פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
08/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 66
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ט באלול התש"ף (08 בספטמבר 2020), שעה 15:08

דיון מהיר בנושא: "בריכה בבעלות עיריית ירושלים הציבה שלט: "היום יש מציל לא יהודי"", של חה"כ אוסאמה סעדי, חה"כ ע'דיר כמאל מריח

חברת הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר

אוסאמה סעדי

אביחי נבות - סגן ממונה מחוז ירושלים, משרד הפנים

אווקה זנה - מתאם המאבק בגזענות, משרד המשפטים

אריאלה רג'ואן - ראש מנהל תרבות ופנאי, עיריית ירושלים

עופר ארז - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

שם טוב אמסלם - מנכ"ל, מרכז ציפורי - יער ירושלים

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

"בריכה בבעלות עיריית ירושלים הציבה שלט: "היום יש מציל לא יהודי""
של חה"כ אוסאמה סעדי, חה"כ ע'דיר כמאל מריח

שלום לכולם, אנחנו התכנסנו כאן היום לדיון מהיר לבקשת חברי הכנסת אוסאמה סעדי וע'דיר כמאל מריח, שלמרבה הצער לנוכח נסיבות הקורונה נמנע ממנה מלהשתתף איתנו כאן בדיון.

הדיון הזה, ביקשתם אותו לאור אירוע שהתרחש לפני כחודש בבריכת השחייה במרכז ציפורי בירושלים, כאשר נתלה שלט על ידי עובדי הבריכה בזו הלשון: "היום יש מציל לא יהודי". צר לי שבשנת 2020 אנחנו עדיין נתקלים במקרים כאלה של ניסוח מדיר וגזעני במרחב הציבורי. אני באמת מבינה ממה שאנחנו קצת חקרנו את הנושא, שהשלט אמנם נתלה על רקע כוונות טובות ויוזמה מקומית של העובדים של הבריכה בגלל שיש ימים מסוימים של שחייה מופרדת לנשים, וחשוב למתרחצות שתהיה מצילה אישה או מציל גבר שאינו יהודי, אבל מובן שאני חושבת שהניסוח הזה הוא פשוט פוגעני ואפשר היה למצוא באמת דרך לעשות את זה בלי פגיעה. שמחתי לשמוע מהמנכ"ל של הבריכה שהוא הודיע שהשלט הורד ושבבריכה יהיו מצילים מהמגזר הערבי.

בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

גבירתי היושבת-ראש, קודם כל אני שואל בשלומכם כיושבת-ראש ועדה וחברי הוועדה, שבאמת היה עכשיו מקרה חסר תקדים בכנסת שקורה דבר כזה.

אני צוחקת ואני אומרת שכדי שהתקשורת תסקר את משבר האקלים, צריך כנראה לשרוף משהו.

גם אני מאחל הרבה בריאות לחברתנו ע'דיר מריח שהיא שותפה לדיון המהיר הזה ושהיא נמצאת עכשיו באזור שמוכרז עליו וחל הסגר, מתחיל להיות מיושם בשעה 19:00.

אנחנו מהבוקר בוועדת חוקה דנים בתוכנית הרמזור, לאשר או לא לאשר את כל רשימת היישובים. יש מקרי תחלואה רבים ביישובים הערבים וכמעט 30 ישובים מתוך הרשימה של הערים, הם ישובים ערבים. אני אמרתי כמובן שמוטלת עלינו אחריות להוריד את התחלואה, אבל להכניס 30 ישובים מהיישובים הגדולים ביותר - - -

על כמה אנשים מדובר?

מעל חצי מיליון אזרחים, להכניס אותם לסגר ולעוצר לילי ולסגור את מערכות החינוך ביישובים האלה, אני חושב שזה לא מוצדק ולא מידתי ופוגעני ביותר. היה בהחלט אפשר להשתמש באמצעים אחרים על מנת שבאמת להילחם בתופעה שהיא הבסיס והיא למעשה היסוד לתחלואה המתפשטת, שזה החתונות. בחתונות היה אפשר שהמשטרה תשתמש בכל האמצעים שיש לה, ויש לה, כאמצעי אכיפה, אבל לבוא ולסגור עיר כמו נצרת, 100,000 תושבים בגלל שיש כמה חתונות, לסגור את שפרעם, לסגור את טייבה, את כל המשולש הדרומי והצפוני מאום אל פאחם צפונה עד כפר קאסם, ערערה, באקה אל גרביה, ג'ת, קלנסווה, טייבה, טירה, ג'לג'וליה, כפר ברא, כפר קאסם.

