פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ה' באלול התש"פ (25 באוגוסט 2020), שעה 14:09

התמודדות רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל

סיון להבי - מנהל אגף בכיר, תקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות, משרד הפנים

רז מורן - יועץ למנכ"ל משרד הפנים

גלית כהן - סמנכ"לית תכנון, המשרד להגנת הסביבה

מעיין ספיבק - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

נעמה קורן - ממונה תחום, משרד המשפטים

כפיר מצוינים - ראש תחום פרויקטים בכיר, משרד ראש הממשלה

הילה ארנרייך - מנכ"לית החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון

אילן אליאב - סמנכ"ל כספים, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז המועצות האזוריות

גלית שאול - ראשת מועצת עמק חפר

תומר גלאם - ראש העיר אשקלון

משה פדלון - ראש העיר הרצליה

אלי ברכה - ראש מועצה אזורית חוף השרון

צפריר קסלר - מנהל אגף דרכים ומאור, עיריית תל אביב-יפו

איליה רובינוב - מנהל יחידת מצוקים ושוברי גלים, עירית תל אביב-יפו

אופיר פינס-פז - ראש המכון לשלטון מקומי, פורום רשויות החוף

ניר אנגרט - מנהל אגף תכנון ארצי ונוף, רשות הטבע והגנים הלאומיים

תמי גנות רוזנשטרייך - מנהלת מדיניות ואסטרטגיה, אדם טבע ודין

יורם שפר - ליווי פרויקטים סביבתיים

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

התמודדות רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי

אני פותחת את הדיון שלנו היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא ההתמודדות של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי שלנו. אני חושבת שמחדל הטיפול במצוקים נובע מסדר עדיפויות לקוי. יש פה באמת הזנחה של שנים, שעלתה ועוד עלולה לעלות חלילה בחיי אדם. אין לנו יותר זמן לבזבז. מדובר באמת בדיני נפשות.

אני חושבת שאנחנו רואים פה שוב מקרה שבו שמים את הצורך של הגנת הסביבה בתחתית סדר העדיפויות ואז מגלים שסביבה ובטיחות ובריאות הולכים ביחד. אנחנו נראה בהמשך הדיון מה הדרך הנכונה לטפל בנושא הזה, מי צריך להיות אחראי? האם חלוקת האחריות הנוכחית היום היא החלוקה הנכונה? האם מי שאחראי מקבל את המשאבים הראויים לכך? מה חשוב כאן זה להעלות את הנושא הזה לסדר היום של הוועדה ולקרוא לממשלה לקדם את הטיפול בנושא הזה ללא דיחוי, כי באמת אין לנו זמן.

לקראת הדיון הזה אנחנו עשינו תחקיר ובדקנו דברים שקרו בשנים האחרונות. אם אני רק לוקחת כמה מהדוגמאות של מה שקרה פה בחמש שנים האחרונות: יולי 2015, חוף אפולוניה בהרצליה, צעירה נפצעה בינוני בנפילה ממצוק. ספטמבר 2018, אשקלון, צעירה נפצעה באורח קשה. יוני 2019, מועצה אזורית עמק חפר, גבר נפצע בינוני. באותו חודש, ילד בן תשע נהרג בבת ים כשסלע שהוא עמד עליו קרס.

הממשלה קיבלה בעשור האחרון שורה של החלטות בנושא הזה של ההגנה על המצוק החופי שלנו. ב-2012 התקבלה החלטת ממשלה 5053, בעקבותיה הוקמה בסוף שנת 2013 חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה, לטיפול בהתמוטטות מצוק חוף הים התיכון, הידועה בשמה, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ, אשר מהווה זרוע ביצועית של הממשלה לצורך תכנון, ביצוע, תיחזוק וניהול ההגנות הימיות, ומתן שירותי ניהול, פיקוח וייעוץ בכל מה שקשור להגנות היבשתיות לעניין התמודדות המצוק החופי. יש לנו כאן עניין של יבשה ויש לנו כאן עניין של ים ופה יש בעצם חלוקה של מי אחראי על החוף ועל הים עצמו.

דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה סקר שורה ארוכה של כשלים ושל החלטות ממשלה שלא מיושמות בעקבות כל מיני החלטות ומחלוקות תקציביות. הממשלה הגדירה שהטיפול הימי יהיה באחריות השלטון המרכזי באותה רשות, ולעומת זאת הטיפול בקו המצוק היבשתי יהיה באחריות השלטון המקומי. בשתי הגזרות האלה אני חושבת שמה שאנחנו רואים זה שיש פערים רבים עדיין בכל מה שנדרש. אנחנו ננסה היום להבין למה ומדוע, כשאני מבקשת להזכיר לכולם שהמטרה היא להציל חיי אדם ולמנוע אסון אפשרי, שזה עלול לקרות בכל יום.

הילה ארנרייך. את המנכ"לית של החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון. אם את יכולה לתת לנו איזושהי סקירה קצרה על פעילות הרשות הזאת מאז ההקמה שלה. תודה.

צוהריים טובים לכולם, תודה רבה ליושבת-ראש על הדיון בנושא אקוטי וחשוב, נושא התמוטטות מצוקי חוף הים התיכון.

החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון הוקמה בשנת 2013 כשכוח האדם הראשוני גויס ב-2015. התמ"א מכוחה החברה התחילה לקדם תכנון אושרה רק באמצע 2015 והסכם גג עם הממשלה נחתם רק בשנת 2016. במהלך השנים החברה עסקה בתכנון בסביבה הימית והחופית שמתחיל בניתוח תאי שטח, אישורם בולחו"ף, ממשיך במודלים נומריים, מודלים פיזיים, קידוחי סקר עד לתכנון מפורט. תהליכי התכנון האלה הם חשובים, הכרחיים והם לוקחים זמן.

בשנת 2019 החברה הממשלתית סיימה את פרויקט ההגנה על המצוק החופי באשקלון, בהצלחה, עם פרויקט גיאוטיובים והזנות חול. פרויקט הגיאוטיוב כבר עבר שני חורפים ו-so far so go, הוא עומד ביעדים שהוגדרו לו.

רק אם את יכולה להסביר לטובת מי שלא מכיר את המונחים המקצועיים. גיאוטיוב זה מן שרוולים כאלה שמונחים במעמקי הים.

כן, גיאוטיובים בעצם מדמים שוברי גלים, וזה הגנות רכות יותר כשבעצם מדובר ביריעה גיאוטכנית שממלאים אותה בחול טבעי ותפקידה לבלום את אנרגיית הגלים. זה פתרון שהוא חדשני, ראשוני מסוגו בארץ, מבוסס על פרקטיקה שמקובלת בעולם והוא כבר עומד שני חורפים באשקלון, ובהחלט עומד ביעדים שלו.

בעצם הטכניקה הזאת יכולה להחליף את שוברי הגלים.

זה ימים יגידו. מדובר בפיילוט. בינתיים הוא עומד ביעדים. פיילוט חשוב, אנחנו מאוד גאים בו. אנחנו מאוד מקווים שהוא יצליח וימשיך ואנחנו באמת נשכלל אותו לאזורים נוספים ותהיה אלטרנטיבה נוספת להגנות קשיחות כמו שוברים גלים.

ב-2019 סיימנו את פרויקט ההגנה על המצוק החופי באשקלון ואנחנו עוד שבועיים מתחילים את פרויקט שיקום שובר הגלים באשקלון ופרויקט הקמת 12 שוברי גלים בנתניה. מדובר בפרויקט שמשתרע על פני 3.5 קילומטרים של מצוק מסוכן שמתנשא לכמעט גובה של 45 מטרים. הפרויקט הזה מתחיל עכשיו, ובמרץ 2021 אנחנו מתחילים בפרויקט שיקום שובר הגלים בבת ים בחוף הסלע.

במקביל, החברה מבצעת ניטורים שוטפים יחד עם המכון הגיאולוגי. אנחנו מקדמים תכנון תב"ע באשקלון ומתחילים קידום של תכנון ארוך טווח באזורים נוספים. בחוף השרון יש תוכנית שעיריית הרצליה מקדמת ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה, מחכים לראות אנה התוכנית תתקדם.

החברה למעשה נתנה מענה לשלושת האזורים המרכזיים באזורי הסיכון שהם אשקלון, נתניה ובת ים.

איפה עומדים מול שאר האזורים? עמק חפר?

אנחנו עובדים בצורה מסודרת בהתאם להנחיות התמ"א. כל ההגנות הימיות הדחופות שהוגדרו בתמ"א או בוצעו או יבוצעו בשלב הקרוב. בעמק חפר אנחנו מדברים בעיקר על הגנות יבשתיות שהפתרון הימי שם נקבע בשלביות. רק לאחר סיום ההגנות היבשתיות אנחנו יכולים לבוא ולבחון את הפתרון הזה בולחו"ף.

פתרונות נוספים שהוצעו בתמ"א נפסלו בולחו"ף ולכן החברה לא קידמה אותם, כך שמבחינתנו אנחנו ביצענו ומבצעים את הפרויקטים המרכזיים.

הבנתי. גלית כהן, סמנכ"לית תכנון במשרד להגנת הסביבה, את בעצם מי שהובילה את החלטת הממשלה שהובילה להקמה של הרשות הממשלתית להגנה על המצוק. אשמח אם תסבירי לנו כדי שנבין את הרציונל שעמד מאחורי החלוקה הזאת של ההפרדה בין החלק היבשתי לחלק הימי, החלוקה לשלטון המקומי ולשלטון המרכזי.

