פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת הכלכלה
19/08/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
19/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ט באב התש"ף (19 באוגוסט 2020), שעה 10:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
תמר זנדברג
בועז טופורובסקי
יבגני סובה
עידן רול
אנטאנס שחאדה

דורין ארטשיק - עורכת דין, משרד המשפטים

גאל אזריאל - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלומית גרינפלד גיל - עורכת דין, משרד המשפטים

אודי קלינר - סגן ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

טל פוקס - עורך דין, משרד הבריאות

רננה שחר - יועצת משפטית, רשות התעופה האזרחית

יורם שפירא - סמנכ"ל למסחר ופיתוח עיסקי, רשות שדות התעופה

אייל דורון - שדלן, עורך דין חיצוני, מייצג את ריינאייר, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

אורי סירקיס – סמנכ"ל למסחר ופיתוח עסקי, רשות שדות התעופה
יורם שפירא – מנכ"ל ישראייר

איתי עצמון; נעמה דניאל

לאה ורון

שרון רפאלי


הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, 19 באוגוסט 2020, כ"ט באב התש"ף. הנושא על סדר היום: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020.

כפי שאתם מבינים זה "חתיכת" תקנות. אני שואל שאלה, אני אתחיל כמעט מהסוף להתחלה. אנחנו יודעים שתקנות במשרד המשפטים מתעכבות במקרה הטוב חצי שנה, יש מקרים של עשור ויותר. נתחיל עם משרד המשפטים: מכוח מה? איך? מה הסמכויות? תסבירו לנו אם באמת נעשתה עבודה. מאז שדיברו על פתיחת השמים ולהגיש לנו חתיכת עבודה כזאת – אמרתי בדיון מקדים אצלי שפעם עורך דין מתחיל סיפר לי איך פסק דין נהיה 320 עמודים. אני לא רוצה לחשוב שככה זה נעשה. אנחנו באמת רוצים לדון בכובד ראש ולאפשר את פתיחת השמים. אנחנו בוועדת הכלכלה מחויבים לכך ורוצים בכך. ההגבלות לא עולות עם הכותרת. אני מבין שההגבלות זה צורך השעה בגלל הקורונה אבל אני רוצה לשמוע סקירה.

ההודעה על פתיחת השמים הייתה לגבי 16 באוגוסט.

כן, אני מבין. 16 באוגוסט, ועוד לא דיברנו על כך שהתקנות מוגשות לנו - -

הן הוגשו לנו ביום חמישי 13 באוגוסט בערב כדי שניכנס לתוקף ביום שישי.

כמעט עשיתי סיבוב פרסה ביום חמישי לכנס את הוועדה ביום שישי. אבל הן נכנסו לתוקף.

באופן מפתיע ולא מכוון. אני אומר בציניות.

אנחנו התחלנו קצת בציניות אבל נצלול לדיון.

שלום. אני גאל עזריאל ממשרד המשפטים. אני אציג את המסגרת של חוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה.

את ליווית את תיקון התקנות האלה?

מי שמקדם את התקנות בפני הממשלה הוא משרד הבריאות.

ברור.

כמובן, משרד המשפטים הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה.

ואת ליווית את החלק שלכם?

אנחנו צוות שלם שליווה: הרפרנטים שמלווים את משרד התחבורה ואת התעופה האזרחית: דורין שעוסקת בתחום, שלומית גרינפלד ואני שעוסקות בדיני חירום, איל זנדברג שהוא ראש משפט ציבורי שעוסק בדיני חירום; גם המשנים: יאיר לוין ורז נזרי; והמחלקה הפלילית שעוסקת בפרק הפלילי של התקנות. משרד המשפטים ליווה את התקנות האלה כמו שאנחנו מלווים כל סט של תקנות.

אז זה מה שאמרתי – סימן שכשאתם רוצים אתם יכולים מהר.

אין לנו ברירה, אנחנו במצב חירום. לכן אנחנו עובדים יום ולילה.

מנהלת הוועדה תרכז לנו תקנות שתקועות בגלל חקיקה שחוקקה כאן – רשימה כזאת. נביא אותה לדיון, נשאל אתכם.

כמו שאמרתי אני עוסקת בדיני חירום ואנחנו ליווינו את חקיקת חוק סמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש – מה שקרוי "חוק המסגרת" או "חוק הקורונה הגדול". החוק הזה נועד לאפשר לממשלה ולכל המדינה להתמודד עם נגיף הקורונה. בשביל זה להטיל מגבלות על הציבור במרחב הציבורי, במרחב הפרטי, במקומות של עסקים וגם בתחבורה הציבורית, בחינוך ובמסגרות רווחה.

החוק נכנס לתוקף לפני כשלושה שבועות והתחלנו להתקין תקנות בעניין של הגבלת פעילות שנדונות בוועדת חוקה. התקנות האלה עוסקות בהגבלה במרחב הציבורי באופן כללי: התקהלויות, נסיעה ברכב פרטי ודברים מהסוג הזה; וגם הגבלות בבתי עסק ובמקומות הפתוחים לציבור. בנוסף יש תקנות שבדיוק בשעה הזאת נדונות בוועדת החוקה לעניין הגבלות במקומות עבודה בהיבט של הדאגה של המעסיק לעובדים שלו כדי שלא יידבקו בקורונה.

סליחה שאני מפסיק אותך. אני מציע שלפני סקירת התקנות שנדונות עכשיו בוועדות הכנסת השונות תסבירי לוועדה את המנגנון שקבעתם בחוק לגבי הבאת תקנות מכוח החוק לוועדה מוועדות הכנסת, מה סמכות הוועדה, התוקף של התקנות וכולי. לדעתי, אלה פרטים מאוד חשובים לחברי הכנסת.

כמובן שבכוונתי להסביר גם את זה. בכל מקרה שני הסטים של התקנות שהצגתי כרגע הן התקנות היחידות שהגיעו לכנסת, ואנחנו דנים עכשיו בסט השלישי של התקנות שעוסק בתעופה. מדובר בתחום מאוד חשוב, והיה חשוב מאוד גם למשרד התחבורה, למשרד הבריאות ולממשלה לקדם אותו כדי להביא חזרה לפתיחת השמים. נציגת רשות התעופה האזרחית תוכל להסביר את הדברים יותר בהרחבה אחר כך. לאחר מכן יהיו לנו גם תקנות שמסדירות את כל מוסדות החינוך לקראת תחילת שנת הלימודים.

אלה תקנות שהוגשו לכם על-ידי משרד הבריאות, נכון?

משרד הבריאות מגיש את כל הסטים של התקנות לממשלה.

היו לכם הערות על החוק בהגשה הגולמית?

כמובן. תמיד יש לנו הערות.

וכל הערותיכם נשמעו?

כן. בתחום הספציפי הזה – כן.

