנו מתחילים את השנה הרביעית. יש לנו ב-91% מבתי הספר היסודיים רכזי השתלבות, וב-87% מחטיבות הביניים רכזי השתלבות, כשרכזי ההשתלבות אמורים לתכלל את כל המענים בבית הספר לתלמידים המשולבים. אנחנו גם לפני גיוס של תומכי הוראה, שינשינים, מכיניסטים, מתנדבים וכו'. בעוד שבועיים נקבל את התמונה של מספר תומכי הוראה שאנחנו מקבלים - - -

מה זה לפני גיוס? לא מגייסים עכשיו בימים אלו?

לא, יש כבר שינשינים ומכיניסטים, החבר'ה האלה כבר התגייסו.

השלמות, את אומרת.

הם עכשיו נכנסים למוסדות, אנחנו נקבל את כל התמונה, כי השינשינים והמכיניסטים וגם חבר'ה של שירות לאומי, יש להם מנעד מאוד מאוד רחב של אפשרויות שהם יכולים לבחור בהן. אנחנו עשינו חפיפה לשינשינים ולמכיניסטים באמצעות האנשים שמגייסים אותם ואנחנו מקווים שהם יבחרו דווקא במסלול הזה. תוך שבועיים אנחנו נקבל את המספר המדויק ממינהל עובדי הוראה, כמה תומכי הוראה אנחנו מקבלים ובמקומות שיש תקצוב.

אוקיי. מירי, רק אם יש לך עוד איזשהו משהו לסיום, כי אתם נשארים איתנו.

רק לגבי גני הילדים. הגננות זאת החוליה היותר חלשה כי אם בבתי הספר יש לעובדי ההוראה איזשהו מערך של יועצת, פסיכולוגית, מורים אחרים, מורת השילוב וכו', בגנים אנחנו צריכים עוד להמשיך ולדייק את המענים. השנה אנחנו נתנו שני צוותי צומת שהם צוותים שמלווים את הגננות לגבי ילדי קצה ואנחנו כרגע בוחנים בדיוק את ההצלחה של המודל הזה. ככל שהמודל יימצא מוצלח אנחנו ננסה להרחיב אותו. בינתיים אנחנו מרחיבים בהחלט את שעות ניתוח ההתנהגות שיינתנו לגננות באמצעות המפקחות.

הדבר האחרון, שהוא מבחינתנו עמוד שדרה מאוד מאוד חשוב, זה כל הסיפור של הפיתוח המקצועי וההכשרה של פרחי ההוראה. לגבי הפיתוח המקצועי, רק להגיד שכבר בשנה שעברה אנחנו הגענו ל-54,000 עובדי הוראה שהתחילו סוג כזה או אחר של פיתוח מקצועי שקשור בהכלה והשתלבות, כי הטענה המרכזית היא שעובדי ההוראה אינם מוכשרים להכיל תלמידים משולבים. לי יש את הדעה שלי בעניין הזה, אבל בכל מקרה, לנו ברור שאנחנו רוצים להמשיך ולחדד את הידיעות שלהם ואת היכולות שלהם לתת מענה לתלמידים.

בדיוק באותו סכום בשנה שעברה, 18 מיליון שקלים, הושקעו בפיתוח מקצועי ואנחנו רוצים להמשיך בפיתוח המקצועי ובכנסים המקוונים מרחוק ומקרוב, להמשיך בזה גם בשנה הקרובה ולהמשיך כמובן בפיתוח של הכלים והתכנים. רק להגיד שלטובת ההוראה והלמידה מרחוק לתלמידים משולבים, אנחנו פיתחנו כלי שהוא כלי, כפי שאנשי האקדמיה ראו אותו, הם טענו שזה כלי ייחודי בעולם, שמאפשר לצוותי ההוראה הרגילים ללמוד ולהבין קצת יותר, איך לקיים למידה מרחוק, לתלמידים משולבים בכיתה הרגילה, כי זה לחלוטין לא דומה לתלמידים שלומדים במערכת החינוך של החינוך המיוחד.

יש לנו עוד לא מעט דברים שאנחנו עושים, אני לא רוצה להלאות אתכם. ככל שאתם תרצו אני אשמח להוסיף.

כן, בואו נסתפק בזה, את נשארת איתנו, תודה רבה, מירי. הייתי מיכל מנקס, את איתנו? מרכז השלטון המקומי. שלום מיכל, היינו רוצים לשמוע ממרכז השלטון המקומי וההיערכות שלכם, איפה עוד יש בעיות. תתייחסי, בבקשה, גם לנושא ההסעות במילה. בבקשה, מיכל.

שלום. בוודאי. אנחנו בשיאן של ההכנות, החשוב ביותר ובולט או הבולטים מהפקת הלקחים שלנו מאירוע הקורונה הראשון היה הקשר החשוב של מנהלי בתי הספר לחינוך מיוחד עם אגפי החינוך של הרשויות המקומיות. אנחנו למדנו להדק את הקשרים הללו, משום שהרבה מאוד מהפרטים, בין אם ילד שכן מגיע לבית הספר או לא מגיע לבית הספר, וההשלכות של זה נופלות, נופלות במרכאות או שלא במרכאות, לידיהם של מנהלי אגפי החינוך ביחידות החינוך המיוחד, בין אם צריך לעצור את ההסעה, בין אם צריך לנווט את הסיוע הנוסף שיש לו וכדומה. אז אנחנו בקשר שכזה. אנחנו עובדים בצמוד למטה משרד החינוך, בוודאי שעם כל הנוכחים כאן ומעבר לאנשים בכל התחומים.

אנחנו שוקדים כבכל שנה, גם על מצוקת הכיתות החסרות ועכשיו על אחת כמה וכמה, זה בוודאי פוגע גם בילדי החינוך המיוחד. אנחנו משתדלים למצוא עבורם, או לפחות ההנחיות שלנו הן בראש ובראשונה למצוא את המקומות ואת המרחבים המותאמים לתלמידי החינוך המיוחד.

יש לנו כמובן את סוגיית הסייעות שהולכות לבתים. אז אני שוב מחזקת את מה שנאמר כאן על ידי משרד החינוך, אנחנו בשיתופי פעולה, יש עוד כמה דברים לסגור בנוהל, אבל אני מניחה שהן לא סוגיות שאי אפשר להתגבר עליהן.

מיכל, תחדדי את הנושא שאתם מתנגדים שבעצם המשלבת תגיע לבית של הילד המשולב, זה יכול להיות גם נער ונערה, כשאין הורה בבית.

אז אני אומר מספר דברים. אנחנו חיים במציאות שלצערנו הרבה פעמים אנחנו צריכים להוכיח ש'יש או אין לנו אחות. אני לא הייתי רוצה להעמיד את הסייעת במצבים שבהם היא תואשם לאחר מכן, בין אם אשמה אמיתית או בין אם אפילו משהו שהיה בדמיונו של ילד, בדברים, והדמיון פה פתוח ורחב. יתרה מכך, אומר יותר מזה. הרי ילד לא חי בגפו, בדרך כלל יש לו גם אחים ואחיות. מטבע הדברים, ילדים שנמצאים יחד לא תמיד הכול שורה, לא תמיד מסתדרים - - -

את אומרת שאם יהיו מספר ילדים בבית והמשלבת מגיעה והיא מוצאת את עצמה גם כ - - -

בדיוק. היא יכולה למצוא את עצמה גם גננת, גם מופרעת ברמת הרעש שיש מסביבה ובוודאי כמבוגר לא יכולה שלא לתת יד או לסייע. אנחנו לא רוצים להוזיל את תפקיד הסייעת. בכל זאת התפקיד שלה ברור וממוקד וייעודי. אני יכולה להבין את המצוקה, הרי הרצון הוא שההורים ייצאו לעבוד, אבל לפני כן הרצון הוא לקדם את הילד כמובן בצרכיו הלימודיים.

איך את רואה שאנחנו מתקדמים לפתור את הפלונטר הזה שלכם עם משרד החינוך אל מול מי? אל מול עמדת ההורים?

