פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



22
הוועדה המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה
ולוועדת חוקה, חוק ומשפט
24/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט
לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים)
יום שני, ד' באלול התש"ף (24 באוגוסט 2020), שעה 12:30

הצעת צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)(מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני), התש"ף-2020

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר

אריאל סיזל - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רב כלאי תמר דורי - יועמ"ש יחידת מעוז, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

אלונה זרזבסקי - מפקד יחידת מעוז פקא"ל, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

קתרין בן צבי - ראש ענף מחקר, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

דימטרי חימנבלום - ק' חירום אח"מ, המשרד לביטחון פנים

דדו זמיר - רח"ט תביעות, המשרד לביטחון פנים

דן גפן - רמ"ט השר, המשרד לביטחון פנים

ארז בן-ארויה - רפרנט פקא"ל בפרקליטות, פרקליטות המדינה

יונתן פלורסהיים - רפרנט ביטחון פנים ואכיפה באג"ת, משרד האוצר

מוחמד מסאלחה - עוזר ליועמ"ש, המשרד לשוויון חברתי

יפעת בר - מפקחת ארצית, מעצרים מבוגרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שושי פרידמן סומך - משרד המשפטים

נורית יכימביץ' כהן - מ.מ.מ.

אירית יפתח-שרצקי - מנהלת שירות, אבחון ושיקום בקהילה, הרשות לשיקום האסיר

פינחס מיכאלי - מנהל רגולציה, לשכת עורכי הדין

אבי ילינק - יועץ בכיר, G one טכנולוגיות מיגון (זכיין שמפעיל את האיזוק), המוקד המפעיל את האיזוק

נירה לאמעי רכלבסקי

איילת חאקימיאן

איה לינצ'בסקי


הצעת צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)(מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני),
התש"ף-2020

צהריים טובים, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה חוק ומשפט, היום יום שני ד' באלול תש"ף, 24 באוגוסט 2020. על סדר היום צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)(מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני), התש"ף-2020, בעקבות בקשה של השר לביטחון פנים.

ביושבנו כוועדה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת חוקה, לאחר שהוקמה באישור ועדת הכנסת והצו שמגיע אלינו על ידי השר לביטחון פנים, לאחר קבלת אישורו של שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, הובא לכאן לדיון עם בקשה שנאשר אותו. אני מציעה שנפתח עם היועצת המשפטים לוועדה להקראת נוסח הצו.

לאור הנחיות היועץ המשפטי מה-10 באוגוסט, זו הצעה, מהיום כל חקיקת המשנה תהיה "הצעת צו", "הצעת תקנות". אני מניחה שזה יצא קודם אבל זה: "הצעת צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)(מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני), התש"ף-2020.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 22יב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בצו זה – חוק המעצרים), בהסכמת שר האוצר" כאן תקנתי "בהתייעצות עם שר המשפטים" ולא "לאחר", זה לשון החוק. "ובאישור הוועדה המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני.
(1) המספר המרבי של מפוקחים שניתן לפקח עליהם בעת ובעונה אחת בפיקוח אלקטרוני הוא 1,250 מפוקחים
(2) המספר המרבי כאמור כולל הן עצורים והן אסירים, כאמור בסעיף 22יב לחוק המעצרים."

תודה. נפתח עם עורך הדין אריאל סיזל, היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים, בבקשה.

שלום לכם, ברכות לוועדה המשותפת, לגברתי היושבת הראש. יש לי הזכות ליטול חלק בכינון הוועדה המשותפת הזאת למדע ולחוקה בכנסת הנוכחית, שיהיה בהצלחה לכולנו. נושא הפיקוח האלקטרוני מוסדר בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. אני אגיד כמה דברים כלליים כרקע לנושא של הפיקוח האלקטרוני, לפני שנצלול לתוך הצו עצמו.

מטרת הפיקוח האלקטרוני היא לשמש כחלופת כליאה, לא חלופת מעצר, לעצורים עד תום ההליכים ולאסירים שמשוחררים על תנאי רישיון חלף מעצרם, במקום המעצר. התנאים בנושא הזה מוסדרים בחוק, כאשר ההחלטה הסופית נתונה בידי בית המשפט.

אנחנו מדברים על תכנית של הפיקוח האלקטרוני שהחלה בפיילוט במשרד לביטחון הפנים עוד ב-2005 ו-2006 במסגרת החקיקה הקיימת ואז ההתייחסות לפיקוח האלקטרוני הייתה כחלופת מעצר ולא תוקנה החקיקה.

מה שקרה, בעקבות כך שהיה קושי לאכוף את משטר הפיקוח, הוחלט לעגן את כל הנושא של הפיקוח האלקטרוני בחוק ואכן הנושא הזה הוסדר בחקיקה בחוק פיקוח אלקטרוני, על עצור ואסיר משוחרר על תנאי כתיקוני חקיקה תש"א-2014. למעשה החוק נכנס לתוקפו ב-2015.

תיקון קטן שמחויב לפרוטוקול, הייתה חקיקה בהוראת שעה מ-2009 ועד 2014. הוראת שעה שחודשה 4 פעמים, שיצרה מסגרת שהתירה להפעיל את הפיקוח האלקטרוני.

אני אבקש לדייק את הדברים. ב-2009 הייתה הוראת שעה שהסמיכה את השב"ס לנהל את היחידה של הפיקוח האלקטרוני. היא לא עשתה שום הסדרה של הפיקוח האלקטרוני, של שמטר הפיקוח האלקטרוני. פשוט, מכיוון שהיחידה הוקמה בהתחלה במשרד לביטחון הפנים, הוחלט להעביר אותה לשירות בתי הסוהר, היה צורך לתקן את פקודת בתי הסוהר ולהסמיך את השב"ס גם לטפל בפיקוח האלקטרוני שלמעשה זה עיסוק שנמצא מחוץ לחומות בתי הסוהר. לכן הייתה הוראת שעה שעסקה נקודתית בהסמכת השב"ס לטפל באירוע של הפיקוח האלקטרוני. כל ההסדרה של הפיקוח האלקטרוני, של השימוש בכלי הזה, של אוכלוסיית היעד, של משטר הפיקוח, כל הדברים הללו הוסדרו בחוק שחוקק ב-2014 ונכנס לתוקפו ב-2015.

החוק הזה שעליו אנחנו מדברים, הסדיר את מעמדו המשפטי של הפיקוח האלקטרוני, את המנגנון ליישומו, בכלל זה גם את הבניית שיקול הדעת השיפוטי באשר למעצר נאשמים בפיקוח אלקטרוני או לשחרור על תנאי של אסירים בפיקוח. תנאי הפיקוח האלקטרוני וסמכויות שב"ס לצורך ניהול תכנית הפיקוח האלקטרוני. הוא גם קבע מנגנון להפסקת הפיקוח האלקטרוני לגבי מפוקח שהפר את תנאיו ועוד כהנה וכנהנה.

חשוב להבין שבעבר, כשזה עוד היה במסגרת פיילוט, אם היה לנו מפוקח שהפר את תנאי משפט הפיקוח, אז היה צריך להגיש תלונה למשטרה והמשטרה הייתה פותחת בחקירה ומנהלת את זה כמו כל תיק רגיל. מטבע הדברים זה לא היה בראש סדר העדיפויות של משטרת ישראל ולכן לא הייתה אכיפת יתר, היו הרבה מאוד הפרות והיה צורך לגבש מנגנון אחר ולכן הוענקו כל מיני סמכויות לגורמי השב"ס גם להפסיק אפילו את הפיקוח האלקטרוני.

השינוי המשמעותי הוא שבית המשפט, כשמגיע אליו מועמד לפיקוח, צריך לקבוע שהוא בסטטוס של עצור ורק אחרי שבית המשפט קבע שאנחנו רואים את המועמד לפיקוח בסטטוס של עצור, אזי בוחנים היתכנות הן טכנולוגית והן מבחינת יכולות אחרות, להכניס אותו לפיקוח אלקטרוני. זאת אומרת הוא עצור בתנאי פיקוח אלקטרוני בדרך כלל בביתו אבל זה יכול להיות גם במקום פיקוח אחר.

עכשיו אני עובר לנושא של מספר המפוקחים. למה אנחנו בכלל נדרשים לוועדה המשותפת? מספר המפוקחים נקבע בסעיף 22יב לחוק סמכויות אכיפה (מעצרים), התשנ"ו-1996, שקובע שהשר לביטחון הפנים בהסכמת שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקבע בצו מספר מרבי של מפוקחים שניתן לפקח עליהם בעת ובעונה אחת בפיקוח אלקטרוני ורשאי הוא לקבוע כאמור בחלוקה לפי מחוזות. לעניין זה המספר המרבי שיקבע השר יכלול הן עצורים בפיקוח אלקטרוני לפי חוק זה והן אסירים ששוחררו על תנאי בפיקוח אלקטרוני לפי הוראות סעיף 13א' רבתי בחוק שחרור על תנאי ממאסר.

מכסת המפוקחים בפיקוח האלקטרוני נקבעה עוד לפני שנים בוועדת היגוי בין משרדית בהשתתפות כלל הגופים שמעורבים בתכנית בנושא התכנית של הפיקוח האלקטרוני והיא עמדה על 750 מפוקחים, שזה כולל עצורים עד תום ההליכים ואסירים משוחררים על תנאי. אבל צריך לציין שישנה הוראת מעבר, זה סעיף 7ב' שקובע את הוראת המעבר שם נקבע ש"עד לקביעתו לראשונה של צו בעניין מספר מרבי של מפוקחים כאמור בסעיף 22 יב לחוק המעצרים בנוסחו בסעיף 1(5) לחוק זה, תהיה מכסת המפוקחים כפיש נקבעה לעניין זה ערב תחילתו של חוק זה".

הווה אומר, שמכיוון שהחוק חוקק ב-2015 ומספר המפוקחים עד לחודש מרס 2020 עמד על כ-550 מפוקחים, אזי לא היה צורך בכלל להגיע לוועדה של הכנסת על מנת להתקין בצו מכסת מפוקחים חדשה שכן לא התקרבנו בכלל למכסת המפוקחים הישנה שעדיין בתוקף מתוקף אותה הוראת מעבר. לכן לא הייתה פניה לוועדה המשותפת.

מה שקורה החל ממרס 2020, במסגרת המאמץ שלנו ושל שירות בתי הסוהר למניעת התפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה, הוחלט שצריך גם לרווח את מקומות הכליאה ובמסגרת הזו הותקנו כל מיני תקנות לשעת חירום שעוסקות בשב"ס. בין היתר הוצאו לחופשה מיוחדת כל מיני אסירים שהגיעו עד 30 יום לפני מועד השחרור שלהם והייתה גם תקנה לשעת חירום שהותקנה על ידי הממשלה והגדילה את מכסת המפוקחים בפיקוח אלקטרוני עד ל-1000 מפוקחים. אלה תקנות שהותקנו בחודש מאי האחרון.

המגמה הייתה לרווח את מקומות הכליאה ולהכניס כמה שפחות אנשים למתקני הכליאה שאין באמת צורך אמיתי וזה יצר עליה מאוד משמעותית בכמות העצורים שבתי המשפט התבקשו לבחון בעניינם מעצר בפיקוח אלקטרוני חלף מעצר במתקני הכליאה של שב"ס. העלייה הזו נמשכה, אבל התקנות לשעת חירום פוקעות אחרי 90 יום ולכן אנחנו זקוקים כרגע לצו של השר לביטחון הפנים על מנת להגדיל את המכסה ואנחנו מבקשים להעמיד אותה ל-1,250.

