פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
19
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
17/08/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום רביעי, כ"ט באב התש"ף (17 באוגוסט 2020), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 17/08/2020
ישיבת המשך - הצעה ל"דיון מהיר" - "איחוד משפחות - בחינת נהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם" - של ח"כים תמר זנדברג ואוסאמה סעדי
פרוטוקול
סדר היום
ישיבת המשך - הצעה לדיון מהיר - איחוד משפחות - בחינת נוהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם - של ח"כים תמר זנדברג ואוסאמה סעדי
מוזמנים
¶
נטלי אור חן - מנהלת לשכת תל אביב, רשות האוכלוסין וההגירה
אייל סיסו - רח"ט קונסולרית, משרד החוץ
מיכל קנטר - אמנית איני מטעם ארגון
פליאה קטנר - מרכזת ומובילה את מאבק המשפחות המעורבות בימי הקורונה
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר תרגומים
ישיבת המשך - הצעה לדיון מהיר - איחוד משפחות - בחינת נוהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם - של ח"כים תמר זנדברג ואוסאמה סעדי
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
ברשותכם אני פותחת את דיון הוועדה בנושא איחוד משפחות, בחינת נוהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם. זו ישיבת המשך לדיון המהיר שהוצג כאן על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וחבר הכנסת אוסאמה סעדי.
אנחנו יודעים שמהפעם הקודמת יש התקדמות קלה, בדגש על קלה, מבחינת הנהלים ואנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מתקדמים ונותנים מענה גם למקרים המורכבים יותר, במיוחד במציאות שבה היום אנחנו כבר מדברים על כך שאנחנו מאפשרים לישראלים לצאת ליותר מדינות ולחזור ללא בידוד, דיברנו על זה גם בדיון הקודם, שום סיבה, במיוחד מהמדינות הירוקות, שלא ייכנסו מי שאינו אזרח ישראלי, אבל נמצא בזוגיות עם אזרחים ישראלים. אני פתחתי את זה ואמרתי שצריך בכלל לקבל תיירים מהמקומות האלה ואז זה יחסוך לכולם את כל הסאגה המיותרת הזו.
אנחנו נתחיל איתך, חברת הכנסת תמר זנדברג, אם יש לך משהו להוסיף או לשאול, ואחר כך נשמע את נציג משרד הפנים. בבקשה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
כן, תודה רבה. תודה על דיון ההמשך שבאמת אני גם רוצה שהוא יהיה מאוד מאוד ממוקד, לכן אני רוצה להתמקד. כמו שציינת, חלה התקדמות מסוימת, אבל היא קטנה ואני רוצה להצביע על דברים שעדיין לא התקדמו וגם להצביע על איזה שהיא בעיה מערכתית שבאמת קשורה גם לפתיחת השמים לתיירות.
קודם כל נתחיל מהבעיות. אחרי הדיון הקודם נוצרה קטגוריה של ידועים בציבור כאשר זה פורש באופן מאוד מאוד מצומצם על ידי משרד הפנים ולמעשה נשארה אפליה שאומרת שמשפחה, זוגיות, לפעמים ילדים שחיים ביחד ולפעמים בשתי מדינות או באחת המדינות או במדינות שונות בעצם לא יכלו להיפגש ונמצאים במצב הזה כבר חמישה או שישה חודשים. אחר כך הוסיפו עוד כמה קריטריונים יותר מפורטים, אבל יש לנו עדיין בעיות איתם ואני רוצה באמת בקצרה.
קודם כל בעיה טכנית, קביעת התור להוכחת הזוגיות בנציגויות או במשרדי הפנים יכולה להימשך שלושה חודשים, כלומר עכשיו בחודשים יולי-אוגוסט נקבעו תורים לאוקטובר והלאה. זה דבר לא סביר ואני מזכירה, מדובר במשפחה. זה אחת. שתיים, יש נציגויות, אנחנו לא יודעים אם בחלקן או בכולן, אבל לפחות בחלק גדול מהן שמאשרים רק זוגות שנמצאים בהליך מדורג לקביעת מעמד.