להאשים את המשטרה בחתונות זה קצת - - -

לא, לא, אני מאשים את המשטרה שהיא לא עשתה ולא עושה די על מנת לאכוף את החוק. חתונה לא עושים בסתר בתוך אולם קטן.

כן, אבל למה לעשות חתונה ולעבור על החוק מלכתחילה ולעשות חתונה המונית?

יש אנשים שעשו חתונה ודחו את זה. אנחנו אמרנו לכולם, תדחו את החתונות, אל תקיימו חתונות עכשיו. יש כאלה שאומרים, אנחנו עושים חתונה לפי המתווה עם מספרים מה שמותר, אבל יש כאלה שאומרים, זה שמחת חיים, אז מזמינים ואז באים אנשים. זה לא בסדר, זה לא צריך להיות אבל מפה לסגור? מה אשמים העסקים שצריכים לסגור משעה 19:00?

אנחנו יודעים, ודיברנו על זה גם אצלך בוועדה ובוועדות אחרות שמצבם הכלכלי קשה מאוד מאז פרוץ הקורונה. מה אשמים התלמידים שעכשיו צריכים להישאר בבית ואז גם ההורים לא יכולים לצאת במהלך היום גם לעבודה? לכן זה מצב קשה מאוד. אני מקווה שאנחנו נעבור את הימים הקשים האלה.

לענייננו, אני ציפיתי שאם אחרי שאנחנו ביקשנו לדון בעניין הזה אחרי שראינו את השלט הזה, "היום יש מציל לא יהודי", אם באמת היו שולחים לנו מייד, איך שעכשיו אומרים את ההסברים בדיעבד, התכוונו לזה וזה וזה, שיש מתרחצות נשים ולא גברים ואנחנו התכוונו לזה וזה וזה, תקלות קורות. אם היו באמת מייד סוגרים את העניין הזה ואומרים, הייתה תקלה ולא הבנו, אז תאמיני לי, לא היינו ממשיכים בנושא הזה.

אנחנו נתקלים בתופעה הזאת גם בחופים, גם בפארקים. היו הרבה דוגמאות בחודשים האחרונים ולכן אנחנו אמרנו שלפחות אנחנו נעלה את הנושא הזה, נציף את הבעיה של גזענות שהולכת ומתגברת בחברה הישראלית בכלל.

זה כל כך מקומם לראות במיוחד שיש הרבה מצילים שהם ערבים בכל הבריכות האלה, גם בבריכות בירושלים, ואני מכיר חלק מהם. זה כל כך היה מקומם העניין הזה ולכן אנחנו ביקשנו לקיים את הדיון הזה, מה גם שמדובר בנושא שהוא למעשה בניגוד לחוק, כי אנחנו חוקקנו כאן את החוק שאוסר על אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, ולכן אני אומר, גזענות היא גזענות היא גזענות ואסור בכלל להסכים לכל סוגים או לכל תופעות של גזענות, בין אם זה בבריכות, בין אם זה בפארקים, בין אם זה בחופים. אני מקווה שבאמת, איך שאמרת כבוד היושבת-ראש, שהמנהל אמר שהייתה תקלה והם תיקנו את זה מייד, ושיש מצילים ערבים.

אם באמת יש נשים שמתרחצות והן רוצות מצילה, גם אצלנו יש את התופעות האלה, אז זה בסדר. זה לא אפליה אסורה וזה לא גזענות, אבל לבוא ולכתוב שיש כאן מציל לא יהודי, זה כל כך מקומם ואני מקווה שהמקרה הזה לא יחזור על עצמו.

בהחלט. תודה רבה לך חבר הכנסת סעדי.

מנכ"ל מרכז ציפורי, מר שם טוב אמסלם איתנו בזום. שלום לך אדוני, תודה רבה שאתה מצטרף אלינו.

