פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה המיוחדת
לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידת אדמה
18/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 46
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
ופרוטוקול מס' 52
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה
למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, כ"ח באב התש"ף (18 באוגוסט 2020), שעה 09:06

מעקב היערכות - מתווה משרד החינוך לפתיחת שנה"ל תשפ"א

חברי הוועדה: רם שפע – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
יפעת שאשא ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
אליהו חסיד
ווליד טאהא
עופר כסיף
אורלי פרומן
תהלה פרידמן
קטי קטרין שטרית

יוראי להב הרצנו
מיקי לוי
הילה שי וזאן

גילה נגר - המשנה למנכ"ל משרד החינוך

מיכל טביביאן מזרחי - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר, תכנון ואסטרטגיה, משרד החינוך

שוש נחום - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אריה מור - סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות, משרד החינוך

איל רם - סמנכ"ל ומנהל מינהל עו"ה, משרד החינוך

קובי רפאלי - מנהל חטיבת הטמעת טכנולוגיות, משרד החינוך

אפרת לאופר - מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות חינוך, משרד החינוך

רונית אלוש - מדריכה, מינהל מידע וטכנולוגיה, משרד החינוך

פרופ' איתמר גרוטו - המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

אמיתי שוחט - מנהל תחם שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

פרופ' חגי לוין - יושב ראש איגוד רופאי בריאות הציבור

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך

יפה בן דוד - מזכ"לית הסתדרות המורים

שלמה חדד - יו"ר המחלקה הפרופסיונלית, ארגון המורים

מירום שיף - יו"ר הנהגת ההורים הארצית

אריק קפלן - יו"ר הנהגת ההורים הארצית

זאב גולדבלט - מנכ"ל הנהגת ההורים הארצית

מיכאל זץ - עו"ד, מנהל אגף קידום זכויות, אלו"ט

דיאנה בארון - עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט

רויטל לן כהן - עו"ד, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

שוקי שדה - מנכ"ל ארגון חברות ההסעה

איתי קרויטורו - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

אורלי לוינזון סלע - עו"ד

מורן באבאי



צמרת אביבי



רונה באבאי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


מעקב היערכות - מתווה משרד החינוך לפתיחת שנה"ל תשפ"א

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת של ועד החינוך, התרבות והספורט והוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש. ברוכה הבאה, יושבת הראש יפעת שאבא ביטון. שלום לחברי הכנסת שמכבדים אותנו בנוכחותם. שלום לבכירי משרד החינוך שנמצאים אתנו. שלום לפרופסור איתמר גרוטו ממשרד הבריאות שמתכבד להתארח בישיבה המשותפת ושלום לכולם, למי אתנו ב-זום.

למשה זו ישיבת המשך המעקב. התחלנו בשבוע שעבר, לאחר דין ודברים שהיה לנו בנושא הצורך הקריטי להציג בוועדת החינוך את מתווה פתיחת שנת הלימודים, ומובן לכולם שהדברים ממשיכים להתבשל לקראת פתיחת השנה. לכן היה קריטי לקיים דיון גם השבוע ואני מניח שנקיים דיון כזה גם בשבוע הבא שהוא יהיה שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים.

בשבוע שעבר עסקנו רבות באתגרים היותר פרוצדורליים בהקשר לקפסולות, מבנים וכוח אדם ואני מניח שמעסוק בזה גם היום אבל אני רוצה להזכיר לכולנו שאתמול המשרד פרסם גם את המתווה הפדגוגי, התייחס להרבה מאוד סעיפים שקשורים גם למה ילמדו, איך וכמה, מה שזה חלק מאוד משמעותי גם מבחינתנו. בגדול הדיון מאפשר גם למשרד החינוך, גם למשרד הבריאות וכמובן גם לכל מי שכאן לשאול את השאלות הכי קשות לגבי מה עתיד פתיחת שנת הלימודים הקרובה ועד כמה אנחנו יודעים בוודאות שהכול יקרה כפי שמדובר כרגע.

זו אמירה כללית. אני בטוח שנדע, אני ויפעת וכל מי שכאן, לשאול את השאלות הנכונות.

שלום ליפה בן דוד שהצטרפה אלינו. בוקר טוב. בבקשה, יפעת, בוקר טוב.

תודה רבה אדוני היושב ראש. בוקר טוב לכולם. אני מציעה שהשאלה הראשונה שתישאל כאן על השולחן היא מה גורל פתיחת שנת הלימודים, האם פותחים את השנה או לא. אנחנו שומעים קולות לכאן ולכאן. אני מזכירה לכולם שאנחנו כשבועיים מיום פתיחת הלימודים ולכן התשובה הזאת היא קריטית גם עבור מי ששומע אותנו. לאחר מכן נשמע את המתווה ואז גם נוכל להתייחס לגופם של דברים כי כמו שאנחנו יודעים, מה שהיה אתמול לא בהכרח רלוונטי היום. הדברים כל הזמן משתנים. כדי שנתייחס בצורה עניינית, אני מציע שקודם כל נשמע גם את משרד הבריאות וגם את משרד החינוך ואחר כך נפתח לדיון.

בהחלט מצטרף לדברים.

אדוני היושב ראש, הערה אחת. הייתי כמובן רוצה לשמוע את המתווה ואת משרד הבריאות אבל אחר כך הייתי רוצה לשמוע את נקודות הקצה, את השטח, את המנהלים, אם יש גננות וכולי.

נשמע. גם הנהגת ההורים ארצית נמצאת אתנו.

אתמול לא הצלחנו להגיע אליהם והדבר הזה מאוד חשוב.

נשמע גם אותם. תודה רבה על ההערה. בבקשה, המשנה למנכ"ל משרד החינוך גילה נגר.

מכובדים, בוקר טוב. השנה נפתחת באופן שונה מהרגיל וכולנו יודעים זאת. השנה לא דומה לאף שנה שהייתה לנו במהלך הקריירה וכמו שאתם רואים אני לא צעירה אבל לא חוויתי חוויה כזו כפי שמתרחשת השנה. זו שנה מאוד מורכבת גםב של הנגיף והתחלואה ומצד שני גם בשל המורכבות התקציבית שכולנו מודעים לה.

יחד עם זאת, יחד עם המנכ"ל ועם השר אנחנו עושים את מרב המאמצים למצוא פתרונות למורכבות הקיימת ולאפשר את הפתיחה של מוסדות החינוך ולהפעיל אותם בשגרה בצל הנגיף.

אנחנו מאמינים שמערכת החינוך היא עוגן מאוד מאוד משמעותי, גם לתלמידים, גם להורים, גם לחברה, גם לקהילה, גם לתעסוקה, גם לכלכלה. היא עוגן משמעותי שאנחנו חייבים לשמור עליו ולקדם ולטפח אותו.

בתוך כל המורכבות הזו, המערכת תיפתח ב-1 בספטמבר בעזרת השם ועל מנת להיערך לפתיחה שתהיה עזרת השם גם פתיחה מאוד מאוד טובה וחלקה ביחס למורכבויות, אנחנו פרסמנו מתווה הפעלה לשכבות הגיל השוכנות. אנחנו פרסמנו קולות קוראים לגיוס כוח אדם תוספתי, תקשוב בתי ספר, רכישת אמצעי קצה ואמצעים למיגון. אתמול פרסומנו את התוכנית הפדגוגית ואנחנו בונים הכשרות גם למורים, גם לצוותי הניהול ולכל אנשי ההוראה כדי לעבוד על למידה מרחוק, קידום שיח רגשי חברתי וזיהוי מצוקות של תלמידים שאנחנו מבינים שזה קריטי מאוד בתקופה הזאת.

מאוד חשוב לי להדגיש שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד מאוד גדול יחד עם ארגוני המורים, יחד עם השלטון המקומי, עם הנהגת ההורים, עם משרדי הממשלה השונים ובכלל זה עם משרד הבריאות והמל"ל ששותפים לגיבוש של מתווה הפעולה והם אושרו על ידם.

לצדי נמצאים סמנכ"לים, גם אריה מור וגם מיכל טביביאן שיציגו את המתווה ויתייחסו לשאלות. בהזדמנות זו אני רוצה להודות להם בשם עם ישראל על העבודה המדהימה שהם עושים יחד עם כולנו לפתיחת שנת לימודים טובה ומוצלחת. תודה.

תודה. אני מבינה שאת מעבירה אליהם את שרביט הדיבור. אני רוצה שתתייחסו לנקודות שעלו כאן. דובר על גיוס של מורים. היכן אנחנו עומדים בעניין הזה? דובר על הכשרות לגבי למידה מרחוק וכולי, היינו צריכים להיערך לכך קודם, ואיפה אנחנו עומדים לגבי זה? שוב, אנחנו מדברים על עוד שבועיים. מכרז לרכישה של ציוד קצה, יצא כבר? מתי הוא נסגר? שוב עוד שבועיים אנחנו אמורים לפתוח את המערכת. זאת אומרת, תנסו להיות מדויקים אתנו כדי שנבין בדיוק מהי תמונת המצב כי על פניו נשמע שאנחנו ערוכים אבל בינינו לבין עצמנו אנחנו יודעים שאנחנו עוד לא ממש ערוכים לפתיחת השנה ויש לנו עוד כמה שלבים להשלים. אני אשמח אם תתייחסו לנקודות האלה.

תודה רבה. אני אתחיל בתיאור כללי ואצלול לתוך הנקודות הספציפיות שהעלית כדי שזה יהיה בתוך ההקשר והקונטקסט.

אנחנו פרסמנו בשתי פעימות. בפעימה הראשונה הגיעו לכאן השר והמנכ"ל והציגו את המתווה.

סליחה, יש לי הערה מאחד הצופים, שגם מנהלי אגפי החינוך עובדים אתנו בשיתוף פעולה מלא.

בלעדיהם אי אפשר. כמי שהייתה שם, אני יודעת.

ההערה במקומה.

רשמנו.

הפעימה הראשונה, הגיעו לכאן השר והמנכ"ל והציגו את מתווה ההפעלה ואת אורחות החיים, ואם תרצו, אריה יוכל להרחיב.

אתמול פרסמנו גם את המתווה הפדגוגי שכולל כמה היבטים שחשוב לי לפרט. ראשית, מה שמאוד מטריד רבים מההורים זה הנושא של איך נפעל בתחילת השנה, בימים הראשונים של השנה. איך נקבל בפעם הראשונה ילדים שנכנסים למערכת החינוך בגן הילדים, בכיתה א', וגם בכיתות י' וכדומה. אנחנו נותנים דגש גם על הימים הראשונים וגם על המעברים בין בתי הספר וכניסה לכיתה חדשה, לבית ספר חדש. המתווה פורסם אתמול.

הדבר השני הוא מערכת השעות. יש מערכת שעות היא חדשה בשני מובנים, גם בהיבט של השילוב בין שעות בתוך בית הספר לבין שעות שיילמדו מרחוק, איך זה יתקיים ואיך עושים את זה בצורה מיטבית. הדבר השני הוא צמצום השעות בחלק מהכיתות. נתנו כאן באופן מאוד משמעותי את הסמכות והאחריות למנהלי בתי הספר להחליט איך לחלק את השעות באופן מיטבי בהתאמה לכיתות, כמה שעות בשפה, בספרות, בהיסטוריה, בהתאם לצורך של הכיתות. נושא של מערכת השעות והגמישות, נושא מרכזי.

משאבים. יש ארבעה סוגים של משאבים שבאמצעות התקצוב הנוסף שקיבלנו מראש הממשלה ושר האוצר אנחנו מאפשרים לייצר את הדברים הבאים. האחד, כוח אדם נוסף שמתחלק לשניים – לעובדי הוראה נוספים, ואנחנו מדברים על 6,500 עובדי הוראה שאו שמשרתם תורחב או שיגויסו מקאדר המורים שיש לנו, מורים חדשים שנכנסים למערכת ומורים נוספים. זה דבר ראשון שכרגע אנחנו לא רואים בו איזושהי בעיה לגייס עובדי הוראה לשעות התוספתיות האלה. הדבר השני הוא עוד 6,500 עוזרי חינוך.

מה לגבי 13,000 מורים ערבים שמחכים לעבודה?

יש גיוס נוסף במגזר הערבי. כמובן. זה חלק מהמענה. כרגע אנחנו ברישום של 17,000 מועמדים על 6,500 משרות. זה מאפשר לנו לעשות בחירה ומיון מיטביים כדי לגייס את הטובים והמתאימים ביותר ואני חושבת שלא תהיה לנו בעיה.

4,000 המורים של קרן קרב, יש להם עדיפות בדבר הזה?

אנחנו לא רוצים להרוג את התוכנית של קרן קרב ולכן אני מעדיפה להשאיר אותם. אנחנו נדבר על זה אחר כך. אסור לסגור את התוכנית הזאת.

גם קרב וגם כל התוכניות.

ברור שאסור לסגור.

אני לא רוצה לגעת במורים.

אני מזכיר לכולנו שבשבוע שעבר דיברנו שגם קרן, גם היל"ה וגם תוכנית שלבים וכל התוכניות – וכאן אני חושב שכולנו מסכימים – שאם הם יועסקו דרך המשרד במשרות הוראה רגילות, התוכניות ייסגרו וזה הדבר שהכי מטריד את כולנו כי אנחנו לא רוצים שחס וחלילה אף אחת מהתוכניות הלאה לא תיסגר. אנחנו גם נדבר על זה כי אני חושב שזה עומד כאן בבסיס הדבר וזה אולי הנושא הכי קריטי בדיון הזה. בצד כל ההיערכות לפתיחת השנה, הצל שעדיין מרחף על תוכניות כל כך קריטיות מאוד מאוד מטריד את כולנו.

אני חוזר לנושא עצמו. מיכל, זה טוב שנרשמו 17,000 אבל האם את יודעת לומר בוודאות שתצליחו לסיים את המיונים עד ה-1 בספטמבר? אנחנו מדברים על כ-10 ימים.

מערכת החינוך מורגלת בגיוסים מהירים במהלך החופש לטובת ההוראה והחינוך. נכון שזה מאמץ אדיר אבל אנחנו יכולים לעמוד בו. זה בשיתוף השלטון המקומי. אנחנו לא לבד. אנחנו לא עושים את זה מתוך המטה אלא אנחנו עושים את זה יחד עם מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות ויחד עם מנהלי בתי הספר במאמץ משותף. אין בעיה לעמוד בזה.

מה עם המחשבים?

אנחנו מדברים עכשיו על הנושאים האחרים שהם כמשאבים.

בנושא של כוח אדם, יש לי שאלה לגבי מצבת המנהלים, אם היא סגורה לתחילת השנה. שמענו על חסר מאוד גדול.

אנחנו באותו מקום בו אנחנו נמצאים גם בשנת לימודים רגילה. כל שנה אנחנו עושים מינוי מחודש של כ-600 מנהלי בתי ספר. אנחנו נמצאים באותו שלב. בשלב הזה אנחנו בשלב מילוי מקום.

לא ייפתח מוסד חינוכי ללא מנהל.

אפשר לקבל התייחסות לגבי המחשבים? לגבי המכרז שיצא?

כן. אנחנו הוצאנו קול קורא ובסוף שבוע שעבר החלטנו לעשות בו תיקונים לאור נתונים חדשים שהתקבלו.

איזה נתונים?

הערכנו שאנחנו צריכים – ועם המספר הזה הגענו לוועדה – 144,000 אמצעי קצה. הבנו שאנחנו צריכים יותר, למעלה מ-150,000. לכן עשינו חושבים. הקול קורא בעצם יצא ופורסם אבל עדיין לא פתחנו אותו למענה של הרשויות המקומיות. כלומר, מבחינה משפטית יכולנו לעשות עדכון שחשבנו שהוא נכון ונחוץ לטובת מערכת החינוך. דרך העדכון הזה אנחנו נרכוש יותר מחשבים והחלוקה תהיה יותר מיטבית, כזאת שגם מתחשבת בחלוקה של ארגונים אחרים אל מול רשויות מקומיות. יש הרבה ארגונים שמחלקים אמצעי קצה ובאופן כזה הצלחנו.

כמה זמן זה אמור לקחת?

העדכון הוא ל-150,000?

למעלה מ-150,000.

המספר זה דבר אחד, אבל הקצב של החלוקה, זה סיפור בפני עצמו. אם אני זוכר נכון, לפי מה שאמר השר בישיבה כאן, זה אמור להתפרס עד ינואר 2021. אם זה עד ינואר, זה אומר שבמשך שלושה-ארבעה חודשים התלמידים המוחלשים ביותר לא יקבלו.

אתה צודק. אנחנו תלויים גם בתקציב המדינה ולצורך התוכנית הזאת היינו צריכים לחכות לאישורים הנדרשים ולא כולם עדיין יקבלו. אנחנו עושים מאמץ לייצר תהליכי רכש שהם מיטביים ושהם כאלה שיאפשרו לנו לרכוש יותר מהר מכפי שקורה בדרך כלל. כפי שהשר אמר, אנחנו מקווים שעד ינואר נצליח להשלים. לשאלתך המשלימה אני אומר שבמגזרים ובחברות שאנחנו יודעים שיש להם שיעור נמוך מאוד של אמצעי קצה, אנחנו פרסמנו אתמול מתווים אחרים. אם תסתכלו על החברה הבדואית למשל, שם אנחנו לא מדברים על לפחות יומיים בשבוע בהם התלמידים יהיו בביתה ספר אלא הרבה יותר למידה פיזית, לפחות 20 שעות בשבוע. אנחנו מבינים שאלה שאין להם אמצעי קצה ואנחנו ניתן להם הרבה יותר למידה פיזית. אנחנו משקיעים לטובת זה בהסעות, בתקצוב עודף, אנחנו משקיעים בכוח אדם נוסף, יש לנו תקצוב דיפרנציאלי שאפשר לנו לפרוס את השעות אחרת במגזרים השונים, גם במגזר הערבי, כדי לתת יותר למידה פיזית לאלה שאין להם אמצעי קצה.