את הנושא הזה מי שהוביל זה היה משרד ראש הממשלה בזמנו, סמנכ"ל לתכנון ופיתוח, דן להב. אני הייתי חלק מהצוות. הרציונל שעמד בזמנו בהבחנה בין הים ליבשה זה מכמה פרמטרים: אחד, האם פעילות שעושים אותה במקום אחד, הגנה שעושים אותה במקום אחד משפיעה על מקומות אחרים? כל הגנה שעושים אותה בים, יכולות להיות לה השלכות שליליות על החופים הסמוכים מצפון ומדרום, וכדי למנוע מצב שנניח רשות מקומית מקדמת הגנות בים ובעצם לא לוקחת בחשבון את ההשלכות מצפון ומדרום, הרעיון היה להקים חברה שהיא כן תסתכל על כל התמונה כולה של כלל חופי המדינה. זה דבר ראשון.

הדבר השני זה מה המשמעות של זה ואיך זה משתלב בכלל פעילות העיר. כשעושים משהו בים, הוא משפיע על העיר. הוא יכול להיות מנותק מזה. כל הגנה שהיא הגנה יבשתית, היא כרוכה בצורה בלתי ניתנת להפרדה בין הפעילות הכלל-עירונית. ניקח לדוגמא רשות מקומית שעכשיו מקדמת את הפיתוח של כל החופים שלה. יש לה תוכנית, היא מסתכלת גם על הים, גם על החוף והיא אומרת איך אני רוצה לראות את החופים שלי, מה אני רוצה לראות למעלה במצוק, מה אני רוצה לראות למטה, והיא מתכננת את זה כמו שהיא רוצה. היא רוצה טיילות, היא רוצה מבנים, היא רוצה שירותי חוף למטה, כל מיני כאלה דברים. הם כרוכים באותה תוכנית שהיא גם מגינה על המצוק, לכן השינוי הוא משמעותי בין כל רשות לרשות, מה היא רוצה לעשות ואיך היא רוצה לעשות.

גם לדוגמא שרשות מקומית מקדמת נקז מהעיר אל הים. מה יכולה לעשות עם זה חברה ממשלתית? כל פעילות שהיא קשורה במשהו שהוא קשור בטיפול במצוק ביבשתי, הוא בהכרח קשור בפעילות העירונית וכאן כל עיר ועיר מחליטה איך היא רוצה.

אחד הדברים המרכזים שמשפיעים על התמוטטות המצוק מהיבשה זה הנושא של הניקוז. בגלל שהניקוז בעצם מביא את כל המים שייכנסו אל תוך המצוק ובעצם כל הנחלים זורמים אל הים וגם היובלים, צריך עכשיו להסית את הניקוז ככה שהוא ילך מזרחה, ושם לנקז את זה ולקחת את זה באיזושהי דרך. זה הרשות המקומית. לפעמים יש שם בתים, יש שם טיילות, יש שם כל מיני דברים. איך עושים את זה? לכן הרעיון היה שהרשויות המקומיות שגם ככה זה תפקידן, גם ככה זה מה שהן עושות ביום-יום, הן יטפלו בחלק היבשתי והמדינה תיקח על עצמה לקחת את החלק הימי. הוא גם הרבה יותר יקר ויש לו השלכות הרבה יותר גדולות. זה היה הרציונל בזמנו.

ובפועל מה קורה? בעצם מה היא תמונת המצב?

באמצעות החברה הממשלתית אנחנו מקדמים, ובעצם כרגע אין שום חסמים לקידום ההגנות הימיות. אנחנו מתקדמים בקצב מאוד גדול, גם אם בדוח מבקר המדינה נאמר שזה לא בקצב כזה גדול. בג"צ, כשהוא בדק אותנו לראות באיזה מהירות אישרנו את התמ"א, וגם התמ"א המפורטת ואחר כך באיזה מהירות החברה מקימה את ההגנות הימיות הדחופות בוודאי, זה קצב מאוד מהיר. בעצם מה-1.1.2016 יש להם את ההסכם עם המשרד ומאז עד היום כבר ביצעו הרבה דברים.

החלקים של ההגנות היבשתיות לא מתקדמים. יש רשויות מקומיות שמתקדמות. רוב הרשויות לא מתקדמות ובטח לא בקצב שהיינו רוצים לראות לנגד עינינו. עיקר העניין הוא תקציב כנראה. זה לפחות מה שאנחנו שומעים מהם, שהם רוצים לקבל תקציב יותר גדול כדי לסייע להם, כי אין להם יכולת לבצע את זה מתקציבם.

הילה, החלוקה הזאת שנעשתה בהחלטת הממשלה לפיה באמת אתם אלה שאחראים על הקטע הימי והרשויות המקומיות הן אלה שאחראיות על ההגנות במקטע היבשתי, זה משהו שאת רואה את ההיגיון מאחוריו?

מן הסתם קיים קושי. אין איזשהו קו מלאכותי שיכול להפריד בין הגנות ימיות להגנות יבשתיות. יחד עם זאת, כמו שגלית אמרה, יש באמת סוגיות שהן קלאסיות לטיפול של רשויות מוניציפאליות כמו נושא הניקוז. החברה הממשלתית לא יכולה לבוא ולהתערב בנושאים כאלה. דוגמא נוספת היא מבנים שיש בבוהן המצוק או על גג המצוק, שגם כאן אין לחברה שום אמירה. גם אם החברה תקבל את כל האחריות לנושא ההגנות היבשתיות, הסוגיות האלה הן מורכבות יותר וצריך לראות איך פותרים אותן, כי לתת לה אחריות בלי תקציב או סמכויות לבוא ולטפל בסוגיות משמעותיות שגם מחריפות את התמוטטות המצוק, זה נושא מורכב שצריך לפתור אותו.

אני מבינה.

סיוון להבי ממשרד הפנים.

שלום גבירתי.

שלום לך אדוני. אני יודעת ומודעת לכך שמרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, אני מבינה שהוא שלח לא מזמן מכתב למשרד ראש הממשלה שבעצם הוא מבקש ממנו להתערב לנוכח המצב הקשה של מצוקי החוף. אתה מן הסתם מכיר את הסוגיה והשאלה היא באמת איך אנחנו מצליחים לקדם את הנושא הזה שהוא באמת דרמטי ומשליך על חיי אדם.

באמת המשרד שלנו עוסק בסוגיה הזאת מזה שנים. יש פה לפי התיאור של גלית איזשהו מקרה שהוא באמת מוזר. מגיע גל חזק אל חופי הים ואומרים לגל, תשמע, עד החוף יטפל בך מישהו ומהחוף יטפל בך מישהו אחר. חברים, זה אותו גל, צריך לטפל בו ביחד באותה נשימה, באותו מקום, באותה חברה. אנחנו חושבים שמי שצריך לטפל בסוגיה הזאת זה החברה לטיפול במצוקי הים התיכון. זה עיקר הפעילות שלה והיא צריכה להרחיב את הטיפול שלה גם ביבשה.

דבר שני, אמרתי את הנושא גם בוועדה לביקורת המדינה כשזה עלה, יש פה משבר לאומי. אני משווה את זה לדוגמא לתופעת הבולענים בים המלח. רשות מקומית כמו נתניה או עמק חפר לא יכולה לטפל בסוגיה. היא סוגיה לאומית והעלויות בהתאם. התושבים של עמק חפר ונתניה לא יודעים לשלם דרך הארנונה שלהם התמודדות בסוגיה תקציבית כל כך מורכבת ולכן אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לסייע לרשויות מבחינה תקציבית. פעלנו בזה בשנה קודמת ביחס עם משרד האוצר וגייסנו לזה 60 מיליון שקלים. הקצנו אותם לרשויות, אנחנו עוקבים אחרי הביצוע של הפרויקטים שמטרתם להגן על המצוק היבשתי, ואנחנו נמשיך לפעול לגייס תקציבים נוספים לסייע. בד בבד, אנחנו כן קוראים פה לממשלה להתעשת ולהעביר את הטיפול בזה לחברה כי זה המקום הטבעי שלה.

למרות הדיסוננס הזה שיש, שבעצם מי שאחראי על כל מה שקורה שם למצוק זה המועצה המקומית, יש מקומות שיהיה קשה להתערב למועצה המקומית במה שהם עושים שם?

הממשלה יודעת לעבוד בשיתוף עם הרשויות כמו שהיא בונה כבישים וכמו שהיא מניחה מסילות ברזל וכמו שהיא מעבירה צינורות גז. הממשלה תתאם את הפעילות שלה עם הרשות בהקשר של ניקוז, בהקשר של פיתוח ובהקשר של כל המשמעויות המוניציפאליות.

אני מבינה.

נמצא איתנו גם אופיר פינס-פז מפורום רשויות החוף. שלום אופיר.

שלום, אני מייצג בדיון הזה את פורום רשויות החוף כפי שאמרת, חברת הכנסת חיימוביץ'. אנחנו פורום של 21 רשויות מקומיות שיש להן חוף ים. חלק מהן סובלות מבעיית כרסום מצוק הכורכר. הבעיה היא מורכבת. דיברתם על חלק גדול ממנה. הייתי רוצה להוסיף לדיון רק כמה דברים מזווית הראיה שלנו. אחד, אנחנו כן חושבים שמבקר המדינה צודק. למרות מה שגלית אומרת, העיסוק לוקח הרבה זמן. בכלל, אני רגיל שכשמבקר המדינה אומר משהו, אז אני מכבד את זה. אם מבקר המדינה אמר שהעיסוק במצוק לוקח הרבה יותר זמן לעומת מה שתוכנן בממשלה, אז מסיקים את המסקנות ומנסים לזרז את הקצב, ואגב, הקצב בהחלט זורז מאז שהילה קיבלה את תפקיד המנכ"ל, אבל אם מסתכלים בראיה כוללת, זה המצב. זה אחד.

