פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13

24/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת מעמד האשה
יום שני, ד' באלול התש"ף (24 באוגוסט 2020), שעה 12:00

סקירה ומעקב אחר יישום החוק לאיסור צריכת זנות - יישום ואכיפה ע"י משטרת ישראל וסקירת משרדי הממשלה על התכנית להקמת מענים לשיקום נשים במעגל הזנות במסגרת התקציב שהוקצה לשנת הכספים הנוכחית

חברי הוועדה: היו"ר – מרב מיכאלי

נפתלי יעבץ - מנהל תחום (פרויקטים מטה) תיקון וסיוע לבתי משפט, משרד העבודה,
הרווחה והשירותים החברתיים

לובה פיין צימרן - פעילה במאבק נגד צריכת הזנות

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

יעל גור - מרכזת תכנית לאיסור זנות, משרד הבריאות

בוסנה מהרט דסה - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

לילך
וגנר – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים


עידו אבגר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת מימון

דלית אזולאי

אתי בן-שמחון



סקירה ומעקב אחר יישום החוק לאיסור צריכת זנות - יישום ואכיפה ע"י משטרת ישראל וסקירת משרדי הממשלה על התכנית להקמת מענים לשיקום נשים במעגל הזנות במסגרת התקציב שהוקצה לשנת הכספים הנוכחית

צהריים טובים לכולם, אני שמחה לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. היום יום שני, 24 באוגוסט 2020, ד' באלול התש"ף. ברוכות וברוכים הבאים.

התכנסו, חברות וחברים, כדי לקדם כמיטב יכולתנו, את יישום ואכיפת החוק לאיסור צריכת זנות. חוק שפעמים רבות חזרנו ואמרנו - עד כמה הוא היסטורי, עד כמה הוא מהפכני, עד כמה הוא דרמטי וחשוב. אנחנו יודעות שהוא כבר משנה מציאות בעצם חקיקתו, אבל כמה אנחנו בונות על זה, ובונים על זה שהוא ישנה עוד את המציאות באופן הרבה יותר משמעותי כדי שהוא יילך וייאכף, ונצליח לשנות באמצעותו שינוי תרבותי עמוק של החברה שלנו.

אני באמת מאמינה שכל זמן שזנות הייתה דבר שהוא מותר ולגיטימי, ונחשב מקצוע, או נחשב משהו שאפשר לצרוך אותו, זה הפך כל אישה ואישה לפוטנציה לאישה בזנות, לא משנה אם התמורה היא כסף או קידום, או כל מיני דברים אחרים שאפשר כביכול להציע תמורת שימוש מיני בגופה של אישה, או בגופו של אדם בכלל. ולכן, חשיבותו של החוק הוא כל כך גדול.

אנחנו, למרבה הצער, נתקלות ונתקלים בקושי גדול מאוד ביישומו, ודווקא מהמשרד שאמון על אכיפתו – המשרד לביטחון פנים, שהוא משרד המשטרה, שאמור להוציא לפועל את היישום. מטרתנו כאן לבדוק איפה באמת עומדות כל ההכנות. צריך להגיד לפרוטוקול - החוק נכנס לתוקף ב-10 ביולי – חודש וחצי שהחוק בתוקף, ועדיין, למעשה, לא נאכף. השר לביטחון פנים, למרבה התדהמה, אומר בצורה מפורשת שהוא לא יאכוף אותו. התירוצים שלו, כדי לא לאכוף את החוק, הם רבים ומשתנים, כפי שיכולנו לשמוע חלקנו עכשיו גם בוועדת החוקה.

אני רוצה שנקבל תמונת מצב מציאותית של איפה עומדים המענים לחוק. איפה עומדת המוכנות של משרדי הממשלה, וכיצד נוודא שהשר לביטחון פנים, פשוט עושה את העבודה שלו, ואת מה שהוא מחויב לעשות בחוק, ודואג שחוקי מדינת ישראל, שעברו כאן בכנסת, אכן, ייאכפו על ידי אנשים שהוא ממונה עליהם.

אני רוצה להתחיל עם מי שמבחינת החוק במדינת ישראל אחראית ומפקחת על יישום החוק, היא ממלאת המקום של מנכ"ל משרד המשפטים, שהיא גם האפוטרופוסית הראשית, ויש לה הרבה תארים - סיגל יעקובי.

נשמח לקבל ממך סקירה על איפה עומדות ההכנות, ואיפה עומד כבר היישום – כל המענים למיניהם - מה מצבם?

אני אתן, ברשותך, סקירה כללית, ואבקש מנציגי המשרדים לרדת לרזולוציות יותר דקות. אני אגיד, מאז הדיון האחרון שהסתיים בוועדת חוקה, חלו התקדמויות משמעותיות ביישום החוק, גם בהיבט של התקנות, שלדעתי, בעצם בדקות אלה נמשך הדיון בוועדת חוקה, לאישור תקנות לפי סעיף 5 לחוק, תקנות הליכה החליפי.

אני הצבעתי בעד. הצבענו. אושר.

עברו, מצוין. כולל המועדים, הבנתי שהמחלוקת על המועדים לכניסתה לתוקף, אם הם נפתרו זה מצוין.

אני אומר שמשרד הרווחה ומשרד הבריאות, עשו התקדמות משמעותית גם בהיבט המכרזי עם המענים, כולל מענים של הרחבת מרכזי הלב, הרחבה - - - איפה שלא דייקתי. 16 מרכזי לב ברשויות מקומיות שונות. הרחבה משמעותית של המענים במרכזים - בתל אביב, ירושלים, באר-שבע, וחיפה, כולל דירות ומרכזי הלנה. סל מענים גמיש שכבר הובלתי, הוכן, ונעשה בו שימוש. התקדמות במענים בשטח שנעשה בבריאות, כולל מרכזים בתחום בריאות הנפש, או מענים בתחום בריאות הנפש.

אני אעדכן עוד שאנחנו רואים נושא מרכזי בנושא של מענה תעסוקה, ואנחנו מנסים לקדים מענים תעסוקתיים והשמה בפועל, במיוחד, בדגש על אוכלוסיות שאנחנו מזהים אותן כבעלות קושי להשתלב בתעסוקה. למשל, אוכלוסיית הטרנסים, ובוחנים גם שיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי, ועם סוגיית בוחנים עם ביטוח לאומי, ועם Social Science ישראל.