אני רוצה כאן להתעכב רגע ולפתוח סוגריים ולהגיד למה הדיון הזה הוא חשוב וחשוב שהוא יהיה כאן והוא חשוב שהוא יהיה מול משרד הבריאות בהקשר של הקורונה ולא מול משרד הפנים בהקשר של מעמד והתאזרחות כללית. אני עכשיו מדברת על זמן שגרה, יש זוגות שבזמן שגרה רוצים שאחד מבני הזוג יבוא לכאן ויעבור תהליך או התאזרחות או תושבות מתוקף זוגיות. זה בסדר גמור, יש הליך מול משרד הפנים, הליך מדורג, הוא דורש קריטריונים, 180 יום, הוכחת זוגיות, ידועים בציבור, כל הדברים האלה. אנחנו מדברים עכשיו על זוגות שלא רוצים בתהליך הזה, הם לא מעוניינים במעמד קבע בישראל, או שיש להם אזרחות במקום אחר והם באו לכאן עד תחילת הקורונה כתיירים, לכן דינם כדין תיירים, לכן כל העבודה מול משרד הפנים זו הכתובת הלא נכונה. משרד הפנים מחיל עליהם קריטריונים של התאזרחות במקום קריטריונים של כניסה לישראל בגלל קורונה. מכאן מתחילה כל הבעיה. אם נמצאים בהליך המדורג - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, אבל כאן יכולה להיות בעיה אחרת, סליחה רגע, כדי שאנחנו נחדד את הנקודה, ואז בעצם יכול כל תייר שירצה להיכנס לישראל, למרות עמדתי הקודמת, שאת מכירה אותה, אבל כל תייר שירצה להיכנס יגיד: כן, אני בזוגיות כאן עם פלונית אלמונית.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
יפה, אז כאן אנחנו צריכים להגיע להוכחת זוגיות ופה אני באמת חוזרת לקריטריונים. ההוכחה לצורך כניסה לישראל לבן זוג שבא על אשרת תייר לא דומה להוכחה של בן זוג שרוצה להשתקע ולקבל מעמד והתאזרחות.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אז אני אומרת, יש לנו זוגות רבים שמספקים מסמכים, תמונות, חשבון בנק משותף, מגורים משותפים, זה לא קשה להגיע למסקנה הזאת, פשוט רף ההוכחה צריך להיות הרבה יותר נמוך מאשר רף הוכחה לדרישת התאזרחות. דרישת התאזרחות זה משהו אחר, זה גבולות, זה הגירה, אני שמה את זה בצד, פה מדובר על אשרת תייר.
במציאות שבה אנחנו חושבים איך לאפשר לתיירים רגילים, כדי להניע את הכלכלה, כדי להניע את המלונאות, את ענף התיירות וגם כדי לאפשר לישראלים לצאת לתיירות לחו"ל, אין שום היגיון להטיל את הקריטריונים של התאזרחות וקבלת מעמד על אנשים שרוצים לבוא לחיות עם המשפחה שלהם. ושוב, חלקם ייסעו אחר כך ויחיו חלק מהשנה בחו"ל, חלקם יחזרו כי הם מנהלים מה שנקרא long distance relationship וכו'.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לכן כל הדרישות של האפוסטיל, של השהייה בארץ 180 יום ו-90 יום, היא לא רלוונטית לאנשים האלה. בואו נתייחס אליהם כתיירים עם סיבה מיוחדת. אם יש תייר עם סיבה מיוחדת של תיירות רפואית ויש תייר עם סיבה מיוחדת של לימודים בישיבה או במוסד סטודנטיאלי, באוניברסיטה, או סתם תייר ממדינה ירוקה שבא למלון באילת, אז בוודאי ובוודאי שהתייר בוויזת תייר שהוא בן זוג של ישראלי צריך להיות מעל כל אלה בתור כי זו משפחה, שכאמור, כזכור לנו, הזכות למשפחה היא זכות אדם שאנחנו רוצים לקדש אותה והיא חשובה.
לכן אני ממש חושבת שצריך להפקיע את כל הנושא מידי משרד הפנים, להעביר אותו למשרד הבריאות במסגרת הקריטריונים של הקורונה. מדינה שיש ממנה כניסה או שאפשר להכניס ממנה והזוג עומד בתנאים מינימליים שאפשר לראות אותם על ידי כל בר דעת, הוא לא הולך לקבל שהיית קבע או אזרחות או תושבות, שחררו.
יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה, היושבת ראש. ההקלה בנוהל שהוצגה לנו בשבוע שעבר בינינו לא עזרה לשום דבר ולאף אחד, עדיין יש אליי המון פניות. במיוחד כל אלה שנגיד שייכים לגוש של ברית המועצות לשעבר לא מצליחים להגיע לקונסוליה, בני הזוג פשוט לא מצליחים כי התורים שנקבעים להם זה שלושה, ארבעה, חמישה חודשים. אז מה עשינו בכך שעשינו הקלה בנוהל?
אני דיברתי עם הקונסולית במוסקבה, היא אמרה שהם עמוסים, שהם לא מצליחים לקלוט. אנחנו מדברים גם באוקראינה וגם בשאר המדינות אותו מצב. אני גם חושב שאנחנו צריכים לתת להם להיכנס כתיירים ואם יש להם מסמכים ובביקורת הדרכונים, אני שנים מתעסק בזה, הם אומרים עד כמה הם מומחים לזהות מי הגיע, למה, מאיזה סיבה וזה, בגלל זה הם גם מחזירים אותם חזרה. אז אם באים אנשים שבאים לבקר את המשפחה או להתאחד צריך לבדוק להם את המסמכים ולתת להם אישור להיכנס. אם אנחנו שולחים אותם לקונסוליה אז אפשר למחוק את הנוהל הזה, הוא לא שווה כלום, הוא לא עוזר לאף אחד.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
למה רק הקונסוליה? אם יש נוהל שיפשטו את התהליך, אפילו אינטרנטי או משהו מקוון.
יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
שולחים אותם רק לקונסוליה ובקונסוליה הם אומרים שהם לא עומדים בתורים, בלחצים.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני אומרת שוב, כל הבעיה מתחילה מזה שעל כניסה לישראל על ויזת תייר מחילים את הקריטריונים של כניסה מתוקף בקשת מעמד. זה לא אותו דבר, זה לא קשור.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
רשות האוכלוסין. נטלי, קודם כל אני אשמח שתתייחסי כאן להערות שהעלו חברי הכנסת ואני רק אוסיף על זה, למה לא לפשט את התהליך? למה צריך קונסוליה כשאתם בעצמכם מוציאים נוהל? אפשר לעשות את זה אולי אינטרנטי, הרי היום אנחנו יודעים לעשות את הדברים בצורה מקוונת. בקיצור, איך הופכים את זה לפשוט יותר?
נטלי אור חן
¶
ראשית אני אומר, מתחילת המאבק בנגיף הקורונה אני חושבת שאנחנו עשינו התקדמות מאוד מאוד גדולה בכל מדיניות הכניסה לישראל. החל מחודש יוני ועד הפעם האחרונה שעדכנו את המדיניות באתר שלנו, שזה היה ב-4.8, בעצם אפשרנו לבני זוג של אזרחים ישראליים, בין אם הם נשואים ובין אם הם לא נשואים, להגיע לישראל.
בבני זוג נשואים קל לנו יותר לבחון את הזוגיות, כיוון שהם רשומים במרשם האוכלוסין, הם הגיעו אלינו או לקונסוליה בחו"ל לעדכן את הנישואים, וכך אנחנו יכולים באמת לדעת שמדובר בזוגיות כנה. לגבי ידועים בציבור, אנחנו לא נפגשים איתם, כמו שאת אמרת והערת לחברת הכנסת תמר, אנחנו לא מכירים את הזוגות האלה, הם מעולם לא הגיעו אלינו, הם מעולם לא פנו לאחת מהלשכות - - -
נטלי אור חן
¶
גם לאשרת כניסה למדינת ישראל, בייחוד בתקופה זו, בין אם מדובר במדינה שפטורה מאשרה או ממדינה שאינה פטורה מאשרה יש צורך לפנות לאחת מלשכות מינהל האוכלוסין על מנת להגיש בקשה, לאו דווקא עכשיו להליך מדורג, בין אם זה למעמד קבע ובין אם זה מעמד אזרחות - - - ואשרת כניסה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני אומרת שוב, תתייחסי אך ורק לאלה שלא מבקשים ולא רוצים ולא מעוניינים במעמד, הם תיירים מבחינתנו.