כרגע הנתונים הם שאנחנו עומדים על כ-800 מפוקחים בסך הכול בפיקוח האלקטרוני. מתוכם 702 עצורים ו-98 אסירים ברישיון. בעניין הזה ירחיבו אנשי השב"ס שנמצאים כאן. לפני סיום אני מבקש לומר כמה מילים למה אנחנו מבקשים בצו להעמיד את המכסה ל-1250 מפוקחים.

יש עליה מתמדת במספר המפוקחים מתחילת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, כפי שתיארתי בצורה כללית קודם לכן. דבר נוסף, זה קשור לראייה ארוכת טווח שלנו, הפיקוח האלקטרוני הוא חלק ממכלול הצעדים שהחליטה עליהם הממשלה, אני מדבר על החלטת הממשלה 291 מה-2 לפברואר 2020 שנועדה לאפשר למדינה לעמוד בפעימה השנייה שקבע בג"ץ, שטח המחייה כפי שאתם מכירים. יש בבג"ץ שטח המחייה שהעמיד את המטרז' לכל אסיר ועצור על 4.5 מטר. מכיוון ששב"ס היו רחוקים מאוד מעמידה ביעד הזה, החליטה הממשלה לאחר עבודת מטה מאומצת בראשות מזכיר הממשלה לעשות כל מיני תכניות, הן של בינוי ותכניות נוספות של הרחבת חלופות כליאה על מנת שהמדינה תוכל לעמוד בפעימה השנייה של בג"ץ שטח מחייה. אכן החלטת הממשלה שהתקבלה בתחילת החודש קבעה גם שהפיקוח האלקטרוני הוא אכן חלופת כליאה טובה וצריך יהיה להגדיל את המכסה על 1250 מפוקחים. זאת בין היתר גם לרווח את מקומות הכליאה כחלק ממכלול חלופות הכליאה הן לעצורים והן לאסירים.

לכן אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את הצו שמעמיד את המכסה ל-1250 מפוקחים. אני אומר שאנחנו מדברים על כלי שהוא מאוד יעיל מהרגע שעבר לאחריות שב"ס, מאוד אפקטיבי, יש מיעוט הפרות של משטר הפיקוח. העסק מנוהל בצורה מאוד טובה ויעילה ועל כך ידברו מן הסתם גם הדוברים האחרים.

כמה שאלות, אם אני מבינה נכון העלייה ל-1250 נועדה לספק את המענה לדרישת הריווח, אין מעבר לכך צורך אחר?

אני מחלק את זה לשניים, כרגע, בהתחשב בכך שאנחנו בעיצומו של משבר הקורונה, אמרתי ששב"ס עשו מספר מהלכים, יחד עם המשרד לביטחון הפנים, על מנת למנוע את כניסתו של הנגיף למתקני הכליאה. אחד מהם זה היה לרווח את מקומות הכליאה ולהגדיל את מספר המפוקחים בפיקוח אלקטרוני, בין היתר באמצעות הוראה להתקנת התקנות לשעת חירום שהותקנו במאי.

מעבר לזה, על מנת שנוכל בראייה ארוכת טווח לעמוד בדרישות של בג"ץ שטח מחייה, יש תכנית שמזכיר הממשלה עמל עליה רבות בשיתוף עם גורמי משרד המשפטים, האוצר ומשרד לביטחון הפנים, של מכלול חלופות כליאה ואחת מהן זו החלופה של הפיקוח האלקטרוני שכפי שאמרתי הוא כלי אפקטיבי שהוכיח את עצמו שמונע את נזקי המעצר במתקני הכליאה. לכן סברה הממשלה שראוי להרחיב את השימוש בכלי הזה.

כיצד ניתן להסביר את העלייה מ-1000 ל-1250. ראינו שבמאי ההחלטה הייתה על 1000. מה מקור העלייה והדרישה להעלות?

אנחנו רואים מגמה של עליה מתמשכת. אנחנו מדברים על צו שהוא צו קבוע ועלייה מתמשכת. יש גם קריאת כיוון לכל הצדדים. הממשלה מכוונת לחזק את השימוש בכלי הזה ואנחנו מקווים שגם בתי המשפט יזרמו אתנו על מנת לעודד את השימוש בכלי שהוכיח את עצמו מעל ומעבר כי כמו שאמרתי זו חלופת כליאה במקום מעצר, מונע נזקים של מעצר, לכן יש חשיבות לקדם אותו.

הבנתי את הנימוקים. הנימוקים היו קיימים גם כשהחלטתם על 1,000. אני רוצה לקבל הסבר על המספר 1,250.

ההחלטה שלנו על 1,000 הייתה החלטה ממוקדת לצורך התקנות לשעת חירום, שתקנות לשעת חירום מטבע הדברים הם תקפים לזמן קצר ולא מתייחסים לראייה ארוכת טווח. אנחנו מסבירים את הנושא בצו שיהיה צו קבוע. אנחנו רוצים כבר לתת כיוון ל-1250 כי אנחנו מעריכים שאכן תהיה הגדלה מאוד משמעותית בשימוש בכלי הזה בעתיד הקרוב. הנושא מתוקצב ושב"ס ערוך לקלוט את אותה כמות של מפוקחים.

שאלה נוספת, האם קיימת תשתית לתמוך בהגדלה הזאת, אבל אני מניחה שאת השאלה הזאת עדיף שאשאל את נציגת השב"ס.

אני אשמח ששב"ס יתייחסו לעניין.

תודה לך בשלב זה. נעבור לרב כלאי תמר דורי, יועצת משפטית ביחידת מעוז בשירות בתי הסוהר. אבקש את התייחסותך הכללית לצו וגם את ההתייחסות לשאלה האם קיימת תשתית לתמוך בהגדלה, מכיוון שאנחנו מדברים על אירוע שיש בו חברה שמפעילה את השירות, סיירים שאמורים לפעול כדי לוודא שהכול בסדר, אתכם כחלק מכל המערך הזה. ספרי על המערך שמפעיל את זה וגם האם קיימת תשתית מספקת לתמוך בהגדלה מ-750 ל-250?

שלום וברכה, בהמשך לדברים של אריאל סיזל, הדברים לא פועלים בוואקום אלא יד ביד. היחידה, גם היום, נכונה לטפל במספר המפוקחים שכבר עלו וגם ערוכה לטיפול בעלייה ניכרת במספר ואני אתייחס לכמה פרמטרים.

קודם כל, גם בעת הזו, ככל שיש עלייה מדורגת, השב"ס כבר ערוך כארגון לתוספת תקנים קיימת עד לעלייה מדורגת של 1,000 מפוקחים וערוך גם לפעימה נוספת של 1200 מפוקחים, גם מבחינת תקנים, גם מבחינת אבזור, גם מבחינת כל מה שמערך הפיקוח דורש.

אני אומר שיש לנו כבר עתודה של אנשי פיקוח אנשי שטח, שכבר עברו קורסים וכבר הוכשרו לתפקידם, כעתודה שאמורה להתחיל ולתפקד ברגע שיש אישור לעליית המכסה. היא יכולה להיות משובצת כבר בעת הזו, בשלוחות שמפעילות לנו את מערך הפיקוח בשטח. במובן הזה, מבחינת שב"ס, מבחינת יחידת מעוז, אנחנו ערוכים לטיפול בכל המפוקחים שיגיעו אלינו בחודשים ה'קרובים.

לעניין החברה המפעילה, החברה שמפעילה היום את מערך הפיקוח, את האלמנטים הטכניים, חברת G1, במכרז למול החברה ובהסכם מול החברה בוודאי שגם מבחינת האלמנטים הטכניים וגם מבחינת האלמנטים של הסיור היא ערוכה לטיפול בכמויות הרבה יותר גדולות ממה שאנחנו מחזיקים כרגע בפועל. האלמנט של 750 היה מספר מינימום מבחינת החברה כך שבוודאי היכולת שלה לטפל במספרים גדולים יותר כבר קיימת ומוכנה.

מבחינת המערך הכולל לא צפויה להיות שום בעיה בטיפול במספר המפוקחים. אנחנו הגורם המבצע, כפי שאמר אריאל, אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אנחנו יכולים לומר מספר נתונים שמעידים על כך שיש אפקטיביות למה שאנחנו עושים ונמשיך ונעשה את זה ככל שיאשרו לנו מספרים גבוהים יותר כי אנחנו גורם מבצע שערוך לבצע את העבודה שלו על הדרך הטובה ביותר.

נתון אחד שישפוך אור על הדברים בכללותם, יש לנו 82% מפוקחים שלא מפרים בכלל את משפט הפיקוח. אפילו לא הפרה אחת. מתוך אלו שכן מפירים, כמעט 60% מפרים רק הפרה אחת כדי לנסות את המערכת ולא שבים להפר. אני חושבת שאלו נתונים שמדברים בעד עצמם. הם לא צפויים להשתנות גם אם נעלה במספר המפוקחים, שכן כמו שאמרתי, כל המערך שלנו יגובה בהתאם, המערך של השטח שלנו יגובה בהתאם, כל המערכים הכלליים "תומכי הלחימה", גם הם יגובו. כך שלא צפויה להיות שום ירידה באיכות הפיקוח או הפתעות שמצפות לנו.

את רוצה לתאר לנו איך המערך עובד כדי שנבין מה קורה מרגע שמפוקח מקבל אזיק אלקטרוני מבחינת הקשר אליכם ולחברה ולמעקב אחר אותו מפוקח.

קודם כל, ברגע שבית המשפט מחליט על מעצרו של מפוקח באיזוק אלקטרוני, כמו שאמר היועמ"ש, אלו מפוקחים שלמעשה צריכים להיות ברי מעצר. זאת אומרת אנחנו חלופת כליאה, רק מפוקחים שהחליטו שהם ברי מעצר ולמעשה עברו את חלופות המעצר שיכולות להיות רלוונטיות לגביהם, החליטו שאין חלופת מעצר ש - - - את המסוכנות, או אז נבחנת האפשרות לאיזוק אלקטרוני. אנחנו כצעד ראשון נשלחים על ידי בית המשפט לביצוע של בדיקה מקדימה במקום הפיקוח. הבדיקה נועדה לבדוק אך ורק את מקום הפיקוח, לא את המפוקח כמובן, אנחנו גורם מבצע ואנחנו לא בודקים את הקליינטורה, אנחנו בודקים רק את מקומות הפיקוח. אנחנו אמורים להשיב לבית המשפט אם המקום עצמו ישים לפיקוח מכמה פרמטרים:

קודם כל תשתית התקשורת במקום, האם היא יכולה להכיל איזוק אלקטרוני. תנאי מחייה בסיסיים, שיאפשרו לבן אדם לחיות במקום הזה בכבוד. מטבח, שירותים, מקלחת, מיטה ראויה, משהו שיאפשר לו להחזיק שם תקופה והנושא שלשמו התכנסנו, מכסה למפוקחים, האם יש מכסה שיכולה להכיל מפוקח נוסף. אלו פרמטרים שאנחנו משיבים לגביהם לבית המשפט. בהינתן שהמקום ישים לפיקוח על כלל הפרמטרים, בית המשפט למעשה נותן צו למעצרו של המפוקח באיזוק אלקטרוני.