אני רוצה רגע להתייחס לעניין של התקציב, רק כדי להוריד את זה מהשולחן. הניסיון לתלות גם את הנושא של אמצעי הקצה וגם הנושא של התוכניות השונות בתקציב, צריך לרדת מסדר היום ואני אומר למה. הממשלה יודעת להעביר תקציבים ייעודים לתוכניות כשצריך. ראינו את זה בתוכנית הכלכלית הגדולה, העבירו חוק נקודתי, אין שום סיבה שאותו הדבר דלא יתבצע גם לגבי תוכניות החינוך. אפשר מחר בבוקר להביא תוכנית שגם נותנת את הביטחון הכלכלי לתוכניות של היל"ה, קרב וכל האחרות, וגם למה שאתם צריכים מבחינת ציוד קצה.

דבר שני. אתם מדברים על כך שמי שאין לו ציוד קצה, בבית הספר יותר מיומיים בשבוע. אגב, עוד לא שמענו את המתווה ונשמח לשמוע אבל אני רוצה לומר שהסיפור הוא לא רק אמצעי קצה. הסיפור הוא שהילדים האלה צריכים מסגרת. בני נוער שיהיו בבית ללא מסגרת, אחרי כל התקופה הארוכה הזו, אנחנו פוגעים בהם. אנשים לא מבינים את הפגיעה העצומה, גם הרגשית גם החברתית. אנחנו יודעים מה קורה לנוער שלא נמצא בתוך איזושהי שגרה ואת זה אנחנו חייבים למנוע. זה לא רק לגבי מי שאין לו אמצעי קצה. אנחנו כמערכת צריכים לעשות הכול כדי לשמור על כמה שיותר שגרה עבור כל שכבות הגיל. זה חשוב ואני אשמח לשמוע את המתווה ואני ם אשמח שתהיה התייחסות לנקודה הזאת.

אנחנו מתייחסים לאוכלוסיות פגיעות. יש תוכנית ייעודית לאוכלוסיות פגיעות.

מה הכוונה כשאת אומרת אוכלוסיות פגיעות?

כולם פגיעים.

לצורך העניין, נוער בסיכון שבתוכנית היל"ה הוא בדיוק אותו נוער עליו אנחנו מנסים להגן.

אמרה חברת הכנסת שהתקציב הוא לא על השולחן שלנו ובטח לא על שולחן משרד החינוך.

אבל אנחנו צריכים להילחם בשבילו. אנחנו צריכים לדרוש והממשלה צריכה לתת פתרון.

בסדר. אני יודעת שגם השר שלנו וגם המנכ"ל שלנו לא נחים דקה כדי לקבל את התקציב.

מצוין. יש לכם גיבוי מלא מאתנו. אנחנו כאן כדי לתת גיבוי.

בוועדה לקידום הילד שהתקיימה אתמול נאמר שיש אישור מהאוצר להסטת תקציבים בתוך משרד החינוך לטובת העניין הזה. עבור היל"ה, ספציפית, שזה הנוער שהוא אולי הפגיע ביותר, דורשים 48 מיליון שקלים. תמצאו את המשאבים.

בהחלטת ממשלה אפשר להעביר את כל החסר הזה. אנחנו מפנים לכתובת הלא נכונה. הכתובת היא דווקא כאן. בהחלטת ממשלה ואפשר להעביר את כל החסר הזה.

אורלי, תפני ליועץ המשפטי של משרד האוצר. הוא עומד על הרגליים האחוריות שלו ולא מוכן לאשר שום מתווה. אתם הולכים לפקידים? למי אתם הולכים?

הוא אישר.

הוא לא אישר. אל תגידו את זה. הוא לא אישר. ממש לא. אני אחרי שיחה עם שר האוצר. הוא לא אישר. עדיין אין מתווה.

יש שר אוצר והוא יחליט.

את יודעת שהשרים לא מעל הפקידים?

הגיע מיקי לוי והוא מחכה שאני אתן לו את זכות הדיבור. בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב. לא רציתי להתערב אבל מכיוון שדיברת אדוני היושב ראש, וגם יפעת, על נושא קרן היל"ה, תנועות הנוער וקרב, מצאתי חובה להתערב. אני גם העברתי לכם, גברתי הסמנכ"לית, תעבירי גם למנכ"ל, אני חבר בוועדת כספים, 1.75 מיליארד שקלים עבור החינוך, זה מאוד מאוד חשוב. אני יודע שכל הדיונים נדחים בוועדת הכספים, כולל היום וכולל אתמול, כי יש מגמה לסיעות החרדיות לבקש כ-400-300 מיליון שקלים עבור הישיבות, וזה בסדר, אינני מתנגד, גם להם מגיע מה שמגיע, אבל שתדעו שה-1.7 מיליארד שקלים לא יעברו. אני התניתי העברה של 100 מיליון שקלים עבור שלושת הגורמים האלה. יש מאות הסתייגויות ואני יכול לעכב את זה להרבה מאוד זמן, את ה-1.75 מיליארד שקלים. תתכוננו. אמרתי את זה גם לאוצר. תעבירו את זה גם לשר וגם למנכ"ל. זה לא יעבור בשלום בוועדת הכספים אם לא יהיו 100 מיליון שקלים לשלושת התוכניות האלה. זה ייקח הרבה מאוד זמן. אני לא רוצה לעכב אבל אין לי כל אפשרות אחרת לדאוג לשלושת התוכניות. אני שם את הכול על השולחן. הודעתי את זה גם בוועדת הכספים ובאתי לכאן רק כדי לומר את הדברים האלה.

תודה רבה. נשמח אם תמשיכו להציג את המתווה וכמובן גם להתייחס לפערים הגדולים או למה שבעיניכם כרגע לא סגור ולא שלם, ויש דברים כאלה.

אני חושבת שאריה יציג את זה באופן כללי ואחר כך אני אתייחס.

בבקשה. אריה מור, מנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות, נראה לי רלוונטי ביותר.

אומרים שכל המדינה נמצאת בגל שני. ואילו אנחנו מרגישים גל ראשון לכל אורך הדרך.

צונאמי.

המערכת מחודש מארס פועלת במתכונת חירום ואנחנו כרגע ממשיכים בהכנות לפתיחת השנה. המתווים שאושרו ותוכננו בניגוד לחזרה הקודמת ועל פי הנחיית השר, הם במגמה של מניעה. אנחנו רוצים שכמה שיותר תלמידים ילמדו אבל בצורה בטוחה ושלא נצטרך לסגור מוסדות, ואני תכף אדבר על כך, על פי הנהלים הנוספים שאנחנו מפרסמים כעת וכי נוכל לקיים לימודים בקבוצות קטנות ברוב שכבות הגיל, למעט גני הילדים וכיתות א'-ב', כפי שנקבע וסוכם עם משרד הבריאות.

אנחנו תמימי דעים, גם משרד הבריאות, גם אנחנו וגם המל"ל, שנתוני התחלואה שהיו בקרב הילדים בשלושת החודשים מארס, אפריל, מאי, יוני, כולל עד ה-8 באוגוסט עם בתי הספר של הקיץ, היו נמוכים מאוד. זה לא אומר שהם לא נדבקים ולא מדבקים אבל המספרים נמוכים מאוד ולכן ההחלטה כרגע היא החלטה נכונה.

למה לא עד כיתה ד'?

יחד עם זאת אנחנו נהיה היד על הדופק. התחלואה מכיתות ד' ומעלה כבר גדולה יותר.

אבל למה לא לקיים שגרה כזו, כמו שאתה אומר בכיתות אורגניות, עד כיתה ד'? לא רק כיתות א'-ב'. הרי אין לכם מספרים שמראים.

יש לנו של כיתות ד'.

יש מספרים שמוכיחים שבכיתות ג'-ד' יש תחלואה גבוהה יותר?

התחלואה עולה ככל ששכבות הגיל עולות.

אתם תוכלו להציג את זה?

נוכל.

אני מכירה, גם לפי דיווחים בעולם, ואתם היום נשענים על הדוחות האלה, שעד כיתה ד' כמעט ואין הדבקה. הם מינימום מדביקים ומינימום נדבקים.

אנחנו נוכל להציג במדויקת הנתונים את הנתונים הללו.

מתי?

מתי שתרצו.

הנה, אני מאפשר לך.

הקבוצות הקטנות האלה מלוות באורחות חיים מאוד ברורים שפרסמנו אותם לפני שבוע, עם כללים מאוד מדויקים, איך נכנסים, מהשער, במעגלי אבטחה ובריאות, התנהגות בהפסקות, התנהגות בכיתות, חדרי מורים, פעילות חוץ בית ספרית. לכל דבר יש נוהל, לכל דבר יש הנחיות במתווה שעבר בדיקה ובחינה של משרד הבריאות. אורחות החיים האלה מותאמים לגני ילדים, מותאמים לפנימיות ולבתי ספר. עשינו תהליך של הפקת לקחים יחד עם כל השותפים, המון שיחות זום, מחלקות החינוך, מנהלים, ארגונים שונים, גם ארגוני ההורים שהיו אתנו כל הזמן ב-זום, יחד עם המל"ל וגם אתנו. אנחנו כל הזמן משפרים את אותן הנחיות ונהלים.

יש לי שאלה קטנה. האם המתווה לגני הילדים, אמרת שאתם מתייחסים לגנים, כולל גם את הכניסה לגן ולא רק מה שבתוך הגן?

כן. כן. אתמול פורסם. כחלק מהפרסום אתמול אנחנו נתנו את הדעת לכל העברים,לכניסה לגן, לשלום כיתה א', למעברים לכיתה ז'. הכול כתוב שם.

ימי הסתגלות.

כהורה לילד שעובר גן השנה, אני רוצה לשאול שאלה. ממה שקראתי, עדיין לא הצלחתי להבין. אני מבין שהורה אחד יוכל לבוא אתו אבל גם הוא יוכל להגיע עד השער. בעצם זה מה שקורה גם היום.

עד דלת הגן. כלומר, אפשר להיכנס פנימה.

מה זה עד דלת הגן? צריך להיכנס פנימה.

לא הצלחתי להבין את זה וקראתי היטב את המתווה.

גן הילדים בנוי מגדר היקפית בשטח, חצר, ויש את הכניסה למבנה עצמו. אפשר להביא את הילד עד הכניסה למבנה ולחכות באזור של החצר, במרחק 2 מטרים משאר ההורים, על מנת לתת מענה רגשי. אלה ילדים בגיל שלוש.

ילדים בגיל שלוש, להביא אותם עד דלת הגן, זה לא לתת מענה רגשי. ההורה צריך להיכנס עם הילד לתוך הגן.

אם תהיה בעיה פרטנית - - -

ברור שתהיה בעיה.

לא, זו לא בעיה פרטנית. סליחה, חברים. כל מי שעוסק בחינוך יודע שהימים הראשונים הם קריטיים בהסתגלות הילדים, בהיבט הרגשי של להכניס אותם, לתת להם את הביטחון.

זו הסיבה שתקראו במתווה שפרסמנו שיש גם חלוקה לימים. אגב כל שנה זה קורה ולאו דווקא השנה. מחלקים את הגן לקבוצות וכל קבוצה מגיעה בפרק זמן שונה, חמישה ילדים עם ההורים.

הכול בסדר, אבל לתוך הגן.

לתוך הגן, אם צריך. אם צריך, הם מכניסים גם לתוך הגן.

רגע, זה משמעותי. לא סתם אנחנו מתעכבים על זה. אם אפשר להיכנס לתוך הגן כשצריך, ברור לך שיהיה צורך.

בשליטה.

כל הורה לילד, אפילו לא צריך להיות איש חינוך כדי להבין שאם לא ייתנו לו להיכנס לתוך הגן, הילד או הילדה לא יקבלו את המענה.

כש-20 ילדים יבכו, הגננת מסכנה תאבד שליטה. מה היא תעשה עם הילדים הבוכים?

גם תהליך ההסתגלות יהיה ארוך יותר. תקשיבו, חברים, אם אנחנו לא נעשה את זה נכון בהתחלה, אנחנו נפספס אחר כך בהמשך. תזכרו שהילדים גם כך מגיעים עם ה-דנא לצורך העניין של התא המשפחתי. שום סיבה שהורה לא ייכנס עם הילד שלו. להיפך, כל הסיבות הנכונות שההורים ייכנסו עם הילדים שלהם, שהם יראו את סביבת הגן, שהם ייתנו לילד את תחושת הביטחון. אנחנו חייבים לאפשר את זה. להיות בחצר ההיקפית, זה לא הפתרון.

השאלה איך את מונעת את ההדבקה. הורה יכול בעצמו להדביק את הגננת. כל פעם ייכנס הורה אחד.

כן. הפרדה.

זה נחמד שיש סערה בכנסת על כניסה לגן.

כמה שזה קטן, אתם לא מבינים כמה זה גדול.

אני רוצה להמשיך במתווים. אנחנו קבענו סטנדרטים של 18 בכיתה. זה מה שהשר קבע אבל יש מנגנון החרגות. כפי שנקבע, אנחנו לא יכולים לחרוג מהמספר. יש כיתות גדולות ואנחנו מנהלים תהליך, מעקב ואישור פרטני מחוזי שאני שולט בזה כדי שלא ניצור מצב שאנחנו מגדילים את הכיתות באופן בלתי מבוקר.

אנחנו מנהלים ניטור של התחלואה. הפסקנו אותו ב-8 באוגוסט ואנחנו מתחילים אותו מיום חמישי פעם נוספת כי כידוע לכם שנת הלימודים נפתחת ב-1 בספטמבר אבל ביום ראשון חוזרים הבנים החרדים והבנות החרדיות. כלומר, אנחנו מתחילים את שנת הלימודים.

כן. ב-א' אלול.

אנחנו מתחילים לארגן משל"ט נתונים שיסייע לרשויות המקומיות, שיסייע למשל"ט של פיקוד העורף שנבנה עכשיו לעצירת שרשרת ההדבקה יחד עם משרד הבריאות, כדי שנהיה בקשר למתן סיוע למנהלים לתשאול ולבודד רק את מי שצריך לבודד.

מצוין.

ולא לייצר מצב שבית ספר שלם נסגר או שכבה שלמה נסגרת ללא צורך. המשל"ט הזה יסייע ויעבוד בתיאום עם המינהלת של דוידי ועם הרשויות המקומיות.

זאת נקודה מצוינת שאני רוצה להתעכב עליה. לפי מה שהבנתי מהשר בעצמו, הוא אמר שבשונה מהגל הקודם, אכן לא ייסגר כל בית הספר אבל כן ישלחו את השכבה הביתה. מה שאתה אומר כאן הוא דבר אחר לחלוטין.

לא. זה בדיוק אותו הדבר.

לא. אם אתה עושה מעקב, יכול להיות שתגלה שיש רק ילדים בודדים שצריכים להיות בבידוד.

הנוהל פורסם והוא ייכנס לאורחות החיים היום. זה נוהל מאוד מסודר וברור שאומר ששלב ראשון, אם תתגלה תחלואה בכיתה, הכיתה נסגרת בשלב ראשון. עושים חקירה אפידמיולוגית מהירה בשיתוף כל הגורמים כדי לברר האם שכבה אחת תיכנס לבידוד או האם כל בית הספר או רק הכיתה. אני יכול לתת דוגמה מאירוע בבית ספר בתל אביב בגל האחרון, בתחילת הקורונה, שעשינו את זה מהיר. אגב, יש לנו גם צוות התערבות של מפקח בית הספר, של קב"ט מחוז, של אחראית בריאות מחוזית שמגיעים אל בית הספר ומצאנו שלא היה צריך, חוץ מהכיתה ליום אחד, כי אותו תלמיד שהיה חולה, 12 ימים בכלל לא ביקר בבית הספר כך שהוא לא נחשף לילדים מהכיתה, חוץ מיומיים, ואז במקום 14 ימים, סך הכול יומיים והם היו שישי-שבת. הניהול הוא ניהול פר אירוע ולתת מענה ולמידה בצורה בטוחה. הכול מתואם עם משרד הבריאות.

כל הנושא של שמירת המרחק. אנחנו יצרנו מנגנון של מעגלי אבטחה וזה גם עניין חינוכי, כדי לייצר את זה גם הלאה כמערכת חינוכית, מהכניסה בשער, עמדות היגיינה, במסדרונות עמדות היגיינה עם שילוט מתאים, בכניסות לכיתות שילוט כמו עושים כאן עם מדבקות ועמדות היגיינה בכיתה כדי שנסייע ונלמד לייצר את כל תהליכי ההיגיינה האלה כולל גם מדידת חום במידת הצורך למי שצריך. לכך יצאנו בקול קורא , 291 מיליון שקלים. עשרות רבות של רשויות ובעלויות ואני מעריך שההרשמה נמשכת, גם ניתן להן רטרו מה-1 ביוני. כלומר, מי שרכש בחודשיים-שלושה האחרונים, יקבל את התקציב בגין אותם פריטים בהתאם לנוהל שנקבע.