אני אעדכן עוד - הנושא של הקמפיין עלה בדיון הקודם. ואני אעדכן, שאושרה הסטת סכום של 500 אלף שקל לטובת קמפיין. העקרונות של הקמפיין כבר גובשו. אנחנו בעניין של לאשר עכשיו מול ועדת חריגים והחשב הכללי את העברת הסכומים. לסיום, אעדכן, שפעלנו גם להעביר סכום מסוים מהתקציב למשטרה, כדי שהיא תיערך בהיערכות שלה עם התשתית הטכנולוגית לאכיפת התקנות.

נתחיל ממשרד הרווחה.

בבקשה, נפתלי יעבץ, מנהל תחום פרויקטים. בבקשה.

שלום, אני ממלא מקום מנהל תחום טיפול ושיקום אוכלוסיות במעגל הזנות במשרד הרווחה. זה באמת תקן חדש שהצטרף לאור החלטת הממשלה. אנחנו גם מקדמים את התהליך המכרזי לבחירת האיש הקבוע שייכנס לתפקיד.

הבנתי. כרגע אתה עושה את זה בנוסף לתפקיד שלך.

נכון. שלושה, ארבעה החודשים האחרונים.

אני אתחיל לפרוס את הקיים. אז כן, יש לנו ברחבי הארץ – אנחנו מדברים על 15 מרחבי הלב שמיועדים לקטינות וצעירות על רצף הזנות, שפרוסים ברשויות מקומיות ברחבי הארץ. אחד מהם בתל-אביב, הוא מיועד לגילאי 13-21. נותן מענה גם כיום גם לטרנסנג'דריות. בנוסף, יש לנו שלוש מרכזים לנשים בוגרות – 25 ומעלה, שגם נותנים מענים לכל הרצף, אז בעצם גם בתל-אביב, גם בחיפה וגם בבאר-שבע. המרכזים האלה הורחבו, הוספו להם מכסות במסגרת החלטת הממשלה. ממש לאחרונה, הצוות גם אישר להקצות כסף לטובת שיפוץ ובינוי בכל אחד מהמסגרות. אנחנו פשוט בביורוקרטיה של ועדות המכרזים וועדות הפטור בשביל לגלגל את זה, אבל זה נמצא בתהליך.

כן ביחס למרחבי הלב האלה – זה כבר מהעדכונים הקודמים, וחשוב לזכור את זה, כי זה באמת היה ממש בחודשים האחרונים – מרחבים חדשים שנפתחו ברמת גן, בראשון לציון, מרחבי הלב. זה בנוסף למרחבים בפתח-תקווה ובחיפה, הורחבו ממודל של חמישה ימים, למודל של שבעה ימים בשבוע.

אומר גם לגבי הסל הגמיש. אז באמת, הסל הגמיש פורסם לפני חודשיים. אנחנו מדברים על סך הכול הקצאה שיש שם, היא הקצאה שמספיקה לסך הכול כ-200. עד עכשיו עשרות בקשות אושרו - 40 כבר אושרו, והכספים הוקצו באמצעות הרשויות המקומיות. אני כן אומר, שאנחנו בהיבט הזה, בוחנים פה שתי דברים, גם עניין, בעצם, הסל הגמיש, מוגדר לאוכלוסיות שנמצאות בתהליכי שיקום מתקדמים מזנות. אנחנו בודקים לראות הרחבה של הקריטריונים האלה. וגם ממשיכים לראות דרך להקצות את זה לא באמצעות מחלקות רווחה, כי בעצם הסל הגמיש עובר דרך מחלקות רווחה. אז באמת, מתוך ה-200, סך הכול השנתי, 40 כבר אושרו, ממשיכים לעודד הגשת בקשות, ואנחנו ממשיכים להפיץ באמצעות המפקחים והעמותות השונות אינפורמציה לגבי הסל הגמיש.

ברשותך, אני עוצרת אותך, להבין במונחי תקציב. כמה כסף - הרי ב-2019 הועבר לכם כל הכסף, וחלק הוחזר, שלא נעשה בו שימוש. ואז, ל-2020, להבנתי הוקצו לכם כל ה-30 מיליון שקל. אז, השאלה היא - האמנם הוקצה כל הכסף? ושנית, איפה אתם עומדים בתחום ניצול התקציב הזה. כמה מתוכו באמת ייעשה בו שימוש.

אכן הוקצו הכספים. מראש, זה לא 30 מיליון ממשרד הרווחה. זה 30 מיליון, שמשם, מסתמא, מתגלגל למשרדים האחרים. אני לא יודע לבוא ולומר כרגע את הנתון הזה, אני אשמח להעביר את זה מסודר. אני כן אומר, שאנחנו פשוט עובדים לפי הסעיפים השונים בהחלטת הממשלה, שכל סעיף הגדיר לנו את דרכי פעולה מסוימים. אני אומר לגבי המכרז. בגדול, ברור לנו, שמן הסתם הניצול בפועל יהיה מרגע ההפעלה של המענים שבמסגרת המכרז הזה.

לגבי המכרז, הבנתי שיש איתו בעיה שלא ניגשו אליו, כי תנאי הסף הכלכליים היו נמוכים מדיי.

כן. בשמחה, איזה נושא שתרצי להתמקד, גברתי.

המכרז, שאני מבינה שלא ניגשו אליו.

אז ככה. אנחנו פרסמנו בתחילת יולי, מכרז גדול, שכולל הרבה מענים, כולל גם מענים לאוכלוסיית טרנסיות, שבעצם יש שם גם הלנת חירום, וגם שמונה דירות. ארבע דירות רגילות, ארבע דירות יותר אינטנסיביות. זה בעצם עלה מתוך שיח והמרה של הוסטל, שהיה מוגדר לאוכלוסייה הזו, במקום זה, בדירות שהן יותר עצמאיות. בנוסף, אשכול מענים בירושלים, ואשכול מענים בתל-אביב. כל אחד מהם הרבה מאוד מענים, כשהמכרז הזה בסך הכול עומד על כ-17 מיליון.