אז אנחנו נכנסים ביתר שאת לתמונה, אנחנו שולחים למעשה את החברה המפעילה להתקין את המפוקח לאחר שהוא משתחרר ממתקן הכליאה. כמובן בצורה מתואמת מול מתקן הכליאה, כדי שהטכנאי יחכה למפוקח, יזהה אותו באמצעות זיהוי חד חד ערכי בצמיד שמוצמד על ידו של המפוקח במתקן הכליאה. יוצא אתו לכיוון מקום הפיקוח ושם מותקן לו צמיד של ממש על קרסולו של המפוקח ויחידה ביתית שמותקנת במקום הפיקוח.

שני האלמנטים האלה מתקשרים זה עם זה. המקלט שיש במרכז הבית והצמיד המותקן על קרסולו של המפוקח הם האלמנטים שמתקשרים זה עם זה וכך אנחנו קולטים את המפוקח. יצוין שאנחנו מדברים על אזורי רדיוס, אזור שלמפוקח מותר או אסור לצאת ממנו. זה לא ג'י. פי. אס במובן הזה שהוא יוצא ממקום הפיקוח שהותר לו, שבית המשפט התיר לנו, אז אין לנו דרך לדעת איפה הוא נמצא.

משעה שהוא נכנס לפיקוח שלנו, המשל"ט שלנו רואה אותו. במובן זה שיש מגוון סוגים של הפרות שעשויות להתרחש שהמשל"ט שלנו רואה. למשל, כל ניסיון להסיר את האזיק מהרגל, כל ניסיון לנתק את המקלט מהחשמל. כמובן יציאה מטווח הפיקוח, נפילת מתח, תקלת חשמל. כל האלמנטים האלה יחוו לנו חיוויים שונים במשל"ט הפיקוח שלנו, שכמובן כמרכז שליטה ביצועי יודע להפעיל את כל הגורמים הרלוונטיים כדי להוציא פעולה.

הסיירים של החברה המפעילה, שסמכותם צרה יחסית, היא רק להגיע עם גורמים אזרחיים, הם רק מגיעים למקום הפיקוח ומזהים את המצוקה בהתאם לתמונה, מזהים אם הוא נמצא או לא נמצא. אם הוא לא נמצא במקום הפיקוח הם הולכים ומגישים תלונה בתחנת המשטרה המפקחת. כאן נכנס אחד האלמנטים של המשטרה שמלווה אותם יד ביד לאורך התהליך הזה ומגישים תלונה בתחנת המשטרה המפקחת ומעבירים את המשך הטיפול לאנשי השטח שלנו, למבררים שהם אנשי סגל שב"ס, שלמעשה לוקחים את זה מכאן וממשיכים את כל הבירורים.

הם קבלו לכך סמכויות מפורשות בחוק, גם להיכנס למקום הפיקוח, גם לדרוש מכל אדם שעשויה להיות לו נגיעה בעניין למסור את שמו, פרטיו ולשפוך כל אור שעשוי להיות על האירוע שהתרחש לכאורה, אם הם יודעים את מקום הימצאו של המפוקח, את כוונותיו, לאן הלך, אם יש לו כוונות לשוב וכל השאלות הרלוונטיות שיכולות להיות לדבר הזה.

למעשה אנשי השטח שלנו הם מיצוי המידע הראשוני שיש לנו לגבי המקרה, זה בעת שמפוקח מפר. אבל אנחנו נמצאים בשטח גם אם מפוקח שקט לחלוטין. לאחר שקלטנו מפוקח, בראש ובראשונה אנחנו מגיעים אליו לביקור בית ראשוני, זה ב-24 שעות הראשונות ואם זה לא קורה פיזית ב-24 הראשונות מאיזו שהיא מניעה ויש שיחה טלפונית ארוכה ומשמעותית, בעוקב לכך הם מיד יגיעו אליו הביתה.

אנשי השטח שלנו עובדים בצמדים למען ביטחונם, שיהיה יותר מסודר. מגיעים בצוות לפי גזרות טריטוריאליות למקום הפיקוח לפגישה ארוכה ומשמעותית עם המפוקח. מסבירים לו את כל כללי עשה ואל תעשה הנוגעים לתכנית. אפילו ברזולוציה של כניסה לבריכה, ג'קוזי, לפעולת המכשיר בשבתות ובחגים, לאיפה בדיוק מותר לו להיות ואיפה אסור לו להיות. עלה קשר שלו עם גורמי הפיקוח שלנו, עם מרכז השליטה שעובד 24/7, 365 יום בשנה, עם משרד הרישום שלנו שמקבל את כל ההחלטות הספציפיות לגביו במהלך התיק שלו. אם נפתחים לו חלונות על ידי בית המשפט הוא חייב להתקשר ולוודא שהחלון אכן הוזן במערכת.

את כל יחסי הגומלין בינו לבין היחידה המפקחת מתארים לו בפגישה הראשונית הזו, כך שלמעשה בסוף הפגישה, שאגב הוא מקבל אחריה טופס עם כל האלמנטים המשמעותיים וגם חותם עליו, גם חוברת הדרכה מסודרת על כל האלמנטים של הפיקוח, אפילו על המכשיר, על הרזולוציות השונות של המכשיר. בן אדם יוצא מפגישה כזו ובאמת מבין את כל הרעיון של הפיקוח ואת כל הרזולוציות המדויקות שבו ואותו צוות מפוקחים, שמגיעים מוכנים לפגישה הזו ברמת קריאת כל המסמכים המשפטיים של המפוקח, מיהו המפוקח, מה החלטות בעניינו, המסוכנות שלו, האם יש התייחסות למסוכנות שלו בהחלטות בית המשפט. יש לנו קצין מודיעין ביחידה ששופך אור גם מבחינה מודיעינית ויש את הקשר עם משטרת ישראל שמתבצע לפני הביקור הזה, ועדה להערכת מסוכנות על ידי קצין בכיר במשטרת ישראל שקובע באותה עת עם הפורום הנוכח את מסוכנותו של המפוקח וקובע רפרנט ספציפי שמבקש לדעת על הפרות של המפוקח וכל מיני הדגשות ספציפיות לגבי מפוקח.

יותר מזה, לגבי מפוקחים מועדים, יש ועדה שנקראת ועדת התראה שמתרחשת בתוך הזרועות המבצעיות שלנו בשלוחות, שדנה במפוקחים שעלולים להיות להם אלמנטים מועדים ונותנת להם דגש יותר. אנחנו לא מזלזלים באף מפוקח, כל מפוקח יזכה לפיקוח ראוי ואפקטיבי. יחד עם זאת מפוקחים שיש להם מסוכנות יתרה, אנחנו נשים דגש אקסטרה. גם מפוקחים שקטים לחלוטין, שלא מתריעים במערכת, לא מרעישים וחיים את חייהם בשקט, גם הם יזכו לראות אותנו באופן תכוף. אנחנו מגיעים גם לביקורי בית יזומים כדי לראות מה הלך הרוח במקום הפיקוח, לראות אם הערבים מסתדרים, לראות אם יש שאלות, אם יש משהו שאנחנו לא רוצים לפספס בהמשך, רגישות כלשהי.

אני אוסיף על זה שעל פי החוק יש לנו מערך של ליווי סוציאלי שאנחנו חייבים להעניק למפוקחים ככל שהם רוצים בכך. לכן מפוקח שמעוניין בכך כאמור מקבל בתחילת הפיקוח שלו, בחודשים הראשונים של הפיקוח, ליווי סוציאלי על ידי זכיין שזכה במכרז, היום זו עמותת "שכולו טוב". היא שולחת נציגים של ליווי סוציאלי אחת לשבועיים למום הפיקוח במידה שעולה עניין שמצריך תדירות יתר יש קצין ליווי סוציאלי ביחידה, שהוא למעשה איש הקשר למול הגורם הזכייני ובאישורו אפשר להגביר את התדירות או להוסיף מפגשים.

הגורם הזה אמור לתווך למפוקח ולבאי ביתו ולערבים שלו את ההבנה וההכרה שמדובר במעצר ולא מה שנקרא מעצר בית, שי גם מפוקחים שהם לקוחות חוזרים, אז חשוב להסביר להם את ההבדלים בין מה שקורה היום לבין מה שקרה בעבר, למרות שהם מבינים את זה די מהר מהנוכחות העיקשת שלנו בשטח מהקשר הבלתי אמצעי של המבררים שלנו עם המפוקחים.

אגב, אנחנו מזהים גם מחויבות של המפוקחים לפי כמות השיחות שאנחנו מקבלים למשל"ט בכל שעה. יש אפילו מפוקחים או מי מטעמם שהתקשר אלינו כדי להגיד לנו שנתקשר למשטרה כי הקשר אתנו הוא יותר ישיר ובלתי אמצעי. אנחנו מזהים מחויבות גם באמצעות הטלפונים שאנחנו מקבלים כדי להודיע שהוא מאחר בחמש דקות, הוא תקוע בפקק, יש שריפה ועוד כהנה וכהנה. אני רוצה לוודא שיש לי חלון, לא רוצה שניתן לו הפרה, העורך דין שלו אמר לו שמותר, מה אנחנו אומרים, כל מיני דברים כאלה. אנחנו בהחלט מזהים מחויבות משיחות הטלפון שכולם מוקלטות לצורך למידה ולצורך יכולת להתחקות אחר אלמנטים מסוימים בשיחות, ככל שצריך אותם אל מול המפוקחים.

הפיקוח כולו מהודק במובן הזה שיש לנו גורמי שטח, גורמי מטה, כולם עובדים יד ביד. יש לנו סמכות להפסיק פיקוח לכאלה שלא מוצאים את עצמם בתכנית. לכאלה שלא מבינים את מרחבי המותר והאסור. היד שלנו לא קלה על ההדק במובן הזה שמפוקח שמתאמץ להצליח בתכנית, מועד פה ושם מחוסר הבנה או מחוסר גורם מפקח הולם, ננסה להכיל בגבול הטעם הטוב. בוודאי לא נחזיק מפוקחים שמקומם לא צריך להיות אתנו ושלא מבינים את גודל האחריות שבית המשפט שם על כתפיהם שעה שהוא לא נתן להם להיות במתקן כליאה אלא נתן להם להיות בבית. נתן בהם אמון נרחב. מי שמועל באמון הזה לא יהיה בפרויקט של האיזוק האלקטרוני אבל אנחנו בהחלט מנסים לראות מיהם אותם מפוקחים שמסוגלים להכיל את הכללים האלה ואת התכנית הזו והקשר הבלתי אמצעי עם המבררים שלנו עוזר לזה לקרות.

במידה ומפוקח לא מבין את הכללים ולא מתמיד בהם, יש לנו הליך מנהלי סדור, יש סוהרים בכירים שמבצעים שימועים. אלה למעשה מפקדי השלוחות האזוריות. יש שלוש שלוחות אזוריות: שלוחת צפון שיושבת ליד בית סוהר מגידו, שלוחת מרכז שיושבת במחוז מרכז ברמלה ושלוחת דרום שיושבת ליד משטרת לכיש באשקלון. לכל שלוחה כזו יש מפקד או מפקדת בדרגת סגן גונדר. הם הגורמים שמבצעים את השימוע שנועד לשמוע את המפוקח לאחר שמטיחים בפניו את ההפרות שהוא ביצע. הוא יכול להצדיק את עצמו, הוא יכול כמובן להגיע עם עורך דין להליך הזה, עם ערב שהוא מחויב להגיע אותו ואנחנו נשמע את כל הנוגעים בדבר. לאחר מכן הגורם המשמע ימליץ המלצתו בפני הממונה על הפיקוח האלקטרוני שהוא הגורם הממונה בחוק, בדרגת גונדר משנה, כשיר להיות שופט שלום, הוא זה שמוסמך לקבל החלטות בעניינם של מפוקחים המפרים את משטר הפיקוח.

