פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
24/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ד' באלול התש"פ (24 באוגוסט 2020), שעה 9:10

דיון מהיר בנושא: "מאגרי הגננות המחליפות שאינן מוכשרות לתפקיד ומוצבות באופן אקראי בגנים שונים בארץ", של חה"כ פרומן אורלי

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
אורלי פרומן – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
יוסף טייב
עופר כסיף

אימאן ח'טיב יאסין

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

לירון ספרד - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

מיכל מנקס - סמנכ"לית חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

מיכל אונגר - מנהלת אגף גני ילדים, עיריית פתח תקווה, ונציגת איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

ענת טוראל דדון - יו"ר המחלקה לגננות, הסתדרות המורים

דורית חזן - יו"ר ארגון גננות מחנכות, ההסתדרות הלאומית

נועה צור ברוש - מנהלת מחלקת הגיל הרך, התנועה הקיבוצית

סיגל שפיץ טולדנו - יו"ר גנים, הנהגת ההורים הארצית

שירה קדרי - כתבת חינוך, עיתון הארץ

מעיין וולשבר - גננת

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

"מאגרי הגננות המחליפות שאינן מוכשרות לתפקיד ומוצבות באופן אקראי בגנים שונים בארץ", של חה"כ פרומן אורלי

בוקר טוב לכולם, ראשית סליחה על האיחור הקל כפי שכמה אנשים שמו לב. מכיוון שאני חבר בוועדת הכספים, אז עד 17:50 הייתי בשוחות של ועדת כספים, בתקווה גדולה שגם הכנסת היום תצביע בעד בקריאה שנייה ושלישית. לפחות אנחנו לא הולכים למערכת בחירות הזויה ולא קשורה לכלום.

בהקשר גם למערכת החינוך, גם בהקשר של הדיון היום, אני חושב שזה מאוד משמעותי שהכנסת והממשלה יוכלו להמשיך לתפקד. אנחנו נוכל להמשיך להיות גוף מפקח, מאזן וכזה שעוקב אחרי כל החלטות הממשלה שקשורות לכל המערכות, בעיקר החינוכיות, ובעניין הזה אני מאוד שמח. אני מודה שזה היה אחד המניעים הגדולים שעזרו לי מאוד לדחוף והיה צריך להילחם הלילה בין היתר, אגב, על זה שהכנסת תדון גם בתקציבים התוספתיים שאישרנו בוועדת הכספים, וזה לא היה משהו שהיה מובן מאליו לכולם. לשמחתי הרבה גם על זה הצלחנו להיאבק ולהצליח וזה מאוד משמעותי בעיניי במקרו, ביכולת שלנו להמשיך לעשות את תפקידנו בכנסת ובוועדה.

אנחנו בדיון מהיר בנושא מאגרי הגננות המחליפות שאינן מוכשרות לתפקיד ומוצבות באופן אקראי בגנים שונים בארץ. זה דיון של חברת הכנסת אורלי פרומן. גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב איתנו. קיבלתי הערות על הכותרת, אז אני רק אגיד שכשיש דיון מהיר בכנסת, מי שקובע את הכותרת של הדיון הוא מי שבוחר בדיון וזה לא עניינה של ועדת החינוך. אני סומך מאוד על אורלי פרומן שמבינה בנושא דבר או שניים.

אורלי, בבקשה ותודה רבה על היוזמה ועל השותפות.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. כמובן כל מה שאני אומר הוא מתוך ניסיוני ארוך השנים. שנתיים לפני הכניסה לעולם הפוליטי ניהלתי שוב אגף חינוך וחלק ניכר מזמני הקדשתי לגני הילדים. הפעם אנחנו מדברים על גילאי שלוש עד שש, אותם גני ילדים שהם בפיקוח משרד החינוך ובאחריות גם של הרשות המקומית.

אנחנו מדברים פה בעיקר על ילדים קטנים, כמה הילדים זקוקים לדמויות יציבות בחייהם. ההיכרות של מנהלת הגן את כל הזאטוטים שהיא אחראית עליהם היא כל כך משמעותית וחשוב לדעת שבגן ילדים להבדיל מבית ספר, בגילאים כל כך נמוכים ישנה גננת אחת וסייעת או שתיים, תלוי בגיל הילדים. מה קורה כאשר גננת נאלצת להיעדר? זה קורה. גננות חולות מסיבה כזו או אחרת. אני רוצה להדגיש שהנושא שהעליתי איננו קשור לקורונה. הוא נכון לשוטף. יכול להיות שהוא יחמיר בעידן הקורונה אבל הוא ממש לא קשור לקורונה.

מי בעצם ממלא את מקומה של אותה גננת שהוסמכה להיות גננת ומנהלת גן בעת היעדרה? בהתאם לתקנות של משרד החינוך, כל גננת מחליפה בכל גן מפוקח על ידי משרד החינוך צריכה להיות בעלת הכשרה מתאימה. גם אם היא מינימלית, היא צריכה להיות בעלת הכשרה מתאימה.

אני אתן גם קצת היסטוריה. בעבר המפקחות היו אחראיות על שיבוץ הגננת ממלאת המקום. באיזשהו שלב בפרקטיקה, הרשות נדרשה ומנהלי אגפי החינוך ומנהלי מחלקות החינוך נזעקו כי אחרת גן לא יכול להיפתח. כל פי כללי משרד החינוך, גן ללא גננת איננו יכול להיפתח. בפועל לא היו מאגרים של גננות מוסמכות למלא את המקום והרשויות נאלצות הרבה פעמים לשלוח סייעת נוספת והגן פועל באותו יום עם שתי סייעות או עם שלוש סייעות בניגוד למה שצריך להיות.

לפני שנה פלוס החליט המשרד לצאת למכרז למנות שני זכיינים, שהזכיינים האלה בעצם יצרו מאגרים של גננות מחליפות. עכשיו מתחילה הבעיה, מה תנאי הסף כדי להצטרף למאגר הזה? תנאי הסף הוא 12 שנות לימוד והיעדר עבר פלילי. זהו. חשוב אבל ממש לא מספיק. כך כל מי שרוצה, נכנס למאגרים, עונה על השאלות והוא חלק מאותו מאגר של גננות ממלאות מקום. מה משתמע מכך? שמגיעה מישהי מתוך המאגר, בבוקר, ממלאת מקום, פוגשת 35 זאטוטים מתוקים, הם פוגשים אותה לראשונה. היא לא מכירה אותם, היא לא יודעת מי הם, מה הצרכים המיוחדים של חלק מהילדים. היא לא יודעת מה תוכנית הלימודים, מה היא צריכה לעשות איתם, מי מפקח עליה. אדוני היושב-ראש, אני לא בטוחה שההורים יודעים שהגננת הזו שהיום נמצאת בגן עם הילדים שלהם, היא גננת שלא הוסמכה להיות גננת.

היא בעצם לא אמורה להיות מוגדרת כגננת.

ואם היא לא מוגדרת כגננת, היא לא יכולה להיכנס לגן. בעיניי, לא יכול להיות שאדם יכנס לגן ילדים, יקבל אחריות כבדה על 35 ילדי הגן והעיקר שהיום יעבור בשלום. זה לא העיקר. אני מתריעה, אנחנו לומדים רק מתוך ניסיון מר. חלילה אם יקרה איזשהו אסון בגן, אז יתחילו לבדוק ויגלו שבעצם מי שהייתה שם באותו יום היא בכלל לא גננת.

יש מקרים נוספים. מגיעה אותה ממלאת מקום ובמקרה גם הסייעת הקבועה חולה באותו יום ואז גם יש סייעת ממלאת מקום. פוגשים הילדים שתי דמויות זרות לחלוטין והיום צריך לעבור בשלום, קרי, להחזיר את הילדים בריאים ושלמים להוריהם. זאת לא מערכת חינוך. מערכת חינוך צריכה לדעת לחפות על איש חינוך שנעדר, לשלוח אדם מוסמך במקומו, לתדרך אותו, להעביר אותו הכשרה.

אני בכלל הייתי חוזרת למה שהיה פעם. פעם הגננות ממלאות המקום היו חלק מצוות הגננות של המחוז. ידעתי שיש ליX גננות שאינן עובדות בגן מסוים אבל הן תחת הפיקוח. הן גננות מוסמכות, אנחנו מכירים אותן. הן לוקחות חלק בהשתלמויות שלנו וכשאני שולחת אותן לגן, אני, קרי המחוז, המפקח, אנחנו יודעים את מי אנחנו שולחים. אנחנו יודעים ליצור את הקשר, את החיבור עם הגננת שנעדרת באותו יום. אנחנו יודעים להמשיך את תוכנית הלימודים. הגננות האלה יושבות על לוח השכר של משרד החינוך, הן מקבלות שכר, והאמן לי, כל יום היה להן מה לעשות. הן לא ישבו בבית וקיבלו שכר על כלום.

הייתה תחלופה גבוהה אבל הן עבדו במשרה במשרד.

המשרה שלהן היא משרה מלאה. היא הוגדרה כגננת ממלאת מקום. גם היה תכנון. אם גננת חלילה חולה ונעדרת שבוע, אז לא הגיוני שאותה אחת תהיה שבוע באותו גן ילדים, אותה ממלאת מקום? מה שקורה היום במאגר, שליפה האקראית, אתה יכול כל יום באותו גן לקבל גננת אחרת.

יכול להיות שזה יעלה אולי למשרד יותר כסף כי הוא יצטרך להעלות על לוח השכר שלו יותר גננות, אבל זה יצור איזושהי בקרה, איזושהי אחריות שאפשר לקחת אותה על ימי הלימוד.

בהחלט.

זה היה הטריגר שלי לזמן את הדיון הזה ואני אשמח לשמוע איך המשרד נערך, כי אני יודעת שהוא גם עשה פיילוט בשנה הקודמת. מה המסקנות ואיך הוא נערך לקראת השנה הקרובה? תודה.

תודה רבה חברת הכנסת פרומן על בקיאותך בנושא ועל עצם העלאת הדיון.

בבקשה, חברת הכנסת ח'טיב.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה אורלי על היוזמה, על הנושא החשוב. תודה רבה ליו"ר הוועדה. האמת, אני תמיד אמרתי ואמשיך להגיד את זה, אולי בסוף זה יחלחל. אני אומרת שהקורונה הציפה לנו את הבעיות ושמה אותן בפרונט שאי אפשר יותר להתעלם. גם הבעיות של הגננות ומה שקורה בתוך החינוך.

אני רוצה דווקא לדבר על החינוך בגיל הרך ולא על משהו אחר, כי השאיפה שלי זה שאנחנו נעבור מהתפיסה של caring ל-educaring. לא רק לטפל ולא רק לשמור על אותם ילדים, וזה חשוב, אלא קודם כל אנחנו רוצים אותם בריאים ושלמים. כולנו יודעים מדעית מה האפשרויות לנטוע וזרוע ולפתח אחר כך מהגיל הזה, לכן החשיבות של מי שמופקד על החינוך בגיל הזה. אי אפשר להמשיך להתייחס לאותו גיל כאילו הם לא מבינים כלום.