אני לא יודעת אל מול מי, אני לא יודעת מי ביקש. אני יכולה להבין למה ביקשו, אבל עם כל הכבוד, אתם יודעים, לא כל דבר פותרים בשביעות רצון של כל הצדדים והנה הוא הגבול שאנחנו שמים. אני אומרת אותו חד משמעית, אני אפילו, שבעה ימים לפני פתיחת שנת לימודים, לא רוצה פה לזרות תקוות שווא של הנה, בואו נידבר ונראה מה קורה. התשובה שלנו במרכז השלטון המקומי היא שסייעות תגענה לבתים. אחרי שעשינו את כל המאמצים ופתרנו הרבה מאוד מהמורות לא פשוטות, בכמה וכמה ערוצים, אז זה הקו האדום שלנו, הסייעת תגיע לבית שבו הילד עם מבוגר מטעם המשפחה, בין אם בן משפחה, ההורה הישיר, לא אמרתי מי, אבל לא תשהה הסייעת לבדה עם הילד בביתו.

גבירתי היושבת ראש, אני רק הייתי רוצה להוסיף שתי נקודות. אחת, אני לא רואה שההתנגדות הזאת מגיעה מהמשלבים והמשלבות, שלכאורה זילות תפקידם היא בשיקול המרכזי, לפי מה שאני שומעת פה. אני רק רוצה לומר שאני חוששת מאוד שאנחנו לומדים ממקרי הקיצון, מהדוגמה או שתיים שהובאו פה, במקום להתאים את הכלל ולומר שיהיה בהתאם לגיל, בהתאם לנסיבות, בהתאם למוגבלות. הכלל יכול להיות שהמשלב או המשלבת מגיעים עם הילד, כך צריך להיות, ואם יש מקרים מסוימים אז צריך להחריג אותם ולא הפוך. מה שאני שומעת פה זה בעצם את ההיפך.

אם יורשה לי רק להשלים את הדברים ולהתייחס, אנחנו לא דנים פה עכשיו במה תפקידה של הסייעת. בואו גם נבין את גבולות הדיון שאנחנו מקיימים. אנחנו לא בונים מחדש תפקיד ואנחנו לא פותחים מחדש גזרה. אנחנו מתאימים את עצמנו למצב שהוא נקודתי ובר חלוף. זה לא שעכשיו אנחנו מתחילים פה, בואו נדבר מה צריכה לעשות הסייעת, כי לפה יש לי עוד כמה שאלות עם עוד כמה סקטורים שגם הייתי רוצה שיילכו לבתי התלמידים וזה לא עולה פה. למה זה מובן מאליו שהסייעת תגיע ועוד כמה וכמה בעלי תפקידים ברור שלא יגיעו? מה ההבדל ביניהם?

למשל את יכולה סתם דוגמאות ספציפיות?

אני יכולה, אבל אני לא חושבת שזה יקדם את הדיון.

בקצרה.

אני מניחה שמי שצריך היה להבין מבין.

אני לא.

עופר, אני אסביר לך.

בעוד בנוגע לפתיחת השנה, אנחנו נערכים עם סוגיית ההסעות, יחד עם משרד החינוך. המתווים שאישר משרד הבריאות מאפשרים לנו להסיע את תלמידי החינוך המיוחד כל עוד לא ישתנה המתווה. הדגשתי את זה גם בישיבה הקודמת. ככל שישתנה המתווה משמעו פחות ילדים שיכולים לנסוע ברכב. ראשית, יש מצוקה של רכבים, לא לכל הזכיינים קבלני ההסעות יש מספיק רכבים להכפיל את המסלולים, שלא לדבר על ההוצאה הכספית שנצטרך את התמיכה שלה, גם של משרד החינוך וגם אנחנו.

אבל כרגע על פי המתווה הקיים אתם מאורגנים עם ההסעות?

בהחלט, בהחלט.

עוד משהו, מיכל?

לא, תודה.

תודה רבה, מיכל. חברת הכנסת תהלה פרידמן, רצית להעיר. בבקשה.

כן, רק רציתי לשאול שאלה. אולי פספסתי את זה ברצף של הדברים, אבל אני מבינה שסוגיה נוספת שעומדת על הפרק אל מול הרשויות המקומיות זה הסיפור של סייעות בגני הילדים אבל בצהרונים, זאת אומרת לאחר השעה אחת.

אני ראיתי שעכשיו זימנו דיון לתחילת ספטמבר, אני לא יודעת מהי המהות שלו ומה הסוגיה.

אני רק אגיד בקצרה. אני מבינה שסייעות, כרגע התקציב, כי כולם אומרים שאין בעיית תקציב, אז אני רק רוצה להבין את הנקודה הזאת כי מה שנאמר לי זה שאין תקצוב לסייעת לאחר השעה אחת, מה שאומר שהילדים המשולבים, אם כל הילדים נשארים עד ארבע אז הם יסיימו באחת.

זה לא חדש.

זה לא דבר חדש. אני יכולה רק לומר שאם אנחנו דנים עכשיו בתפקיד הסייעת, וכל הנוכחים מקפידים לומר שהתפקיד שלה זה תיווך למידה, אז הרי שהצהרון אינו למידה ולא צריך לתווך אותה. אני לא מכירה סיטואציות שלא התקבל ילד לצהרון כי הוא בלי סייעת. כבר עברנו את זה וחידדנו את זה וועדות הכנסת חידדו את זה וזכותו של ילד להיות בצהרון וחל איסור להפלות אותו בקבלתו לצהרון.

מה זאת אומרת? אני חדשה בדיון, אני לא מומחית לתפקידי סייעת וכאלה דברים, ואני מודה, אבל נראה לי שיש ילדים שלא יכולים להישאר בלי סייעת.

חברת הכנסת פרידמן, זה נושא ותיק, אנחנו גם תיכף נחזור אל אנשי משרד החינוך כי יש פה איזשהו שילוב תפקידים, הסייעת המשלבת מוּכוונת לסייע, לתמוך למידה לילד או לילדה בשעות הבוקר, בשעות הלמידה הרגילות. נכון שחלק מהילדים המשולבים זקוקים לאותו סיוע גם בשעות הצהרון כי הם לא יכולים להישאר לבד, זו סוגיה בפני עצמה. אני רשמתי אותה ואנחנו נחפש את התשובה. תודה רבה מיכל, ותודה, חברת הכנסת פרידמן.

הסתדרות הפסיכולוגים, ד"ר נעם יצחקי. בבקשה, נעם, את איתנו, כל ההיבט הרגשי והתמיכה, הן לצוותים והן לילדים. בבקשה, נעם.

תודה, אורלי. קודם כל ברמת תהליכי העבודה אנחנו עדיין בתהליך עבודה מול המשרד באשר לוועדות. יש תהליך עבודה, עדיין לא ראינו את הטיוטה של חוזר המנכ"ל של הוועדות, אנחנו מחכים לזה כדי שנוכל להתייחס גם לסוגיות האלה.

מעבר לזה, אני רוצה להדגיש, לצד הבעיות קצרות הטווח שאנחנו עסוקים בהן כרגע, שברורה החשיבות שלהם, חשוב להחזיק גם את התהליכים ארוכי הטווח שקשורים להכלה והשתלבות. מירי התייחסה אליה, אבל אני רוצה להתייחס לשני פערים שצריך לתת עליהם את הדעת. קודם כל בהקשר של תקציב השקלי, כמו שאת אמרת, אורלי, היכולת להסתמך עליו כשהוא לא משהו קבוע ויציב היא מאוד מאוד בעייתית. הרבה פעמים הוא גם מגיע ברגע האחרון והיכולת לעשות איתו תהליך חשיבה של מה הדבר הכי נכון נעשה בלחוץ מאוד גדול וברמת היכולת להסתמך עליו מאוד קשה לעשות את זה. אז אני מחזקת את מה שאת אומרת לגבי היכולת להשתמש בתקציב הזה כשהוא לא קבוע ולא יציב ולא צבוע מעוגן וידוע שהוא יתקבל. זה דבר אחר.

מעבר לזה, לגבי תהליכי הליווי וההדרכה הקבועים והמתמשכים על ידי פסיכולוגים חינוכיים בתוך מערכות החינוך, כל מי שעובד במערכת יודע שכל מה שלא נכנס לשגרות ולסדירויות של בית הספר, מה שלא צבוע בתוך השעות של בית הספר, דינו מתי שהוא ליפול. לכן הדגש על זה הוא חשוב. גם בתוך השיח שלנו עם המשרד אנחנו רואים את ההכרה ואת ההבנה בזה, אבל אם לא תהיה צביעה של השעות האלה, גם עבור צוותי החינוך וגם עבור הצוותים המלווים, שיוכלו לתמוך בתהליכים האלה תוך כדי, לעשות on the job training למורים בהתמודדויות שלהם, המערכת לא תוכל לתת מענה מיטבי לתלמידים והשילוב וההכלה שלהם נידונים לכישלון מראש. לכן זה לא מספיק רק להגיד שזה חשוב, אלא זה צריך להיות צבוע, גם לאנשי המקצוע וגם למורים. זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב לנו להדגיש.

