פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
ועדת הפנים והגנת הסביבה
24/08/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ד' באלול התש"ף (24 באוגוסט 2020), שעה 10:00

שיטור יתר ואלימות משטרתית כנגד יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
רם בן ברק
ג'אבר עסאקלה

מיכל וונש

יפעת שקלר - ראש היחידה לשוויון מגדרי ותרבותי, המשרד לבטחון פנים

שי יאסו - ראש תחום שילובם של יוצאי אתיופיה, המשרד לבטחון פנים

זיווה בטבבו - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

אור רוזמן - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר חרדי דתי, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

אווקה זנה - עו"ד, מתאם המאבק בגזענות, משרד המשפטים

גבריאלה פיסמן - עו"ד, ממונה ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

מיכאל דיין - מתמחה, משרד המשפטים

הלה ירון אדלמן - ממונה במחלקה לחקירות שוטרים, מח"ש

אלה גרצן - דוברת משרד העלייה והקליטה

עמוס שביט - סגן מנהל אגף בכיר דוברות ותקשורת וממונה למניעת גזענות במשרד, משרד החינוך

אלון ביטון - ראש תחום ביטחון מועצות אזוריות, מרכז המועצות האזוריות

נפתלי אברהם - מנכ"ל המרכז למורשת יהדות אתיופיה

דבי גילד-חיו - עו"ד, מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

הידי נגב - עו"ד, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה, התנועה לאיכות השלטון

עדי כרמלי - לשכת עורכי הדין

אבי ילאו - יו"ר מפלגת צדק

סיסאט פנטה - פעיל חברתי

זוהר דמסה בלאו - פעילה חברתית, פעילי שכונות

ציון רטה - אזרח פרטי

עידו בן יצחק
מירי פרנקל שור

לאה קריכלי

ס.ל., חבר מתרגמים


שיטור יתר ואלימות משטרתית כנגד יוצאי אתיופיה

בוקר טוב לכולם. הדיון היום של ועדת הפנים והגנת הסביבה הוא בנושא תופעת שיטור היתר והאלימות המשטרתית כנגד ישראלים יוצאי אתיופיה.

אני רוצה לפתוח בדברים שאמר בזמנו המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין. רובינשטיין, יושב ראש המועצה הציבורית המייעצת ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אמר את הדברים בפתיחה לדוח השנתי של היחידה והוא אמר ככה: 'במדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, שהכרזת העצמאות שלה חרתה, כאמור, על דגלה את השוויון, אין מקום לגזענות ואפליה. תולדות העם היהודי, ששנאת ישראל ואנטישמיות ליווּהו מימי המקרא ועד הנה, ובוודאי בעידן בו מתגברות תופעות אנטישמיות, מטילות על מדינת ישראל חובה להיאבק בכל גילוי של גזענות בתוכה, כלפי יהודים וכלפי שאינם יהודים, כל אדם באשר הוא אדם'.

אני יודעת שאולי היו כאלה שחשבו למה דווקא עכשיו לשלב דיון כזה בנושא של תופעת שיטור היתר והאלימות המשטרתית כנגד יוצאי אתיופיה, בתקופה שאנחנו נמצאים בה היום, של משבר רפואי, חברתי, פיננסי, משברים מבית, הסלמה בדרום, תופעת אונס נוראית והתנגשויות אלימות פה בבלפור. אז באמת למה דווקא עכשיו בתוך כל הסערות האלה שמתחוללות בקרבנו בחרתי לקיים את הדיון הזה על היחס וההתנהלות של המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה? והתשובה היא שכן, דווקא עכשיו לפני הפיצוץ הבא, לפני ההזנחה הבאה, לפני ההרוג הבא, לפני הקרע הבא, לפני המשבר הבא, אני חושבת שכן דווקא עכשיו.

לפני ארבע שנים, במסגרת העבודה העיתונאית שלי בתוכנית 'המערכת' יצא לי לראות מקרוב את הפנים של הגזענות. אני זוכרת שליווינו אז שלושה צעירים יוצאי אתיופיה עם מצלמות נסתרות לשכונת יוקרה והספיקו כמה דקות, אני זוכרת שזה לקח ממש כמה דקות של ישיבה שקטה ורגועה של הנערים האלה על ספסל בפינת הרחוב על מנת להקפיץ למקום כוחות משטרה נכבדים. הם עוררו חשד, הם היו שונים בנוף, הצבע שלהם לא היה נכון למה שרגילים שם, לא התאים לשכונה. אלמלא גל גבאי, הכתבת שליוותה את הצעירים, לא הייתה קופצת מהניידת ומתערבת הם היו מסיימים את הלילה בתחנת מעצר, למרות שכל מה שהם עשו זה לשבת על ספסל בשכונה הלא נכונה. השוטרים אפילו הודו בכך לעיני המצלמות.

אז אני לא יודעת כמה ממי שצופה בנו או נמצא כאן זכה לבלות לילה במעצר, אבל מהסיפורים שאני שמעתי מדובר בחוויה מאוד לא נעימה, בלשון המעטה, ועבור אנשים נורמטיביים במיוחד זה באמת דבר שמשאיר צלקות ולפעמים גם משנה חיים. יכול להיות שאירוע אחד כזה קטן פשוט ישנה חיים של נער לכל חייו. יש יותר מדי כאלה במהלך השנים האחרונות, וזה ממשיך, שמסתיימים בעצורים על לא עוול בכפם ואז הם נשארים עם צלקות וטראומה ולפעמים גם כתם וזה מה שיצר את משבר האמון המאוד מאוד מאוד חריף בין קהילה שלמה לרשויות האכיפה והמדינה.

אז כן, אז דווקא עכשיו אנחנו עושים את הדיון הזה, בלי סיבה או עילה מיוחדת, בלי משבר או מחאה המונית, דווקא עכשיו חשוב לעצור לרגע, לרכז את כל הגורמים שעוסקים בנושא הזה, לדבר על מה שנעשה ועל מה שעוד אפשר וצריך לעשות ביחס של הרשויות לצעירים יוצאי אתיופיה. ובאמת לא פחות חשוב לשלוח מסר לאותו צעיר אתיופי מני רבים שנעצר אולי מעצר שווא לאחרונה, והיו לא מעטים כאלה גם השנה, ולהגיד לו שאנחנו לא מזניחים את הנושא הזה ולא שוכחים אותו ושאנחנו כאן כדי לפקח ולבקר ולשפר את הטעון שיפור גם כשהדבר הזה לא בכותרות וגם כשאין איזה קופון פוליטי לגזור.