יצוין שאנחנו לא גורם חלוט. על החלטת הממונה יש ביקורת שיפוטית מובנית בחוק. ככל שמדובר בבגיר – תוך 72 שעות, קטין – תוך 36 שעות. עניינו אמור להגיע לבית המשפט שבוחן את סבירות החלטת הממונה כפיש התקבלה. הוא מוסמך לאמץ את החלטתו ולהותירו במעצר של ממש עד תום ההליכים. הוא יכול שלא לקבל את החלטתו ולהחזיר מפוקח למקום הפיקוח. יש גם אופציית ביניים הנתונה אך ורק לבית המשפט, שזה להחזיר אותו לפיקוח בתנאים אחרים. ערבים אחרים, מקום פיקוח אחר, עוד ערבים ועוד כהנה וכהנה שינויים שהוא מוסמך לקבל.

כאן למעשה נשלם מעגל הפיקוח האלקטרוני. יש כאלה שנפסק להם הפיקוח ואחר כך חזרו למקום אחר. יש כאלה שכבר הוכנסו למעצר עד תום הליכים מאחורי סורג ובריח וחודש לאחר מכן הציעו מקום פיקוח חדש ונכנסנו אלינו פעם נוספת. זה המעגל השלם של הפיקוח. מתחיל מהחלטת בית המשפט למעצרו של המפוקח באיזוק ומסתיים במידת הצורך באחת משתיים: או בתהליך טבעי של גזר דין או הפסקה בהחלטת בית המשפט מסוג אחר, או בהפסקת פיקוח מטעמנו לאחר הפרות. זה תהליך הפיקוח בכללותו.

תודה, זה היה הסבר מקיף בהחלט. ציינת הפרות, נשמח לדעת כמה הפרות היו בשנים 2019-2020, כמה מהם חזרו למעצר ואת החלוקה בין הפרות טכניות להפרות מהותיות. דבר שני, כשהסברת על האזיק האלקטרוני רציתי לשאול על איזו טכנולוגיה מופעל האזיק? דיברת על הפסקות חשמל, כך שאשמח לשמוע גם על הטכנולוגיה? דבר נוסף שציינת, הזכרת אירוע של הפרה, לא הבנתי כמה זמן עובר מרגע ההפרה עד הרגע שנכנסים למקום הפיקוח. לא היה לי ברור מה קצב הדברים, כשאותרה הפרה, כמה זמן עובר עד למגע עם המפוקח?

הטכנולוגיה שעל בסיסה עובד האיזוק האלקטרוני היא טכנולוגיה שמכונה RF, גלי רדיו מושתתת על תשתית סלולרית. היא קולטת רדיוס, יש במכשיר ארבעה סוגי טווחים, מטווח מינימום עד טווח מקסימלי שמותאם לכיול לגודל המבנה הרלוונטי, מדירת חדר ועד דירת שלוש קומות, עושים את ההתאמה הרלוונטית. ככל שיש חצר למקום שהיא פרטית ומגודרת, ננסה להכיל אותה בטווח האיזוק ככל שהיא נקלטת. התשתית המגבה היא תשתית קווית של בזק. אם שתי התשתיות האלה קורסות, יש סוללת גיבוי של 48 שעות שאמורה לגבות את זה. עד היום לא היו תקלות מרחיקות לכת מעבר לזה שהמערכת קרסה על כלל מרכיביה.

לגבי זה, נדרש שלכל מפוקח יהיה קו בזק, אם יש לו קו טלפון אחר, לא ניתן לקיים את האיזוק?

תשתית בזק היא לגיבוי בלבד. התשתית היא קודם כל תשתית סלולרית. ברוב המוחלט היום של המקומות יש תשתית סלולרית נאותה. יחד עם זאת, הקשר הטכני בין המכשירים לבין התשתית אכן מושתת היום על חברת בזק ואנחנו בפתחו של מכרז חדש שבמכרז הזה אנחנו דורשים שתהיה היתכנות פעולה מול רשתות נוספות. זה בדיוק כדי לענות על הפרמטר הזה.

מתי אמור להיפתח המכרז?

המכרז אמור לצאת ולהתפרסם בסוף השנה.

היום זה מושתת על RF כמו של לחצני מצוקה של קשישים?

אני אשמח אם נציג החברה שנוכח פה יענה על זה כי אני לא בקיאה ברזולוציה המדויקת איך זה עובד. הוכנסו במסגרת המכרז החדש שעתיד לצאת מספר אלמנטים שנועדו לחפות על כשלים כאלה ואחרים, או על חוסרים כאלה ואחרים שהיו במכרז בעת האחרונה.

טוב שאמרת שאתם הולכים לקיים על זה חשיבה לקראת המכרז החדש כי נשמע לי בכובע לא מקצועי, זה נשמע שזה יכול להיות יותר טוב.

אנחנו אחרי החשיבה הזאת. זה אחד הלקחים הברורים והמובנים. זה משהו שהולך להיכנס בפועל כדרישה ואנחנו מקווים שיהיה מישהו שיוכל לענות עליה. זה נועד לפתור את הסוגיה הזאת. אני שבה ומדגישה שמדובר בתשתית שהיא תשתית גיבוי. בראש ובראשונה האיזוק על תשתית סלולרית ולכן התשתית הזו אמורה לגבות במצב של נפילות. בחמש שנים שאנחנו פועלים במתוכנת הזו כמעט ולא היו טענות סביב העניין, למעט מעטות שנבדקו נקודתית ונמצאו להם פתרונות כאלה ואחרים.

אם יש אירוע מפוקח שיצא משטח ביתו, השטח בו האזיק יודע לדבר עם הקו, אתם תדעו לאתר אותו דרך התשתית הסלולרית?

אנחנו לא יודעים לאתר אותו, הטכנולוגיה אינה טכנולוגיית ג'י.פי.אס. ברגע שהאדם יוצא מהשטח שהתיר לו בית המשפט, אנחנו לא יודעים איפה הוא מסתובב ומה מעשיו. זו לא טכנולוגיה שמושתת על איכון ג'י.פי.אס ולכן ברגע שהוא יוצא מהטווח שמותר לו, לדאבוננו אנחנו לא יודעים איפה הוא נמצא.

חלק מהמחשבה שלכם לקראת המכרז הבא לא כולל אפשרות לג'י פי אס?

בהחלט כולל אפשרות לג'י.פי.אס. החוק כפי שהוא כתוב במתכונתו היום אמנם לא מכיל מערך של ג'י.פי.אס, אבל ככל שתתקבל החלטה שכזו, המכרז הבא יהיה ערוך לכך בהחלט.

אי אפשר להפריד את זה מהדיון שעושים פה. אם אנחנו מדברים על הגדלת המכסה אנחנו צריכים לוודא שעומדת לשימוש טכנולוגיה שנותנת מענה באספקטים שונים, שאני מבינה מההסבר שלך שלא קיימים היום. טוב שאתם חותרים לשנות את הדברים במכרז הקרוב הבא. דבר שני, זה נכון יהיה לתת התייחסות קונקרטית ודרישות שיאפשרו שימוש באזיק גם אם אותו מפוקח יצא מהטווח, אם זה בטכנולוגיית ג'י.פי.אס או בכל טכנולוגיה אחרת.

אני מבקשת לחדד במילה את הנושא הזה. הנושא של טכנולוגיית ג'י.פי.אס נדון בזמנו טרום כניסת החוק. הטכנולוגיה קיימת בארץ והיא לא מופעלת. זה בוודאי לא רק לפתחו של שירות בתי הסוהר. צריך להחליט פה החלטה עקרונית איזה אלמנטים מפעילים ואיזה לא. זו אופציה שאנחנו דואגים שתהיה קיימת, אבל החוק כפי שהוא כתוב היום לא ערוך לג'י.פי.אס, צריך יהיה לערוך שימועים נוספים כדי להכיל את הטכנולוגיה הזו, אבל אנחנו נדאג שהיא תהיה קיימת להפעלה ככל שהגורמים הרלוונטיים יחליטו על כך.

זה בפירוש היה על הפרק כשהוועדה המשותפת דנה בחוק וגם לאחר מכן, כשהגשתם את הדיווחים ב-2016-2017, ב-2018 לא היה דיון, אבל נושא הג'י.פי.אס היה כל הזמן על השולחן כמשהו שנתבקשתם לענות עליו.

אני שוב אומרת שהנושא של ג'י.פי.אס הוא זה לא לפתחנו במובן הזה, כשהתקבלה החלטה עקרונית באיזה סוג טכנולוגיה מפעילים את המערך הזה. זו לא הייתה החלטה שב"סית באופייה בהכרח. ככל שיוחלט בהמשך הדרך משיקולים כאלה ואחרים להפעיל מערך של ג'י.פי.אס שיש לו את המורכבות שלו ועל כך יסבירו האנשים הטכנולוגיים, קטונתי, אנחנו נהיה ערוכים לבצע, אבל כמובן שלא מדובר בהחלטה של השב"ס.

אני מבינה שלדעתך זו שאלה למשרד לביטחון הפנים.

בין היתר, יחד עם גופים נוספים.

כמה זמן עובר מרגע ההפרה עד לרגע שאתם חותרים למגע עם המפוקח וכמה הפרות היו בשנים 2019-2020?

ממוצע של הפרות בשנים האלה, בחודשים הרלוונטיים בהם מדדנו באופן מדוקדק בין מרץ לסוף יולי בעקבות העלייה הדרמטית של הקורונה שהיוותה עלייה משמעותית במספר המפוקחים, אז ב-2019 בתקופה מקבילה היו 349 הפרות, בעוד שבתקופה מקבילה בשנת 2020 היו 460. אני בהחלט יכולה להגיד שכמות ההפרות לא גדלה משמעותית בכלל כי מדובר בהלימה עם העלייה במספר המפוקחים. מדובר על אחוז ביחס לכלל המספרים, נשארה אותה רמת הפרות. לא זיהינו עלייה במספר ההפרות, לא זיהינו בעליה במספר התגובות החריגות הנדרשות מאתנו, אנחנו יכולים לומר שהפיקוח נשאר איתן ויציב גם בעלייה הדרמטית של תקופת הקורונה. לא זיהינו עלייה ניכרת במספר ההפרות, על אף הגדילה המשמעותית במספר המפוקחים.

המספרים כוללים גם הפרות טכניות וגם הפרות מהותיות?