אתה מכיר כמובן את המקרה הזה. אתה אחרי זה גם הודעת שהשלט הורד. תסביר לנו מה עמד מאחורי השימוש בשלט שהוא בהחלט פוגעני בדרך שבה הוא מנוסח.

קודם כל אני לא ידעתי על השלט הזה. צלצל אלי כתב "קול העיר". קודם כל לא האמנתי בכלל שיש שלט כזה משום שלא ראיתי את השלט הזה. בדקתי. הוא שלח לי גם את הצילום ומייד הוריתי להסיר. אני לא חושב שיש מקום לשלט כזה במקום כמו מרכז ציפורי, והורדנו את השלט.

בגלל הסקרנות למה השלט הזה ומתי הציבו את השלט הזה, ביררתי והתברר שלפני הרבה שנים השלט הזה הוצב שם. הוא שלט ישן.

כבר שנים שהשלט הזה מוצב שם?

כן, כן, שלט קטן שבקושי רואים אותו, וגם לא קיבלנו שום תגובה עד היום בנושא הזה. בכל אופן ביררתי למה יש שלט כזה, למה תלו שלט כזה, אז הבנתי שזה מחמת צניעותן של הנשים באותה תקופה וגם עכשיו. יש ימים שנשים בלבד מגיעות לבריכה ואז מחמת הצניעות הם מבקשים שלא יהיה יהודי מציל. או אישה או לא יהודי, זו הייתה הדרישה שלהן. אני לא רואה מקום לשלט כזה. ביקשתי להסיר אותו וגם עשיתי אסיפת עובדים, הסברתי את החומרה שבדבר. כל אחד רואה את זה בעין שלו אבל בכל מקרה השלט הזה הוסר באותו יום שהודיעו לי.

אתה יודע מי עומד מאחורי כתיבת השלט? אני מבינה שהמסר היה לכך שזה לא גבר יהודי שהוא המציל, רחמנא ליצלן.

נכון, שהמציל הוא לא יהודי. המגזר החרדי מחמת הצניעות, זו התפיסה שלהם.

המצילים ממשיכים להיות מועסקים על ידכם, גם מצילים ערבים.

ממשיכים להיות והם מצילים טובים, עושים את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר. יש לי הרבה עובדים לא יהודים. בשבילי כולם שווים.

יופי, אנחנו שמחים לשמוע.

המצילים הלא יהודים זה מצילים ערבים.

המצילים ערבים, כן.

נכון, אז אפשר להגיד מצילים ערבים. לא צריך להגיד מצילים לא יהודים. זה גם חלק מהטרמינולוגיה. ככה צריך גם לחנך נגד גזענות ונגד אפליה. זו המטרה של הדיון הזה.

בכלל לא צריך להיות שלט כזה.

אנחנו שמחים קודם כל שאתה הבהרת שהסוגיה הזאת לא תחזור.

בימים של רחצה נפרדת של הנשים, מה כותבים היום? איך מרגיעים אותם?

לא כותבים כלום. אין שלט. מי שרוצה, שיצלצל וישאל.

אוקיי, אם הם ישאלו, אז ייאמר להם שזה מציל ערבי.

לא, כתוב שזה שעות רחצה של נשים וזהו. זה ידוע.

יפה, טוב, קודם כל אנחנו שמחים לשמוע את התגובה שלך ואת כך שאתה מבין שהדבר הזה פוגעני ולא במקום, וכך שזה לא יחזור. אנחנו מקווים מאוד שהסיפור הזה גם יהדהד החוצה, וגם אם יש עוד מקומות אחרים שחושבים גם כן להשתמש בשפה פוגענית כזאת, לא ישתמשו ולא יעשו. תודה רבה לך.

אני מברך אותך על העמדה הזאת שלך שאתה ישר אמרת שאין מקום לשלטים כאלה ושאתה באמת מעסיק עובדים ערבים ושבאמת הם מצילים טובים, ואני יודע שיש הרבה מצילים טובים בכל בריכות ירושלים. הכוונה של הדיון הזה היא באמת להציב תמרור אזהרה שלא יתקבלו שלטים כאלה ולא של תופעות גזעניות, ולהדיר את הגזענות גם מבריכות השחייה ומכל מקום אחר.

תודה רבה לך, מר אמסלם.