יום חמישי האחרון, נסגרה תיבת ההצעות. לצערנו, באמת, לא ניגשו מציעים, וזאת על אף שאנחנו עומדים עד מעל לשש עמותות שונות שהתעניינו במכרז לאורך התהליך. שלחו שאלות הבהרה, קיימו אתנו שיח במסגרת עמותה וכו'. מיד אחרי שנסגרה התיבה, ביצענו תחקיר למול כל העמותות השונות. אנחנו עדיין מקיימים דיוני עומק בתוך המשרד בשביל להבין את זה. אבל כן, הסיבות הן מגוונות, זה לא רק הסיבה שגברתי ציינה, זו גם סיבה משמעותית - חסמים שמונעים מעמותות קטנות, או ממה שנקרא – עסקים קטנים כביכול להתמודד על המכרז, גם מהיבטים גיאוגרפיים שהם יחסית מינוריים, אבל כן יכולים לאפשר דיוקים יותר משמעותיים במתן השירותים. כמו למשל - הגדרה של תל אביב והסביבה, ולא תל-אביב העיר עצמה, כך שאפשר לאפשר הקמה של מענים ספציפיים גם בסובב תל-אביב, ולנסות ככה לעודד מציעים. אנחנו כן מקיימים דיונים. התחלנו אתמול באופן אינטנסיבי במהלך השבוע הזה, בשביל לנסות לראות איך אנחנו מסיימים כמה שיותר את החסמים האלה, ופועלים לפרסום מחודש של המכרז בהקדם האפשרי.

אני כן יכול לומר, שבהיבטים השונים, יש בתוך המכרז, הרבה מאוד אשכולות, הרבה מאוד מודלים. אנחנו ננסה גם בהיבט של עמותות קטנות וכו', לראות איך אנחנו מפרידים כמה שיותר מודלים, מאפשרים לעמותות מסוימות להתמודד על מודלים מסוימים בלי מעורבות במודלים אחרים, וככה לנסות לעדכן את הדבר הזה.

האם ברור שגם אתם תצטרכו להעלות את הסכומים שהם נדרשים, או שיותר נכון מוקצים במכרז הזה?

אנחנו נעבור מן הסתם על המפרט לעומק, למעט, מפעיל אחד שהתייחס להיבטים ופערים מבחינה תקציבית. מפעילים אחרים התייחסו לפערים בהיבטים אחרים. אנחנו נעבור לעומק על כל אחד מהדברים האלה. אני, מן הסתם, אעלה את זה לדיונים עם אגף תקציבים.

תוך כמה זמן? דבר אתי בלוחות זמנים. מתי אתה חושב?

ביום חמישי, נסגרה תיבת ההצעות, וגילינו את ההפתעה שאין הצעות. התקווה היא תוך שבועיים, שלושה שבועות גג, להגיע לפרסום מחדש. אין לי שום רצון לעכב את זה, אבל אני כן רוצה לעשות שיח משמעותי במהלך השבועות האלה, לראות איך אנחנו מדייקים את זה, איך אנחנו מאפשרים לכמה שיותר גופים מפעילים.

הנקודה היא ברורה. בוא נסכם היום ה-24 באוגוסט. אז נסכם שב-15 בספטמבר אתם מיידעים את הוועדה לגבי הוצאה מחודשת של המכרז?

בסדר גמור.

תודה רבה.

תרצי התייחסות לנושאים נוספים? זה לא רק המכרז.

ברור. אם יש דברים אחרים שיש בהם בעיות ואנחנו יכולות לסייע בהם...

אני אתן איזשהו עדכון סטטוס רוחבי כזה. אני אומר לגבי הסל הגמיש. כפי שאמרנו, כבר 40 בקשות מתוך ה-200 אושרו. ממשיכים לעודד הגשת הצעות. לגבי הדירות לאימהות וילדיהן – כמו שהוגדר בהחלטת הממשלה. אז הדירות האלה, סוף סוף, סיימנו את כל התהליכים של היישובים הביורוקרטיים, אנחנו ממש נערכים להפעלה, ביחד עם ד"ר ענת גור. אלה דירות שיופעלו החל מחודש ספטמבר. במקביל, אנחנו מקדמים מיזם משותף עם עמותת אל"ם, על הסעיף של מעטפת בליווי פרטני של צעירים וצעירות שנמצאים בתהליכי שיקום מזנות. מיזם משותף – אם בסופו של דבר יאושר, אז יגיע בסביבות 3.7 מיליון שקל. בנוסף, כל תכניות המניעה, אנחנו מקדמים מהלך שלם עם ד"ר אדווה ברקוביץ, ועמותת "תודעה", לגבי מערך של תכניות מניעה, צמצום, זיהוי מוקדם ואיתור של אוכלוסיות שבסיכון לזנות.

לגבי הסעיף של הכשרה מקצועית, והדרכת הצוותים. חשוב לי לציין, שביצענו תהליך של מיפוי מכל המרכזים הקיימים, כל העו"סים ומנהלי המרכזים ענו על זה. אנחנו הולכים לצאת ביחד עם בית-הספר המרכזי של המשרד, לקורס ייעודי לטיפול באוכלוסיות בזנות. במסגרת הקורס הזה, ממש בימים הקרובים, אנחנו אמורים לסגור על מרכז הקורס. ובמסגרת הקורס, אנחנו, מן הסתם, נרצה לשלב כמה שיותר מידע מקצועי גם מהשטח, גם מהמטה, ביחס לאוכלוסיות נחותות, כמו מן הסתם - טרנסיות, מגזר ערבי, מגזר חרדי, כל הזנות מקבלת צבעים שונים בכל אחד מהמגזרים. ברגע שאנחנו נקדם, נתחיל עם ההוצאה של הקורס הזה, אז, מן הסתם, הרבה עוד מן הגורמים שנמצאים כאן בזום גם נהיה איתם בקשר. זה בגדול.

יש לי רק שאלה אחת אליך. יושבות אתנו כאן גם רוני לוי וגם לינור אברג'יל, ונמצא אתנו בזום, לדעתי, אלישע אלכסנדר. כולנו מאוד מודאגות ומודאגים מהמענים הקונקרטיים שנדרשים לקהילת הטרנסיות, והטרנסים. אני אשמח אם אתה תיתן מלה איפה נמצאים המענים האלה.

אומר בהיבט הזה, אם אנחנו מתייחסים למענים לטרנסיות שאינן ברצף הזנות, כי יש את המענים הרגילים של משרד הרווחה. במענים הקיימים של משרד הרווחה, בתוך המסגרות, יש מיעוט של מסגרות שיכולות לתת מענה גם לטרנסיות בזנות. כמו למשל, לב 24/7, ולא רק זה שהן יכולות, הן נותנות בפועל. אנחנו יודעים בפועל על נשים טרנסיות שמקבלות מענה במקומות האלה. אני כן יכול לומר, שאנחנו כולנו יודעים ומסכימים שצריך לספק את המענים לקהילה הזאת באופן מדויק, ולכן, הן גם הוכנסו בתוך המכרז, בשביל רצון להפעיל מסגרות חדשות.