דבר נוסף שאנחנו עושים, אנחנו מנהלים חדרי מצב והערכות מצב יומיות. מיום ראשון זה יהיה כל יום, כולל שולחן עגול של שותפים עם כל הזרמים כאן בוועדה. כבר עשינו מפגש בשבוע שעבר והיום בשעה 1:00 יש לנו מפגש נוסף אתם. אנחנו שומעים אותם ורואים משלב ההתארגנות ואנחנו נמשיך את זה גם לאחר פתיחת שנת הלימודים על מנת לייצר את אותו שיח משותף וכדי לשמוע את השטח. אני חושב שחברת הכנסת אורלי פרומן מכירה את זה והיא צודקת. באמת אנחנו רוצים כמה שיותר לתת לשטח להעביר את המסרים, את הפערים, את הבעיות על מנת שנוכל לתקן ולתפעל את זה טוב יותר.

אני מאמין שהצלחנו לעבור בקבוצות מלאות את שלושת החודשים בסבב הקודם ועברנו את זה בתחלואה יחסית לא כל כך גבוהה, ואני אומר לכם את הנתונים שאני יודע.

אתה צודק.

בגני הילדים היה לא יותר מאחוז אחד, 1.5 אחוז. אם אנחנו בקבוצות קטנות נצליח לעשות עם ההיגיינה ועם הפעולות, יכול להיות שנעבור את השנה הזאת הרבה יותר טוב.

אדוני, אני רוצה להתעכב ולשאול אותך בנושא ההחרגה של החל מכיתות ג' ו-ד' בקבוצות קטנות. אני אשמח להבין על בסיס איזה נתונים קיבלתם את ההחלטה לעשות את ההחרגה הזאת. גם אנשי הוראה, גם מורים, עלולים למצוא את עצמם בסיכון מוגבר עקב ההחלטה הזאת. לי מה שאני הבנתי בוועדות האחרונות של הכנסת, נמסר שההחלטה היא לא על ידי משרד הבריאות. זאת אומרת, הנתונים שעל בסיסם קיבלתם את ההחלטה איזה כיתות ילמדו בתפוסה מלאה ואיזה לא, הם לא על בסיס משרד הבריאות אלא על בסיס החלטה התקבלה בתוך משרד החינוך. אני מבקש לדעת בסיס אילו נתונים קיבלתם את ההחלטה הזאת.

ראשית, זה לא נכון. אני הייתי בדיון וזה לא נכון.

לפי הנתונים, הם יכולים לפתוח רגיל לכיתות ג'-ד'.

אני רוצה לדייק אותך. פרופסור גרוטו יושב כאן.

מיד פרופסור גרוטו יתייחס.

בישיבה שהייתה עם פרופסור גרוטו ועם אנשי משרד הבריאות ומנכ"ל משרד החינוך, הבקשה לקבוצות קטנות הייתה מכיתה א' ובסוף באותו דיון התקבלה החלטה והנחיה של משרד הבריאות – והאוצר נכח גם הוא – שכיתות א'-ב' יישארו מלא. זו הייתה החלטה של משרד הבריאות ולא של משרד החינוך.

אני מציע שנשמע את פרופסור איתמר גרוטו שהגיע לכאן בדיוק כדי שנוכל לשמוע את משרד הבריאות וגם לשמוע עד כמה אתם פועלים בתיאום ומה העמדה שלכם בכלל על המתווה וכמובן בהתייחס לכיתות ג'-ד'. אני רוצה להזכיר לכולם שאחד הדברים שהכי מטרידים את המערכת זה מה קורה עם כיתות ה'-ו'.

נכון.

אם היינו יודעים לתת פתרון אחר לכיתה ג'-ד', היינו פותרים גם לכיתות ה'-ו' מבחינת הבינוי.

אנחנו יודעים לתת פתרון. אנחנו יכולים להציג כאן את הפתרונות אבל נשמע קודם כל את פרופסור גרוטו.

נכון. בבקשה, פרופסור גרוטו.

בוקר טוב. אנחנו באמת עובדים בתיאום מלא עם משרד החינוך. יש נקודה אחת שאחר כך אני אבהיר לגבי קרן קרב, שזה רלוונטי לעניינו וכאן אני חושב שאנחנו יכולים לעזור כדי לקיים את המסגרת הזאת ותכף אני אתייחס לזה. זאת לא רק המסגרת הזאת אלא כל המסגרות האחרות כשנכנסים אנשים מבחוץ למסגרת בתוך המערכת.

אני אתחיל בנושא המתווה הכללי. קודם כל, אמירה כללית לגבי עצם פתיחת שנת הלימודים, נושא שהעלתה חברת הכנסת שאשא ביטון ואחרים. אנחנו נמצאים עכשיו במצב תחלואה כזה שהוא מאד מאוד רגיש ומשתנה מיום ליום. סליחה, הוא יציב אבל אנחנו עלולים לראות שינויים דרמטיים ולכן אנחנו לא רוצים לקבל החלטות מלאות החלטות שאחר כך נצטרך לשנות אותן יום לפני פתיחת שנת הלימודים. כרגע בכל אופן התוכנית היא לפתוח במתווה מלא אבל יהיה דיון בין שר הבריאות לשר החינוך ממש לפני פתיחת שנת הלימודים ונקבל החלטה סופית בנושא הזה. זאת החלטה שאתמול קיבל שר הבריאות ואני מייצג כאן את עמדתו.

כמו שאמרתי, הכוונה היא לפתוח את שנת הלימודים במתווה מלא.

מה זה מתווה מלא?

את כל הכיתות.

את כל הכיתות בהרכב מלא.

לא. את כל הכיתות לפי המתווה שצוין.

שעדיין לא השלמנו אותו. אנחנו עוד נחזור אליו.

נושא שני אני רוצה להתייחס אליו. אנחנו גם עובדים על איזשהו מסמך הנחיות. דרך אגב, אחד הדברים שחשובים בנושא הזה הוא נושא של האוורור. במתווה הכיתות הסגורות זה לא מספיק לפתוח חלון, אלא זה לא לכבות את המזגן אלא במקביל לפתוח חלון או שניים מה שמאוד יכול לעזור. אנחנו נוציא על זה מסמך. בנושא זה עובדים על נייר עמדה יחד עם אנשי מקצוע כדי שזה יתאים למתווה הספציפי של בתי הספר, שלא יצטרכו עכשיו לעשות שינויים גדולים אבל אפשר לעשות התאמות קטנות כדי שזה יתקיים. גם זה חשוב לקיים את זה כי בסוף יש חשיבות לחלל הסגור.

נושא שלישי, כיתות ג'-ד'. למעשה אנחנו רואים ומסתכלים על ההדבקות בכל קבוצות הגיל. דרך אגב, אנחנו רואים דווקא בתקופה האחרונה – גם בעקבות בתי הספר - עלייה בתחלואה בכל קבוצות הגיל. זה לא שבית הספר לא השפיע. אנחנו לא יודעים לאמוד את מידת ההשפעה אבל אנחנו יודעים שבכל זאת אין ספק שישיבה בחלל סגור, בצפיפות שלא מאפשרת לשמור שני מטרים - אנחנו יודעים זאת ואנחנו בכל זאת חיים עם זה – ולכן אנחנו כן רוצים לפתוח כמה שיותר. קבענו עלייה בתחלואה עם הגיל. זאת אומרת, בגני ילדים, ילדים קטנים בתחלואה הכי נמוכה, ואחר כך זה עולה. זה לא שפתאום בגיל 14 זה קופץ אלא ככל שעולים בגיל, כך עולים שיעורי ההדבקה. חשבנו שהחתך הנכון הוא כיתות א'-ב', זה גם מה היה עת האוצר ומשרד החינוך ישבו אתנו, ונראה לנו, לכולם ביחד, שזאת ההחלטה הנכונה ביותר. שוב, אנחנו לא רוצים לקחת סיכונים מיותרים ומצד שני לאפשר. נאמר לנו במפורש שזה משהו שאפשר לחיות אתו. להזכיר שבהתחלה, המתווה הראשון של משרד החינוך שהיה בהתחלה על השולחן היה בלי כיתות א'-ב'. אנחנו הוספנו את כיתות א'-ב' כדי לאפשר מקום כי חשבנו שזה סיכון שאפשר לקחת אבל הסיכון הזה הולך ועולה עם קבוצות הגיל.

לגבי הפתיחה. המתווה של כניסות מבחוץ כמו קרב ואחרים. אנחנו חושבים שאפשר לאפשר את זה במתווה של עד שש שעות ביום. זה מסמך שאנחנו גם מעבירים אותו למשרד החינוך אבל זה יהיה עד שש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, מה שיאפשר לפעילות הזאת להתקיים. הכללים שנקבעו על ידי משרד החינוך בעניין הזה, הם קצת מקשים. הם היו יותר מדי מחמירים ואנחנו רוצים קצת להקל שם או אפילו הרבה להקל ולאפשר את הפעילות של התוכניות האלו. מבחינתנו אנחנו שואפים לכך שהבריאות לא תהיה זאת שתגביל. אם יש בעיות תקציביות אחרות, זה לא עניין שלנו כמובן אבל מבחינה בריאותית אנחנו יכולים לחיות עם מתווה שיאפשר את הקיום של התוכניות האלה.

אני רוצה להתעכב על משהו שאמרת והוא חלף כאן אבל נראה לי שהוא די משמעותי. אמרת ששר החינוך ושר הבריאות ישבו בשבוע הבא ויבדקו שוב האם אפשר לפתוח את שנת הלימודים, כן או לא. זה מה שאמרת או שלא הבנתי?

לא. יש מספר אנשי מקצוע שמייעצים למשרד הבריאות, כולל הפרויקטור פרופסור רוני גמזו, והם חוששים לפתוח את החטיבות העליונות, מכיתה ז' ומעלה מהסיבה שזו קבוצה שבעצם מהווה מקור הדבקה מרכזי בכל האירוע הזה, במיוחד לילדים היותר קטנים ולכן יש שאלה לגבי זה, במיוחד כאשר אנחנו נמצאים במצב מאוד רגיש מבחינת רמת התחלואה. לכן צריך להסתכל על הדינמיקה של זה. כמו שאמרתי, כרגע, במצב הנוכחי, לו מחר הייתה פתיחת שנת הלימודים, היא הייתה נפתחת אבל ככל שיהיו שינויים דרמטיים בעניין הזה, אנחנו נצטרך לשקול את זה מחדש. זה המצב שאנחנו נמצאים בו, מצב דינמי מאוד. זה לא שאנחנו עם 200 חולים שפתאום מספרם עלול לקפוץ ל-2,000 אלא אנחנו ב-1,600 חולים בממוצע, 1,700 חולים בממוצע וגם קפיצה קטנה ביותר יכולה לגרום לשינוי שעלול להביא לעומס על בתי החולים.

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. קודם כל, אלה לא 1,700 חולים ואתה יודע זאת. זאת טעות שגורה. אנחנו מדברים על 1,700 ממוצע - למרות שהממוצע היומי הולך ויורד לפי נתוני משרד הבריאות – של מאומתים. הם לא חולים בפועל. רק שתדעו, יש לנו מעל 95,000 מאומתים, בפועל יש לנו כ-23,000 חולים בדרגות שונות, רובם קלים ואפילו א-סימפטומטיים. היום יש לנו 390 חולים קשים. זאת אומרת, אנחנו רואים די יציבות. מי שיפתח את הנתונים של משרד הבריאות יראה שאנחנו דווקא במצב של דעיכה. גם קצב התחלואה הולך ויורד, גם קצב ההכפלה הולך ויורד. אם אני זוכרת נכון, הבוקר אנחנו עומדים על 34 ימים של קצב הכפלה. אנחנו לא נמצאים כרגע באיזושהי דרמה שהולכת ומחריפה מבחינה רפואית.

כן, אבל להזכירך, הגל השני פרץ כתוצאה מפתיחת בתי הספר, בגימנסיה בירושלים וכולי. אנחנו עכשיו נמצאים במצב שבו הילדים בבית. לכן אין עלייה בתחלואה כפי שאת מגדירה באופן קיצוני אבל אם בעוד שבועיים כולם יחזרו, יכולה להיות עלייה. אנחנו לא צריכים גל שלישי, בעיקר כשאנחנו לפני החורף.

אם כך, בואו נסגור את מערכת החינוך.

בואו נעשה את זה מסודר.

באופן מבוקר, לא בהיסטריה.

קודם כל, אני נותנת את הנתונים של היום. אני קודם כל שמה את הנתונים על השולחן ועוד בלי לפרש אותם. אלה הנתונים ולנוכח הנתונים האלה אנחנו צריכים לקבל החלטות. בשלושת החודשים בהם מערכת החינוך הייתה פתוחה, אנחנו ראינו גם את רמת התחלואה בתוך מערכת החינוך וכפי שהציגו אותה כאן, לפחות בגילים הנמוכים אנחנו לא ראינו איזושהי דרמה רפואית.

מה שחשוב לי, אני חושבת, לפי כל מה שקראתי, ואתם כבר יודעים שאני נוברת כל הזמן ואני כל יום מתעדכנת גם במאמרים חדשים שיוצאים בנושא הזה, עד כיתה ד' אין לנו ממה לחשוש. אם אנחנו ננהל את זה נכון,. אין לנו ממה לחשוש גם במתכונת רגילה.

אם למשרד הבריאות או למשרד החינוך יש נתונים אחרים לגבי כיתות ג'-ד', אמרנו שנקיים כאן ישיבות מעקב, תביאו בשבוע הבא ותראו לנו את רמת התחלואה שהייתה בתוך בתי הספר בגילים האלה ואז נוכל לקבל את ההחלטה אם זה נכון שהם ילמדו כמו כיתות א'-ב' במתכונת רגילה או שגם שם אנחנו נצטרך לפצל אותם.

דבר שני. אני שמה כאן במאמר מוסגר, גם בהקשר של החקירות בהקשר של החקירות האפידמיולוגיות, יודעים אנשי הרפואה שלא כל מי הוא מאומת, וגם אפילו לא החולים, לא כולם מדביקים. אפשר לראות את רמת ההדבקה או את פוטנציאל ההדבקה בתוך הבדיקות עצמן, בבדיקות הקורונה. רואים את המסה הנגיפית או איך שהם קוראים לזה.

לא. זה לא מדויק. אל תיכנסי לזה.

רגע. אני אומרת שיש לנו את כל הכלים להשתמש בידע שעומד לרשותנו היום כדי לנהל את המערכת בצורה יותר מדויקת.

אני רוצה לשים סוף לעניין הזה של חקירות אפידמיולוגיות והמידע. אני רוצה לומר לכם חד משמעית, גם כמי שנמצא בעולם הבין-לאומי, שאין מדינה בעולם שיש לה ידע ונתונים יותר טובה מישראל.

מצוין. זה לטובתנו.

אין מדינה בעולם שיש לה נתונים יותר טובים. אף מדינה לא פרסמה את מקורות ההדבקה שלה. אין אף מאמר אחד בספרות ויש 200,000 מאמרים על הקורונה. לא פרסמו את מקורות ההדבקה וכמה אחוזים נדבקו בכל מקום.

אני לא מדברת על מקומות ההדבקה.

אי אפשר לדעת את זה. לכן אני לא יודע אם ילדים בכיתה ג' או ד' נדבקו בבית הספר.

בוא נראה כמה בכלל נדבקו. לא משנה היכן הם נדבקו.

נדבקו עשרות ומאות ילדים.

אבל למה לחתוך את זה בגיל הזה?

אנחנו עושים ניהול סיכונים ואם אתה רוצה לבוא לעשות ניהול סיכומים במקומי, אין בעיה.

אני לא רוצה אבל אני אשמח להבין על פי איזה נתונים קיבלת את ניהול הסיכונים הזה.

על בסיס נתונים שככל שעולה הגיל, עולה רמת ההדבקה של הילדים. זה בסיס הנתונים והידע האישי שלי. כמו שאמרתי, מי שרוצה לבוא לעשות במקומי, אין בעיה.

אני אשמח אבל לא במקומך. פרופסור גרוטו, שני דברים. קודם כל, לא דיברתי על המקום של ההידבקות. לי זה כרגע לא משנה. אני כרגע מנתקת את זה. אנחנו רוצים לראות רק את רמת התחלואה בגילים האלה או את רמת התחלואה של התלמידים.

אני לא דיברתי על המיקום אלא דיברתי על פוטנציאל ההדבקה מבחינת המחלה, שאלה דברים רפואיים לחלוטין ואני לא אכנס אליהם אבל זה בדיוק כמו שאתה אומר. יש לנו נתונים טובים, למדינת ישראל יש נתונים טובים, יש לה שליטה בכל הכלים האפשריים ואין סיבה שלא נקבל החלטות מדויקות, במקום ללכת למהלכים גורפים. זה הזמן שאנחנו צריכים להיערך לעניין הזה.