גברת אריאלה רג'ואן, ראש מינהל תרבות ופנאי בעיריית ירושלים, איתנו זום. שלום לך, אני רוצה רק לשאול אותך האם בעקבות המקרה הזה חשבתם אולי להוציא איזשהו עדכון לבריכות ולמרכזים הקהילתיים האחרים, לספר להם על המקרה הזה ולנצל דווקא את ההזדמנות הזאת שקרה מקרה כזה ואולי לתת דוגמא לאיך דברים לא צריכים להיעשות?

קודם כל אני מברכת על הדיון כי התגובה של עיריית ירושלים הייתה כמובן, במחילה מחבר הכנסת, ברגע שקיבלנו את זה, אנחנו מייד שלחנו תגובה שאומרת שמדובר בשיקול דעת מוטעה ובטעות של אחד מעובדי החברה שמפעילה את הבריכה. עיריית ירושלים מצרה על הצבת השלט, מוקיעה את האירוע. כמובן שהדבר תוחקר ולקחיו נלמדו.

אני רוצה לומר לך שדווקא אחד הלקחים שאני לומדת מזה, זה שלא צריך לדבר עם שאר הבריכות כיוון שהתופעה הזאת לא קיימת בשום מקום. אני חושבת שיש ראש עיר שמוכיח מעל לכל דבר שיש פה שלושה מגזרים שחיים זה לצד זה בעיר, חרדים לצד פלורליסטים לצד ציונות דתית לצד ערבים, חיים טוב, ולכן אני חושבת שלא היה צורך. אנחנו באמת הוקענו את המעשה, מתנצלים עליו. לא הייתה פה שום כוונה, בוודאי שלא לפגוע בערביי העיר הזאת שחיים בקרבנו, חיים איתנו, נהנים מכל דבר שהעיר הזאת נהנית ואני חושבת שזאת עיר לדוגמא איך חיים זה לצד זה.

אני רוצה להגיד לך שזה לא מקרה ספורדי ולא מקרה אחד ויחיד. אני תושב העיר עכשיו. אני גר בשכונת בית צפאפא ואני יודע על עוד מקרים, שרבים פונים אלינו ואומרים שיש להם למשל בעיה קשה להתקבל או לעשות מינוי בבריכות בירושלים. זה חלק מהחברים שאני מכיר, שבאמת נתקלו בבעיה כזאת ולכן אני הייתי מצטרף להערתה של כבוד היושבת-ראש שכן כדאי לחדד ולרענן את ההוראות ואת הנהלים שזה בעצם בניגוד לחוק ואסור להפלות ואסור לעבור לסדר-היום גם בעניין של מינויים וכניסה לבריכות וכניסה למועדונים. זה חשוב מאוד.

קודם כל אני מקבלת לחלוטין את מה שאתה אומר. אני אשמח אם יש לך פניות כאלה ותוכל להעביר אותן אלי, כי במסגרת תפקידי אני גם ממונה על הספורט בעיר ואני מאוד אשמח לטפל גם בזה. אנחנו נחדד את הנהלים. אם אתם חושבים שיש צורך, נחדד אותם, אין שום בעיה. אני לא מכירה את מה שאתה אומר אבל אני מאוד אשמח לקבל את הפניות.

כן, כן, יש לנו פניות. אנחנו נעביר את זה אליך.

אני אשמח מאוד.

תודה רבה לך.

משרד המשפטים, עורך הדין אקווה זנה, מתאם המאבק בגזענות. שלום לך.

שלום רב גבירתי היושבת-ראש, חברי הוועדה. הדיון הזה הוא חשוב. אני אעדכן שברגע שנודע לנו על המקרה הזה, מכיוון שזיהינו אפשרות שיכול להיות פגיעה בשוויון זכויות בעבודה, פנינו לשותפים שלנו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה והנושא הזה גם נבדק על ידם.

אני רוצה להגיד משהו עקרוני. הרבה פעמים אנחנו מתעוררים כשיש קצה קרחון וכשיש חשיפה. מהניסיון שלנו ביחידה למאבק בגזענות בחוק איסור אפליה בשירותים ומוצרים וגם חוקים אחרים, הרבה פעמים אירועים כאלה הם סימפטום לפרקטיקות שקיימות בארגונים. אני שמח שמוקיעים את זה כי זה פורסם, ואני מצטרף לדברים של חבר הכנסת שהציע לרענן וליזום ביקורת, לא לחכות שדבר כזה ייחשף. אנחנו אומרים לכם מניסיון שלנו, הדברים האלה קורים, בטח ביחסים של אוכלוסיות שאינן יהודיות, איסור כניסה לבריכות, גם לאזורים ציבוריים.