עם כל הכבוד לכל אלה שסיימו י"ב, הטענה שלי והדרישה שלי היא שצריך להביא מורות גננות שסיימו לימוד אקדמי לפחות שלוש שנים, מבוקר, מפוקח. יתרה מזאת, בגיל כזה הפן הרגשי הוא מאוד מאוד חשוב וצריך לפתח אותו ולהשקיע בו. אי אפשר להביא אנשים שאין להם את היכולת אפילו להיות פנויים רגשית.

כולנו גם מכירים איזה מעמד הם מקבלים. בתקופה הזאת של הקורונה אנחנו מדברים על משהו, אז אם זה זמני, למה לי להשקיע? למה לי להתאמץ? השאלה האם אנחנו רוצים רק לסמן "וי" ולעבור? אני חושבת שהגיע הזמן גם במקום הזה, שמהישיבה הזאת תצא דרישה ברורה להחלטה שתבוא לפני תחילת השנה, שאסור לתת למהלך כזה לקרות.

יש מאגר מאוד גדול של מורות מובטלות בעל כורחן ושרוצות לעבוד. למה לא לתת להן לעשות את העבודה הזאת? גם המורות המחליפות. אנחנו לא בדיון של המורות עכשיו, שרוצים להכניס אותן לעבוד שעתית. אני בטוחה שדובר על זה ועל איך אפשר לעזור להן גם לסיים את הסטאז' שלהן. למה לא לתת לאותם אנשים, נשים במיוחד לעשות את העבודה הזאת, לבחון אותן מקרוב, לעשות להן הערכה ולראות מי יכול, מי לא יכול? תודה.

תיכף נשמע למה זה לא קורה. תודה רבה.

אני רוצה בבקשה לפנות לשירה קדרי שהיא כתבת החינוך של עיתון הארץ. אם יורשה לי לומר, גם בכתבה ובתחקיר הספציפי שעשית, ותיכף תספרי עליו, וגם באופן כללי, בוחרת להעמיק ולהתעסק באמת לעומק ולרוחב בהרבה נושאים שאנחנו עסקים בהם פה, וזה לא דבר טריוויאלי לצערי מול הרבה אנשים אחרים שאנחנו עובדים איתם, אני מרגיש צורך לציין זאת, אז בבקשה שירה, ספרי לנו על הקשר שלך לנושא שאנחנו עסוקים בו היום.

בוקר טוב, קודם כל תודה רבה ובאמת תודה על הדיון החשוב הזה.

המסע שלי בגני הילדים התחיל לפני כמה חודשים. אני כאמור כתבת חינוך. נתקלתי במודעה, קפצה לי בדף של הפייסבוק או משהו כזה, בואו למלא מקום במערכת החינוך. אני באופן טבעי הסתקרנתי ונרשמתי. הופתעתי מכמה שתהליך ההרשמה היה קצרצר: תעודת זהות, הצהרה שלי על השכלה. מיותר לומר שאין לי השכלה בתחום החינוך. הצהרתי על ניסיון קודם בהדרכה. הניסיון שלי הוא לפני 14 שנה כשהייתי מדריכה בתנועת נוער, בזה זה מסתכם, והצהרה על היעדר עבר פלילי. תוך זמן קצר חזרו אלי והודיעו לי שהתקבלתי למאגר מילוי המקום. מאותו רגע פשוט התחלתי לקבל אין-ספור הזמנות למילוי מקום. זה בדרך כלל קורה ב-07:00 בבוקר, הזמנה למילוי מקום לעוד שעה בכל מיני ערים בארץ. זה ממש מעכשיו לעכשיו וזה כמו גט טקסי כזה, "מי פנויה בראשון? מי פנויה בתל אביב"?

מי זה שמזמין אותך? ב-7:00 מי יוצר קשר?

משרד החינוך עובד עם שתי חברות כוח אדם שהן אחראיות על הפעלת המאגר. כל אחת אחראית על אזורים אחרים בארץ. המשרד אמור לאשר את המועמדים אבל בסוף מי שמפעיל את כל האופרציה זה בכלל לא משרד החינוך אלא כאמור החברה הזאת, ואין שום מגע אנושי או קשר אישי. אף אחד לא ראיין אותי אפילו לא טלפונית או בזום כדי לראות שאני נראית בסדר, אלא פשוט מהרגע שהתקבלתי למאגר, כששוב, זה הכול תהליך שהוא לגמרי אוטומטי וללא מגע איזושהי עין אנושית. מאותו רגע מתחילים פשוט לקבל אין-ספור הזמנות למילוי מקום בעיקר בגני הילדים כי שם הקושי והמצוקה של כוח האדם היא הכי קשה. בניגוד למנהל בית ספר, אין פה משחק של אפשר להביא את המורה לאנגלית למלא מקום בכיתה ב', אלא פשוט צריך גננת.

עד שלא אישרתי הגעה, הייתי בטוחה שאני באה למלא מקום בתור סייעת. זה פשוט היה נראה לי הדבר המתבקש. רק פעם ראשונה כשאישרתי הגעה לגן ילדים, יצרה איתי קשר הגננת, אמרה, היי מותק, אני מבינה שאת מחליפה אותי מחר, אז תדעי, יש לך סייעת כזאת וסייעת זאת. אמרתי, רגע, אבל אני לא מחליפה את הסייעת? אני מחליפה אותך? אז היא אמרה לי, כן.

אנחנו צוחקים אבל הלוואי שזה היה מצחיק.

לא יאומן.

בדיעבד אני מצליחה קצת לצחוק. אני הייתי אחוזת אימה, אני חייבת לומר, כי אני אמנם עיתונאית אבל בסוף אני גם אימא לילדים בגיל הגן ולכן אני די נחרדתי. החלטתי להיות פה אמיתית וקצת לצאת מתפקיד העיתונות ואמרתי לה, אבל את יודעת שאני לא גננת. אז היא אמרה, אה בסדר, יהיה בסדר, יש סייעות מקסימות, אני בטוחה שתסתדרי. היא צדקה, אגב, הסייעות היו מקסימות. יש ילד אלרגי בגן הזה ולכן יש גם סייעת רפואית. היום עבר בשלום אבל מה שקרה בפעם הבאה שאישרתי הגעה לגן אחר, זה שגם אני כאמור, חסרת הכשרה, וגם הסייעת שהייתה איתי באותו יום הייתה חסרת הכשרה. היא התחילה לעבוד כסייעת ממלאת מקום באותו שבוע. זה היה היום השלישי או הרביעי שלה בגן ילדים ואת הגן הספציפי שבו מילאנו מקום, לא אני ולא היא הכרנו. לא היה לנו מושג למה אנחנו נכנסות. שתינו הגענו בבוקר באמת מלאות בכוונות טובות. על הדלת יש שלט: נא לא להכניס מוצרי חלב. עכשיו לכי תדעי, יש ילד אלרגי? יש ילד רגיש? אולי זה שלט משנה שעברה? אין לנו מושג. אנחנו לא יודעות שום דבר על הילדים, על הרגישויות שלהם. אגב, היה חלב במקרר בשביל להכין קפה, אז עד היום אני לא יודעת אם העמדתי בסכנה איזה ילד רק בגלל ששתיתי קפה. אף אחד פשוט לא טרח לדבר איתי, שלא לומר שאלה ימי קורונה ויש כל מיני נהלים בגן ולנו אין מושג. אף אחד לא שולח, "ממלאת מקום יקרה, לתשומת ליבך, הנה נהלי הקורונה". זה היה גן חובה באותה פעם. הילדים אמרו: "אבל הגננת, למה את מחלקת לנו את הסנדוויצ'ים ככה?" הם ידעו יותר טוב ממני איך שומרים על היגיינה.

אולי בקצב הזה השלב הבא זה שיבחרו מנהיג או מנהיגה מתוך הילדים והם יהיו הגננות.

אגב, אני מצאתי את עצמי עושה את זה. זה היה גן ילדים דתי והם מתפללים בבוקר. אני כבר לא זוכרת איך מתפללים בגן למרות שגם אני בוגרת המערכת. מצאתי את עצמי שואלת את אחת הילדות שנראתה לי הכי בעניינים, אז היא הראתה לי, הנה, זה הלוח. הם ממש ניהלו את היום. אחר כך הם אמרו, "אנחנו רוצים לעשות הופעה". אני לא ידעתי איך להפעיל אותם, אין לי פשוט שמץ של מושג, אז "קדימה, אם יש לכם רעיון, ילדים". אלה ילדים בני חמש, אז באמת מצאנו את עצמנו פשוט מעבירות את הזמן. אחר כך יוצאים לחצר, ילד נפצע, אני לא יודעת איפה ערכת עזרה ראשונה. שוב, אף אחד בשום שלב לא טרח להרים טלפון, איזה ביקור של מפקחת. הייתי בטוחה שאיזו מפקחת תעבור להגיד שלום, לראות מה קורה, אבל שום דבר. אני לא שמעתי עד היום מאף נציג של משרד החינוך שום דבר לטוב או לרע. אף אחד לא התקשר לשאול איך עבר עלי היום, אם היה מוצלח. אני לא קיבלתי שום פידבק. יכולתי להיות גרועה ויכולתי להיות מצוינת אבל אני לא יודעת מזה, הם לא יודעים מזה. הכול עובר בלי שום משוב. היום מתחיל, היום נגמר.

מתוך שיחות עם הילדים מתברר שבאחד הגנים שמילאתי בהם מקום כל השבוע לא הייתה גננת. שוב, אנחנו בימי קורונה, הגננות בבידוד לפעמים, יש כל מיני סיבות רפואיות. גם בימים כתיקונם גננת יכולה לא להיות שבוע. הם אמרו לי: "אתמול הייתה גננת אחרת. איך קוראים לך? תזכירי לי". מבחינתם אני מישהי אחרת. כל פעם מישהי אחרת. הם כבר כל כך רגילים לתחלופה הזאת שזה לא מרגש אותם, אבל כשחושבים על זה רגע, יש בזה משהו ממש נורא ואיום בעיקר שבחלק מהגנים לא צריך להיות אשת חינוך מיומנת כדי לראות שיש ילדים שנמצאים בפער מאחרים. אני שובצתי, כאמור, רנדומלית לשכונות שונות, לא נזכיר את שם העיר אבל זאת עיר מאוד מגוונת. יש ילדים שצריכים ליווי ועין חינוכית וזה פשוט חסר.

חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה.

המערכת הבינה שמישהו נכנס למערכת? קיבלת משכורת בסוף החודש או שהיית צריכה להסביר להם? איך הם ידעו שאת נמצאת במערכת?

שנייה, סמי. שירה, אם את יכולה משפט לסיכום כי אנחנו נחזור עכשיו לח"כים ואז אני גם אתייחס לזה.