הפרות טכניות מבחינתנו הן לא הפרות. ככל שמדובר במצב שבו חלה תקלה טכנית במכשיר או הייתה נפילת חשמל באופן כללי שאנחנו כמובן מוודאים אותה מול חברת חשמל לא רק על בסיס מה שהמפוקח אומר לנו, זו לא הפרה שתיזקף לחובתו של המפוקח אם הדברים לא תלויים בו. יותר מזה, יש אירועים שמתחילים בהפרות ואחר כך נסגרים כי הם מגובים במסמכים. למשל אדם שמביא מסמך רפואי, מביא פרוטוקול מבית המשפט שמעיד על שעת יום הדיון שבאמת היה ארוך יותר מהחלון שניתן לו מלכתחילה ועוד כהנה וכהנה נסיבות שסוגרות את האירוע לא כהפרה. משהו שמהותו טכנית ואינו נזקף לחובתו של המפוקח. כאשר עוברים לדברים שכן נזקפים לחובתו של המפוקח, יש הפרות שהן הפרות רגילות, שזוכות לטיפול ויש הפרות שהן הפרות מהותיות, שהחוק קבע לנו מהן.

החוק נתן ארבעה סעיפים שונים שמגדירים לנו הפרה מהותית באופייה. זה יכול להיות יציאה ממקום הפיקוח שלא על פי התכנית שנקבעה לו, שבפרשנות מרחיבה של הסעיף יש גם שימוש בחלון שלא למטרתו. למשל מפוקח שקיבל חלון ליציאה לדיון משפטי ובמקום זה בחר ללכת לאכול עם המשפחה או לים או כל מקום אחר, זו הפרה מהותית. הפרה מהותית נוספת יכולה להיות ניסיון להזיק לציוד הפיקוח למקלט או לאזיק. הפרה נוספת יכולה להיות ביצועה של עבירה נוספת בתקופת הפיקוח ולבסוף, חוסר שיתוף פעולה עם מי מנציגי החברה המפעילה, משטרת ישראל או שירות בתיה סוהר. זה למעשה מה שהחוק מכנה הפרה מהותית.

כשדיברתי על מספר ההפרות זה כולל גם הפרות מהותיות באופיין וגם הפרות רגילות או הפרות שנדרש סבר של שתי הפרות כדי שנגיע לשימוע. למשל היעדר של ערב במקום הפיקוח. בית המשפט קבע ערב למפוקח, באנו לביקור יזום והמפוקח היה ללא ערב. לא די בהפרה אחת כזו כדי שאדם יובא לשימוע ולהפסקת פיקוח, אלא בפעם הבאה שנבוא והוא יהיה לאל ערב, אז נטפל בזה במישור הזה. כך שמספר ההפרות שנתתי כולל גם הפרות שהם רגילות וגם הפרות שהן הפרות מהותיות.

לשאלתך השלישית, מטבע הדברים, היות והמפוקחים שלנו פרושים מדן ועד אילת ויש לנו שלוחות אזוריות שמורכבות משלושה צוותים של מבררים עכשיו, כמובן שהם יורחבו בעת הצורך, נכון להיום בשלוחה צפונית יש לנו ארבעה צוותים? אבל הפרישה היא פרישה ארצית על כל המשתמע מכך ולכן מטבע הדברים אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום תוך דקות. כמובן שאנחנו מערבים את משטרת ישראל ופותחים אירוע שם ויש לנו את הסיירים של החברה המפעילה שנדרשים להגיע למקום הפיקוח עד שעה מקסימום, בדרך כלל זה קורה הרבה לפני ומעבירים את המידע בצורה המהירה ביותר.

במקביל לשליחת הסייר, מרכז השליטה שלנו כבר פותח אירוע ב-100, אין מצב שבו מפוקח יצא ועכשיו מחכים שתקרה הפתעה ורק אחר כך מתעוררים. מרכז השליטה שלנו פעיל 24/7, 365 יום, מגיב לאירועים בדקות. שולחים צוות למקום הפיקוח, שולחים סייר למקום הפיקוח. משתדלים לעשות את זה בדרך המהירה ביותר. לדאבוננו אנחנו לא יכולים להתחייב על דקות מכיוון שאנחנו פרושים מדן ועד אילת. יחד עם זאת אנחנו משתדלים לעשות את זה בדרך המהירה ביותר והיעילה ביותר.

תודה רבה על ההסבר המקיף והתשובות לשאלות. מר דן גפן, ראש מטה השר לביטחון פנים, בבקשה.

שלום וברכה. אני רוצה לתת הקדמה קצרה ולציין שסוגיית האיזוק האלקטרוני רלוונטית גם לעניין הצפיפות אבל גם לעניין זכויות האסיר, אני אצטט מדו"ח דורנר ודו"ח גולדברג שיש הלימה בעונש של הבן אדם. ככל שניתן ללא סיכון למצוא פתרון מאסר שהוא פחות קשה, אז בהחלט שתהיה הלימה.

גם סוגיית הצפיפות היא סוגיה של זכויות אדם. הצפיפות בבתי הסוהר היא בעיה רצינית, לא רק בגלל שבג"ץ אמר זאת, אלא בגלל שמאז ומעולם זה היה ברור לכולם וההיסטוריה הישראלית מלאה בחוקים שהמטרה שלהם הייתה לצמצם צפיפות. צפיפות בבתי הסוהר זה דבר שגורם בין היתר לפגיעה בכבודם של האנשים, על אף שהם אסירים ומגיע להם להיענש, אבל בסופו של דבר כשאתה שם אסירים לא מסוכנים עם אסירים מסוכנים, או אסירים במצב קשה, הם הופכים לאנשים מסוכנים אחר כך וזו לא המטרה שלנו.

לגבי הטכנולוגיות השונות, הנושא הגיע גם אלינו, הדברים האלה נמצאים על שולחננו, אנחנו בוחנים אותם ואם תהיינה לנו תשובות יותר קונקרטיות לגבי זה, נעדכן בהמשך.

נשמח לקבל עדכון. תודה.

מאחר שנושא האסירים עלה על השולחן לצד נושא העצורים, האם אפשר לקבל נתונים לגבי המספרים היחסית מועטים של אסירים המשוחררים על תנאי ברישיון עם אזיק אלקטרוני? אני יודעת שהיה רצון שדווקא פלח מספר האסירים יגדל, איפה הדברים עומדים היום? מה המדיניות? לדעתי המספר הכולל הוא 10% משמשים לשחרור של אסירים ברישיון.

הנתונים שקיבלתם הם גם הנתונים שאני קיבלתי. בהשכלה הסטטיסטית שלי יש בזה גם היגיון מסוים לאור העובדה ששיעור המסוכנים מקרב האסירים, אני מרשה לעצמי להעריך כי לא מדדתי את זה באופן מדעי, כנראה גבוה יותר משיעור המסוכנים בקרב העצירים, לכן זה יכול להסביר את זה. את צודקת לגבי העיקרון שחלופות מאסר באופן כללי, או מאסר בקהילה זה בהחלט כיוון שאנחנו מחפשים אותו, מכוונים אליו ויש גם את דו"ח דורנר שמדבר על כך. הרעיון הוא שגם אסיר ישאף להיות יותר טוב גם כדי לקבל את אותה חלופת המאסר וזה גם יעזור לו לא להתחבר לגורמים שליליים בתוך כתלי בית הסוהר.

אני מבינה שהרשות לשיקום האסיר הייתה שמחה לקבל יותר מכסות. שהמכסות נקבעות לה מראש. כי האסיר שכבר ריצה את מרבית המאסר שלו הרבה פעמים משוקם ויש שם עיקרון מסדר מאוד ברור של שיקום אסיר באמצעות שחרור באזיק. האם הכוונה כשהמכסה תגדל לתת יותר לאסירים? מה המדיניות בעניין הזה הולכת להיות? כרגע המכסה היא בידיים של השר.

אשמח לקבל פרטים. אני לא מכיר את הפרטים לעומקם בהקשר הזה. תעבירו לנו את השאילתות בצורה מסודרת ואני מבטיח לבחון את זה.

תודה רבה. נעבור להתייחסותה של ד"ר נורית יכימביץ' כהן ממרכז המחקר והמידע שהכינה מסמך על הפיקוח האלקטרוני כחלק מנושא רחב יותר. תודה על האינפורמציה שהנגשת לנו לפני הדיון, נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך בעניין.

אני רוצה להתחבר בקצרה לנושא המסוכנות. את המספרים בתקופת הקורונה שמעתם כבר, אנחנו עם 800 ו-700 מתוכם עצורים עד תום ההליכים. אבל אחד הדברים שלמדנו בזמן שגרה זה שניצול התקנים לא היה מלא. נתונים על פיקוח אלקטרוני הגיעו אלינו בכמה נקודות זמן כשאני יכולה להגיד שב-2018 היה בערך 50% ניצול וב-2019 שיעור הניצול גדל לכ-70%, אולי מעט יותר. אבל הדבר הגורף ביותר שאפשר להגיד זה ששיעור הניצול אף פעם לא היה מלא, אף פעם לא הגענו ל-750 תקנים.

שאלנו את עצמנו למה זה קורה? קיבלנו תשובה ממשרד המשפטים שהבהירו לנו שבעצם אין מטרה למצות את מספר התקנים המלא, שהיה אז 750, הדבר אופטימלי ביותר הוא להפנות לפיקוח האלקטרוני את מיש רמת המסוכנות שלו מאפשרת את זה, מי שנחשב ללא מסוכן. זה מה שגרם לנו לבקש לקראת הדיון הזה משב"ס נתונים לפי סוגי העבירות.

אין לנו נתונים על התפלגות העבירות לפני משבר הקורונה, אבל אפשר לראות במסמך שהעברתי לוועדה טבלה שיש בה את סוגי העבירות. ניתן לראות שחלק מהעבירות הן עבירות חמורות של אלימות, לרבות רצח. זה לגבי רמת המסוכנות של ה-700 עצורים. במסמך לא מופיעים נתונים שהגיעו אלי אחרי שסגרנו את המסמך לגבי ה-97 אסירים שהם אסירים ברישיון ששוחררו באמצעות ועדת שחרורים ונמצאים באחריות רש"א. גם בקרב האסירים האלה יש לנו אסירים שריצו מאסר בגלל רצח, הריגה ועבירות חמורות כגון זה.

תודה רבה. אני אשמח להתייחסות לעבירות שהציגה נורית במסמך, אני מודה שמעט החריד אותי לראות שמשחררים בפיקוח אלקטרוני עצורים באשמה של אונס בכוח או באיומים, רצח. עו"ד סיזל, האם תוכל להניח את דעתנו בנושא הזה?

במסגרת ההסדר החוקי שנקבע בחוק למעשה חלק מההסדרה של הנושא של הפיקוח האלקטרוני, היה לקבוע רשימה של עבירות שהאחראים לביצוע אותן עבירות לא יוכלו להיכנס לתכנית הפיקוח האלקטרוני. אם מדובר במי שחשוד בעבירה של חברות בארגון פשיעה, אם חשוד בביצוע של אלימות במשפחה, אלימות חמורה וכדומה, בגלל שאותה אוכלוסייה היא אוכלוסייה בעלת מסוכנות גבוהה.

יחד עם זה, על פי דרישה של אנשי היועץ המשפטי לממשלה ובצדק, נשאר פתח לבית המשפט להחליט מטעמים מיוחדים שירשמו גם אותם לקלוט במסגרת תכנית הפיקוח האלקטרוני. כך שאם ברשימה שקיבלת לעיונך את רואה גם כל מיני חשודים בביצוע עבירות חמורות שנקלטו בפיקוח האלקטרוני, זה בגלל החלטה שיפוטית כי בסופו של דבר ההחלטה היא החלטה של בית משפט ובית המשפט, יש לו והוחלט להשאיר לו את הפתח גם להכניס כל מיני נאשמים בביצוע עבירות שמופיעות ברשימה של העבירות המוחרגות, להכניס אותם בכל זאת למסגרת התכנית של הפיקוח האלקטרוני. כך שגם אם לא נוח לנו עם זה, בסופו של דבר מדובר בהחלטה שיפוטית.