אז אני אבקש מהמשתתפים להתייחס כל אחד בגזרתו לשיפור ומיגור היחס המפלה והאלים כלפי יוצאי אתיופיה, גם צעדים שצפויים בהמשך הדבר שאני מקווה שישנם. אני מתנצלת מראש שהדיון היום יהיה קצר יותר ממה שאנחנו תכננו מלכתחילה, האירועים דרשו שאנחנו נכניס עוד דיון היום, אבל אני רואה בדיון הזה כראשון מבין סדרה של דיונים, זאת רק ההתחלה מבחינתי, כנראה שהוועדה הזאת תמשיך לשרוד לפחות עוד שלושה חודשים.

אני רוצה גם להודות לשרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, שבשיחות שלי איתה שקיימנו היא חיזקה בי את ההכרה בצורך בדיון הזה ואני מפה מאחלת לה בריאות שלמה.

אני רוצה שנתחיל בסבב שלכם, חברי הכנסת, שכיבדו אותנו בנוכחותם. חבר הכנסת יברקן, סגן השר לבטחון פנים, היה אמור להיות איתנו כאן, אבל נודע לו רק ממש עכשיו שהוא צריך להיכנס לבידוד, אז אולי נצליח לשמוע ממנו - - -

מישהו התחבק איתו?

לא, לא הספקנו להתקרב אליו, אז הכול בסדר. גם אני עברתי אתמול חקירה אפידמיולוגית, הכול בסדר, אנחנו פה. אז נתחיל איתכם חברי הכנסת המכובדים, בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני חושב שזה דיון חשוב, זה לא הדיון הראשון בסוגיה הזאת, סוגיית ההתנכלות לאוכלוסייה האתיופית ולצעירים האתיופים בעיקר. אני כאן אשים את הזרקור על התופעה, התופעה עצמה. תיקחו לכם ערים שיש בהם ריכוזי אוכלוסייה אתיופית גבוהים, או שכונות מסוימות, קרית מלאכי למשל, שכונה בבאר שבע או שתיים, ועוד מקומות בארץ, המגמה או הנוהל שנעשה שהצעיר נעצר, קבוצת צעירים נעצרים, נפתח לו תיק פלילי והתמזל מזלו אם הוא לא יקבל מכות, אם הוא לא מוכה, ומביאים אותו לתחנה לשעות מסוימות ואחר כך הוא הולך הביתה במצב טוב.

איפה העניין מידרדר? לצעיר הזה כבר נפתח תיק פלילי. במפגש השני עם השוטר או עם איש ביטחון כבר מיידית כשירשמו את מספר תעודת הזהות שלו הוא יופיע כאדם שיש לו עבר פלילי, לכן הסיטואציה תחמיר עוד יותר ואז יגידו לך כל מיני מלומדים שאחוז הפשיעה בקרב החברה האתיופית הוא גבוה. זה מזכיר לי את החברה שלי, הבדואית. אחוז הפשיעה הוא גבוה, אבל תכלס, מי שפתח את התיק הפלילי ללא שום סיבה בתחילת הדרך הוא זה שגרם למצב הזה.

זה עניין הביצה והתרנגולת שהנושא הזה מתגלגל. לכן חשוב שהמפגש הראשון עם הצעיר האתיופי, עם יוצא העדה האתיופית, לא יסתיים בפתיחת תיק פלילי על לא דבר ואז גם אחוזי הפשיעה, הסטטיסטיקה תרד ואפשר גם לפתוח תוכניות אפילו למחיקת תיקים פליליים.

אני ניסיתי את זה פעם ביישוב שלי, אבל אפשר לעשות את זה באופן רחב יותר, בעיקר בגילאי 15, 16, הנערים האלה שמבלים בעיקר בחופשות, בחופשת הקיץ ובחופשות אחרות. אז שוב, פתיחת התיקים הפליליים לצעירים האלה, בעצם יש כתם על הילד הזה ואז זה מלווה אותו לכל החיים.

נכון. בבקשה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב, מאוד אפילו. אני חושב שהגיע הזמן שוועדת הפנים והכנסת בכלל תתחיל לפקח באופן הדוק על המשטרה ועל ההתנהלות של המשטרה מול הציבור בכלל, אבל מול מה שנקרא גם יוצאי אתיופיה וגם ערבים. למעשה כשאנחנו מדברים על צבע העור, אני עד גם בעצמי, אני קצת שחרחר והיה לי ניסיון וחוויתי את נחת זרועה של המשטרה מספר פעמים, אני חושב שהיחס המפלה והעוין של שוטרים לכל מי שהוא שונה מהמיינסטרים של החברה בישראל, כלומר מהצבע הלבן, הבלונדיני וכו' וכו', הוא חשוד אוטומטית. אם הוא ערבי או אתיופי, לא משנה מה.

אז אנחנו תפקידנו להביא בפני המשטרה את התמונה הקשה ולהראות להם מול המראה את הפרצוף האמיתי שלהם ולזה יש מילה אחת שמגדירה את זה, אני יודע שלא אוהבים להשתמש בה, אבל המשטרה מתנהגת בגזענות כלפי אוכלוסייה של יוצאי אתיופיה והאוכלוסייה הערבית.

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לתת פריזמה קצת אחרת, כמשפטנית, כמי שחוקרת את הנושאים האלה וגם מתוך היכרות של התהליכים של פוליטיקה של זהויות ולתת אולי פרספקטיבה מעט אחרת שדיברנו עליה בכנסת בשבוע שעבר כאשר המשטרה, ולמעשה סגן השר שהגיע כדי להשיב ולא הגיע לדיון של הוועדה הבין משרדית שהוקמה בדיוק כדי לדון בנושא הזה ביוזמת בית הנשיא. פה אני רוצה להציע זווית קצת אחרת.

אני חושבת שאנחנו עושים טעות מסוימת בזה שאנחנו מאפשרים שיח של פוליטיזציה או פרסונליזציה. זאת אומרת לא מדובר בקבוצה אחת או אחרת, מדובר בכל הקבוצות גם יחד והמשטרה היא זאת שבסופו של דבר ברגע האמת, בין אם זה בטרגדיה של שיראל חבורה, או איאד אל חלאק, או יהודה ביאדגה, כולם ז"ל, המשטרה היא זאת שבסופו של דבר נמצאת ברגע האמת בעימות הזה. לכן מה שצריך פה זה בכלל תהליך של אמת ופיוס, שבו המשטרה מכירה לא רק באחריות שלה ובחובה שלה, אלא מה שהייתי אומרת זה שהם צריכים להיות אלה שרוצים להוביל את התהליך הזה בחברה הישראלית לתיקון לטובת כלל האזרחים.

במגילת העצמאות, במדינה יהודית ודמוקרטית, המילה שוויון מופיעה בה עשרות פעמים, זה החזון והייעוד והערכים של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. אני חושבת שהתפקיד של הוועדה הזאת זה לדרוש להוביל את התהליך הזה. המשטרה היא זו שצריכה להיות, אנחנו לא צריכים לדרוש מהם להגיע לדיון, אלא שהם יבקשו מאיתנו לקיים את הדיונים הללו לטובת ה-72 השנים הבאות של מדינת ישראל, שאלה הם ערכיה.