התפיסה שלנו היא של לנסות ולמפות אירועים שיכולים להיות, לא לחכות כדי להגיב. במקרה הזה טוב שכולם התנערו מהאירוע, טוב שעיריית ירושלים באמת לוקחת את הנושא הזה ברצינות, והנושא גם ייבדק על ידי נציגות שוויון הזדמנויות בעבודה, אבל העבודה צריכה להיות כל הזמן.

אנחנו ביחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים עוסקים בנושאים כאלה ואחרים, גם ביישום חוק איסור אפליה בשירותים ומוצרים, למרות שהמקרה הזה כפי שאמרתי, יותר מתייחס לאפשרות של אפליה בתעסוקה. יש נושאים יותר רחבים שאנחנו גם לוקחים אותם בחשבון, שיכולים להיות פה תהליכים של הדרה לאוכלוסיות שאינן יהודיות ואזרחים ערבים כמובן, ולכן המאמץ שלנו הוא כל הזמן לנסות לראות איפה הבעיה.

אנחנו מזמינים את עיריית ירושלים כמובן גם ליצור איתנו קשר ולראות באמת איך אפשר לבדוק שזה לא יחזור על עצמו.

אני אומר לכל מי ששומע אותנו, היחידה פועלת ומקבלת תלונות ביחס לכלל החברה הישראלית. אנחנו מקבלים מאות תלונות בנושאים שונים על רקע גזענות מוסדית, ונותנים מענה. בנושא של חוק איסור אפליה בשירותים ומוצרים, יש סיוע משפטי חינם בלי נזקקות כלכלית שאנחנו מעניקים. היום הממשלה כן פועלת בנושא הזה ואנחנו מיישמים את החלטת הממשלה. אנחנו נשמח ונרצה לפעול עוד, כי אנחנו מבינים שזה טיפה בים ועוד לא הגענו לכלל האירועים שקיימים בוודאי בשטח.

מצוין, תודה רבה לך.

אני רוצה להגיד לך, כמובן שאנחנו מודעים לקיומה של היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים. אתם עושים באמת עבודה מבורכת. אני הייתי מבקש ממך, באמת צריך פרסום גם בקרב החברה הערבית וגם בקרב קהילות אחרות שסובלות מתופעות של גזענות, בין אם זה במקומות בילוי, בין אם זה בבריכות שחיה, חופים, דברים כאלה. אני לא חושב שיש מודעות מספקת אצל כלל האזרחים בקהילות האלה על קיומה של היחידה ושהם יכולים לפנות. למשל, לפרסם איך אפשר לפנות, בשפות ערבית, אמהרית, כל הקהלים שבאמת הם חשופים לתופעות האלה. חשוב לעשות פרסום על קיומה של היחידה הזאת, שהם יכולים לפנות ושיש להם כתובת לגשת ולפנות בתלונות על תופעות של גזענות.

תודה רבה לך. מי שעוד ביקש רשות דיבור בדיון הזה הוא עופר ארז מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה.

שלום, קודם כל תודה רבה גם על הדיון וגם על ההזדמנות לדבר.

אני אחלק את הדברים לשניים, קודם כל להתייחסות של עיריית ירושלים. אני אגיד שירושלים, יש לה את הפוטנציאל להיות עיר סובלנית, באמת דגל של דו-קיום.

יש עוד מה לשפר.

יש עוד מה לשפר ואני חושב שצריך לגעת פה בכמה דברים אקוטיים, הראשון הוא ארגון להב"ה שהוקם ופועל בירושלים מאז 2009.

