פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
08/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ט באלול התש"ף (08 בספטמבר 2020), שעה 12:12

משבר האקלים - היערכות הרשויות המקומיות למשבר האקלים

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
איתן גינזבורג
סונדוס סאלח

איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

שי רייכר - מנהל תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות

ג'ניה גוטמן - מנהלת תחום נגר, היבטים סביבתיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גדעון טופורוב - ממ"ר חקלאות מקימת והיערכות לשינוי אקלים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צביקה קרמן - ראש חטיבת התכנון, משרד הביטחון

שאול רבינוביץ' - מנהל תחום תכנון פיזי, משרד האנרגיה

אוריאל בבצ'יק - ראש אגף אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה

טליה ג'מאל - עו"ד, המחלקה למשפט בינלאומי, משרד החוץ

אלון זקס - סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

גדעון פרידמן - מדען ראשי, משרד האנרגיה

אנדריי סנסליקוב - רמ"ד תכנון סביבתי, משרד הביטחון

ענת גרימברג - ראש תחום תכנון, משרד הביטחון

שחר סולר - סגן המנכ"לית לתכנון אסטרטגי, מינהל התכנון

קרנית גולדווסר - יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

תמר שטרצר - רכזת פרויקטים סביבה וקיימות, פורום ה-15

סימונה ליבוביץ' - מנהלת פרויקטים - איחוד אירופי, עיריית תל אביב-יפו

נעמי לוי - מנהלת המחלקה הכלכלית ותמחיר, אגף תקציבים, עיריית תל אביב-יפו

גיא דקניט - רכז מדיניות, עיריית תל אביב-יפו

איתן בן עמי - מנהל הרשות לאיכות הסביבה, עיריית תל אביב-יפו

עדי וולפסון - ראש המרכז לתהליכים ירוקים, עיריית באר שבע

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור

גיא רשף - סמנכ"ל שירות הידרולוגי, מינהל לתשתיות מים וביוב

גל שופרוני - ראש תחום אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל

הראל חצרוני - מנהל המחלקה לתסקירי השפעה על הסביבה, חברת החשמל

ברק רשף - סגן לפיתוח מערכת המסירה, ציוד ואמינות, חברת החשמל

ניר סתיו - מנהל השירות המטאורולוגי

דותן רותם - אקולוג שטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אביב אייזנבנד - מנהל מח' יערנות ופיתוח מקצועי, קרן קיימת לישראל

נעמה כרמון - ראש תחום סביבה וקיימות, התאחדות התעשיינים

ענבר פפו - עורכת דין בלשכה המשפטית, אדם טבע ודין

דין רז - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

אופיר פינס - ראש המכון לשלטון מקומי, אוניברסיטת תל אביב

מיטל פלג מזרחי - רכזת שינוי כיוון, אוניברסיטת תל-אביב

אולגה פרל - נציגה, הורים למען האקלים

ענבר קרן - פעיל מרכזי, ארגון נוער למען אקלים

נעמה שפירא - עוזרת מחקר, מוסד שמואל נאמן

מיכל ארן - מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד הפנים

ספואת אבו ריא - ראש העיר סח'נין

רונן מרלי - ראש העיר נהריה

אהוד לזר - סמנכ"ל פרויקטים, עיריית הרצליה

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז המועצות האזוריות

מאיה קרבטרי - פורום ה-15

דב חנין - אוניברסיטת תל אביב

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

משבר האקלים - היערכות הרשויות המקומיות למשבר האקלים

אני שמחה לפתוח עוד דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הדיון היום הוא דיון המשך לדיון שקיימנו ב-17 באוגוסט, דיון שני בסדרת דיונים שאנחנו נערוך כמו שאמרתי בוועדה, על מנת לבחון את ההיערכות של מדינת ישראל למשבר האקלים.

השבוע בפוסט שאני העליתי בעמוד הפייסבוק שלי, קראתי גם כאשת תקשורת לשעבר שעבדה כמה שנים בחדשות, לעמיתיי לשעבר להתעורר. באמת אני חושבת שלא יכול להיות שאותם עומסי חום, גלי החום, מה שאנחנו חווים פה בימים האחרונים במדינת ישראל, יסוקרו בשולי החדשות כאיזשהו אייטם זניח ואזוטרי, סוג של הרחבה למזג האוויר בלי באמת איזושהי התייחסות למה גורם לגלי החום האלה, מה פתאום אנחנו חווים את הטמפרטורות הכי גבוהות שנמדדו על כדור הארץ? איך זה יכול להיות שרק מספרים על זה כאיזושהי אנקדוטה שכולנו סובלים ובלי להבין למה זה קורה? אני מתקוממת על קוצר הראיה של כלי התקשורת כאן במדינת ישראל.

כמו שאני אמרתי בדיון הקודם ואני אחזור ואני אגיד את זה כמו תוכי, משבר הקורונה הוא רק קדימון למשבר האקלים שיהיה מסוכן יותר, קיצוני יותר, ושלא יהיה לו חיסון, ומצד שני אני גם אומרת כל הזמן שזה לא צריך להפחיד אותנו וזה לא צריך לייאש אותנו. אני יודעת שזה בדרך כלל ב-די.אן.איי שלנו הישראלי, להתמודד ולהיזכר להתעורר רק כשבעצם האסון כבר קרה ואז לחשוב איך אנחנו מתמודדים איתו, אבל פה יש לנו איזושהי התרעה, אנחנו רואים את זה מתקרב ויש לנו דרך להיערך. ניתנה לנו האפשרות הזאת.

בדיון היום אנחנו בעצם נתמקד בתפקיד של השלטון המקומי בכל הסיפור הזה של ההיערכות למשבר האקלים. בהחלטת ממשלה 4079 שאושרה ב-29 ביולי 2018, בסעיף 19 נקבע במסגרת תוכניות הפעולה הלאומיות להיערכות להסתגלות לשינויי אקלים כי יש לקיים שיתוף פעולה ממשלתי ועירוני בנושא ההיערכות לשינוי אקלים. ההחלטה קבעה כי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, קק"ל ורשות הכבאות צריכות לבצע שורה של משימות. זה אפילו מפורט שם, המשימות. אני אתן כאן דוגמאות: תכנון עירוני לצמצום איי החום העירוני, קידום בניה ירוקה, התייעלות אנרגטית, שימוש בתת הקרקע, שדרוג תשתיות עירוניות, ניקוז, החדרת מים. כל הדברים האלה מפורטים. אנחנו יודעים מה צריך לעשות.

אני יודעת שיש רשויות שלא חיכו לממשלה, יוזמים תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים. אנחנו נשמע אותם כאן. משבר האקלים לא יבדיל בין רשויות חזקות לבין רשויות חלשות. מעדויות שאנחנו שמענו בדיון הקודם מהשירות המטאורולוגי, ערים שלמות שנמצאות על קו החוף נמצאות תחת סכנה ממשית, זה לא משנה אם זה אשקלון או תל אביב או נהריה או בת ים, ואנחנו חייבים לראות איך השלטון המרכזי מסייע, מתקצב, מכין את כלל הרשויות גם החלשות וגם החזקות להתמודד עם האסון הזה שבפתח. זה מה שעל השולחן שלנו היום, לראות מה קורה ולראות מה אנחנו יכולים עוד לקדם מכאן דרך הוועדה הזו.

חברי הכנסת שנמצאים כאן, בבקשה, אתן לכם קודם את רשות הדיבור. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.

תודה גבירתי היושבת-ראש. אני חושב שזה נושא מאוד חשוב ותודה שאת מעלה את הנושא הזה ועוקבת. אני חושב שהמודעות לאסון, אני קורא לזה אסון של משבר האקלים, שכולם יודעים שזה מגיע, כולם יודעים שזה בדרך, אבל אופן הטיפול והתכלול של הנושא הזה גם מבחינת השלטון המרכזי, גם מבחינת השלטון המקומי, לטעמי לוקה בחסר וחשוב מאוד שהוועדה שלנו, ועדת הפנים, תדגיש את הנקודות ותתמרץ בעצם את כל הנוגעים בדבר לעשות את מה שהם צריכים לעשות. לא מספיק מצגות ודוחות אם לא רואים את זה בשטח.

אני כמי שמעורה הרבה בשלטון המקומי, אנחנו לא שם עדיין. גם ועדות התכנון והבניה כאשר מגיעות לאשר מפעלים חדשים, לאשר פרויקטים בתוך הערים, המפעלים גוררים רגליים בנושא צמצום פליטת הגזים, צמצום כל הנזק הסביבתי העצום שגורמים המפעלים האלה. אנחנו השכנים של נאות חובב. 30 שנה אומרים שהמרחק של חמישה קילומטר מרמת חובב עדיין לא הצטמצם. יש שם 17 מפעלים והסיפור נמשך ונמשך וגוררים רגליים. לטעמי הנושא הזה הוא כן מאוד מסוכן וזאת הסכנה הגדולה שמצפה לעולם כולו ולא רק לנו.

אתה דיברת על זה שאתה מהמדבר. אתה מבין שאתם הולכים לסבול קשות מאוד מהנושא של מדבור בנושא של אובדן משאבים של מים.

ברור לחלוטין.

ראינו את הטמפרטורות השבוע. איך יהיה אפשר לחיות בנגב?

טעמנו בימים האחרונים כאשר באילת 49.8.

אני לא רוצה לחשוב על הפזורה הבדואית, מה עבר עליה בימים האלה.

היה סאונה בתוך הצריפים שם ובתוך הפחונים. המצב קטסטרופאלי, פשוט מאוד.

בהחלט. אני חשבתי על זה הרבה. תודה רבה.

חברת הכנסת סונדוס סלאח.

אני אמשיך את הדברים של חברי, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. נכון, יש פער כל כך גדול בין הרצוי למצוי. אנחנו כולנו יודעים מה צריך לעשות. אני חושבת שהוועדה עושה עבודה נפלאה בתדירות ובאיכות ובסוג הדיונים שאנחנו מביאים לכאן והסוגיות שאנחנו מעלים, מציבים את הנושא בסדר היום הציבורי. זה הזדמנות להגיד לך תודה שאת נמצאת כאן ועושה את העבודה הזו. יחד עם זאת, אנחנו הבאנו גם שרת הסביבה, אמרנו את העמדות שלנו מה צריך לעשות. פשוט מאוד הם לא עושים מה שנדרש לעשות. זה לא נעשה. לצערנו מקבלי ההחלטות לא לוקחים בחשבון את הפן הסביבתי בקבלת החלטות. גם בוועדה הקודמת ראינו איך משרד האנרגיה מתנהל באופן מנותק מכל ההקשר הסביבתי והסכנה הסביבתית.

אני רוצה לחזק את הרשויות ולהגיד להם כל הכבוד שהם לא מחכים למדינה שעכשיו תעשה להם את הפרויקטים ותממן אותם, והם לוקחים צעד אחד קדימה ויוזמים פרויקטים ומקדמים נושאים סביבתיים. כנראה שאנחנו צריכים לפנות לציבור, לרשויות ולקדם משם את המודעות והעשייה למען הסביבה ולהציל את משבר האקלים בפחות נזקים שאפשר.

תודה רבה, חברת הכנסת סאלח.

חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

תודה רבה, גבירתי. אני מברך אותך על סדרת הדיונים. אני מתנצל מראש שאני איאלץ לעזוב באמצע לעוד מחויבויות. אין ספק שהרשויות המקומיות צריכות להוביל את המאבק במשבר האקלים ובידיהן הדבר. בכל הרשויות, בידיהן הדבר. לכל הרשויות המקומיות יש את כל הכלים והיכולות להתמודד בכל תחום סביבתי שהוא, והצמצום בפגיעה בסביבה הוא דבר ראשון יכול להצטמצם אם הרשות המקומית תשקיע בזה זמן ומאמץ ואנרגיות. היא יכולה להפחית את צריכת החשמל על ידי אנרגיה מתחדשת, צריכת מים על ידי מים מושבים בפארקים, בגינון עירוני, קירור העיר על ידי נטיעת עצים וניהול המים ופסולת ובניה ירוקה על ידי חיוב בניה שהפגיעה בסביבה פחותה ותכנון עירוני מקיים, תחום החינוך וההסברה שמאוד מאוד חשובים בתחום הזה.