שניים, יש כאן מצב מאוד מוזר, גבירתי יושבת-הראש. בזמנו כשהתקבלה ההחלטה, היה ויכוח בין משרד הפנים לבין המשרד להגנת הסביבה, והפשרה הייתה שהחברה תעסוק בים ומשרד הפנים באמצעות הרשויות מקומיות יעסקו ביבשה. תראי הפלא ופלא, סליחה על הציניות, משרד הפנים עכשיו אומר, לא, לא, בבקשה תעשו את הכול. המשרד להגנת הסביבה רומז, לא, לא, תישארו עם החלק שלכם. זה לא בדיוק כך, זה לא בדיוק מה שגלית אמרה ולא בדיוק מה שהילה אמרה אבל זה מה שאנחנו מבינים.

אני אגיד מה צריך לקרות. מה שצריך לקרות זה ששני משרדי הממשלה בגיבוי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת יבואו לממשלה ויציעו את שינוי החלטת הממשלה, כך שגורם אחד שהוא החברה ינהל את כל הסיפור הזה של הגנת המצוק בים וביבשה. איפה שצריך להעביר סמכויות לטובת החברה, הם צריכים להעביר סמכויות בצורה כזאת או בצורה אחרת. אלה לא נושאים לא פתירים. כל מה שקורה ביבשה עם מי הנגר ועם הבנייה אלה דברים שאפשר לטפל בהם. גם הרגולטור שמנחה את הרשויות אבל מנחה עם סמכות, שההנחיה שלה היא בעצם הוראה.

צריך להעביר תקציבים משמעותיים לחברה שתטפל גם ביבשה ולא רק בים. בעיקר מה שחשוב זה שהחברה תסתכל בראיה כוללת, לא רק במה שדחוף, שעכשיו הוא עלול להתמוטט כמו שדיברנו באשקלון או בנתניה או בעמק חפר, אלא להסתכל על כל קו החוף, על כל הקילומטרים הרלוונטיים מתוך 197 קילומטרים של החוף שלנו. לפעמים כשעושים דבר טוב במקום אחד, נגרם נזק במקום אחר. אני מתכוון בעיקר לשוברי גלים ולחול. אתה עושה שם, אתה פוגע במקום אחר. צריכים ראיה כוללת. צריכים גורם אחד שיידע להסתכל על כל הדברים.

שתי הערות אחרונות. אני גם מצפה מהחברה שהיא מונחית המשרד להגנת הסביבה מבחינה מקצועית, שיהיו לה שיקולים סביבתיים. כשמציבים שוברי גלים, יש כל מיני שוברי גלים. יש כל מיני שיטות. אמרה הילה משהו לגבי הניסיון המוצלח באשקלון. אני שמח מאוד שהוא מוצלח אבל אף אחד לא מנסה ליישם אותו במקום אחר, למיטב ידיעתי, עד רגע זה, למרות שהוא אגב גם הרבה יותר זול. צריך להסתכל גם על שיקולים סביבתיים כוללים.

ברור. אני חושבת שיש אמנה מלאה על זה. לפחות משיחות שאני קיימתי עם הילה קודם, אני חושבת שהם מבינים את זה לחלוטין.

אנחנו חושבים שמה שקורה בזמן האחרון הוא בהחלט חיובי, הרבה יותר מוצלח. אני רוצה לברך את מרדכי כהן משום שבדרך כלל לא מקובל שמשרדים מוותרים על סמכויותיהם.

אני עוד לא שמעתי אותו אומר את זה בצורה ברורה.

אני חושב שיש כאן שעת כושר להעביר את כל הדבר הזה לטיפול רציני של החברה. לשם כך היא קמה. אני מאמין שיהיו תוצאות הרבה יותר חיוביות אם הדבר הזה ייעשה.

אני לא שמעתי את זה בצורה כל כך ברורה מצד סיון להבי.

סיון להבי, אנחנו יכולים להבין מכם שאתם מוכנים לוותר על הסמכות של הרשויות המקומיות על המצוק החופי?

למשרד הפנים אין סמכות בעניין.

יש לרשויות המקומיות. אתם אחראיים על הרשויות המקומיות.

העול התקציבי נפל בעצם על הרשויות המקומיות.

אם יבוא להחלטת ממשלה לשנות את הדבר הזה, האם אתם תתמכו או לא?

כן, נתמוך שהחברה הממשלתית תתעסק גם בהגנה היבשתית, כמובן בתיאום עם הרשויות.

הבנתי. גלית, את רצית להגיב?

כן, אני רוצה להתייחס לזה כי זה קצת לשכוח את הדיוקים של הדברים. קודם כל אני אמרתי מה היה הרציונל בזמנו. ככל שמשרד הפנים, וזה שנים, הרי רק עכשיו הוא הוציא את ההתחייבויות. ככל שמשרד הפנים חושב שזה מה שצריך להיות, שיתכבד, שיתקן את החלטת הממשלה, שיגיש החלטת ממשלה מתוקנת, שילך למשרד ראש הממשלה, שישכנע אותם, שילך למשרד האוצר, ישכנע אותם. אנחנו, המשרד להגנת הסביבה לא אומרים לא. זה מה שאתם חושבים שצריך לעשות? אתם רוצים באמת להפקיע את האחריות של הרשויות המקומיות ולהגיד שמי שיטפל בהגנה של המצוקים ביבשה זה יהיה החברה? מול הרשויות המקומיות לא יוכלו לבוא בתלונות. בבקשה, שיתכבדו, שיכינו החלטת ממשלה מתוקנת ושיגידו, ושיעשו את כל מה שצריך לעשות. אנחנו לא יכולים לעמוד ולחכות שנים ולא לעשות שום דבר.

אני רוצה לומר משהו, התייחס לזה אופיר בדבריו וגם את. אנחנו כמשרד להגנת הסביבה רוצים למנוע כל פגיעה סביבתית בחופים, שזה אזור הכי רגיש שיכול להיות, שטח ציבורי הכי ערכי למדינת ישראל. מבחינתנו כמה שפחות לגעת. לגעת רק במקומות שממש ממש חשוב, דחוף, והציבור גם נהנה מזה כי יש לזה גם השלכות סביבתיות וגם עלויות כלכליות אדירות. צריך לחשוב באמת בשום שכל איפה באמת מתערבים. גם כל הנושא הזה של היבשתיות צריך להילקח בחשבון. אנחנו באים ואומרים, אוקיי, בתוך כל הדבר הזה יש חברה ממשלתית שהוקמה. רוצים להטיל עליה עוד דברים? בבקשה, תתכבדו, תעשו את העבודה כדי להטיל עליה עוד דברים.

סליחה גלית, אם יורשה לי, הוא עשה את זה. מרדכי כהן, אני ראיתי. אני קיבלתי העתק ממכתב שהוא כתב למנכ"ל שלך, למנכ"ל להגנת הסביבה, ואמר, בוא נלך ביחד לממשלה. עניתם למכתב הזה?

אנחנו ענינו למכתב הזה ומי שצריך לעשות את הדברים האלה זה שר הפנים, שאם זה מה שהוא רוצה לעשות, יפנה. הוא פנה ב-2018. לא קרה עם זה כלום. שיפנה שוב. כשמשרד הפנים רוצה לעשות דברים, הוא יודע לעשות דברים. אני לא צריכה ללמד אותם איך לעשות. הרי הם יודעים יותר טוב ממני. אני יכולה ללמוד מהם איך עושים דברים עם רשויות מקומיות.

אני רוצה לשמוע מה אומרים ברשויות המקומיות על הסוגיה הזאת.

גלית שאול, ראשת מועצת עמק חפר, אצלכם תיכף בבית ינאי הבתים נופלים למים, ממה שאני ראיתי מהסרטון ששלחו לנו.

קודם כל אפשר לברך על הדיון הזה, אני חושבת שהוא מאוד חשוב. פעם נוספת אנחנו יושבים בחדר, אבל עכשיו אני שומעת קולות אחרים. אני ביחד עם אופיר מצטרפת לברכות למשרד הפנים.

צריך להבין, מבחינתנו זו סוגיה לאומית. אני חושבת שכולם במדינת ישראל מבינים היום, והתהליך הזה שעברנו במהלך השנים, שזו סוגיה לאומית כמו כל סוגיה. אני רוצה לתקן, אנחנו יכולים לעבוד וגם להעיר את הערותינו וזו עדיין יכולה להיות סוגיה לאומית. זה לא אומר שאם זה יהיה סוגיה לאומית, אז הרשויות לא יוכלו להגיד. הן כן יוכלו להגיד.

ניסינו לעשות איזשהו סדר בין הדברים שאתם הייתם צריכים לעשות ואיפה זה עומד. עמק חפר למשל, בתכל'ס שום הגנה יבשתית לא בוצעה. קיבלתם איזה שהם תקציבים?

אני צריכה לעדכן אותך שהתוכניות הראשוניות שמתוכננות לקרות בעמק חפר מדברות על פרויקט בסדר גודל של 120 מיליון שקלים. אנחנו קיבלנו מאותו תקציב שסיון הזכיר 4.2 מיליון שקלים, וממש בימים הקרובים, אחרי שנה וחצי של עבודה מאוד מאוד קשה, כי זה לא רק סוגיית התקציב, זה גם סוגיית תיאום ועבודה ביחד של כל רשות ורשות. תחשבי רק על הזמן הזה שכל רשות משקיעה לבד לאשר בכל הוועדות ולעשות את כל התהליכים בעצמה במקום רשות לאומית שיכולה לעשות את זה בדרך הכי טובה והכי מהירה. זאת אומרת שאנחנו גם משקיעים זמן ואנרגיה בלתכנן לבד, לעשות לבד וגם להשיג את התקציב. בימים הקרובים אמורה בבוהן המצוק בבית ינאי להתחיל עבודה שאנחנו מתואמים לגביה עם כל הגורמים, אבל אם את שואלת אותי אם זה מספיק, אני לא ישנה בלילה מהחשש של מה שקורה למבקרים הרבים, והקיץ הזה הם באמת רבים, 1.2 מיליון אנשים נוספים על החופים שלנו. המשימה היא מאוד קשה ומאוד גדולה.