כמו שהיועץ המשפטי של הוועדה ביקש אני אסביר לכם קצת את המבנה של החוק בסעיפים הראשונים שעוסקים בהכרזה ובהתקנת תקנות. החוק הזה הוא הוראת שעה. הוא בתוקף רק עד יוני 2021 במטרה לתת מענה לנגיף הקורונה בתקווה שלא נצטרך להאריך אותו אחר כך, אם יימצא חיסון או לא יהיה צורך בהגבלות האלה על הציבור כדי להתמודד עם המחלה הזאת. בחודשים הראשונים הממשלה התמודדה עם התקנת תקנות לשעת חירום. מדובר במעשה חריג ביותר. תחילה זה קרה מכיוון שהכנסת לא כיהנה כי היינו בין כנסת לכנסת ובתקופת בחירות ולאחר מכן עד שהוקמו ועדות. במהירות האפשרית הגשנו הצעת חוק ממשלתית לכנסת כדי להחליף את כל תקנות שעת החירום.

היום כבר אין תקנות לשעת חירום בתוקף ואנחנו מברכים על כך. כך שהחוק הוא הוראת שעה והוא מתחיל בזה שצריכה להיות הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. כמו שיש לנו הכרזות אחרות על מצבי חירום אחרים בחוקים רגילים אחרים: מצב מיוחד בעורף כשיש התקפה על המדינה, מצב חירום אזרחי במקרה של רעידת אדמה או צונמי, למשל. במצב חריג וקיצוני כזה יש הצדקה להקנות סמכויות נוספות לגורמים מסוימים. כאן בגלל פוטנציאל הפגיעה המשמעותית בזכויות אדם הסמכות ניתנה לממשלה בכללותה ולא לשר או לגורם בכיר אחר. בסוף החוק יש בכל זאת סעיף שמאפשר לוועדת שרים שתימנה לפחות שמונה שרים להתקין תקנות במקום הממשלה. זה מה שנקרא קבינט הקורונה שהממשלה פועלת באמצעותו בעניין התקנת התקנות; אלא אם יהיה מצב שבו יוחלט על סגר על המדינה והגבלות על יציאה מהבית, ואז הממשלה היא שתתקין את התקנות האלה במליאתה.

אז קודם כול צריך הכרזה. ההכרזה מתבססת על כמה עילות. הממשלה צריכה להשתכנע שיש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור. בשל כך היא תחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות שנקבעו בחוק. ואז היא רשאית לעשות הכרזה על נגיף הקורונה. עם חקיקת החוק ופרסומו ב-3 ביולי יש סעיף בסוף החוק שקובע שעם חקיקת החוק יש הכרזה שנכנסת לתוקף ל-45 ימים, כי בעצם הכנסת השתכנעה בעצמה שיש הצדקה למגבלות שמעוגנות בחוק לתקופה הקרובה בשל מצב התחלואה המשמעותי. בספטמבר הממשלה, למיטב הבנתנו, תצטרך להאריך את ההכרזה. ואז הסמכות היא להאריך עד 60 יום.

תתכוונני לעניין התקנות.

כאשר יש הכרזה בתוקף לממשלה או לקבינט הקורונה, כמו שהסברתי קודם, יש סמכות להתקין תקנות. החוק בנוי כך שסעיף 4 בו הוא הבסיס שמדבר על התכליות, על התיחום, על המידתיות, על הזמן והתוקף של התקנות, ולאחר מכן יש סעיפים בהמשך החוק שעוסקים בסמכויות הספציפיות. אצלכם בעניין התעופה אנחנו עוסקים בסעיף 4 שהוא הסעיף הבסיסי ובסעיפים 8 שעוסק במקומות הפתוחים לציבור וב-12 שעוסק בהגבלות על התחבורה הציבורית. סעיף 4 מדבר על כך שתקנות כמו אלה שמובאות לוועדה יכולות להיות בתוקף עד 28 ימים. זה מה שהותקן כאן. שמונה ימים מיום פרסום התקנות. הפרסום היה ביום שישי האחרון.

חברי הכנסת, זה מצב שהתקנות כבר נכנסו לתוקפן.

הן בתוקף ויש לנו עכשיו שבוע לשנות משהו.

שבועיים.

חברי הכנסת שהשתתפו בדיונים בוועדת הקורונה מכירים את זה. זה אותו מנגנון שהיה לנו בחוק לאחר תוקף של הגבלת הפעילות. אבל אנחנו מדברים על כך שהממשלה מתקינה את התקנות והיא מביאה אותן לכנסת. מהרגע שהיא שלחה אותן לכנסת יש לוועדה הרלוונטית 24 שעות כדי לדון ולהחליט אם לאשר או לא לאשר את התקנות. ככל שהוועדה לא קיבלה החלטה בזמן הזה התקנות יפורסמו. הן נכנסות לתוקף לפי הסעיף שעוסק בכניסה לתוקף של התקנות. לתקנות הספציפיות האלה יש תחילה דחויה לחלק מהסעיפים. לוועדה יש סמכות לדון בדיעבד. היא יכולה לאשר את התקנות, לא לאשר אותן או לאשר את כולן או חלקן. כלומר גם להחליט לא לאשר סעיפים מסוימים או חלק מסעיפים מסוימים וגם להחליט שהיא משנה את התוקף של התקנות. אם עכשיו הממשלה החליטה שהתקנות האלה יהיו בתוקף במשך 28 ימים הוועדה יכולה להשתכנע שמבחינתה אין הצדקה להגבלות האלה למשך חודש והיא תאשר זמן מוגבל יותר.

אבל זה עד יום שישי.

זה היה 24 שעות במקרה הספציפי חלפו ביום שישי לפני כניסת השבת. הן פורסמו ונכנסו לתוקף ב-14 בחודש. כרגע מכיוון שמדובר בתקנות שבסמכות הממשלה להתקין אותן לתקופה 28 ימים לוועדה יש יכולת לדון במשך שבועיים מיום שישי האחרון ולאשר או לא לאשר, והיא יכולה גם לבקש מהכנסת הארכת זמן אם היא תצטרך כדי שיהיו לה עוד כמה לדון.

מוועדת הכנסת.

ככל שהוועדה לא תצליח לסיים ולקבל החלטות בתום אותה תקופה התקנות מועברות למליאת הכנסת שתוכל לאשר או לא לאשר אותן.

עד מתי תוקפה של הוראת השעה?

עד 30 ביוני 2021.

אבל התקנות לפי ההצעה שלכם, אמורות להיות בתוקף עד מתי?

28 ימים עד 14.

עד 11 או 12 בספטמבר.

נצטרך לבקש אורכה. זה יהיה כמו 14 באוגוסט של החוק הקודם. מי שהבין אותי הבין.

כאילו אנחנו חותמת גומי.

כמובן, הממשלה תשמח שהוועדה תדון מוקדם ככל הניתן כדי שתהיה ודאות לציבור.

כשאמרת שהממשלה תשמח חשבתי שאת עומדת להגיד, שהיא תשמח אם יתקיים דיון מעמיק ורציני בוועדה.