לגבי חטיבת הביניים. קודם כל, כיתות ה'-ו', אפשר, ברגע שאנחנו לא מפצלים עד כיתות ד', אפשר להכניס. יש כיתות ספח, יש מוסדות בלתי פורמליים ואנחנו יודעים למצוא גם את המענה הפיזי לשכבות הגיל האלו. לגבי חטיבת הביניים, שוב, לא צריך לקבל החלטה מעכשיו אלא צריך לראות היכן נהיה מבחינת נתונים בעוד שבועיים אבל יהיה אפשר אפילו לצורך העניין אולי להתחיל בלמידה מקוונת או להתחיל את שנת הלימודים אחרי החגים כי אנחנו יודעים שאנחנו נכנסים לספטמבר ומיד יש את החגים. אפשר לייצר תהליך הדרגתי בתוך מערכת החינוך בשביל השקט והביטחון של כולם אבל שוב, אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה מחושבת, נכונה, כשאנחנו נותנים את המענים האמיתיים ולא הולכים למשהו הוא אמורפי.

הערה אחרונה. חשוב מאוד שבכל החלטה שמתקבלת מבחינת איך הדברים ייראו בשטח, יהיה שיח עם המורים, עם ארגוני המורים, עם המנהלים ועם ההורים כי בסוף הם אלה שצריכים להפעיל את זה. אם אנחנו לא יודעים בפועל לבצע את כל מה שאנחנו מפנטזים עליו למעלה ברמת קבלת ההחלטות, שום דבר בסופו של דבר לא יעבוד. החיבור הזה חייב להיות.

אני רוצה לחזק את מה שנאמר כאן ולחדד את זה בסוף לשורה תחתונה די קריטית ואחר כך אני אשמח להתייחסות גורמים נוספים. בסוף מה שאתה אומר, פרופסור גרוטו, וזה מה שאני גם מבין ממשרד החינוך, עולה התחלואה ככל שהגיל עולה ואתם החלטתם לנהל סיכונים ולהגדיר שעד כיתות א'-ב' נחתוך ובכיתות ג'-ד' נעשה משהו שונה. בעצם, ככל שאני מבין וכל עוד אין מספרים מדויקים של מספר הילדים והילדות שנדבקו, אולי עדיין אפשר לקבל החלטה שמשנים את ניהול הסיכונים בהחלטה משותפת של משרד הבריאות ומשרד החינוך, בסוף אפשר לשנות את ההחלטה של ניהול הסיכונים של כיתות ג'-ד' לאור העובדה שאתה אומר שלמרות שיש נתונים, ההחלטה היא כזאת שפשוט זה מה שהחלטתם. אם אתם מחליטים לשנות את ההחלטה עבור כיתות ג'-ד', אנחנו מייצרים כאן דרמה אדירה עבור כל כיתות ה'-ו' בכל הארץ שאנחנו יודעים שרוב השבוע הילדים הולכים להישאר בבית ובכך שתאפשרו לכיתות ג'-ד' ללמוד יותר ולא בקפסולות, אנחנו נביא למצב שכיתות ה'-ו' לומדים בבית הספר הרבה יותר ולא בבית.

בהמשך לניהול הסיכונים, כולנו יודעים את זה טוב, אתם עסוקים בזה יום יום יותר מאתנו ועושים הרבה מאוד עבודה קשה בנושא, בסוף בניהול הסיכונים יש גם את השאלה מה קורה לילדים שנשארים בבית. אם ההחלטה הייתה כזאת שכיתות א'-ב' בקפסולות אבל כיתות ג'-ד' כבר לא, ובכך אנחנו גורמים להשפעה אדירה על כל שכבות ה'-ו' בישראל, אולי עדיין אפשר בעשרת הימים הקרובים לשנות את ההחלטה הזאת בגלל שהיא בניהול סיכונים שאתם בחרתם ולעשות שינוי מאוד מאוד משמעותי למערכת.

מה אתם חושבים על זה? איך אתם מבצעים את זה?

אני אומרת את הדעה הפרטית שלי. לא קיימתי התייעצויות. אני חושבת שלא צריך למהר מדי. אני סומכת מאוד על אנשי המקצוע הרפואיים, על האיש החשוב שיושב לשמאלי., ואני אומרת שגם אם יהיה צריך לפתוח ונגיע למסקנה שצריך לפתוח, אז נפתח אחרי החגים. מה קרה?

גם את כיתות ה'-ו'?

מה שקרה זה שילדי ה'-ו' נשארים בבית.

מה זאת אומרת מה קרה? ילדים נשארים בבית.

עד כיתה ו' אתם חייבים למצוא פתרונות.

אותי חינכו שעובדים על בסיס נתונים.

נכון.

גם אותנו חינכו כך.

לא אמרתי שאותך לא. אמרתי שאותי חינכו כך.

אבל כרגע אנחנו עובדים בלי נתונים.

אני שומעת מה שנאמר כאן. ככל שהגיל עולה, התחלואה עולה. למה למהר? כבר חווינו את זה בגל הראשון וראינו שכאשר חזרנו, קרה מה שקרה לצערי הרב. למה למהר?

אנחנו לא רוצים למהר, רק לעזור לילדים שלנו לקבל.

בואי נסכם שתביאו לנו את הנתונים לגבי כיתות ג'-ד', לגבי הגילים האלה, ונקבל החלטה בשבוע הבא.

אנחנו נביא נתונים.

אני רוצה לומר עוד משהו שהוא באמת ממקום מאוד מאוד אישי וקחו את זה. אני שומעת הרבה קולות. אני קוראת הרבה דברים. כולם מבינים בחינוך, כולם חושבים מה נכון, כולם חושבים מה צריך, אבל בסוף צריך לקבל החלטה אחת שיש מאחוריה רציונל, גיבוי ומחשבה של אנשי מקצוע, אנשי חינוך ואנשי רפואה ואז מחליטים. אפשר תמיד לשנות. זאת לא תורה מסיני. לא קבענו בזה שהולכים עם הראש בקיר. אנחנו פתוחים.

אני יותר מאשר מסכימה אתך.

את צודקת מאוד, גילה. יש פופוליזם ויש להגיע למה שאת אומרת. כל הכבוד לך. בסוף יסגרו בתי ספר שלמים ובואו נראה מי יקום ויגיד. אני סומכת על מערכת הבריאות ואני סומכת עליכם.

די עם ההפחדה הזאת.

למה הפחדה? זה קרה.

אני רוצה לומר לגילה שאני יותר מאשר מסכימה אתך.

נכון. את אדם מאוד רציונלי, יפעת. זה קרה. כולנו רצנו לפתוח, לפתוח, ובסוף סגרנו את הכול. זה יותר טוב?

לא סגרנו כלום.

סגרנו.

אני מסכימה עם גילה ולכן אני אומרת שגם אני חסידה של נתונים. אני לא יודעת לקבל החלטות לפי תחושות בטן. לכן אני אומרת שחשוב שתביאו את הדברים לשולחן כדי שאנחנו נבין מה הרציונל.

הנה, יושב כאן איש מקצוע.

אני לא ראיתי מספרים.

אנחנו סומכים על פרופסור גרוטו אבל אין לנו מספרים. אנחנו לא עובדים כרגע עם מספרים ואנחנו כבר שעה בישיבה.

אנחנו מפקחים על ההחלטות שלכם. כדי שנוכל לפקח, לבצע את תפקידנו, אנחנו זקוקים לנתונים. כדי שנוכל לפקח על ההחלטות שאתם מוסמכים לקבל, אנחנו זקוקים לנתונים.

אני רוצה להגיד לך משהו. הבוקר שמעתי אדם שהביאו אותו לייעץ לקבינט. את יודעת מה הוא אמר? שאם לא יהיה סגר, לא היום, אתמול, כולנו נמות. ציטוט מדויק. כולנו נמות. שימי לב לרף ההפחדה.

צודק. כולנו נמות. השאלה מתי.

למזלנו הוא לא עובד משרד הבריאות ולא משרד החינוך.

אני אומרת שאנחנו לא בקיצוניות הזו ולא בקיצוניות הזו. אנחנו רוצים לבחון את הנתונים תוך כדי שאנחנו מסתכלים עליהם בעיניים נקיות ומקבלות את ההחלטות הנכונות. אמרתי כבר קודם שאלה לא רק ההחלטות הרפואיות הנכונות אלא אלה גם ההחלטות החינוכיות הנכונות כי בסוף יש מישהו בקצה שצריך לקיים את הדברים האלה.

לכן בואו נסכם שבשבוע הבא אתם תביאו את הנתונים שיש לכם לגבי התחלואה בבתי הספר מהגל הראשון, או לצורך העניין לאורך החודשים האחרונים, נתבונן ונקבל החלטה. אני חושבת שזה יהיה נכון לכולם שאנחנו נדע על מה אנחנו מסתמכים.

אם יש כאן הסכמה גורפת של משרד הבריאות, של משרד החינוך, של המל"ל, צריך לכבד גם את הדבר הזה. זה לא דבר מובן מאליו. מי שנמצא במשרד ממשלתי יודע כמה קשה להגיע להסכמות בין משרדי ממשלה. זה לא פשוט וזה לא קל.

כיתות ה'-ו' ילמדו? תעשו את זה בהדרגה. תעשו את זה בפיצול, תעשו את זה איך שאתם חושבים שנכון לעשות את זה מקצועית, חינוכית ורפואית.

בואו נוריד להבות. זה לא נעים לשבת בצד ההוא ולספוג. מה שכולם היו רוצים, גם אנשי משרד החינוך, הסתדרות המורים ואנחנו, שהילדים ילמדו רגיל ושהקורונה נעלמה לנו מהחיים. יש כאן אחריות שבסופו של דבר היא על תלמידים ועל מורים ובסוף יושבת על אנשי משרד החינוך. התפקיד שלנו הוא לנסות למקסם את מה שאפשר לטובת הילדים ואנשי החינוך כי בסופו של דבר זה פוגע במשק, פוגע בהורים, במשפחות, בכולנו. אבל אנחנו לא משני צדי המתרס.

חברים, אני ישבתי בצד ההוא וזה לא נעים לספוג. אנחנו הולכים אתכם ביחד ואנחנו רוצים לשמור על הילדים ועל אנשי החינוך, אבל אנחנו רוצים לנסות לבדוק, בוודאי לקבל החלטות על סמך נתונים – את זה כבר גילינו בשלבים מוקדמים של התהליך הזה – ואנחנו רוצים להיות בטוחים שהמתווה שיצא ב-1 ספטמבר הוא באמת המקסימלי שיכולנו לתת לילדי ישראל ולמורים, לאור הנתונים. אנחנו לא נגדכם. אנחנו יודעים שאתם עושים לילות כימים כדי לענות על כל פסיק ועל כל פיפס, חלון ייפתח, חלון ייסגר, המזגן ייפתח או לא ייפתח, וכולי.

משגעים את המערכת. בואו נגיד את זה.

זו מערכת מורכבת.

זה לא משגעים. זה דינאמי.

זו מערכת מאוד מורכבת.

נכון, היא מאוד מורכבת.

התקופה היא דינאמית.

נכון. פתאום יש עלייה, פתאום ירידה. זה לא משהו קבוע.

הייתי מבקשת, פרופסור גרוטו וגם גילה, מה שחברת הכנסת שאשא ביטון תיארה כאן את ההפחדות, אנחנו רואים את ההפחדות האלה כבר תקופה ארוכה. אני רוצה לשים אותן בצד. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הקורונה שכנראה לא תעזוב אותנו בתקופה הקרובה. מערכת החינוך צריכה ללמוד, ילדי ישראל צריכים ללמוד, המשק צריך לעבוד והילדים והמורים צריכים להיות מוגנים יחד עם האמירה הזאת. לכן הלחץ שלנו, קחו את זה מאותו מקום שאתם נמצאים בו ועם כל הכבוד וההערכה שלנו לפעילות לכם ולעבודה שלכם.

אני מסכים לכל מילה שאמרת.

מילים חשובות. אני רוצה לשמוע את הנהגת ההורים הארצית. יושב ראש הנהגת ההורים הארצית. חברי הכנסת שרוצים לדבר, אתם מיד תקבלו את רשות הדיבור אבל מיד אחרי נציג הנהגת ההורים תדבר יפה בן דוד.

בוקר טוב לכולם. הנתונים שאני ראיתי שהוצגו לי על ידי משרד החינוך בבית ספר של החופש הגדול, ילדים מגן עד סוף כיתה ד', אפילו עד סוף כיתה ג', היו 1,007 חולים בבית ספר של החופש הגדול. מעל 700,000 ילדים למדו בבית ספר של החופש הגדול. אתם יכולים לראות את האחוזים וכולנו יכולים להגיע למסקנה אם כיתות ג' ו-ד' צריכות ללמוד בכיתה מפוצלת או לא.

למתווה שהוצג, ואני אתייחס דווקא לצד החינוכי פדגוגי רגשי.

זו אמירה חשובה. יש לכם נתונים אחרים ממה שהוצגו?

את זה שמעתי משר החינוך. לא שמעתי את זה מאדם אחר. אני מניח שאם הוא אמר את הנתונים, הם נכונים.

לגבי המתווים עליהם אנחנו מדברים. המתווים שהוצגו לנו, ואנחנו ראינו את כל המתווים, באמת בעבודה משותפת, אבל המתווים האלה הם מתווים לעשירים בלבד. אם יהיה לך כסף - יהיה לך מחשב, אם יהיה לך כסף - יהיו לך שיעורים פרטיים, אם יהיה לך כסף - יהיו לך מענים רגשיים, לילדים שלך. אם הרשות שלך תהיה עשירה, אתה תזכה למענה ויפתרו את הבעיות בשכבות ה'-ו'.

שכבות ה'-ו' הופקרו. חטיבות הביניים הופקרו. הם יגיעו לבתי הספר ליומיים בשבוע. ארבעה ימים בשבוע הם יהיו בבית, ילדים בגיל 10 עד 15 לא ילמדו במשך ארבעה ימים, לא יהיה להם מורה שילמד אותם. צריכים להבין שזה לא ללמוד ב-זום. אין מורה. המורה הזה מלמד את חצי הכיתה השנייה בזמן הזה. הוא פשוט לא יכול ללמד אותם. ארבעת הימים האלה, הילדים האלה חשופים לאסונות חברתיים, לבעיות רגשיות, וזה דבר שלא יעלה על הדעת. פרופסור גרוטו, רפואה זה לא רק קורונה אלא זה גם מה קורה לילד הזה. אנחנו מפקירים דור שלם.

אנחנו צריכים להבין שילדים בני 10 ו-15, נתוני משרד החינוך מראים, נתונים ממשלתיים, הרמה של הבעיות בגיל הזה רק הולכת וגדלה ואף אחד לא מתייחס לזה, בגלל נתונים שאף אחד לא מבין אותם.

יש פתרונות. אנחנו ישבנו עם משרד החינוך, ישבנו עם כולם, והצענו פתרונות. אמרנו תעשו משמרות, תפתחו מרחבים נוספים לילדים האלה, תנו להם פתרון גם בקפסולה, תנו לזה פתרונות ולא תוך ויתור על הפן הבריאותי. אבל אף אחד לא מקשיב לנו לדבר הזה.

אנחנו בשנה של אוטונומיה, דבר מבורך, דבר שיקדם את המערכת הזאת לאורך שנים רבות קדימה ועל זה אני מברך אבל נקבע כאן הרף הנמוך ביותר למנהלים. יומיים בשבוע, במקום לקבוע להם ארבעה וחמישה ימים בשבוע, פיזית בבית הספר בפתרונות ישימים. אם לא, שמנהלת המחוז תוותר להם אבללא רצו לעשות את הדבר הזה.

ילדי היל"ה ואומץ, כיתות אתגר, ויתרו עליהם. מדובר בילדים שהפקירו אותם. שולחים אותם לרחוב. אין משהו אחר להגיד על הדבר הזה. רבותיי, זה בכלל לא קשור אצל מי נמצא התקציב הזה, זה לא מעניין את אף אחד. 9,000 ילדי היל"ה ברחוב, הם ילדים שאין להם מענה. הפקרנו אותם. ילדי אתגר בארץ, אומץ, שכחנו את כולם.

ילדים בסיכון בריאותי, עד היום אין להם מתווה. אתמול פעם ראשונה ישבנו עם משרד החינוך על הנושא ועדיין אין מתווה.

נוכחות חובה לא יכולה להיות בשנה כזאת. זה פשוט לא יכול להיות וזה לא יהיה.

צהרונים. פרופסור גרוטו אמרת שבחטיבות הביניים יש תחלואה יותר גבוהה מאשר בכיתות א'-ב'. אז למה אתם לא מאפשרים איחוד צהרונים? למה? למה ילד בכיתה א'-ב' צריך להיות רק בקבוצה אחת ולא יכול לעשות איחוד של צהרונים?

נוסף על זה, ביטלתם את הסבסוד לסוציו אקונומי ארבע ומעלה. ויתרתם עליו. הפקרתם שכבות שלמות. מיליון מובטלים במדינת ישראל ולא יהיו להם צהרונים ולאף. אחד לא אכפת.

בגרויות. אנחנו מברכים על המתווה אבל צמצמתם 30-20 אחוזים. הילדים איבדו 50 אחוזים מהשעות, איפה השעות הנוספות שהם יגישו לבגרות? איך הם יגשו לבגרות בצורה הזאת? זה הרי לא אפשרי.

ובסוף, ילדי השילוב. רבותיי, ילדי השילוב, זאת לא זכותם אלא זאת לפתור את הבעיה הזאת. תפתרו את הבעיה מול המש"מ, תפתרו ותראו שזה אפשרי שהם ילמדו כל הזמן, שסייעות יכולות להגיע הביתה. תפתרו את כל הבעיות האלה.

היום בשעה 1:00 יש ישיבה על תשלומי הורים. אני כאן גם לומר לחברי הכנסת ולכולם שאין תיאום אתנו. לעולם לא ישבו אתנו. אתמול ב-12:00 בלילה ראינו פעם ראשונה את המתווה הזה. זאת לא שותפות.