שוב, הציטוט שהקראת פה, של ידידי היקר מאוד, השופט בדימוס המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, מתוך המקום הזה, כשהוא הקים את הוועדה הזאת, אני חושבת שחשוב להתחבר ליעדים של הוועדה הזאת ואני הייתי מציעה להרחיב את היריעה, אדרבא, ולומר שלא מדובר בקבוצה זו או אחרת, מדובר בכל הקבוצות. מדובר באחריות המשטרה בסופו של דבר להתמודד עם בעיה אמיתית שבה יש מושג באנגלית שנקרא intersectionality, שבא מתוך המובן של כלל הקבוצות במפגש שלהם עם המשטרה, וזה ייתן לנו להוביל תהליך ראוי, נכון ושאינו נלקח למקומות של קבוצה זו או אחרת או פוליטיזציה זו או אחרת.

אני מאוד מתחברת לדברים שלך על האחריות להוביל ואני חושבת שזה מה שיוביל אותנו בדיון שיהיה בשעה הבאה, כי אני חושבת שבאמת האחריות על המשטרה במקרים האלה להיות זו שמובילה ולוקחת אותנו למקומות הרבה יותר של חיבור.

אגב, אחרי אירועי אוקטובר 2000, אחרי שנהרגו 13 צעירים ערבים, באמת היו מהלכים גם בתוך המשטרה והיה שיח והיו קוּרסים, אבל איכשהו עם חלוף השנים זה עבר להם. זה דעך.

אני רק רציתי להוסיף, זה לטובת כלל מדינת ישראל, של כל אזרחי מדינת ישראל, זה לא לקבוצה זו או אחרת. מתוך התפיסה הזו צריך להוביל את הדברים.

ברור, אבל עם זאת אנחנו עדיין פה יש לנו בעיה ספציפית שצריך גם לדון בה.

כן.

חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה.

כבוד היושבת ראש, באמת אני מתחברת לדברים של חבריי. נושא מאוד חשוב ודחוף, אבל יחד עם זאת הפילוח הזה, לאתיופים, לערבים, לתת קבוצות באוכלוסיות, זה מאוד מסוכן. זה מעלה התנהגות חדשה, זה מתווה מדיניות חדשה, גם למשטרה שהיא מיטיבה לעשות זאת בהפגנות בהתייחסות מפלה, גזענית, כלפי אותן אוכלוסיות.

אם אנחנו מסתכלים בדפי הפייסבוק, בעיתונות, באתרים, זה הכול האלימות המשטרתית. היום המשטרה היא כוח וקטליזטור לגלי אלימות ברחובות, בהפגנות, בכל מקום. היא כבר לא איזה שהוא ארגון או קבוצה שאמורה לשמור על האזרחים, היא רחוקה מזה כל כך.

אין כללים ברורים איך עובדת המשטרה, איזה קווים מנחים אותה, איך מזהים את האנשים. אנחנו רואים שבתקופה האחרונה זה עובד לפי צבע, אם אתה אתיופי או ערבי או תימני דומה לערבי אז הסיכוי שלך שהמשטרה תפגע בך הוא גדול יותר. ועכשיו יש הידרדרות כל כך בוטה ומדאיגה, ההתנהגות של המשטרה כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים, כלפי נשים. אז הדיון צריך להיות על האלימות המשטרתית בכלל ולזה צריך כל שבוע דיון, אפילו כל יום דיון, אחרי כל הפגנה, אחרי כל ההתייחסות האכזרית והמצמררת של המשטרה. אז אני מקווה שנפנה את הדיון לכיוון של האלימות המשטרתית ולא רק אוכלוסיות מסוימות.

כמו שאת יודעת, אנחנו עוסקים בזה לא מעט פה.

כן, אני יודעת, אבל הפילוח הזה מאוד מסוכן.

אני מסכימה איתך. אנחנו לא נוריד את הרגל מהדוושה בדיון באמת על הנושא של האלימות המשטרתית, זה נושא מאוד מאוד מרכזי פה בוועדה, אבל יחד עם זאת אני חושבת שהסוגיה – גם באחרונה היו ואנחנו תיכף נשמע, ניתן להם תיכף את רשות הדיבור, אבל עדיין למרבה הצער, כל זמן שיש תופעות שהן קיצוניות לגבי אוכלוסיות מסוימות אנחנו צריכים גם לטפל בהן. אבל אין ספק שהקריאה היא באופן כללי וגורף לגבי התנהגות המשטרה.

רם בן ברק, אני שמחה לראות שהתאוששת מהלילה הארוך.

מהלילה, כן, היה לנו כאן לילה עמוס, אבל העיקר שאין בחירות. בוקר טוב, גברתי היושבת ראש. זה נושא מאוד מאוד מורכב. ראשית, אני רוצה לחזק את משטרת ישראל שבאמת עושה עבודה מאוד מאוד חשובה בכל תחומי החיים שאנחנו חיים בהם. הם נמצאים כבר שבועות ארוכים ללא שבתות, ללא חגים, ללא יום וללא לילה והם מאבטחים הפגנות ונמצאים באירועים כאלה ואחרים, גם ביטחוניים וגם פליליים, ובסוף אני שואל את עצמי מי זה משטרת ישראל.

משטרת ישראל זה לא איזה שהוא גוף שהגיע לכאן מהירח, משטרת ישראל זה עם ישראל, יש שם ערבים, יש שם יהודים, יש שם אתיופים, יש שם אשכנזים וספרדים, יש שם דתיים וחילוניים. משטרת ישראל זה עם ישראל. זאת אומרת הבעיה היא לא בהכרח במשטרת ישראל, הבעיה היא בעם ישראל. אנחנו, האנשים בכלל, כולנו, כולל מי שיושב כאן בוועדה כרגע, בכל אחד מאיתנו חבוי גזען ברמה כזאת או אחרת והגזענות זו מחלה ממארת שצריך להילחם בה יום ולילה. אתה קם בבוקר ואתה צריך להגיד לעצמך: אני רוצה להיות אדם לא גזען, כי לכולנו יש את הדעות הקדומות, לכולנו יש סטריאוטיפים בראש כשאנחנו רואים משהו וזה משהו שאנחנו צריכים להילחם בו.