אבל אני כן אומר, שבמקביל, נכון להיום, עד שהסתיים התהליכים המכרזיים, כן אפשר לקבל מענה במסגרות הקיימות. אין מצב של תפוסה מלאה, או מישהי שפנתה ודפקה בדלת, ואמרו לה - לא, את לא יכולה לקבל מענה. באמת, האמירה היא שלפחות כרגע, אם יש מישהי שבאמת רוצה לפנות, ולקבל סיוע, היא תוכל לקבל סיוע כבר עכשיו. בהחלט, אנחנו גם מסכימים, וזו הסיבה שזה מוצא בתוך המכרז הגדול שצריך לפתח את המענים הספציפיים הייעודיים לאוכלוסייה הזאת. יחד עם זאת, כרגע, אני כן יודע, גם על כאלה שמגיעות ומקבלות שירותים מהמענים הקיימים.

הבנתי. תודה רבה נפתלי.

בבקשה, יעל גור, ממשרד הבריאות.

אני יכולה להעלות שקף, ואז יהיה יותר קצר וברור.

קודם כל, מה שבכחול זה או כבר פועל, או יוצא לדרך או-טו-טו. מה שלבן למטה, מצריך מאתנו הרבה יותר עבודה.

אתחיל בתכלת. הסדרה מניעתית לנוער ולצעירים במצב סיכון בהיקף של 500 אלף שקל בשנה. 200 – בהחלטת הממשלה, ניתנו למשרד הבריאות, ו-300 הועברו בהעברה בין גגות ממשרד הרווחה. פרויקט שכבר פעל ב-2019, בהיקף של 200 אלף, והסתיים בשנת הכספים הזאת בכל הסכום הזה. אני אגיד שאנחנו מגיעים למסגרות של נוער בסיכון וצעירים במסווה סיכון – אל"ם, ועוד הרבה מסגרות אחרות שבחסות הנוער. עושים שם עבודה גם עם הצוותים וגם עם הנוער ועם צעירים.

פרויקט הורית שעובדת בהיקף של 50 אלף שקל, עוזרת להוציא את כל המכרזים האלה עם 11 המנחות לפועל לשווק את הפעילות, להאריך אותה יחד עם הגורמים המקצועיים ולקדם עשייה של כל שאר השורות שנמצאות כאן. כי גם אני, כמו נפתלי, עושה את זה בנוסף לתפקידי כמנהלת, זה לא שיש כאן דמות במשרד הבריאות שעושה רק את העבודה הזאת כבסיס להחלטת הממשלה. אז יש לי גם את העזרה של הפרוייקטורית.

אנחנו עושים הכשרות לצוותי בריאות באמצעות חידוש הבתים של תקציב הכרזת הממשלה מהשנה שעברה, הצלחנו לייעד חלק מהעודפים לעבודה השנה. הכשרת צוותי בריאות מתבצעת באמצעות עמותת חוש"ן, שכבר חתמה על הסכם התקשרות, בימים אלה יוצאת לדרך. הסכם נוסף בדרך להיחתם עם עמותת גיל"ה, להעצמה טרנסית, והוא מיועד לעבודה עם מתנדבים ועובדים בארגוני הלהט"ב, כיצד לעבוד בצורה מתאימה יותר לאנשים טרנסיים במצבי משבר. על הפרויקטים האלה מנצחת מירי כהן, שגם היא עובדת בתחום הזה אצלנו. ניהלה בשנה שעברה את פרויקט - - - וטרנס.

חוץ מזה, אנחנו ממשיכים מחקר בנושא צרכי בריאות ורווחה של אנשים מהקשת הטרנסית, שגם הוא התחיל בשנה שעברה, וממשיך השנה. זה ככה 250 אלף, ששחזרנו את העודפים השנה. במסגרת עוד מה שאנחנו עושים – אנחנו מפעילים מאתר זרועות זנות שעוזר כרגע למרפאות ניידות בחיפה, ובתל-אביב, נמצאות זרועות זנות שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם, בגלל ההשתנות שכבר אנחנו רואים בשטח. אנחנו מקבלים כתובות שהניידות מגיעות אליהם, ומצליחות לייצר קשרים עם נשים, בעיקר שעובדות בבתי בושת, ובדירות דיסקרטיות, ומציעות להן להיבדק אצלנו, וגם להיות בקשר.

הבנו, שהייתה בעיה עם הניידת בירושלים.

אגיע לניידות בירושלים.

טיפול בהתמכרויות מחומרים פסיכו-אקטיביים ומצריכת זנות, זה טיפול מאזן לנשים שהן עם תחלואה כפולה. יש פעילות ברטורנו, שמיועדת להתמכרות לצריכת זנות. יש את הפעילות ב"לצידך", שמיועדת לגמילה מחומרים פסיכו-אקטיביים, לנשים, ולטרנסנג'דריות. יש את הפעילות לנשים שמתמודדות עם תחלואה כפולה – חלה התקדמות משמעותית, וזה ייצא לדרך כנראה כבר אחרי החגים. "לצידך" ו"רטורנו" גם כמובן עובד.

במסגרת החלטת ממשלה, התחייבנו להוסיף 10 עובדים סוציאליים לתגבור המרפאות הניידות. היום פועלות בתל-אביב ובחיפה. בימים אלה, נחתם החוזה עם עיריית ירושלים, ובדרך להיחתם החוזה עם עיריית באר-שבע, וכך נפעיל ארבע מרפאות ניידות בארבע ערים.

כמה זמן ייקח עד שהן באמת יפעלו?

בירושלים, זה נמצא כרגע בסבב חתימות בעיריית ירושלים. באר-שבע – אני מניחה שאחרי החגים ייחתם הסכם. ברגע שייחתם הסכם נוסף עם וולפסון, אנחנו נוכל לתגבר בעשרה עובדים נוספים. אני רוצה להזכיר שעשרת העובדים הסוציאליים – מיועדים חמישה מהם לטיפול בזנות שמתקיימת מחברה ערבית, וחמישה נוספים לזנות באוכלוסיית הלהט"ב, בדרך כלל, אנשים טרנסנג'דרים. זה ייתן לנו במרפאות הניידות יותר כוח אדם לעשות את מה שאנחנו עושים היום, ושנקרא הרחבת המענים הקיימים.

אני רוצה שני דברים לבקש. תעבירו את הפירוט המרשים לוועדה. בואי נסכם על מועד הפעלה של שתי המרפאות הניידות בירושלים ובבאר-שבע?