הנהגת ההורים הארצית קיבלה אתמול החלטה שאנחנו נשבית את ה-1 בספטמבר בשיטה הזאת. זה לא יקרה. לא ניתן שהילדים שלנו יופקרו

כל הכבוד. צודקים.

אני קורא לכולכם לבוא ולהצטרף אלינו כי יש כאן התנהלות שמפקירים את הילדים שלנו. ילדי כיתות ה'-ו' הופקרו ולזה לא ניתן לקרות. ילדי היל"ה הופקרו ולא ניתן לזה לקרות. זרקתם אותם לרחוק. לא יכול להיות שבשם הקורונה שוכחים הכול. יש חינוך, יש פן רגשי, יש פן חברתי ואני אמרתי את זה בכל ישיבה בה הייתי, בצורה הכי יפה, במל"ל, בישיבות אתכם, בישיבות עם מנכ"ל משרד החינוך, אין ישיבה שלא אמרנו את זה, פעם ראשונה ההורים - לא הסתדרות המורים אותה אני מאוד מכבד – פעם ראשונה הנהגת ההורים הארצית לא תיתן שהלימודים ייפתחו משכבות ה' ומעלה כי זה לא אפשרי יותר. הפקרתם את הילדים שלנו. תזכרו את זה.

אני קורא לכם, תפתרו את הבעיה.

אמירה מאוד מאוד קשה. אני חייבת לומר לפרוטוקול שאני מסתייגת . אנחנו לא הפקרנו אף ילד. אף ילד לא הפקרנו.

ילד בכיתה ה'-ו' שלומד ארבעה ימים מהבית, והוא לא לומד כי אין לו מחשב, ההורים שלו בעבודה כי הם צריכים להתפרנס, איך הוא ילמד? הוא חשוף לסכנות באינטרנט, הוא חשוף לסכנות ברחוב, את רואה את הנתונים שאפילו נתוני האובדנות יורדים בגיל, המספר גדל, איך את אומרת שאת לא מפקירה אותו כשהוא חשוף לסמים ולאלכוהול? אתם אומרים שילדים מגיל 10 עד 15 הם בסכנה. אלה נתונים שלכם. תקראו אותם. לא המצאתי שום דבר וזה לא להפקיר ילדים? למה? בגלל נתונים של כיתות ג'-ד'? למה אי אפשר ללמוד במשמרות? למה אי אפשר להביא עוד מרחבים? למה אי אפשר להגיד למנהלים ארבעה ימים בשבוע מינימום.

אתה רוצה להקשיב או רק לדבר? יש לנו תשובות. שמענו.

שמעתי אותם חודש.

רגע. הקשבתי לך. אני אומרת שצר לי על התחושות. באמת צר לי על התחושות. אני חושבת שהן מופרזות אבל אנחנו כאן גם כדי לתת מענה. אני רוצה שמיכל בבקשה תדייק את הדברים ותיתן את המענים שיש לנו.

אני רק רוצה להגיד שבהחלט אלה תחושות כואבות וקשות. אני מסכים שברור שאף אחד מכם לא רוצה להפקיר את הלדים. זה ברור. גם אני רוצה לומר את זה לפרוטוקול. אבל אני כן אומר שהכאב שלו מובן גם לנו, בטח ביחס לכיתות ה'-ו'.

זה כאב של כולנו. גם לנו יש ילדים ונכדים. זה כאב של כולנו.

זה לא מכוון למשרד. זאת מדיניות שאתם לא קובעים.

אני לוקחת כל דבר אישי כי אני משרד חינוך.

כאיש חינוך אני אומר ועדיין חושב שזה לא אישי. אני בטוח שהוא לא חושב שמישהו מכם מפקיר ילדים.

זה כלפי המערכת. לא אישי כלפי גילה.

בדיוק. אני רוצה לומר משהו חשוב. בסוף מירום התחיל את דבריו ברצינות רבה והתייחס לנתונים. אנחנו כל הזמן אומרים נתונים אבל אם הוא הציג אותם ואתם, לפחות משרד החינוך, אני לא יודע אם לפרופסור גרוטו יש נתונים אחרים, הוא אמר מספר. אם יש לכם מספר אחר, תגידו. אם לא, אני מבין שזה המספר.

ברשותך, לא באנו עם המספרים כי לא ידענו.

לא ידעתם מה?

לא ידענו שצריך לבוא עם המספרים המדויקים של תחלואה בכיתות ג'-ד'. נביא את הנתונים לוועדה.

אלה לא כיתות ג'-ד'. מגן הילדים.

כל ישיבה בנושא צריכה להיות מגובה בנתונים.

דרך אגב, זה הוצג במלל.

כן. אלה נתונים שהוצגו במל"ל.

אלה נתונים שהוצגו במל"ג ובמל"ל לא היה ערעור עליהם.

אלה נתונים שמפורסמים.

כנראה משרד החינוך יודע את הנתונים שמפורסמים.

יותר זה. במל"ל הייתה הסכמה מכיתה א' עד ג'.

כל מערכת גדולה כמו מערכת החינוך חיה בתוך מגבלות. לנו יש שלוש מגבלות מרכזיות – כוח אדם, תקציב ומרחבים פיזיים. אני חושבת שנתנו מענה לשתי מגבלות, לכוח האדם ולתקציב. הנושא של המרחבים הפיזיים הוא הבעיה המרכזית שכרגע מונעת מאתנו לתת יותר ימי לימוד פיזיים לכיתות ה'-ו'.

מה שאמרנו במתווה זה לפחות יומיים. אנחנו מאפשרים לרשויות מקומיות לתת יותר ולצורך העניין אפשרנו להשתמש במרחבים רשותיים נוספים, אם אלה ספריות, אם אלה מוזיאונים, אם זה קונסרבטוריון ועוד כדי לפתוח את המרחבים האלה עם כוח האדם התוספתי שניתן לבתי הספר היסודיים ולהרחיב את מכסת ימי הלימוד הפיזיים.

יותר מזה. במתווים של האוכלוסיות הייחודיות – חברה ערבית, בדואית, חרדים, דרוזים, חינוך מיוחד, פנימיות – אנחנו פותחים עוד אפשרויות לפיצול, אם זה למשמרות ואם זה להרחבה של ימי הלימוד לשישה ימי לימוד במקום חמישה ימי לימוד שנהוגים במערכות החינוך האלה באופן שיאפשר להם להביא את הילדים ליותר שעות לימוד פיזי. שוב אני אומרת לכם שהכול התפרסם אתמול בתוך המתווה.

לגבי מענים רגשיים. אני שותפה אתך לדאגה. אנחנו מקצים תקציב תוספתי משמעותי גם ליועצות, גם לשירותים פסיכולוגיים, גם לכל תוכניות החוסן בתוך תקציב הקורונה כדי לתת מענה לילדים ולהורים.

גם המורים צריכים את הליווי הזה.

כמה ילדים לומדים בכיתה ו' במדינת ישראל?

שכבה במערכת החינוך היא בין 100 ל-120,000 ילדים.

ואתם תתנו מענה לכל ילד וילד ותדעו מה קורה? הרי אנחנו יודעים שזה לא פתרון ראוי. יש פתרונות פשוטים. למה אפשר משמרות בחברה הערבית שזה מבורך ולמה אי אפשר בקריית מלאכי?

היא אומרת לך שאין לה מרחבים.

חברים, בואו נשמור על הדיון. חבר הכנסת עופר כסיף כבר הרבה זמן רוצה לדבר.

נכון, ובאופן חריג אני אפילו מחכה בסבלנות.

אתה למדת שבוועדת חינוך כולם סבלנים אבל חברת הכנסת שאשא ביטון התחילה לשאול משהו ואתה תדבר אחרי שהיא תשלים את השאלה.

רק הערה. מיכל, אנחנו במקום שאנחנו רוצים לעזור לכם. אנחנו לא נגד. אני שוב חוזרת ואומרת שאני מציעה את העניין של קבלת ההחלטה לגבי למידה של כיתות ג'-ד' בחלוקה או בכיתות אורגניות ונקבל את הנתונים בשבוע הבא, כי להחלטה הזו יש משמעות דרמטית על כיתות ה'-ו'. אם נחליט לפי הנתונים שנכון הם ילמדו ביחד - אגב, כמו שהם היו לפניכן – אז נוכל להקצות את המרחבים הפיזיים לפיצולים של כיתות ה'-ו' ובזה אנחנו נפתור את כל הסיפור של בית הספר היסודי. אני באמת מציעה לא להתקבע על שום החלטה אלא נקבל את זה בשבוע הבא לנוכח הנתונים.

אני רוצה לחזק את מה שאמר מירום שיף אבל גם להדגיש, כך אני הבנתי וזו עמדתי, שזה לא מכוון כלפי האנשים המכובדים שיושבים כאן ממשרד החינוך. הביקורת היא על קובעי המדיניות. הם הכתובת. הממשלה על שריה, הם קובעי המדיניות והם הכתובת. אליהם אנחנו מכוונים ולא חלילה אליכם. אנחנו כולנו באותה סירה ואני בטוח שכולנו מסכימים על זה שכולנו רוצים רק בטובת הילדים, המורים, ההורים וכל מי שנוגע לעניין.

אני חושב שמה שהיה חסר לי עד כה זה בעצם עיסוק בפתרון מערכתי. אנחנו מדברים כאן על אוסף אדיר של גורמים שאם אנחנו לא נמצא את הפתרון המערכתי - ביחד, בסיעור מוחות - אנחנו לא נמצא פתרון בכלל. אני אתן דוגמה ממכתב שנשלח ליושב ראש הוועדה מארגון חברות ההסעה.

כן. קראתי. הוא הגיע אתמול.

אני יודע. מתוך היכרותי אתך, היה לי ברור שקראת אותו. המכתב הזה בעצם מתריע ומסביר מדוע אם לא יינתן גם פתרון אמיתי לכל הנושא של ההסעות – מדובר כאן על 23,000 כלי רכב, מיליון וחצי נוסעים והם מעסיקים 30,000 עובדים ועובדות – כאשר כל המערך הזה שלה הסעות נפגע בתקופה הזאת במצב שגורם לכך שהחברות עומדות בפני פשיטת רגל והן לא יכולות לתפקד אם המדינה לא תכניס את היד לכיס. כלומר, נניח שאנחנו מוצאים פתרון לכל מה שהוצג עד כה, אם לא יהיה פתרון מערכתי שכולל בתוכו כדוגמה אחת מני רבות את הנושא של חברות ההסעה – אז לא יהיה פתרון מלא.

כנ"ל לגבי כל הנושא שהועלה קודם ומיכל התייחסה אליו, הנושא של אמצעי קצה. כאשר יש כ-150,000 תלמידים שרובם ככולם מהחברה הערבית אבל לא רק כמובן, שאין להם לא תשתיות ו/או אמצעי קצה, איזה מענה הם יוכלו לקבל כאשר מדובר על למידה מרחוק? תכף אני אציע שני דברים בהקשר הזה, בקצרה מאוד.

חייב להיות פתרון מערכתי ולא יעזור כלום, חברים, תפקיד המדינה הוא לדאוג לאזרחיה והמדינה היא זו שצריכה לממן בעיקר בעת חירום – להשקפתי גם לא בשעת חירום אבל קל וחומר בשעת חירום – את כל המערכת הזאת כדי שהתלמידים, ההורים והמורים יקבלו את המענה ההולם.

אני חוזר למה שאמרתי קודם. חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שלחה מכתב לשר החינוך בנושא של 13,000 מורים ערבים מובטלים. יש כאן היצע ענק של מורים מנוסים עם תעודות הוראה שרק מחכים שיקראו להם. אין שם בעיה לשונית, הם דוברים את שתי השפות, ורק מחכים שיפנו אליהם. למה לא לגייס אותם? למשל, אחד הדברים שחברת הכנסת תומא סלימאן מציינת במכתב, ואני מצטט "לפנות באופן מסודר ממשרד החינוך למורים שאינם עובדים בעת הזו לפי מרשם משרד החינוך ולהציע להם להגיש מועמדות לפקידים".

בוודאי.

מצוין. אני לא אומר אם זה נעשה או לא נעשה אלא אני רק מציין את זה.

דבר נוסף שלא הוזכר למיטב ידיעתי, הנושא של ילדי מבקשי המקלט. אנחנו מדברים על 7,000 קטינים מבקשי מקלט שכמו שאנחנו יודעים הם לא זכאים לביטוח בריאות ממלכתי, לקצבאות ביטוח לאומי, יש להם גישה מאוד מאוד מצומצמת לשירותי רווחה, אחוזי האבטלה בקרב ההורים מאוד מאוד גבוהים, ההורים בדרך כלל לא שולטים כראוי בשפה העברית וצריך גם לתת מענה לזה. אנחנו מדברים על 7,000 ילדים שנמצאים בשכבות ובמעמדות הנמוכים ביותר. גם זה דורש פתרון הולם.

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, בבקשה. אחריה חבר הכנסת ווליד טאהא.

אתה צריך להגיד לה כל הכבוד. היא מגיעה לכל ישיבה בניגוד לארגונים אחרים.

אני תמיד אומר לה את זה. זאת פעם ראשונה שלא הזכרתי את זה.

יפה מאוד. זה חדש בנוף. אני מכירה את המשכן הזה הרבה מאוד שנים ולא קרה שיושב ראש או יושבת ראש, מזכ"לית הסתדרות המורים, מגיעה לכל ישיבה. שאפו אחד גדול. ידעו זאת כל עובדי ההוראה שיש מי שמגן עליהם.

אני חושב שכמעט כל ישיבה אני מציין את זה.

זה יפה מאוד ואני מחזק אותך.

אני עוד לא ראיתי דבר כזה. זה יפה מאוד.

שלום לכולם. יש לי הצעה. אני מציעה שכל אחד יתעסק בעניינו, במה שהוא מבין. מי שמבין בחינוך - שיתעסק בחינוך, מי שמבין בבריאות – שיתעסק בבריאות, ולא מי מתעסק בבריאות יציע הצעות בנושא בריאות כאשר יושבים אנשים ומחליטים החלטות ואני רוצה לומר לכם שגם עובדי הוראה בגני הילדים ובכיתות א'-ב' מאוד חוששים להגיע - תכף נדבר על פתיחת שנת הלימודים אם היא תהיה, אבל זה עניין אחר – למוסדות החינוך כאשר אף אחד כרגע לא בא ומסביר להם. לא נותן איזה הסבר רפואי, בריאותי, רשמי - לא ששומעים מכאן וקוראים כתבות – מדוע אצלם אין קפסולות. אין קבוצות קטנות. אני חושבת שזה הדבר הראשון שצריך לעשות.

בנושא של חלוקה לקבוצות. אני מאוד מעריכה את פרופסור גרוטו. אני חייבת לומר בנימה אישית שכל פעם כשפניתי אליו בגל הראשון, הוא תמיד ענה, בניגוד לאחרים שאנחנו שולחים להם הודעות ואין תשובות. שיבואו ויגידו שאין תשובות ואכן יש עוד הרבה דברים שאין להם תשובות.

גם לי יש ביקורת על משרד החינוך. זה לא דבר חדש. אבל אני רוצה לומר שיש דברים שנעשו דווקא בתקופה הזאת, מה שלא נעשה בעבר. אם אנחנו ניקח ונראה את ההגדלה של המשרות, את מה שהשר עשה, שאף אחד אחר לא עשה, הוא אמר, בואו קודם כל נטפל בכוח האדם - כי הרי צריך לתגבר כוח אדם – ובואו ניקח מכוח האדם הקיים וקודם כל תשלימו את המשרות החלקיות של עובדי ההוראה. מדובר במיליארדי שקלים וזה דבר נכון וטוב לעשות.

המנהלים כרגע קיבלו מתווה. במתווה הזה יש סוגיות כאלה ואחרות אבל בסך הכול הם התחילו להתכונן למתווה. מה קורה? קורה לפעמים שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. אנחנו מקבלים מתווה הוא כתוב, הוא ברור, באים המפקחים והופכים את הכול. תקבלו את ההורים, תעשו להם טקס, ריבון העולמים, אומרים לנו לשמור מרחק, אומרים לנו לא להכניס את ההורים אלא רק את ההורים בקבוצות קטנות לכיתות א' ועכשיו אומרים תעשו טקסים. ממה נפשך? אני מבקשת שיד ימין תהיה מחוברת ליד שמאל במשרד החינוך. הצגתם מתווה, אי אפשר שהמפקחים יטרללו את המנהלים כי זה מה שקורה עכשיו. גם כך הם מכינים מערכות שאין להם עדיין את כוח האדם, את מלוא כוח האדם. יש להם את כוח האדם שהם גייסו, בנושא של המשרות, אבל הם עדיין לא קיבלו את המשאב מכל הרשויות בכוח האדם שהרשויות מתגברות, את עוזרי ותומכי הוראה. מתי יקבלו אותם? מחלקים קבוצה, מי אחראי על הקבוצה? המחנכת. המחנכת צריכה לתדרך, צריכה להדריך את עוזרת ההוראה ומתי היא תעשה זאת? זה דבר שצריך לעשות אותו ומיד.