אני רוצה באמת לומר שאני מקווה שהוועדה עכשיו תהיה הנעה לפעולה, כי משרד החינוך, כשאני ביקשתי תגובה ובאמת אני חיכיתי לתגובה במשך זמן ארוך והייתי מוכנה להשעות כדי באמת לקבל תשובות אמיתיות, בסופו של דבר משרד החינוך בחר להגיב בצורה די לקונית, לדבר על זה שהמערכת נמצאת בשלבי טיוב, אבל לא לתת תשובה מהותית לסוגיה העקרונית, והיא שבסוף נכנסות למערכת בעיקר נשים אבל גם גברים, וזה בכלל לא משנה שלא עוברים הכשרה מינימלית. אני באמת בתמימותי הייתי בטוחה שיזמינו אותי להשתלמות של שעתיים, שייצרו קשר, שיהיה איזשהו קשר אנושי פה עם מישהו שאומר, אני עוקב, אני יודע מה קורה. בסוף זה לא קורה ואני ממש מקווה שזאת תהיה הנעה לפעולה כי אני רואה גם בגן של הילדה הגדולה שלי אנשי צוות מתחלפים.

אנחנו ההורים, אפשר גם להאשים אותנו ולומר שזו גם אחריות הורית אבל בסוף אנחנו בוחרים לסמוך על המערכת ורוצים לחשוב שהמערכת יודעת מה קורה, שמישהו עוקב. מבט מבפנים מגלה שזה לא ממש ככה. אני באמת מקווה שתהיה פה הנעה לפעולה ולשינוי אמיתי במצב.

שירה, תודה רבה. אמנם קראתי בזמנו, אני מקווה שכולנו, את הכתבה, ועדיין לשמוע את זה ממקור ראשון, אני חייב להגיד שזה מצמרר. תיכף נשמע גם את משרד החינוך כמובן וניתן להם את כל המקום להציג את המציאות בזווית שלהם, אבל מציאות בלתי הגיונית. אני גם הורה לילד בגיל הגן ואני לא יכול לתפוס את המציאות שאת מתארת פה.

חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

תודה רבה ותודה לשירה ולכולם. מעבר לסיפור המזעזע אני חושב שצריך להכניס את זה גם לתוך קונטקסט כי זה סימפטום. מה שכרגע אנחנו שמענו זה סימפטום של משהו יותר כללי, והמשהו הכללי הזה הוא הזנחה במשך שנים. זה לא רק הזנחה של עכשיו. אנחנו רואים הזנחה והפקרה של מערכת החינוך במשך שנים מצד כמה וכמה ממשלות ישראל.

אני חושב שאי אפשר לנתק את זה למשל גם מסוגיית ההפרטה בחינוך. ברגע שבמערכת החינוך, ולא משנה כרגע באיזה גיל ובאיזו מסגרת, יש תהליך של הפרטה, זה בעצם גם ניסיון של המדינה להסיר מעליה אחריות. ברגע שהמדינה מסירה מעליה אחריות, והפרטה לדידי היא היבט של הסרת אחריות, אז זה מוביל גם מיידית להזנחה. זה לא רק שהמדינה מסירה מעצמה התערבות בתכנים למשל, שזה תלוי איפה. זה דווקא קורה פחות, אבל מסירה מעצמה התערבות בהספקת הצרכים שנוגעים לחינוך, ודיברנו על זה הרבה גם בהקשר של תשלומי ההורים וגם בהקשרים אחרים. הכול קשור. כל ענייני ההפרטה האלה, להעביר את האחריות מהמדינה, אם זה להורים, אם זה לגופים פרטיים, אם זה עובדי קבלן שדרכם מעסיקים יותר ויותר עובדי חינוך, זאת התוצאה ההכרחית.

ההזנחה פה באה לידי ביטוי גם בכמה רמות. דבר ראשון, יש פה תפיסה מעוותת של מה הוא חינוך. כפי שאמרה שירה, ברגע שמתייחסים לאנשי חינוך, בין אם זה במקרה שלפנינו גננות, וגם הייתי מוסיף גננים למרות שזה נדיר, ומורים וכן הלאה, ברגע שמתייחסים אליהם כמישהו שאפשר לחפף, זה אומר הרבה לגבי איך מתייחסים לחינוך, שזה פחות חשוב, שזה לא מקצוע, זה תחביב, זה שולי. זה גם אומר איך מתייחסים לילדים. הילדים פחות חשובים. הצרכים שלהם לא חשובים.

שיהיה ברור, הביקורת שלי היא לא על אנשי החינוך, הביקורת שלי היא על המערכת, על המדיניות. ברגע שמתייחסים כך לאנשי חינוך, בעצם אומרים, זה לא חשוב שלילדים יהיה מישהו מקצועי. הילדים לא חשובים, הצרכים שלהם לא חשובים.

אי אפשר גם לנתק את זה מהתופעה שנחשפנו אליה פעם אחרי פעם, של אלימות. אי אפשר להתעלם מזה. אחד מהדברים שמאפיינים אנשי חינוך ואולי בגיל הרך יותר מכל, זה היכולת גם להתמודד עם קשיים שנוצרים בעיקר עם ילדים קטנים בגלל הקשיים שלהם, אם זה הפרידה מההורים בבוקר, אם זה פחד וחרדות ובכי וכן הלאה. אדם שיכול וראוי להיות גנן או גננת, הוא מי שיכול בראש ובראשונה להתמודד עם הקשיים האלה, ומי שלא יכול להתמודד עם הקשיים האלה, הסכנה שהוא יפנה לאלימות מילולית ופיזית היא הרבה יותר גדולה.

כאשר אפשר להעסיק אנשים שאין להם את היכולות האלה או לפחות לא יודעים אם יש להם את היכולות האלה, גם סכנת האלימות עולה. בשרשרת הזאת שהצגתי אסור לנו לנתק אף חרוז בשרשרת כי הכול מרכיב ביחד. טיפול השורש צריך לטעמי להיות שהמדינה סוף סוף תיקח אחריות. לא רק שלא תמשיך בהפרטות, שתחזור בה מההפרטות. זה גם האחריות כלפי הילדים, זה גם האחריות כלפי מה זה חינוך. זה אחריות כלפי תנאי העסקה של המורים, זה אחריות כלפי ההורים, זה אחריות כלפי החברה.

תודה רבה חבר הכנסת כסיף.

בואו נשמע את משרד החינוך. סוניה פרץ, את איתנו?

כן, אני אתכם.

שלום סוניה, אני בטוח שיש לך הרבה מה לומר, אז תודה רבה שאת איתנו. בבקשה, נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך לכל מה שהיה פה בחצי השעה האחרונה.

בוקר טוב, תודה. אני אתחיל בזה שאנחנו מבחינתנו מתייחסים למאגר הזה ומטפלים במאגר הזה בחרדת קודש במיוחד לנוכח מה שנאמר כאן במהלך הדיון.

אני ברשותכם רוצה לתאר בקצרה את המאגר ואת המהלכים שאנחנו עושים בדגש על גני הילדים. ההחלטה בעצם להקים את מאגר ממלאי המקום התקבלה בעקבות אותו אירוע שהיה בבית ספר נעמי שמר לפני כשנתיים וחצי, ובעצם הבנו שאנחנו צריכים לנהל אחרת את כל סיפור ממלאי המקום השעתיים.

אני רוצה להדגיש, מדובר בממלאי מקום שעתיים כאשר עובד הוראה, גננת, מורה נעדרים לפרק זמן מאוד קצר. שירה תיארה קודם, גננת לא מרגישה טוב בבוקר ולא יכולה להגיע בבוקר. לא מדובר פה בהיעדרות ארוכת טווח שבה אנחנו יודעים לנהל את זה באופן אחר, לכן בעצם פעלנו להקים מאגר ממלאי מקום כשמטרה היא בעצם לאפשר שגרה של לימודי בגני הילדים או בבתי הספר ללא שיבושים באמצעות פתרון בכוח אדם להיעדרויות של עובדי הוראה במהלך ימי הלימודים.

הגדרנו תהליכים מאוד נוקשים לגבי אישור ממלאי מקום שעתיים, מכל הבחינות. גם קבענו תנאי סף לעניין הזה. הגדרנו במכרז תנאי סף. מן הסתם מכיוון שמדובר בממלאי מקום שעתיים, אז אנשים בעלי הכשרה מלאה של תואר ותעודת הוראה לא יושבים בבית ומחכים להזמנות אקראיות מדי יום, ולכן תנאי הסף שלנו הם תנאי סף שכן דורשים השכלה, שכן דורשים ניסיון, לא בהכרח השכלה מלאה. אנחנו בעצם בנינו פה איזשהו מהלך חדש שאנחנו מנסים אותו ומטייבים אותו כל הזמן. אנחנו תוך כדי תנועה עולים על הדברים שצריך לשפר אותם, עולים על הדברים שצריך לטייב אותם.

למכרז הזה ניגשו כמה חברות. זכו שתי חברות. חילקנו ביניהן את הארץ ובעצם התפקיד שלהן זה לגייס את ממלאי המקום ולפתח עבורנו איזשהו מהלך שבו יש גם מוקד טלפוני, גם אתר אינטרנט וגם אפליקציה שבעזרתה מנהלי מוסדות החינוך יכולים להזמין ממלאי מקום.

אנחנו התחלנו בפיילוט לפני שנה. רצינו לראות איך הדבר הזה מתקיים, איך הדבר הזה פועל, איך אנחנו יכולים לשפר אותו. תכננו להפעיל אותו השנה בהדרגה. הקורונה טיפה שינתה לנו את כל התוכניות. תוך כדי תנועה הבנו שהפעולות שאנחנו עושים צריכות להיות אחרות בכל מה שקשור לגני הילדים, ולכן מה שעשינו זה כזה דבר: גייסנו לכל מחוז מדריכה שהתפקיד שלה יהיה לראיין את ממלאי המקום שמיועדים לגני הילדים. סיכמנו שבעצם רק מי שיאושר על ידי הצוות הפדגוגי של המשרד במחוז יוכל להיקלט בתוך המאגר. אנחנו פשוט נקים בתוך המאגר הכללי מאגר ממלאי מקום לגני הילדים, שרק מי שעבר אישור שיפוקח על ידי האגף לחינוך קדם-יסודי יוכל להיכלל בתוך המאגר הזה. התפקיד של המדריכות יהיה גם לבנות תכנים, לפתח תכנים וגם לבצע בקרות נדרשות כאשר ממלאי מקום נמצאים בתוך הגנים.

כמו שאמרתי, אנחנו בתהליך. זה דבר חדש. את המהלך הזה שאני מתארת לגבי גני הילדים אנחנו מתכוונים למקד בחודשים הקרובים. בינתיים התהליכים הקודמים שאורלי תיארה, עם הזמנה על ידי גננות, הזמנה על ידי מפקחות, ממשיך עד שאנחנו לא נראה שהמאגר הזה נותן את המענה הראוי והמתאים להפעיל את המערכת.

אוקיי. אני מודה שיש לי הרבה שאלות. אני שמח שאת מסכימה עם המהות של הדיון שהמצב לא טוב ושאתם מבינים שזה לא מתנהל כמו שצריך. אני לא מכניס לך מילים לפה אלא רוח הדברים שאמרת.