מועד שאנחנו מעדכנות? מתי שתגידי נעדכן.

שאלתי כמה זמן זה ייקח – נתת לי עוד כל מיני תשובות כאלה. אז תני לי מועד שבו את רוצה לדווח לוועדה.

אשמח לדווח בעוד שבועיים, אני מניחה שסבב החתימות ייגמר עד אז בירושלים.

בואי נקבע ב-10 בספטמבר. נחכה מכם לעדכון על התאריך שמתחילות המרפאות הניידות לפעול.

בסדר גמור. בעוד שבועיים אעדכן.

אשלים את העדכון לגבי הפרויקטים שהיה לנו יותר קשה להניע אותם קדימה, בגלל העומסים שאנחנו עומדים בהם בשירותי בריאותה ציבור בתקופה האחרונה, והזמינות של הגורמים שאמורים לסייע המשפטיים והאדמיניסטרטיביים בשירותים לבריאות הציבור. באמת, זה משהו שלא הצלחנו להגיע אליו להפעיל מרפאה ניידת באילת.

להקים את המרפאה בנגב, מה שאנחנו קוראים בינתיים, שם זמני, לוינסקי-נגב, היינו במגעים עם עיריית באר-שבע, שהחליטה לא לקחת את החסות, כמובן, בתקצוב משרד הבריאות, החליטה לא לקחת את החסות על השרות הזה. פנינו לאוניברסיטת בן-גוריון, היה שם רצון, אבל הם רוצים שאנחנו נאתר עמותה שתפעיל את המרפאה בנגב, בבאר שבע כנראה, והם האוניברסיטה ייתנו את החסות האקדמית.

למה לא אחת המועצות האזוריות של הנגב?

גם במסגרת החלטת ממשלה הוגדר באר-שבע, ובאמת, חשבנו שזה שיהיה נכון, כי באר-שבע, גם מבחינת תחבורה היא מאוד נוחה. חשבנו שזה ראוי, כי קיימים שם שירותים שהרווחה מפעילים, בשבילך, אז רצינו לעשות איחוד כזה של הגורמים המקצועיים.

אז איך יכול להיות שעיריית באר-שבע יכולה להגיד שהיא מחליטה לא לקחת את זה, אני לא כל כך מבינה. אז מי האלטרנטיבות אם כך?

עיריית באר-שבע, לא אומרת אנחנו מתנגדים שזה יהיה בבאר-שבע. הם לא רוצים להפעיל את זה. מי האלטרנטיבה? מה שאני ממתינה, זה שיאשרו לי לצאת במכרז. המכרז יהיה לאיתור עמותה שתפעיל, זה יכול להיות הוועד למלחמה באיידס, זה יכול להיות עמותת ער"ן. זה יכול להיות האגודה לתכנון המשפחה. בסך הכול, עמותה שיש לה משאבים וניסיון, שהיא יכולה בהפעלה של שירות, עם זיקה לנושאים של תחלואה בטיפול באנשים על רצף הזנות של התערבות בשעת משבר. היא תקבל את הכסף, ותקים את הדבר הזה, כמובן, בפיקוח שלנו, ובליווי מקצועי שלנו, עם הרבה רצון טוב של מרכז האיידס בבית חולים סורוקה, ואוניברסיטת בן-גוריון, בית הספר למדעי הבריאות. זאת אומרת, יש תשתית נהדרת לעשות את זה בבאר-שבע. גם צריך להגיד שהשירותים של הרווחה לטיפול בזנות קיימים בבאר-שבע והם מוצלחים.

קווים לדמותה של הפרטת בריאות הציבור.

הקווים העגומים לדמותה של הפרטת בריאות הציבור.

גם ניידת באילת – מרפאה ניידת באילת שיש לרכוש, ולייצר התקשרות עם גורם נוסף שיפעיל שם את השרות. אבל את יודעת, הקווים לדמותה של ההפרטה קשורים גם בזה שהאוצר לא נתן לנו אפילו תקן אחד להפעיל את כל השירותים האלה. אם היינו מקבלים תקנים, היינו מצליחים להפעיל את השירותים, כמו בלשכות הבריאות בחיפה, ובתל אביב – לא קיבלנו אפילו רבע תקן. אז איך אפשר לעשות פעילות בלי להפריט אותה? כשכתבנו את ההמלצות, אמרנו, אנחנו צריכים שבעה מיליון שקל, או תקציב הרבה יותר קטן, פלוס עשרה תקנים. ואז היינו יכולים, אגב, גם הרבה יותר מהר, בלוח זמנים הרבה יותר מהיר. כי כשיש תקנים, אפשר להעסיק עובדים. אבל כשאת מנסה לשכנע עירייה לא לפחד מסטיגמה של שירות כזה או אחר, זה לא פשוט.

תודה רבה יעל.

עו"ד דינה דומיניץ, מתאמת את המאבק בסחר בבני-אדם, תני לנו את תמונת מצב איפה שאת מסתכלת על הדברים.

שלום לך, שמענו באמת מגורמי המקצוע, גם ממשרד הרווחה וגם ממשרד הבריאות, את הסטטוס של העדכון של המענים. אני רציתי להתייחס ברמה היותר כללית, גם מתוקף ההיבטים המקצועיים שלי כמתאמת המאבק לסחר בבני אדם, וגם כמרכזת הוועדה הבין-משרדית ליישום החוק והחלטת הממשלה.

אני רוצה להזכיר, שלמעשה, התפיסה של המחוקק, וגם של הממשלה, במהלך המשולב הזה שנעשה - איסור צריכת הזנות בחוק, והמענים והסיוע לאוכלוסיות שרוצות לצאת מהזנות, או שנמצאות בזנות, נעשה מלכתחילה מתוך מחשבה שמדובר בתהליך, ושלמעשה, שצד בצד – צד אחד לצד השני חייבים להיות, ולא שכל המענים, בעצם, יושלמו, ואז רק תוכל להתחיל בעצם האכיפה. זאת הייתה התפיסה. ולכן, גם התקציבים שניתנו, ניתנו לאורך שלוש שנים – 30 מיליון שקלים בשנה לכלל המשרדים המשתתפים כמובן. כאשר חלק היה לפני כניסת החוק לתוקף, כדי שאפשר יהיה כבר להיערך בלהרחיב את המענים, ולהקים חדשים שנדרשים. אבל, יש שם עוד שנתיים, שאנחנו עדיין בעצם אמורים להמשיך, ולפתח את המענים בהתאם לתכנית. כל שנה גם יש תכנית מה אמורים לפתח ולקדם. כך, שבאמת, התפיסה לא הייתה שהכול אמור להיות מוכן, ונחכה, ורק אז תתחיל האכיפה. זה, למעשה, מה שאנחנו מנסים לעשות ולקדם עכשיו את שני הדברים הללו.