שוב אני חוזרת ואומרת הנושא של עטיית מסכות, אמרו שכולם צריכים. אחר כך אומרים, לא, כיתות א'-ב' לא צריכים לעטות מסכה. אני פונה לפרופסור גרוטו ואני מבקשת שתוציאו הנחיות ברורות. ריבונו של עולם, אני כאן כל ישיבה אומרת ואני צועקת אבל זה נכנס מפה ויוצא משם. עדיין אין לנו הנחיות ברורות של משרד הבריאות.

מה עם קבוצות סיכון? אני אומרת לכם שזה אחד מסכסוכי העבודה שאנחנו אמרנו. אני לא אפתח את השנה, אני לא אסכן את ציבור עובדי ההוראה. גננת בפתח תקוה נפטרה כתוצאה מסיכון והלכה לעולמה כי היא נדבקה בקורונה. לא צריך להתעורר? זה לא צריך להדליק נורות אדומות אצל מישהו? מדובר בחיי אדם.

הפתרונות, אני חוזרת ואומרת, לא יהיו על גבם ועל חשבון בריאותם של עובדי הוראה. יש החלטות, גם אם אנחנו לא מסכימים להן, גם לגבי גני ילדים וכיתות א'-ב' ואי אפשר עכשיו, בגלל מצוקות, לומר שנרחיב לכיתה ג', נרחיב לכיתה ד'.

למה לא?

זה לא בגלל מצוקה.

חברים, התכנסו אנשים מאוד נכבדים – משרד הבריאות, משרד החינוך, המל"ל – וקיבלו החלטות. בתי הספר מהווים מדגרה וכולנו יודעים את זה. מתי זה התחיל? מתי זה התפרץ? כשהחזירו את כולם. כשעשו קפסולות, לא היו הדבקות.

יפה, מאיפה הנתונים האלה?

כשהחזירו את כולם, עשו מסיבות חסרי אחריות ואז זה התפרץ.

לא, אתה טועה. זה היה הרבה לפני.

לא נכון.

הרבה לפני המסיבות. המסיבות כבר היו בסוף השנה. ציר הזמן שלכם השתבש? הרבה לפני. אני זוכרת גם את ההתחלה. מה לעשות, אנחנו יושבים כאן מתוך אחריות לכל הציבור. זה התחיל בגימנסיה בירושלים. ברחובות.

בואי נראה לך את ציר הזמן שהציגו במל"ל. זה פשוט לא נכון.

אם יש לך, תשלחו לי. בואו ניתן ליפה להמשיך.

אני שוב חוזרת ואומרת שהגורמים המוסמכים יקבלו את ההחלטות. אם משרד הבריאות החליט, אלה ההחלטות ואתן אנחנו נעים בנושאים הללו.

יש דברים שהם גם לא ישימים ואני אומר לכם למה. גם אני שמעתי את פרופסור גרוטו וכולנו יודעים שהישיבה בצפיפות ובחלל סגור מגדילה את ההדבקה. שיבצו ילדים במקלטים אבל אין חלונות בהם.

בנושא המבניים הרשותיים. אני הודעתי וגם הוצאתי מכתב גם לשר החינוך ואני חוזרת ואומרת שאף עובד הוראה ואף מנהל בית ספר לא יזיז תלמיד מחוץ לבית הספר אלא אם יתקיימו התנאים הבאים: קודם כל יהיה אישור בטיחותי מהקב"ט, מאיפה שלא יהיה, שהבניינים האלה כשירים. שנית, מנהל לא ייקח את האחריות על מה שקורה מחוץ לבית הספר כשהוא לא משגיח ולא נמצא שם כי בסופו של דבר האחריות תיפול על ראשו של עובד הוראה ושל המנהל. לכן, אם רוצה משרד החינוך, אהלן וסהלן, קחו את האחריות עליכם. אתם לא תפילו את האחריות על עובדי הוראה ועל מנהלים. אתה יכול להיות אחראי על מה שאתה רואה, על מה שנמצא תחת השגחתך. שולחים למתנ"ס, שולחים למקום אחר שאני לא יודעת שאני לא יודעת גם מה התנאים ואיזה תנאי עבודה יהיו למורים, ורוצים שהמנהלים יהיו אחראים. חברים,
זה לא יקרה.

יהיו חייבים להכין את המסגרות האלה.

לכן אני שוב אומרת, אלה שני התנאים שלנו אלא אם כן רוצים, ימנו רכז, את מי שרוצים מהקבוצה, אחרי שרואים שהתנאים נכונים וגם כמובן אחרי אישור בטיחותי. הרכז יהיה אחראי כי המנהל לא יכול לקחת את האחריות. בנושא הזה הוצאתי מכתב לשר החינוך.

מבקשים מהמנהלים שיהיו יצירתיים, תביאו את כל התלמידים. אני אומרת לכם איזה הנחתות. עכשיו אני שומעת. תביאו את כל התלמידים ביום הראשון.

כאילו הבריאות נעלמת.

בדיוק. המפקחים באים ואומרים להם, חברים, אתם צריכים להיות יצירתיים, תשברו את הראש, למרות שיש מתווה, תביאו את כל הילדים ביום הראשון. אם מישהו יכול לעשות את זה, אני מציעה שיבוא וינהל את בית הספר. האחריות היא בראש ובראשונה על מנהל בית הספר. נותנים לו גמישות, אז תנו לו גמישות. אל תגידו גמישות ולא נותנים את הגמישות. אם המנהל לא יקבל גמישות, גם ניהולית ופדגוגית, אני אומרת לכם שאני לא יודעת איך זה יהיה.

זה היה צריך לקרות מזמן בלי קשר לקורונה.

בדיוק. אני אומרת שלפחות ניתנה ההזדמנות הזאת, אז לפחות לעשות את זה.

יש דעות לכאן ולכאן. אנחנו שומעים פרופסורים כאלה ופרופסורים כאלה אבל אנחנו גם שומעים פרופסורים מכובדים. גם קראנו עיתונות. ראינו את הכתבה שהייתה ב"שבע ימים". הם אמרו שדעתם היא שצריכות להיות קפסולות מגני הילדים וגם כיתות א'. שמענו גם את פרופסור ברבש אומר את זה. אני רק רוצה לומר דבר אחד. אסור בתכלית האיסור שההחלטה שלא תהיה קבוצה קטנה או קפסולות בכיתה כזאת או בגן כזה, יהיה כתוצאה ממבנים. חברים, מדובר בחיי אדם. חיי אדם. אני אומרת לכם שאני לא ישנה בלילות בגלל המקרים שאני שומעת, בגלל המצוקות של עובדי הוראה. לגנים ולכיתות א'-ב' הם יגיעו בחשש רב. איך אפשר להתנהל כך במשך שנה שלמה?

הנושא הבא הוא הנושא של כניסת ההורים לגן כי מדובר בהסתגלות. שמעתי אותך חברת הכנסת שאשא ביטון שאמרו לך שיימצא פתרון באותו רגע. חברים, אין פתרון לזה. אני שמה דברים על השולחן. אין לזה פתרון. לא נוכל לתת. גננת לא תיקח את האחריות, תכניס את ההורים, כל ההורים יתנפלו עליה, כשהילדים בלי מסיכות, כשהילדים בכיתת גן מלאה של 35 ילדים ועליהם עוד יבואו ההורים.

את אומרת לא יכניסו את אותם לגן?

לא. מכניסים אותם. יש מתווה. דווקא לגנים יש מתווה. אני חייבת לציין עוד משהו. משרד החינוך ישב אתנו בחלק מהמתווים, ותכף אני אומר באיזה מתווה הוא לא ישב אתנו ולכן זה התפוצץ בפרצוף ואתמול ישבנו על זה עם המנכ"ל. בנושא של הגנים הייתה ישיבה מאוד רצינית עם יושבת ראש שלנו, אנה דדון יחד עם אורנה פז ועם הצוות שלה וגם הצוות שלנו ובאמת הכינו מתווה לגנים. הסתגלות, נתנו שלושה ימים ראשונים להסתגלות, להכניס קבוצות קטנות יותר של הורים.

אז ההורים כן יוכלו להיכנס.

חלקם. בקבוצות קטנות.

לא משנה, אבל הם יוכלו להיכנס.

עד פתח הדלת.

ייכנסו בהדרגה. חלק יישארו במרחב בחוץ בחצר וחלק ייכנסו לגן ויכניסו את הילדים, אחרי 15 דקות הורים אחרים ייכנסו. יש מתווה מסודר בנושא של הגנים.

אתמול הייתה לנו ישיבה לגבי החינוך המיוחד. המתווה של החינוך המיוחד פשוט היה מנותק מהשטח. ממש מנותק מהשטח. כשאני לראשונה השתתפתי באחת הישיבות, ראיתי את המתווה. אמרו לי שישבו עם כולם אבל אתנו לא ישבו. אתמול ישבנו והצגנו את הבעיות. הבאנו את אנשי השטח והצגנו את הבעיות של החינוך המיוחד. אנחנו ביקשנו פתרונות עד שבוע הבא, עד יום ראשון-שני. חברים, יש לנו 11 יום ואנחנו צריכים לפתוח את שנת הלימודים.

שוב אני אומרת בנושא של מצבי סיכון – ואני גם פונה לפרופסור גרוטו – תוציאו בבקשה את ההנחיות הבריאותיות. כדי שאדם ידע אם הוא במצב סיכון או לא, ילכו לקופת חולים, לרופא ושהרופא ייתן גם אישור. היום הם הולכים לרופאים, הם קיבלו הנחיה ממשרד הבריאות לא להגיד להם אם הם במצב סיכון או לא. אז הוא מפרט להם את כל המחלות אבל איפה צנעת הפרט? איפה הסודיות? איפה החיסיון? למה כל אחד צריך לדעת במה אותו מורה חולה. ברגע שהרופאים יקבלו הנחיה כזאת והיה גם הנושא של קבוצות סיכון, אנחנו חייבים למצוא את הפתרון. אני אמרתי גם לשר החינוך וגם למנכ"ל, וגם עירבתי את לשכת ראש הממשלה, שאם לא יימצא פתרון לקבוצות סיכון, אני מודיעה בצורה חד משמעית שאנחנו לא נפתח את שנת הלימודים. הוצאנו שלושה סכסוכי עבודה, בשניים אנחנו כרגע בהליכים, במשא ומתן מואץ גם של הפנסיה וגם של ימי המחלה, אבל הבעיה של קבוצות הסיכון לא נפתרה ולא הוציאו הנחיות.

כך גם בנושא הפרישות. חברים, רוצים להכניס כוח חדש. אנשים שחוקים. אנשים נתנו את נשמתם למערכת החינוך. אורלי, את היית במערכת החינוך, גם קטי, באת מהמערכת ואת יודעת מה זה להיות מורה, מה זה להיות מנהלת אחרי 35 שנים. כאשר אנשים רוצים לפרוש, אומרים להם שאין מכסת פרישות ואתם לא יכולים לפרוש. זה לא יעלה על הדעת. חברים,. מדובר ב-90 מיליון שקלים ובסכום הזה המדינה לא תתמוטט. אלה אנשים שנתנו את הדם ואת הנשמה שלהם במסירות עד אין קץ. גם הסוגיה הזאת לצערי טרם נפתרה.

לכן, לסיכום דבריי. אי אפשר להגיד שאנחנו נמצאים כרגע במשבר קורונה, יש מגפה ולהתנהג כאילו הכול רגיל. זה לא הולך. יש משבר, נכון, אנחנו תחת הנושא של הקורונה, לצערנו נצטרך לחיות אתה עד אשר יימצא חיסון אבל אנחנו לא נסכן את עובדי ההוראה וגם לא נסכן את התלמידים כי הבריאות של התלמידים מאוד מאוד חשובה לנו. נכון, יש מצוקות של ההורים, יש מצוקות כאלו ואחרות אבל לא יכול להיות שכל הפתרונות יהיו על גבם ועל בריאותם של עובדי ההוראה. תשימו לנגד עיניכם גם את הבריאות של עובדי ההוראה. תודה.

מורים בסיכון יכולים ללמד ילדים בסיכון.

נכון מאוד. אנחנו הצענו את ההצעה. אמרנו שיש ילדים בסיכון שלא יגיעו לבתי הספר. קיבלתי גם עכשיו, כשאני כאן, הודעה מהורים שמגבים אותנו בנושא של סיכון שגם הילדים שלהם בסיכון. אנחנו הנחנו שתי הצעות. אמרנו שיש ילדים בסיכון שהמורים בסיכון ילמדו אותם. ההצעה השנייה שהצענו אומרת שהם יתגברו את הילדים המתקשים, החלשים, ויסייעו להם. שאלו אותי מה עם הגננות. הגננות וכשרו גם לכיתות א'-ב'. אני רוצה לומר לכם שהנושא של הגננות, אתם לא יודעים איזו עבודה נפלאה הן עשו. כמה הם התקשרו לילדים. על ההיבט הרגשי אתם לא יודעים. דווקא הילדים הקטנים האלה נתקלו בבעיות רגשיות ומי עזר להם? מי הרים טלפון לילדים האלה? מי הקריא להם סיפורים לפני שינה? הגננות וצריך להעריך אותן על כך ולא כל הזמן להתחיל למדוד. אין ילד שהיום יסתכל ויהיה ב-זום שש שעות. גם אנחנו לא יכולים להיות. אין. לכן מה שעושים בחטיבות הביניים, נותנים להם עבודות חקר. אני תמיד אומרת שזה פסח. אנחנו צריכים להיות פעלתנים אנחנו צריכים ללמד את הילדים להיות אנשי חקר. שיהיו להם את הדברים האלה. גם בגנים, ברגע שהייתה שעת סגר, הכינו להם תוכנית שכל גננת תעלה עשר דקות, רבע שעה, שני ילדים וייתנו את המענה האישי והרגשי.

אני שוב חוזרת ואומרת יישר כוח גדול לשר החינוך שאמר בצורה נחרצת שעת הוראה, שעת למידה מרחוק היא שעת הוראה לכל דבר ועניין ולא תהיה פגיעה בשכר של עובדי הוראה.

ברור.

ובתנאי ההעסקה.

כולנו מחזקים את החיזוק לגננות שלפעמים קצת נשכחות.

כי לא יודעים כמה הכנה נעשית לקראת שעה כזאת. אנשים לא מכירים את זה.

מי שלא הגיע מהחינוך, לא יודע. אני אמרתי לאנשים, להורים, דווקא בעת משבר הקורונה, הרבה הורים למדו להעריך את המורים שלהם ואת הגננות. האימא אומרת שהילד לא מסוגל לשבת רבע שעה, לא מסוגל לשבת עשר דקות, אמרתי לה שאם הוא לא מסוגל לשבת אצלה בבית רבע שעה, הוא גם לא מסוגל לשבת רבע שעה בכיתה ותארי את המורה הזאת שצריכה להתמודד עם 35 ילדים. הרבה הורים באמת העריכו את העבודה אבל תמיד יש גם אחרים שיהיה להם מה להגיד.

חברים, אם אנחנו לא נחזק את ציבור עובדי ההוראה היקר שיש לנו, וזה ההון האנושי של מדינת ישראל, זה הביטחון האמיתי של מדינת ישראל, אני אומרת לכם שירצו לקום ולעזוב את מערכת החינוך. אנחנו צריכים לחזק אותם. אני אומרת לכם שההוראה, מעבר לכך שהיא שליחות, היא מקצוע שוחק מאוד והיא מקצוע מאוד מאוד קשה. בואו נעריך אותם, בואו באמת נודה להם על כל מה שהם עושים ודווקא בתקופה הזאת שהמנהלים והסגנים מטרללים אותם ואתם לא יודעים מה הם עוברים כל יום כאשר משנים להם דבר כזה או אחר.

אני פונה לגילה שאני מכירה אותה באופן אישי ומעריכה אותה על הצד המקצועי שלה. גילה, אני מאוד מבקשת שגם המסר יעבור למשרד החינוך, יעבור למעלה. חברים, יש מתווה, תיצמדו למתווה. יא אפשר שמפקחים, כל מפקח יתחיל לשלוח הודעה כזו או אחרת כדי לשבש את המערכות. תהיו צמודים למה שהוצאתם.

חשוב לי לומר שני דברים. כל הדברים שנאמרו כאן לקחו בחשבון כמובן את עובדי ההוראה כולל ההתייחסות למתווים של כיתות ג'-ד' וכולל ההתייחסות לנתונים. אנחנו נרצה לראות באמת מה המציאות בשטח ולפיה לקבל את ההחלטות.

בואו גם נגיד את האמת, אני משתדלת לא לומר אותה בקול כי אנחנו כן נמצאים בהתמודדות עם נגיף ואין מה לעשות, צריך ללמוד לחיות אתו, אבל היה כאן גם עניין של הפחדה, בצדק. לא ידענו עם מה אנחנו מתמודדים והיום אנחנו כבר יודעים יותר ממה שידענו לפני מספר חודשים. אני לגמרי מסכימה אתך שהנחיות ברורות ממשרד הבריאות שאומרות לא רק לגבי מה צריך לעשות לא באמת משתפים, משתפים מספרים, משתפים את רמת הסיכון, נותנים מידע על המחלה הזו, כל הדברים האלה הם הכרחיים כדי שאנשים יבואו למקום העבודה עם קצת יותר ביטחון.

חשוב לי מאוד לאזן את הדברים ושתדעי שאנחנו לגמרי מנהלים את אותו שיח.