זה מתמקד במשטרה כי המשטרה נמצאת בקו החזית אל מול אוכלוסיות ואל מול אירועים שהם בדרך כלל אירועים אלימים ושם זה בא לידי ביטוי בקיצוניות. לכן אני חושב שצריכה לצאת מכאן קריאה למלחמה בגזענות, מלחמה ממוסדת בגזענות, שתתחיל בבתי הספר, בכיתות א', ותלווה את כל 12 שנות הלימוד וגם במשטרה צריכים לעשות תוכנית מיוחדת והכשרה מיוחדת לשוטרים ובסופו של דבר אין מקום לגזענות במדינת ישראל. אנחנו מדינה מגוונת, עם הרבה צבעים והרבה דתות ואנחנו חברה אחת וצריכים ללמוד לחיות ביחד ולהילחם בזה ולא להרפות מהמלחמה הזאת ולו לרגע אחד.

רם, עם כל הרצון הטוב שלי לקבל את מה שאתה אומר ולהבהיר אותו לעומק אני אומר שיש גזענות של האנשים, אבל יש גזענות ממוסדת שמתחילה מראש הממשלה שהוא מסית בעצמו נגד הערבים ונגד אחרים, וגם שרים. אתה יודע, המשטרה פועלת - - -

לצערי אני מסכים איתך.

אתה יודע מה? זה מחלחל גם למקומות אחרים, למאבטחים, חברות אבטחה.

חבריי, חברי הכנסת היקרים, אתם תמיד אומרים דברים של טעם, אני מכבדת כל אחד ואחת, אבל אין לנו עוד הרבה זמן לדיון הזה ואני מאוד מאוד רוצה שדווקא אתם תשמעו קצת דברים מהשטח, שנדע על מה אנחנו מדברים פה כדי שזה יהיה אולי הבסיס לדיונים הבאים ובאמת נבין קצת האם הדברים עדיין כמו שאנחנו חושבים חמורים, או שאולי יש שיפור. הרי הנושאים האלה כבר מדוברים בשנים האחרונות.

נתחיל אולי איתך, סיסאט פנטה. סיסאט, אהלן. רק תספר לנו קצת על הרקע שלך.

לי קוראים סיסאט פנטה, אני פעיל חברתי.

מאיפה אתה?

אני פעיל חברתי מ-2015. אני שומע אתכם על מה אתם מדברים ואני באמת מנסה להבין אם אתם באמת מודעים למצב או שאתם מקבלים אינפורמציה רק אחד מהשני על ידי החשיבה או על ידי הכוונות הטובות שלכם.

אני כבן העדה וכנער שהיה בן 16 וחטף אלימות משטרתית קשה על ידי שוטרים, אני כנער שרואה את הנערים האלה ברחוב ויכול להגיד לכם שהמצב של בני העדה כלפי המשטרה הוא הבדל עצום. אנחנו לא יכולים לסמוך על משטרת ישראל. אנחנו זועקים שיש נערים שקבורים בבטן האדמה בגלל אש משטרתית, אנחנו מרגישים שאנחנו נרדפים על המשטרה.

אני באמת אומר את זה כי אני שומע אתכם מדברים בצבע קול כזה מתון ונחמד ואני בא להגיד לכם שיש זעקה ענקית והגיע הזמן שתתחילו להקשיב לאנשים בשטח, לא רק לארגונים שבדרך כלל הממסד הקים כדי להחליש את הכאב או כדי לצייר את המאבק כמרקם חלש. בני העדה האתיופית סובלים מאלימות משטרתית.

יש לנו 13 קורבנות שאנחנו טוענים שסיבת המוות שלהם זה מפגש מול שוטרים. זה לא רק יהודה ביאדגה וסלומון טקה, מה שאתם מכירים. אצלנו נפתחים תיקים על ימין ועל שמאל, אצלנו בשכונות הקמתם תחנות משטרה כאילו מדובר פה בקהילה עבריינית. הממסד והממשלה ובעיקר המשרד לבטחון פנים מגבים את המשטרה ואני אתן לכם דוגמה. אם צ'יקו אדרי עצמו, שהוא במעמד מאוד גבוה, בא ואומר שאתיופים לא יכולים לשחק במגרש של יהודים, אנחנו רק יכולים להבין עד כמה הגזענות המשטרתית הממסדית מחלחלת עמוק עמוק בתוך התפקידים הבכירים של המשטרה.

חייבים לעשות שם ניקוי וניקוי יסודי. וכמו שהבטיחו לנו כל פעם, איפה ועדת החקירה הממלכתית שבני העדה כל כך מייחלים לה, כל כך מצפים לה? איפה כל ההבטחות שהבטחתם לנו? כל הדיונים האלה הם חשובים, אבל אלה דיונים שממשיכים כבר 40 שנה ואנחנו מרגישים שאנחנו לא מתקדמים סנטימטר אחד קדימה. ועוד פעם דיון שיבואו מהמשטרה ויאשימו את הקורבן ואנחנו נמשיך לצעוק, אבל לצערנו הרב אנחנו מרגישים שאתם שומעים אותנו רק בתקופת הבחירות או כשאתם מקימים כל פעם איזה ארגון או עמותה כדי לסתום לנו את הפה.

כמו תפקיד, שמאוד מעליב ומאוד מבדל אותנו מכלל החברה, מה זה התפקיד הזה שנקרא ממונה לשילוב יוצאי אתיופיה? איך אתם הייתם מרגישים אם היה ממונה ליוצאי מרוקו או אם היה ממונה ליוצאי טוניס? למה אתם לוקחים את בני העדה, מפרידים אותנו מכלל החברה ואז אתם טוענים שיש גזענות. הרי הממשלה היא התשתית לגזענות הזו.

אז אני קורא פה ואומר לכם, אנחנו הצעירים של בני העדה, כאנשים שנלחמים כל כך הרבה זמן בשטח, תתחילו לעשות צעדים שאכן יגרמו לזה שהאלימות המשטרתית תפסיק. אנחנו דורשים שהמשטרה תכיר בכל הקורבנות, בכל הקורבנות, ב-13 הקורבנות שחלקם התאבדו בגלל האלימות המשטרתית וחלקם מצאו את מותם בגלל אש, בגלל ירי של שוטר באזרחים יוצאי אתיופיה. שהמשטרה תיקח אחריות, שהמשטרה תחזור בה ושתהיה ועדת חקירה ממלכתית ושיפתחו את כל התיקים, רק אז נוכל אנחנו, כבני העדה, מהשטח אני מדבר, להרגיש שיש פה מישהו ששומע את הקול שלנו.

אבל הוועדות האלה, הן חשובות, הוועדות האלה הן נחוצות, אבל בינתיים 40 שנה אנחנו רק שומעים ועדה ועוד ועדה ואנחנו ממשיכים לראות מפלגות מסוימות, אם זה שמאל, אם זה ימין, אם זה ימין, אם זה ליכוד ואם זה 'כחול לבן', כל המפלגות האלה בזמן הבחירות באים ואומרים לנו ומתחייבים ומנגנים לנו על הפצעים, שתהיה ועדת חקירה ממלכתית, ויום אחרי הבחירות כולם זורקים אותנו כשעירים לעזאזל.