אני רוצה כן להגיד איזשהו משפט שמתייחס לגבי הראיה המתכללת. צר לי שאנחנו בוחרים ללכת לדרך הכי קלה ולהפיל את האחריות על הרשות, כן עשתה או לא עשתה. ברשות שלי, דווקא ראש הרשות הקודם לפניי, ולא יתפסו אותי הרבה פעמים אומרת מחמאות לקודמי ,אבל אני אגיד שהוא ניסה לעשות והגיע לדין פלילי. המדינה תבעה אותו על זה שהוא בחר לעשות את הדברים ולהגן על התושבים שלו, אז באמת עם כל הכבוד בהקשר הזה, יש אחריות למדינת ישראל, אחריות לאומית, ומישהו צריך לראות את זה ולא משרדים שצריכים לריב אחד עם השני. יש פה רשות שעובדת מצוין. הילה עושה עבודה נהדרת, היא רואה את כל התמונה, היא שמה פנסים במקומות הנכונים. יש לה פורום עם מי לעבוד ובפורום הזה אפשר לעסוק גם בסוגיות כאלו.

עוד הערה לעניין הניקוז. מדינת ישראל בנתה רשויות ניקוז. אני יושבת-ראש רשות ניקוז ונחלים שרון. 32 רשויות תחת הניקוז הזה. הנושא של הניקוז מתוכלל בין 32 רשויות והכול בסדר. אנחנו עובדים מול הרשויות גם על הנושא הזה של ההגנה הימית. אני לא מבינה בכלל את הנימוק על ההגנה היבשתית. אין שום בעיה לעבוד עם רשויות הניקוז ועם כל מי שצריך, עם הרשויות המקומית, כולם ביחד למטרה הזאת.

סתם בשביל הסקרנות, מה הוא עשה שגרר הליך פלילי?

הוא ביצע עבודה הנדסית חשובה, הביא סלעים שכרגע, ואפשר לשאול פה את הילה, שהמקומות היחידים שנשארו עומדים על תילם ולא נפגעו זה המקומות שבהם הוא שם את האבנים הגדולות האלו. הוא עשה את זה בשיתוף פעולה גם כלכלי עם תושבים שגרים שם. צריך להגיד שעשה את זה באומץ רב כי לא הצליח בדרך אחרת. אני לא אפרט על הנושא הזה יותר מדי אבל אנחנו נהנים עד היום מההגנה הזאת שהוא עשה. אני לא מעוניינת להגיע לדין פלילי.

תודה רבה גלית שאול.

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, שלום.

אחר הצוהריים טובים. יישר כוח, חברת הכנסת מיקי. אמרנו שניפגש, אז הנה נפגשים בנסיבות טובות. מה שקורה במצוק באשקלון, הרשויות לא כך אהבו את הנושא של הגיאוטיוב, מה שהציגה גלית. אמרו שהמדינה החליטה שהיא רוצה את זה כפתרון זמני כי הוא יותר מהיר, עד שתאושר התב"ע להשלמת כל שוברי הגלים.

השלב הראשוני התבצע עם הגיאוטיוב. ברוך השם רואים תוצאות בהיבט של ההגנה הימית. בהגנה היבשתית העבירו לסמכות הרשות אבל זה לא שהעבירו לסמכות הרשות, הם מעבירים כל הזמן בדיליי. אני יכול לומר לכם שקיבלנו כסף לתכנון. התחלנו להתקדם. צריך לעשות קידוחים ומדידות. פונים למשרד הפנים, אני מה-30.1.2020. פנתה המהנדסת לא פעם בכתב, במיילים, בטלפון לגורמים הרלוונטיים ולצערי הם לא מעבירים את הכסף כדי שנוכל להתקדם. נכון שיש כסף צבוע לטובת העניין, בשלב הראשוני של 10,257,000 מיליון, אבל המבחן התוצאה, ולא רק שנותנים לנו כרשות, אני ברוך השם רשות חזקה שיודעת להתמודד, ועושים פרויקטים בהיקפים מטורפים. אני עובד בתיאום עם החברה למצוקים במדינת ישראל והם עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר. לא אכפת לי שהם יבצעו, אבל אם לנו נותנים לבצע, אין לי בעיה גם עם זה אבל שיתנו את הכלים. כרגע אנחנו לא מקבלים את הכלים.

כלים, אתה מתכוון לכסף.

אם אני מחכה מה-30.1.2020 לאישור של תקציב לקידוח ופעולות נוספות שהן מתבקשות, זה סיפור. אני מוציא תקציבים מהתקציבים שלי על סמך זה שאני אקבל את הכסף ואני לא מקבל את הכסף. אם נתנהל בצורה הזאת ומשרד הפנים רוצים לשחרר למצוקי ישראל, אני לא מתנגד, אבל מצד שני אם אתם רוצים שאנחנו נבצע, תנו לנו את כל הכלים. כרגע אני מקבל את הכלים בדחילו רחימו, כל פעם בהתחננות, עוד 100 ועוד 200 ועוד 800 כדי שהכסף יהיה קיים בקופה וזמין לטובת אותו פרויקט. לא הגיוני שעשרה חודשים אני מחכה לשחרור כסף לטובת קידוחים.

הכסף הזה שמיועד לנושא הזה הוא כסף שמועבר אליכם ישירות ממשרד האוצר או דרך משרד הפנים?

זה כסף שמשרד האוצר הקצה למשרד הפנים ומשרד הפנים מעביר אותו לרשויות, לצורך העניין. כל תהליך של העברה של סכום כסף הכי קטן, לא משנה מה הסכום, זו חתיכת ביורוקרטיה שיכולה לקחת גם שנה, ואז בא המבקר ואומר, רגע, רשויות לא מטפלות ביבשתי. רק ב-2018 סוף סוף אישרו את התקציב להעברה. ב-23.10.2018 הוקצה תקציב של 10,297,000 מיליון שקל. התקציב הכולל הוא 20 מיליון שקלים. ב-7.1.2019 סך כל התקציב הגיע ל-20,594,000. יצאנו למכרז לצוות תכנון. שתביני, חברת הכנסת, שלמצוא מתכנן, היום יש שניים או שלושה במדינת ישראל, הם מרקידים אותך כדי לקבל כל אישור, עם כל זה שאת משלמת להם הרבה כסף, אבל לא משנה, מתמודדים איתם. חלקם מורכבים, חלקם מורכבים יותר.

החוזה עם צוות התכנון נחתם ב-18.8.2019. איך שנכנסתי לתפקיד, לא ויתרתי. אמרתי, אני עושה הכול כדי לגמור את הנושא של ההגנה היבשתית. עם חתימת החוזה, מייד לאחר התכנון קיימנו חמש ישיבות, ועדת תכנון בהשתתפות אנשי הנדסה, איגוד ערים לנושא הסביבה והחברה הממשלתית להגנת המצוק. קיימנו סיור בשטח. בהתאם למסקנות צוות התכנון נדרש לבצע מדידות פרטניות של המצוק בתא השטח של 38 כולל קו המים. הבקשה לשחרור של החלק הנדרש בתקציב הוגשה לבקר משרד הפנים ב-31.1.2020 והועברה לאישור משרד הפנים. למרות שיחות, עד היום לא קיבלנו את הכסף. נכון להיום, לאחר השלמת הנתונים אנחנו נקיים ישיבת תכנון לפני החגים כדי לבחון אופציה תכנונית מועדפת שתקדם איזה שלב. הם צריכים להציג לי שתי אלטרנטיבות ומהן אני צריך לבחור, אבל אם לא יעבירו לי את התקציבים, אני לא יודע להראות את זה.

אני מבינה.

נעמה קורן ממשרד הפנים.

שלום, אני ממשרד הפנים. אני פשוט מטפלת בנושא. אני יודעת שהועברו לעיריית אשקלון 3 מיליון שקלים מתוך ה-20 מיליון. לא פנו אלי על כספים שמתעכבים. אמורים לפנות אלי אם יש כספים שמתעכבים. אנחנו פה עושים את כל המאמצים שהכספים יגיעו. יש חברת בקרה שהולכת לשטח ובודקת את הפרויקט לפני שהוא מאושר ואחר כך ואחר כך משחררת. אני לא יודעת על פנייה שמינואר מחכה לכספים שאמורים להגיע.

תפתחי את המיילים מה-30.1.2020 ותראי שיש לך במייל דרישה או למי מטעמך לקבלת התקציב.

אז אצלי אין ושיפנו אלי. יש חברת בקרה שמטפלת בזה. יש נוהל. אין כספים שמתעכבים שמונה חודשים כשההתנהלות היא תקינה. יש למשרד הפנים את הכספים ואנחנו רוצים ומעוניינים לשחרר. אני רואה ש-3 מיליון כבר שחררו לעיריית אשקלון ואם יש עוד משהו שעומד פה או שם, אז שיפנו אלי. זה לא הבעיה. הכסף נמצא וכשהתהליך מתנהל, חברת הנדסה שבודקת את הפרויקטים מטעמנו, משחררת. אין סיבה שזה יתעכב מינואר. צריך לבדוק את המקרה הפרטני.

אני מציעה שתבדקו את הנושא הזה כי זה מעלה סימני שאלה אם את אומרת שהכסף ישנו.

גם עיריית תל אביב קיבלה כבר סכומים. זה תהליך שלוקח זמן גם לרשויות, אחרי זה גם לחברה מטעמנו שבודקת את זה, אבל אין סיבה שמינואר כספים יתעכבו.

מעיריית תל אביב, צפריר קסלר, מהנדס אגף דרכים ומאור.

צוהריים טובים, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו פה במהלך הדיון, קודם כל לגבי ההפרדה בין רשויות מקומיות לתחום הימי והיבשתי. צריך להבדיל בתפיסה בין פרויקט שמפתחים טיילת או עושים פרויקט מאוד גדול ואז אולי יש פה איזה היגיון, אבל אנחנו מדברים היום בעיקר על הגנות זמניות. לרשויות, אפילו רשות כמו תל אביב, זה נושא כבד. אנחנו נציג תיכף עלויות של פרויקטים כאלה.