תודה. אני ארצה לשמוע בנושא הזה גם את נציג הפרקליטות, עו"ד ארז בן ארויה.

צהריים טובים לכולם. אתייחס לכמה נושאים שעלו קודם, כפי שאמר עו"ד סיזל היועץ המשפטי מהבט"פ, ההחלטה אם להורות על מעצר בפיקוח, זה לא שחרור לפיקוח אלקטרוני, אלא מעצר בפיקוח אלקטרוני וזה חשוב, כי כך קבע המחוקק, שהסטטוס הנורמטיבי של אדם שנמצא בפיקוח אלקטרוני הוא סטטוס של עצור, זה מי שלא מתאים לחלופת מעצר, כלומר לשחרור בתנאים מגבילים אלא מקומו בבית מעצר. בית המשפט רשאי, לא חייב, לבחון אפשרות להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

כפי שציין אריאל, המחוקק קבע שעבירות שיש לגביהן חזקת מסוכנות כפי שקבוע בחוק המעצרים ועבירות נוספות כמו ארגוני פשיעה וכדומה, לנאשמים שמיוחסות להם עבירות כאלה הם ככלל לא מתאימים בכלל לשהות במעצר בפיקוח. ההחלטה הסופית היא שלהם, לעיתים מורים על מעצר בפיקוח גם של נאשמים בעבירות רצח וכן הלאה, על אף התנגדות הפרקליטות.

אני אבקש שתחדד לי לגבי רצח, זו דוגמה מובהקת, החוק קבע שעבירה שנעשתה באלימות או באכזריות תוך שימוש בנשק קר או חם לא אמור להיכנס לתחום של אפשרות לאיזוק אלקטרוני. אז איך זה מסדר עם רצח?

גברתי צודקת. רובם של תיקי הפרקליטות, שהם כ-10% מכלל התיקים הפליליים המתנהלים במדינת ישראל, חלקם הגדול הם תיקים של פשיעה חמורה, ברוב התיקים הנאשמים בהם לא מתאימים למעצר בפיקוח אלקטרוני ובכל זאת אנחנו רואים מספרים של כמה מאות בפילוח לעומת התביעות המשטרתיות, מספרים גבוהים גם בעבירות של פיקוח אלקטרוני.

כאשר בית המשפט קובע שיש חולשה בראיות לכאורה ולכן אפשר לבחון מעצר בפיקוח אלקטרוני. כאשר הוא מתבסס על רמת מסוכנות ממוקדת, נקודתית כזו שאפשר לתת לה מענה באמצעות פיקוח אלקטרוני. אלה טעמים מיוחדים שביתה שמפט, שבסוף ההחלטה היא שלו, מוצא.

עם חלק מההחלטות אנחנו לא מסכימים, עם רובם לדעתי, כאשר מדובר בפשיעה חמורה. לכן אנחנו בהחלט מנסים להתמודד עם המצב הזה. אנחנו רואים את המספרים ואנחנו רואים שיש לא מעט נאשמים בפשעים חמורים שנמצאים במעצר פיקוח אלקטרוני על אף ההתנגדות של התביעה הכללית.

האם ההוראות של חקיקת הקורונה השפיעו בעניין הזה? הוראה בסעיף 10 לחוק קיום דיונים בוועדות חזותית, מה שהיה דיוני מעצר, שמבקש בית המפשט לשקול את חיוניות המעצר בהתחשב בסיכון להידבקות. האם הסעיף הזה גם גרם לעלייה בשליחה למעצר בפיקוח?

אני לא יודע להגיד ספציפית לגבי פשיעה חמורה, אין לי את הפילוח הזה, אבל בהחלט העלייה בעצורים בפיקוח בחודשים האחרונים על רקע מגפת הקורונה, זה בהחלט נתון שבתי המשפט שמתחשבים בו. אבל צריך לזכור ולהזכיר את מה שאנחנו אומרים מתחילת הדרך, בלי קשר לקורונה, מדיניות התביעה במעצרים היא בחינה פרטנית של כל תיק ותיק. לא ניתן להגדיר מראש קריטריונים שנוכל להגיד מראש שאת האיש הזה נסכים שיהיה במעצר פיקוח אלקטרוני, מכיוון שמעורבים פה הרבה נתונים שאנחנו לא יודעים אותם בתחילת הדרך.

זו יכולה להיות עוצמת הראיות לכאורה, זה יכול להיות ההתאמה של אותו אדם לפיקוח אלקטרוני, ההסכמה שלו, שנדרשת על פי החוק, אולי הוא לא מסכים להיות בפיקוח אלקטרוני ואז אנחנו לא מדברים על זה בכלל. אם יש לו מפקחים ראויים, אם יש מקום ראוי לבצע את הפיקוח האלקטרוני. מה יאמר תזכיר המעצר, אולי בתזכיר המעצר יתגלה שהוא סובל מהתמכרות או שימוש לרעה באלכוהול, סמים ולא יכול להחזיק במקום פיקוח במעצר אלקטרוני.

לכן הנתון של מגפת הקורונה הוא עוד נתון, אבל הוא לא יכול לגבור על יתר הנתונים האחרים ועל הערכת הסיכון הכוללת, החשש מהימלטות, השפעה על עדים, שיבוש מהלכי משפט. הערכה הקונקרטית לגבי עילות המעצר האלה בעניינו של נאשם איקס או וואי. הוא נכנס לשקלול הזה, השקלול הפרטני שנבחן על ידי בית המשפט.

אמרת שהשיקול של הקורונה לא יכול לגבור על השיקולים שציינת, זו עמדת הפרקליטות ומשהו שאתה ידע שמובנה בשיקול דעת בית המשפט?

עורכת דין שושי פרידמן סומך ממשרד המשפטים, תקנות צו חירום מנעו את שיקול חיוניות המעצר כחלק ממכלול השיקולים שצריכים להכריע האם להכניס אותם למעצר במקום מאסר. ברור לכולנו שהשיקולים הרגילים של מעצרים ממשיכים להתקיים מבחינת זה שאין שאלה אם יש מסוכנות גבוהה לאדם שיכולה להיות מאובטחת רק מאחורי סורג ובריח, גם אם מסכנים אותו בסיכון של קורונה, שירות בתי הסוהר עושה מעל ומעבר כדי למנוע את הסיכון הזה, אבל הוא יצטרך להיכנס למקום מעצר.

ברור שהשיקול הציבורי של מסוכנות גובר.

כן. אבל זה ברור גם שכמו תמיד במאסר מדובר באיזון שנבחן כל מקרה לגופו בבית המשפט.

ברור, השאלה אם יש הבנייה אם בהנחיה של הנהלת בתי המשפט שברור ששאלה של מסוכנות לציבור לא יכולה לבוא אחרי השיקול של האם אנחנו בתקופת קורונה או לא.

ככל שהמסוכנות יותר גבוהה, שיקול הקורונה יהיה נמוך יותר והפוך. הדברים נובעים מהאופן שבו תקנות לשעת חירום נוסחו והיחס ביניהם לבין הקורונה.

רק שהתקנות לא בתוקף.

יש את החוק.

יש תקנות, אבל השאלה איך השופטים נותנים את שיקול הדעת כשהם לפי החוק צריכים להתחשב בסיכון ההתדבקות בנגיף הקורונה בעת שהותו במעצר. אני לא יודעת אם יש הנחיות של הנהלת בתי המשפט. איך השופטים לוקחים על עצמם לקבל את ההחלטה בעניין הזה? איך הם יודעים מה קורה בבתי המעצר? האם הם יודעים כמה עצורים נדבקו בקורונה בעת שהייתם במעצר?

ככל הידוע לי חלק מהנתונים האלה מוצגים בפני בית המשפט, אבל אולי שירות בתי הסוהר יוכלו להתייחס לזה.

אני אבקש להשלים את דברי, כמו שתיארה עו"ד שושי סומך, האיזון בהליך מעצר, בלי קשר לקורונה, הוא איזון עדין מאוד. כבוד השופט עמית מבית המשפט העליון הגדיר זאת פעם כתפירת חליפה באופן ידני לכל עצור. אז כמובן נכנס גם השיקול של חשש מהידבקות בקורונה. אנחנו מוסיפים את זה לסל השיקולים, בית המשפט בסופו של דבר צריך לאזן בין רמת הסיכון כמו חשש מהימלטות, השפעה לדין ושיבוש, עם החשש שאותו עצור ידבק יחד עם יתר זכויותיו כעצור. הוא מבצע את האיזון, זו מלאכה עדינה, פרטנית ויש המון שיקולים שעולים וצפים בכל תיק תוך כדי הליך המעצר.

אם יורשה לי להתייחס לשתי נקודות נוספות שעלו בדברי הדוברים הקודמים, ראשית הנושא של ג'י.פי.אס, אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון גדול מידי, אעיר שהשאלה של הג'י.פי.אס מעוררת שאלות רחבות יותר מאשר איתורו של אדם שנמצא מחוץ למקום הפיקוח. צריך לזכור שהג'י.פי.אס מייצר נתונים כל הזמן ועולה שאלה של פרטיות, שאלה של אגירת הנתונים, עולה שאלה האם אפשר להשתמש בנתונים שנאגרו לצורך איתורו כאשר הוא מבצע עבירה אחרת או כדי לחקור עבירה אחרת.

בחוק גם קבוע שמנהל יחידת מעוז ידאג שהאזיק האלקטרוני יעמוד במצב שהוא לא מחלל שבת וחג, אני לא יודע מבחינת הטכנולוגיה של ג'י.פי.אס אם זה אפשרי, זו שאלה שצריך לברר אותה. זה לא נושא טכנולוגי גרידא אלא הוא מעורר המון שאלות בהיבטים אחרים של פרטיות וזכויות וכמובן אמינות המערכת, יכולת מבצעית ושאר דברים.

אני רק אגיד ששאלת הטכנולוגיה זו שאלה שצריכה להיבחן, צריך לבחון שהטכנולוגיה הנוכחית שבה משתמשים לא מפספסת אלמנטים חשובים ביכולת הפיקוח ועל זה ענתה לנו תמר מהשב"ס שהם עושים בחינה כזו. זו בהחלט שאלה שצריך לדון בה והעלתה אספקטים חשובים נוספים כמו שמירת שבת וכו'.

צריך להבין מה היכולות של כל הנושא של הפיקוח האלקטרוני. זו יכולת להתריע בדיעבד. הוא לא מונע ביצוע עבירות נוספות או בריחה. לכן גם השימוש בו צריך להיות מושכל. צריך להבין מה המערכת ומה המגבלות שלה.