כמובן, כמו שנאמר גם בוועדה הקודמת שהיינו, וגם על ידי אנשי המקצוע עצמם, המצב לא אופטימלי. היינו רוצים להיות במקום יותר טוב, ואנחנו לא יכולים להתעלם מזה שהיה לנו ממשלת מעבר לתקופה כל כך ארוכה. בחירות חוזרות ונשנות. העדר תקציב מדינה כמובן, כל הקשיים האלה עיכבו ומעכבים את הדברים. אבל אנחנו כן נמצאים במצב שבו בהחלט כן יש מענים שקיימים. כן יש סיוע רחב יותר ממה שהיה בעבר. אנחנו חושבים שזו נקודת הזמן הנכונה שצריך בעצם תחושה שהיא גם תביא את האוכלוסיות שנמצאות בזנות, לנצל יותר טוב את המענים ולבקש לקבל אותם.

עוד דבר שרק חשוב לי להגיד. זה באמת לחזור ולהזכיר שמדובר בהוראת שעה. בדיוק בגלל שהיו הרבה חילוקי דעות טרם החוק, ואנחנו לא היינו בטוחים מה תהיה ההשפעה, ולכן, אנחנו גם מלווים את החוק וביישום של החלטת הממשלה במחקר מלווה שעומד לצאת לדרך עכשיו במחשבה רבה שהושקעה פה, בצוות היגוי בין-משרדי של כל המשרדים הרלבנטיים, ושישבו וחשבו מה הדברים שאנחנו רוצים לפקח, ללוות - בין אם זה הסדנה החלופית, בין אם זו ההתנהלות של המשטרה מול האוכלוסיות בזנות בזמן האכיפה, בין אם זה היקפי האכיפה, ובין אם זה המענים שניתנים, האיכות שלהם, והטיוב שלהם. כמובן, אם לא תהיה אכיפה, אנחנו לא נוכל באמת למדוד כמו שצריך את כל ההיבטים האלה.

עוד דבר שזה מאפשר לנו התהליך הזה, זה באמת, לשנות תוך כדי. חשוב לומר שלא כל החכמה נמצאת אצלנו. מה גם שאנחנו כן מתייעצים, וכן יושבים ביחד עם הגורמים, ואנחנו נמשיך לעשות את זה, כי זה חיוני לשמוע את כל האוכלוסיות עצמן, ואת ארגוני הסיוע – אין דרך אחרת. אבל, המחשבה היא, שאנחנו נצטרך לשנות, ולהתאים תוך כדי. אם אנחנו עכשיו נשלים את הכול, יכול להיות, שכאשר נתחיל בעצם ביישום של האכיפה, אנחנו נגלה שהמענים שחשבנו שהם המתאימים והמושלמים ביותר, הם בעצם לא. התהליך הזה, והתהליך ההדרגתי והזהיר והמלווה הזה, בעצם, מאפשר לנו לקדם ולהתאים את המענים תוך כדי כל הזמן בתיאום ובשיח. תודה רבה. אני יודעת שעוזר המנכ"ל גם מבקש להתייחס.

אני יודעת. אבל פשוט משום שאנחנו קצת לחוצות בזמן, חשוב לי לשמוע את המשרד לביטחון פנים, ולהבין ממנו. בבקשה.

בוסנה מהרט דסה, את מייצגת את המשרד, ואת תסבירי לנו, יותר נכון, בואי נהיה אופטימיות, ותספרי לנו שאתם מיד פותחות ופותחים באכיפה?

אני רוצה לוודא אם המשנה למנכ"ל נמצא אתנו. אם כן, אולי פשוט לקבל את זכות הדיבור.

טוב, אז אני אציג את העמדה. אני בוסנה מהרט דסה, מנהלת מחלקה בכירה ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים. השר לביטחון הפנים, שם דגש על נושא של שיקום וטיפול, וחינוך והסברה לציבור הרחב, שזה בעצם חלק של המהלך המשולב.

הכול בסדר, רק לא בתחום סמכותו. מצוין.

רק כדי להשלים. השר, הוא בעל הסמכות להסמיך את המפכ"ל, למנות שוטרים, בשביל לאכוף את החוק. לפני שהוא מסמיך את המפכ"ל, הוא מבקש לדעת. הוא מקבל פניות בלשכה שלו. כשיש צורך אמיתי, כשיש בעיה אמיתית בשטח, שהמענים שמפורטים בהחלטת הממשלה, יש באמת התקדמות, אבל לא ממש, כשיש מענים שעוד צריך להשלים. כשיש מענים שעוד צריך לפקח, וזה לא מספיק, וזה לא נותן צורך. השר מודאג מזה, הוא מקבל פניות. הוא שומע את נציגי השטח, ורוצה לדעת שלפני שהוא פועל - אכן יש מענה. שלא ייווצר מצב שאוכלוסיות שנמצאות במגע עם זנות, בסוף, ייפגעו. באמת, החוק הזה בא להגן עליהם בסוף. אנחנו רוצים לשמור על האוכלוסייה הזאת. נראה לי שזו המטרה שבשבילה גם חוקק החוק. אם אנחנו רוצים בסוף להשיג את המטרה, בואו ניתן את הדגש כרגע, ניתן פול גז, נעבה את המענים, ובזה - טיפול, שיקום, חינוך, ואחרי זה, אני מניחה, שהשר לביטחון הפנים, יחתום על הצו שמסמיך על המפכ"ל. הדאגה של השר, היא דאגה אמתית.

את מניחה שהוא יחתום על הצו. בסדר גמור. עו"ד דסה, אני מאוד מודה לך. את העברת את ההתרגשות של השר בצורה מאוד אותנטית, אבל רק העניין הוא שזה פשוט לא בתחום סמכותו. לשר אין שום סמכות להחליט מתי הוא מוציא לפועל אכיפה של חוק מדינה שעבר בכנסת, נשקלה גם עמדתו, אבל גם עמדות אחרות ואחרים לגבי דחיית יישום החוק, והוחלט שלא לדחות אותה. החוק עבר, החוק בתוקף. חובה על השר לביטחון פנים לעשות את העבודה שלו, ולאפשר למשטרה לאכוף את החוק.