אני מבקשת לתקן. אני אומרת שאנחנו נותנים שירות, שאנחנו תוך כדי תנועה עושים את ההתאמות שנדרשות. אני לא אמרתי שהדבר הזה - - -

אני אמרתי שלא אמרת. אני הסתייגתי. אמרתי, אני לא שם לך מילים בפה. מה לעשות, מותר לי לפרש את דברייך ומדברייך אפשר להבין שברור שהמציאות לא טובה.

רם, היא אמרה שהיא תגיד לנו לגבי ההשכלה והניסיון.

סוניה, אנחנו רוצים לדעת מה הם תנאי ההשכלה. אמרת, השכלה לא בהכרח מלאה. מה ההשכלה, מה הניסיון?

אני רק רוצה לתקן שהמפקחות של גני הילדים כבר מזמן הפסיקו לשבץ ממלאות מקום. אין להן בארסנל שלהן גננות מחליפות. הן כבר לא רוצות להתעסק בזה. זה טוב שלקחתם את העניין בידיים ואתם מבינים שצריך פה לעשות משהו אחר, אבל לדעתי מישהי ללא הכשרה מלאה ומוסמכת לטפל בגיל הרך, שאתם מכירים אותה, שאתם מלווים אותה, שהפיקוח יודע שהיא טובה, לא יכולה להיכנס ולהיות אחראית על 35 זאטוטים חסרי ישע לצורך העניין, ואני מזהירה שלא נתעורר מאוחר מדי. ראו דוגמאות בגיל הרך, מה שקורה מלידה עד שלוש. כל שבוע, כל שבועיים יש לנו מקרה טראגי אחר שאנחנו יודעים עליו. כמה אחרים יש? מבורך שלקחתם את זה לידיים אבל יש דברים שאסור להתפשר עליהם.

אורלי, זו הסיבה שבעצם גייסנו מדריכות שזה יהיה התפקיד שלהן. התפקיד שלהן יהיה לראיין את כל ממלאי המקום שאנחנו מייעדים לגני הילדים ורק מי שיאושר בהתאם למכוון - - -

מה הכוונה מכוון? המדריכה מראיינת אותו או אותה, שואלת אותה שאלות? לא הבנתי.

מי זאת המדריכה? מאיפה היא מגיעה?

מה תנאי הסף?

תנאי הסף שאנחנו הגדרנו מתייחסים לבעלי תעודת הוראה, לעובדי הוראה גמלאים. אנחנו מאפשרים גם לעובדי הוראה גמלאים לשמש - - -

תנאי סף זה אומר שצריך תעודת הוראה?

אנחנו הגדרנו סדרה של קריטריונים עם עדיפויות בתוך המכרז. אני מקריאה לכם חלק מהתנאים שאנחנו הגדרנו. הגדרנו מי שיש לו תעודת הוראה.

סוניה, אני בכוונה מתעקש. תנאי ויתרון זה שני דברים מאוד שונים. אם זה תנאי סף, תגידי שזה תנאי סף. אם זה יתרון, תגידי שזה יתרון, בבקשה.

אני אומרת שאלה הכללים שאנחנו קבענו במכרז. אנחנו קבענו תנאי סף. אנחנו כתבנו את זה במפורש: בעלי תעודת הוראה, עובדי הוראה גמלאים, בעלי ניסיון של שנה בהוראה או בהדרכה, בעלי תואר אקדמאי ממוסד להשכלה גבוהה, בעלי דרגות שוות ערך, סטודנטים להכשרה להוראה, סטודנטים במוסדות אקדמיים. הגדרנו את התנאים האלה כי כמו שאמרתי, כשאתה מביא ממלאי מקום שעתיים, אנשים עם השכלה מלאה לא יושבים בבית היום ומחכים להזמנה פה ושם באופן אקראי.

אבל זה מה שעתיים? הוא לא בא לשעה-שעתיים. הוא לפעמים בא לשבוע לגן וכל יום יש להם מה לעשות. לצערנו יש היעדרויות כי זה סקטור מאוד גדול וזה טבעי שיש היעדרויות, זאת אומרת, ממלאת מקום יכולה כל יום לעבוד במערכת החינוך. היא לא תשב בבית, אנחנו יודעים את זה.

סוניה, אני מתחבר רגע לדברים שאורלי אמרה קודם. ברור שיש פה אתגר. אנחנו מבינים שהסיטואציה הזו שבה צריך החלפה שעתית, יומית או דו-יומית היא אתגר גדול. זה ברור לכולנו. באמת מעניין אותי להבין מה היה לפני עשר שנים. איך זה התנהל? לפני שהיה מאגר לפי מה שאורלי לפחות מתארת, הייתה פה מציאות אחרת. לא כל מי שרצתה או רצה, נכנס לעבוד בגן כמחליף. אני מפספס משהו?

קודם כל אני לא מכירה את מה שאורלי אמרה לגבי ממלאות מקום קבועות. אני לא חושבת שהיה כזה דבר. מה שהיה קודם, הגננות, המפקחות, הרשויות המקומיות חיפשו ממלאי מקום. כמו שאמרתי, לפעמים זה ב-7:00 בבוקר, לפעמים זה ב-8:00 בבוקר גננת מודיעה שהיא מסיבות כאלה ואחרות תיעדר מהגן, ולכן היה פה איזשהו מרוץ אחרי חיפוש ממלאי מקום שיכנסו לתוך הגנים. המאגר הזה, המטרה שלו בסופו של דבר לתת את המענה הזה. אנחנו דרך אגב בעניין הזה עובדים עם מנהלות מחלקות הגנים בשלטון המקומי. ראיתי שמיכל אונגר נמצאת פה, מפתח תקווה, ששם עשינו את הפיילוט בתחילת הדרך, והיא יכולה גם לספר את זה מהחוויות שלה, אבל עד להקמת המאגר, וכמו שאמרתי, גם עכשיו זה ממשיך בדרך הזאת, האיתור של ממלא מקום נעשה גם על ידי הגננות, גם על ידי המפקחות וגם על ידי הרשויות המקומיות.

בפרקטיקה, הרשויות המקומיות עסקו בזה הרבה, אני יכולה לומר לך, כי ב-7:00 בבוקר דבר ראשון מצלצלים לראש העיר או למנהל אגף חינוך שאין גננת. לא משנה, נכנסים לתהליך אחר שהוא מבורך, רק צריך מאוד לשפצר אותו, זאת אומרת, הנושא של הסמכה, ניסיון, היכרות אישית עם כל מי שנכנס לגן הילדים הוא קריטי בעיניי. הסיפור השעתי, אל תבלבלו. איך אתם משלמים להם שכר, זה סיפור אחר ואולי הוא גם משליך על איכות האנשים שמצטרפים. אתם משלמים להם שעתי ולא משכורת חודשית אבל זה לא מילוי מקום שעתי. כשהיא באה לגן, היא באה מ-8:00 עד 14:00 והיא באה לפעמים לשבוע מלא והיא באה ליותר, והיא כל יום נמצאת בגן אחר, שמעתם את הסיפור של שירה, אז השעתי הוא רק לגבי אופן התשלום. גם על זה צריך לחשוב כי זה מביא איכויות כאלו ואחרות של אנשים.

אוקיי, אני רוצה בבקשה לפנות לענת דדון, יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים. אני בטוח שגם לה יש הרבה אור לשפוך על הדיון. בבקשה.

לגמרי. שלום לכולם, קודם כל אני רוצה להודות לך חבר הכנסת רם שפע על הנושא החשוב ביותר. אורלי, כל הכבוד על הדיון הזה, ושירה קדרי שבהחלט האירה את עיננו ואת עיניי כל עם ישראל.

אני הייתי קוראת לדיון הזה - מי שומר על ילדי הגן, כי אף אחד לא שומר על ילדי הגן כשהגננת לא נמצאת. נושא מילוי המקום בענייני גננות לא נולד אתמול, גם לא נולד שנה שעברה כשהוקם המאגר של משרד החינוך. אני כגננת יכולה להגיד לכם שכשהייתי חולה עם 40 חום, נאלצתי לחפש לעצמי מילוי מקום כי למפקחת לא היה ולזה לא היה ולא היה מי שיחליף אותנו בגן. יש כאן כמה דברים שצריך לשים עליהם את הדגש מעבר לכל מה שאמרתם. גננת שמזמינה לגן מילוי מקום, היא נושאת באחריות פלילית לעניין.

עכשיו אני אספר לכם שני סיפורים על עניין המאגר הזה של משרד החינוך. המאגר הזה כמו ששירה אמרה, כל אחד, סליחה על הביטוי, שיש לו דופק ותעודת זהות ו-12 שנות לימוד יכול להיות הגננת של הילדים שלנו. אני לא הייתי קוראת להם גננת. בכלל, כל העניין הזה של גננת, אנחנו צריכים דיון בפני עצמו כדי להבהיר מי היא גננת, מה זה הפרופסיה הזאת, כמה זה חשוב לקרוא לבן אדם בשמו ולא להתחזות.

משרד החינוך הקים את המאגר בעקבות לחץ מאוד מאוד גדול שלנו, של הסתדרות המורים שבאה ואמרה לגננות, זהו, אתן יותר לא מזמינות לעצמכן מילוי מקום. על פי חוזר מנכ"ל זה תפקיד המפקחת או הרשות המקומית. אתן חולות? תדאגו להיות בריאות. משרד החינוך באמת הרים את הכפפה הזאת שצריך למצוא מילוי מקום לגננות. אי אפשר לסגור גנים, אי אפשר להשאיר 35 ילדים ללא גננת.

להפתעתנו הרבה, גננת שהייתה חולה, ישבה בבית, רק שוחחה עם אותה בחורה מהמאגר, להדריך אותה מה לעשות, קיבלה למחרת טלפון מהמשטרה ואמרו לה, שלום גבירתי, את מוזמנת לחקירה. כשהיא הגיעה לחקירה אמרו לה שאותה ממלאת מקום שהייתה בגן והיא לא גננת, סטרה לאחת הילדות והאימא ניגשה והגישה תלונה במשטרה, ומי שנחקר במשטרה זאת הגננת.

במקרה שני ילדה הצליחה לצאת מהגן, מצאו אותה כמעט קילומטר מהגן, אני לא יודעת בדיוק את כל הפרטים, ומי שנחקרה זה שוב אותה גננת שהייתה חולה בבית. הסתדרות המורים, המחלקה לגננות, הוצאנו הנחיה שגננות לא משתמשות במאגר הזה. אנחנו אוסרים עליהם להשתמש במאגר הזה. זה לצורך לעניין האחריות של עובדי ההוראה. הרי מי שמנהל את הגן זאת מנהלת הגן. גם אם היא חולה בבית, היא עדיין מנהלת את הגן.

זו פשוט טענה לא נכונה, אבל בסדר.

אני לא יודע מי דיבר אבל אתה תקבל בהמשך הדרך.

כל מה שאני אומרת הוא לא נכון, זה בסדר, אני נוהגת להמציא המצאות.

הכול בסדר, תמשיכי.