מעבר לזה, באחד הדיונים רחלי הזכירה איזשהו תקציב נוסף שיינתן למנהלים. למיטב הבנתי זה לא היה התקציב השקלי וחשוב לנו להבין מה קורה עם התקציב הזה ואם יש עוד מקורות תקציביים שיכולים לסייע למנהלים. זה חשוב במיוחד לתלמידים עם המוגבלויות בשכיחות גבוהה, שסל השעות שלהם הוא מצומצם, אני מזכירה, 2.2. זהו, תודה רבה.

תודה רבה, תודה, נעם. אני רוצה לעבור להורים, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, עורכת דין רויטל לן כהן. שלום, רויטל.

תודה, שלום. תודה, אורלי, צהריים טובים. אני קודם כל רוצה להגיד שאני מאוד נסערת מהדברים שנאמרו פה, אז לפני שאני אגע לגופו של עניין אני רוצה לומר כמה דברים באופן כללי. אחת, ההנחה שמניחים כל פעם אודות הבתים שלנו היא בלתי נסבלת. ההתנגדות בהתחלה אמרה: אם יהיה אבא הוא עלול לפגוע מינית בסייעת, אחר כך אמרו: הבתים שלנו עלולים לגרום לה לחלות, עכשיו הילדים שלנו רבים. סליחה, יש גבול למה שאני מוכנה לספוג בתור הורה על כל האמירות המבזות האלה.

מאה אחוז.

אני מסכימה עם חברת הכנסת שאמרה פה מקודם שהכלל צריך להיות שהסייעת יכולה להגיע אל הבית, בוודאי שלא צריך פה ליווי של הורה מבוגר, או מבוגר אחר. במידה שיש מקרים נקודתיים שבהם זה נדרש יש לדון במקרים הנקודתיים שבהם זה נדרש. גם סומכי הרווחה שמועסקים על ידי הרשויות המקומיות מגיעים לבתים שלנו בלי שנדרשת נוכחות מבוגר, הם גם רשאים לצאת עם הילדים מחוץ לבית ולא דורשים נוכחות מבוגר ונראה שהסיבה היחידה לדרישות שמערימים על ראשינו היא פשוט כדי לעשות חסם בפני הילדים שלנו ובפני יכולתם להיות חלק מהכיתה שלהם. בצל זה אני רוצה להגיד שלא מדובר בילדי החינוך המיוחד, מדובר בתלמידים במערכת החינוך בישראל, הם משולבים בחינוך הרגיל.

עוד אני רוצה לומר שאנחנו לא מדברים על שילוב, אנחנו מדברים על הכלה ואולי מכאן נובע כל פעם הצורך בדיון הזה. שילוב זה אם מתאימים לנו הילדים שלכם ואתם תתאימו את עצמכם לתנאים, נרשה לכם להיות פה, הכלה היא הזכות האלמנטרית הבסיסית והאינהרנטית של הילדים שלנו להיות חלק ממערכת החינוך. כל דיון על התנאים שבהם הם יכולים להיות חלק ממערכת החינוך פוגע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, מנוגד לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות וחורג לחלוטין מהזכויות של הילדים שלנו להיות חלק מהחברה הרגילה.

ועכשיו אני רוצה לגעת לגופו של עניין בחלק מהדברים. כמו שאמרתי, העניין של נוכחות מבוגר היא חסם מיותר ולא רלוונטי. אני רוצה גם לדבר על השילוב כשהילדים נמצאים בתוך בית הספר. אחת הבעיות שנתקלנו בהן בשנת הלימודים הקודמת, שכשבנו את הקפסולות לא ספרו את המשלבות ופתאום הסתבר שאי אפשר להכניס את הילד לכיתת האם שלו. אז אני רוצה לוודא שהפעם הסייעות נספרות ושלא יקרה מצב שאם בכיתה יש שני ילדים משולבים יגידו שבגלל זה אי אפשר את שתי הסייעות שלהם בגלל גודל הקפסולה. נא פשוט לקחת את זה בחשבון.

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון בקפסולות זה את התלמידים שלומדים בכיתות החינוך המיוחד ומשתלבים שילוב חלקי בכיתות הרגילות. נא לקחת בחשבון גם אותם, כי כבר עכשיו אני שומעת מהרשויות המקומיות שהם לא יכולים לאפשר את השילוב של התלמידים האלה מאחר והם לא נלקחים בחשבון בחלוקה לקפסולות כי משרד החינוך לא מוכן לאשר קפסולה גדלה יותר. אז אני מבקשת לקחת בחשבון גם את התלמידים שמשתלבים באופן חלקי.

דבר נוסף, חומרי ההוראה ודרכי ההוראה. שמעתי את מירי אומרת שיש להם איזשהו כלי מיוחד. אני חייבת להגיד, שבוע לפני תחילת הלימודים, לפחות המורים שאני מדברת איתם, אף אחד לא יודע על זה, אף אחד לא יודע עדיין איך לעבד את חומרי הלמידה כך שהם יתאימו לילדים שלנו. הם לא יודעים איך לקיים את השיעורים תוך שינויים כאלה ואחרים שיתאימו גם לתלמידים משולבים.

דבר נוסף, חומרי ודרכי ההיבחנות. אני כבר לא מדברת על הבגרויות, ששוב לא - - - (נתק בזום).

רויטל, נקטעת לנו.

אז בנושא הבגרויות ודרכי ההיבחנות. אני יודעת שלפחות על הבן הפרטי שלי, שסיים י"א ועלה לי"ב, הייתי צריכה להתעקש ולריב על דרכי ההיבחנות ואני מבקשת, בטח עכשיו בתקופת הקורונה, נא לקחת את הדברים האלה בחשבון, גם על ההיבחנות במהלך השנה ובוודאי לקראת הבגרויות. גם חומרי ההיבחנות וגם דרכי ההיבחנות, צריך לקחת אותם בחשבון.

אני רוצה כמובן לדבר על הנושא החברתי, ובזה אני גם אתייחס למה שאמרה מיכל מנקס. סליחה, תפקיד הסייעת הוא לא רק תיווך לימודי. גם בתוך הדברים הכתובים היום בחוזרי מנכ"ל וגם בהסכם הקיבוצי התיווך הוא לא רק לימודי, התיווך הוא גם חברתי, ועל זה בכלל לא נותנים את הדעת. אני יכולה להגיד לכם שבשנה האחרונה תלמידים משולבים היו מנותקים לחלוטין מהקבוצה. התפקיד גם של המורה, לא רק של הסייעת, הוא לדאוג שיש שילוב חברתי של התלמידים, במיוחד עכשיו, כשלא לומדים בכל ימות השבוע וגם כשלומדים בקפסולות. זה חלק מהתפקיד של המורים וצוות ההוראה.

אני רוצה להזכיר שלפעמים השילוב, גם בשנת הלימודים ובטח גם עכשיו כשלומדים בזום, הוא לא תמיד שעה אחרי שעה בצורה רציפה, לפעמים יש הבדלים בין השעות האלה. אני לא רוצה שנגיע למצב שבו בגלל זה תהיה בעיה בהעסקת הסייעת, בשעות שבין שיעורים בזום היא יכולה לעשות בדיוק את מה שהיא עושה בבית הספר, עבודה פרטנית עם הילד. אם היא יכולה לעשות את זה בבית הספר היא יכולה לעשות את זה גם בבית. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

אני רוצה להתייחס גם לעוד שני דברים, אחד זה של הטיפולים של ילדים ואחד זה ועדות ההשגה. אני באמת מתפלאת על רחלי, שאנחנו בעצמנו העברנו להם רשימה שיש בה מספר תלת ספרתי של ילדים שעניינם טרם נפתר. ילדים שעדיין לא קיימו ועדות השגה ואין להם עדיין את כמות השעות לא יודעים לבחור האם הם נאלצים ללכת לחינוך המיוחד או יכולים להיות בשילוב ולכן אלה ילדים שעדיין אין להם רישום לבתי הספר. לא מדובר פה רק על שיבוץ של תלמידים שהולכים לחינוך המיוחד, אנחנו מדברים בפירוש גם על תלמידים משולבים, ולכן כן, יש תלמידים משולבים שטרם נרשמו לבתי הספר, פשוט כי הם לא יכולים לדעת האם יוקצה להם מספר שעות שיאפשרו להם שילוב.