לגבי הגיאוטיוב, נושא שאופיר העלה, עיריית תל אביב מקדמת גיאוטיוב בחזית של חוף הצוק הצפוני. אנחנו בתהליך של לקראת מכרז.

איפה אמור להיות הגיאוטיוב האלה?

בחוף הצוק, כך שאנחנו מקדמים. אנחנו מכירים את הטכנולוגיה ואנחנו גם מתואמים מאוד עם החברה להגנת מצוקי החוף.

יש לי שאלה של סקרנות. כששמים גיאוטיוב, זה מונע גלישה בחופים? זה משפיע על הגלים?

הגיאוטיוב שאנחנו הולכים לבצע שונה מהגיאוטיוב שבוצע באשקלון. הוא אמור להיות במים יותר עמוקים, במרחק של כ-350 מטר מהחוף. תהיה לו איזושהי השפעה על הגלים מן הסתם, אבל אנחנו צריכים לשקול את המאזן בין כל משתמשי החוף, בין מאות אלפים שמגיעים לחוף כמשאב נופש, לבין אותם גולשים שיכולים לחתור 100 מטר הצידה ולגלוש, ובין הנזק שנגרם למתקני החוף, ותיכף איליה יציג את את הנזק ומתקני החוף.

אכן קיבלנו תמיכה ממשרד הפנים, תמיכה צנועה יחסית של 4 מיליון שקלים בפרויקט של תמיכה למצוק לאורך בית הקברות המוסלמי והנוצרי של חוף גבעת העלייה, למי שמכיר. אנחנו ממש לפני תחילת עבודות כרגע.

תראו, אתם מדברים לנתקצב את החברה ושהיא תעשה את הכול. אנחנו מבקשים אופציה נוספת. תתקצבו אותנו ואנחנו יודעים לעבוד גם מול החברה וגם לעשות את הדברים, לפחות אנחנו כתל אביב.

זה אמור לכאורה להיות מה שקורה עכשיו. אתה רק אומר שלא מתקצבים.

אני אומר שלא מתקצבים הן בגלל דברים שהיינו אמורים להיות מתוקצבים עליהם, שנתקעו בסבב ב' של המשרד להגנת הסביבה או דברים כאלה, והן בגלל סוגיות אחרות. מבחינת תל אביב אנחנו יודעים לעבוד מול החברה ומול המשרד להגנת הסביבה ואנחנו יודעים גם לעשות את העבודות, אבל אנחנו צריכים עזרה כי העלויות הן עלויות כבדות אפילו לעיר כמו תל אביב.

זו דוגמא לגבעת עלייה. היא בשלב הראשון של הפרויקט שבו בעצם הצבנו רשתות בשביל למנוע מדרדרת לגלוש על משתמשים בחוף. בשלב השני הולך לעבור פה קיר שיתמוך את המצוק הזה. זו רק דוגמא אחת.

דוגמא נוספת, מי מכם שמגיע לחוף הצוק מכיר מהחורף האחרון. חוף הצוק הדרומי, הייתה סערה משמעותית מאוד ואלה הנזקים שנגרמו. אנחנו מדברים על נזקים במצטבר משנת 2010 עד היום, סדר גודל של 10 מיליון שקלים שאנחנו משקיעים בחוף לתחזוקה של הטיילת ושל אותן מסלעות בבוהן המצוק שאמורות להגן על המתקנים מאחוריהם ועל המצוק.

דוגמא נוספת זה נקרא תב"ע 3700. זו סוגיה מעניינת. העלויות שאנחנו רואים בשביל להגן על בוהן המצוק והוואדיות משום שהולך להיות שם פארק חופי, נדמה לי 300 מטר מקו הים מזרחה. צריך להגן על הוואדיות האלה מפני התמוטטויות כי אנשים מטיילים שם ואנשים עוברים שם. העלויות שאנחנו אומדים אותן כרגע לפני תכנון מפורט הן סדר גודל של 60 מיליון שקלים. ברור לכולם שזה עלויות אדירות.

פה אני רוצה לחבר אתכם לסוגיה נוספת. אני כרגע צריך לבצע הגנות זמניות עד שתב"ע 3700, שזו התב"ע למי שמכיר, באזור הבסיס הצבאי בין תל ברוך לחוף הצוק, עד שהיא תאושר. אני צריך לבצע הגנות כי אנשים יורדים לחוף ואנשים מתרחצים ואנשים על המצוקים ומסכנים את נפשם. מאחר והמקטע הזה לא הוגדר בתאים להגנות זמניות, בעצם אני לא יכול כרגע לבצע פעולות הכרחיות של דרדור. אומרים לי, תסתפק בגידור ובשילוט.

מי אומרים לך?

המשרד להגנת הסביבה, מבחינתם בצדק. בתא השטח הזה לא הוגדר ואנחנו כרגע עובדים מולם בשביל להכשיר את זה.

הסוגיה שאני רוצה לגעת בה זה כאשר יש חוף לא מוכרז. משרד הפנים הגדיר איך ייראה השימור ואיך צריך להתנהל. בנושא הזה של המצוק אין שם הגדרה. אם אני לוקח יועץ בטיחות, הוא אומר לי, תשים רשתות לכל האורך, תשים שלטים כל 10 מטרים, כל מיני דברים שהם לא הגיוניים. במקום שיהיה פה משאב חוף, אני פשוט אצטרך לאסור על אנשים בכלל להתקרב לאזורים האלה. צריך להיות פה איזושהי אמירה ברורה של המדינה איך צריך להיות השילוט, איך צריך להיות הגידור, מה צריך לעשות, ולא להשאיר לכל רשות להתמודד עם הסוגיה הזאת בעצמה.

ברור.

נושא נוסף שצריך לטפל בו, יש הגנות ימיות שכבר הוקמו. ברור לכולם שהגנה ימית בסוף משרתת את ההגנה על המצוק. צריך לתחזק את ההגנות הימיות האלה. בנושא של תל אביב, קחו את שובר הגלים בתל ברוך. צריך לתחזק אותם וגם לזה יש עלויות מאוד גבוהות. אתם רואים פה בתמונה נזקים של החורף האחרון. הים מרים את הבולדרים ומעיף אותם פנימה. גם שוברי גלים, אתה צריך לתחזק וצריך לתקצב את התחלופה הזאת. אני לא חושב שהיא קיימת היום באיזשהו סעיף תקציב של מישהו. זהו, אלה הנקודות מבחינתנו. תודה רבה.

הבנתי. תודה רבה.

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה, יושב-ראש פורום רשויות החוף. שלום משה.

שלום לך גבירתי, צוהריים טובים. את ראית השבוע במו עינייך - - -

נכון. רק שלשום סיירנו אצלך בחוף אפולוניה על החוף.

כן. ברשותך, מכובדיי כולם, אני משמש יושב-ראש פורום 21 רשויות החוף. יש לנו ארבע מטרות: מטרה ראשונה, טיפול במצוקי הים. מטרה נוספת, ניקיון החופים. מטרה נוספת, חוף ללא פלסטיק. מטרה נוספת, בניית שביל הים מראש הנקרה ועד אשקלון.

אני רוצה להתמקד בנושא המצוקים. 45 קילומטר מתוך 197 קילומטרים של חוף הים, קיים מצוק חופי בלתי יציב. הגובה הממוצע הוא כ-10 מטרים מעל פני הים ויש גם מקום שהוא מגיע לכ-40 מטרים. מכובדיי, המצוק עובר כל הזמן תהליך של התמוטטות ונסיגה הדרגתית מזרחה ומעת לעת אנחנו רואים ושומעים על התמוטטויות בחופי הים השונים. חייב להיות גוף אחד ומבחינתי זו החברה הממשלתית להגנת המצוקים, מה שאני קורא אחריות וסמכות יחד.

אני רוצה לשבח את הילה, מנכ"לית החברה, ואת גלית כהן שמאז שהן בתמונה, ממהלך ראשון הן עברו לטורבו, אבל יש חסמים. לא יתכן שגוף אחד יבצע הגנות על הים וגוף אחר, הרשות המקומית, תטפל בהגנה היבשתית. צריך לשנות את החלטת הממשלה וכמה שיותר מהר.

גלית, חופי הים משרתים את כל הציבור במדינה ושש רשויות מקומיות לא יכולות להשקיע תקציבים של מאות מיליונים. חופי הים משרתים 256 רשויות מקומיות. 5% מהתושבים שלי מגיעים לים, 95% הם תושבי חוץ, לכן זה צריך להיות באחריות ממשלת ישראל. כמו שאמרתי, אחריות וסמכות יחד. תודה רבה.

אתה כראש רשות מקומית גדולה לא מרגיש איזושהי בעיה עם כך שייקחו את הסמכות הזאת ממך.

אין לי בעיה. אנחנו נשתף פעולה. משרד הפנים נתן לנו איזושהי עצם של 2 מיליון שקלים אבל ההשקעה פה היא הרבה יותר גדולה, היא פי 50, פי 60, לכן המדינה צריכה לקחת אחריות וסמכות ואנחנו כראשי רשויות, פורום ראשי החוף נסייע ונקדם את הנושא הזה.

מאה אחוז, תודה רבה לך.

אחרון מנציגי הרשויות המקומיות, אני רוצה לשתף את אלי ברכה, ראש מועצה אזורית חוף השרון, ואז אנחנו ננסה להבין מבחינת תקציבים מול משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, ושוב מול משרד הפנים. כן, בבקשה אדוני, אלי ברכה.

אני מצטרף למה שנאמר ואני לא אחזור על זה.