אני מאוד מסכימה עם מה שאמר כאן חבר הכנסת כסיף. חינוך הוא לא בייביסיטר. גננת לומדת ארבע שנים כדי להיות גננת, ואז היא עוברת סטאז' ואז יש עליה פיקוח. יש מפקחת, יש מדריכה, יש מובילה. להפסיק בבקשה להתייחס למקצוע הגננת, המקצוע הכול כך יקר הזה, כל חשוב הזה, כבייביסיטר. עובדי קבלן לא יכולים להיות גננת. משרד החינוך צריך לקחת אחריות בעניין הזה. אני בהחלט מסכימה להצעה של חברת הכנסת פרומן. אני כן זוכרת שהיה דבר כזה. היה מלאי של ממלאות מקום שהיו שייכות למשרד החינוך. כשגננת הייתה חולה, היא הייתה פונה למפקחת והמפקחת הייתה משבצת. שוב, זה אנשים שהוכשרו לתפקיד ולא כל מי שבא לו להיות גננת, יכול להיות גננת.

תודה רבה.

סוניה דיברה על מדריכות מחוזיות. האם המדריכות כבר מונו? האם התחילו לראיין? כמה יש במאגר לקראת שנה הבאה? האם התהליך הזה כבר התחיל?

אנחנו כבר מינינו את המדריכות בינואר, אבל כמו שאמרתי, הקורונה קצת שיבשה לנו את כל התוכניות האלה. המדריכות יתחילו לראיין בקרוב. יכול להיות שחלקן יתחלף בתחילת ספטמבר אבל בגדול בכל מחוז תהיה מדריכה שזה יהיה התפקיד שלה.

סוניה, אני מנסה להבין את הבעיה ואת הפתרון שאת מציגים לבעיה. הרי בגן יש גם סייעות שעובדות ומכירות את הילדים. גנים זה לא בן אדם אחד. לי נראה שאולי עדיף שלא יבוא מישהו מבחוץ שאין לו את ההשכלה הנדרשת ואין לו את הניסיון ואת הידע לעבוד עם הילדים כמה שעות. לי נראה יותר טוב בלי הפתרון הזה. או שיש גננות שמחליפות גננות ויש להן ידע והשכלה ואת כל מה שצריך בשביל לנהל גן ולהתמודד עם ילדים או שלא מביאים מישהו אחר שלא יכול לעשות את העבודה. אני רק יכול לחשוב על נזק שיכול לקרות מהדבר הזה. אני לא רואה את היתרונות בפתרון הזה. אני לא יודע למה המערכת לא יכולה להחזיק מאגר של גננות שיכולות לעשות מילוי מקום. לא יכול להבין.

אבל זה בדיוק מה שאני תיארתי שאנחנו עושים, שאנחנו בעצם מייצרים כרגע מאגר של כשרים להיות בגני הילדים.

העניין של הכשרים, לפי ההגדרה שלך אני לא יודע כמה הם כשרים. אנחנו מדברים על גננות שמחליפות גננות, לא אנשים כשרים, מצוינים, יש להם תעודת בגרות נפלאה. זו מערכת חינוך, שייכת למדינה, נותנת פתרון חינוך לאזרחי המדינה ולילדים שלנו. מה שאני מצפה מהם, שמי שבאה לעבוד כגננת, היא גננת. מי שהוא גנן, הוא גנן. אנשים שעברו הכשרה אחרת הם פשוט לא כאלה. זה חוסך כסף? אני בטוח שזה חוסך כסף. מוציאים את זה לחברות פרטיות כדי שהן יעשו כסף? אני בטוח שגם החברות הפרטיות יעשו מזה כסף. האם זה פתרון חינוכי לילדים? אני לא רואה בזה שום דבר כזה.

מיכל מנקס, את רוצה להתייחס כנציגת חינוך וחברה בשלטון המקומי?

בהחלט אני אשמח להתייחס. אני קודם כל רוצה לחזק את חברת הכנסת אורלי פרומן בכך שהעלתה את הנושא. הרי כולנו חושבים אותו דבר ואנחנו גם סבורים שחינוך הוא לא משחק ילדים, וגני הילדים במיוחד הם לא מקום לבייביסיטר. הבעיה מוכרת וידועה והרשויות המקומיות לצערי נקלעו למצב שהוא לא לפתחן. הן נכנסו בנעלי המדינה בעל כורחן, שהרי בואו נודה על האמת, מי שצריך למלא מקום של עובד הוא המעסיק שלו, המעסיק הישיר או הזמין ביותר שאמור להיות בשטח או מפקח משרד החינוך, אלא שלמפקח למרבה הצער יש עשרות גנים שהוא אחראי עליהם ואני גם לא בטוחה שבמתווה העבודה של הפיקוח יש את התפקיד הזה. כך נותרת הרשות המקומית עם הברירה לסגור את הגן או להפעיל אותו.

אני מניחה שאולי זו השעה וזו ההזדמנות להגיע לקבלת החלטות. אני אפילו לא מתארת את העובדה שלא בסמכות, אגב, אגף החינוך הופך למעסיק של מי שלא עובד שלו ובאמת האחריות היא רבה. אני חושבת שבדיון הזה אפשר לקבל החלטה מאוד אמיצה: אם אין גננת, לא יפתח הגן. השאלה אם זה יעמוד במבחן המציאות ומה יחסי האיזון, איזה סיכונים למול הסיכויים, איפה הצרכים למול הסוגיה שלפתחנו?

הרי אנחנו לא מדברים פה על אשמים ולא אשמים. קמה גננת בבוקר ומרגישה לא טוב, חולה ולא יכולה להגיע. אנחנו רואים את הדברים הללו לצערי בבוקר ולא יום קודם לכן וזו באמת מצוקה. אנחנו בני אדם. גם הגננות כמובן, מותר שתהיינה חולות או שלא תגענה מסיבה כזו או אחרת, אבל אנחנו באמת בבעיה.

אני מעודדת מעצם היצירה של מנגנון מילוי מקום ונכון שאסור לוותר פה על תנאי הסף המינימליים. אני סקפטית האם בכל הארץ יימצא כוח אדם ראוי ברמת הכישורים שיוכל למלא את המקום. הבעיה היא בעיה וכולנו זועקים אותה, כל אחד במקומו הוא. אני לא רואה פה את הפתרון המסתמן. אשמח לשמוע מה מציעים.

תודה רבה מיכל. אנחנו תיכף נשמע עוד כמה אנשים שנמצאים איתנו ואחרי זה נוכל לחזור למשרד.

נמצאת איתנו נועה צור ברוש, מנהלת הגיל הרך בתנועה הקיבוצית. שלום נועה, בוקר טוב.

בוקר טוב, תודה רבה קודם כל לחבר הכנסת רם שפע. חברת הכנסת אורלי פרומן, זה בהחלט נושא חשוב ואני שמחה שהוא עלה.

אני רגע רוצה לצייר לכם ציור בגן אחד עם כל המרכיבים שבתוכו, ותדמיינו, יש 30 ילדים, זה הדבר הקבוע היחיד בגן. יש אמנם גננת והיא תחת משרד החינוך והמפקחת של משרד החינוך. במקרה הזה אנחנו מדברים על מה קורה אם הגננת לא נמצאת ואז הפתרון כביכול שניתן על ידי משרד החינוך הוא המאגר הזה. המאגר הזה הוא בכלל מיקור חוץ של משרד החינוך, זאת אומרת זה כבר עוד מישהו שמתעסק או אחראי על דמות נוספת בגן, ויש כמובן את הסייעות שהן באחריות הרשות המקומית. אני לא מדברת על הבעיה של הכשרות שהיא קשה מאוד, אני לא מדברת על בעיית כוח אדם בגיל הרך, משבר שאני חיה אותו וכולנו חיים אותו יום-יום. בעצם אני מרגישה שכבר אי אפשר לחתוך יותר את הגיל הרך ולחלק אותו לעוד גורמים שייקחו עליו אחריות, ולכן המאגר החיצוני הזה נראה לי הזוי.

שירה דיברה על השתלמות של שעתיים שהיא קיוותה שהיא תהיה. גם שיחת טלפון של הגננת יום לפני נשמע לי הזוי לחלוטין כדי להכניס מישהו לגן. שוב אני מרגישה שאנחנו פה עוסקים רק בלשים פלסטר על בעיה רחבה ועמוקה הרבה יותר בגיל הרך במקום לחשוב על איזושהי הכשרה או תוכנית ארוכת טווח שתיתן את ההכשרה שצריכים לתת לכל הסייעות בגיל הרך או המטפלות-חינוכיות. היא אמרה educaring, שזה כל כך נכון, ולאפשר איזשהו קורס. בארצות הברית, בצרפת יש לימודים של שנתיים שמחויבות הסייעות ללמוד אותם.

נכון להיום היחידה בגן שמקבלת הדרכה פדגוגית היא הגננת מטעם משרד החינוך. הסייעות שנמצאות בגן, במידה והרשות יכולה להרשות זאת לעצמה, היא מקבלת הכשרה של כמה ימים בשנה. אני לא יודעת איזו הדרכה פדגוגית. יש רשויות שכן, יש רשויות שלא. הנושא של הכשרות והדרכות, אנחנו כל הזמן מדברים על הגננת. ענת, אני מסכימה איתך אבל חייבים פה לדבר גם על הצוותים, גם על הסייעות שנמצאות בגן יום שלם עם הילדים.

אני מבקשת שיהיה דיון ארוך טווח. יש דרכים. יש מדינות שפועלות. זה ייקח זמן, זה לא מהיום למחר אבל אי אפשר להמשיך לשים פלסטר כל פעם. זה רק מוריד את היכולת שלנו לנהל גן ולתת מענה מקצועי. המאגר הזה הוא בהחלט לא הפתרון. אם מעבירים את האחריות לרשות, כמובן שזה חייב לעבור גם עם תקציבים. זה נכון שהיום מנהלת גיל רך ברשות מקומית, במקום להתעסק בתכלול של כל משרדי הממשלה שעוסקים בגיל הרך ולתת את המענה המיטבי, עוסקת בסידור כוח האדם, סייעות של מגיעות, גננות שלא מגיעות. אף אחד מהגופים כרגע לא מסוגל לתת מענה מתכלל ומקצועי.

נועה, תודה רבה. הארת פה כמה זוויות חשובות. ככל שהדקות עוברות, אני מבין את עומק האירוע האדיר הזה שאנחנו מתמודדים איתו. יש לי כל מיני מסקנות אבל אנחנו נחכה להמשך הדיון.

נמצאת איתנו גם סיגל שפיץ טולדנו, נציגת הנהגת ההורים, יו"ר ועד הגנים. שלום לך.

שלום, תודה רבה על המקום להשמיע את דעת ההורים מהשטח. אני חייבת להתחיל ולומר שהדיון הזה הוא כל כך עצוב. יש הרבה דיונים עצובים לאחרונה עם כל הקורונה, אבל כאימא לפני שאני יו"ר ועד הגנים, אני באמת אימא שמה לעשות, קרה ויצא לי עשר שנים ברצף במערכת גני הילדים, ואנחנו רואים באמת שאנחנו לא מתקדמים קדימה. אנחנו לא מצליחים לשפר ולייעל את המערכת. כשאני שומעת דיון כזה על גננות מחליפות, שזה לכאורה פינה במערכת החינוך, אנחנו כולנו פה מבינים כמה המצב כאן הוא כל כך קשה, ולא דיברנו על נקודה אחת חשובה, למה בעצם אנחנו מגיעים למצב שאין גננות מחליפות מוכשרות? למה מקבלים כל אחת? כי חסר כוח אדם במערכת החינוך, והוא משמעותי.