שלחנו למשרד החינוך רשימה של מאות ילדים שעניינם טרם הוסדר. אנחנו שבוע לפני תחילת שנת הלימודים ועניינם אכן טרם מוסדר. אז בבקשה, לא להקטין את זה -70, לא מדובר ב-70, מדובר בהרבה יותר מזה.

רויטל, אתם קיבלתם איזשהו מענה ממשרד החינוך או שפשוט לא נעניתם?

לא, אמרו לנו שהעניינים מטופלים והם לא מטופלים. אני יכולה להגיד לך שישבתי עם אחד מהמפקחים הארציים על הרשימה הזאת שהעברתי, ועל כל שם שעברנו, למעט שניים, עד היום התשובה שלו הייתה,: אה, אני רואה שהבעיה לא נפתרה, אני אבדוק את זה; אה, אני רואה שהבעיה לא נפתרה, אני אבדוק את זה.

זה אומר שמתוך מעל 150 מקרים ואחר כך עוד הוספנו, זאת אומרת שלפחות אנחנו, כקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, העברנו קרוב ל-200 שמות, שאר הארגונים העבירו עוד שמות. אם מתוך הרשימה שלי טופלו שניים, אני מניחה שזה בערך אותך היחס גם ברשימות האחרות. אז להגיד שאין בעיה או להקטין אותה, זה באמת, אין לי מלים.

זה חשוב. קודם כל זה נורא ואיום מה שאת אומרת.

נכון.

יש איזה פילוח, כלומר, את יכולה למצוא שם איזושהי חוקיות, נניח הפריפריה יותר מאשר המרכז, בלשון כללית או שלאו דווקא?

קודם כל אני יכולה להגיד לך שזאת לא הפתעה וזה לא חדש. מחוז תל אביב ומחוז מרכז הם המחוזות הכי בעייתיים. במשך שנים יש שם בעיות קשות, כאילו שיש התנגדות לשילוב של הילדים שלנו. לכן באופן קבוע יש הנמכה של גובה הסיוע שהילדים שלנו מקבלים, ולכן באופן קבוע הם מגיעים לוועדות השגה, מה שפעם היה ועדה ערר.

אני רוצה גם לסבר את אוזניכם, שתי סיבות עיקריות למצב שאנחנו נמצאים בו היום שוועדות השגה טרם הסתיימו. סיבה אחת היא שלמרות שהורים התחילו להגיש השגות כבר בינואר, כי כבר בנובמבר התחילו עם ממשיכים, הוועדות האלו, למרות שבחוק נדרשים לדון בבקשה תוך שלושה שבועות, לא התחילו לדון בוועדות ההשגה בטענה שהם מתייחסים לזה כאל עונת השגות, זאת אומרת גם השגות שיכלו להסתיים כבר בינואר, פברואר, מרס, אפריל, מאי – לא התחיל הדיון בהן לפני סוף מאי-תחילת יוני. זאת אומרת המחוזות יצרו את הבעיה הזו. אז עכשיו להגיד שיש בעיה מכיוון שהורים הגישו ברגע האחרון, זאת באמת, זה להיות מנותק מהמציאות. זאת סיבה אחת.

רויטל, משפט לסיום.

הסיבה השנייה, כי כל התלמידים שהיינו צריכים להגיש אותם להשגות, כי לא רק שלא נתנו להם את מה שהיה להם בשנה שעברה, אלא כי בג"צ באמת אמר שאנחנו צודקים ויש בעיה עם גובה הסלים כי הם לא היו מוכנים לדון בהם. זאת אומרת משרד החינוך יצר מצב שבו, בשלב מאוד מאוחר, חלק מההשגות נאלצות להידון מחדש, כולל חלק מוועדות הזכאות נאלצות להידון מחדש. גם היום אחרי הבג"צ אני אומרת לכם, מוועדות שאני נמצאת בהן, יש תחושה שמנסים להוריד את גובה הסלים, לא מוכנים לדון איתנו בגובה הסל. התשובה לבקשה שלנו לדון בגובה הסל היא: זה אנחנו נדון אחר כך בדיון הפנימי. לכן הרבה מאוד מקרים לא מסתיימים.

אוקיי, תודה רבה, רויטל.

גבירתי יושבת הראש, מעבר למיקוד של הבעיה מול משבר הקורונה וה-1 לספטמבר, שקרב ובא, יש פה איזושהי בעיית שקיפות מאוד מאוד גדולה שעולה מכל מה שאנחנו שומעים, פער מאוד גדול מבחינת המידע שיש להורים, השקיפות במדיניות והיישום של המדיניות באופן שקוף, שההורים יכולים להיות נגישים למידע הזה. אני חושבת שיש פה משהו שבטווח הרחוק חייבים לתת עליו את הדעת.

כן, אכן את צודקת. דיברנו על זה גם בישיבות האחרונות, על הפער בין הכוונות של אנשי המטה לבין היישום בשטח.

אני רוצה לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אמיתי שוחט, אתה איתנו? שלום, אמיתי, בבקשה.

שלום, צהריים טובים. קודם כל תודה רבה על הדיון החשוב הזה. קודם כל אני רוצה לברך על הבשורה של הגעת הסייעות לבתים. באמת תודה רבה למשרד החינוך ולמרכז השלטון המקומי, וגם להסתדרות צריך להגיד תודה רבה באמת על ההירתמות ועל ההבנה של החשיבות והגמישות.

כמו שנאמר כאן, הנושא של חובת נוכחות מבוגר זה משהו שאנחנו חלוקים מאוד, אנחנו סבורים שזה לא יכול להיות באופן גורף, אנחנו סבורים שצריך לבדוק כל מקרה לגופו, לא ייתכן שהורה שיש לו ילד בכיתה ט' שיכול להישאר לבד, ההורה צריך לבחור אם הוא נשאר בבית ויוצא לעבוד או שהוא מוותר על הסייעת בגלל שעתיים שהסייעת תגיע במשך היום. זאת אומרת חבל לדרוש מהורה, אסור לדרוש מההורה, לוותר על יום עבודה או לדרוש מהילד לוותר על הסייעת בגלל שעתיים שבהן ההורה צריך להישאר בבית. זה דבר ראשון ואנחנו נמשיך לעבוד על זה מול משרד החינוך ומול מרכז השלטון המקומי.

עכשיו במובן קצת רחב יותר, אני רוצה להגיד שאנחנו פותחים שנה אוד קשה מבחינת השילוב, אפשר להגיד שנה משברית, גם הרפורמה שיצרה גלי הדף מאוד חזקים, גם הקורונה שהייתה ממשהו מאוד קשה, חוץ מההורים, גם השלטון המקומי וגם משרד החינוך היו צריכים להתמודד איתו ולתת לו מענים. חשוב להגיד שהצלחה בהתמודדות הזאת היא הצלחה של הרשויות והצלחה של משרד החינוך זו הצלחה של כולנו ואני מקווה שנצליח. לצערי אחוזי השילוב בשנים האחרונות - - - ואני מקווה שלאור כל הדברים שהמשרד כאן פירט בתחילת הישיבה ועוד פעולות אחרות אנחנו נראה בשנים הבאות שאחוזי השילוב כן עולים.

כדי שהדברים האלה יקרו אסור שזה ייעשה לבד, רק על ידי משרד החינוך ו/או רק בהתכתבויות עם מרכז השלטון המקומי, צריך שההורים יהיו מעורבים בתהליכים האלה לאורך כל הדרך. אי אפשר שדברים יגיעו רק בסוף, רק להערות הורים, אלא ההורים צריכים להיות מעורבים לאורך כל הדרך של בעשייה הזאת ובחשיבה גם.

מבחינת הנושא של היערכות לקורונה כמה דברים. קודם כל נושא של נגישות אתרים. אנחנו, לצערי, אנחנו באכיפה מול משרד החינוך, כי מבחינה טכנולוגיות האתרים של משרד החינוך לא עומדים בתקנים של הנגישות ואנחנו בתהליכי אכיפה מול משרד החינוך על הנושא הזה.

עוד נושא שמאוד בעייתי זה הנושא של תלמידים עם מוגבלות שגרים באזורים מוגבלים. אזור מוגבל זה אזור שמוגדר כאזור עם רמת תחלואה מאוד גבוהה ובאזורים האלה אנשים שעובדים יכולים לצאת החוצה, אבל ילדים עם מוגבלות שלומדים במוסדות חינוך מיוחד או משולבים במוסדות הרגילים לא יכולים לצאת החוצה. כרגע עדיין לא ברור מה יקרה איתם. זאת אומרת הגיעו אלינו מספר פניות של הורים שגרים באזורים מוגבלים ולא נתנו לילדים שלהם לנסוע לבתי הספר. זה נושא שלא הצלחנו לקבל תשובה מי אחראי עליו והוא חייב להיפתר.