אני רוצה לשאול אותך, לילך, מייעוץ וחקיקה - - -

גברתי, ברשותך, תני לי להשלים. אני הייתי חברה בצוות הבין-משרדי, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים. ליוויתי את תהליך החקיקה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לאורך כל הדרך הייתה הבנה, שאכיפת איסור צריכת זנות, באה יד ביד עם שיפור בטיפול. מעולם לא דובר על יציאה לדרך שאין מספיק מענים לבעיות שעולות מהשטח. אם תתני לי ברשותך, אני אפרט פה.

אני מצטערת, אין צורך. התשובה היא לא. תודה רבה.

עו"ד דסה, אני מתנצלת. אנחנו כולנו קראנו את המכתב של השר. ראינו את הציטוטים. יותר מזה, כל הגורמים האלה, וכל המשתתפות האלה, גם הן ליוו את החוק בוועדת החוקה. חלקנו היינו חתומות עליו כבר מהכנסת ה-19, על גלגוליו השונים. אז אנחנו, איך לומר, יודעות במה מדובר. אבל צריך לי שגברתי לא הקשיבה, משום שניתן פה פירוט מאוד מדוקדק של הדברים שכבר פועלים. וככל שאכן התמונה היא לא מושלמת, היא לחלוטין תמונה של מענים שנמצאים כבר בתוך תהליך של פעולה, ומענים שניתנים גם מבחינת הממסדים, וגם מבחינת מי שפונות ומקבלות תשובה. אני מקווה שגברתי הקשיבה, ותוכל להעביר את המסר לשר. אבל כך או כך, כמו שאמרתי, זה לא בתחום אחריותו.

לילך וגנר, ייעוץ וחקיקה. אני, הפרשנות שלי לחוק העברות המינהליות, ההסמכה הנדרשת, היא לא יכולה – זאת אומרת, אל"ף, ודאי שכוונת המחוקק לא הייתה למנוע יישום ואכיפה של חוק באמצעות מניעת צו - זה נראה לי באמת מובן מאליו. אבל יתרה מזאת, המצב שמדובר בו, או יותר נכון, העבירה שמדובר בה, היא עבירה בחוק, היא לא בתוספת. השאלה היא, האם בכלל נדרש צו כזה, או שאנחנו יכולות לדרוש מהמשטרה להתחיל לאכוף את החוק בלי לחכות לצו של השר אוחנה, שמשום מה, מנסה לחבל בחוק הזה, בכל דרך אפשרית.

שלום, אני מאוד שמחה על דיון המעקב הזה. דילגנו בין דיונים, ועסקנו בהיבטים שונים של החוק היום. עמדתנו היא שנדרש צו. נדרש צו של הסמכה של שוטרים. סמכויות פיקוח, הן לא סמכויות אופייניות לשוטרים. לשוטרים, מוקנות בחוק סמכויות אכיפה. הסמכויות שנדרשות כדי לאכוף קנסות מינהליים, ואנחנו גם נתקלנו בזה עכשיו בתקופת הקורונה, דורשות הסמכה קונקרטית. חוק העבירות המינהליות באמת תוקן לפני שנתיים, כדי לאפשר גם לשוטרים לאכוף עבירות מינהליות מסוימות. גם כשהתייחסנו לזה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לגבי אכיפה של החוק הספציפי הזה, הפנינו לסעיף 5(ג)1, שזה הסעיף ששר הבט"פ מסמיך בהסכמת השרים הממונים את השוטרים לאכוף את חוק איסור צריכת זנות בהיבטים האלה כי עיסוקם במהלך חקיקה של החוק, שמי שיאכוף את החוק לאור המורכבות שלו, לאור הדמיון לעבירות פליליות קיימות, לאור, לאור – זה משטרת ישראל.

זה לא פקחים עובדי מדינה, כמו בחקיקה של עבירות מינהליות אחרות שבהם אפשר להסמיך פקחים עובדי מדינה. כאן, הצגנו את זה באמת לוועדה, וגם כתבנו את זה בהנחיית היועץ. האכיפה היא על ידי משטרת ישראל, ונדרשת הסמכה. אנחנו שותפים לתהיות שעלו פה – מדוע הנושא הזה לא קורה במציאות, וגם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משפט פלילי עמית מררי. פעמיים ביקשה מהשר לביטחון הפנים, דרך היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, למנות את השוטרים כמפקחים לצורך האכיפה של החוק הזה. המשמעות של אי המינוי, היא בעצם סיכוי בפועל של האפשרות לאכוף חוק שנכנס לתוקף. כרגע, הוא כבר בתוקף. היו אפשרויות שגם הוא לא ייכנס לתוקף. היה אפשר להגיש הצעה לדחות את התחילה שלו בהתאם לשיקולים שונים, אבל זה לא קרה. החוק נכנס לתוקף, וכרגע הוא לא נאכף, כי הפקחים לא מוסמכים.

גם אזכיר שהוגשה, למיטב ידיעתי, גם עתירה בנושא הזה. היועץ המשפטי רואה קושי משפטי משמעותי בנושא הזה. אנחנו נידרש כמובן לעמדה מסודרת יותר במסגרת התגובה לעתירה. אבל, באמת, בפועל כרגע זה מסוכל ואנחנו מצרים על כך.

תודה. הצער הוא משותף.

סיגל יעקבי, ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, רצית להוסיף משהו על הדברים האלה?

רציתי לוודא שההיסטוריה לא משוכתבת, כי הטענה שלאורך כל הדרך עלתה טענה שרק כנגד מענים תינתן הסמכה היא לא נכונה. זו טענה שנטענה למיטב זכרוני, אפשר לוודא את זה בפרוטוקולים כשבועיים לפני כניסת החוק לתוקף. אני אזכיר גם שהנושא של התקנת התקנות הגיע בפני השר אוחנה, בכובעו כשר המשפטים, והוא ביקש לא לקדם אותם מטעמים תקציביים. אני אזכיר גם שמלכתחילה המניע הייתה התקנת התקנות, וכעת שהתקנות בעצם מותקנות, ואפילו אושרו, היום הדרישה היא למענה.

רק לשם הדיוק ההיסטורי, ביקשתי להתייחס, אלה בפירוש לא היו פני הדברים.