נכון. גם דיון מעמיק.

לא, זאת חבילה של תקנות. 24 שעות ו-28 ימים – בואי נראה. אולי כן.

אני רק רוצה להזכיר שזה חוק שחוקק על-ידי הכנסת, כמובן, לבקשת הממשלה. ועדת חוקה קיימה דיונים ארוכים ורציניים לא פחות, ובמיוחד בנושא הפיקוח הפרלמנטרי.

גברתי, כשבאתי לכנסת ואמרתי "מתחייב אני" לפני 18 שנים, מישהו צעק לידי "שקרן". אמרתי לו: למה שקרן? מתחייב אני. הוא אמר לי: אבל אתה לא יכול לתת הסברים בשם חבר כנסת אחר שחוקק משהו אחר. הכנסת חוקקה – בסדר. הרבה דברים הכנסת מחוקקת. אנחנו לא נעבור על החוק אבל אם תהיה לנו ביקורת על החקיקה נאמר אותה. נכון, תמר?

מעולם לא - - -

רת"א, בבקשה. רננה, תציג את עצמך לפרוטוקול, בבקשה. תאמרי לנו מה את מבקשת מהתקנות האלה. ואם יש לך שאלות או את מבקשת מאיתנו סעד לשנות דברים אנחנו נשמח לעשות. בבקשה.

אני יועצת משפטית ברשות התעופה האזרחית. אני רוצה להציג את מבנה התקנות. נמצא פה ד"ר אודי קלינר מבריאות הציבור. האם הוועדה מעוניינת לשמוע קודם על הסיכונים הבריאותיים בתחום התעופה ומה הביא לתקנות בצד המקצועי או שאתה רוצה קודם את הסקירה המשפטית?

מה נראה לך?

אמרת את הסקירה המשפטית.

אמרנו את הסקירה המשפטית. עכשיו תני לנו את ההמשך. מה את מבקשת מאיתנו? את הסכנות של הקורונה אנחנו יודעים פחות או יותר.

התקנות האלה התחילו בעבודת מטה בתוך משרדי הממשלה כחלק מתוכנית ממשלתית שאתם כבר מכירים על פתיחת השמים שמתנהלת כבר כמה חודשים. לפי דעתי, מחודש אפריל. כשזה עבר לפסים לשים נוסח ותקנות – מאמצע יוני אנחנו עובדים על זה בשיתוף משרד הבריאות ומשרד המשפטים, רשות האוכלוסין וההגירה וכולי. התקנות מבוססות על מסמכי הנחיה אירופיים. אנחנו מאוד מנסים לא להמציא דברים בתחום התעופה. אז הפרוטוקול של סוכנות הבטיחות האווירית האירופית ומרכז לבקרת מחלות האירופי הוציאו פרוטוקולים מנחים בתחום התעופה. הן אמורות לחול על כל מובילי נוסעים בשכר, מהנוסע הראשון מישראל, אליה או בשטחה. למרות שלכלים הקטנים עד 30 מקומות יש קצת החרגות. מבחינה טריטוריאלית התחולה שלהם היא על מפעיל ישראלי או כלי טיס ישראלי – בכל מקום שהוא; כלי זר – הכוח של מדינת ישראל לחייב אותו הוא רק בטריטוריה של ישראל. זה כולל גם את המרחב האווירי הריבוני של ישראל של 12 מייל. זאת אומרת אלה מגבלות הכוח שלנו.

הגדרות ופרשנות; פרק ב': מה קורה בשדה התעופה. הן אמורות לחול בשדות התעופה הבינלאומיים של ישראל – נתב"ג, אילת-רמון וחיפה; שני השדות הפנים-ארציים: ראש פינה והרצליה הם שדות שלא משמשים לתובלת נוסעים, ולכן אין צורך להכליל את כל המגבלות. הפרק השני הוא הפרק של שדות התעופה; הפרק השלישי הוא הפרק של כלי הטיס והחובות של המפעיל האווירי; והפרק הרביעי – חובות דיווח, עונשין ופיקוח.

הפרק של חובות הנוסעים בטרמינל הנוסעים שעליו תרחיב טל מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות תמצאו בפרק של טרמינל הנוסעים. החובות של הנוסע בכלי הטיס נמצאות בפרק של כלי הטיס.

- - - הקרואסונים - - -

הכוונה היא רק למאכלים סגורים.

אוקיי, תמשיכי, סליחה.

מעבר לכללים של ריחוק חברתי שאתם כבר מכירים מכל תקנות הקורונה הרגילות: 2 מטר, מסכה, שטיפת ידיים וכולי, פה יש שני מכשירים שאני אבקש מטל להסביר: הצהרת בריאות של נוסע בטיסה בינלאומיות. בטיסה בינלאומית אנחנו מבקשים שני דברים מיוחדים בתקנות האלה: הצהרת בריאות של נוסע וטופס מילוי פרטים אישיים.

מה הוא מתבקש להצהיר?

שהוא לא חולה, שב-14 הימים האחרונים לא היו לו תסמינים והוא לא היה בקרבת מבודד, או אם היה בקרבת מבודד – בהתאם להמלצות משרד הבריאות. סליחה שאני לא זוכרת את זה בעל-פה.

אוקיי. פחות או יותר, בסדר.

בגדול – שאתה בריא. אמורים לטוס בריאים. לא אמורים לטוס חולים וגם לא אמורים לטוס עם חשש למחלה.

סוגיית הבדיקות בשדות התעופה ירדה מהפרק?

כרגע לאפשר בדיקות בשדות התעופה זה בעצם כדי לאפשר לישראלים לנסוע לחו"ל כדי שהמדינות הזרות יקבלו אותם. אנחנו שולטים על הסרת הגבלות הבידוד שלנו.

הוא שואל על הבדיקות עצמן, הבדיקות הפיזיות שאמורות להיערך בנתב"ג. המעבדה.

בדיקות מטוש?

כן.

מקימים את זה. כמו שאמרנו מדובר על ספטמבר או אוקטובר וזה לא כתנאי - -

לא כתנאי אלא אם היעדים מבקשים זאת כתנאי.

אפשר שאלה? איחרתי בכמה דקות אז אולי זה כבר נאמר.

עוד לא. אנחנו בשלב הסקירה.

אני השתתפתי בדיונים בנושא הזה גם כשזה היה בוועדת הקורונה. יש פה משהו שנשאר באוויר והוא לא ברור. הרי השמים כבר נפתחו וכבר התחלנו לראות את זה. אנשים באו לשדה ולא עלו על טיסות מכל מיני סיבות. חלק מהסיבות קשורות להדדיות בין ישראל לבין מדינות היעד. זה שאנחנו פותחים את השמים ואפשר לטוס, להישאר באוויר וליפול לים – זה נחמד; זה שישראלים יכולים לטוס לשום מקום – זה נחמד; זה שאנחנו פותחים לתיירים שגם כן לא באים בין בגלל מגבלות במדינות שלהם או מכיוון שהם עצמם פוחדים כי ישראל היא, כידוע, מדינה עם תחלואה גבוהה – זה גם נחמד. אבל איך זה משתלב? האם כל התקנות האלה הן תלויות הסכמים בילטרליים להדדיות שהישראלי שיוצא מכאן באמת יכול לנחות ולהגיע למקום כלשהו או שהוא מגיע לכאן – ומה קורה?