מה שחסר לרשויות המקומיות זו סמכות. אין להם הרבה סמכויות בתחום הזה. יש ערים שהן חזקות ויותר עצמאיות ואיתנות והן באות מתוך אותה תפיסת עולם ומקדמות את הנושאים האלה כי זה חשוב להן וזה בסדר, אבל אם אנחנו רוצים שכל הרשויות בישראל יתמודדו ויצטרפו למאבק הכול כך חשוב הזה שהוא המאבק על החיים, המאבק על הקיום שלנו, חייבים להעביר גם סמכות וגם משאבים.

יש פער עצום בין הרשויות הגדולות לרשויות היותר חלשות או ישובים עם מענקי איזון או ישובים קטנים ואני חושב, גבירתי יושבת-הראש, שהוועדה צריכה להתחיל לדון בהעברת סמכויות מהרשות המרכזית לרשות המקומית. אנחנו כבר לא בעידן המנדט שהמלכה או נציגה צריכים להגיד לכל הרשויות מה לעשות. רשויות מקומיות הן רשויות שלטוניות, עצמאיות. צריכה להיות להן עצמאות בניהול. אני חושב שברגע שיהיה להן עצמאות ניהולית נכונה, הן יוכלו להירתם למאמץ הזה וגם לעמוד ביעדים שהממשלה קבעה.

הממשלה קובעת אחריות, קובעת יעדים, מטילה את זה על הרשויות המקומיות כשהידיים של הרשויות כבולות. זה לא עובד ולכן המדינה חייבת להעביר סמכויות. הוועדה הזאת חייבת להעביר עוד סמכויות לרשויות המקומיות. הן יודעות הכי טוב איך לפעול בשטח, מה קורה בשטח. הוכיחו את עצמן ביעילות שלהן, בהוצאה לפועל של תוכניות, בניגוד אגב לממשלה שרואים איך היא מקדמת תוכניות בצורה טיפה יותר איטית ומסורבת ומוגבלת. אני חושב שאם אנחנו נפעל כולנו למען הדבר הזה, אנחנו נראה שכל איכות החיים של אזרחי המדינה ישתפרו בצורה הרבה יותר משמעותית.

אני מחזק אותך שוב, כמובן, על כל סדרת הדיונים שאת עושה פה וגם בנושא החשוב הזה. תודה רבה לך.

תודה רבה.

אנחנו נפתח עם איתן בן עמי שנמצא איתנו כאן היום באופן אישי, מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב. אתה התחלת בדיון הקודם על קצה המזלג לגעת בתוכנית. עיריית תל אביב פרסמה את החוברת הזאת, שזאת התוכנית המקיפה ביותר שאני ראיתי, אני חייבת להודות, בשלטון המקומי, של היערכות לשינויי אקלים, ואני מברכת אתכם על כך, על זה שאתם לוקחים את הדבר הזה בצורה כל כך רצינית, אז אם אתה יכול בבקשה להציג בפנינו באמת את התוכנית שלכם ואחרי זה אנחנו ננסה להבין ממך מה עומד בפניכם, וליישם את זה.

שלום לכולם, בוקר טוב, יצא לנו כמה פעמים להציג את התוכנית וכל פעם חיכיתי, קיוויתי שיהיה איזה גל חום או משהו שיעזור לי לעשות את זה. לצערי כל פעם שאנחנו רוצים להציג את התוכנית, יש גל חום. זה רק אומר את השכיחות של גלי החום.

אנחנו קיבלנו ליווי בעיריית תל אביב מארגון שנקרא ארגון ה-C40, ארגון הערים שחרט על דגלו ליישם את אמנת פריז ומלווה אותנו לאורך כל הדרך באופן שבו אולי צריך ללוות ערים, כי גם אנחנו לא יודעים הכול וללא ספק היינו צריכים את הסיוע הזה.

כדי להיות חברה ב-C40, איזה עיר יכולה להיות חלק מהארגון הזה?

כרגע אני לא יודע אם הם מקבלים עוד ערים אבל כדי להתקבל לארגון אתה צריך - - -

אז הם יהיו 41.

לא, יש כבר איזה 80 ערים.

למה זה 40?

זה התחיל מ-40. אני חושב שכרטיס הכניסה הוא מחויבויות שהעיר לוקחת על עצמה ליישום. יש מעקב צמוד אחרי הערים. אנחנו נכסנו למעשה על כרטיס של עיר שהוצאה מהארגון כי לא היא לא עמדה ביעדים שלה. מקבלים כרטיס צהוב ואם לא עומדים ביעדים, כרטיס אדום ויוצאים. יש בדיקות וזה מחייב אותך לעשות סדרת פעולות. אתה לא יכול רק להצהיר, אתה צריך גם ליישם. הרבה פעמים רון שאל אותי, אוקיי, מה שהתחייבתי, מה קורה עם זה? אז בסוף אתה אומר לו, הנה, זה ההתחייבות שלך, יש פה חוברת ואלה הדברים שאנחנו עושים.

אני מצאתי שיש שתי בעיות מרכזיות שטיפלנו בהן תוך כדי התהליך. אחד, זה נקרא אצלנו גיור בעלי תפקידים בעמדות חשובות. זה לא משנה אם הוא מנהל מינהל או מישהו שנמצא בעבודה בשטח. אחד, זה להסביר שזה כאן ועכשיו. כל פעם כשמדברים על שינוי אקלים, חושבים שזה לנינים שלנו. צריך פשוט להסביר להם שזה קורה כאן, היום בבוקר, וההצפה שתהיה בחורף היא תהיה פה וצריך לטפל בזה כי אי אפשר לחכות לשום דבר.

הדבר השני, ואיתן אמר את זה, לא הכול זה תקציב. גם כשניסינו להסביר את זה, הרבה פעמים שואלים אותנו, אוקיי, כמה תקציב עיריית תל אביב נתנה לעניין הזה? עיריית תל אביב תיתן בסופו של דבר תקציב. יש אנשים שעבדו בזה, מכוח האדם שלנו, אבל הרבה זה עניין של תכנון, זה עניין של להסתכל על כל מה שאתה עושה קצת אחרת.

רחוב יגאל אלון, כבר עשינו שלושה–ארבעה דיונים עם הרבה מאוד צוותים גם מהתכנון וגם מהביצוע וגם מהתוכנית האסטרטגית איך לשרטט את חתך הרחוב העתידי. כבר שינו את זה שלוש פעמים אבל על לוח השרטוט זה מאוד קל לעשות את זה. אחרי שהתוכנית מוכנה, אי אפשר כבר לעשות שום דבר, והיו טעויות בסיסיות בתכנון כי מתכננים לפי רעיונות שמישהו חשב שזה נכון או זה יפה, אבל אז מסתבר שהעצים נשתלו במקום שלא יהיה צל, אז למה שמישהו יישב בספסל שתכננת לו אם העץ לא נמצא במקום הנכון? אני חושב שעכשיו אנחנו מגיעים לחתך רחוב אופטימלי וכך צריך להיות, ואז שהרחוב הזה ייצא לפועל, כבר הכינו שם עמדות אפילו לחלחול ואיפה מי הנגר ילכו ולא רק ישטפו לרחוב להצטרף למי הנגר, אלא יהיה להם עמדות השהייה כדי למנוע הצפות. זה הרעיון בבסיס התוכנית הזו.

שיתפנו גם את אגף התקציבים. הוא עושה עכשיו מספר עבודות כלכליות, חלקן קל לעשות כמו התקנת פאנלים סולריים, שמבינים שבין תשע ל-11 שנה מחזירים את עצמם אז זה קל, אבל לשים מתקן להשהיית מי נגר שעולה הרבה כסף באזור שמועד להצפות, אחרי ההצפה האחרונה שהייתה אתה מבין שהערך הכלכלי וההוצאות שהיו לך והנזק ואובדן בחיי אדם לא שווים וכדאי כן לעשות איזשהו משהו שמונע את זה בעתיד.

כמה חבל שאסונות גורמים לזה שהדברים האלה יחלחלו.

נכון, זה בעיה אבל זה חלק מהעניין. נתקלתי בזה גם בתל אביב, שחלק מהאנשים שעומדים בתפקידים ואחראיים על התחומים האלה בהתחלה התייחסו לזה כאילו זה נוסף על תפקידם, זאת אומרת, מה אתה בא אלי עכשיו עם עוד מטלות, יש לי עבודה לעשות, ואני חושב שהרעיון שזה מה שצריך לעשות וזה לא נוסף על תפקידך אלא הם הפעולות שצריך לעשות, הן הפעולות החשובות.

לפני שאני נכנס למצגת עצמה, אי אפשר בלי הממשלה. הממשלה צריכה לתת כלים לרשויות המקומיות לבצע את הדברים וגם החלטות עקביות. גם אי אפשר שיש החלטה א' ואחרי שנה–שנתיים פתאום החלטה ב'. אנחנו מתכננים ומתחייבים על סמך החלטות של משרד התחבורה, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה. בא מישהו, משנה את האסטרטגיה. אוקיי, מה אנחנו עושים עכשיו? זה מאוד בעיה. אגב, אוריאל בבצ'יק ממשרד האנרגיה שיושב פה, הוא היה שותף בצעדים הראשונים. עוד הוא היה הדון קישוט של עיריית תל אביב כשעוד לא הבינו בכלל מה הוא מדבר איתם, למען השם, אז יש לו הרבה זכויות. עכשיו הוא עוזר לנו מהצד של משרד האנרגיה.

(הצגת מצגת)

כדי שאנשים יבינו שזה כאן ועכשיו וזה קורה, שמנו את גרף הצבעים של התחממות ישראל. רואים איך הגרף מתחמם לקראת 2010, זה ברור וכו'. זה למעשה לוח הזמנים. הארגון הזה, וצריך אולי לעשות משהו כזה בארץ, למעשה לוקח אותך למה שהם קוראים "אקדמיה לאקלים" שבו הוא מלמד איך בונים את התוכנית הזאת, מה השלבים שלה, מי צריך להיות שותף. הם עוזרים לך עם צוותים מקצועיים לבנות את תרחישי הייחוס. כמובן שגם השתמשנו בשירות המטאורולוגי פה, רשות המים, נעזרנו בהם, ומציב למעשה לוח זמנים שבו צריך לבצע את הדברים עד 2030 שזה הזמן שלפחות בעולם מבינים שאם לא יהיה שינוי עד אז, אז אנחנו נהיה בבעיה יותר חמורה.

כפי שניתן לראות את המטלות לשנת 2020, כבר ביצענו. ראש העיר נתן הצהרה והתחייבות להפחתת גזי חממה מאוד משמעותית ואנחנו התחלנו לעבוד על זה, והחוברת הזו מוכנה ונכנסת לתוך תוכניות העבודה 2021. חלק גדול מהדברים שאנחנו מדברים עליהם ואמורים היו להיכנס ב-2021 כבר נכנסים היום. כל הרעיונות האלה תוך כדי גיבוש חלחלו לתכנון האסטרטגי, למינהל הנדסה, לאדריכל העיר, לדרכים ומאור, ומתחילים למעשה כבר לעבוד באופן הזה.

מה שגילינו, שכל יחידה בנפרד, גם אם היא תעשה את העבודה הכי טובה, לא יכולה לבצע אותה ולהצליח. זה חייב להיות שיתוף פעולה בין כל המחלקות והגורמים הביצועיים, התכנוניים והמסייעים בעירייה, לכן הקמנו ארבעה צוותים, בראשם ראש הצוות, תלוי בנושא, אדריכל העיר או יחידת התיעול או השירותים החברתיים, והצוותים והיחידות והאנשים שצריכים לעבוד יחד איתם על מנת לעשות את זה.

אני חושב שדבר יפה היה אחד החיבורים במפגש הראשון עם קופנהגן שניסינו ללמוד איך מנהלים מי נגר. נסע רק אחראי יחידת התיעול. אחרי שנה וחצי של עבודה, פעם הבאה הייתה ביחד עם אנשים מרישוי הבנייה, מאגף שפ"ע ומדרכים ומאור כי הבינו שאם לא כולם עובדים ביחד, אז זה לא משנה מה יחידת התיעול תעשה, זה לא יעזור וכו'. אפשר לראות את זה. כמובן צוות מדעי מלווה וצוות ליב"ה, וגם שמנו את זה כישיבות סטטוס אל המשנה למנכ"ל כדי שאנשים יבינו שהולכים לשאול אותם מה קורה ולעקוב אחרי זה.