נושא מאוד חשוב זה הנושא של הנגשת המידע להורים. התקופה הנוכחית, גם השר דיבר על זה בישיבות הקודמות, שההתחלה, עד החגים זה מעין פיילוט ולאחר מכן ייעשו התאמות. המידע להורים חייב להיות נגיש, חייב להיות מועבר כל הזמן. כל שינוי, ואני מדבר במיוחד על נושא של הורים לילדים עם מוגבלות שאלה הורים שחיים בחוסר ודאות כל הזמן, לאורך כל השנה, אז במיוחד בתקופה כזאת של הקורונה, חייבים לעדכן אותם כל הזמן, יש מטפלים, אין מטפלים, המוקד הרשותי עובד או לא עובד. אנחנו הבנו שיש רשויות שהמוקדים הרשותיים עדיין לא מוכנים בהם. אז הורים ברשות כזאת צריכים לדעת שאין להם כרגע מענה, ואם יש מענה אז צריכים לעדכן אותם על הדברים האלה.

רק לסיום אני אגיד שאנחנו מאוד מברכים על הישיבה הזאת של הוועדה וצריכים לעשות ישיבות מעקב כאלה, לא כי לא סומכים וכי אין רצון, אלא כי לפעמים צריך לדחוף ולפעמים יש חסמים ושאלות, כמו ששואלים כאן חברי הכנסת, אלה שאלות שהן מצוינות והן לא לוקחות כמובן מאליו דברים ואנחנו מקווים שהדבר זה ימשיך בעתיד. תודה רבה.

תודה רבה, אמיתי. הנהגת ההורים הארצית, איתי קפלינסקי איתנו?

שלום.

שלום איתי, בבקשה.

גבירתי היושבת ראש, חברי כנסת נכבדים, צהריים טובים. ראשית, כמו אמיתי, אנחנו מברכים על כך שוועדת החינוך של כנסת ישראל מפגינה רצינות ומסירות ועוקבת אחרי מצבים של תלמידים משולבים. אנחנו מדברים פה על קהילה גדולה מאוד שננטשה בגל הראשון של הקורונה, לא באופן יזום חלילה, אבל המערכת לא הייתה ערוכה עם תורת הפעלה סדורה ללמידה, למענים טיפוליים, רגשיים וחברתיים. לזכותו של אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך, בראשות הגב' אברמזון, אנחנו רואים שבחודשים האחרונים נעשו צעדים גדולים מאוד לטובת מענים מיטביים כאמור. ברוב הדברים, ברוב הדברים, לא בכולם עדיין, הדיאלוג נעשה עלינו ולא בלעדינו. איפה שיש דברים טובים צריך להגיד אותם.

בשלב זה חבריי להנהגת ההורים הארצית ואני רוצים להצביע היום על חמש סוגיות שטרם נפתרו שבוע לפני תחילת הלימודים, להביא אותן לתשומת ליבכם ולדרוש את הטיפול. דובר בראשית הדברים על מתווה ההפעלה למשלבות בלמידה מהבית. שמענו את הדברים וברור לכולם שאבן הנגף לחתימה על המוגמר היא דרישה של משרד החינוך ושל המרכז לשלטון מקומי לנוכחות מבוגר נוסף בלמידה מהבית. אנחנו יודעים שזה משהו שבחלק המקרים נדרש והכרחי, אבל לא באופן גורף, וזה מביא אותנו בדיוק לצד השני של המטבע, שזה המוקד הבית ספרי או הרשותי. זה פתרון שהוצע על ידי המרכז לשלטון מקומי ואומץ בחום על ידי משרד החינוך, אבל צריך לראות שהוא לא ישים בחלקם הארי של המוסדות בארץ. לא ניתן לפתוח מוקד אם אין תשתיות רשת מחשוב הולמות, וברוב בתי הספר בארץ אין.

למה?

לא בכל מוסד יש חלל מתאים או זמין, ויש רשויות שלא מציעות את המוקד בכלל להורים. אם אנחנו מתגברים על הכשלים בעוד כמה ימים של ההפעלה של מתווה הפעלה כלשהו לסייעות בבתים אז לא כל המשפחות ולא כל המשלבות מעוניינות לקיים את הלמידה מהבית, ואת זה אי אפשר לשפוט. לכן אי אפשר להסתמך רק על פתרון אחד. זה לא יכול להיות רק הפעלה של משלבות בבתים וזה לא יכול להיות רק מוקד בית ספרי, צריך לפחות את שני הדברים האלה. אנחנו מצפים שאתם תפעילו את מלוא כובד משקלכם שב-1 בספטמבר יינתן פתרון, מענה הולם לכל הילדים שזקוקים ל - - - אם משרד החינוך מכריז על למידה מהבית אז צריך לתת מענה ללמידה מהבית, מלא.

הנושא הבא שחשוב שאנחנו נציין זה כל הנושא של תיווך הלמידה. רבותיי, אנחנו מדברים פה על עשרות אלפי מורים שטרם, אפילו אין עדיין תוכנית הכשרה למחנכים ולמורים מקצועיים איך לתווך לתלמידים שמשולבים את הלמידה באמצעים המקוונים. דובר על כך, והמשרד דיבר על כך רבות, שההכשרה תיעשה במהלך השנה, אבל הלימודים מתחילים בשבוע הבא. אנחנו צופים שבמקומות רבים יהיו פערים, פערי למידה משמעותיים וצריך להביא את זה בחשבון.

אם כבר עסקנו פה במשלבות, אני רוצה קודם כל להתייחס לפיל שבחדר. דרישות הקבלה היום לתפקיד כה חשוב זה תעודת לידה ודופק. ההכשרה שעוברות המשלבות היום, מבחינת המערכת, היא זניחה עד כדי לא קיימת. משרד החינוך מתקצב, אבל מי שמעסיק זה הרשות המקומית. זה סוד ידוע שהורה שמעוניין במשלב או משלבת עם נתונים טרום אקדמיים מרשימים יותר יוציא מהכיס שלו לפחות את אותו הסכום שמקבל, הוא מעליב אגב, משלב מהמדינה. ואז אלה שיש להם יכולים לעשות את זה, או אלה שיש להם בקושי עושים את זה. מדובר פה א', על הגדלה של פערים, ב', על עול כלכלי שהוא בלתי הוגן. אם אנחנו רוצים מישהו, כמו שהזכירה מיכל מנקס, שמתווך למידה ולא שמרטף צריך גם להגדיר דרישות תפקיד ולתקצב את זה בהתאם.

לסיכום, סוגיה אחרונה שאני מבקש להעלות. אתמול התברר למשרד החינוך כי הם ייאלצו להגדיל את ההיקף של שעות הטיפול והמענה הרגשי לתלמידים עם סיכון בריאותי הלומדים מהבית. מדובר פה בחובה מוסרית, אבל זה משהו שלא יכולים לעשות יש מאין. אם אין תקציב, אנחנו רוצים רק לוודא שחברי הוועדה מבינים שאת התלמידים הללו יש לתקצב באופן ייעודי לא על חשבון תקציבי שירותי חינוך מיוחדים. אז אנחנו מקווים להמשיך פעולה מאומצת לטובת הילדים המשולבים.

תודה רבה, איתי. עורכת דין אביבית ברקאי, ארגון 'בזכות'. את איתנו, אביבית?

שלום, צהריים טובים. גם מצטרפת לתודות על הדיון החשוב. מרבית הנקודות שרשמתי לעצמי נאמרו אז אני אשתדל לא לחזור על דברים. כמה נקודות הן מאוד מאוד חשובות, שאולי נאמרו, אבל כן אני רוצה להרחיב בעניינן.
ראשית לגבי מה שרויטל הזכירה, הנושא של ועדות השגה, ועדות חריגים. גם אלינו הגיעו הרבה מאוד פניות של הורים, שלמרות שהם הגישו את הבקשה לוועדת ההשגה בזמן, הם הגישו בקשה לוועדת חריגים, עד היום, למרות שחלפו הרבה מעבר לשלושה שבועות, שלפי הנחיות משרד החינוך מחויב להן, עדיין לא קיבלו אפילו מועד, חלקן אפילו לא קיבלו תשובה: 'בקשתכם התקבלה' וחלקם פשוט לא קיבלו מועד לדיון בוועדת השגה.