אנחנו יודעים היום שיש ירידה בכמות הנרשמים ללימודי החינוך במיוחד בתחום הגיל הרך, ובעצם אף אחת לא רוצה לעבוד במקצוע הזה במדינת ישראל, יש לומר, וחשוב לתת על הסיפור הזה את הדעת. אנחנו צועקים את זה כל הזמן. זה כמובן לא מספיק. אם חברי הכנסת לא יעזרו לנו וסוף סוף אחת ולתמיד לעשות סדר בסיפור הזה של מעמד הגננת, מעמד המורה ומעמד ההורה, יש לומר, כי גם לנו יש מעמד והוא חשוב, אז אנחנו רק נלך אחורה בסיפור הזה כי אף אחת לא תרצה לעבוד במקצוע, ואז לאורך זמן אנחנו מתפשרים בכל הרמות, בגנים, בבתי הספר, בצהרונים שלא נדבר, שזה סיפור אחר, על גננות מחליפות לכאורה, כי אנחנו שמענו עכשיו היטב שהן לא גננות.

חוץ מזה אנחנו גם פוגעים בכל שאר הרפורמות שקבעו לנו כמו רפורמת הסייעת השנייה. אתם מדברים פה על גננת מחליפה אבל הרבה פעמים לא רק שהיא לא גננת מחליפה, לוקחים לנו את הסייעות לטובת החלפת הגננות וכל הדבר הזה קורה כי חסר כוח אדם במערכת, כי אין מספיק אנשים שרוצים לעבוד בגני הילדים. משרד החינוך יודע את זה. אנחנו פנינו לא פעם גם ברמה העירונית ומהרבה ישובים אחרים. אני ספציפית יושבת-ראש ועד הגנים בגבעתיים. משרד החינוך מחזיר תשובה לקונית, חברים, אנחנו יודעים שזו הבעיה. אין גננות. זה מה יש. לוקחים לכם את הסייעות, אז אין סייעת שנייה. ככה זה נראה כשבעצם זה הדבר הכי חשוב בגני הילדים.

מישהי דיברה פה קודם על הפן הרגשי. ברור שלפני הכול צריך לקבל הכשרה. אגב, לפעמים יכול להיות שיותר טוב שהסייעת תהיה המחליפה מאשר אותה גננת-לא-גננת שאף אחד לא יודע שום דבר לגביה ומי היא.

כולנו דיברנו כאן על פתרונות ארוכי טווח. אני בן אדם פרקטי, אני חושבת שיש שני דברים שאפשר להשיג בטווח הקרוב לפחות. חייב להיות נוהל ברור של קשר בין גננת הבוקר לאותה גננת מחליפה, גם אם היא חולה, גם אם לא יודעת מה. יש ילדים שאתמול חוו אירוע קשה, ילדים שחזרו ממחלה ארוכה, ילדים שאתמול קרה להם איזשהו מקרה עצוב במשפחה והגננת של הבוקר יודעת את זה אבל כרגע היא חולה וזה בסדר. חייב שיהיה קשר כנוהל ברור שאי אפשר לוותר עליו, בין גננת הבוקר לאותה גננת מחליפה לפני שהיא נכנסת לגן כדי לדעת בדיוק איפה לשים את תשומת הלב, מי צריך יותר יחס באותו יום. לא יכול להיות שהיא נכנסת כדף חלק.

דבר שני, אולי הגיע הזמן שהרשויות או המפקחת, לא משנה מי, באיזה דרך הכי פשוטה שתבחרו לדווח להורים על החלפות. האם יכול להיות שההורים לא יודעים שיש כרגע איזושהי גננת שאף אחד לא שמע עליה ולא מכיר אותה וכמו שאמרתם, יש לה רק 12 שנות לימוד? דיברה חברת הכנסת אורלי על הסיפור הזה שאנחנו שומעים לאחרונה הרבה על התעללויות, שלא נדע. זה יגיע בסוף גם לגנים של שלוש עד שש. זה לא יהיה רק באפס עד שלוש. ככל שיהיו יותר מחליפות כאלו, אנחנו נמצא את זה שם, וזה לא בושה לדווח להורים על החלפה.

אנחנו שומעים לא פעם את האמירה, "אנחנו לא עובדים אצלכם". עצוב לי מאוד לשמוע את זה. אנחנו שומעים את זה כל הזמן מכל מיני כיוונים, וחבל. לדווח להורים על החלפה זה דבר מינימלי. אנחנו לא הלקוחות, אנחנו שותפים לדרך. זה הילדים שלנו שם. הילדים שלנו נמצאים עם אותה גננת מחליפה, עם אותה סייעת. לפעמים כל הצוות הוא חדש. תנו לנו את זכות הבחירה גם להחליט אולי באותו יום לא נשלח את הילד כי הילד נמצא כרגע בתקופה רגשית קשה, ואם גננת הבוקר לא נמצאת ואנחנו יודעים שזה קיים, יש ילדים שמתחרפנים, במילים פשוטות, ואולי אני כאימא אחליט שבאותו יום אני לוקחת יום חופש. אז לדווח להורים ולקבוע קשר ברור בכל מקרה של החלפה, זה שני דברים שהם פתרונות לטווח הקצר שאפשר לפי דעתי ליישם. תודה.

(היו"ר אורלי פרומן)

תודה רבה, סיגל.

האם מעיין וולשבר, גננת, מנהלת גן נמצאת איתנו?

אני נמצאת.

מעיין, היינו שמחים לשמוע מנקודת המבט של הגננות. בעצם לא אתן הנושא אבל אתכן מחליפים מדי פעם. כן, בבקשה מעיין.

דבר ראשון אני כבר מתנצלת, אני עם האחיינים שלי ביום ארוך, אז יכול להיות שאתם גם תשמעו אותם קצת.

אני רוצה קצת לספר על עצמי. אני גננת חמש שנים במערכת, במשרד החינוך. קורה במיוחד בשנים הראשונות שאנחנו חולות. המערכת החיסונית שלנו צריכה גם להיות מותאמת למערכת החיסונית של הילדים, אז קורה שיותר בשנים הראשונות חולים ואחר כך זה מתאזן. כמובן שאנחנו כמו כל בן אדם אחר שחולה. איך זה מתנהל? זה מתנהל ככה שיש לנו קבוצות וואטסאפ, שם אנחנו מזמינות בנות שנמצאות בקבוצה. גם הפיקוח שלנו נמצא בקבוצה הזו. אנחנו יודעות שחוזר מנכ"ל מורה על זה שהמפקחת אמונה לעזור לנו למצוא מחליפה. זה לא ממש קורה בפועל, בטח ובטח לא ב-7:00 בבוקר. אנחנו מכירות את המאגר כפי שענת דיברה. אנחנו לא אמורות להיכנס לשם. זה לא אמור להיות תחת הפיקוח שלנו.

אני יכולה להגיד שבתקופה האחרונה אני פתחתי פורום של גננות. אנחנו גם נפגשנו עם רם והסברנו שאחת הסיבות שיש קושי זה כי לא נמצא הבן אדם המתאים שיכול לעשות את זה. אני שומעת פה גם את ועד ההורים ואני שומעת פה גם את הסתדרות המורים, אבל בסוף אנחנו פה בשטח. ברגע שהשטח לא מקבל מענה מספיק מהיר, זאת בעיה. זה לא בית ספר, זה גן. אנחנו מתעסקים פה עם פעוטות. אני מסכימה שהסייעות שלנו הן סייעות מדהימות אבל זה לא מספיק. חובה לעשות הכשרה.

אם אתם שואלים אותי על פתרון, אז אני חושבת שמשרד החינוך צריך לקחת על עצמו את האחריות, ואני הרבה מדברת על העניין הזה של אחריות. אחריות קהילתית, אחריות שלנו הגננות. בסוף אם אני מביאה מישהי לגן, זו אחריות שלי. ענת פה אמרה שגננות לא אמורות וזה לא אמור להיות אחריות שלנו והיא ציינה פה שני מקרים. אני מכירה הרבה יותר מקרים. זה פשוט מסוכן. זה פשוט פצצה מתקתקת.

מעיין, יש לי שאלה. חלק מהבעיה של בעצם מילוי המאגר בגננות מוסמכות זה חסר גדול בגננות שהוסמכו לכך. יש לך השערה למה נשים צעירות לא הולכות ללמוד?

אני אספר לכם סיפור ממש שלי. אני למדתי בדוד ילין בירושלים. הוכשרתי ארבע שנים. יש לי הכשרה נוספת לחינוך מיוחד, גם בתי ספר. עשיתי הכשרה רחבה. להגיד לכם שיש חוסר בגננות? סליחה, ממש אין חוסר בגננות. עובדתית בשטח אנחנו מוצאות מחליפה. אני חושבת שהעיריות והמחוזות יכולים לספור את הפעמים הבודדות שבהן הם סגרו גן בגלל שגננת חולה.

אני סיימתי את התואר שלי עם 500 גננות שהיו איתי והתחילו איתי סטאז'. חלק כן, חלק לא, זה תלוי גם בבן אדם אם הוא רוצה להיות גננת, לא רוצה, אם זה מתאים, לא מתאים. גם זה עניין של פיקוח. אני היום במחוז שלי לבד, אחת יחידה, אז להגיד שאין גננות זה בעיה.

מה זאת אומרת את לבד במחוז שלך?

בנות שהן בשנה השלישית שלהן, הן מוכשרות, הן מדהימות. אפשר לעשות כל מיני דברים. הן כבר עושות התנסות מעשית של שלוש פעמים בשבוע בגן. אי אפשר לבוא ולהגיד שאין גננות. יש גננות.

אוקיי, על זה אנחנו נצטרך לשמוע גם ממשרד החינוך בראיה ארצית. תודה רבה, מעיין.

תודה לכם.

תודה לך ובהצלחה בשנת הלימודים.

עו"ד לירון ספרד ממשרד החינוך. בבקשה.

שלום רב, אני רוצה בבקשה להתייחס לדברים שאמרה מעיין וגם לדברים שנאמרו קודם לכן גם לגבי שאלת האחריות.

בסופו של דבר אנחנו מחוברים לשטח ובשטח בסופו של דבר היה קושי למצוא פתרונות בבוקר, פתרונות מהירים. מעיין דיברה על זה שאין לה פתרון מהיר, אז קודם כל המאגר נותן פתרון מהיר מעכשיו לעכשיו. גננת קמה בבוקר, מרגישה לא טוב, היא לא צריכה עכשיו לבוא ולהתחיל לעשות התרוצצויות בקבוצות וואטסאפ. יש לה אפשרות לפנות למאגר.