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה לומר שגם אצלי מתערבבות הרגשות בין אישי לציבורי. באופן אישי אני מאוד חרד ובאופן אישי מאוד כאוב כי אני יודע שב-1 בספטמבר עשרות אלפי ילדים – אני רוצה לדבר על החברה שלי, יש כאן ייצוג סקטוריאלי כזה וזה בסדר, גם אני מייצג כ-20 אחוזים מתלמידי ישראל – הם היו הנפגעים העיקריים של גל הקורונה הראשון ואני כאוב וחרד מכיוון שאני יודע שגם בשנת הלימודים הבאה הם יהיו הקורבן.

אני אומר את זה כי כמובן אנחנו תמיד בעד לצדד בהוראות אנשי המקצוע בכל הקשור בבריאות האישית והכללית, אבל אתם יודעים, לפעמים לתרגם את ההוראות האלה לפעילות בשטח, זאת נוסחה מאוד מאוד מסובכת.

עניין הפיצול והקפסולות בחברה הערבית, לא דומה לחברה היהודית. היושב ראש, במפגש עם השר והמנכ"ל אמרנו שהבעיה של התוכנית שהוצעה היא שהיא איננה מותאמת לחברה הערבית. היא לא מותאמת מהרבה מאוד מובנים וגם במובן הזה של חלוקה לקבוצות וקפסולות. יודעים מראש שהחברה הערבית סובלת ממחסור של אלפי כיתות לימוד. אלפי כיתות לימוד. זה נתון שלא מתווכחים אתו וזה נתון ידוע. אם אתה מראש יודע שיש בעיה ומחסור בכיתות לימוד ובשל כך קיימת בעיה של צפיפות, לבוא ולדבר על קפסולות ועל חלוקה לקבוצות? זה נחמד, זה יפה אבל בלתי סביר ובלתי סביל לממש את זה בבתי הספר בחברה הערבית. לכן הנוסחה העדיפה ביותר עלינו, מבלי לפגוע בכל הוראות הבריאות, היא שהתלמיד הערבי יימצא בתוך בית הספר באיזושהי נוסחה כי זה שהוא יהיה בבית כדי ללמוד מרחוק, זה אומר שאנחנו מוציאים אותו מהנוסחה. כמעט מחצית מהתלמידים הערבים לא זכו ללמוד מרחוק כי אין להם את הכלים לכך - או שאין להם את אמצעי הקצה או שאין להם תשתית של תקשורת בישובים שלהם או שאין להם תשתית תקשורת בבתי הספר שלהם – ואז אנחנו מוציאים אותם מהזכות ללמוד. להשאיר אותם בבית, לבוא יומיים לבית הספר ובשאר הימים ללמוד מהבית, שלושה ימים, זה אומר ששלושה ימים אנחנו מוציאים 50 אחוזים מהילדים הערבים ולא נותנים להם את הזכות ללמוד.

הקורונה הזאת חשפה את כל הפערים שקיימים במשך עשרות שנים כנגד החברה הערבית והגיע הזמן להתחיל לטפל באופן כנה. לא יעלה על הדעת שמחצית מהתלמידים הערבים לא לומדים מרחוק. זה לא יעלה על הדעת ושלא יספרו לנו אחרת. שלא יספרו לנו אחרת כי אנחנו יודעים את הנתונים. כמחצית מהכספים שהיו מיועדים לתוכנית אתגרים לא מומשו ואנחנו בבעיה של כיתות ואנחנו בבעיה של למידה מרחוק. למה שלא יממשו את הכספים האלה בקרוי של חצרות בתי ספר כדי לאפשר למנהל לחלק לקבוצות למידה מחוץ לכיתות ולאפשר לילדים ללמוד?

אני לא יודעת מהיכן המידע שלך לגבי התקציב. אני מנהלת את זה. כל התקציב הוצא.

כמוך, גם אני לוקח את זה אישית כי גם אני איש חינוך. הפתעה, גם פוליטיקאי יכול להיות איש חינוך.

זה ממש לא מפתיע, אבל אני רוצה להגיד לך שתקציב אתגרים הוצא.

אני יודע שתקציב אתגרים, מחציתו לא מומש. אני דורש, ואני אודה לך מאוד אם תעזרי לנו בזה, ששאר התקציב ינוצל לקרוי בתי ספר כי הבעיות שלנו, גילה, אלה צרות של עניים. אין לי את הצרות של העשירים. אני מדבר על הצרות של העניים.

אני בטוחה שאפשר לבדוק את הדברים אחר כך.

זאת לא הנקודה היחידה. לא דיברתי רק על זה התקציב הזה הספציפי שאפשר לנצל אותו. דיברתי על דברים הרבה יותר חשובים.

נקודה לפני אחרונה, החינוך המיוחד וההסעות. אנחנו צריכים להחליט עכשיו על מסגרת ידועה מראש של תקצוב של ביטול הסעות. לא צריך לחכות עד ה-1 בספטמבר כדי לדעת שפרופסור גרוטו לא מאפשר הסעה של למשל עשרה ילדים ביחד, שהם כמובן פגיעים - אני מדבר על ילדי החינוך המיוחד והם פגיעים במקרה של הקורונה - ואז להתחיל על הצורך בביטול הסעות ואז לראות מהיכן התקציבים לכך. צריך לומר מראש היום, עכשיו, שיש נוסחה של תקצוב במקרה שלך ביטול הסעות כי אחרת גם במקרה הזה ניכנס לוויכוח בין המשרד לרשויות המקומיות ולא נצא ממנו.

תודה רבה. דברים חשובים. אני רוצה להסב את תשומת לב כולנו שבשעה 11:00 אנחנו מתחילים כאן דיון אחר.

אני רוצה לשמוע גם את התלמידים. נמצא אתנו יושב ראש מועצת התלמידים הארצית, איתי קרויטורו. אני מאוד רוצה לשמוע את עמדת התלמידים.

שלום. אני אשתדל להיות קצר. אמרו כאן את רוב הדברים לגבי המתווה. אני אומר שיומיים לחטיבות ולתיכוניים, זה חד משמעית לא מספיק. צמצום של בין עשרה ל-30 אחוזים בחומר שהוא לאו דווקא מספיק. אנחנו עדיין לא ראינו את הצמצום של החומר עצמו אבל אני יכול לומר שבשנה שעברה, בגל הראשון, היה צמצום של הרבה מאוד חומרי רקע ולאו דווקא חומרים שהם יכולים לעזור. לכן אני אומר באופן חד משמעי, בדיוק כמו שאמר מירום, שיומיים בשבוע זה מתווה לעשירים וזה לא מתווה שמתקבל על הדעת כשאנחנו רוצים לדבר על איזושהי יכולת להתקדם עם הבגרויות, עם החומר, עם מסגרות נפשיות, בטח בנושא של המחשוב.

אני לא אכביר מילים אבל אני רק אומר שאנחנו ישבנו עוד ב-20 ביוני, לפני ואחרי, שעות ארוכות עם משרד החינוך, והצגנו דרכים שעולות מהשטח איך להפוך את הלמידה ללמידה אפקטיבית, איך להפוך אותה לפחות תלויה בשעות סינכרוניות שהן לא אפקטיביות, איך לעזור ולעשות למידה שהיא פיזית. אני אומר שבאופן כללי התחושה כרגע היא שהחטיבות והתיכונים, בגלל שהם לא צריכים בייבי-סיטר החשיבות של המסגרת הזאת היא כנראה איכשהו מתפוגגת. חברים, יש יותר ממיליון תלמידים שנמצאים בחטיבות ובתיכונים שעדיין צריכים את המענה למרות שהם לא צריכים את הבייבי-סיטר. הם צריכים גם את המענה הרגשי והם גם צריכים את זה בשביל הבגרויות שלהם ולהתקדם בחיים שלהם.

אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה לשבת ולפתוח את המתווה הזה. צריכה להיות הרבה יותר התאמה בשטח ולהבין איך אפשר לעשות את קבוצות הלמידה, איך אפשר במגמות ובמקצועות הלימוד באמת להגיע למצב שבו תלמידים מסוגלים לגשת ולא נמצאים במצב של לחץ, מתח, חוסר יכולת כי אין להם מחשב בבית ויכולים להתקדם בחיים שלהם. צריך להבין איך זה משרת את התלמידים. כרגע אנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות, חוסר יכולת לפתוח את השנה גם אם ה-1 בספטמבר בחטיבות ובתיכונים לכאורה לעמדת משרד החינוך היא תיפתח. אני אומר שאנחנו נכנסים לקטסטרופה מה-1 בספטמבר, כאשר פחות בתיכונים אני יכול לומר שאנחנו נראה קריסה של התלמידים. לא תהיה אפשרות לקיים את הלמידה. באמת שלא תהיה אפשרות מבחינת התלמידים. חבל לנו שמשרד החינוך, למרות כל הקשיים, ואנחנו ניסינו לקיים הידברות מולו, בוחר להתעלם מהפניות שלנו ובוחר שלא לקיים את ההידברות עלן המתווה הזה למרות שיש לנו פתרונות פרקטיים להציע לו, כאלה שיכולים לחסוך הרבה מאוד כאב ראש בהמשך השנה.

תודה רבה. משרד החינוך, אחר כך, כשתסכמו, אני מצפה להתייחסות גם לאמירה הזאת, שאם היא נכונה, זה שאתם מתעלמים מהפניות שלהם לשבת ולדבר על הדברים - אני מניח שלא - אני מקווה שתהיה התייחסות.

אני אקצר. אני כ-25 שנים מתעסק בחינוך, מנהל מוסדות חינוך. אני שותף לנציגי ההורים ולכאב. ברור שהילדים האלו שלא תהיה להם מסגרת, בפרט במגזרים שאין מחשבים ואין את ה-זום, אבל גם במגזר הכללי, אנחנו יודעים שהלמידה מרחוק היא לא למידה אמיתית, ילד לא יכול להתחבר ב-זום למשך כל כך הרבה שעות וזה לא עובד. מצד שני אני לא מקבל את האמירה, לא על אנשי משרד הבריאות ולא על אנשי משרד החינוך, שמפקירים את הילדים. הם עושים לילות כימים עבור הילדים ואנחנו מעריכים את זה ויודעים את זה. אני מלווה את זה 25 שנים.

אני רוצה לשאול שתי שאלות. לפי מה שאמרתם כאן בעצם אין בעיה תקציבית ואנחנו יודעים שלגבי הבעיה של מחסור מורים, יש לנו המון מובטלים בקרב עובדי ההוראה. אם כל הבעיה היא במרחבים, מדוע לא להרחיב שעות גם לאחר הצוהריים ולהביא את הקבוצות האחרות למרחבים בשעות אחר הצוהריים?

אני רוצה לשאול האם בדקתם את האפשרות, כמו בכנסת - כי מה שטוב כאן, טוב גם בכיתות – של שקפים בין המורים, שקפים בין הילדים, מה שאמור למנוע הדבקה.

בכיתות הגבוהות חייבתם את הילדים – זה כמובן מתבקש כהוראת משרד הבריאות – לעטות מסיכות, ילד עם מסכה במשך ארבע שעות, זה דבר קשה. הוא לא יכול להיות מרוכז כשהוא עם מסיכה. גם לנו כאנשים מבוגרים זה קשה והמסכה מפריעה להתרכז. בלמידה הילד חייב ריכוז מלא. השקפים האלה עליהם אני מדבר אמורים לחסוך את המסכות. האם בדקתם את הנושא הזה של שקפים בכיתות?

אחר כך תענו על כל השאלות ביחד.

נמצא אתנו ב-זום פרופסור חגי לוין, יושב ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. שלום לך.

שלום. שמעתי את כל הדברים שנאמרו. לצערנו אין פתרון בית ספר ואנחנו גם לא נוכל עכשיו לפתור את כל הבעיות. מה שחשוב זה שכמו כאן מתקיים דיון פתוח, כך ראוי שבכל ישוב יהיה צוות משימה יישובי שמורכב מהנציגים של כל הגורמים הרלוונטיים ודן בדברים האלה באופן שוטף, גם אם זאת עיר אדומה וגם אם זאת עיר ירוקה. הדברים הם דינאמיים וצריך למצוא פתרונות מקומיים.

הנושא שהוזכר כאן, הנושא של המרחבים הפיזיים, אכן אנחנו בדקנו מקומות אחרים בעולם ואני גם הייתי ביום שישי בדיון של ארגון הבריאות העולמי כאשר בדיוק בנושא הזה מתחבטים בכל העולם. בגרמניה למשל אכן הרחיבו את שעות הפתיחה. למשל אצלנו ביום שישי הוא דווקא יום חשוב שאפשר לנצל אותו יותר ללמידה. לפי עקרונות אפידמיולוגיים, למידה של יומיים בשבוע, הסיכוי להדבקה הוא דומה ללמידה של חמישה ימים בשבוע. אני מבין את המצוקה הפיזית אבל לכן אנחנו ממליצים מבחינה מקצועית שאם זה כך אפידמיולוגית, לקבוע ארבעה ימים בשבוע ובשבוע לאחר מכן אפס ימים. יכול להיות שפדגוגית זה לא מתאים אבל אפידמיולוגית זה עדיף מאוד מבחינת הסיכון להדבקה.

מסכות. בגיל הצעיר כן לבחון ולבדוק האם ילדים בגיל יותר קטן כן יכולים להשתמש במסכות כי המסכות עוזרות. אגב, אפשר גם לדבר עם מסכות בניגוד למה שאנשים חושבים.

פעילות בחוץ. אני חושב שאנחנו לא מיצינו את הנושא הזה ואכן אפשר לקיים פעילות חינוכית בחוץ, בוודאי עם ילדים מכיתות ז' ומעלה. אפשר לחלק אותם לקבוצות מאוד קטנות, קבוצות למידה, גם זה דבר שעושים בעולם, ולתת להם ללמוד עצמאית תחת פיקוח בחוץ ובפנים, בבתים, בקבוצות מאוד קטנות. הנושא של הלמידה מרחוק הוא נושא מקצועי שאפשר לפתח אותו ולהשקיע בו עכשיו כי אני אומר שהדבר הזה ילווה אותנו לאורך כל שנת הלימודים. אנחנו לא נמצא פתרון בזבנג וגמרנו.

אני כן רוצה לחזור למה שאמר פרופסור גרוטו קודם לכן, שלא נתעורר בלילה האחרון לפני ה-1 בספטמבר ונראה ששינו את הכול. לא כדאי שנגיע למצב הזה וגם חשוב מאוד שלא יהיה רושם כאילו יש בסוף החלטות פוליטיות. כל הזמן לתת לאנשי המקצוע בתחום החינוך והבריאות להוביל ולהסביר את ההחלטות המורכבות כדי שגם יישמר אמון הציבור.

תודה רבה פרופסור חגי לוין. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחצי דקה לצמרת אביבי.

אני מייצגת את כל תוכניות ההעשרה, תל"ן, ניצנים. נמצא אתי הנציג של תל"ן, מורן באבאי שגם הוא ירצה לומר כמה מילים.

לא. את יכולה להגיד שני משפטים קצרים.

אני רוצה לדבר רק על המתווה של גילי שלוש עד שש. המתווה של גילי שלוש שעד שש הוא דרקוני עבור כל המדריכים שנכנסים כמדריכים חיצוניים למוסדות החינוך. משרד החינוך עד היום לא ישב אתנו בשולחן עגול על מנת שאנחנו נוכל לטקס עצה ולמצוא פתרונות איך כן אפשר לעבוד לא שש קבוצות קבועות בשבוע. המשמעות של זה היא יום עבודה אחד של מדריך וזה לא הגיוני. אתמול בחדשות ראו את אחוזי האבטלה הגבוהים ונאמר שאנשים לא רוצים לחזור לעבודה אבל אנחנו מאוד רוצים לחזור לעבודה. מאוד.

הייתי בקשר לגבי המתווה של גילי אפס עד שלוש מול דוקטור אפרת אפללו. שם אין הגבלה של שש קבוצות בשבוע. הם נתנו לי שמונה קבוצות ביום. אני מחזקת את דבריו של פרופסור גרוטו, כן ישמעו אותנו ושכן נביע את העצה שלנו למתווה ולקו הסגול.

אין נתוני הדבקה בין המפעילים שנכנסים, נתוני הדבקה שלנו את הילדים. זה בדיוק הפוך. הילדים מדביקים אותנו. אנחנו עובדים לפי התו הסגול, עומדים במקום הדרכה, לא מחלקים אביזרים, עוטים מסכות, שומרים על מרחק של שני מטרים. יש תו סגול, תנו לנו לעבוד. תנו לנו לעבוד. זה מה שאנחנו רוצים.

אני מבקשת ממשרד החינוך, ושזה ייכתב גם בפרוטוקול, אנחנו רוצים לשבת אתכם ושתנהלו אתנו שיח אמיתי וכן גם לגבי תוכניות תל"ן וגם לגבי ניצנים.

תודה רבה. אני בטוח שניפגש גם בדיון שיש לנו בשעה 1:00 בנוגע לתשלומי הורים. גם שם נושא התל"ן כנראה יעלה לדיון.

חברת הכנסת הילה שי וזאן ואחריה אנחנו מסכמים.

אני אעשה את זה ממש קצר. לפני שבועיים נערך כאן דיון על המתווה הקודם שהציגו ואני התמקדתי בנושא אחד, בנושא הקפסולות בתוך בתי הספר ואמרתי כבר אז שזה לא ילך. בואו נודה בזה, אין למשרד החינוך את התקציב, אין את כוח האדם שיעשה את זה אבל התעלמו מדבריי. לאחר מכן הביאו מתווה חדש של קפסולות אבל קפסולות בבית ובתוך בתי הספר.