התשובה היא לא. היה שיח בילטרלי מאוד גדול שמשרד החוץ מנהל אותו מול מדינות שונות. קודם כול בעולם לא הולכים להסכמים בילטרליים עם אף במדינה כרגע. אף מדינה לא מוכנה.

זה לא חייב להיות הסכמים.

זה לא בדיוק נכון. סליחה שאני מתקן אותך. יש סוגיות שונות, לא לכל האוכלוסיות. למשל, אנשי עסקים שלא חייבים בבידוד. אז אני מבקש – אל תגידי לא בביטחון מלא משום שיש אוכלוסיות שונות שכן ניתן - -

תנו לה להסביר.

את אמרת שאין הסכמים - - -

יבגני, היא לא סיימה להסביר.

היא אומרת שעולם התיירות לא מתבסס על הסכמים בילטרליים, אלא על כל מדינה לעצמה.

לכן אם אתם שמים לב כשמישהו אומר לי בהתחלה "לא" אני אומר: למה אתה אומר לא? אל תאמר לא. זה מיד גורר תגובה.

נכון.

אני חוזר מהשאלה שלי.

אני רק אחדד: רק על הסכמים בילטרליים, ככל שיש כאלה, בין היתר בתנאים מותאמים לאוכלוסיות מסוימות; ושנית, האם הוא מתבסס על סקירה ועל מידע של מה שקורה במדינות היעד או סתם אנחנו פותחים - -

זאת לא שאלה בקשר לחוק הזה.

בסדר, מה לעשות. זה הדיון. יכול להיות שמה שאנחנו צריכים לעשות כדי שכל הדברים האלה יתקיימו זה פשוט להוריד את רמת התחלואה במדינת ישראל. השאלה אם התקנות לא באוויר. זאת השאלה.

את רוצה סגר בראש השנה?

חס וחלילה.

מה שאמרת זה מאוד נכון. בלי שהתחלואה תרד פה בצורה משמעותית המדינות לא יאפשרו לישראלים להגיע ולא יסירו חובות בידוד. ככה זה נראה באופן רחב. כרגע מדובר בהסדר חד-צדדי, והוא באמת לא עושה את המהפכה שאת היית רוצה לראות. הוא עושה מהפכות לאנשים שכן יכולים.

לאותם אנשי עסקים?

לא רק אנשי עסקים.

לא רק אנשי עסקים.

לאנשים עם אזרחות כפולה, למשל. אנשים שיש להם דרכונים זרים לא יצטרכו ללכת - -

תמר, יש חברות תעופה שמגיעות לכאן ולוקחות נוסעים. אנחנו צריכים להסדיר את זה בתקנות.

לא אמרתי שלא צריך להסדיר, אבל אני רק שואלת כי זה פה נראה – "פתיחת השמיים".

התקנות שאתם מציעים לא קשורות למצב הטיסות. זה מה שאני מנסה להסביר. הייתה פה אי הבנה.

בדרך כלל נוזפים במשרדי הממשלה שהם יושבים חסרי מעש. פה זה הפוך – הם מתחילים להכין.

אתה אומר, סוף-סוף - - - נותנים להם לעבוד.

כן. הם מתחילים להכין.

אני גם אגיד שברמה הממשלתית היה מאוד חשוב למשרד הבריאות שתהיה תשתית רגולטורית למינימום של בריאות ציבור בתחום התעופה כדי לאפשר הורדת חובות בידוד וכדומה.

זה ברור.

בואי נראה, אולי נשמע ממך.

זה כבר נדון בוועדת קורונה, והיו הרבה שאלות שם. יש פה שאלות אחרות, אבל זה בסדר.

את סיימת?

אני רק רוצה לומר על הצהרות בריאות ועל טופס איתור נוסע – אם אתם רוצים לשמוע קצת יותר זה דברים שנדרשים מהעבודה הפרטנית.

ודאי נשמע. נשמע את ד"ר אודי קלינר. אחריו נשמע גם את רשות שדות התעופה שהיא הלקוח שצריך לקיים את התקנות האלה. נראה לי שהם רוקדים משמחה אבל נחכה. אני לא יודע למה הם רוקדים. בואו נראה אם זה משמחה או לא.

אני רוצה להגיד עוד דבר – נעשה דיאלוג ארוך מאפריל גם מול רשות שדות התעופה וגם מול המובילים האוויריים הזרים והישראלים ובשיתוף איתם כדי להביא מוצר שהם עומדים בו ומקיימים אותו.

ד"ר קלינר, אני רוצה לשאול שאלה. אני בא מהעולם התורני שבו יש רב שפותר לעצמו את הבעיות. כל מה ששואלים אותו הוא אומר: "אסור". ככה פתר לעצמו. השאלה אם אנחנו נמצאים באותו מצב. אם זה לא היה יום רביעי הייתי מספר לכם גם סיפור על זה, אבל לא נעים.

יש גם המשך לבדיחה הזאת.

אני ידעתי שאני אסתבך איתך.

תעשה מה שאני אומר לך ולא מה שאני עושה. זה בהמשך לבדיחה.

כי אני לא שאלתי.

בוא נשמע את ראש השירות. האם הייתם פה עם קצת אומץ לא על חשבון בריאות הציבור, אבל אומץ לאפשר חיים באוויר.

אני אודי קלינר, סגן ראש שירות בריאות הציבור במשרד הבריאות.

לא שומעים.

לדעתי, גם לפי הנחיות משרד הבריאות, הדובר יכול להוריד את המסכה.

האמת היא שלא.

האמת היא שלא גם בכנסת.

לא נבין אותך, אודי.

תדעו לכם, אני כמעט אמרתי את זה. פעם ראשונה בהנחיות של מסכות חבר כנסת נותן הנחיות למשרד הבריאות, אבל אני אומר לכם שצריך להישאר עם מסכה. תישארו עם מסכה לטובת כולנו.

עדיף להישאר עם מסכה כי - - - אנחנו מוציאים יותר אוויר.

הגל הראשון של הפנדמיה הגיע מחו"ל. הווירוס לא נולד בישראל. התרומה של מי שהגיע מחו"ל בגל הראשון הייתה מאוד גבוהה. הסיטואציה הנוכחית היא מאוד שונה משום שהתעופה הייתה המקום הראשון שסגרנו עוד בתחילת הדרך. זה התחיל בסין ועבר לכמה מדינות אירופה והיתוסף לכל העולם. זה באמת אחד התחומים שנשארו לסוף בבנייה של השגרה הזהירה שלנו.