אנחנו מדברים על שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, אנחנו מדברים על ההשלכות של עצם זה שאם אין עדיין ועדת השגה, יכול להיות שההשגה תתקבל, יכול להיות שההורים יהיו מעוניינים לשלב את הילדים שלהם ואז תידרש להיות ועדת פילוח בית ספרית. חלק מוועדות הפילוח כבר היום אומרות להורים שאין תקציבים במתי"א, ששעות ההוראה כבר נגמרו, שאין יותר שעות טיפול ומדובר בילדים שבעצם לו הייתה מתקיימת בעניינם ועדת ההשגה בזמן הם היו מקבלים את כל הסל הזה ולא ברור מהי התשובה כרגע לילדים אם אין תקציבים. כלומר תשובה כזאת בוודאי לא יכולה להתקבל במיוחד כאשר המחדל לכך שאין ועדות השגה עד היום הוא בהחלט על משרד החינוך שלא נערך כיאות למבול הפניות לוועדת ההשגות, נוכח העוולות שנעשו בוועדות הזכאות והאפיון.

זו נקודה שנייה, כלומר גם היום ועדות זכאות שמתקיימות, למרות הנחיות שיצאו מטעם האגף לחינוך מיוחד ב-19 ביולי, חלקן עדיין מתקיימות, בניגוד לחוק, בניגוד להתחייבות של משרד החינוך לבית המשפט, שלפיה לוועדה יש שיקול דעת מלא בקביעת היקף סל השירותים. אני חושבת שמן הראוי שמשרד החינוך לא יחכה לחוזר המנכ"ל שייצא, אלא יוציא כבר היום, או יותר נכון כבר אתמול היה ראוי שתצא הנחיה ברורה שכל יושבי ראש ועדות ההשגה וועדות הזכאות ייפגשו בזום וייאמר להם מהי בדיוק ההנחיה לגבי היקף סל השירותים כדי שסל השירותים שהילד צריך לקבל, ילד שצריך לקבל סל שירותים מסוים, הוא יקבל את סל השירותים המסוים הזה ולא ייאמר לו שיש מקסימום. זו נקודה שנייה.

נקודה נוספת וזו לגבי באמת ההיערכות לקורונה. כפי שנאמר, חלק מהילדים ילמדו עדיין בבתי הספר, בהתאם לבקשתם, ולא ברור מה התוכנית שתתקיים בבית הספר. כפי שנאמר על ידי רחלי, יש ילדים שלא זכאים לשעות סיוע במשך כל היום, אז הסייעת תגיע לחלק מהיום ומה קורה בשאר היום? מי נמצא עם הילד בבית הספר? איזו תוכנית לימודית מתקיימת בעניינו? עם מי הוא נמצא? מי משגיח עליו? הרי ההסעה, כפי שנאמר בישיבות הקודמות, תהיה רק בסוף יום הלימודים, לא תהיה לו הסעה באמצע יום הלימודים. מה הילד הזה יעשה עד סוף יום הלימודים כשכל תלמידי הכיתה שלו נמצאים בבית והוא נמצא בבית הספר, גם אם מבחירה שלו? צריכה להתקיים איזושהי תוכנית ולא נשמע ממשרד החינוך שהם נערכו לעניין הזה.

נקודה נוספת זו ההסעות. לפי ההנחיות שיצאו בעניין ההסעות, וזה נאמר כאן גם על ידי מיכל מנקס, שכרגע המשרד והשלטון המקומי ערוכים למתן הסעות לכל הילדים, גם לילדים המשולבים, שאני אומר בסוגריים שיש עדיין רשויות שלא הפנימו את החלטת בג"צ שגם ילדים משולבים זכאים להסעות, אבל לפי אותן הנחיות גם כתוב שככל שהמצב ישתנה אז ההסעות יינתנו בהתאם למוגבלויות. כלומר, לא כל הילדים יהיו זכאים להסעות וזה כמובן מצב שלא ניתן להשלים איתו.

אל תסיקי מסקנות מראש.

כתוב גם שייבחן הצורך בהגדלת צי הרכב, יהיה צורך בגיוס מלווים. אני לא מבינה למה הכול בלשון עתיד ולמה הדברים האלה, לא נערכים אליהם עכשיו, כשהשינוי יכול להיות מהיום למחר. כלומר משרד החינוך והשלטון המקומי צריכים להיערך למצב כזה כבר עכשיו, לדאוג להגדלת צי הרכבים, לדאוג למלווים נוספים, כאשר אם מחר בבוקר המצב ישתנה בפתאומיות, יהיה להם את כל מערך הרכבים כדי לתת הסעות לכל התלמידים שזכאים להגיע לבית הספר.

נקודה אחרונה, לגבי התקציבים שנאמרו כאן. הוזכרו תקציבים שקליים והוזכרו תקציבים נוספים, אבל כשאנחנו מדברים על תקציבים הרבה יותר בסיסיים, כמו סל מוסדי, מתברר שבגני הילדים בגילאי 3-4, למעט יישובים שבהם הוחל צו לימוד חובה, משרד החינוך לא מתקצב את הגנים הללו בסל מוסדי. זה אומר שהרבה ילדים שכל המענה שניתן להם על ידי ועדת זכאות ואפיון זה מענה בחינוך הרגיל עם סל מוסדי, יש להם את ההחלטה הזאת ביד, אבל אין סל מוסדי לגני הילדים האלו שבהם יוכלו לתת להם את המענים.

אז בעניין הזה אני ממש אשמח, גבירתי יושבת הראש, שמשרד החינוך ייתן תשובה מה קורה עם התקציב המוסדי של גני הילדים לגילאי 3-4 ביישובים שבהם לא הוחל צו לימוד חובה. למרות שחוק חינוך חובה חל על כל הילדים מגילאי 3-4, באופן תמוה ביותר, רק בגנים שבהם חל צו לימוד חובה מקבלים היום סל מוסדי. תודה רבה.

תודה רבה עורכת הדין אביבית ברקאי. גלית וידרמן ממשרד הפנים. גלית, את איתנו? בבקשה, גלית.

כן. כמה דברים קצרים. אחת, אנחנו באמת שמחים שעמדתנו בנוגע לסייעות ולהגעה שלהן לבתים התקבלה ושהנושא הזה נפתר והילדים יקבלו את הסיוע במהלך שנת הלימודים, כי צפויה לנו שנת לימודים ארוכה וראוי שהמענה הזה יינתן השנה הזאת וההתמודדות עם הקורונה לאורך שנת הלימודים.

האגף שבראשו אני עומדת, אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות, ממונה, בין היתר, גם על הגדרות תפקידים בשלטון המקומי וגם על הגדרות התפקידים של הסייעות בשלטון המקומי ולכן אנחנו גם נשמח, אם יש צורך, לערוך התאמות בהגדרות התפקידים של הסייעות. אני ככה עומדת מול הגדרת התפקיד של הסייעת והגדרת התפקיד כוללת גם היבטים של מתן סיוע פרטני, גם סיוע פיזי, גם כמובן סיוע ארגוני ולא רק סיוע לימודי ולכן, אם יש צורך להתאים את הגדרת התפקיד למציאות הקורונה ולמציאות היום יומית, אנחנו נתאים בשיתוף פעולה עם הגופים המתאימים, עם משרד החינוך וכלל הארגונים, אנחנו נפעל ונעשה את ההתאמות הנוכחיות.

אני מצטרפת גם לדברים החשובים שהביעה חברת הכנסת פרידמן. אנחנו קיבלנו פניות, בין היתר גם אתמול, מראש העיר יעלה מקליס ועוד ראשי ערים אחרים בנוגע לנושא הזה של סייעות בצהרונים, שראשי ערים נאלצים להשקיע סכומי כסף ניכרים בסבסוד של סייעות בצהרונים. גם אם זה משהו שלא עסקו בו בעבר אין סיבה לקבל אותו כנושא שלא צריך לעסוק בו בעתיד וגם אין סיבה לקבל כדבר מובנה שילדים משולבים לא צריכים לקבל מענה בשעות האלה וילדים צריכים להשתלב עד השעה אחת ומהשעה אחת הם לא צריכים לקבל שילוב. אנחנו צריכים לתת על זה את הדעת ולחשוב איזה שילוב הם צריכים לקבל. הוועדה צריכה לתת על זה את הדעת ואנחנו נשמח גם בנושא הזה לחשוב יחד עם הוועדה ויתר השותפים.