נקודה נוספת שרציתי לדבר עליה היא הנושא של יותר מכסות לאסירים ברישיון. בחוק נקבע שיחידת מעוז לא אחראית על הפרות של אסירים ברישיון. יחידת מעוז מטפלת בהפרות של עצורים. מיש הוא אסיר ברישיון נמצא בפיקוח תחת המסגרת של רש"א שהם אמורים לבצע את בירור ההפרה, האם הייתה הפרה או לא הייתה ולקחת בחשבון מה טיב ההפרה ומה משמעות ההפרה על רקע תהליך השיקום שאותו אסיר משוחרר או אסיר ברישיון עובר. יש לזה היבטים בשאלה האם להגדיל את המכסות לרש"א, האם הם נותנים מענה בהיבט הזה שאסירים לא מפרים או מפרים ואנחנו לא יודעים מזה.

שתי נקודות נוספות, אמרה תמר, יחידת מעוז ערוכה להגדלת המכסה ולטיפול. לנו מאוד חשוב לחזור ולהדגיש, ככל שמגדילים את מספר המפוקחים הפוטנציאליים, 1250 מבחינתנו זה המספר אבל הוא לא חייב להתמלא אם אין לנו אנשים שיכולים להיות שם. כמובן שהיחידה צריכה להיות ערוכה וצריכים להיות לה תקנים כדי שהמשך הפיקוח ועבודת יחידת הפיקוח תהיה אפקטיבית ותרתיע את המפוקחים שנמצאים.

תודה על הדברים. על הדבר האחרון שציינת שאלנו בתחילת הדיון את רב כלאי תמר דורי והיא ענתה בצורה מקיפה, כי אי אפשר להעלות את המכסה בלי לדאוג שתהיה תשתית ראויה להתנהלות אם המכסה החדשה, לאחר שתאושר.

שמעתי את הדברים שגברת דורי אמרה, רציתי רק לציין את עמדת הפרקליטות בהיבט הזה כי שואלים אותנו על מדיניות התביעה ואם חלילה נסבור על סמך הנתונים שיש ירידה משמעותית באפקטיביות הפיקוח, נצטרך לעשות שינוי חשיבה בכל תיק ותיק האם האדם הזה מתאים לפיקוח אלקטרוני כאשר יש ירידה באפקטיביות של האכיפה.

תודה רבה.

שמי אירית, מהרשות לשיקום האסיר. הייתי רוצה להתייחס לנושא של האסירים בפיקוח עם איזוק אלקטרוני. קודם כל היום אנחנו מאושרים למכסה של 150 אסירים באיזוק מהווים כ-20%, בנקודת הזמן הנוכחית מתוך ה-750 המספר הזה צפוי לעלות. הייתי מבקשת להעלות את זה לדיון, אם עכשיו או בהמשך, כי מבחינת התמהיל זה לא משהו שנקבע בחוק באופן מסודר, אם רש"א אמורה באופן קבוע לקבל 20%? האם זה אמור לרדת בתקופות מסוימות? לעלות? זה נושא שלא מוסדר וחשוב לדבר עליו בפורום הזה או בפורום אחר.

נושא נוסף שהייתי רוצה להעלות ולשתף זה הנושא של אסירים ששפוטים למאסרים קצרים. מדובר באסירים שנשפטים על ידי היחידה למאסרים קצרים של ב"ס, היחידה הזו לא מוסמכת על פי חוק לשחרר אסירים עם איזוק אלקטרוני. מספר האסירים ששפוטים למאסרים קצרים הולך ועולה. הגיע בשב"ס למשהו כמו 40%, אנחנו בונים להם תכניות שיקום, אין לרש"א אפשרות גם לשלב את הרכיב של הפיקוח האלקטרוני לאותם אסירים ואנחנו גם מציעים, אולי לא במסגרת הוועדה הזאת, לוועדות המשך, שגם האוכלוסייה הזו תיכנס לתוך הפיקוח האלקטרוני. מדובר במספר לא מבוטל של אסירים.

תגדירי שוב על איזו אוכלוסייה את מדברת?

מדובר באסירים ששפוטים עד שנת מאסר אחת בלבד. האסירים האלה נדונים ביחידה למאסרים קצרים ולא בוועדות השחרורים, רק לוועדות שחרורים יש היום על פי חוק את הסמכות לשחרר אסיר בשחרור מוקדם עם איזוק אלקטרוני. הסמכות הזו לא נתונה ליחידה למאסרים קצרים.

החלוקה לאוכלוסיות שיכולות לקבל את האיזוק לא נקבעת בחוק?

השר קובע את החלוקה. הוא לא חייב לקבוע בצו עצמו, אבל הוא קובע את החלוקה. המכסה כוללת גם וגם.

אז זו בעצם דרישה מהמשרד לביטחון פנים לבחון את העניין.

לגבי האוכלוסייה שמתאימה לאיזוק אלקטרוני. כידוע, האסירים שאנחנו מגבשים עבורם תכניות שיקום אלה אסירים שכבר ריצו את רוב המאסר ונותר שליש עד לשחרור המלא. לאורך שנים אנחנו מוצאים כ-50% קצת יותר מהאסירים שמתאימים לתכניות שיקום בשחרור מוקדם ובתוכם גם אסירים שמתאימים יותר לאיזוק אלקטרוני.

מבחינת השיקולים שלנו, דווקא אותם אסירים היותר רצידיוויסטים, יותר מורכבים, יותר צעירים, כל האוכלוסיות שמבחינת הצרכים הקרימינוגנים שלהם מצריכים הידוק נוסף, הם אותם אסירים שמתאימים לפיקוח אלקטרוני. זה משהו שהוא בניגוד למה שנאמר לגבי העצורים.

שמעתי שדובר על נושא אסירים שמרצים מאסר על רצח, הריגה, עבירות מין ועבירות קשות אחרות שכביכול לא מתאים להם האיזוק. הייתי רוצה לשפוך אור על העניין, דווקא מבחינה סטטיסטית ורואים את זה בכל העולם לא רק בארץ, אחוזי הרצידיוויזם בקרב אסירים שביצעו עבירות רצח ועבירות מין הם הכי נמוכים. הם האסירים "הכי פחות בעייתיים". אלה אסירים שריצו מאסר לאורך שנים ארוכות ודווקא בקרב האסירים האלה רואים אחוזי מועדות הכי נמוכים. מבחינת השיקולים זה לאו דווקא השיקול הזה.

בנקודת הזמן היום לרש"א יש 98 אסירים בפיקוח אלקטרוני כש-30% מהם הם אסירים שריצו מאסר על עבירות כלפי חיי אדם ופחות עבירות מין. מבחינת רש"א, כשבאנו לשקול אם אסיר מתאים לתכנית שיקום או לא, יש מרכיבים נוספים שמובילים אותנו להחלטה אם צריך איזוק או לא, לאו דווקא העבירה עצמה. יש עוד גורמים מסביב שמשפיעים על ההחלטה.

לא הבנתי את מה שאמרת על ה-30%. עשית הבחנה בין עבירות מין לעבירות של פגיעה בחיי אדם במובן של רצח?

היום כשליש מהאסירים המפוקחים שלנו הם אסירים שישבו על עבירות מאוד קשות. אין עבירה כזו או אחרת שבגינה נחליט אם לאזוק אסיר כזה או לא. זה לא שעם עבירות מסוימות נגיד זה אסיר שמתאים לאיזוק אלקטרוני ובגין עבירות אחרות הוא לא מתאים לאיזוק אלקטרוני. שלא רק אופי העבירה הוא זה שיקבע אם האסיר הוא מועמד מתאים לאיזוק אלקטרוני.

הבנתי שיש שיקולים נוספים, אבל ההגדרות בחוק לעבירות שלא ניתן לעשות בהם איזוק אלקטרוני מתייחס רק לעצורים ולא לאסירים?

יש שיקול דעת שלם בתיקון שנעשה בחוק שחרור על תנאי ממאסר, תיקון עקיף.

שם יש גם איסור על איזוק בעבירות מסוימות?

שם זה לא על עבירות, זה בהסכמת העציר, חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר.

זה יכול להיות על כל עבירה.

כן. אין שם הגבלות מבחינת העבירה.

אני מניחה שרצח זה במקרה של אסירים ולא של עצורים?

הטבלה כאן היא רק לגבי עצורים.

בבקשה אירית.

לגבי המספר הנתון כיום שהוא מתחת למכסה שאושרה לנו, אני אקח אתכם קצת אחורה, בזמנו כשהוחלט בהחלטת ממשלה להגדיל לרש"א את המכסה מ-75 ל-150 לצד זה לא קבלנו תקציב ייעודי או תקינה וזה סיפור שנמשך הרבה חודשים, האם רש"א צריכה לממן? המשרד לבט"פ? בסופו של דבר היום אנחנו יכולים לחזור ולפקח על 150 אסירים בנקודת זמן כדי להעלות את המספר הזה זה קצת לוקח זמן אבל זו המטרה וגם נגיע ליעד הזה. הייתה תקופה שהיינו עם 150 אסירים בפיקוח בנקודת זמן והיום אנחנו שואפים להגיע למספר הזה.

הפיקוח שלכם הוא הפיקוח המקביל לפיקוח של השב"ס על עצורים?

הפיקוח הוא דומה. אנחנו עובדים עם יחידת פקד בממשק של ערוץ מאובטח. אנחנו מקבלים מהם מידי יום דוחות של אירועים. התפקיד של מפקחי האיזוק שלנו הוא לבדוק האם מדובר באירוע או בהפרה. הדברים נעשים בשיתוף פעולה מלא עם יחידת פקא"ל (יחידה לפיקוח אלקטרוני) ולציין שכל אסיר שנמצא בפיקוח אלקטרוני כמובן יש לו מעטפת שלמה של מרכיבי שיקום נוספים. הוא נמצא בטיפול פרטני שבועי, בטיפול קבוצתי, בפיקוח תעסוקתי, כך שהרכיב של האיזוק האלקטרוני הוא רכיב נוסף שמהדק את התכנית והופך אותה להרבה יותר אינטנסיבית. כאמור מתאים לאסירים שמבחינתנו זקוקים יותר בתכנית השיקום לבקרה נוספת.

בהיקף אני מבינה שאתם בשיעור נמוך יותר מהעצורים, אבל אשאל לאור ההעלאה המוצעת ל-1250 ולאור זה שזה צפוי לעלות גם בגזרה שלכם, האם אתם ערוכים מבחינת כל ההיבטים להגדלה הפוטנציאלית הזאת?

אם נוכל להגיע ל-250 בתקופת זמן קצרה אז התשובה היא לא. כולכם יודעים שגם בעידן הקורונה אנחנו נפגשים עם האסירים כלל כמספר שבועות לפני ועדת שני שליש, כיום הכניסה לכלא מאוד מוגבלת, הראיונות נעשים בשיתוף בווידאו, כל הדברים האלה מאוד מקשים עלינו. לכן התהליכים היום הרבה יותר איטיים. נוכל להגיע ליעד הזה, אבל זה ייקח מן.

לכן אני מעלה בהזדמנות הזו את הנושא של מאסרים ששפוטים לתקופת זמן קצרה של עד שנה. אין לי ספק שבמידה והנושא הזה יידון בצורה רצינית ותתקבל החלטה שניתן יהיה לפקח על האסירים האלה באיזוק אלקטרוני, המספר יעלה. יהיה לנו הרבה יותר קל להגדיל את מספר האסירים המתאימים גם בתוך האוכלוסייה הזאת.

גם אם אנחנו מעלים את הטוטאל, החלוקה נעשית על ידי המשרד לביטחון פנים. נכון שהיא לא תעלה את החלק של האסירים כל עוד אתם לא מאשרים שאתם ערוכים לזה. אחרת אין שום היגיון בעיני.