אז קודם כל אני מאחל לכל בני העדה שלי שיתחזקו. אין לנו מה להישבר, כמה שזה כואב אנחנו נמשיך להילחם גם בשטח, בכל מקום שנהיה בו. ומשטרת ישראל, הגיע הזמן שיתחילו למזער את עצמם, יפסיקו עם פשעי השנאה כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, יפסיקו להכות את הצעירים יוצאי אתיופיה, יפסיקו להפוך אותנו לשק אגרוף ושיתחילו לחנך את עצמם כי אנחנו לא אשמים, אנחנו הקורבנות. תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה גם לך. אבי ילאו, נעבור אליך. אתה בטח גם שמעת את הדברים הכואבים.

טוב, אני חושב שסיסאט אמר את מרבית הדברים ולכן אני לא אחזור על מה שכבר נאמר, אני רק אוסיף דבר אחד. מדברים על כך שיש ירידה של נתונים.

כן, נכון, מדברים על זה שבכלא אופק יש הרבה פחות.

אומרים שהמשטרה פחות - - - נערים ממוצא אתיופי, שפחות יש שיטור יתר, רק שהנתונים מראים שעדיין ביחס לאוכלוסייה הקהילה האתיופית עדיין סובלת משיטור יתר ומאלימות משטרתית וזה בא לידי ביטוי בנתונים. למזלנו בתקופה הזאת אנחנו נמצאים בתקופה של קורונה ולכן זה הוריד את החיכוך, המשטרה עסוקה יותר בבלפור מאשר במה שקורה בשכונות, אבל המשטרה באופן עקבי, וגם את אמרת, היושבת ראש, שעשית את הסדרה אז, את הכתבה הזאת עם גל גבאי, זה הראה בבירור איך המנגנון הזה עובד, איך השיטה עובדת, איך טבעי לחשוד בהם. הדבר הזה לא השתנה, עדיין זה נמצא וזה קיים וזה לא הולך ומשתפר.

שמעתי את חבר הכנסת רם בן ברק שדיבר על כך שהחברה הישראלית היא גזענית. נכון, החברה הישראלית היא גזענית, בכל אחד מאיתנו יש את הגזען הקטן, אבל יחד עם זאת אנחנו מדברים כאן על גזענות ממסדית, על גזענות שצריך וחובה לטפל בה. אנחנו נמצאים באיזה שהוא אקלים שיש פה גזענות נגד אתיופים, נגד ערבים, נגד חרדים, נגד כל מיני קבוצות, יחד עם זאת בסוף אנחנו רואים שהאלימות הזאת מופנית ביתר שאת כאשר מדובר בישראלים ממוצא אתיופי.

אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם, אנחנו ראינו את המקרה של סלומון טקה וגם את הסיפור של יהודה ביאדגה ואנחנו ראינו גם עכשיו, רק לפני כמה שבועות, ראינו איך שוטרים רודפים אחרי נער ברמלה, ילד בן 13-12, אני לא זוכר בדיוק בן כמה הוא היה, שעוצרים אותו ומצלקים את נפשו. הילד הזה גדל במציאות שבה הוא רואה את השוטרים ככאלה שתופסים אותו כחשוד הטבעי. התיקים האלה נסגרים בדרך כלל, כי אין באמת סיבה, אבל הצלקת נשארת שם והחוויה הזאת וראינו אותה גם בצפון ואנחנו רואים אותה בכל מיני מקומות, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת.

צריך להגיד, מדינת ישראל הבינה שיש גזענות ממסדית ולשם כך הקימה את היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, יחד עם זאת בסוף צריך להגיד שלא באמת יש ליחידה סמכויות. היא עושה את מה שהיא עושה במסגרת הכלים שיש לה, אבל כדי שהיחידה הזאת תהיה אפקטיבית צריך שיהיו סמכויות, סמכויות שהם יוכלו באמת לעשות את מלאכתם נאמנה ולבצע את המלאכה שלשמה הם בכלל הוקמו.

אבי, לאיזה סמכויות אתה מתכוון? תנסה לקחת אותנו ברמה הפרקטית, מה אין להם שצריך להיות להם?

היום ברמה הפרקטית הגוף הזה, היחידה הזאת, מתנהלת בצורה וולונטרית. אין לה סמכות, לצורך העניין, לדרוש תשובות ממח"ש. מח"ש זה גוף שאנחנו יודעים שהוא בלתי יעיל בעליל. אפילו את הדבר האלמנטרי של לבוא ולדרוש ולהתערב בכל מיני תהליכים שקורים אין ליחידה סמכות.

גם הוועדה הזאת מסכימה.

זו ועדה או מִנהלת, מה הגוף הזה?

תיכף אנחנו נדבר עם מי שעומד בראש ה - - -

הגוף הזה בהגדרה היה אמור להיות גוף שלמעשה נאבק בגזענות. זה מה שהוא היה אמור להיות, עכשיו מה שיש בשטח זה שהגוף הזה עוסק, בגלל שאין לו סמכויות שמעוגנות בחקיקה, הוא עסוק בלתאם ולתווך בין גורמים שונים כאלה ואחרים. הרי ראינו שהיו מקרים שהיחידה לא יכלה לטפל בהם כי אין לה סמכות, לכן צריך לעגן את הסמכויות של היחידה הזאת בחקיקה, כי היחידה הזאת יכולה להביא פתרון. אני לא אומר שהיחידה לא עושה כלום, אבל היחידה עושה, בעיניי לא מספיק, היא יכולה לעשות הרבה יותר וזה משהו שכרוך בזה שאין לה סמכויות.

אגב, ראינו את המקרה שהיה בקרית גת, עם הרב הבלין, שדרש שעובדות ממוצא אתיופי לא יעבדו במסעדה כי הן ספק יהודיות. גם אז כשהיחידה התערבה אותו רב הגדיל לעשות והלך לתבוע את ראש היחידה כי אין לו סמכות להתערב בעניין הזה.

אז יש פה בעיה. מצד אחד מבינים שיש פה גזענות ממסדית וצריך לטפל בה, אבל הכלים שמעניקים הם לא כלים מספיק חזקים, לא מספיק משמעותיים. אני מקווה שהוועדה הזאת תקדם את הנושא של עיגון של הסמכויות של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות כי כרגע, בעיניי לפחות, זה הגוף היחיד שיכול לטפל ואני לא רואה גופים אחרים שמטפלים בצורה מיטבית בנושא הזה של הגזענות.

אנחנו תיכף נפנה לנציגים גם של הגוף הזה וגם של המשרד לבטחון פנים, אבל אולי עוד רשות דיבור אחרונה מבחינת הפעילים. זוהר דמסה. אהלן. הייתי חייבת לתת לאישה גם. בבקשה, זוהר.