המתווה הנוכחי בא לאזן בין הצורך להגן על בריאות הציבור ומצד שני לאפשר להגיע לאיזושהי שגרה חדשה שתאפשר את הפתיחה של מה שאפשר לפתוח. כי בסוף אפס סיכונים לא יהיו פה. מי שמצפה לסיכון אפס – זה לא אפשרי.

גם פה אנחנו נוטלים סיכון.

אני יודע, זה בדיוק הרעיון. העבודה המשותפת שנעשתה הייתה בדיוק למצוא את הדרך מצד אחד לאפשר לפתוח, ומצד שני להקטין סיכונים, לא לאפס אותם. מה הכלים של הקטנת הסיכונים? הכלי הראשון החשוב הוא לקבוע את הקריטריונים מיהן המדינות שהסיכון שבן אדם שיהיה בהן יחזור לכאן חולה הוא נמוך. זאת ההגדרה של המדינה הירוקה. השלב הבא זה עוד שתי מערכות - -

בלי חלוקה בתוך המדינות. כי יש מדינות ענקיות שיש בהן אזורים ירוקים ואזורים אדומים. צריך להדגיש את זה.

אמת. התלבטנו מאוד אם להיכנס לרמה הזאת מכיוון שזה פשוט לא מעשי. כי בשנייה שבן אדם מגיע אנחנו לא נדע איפה הוא מסתובב ביוון או במדינה ענקית כמו ארצות-הברית. אז מה נגיד לו – כן בניו יורק ולא בפלורידה?

אתם לא רציתם להיכנס לזה אבל יש פה עניין לוויכוח פילוסופי שכן אפשר להתייחס - - -

השאלה טובה אבל אין שום דרך אמיתית לאכוף את זה.

לא עניין של לאכוף, אבל יש אזורים במדינות גדולות שיש בהן אזורים ירוקים לחלוטין.

יבגני.

פשוט בוועדת קורונה - - -

תן לו לגמור את הסקירה.

אני מסכים. דנו בזה וההחלטה בסוף הייתה שלא ניכנס לזה. השאלה היא נכונה, בעיניי, לפחות.

הפן הראשון הוא מדינות ירוקות. זה הכלי הראשון להקטנת סיכונים. הכלי השני זה מה שנקרא בשפה שלנו "התו הכחול" – כללי התנהגות גם של המפעיל, של הספק - - - וגם הכללים בשדה התעופה, לפחות בארץ כפי שאני יודע לשלוט ולתת לו את ההנחיות: מרחקים, מסכות, היגיינה – סטים של כללים שכולם נועדו להקטין את הסיכונים ברמה המערכתית.

הכלי האחרון זה ברמה האישית – הזכירו פה כבר את הצהרת הבריאות, טופס איתור נוסע – כלומר איך מקטינים את הסיכון שאותו אדם חולה או היה במדינה אדומה לא יעלה על מטוס ולא יגיע לארץ. וכשהוא מגיע לארץ – שיש לי הכלים להתמודד עם חקירה אפידמיולוגית אם מישהו כזה נמצא חולה.

סך כול הכללים האלה, לדעתנו, מקטינים מאוד את הסיכון, לא מאפסים אותו. כמובן, נעקוב עכשיו אחר התחלואה כדי לראות אם המודל הזה עובד, אם הוא מחמיר מדי או מקל מדי. ואז נוכל להתאים את הכללים בהמשך. זאת החשיבות של התקנות – לאפשר את כל הכלים האלה בצורה מסודרת עם הסמכה.

השאלה היא כזאת, וזה גם השיח בחברה הישראלית. ההנחיות שלכם – נכון שאתם בוחנים את רמת הסיכון. לוקחים סיכונים. אני מאמין שניתקל גם בתקנות שמצד אחד רואים סוג של עסק שבו אתם מטילים מגבלה כלשהי ובמקביל בסוג אחר לוקחים את זה ביד נדיבה יותר. ההיגיון האנושי לא תופס את זה. זה הקושי שלכם בכך שהחברה לא מקבלת ורוצה למרוד בזה, אפרופו סוגיית המסעדות, הפגנות, כינוסים, בתי כנסת. השאלה היא האם בתוך התקנות האלה שקללתם את רמת הסיכונים, ואנחנו נמצא מציאות שבמקום מסוים בשדה התעופה תתירו הצטופפות של 50 איש יחד, ולעומת זאת במקום רחב יותר לא תאפשרו את זה. אתה יורד לסוף דעתי או אני אתמקד?

אני חושב שכן. השתדלנו מאוד לשמור על כללים אחידים. כלומר אותם כללים שהפעלנו בישראל, שיהיו גם עד כמה שאפשר מותאמים לשדה התעופה. למשל, דוגמה שהתעקשנו עליה – הפוד קורט בקניונים. אמרנו שכמו שאי אפשר לפתוח את הפוד קורט בקניון אי אפשר לפתוח אותו בשדה התעופה.

אתה היית לאחרונה בקניון בארץ?

לצערי, לא היה לי זמן.

הכוונה היא לשטחי האוכל.

מפוצץ, מפוצץ.

בחודשים האחרונים לא היה לי זמן להגיע לקניון, אני מודה.

אני לא מבקר קניונים אבל הייתי צריך משהו לנכד והלכתי השבוע לקניון. מה זה פתוח, מה זה פתוח. לא רק שפתוח גם חיפשתי קרחת של שני מטר ולא מצאתי.

אתה נוגע בנקודה נכונה – העמידה בהנחיות והאכיפה שלהן. אבל אנחנו עדיין רוצים לשמר אחידות של הכללים.

אתה אומר: זה שמישהו אחר עובר על הכללים, אני לא יכול להסתמך על העבירה על ההנחיות. אתה צודק.

נשמע את רשות שדות התעופה שהיא הלקוח העיקרי והמרכזי.

יחד עם חברות התעופה.

ודאי, אם ירצו. יורם שפירא, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה להתייחס לסעיף אחד ספציפי כי כל שאר התקנות מתואמות איתנו.

ברשותך, אנחנו כרגע בדיון מקדים. זה לא יהיה נכון עכשיו שנרד לסעיף מסוים ונדון בו כשלא דנו לפי הסדר. אז תן לי סקירה כללית: אתה מכיר את התקנות? דיברו איתכם? יש לכם הערות שנשמעו והערות שלא נשמעו? בגדול – תן לנו סקירה.

מתואמים איתנו לחלוטין בנושא התקנות. רשות שדות התעופה הלכה כמה צעדים קדימה בהתאם למה שרצינו ובהתאם למה שהתפשרנו. בסופו של דבר הבנו את הצרכים והדרישות. נשאר לנו רק סעיף אחד שהוא מאוד בעייתי שהתייחסת אליו לפני כמה דקות – נושא הפיזור בתוך שדה התעופה.