לגבי האחריות. ברגע שדברים עוברים דרך המאגר, אנחנו כמשרד החינוך, אנחנו המעסיקים. אם קורה אירוע בגן, האחריות היא של משרד החינוך כמעסיק. מעיין, זה פשוט לא נכון. כעובדת של משרד החינוך אני חושב שרצוי שתהיי מודעת לעובדות הנכונות.

האחריות היא שלי. אם אני קראתי לה לגן "והעסקתי" אותה - - -

את לא "העסקת" כי את לא המעסיקה שלה.

ברגע שאני מרימה אליה טלפון, אני המעסיקה שלה.

אז אני רוצה לך להסביר לך, מעיין. את טועה ומטעה את הוועדה. את לא מעסיקה. גם את עובדת של משרד החינוך ומי שהוא המעסיק שלך הוא משרד החינוך.

עו"ד לירון ספרד, בואו נעשה רגע אבחנה. מה שאומרת לך מעיין, ואני לא חוזרת בי ממה שאמרנו לגבי המאגר. במאגר נרשמו והיו במהלך האחרונה אנשים שכל קשר בינם ובין גן הילדים מקרי בהחלט, ללא הסמכה, ללא הכשרה וללא תעודות הוראה. הרבה פעמים, ואני אומרת לך את זה מתוך ניסיון בשטח, הדבר הראשון שאומרים לגננת, אז תמצאי לך ממלאת מקום. אז היא מוצאת ממלאת מקום והיא נושאת באחריות כי היא הביאה את ממלאת המקום שלה. כשהיא הביאה, היא הביאה חברה שהיא גננת. מה שאתה אומר עכשיו, גננות יקרות, אתן לא עוסקות בעניין הזה בכלל. תגיד את זה בקול רם. מי שמספק את מילוי המקום זה רק דרך המאגר ואז האחריות היא עלינו כמשרד החינוך.

אני רוצה לדייק. יש נוהל ברור שמסביר את האפשרות למילוי מקום. הנוהל אומר שכל אדם שנכנס לבית ספר או לגן ילדים חייב לעבור אישור מקדים של משרד החינוך, בדיוק על מנת למנוע תקלה שאדם שהוא לא ראוי שיכנס למוסד החינוך, ייכנס אליו. על כן אין אפשרות לאף אחד להזמין בן אדם שהמשרד לא מכיר אותו או לא הכיר. אם אני מדבר על זה במונחים טכניים, הקים את הרשומה שלו במערכת, למה? כי אנחנו רוצים להבטיח שכל אדם טרם כניסתו למוסד חינוך, עובר בדיקה ראשונית, עובר בדיקת רישום פלילי בדיוק כדי למנוע מצב שמעיין תיארה, שיש איזו אחריות כלשהי לגננת כשהיא קוראת למישהו.

הגננת עצמה היא לא המעסיק, הגננת עצמה היא שלוחה שלנו כמשרד החינוך ואם היא רוצה לבוא ולהכניס מישהו לגן, המשרד חייב לעשות לו בדיקה ראשונית. אני מדבר על בדיקה בסיסית של לבוא ולבדוק תעודת זהות, לבוא ולבדוק רישום פלילי בסיסי. זה דבר שחייב להיאמר. אסור להכניס אנשים out of the blue לתוך מוסד חינוך. חלק מהרעיון של הקמת המאגר היה שכל אדם כזה שרוצה להיכנס, חייב לעבור איזה רישום מקדים במשרד החינוך ובדיקה מקדימה במשרד החינוך.

מה שהיה בעולם הקודם לפני המאגר, שעדיין מתמשך אבל פה גם הנוהל שונה, הוא שהיה יכול להיות מצב שכולנו מכירים כהורים, כמי שהיו במערכת החינוך, שגננת הייתה חולה והיא ניסתה למצוא איזה פתרון, אז קוראים לאיזה שכן שהיא מכירה, לאיזה אדם שהיא מכירה. הבן אדם הזה, יכול להיות שהגננת מכירה אותה וסומכת עליה במאה אחוז שתוכל לסייע, ואני גם אזכיר, יש עדיין סייעות בגן שנמצאות, שמכירות את הילדים. האדם שמגיע הוא לא לבד. בעצם היא הייתה קוראת לבן אדם והבן אדם, משרד החינוך היה מגלה עליו רק אחרי שהיו מדווחים את השעות, על כן המאגר והנוהל החדש שנקבע מאז יוני 2017 היה לגבי הקמה של כל אדם שצריך להיות ממלא מקום, לעבור אישור מראש של משרד החינוך ורק אם משרד החינוך נתן את האישור מראש, אפשר להזמין אותו. זה נותן פה את המענה הראשוני, את השכבה הבסיסית של ההגנה שרק אנשים שאנחנו יודעים שיכולים להיכנס מבחינת רישום פלילי, מבחינת הכשרה בסיסית, יוכלו להיכנס.

זאת אומרת, אתם גם משחררים את הרשויות המקומיות מעיסוק בנושא בבוקר, אלא הכול יעשה דרך המאגר. בפועל דפקטו אני אומרת לך, מנהלת מחלקת גני ילדים היא מרכז השמה בבוקר אל מול עשר, 15 גננות שלא מגיעות, לרבות לשלוח סייעות במקום, על חשבון הרשות, ואף פעם משרד החינוך לא משפה עבור זה. בהיבט צדדי אני אומרת לך את זה מתוך ניסיון. כרגע כל מילוי מקום יהיה דרך המאגר ואם לא יהיה מילוי מקום, הגן ייסגר על פי הנחיות שלכם?

אורלי, אני אשמח להתייחס לדברים. מעיין מדברת מנקודת מבט של גננת ואנחנו רואים דברים ברמה מערכתית, אז הדברים נראית קצת אחרת. אני ברשותך מעדיפה רגע להתייחס לדברים ברמה המערכתית.

כמו שלירון אמר, אנחנו ממש מבקשים לבדוק את האנשים שנכנסים לתוך בית הספר עוד קודם לכניסתם. לא תמיד זה קורה, לצערי, ברמה הפרטנית של גן כזה או אחר או של בית ספר כזה או אחר ואנחנו מקפידים לטפל בדבר הזה כשאנחנו מקבלים את זה. בסופו של דבר המטרה שלנו שהמאגר הזה ישמש את כל מוסדות החינוך.

אני קצת מצרה על הדברים שנאמרו על ידי מיכל מנקס. אנחנו את העבודה על המאגר הזה עושים יחד עם השלטון המקומי. עבדנו על זה עם מנהלות גני הילדים ברשויות המקומיות. המטרה היא באמת לייצר מצב שבו אנחנו נותנים מענה יחד עם הרשויות לצורך מילוי מקום של גננות. אני מקווה שבבוא העת כן יהיה מצב שהמאגר הוא זה שנותן את המענה לכל הצרכים של מילוי מקום של גני הילדים ושל בתי הספר בכלל.

אני חייב להגיד פה משהו. אם משרד הבריאות היה עכשיו יושב פה ואומר לנו, תשמעו, יש לנו מחסור ברופאים, במקום הרופאים שלא יכולים להגיע בבוקר, אנחנו נשלח חצי רופאים, רופאים עם שנתיים לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, או מישהו שבא מהשירות הפסיכולוגי ואומר לנו, תשמעו, פסיכולוג אתה צריך אבל אין לי פסיכולוגים על הבוקר, הם חולים, אני אשלח לך את הנגר ממול, הוא עבר רישום פלילי מצוין. אני לא יכול להבין פה את כל הגישה.

הדיון הזה, יש פה משהו לא תקין. או שאנחנו מזלזלים בדבר הזה שנקרא גנן או גננת וההכשרה שלו היא לא רלוונטית והוא פשוט לא חשוב, וכל מי שלמד משהו אחר יכול למלא את מקומו או שלא. ברגע שיש מחסור למדינה בגננים, גננות, לזה יש פתרונות אחרים. עושים מלגות, עושים פתרונות, מכניסים אנשים למערכת. לי נשמע שעדיף לסגור את הגן על הבוקר. קרה איזשהו נס, לא יודע מה קרה, הסייעת גם חולה והגננת גם חולה, לסגור את הגן.

אני עבדתי כמה שנים בחינוך. אני לא יכול לתאר לעצמי שמישהו אומר לי על הבוקר, סמי, יש גן ברמלה, לא רחוק ממך, לך לשם, יש שם 40 ילדים, לך תעשה לי שם כמה שעות. אני לא יכול להבין את זה. יש פה משהו שהוא סותר את כל התפיסה של מה זה גננת, למה צריך הכשרה. יש פה משהו שפשוט אי אפשר להבין אותו. חברה פרטית שעושה מזה כסף, אני יכול להבין. היא יכולה לתרץ את זה בכל התירוצים שבעולם, אבל מדינה, משרד החינוך לא יכול לדבר ככה.

ענת, את רצית להתייחס לדברים. סוניה, אנחנו נחזור אליך עוד מעט.

קודם כל אני ממש מודה לך על האמירה שלך, חבר הכנסת. מדויק. אני שמעתי את מה שאמר עו"ד לירון ואני מוכרחה להגיד שהמשפטים שהוא אמר למעיין עומדים יותר מכל על הניתוק של משרד החינוך מהשטח. פשוט ניתוק מוחלט. גננת מספרת לנו כאן שהיא נמצאת בקבוצת וואטסאפ כדי לחפש לעצמה מחליפות. אנחנו לא יודעים מי האנשים האלה, אנחנו לא יודעים מאיפה הם באו, אנחנו רק יודעים שהן נמצאות בקבוצה ואפשר להזמין אותן לגן. יואיל בטובו משרד החינוך לקחת אחריות גם על נושא מאגר ממלאי המקום של הגנים. בית ספר זה פחות אקוטי. בגנים זה מאוד אקוטי, מאוד קריטי. בעיניי זה חושף את הילדים לבעיות קשות מאוד וגם חלילה לבעיות אלימות בהמשך. אני לא יודעת מי יגיע לגן יום אחד.

תודה ענת. מיכל, בבקשה.

אני מנהלת אגף גני ילדים בפתח תקווה ונציגת הנהלת האיגוד.

אני רוצה ברשותכם לאחד את כל מה שנאמר ולומר באמת כנציגה שהייתה בתוך הפיילוט של משרד החינוך, שכל הדברים שנאמרו כאן הם כולם נכונים. יש מאגר, הוא לא מספק. בשורה התחתונה אני חושבת שבפתיח הוועדה נאמרו הדברים הכי מהותיים. משרד החינוך חייב לקחת אחריות על נושא מילוי המקום של הגננות, והרשויות המקומיות, יותר מנשמח לסייע להן, כי בסופו של יום כשגן לא נפתח בבוקר, זאת הבעיה שלנו כמנהלות מחלקות גני הילדים, כי ראש הרשות שלנו לא מוכן לקחת על עצמו גן סגור, לכן אני חושבת שאת המאגר הזה צריך לתת פר רשות. חייב להיות מצב שבו המאגר יהיה פר רשות. האחריות תהיה על משרד החינוך לספק את אותם אנשים. הרשות המקומית תהיה שותפה כדי שהאחריות על מה שקורה בגן תהיה אחריות משותפת כמו שהיא קורית לאורך כל השנה, גננות וסייעות משתפות פעולה על מנת שנוכל לפתוח את הגן באופן המיטבי.