שלום.

שלום וברכה.

אז שמי זוהר בלאו דמסה, אני אמא לשלושה ילדים ואני תושבת העיר רמלה ואני אמא מודאגת. אני פעילה חברתית, אני עובדת נוער לשעבר. אני חייבת להגיד שזו פעם ראשונה שאני משתתפת בוועדה ואני יודעת שוועדות כאלה התקיימו בעבר. אני חושבת שכולם כבר יודעים מה צריך לעשות, הוועדות האלה, אבל תכלס לא עושים שום דבר. ואני מדברת באמת מתוך - - -

אז אם את יכולה, זוהר, תמקדי אותנו באמת. תיכף אנחנו נעבור באמת לנציגי המשטרה ולנציגי הגוף הזה המיוחד, תנסי למקד אותנו, אני מתנצלת שאין לנו הרבה זמן, במה הם טועים?

קודם כל המפגש הראשוני בין שוטרים לנערים. אני עובדת נוער, אני יודעת איך המפגשים בין השוטרים לבין הנערים מתקיימים, אני יודעת איך הטיפול ברגע שנער נעצר מתבצע בתוך תחנות המשטרה. אני רוצה לתת דוגמה את המקרה האחרון שקרה ברמלה, שני נערים, נער במקרה הזה שראו אזוק, נשלח למעצר ובסופו של דבר התיק נסגר. אני פחות רוצה להיכנס לכל מה שהיה שם, כי זה באמת של המשפחה, בסופו של דבר מה שיצא זה שגם השוטר, הבלש שנראה בסרטון, תובע היום צעירים על הוצאת דיבה, על זה שצילמו אותו והפיצו את הסרטון.

אני בתור אחת שעבדתי קרוב לעשר שנים עם נוער, נתתי להם כלים, אני אומרת להם: אל תרוצו אם לא עשיתם שום דבר. כל מיני כלים שנתתי להם, אבל בסופו של דבר המפגש הזה בין השוטר לבין הנערים האלה, הם חוטפים מכות ברגע שהם לא בורחים, אז יש פה משהו שהוא רקוב בתוך משטרת ישראל. הנערים האלה שנעצרו הם באמת מצולקים, כמו שהרבה אמרו, הנערים האלה רואים ניידת והם בורחים, רק מלראות את הניידת הם בורחים. אני לא מבינה, רוצים ליצור אמון? אז בואו תעשו את עבודת השטח אצלכם, בתוך המשטרה, כי אצלנו אנחנו עושים את זה. אנחנו כאימהות, כפעילים חברתיים.

גם הוועדה הזו שמתקיימת היום, למה אני אמורה לדעת עליה רק יום לפני בדקה ה-90? למה אין פה מספיק נציגוּת עם עוד פעילים שבאמת נמצאים בשטח וכן מכירים את העבודה ואת הזעקה של הנערים והצעירים, אלה שמלווים?

אנחנו נתקן את זה בפעם הבאה. אני לא יודעת למה באמת. כמו שאמרתי, זה רק דיון ראשון והוא קצר ואנחנו לא נספיק היום למצות ולהיכנס באמת, אבל אני רוצה להודות לך שהצטרפת אלינו ושאמרת את הדברים.

אני רק רוצה לבקש דבר אחד. שוב, נער נעצר, בבקשה, שוטרים, תתקשרו להורים, כי זה לא מה שקורה. נערים, מתחקרים אותם כשהם שם לבד, גם זה קורה.

כן, תודה רבה. אז שי יאסו, רב פקד.

המפקד של מחוז ירושלים לא היה צריך להיות?

זה בדיון הבא. שלום לך. את ראש תחום שילובם של יוצאי אתיופיה במשטרה?

בוקר טוב. אני לא יודעת אם אתם רואים אותי, אבל נמצא לידי שי יאסו. שי כבר לא רפ"ק, לשי הוענקה דרגת סגן ניצב בשבוע שעבר.

ברכות.

ובכך הוא מצטרף בעצם לרשימת הקצינים שמקודמים במשטרת ישראל מתוך קצינים שהם יוצאי אתיופיה.

אני האזנתי בקשב רב לדברים שנאמרו, מיקי, אני רוצה להודות בשמי ובשם חבריי שנמצאים בדיון ופועלים יום יום על ההזדמנות להשתתף איתכם בדיון. אני מאוד חושבת שזה נכון מה שאת עושה, לקיים דווקא את הדיון עכשיו כשיש זמן ויכולת להתדיין ולא ברגע של משבר.

אני שומעת את הכאב, אנחנו שומעים את הכאב יום יום, אני רואה פה נציגים מהאגודה לזכויות האזרח שהיו איתנו בקשר לאחרונה וסיכמנו איתם על המשך תהליך של עבודה.

אני רוצה להגיד שמאז ארבע השנים שחלפו מאז שעשית את הסרט התרחשו הרבה מאוד דברים, בוודאי מאז אוקטובר 2000. אני הייתי במשטרה באוקטובר 2000, אני חושבת שלא ניתן להכיר את המשטרה של אז ואת המשטרה של היום, אבל גם בחמש השנים האחרונות נעשו פעולות מערכתיות, רחבות היקף שמשפיעות וישפיעו על המשטרה. אני אשמח גם לתאר איזה פעולות נעשות

אם כך, כיוון שזמננו קצר, אני ממש מתנצלת, ואני ממש רוצה לתת לו את האפשרות לדבר, אולי נשתף את עורך הדין אווקה זנה.

אני רק אגיד לגבי עורך הדין אווקה זנה. אנחנו שותפים במסגרת מכלול הפעילויות ומכלול הדברים שנעשו. באוקטובר 2019 הוקמה במשטרת ישראל היחידה לשוויון מגדרי וגיוון תרבותי, היה חשוב לנו להשאיר גם את הזווית של שוויון מגדרי וגם גיוון תרבותי. היחידה ממוקדת פנימה לתוך התודעה ולתוך עבודת התודעה שצריכה להיעשות בתוך הארגון ונעשית יום יום על בסיס דברים שנעשו בשנים האחרונות, אבל בהחלט לוקחת צעד אחד קדימה. הדבר החשוב ביחס לאווקה הוא לומר שאני מוניתי כממונה מטעם המשטרה למניעת גזענות, יש לאווקה ולנו קשר.

אני ממש מתנצלת, אבל אין לנו הרבה זמן ואני אשמח לדבר עם אווקה עצמו.

גברתי היושבת ראש, אם רק אפשר להציע שעורך דין זנה יתמקד, כיוון שהיה לנו דיון בנושא הזה בעלייה וקליטה, בנושא שהעלה אבי ילאו, וזה הסמכויות של היחידה החסרות.