כל כמה זמן יש ישיבת סטטוס כזאת?

כרגע התחלנו. בערך כל שלישון אנחנו נבדוק מה קורה.

אנחנו מבינים שזה לא יעזור אם תל אביב תעשה הרבה מאוד טיפולים. חייב להיות טיפול במטרופולין ועם כל האיגודים ובכל הדברים שקשורים, איילון ובירקון ובזיהום האוויר ובתחבורה ובפסולת. זה חייב להיות בשיתוף פעולה רחב, ופה זה עדיין חסר. זה עדיין לקונה. אנחנו ננסה לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים ומנסים לצרף אלינו גם רשויות אחרות.

איפה זה עומד מול הרשויות האחרות?

כרגע יש נכונות אבל זה עדיין לא בשלבים ביצועיים. אני חושב שעכשיו זה הזמן, בזמן התכנונים להתחיל ולשתף את הרשויות האחרות, ואני חושב שאנחנו נזכה לשיתוף פעולה. כמובן שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה ועם ארגונים בין-לאומיים, כל מי שיכול לעזור לנו.

מה אתם רואים כערי המטרופולין? רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים?

כן, אבל גם בקשת יותר רחבה. למרות שזה נחשב למיטיגציה, התוכנית "עיר אוויר נקי" שאנחנו מתחילים ליישם עכשיו בתל אביב, היא לא יכולה להיות בלי שיתוף פעולה של כל הערים סביבנו. אי אפשר לשמור רק על תל אביב לכאורה עם זיהום אוויר מופחת כשהאוויר זז ותוך שנייה נקבל אוויר מבת ים או מרמת גן, ולכן בכל התוכניות האלה אנחנו מצפים ואנחנו נעשה צעדים, אם זה דרך פורום ה-15 או בכל דרך אחרת שהערים יצטרפו אלינו.

איי החום, פה עשינו עבודה מאוד גדולה גם בעזרת ארגון בין-לאומי 100 ערי חוסן שאנחנו חברים בו. גייסנו את אוניברסיטת קולומביה ואת נאס"א ועשינו מיפוי של תל אביב. מה שהיה מעניין, שהמיפוי לא התרכז רק בחום. מה שגילינו ואנחנו נראה את זה בשקף הבא, שהאוכלוסיות החלשות לצערנו, והאזורים האלה הם הכי פגיעים גם לחום וגם להצפות ולכן הרכבנו מפות שלמעשה משליכה מפה על מפה ומראה איפה האזורים עם פגיעות החום הכי גבוהה ואיפה האזורים שבה האוכלוסייה הכי פגיעה שגם תיפגע מזה, ואז אנחנו מגיעים לרצועות בעיקר בדרום–מזרח תל אביב ששם אנחנו הולכים לעשות טיפול כי שם זה המקומות הכי פגיעים. אפשר לראות בגדול במרכז את תוכנית גדס, איך בנו בעבר ואיך היא כן נותנת מענה.

מדהים.

כן, היא נותנת מענה מדהים. צריך להבין את זה. כשרואים את זה במפות, מבינים את האיכות.

מסתבר שהרעיון של עיר גנים היה נכון כבר אז.

נכון. אגב, אנחנו הולכים לחזור לזה במסגרת המחויבות שלנו לעבוד גם בשטחים ציבוריים וגם בבתים פרטיים, להתחיל לשתול עצים בבתים פרטיים על מנת שיתנו צל במרחב הציבורי, ובהנחיות התכנון החדשות של אדריכל העיר יהיו חייבים לשמור על רצועה של שני מטר בין המדרכה לבין תת הקרקע על מנת שאפשר יהיה לשתול עצים שיגדלו, ולא רק שיהיה סימון ששתלנו עץ.

בעצם בשנים האחרונות כל החצרות הפכו להיות חניונים ואיבדנו - - -

נכון. התמונה שאנחנו מראים אותה היא לא מופיעה פה, זה שבהתחדשות עירונית בצד אחד של הכביש שעשו התחדשות עירונית, אין עץ אחד אפילו, ובצד השני יש ממש יער, וזה קצת תמונה שווה אלף מילים.

זה מאוד בולט בערים החדשות שנבנות במדינת ישראל, שפשוט אין עצים.

זה התחיל גם בתל אביב. אני מקווה שאנחנו עוצרים את זה. העיר הקציבה עכשיו באופן מיידי 3.5 מיליון שקלים לתוכנית הזו עד 2020 בלי קשר למה שנקצה ב-2021. אני חושב שאפרופו תקציבים, הגיע הזמן שהעצים בישראל, המשאבים גם של קק"ל וכו', יופנו לתוך הערים. אני חושב שהסתיימה התקופה של לשתול את זה בארץ, בפארקים וכו', שזה גם חשוב, אבל היום החשיבות היא בתוך הערים, להצל את הערים. אגב, כמה מהעצים צריכים להגיע גם לרחבת הכנסת כי אולי היא אסתטית ומצטלמת טוב, אבל אין שם עץ אחד. זה אי חום אחד גדול כמו הבימה אצלנו וצריך לעשות צעדים. זה למעשה תכנון שצריך להיפסק. יש פה, אגב, מקומות שעברתי, ראיתי כבר מקומות לאיזה 20 עצים שאפשר לשתול אותם. זה לגבי איי החום.

אנחנו עוברים להצפות. גם פה אנחנו עשינו תוכנית שמיפתה את המוקדים של ההצפות. בשנה האחרונה נעשה טיפול מאוד אינטנסיבי על פי המפה הזאת להוספת קולטנים, להרחבתם, פעולות רבות, ניקוי, העמקה, כל מה שאנחנו יכולים לעשות על מנת לנסות להתקדם עם זה.

תסביר לי רגע רק את המקרא של הצבעים. איפה שזה כהה יותר, שם יהיו יותר?

כן.

אני רואה שהרוב מתמקד במרכז–דרום.

כן, מרכז–דרום.

במזרח כמובן, ליד איילון, איפה שהאזור של שכונת התקווה, נכון?

נכון, שם זה בעיקר. אנחנו מאוד מנסים, ובינתיים עשינו ניסוי אחד מאוד מוצלח להשתמש במה שנקרא פתרונות מבוססי טבע, זאת אומרת, במקום לבנות עוד תיעול ועוד בטון, לקחנו חורשה בצפון תל אביב שהיה שם הצפה של פנייה לאיילון, ובעזרת בורות חלחול ושיפועים וכל דבר שהוא טבע, הצלחנו. אין יותר הצפות ואנחנו הולכים עכשיו לעשות ניסוי נוסף - - -

כל העבודות בפארק אריאל שרון שבאמת המטרה שלהן היא לנקז את המים אחרת לאיילון, באיזה שלב הן?

חלקן מבוצעות. אני לא מכיר את כל התוכניות אבל חלקן כבר מבוצעות. אנחנו גורסים שחלק גדול מהטיפול במעלה הזרם צריך להיות בעזרת מקומות השהייה וחלחול כדי שהם לא יגיעו לאיילון.

גם כשמדברים על עליית מי הים, לפעמים חושבים שמדובר על עוד 100 שנה, אבל אנחנו יודעים שכבר כמה שנים, וזה רק הולך ומתגבר, יש לנו חופים בעיקר בצפון תל אביב - - -

זה חוף הצוק, לא?

כן, שאין חוף. במשך תקופה אין חוף. חוץ מהפגיעה במצוק שגם בו אנחנו צריכים לעשות טיפול, שזה בעיה, יש פה פגיעה אפילו כלכלית. חברת אתרים שמנהלת את רצועת החוף, מאוד בלחץ מזה כי בתקופה הזאת העסקים לא יכולים לפתוח בכלל כסאות למטה, המתרחצים לא יכולים להתרחץ. זה בעיה ולכן צריך לטפל בזה. אחד הרעיונות זה מצוף שקוע עם כל ההיבטים הסביבתיים שלו. צריך לעשות פה פעולות שגם עולות כסף וגם צריכות להיות יצירתיות. זה אפרופו עליית מי הים והעובדה שצריך להתייחס לזה. זה לא משהו שלא קורה.

גם זה שקף שאנחנו מראים אותו כדי להוכיח לכל הספקנים שדברים מתרחשים כאן ועכשיו. זה גרף שמראה על חודשי ההשקיה של אגף שפ"ע בעיר, של השטחים המגוננים. אפשר לראות שמשישה חודשים עלינו בהתמדה והגענו לעשרה חודשים. זה היכה בשוק גם את האנשים שעושים את זה, כי גם הם לא ממש בדקו את הנתונים וראו מה קורה, וזה למרות שיש פעולות רבות בחסכון מים. אנחנו יכולים להראות איך נוספו הרבה מאוד שטחים וכמות המים לא עלתה בצורה משמעותית כי עושים הרבה מאוד פעולות לחסכון, אבל משק ההשקיה התגבר.

אלה הפעולות שאנחנו מצאנו שהן הפעולות המרכזיות שצריך לטפל בהן: אחד, זה כל הנושא של החום וההתחממות. שניים, זה הנושא של הטיפול במי הנגר. שלוש, זה נהלים שצריכים לטפל במה שקורה. לדוגמא, אגף הביטחון שלנו קיבל הנחיה ונמצאים בשלבים אחרונים של גיבוש נוהל חדש שנקרא נוהל חום, זאת אומרת מה קורה באירוע כזה של חום של 40 מעלות שנמשך שבוע פלוס, מה עושים? א', איך העובדים שלנו יעבדו? מה יעשו בבתי הספר? מה מותר ומה אסור? מה קורה עם האוכלוסייה? כמו שיש לנו נוהל לפנות אותם בזמן שיטפונות, האם במקומות שיש עוני אנרגטי ולא יכולים להפעיל את המזגן כל הזמן או שיש הפסקת חשמל או שהם חושבים שאין להם כסף להפעיל, צריך להפעיל מרכזי קירור כמו שאנחנו קוראים לזה. אוריאל היה מעורב גם בחלק מהדברים, איך אנחנו אוגרים אנרגיה במקום מסוים ומצליחים לקרר מרכז קהילתי, מרכז קשישים. אגב, הנוהל החדש הוא גם נוהל ברקים שגם התחילו להתעצם וגבו קורבנות.

שני הדברים האחרונים, אחד, זה הנושא של אוכלוסיות מוחלשות. בכל תרחיש שאנחנו לא רואים, מי שנפגע זה האוכלוסיות היותר חלשות, כי בן אדם שיש לו, אז יש לו מיזוג בבית והוא נכנס לאוטו הממוזג והוא לא משתמש בתחבורה ציבורית והכול מסודר. בן אדם שצריך לחשוב אם הוא מפעיל את המזגן וצריך ללכת לאוטובוס בכביש שיוכל להיות או חם או מוצף ולקחת אוטובוס וכו', לכן השירותים החברתיים שלנו נכנסו מאוד חזק לתמונה והם איתנו.

דבר אחרון, דיברתי עליו, זה מה שנקרא פתרונות מבוססי טבע. מצאנו שהפתרונות האלה הם טובים גם לתחום של התחממות וגם לתחום של הניהול במי נגר, ואנחנו שמים על זה דגש מאוד חזק. אלה ארבעה דברים שאנחנו איתם מטפלים.

שני הדברים שאני מוסיף על מה שאמרתי, אחד, זה נקרא אורח חיים מקיים. הרשות לאיכות סביבה, לפני שנה וחצי הצלחנו לשנות את השם, זה גם עניין של תפיסה, זה הרשות לאיכות סביבה וקיימות. כל העולם של אורח חיים מקיים הוא למעשה אחד הדברים החשובים כדי להיות עוד מרכיב בהצלחת העיר. תמיד אני אומר, אתה יכול לפרוס פחים כתומים בכל העיר ולכל אחד. אם התושבים לא ימחזרו, אין לזה שום ערך. העיר צריכה לתת את התשתית, לעודד, לסייע ולהסביר ולחנך את התושבים מה תפקידם בעניין הזה. אני חושב שבתל אביב יש מודעות מאוד גבוהה לעניין הזה.