הדבר המרכזי שמכפיפים אותנו בו לתקנות שמהן נגזר שאנחנו כביכול קניון – במירכאות – ויחולו עלינו תקנות שחלות על קניון. אני רוצה להזכיר שאנחנו לא קניון, אלא שדה תעופה שממנו אפשר רק לעלות למטוס או לצאת מהמטוס. אנחנו לא קניון שעוברים ממנו למגרש חנייה או יוצאים ממנו החוצה לאזור פתוח. בשדה תעופה המטרה של כולנו היא לפזר את האנשים ולא לרכז את האנשים. אחד הסעיפים בתקנות האלה מתייחס לבידול אזורים ספציפיים שמתייחסים לקניון. אנחנו מבקשים שהסעיפים שחלים על כל עולם המזון או התכנסות שנדרשת בבתי כנסת או במתחמי אוכל וכדומה, לא יחול על שדות התעופה. אנחנו נעשה הפוך – אנחנו נצמצם שטח במקום שנרחיב שטח. הכוונה שלנו היא להרחיב את השטחים ולאפשר לאנשים שלא יעלו עם האוכל למטוס או שלא יעשו פעולות כאלה ואחרות במטוס כי שם השטח מאוד מצומצם, אלא שכל הפעילויות ייעשו טרום העלייה למטוס בשטח כמה שיותר נרחב. כמובן, אנחנו נשמור על מרחקים ועל כל המגבלות - -

אתם בדקתם נתונים – כמה שטח זה משאיר בשדה התעופה? כמה שטח לוקחים לכם?

בוודאי. ברגע שאנחנו מצמצמים את כל מתחם הפוד קורט אנחנו מורידים מהשטח הכולל של הרוטונדה והפוד קורט בשדה התעופה. השטח הציבורי הכולל שלו בלי החנויות הוא כ-6,000 מטר. אנחנו לוקחים 50% מ-6,000 מטר האלה וסוגרים אותם לציבור. כלומר במקום שיש 6,000 מטר נצטמצם ל-3,000 מטר. מה הרווחנו בזה? עשינו בדיוק את הפעולה ההפוכה. המטרה היא שיישבו ב-6,000 מטר ולא ב-3,000 מטר. לכן אני אקנה כוס קפה בפוד-קורט כשיש לי עוד 3,000 מטר ישיבה בו ואני אקח אותו ואשב ברוטונדה שגודלה 3,000 מטר – הורדתי סתם 3,000 מטר. למה להכניס את המגבלה הזאת? אי אפשר לצאת החוצה עם האוכל. אי אפשר take away ולצאת החוצה. אנחנו גם לא מסעדה שיש הגשות. אדם קונה קפה, המבורגר, פיצה והולך לשבת. יהיה מרחק בין השולחנות, נגביל בשולחנות רק למשפחות גרעיניות – כל מה שנדרש בתקנות. אבל בואו נרחיב את השטח ולא נצמצם אותו. תודה רבה.

זאת גם שאלה של גני אירועים, שזה גם לא ברור.

אני כבר פותח את הדיון לחברי הכנסת. קודם הערות של היועץ המשפטי, בבקשה.

אני רוצה להגיד שלושה דברים קצרים בהמשך להסבר הכללי שניתן לנו על המנגנון המיוחד של האישור. התקנות האלה הגיעו לדיון בוועדת הכלכלה רק ב-17 באוגוסט כי הן הועברו לכאן מוועדת הכנסת, ו-14 הימים נספרים, למעשה, מ-14 באוגוסט. אז הזמן שנותר לדיון בוועדה הוא די קצר, לדאבוני. אני מקווה שזה יאפשר פיקוח פרלמנטרי ראוי במסגרת של החוק.

דבר שני, הזכירו כאן את תקנות הגבלת הפעילות. תקנות הגבלת הפעילות חלות על מגוון רחב של עסקים וענפים. בכוונת מכוון חוק המסגרת הקצה סעיף מיוחד 12 להגבלות בתחום התחבורה האווירית, הימית והיבשתית. לכן להחיל או לתת דוגמה באופן דווקני מאוד מתקנות רוחביות לענף ספציפי זה לא נכון. אני מציע לחברי הכנסת לבחון באופן שקול את הצורך להחיל את ההגבלות הרחבות, למשל, בדוגמה ששמענו כאן מנציג רשות שדות התעופה. לא בטוח שצריך להחיל את אותן הגבלות שחלות על בתי עסק על הפעלת שדות התעופה.

הנקודה השלישית – אנחנו ניהלנו במסגרת הזמן הקצר מאוד שהיה לנו, לצערי, דו-שיח עם נציגי הממשלה. העברנו הרבה מאוד הערות שחלקן מהותיות וחלקן נוגעות גם לנוסח ולאופן שבו כתובים הדברים. לדעתנו, תקנות שמיועדות לציבור רחב צריכות להיות מובנות, קריאות, ברורות וניתנות ליישום. אני מקווה שהתוצר שהוועדה תסיק מהדיונים האלה יהיה אכן נכון וישים, ואם לא יש, כמובן, עוד סיבוב. התקנות האלה הן בתוקף כרגע, לפי ההצעה, עד 11 בספטמבר. חברי הכנסת יכולים להחליט לאשר חלק מהתקנות, ולמשל סעיפים מסוימים שהם בעייתיים להחליט לא לאשר בשלב הזה, ולדרוש מהממשלה להביא לקראת הפעם הבאה נוסח משופר ומתוקן.

תודה רבה. לפני חברי הכנסת – חברות התעופה. אורי סירקיס, בבקשה, אדוני.

שלום, בוקר טוב, ראשית אני מבקש לפתוח בדברי ברכה והוקרת הטוב גם לוועדה, לחברים, לנציגי רשות שדות התעופה, מה שנקרא בשבח האכסניה. היום אנחנו מתחילים את הטיסות הראשונות במסגרת המתווה שהושג. לך כיושב-ראש הוועדה ולוועדה יש חלק חשוב ביכולת השרידות שלנו ובעובדה שהיום אנחנו מתחילים לטוס לקרואטיה, לבולגריה, ליוון ומחר נטוס לורנה. כל עובדי ישראייר נרגשים מאוד מהאירוע הזה ורוצים להגיד תודה. בדרך כלל לכולם יש רק דברים רעים לומר – אנחנו רוצים להגיד תודה גדולה מעומק ליבנו.

תודה רבה לך.

הנקודה השנייה קשורה בתקנה. בסעיף 13 יש הגדרה שאומרת שהאחריות לעדכון הלקוחות בכל מה שקשור בהנחיות במדינת היעד מוטלת על המובילים. אנחנו באתר ישראייר מעדכנים כל העת את המגבלות ואת הדרישות במדינות היעד שאנחנו טסים אליהם. יש לנו אדם שמוגדר ממונה קורונה שזה תפקידו. אבל להטיל עלינו את האחריות בעניין הזה זה לא נכון מכמה סיבות: א', יש מכירה שמתבצעת בידי סוכנים ויכול להיות שהסוכנים לא יהיו ערים לאותן מגבלות, ויש אפשרות שבשעת לילה מאוחרת במדינה מסוימת קיבלו החלטה ואנחנו עוד לא הספקנו לעדכן אותה באתר.