בהחלט. בבקשה, אז אם אתה יכול להתמקד בסוגיה הזאת. אם הקימו יחידה כזאת, אבל ליחידה הזאת אין סמכויות אמיתיות, אז מה הועילו?

אז אני אומר, קודם כל היחידה הוקמה בהחלטת הממשלה ב-2017 ועיקר התפקיד שלה זה לתאם את המאבק בגזענות וככה הממשלה החליטה. לשמחתי הרבה והבשורה למעשה היום היא שלפני חודש ועדת העלייה והקליטה, וחברת הכנסת וונש כבר ציינה את זה, הנושא הזה של היעדר סמכויות שיאפשרו לנו לפעול בשם הציבור עלה בצורה מאוד ברורה והיום יש החלטה גם במשרד המשפטים וגם עם שר המשפטים להסדיר את הסמכויות שלנו. מה יהיו, אנחנו דנים בהן ויש החלטה עקרונית לקדם את הנושא הזה.

ברשותכם אני אומר במספר מילים מצומצמות, קודם כל הנושא של השיטור, אני מכיר גם את יפעת ואנחנו עובדים ביחד, אבל יש לנו מחלוקת מקצועית באופן שבו צריכים לטפל במה שאנחנו קוראים שיטור יתר, אלימות שוטרים, פרופיילינג. היום זה כבר לא היחידה אומרת את זה. אנחנו עוסקים בפרקטיקות של שיטור, זה לא רק ליוצאי אתיופיה, אוכלוסיות מוחלשות, יש היררכיות חברתיות בחברה הישראלית שבהן מתמקדים במשטרה והחברים שלי ציינו את זה.

אני באופן אישי חששתי מאוד כשהחופש הגדול הגיע והחופש הגדול נפתח באירועים חריגים, קלאסיים, של שיטור יתר. האחד, החברים ציינו כאן ברמלה. באמת התיקים נסגרו, נערים נעצרו ברחוב, נאזקו תוך רמיסה והפרה של החוק, כל חוק אפשרי, ביחס לקטינים בני ה-13 וה-14. השני בחדרה, ששוטר רודף אחרי תלמיד, שולף אותו מתוך בית הספר לקראת מבחן בגרות, שוב, תוך רמיסה וזלזול בזכויות של אותם צעירים. כך נראית אלימות שוטרים וכך נראה שיטור יתר ואם השוטרים שעושים את הדברים האלה נמצאים בתוך המערכת זו בעיה.

עכשיו אני אגיד לך, יש עוד תופעה. אנחנו ביקשנו לקבל נתונים היום לעשות השוואה לגבי היקף התיקים שנפתחים ליוצאי אתיופיה, במרכאות.

אי אפשר לקבל את הנתונים האלה.

אנחנו נחכה לזה, אנחנו נקבל את זה, אני מניח שזה נמצא בעבודה, אבל אני יכול לומר לכם שאחד הדברים שאותנו מטרידים זה האפקט של פתיחת תיקים. למשל שיטור יתר קלאסי, כאשר יוצאי אתיופיה מפגינים, כשאין ממש ראיות נגדם, פותחים נגדם תיקים, בודקים אם יש להם עוד רישיונות להחזיק ולאנשים נשללים רישיונות נשק ואנשים מאבדים את הפרנסה שלהם.

אווקה, תודה. אתה מעלה בדיוק את הסוגיות המדויקות שצריך בהן לטפל.

משפט אחרון. ואחרי כל זה אני אומר, יש לנו משטרה אחת, אני מוניתי על ידי הממשלה לטפל בכל התופעה הזאת של שיטור יתר ופרופיילינג, אני עושה את זה מתוך אהבה ורצון לשנות את החברה ואני עושה את זה כדי שאנחנו נוכל לחיות חופשיים בארצנו, כמו כולם.

תודה רבה. עורכת הדין גבריאלה פיסמן, ייעוץ וחקיקה פלילי. אנחנו יודעים שיש צוות שהוקם בראשות המשנה ליועמ"ש רז נזרי לפני יותר משנה על ידי היועמ"ש וממלא מקום המפכ"ל ובאמת במטרה להמליץ על צעדים מעשיים לשיפור הטיפול וההתייחסות מצד מח"ש והמשטרה. איפה זה עומד?

אני לא אוכל כרגע להתייחס להמלצות הצוות, הן עדיין לא אושרו על ידי היועץ, אז אני אבקש להתייחס אליהן - - -

אז כלומר יש המלצות, אבל הן עדיין לא אושרו לפרסום. כלומר הצוות סיים את עבודתו?

הצוות השלים את עבודתו, הדברים עדיין בבחינה של היועץ המשפטי לממשלה, אז אני אבקש כרגע לא להתייחס לזה.

אני מבינה, אבל אני שואלת, מתי הוא יתכנס, מתי זה נכתב, מתי זה יפורסם? למה זה עדיין לא פורסם?

שוב, הדברים נמצאים כרגע בבחינה של היועץ המשפטי לממשלה, אני לא יכולה להתייחס. כשיהיו לי תשובות אני אשמח לספק לוועדה.

אני כן אגיד שמשרד המשפטים עשה רבות בהקשר של שיטור יתר נגד יוצאי אתיופיה, החל בוועדת פלמור שהייתה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שכתבה את דוח המאבק בגזענות ובעקבותיו - - -

שנעשתה שם עבודה מקיפה ורצינית ואנחנו כבר שלוש שנים אחרי פרסום הדוח הזה.

נכון, אבל יש שורה ארוכה של המלצות שחלקן הגדול כבר לא רק יצא לפועל, אלא מיושם בשטח, לרבות הנושא של שיטור - - -

אבל הנה, את שומעת את הקולות מהשטח. הקולות מהשטח מעידים על כך שהדברים הבסיסיים ביותר עדיין לא השתנו.

אני חושבת שאנחנו מדברים על אכן תרבות שמוטמעת בכל אחד מאיתנו, הדברים קשים לשינוי, אנחנו מדברים על לשנות הלכי רוח. יש עבודה רבה מאוד שנעשית גם אצלנו וגם במשטרה. הנושא של מצלמות גוף כן משנה את אופן ההתנהלות של שוטרים, את השקיפות, את יכולת הפיקוח והבקרה, התייחסנו לזה גם בדיון שהיה בשעתו בהקשר של מצלמות גוף. יש שורה של צעדים שנעשית במחלקה לחקירת שוטרים, יש פה גם נציגת מח"ש שאם תידרש היא תוכל להתייחס לזה.

את יודעת שגם לדיון הזה, כמו לדיונים אחרים קודמים, אנחנו ביקשנו ממח"ש מספרים ונתונים וכרגיל מח"ש לא מסוגלת לספק את המספרים והנתונים האלה, כי אין שום ניתוח באמת אמיתי של כמה תלונות יש שקשורות לישראלים יוצאי אתיופיה. אין חיתוך כזה בכלל.