כן, אבל יש עוד חלקים גדולים של העיר שאין בהם פחים כתומים בכלל.

זה נכון. אני חייב להגיד שלפני כחצי שנה מצאנו דרך חדשה עם תמיר. אנחנו עובדים עם תמיר על כל מיני דברים, כי יש מקומות שאי אפשר לשים פחים כתומים בגלל המדרכה, בגלל כל מיני סיבות. נכנסנו לנווה עופר וצפון יפו עם פחים במרחבים. אני חייב להגיד שמהתוצאות, זה המחזור הכי איכותי והכי טוב בכל העיר.

כלומר לא פחים כתומים בכל בית אלא פחים - - -

במרכזים.

בוודאי. למה לא לעשות את זה יותר?

וזה עובד ועכשיו אנחנו הולכים לעשות איתם ניסוי בשכונות הצפוניות, של שקיות לבתים הפרטיים. אנשים יקבלו שקית כתומה, יהיה יום איסוף, ישימו את זה בחוץ ויאספו את זה.

אתם חייבים לעשות את זה בשכונת שפירא. זאת שכונה שיש בה הרבה חבר'ה עם הרבה מודעות סביבתית ואני מקבלת המון פניות מהם שאין להם איפה לזרוק את האריזות.

אז אנחנו נעשה את זה גם שם. זו אחת השכונות החזקות שלנו בתוכנית שכונה קיימת לשכונה מקיימת. אחד הרעיונות שאנחנו מנסים ליישם אותו ברמת ישראל-בצרון, זה נקרא פח שיתופי. היות ואין שם מספיק מקום לשים לכל אחד את כל הפחים, אז אנחנו מגבשים הסכמה מבין התושבים, אני אשים פח כתום, אתה כחול והוא ירוק וכל אחד יזרוק אצל השני, והתברואה יודעים איך לאסוף את זה. זה משהו שאנחנו מנסים עכשיו לעשות שם. זו גם שכונה מקיימת. זה אחד.

שניים, זה כל הנושא של חדשנות. אנחנו מאוד מאוד מעודדים חדשנות. אנחנו גם חברים מאוד משמעותיים בארגון ה-C40 בפרויקט שנקרא "נשים למען אקלים", זה לעודד נשים יזמיות לפרויקטים חדשניים. אחת הנשים, אינה ברוורמן, בנמל יפו קיבלנו מקום להניח. יש לה למעשה הפקת אנרגיה מגלי ים. זה לוקח לאט נורא בארץ. רק עכשיו היא קיבלה אישור להכניס את זה לרשת החשמל, בשעה שבמקומות אחרים בעולם זה כבר עובד. אריחי טחב נגד זיהום אוויר, הפרויקט של טולו, של ספריית חפצים משותפת עם כרטיס אשראי צמחה שם, זאת אומרת הרבה מאוד דברים בתחום החדשנות.

עכשיו אנחנו פתחנו בנמל יפו, יש חודש שבו אנחנו נציג גם מחולה חדשנית עם אחת החברות הישראליות שמפתחת גידול מזון ללא תלות במזג האוויר במחזורי גידול גבוהים, שליטה ובקרת אקלים, בדישון, בהשקיה ובכול. הם יכולים לכוון איזה צמחים גם הם מגדלים. זה יישב עכשיו ארבעה חודשים בנמל תל אביב לראות איך זה עובד. חלק גדול מהמזון ילך דרומה למקומות שאנחנו צריכים לחלק את המזון, שיתוף פעולה קהילתי שעובד יפה. אז חדשנות זה א'-ב' וזה ייתן לנו הרבה מאוד הצלחות.

מה שחשוב הוא שרצינו שזה יהיה פרקטי ולא הצהרתי. לכל אחת מהמטרות יש כרטיסיות פעולה. כאן אתם יכולים לראות את ראשי הפרקים של הכרטיסיות. לכל כרטיסיה כזאת יש צוות שלם שעוסק בו כי זה נושא מאוד רחב. אפשר לראות דוגמא לכרטיסיה. בכל כרטיסיה כתוב מי המוביל, מי שותף, מה תפקידו, האם זה למטרה לטווח קצר, לטווח ארוך, מתי יעשו לו בקרה. אנחנו תמיד אומרים שהתוכנית היא תוספתית והדרגתית כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד כמה שנים, אבל לפחות יש לנו את הכרטיסיות מוכנות.

אנחנו מדברים על ניטור והערכה וגם על שיתוף ציבור ויידוע. אנחנו מתחילים גם בתוך העירייה לכל הגורמים שיכירו את השפה החדשה, את המונחים החדשים, יתאימו את עצמם, גם תושבים, גם ארגונים ששותפים אצלנו בכל מקום שאנחנו יכולים, כי לבד אי אפשר ויש לנו כדור אחד, כמו שאומרים.

אני אהבתי את מה שאמרת מיקי, בדיון הקודם, זה שהקורונה תעבור וימצאו לזה חיסון, אבל למשבר האקלים לא יהיה חיסון. אנשים עדיין לא מבינים את זה ולכן הקריאה להתחיל לעשות את הדברים היא קריאה שצריכה לצאת מפה חזק וברור.

מה התקציב של האגף שלך? כמה אנשים?

אנחנו מתכללים את כל הנושא הזה בעירייה, סך הכול שניים וחצי אנשים, אבל אנחנו הולכים לאנשי אדריכל העיר. בכל מקום כזה למעשה אנחנו בונים צוות שאנחנו מסייעים לו. אם צריך ללכת למנכ"ל או לראש העיר או למישהו כדי להסביר מה הם עושים ולמה צריך לקדם את זה, זה תפקידנו. אני חושב שפרצנו את המחסום הזה כבר. זה דבר שהוא מתחיל לרוץ ואז זה יהיה יותר קל. היה מאוד קשה בהתחלה.

כמה ערים פנו אליכם על מנת ללמוד את המודל הזה?

הרבה מאוד.

אני שמחה מאוד לשמוע.

אנחנו, אגב, פתוחים. זה גם חלק מהאג'נדה של ארגון ה-C40, זה להפיץ את המידע, לעזור. כל דבר שאנחנו יכולים להפיץ ולסייע ולהראות, אנחנו עושים.

חשוב מאוד, כי ברגע שיש מודל נכון שיכול לעבוד ובאמת כל עיר אחרת יכולה לאמץ, זה צריך ויכול לרוץ.

נכון. אני חוזר ואומר, הרבה דברים זה לא תקציב, זה רק המשקפיים שאתה שם ומסתכל אחרת על אותם דברים שאתה עושה. זה אפילו לא עולה יותר.

תראי סונדוס, למשל הדוגמא הזאת של הפחים, את מבינה שהם פחים שיתופיים. אפשר לעשות את זה.

פשוט צריך אנשים מנהיגים עם ראיה סביבתית. לא נמצא אותם בכל ישוב ולא בכל מקום, לצערנו צריך לעגן לפעמים בחקיקה. זה דברים שהם פשוטים ואפשר לעשות אותם.

בהחלט.

נכון, אבל מה שאמרתי בהתחלה וזה נכון גם לראשי ערים או מנכ"לים וכו', ברגע שהם מבינים שזה לא איזה מטרה שאי אפשר להראות לתושבים, נגיד הקדנציה קצרה, רוצים להראות הצלחה, אז מנסים לעשות דברים שהם קצרי מועד. לא, זה דברים שהם קצרי מועד. אם לא תהיה הצפה בפעם הבאה, אז זה קצר מועד. אם כל תחנות האוטובוס יהיו מוצלות, אז זה קצר מועד.

הזכרת הצפה. איתנו בזום גם ראש עיריית נהריה, רונן מרלי. שלום לך.

צוהריים טובים, תודה שהזמנתם אותי. אתמול היה אצלי שר החקלאות. אני מזכיר לכולנו, ב-8 בינואר נהריה עברה שיטפון, נחל הגעתון. זה לא הצפה. ברשותכם, אני בכוונה משתמש במושג שיטפון כי זה מה שהיה בפועל, כי הרבה פעמים שאלו אותי על ההצפות. העיר פשוט נשטפה. מוטי בן שבת ז"ל נהרג באירוע הזה. אנחנו מאוד חוששים מהחורף הקרוב.

אני שמח שאתמול שר החקלאות ביקר אצלי. היה ביקור מוצלח מאוד. דיברנו על הדברים. ישנה החלטת ממשלה לטובת העניין, לפתור את בעיית המאגרים בגב ההר. מה שאני רוצה לומר זה שאתמול שמחתי לשמוע מהשר שיש חצי פתרון כבר לחורף הקרוב. אני חושב שחצי הפתרון הזה הוא מאוד משמעותי כיוון שלבנות את כל התוכנית הגדולה של המאגרים גם באזור געתון-יחיעם במאגר יחיעם, גם אושרת וגם במרחב של עברון, זה תוכנית שהיא תיקח כנראה לפחות שנה מהיום, אבל הפתרון הוא להסית את הנחל, לפחות שליש מכמות המים בנחל לטובת מאגר יחיעם, הפתרון הזה יכול להתקיים ממש בחודשיים הקרובים. אפשר להתחיל את העבודה באופן מיידי, לפחות זה מה שנאמר.

אתה יודע שזאת הכוונה, להתחיל בעבודות באופן מיידי?

כן. השר אתמול דיבר על זה וזו בשורה אמיתית, כיוון שאם זה לא קורה, אז אנחנו נתפלל בעיקר. אם זה קורה, אז אני חושב שזה לפחות לפי טענת המומחים, אם עושים חישוב, זה מוריד את הסיכון ל-1:25 שנה, 1:50 שנה.

מה שמעניין אותי, אדוני ראש-העיר, זה אם אתה הבנת בעקבות האירוע הטראגי הזה שקרה לכם בשנה שעברה והנזק העצום שנגרם גם בחיי אדם, האם אתה הבנת שבעצם אנחנו עומדים לפני שינוי משמעותי בדרך שבה הטבע מתנהג, ובעצם אותו מטח גשם שהביא את כמויות המים העצומות האלה לכיוון נהריה, אותו שיטפון זה משהו שעלול לקרות יותר ויותר? השאלה היא האם עיריית נהריה גם כעיר חוף, אגב, שעלולה לסבול גם מהיבטים נוספים של משבר האקלים, של עליית פני הים למשל. איפה אתם עומדים בראיה כמו ששמענו עכשיו את התוכנית של עיריית תל אביב, שזאת תוכנית סדורה, עשר שנים קדימה. אני פשוט קוראת לכם כעירייה שבאמת רגישה מאוד ועלולה לסבול מאוד, לאמץ ולפעול גם כן לגבש תוכנית פעולה כזאת של היערכות לשינויי אקלים.

אני מסכים. קודם כל אני אשמח ללמוד מעיריית תל אביב מה הם עשו. אנחנו גם בונים עכשיו תוכניות אב גם לניקוז. השבוע היינו עם משרד הבריאות בשפך של הגעתון אל מול בעיות שיש לנו עם הים, אבל אני חושב ספציפית על נחל הגעתון, אם מדינת ישראל לא תפתור את הבעיה למעלה, אז לא יהיה פתרון. בתוך הנחל זה תוכנית גדולה מאוד, רחבה מאוד, שגם פה מדינת ישראל צריכה להיכנס לעניין. בתוך מי הים, מה שיכולנו לעשות כבר עשינו ואנחנו נערכים לחורף הקרוב. אני אומר שוב, אם אפשר יהיה שתצא קריאה גם מהוועדה הזו להסית את הכמות שאפשר להסית כבר עכשיו, מיקי, מדובר באמת בעבודה באופן יחסי מאוד פשוטה לפי דעת המומחים, רשות המים והניקוז. אפשר לשאול אותם. זו עבודה פשוטה. זה יכול לקרות באופן מיידי וזה יקל עלינו.