משרד החינוך לא יכול לברוח במצב של איזשהו מאגר, כי כמו שאמרה הגננת, זה לא מספיק שמצאת מילוי מקום. מצאת מילוי מקום, מצוין, עכשיו אתה צריך להעביר את השרביט, ולהעביר את השרביט זה אומר שהגננת צריכה להתקשר לאותה ממלאת מקום, לומר לה, אני לא מרגישה טוב, ככה תעשי היום.

להבדיל מבתי הספר שאליהם שולחים מילוי מקום ויש לנו מנהלת שהיא זו שאחראית על המילוי מקום הזה, בגני הילדים האחריות חייבת להיות של המפקחת ושל הגננת שנמצאת למעשה בבית אבל מילוי המקום הוא על הגן שלה. חייבת להיות אחריות של הפיקוח. כמו מנהלת בית הספר, חייב להיות לה מאגר של מילוי מקום, שהיא זו שתספק את מילוי המקום, שהיא תהיה זאת שאחראית על הרעיונות, שהיא תדע את מי היא שולחת.

אני רוצה לומר בכנות, אני הרבה מאוד לילות לא ישנה. אני שולחת הרבה פעמים סייעות במקום גננות. המאגר בקורונה קרס. הרשות המקומית נאלצה להוציא סייעות מגנים ולשבץ סייעות במקום גננות, ואני אומרת, בסופו של יום אני שלחתי את הסייעת.

העו"ד פה אומר, ועדות קבלה. כשאתה צריך לפתוח גן ילדים בבוקר, אתה לא עושה לא ועדה ולא קבלה. אתה שולח ואתה מתפלל שהכול יהיה בסדר. זה מה שאתה עושה.

תודה רבה מיכל.

אנחנו חייבים להתכנס לקראת סיום. אחרונת הדוברות בזום, דורית חזן.

בראש ובראשונה אני אגיד תודה על הדיון החשוב הזה. אני יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית. אני גננת 20 שנה ואני מכירה את המאגר הזה. עוד ב-2013 העלינו את הדיון הזה כשמצנע היה יו"ר הוועדה.

אני רוצה להגיב קודם כל לדברים של מיכל אונגר. גננת קמה בבוקר, אם היא חולה או בעלה היה במיון כל הלילה והיא הייתה איתו או הילד שלה, היא לא פנויה להסביר לאף אחד מה קורה בגן, וחשוב וראוי שיהיה מאגר של כאלה שהן גננות שהן יודעות לקראת מה הן הולכות, ושהמערכת שמפקחת תדע מי יש לה בגן, אם יש לה ילדים אלרגיים, אם יש בעיות או קשיים או הסייעת לפחות שהיא חלק מהצוות החינוכי תהיה מוכשרת מספיק כדי להבין מה זה אומר שילד נמצא במצב מצוקה כי ההורים שלו לפני גירושין או כל דבר אחר. בראש ובראשונה לפני שאנחנו חושבים על מאגר של מחליפות אנחנו צריכים לתקן את הנושא הזה.

אמר כאן חבר הכנסת, אני לא יכול להבין את זה שלא יהיה מאגר של גננות שהן גננות. כמו שלא כל אדם שישים חלוק לבן על עצמו ייקרא רופא, לא כל בן אדם שייכנס לגן ילדים או יפתח גן ילדים יכול להיקרא גננת. הזילות הזאת של מערכת החינוך בגננת, של המעסיק שלי, הוא בלתי נסבל. אני לא מסוגלת להבין את זה. מערכת כזו צריכה להבין שלפני הכול מי שפותח גן ילדים, מי שעתיד לעסוק בחינוך הגיל הרך, חובה עליו לעבור איזושהי הכשרה, איזשהו מבחן אישיות בדיוק כמו שמבקשים לעשות מבחנים קפדניים לרופאים, לטייסים.

אנחנו הגננות, מכשירות את הרופאים האלה, את הטייסים האלה, את חברי הכנסת, את המשפטנים. אנחנו מחנכות את העתיד. אנחנו המנהיגות של המדינה. אנחנו רואות את הילדים מגיל לידה ועד גיל שש. לא יכול להיות שכל אדם שיפתח גן ייקרא גננת או גנן. חבר'ה, תסתכלו מה קורה בזמן האחרון, כל אחת שמרביצה ואלימה כלפי ילדים. זה הילדים שלנו. יש לי נכדים, אני מפחדת לשלוח אותם לגן ילדים כי אני לא יודעת מי יעמוד מאחוי זה.

אני מקווה שלא אצטרך להוציא עוד נייר עמדה כמו שהוצאתי ב-2013, ושמהדיון הזה תצא בשורה, ובשורה שמחייבת את משרד החינוך להגדיר מי היא הגננת, מי יכולה לעבוד בגן הילדים. היא יכולה לפתוח גן ילדים? חובה מבחני אישיות.

אורלי, תודה לך על מי שאת ועל מה שאת מביאה לחינוך. אני מקווה שממך תצא הבשורה.

תודה רבה.

סוניה, את רוצה לומר כמה מילים לסיום?

לא, אני חושבת שאמרתי את הדברים בתחילת הדיון. אנחנו באמת במגמה לטייב ולשפר את המאגר לגני הילדים. אני באמת מאחלת לנו שאנחנו ניתן את השירות הטוב לטובת גני הילדים.

אוקיי, תודה רבה.

חברי הכנסת, יש לכם עוד איזושהי הערה?

אני הייתי רק רוצה אולי לסכם, פשוט הגעתי באמצע הדיון, סליחה על האיחור, הייתי בוועדה אחרת. אני חושב שקודם כל שינוי תפיסה. לצערי יש לי תחושה שמשרד החינוך חושב ששירותי גננות זה שירותי שמרטפות. אני חושב שכל עוד אנחנו לא נשנה את שינוי התפיסה הזה, לא יעזור מה שאנחנו נגיד פה ומה שאנחנו נעשה. אנחנו צריכים להתחיל תהליך של הכשרה. שיהיה מאגר, אבל תעשו מאגר רציני. תתחילו הכשרה, תראו איזושהי נכונות אמיתית לשנות פה את המצב.

אני לא הייתי שולח את הילד שלי אם ההסעה הייתה מאחרת בבוקר, עם נהג טירון, עם כל הכבוד.

תודה. רבותיי, אני במספר משפטים רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה, במיוחד כשאנחנו ערב פתיחת שנת הלימודים.

אין ספק, משרד החינוך, אמרתם בפה מלא שאתם לוקחים אחריות מלאה על שיבוץ הגננות ממלאות המקום. אני רק רוצה בהערת אגב לומר לכם שבפרקטיקה מי שנמצאת שם יום יום זו הרשות המקומית, זה מנהלת מחלקת גני הילדים שמוזעקת, ועל פי הכלל שלכם, של משרד החינוך בעצם לא אמורה לפתוח את הגן. אני רוצה לראות מה יקרה כשגן לא יפתח בבוקר ו-40 או 30 הורים צובאים על הגן ומייד הם בלשכת ראש העיר ובלשכת אגף החינוך, לכן מי שנמצא שם בחזית אלו אגפי החינוך והשלטון המקומי. אתם צריכים להבין את זה. לקיחת אחריות זה אומר שהם לא משמשים יותר כחברות השמה. מאחורי מאגר יש מפקחת.

עכשיו נדבר על המאגר. שמעתם כבר את ההערות. מי שיכולה להיכנס לגן ילדים זו גננת או גנן מוסמכים שהוכשרו לכך. יכול להיות שצריכה להיות קבוצה לכל מחוז כדי שתהיה מפקחת אחראית על הקבוצה הזאת שתכיר את האנשים, ואז כשמכירים את האנשים והמפקחת האזורית גם מכירה את גני הילדים, אז התיווך ל- SOSשל הבוקר, שזה קורה, אין מה לעשות, יהיה הרבה יותר מקצועי, הרבה יותר מוכר, הרבה יותר נכון.

אני מבקשת מכם, משרד החינוך, אתם בונים את המאגר עכשיו. אני מקווה שיש כבר בכל המחוזות מדריכות שאחראיות על זה. ראיון זה ראיון פנים אל פנים, לראות מי הבן אדם, לבדוק אותו בדיוק כמו שאתה מראיין כל איש חינוך שנקלט למערכת, ולבנות להם גם תהליך הכשרה במהלך שנת הלימודים.

ההורים שולחים את הילדים לגן ומרגע זה הם צריכים להיות משוחררים מדאגה. המינימום זה לדווח להם שהגננת הקבועה לא נמצאת היום ומי ממלאת את מקומה. הם צריכים לדעת את זה. לא צריך את הקורות חיים אבל אם כולן תהיינה מוכשרות, הם רק צריכים לדעת שנורית החליפה את נטע היום והיא תהיה איתם במהלך שלושת הימים הקרובים. להקפיד על רצף במילויי מקום במידה והגננת נעדרת יותר מיום אחד.

כל מה שנאמר, אנא קחו את זה כאינפוט. אנחנו מרגישים שזאת אחריות מאוד גדולה להיכנס לגן עם 35 זאטוטים חמודים ולהמשיך את התהליך החינוכי. צריך להתקיים שם תהליך חינוכי, לא שמרטפות ולא להשתמש במושג שעתי. גננת נכנסת היא גננת לכל יום הלימודים.

אני לא יודע אם אפשרי טכנית, לוגיסטית, אבל אני חושב, מאחר וזה הוזכר פה כמה פעמים וזה מאוד חשוב העניין הרגשי, האם יש אפשרות שלכל גן בעצם יהיה מאגר משלו כך שהילדים יוכלו להכיר את הגננות המחליפות מראש.

אני לא יודעת אם לכל גן אבל בטח למחוז ולאזור. אפשר לצמצם את זה כדי שהדמויות תחזורנה על עצמן.

אורלי, סליחה, אני רגע רוצה להגיד לכם מהשטח. אני ממש שמחה על הדיון אבל אני רוצה קצת להגיד לכם דברים מהשטח, מה אני חושבת שאפשר לעשות. יש מלא סטאז'ריות שהן מסיימות את הלימודים שלהן.

אני נתתי את המסגרת. אלו צריכים להיות נשים וגברים שמוכשרים לעניין. אנחנו יודעים שיש סטאז'ריות ויש סטודנטיות. אני רוצה לדעת שלגן הילדים נכנסת גננת כאשר הגננת נעדרת. עכשיו משרד החינוך יעשה עם זה כהבנתו.

אנחנו נערוך דיון מעקב אחרי פתיחת שנת הלימודים, גם לשמוע על המדריכות, על הרעיונות, על היקפי המאגרים ואיך זה עובד בפרקטיקה.

אנחנו קוראים למשרד החינוך, רק אנשי חינוך בעיניי יכולים להיכנס לגן הילדים. אנא הקפידו על זה פן נמצא את עצמנו במקום שלא היינו רוצים להיות בו, ולצערנו אנחנו חווים את זה בגזרה אחרת בשבועות האחרונים.


תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:43.