אורי, כדרכך אתה כבר צולל, אתה תמיד מקדים אותנו. כשנגיע לסעיפים האלה אנחנו נדבר. באופן כללי אתה מברך, ואנחנו נהיה קשובים ונראה אם אפשר לשנות ומה אפשר לשנות, מה יסכימו לשנות, מה לא נסכים לאשר. נראה תוך כדי דיון ונשמע את ההערות. כרגע אנחנו בדיון ראשוני מקדים.

אנחנו עושים ככל שניתן לעדכן את הלקוחות אבל בסופו של דבר גם הלקוח עצמו צריך לדאוג להיות מעודכן, להיכנס למדינת היעד ולראות בדיוק מה הדרישות ממנו. זאת בקשתי הצנועה. תודה רבה.

חבר הכנסת עידן רול, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, בקצרה: אני שואל, האם התקנות פורסמו לציבור? אני אומר את זה בכל דיון שקשור לקורונה. לממשלה יש אחריות בלעדית לדאוג לשיתוף הציבור ולשקף לו את הדברים כדי שהוא לא ירגיש שהדברים מונחתים ברגע האחרון וכדי שאנשים יוכלו להיערך וכדי שנוכל לשקם את אמון הציבור בממשלה שנפגע מאוד בעקבות הקורונה. אז כל דבר כזה שנוגע לכל כך הרבה אנשים במשק ולציבור רחב כל כך שמעוניין לטוס - -

הממשלה מחויבת לעשות את זה.

אז אם היא מחויבת אני שואל האם זה בוצע.

נשמע בהמשך.

אני אומר משהו כללי: לטובת יצירת ודאות מקסימלית בתקופת הקורונה ולטובת צמצום ההוצאות של כלל הגורמים המעורבים פה צריך לחשוב בתקנות האלה על איזשהו מודל דיפרנציאלי. זאת אומרת הרי דברים הם לא בינאריים – פתחנו את השמים ועכשיו יש לנו מאות טיסות ביום. אז גם כשחושבים כמה שטח צריך לצמצם בשדה תעופה או כמה אנשי צוות צריך להעסיק בכל סיטואציה ואיך מחטאים, צריך לחשוב אם אפשר לייצר איזשהו מדרג בין מצב שפותחים את השמים ויש, לדוגמה, 1,000 נוסעים בשבוע, וזה לא מצריך את אותה היערכות, אותן מגבלות ואותה הקצאת משאבים כמו כשנגיע למצב של מיליון נוסעים בקיץ. תודה רבה.

הערה חשובה. תודה. תמר, בבקשה.

אין לי הרבה מה להוסיף בשלב הזה. התקנות זה דבר חשוב ויפה שעושים. אין ספק, שזה אחד הנושאים הכי סבוכים בפתיחת כל הענפים. אני חוששת שגם אחרי שנדון ונאשר, ונניח אפילו נדון לעומק, ויהיה לנו הזמן – ניתקל בהמון בעיות, כי זה באמת נושא סבוך. אני צופה שאנשים קנו כרטיסים או יקנו וכן יוכלו לעלות ולא יוכלו לעלות - -

כשהטיסה הראשונה שבירך עליה סירקיס תחזור, נראה מה זה יעשה לרמת התחלואה.

בסדר. אנחנו פה כדי - -

על ההפגנות דיברו אותו דבר לפני חודש. שום דבר לא נעשה.

אנחנו פה כדי לעשות את זה כי זה התפקיד שלנו, זאת העבודה שלנו. השאלה היא רק – מהו לוח הזמנים שלנו?

אין לנו לוח זמנים. מבחינת התקנות – ביום ראשון אנחנו מתכנסים לדון בזה. אבל מתי נסיים את זה? אני לא מתחייב לכלום. אני רוצה ללמוד.

הבנתי.

אנחנו פרסמנו בסדר היום על הישיבה ביום ראשון.

אני שואלת מה הדד-ליין, לא מה לוח הזמנים.

הדד-ליין אמרו - - -

בבקשה, יבגני.

אני רוצה להגיד כמה דברים: קודם כול בדיונים בוועדת קורונה ובעקבות התקנות של ביטול טיסה אני מרבה להגיע גם לשם - -

אתה בא משם מצולק או עם ניסיון רב?

לא מצולק. מוכן עם השאלות הקשות.

גם וגם.

קודם כול זה שאין הבדל בין ערים מסוימות בתוך המדינות הגדולות זאת תקלה. צריך להתייחס ללוס אנג'לס ולניו-יורק כמו לשתי מדינות שונות, ואותו דבר גם להתייחס לרוסיה שהיא מדינה ענקית. וגם בתוך צרפת יש ערים עם תחלואה גבוהה ויש ערים שמתאימות לפס הירוק. זאת תקלה. אני לא יודע אם זה חוסר רצון לדון בזה או שזה חוסר רצון לקחת אחריות. אני לא קיבלתי תשובה, וגם משרד הבריאות לא מסביר מדוע מכלילים את המדינה כולה לפי המדדים של משרד הבריאות.

דבר נוסף והערה חשובה שגם עולה מוועדת קורונה – מתייחסים לגופו של דרכון ולא לגופו של אדם. אני לא קיבלתי תשובה גם בוועדת קורונה.

תסביר למה הכוונה.

אני אסביר. כשמדינות סוגרות כניסה לתושבים זרים אז יש כאלה שיש להם כמה דרכונים. אז מה, זה משנה את הכללים? אם עכשיו לישראלי יש דרכון אירופי הוא במצב עדיף מלכתחילה, ולא אכפת לו ששווייץ לא נותנת לישראלים להיכנס – לו יש דרכון זר והוא יוכל להיכנס. ההתייחסות צריכה להיות לגופו של אדם ולא לגופו של דרכון. אותו דבר לגבי האפשרות שבאחד הסעיפים כתוב "תושב ישראל". דיברנו מה קורה עם בני זוג של ישראלים שנמצאים בתהליך של התאזרחות. הבעיה הזאת לא נפתרה. הרבה אנשים נמצאים בחו"ל ומבקשים להיכנס כי במצב שלא הייתה קורונה הם יכלו להיכנס לישראל, ללכת למשרד הפנים ולקבל את א'5 ולעשות את כל התהליכים המקובלים. אני לא נכנס לשיקולים של משרד הפנים אם להעניק או לא להעניק, אבל לפחות להכניס אותם לישראל, כי מה לעשות, אתה לא מפריד משפחות.

החיים יותר חזקים מכל דבר.

ברור שהחיים יותר חזקים. אתה לא מפריד בין משפחות, ואתה לא מציע לאישה להגיע ולהשאיר את בעלה בגלל שהוא לא קיבל א'5 ולא התחיל את תהליך ההתאזרחות. זה פשוט ביזיון. אני לא יודע מה קורה במדינות אחרות אבל אם בן אדם עובר את התהליך וניגש לקבל את האזרחות, אז למה שלא תיתנו לו להיכנס?