כל נושא ההתחממות הגלובלית, אנחנו עדים למצבי קיצון שנהיים קיצוניים יותר. גם החום נהיה קיצוני יותר. אני חושש מאוד מהחורף הקרוב. בסוף, את יודעת, זה 70,000 תושבים כאן. לשמור אותם סגורים כשהנחל שוטף, זה קורה במהירות רבה, אז אם אפשר לקריאה כזו לכולם, זה יעזור לנו מאוד.

בהחלט, אנחנו נצטרף לקריאה הזאת. תודה רבה, ואנחנו נפנה אליך קריאה גם ללמוד מתל אביב את התוכנית שהם עשו, כי משבר האקלים זה לא רק השיטפון הזה. יש לכם עוד הרבה עבודה שאפשר לעשות ברמה המוניציפאלית והכלי הזה שיש בידכם הוא כלי מאוד מאוד משמעותי. אתם כראשי עיר צריכים להסתכל גם קדימה מעבר רק להיבט הזה של המים, של התווית נחל הגעתון. תודה רבה לך.

פרופ' חגי לוין, הנושא הסביבתי, אתה מלווה אותו הרבה. אתה יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. הסוגיה הזאת, עד כמה אתם מעורבים בהיערכות המוניציפאלית בכל מה שקשור לשינויי האקלים?

אני חושב שאנחנו מעורבים אבל אני חושב שאין מספיק היערכות. אנחנו מבינים שהיערכות כפי שהוצגה כאן על ידי עיריית תל אביב מאוד מרשים, היא חיונית גם להיערכות למצבי חירום בתחום הבריאות, ויש לנו אגב מחקר בנושא הזה כרגע יחד עם חיפה, אבל גם לשגרת החירום של אקלים מאוד חם. אני מאוד דואג מה יקרה בערים כמו טבריה, בית שאן וערי הדרום. אנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד פעולות עכשיו שיחסכו חיים בהמשך. אנחנו מספקים נתונים ממחקרים שמראים איך באזורים שונים בארץ יש סיכון לתמותה כתוצאה מגלי החום.

היו נתונים מזעזעים באירופה בגלי החום הנוראיים שהיו. אנשים מתים מחום.

בישראל השנה אנחנו רואים את הפיקים של התמותה מגלי החום. גם עם הקורונה אנחנו רואים את הפיקים של תמותה מגלי החום לפי הדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נמצאת איתנו פה בזום ד"ר מאיה נגב מאצלנו שממש עוסקת בנושא הזה. אנחנו גם הנחנו נייר עמדה מפורט בעניין הזה. יש הרבה מאוד פעולות. מה שדובר פה, למשל העצים, זה טוב גם לסביבה וגם לבריאות. היום בתהליכי התכנון גם בוועדות המקומיות לא נלקחים כמעט בכלל בחשבון שיקולי הבריאות וגם אין חובה להתייחס לנושא האקלים. אני לא מבין את הדבר הזה, למה לא בכל תוכנית היום מחייבים להתייחס לנושא הזה. מה שאנחנו רואים, שעיריית תל אביב שהיא עירייה שיש לה יכולות, מצליחה לעשות. זה צריך להיות הנורמה.

דיבר פה מקודם חבר הכנסת גינזבורג לגבי הנושא הזה של הרמה המקומית מול הרמה הלאומית. אנחנו צריכים גם וגם. יש דברים שחייבים ברמה הלאומית, יש דברים שאנחנו חייבים ברמה המקומית. אנשי הבריאות מאוד מבינים את העניין הזה. זה הולך ונכנס יותר ויותר. יש "רשת ערים בריאות בישראל" שמשלבת את נושא ההיערכות לאקלים יחד עם נושא בריאות הציבור, אבל אין ספק שאנחנו לא עושים מספיק. אנחנו צריכים הרבה יותר להגיע לכל רשות ורשות, כי בסוף אנשים חיים היום בישראל ובעולם בערים. בערים יש איי החום המקומיים שבעצם תוך כמה שנים אנחנו לא נוכל ללכת ברחוב. גם היום קשה ללכת ברחוב בקיץ. התקופה הזאת תהיה הרבה יותר ארוכה עם השלכות מאוד קשות על הבריאות שלנו ושל הילדים שלנו.

תודה רבה לך.

ספואת אבו ריא, תודה רבה שאתה מצטרף אלינו לדיון. עד כמה הנושא הזה, באמת אתם עוסקים בו בסח'נין?

קודם כל תודה על ההזמנה. אני חושב שגם בעידן הקורונה הווירוסים עושים מוטציה ואנחנו משלמים מחיר בגלל שינויי האקלים. דבר שני, מערכת החיסון שלנו פחות טובה גם בגלל שינויי האקלים, חוץ מהדברים האחרים שאנחנו רואים אותם בפועל.

אני באופן אישי לקחתי את הנושא הזה כדרך חיים. היינו גם בגרמניה במשלחת בנושא הזה. יש לי עוד כובע, יושב-ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה באזור, שזה שש רשויות, מעל 100,000 תושבים. לקחנו החלטה במועצה שאנחנו עיר, וגם האזור, מקדמים קיימות. הרשויות שלנו, אנחנו עשינו גם דברים פרקטיים חוץ מהחתימה על אמנה שמחייבת את הרשויות. אנחנו מקדמים עניין אנרגיה סולארית, התייעלות אנרגטית, הגברת השטחים הירוקים. אני לא סולל כביש בתוך הרשות בלי להגביר את העצים ולשתול עוד ועוד עצים. את הפארקים שהם חסרים בחברה הערבית, בסח'נין אנחנו מקדמים. אין לנו אף פארק בסח'נין ואני מקדם בבת אחת ארבעה פארקים, חלקם קטנים יותר, חלקם גדולים יותר במגמה הזאת.

אנחנו גם הטמענו עניין האלמנטים הסביבתיים בתכנון. גם אני חבר ועדה מקומית וגם בוועדה המחוזית. אנחנו מסתכלים גם בראיה המקומית וגם בראיה האזורית, עניין התכנון המקדם אלמנטים סביבתיים.

כל מבני הציבור אצלנו, הכרזנו בסח'נין שהם אמורים גם להכיל מעל הגגות, וגם הקירוי של המגרשים החדשים שיש לנו, הם יהיו עם גגות סולאריים. גם זה עוזר לנו בעניין התקציבים. לצערי אנחנו לוקחים את זה כהלוואות, וחבל. זה צריך להיות מענקים מעודדים.

זה דרך מה שמפעל הפיס עשו או שאתם - - - ?

גם וגם, גם מה שאנחנו עושים, גם לקחנו את ההלוואות דרך מפעל הפיס.

יש עוד משהו ייחודי לסח'נין. אנחנו קיבלנו בית ספר חדשני. אנחנו הפכנו אותו לקמפוס חדשני שזה חינוכי גם לעניין הירוק. אנחנו מקדמים גם בתכנון, גם בלימודים, גם ראיה לעתיד את כל עניין הקשר לסביבה וגם שיתוף ציבור. אנחנו מאוד משתדלים. אני חושב שאיגוד הערים שלנו מהמובילים בארץ בתחום הזה. אנחנו נשמח לארח בהמשך אחרי עידן הקורונה או דרך זום, כנסים בנושא. הרבה בהצלחה.

כל הכבוד, ד"ר ספואת.

בהחלט. תודה רבה.

זה לא התמונה שנראית ביישובים הערבים.

מי שמסתובב ביישובים הערבים כמעט ולא רואה עצים.

כן, שם המצב קטסטרופלי. אני צריכה להגיד את זה בדאגות וחששות כל כך גדולים. לצערי צריך תוכנית מיוחדת, הגברת המודעות, אכיפה, תכנון וגם שיהיו שם אנשים יותר לכיוון של השיקולים הסביבתיים.

נכון. אחת הבעיות שראינו, זה שאפילו פרויקט כמו "סביבה שווה", דיברנו על זה גם בעבר, זה פרויקט הרי שאמור לקדם פרויקטים סביבתיים בחברה הערבית. חלק גדול מהכספים האלה בסוף חוזר כי פשוט לא יודעים למצות.

כן, כספים חוזרים.

כן, וחבל.

מאיה קרבטרי מפורום ה-15, אני חושבת שלפורום ה-15 יש משקל מאוד גדול ביכולת להוביל לכך שיותר ויותר עיריות יבואו עם תוכניות ולא רק תוכניות, אנחנו כבר בשלב שזה צריך לעבור משלב התוכניות לשלב המעשה. איך אתם כגוף שמאחד בתוכו, כמה? 18 עיריות חזקות?

טכנית 15. בתחום סביבה וקיימות אנחנו משתפים פעולה עם הרבה עיריות והרבה גורמים.

תסבירי לנו איך אתם פועלים על מנת באמת להביא לכך שהשלטון המקומי יהיה גוף שפועל בצורה מעשית בכל הנושא של ההיערכות למשבר האקלים.

(הצגת מצגת)

הייתי רוצה להציג כיוון באמת אופטימי וגם להזמין את כל מי שנמצא ומאזין לנו, לקחת מכל הכלים והחומרים והידע שיש אצלנו כמו שעשתה עיריית תל אביב. אני דווקא רוצה להתחיל מהסוף. אתמול קיימנו ובטיימינג מצוין מפגש עיון בנושא היערכות עירונית לשינויי האקלים. המפגש הזה היה פתוח לכל הרשויות המקומיות והשתתפו בו מכל הארץ, רשויות קטנות, ערביות, חרדיות וכמובן רשויות פורום ה-15 וכל מי שמעוניין, גם משרדי ממשלה וגם ארגוני סביבה. באמת השותפות הייתה מצוינת.

מטרת המפגש הייתה ללמוד מה נעשה בעיריות ולדון ביחד איך אפשר לקדם. אני לא אומרת שאין חסמים. יש הרבה חסמים והם יעלו ועלו בדיון הזה. אני גם לא אומרת שהמצב של כל הרשויות שווה. אני חס וחלילה לא אומרת דבר כזה. אני כן אומרת שבהינתן שיש עשייה בהרבה רשויות, אפשר ללמוד אחת מהשנייה וביחד לזהות מה החסמים וללכת איתם ביחד לממשלה. אני גם אפתח ואגיד שהפעם, בניגוד למתי שהתחלנו את התהליך, יש עם מי לדבר בממשלה. יש קשב ואני מבינה שגם הם הולכים להתייחס, אז אני לא אדבר במקומם.

אני רוצה לסבר את האוזן שבנוסף לעיריית תל אביב שהציגה פה באמת את התוכנית הכי מתקדמת שיש בישראל כיום, יש עוד עיריות שהתחילו תהליך. הנה דוגמא מהמצגת של עיריית הרצליה שהציגה אתמול, ונמצאים גם בדיון ואולי ירצו לדבר. באזור השרון יש התארגנות אזורית, גם מודל שמאוד מעניין ללמוד ממנו. אפשר לשכפל אותו בצפון, בדרום, מהלך שהוא אזורי עם היבטים של נגר וחום. כל אחד מאלה הוא מודל שאפשר ללמוד אותו. החומרים שהוצגו גם אתמול, לא הספקנו מאתמול להיום אבל אנחנו נשמח להעביר אותם לוועדה ולכל המשתתפים כדי לשתף וללמוד.

יש גם הרבה עשייה לא תחת אולי הכותרת של היערכות למשברי האקלים אבל הרבה עשייה בהרבה עיריות. הבאתי כמה תמונות ממש לסבר את העין: אשקלון, אילת, תל אביב. אני לא אכנס לכל אחת מהן. כל אחת מהערים האלה יכולה לדבר הרבה.

אני רוצה לדבר על המסגרות המשותפות שיש לנו כדי לקדם את הנושאים האלו. לא אכנס לכל אחת מהן. יש בפורום ה-15 הרבה מסגרות משותפות וכל אחת מהן פתוחה לכל רשות שרוצה להצטרף. הדגש שחשוב לי להגיד הוא שכאשר אנחנו עובדים ביחד, יש הרבה תרומה הדדית. יש לנו אפשרות להעלות רעיונות משותפים ולקדם דברים. ב-2008 נכנסו לנושא לראשונה, פיתחנו מדריכים וכלים. כל הדברים האלה זמינים באתר שלנו, גם למדידת הפליטות ומזהמי האוויר בעיר, גם לתעדוף פרויקטים. אימצנו ביחד עם התקן הישראלי לבניה ירוקה שזה אמצעי חד משמעי, אחד מהראשונים ומובילים להיערכות למשבר האקלים וגם להפחתת פליטות. זה אמצעי שמייצר גם וגם. לסבר את העין, אני אראה לכם חלק מהתהליך הזה. בזכות העבודה המשותפת הפך עכשיו למדיניות לאומית שמגיעה לא רק לערים, מה שנקרא, החזקות, אלא לכל הארץ. כאן גם זה תהליך שאפשר להצטרף אליו.