יופי, תודה רבה, גלית. האם נציג הסתדרות המורים, מאיר אסרף, איתנו?

בהחלט, גברתי, שלום. אני רוצה לברך את הוועדה על דיון המעקב, זה באמת דיון חשוב. בלי דיוני מעקב כאלה לא ניתן לעקוב אחרי החלטות של הוועדה.

אבל אני רוצה לדבר על נושא נוסף שלא התייחסו אליו בוועדה, כי הוא לא קשור לנושא שמדברים עליו בוועדה, והוא נושא המורים, עובדי ההוראה, בסיכון. למרות פניות שלנו ודרישות שלנו לדון בנושא, הנושא לא בא על פתרונו ולכן ככל שלא יימצא פתרון לנושא הזה אנחנו לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים. מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, התייחסה לזה בדיוני הוועדה, גם בדיוני היערכות לשנת הלימודים וגם בדיוני מעקב. אנחנו קוראים מכאן למשרד החינוך למצוא פתרונות וגם לחזור עם תשובות לגבי הנושא של עובדי הוראה בסיכון על מנת שנוכל להגיע לפתרון.

כתבה לי כאן חברתי, עורכת דין רויטל לן, שהנושא אינו קשור. אני האזנתי כאן לכל הדיון, כמובן בכל מה שניתן לסייע אנחנו נשמח לסייע גם בנושא של החינוך המיוחד. אני מודה לוועדה.

תודה רבה. אחרון הדוברים ואחר כך אני חוזרת למשרד החינוך לתשובות. ד"ר שי פרוכטמן, איגוד מנהלי מחלקות החינוך? לא איתנו.

אוקיי, אז אנחנו חוזרים, כי יש לנו כמה דקות לסיום, אליכן, רחלי, מירי, שוש, לענות על הבעיות שהועלו על ידי הנציגים השונים. מי איתנו? רחלי, בבקשה.

אני רוצה רגע להתייחס לעניין של המצב הנוכחי ופנינו לאן ואני עדיין עומדת על כך ואומרת, באמת עם כל ההערכה שיש לי לרויטל, שעוקבת ומעורבת, וארגוני ההורים והנציגויות, אנחנו יושבים ועוקבים ילד ילד, ולא ייתכן שייאמרו דברים ונקבל אותם כמובנים מאליהם. 150 פניות ואמר המפקח הארצי, אבל כשאני בדקתי, הבוקר, את 150 הפניות, זה לא כך. זה שהורה לא קיבל באמת את מה שהוא ביקש, בשביל זה יש ועדה, בשביל זה יש אנשי מקצוע ובשביל זה מתקבלת גם החלטה. כשההורה לא היה מרוצה בוועדת זכאות ואפיון מההחלטה שקיבלה הוועדה עומדת לו הזכות להגיע לוועדת השגה. כשוועדת ההשגה קיבלה החלטה והחזירה את תשובתה וההורה לא מרוצה, עומדת בפניו הזכות לגשת לעתירה מנהלית.

אז אי אפשר לבוא ולהגיד 150 הורים עדיין עומדים ולא קיבלו תשובות ואנחנו לא יודעים והם לא יודעים להחליט. נכון לרגע זה, ואני עומדת על כך, אני אומרת שוב, רוב הפניות הן מהורים בהשגות. אני מדברת על ההשגה. רוב הפניות הן של הורים שהם תלמידים ממשיכים במערכת, שעדיין הפילוח או ההמרה לא הייתה מדויקת ועמדה להם הזכות להגיע ולבקש המרה מדויקת ביחס למה שהיה להם בעבר. התלמידים האלה משובצים בבתי ספר, לתלמידים האלה שמורה הזכות גם להגיע ולקבל את התקציב שמגיע להם.

לכן אני גם רוצה להתייחס לדבריה של אביבית, אני לא יודעת אם אמרו נגמרו השעות וכו'. כפי שאת אמרת, גבירתי היושבת ראש, אין כאן בעיה של תקציב. אני אחזור ואומר, כל תלמיד שתימצא לו זכאות וכל תלמיד שגם מגיע לפתחנו ואנחנו יודעים שקרתה תקלה בהמרת השעות עבורו, יקבל את מה שמגיע לו. זאת ההנחיה ואין בלתה. אז לא לעשות פרשנויות על פרשנויות ועל אמירות כי אם ילד היה זכאי לקבל 13 שעות ובוועדה נאמר לו 9.6 או 8.6 הוא יקבל 13 שעות.

רחלי, אני רוצה רגע בנקודה הזו, כיוון שהיא עלתה כבר בדיונים קודמים, יכול להיות שיש פער בכל מיני נקודות קצה, ברשויות ובוועדות, כי הנושא הזה של אין תקציב, נגמר הסל, נגמרו השעות, אנחנו שמענו את זה. יכול להיות שזה לא נכון וזה לא צריך להיות ככה, אבל זה כנראה קורה. אז מה שאני מציעה זה פשוט לחדד באמצעותך בדיוק את מה שאת אומרת כרגע, לחדד עד אחרון המפקחים והמתי"אות בשטח, שיושבים עם ההורים, הן בוועדות השגה והן בוועדות האחרות, כדי שתקציב לא ימנע מילד לקבל את מה שמגיע לו בדין.

את צודקת ואני רוצה לומר שבהתחייבות שלנו לבית המשפט חזרנו חזרה ואנחנו הוצאנו הנחיה ברורה, היא גם נמצאת בידי אותם נציגים שיושבים כאן, שיכולים תמיד לבוא ולומר – זה לא שהמשרד לא עשה. ואגב, אני רק רוצה לסבר את האוזן, העתירה התייתרה. זה לא שאנחנו הגענו לבג"צ ובג"צ קיבל את העתירה כלשונה. היו התחייבויות של משרד החינוך, משרד החינוך חזר והוציא הנחיות ברורות, כתובות, כתובות, הן הועברו לכל מי שנמצא גם איתנו בדיון, כך שאין מה להתבלבל.

ברגע שאנחנו אמרנו שאף ילד לא ייפגע, זו לא אמירה של רחלי כי רחלי נחמדה, זאת הייתה התחייבות והיא נכתבה גם. היא נכתבה, שהוועדה חייבת לקבל החלטה ויכולה ורשאית, וזאת הסמכות שיש בידיה, לקבוע את היקף הסל. יחד עם זה אני רוצה לומר, בהגינות מלאה, לא תמיד הוועדה תקבע לשביעות רצון ההורה, זה בסדר. כאן זה נושא אחר לחלוטין. הוא לא אחד לאחד– באתי, ביקשתי, קיבלתי. לא.

אוקיי, בואי תעברי הלאה לשאלות הבאות שעלו.

רק רגע. לכן אני אמשיך ואדייק ואני אגיד, בתהליך שיבוץ, נכון לרגע זה, ושיבוץ הוא בדרך כלל בגין אותם תלמידים חדשים או תלמידים שעוברים ממסגרת למסגרת, יש לנו עדיין קושי והקושי נמצא באותו מקום שאני מציבה אותו. אותן ועדות חדשות, שמתקיימות, למשל, ועדות חריגים, הרי אחת הטענות הייתה: אל תגדירו מה זה חריגים מבחינת התאריך והמועד. אבל כולנו מבינים שאם תלמיד מגיע היום, היום, ברגע זה, וזה קורה, מגיע היום עם אבחון שבאמת מזכה אותו בשירותי חינוך מיוחדים ועכשיו צריך לבוא ולנסות למצוא מסגרת, אז כן, זה לוקח קצת זמן כי צריך להתאים את מה שהמערכת צריכה להנגיש עבור התלמיד. אני לא יכלה להגיד לכל רשות מקומית: לא משנה, איפה שיש תשבצו. לא, יש צורך של ילד וצריך להתאים את הצורך של הילד לתוך המסגרת הזאת. ואני לא יכולה להגיד לכל אחד: תיכנס לאן שבא לך.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון ואנחנו עדיין לא סגרנו ועדות וכל תלמיד שיימצא זכאי אנחנו נלווה אותו גם ערב פתיחת שנת לימודים. אני אומרת וזה קורה. אין מה לעשות, אבל עדיין זה לא מאות, זה לא אלפים, זה 70 תלמידים שנמצאים היום בתהליך שיבוץ וכל אותם תלמידים שבכל רגע נסגרת בגינם הוועדה וההחלטה והם בוחרים ללכת למסגרת של חינוך מיוחד. אנחנו נלווה את זה יד ביד. אז מאוד חשוב לי.