שוב, אני מכירה את הטענות ודיברנו עליהן גם בעבר ואני חושבת שנכון יותר שתשמעו ממח"ש את הסיבות בהקשר הזה.

אני רק אומרת שביקשנו, אבל לא נקבל, זה לא יעזור. אין להם פשוט.

האינדיקציות האלה אכן לא קיימות כרגע ונעשית עבודה בהקשר הזה. אני באמת חושבת שנכון יותר לשמוע את ההתייחסות של מח"ש.

המצב לא יהיה יותר טוב מכלל האוכלוסייה, מח"ש סוגרת את התיקים.

לא, אני רק מקווה שכל מה שקורה במח"ש ישתנה בתקופה הקרובה לאור לפחות הניסיון לעשות שם איזה שהיא רפורמה.

ביקשתם ספציפית לדיון הזה נתונים?

כן, ביקשנו. יש לי אפילו התייחסות פה לקראת הדיון, אם אתם רוצים את התשובות. בפגישה שלנו לפני כמה שבועות אנחנו עדכנו שמח"ש השיבה שאין באפשרותה לפלח נתונים לפי קבוצת האוכלוסייה של המתלונן.

זה בדיון הקודם, לא לקראת הדיון הזה.

כן. וגם המשטרה נתנה את אותה תשובה. מה שאת בעצם אומרת לנו זה שעוד אין המלצות ואין פרסומים ואין כלום, אין לנו עם מה לעבוד בעצם.

אני אומרת שיש תהליך מאוד ממושך ועמוק שמתייחס למכלול מאוד רחב של היבטים שכרגע אין לנו אפשרות להביא אותו בפני הוועדה ואני מקווה שנוכל להביא בקרוב.

את יכולה להתחייב על איזה שהוא טווח זמן בפני הוועדה כדי שאנחנו לקרוא כאן ולכנס את הוועדה בעוד, חודש? חודש וחצי.

אני יכולה לבדוק ולחזור אליכם עם תשובה.

אני אשמח מאוד. אז אם כך אני מתנצלת, שוב, בפני כל הנוכחים שהגיעו לוועדה, אם בזום ואם באופן פיזי, על כך שאנחנו היום עשינו את הדיון הזה יותר קצר ממה שתוכנן ואנחנו רק כאילו גירדנו את פני השטח כי הפצע הוא עמוק וגדול ואין לי שום כוונה שלא לטפל בו, יש לי את כל הכוונה והוועדה הזו תעסוק בזה עוד בהרחבה.

אנחנו נחכה לתשובה מכם מתי נוכל לשמוע כאן בפני הוועדה את המסקנות שלכם ואנחנו נחזור ונבדוק גם את המשטרה וגם את הגופים האחרים בדרך שבה הם מתנהגים עם הבעיה הקשה הזאת שאנחנו מכירים ויודעים. אנחנו נפרסם את - - -

לגבי ההמלצות של היועץ המשפטי לממשלה ביחס למח"ש, זה כן משהו שאני חושבת שכדאי להרחיב לגביו, נמצאת כאן נציגת מח"ש והיא תוכל להתייחס. היא נמצאת בזום.

אם היא יכולה ממש בשלוש דקות, כי זה הזמן שנותר לנו. מי זאת?

אני, עורכת דין הלה ירון אדלמן מהמחלקה לחקירות שוטרים.

אז בבקשה אם את יכולה לתת לנו, אני מתנצלת על קוצר הזמן, אבל שלוש דקות.

אין בעיה. אז באמת במסגרת המסקנות וההחלטות של היועץ לגבי רפורמה במח"ש וניסיון גם לטייב את עבודת המחלקה וגם להגביר את אמון הציבור יש כמה היבטים שמתייחסים גם אל הנושא הזה של לשים את האלמנט של הגזענות במודעות בכמה היבטים. קודם כל בתיקים שבהם יש איזה שהוא היבט גזעני, או חשד להיבט גזעני, ההחלטה בהם תתקבל רק על דעת מנהלת מח"ש. הדבר השני מתוך ההחלטה של היועץ, שקיבלה תוקף על ידי שר המשפטים, זה הנושא של גיוון תעסוקתי ודאגה שיהיה ייצוג הולם לאוכלוסיות בתוך העבודה של מח"ש שגם זה דבר שיטייב את העבודה שלנו בנגישות וגם יגביר את אמון הציבור.

ובצד הדברים האלה אנחנו גם נמצאים בקשר עם היחידה למאבק בגזענות כשתוכנית העבודה שלנו כוללת לתקופה הקרובה, הקורונה קצת טרפה את הקלפים מבחינת היכולת ליישם את זה, אבל הדרכות והטמעה של בחינת היבטים גזעניים באירועים שלנו לפעמים נראים שגרתיים, אז להסתכל עליהם גם על ההיבט הגזעני שיכול להיות להם מעבר רק להיבט שאנחנו רגילים לבחון אותו.

דיבר אווקה על האירוע בחדרה שהוא אירוע לכאורה שבדרך כלל הוא לא אירוע פלילי, אבל בגלל החריגות שבו ובגלל החשש שיש בו אלמנטים גזעניים אנחנו נכנסנו לבדיקה שלו על מנת לשים את הפוקוס וזה הדבר רק באמת מהשבועיים האחרונים.

אני שמחה על כך. אני מתנצלת שאני צריכה לקטוע אותך, אבל אנחנו פשוט חייבים לעבור לדיון הבא. אני צריכה לסכם את הדיון הזה.

אני קודם כל מודה לכל חברי הכנסת שהגיעו, לכל מי שהגיע פיזית ולמי שהשתתף איתנו בזום. אנחנו רשמנו לפנינו את הודעתו של ראש היחידה למיגור הגזענות במשרד המשפטים, עורך דין אווקה זנה, לפיה גם בחודשי הקיץ כעת נמשכים מקרים של שיטור יתר ומעצר של קטינים בני העדה האתיופית. כמו כן שמעה הוועדה את העדויות של הפעילים מהשטח על המשך המגמות של שיטור היתר.

הוועדה רשמה לפניה את הודעת עורכת הדין גבי פיסמן ממשרד המשפטים לפיה אין באפשרותה למסור לוועדה פרטים אודות פעילות הצוות לשיפור הטיפול בתלונות יוצאי אתיופיה במח"ש. הוועדה דורשת התייחסות לפעילות הצוות הזה תוך חודש, אלא אם כן תגידי לנו שזה תוך שבועיים ואנחנו נשמח עוד יותר, אבל אם כך נשאיר את זה בתוך חודש.

אנחנו יוצאים לשלוש וחצי דקות הפסקה וממשיכים עם הדיון הבא. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.