נמצא פה איתנו אווקה, הוא מהצד שלנו, אבל משטרת ישראל וגם משרד המשפטים גררו רגליים בהגשה של כתב אישום פלילי שאגב הוגש בסופו של דבר נגד בנצי גופשטיין מצד אחד, ומצד שני הפעילות של להב"ה בעיר ממשיכה באין מפריע, הפעילות של להב"ה באינטרנט ממשיכה באין מפריע. יש להם חנות של מוצרים. מי שרוצה, מוזמן לקנות מוצרים של תנועת כך שהיא הוגדרה כתנועת טרור, ובכך להמשיך ולממן את המשך הפעילות שלהם. זה כאמור קורה ממש קרוב לכיכר ספרא, בכיכר ציון כל יום חמישי. אתם מוזמנים לבוא לבקר את פעילי להב"ה.

ביחס למה עיריית ירושלים עושה עם גזענות, לא מספיק, זה א'. ב', הייתי מאוד שמח לשמוע מעיריית ירושלים כמה מהתקציבים שלה מופנים עבור מאבק בגזענות. אני יודע שלפני שנתיים, לדעתי, ניסו לפתוח תקנה תקציבית של 10,000 שקלים בשביל קידום סובלנות בעיר, מתוך המיליארדים שהעירייה מנהלת, חלקם אגב מתוך תקציב המדינה כולו ולא רק מתקציבי הארנונה. אני חושב שאפשר להקדיש טיפה יותר מ-10,000. הייתי מאוד שמח לשמוע מה עיריית ירושלים עושה כדי לקדם סובלנות ולהיאבק בגזענות. זה דבר אחד.

דבר שני, טיפול יותר טוב של משרד המשפטים, של משטרת ישראל ושל עיריית ירושלים בתופעת להב"ה. דבר שלישי, אולי אני אפנה פה גם כן למי שאחראים על המתקנים הציבוריים בירושלים. אנחנו במרכז הרפורמי ובמרכז לנפגעי גזענות מקבלים לא מעט תלונות של אזרחים דוברי ערבית שבעצם מגיעים למתקני פנאי, הוואי וכו' ונתקלים בעצם בחוסר הנגשה שפתית, אז אם התכנסנו כאן לדבר על שלט שכותב שהמציל אינו יהודי, אני שואל האם כל שלטי הבטיחות בבריכה הספציפית בציפורי ובאופן כללי במתקני העירייה, האם מונגשים בשפה הערבית גם כן או שלא? זה לדעתי לא פחות חמור ואף הרבה יותר מסוכן אם השילוט איננו בערבית כמו שהוא בעברית.

שאלה מצוינת. תודה רבה לך.

אני אומר שבאמת אנחנו מדברים על מקרה, וכביכול אני מרגיש שמדובר כאן בחלק מתופעה. אני עכשיו קיבלתי מכתב ששלח חבר הכנסת משה ארבל לדינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי בעניין גירוש משפחה ערבית מפארק המשפחה בכרמיאל, והוא כותב ככה: "בפוסט שפרסם לפני שעה קלה חברי, סאמי אבו שחאדה ברשת הטוויטר, עולה כי פקחי עיריית כרמיאל גירשו משפחה ערבית מהיישוב נחף", ליד כרמיאל, שכרמיאל הוקמה על אדמות נחף, "מפארק המשפחה בעיר, בטענה כי הפארק הינו לשימוש תושבי כרמיאל בלבד".

מה?? זה אחרי כל מקרי עפולה?

זה אחרי מקרי עפולה ואחרי כל המקרים האלה.

זה חדש?

הנה, מעכשיו. זה שלח לי משה ארבל בלי קשר לדיון שלנו. זה ממש 8 בספטמבר. כנראה סאמי אבו שחאדה קיבל את התלונה של המשפחה הזאת מנחף, ואז הנה, משה ארבל שולח מכתב, אז אנחנו רואים שיש תופעות כאלה, מה שאמר נציג המרכז הרפורמי. זה תופעה, סגירת פארקים כאלה בעפולה ובמקומות אחרים ועכשיו אנחנו רואים את זה בכרמיאל, ולכן אני קורא לנציג משרד המשפטים, התופעות האלה, צריך באמת להעמיד את העיריות האלה על מקומן ואפילו להגיש פעם אחת כתבי אישום.

עו"ד אווקה? אתה שמעת עכשיו את הסיפור?

אני כמובן שומע על האירוע ואנחנו נשמח לקבל את הפרטים כדי שנוכל לבדוק את זה לעומק.

בהחלט.