עוד נקודה אחת שאני ממש מבקשת לחדד אותה ולהגיד. אני חושבת שהאמירות האלו לגבי איך המערכת תופסת את המשפחות, אני לא רוצה להגיע למקום הזה וזה לא שיח שמתנהל, בוודאי לא בשותפות שמתקיימת בין אנשי המקצוע לבין ארגוני ההורים והנציגויות. אני עם כבוד מאוד גדול נמצאת שם, לא כרחלי, שוב, אני ממש מבקשת, אני לא מגיעה ברמה האישית, אלא אני מייצגת כאן אנשי מקצוע רבים, טובים ונפלאים וזה תפקידי, לייצג אותם. אז להגיד שהמערכת כולה מתייחסת בחוסר כבוד למשפחות וכו', אני ממש מבקשת שדברים כאלה יימחקו, או לפחות שנביע את האמירה שלנו.

כשאנחנו באים לדבר על זה שסייעת לא תגיע לביתו של התלמיד, אז קודם כל מותר גם להיות חלוקים בדעות וזה בסדר, ואם צריך לכנס אותנו לשולחן נוסף ולדיון נוסף, בואו, נדבר על זה. יכול להיות שאנחנו נצליח לשכנע ויכול להיות שהצד השני ישכנע. אז בואו רגע, נבוא למקום הזה עם איזשהו כבוד הדדי, שאומר רגע, כי ההתייחסות היא לא לתלמידים המשולבים ולאוכלוסיית החינוך המיוחד, אני מתייחסת לדבר הזה כאל מערכת כוללת וכשהמערכת באה לטפל בסוגיה כזו או אחרת, היא לא מתייחסת רק לילדי החינוך המיוחד, ממש לא.

היא מערכה מאוד גדולה. אני לא חושבת שיש הבדל בין ילדי החינוך המיוחד בבתים שלהם לכלל החברה בישראל, ממש לא. אבל אני שוב חוזרת ואומרת, עלתה סוגיה של כניסת הסייעת לבתים שלא בנוכחות. הצפתם והעליתם היום את העניין האם בגיל 15, נער בגיל 15, כן אפשר, לא אפשר, לא יודעת. בואו נתכנס, אמרנו, נתכנס ונדבר. זה עדיין לא אומר שאמרנו כן. אז תודה לכם.

תודה. אני ממש מתנצלת בפני הרבה אנשים שחיכו בזום, אנחנו לא יכולנו את כולכם לשמוע, אבל כמובן נשמח לקבל גם בכתב לוועדה.

אני רוצה לסיכום, שוש, רחלי, מירי, כל מי שבמשרד החינוך שם, עלו לא מעט נושאים שאתם צריכים לבדוק. קודם כל את הנושא של נוכחות מבוגר בבית כאשר הסייעת נמצאת. מצד אחד אנחנו מברכים על זה שהסייעת או המשלבת יכולה להגיע לבית הילדים, אנא, שבו חזרה בשולחן העגול, העלו את כל הסוגיות, יכול להיות שצריך לעשות איזושהי הבחנה במוגבלויות השונות. שבו ותנסו לפתור את הבעיה.

אין ספק שמוקד חינוכי בבית הספר הוא תמיד פתרון יותר טוב, מבחינתי שכל הילדים יגיעו לבית הספר, צריך רק לראות שאכן המוקד הזה ערוך, גם מבחינת לוחות זמנים, עם הסעות, כל מה שכרוך בהפעלת מוקד כזה. יש ספריות, יש מעבדות, יש מספיק מקומות ברחבי בתי הספר כדי להפוך מוקד לימודי נגיש, נכון וטוב.

אני רוצה לגעת בנושא של מרחבי הכלה. אני מבקשת למעקב של הוועדה, לפתור את הבעיה התקציבית, כי אותם 250 מרחבי הכלה שצריכים להיבנות בשנת הלימודים תשפ"א צריכים להיבנות וצריך למצוא לזה את הפתרון. כל הנושא של סייעות שצריכות להיספר בקפסולה וכל הילדים שמשתלבים השתלבות חלקית, אם יש קפסולה והילד מגיע רק למספר שעות או למספר ימים, לראות שאנחנו לא מפספסים את ההשתלבות החלקית הזאת כתוצאה מגודל של הקבוצה.

אני רוצה לחזור על מה שאמרה נעם מאיגוד הפסיכולוגים על הנושא של התמיכה למורים בחינוך הרגיל. אנחנו יודעים שזה מפתח מאוד מאוד חשוב להצלחת ההכלה של הילדים עם הצרכים המיוחדים ולראות איך אנחנו באמת ממסדים את השעות האלו כחלק מהתהליך של המורים במהלך השבוע. זה סוג של ליווי קבוע, עד שירגישו מספיק איתנים וחזקים כדי להכיל את הילדים כמו שאנחנו רוצים שילדים ירגישו ושהמורים ירגישו.

לגבי הנושא של בחינות הבגרות, לא נפתח כרגע את הדיון. דנו בזה בתקופת הקורונה. בחינות בגרות ובחינות שוטפות, דרכי היבחנות, הן מאוד משמעותיות. כשיש בחינה בזום לא כל הילדים יכולים להיבחן בדרך הזאת וזה חייב להילקח בחשבון.

הנושא של התיווך החברתי. שמענו את זה מהרבה מאוד הורים, שבתקופה הארוכה של הסגר בקורונה ושל הלמידה בזום הילדים האלה היו מאוד, חברתית. ביחד עם מנהלי בתי הספר אני משוכנעת שאפשר למצוא לזה מענה הולם.

הוזכר פה על ילדים באזורים מוגבלי קורונה. אני משערת שזו החלטה שלכם, משרד החינוך עם משרד הבריאות, אבל קחו את זה לתשומת ליבכם.

בוודאי כל הנושא של שקיפות והנגשת מידע להורים, מאוד מאוד חשוב, במיוחד בימים כאלה, שאין לימודים סדירים בבתי הספר.

גני הילדים שלא מתוקצבים בסל מוסדי. רחלי, קחו את זה, תבדקו את מה שאביבית פה העלתה.

כמובן הנושא של עובדי הוראה בסיכון, זה נכון לכלל המערכת, איך אנחנו מתמודדים איתם.

עלו עוד נושאים ואני מקווה שרשמתם כמוני את כל ההערות, כל אלה, רובן צריכות להיפתר עד תחילת שנת הלימודים.

נושא שאני אבקש להעלות, שתעלו אתם לדיון, אני אשמח לקיים על זה גם דיון בוועדה, זה סייעות משלבות בשעות הצהרונים. זו לא בעיה חדשה, היא לא ספציפית לתקופת הקורונה, אבל היא אכן בעיה. ילד רגיל במערכת החינוך שזכאי לשילוב זכאי גם לצהרון. השאלה היא איך אנחנו ממשיכים ומלווים אותו כדי שיקבל את המענה החינוכי המתאים גם שם.
אני יכולה רק לקוות שהלימודים יתקיימו כסדרם ככל שניתן במערכת החינוך הרגילה, כי יש לה השפעה ישירה על הלמידה של הילדים המשולבים, אבל תשומת לב, הם בלב כולנו, אני רוצה שירגישו כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך, אבל יקבל ואת המענים הספציפיים שמגיעים להם כדי להרגיש כמו כולם ולהצליח כמו כולם ולהשתלב חברתית כמו כולם. המחויבות שלנו, ואני יודעת של כל אנשי החינוך, היא לכל ילדי ישראל, לכל אחד ואחת כחלק מילדי מערכת החינוך.

אני רוצה להודות בהזדמנות הזו לכל אנשי החינוך בשטח, לאנשי השלטון המקומי והרשויות המקומיות ולאנשי משרד החינוך. אני יודעת שזאת תקופה מאוד מאוד קשה גם ככה, תמיד עושים לילות כימים בתקופת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, קל וחומר עם המגבלות שחלות על כולנו בעקבות הקורונה. אני רוצה להודות לכם ובאמצעותכם לכל אנשים שעובדים איתכם ולאחל לכולנו שנת לימודים מוצלחת ומי ייתן שתיעלם הקורונה במהרה מחיינו ונגיע כל יום לגן הילדים, לבית הספר עם חיוך גדול ובאושר לפגוש אחד את השני. תודה רבה. תמה הישיבה.



הישיבה ננעלה בשעה 13:42.