אני רק רוצה להוסיף משהו קטן, גם אמרתי את זה בוועדת חוקה. בשביל הפרוטוקול – הנושא השיקומי הוא נושא חיוני, הוא נושא חשוב. הוא נושא שהולך יד ביד עם הנושא של האכיפה. אבל נורא קשה בנושא כזה לבוא ולהגיד – יש לנו מאה אחוז מהמענים, ובאמת, המצב הוא ורוד. אנחנו מצב של תקציב שהוא חסר, אז לעולם לא נגיע למצב שבו יהיה באמת מענים אידיאליים לכל הצרכים, ובמיוחד לכל הצרכים שקשורים לרווחה. עם זאת, יש לנו גורם מקצועי, דינה דומיניץ, שדיברה קודם. נערכו ישיבות מעקב, ואתם ראיתם לפניכם את המענים שכבר ניתנו. אנחנו חושבים שנחצה הקו הזה, שמאפשר אכיפה, ואנחנו גם רואים חשיבות באכיפה יחד עם מענים שיקומיים, כי אנחנו חושבים שיש קשר ביניהם. כמו שדינה אמרה, ככל שתהיה אכיפה, זה גם יתמרץ להיכנס לכל מיני מסגרות כדי לקבל מענים שיקומיים.

חד משמעי.

אני מבקשת לשמוע מלובה צימרן, שהיא פעילה במאבק נגד צריכת הזנות, את המבט שלך על החוק – החוק ותועלתו.

תודה רבה, על רשות הדיבור, אני ממש שמחה לראות פה את הוועדה הזאת, ואת מרב מיכאלי בראש הוועדה. זה מזכיר זמנים טובים.

מסמך שכתבתי הוא הרבה יותר ארוך ממה שאני מחזיקה פה ביד, אבל תמצתי אותו לדף אחד. עשיתי מעין מחקר. ראיינתי נשים שורדות זנות ונפגעות - - -

יש לי פה נשים שורדות זנות פעילות מכל המדינות, חוץ מאשר איסלנד וצפון אירלנד, אני לא יודעת למה, לתנועה אין מספיק קשרים, אבל - - - חמש מדינות. נשים ששאלתי מה קורה עם האכיפה אצלכן, במה אתן גאות, במה אתן מתביישות, מה אתן מתחייבות לבטל מיד. אשמח לשלוח את המסמך למרב מיכאלי.

סעיף 1 – פעילות האכיפה של המשטרה. בכל המדינות ששוודיה יצרה מודל לחברה חדשנית.

בבקשה, שומעים אותך חלש, ואנחנו צריכות לסיים. אני צריכה אותך בקצרה.

לגבי אכיפה - בשוודיה, פועל מודל אכיפה שבו שוטרים פועלים בתוך יחידה נפרדת, כתוך משטרה, והם מבצעים אכיפה בליווי עובדות סוציאליות, זה מודל מאוד חשוב שזכה להרבה תשבחות. מודל כזה מאפשר לבנות תרבות ארגונית נפרדת שהיא פחות אלימה, פחות משטרתית.

זה גם משוב לשוטר שנמצא בפיקוח, ולעובדת סוציאלית, זה מודל מצוין שאני לא יודעת איך אפשר לנסות לקדם אותו פה בארץ. האנשים שדיברו איתי, אמרו – היה נחמד גם לצרף לשם מנטוריות של נשים יוצאות זנות שמשמשות כך, זה יכול להיות נפלא, בשוודיה לא קיים, אבל זה רעיון אחד.

דבר אחר מאוד חשוב – הכשרת שוטרים. השוטרים צריכים לעבור הכשרה גם על-ידי שורדות זנות. פעולות האכיפה לא תמיד רגישות. השוטרים לא תמיד מבינים את המצב הנפשי שאשה בזנות נמצאת. יכולה להתנהג באלימות, יכולה להתנהג בצורה קשה, אבל היא לא גורם אלים, היא לא גורם עברייני. השוטרים לא תמיד זוכרים שנמצאת מולם קורבן. הם צריכים לזכור מי הקורבן ומי התוקפן פה. איכשהו צריך לשלב הכשרה שכוללת גם שורדות זנות.

מניעה – טוב מאוד שצריכת זנות נענשת, כשאין מניעה זו דלת מסתובבת.

אנחנו צריכות לסיים.

קודם כל, אני אגיד שנעשה דיון המשך, למותר לציין, מיד כשהכנסת תחזור בשבוע הראשון של ספטמבר נמשיך את הדיון הזה.

יש לנו שני דברים קונקרטיים. אנחנו צריכות לקבל ממש תוך שבועות ספורים דיווח גם ממשרד העבודה והרווחה על המכרז המחודש שייצא לפועל, עם התאמות, בשביל שהמענים יוכלו לקרות הרבה יותר מהר, ובעיקר, שהם ייצאו לפועל. ממשרד הבריאות נקבל דיווח על המרפאות החסרות ועל ההפעלה שלהם. הדבר הכי חשוב, כמובן, הוא משרד הבט"פ. דיברה פה לובה על מודלים נוספים ועל הכשרת שוטרים, בין השאר באמצעות שורדות זנות. אבל משטרת ישראל, לצערי, תחת השר הנוכחי, בכלל לא פנויה לדברים האלה. זה מדהים ומזעזע שהשר שאמור להיות ראש החץ, באמת, חוד החנית של האכיפה של החוק החשוב הזה למניעת זנות, וסחר בנשים, ופגיעה בכל האוכלוסיות האלה, שזה נכון היה לקטינות וקטינים גם קודם, אבל היום ביתר שאת - טרנסיות וטרנסים, כל מי שנפגעות ונפגעים מהאלימות שכרוכה בזנות. האיש שהיה אמור להיות חוד החנית של המאבק בזנות ובאלימות הזאת, הוא האיש שמחבל ביישום החוק ובאכיפה שלו.

לא מצליחה להעלות בדעתי איזה שיקולים יכולים לגרום לאדם ככה לחבל בעבודה שהיא תוצר של שנים. שנים של חקיקה, ושל מאבק של נשים שבאמת חייהן תלויות בזה. כל כך הרבה נשים איבדו את חייהן בזנות. תוחלת החיים הממוצעת של אישה בזנות היא 40, והשר אוחנה - מסרב ליישם את החוק שאמור להציל נשים מהגורל הנורא והאכזר הזה. זה המקום להגיד שהוועדה, ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות - אני בטוחה שאני מדברת גם בשם הוועדה לקידום מעמד האישה בכלל, והאמת היא, שהכנסת צריכה להתעשת - ואם הוא לא יעשה את זה, כנראה שבית-המשפט יכריח אותו לעשות את זה.


תודה רבה לכולם. אנחנו נמשיך את הדיון הזה בתחילת ספטמבר. נשמע את כל מי שלא שמענו היום. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.