כמה נושאים חשובים בעניין הזה, זה המימון של ההקמה והתחזוקה. ברור שרשויות לא יכולות לעשות את זה. רשויות אפילו חזקות שיש להן תיירות ומלונאות ועסקים לאורך חוף הים, ברור לחלוטין שלא יכולות, לא כל שכן רשויות שלא נשענות על תיירות לאורך חוף הים. יש למשל רצועה ארוכה בחוף השרון, היא גן לאומי, אז מי יכול לטפל בגן לאומי כאשר הוא נמצא בידיים של רט"ג?

אני רוצה להוסיף עוד מימד אחד, זה מימד הזמן. אני שם לב ובהחלט בצדק שהזמן דוחק לכולם, גם לכם כוועדה וגם למי שאחראים לנושא הזה. אנחנו לא נתקדם גם אם תיפתר בעיית המימון, אם לא נקבע כבר עכשיו את הקריטריונים של מה היא הגנה חופית, האם זה סלעים, האם זה קידוחים בים. יש אלטרנטיבות שונות וכאשר אתה מגיע, ואמרה את זה גלית בצדק, לנסות לקדם נושא כזה, אתה נכנס למסכת של ויכוחים, עימותים, מחלוקות עם הגופים הירוקים שמנסים לשמר את מה שהם צריכים לשמר, וכל בניה לגובה המצוק הופכת להיות מחלוקת, ואז התהליכים הופכים להיות תהליכים שלא מסתיימים בגופי התכנון, עם הוצאות כספיות אדירות.

כדאי שבמקביל לכך שיושבים ודנים איך מממנים את זה ותחת אחריות מי זה יהיה, גם יכנסו לרמת הפרטים ויקבעו את הכללים, מה הם הקריטריונים לחיזוק המצוק ומה הם הגבולות של הגופים הירוקים בהגבלה ובעצירה של התהליכים האלו, מכיוון שבסוף נגיע למצב שבו הכסף יהיה מוכן, הסמכויות יהיו אבל לא יוכלו להגיע לרמת תכנון פרטני ולא יוכלו להגיע לרמת ביצוע. כדאי לקצר ולהתייחס גם למימד הזמן הזה.

אוקיי, תודה רבה.

ניר אנגרט, בבקשה.

בקצרה אני רק רוצה לבוא ולהגיד שחלק מהמצוק החופי הוא שמורות טבע וגנים לאומיים. זה כבר גם הוזכר פה, אפולוניה, גן לאומי חוף השרון וכן הלאה. חלק מהשטחים האלה זה שטחים טבעיים שהמדיניות של המדינה זה להשאיר אותם להתפוררות במצב הטבעי, למרות שכולנו יודעים שזה לא בדיוק המצב הטבעי כי זה קרה כתוצאה, כפי שגלית כהן אמרה, מפרויקטים אחרים שנעשים באזור.

לגבי אתרי המורשת, הגנים הלאומיים, מסמך - - - קבע שצריך לטפל בהם, יעלה כמה שיעלה כי זה נכס תרבות של המדינה, ערי החוף העתיקות של ישראל, אם זה באשקלון, אם זה באפולוניה, אם זה בפלמחים, יבנה-ים. בסך הכול רציתי להגיד שבין הרשויות המקומיות והחברה להגנה על המצוקים שאנחנו כולנו עובדים ביחד, צריך לזכור גם שככל שתקודם הצעת החלטה, מחליטים, ממשלה, לזכור גם את הסוגיה הזאת של הגנים לאומיים ושמורות הטבע.

במסגרת שיתוף הפעולה הטוב שיש לנו עם החברה להגנת מצוקים, היינו איתם בסיור לאחרונה באזור פלמחים, יבנה-ים. התעורר צורך של רשות העתיקות לבצע שם סקר שימור שימליץ על איך לטפל במצוק, והחברה להגנת מצוקים אומרים שהכול נהדר, אבל לממן את זה הם לא יכולים כי זה לא בתחום האחריות שלהם.

אני מבינה. אוקיי, תודה רבה לך.

מעיין ספיבק מאגף התקציבים, משרד האוצר.

שלום לכולם, כפי שאמרו גם לפניי, בחינת החלטת ממשלה - - - יכולה להיות רלוונטית. אני כאגף תקציבים בטח לא מומחית בהערכת סיכונים. התקציב שכרגע תוקצב לנושא הוא 60 מיליון שקלים עבור הרשויות המקומיות, תוקצב דרך משרד הפנים. קודם כל מבחינת האם התקציב הזה מספיק? מומחים צריכים להגיד את זה, ואם הממשלה בוחרת להביא החלטה נוספת, צריך לתקצב את זה.

נראה כרגע שהתקצוב הנוסף הוא לא הקושי היחיד אלא יש גם איזשהו קושי של ביצוע של התקציב שכן הוקצה. נכון לעכשיו בוצע ממנו רק פחות מ-10% מהתקציב שתוקצב לנושא. יכול להיות שמדובר בחסמים נוספים לביצוע שיש לבחון לפני שמוסיפים עוד תקציב.

הבנתי. את יודעת לתת לנו דוגמאות למקומות שבהם הועבר תקציב ומה שהם התבקשו לעשות לא קרה?

לא, זו רזולוציה שאני יכולה לשים עוקב אחריה ויש לו את המעקב לפי רשות. משרד האוצר תיקצב 60 מיליון שקלים להחלטה ואין אצלי חלוקה לרשויות מקומיות.

הבנתי. את העברת את זה כבלוק, את הסכום הזה.

בדיוק.

ואת אומרת שהרזולוציה הזאת קיימת במשרד הפנים או ברשות של ההגנה על המצוק?

הרזולוציה קיימת במשרד הפנים. משרד הפנים יכול למפות את הרשויות שבהן התקציב מבוצע יותר או פחות, ויכול לעדכן מה גורם לעיכוב בביצוע ברשויות.

אני מבינה. אוקיי, תודה רבה לך.

תמי גנות, בבקשה.

תודה רבה, אני אהיה מאוד קצרה. אנחנו העברנו נייר עמדה של שיתוף הפעולה שבין אדם טבע ודין לבין פורום רשויות החוף, מרכז השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב, והוא ממצה את עמדתנו.

כן חשוב לי להגיד שני דברים. הרבה מראשי הרשויות כאן מכירים ואולי לא מאוד אוהבים את המאבק העיקש שלנו למען כניסה חופשית לחופים, בגלל שהחופים הם נכס לאומי ובגלל שהם לא רק של תושבי העיר. באותה מידה צריך להתייחס לרצועת החוף כנכס לאומי. אי אפשר רק להגיד שהיא אמורה לשמש את כל המדינה ואת עורף החוף וכו', ולא לתת את התקציבים והכלים לעשות את זה, אלא להשאיר את זה לכל רשות בפני עצמה.

צריך שינוי לא רק בהקשר של המצוקים. המצוקים היא הדוגמא הבוערת ביותר ובאמת סיכון לחיי אדם, אבל צריך שינוי באופן שבו אנחנו מסתכלים על רצועת החוף בכלל, לתת יותר כלים, להסתכל עליה בצורה מתכללת, לא להפריד בין ים לחוף, לא להפריד בין רשות לרשות, לעשות את זה באופן דיאלוגי. זאת גישת ה-ICDEM שמקובלת באירופה ואנחנו חייבים להטמיע את זה גם אצלנו, מנגנונית ומוקדית.

נקודה אחרונה באמת לדברים שאמר אלי ברכה וחשוב לי כאן להבהיר. הפורומים הסביבתיים, הציבור בכלל, הם לא רק הפרעה, והמטרה היא לא להפריע, המטרה היא לקדם פורום משותף שאנחנו כולנו מאמינים בחופים שצריך להיות, להגן על המצוק החופי, להגן על החופים ולתת את הכלים לעניין הזה. ככל שההתייחסות תהיה פחות איך להדיר מהדיון ויותר איך לקיים את הדיון והדיאלוג בשלב כזה שהוא לא מעכב אלא בונה ומאפשר הגעה למסקנות הנכונות ביותר והטובות ביותר, אני חושבת שייטב לכולם.

אני מבינה. תודה רבה לך, עורכת דין תמי גנות.

רז, עוזר מנכ"ל משרד הפנים, אני מנסה לקדם את הדיון הזה. ממה שאני מתרשמת, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה חייבים להתכנס. אם אכן מחליטים לשנות את החלטת הממשלה, זה חייב לקרות, וזה חייב לקרות מהר. אם מחליטים שבכל זאת הרשות לוקחת על עצמה את הכול, אז זה גם צריך לקרות מהר, כי כל זמן שאנחנו לא עושים את זה, אנחנו תקועים. זה משהו שאתם צריכים להפנים, ואם אתם לא מתנגדים לזה ובסופו של דבר אם אכן הסמכות תעבור ויחד איתה גם תעבור החלטת ממשלה שבאמת תאפשר גם הקצאת משאבים שנדרשים לפרויקט הלאומי הזה, אז אנחנו נוכל להתקדם, אבל זה משהו שאתם באמת חייבים לקחת גם עצמכם. אני מאוד אשמח שהנציג של משרד ראש הממשלה יהיה איתנו, אבל כרגע אנחנו לא מצליחים. ככה זה לא יכול להימשך, זה ברור לנו.

ברור לחלוטין, גבירתי. כמו שאמרת והעברנו לוועדה, המנכ"ל של המשרד פנה להגנת הסביבה. אני שמח לשמוע את העמדה של הנציגה של המשרד להגנת הסביבה בוועדה ואני מסכים לחלוטין עם מה שאת אומרת. משרד פנים מקדם ויקדם את הפתרון שיהיה יותר הרמטי למצב.

אני יודעת שיש מכתב שאתם שלחתם, נכון?

כן, למנכ"ל להגנת הסביבה.

מתי שלחתם אותו? ממש לא מזמן, נכון?

נכון.

וקיבלתם תשובה?

לא שידוע לי.

אני מציעה שתשתמשו במכשיר הזה שנקרא טלפון, תבררו מה קורה ותשלחו עוד מכתב.