כפי שנאמר בהתחלה, אין היום תמהיל קבוע בין רש"א לבין יחידת פקא"ל לבין העצורים. היום זה עומד על 20%, זה עוד נתון שצריך לדון בו. האם זה אמור באופן אוטומטי להישאר 20%? אם זה נשאר נצטרך לעלות ל-250.

רק שאתם לא יכולים לעלות אם אתם לא יכולים לעלות.

זה תלוי גורמים נוספים שלא בשליטתנו, גם החלטות של ועדות שחרורים שלפעמים מחליטים גם לא לשחרר. עם כל הרצון הטוב שלנו והכנת תכניות שיקום, הרבה פעמים ועדות שחרור מקבלות מידע מסוים מהמודיעין, משטרה, שב"ס ומחליטות שלא לשחרר, זה משהו שלא בידינו. גם מבחינת כוח האדם הנוסף שיידרש לרש"א, מדובר בעוד תקן לצד העלייה במספר, נצטרך תגבור בנושא הזה.

ניסיתי להגיד שלא ניתן להרחיב את השימוש בזה כל עוד אין תשתית הולמת אצלכם לתפעל את זה , להשגיח ולפקח על זה. ממה שאת אומרת, האם ייתכן שוועדת שחרורים תחליט לשחרר אסירים לפתרון הזה של איזוק אלקטרוני בכמות כזו שאתם לא ערוכים לקלוט? אנחנו יכולים להיות עדים לאירוע כזה?

לא, מכיוון שבדרך כלל על פי רוב אנחנו ממליצים לוועדת השחרורים להוסיף נדבך של איזוק אלקטרוני לתכנית השיקום. בעבר, לפני שנים, הוועדה שמרה לעצמה את הזכות אם להחליט, עד היום יש לה את הזכות להחליט, אבל בדרך כלל היא זו שהחליטה אם לשחרר עם איזוק או לא, זה כבר מזמן לא עובד כך. בדרך כלל כשאנחנו מגישים עבור אסיר תכנית שיקום, אנחנו כוללים את הנדבך של האיזוק האלקטרוני ובמידה והוועדה סבורה שאסיר ראוי לשחרור מוקדם היא פונה ליחידת פקא"ל לצורך ביצוע היתכנות ובמידה ויש היתכנות ותכנית השיקום מקובלת על הוועדה אז היא מורה על שחרור המוקדם של האסיר.

תיאורטית גם בלעדיכם היא יכולה להחליט החלטה כזו?

על שחרור עם איזוק אלקטרוני? היא יכולה להחליט אבל הפיקוח עדיין יהיה שלנו. אסיר לא יכול להיות תחת פיקוח של גורם אחר.

זה מה שמדאיג אותי, כי מצד אחד את אומרת שאתם לא ערוכים להגדלה, מצד שני ההחלטה להוציא אסיר לאיזוק אלקטרוני היא לא בידיכם. אתם יכולים להמליץ או לא להמליץ אבל זה לא בידכם. המתאם בין שני האירועים האלה לא גורם נחת. לכן אני חושבת בבואו של המשרד לביטחון פנים להשתמש במכסה החדשה שאנחנו דנים באישורה, חייבים לתת את הדעת שלא ניתן לעלות את המכסה שמוקצית לאסירים כל עוד אין מוכנות של היערכות מצדכם. אחרת נמצא את עצמנו באירוע ללא פיקוח.

למעשה ההיערכות היא בנושא של תקינה. אנחנו יכולים כיום להגדיל את מספר האזיקים בתוך תכניות השיקום שלנו, אבל מבחינת התקינה זה ידרוש כמובן עוד כוח אדם.

זה לא משנה באיזה היבט, אם זה בהיבט תקינה או היבט אחר. כל עוד אתם לא אומרים שאתם ערוכים מקצועית לפיקוח, אני אומרת פה כוועדה שעכשיו דנה בנושא הזה, אנחנו לא נפגע בגלל זה בהגדלה המכסה, אבל אנחנו אומרים גם לפרוטוקול וגם לנציגי המשרד לביטחון פנים בצורה ברורה, אנחנו סבורים שלא נכון יהיה להגדיל את המכסה שנתונה לאסירים לאחר מה ששמענו מהרשות לשיקום האסיר, שהם לא ערוכים עדיין לפיקוח הולם במצב של הגדלה של המספר הקיים היום. לא ניתן להתעלם מכך. תודה לך. עורך דין סיזל ביקש להתייחס.

ברשותך, התייחסות לנושא של התמהיל בין העצורים לאסירים. התמהיל כפי שנאמר לא קבוע בחוק ולמעשה מה שהיה מקובל תמיד ש-10% מתוך המכסה הכוללת מוקצית לאסירים המשוחררים על תנאי ממאסר, כאשר התפיסה שעמדה מאחורי זה הייתה שמיש זכאי לצאת לשחרור בשליש על פי חוק, למעשה לא צריך את השלייקס של הפיקוח האלקטרוני. מדובר על פלח אוכלוסייה יחסית מאוד צר כי אלה שזכאים לא צריכים את הפיקוח האלקטרוני ואלה שיש להם מסוכנות גבוהה לא צריכים בכלל לצאת לשחרור בתנאים של פיקוח אלקטרוני.

מה שקרה הוא שהייתה החלטת ממשלה שקבעה שכשהמכסה עמדה על 750 הייתה החלטת ממשלה במסגרת חוק ההסדרים שהעלתה את המכסה של האסירים מ-75 אסירים ל-150. אז זה יצא תמהיל שונה שגדל האחוז של האסירים ל-20%. אבל התמהיל של ה-20% לא התקבע בשום מקום לכן חשוב לדעת שאם אנחנו מגדילים עכשיו את מכסת המפוקחים ל-1250, אז כל הנושא של החלוקה בין העצורים לבין האסירים זה דבר שייבחן. כפי שאמרתי, ישנה ועדת היגוי בין משרדית שעוסקת בנושא הזה והיא תבחן את זה בהתאם ליכולות של רש"א, בהתאם לדרישות של הגופים האחרים, בהתאם לנסיבות והיא תחליט מה התמהיל הרצוי ביותר והטוב ביותר בין עצורים לבין אסירים. אין ספק שלא ניתן יהיה להגדיל את המכסה של האסירים כל עוד רש"א לא מאותתת שהיא ערוכה לגמרי לטובת העניין הזה.

חשוב היה לשמוע את זה, כי הדאיגה היעדר המוכנות והעובדה שאנחנו מעלים מכסה, אז אני לוקחת את הדברים שאתה אומר כדי להגיד בצורה ברורה שלא יעלו את מכסת השימוש באסירים כל עוד אין מוכנות ברש"א.

כן, התשובה חיובית.

תודה לך. ד"ר נורית יכימביץ' בבקשה.

אני רוצה להבהיר לבקשתכם מה יש בטבלה. יש בטבלה 700 עבירות של 700 עצורים עד תום ההליכים ומתוכם 20 עבירות כלפי חיי אדם, רצח, ניסיון לרצח והריגה. בטבלה שלא הספקתי להעביר לכם עדיין יש 97 אסירים, מתוכם 14 עבירות כלפי חיי אדם.

שחלק מהם רצח בעבירות האלה?

רובם רצח. 12 עבירות רצח ו-2 עבירות של ניסיון לרצח.

לא הנחת את דעתנו.

צר לי.

זו בדיוק מטרתך, לשקף לנו את הנתונים. תודה רבה על העבודה המאומצת שהשקעת בנושא ושיתפת אתנו פעולה. לסיום, ביקש להתייחס עו"ד פנחס מיכאלי מלשכת עורכי הדין.

שלום, קודם כל אני מתנצל בשם עו"ד עדי כרמלי, יושב-ראש הפורום הפלילי שלנו, התארך לו דיון שהוא משתתף בו לכן לא יכול היה להשתתף בעצמו. כלל, לשכת עורכי הדין והפורום הפלילי תומכים בהעלאת מכסה כפי שהיא הוצגה. אני מתחבר לדברים שנאמרו, צריך להפריד בין העיקרון שאנחנו הולכים בו לבין הביצוע. ברמת הביצוע צריך לוודא שזה נעשה כמו שצריך, שהפיקוח מבוצע כמו שצריך. צריך לתת לממשלה - - - שהתקצוב יינתן בהתאם לניצול בפועל של התקנים. לכן אני אומר גם לרש"א וגם לשב"ס, רוצו קדימה, תנצלו את התקנים. אם יש בעיות בתפעול, לעשות שולחנות עגולים ובסוף זה לתועלת גם הכלואים וגם המשוחררים. לכלואים יהי יותר מרחב מחיה, פחות סכנת הידבקות בקורונה וכל הדברים הידועים וגם אלה שיכולים לממש את הכליאה שלהם בבית, זה יטיב את השיקום שלהם. לכן אנחנו תומכים בזה ומבקשים לעשות את כל המאמצים לנצל את התקנים האלה.

תודה רבה. לפני שניגש להצבעה אני רוצה לומר כמה מילים לסיכום. אנחנו תכף נצביע על אישור הצו שכאמור התבקש על ידי השר לביטחון פנים, באישור של שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר המשפטים. כעת, כוועדה משותפת של הוועדה למדע וטכנולוגיה וועדת חוקה חוק ומשפט אנחנו נדרשים לאשר את הצו.

אני אומר שאחרי ששמענו את הדברים שנאמרו בדיון, שאלנו שאלות ושמענו תשובות, אני חושבת שצריך יהיה להשתמש במכסה בזהירות הראויה. ברור שההגדלה באה ממניעים חיוביים, הן מהצורך לשמור על מרווחים והן בגלל תקופת הקורונה שמייצרת את הסיטואציה שבה אנחנו מצויים גם בהקשר לצו הזה. אבל, עדין, לא פחות חשוב, כל סוגיית המסוכנות לציבור והנושא של היערכות הגופים שנדרשים לפיקוח מחייבים אותנו בבואנו לאשר את הצו לבקש מכל הגורמים שנוגעים ופועלים בדבר את הזהירות הראויה, את האיזון הראוי בהפעלה של הנושא הזה, כדי שנשיג את המטרה ולא חלילה נפספס אותה.

בנוסף, אבקש לקיים ישיבת מעקב של הוועדה המשותפת בעוד כחודשיים מתוך מטרה לקבל דיווח על היקף השימוש, לאור העבודה שאנחנו מאשרים הגדלה של המכסה. אני אשמח להבין בישיבה במסגרת הדיווח את החלוקה בין סוגי המפוקחים השונים, עצורים ואסירים וכולל התייחסות לאופי העבירות. בנוסף להתייחס לשאלות הנוספות שהעלינו בוועדה אם יהיו עדכונים לקראת המכרז החדש וגם במסגרת הדיווח על השימוש, לקבל עדכונים על הפרות אם היו, טיבן וכו'. אני מסמנת לנו יעד לישיבת מעקב בעוד כחודשיים לכל הגורמים שמעורבים בנושא.

ניגש להצבעה על הנוסח שהקריאה היועצת המשפטית לוועדה. אנחנו מעלים לאישור את צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)(מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני), התש"ף-2020. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הצו אושר

אושר פה אחד בקולה של יושבת ראש הוועדה. תודה לכולם, לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית לוועדה ולכל הנוכחים אתנו ובזום. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.