אני מבקשת דבר אחד, כי אני מדברת באמת עם הרבה מאוד מנהלים ואני לא באה מרקע של חינוך, אבל עדיין מנהלים מרגישים תסכול מאוד מאוד גדול ברשויות המקומיות כי מטילים עליהם דברים שלא מחוברים למציאות, שאין שום סיכוי ליישם אותם. גם להטיל על הרשויות המקומיות כשהן אלו שמפילים על המנהלים, גם זה לא עובד. בבקשה, תתחברו למסוגלות. אני מבקשת שתתחברו לשטח מהבחינה הזאת שתורידו הוראות שהן ברות ביצוע ושהן ניתנות ליישום, גם על הרשויות המקומיות וגם על המנהלים כי אחרת זה לא עובד וזה מוביל לתסכול מאוד מאוד גדול של המנהלים. תודה.

מיקי לוי, ביקשת משפט.

משפט. גברתי המשנה למנכ"ל. המנכ"ל הוא חדש ואנחנו מאחלים לו הצלחה. יחסי הגומלין בין כנסת לממשלה לבין הרשות המבצעת, אנחנו אמונים על פעולות הממשלה. כשאני שולו שאילתה ושואל למה ילדי הורי כיתה א' לא יכולים ללוות אותם עד שער בית הספר וחודש ושבוע אני לא זוכה לתשובה כשהחוקים אומרים חודש ימים במקסימום, אם לא נותנים לי יחס – אני לא רוצה שתתנו לי יחס, רק תענו לי על פי ההוראות. זה הכול.

תעביר לי את השאלה.

זה לא אישי. אפשר להגיד אין לנו תשובה, אפשר להגיד לא יודעים אבל לא להתייחס, זה מעליב.

תודה רבה. אני מקווה שתענו לו בהקדם. יש גם חוקים שאומרים תוך כמה זמן הם צריכים לענות.

אני וחברת הכנסת שאשא ביטון נסכם בכמה מילים כדי שההתייחסות שלכם תוכל להיות גם לדברים שלנו. זה נראה לי עדיף מאשר לעשות הפוך.

אני רוצה לומר שלושה דברים. ראשית, נאמר כאן על ידי כולנו אבל צריך להבהיר את זה. אנחנו יודעים שאתם עובדים קשה. אנחנו יודעים שכל אנשי משרד החינוך ומשרד הבריאות נמצאים בחודשים מהקשים שהיו להם בחיים, גם בלחץ הציבורי שיש כלפיכם, גם בציפיות המאוד מאוד גבוהות ושום דבר שנאמר כאן על ידי מישהו - אני אפילו לוקח אחריות גם על אלה שדיברו, יחס עם יפעת – אף אחד לא התכוון שאתם עושים משהו אישית נגד מישהו. אין ספק בכך. אתם עובדים קשה. הביקורת שלנו היא ביקורת עניינית כמי שנבחרו כדי לייצג את הצרכים של הציבור בטח בתקופה הקשה הזאת ולכן יכול להיות שגם יש לנו ביקורת, וזה בסדר, אבל אני אומר שלצד הביקורת, אנחנו מעריכים ומוקירים גם את העבודה של השר, גם את העבודה של המנכ"ל וגם את עבודת כל צמרת המשרד. גם זה שאתם באים לכאן ויודעים שיהיה קשה, גם את זה אנחנו מעריכים. באמת חשוב לי לומר את הדברים האלה.

ואנחנו יודעים לומר תודה רבה.

בדיוק. תודה ענקית, לא רק תודה רבה.

אין ויכוח.

עכשיו אני שם נקודה. שני דברים שבעיני הם קריטיים ליכולת של המשרד לפתוח את השנה כמו שצריך. האחד, אנחנו אמרנו כולנו כל הזמן שאנחנו דורשים נתונים. כרגע אין נתון שמצדיק את העובדה שכיתות ג'-ד' לומדות בקפסולות וכיתות ה'-ו' נשארות בבית רוב ימות השבוע. אין נתון שמצדיק את זה. גם אני וגם חברת הכנסת שאשא ביטון אמרנו שאנחנו דורשים נתונים, אתם אמרתם שזה מאוד חשוב אבל תסלחו לי, אני לא מצליח לראות כל הצדקה שהגעתם לדיון הזה בלי הנתון הזה. הנתון הוא פשוט והוא כמה ילדים בגילים האלה נדבקו. ברגע שיהיה לנו את הנתון הזה, נוכל לקבל בהבנה את העובדה שכרגע כיתות ה'-ו' בכל ישראל יישארו בבית רוב ימות השבוע.

אני קורא מכאן גם לשר החינוך וגם לשר הבריאות לשקול מחדש את ההחלטה לגבי כיתות ג'-ד' ובכך לשנות את ההחלטה גם לגבי כיתות ה'-ו'. אני חושב שיש עוד מספיק זמן לשקול טוב טוב האם ההחלטה הזאת מוצדקת על בסיס הנתונים שאתם מדברים עליהם. כרגע לא קיבלנו את הנתונים הללו.

נקודה שנייה ואחרונה. אני חושב שבכל מקום עולה - אבל בוודאי גם בוועדת החינוך כשהיא משותפת עם ועדת הקורונה - שאנחנו מצפים ממשרד החינוך לא לפתוח את שנת הלימודים עד שאין פתרון ודאי לתוכנית היל"ה, לתוכנית קרב, לתוכנית שלבים, לצהרונים, ולכל התוכניות בכל מיני טיעונים תקציבים. לא יכול להיות ששנת הלימודים תיפתח בלי שיש פתרון לתוכניות הללו. אנחנו כאן כדי לעשות כל מה שאפשר כדי לעזור לכם אבל בסוף שר האוצר ושר החינוך צריכים להתחייב ששנת הלימודים לא תיפתח בלי שיש פתרון לתוכניות האלו. זו דעתי. תודה רבה.

חברת הכנסת שאשא ביטון, אני מודה לך על הדיון המשותף וגם על דברי הסיכום.

קודם כל, תודה רבה לחבר הכנסת שפע. אני מתחברת לכל מילה ולכן אני לא אוסיף. אני רק רוצה לומר כאן משהו חשוב שנדע גם לגבי החינוך וגם בכלל, ובלי להשבית שמחות. גם אחרי שיהיה חיסון לקורונה, הקורונה לא תיעלם. זה אומר שאנחנו צריכים ללמוד להתמודד מולה ואתה, לחיות בצילה וכמה שנעשה את זה מהר יותר, כך ייטב. זה נכון גם לגבי מערכת החינוך.

העניין של קרב, היל"ה, אומץ, מיל"ט, ניצנים, כל אלה תוכניות שבלעדיהן אי אפשר לפתוח שנת לימודים. זה לא שאנחנו רוצים לחכות לשבוע הבא כדי שייתנו לנו תשובה אם התוכניות נפתחות או לא, חברים, אי אפשר לוותר על הילדים האלה. זה פעם אחת.

מה עוד שסגירת היל"ה היא הפרה של חוק חינוך חובה.

זאת רק הרחבה של הפערים ובטח לא תוכנית לצמצום פערים. דבר שני, אני מוכרחה לומר – ומי ששומע אותנו, אולי זה יהיה איזשהו קטליזטור – שהשיקול לא לפתוח את התוכניות האלה, הוא רק שיקול לא ענייני. אין כאן שום עניין תקציבי, אפשר לתת בתוכנית ייחודית כלכלית את הפתרון ואת המענה לתוכניות האלה. מערכת החינוך לא יכולה לפתוח את שעריה בלי שהילדים האלה מקבלים את המענה. מאוד חשוב לי שהמסר הזה יעבור.

לגבי הנושא של כיתות ג'-ד', ה'-ו', אנחנו מבקשים בשבוע הבא להגיע לכאן עם נתונים כדי שאנחנו נוכל לקבל החלטה ביחד וכמובן לבוא עם התשובות לכל מה שנשאל כאן. אנחנו נקבע שוב דיון משותף כדי שנוכל לעקוב.

תקשיבו, שבוע הבא זה שעת השין. אין לנו את הפריבילגיה למשוך את זה מעבר לכך כי בעוד שבוע וחצי אנחנו רוצים לפתוח את שנת הלימודים. תודה רבה.

בבקשה, משרד החינוך, התייחסויות שלכם לדברים שנאמרו כאן.

אני אומר שני משפטים ולאחר מכן מיכל ואריה יתייחסו לכל השאלות הספציפיות שעלו כאן. אני רוצה לומר קודם כל תודה לחברי הוועדה וליושבי הראש. אני חושבת שזה היה דיון מאוד חשוב וזה היה דיון מאוד משמעותי. שמענו קולות, מגוון קולות ולקחנו דברים לתשומת לבנו. רשמנו את הדברים. אני בטוחה שיתקיים דיון משמעותי אחר כך במשרד.

אני לא רוצה להזכיר שוב שהשנה היא מאוד מורכבת ומאוד בעייתית אבל אני רוצה לקרוא מכאן לשיתוף פעולה מלא מצד כל הגורמים. אני חושבת שזה לא הזמן לגלות עכשיו התנגדויות לפעילות כזו או אחרת, לא לאיים בהשבתות, לא להכריז הכרזות. אני ממש מבקשת, אני חושבת שכולנו צריכים להבין שאנחנו הבוגר המשמעותי שילד רואה מול עיניו, הוא סומך עלינו והוא רוצה את הביטחון מאתנו. אנחנו לא יכולים כל הזמן לשחק במשחקים של איומים כאלה ואחרים. חברים, זאת לא שנה רגילה. זאת לא השבתה של שנה רגילה. אנחנו צריכים לראות את הילדים לנגד עינינו ולהחליט שאנחנו עושים הכול שהשנה תיפתח כסדרה ואת כל המחלוקות ואת כל הוויכוחים נעשה בצורה אחרת, שקולה, מכובדת, בדיאלוג שאנחנו יודעים גם לעשות אותו.

אנחנו מדברים כבר חודש.

אתם מדברים חודש. אנחנו מדברים שנים.

אנחנו מדברים כל כך הרבה זמן. אי אפשר לבקש דבר כזה מאתנו כשהילדים שלנו לא ילמדו ארבעה ימים בשבוע. אנחנו מבקשים את זה שבועות. כל דיון ועוד דיון ועוד דיון ומעלים פתרונות ולא מתייחסים לפתרונות. איך אפשר לפתוח שנה בלי ילדי היל"ה? הילד הזה יהיה ברחוב?

חברים, אני לא פותחת עכשיו ויכוח.

המסגרו האלה הן לא למשא ומתן. אומרים שהילדים צריכים לראות אותנו, אנחנו הבוגר המשמעותי. כל הילדים צריכים לראות אותנו, כולל הילדים האלה.

מה שקורה כאן, זו תהיה בכייה לדורות.

חברים, אני לא פותחת עכשיו את המשא ומתן.

זה לא משא ומתן.

אני אומרת את דעתי וזכותי לומר כאן את דעתי. אני אומרת אותה ואני חוזרת ואומרת אותה. זו לא שנה למחלוקות, למריבות ולהשבתות. זאת שנה לשילוב ידיים ולעבודה משותפת.

כן, אבל אם שילוב הידיים לא עובד, השבתה זה כלי.

לכל ארגון יש את הזכות לייצג את מי שהוא חושב שהוא מייצג. זה חלק מהדינמיקה הציבורית.

יש לנו שבוע לפתור את זה.

הכול בסדר ויחד עם זאת זה המקום הכי נכון שבו אני יכולה לומר את דבריי בצורה הכי כנה והכי אמיתית.

חד משמעית. את יכולה להגיד מה שאת רוצה.

את צודקת. יש לכם 11 ימים לפתור את זה.

אני מודה לכם ואני מעבירה את רשות הדיבור לחברים שלי.

אני אענה רק על שלוש נקודות שהועלו כאן. נושא עטיית מסכה, זה כתוב במתווים ופועלים בדיוק לפי ההחרגה כאשר בכיתה ג' מותר להיות בלי מסכה. מכיתה ד' ומעלה הם עם מסכות בכיתה ובשטח הפתוח בהתאם למה שנקבע על ידי משרד הבריאות לכלל האוכלוסייה. לעובדי הוראה אין צורך במסכה ולצורך ההגנה רכשנו ותקצבנו את המסכות השקופות לכל מוסדות החינוך.

נושא השקפים. עשינו פיילוט באשדוד, אני אשלח לכם סרטון יפה, גם הילדים התייחסו לזה. לצערנו הוא לא הצליח. כלומר, יש חילוקי דעות. משרד הבריאות אמר שלא תורידו מסכות, ואם לא צריך להוריד מסכות, בשביל מה אני צריך את השקף?

שאלה שמופנית למשרד הבריאות. מדוע לא להוריד מסכות?

זו סוגיה שכבר התייחסנו אליה. עשינו את הפיילוט. אין הצדקה כלכלית לביצוע של מהלך כזה על כל השולחנות בבתי הספר כאשר אין לזה פתרון מקצועי. אבל עשינו את העבודה.

בנושא תל"ן וחוגים, נאמר כאן על ידי פרופסור גרוטו, הרי זה מתווה חדש.

שש שעות ביום. לא בשבוע.

לא הבנתי מה הוא אמר. אם נקבל משהו מוסדר, נשמח לסייע ולבחון ולראות.

לא לוותר על זה. זה החינוך בבית הספר.

לגבי המתווים. המתווים שמים עקרונות שהם הבסיס. המילה המרכזית בהם היא "לפחות". לפחות חמישה ימים בגנים ובכיתות א'-ב', לפחות יומיים בכיתות ה'-ו'. הסברתי את המגבלות. אנחנו מאפשרים לפתוח לכיתות ה'-ו' יותר ימים ואין לנו בעיה עם התנאים שיפה בן דוד שמה כאן על השולחן, הסיפור של רישוי. זה ברור מאליו, זה כתוב במתווים. הסיפור של אחראי, זה ברור מאליו.

למה אנחנו חוזרים על זה? אמרנו שנקבל החלטות בשבוע הבא.

המילים שם הן "ככל שניתן".

בדיוק. המילה הזאת "ככל שניתן".

חברים, סיכמנו לא להסכים כרגע. נקבל את ההחלטות בשבוע הבא על בסיס נתונים ואז נוכל להתקדם.

לגבי המגזרים. אני אדגיש כאן בעיקר את המגזר הערבי והבדואי. כמוכם, גם אנחנו ראינו את אי החזרה של המגזרים האלה ללימודים החל מאמצע חודש מארס. ראינו את זה ואנחנו מוטרדים לא פחות. לכן פרסמנו אתמול מתווים ייחודיים לאוכלוסיות האלה. במתווים האלה אנחנו מאפשרים לפתוח במשמרות, בעיקר בגלל מה שאמרת על המרחבים הפיזיים המוגבלים, וכבר יש מתווים רשותיים לטובת העניין. אנחנו מאפשרים ללמוד שישה ימים ולא חמישה ימים בשבוע כפי שנהוג במגזר הערבי.

דיברת על תקציב האתגרים. אכן בתקציב שנשאר מתש"ף אנחנו נשתמש גם לקרוי וגם למשל ל-10,000 שעות תוספתיות. השעות התוספתיות האלה יינתנו לכיתות ב' ו-ג' שרכישת השפה בהן השתבשה בכיתות א'-ב' והן יאפשרו להם ללמוד ולהתחזק. בחטיבות הביניים אנחנו נביא אותם לעוד שעות באמצעות השעות האלה וכמובן הכנה לבגרות. אנחנו נשקיע הרבה מאמצים בסיפור של הנוכחות וההתמדה, כמובן בשים לב לסיפור התלמידים בסיכון, משפחות בסיכון וכדומה.

תמיכה רגשית נוספת תינתן במגזרים האלה כי אנחנו מבינים את הצורך הגדול.

הסיפור הגדול, גם של הכשרה מקצועית של מורים ייעודית למגזרים הערבי והבדואי וגם תהליך הסברה מסיבי שאנחנו נעשה כי אנחנו מבינים שהשותפות עם ההורים, עם הרשויות, עם הקהילה בחברות האלה היא מאוד מאוד קריטית להצלחה.

אני רוצה לומר מילה אחרונה לגבי השותפויות ולגבי מועצת התלמידים. כפי שאריה אמר, הקמנו פורום שותפויות רחב מאוד עם משרדי הממשלה, עם ההורים, עם השלטון המקומי.

למה לא עם ארגוני המורים?

אני חושבת שגם אתם צריכים להיות בפנים.

חייבים להיות שם.

לחלוטין. קיבלתי גם את הבקשה של יושב ראש מועצת התלמידים ובהחלט נזמין אותו לדיון הראשון שמתקיים היום. זה הדיון השני שמתקיים היום.

מעולה. תזמיני גם אותו וגם את ארגוני המורים.

אני מבקשת לדיון בשבוע הבא לבוא עם נתונים על כל הנושא של חינוך מיוחד. לא הסתיימו ועדות ההשגה, לא הסתיימו שיבוצים של תלמידים, כל הנושא של הילדים המשולבים והמענה של יומיים בבית הספר וארבעה ימים בבית עם המשלבות שנכנסות או לא נכנסות. אני מבקשת לקבל בשבוע הבא נתונים בכל הנושאים האלה.

אנחנו חייבים לנעול את הישיבה. תודה רבה. סליחה מכל מי שלא הספיק לדבר ב-זום. אני נועל את ישיבה. בעוד שלוש דקות מתחילה ישיבה נוספת. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:08.