יש לי מכתב שלכם מה-28 ביוני למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. היה גם מכתב שאתם הפניתם למשרד ראש הממשלה?

גבירתי היושבת-ראש, המנכ"ל שלנו בזמנו, גיא סמט, פנה וביקש מהם לזרז את הנושא של ההגנות היבשתיות ולמצוא את הדרך לפתור את זה, ואז הוא פנה אלינו בחזרה. המגרש של ההגנות היבשתיות, המשרד להגנת הסביבה לא סמכות, לא אחריות, לא כלום. אם משרד הפנים רוצה, קדימה, שיקדם.

נכון, אז איך עושים את זה?

הוא לא צריך לפנות למשרד להגנת הסביבה, הוא צריך לפנות למשרד האוצר, למשרד ראש הממשלה.

אני שואלת מתי אתם פניתם למשרד ראש הממשלה?

לא פנינו למשרד ראש הממשלה ועוד לא קיבלנו תשובה. אנחנו רצינו קודם כל לעשות את זה יחד עם המשרד להגנת הסביבה ואנחנו מתכוונים גם לקדם את זה בממשלה.

הבנתי. אני חייבת להודות שדיון אחרי דיון אני מרגישה פה שאני צריכה לקחת שני צדדים ולקחת אותם יד ביד לאיזה שילוב וגישור.

שלום חבר הכנסת משה ארבל.

שלום, גבירתי היושבת-ראש. אני מתנצל על העיכוב בעקבות דיון נוסף בוועדת החוקה, אבל אני שמח שהכנסת מתפקדת.

גבירתי היושבת-ראש, זה לא עניין של לקחת יד ביד, זה עניין של כסף וסדרי עדיפויות. אם למשרד הפנים זה בסדר עדיפות גבוה, יפנה למשרד האוצר, ילך למשרד ראש הממשלה, יתקן החלטת ממשלה ויקדם את זה. אני ומשרד הפנים לא צריכים להסתדר. אנחנו מסתדרים מצוין, אבל משרד הפנים צריך לקדם את זה מול משרד האוצר ומול משרד ראש הממשלה, להגיש החלטת ממשלה. זה לא אנחנו. לנו אין שום סמכויות בנושא. לא תקציב ולא סמכויות. הממשלה הטילה עלינו משהו, אנחנו מבצעים אותו מהתחלה עד הסוף.

אני מבינה.

רז מורן, תוך כמה זמן אתה חושב שאתם יכולים לחזור לוועדה עם פנייה מסודרת של משרד הפנים למשרד ראש הממשלה בבקשה לקדם החלטת ממשלה? בוא נתחיל לקדם פה לוחות זמנים. יש לנו 120 יום, אנחנו חייבים ב-120 יום האלה לעשות משהו.

בהקדם האפשרי, גבירתי.

אני מבינה.

משה ארבל, אתה רוצה להגיד משהו?

אני בדרך כלל נמנע מלבקר את משרד הפנים כשאין לי מה לבקר אותו, אבל במקרה הזה דווקא לא ממקום ביקורתי אבל כן ממקום שאני חושב שתפקיד הוועדה פה הוא להרים דגל ולהתריע בסוגיה שבאמת נוגעת לחיי אדם, כפשוטו, לא מליצה, לא כאילו, לא בערך, לכן גם לאחר הדיון בוועדה אני באופן אישי אנסה להפעיל קשרים במשרד הפנים עם מי שאני מכיר שם כדי שהם באמת יבינו שהסוגיה הזו חייבת לקבל תיעדוף, גם אם הפתרון הוא להעביר את זה לחברה הממשלתית שמטפלת בים עצמו, גם את הסמכויות לטיפול בחופי הים בנושא של המצוק החופי. לתעדף את זה ברמה הגבוהה ביותר.

אני זוכר את הסוגיה מונחת על שולחן השר ושולחן המנכ"ל לא מעט זמן, הרבה מאוד דיונים אבל אם אנחנו עדיין דנים בסוגיה הזו, זה אומר שהיא עדיין לא באה על פתרונה.

משה, זה לא עובד.

ולכן חייבים לתקן את החלטת הממשלה. זה פתרון שהוא חייב להיות בראש סדרי העדיפויות, כי אחרת השלטון המקומי, הרשויות המקומיות לא מסוגלות לבצע את זה לבד. זה גדול עליהן. משרד הפנים, אין לו זרוע ביצועית שיודעת לבצע את זה ולכן ככל הנראה זה הפתרון ההגיוני המהיר היחיד, ויפה שעה אחת קודם.

אני לא מכיר את הנציג של משרד הפנים שהופיע פה, אבל מן הראוי שדרג בכיר יותר יבוא לתת תשובות בסוגיות האלה ולא להסתפק ברפרנט כזה או אחר.

סיון להבי היה, אבל הוא נאלץ ללכת.

הילה אנרייך, אם אכן יקרה כזה מצב, האם הרשות מסוגלת להתמודד עם הסוגיה, גם עם האתגר היבשתי?

האם החברה הממשלתית, יש לה את הכלים, את הידע המקצועי והביצועי לטפל בהגנות היבשתיות? חד משמעית כן. האם יש לה מנדט לבצע את זה? לא. החלטת ממשלה, תקנון החברה.

שוב אנחנו חוזרים לזה שצריכה להיות כאן החלטת ממשלה וזה לא מספיק רק תקנון ומנדט. זה גם יצטרך לבוא עם הרבה כסף וסמכויות.

אם תוכלי רק לעדכן אותנו על הפעולות שבוצעו באשקלון. זה היה על ידכם?

כן.

איך זה בוצע שם?

זה בים. המנדט שלה בים.

החברה הממשלתית מטפלת בתכנון וביצוע ההגנות הימיות. באשקלון סיימנו את פרויקט ההגנה על המצוק החופי, פרויקט גיאוטיוב והזנת חול, ואנחנו עוד שבועיים מתחילים את שיקום שובר הגלים.

הבנתי. אוקיי, בסדר גמור, תודה רבה.

שלום אדון מצוינים, הדיון שנערך פה בעצם מבטא איזשהו תמרור אזהרה, דגל אדום, תקרא לזה איך שאתה רוצה, לזה שאנחנו דנים בנושא שקשורים אליו חיי אדם וסכנה לחיי אדם, ואנחנו כרגע נמצאים במצב שבו יש רשות ממשלתית שמתפקדת בנושא של מה שקשור לים. בכל מה שקשור לחוף עצמו, לפעילות החופית, אנחנו בפיגור גדול אחרי הדברים שצריכים להיעשות. הייתה פה קריאה גם של אנשים של הרשויות המקומיות וגם משרד הפנים, ואומרים בעצם, בואו ניתן את הכול ביחד, את כל הסמכויות גם היבשתי וגם הימי לאותה רשות ממשלתית שהוקמה, אבל זה מחייב שינוי של החלטת הממשלה כי כרגע החלטת הממשלה עשתה את ההפרדה הזאת.

בעצם מה שאני חושבת שצריך לקרות, אדוני שמייצג את משרד ראש הממשלה, זה שאתם תובילו את שינוי החלטת הממשלה שבעצם תעביר גם את הסמכויות החופיות של החוף, היבשתיות, לחברה הממשלתית.

קודם כל אני מודה, אני לא הייתי בכל הדיון. הייתי בהתחלה ונאלצתי ללכת למנכ"ל. קודם כל השאלה שלי, מה העמדה של החברה הממשלתית? הם מוכנים לקבל על עצמם את הסמכות?

כן, בתנאי שזה בא עם כל הסמכויות, בתנאי שזה בא עם שינוי הסמכויות, עם מתן תקציבים שחייבים כדי לעשות את זה, ושינוי תקנון.

הם צריכים כלי עבודה בסופו של דבר.

הם צריכים את הסמכות ואת כלי העבודה.

יש להם היכולת, הידע, והם צריכים פשוט כלי עבודה ואת הסמכות.

בסדר, בסופו של דבר אני לא יודע להגיד עכשיו בדיוק מה תהיה ההחלטה, כי היבטי תקציב זה משהו שמונח לפתחו של משרד האוצר. אני נוטה להניח שתקציבים שהוקצו עד כה לא יספיקו כדי שיקדמו את הדברים האלה בעצמם.

כפיר, אתה מבין שאם חלילה וחס נופל בניין ממצוק שקורס, כנראה שזה יעלה קצת יותר מההשקעה שמקצים לזה עכשיו.

בסדר, אוקיי, הדברים האלה יצטרכו להיבחן.

מה שעלה פה בצורה מאוד ברורה, מדובר בפרויקט לאומי. זה משהו של המדינה. המצוק הוא לאורך המדינה. הוא פרויקט לאומי וההסתכלות עליו צריכה להיות ככזה.

קודם כל אנחנו בעד שגורמי המקצוע הרלוונטיים, במקרה הזה אם זה החברה הממשלתית, באמת יובילו את כל המהלך הזה. אני רק רוצה להגיד שבעבר הוצעו כבר מספר פתרונות, ביניהם בהובלה שלנו במסגרת צוות שהקים דן להב, מספר פעמים. נתנו מספר פתרונות גם תקציביים, גם רגולטורים והדברים פשוט לא עלו יפה. אני מקווה מאוד שיהיה אפשר לפתור את זה עכשיו במסגרת החברה הממשלתית אבל צריך לזכור שהבעיה היא לא רק תקציבית.

מה החסמים בעיניך? היה שיח בעבר לתת את זה לרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות, גם אם תיתן להן תקציב, לא יודעות לעשות את זה. אומרת כאן החברה הממשלתית שמבצעת את הפעילות הזו, אני יודעת לעשות את זה, מסוגלת לעשות את זה. מלבד שאלת התקציב שזה אגף תקציבים ופחות אתה, שאלת המדיניות צריכה להיות מאוד ברורה. הגורם המתכלל כאן זה משרד ראש הממשלה .