עוד תהליך שאני מזמינה אתכם להצטרף אליו זה תוכנית "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה" שהיא בעצם תוכנית לקידום קיימות וחוסן עירוני. שוב, לא נציג אותה בפרוטרוט. הכול באתר שלנו. היא כוללת תחומי פעילות והתחייבויות לפעולות ספציפיות בתחומי הפעילות האלה. אנחנו גם מציעים רעיונות למסגרת ארגונית לקידום התוכניות. אנחנו גם פרסמנו עכשיו מסמך מדיניות בנושא חוסן עירוני. הוא כולל שורה של המלצות. אם עיר רוצה לקדם חוסן עירוני היא לא צריכה לשבור את הראש, היא יכולה להיכנס למסמך וזה חוסך הרבה עבודה והרבה משאבים של איסוף ידע ומחקר, וזה כבר משהו שאפשר להנגיש.

אין ספק שאת השלב של הביצוע, את השלב של הוצאה לפועל לא כל עיר יכולה לבצע באותה צורה. אין ספק שכאן דרושה הממשלה, ואני חושבת שאולי אוריאל ידבר אחריי ויציג מה הממשלה עושה. אנחנו גם שמחים להיות שותפים איתם בנושא הזה.

אני גם אסבר קצת את העין לכמה כלים ספציפיים שאנחנו מציעים וחושבים שהממשלה יכולה לקחת ולהגביר אותם ולמנף אותם כדי לתת את הדברים המשלימים. למשל, אחד מהדברים שהכי מטרידים וגם אתמול עלה בדיון זה נושא של הרוחות. הרוחות הן מסוכנות. אנשים עומדים לעוף פה ברחוב, בוודאי ילדים וקשישים, במיוחד ככל שהבניה עולה לגובה. אחד מהדברים שעשינו, זיהינו את הסוגיה הזאת וכתבנו מסמך שנותן דגשים והמלצות למתכננים עירוניים בכל הארץ לצמצום התופעה הזאת באמצעות הדוחות המיקרו אקלימיים. זה מאוד ספציפי אבל זה משהו מהדברים האלה שאנחנו לא מרגישים שישפיעו עלינו.

אנחנו מקיימים קורס למתכננים ומהנדסי ערים שהמטרה שלו זה לחשוב מחדש על איך אנחנו הופכים את הבינוי העירוני שלנו להרבה יותר מותאם לערכי הקיימות במשבר האקלים, איך אנחנו מצמצמים את איי החום העירוני כבר משלב התכנון. יש לנו פרקטיקות שכל אחת מהן הוא פרויקט שאפשר לקחת, לעשות קופי פייסט וליישם בעיריות שלנו. הנה דוגמאות מובילות. מי שרוצה, אני אשלח לו. אפשר להיכנס לאתר שלנו. מי שרוצה, קחו ותשתמשו.

עומד להתפרסם עוד כמה שבועות ממש מיפוי של כלי יישום. עירייה רוצה לקדם נושא X, נגיד שבילי הליכה ברגל, היא נכנסת למסמך וקוראת ומגלה מה הכלי הכי עדכני, ההנחיות הכי עדכניות. הנה דוגמא. יש גם כלי מדידה, מעקב ודיווח, גם מדדי קיימות וגם מדדי אקלים.

מאיה, מה שאת אומרת זה שהכלים עצמם, אתם הכנתם אותם. כל מה שצריך זה לקחת אותם וליישם, אז זה העניין. מישהו פה העיר, ראיתי בצ'ט, שיש הרבה דיונים והרבה מסמכים והרבה תוכניות ובסוף אנחנו יורדים לרחוב ואנחנו רואים עוד חניונים שבונים ועוד חניונים שבונים ואין שום מחשבה על כל העניין של הנגר, שזה כיום אחת הבעיות הגדולות ביותר של החלחול. לצערי הרב הפער עוד כל כך גדול בין הכוונות הטובות, בין התוכניות, בין הדיונים לבין מה שקורה בשטח. זאת הבעיה. איך אנחנו מצמצמים את זה?

יש עשייה שאנחנו לא בהכרח רואים, למשל תוכנית הנגר החדשה של עיריית חולון, שמטפלת בהגנה על ניקוז באופן ממוקד. התוכנית של עיריית ראשון לציון שייצרה תשעה אגמים מלאכותיים כדי לאגום מי גשם ולהשקות את העלים. זה לכאורה טיפה בים אבל אלה מודלים שאם ניקח ונשכפל אותם, נוכל לייצר שינוי משמעותי. בהחלט דרוש עוד כלי. דרוש שהממשלה תגבה גם את השכפול של הידע הזה לרשויות נוספות, וכאמור זה תהליך שכבר מתקדם אבל גם בהחלט דרוש מימון לביצוע ברשויות שזקוקות לזה.

אנחנו כאן מחזקים את הדברים של חברינו בעיריות הנוספות וגם מה שאמר חבר הכנסת גינזברוג בהתחלה. אין ספק שכדי שזה יהיה אפשרי בכל העיריות, גם הידע צריך לעבור אבל גם המימון לביצוע. אנחנו רק כאן מספרים על הכלים שקיימים כדי שלפחות את התכנון והמחקר אפשר יהיה לחסוך לעיריות הנוספות.

בהצלחה לכל הוועדה בהמשך הדרך.

תודה רבה, מאיה.

אוריאל בבצ'יק, משרד האנרגיה, אתה ראש אגף שימור אנרגיה, נכון?

בימים אלו שינה את שמו לאגף אנרגיה מקיימת. אנחנו עוסקים גם בשימור אנרגיה וגם בקידום של מתחדשות במרחב הבנוי.

משימה חשובה בפניך. בוא אולי תחלוק איתנו באמת את התוכנית שמשרד האנרגיה מכין.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה לחברי איתן בן עמי על הפרגון. אני רוצה לפרגן בחזרה על העשייה המדהימה בעיריית תל אביב, העשייה שלו, האנרגיה שהוא הכניס למערכת בתפקיד.

אני חושב שמה שחשוב לציין מתוך המצגת שאיתן הציג, הוא דיבר הרבה על שיתופי הפעולה ואני רוצה להדגיש את זה כאן. התוכנית שאני אציג, התוכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים ואנרגיה מקיימת זו לא תוכנית של משרד האנרגיה, זו תוכנית משותפת בעבודה משותפת של המשרד להגנת הסביבה תחת המינהלת להיערכות לשינויי אקלים, משרד הפנים ושלנו. למעשה התוכנית הזאת היא התלכדות של שלוש משימות של שלושת המשרדים, משרד הפנים עם התוכנית האסטרטגיות שלו לחוסן אקלימי וכלכלי לרשויות המקומיות, כמובן כל הפעילות של תת הוועדה לשלטון מקומי במינהלת ההיערכות לשינויי אקלים, של אלון זסק ותמר אביב שבעצם קידמה את המדריך, את התורה איך להכין תוכניות להיערכות לשינויי אקלים, ובעצם משימה של משרד האנרגיה, משימה אסטרטגית של המשרד שרואה את הנושא של הרשויות המקומיות כמרכיב חשוב ביותר להשגת היעדים הלאומיים לאנרגיה נקיה בישראל.

למעשה הנושא של אנרגיה הוא תחום המיטיגציה. הנושא של היערכות לשינויי אקלים הוא תחום האדפטציה. חברנו שלושת המשרדים כמובן עם משרדים נוספים כדי לקדם בעצם את מה שאנחנו קוראים לו היום, התוכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים ואנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות. בהזדמנות קרובה נמצא לזה שם קליט.

מה שחשוב לציין, שמשרדי הממשלה תומכים בפרויקטים שונים בתחומים האלה ברשויות המקומיות בשנים האחרונות. אני יכול לתת דוגמא ממשרד האנרגיה יחד עם משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה על קרן מענקים להתייעלות באנרגיה בסך 300 מיליון בארבע השנים האחרונות, קרן מענקים דרום על סך 50 מיליון שקלים להתייעלות אנרגטית ביישובי הדרום, והיוזמה המשותפת של משרד האנרגיה עם מפעל הפיס למתן הלוואות לרשויות מקומיות כדי שיתקינו פאנלים פוטו וולטאים על גגות מבני הציבור. הגישו בקשות על 600 ומשהו מיליון ואושרו סך 523 מיליון שקלים. בעצם מדובר על בערך 120 מגה וואט שיותקנו בשנה הקרובה. רק כדי לסבר את האוזן, עד היום הותקנו ברשויות המקומיות 34 מגה וואט על הגגות של מבנים שלהם. זה כמובן הגיע לבשלות מסוימת גם מבחינת הורדת החסמים, שנעשתה על ידי רשות החשמל וגורמים נוספים.

וגם המחיר הפך את זה להרבה יותר כדאי.

גם קודם זה היה אטרקטיבי. מי שהתקין לפני שמונה שנים עדיין מאוד נהנה היום מהתעריף של 2 נקודה משהו שקלים לקילו וואט. בכל מקרה, הרעיון הוא לכנס גם את כל העשייה שנעשתה עד עכשיו עם העשייה העתידית, בתור צעד ראשון באמצעות מדריך לרשויות המקומיות, שדרך אגב חלק ממנו מבוסס על העבודה של עיריית תל אביב. אותם יועצים עבדו על התוכנית שלנו, ולכנס את זה עבור הרשויות המקומיות.

החלק החשוב במצגת שאני רוצה להתרכז בו זה בעצם המתווה לשנה הקרובה. בכל מקרה התוכנית הזאת היא עם יעד ל-2030. כמו שכבר דיברנו, רשויות מקומיות הן בחזית שינויי אקלים גם מבחינת הפגיעות, גם מבחינת התרומה של פליטות גזי חממה. יש לנו את נושא גלי החום שדובר עליו, הנושא של פגיעות רשת החשמל והמעבר בכלל לרשתות חשמל חסונות יותר וגם על בסיס אנרגיות מתחדשות. יש זיקה בין שני הדברים. אפשר לשים תמונות מישראל מהשבוע האחרון. גלי החום גרמו כמובן להפסקות חשמל. ערים מצד אחד מייצרות פליטות גזי חממה, תורמות למשבר האקלים ומצד שני גם נפגעות ממנו.

רשויות מקומיות בעולם צופים שעד שנת 2050 66% מהאוכלוסייה תגור בערים. בישראל כבר היום אנחנו ב-92% ברשויות שהן מוגדרות כערים. דרך אגב, אני חייב לציין, בעצם התוכנית הזאת היא לרשויות מקומיות, אשכולות של משרד הפנים וגם מועצות אזוריות. זה פתוח בעצם לכל 256 הרשויות המקומיות, מועצות וכו'. חוץ מזה שהרשויות הן בחזית הנושא מבחינת הפגיעות, גם רשויות מקומיות בעולם כמו שאיתן ציין קודם, מתארגנות כדי לפתור את הנושא, אז הן נמצאות גם בחזית העשייה.

מה שנראה בשקף הבא זה חלק מהפעילות של C40, פעילות מרובה, 96 ערים שפועלות בנושא, שאחראיות דרך אגב על 25% מהתמ"ג העולמי, אבל גם יש ארגונים כמו ארגון - - - שחברות בו מעל 1,750 רשויות, מועצות אזוריות. זה לא רק רשויות חזקות או איתנות לצורך העניין, אלא גם יש כלים והתארגנויות נוספות שכוללות גופים רבים כדי למנוע את ההתחממות מעל 1.5 מעלות ולהתארגן אל מול שינויי האקלים שאנחנו נתקלים בהם כבר היום.