אני רוצה להזכיר גם את עניין שטחי המסחר בשדה תעופה – זה פשוט ביזיון.

מה ההיגיון? לסגור - -

ביזיון שמתייחסים - -

לא סגרנו.

מתייחסים לדבר הזה כאילו זה מקום קטן והמגבלה היא ל-30 איש. חברים, מדובר על אלפי מטרים מרובעים.

עדיף שיסגרו מאשר שיצמצמו את השטח. תסגרו. תחליטו שאין מסחר – תביאו סנדוויץ' מהבית.

אם אתה שואל אותי – אתה יודע כמה חתונות מתקיימות עכשיו בסתר? אנחנו חוזרים לשנות ה-20 של אמריקה שאסרו על מכירת אלכוהול ובכל זאת אנשים קנו ושתו?

תודה.

השאלה האחרונה היא לנציג משרד הבריאות בעניין שדיברת עליו – מה קורה עם אומן? אתה יודע לעדכן אותנו?

אתה מעמיס על התקנות האלה את מנהל האוכלוסין, את אומן. עזוב אותנו.

מאשרים או לא מאשרים אבל עדיין זה תלוי בהחלטות של הממשלה.

אני רוצה שהם יענו לך בדקות שנותרו.

אני דווקא רוצה להבין מה הסיפור שם.

אנטאנס, בבקשה.

אני רוצה לומר כמה דברים בקיצור נמרץ: כבר יש טיסות, שדה התעופה התחיל לפעול, ועדיין אין תקנות? תסבירו מבחינה כרונולוגית איך זה יכול להיות? מפעילים עכשיו טיסות ועכשיו רוצים להסדיר את התקנות להפעלת הטיסות.

זה עדיין לא רבבות.

התקנות כבר בתוקף.

מכיוון שהחוק שלקח מהכנסת את הרשות לפקח און-ליין.

אני יודע. אני שואל את זה בכוונה.

אדוני היושב-ראש, השאלה שלי היא לנציגי משרד הבריאות. אני לא מאמין שהתקנות ימנעו הדבקה בטיסות ובשדה התעופה, בחנויות ובמסעדות שנמצאות בנמל התעופה. לכן למה לא עושים תקנות מיוחדות לאולמות, לגני אירועים ולחתונות? ביישובים הערביים חזרו לחתונות בבתים. סוגרים כביש ועושים חתונה ללא שום פיקוח עם הרבה משתתפים, ויש שם עדיין העברת המגפה. אני מניח שאם זה באולמות ובגני אירועים מוסדרים עם פיקוח ועם הגבלת מספר משתתפים זה יהיה יעיל יותר פי 50 מאשר להשאיר את האירועים שמתקיימים בבתים. תודה רבה.

איך הגענו לאירועים?

אני חייב לנעול את הישיבה ב-11:00 בדיוק. אז בדקות שנותרו אפשר לענות לחברים בסוגיות שאינן שייכות למינהל אוכלוסין. קודם כול תתייחסו לסוגיות על התקנות.

משהו על אומן יש תשובה או לא? תעשו כותרת על אומן.

עזבו את אומן.

משרד המשפטים, בבקשה.

אני ממשרד המשפטים. אני יכולה להסביר על השאלות שעלו כאן בעניין הפרסום, תוקף – כל המסגרת. לשאר השאלות יש את רננה שתסביר.

רק לשאלה של הפרסום לציבור – עם חברות התעופה ורש"ת היה דיאלוג, פרסום, קבלת הערות, שמיעה, תשובות ושינויים – דיאלוג מתמשך. עם ציבור הנוסעים בכללותו לא עשינו - -

למרות שהממשלה חייבת לפרסם לציבור.

התקנות פורסמו.

לא, לא, באתר התזכירים.

לא, זה תקנות. הן הוגשו לכנסת עם דברי ההסבר ועם התשתית העובדתית.

זה נקרא פרסום לציבור?

לא, אדוני, יש חריג באתר התזכירים שהם לא מפרסמים תקנות מכוח חוק הקורונה מאתר התזכירים. זה הנוהג הממשלתי.

אני הלכתי לאיבוד. תסבירי למה את מתכוונת.

רת"א מקיימת את ההתייעצויות עם הגורמים המפוקחים.

הבנו. קיימתם התייעצויות.

לגבי פרסום כולל באתר התזכירים שפתוח לכל הציבור הרחב – הדבר הזה לא בוצע.

למה?

כי תקנות מכוח חוק הקורונה לא מפורסמות באתר התזכירים בגלל הדחיפות. זה מה שאני מכירה.

זה לפי ההוראות?

זה לפי חוק המסגרת.

אחר כך אל תשאלו למה אין אמון בהנחיות.

נכון. מסכים לגמרי.

איתי, אתה חולק על זה?

לפי חוק המסגרת, משהתקינה הממשלה את התקנות היא צריכה לפרסם את עיקרן באופן בהיר ונגיש לציבור. זה חובה לפי סעיף 5 לחוק המסגרת. אני מניח שגם לכך כיוון היושב-ראש. אתם דיברתם על התהליך שלפני הבאת התקנות לאישור הוועדה.

עניתי לשאלה.

חבר הכנסת עידן רול שאל על מדרגים – נראה שהוא צודק. אם נגיע למצב שזה יהיה רלוונטי - - -

רבותיי, אנחנו ממילא מתכנסים ביום ראשון. השאלות עדיין פתוחות ויהיו תשובות. נתכנס פה ונצלול לסעיפים. אני מקווה שלא יהיו הרבה הערות. תנצלו את הזמן הזה. היום יום רביעי והישיבה הבאה ביום ראשון. אני מציע לממשלה באמצעותכם לשקול להביא תיקונים כדי שתהיה לכם נחיתה רכה, מה שנקרא, במושגים של שדות תעופה ורת"א. אנחנו חפצים לאשר את התקנות ולקיים את הפיקוח הפרלמנטרי אבל גם להיות קשובים. אנחנו שומעים טענה מרכזית: סגירת אזורים מסוימים בשדה התעופה מצמצמת שטח. יהיה לי יותר זמן לשבת מול הדלפק שמחכים בו מתי הדיילת תגיע מהכבודה לשער. נחכה שם צפופים, ועוד לא דיברנו על זה שבסוף, אם לא יהיה שרוול, תעמיסו אותנו על האוטובוסים האלה שאני לא יודע איך הם לא נתקעים ברצפה.

אדוני, היו עוד הערות. אנחנו נבקש לקבל את ההצעות לנוסח עד יום חמישי בצהריים כדי שגם אנחנו נספיק לפרסם לציבור באתר הוועדה.

אם יש שינויים, ואתם כבר יודעים עליהם תביאו אותם, כפי שאמרה מנהלת הוועדה. אם לא, אני מציע לכם בכל מקרה לבוא לכאן בלב רחב ובנפש חפצה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.