גם הרשויות המקומיות רוצות.

הרשויות המקומיות לא מתנגדות לפעילותה של החברה הממשלתית בתחומן כדי להביא לפתרון הסוגיה, אז מה שנשאר בעצם זו סוגיה של מדיניות עוד לפני שאלת התקציב. האם אתם כמשרד ראש הממשלה, שזה המשרד המתכלל גם את החברות הממשלתיות, גם את משרד הפנים, גם את השלטון המקומי, רואים באמת בתהליך הזה תהליך שיש לקדם אותו, ואם כן, מה לוחות הזמנים? זו השאלה.

קודם כל התשובה היא שאנחנו כן רוצים שהתהליך הזה יקודם. אני לא יודע להגיד לך אם אנחנו אלה שנוביל את זה אחרי שכבר מספר פעמים הובלנו את התהליך הזה וניסינו למצוא פתרונות והם לא עלו יפה בגלל חוסר שיתוף פעולה של חלק מהגורמים. אני רק רוצה להגיד, אתה אמנם אומר שהרשויות המקומיות, מבחינתן אין שום בעיה שהחברה הממשלתית תבצע את זה, אבל אני לפחות יודע מהמשרד להגנת הסביבה שרשויות מקומיות, מה לעשות, ואפשר גם להגיד די בצדק, מעוניינות לתכנן את החוף שלהן בצורה שהן רוצות, אז יכול להיות שאפשר לבוא אליהן עם איזושהי תוכנית מתאר כוללנית שתיתן פתרון לכל רצועת החוף, אבל הם יגידו, סליחה, אני רוצה שהחוף שלי ייראה אחרת מחוץ בת ים לצורך העניין, ואז ההיבט כאן הוא לא רק תקציבי. זה לא שעכשיו תיתן את הסמכות לחברה הממשלתית והרשויות כולן יתיישרו. אם זה המצב והחברה הממשלתית יכולה לבצע את זה, אז שתבצע, אז גם לא צריך את התכנון שלנו.

קודם כל היא לא יכולה לבצע כרגע כי אין לה את הסמכויות לעשות את זה. דבר שני, לאורך כל הדיון כאן הרשויות המקומיות הביעו רצון והסכמה לכך שהדבר הזה יועבר לרשות הממשלתית, אבל צריך שוב פעם לחזור ולומר, הרשות הממשלתית לא תוכל לעשות דבר אם היא לא תקבל את כל הסמכויות וגם את התקציב שהיא חייבת לקבל, והתקציב הזה חייב להיות נדיב כי הסוגיה הזאת היא לא סוגיה זולה. זה צריך להיות ברור לכולם.

כפיר, אני חייב לומר, ואני מתנצל שאני אומר את זה דווקא בתורך, אבל התחושה שלי שמשרדי הממשלה משך תקופה לא קצרה מכדררים ממקום למקום. רק כשיהיה דוח מבקר הם יוכלו להגיד, אנחנו התרענו. זו שערורייה, לא פחות מזה. אני הייתי במשרדי הממשלה הרלוונטיים במשך תקופה. אני מכיר פקידים. צריך מבוגר אחראי.

אתה רוצה להגיד לי שמשרד ראש הממשלה לא מספיק מבוגר אחראי כדי לתכלל את זה? תגיד לי מי כן, אבל תבואו ותגידו. זה לא יכול להיות. מדובר פה באמת בחיי אדם, לא בקוסמטיקה.

ככל שמדברים על שינוי בהחלטת ממשלה, יש את המשרד להגנת הסביבה שהוא הגורם המקצועי. אני מאמין שהוא יכול להוביל את זה. ככל שהחלטת הממשלה תבוא לפתחנו, בהינתן שהקריטריונים מקצועיים והתקצוב מוסכם על ידי משרד האוצר, אנחנו נתמוך.

המשרד להגנת הסביבה לא צריך להוביל דבר כזה. מה זה קשור אלינו?

כפיר, יש כאן אלמנטים גם של תכנון, יש כאן אלמנטים שקשורים לכמה משרדי ממשלה במקביל. מי שמקדם החלטות ממשלה כאלה זה משרד ראש הממשלה, לא גורם אחר. כשיש נושא שנוגע לכמה משרדים ברמת סמכויות תכנון, ברמת חברות ממשלתיות, אגב, שזה לא אצלם. חברות ממשלתיות זה אצל השר דודי אמסלם אם אני לא טועה, וברמת משרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים ושלטון מקומי צריך גורם אחד שנקרא משרד ראש הממשלה שיבוא ויגיד. קשה להם להעביר את זה לראש הממשלה החליפי? שיבוא ויגיד, אני מקדם את זה.

שוב אני חוזר, זה לא פעם ראשונה שאנחנו מנסים לתכלל את הסיפור הזה. אני לא רוצה לתת תשובה חד משמעתית של כן או לא אנחנו נתכלל. אנחנו כמובן ניתן תשובה אחרי שנבחן את הדברים.

תוך כמה זמן אתה יכול לחזור אלי עם תשובה?

אני מציע שאנחנו נקבע לך. תחזור תוך שבוע עם תשובה.

אני אהיה לארג'ית. תוך שבועיים אנחנו רוצים תשובה.

בסדר גמור.

יופי, תודה.

יורם שפר מאשקלון, אתה תהיה אחרון הדוברים שלנו היום, ואני אסכם.

צוהריים טובים, תודה על הזכות להגיד כמה מילים. חלק מהפורום מכיר אותי, גם מהמשרד להגנת הסביבה וגם מהרשויות. אני מלווה את הנושא של המצוק משנת 2000, כבר קרוב ל-20 שנה. הייתי לא מזמן סגן ראש העיר הממונה מינהל ההנדסה ואיכות סביבה אבל אני אישית עשיתי את זה מדם ליבי, את הנושא של שיקום המצוק. אין יותר נכון מאשר לתכלל את זה כגוף אחד כמו שנאמר פה. אני מסכים עם יושבת-הראש, מיקי, ועם כל מי שתמך בעניין הזה. אני אמרתי את זה מרגע שהחברה הממשלתית הוקמה. אני שמח שאשקלון הייתה הראשונה שהתחילה את הפיילוט, ואני עבדכם הנאמן, הוציא את ההיתרים בדם כדי לקבל היתר להגנה של הגיאוטיוב שהונחה פה.

אני רוצה להזכיר לכם דבר אחד. כרגע אחד המקומות הקריטיים זה אשקלון. יש כנראה עוד מקומות, גם הגן הלאומי שזה תא 39 ותא 38, שזה התא המדובר. מלון הולידיי אין, לפי הקריאה של הולחו"ף לתכנון חוף של רשות מקומית, זה מראש המצוק, 50 מטר שחייבים כרגע כבר לא לתכנן אותו, זאת אומרת, אצלנו מלון הולידיי אין, אפשר לסגור אותו מיידית מפני שהוא נמצא בקו סכנה מיידית בתוך תחום ה-50 מטר מגב המצוק היום. אני הסתתי את השביל של הולכי רגל פעמיים במשך מספר שנים מצומצם. צר לי שגם הדוח המקצועי של המשרד להגנת הסביבה, צוות מקצועי שבחן את העניין של התמוטטות המצוק מצא שכל עשר שנים או 20 שנה זה סנטימטרים בודדים. באשקלון זה כבר מטרים ואל לנו לשכוח שהחורפים הבאים והקרבים זה כבר מטחי גשם עזים. אחרים הולכים על שובר קשיח. התברברנו.

אני רוצה להגיד דבר אחד בלי לפגוע באף אחד. זה מצעד האיוולת שאנחנו מגיעים היום לדבר אחרי 20 שנה ועדיין לא יודעים איך להוציא את זה לפועל. אנחנו עשינו הערכה תקציבית. אני ישבתי על שיקום המצוק. רק ל-1.3 קילומטר באשקלון, מדובר על עשרות מיליונים וככל שחולף הזמן אנחנו נגיע גם ל-100 ו-200 מיליון רק ברצועה כזו קטנה מתוך ה-13 בכל המדינה שהחליטו לשקם. אין יום אחד לחכות כמו שאמר חבר הכנסת, גם חיי אדם, גם תכנון הרשות. חייבת לקבל עזרה דרך החברה הממשלתית שתתכלל את כל התכנון. ניסינו לתכנן את זה ברשות. זה לא הולך.

מנגנון התכנון והמנגנונים של משרדי הממשלה כולל תכנון, טוב שיהיה תחת כפיפה אחת ויקבל במה אחת. אנחנו מתברברים בוועדה המחוזית, בולחו"ף, במועצה הארצית. לוקח זמן. כמו שאמר ראש העיר, אצלנו שנה שלמה אתה יכול לחכות עד שאתה מקבל אישור אחד לצאת לדרך. חבל. חברים, צריך לעשות את זה מיידית וטוב לקבל החלטה ככל שנקדים. תודה על הזמן שהקדשתם.

תודה רבה גם לך.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון. הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה להחזיר לוועדה תשובה בתוך שבועיים לגבי סוגיית שינוי החלטת הממשלה, כך שהסמכויות לטיפול בהגנות היבשתיות יעברו מהרשויות המקומיות לידי החברה הממשלתית.

בנוסף לזה הוועדה מבקשת מהחברה הממשלתית להגנה על מצוקי החוף להעביר לה בכתב דוח מתכלל עם פירוט של פרויקטים שבוצעו, פרויקטים שטרם בוצעו, לוחות זמנים ותקציב, תוך שבועיים.

אבקש מהרשות הממשלתית עד ה-31 בדצמבר להעביר לוועדה דוח שנתי שיפרט את הפעולות השנה כדי שאנחנו נוכל לעקוב אחרי העשייה. אנחנו נתכנס שוב כשנקבל את תשובת משרד ראש הממשלה.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:32.