מאיה ציינה, יש את פורום ה-15 שפועל בעצם כבר 12 שנים. כמובן כל העבודה הזאת נעשית בשיתוף פעולה מלא עם פורום ה-15 ועם מרכז שלטון מקומי כמובן. אנחנו לומדים הרבה מהעשייה שנעשתה באמצעות אמנת האקלים בשנת מאז 2008. נצבר הרבה מאוד ניסיון. במקביל, משרד האנרגיה יחד עם המשרדים השותפים הוביל עד לאחרונה תוכנית של קלימה-מד עם האיחוד האירופי להכשרה של 30 רשויות מקומיות, נציגים של רשויות מקומיות כדי שהם יכינו תוכניות אקלים ואנרגיה ברשויות שלהן. אני חושב שחצי מהם כבר חתמו על האמנה של האיחוד האירופי. היה אמור להיות טקס באוגוסט אבל בגלל הקורונה הנושא הזה נדחה. בעיקרון, זה עוד רכיב בתוך התהליך הזה.

מה שאנחנו מדברים עליו בצוות העבודה המשותף שלנו, עם אלון ומיכל ארן ממשרד הפנים וליאור שחר, זה שלמעשה כל היוזמות האלה הן מכיוון הערים. במשלחת שהייתה לוועידת האקלים למדריד, אחד הדברים המשמעותיים שראינו זאת עבודה של ה-Coalition for Urban Transitions. היא נקראת climate emergency urban opportunity ובעצם היא שואלת את השאלה שבדיוק אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בתור משרדי ממשלה: איך ממשלות יכולות להבטיח שגשוג כלכלי ולמנוע אסון אקלימי באמצעות קידום ערים מאופסות פחמן וגם שייערכו לשינויי אקלים. זאת עבודה מאוד רצינית. יש שם 50 גופים שונים, שלושה משרדי סביבה ואנרגיה אירופאיים.

אחת המסקנות המרכזיות היא שתכנון לרשויות מאופסות אנרגיה ופחמן וערוכות לשינוי אקלים הן תנאי לשגשוג של המדינות. אנחנו גם דרך הרשויות המקומיות נגיע ליעדים, אבל גם נגיע לשגשוג ברמה הלאומית.

במשרד האוצר מכירים את זה? הם שמעו על זה?

אני לא יודע אם העברנו להם.

אז אולי כדאי כי בסוף אתה תראה את חוק ההסדרים, אתה תגלה בו נגיעה מינימלית לנושא הזה. אנחנו מדברים, מדברים, מדברים ובסוף אין שום הבנה לדבר הזה במשרד האוצר.

בעצם המיזם של ישראל דלת פחמן ושגשוג כלכלי ל-2050 שהמשרד להגנת הסביבה מקדם, כן נוגע בדברים האלה וכן מביא נתונים כאלה לאוצר, אז יש עבודה שנעשית כבר על ידי המשרד להגנת הסביבה עם הרבה מאוד שותפים. בטח ראיתם את העבודה כאן באחת הפגישות הקודמות.

בדקו וראו שלמרות מה שנאמר כאן, בעצם יש פעולות שבאמת באחריות הבלעדית של הרשויות המקומיות. יש פעולות שהן באחריות בלעדית של המדינה אבל יש טווח של פעולות שדורשות שיתופי פעולה מזן חדש כדי להוציא את הפרויקטים האלה לפועל ולהגיע ליעדים. הם הגדירו את זה בסביבות 40%. אני חושב שבישראל זה אולי טיפה יותר.

נעשה מחקר של אוניברסיטת ניוקאסל על 885 ערים באירופה ב-28 מדינות, והוא מראה שבערך שני שליש מהערים האלה כבר ערכו תוכניות או אקלים או אנרגיה או גם וגם. כל התוכניות האחרונות הן תוכניות אקלים ואנרגיה כי זה עובד ביחד. רוב תוכניות הפעולה האלה הרשותיות בעצם קידמו את הנושא של מיטיגציה. בשנים האחרונות התגבר הנושא של היערכות לשינוי אקלים ונעשו בתור תוכניות נפרדות. אנחנו עובדים ביחד כדי לייצר תוכנית אחת, בעצם מדריך, ולתת כלים לסיוע לרשויות המקומיות באופן מאוחד, גם היערכות לשינוי אקלים וגם נושא של אנרגיה.

זה המתווה של המשרדים כשבתור שלב ראשון אנחנו בימים אלו, אני מקווה שבחודש הקרוב אנחנו נסיים את המדריך, שזו בעצם התורה הכתובה איך עושים תוכנית פעולה ברשות מקומית, מועצה אזורית או אשכול. זה בעצם הידע. הידע לא נמצא אצל כולם ואנחנו רוצים לבנות מהלך שגם יאפשר לרשויות לעשות את התוכניות האלה בצורה מהירה. גם עיריית תל אביב, החלוצה, נדרש לה כמעט שנה כדי להכין את התוכנית. אנחנו רוצים לקדם את התוכניות האלה בצורה מהירה ולתת את כל הכלים והנתונים מראש, ופה משרד הפנים יכנס לתמונה וגם יהפוך את המדריך הזה למדריך מקוון. זה יאפשר לרשויות לעשות את התהליכים האלה יותר מהר.

השלב השני, היום אנחנו נפרסם קול קורא להקמת מאיץ של יועצים לסייע לעשר רשויות שהן יהיו פיילוט להכנת תוכניות פעולה. זה באמת במימון של משרד האנרגיה במקרה הזה, כ-2 מיליון שקלים אבל בשיתוף מלא עם שני המשרדים - - -

הפיילוט הזה של עשר הרשויות, תעשו תמהיל של סוגים שונים של רשויות?

כן, בהחלט, כדי ללמוד מסוגים שונים של רשויות. אנחנו מקווים כמובן שבשנת התקציב שתגיע אני בטוח שגם משרד הגנת הסביבה וגם משרד הפנים יוסיפו תקציבים כדי להגיע לעוד רשויות. אני ממש במהלך הישיבה הזאת קיבלתי הודעה שלפחות משרד האנרגיה יקצה סכום נוסף שיסייע לבין 30 ל-50 רשויות נוספות בשנה הבאה.

יופי, חדשות טובות.

אני גם חייב לציין שמנכ"ל המשרד שם את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות ואנחנו עובדים מאוד קשה כדי להשיג מקורות תקציביים לסיוע לרשויות לממש את תוכניות הפעולה בשנה הבאה ובשנה שלאחר מכן.

השלב הבא הוא באמת פתיחה והרחבה ולתת כלים לא רק במסגרת מאיץ ויועצים אלא לתת שלל של כלים לרשויות מקומיות כדי לסייע לכמה שיותר רשויות להכין תוכניות פעולה טובות, כלכליות גם. במקביל, אנחנו מקימים פורום ערים לאנרגיה שיהיה פתוח לכל הרשויות, בדומה לפורום בניה ירוקה של פורום ה-15, רק שהוא יהיה פתוח לכלל הרשויות. הוא יהיה לנושא של אנרגיה ואני חושב שצריך להקים גם לנושא של היערכות לשינוי אקלים בנפרד. פשוט זה שני נושאים שהם משיקים אבל מבחינה מקצועית הם שונים, וזה רפרנטים שונים ברשויות המקומיות. זה יהיה במיזם משותף עם מרכז שלטון מקומי, כמובן בשיתוף פורום ה-15. בשנים הקרובות אנחנו נצטרך להשיג מקורות תקציביים כדי לסייע לרשויות לממש את התוכניות האלה ולמצוא את המודלים הכלכליים שיהיו הכי מיטביים מבחינת החזר ההשקעה וכו'.

ומתוך באמת הפנמה שעכשיו שמים בזה כסף וחוסכים מיליארדים של נזקים בעתיד.

בנושא של היערכות לשינוי אקלים זה מונע נזקים. בנושא של אנרגיה, רוב הפרויקטים, יש להם החזר השקעה ותועלות כלכליות עבור הרשות. הרשויות, פשוט יש בעיה של השגת מימון ההשקעה, המימון הראשוני. זה אחד החסמים.

אני רוצה גם להגיד תודה לאירית היינר, מנהלת תחום חינוך והכשרות, שמובילה את הפרויקט הזה מצד משרד האנרגיה, שגם ממש עובדת קשה כדי להוציא את הקול קורא עכשיו לפרסום, וגם לרוני וולף שמסייעת לנו, שהיא מנהלת תחום חדשה אצלנו, תפקיד חדש, מנהלת תחום אנרגיה במרחב העירוני.

מאה אחוז, תודה רבה.

אפנה לשותפה שלך לדרך הזו ממשרד הפנים, מיכל ארן, מנהלת אגף אסטרטגיה.

שלום, קודם כל באמת תודה רבה על הזכות להשתתף בדיונים האלה. אנחנו נטלו חלק בכל הדיונים שהיו עד כה. אנחנו נותנים חשיבות מאוד גבוהה לנושא הזה אצלנו. בשנתיים האחרונות התחלנו ממש להתקדם משמעותית בזירה הזאת.

אוריאל ציין הרבה מאוד מהדברים שנמצאים בשיתוף פעולה, אז אני אנסה להיות מאוד קצרה, רק להוסיף עוד כמה נקודות קטנות ולא להלאות עוד. באמת שיתוף הפעולה הזה, אני חושבת שזה הדרך הנכונה להתמודד עם האירוע הזה. אני חושבת שיש גם עוד משרדים שבטח מוצאים את עצמם רלוונטיים. במינהלת שינויי אקלים גם נידונים עוד זוויות של חקלאות ושל בריאות ובטח גם בהיבטים של חירום.

אני כן רוצה להגיד שהרעיון שמשרד הפנים נכנס פנימה זה באמת כרגע במובן של לייצר את הפלטפורמות מתוך ההבנה וההיכרות עם השלטון המקומי, תוך מחשבה של איזה כלים אפשר לייצר ברמה התשתיתית כדי לאפשר לפרויקט הזה לצאת לפועל.

אני מסכימה מאוד עם האמירה של איתן, שזה לא בהכרח רק עניין תקציבי למרות שברור שיש גם רכיב תקציבי. אני לא מזלזלת בזה. זה חלק מסל הכלים שצריך להיות לשלטון המקומי לטובת העניין, אבל אני גם חושבת שבאמת יש רכיב תכנוני ויש רכיב תשתיתי של אנשים שנמצאים בתוך המערכת הזאת, מכירים אותה, לומדים את הנושא, שמים אותו על סדר העדיפויות שלהם, מכניסים את זה כחלק מתהליך החשיבה. אני גם חושבת שהמדריך שאנחנו עובדים עליו, באמת המטרה שהוא גם יהיה מקוון ושהוא יאפשר לכל רשות להיכנס ובאמצעות איזשהו סימולטור לקבל את המידע הנדרש, להבין מה הפעולות.

אנחנו גם מכירים בשונות המאוד גבוהה שיש בין רשויות מקומיות. יש פה רשויות שהן חלוצות בדרך והן מובילות קדימה ואפשר מאוד לפרגן. צריך להבין שהכלים שיוצרו עד כה מתאימים לחלק וצריך לייצר איזושהי הסתכלות מקצועית איך עכשיו מרחיבים את הגמישות לשונות המיוחדת שיש בין רשויות שונות. יש כאלה שהן מוחלשות יותר, שצריך לראות איך מסייעים, ויש גם היבטים טכניים שצריך לפתור.

אנחנו שמנו מאוד בדגש את עולם האשכולות בפנים, כי כל ההיבטים של יתרון לגודל ותשתיות בטח בתחום המיטיגציה, אנחנו חושבים שזה דבר שהוא מאוד הכרחי, ולכן גם יש איזושהי עבודה שנעשית עם משרד האנרגיה לטובת ממונה אנרגיה בעולם האשכולות לנושא הזה.

אנחנו גם רואים חשיבות גבוהה בהקשר של צוערים. יש לנו צוערים בשלטון מקומי שנמצאים ברשויות. אנחנו רואים בהם שחקנים משמעותיים לטובת העניין הזה. אני אגיד שבשנה האחרונה הצטרפו גם צוערים ספציפית לנושא של תכנון אורבני, שאנחנו חושבים שזה כלי שיכול מאוד לסייע.