הפארקים והמקומות הציבוריים הם פתוחים לכל האזרחים וזה שימוש של כל באי המקום. סגירה או הדרה של אוכלוסיות במקומות האלה בהחלט תיבחן על ידי משרד המשפטים.

חשוב מאוד. פעם אחת תגישו איזו עירייה לדין פלילי באשמת עבירה על החוק או קנס גדול, אז כולם ילמדו.

נכון. גברת אריאלה רג'ואן עוד איתנו?

כן, כן.

10,000 שקלים תקציב לפעילות נגד גזענות?

זה ממש לא מדויק. קודם כל תודה על כל מה שנאמר פה. הכול נלקח לתשומת ליבי ומה שלא בתחום שלי, יועבר הלאה. למיטב ידיעתי מרבית הפארקים והמקומות הציבוריים בירושלים מונגשים בשפה הערבית, ואם לא, אני בהחלט אעביר את זה הלאה. אין שום סיבה שהם לא יהיו מונגשים בשפה הערבית.

השאלה למשל של בריכות, זו שאלה מעניינת כי זה באמת מקום שהבטיחות מאוד מאוד חשובה וכדאי שיהיה כל שילוט.

נכון. רשמתי את זה כהערה כי אני לא רוצה לומר סתם.

לגבי סובלנות וגזענות, דווקא אתה קצת נוחת על קרקע פורייה. א', אנחנו שותפים מלאים בתוכנית של בית הנשיא שעסקה גם בשיתופי פעולה, גם בגזענות וגם בסובלנות. היו ארבע תוכניות, כי בסוף כשאתה חי בעיר כזאת של מיליון תושבים, באמת יש שלושה מגזרים שצריך ללמוד לחיות את כולם יחד. כל התוכניות שהיו בבית הנשיא, בסוף כולן בעיניי עסקו באותו דבר, עסקו באיך בני אדם מדברים זה עם זה וחיים זה לצד זה. כל שאר המילים שמסביב פחות מעניינות.

בעקבות התוכניות האלה הנהגתי בכל מינהל קהילתי, ויש לנו 32 במספר, תוכנית של גישור, וכל המינהלים קיבלו. תוכנית כזאת, עלותה ההתחלתית היא 40,000 שקלים, אז 40,000 כפול 32 זה קצת יותר מ-10,000 אבל אני מודה לך על ההערה. יכול להיות שאנחנו לא מספיק משווקים את עצמנו גם בתחום הזה.

אני כן אומר שבאמת מאוד חשוב להבין שהעיר הזאת מנוהלת קהילתית. יש פה כמעט מיליון תושבים, 32 מיני ערים שהם מינהלים קהילתיים, שהם הקשר שלנו לתושב, הם מציפים לנו מה התושבים רוצים. משם אנחנו למדים על הצרכים, ואני לא מתביישת להגיד שאני חושבת שאנחנו אחת הערים שמשרתת את התושבים הכי טוב שניתן, כי אנחנו באמת שומעים מה השטח רוצה, אבל איפה שניתן לתקן, נתקן. בחלק של גזענות, סובלנות ושיתופי פעולה, מרימה דגל ירוק.

תודה רבה לך.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

אני חושב שאמרנו והעלינו נושאים באמת שהם חשובים מאוד. אני מקווה שבאמת המקרה של הבריכה והתגובה של מפעילי הבריכה, שהוא התנער בקשר - - -

כן, אני רוצה לציין לחיוב באמת את התגובה המהירה.

כן, באמת תגובתו היא תגובה מהירה.

אנחנו רואים את המקרה שעכשיו קיבלנו על הפארק בכרמיאל. עדיין אומר שהתופעות הגזעניות מתפשטות בתוך החברה הישראלית ועלינו להיאבק בכל הדרכים ובכל האמצעים, וישנן דרכים ואמצעים גם משפטיים וגם חינוכיים וציבוריים שאנחנו חייבים להוקיע את הגזענות מקרבנו.

טוב, אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת סעדי, וגם לחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח על זה שאתם העליתם את הנושא הזה לדיון בוועדה.

הוועדה הזאת תהיה תמיד במה להעלות נושאים מהסוג הזה, ובמאמץ גדול, למיגור כל ביטוי של גזענות בחברה הישראלית. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:38.