אנחנו בונים תוכנית עכשיו שהיא גם פנים-משרדית בכלים שיש אצלנו, ואחד מהדברים המרכזיים שנרצה לעשות שם זה בעצם ללכת לכל התקציבים האלה שהוגדרו לטובת התייעלות אנרגטית לפעולות סביבתיות מהסוג הזה לרשויות, ולא מוצו, ולעשות הליך של ניצול משאבים מולם. מדובר פה בעשרות מיליונים. כמובן שלא נעשה את זה בלי להבין מה החסמים ולמה הדבר הזה לא מומש עד כה ואיך פותרים את הדבר הזה בצורה רוחבית. בטוח שגם בבדיקה הזאת נעלה על הרבה מאוד בעיות רוחביות שאולי צריך יהיה לחזור לשותפים ולחשוב ביחד איך פותרים אותן לבד, אבל זה אחד מהדברים המרכזיים שאנחנו נרצה לעשות כי אנחנו יודעים שיש תקציבים לטובת הנושא הזה והם לא תמיד ממומשים.

הזכרתי מקודם גם את פרויקט "סביבה שווה" שחלק גדול ממנו לא מומש.

נכון. אגב, בתפקידי הקודם בהגנת הסביבה אני מכירה טוב את פרויקט "סביבה שווה". אני חייבת להגיד שהבעיה הזאת היא בעיה שיש הרבה פעמים בפרויקטים עם השלטון המקומי. בדרך כלל יש כמה חסמים רוחביים. אני באמת חושבת שזה העיקר, לגלות מה הבעיה.

החסם הכי גדול זה שתמיד דורשים בפרויקטים האלה מצ'ינג. לרשויות חלשות אין יכולת לשים את המצ'ינג הזה.

יכול להיות שצריך לחשוב על פתרונות בזירה הזאת, אני לא אומרת שלא, אבל באמת אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הבדיקה ואני מנסה שנייה באמת להבין את האירוע. לפעמים המצ'ינג הוא אחד מהחסמים. לפעמים זה לא החסם העיקרי. יש פה עשרות מיליונים שאנחנו צריכים לסייע לממש. גם אנחנו רוצים לדבר על ענייני התקציב לקראת דיוני התקציב שיהיו. יש לנו נכונות לעשות את זה.

רציתי להגיד בהקשר של קהילות ידע. יש עכשיו איזשהו מיזם שמשרד הפנים מתכנן לבצע. הוא רק כרגע ברמת התכנון אבל זה ברמה של ייצור קהילות ידע מקומיים. אני חושבת - - - שבנושאים שנתמקד בהם בהקשר הזה יהיה גם שינוי אקלים.

באופן כללי אני רוצה להגיד שעיקר החשיבה תהיה למפות את כל הכלים של משרד הפנים, יש לו המון, ולראות איפה אנחנו מכניסים את התחום הזה בתוכו בממשק שלנו מול השלטון המקומי כדי לייצר עוד כלים שיאפשרו לנו גם במצב הקיים והנתון היום לעשות הליך של שינוי בנושא הזה, ובאמת להודות כמובן לשותפים לדרך שנכון לעכשיו דוחפים קדימה.

כל פעם שאני שומעת על איזה שיתוף פעולה בין-משרדי, זה קצת מעודד אותי כי באמת יש כל כך הרבה תחומים שאין שיתוף פעולה בין-משרדי ודברים תקועים בגלל זה, אז אני מברכת כל פעם שאני שומעת על כן שיש שיתוף פעולה כזה. תודה רבה לך, מיכל.

עכשיו להילה אקרמן, ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה במרכז המועצות האזוריות.

אני רוצה לברך על הדיון החשוב והמשמעותי הזה. מה שעשתה בעיניי עיריית תל אביב הוא מדהים. אני ממש מורידה את הכובע. מבחינה מקצועית לדעתי מדובר במופת גם על סמך עצמו וגם השיטה.

קצת רוצה לדבר על המועצות האזוריות ועל המרחב הכפרי שמהווים 85% מהשטח של המדינה. גם שם שינוי האקלים הולך להשפיע ובגדול. הרבה מאוד מהמועצות כן עוסקות בנושא הזה של התייעלות אנרגטית, בעיקר קידום אנרגיה מתחדשת וקיימות, אבל זה לא דומה בכלל למה שעשתה עיריית תל אביב ולנושא של אדפטציה שצריך לתת לו משאבים. יש הרבה מאוד מועצות שאין להן בכלל את התשתית לעסוק בנושא, לא מבחינת כוח אדם, לא מבחינת משאבים, ואני חושב שחשוב לתת על זה מימון ממשלתי.

זה לא עניין של סדרי עדיפויות של המועצה? את אומרת, זה רק כסף שצריך להגיע מלמעלה. זה לא גם משהו שקשור בסדרי עדיפויות?

בהחלט צריך לעשות תהליכים בהרבה מועצות. יש הרבה מועצות שמתעסקות בקיימות אבל אין הרבה מועצות שמתעסקות בנושא ממש של שינוי אקלים ואדפטציה. הן עושות את זה כי הן רוצות לקדם אנרגיה סולאריות, כי הן רוצות להתייעל במשאבים, אבל כנושא זה עדיין לא שם ברוב המועצות. גם בהרבה מועצות אין בכלל את כוח האדם שיעסוק בזה, ואת הידע.

היום גם משרדי הממשלה, לפחות ככל שדיברתי איתם, מסתכלים בעיקר על הרשויות הגדולות איפה שיש מאות אלפי תושבים. נכון ששם יש את צריכת האנרגיה הגדולה ביותר ואני מבינה למה מסתכלים עליהם, אבל לצד זאת צריך להסתכל גם על השטחים הגדולים שיש במדינת ישראל. גם שם שינוי האקלים הולך להשפיע.

אני אתן דוגמא קטנה שאצלנו במועצות האזוריות היא אקוטית. אנחנו בקיץ וכרגע יש המון שריפות. השריפות האלה ילכו ויתגברו. שנה שעברה נאלצנו באחת המועצות לפנות כמה ישובים. זה לא דבר חדש, זה קורה חדשות לבקרים וזה כאמור הולך להתגבר. יש גם תוכניות שלא המועצות אחראיות עליה, כיבוי אש אחראים עליה.

רק שנייה, סליחה רגע הילה, יש איזה ריח שרוף, נכון?

כן.

אני מקווה שזה לא שריפה, אבל יש כנראה בזמן הזה כמה שריפות שכנראה מתחוללות בחוץ לאור החום ובטח כמה מהן במועצות אזוריות, אז זה נושא שמטריד אותנו. צריך אליו משאבים והיום המשאבים האלה לא ניתנים, אבל זה רק דוגמא אחת. מדובר פה על חיי אדם ועל רכוש. זה נושא שהוא מאוד חשוב ולכן אני חושבת שצריך פה גם את המימון הממשלתי וגם את תשומת הלב הממשלתית גם כדי להכין תוכניות אבל יותר מכך, גם כדי ליישם אותן. תודה.

יפה. תודה רבה.

אנחנו חותרים לקראת סיכום של הדיון הזה. מעיריית הרצליה, סמנכ"ל העירייה, אהוד לזר.

צוהריים טובים לכולם ותודה על ההזדמנות וגם על הדיון החשוב.

אני רוצה להסכים ולהצטרף לדברים שנאמרו קודם על ידי חבריי, ואולי גם קצת לאתגר את החשיבה האינסטרומנטלית. נכון שיש הרבה מאוד כלים שחבריי שדיברו לפניי מציעים וכותבים, והם חשובים, ראויים. אנחנו בעירייה גם התחלנו להכין תוכנית לפני קצת פחות מחצי שנה ואנחנו בחרנו במתודולוגיה קצת שונה. היא לא משחררת את ההיבט המדעי ואת מסדי הנתונים אבל היא כן מתייחסת לכוחות וליכולות המקומיים. הקמנו צוותים מולטי דיסציפלינאריים על בסיס כוחות עירוניים, על בסיס מומחי תוכן מתוך הארגון, מהנדסים, אדריכלים, גיאוגרפיים, כלכלנים, אנשי מחשבים, כולם מתוך העירייה בליווי אקדמי גם של ד"ר אורלי רונן, וגם ברקע נמצא ד"ר דב חנין שאנחנו שותפים איתו בפרויקט "שינוי כיוון".

חלק מהחשיבה שלנו, האתגר שאנחנו מנסים להביא זה - - - מנגנונים או איזה שהם תהליכים שהם תיאורטיים בלבד או שהם נכונים באופן גנרי, אלא נכונים לעיר שלנו. אנחנו מגייסים גם כוחות מתוך הקהילה כדי שיאפשרו לנו להכיר יותר טוב, להבין יותר טוב וגם להשתמש בכוחות המקומיים שלנו כדי להגביר את ההון האנושי והחברתי שיש לנו לטובת תוכנית כזו.

אנחנו בחרנו באמת כמה שותפים אסטרטגים לתוכנית שלנו. יש לי מצגת, אם תרצו אני אציג בקצרה.

אני מתנצלת, אין לנו זמן ואני גם חוששת כי אנחנו באמת פה עם איזשהו ריח כבד של משהו שרוף, ואני קצת חוששת לאנשים שיושבים כאן בחדר.

אני אסכם. אני אגיד רק שאני בהחלט מזמין גם את כולנו לדבר באותה שפה, שזה נקודה מאוד חשובה, ובעצם זה שאנחנו מדברים במונחים דומים, יכול בהחלט להוסיף לכך שבסופו של דבר ניתן יהיה למדוד ברמת הממשלה גם את השינוי הלכה למעשה, ואם כל הרשויות שמקדמות תוכנית תדברנה באותם מונחים של הפחתה, באותם מונחים של יעדים מדידים, בסוף ניתן יהיה לראות שינוי. אפשר בהחלט לבחון גם מתודולוגיות של שימוש בכוחות מקומיים ולא רק להיבהל מכל הסיפור של ייעוץ חיצוני, מכרזים, התקשרויות מורכבות שקשורות בייעוץ אקדמי וחיצוני.

נשמח גם לעמוד לרשות רשויות שונות בהרחבה לגבי אופן התהליך שלנו.

מצוין. זה מאוד חשוב. אני רואה בדיון הזה, חלק מאוד חשוב בו זה באמת ההבנה שיש המון ידע שנצבר ותוכניות שנצברו בקרב רשויות מקומיות, והידע הזה הוא לרשות כולם. חייבים ללמוד אחד מהשני. אי אפשר שכל עירייה שרוצה להיכנס לסיפור הזה, תתחיל מאפס. חבל. עבודה נעשתה. צריך לקחת ולהתקדם משם ולאמץ את זה. אנחנו נחסוך הרבה מאוד זמן וגם משאבים, אז כל עירייה שעשתה כבר עבודה, אנחנו שמחים שהיא מוכנה לשתף את הידע הזה עם אחרים.

דב חנין, אתה רוצה לסכם?

תודה רבה על ההזמנה להשתתף בדיון החשוב הזה. כפי שאתם יודעים, אני נמצא היום באוניברסיטת תל אביב, תוכנית "שינוי כיוון" שעוסקת הרבה מאוד בשיתופי פעולה, וברור לנו לגמרי שהשלטון המקומי קריטי להתמודדות עם משבר אקלים. קודם כל שלטון מקומי הוא קריטי להתמודדות עם משברים.

רואים את זה בקורונה.

אנחנו רואים בתקופת משבר הקורונה, בטח במציאות של משבר של השלטון המרכזי. מעבר לזה, בנושא משבר אקלים, שלטון מקומי מוביל בכל העולם. אנחנו רואים את זה בפריז, בברצלונה, במדריד, בלונדון, בניו יורק, בטורונטו. קורים דברים מרתקים בעולם. יש המון מה ללמוד מהעולם. זה לא רק תוכניות יפות שקורות בעולם, אלא יש מעשים עתידיים של שינוי. למשל במשבר הקורונה, בטורונטו ובפריז לקחו עשרות קילומטרים של כבישים - - -

דב, איתרנו את מקור השריפה, זה פה בתקרה. אנחנו מתנצלים, אנחנו עוצרים את הדיון.

(הדיון הופסק בעקבות שריפה בחדר).


הישיבה ננעלה בשעה 13:41.