נטלי אור חן
¶
אז אני אומרת, בן הזוג הישראלי שנמצא כאן בארץ, עליו לפנות ללשכת מינהל האוכלוסין, בין אם מדובר במעמד תייר בלבד, שזה הזמנה די פשוטה, ברוב הלשכות שלנו אין צורך לקביעת תורים, אלה אשרות ללא תיאום, הם באים בבוקר הם לוקחים מספר ובעצם צריכים לתת איזה שהיא הוכחה שאכן מדובר בבני זוג כמו תמונות משותפות, דרכי תקשורת ביניהם. זאת אומרת נטל ההוכחה הוא על בני הזוג, אנחנו לא - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי. בואו רגע נחדד את זה כדי שלא נצא מכאן ואז נגלה שיש אתגרים אחרים. הגיע אזרח ישראלי או אזרחית ישראלית, לא חשוב, הגיעו אליכם והביאו את כל ההוכחות האלה, בזה זה נגמר? זאת אומרת אתם נותנים להם את האישור להביא את אותו בן זוג שנמצא אי שם באחת המדינות?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
איזה קריטריונים? אם הוא הוכיח, אם יש לו תמונות, חשבון בנק משותף או כל דבר אחר?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אבל מה מספק? כדי שנדע מראש, שלא נגיע ואז יגידו: לא, זה לא מספק. חשוב שנדע את הדברים כי בסוף אנחנו מטרטרים את האנשים. ואגב, אני רק פותחת סוגריים, אני קודם כל חייבת מילה טובה, כל הפניות שהגיעו אליכם, לפחות מאיתנו, טופלו, אבל יצא שגם אנחנו מטרטרים אתכם בגלל הנושא הזה שאנשים לא באמת יודעים מה הקריטריונים ומה הם התנאים. תגדירו. תגדירו, שנדע. אנשים רוצים להגיע להביא בן זוג ממדינה אחרת מה צריך לקרות שם?
נטלי אור חן
¶
יש לנו שני נהלים שמתייחסים לבן זוג של אזרח ישראלי. ההליך הראשון זה אם הוא בחיים משותפים, שזה מה שנקרא ידועים בציבור, ההליך השני הוא על נישואים.
נטלי אור חן
¶
על אף שלא מדובר על רכישת מעמד במדינת ישראל רשום שם אילו מסמכים צריכים להביא על מנת להוכיח. עכשיו, בבקשה לתייר אנחנו לא מבקשים להביא את כל המסמכים שהם תעודות ציבוריות, לצורך העניין, שמאומתות באפוסטיל, אלא אנחנו מבקשים להביא כל הוכחה שיכולה להעיד על הקשר ביניהם, בין אם זה שיחות טלפון, תמונות משותפות, מכתבים מממליצים בצירוף של תעודת זהות של אחד הממליצים על מנת שאנחנו נדע שאכן מדובר בבן זוג, כי אחרת כל אחד יכול להגיד שאותו חבר או אותו מכר הוא בן זוג של אזרח ישראלי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
נכון. אוקיי, נטלי, אני רק רוצה עוד פעם לחדד. את אומרת שאם הם מביאים את כל אחד מהדברים שאת מנית כאן זה אומר שהם יוכלו להביא אותו? או שעדיין יש פרוצדורה מאחורי זה?
נטלי אור חן
¶
אנחנו לוקחים את הבקשה, במידה שהבקשה מאושרת אנחנו מעבירים את זה לגוף בתוך נתב"ג שגם שייך לרשות האוכלוסין ובעצם מציידים את הבן הזוג הזר באישור עלייה למטוס. עם האישור הזה הוא יוכל גם לעלות לטיסה וגם להיכנס למדינת ישראל.
נטלי אור חן
¶
יש תורים, אני לא אמרתי שאין תורים. אמרתי שיש הליך אחד שאם רוצים להביא בן זוג לקביעת מעמד - - -
נטלי אור חן
¶
לא, אני רק מפרידה. אני מסבירה ומפרידה. יש עוד הליך נוסף, שזה אשרות ללא תיאום, מגיעים בבוקר, לוקחים מספר, ההמתנה יכולה להיות קצת יותר ארוכה, אבל אמורים לקבל אותם באותו יום.
יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
נגיד דוגמה יש לי מישהי שהיא ישראלית שגרה בחו"ל, יש לה שני ילדים קטנים מאוד, לא יודע, היא לא הוציאה להם אזרחות, היא רוצה לבוא לבקר כאן את המשפחה. אז היא צריכה ללכת לקונסוליה ברוסיה שם היא צריכה לחכות, אומרים לה ממש, כמה חודשים ורק אז ייתנו לילדים להיכנס. היא תוכל להיכנס כישראלית.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
נטלי, למה, אגב, בסיטואציה כזו, שהיא יותר מובהקת מכל תמונה, שיחות טלפון וכו', ילדים, רואים אותם, מרגישים אותם, למה שם זה לא יותר פשוט? למה היא צריכה קונסוליה?
נטלי אור חן
¶
גם אם הם לא אזרחים יש חוק במדינת ישראל, אזרח ישראלי שחי בחו"ל עליו לרשום את ילדיו תוך 30 יום מיום הלידה.
נטלי אור חן
¶
אם הם רשומים אז אני אתן לאייל סיסו ממשרד החוץ להתייחס כי מי שמטפל באזרחים ישראלים שנמצאים בחו"ל זה הקונסוליה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
בדיוק, אזרחים מחו"ל ואז הם נאלצים ללכת לקונסוליה. זה לא עניין של משרד הפנים בארץ, זה דווקא העניין הקונסולרי, משרד החוץ.
מיכל וונש (כחול לבן)
¶
גברתי היושבת ראש, אני אסבך לך את זה עוד יותר כיוון שאנחנו דנים במקרים האלה בוועדת העלייה והקליטה, עשרות אם לא מאות מקרים של עולים חדשים שנמצאים כבר בארץ והמשפחות בחו"ל, לא משנה אם זה הורים של יולדות שהרחיבו את התקנות האלה שיוכלו לבוא לבקר, אבל יש לנו גם מקרים, עכשיו עכשיו, שהבעיה העיקרית, אנחנו מעריכים מאוד את מה שעושים במרשם האוכלוסין, אבל למשל יש לנו מקרים של מי שכבר יכולים לבוא לבקר, חולה סרטן סופני, הולך למות בארץ, הוא כבר נפטר, לצערי, בשבוע שעבר, ההורים צריכים להגיע מאנגליה, לבוא לבקר אותם ופשוט אין מדיניות רציפה, זה הכול רנדומלי, מקרה עולה, מקרה בא. זה הגיע אליי בגלל שהם עולים חדשים, אבל אין מדיניות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אמרנו שזה עוד הולך ומסתבך, אז גם זה כאן מסבך עוד יותר את העניין, אני רוצה להבין, נטלי. אם לפני רגע אמרנו כמה פשוט שתייר, מי שלא נמצא בתהליך נישואים, לא בתהליך מדורג, לא רוצה מעמד, עשינו הפרדה ואמרנו תייר הוא בן זוג שרוצה להגיע ולהיפגש עם בת הזוג שלו. אמרת שהוא מגיע אליכם, זה אפילו לא תורים של חודשים כמו שיש בקונסוליה, מציג הוכחות כמו תמונות, שיחות טלפון וכו', דברים באמת פשוטים, ופותרים את הסיפור. למה אישה עם שני הילדים שלה צריכה להגיע לקונסוליה, לחכות את כל התור, לעשות את כל הפרוצדורה כדי להגיע איתם לארץ? אני מנסה להבין את המידתיות פה.
נטלי אור חן
¶
הקונסוליה הישראלית היא בעצם הגוף החיצוני שלנו שמטפל בכל האזרחים הישראלים שנמצאים בחו"ל. אותה אישה שצריכה להגיע עם הילדים שלה צריכה להצטייד באישור עלייה למטוס. מי שמטפל בכל הנושא הזה ורשאי ויש לו את הסמכות לעשות את זה לאזרחים שנמצאים בחו"ל זה משרד החוץ, זו הקונסוליה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי, אז אנחנו תיכף נבקש מהקונסוליה שיפשטו את התהליך, שמי שיש לו ילדים שרשומים בארץ ונמצאים איתו, באינטרנט, בצורה מקוונת, אפשר לפתור את הסיפור.
יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
כל המקרים של איחוד המשפחות, עדיין בשביל לעלות לטיסה הוא צריך לעבור דרך קונסוליה ולקונסוליה הוא לא יכול - - -
מיכל קנטר
¶
קודם כל תודה על ההזדמנות להיות כאן. היא אמרה קודם, היא התייחסה, היא באה לקראתך לכאורה, אבל אז היא דיברה על בין נשואים ובין ידועים בציבור. לפי מה שידוע לי הדין הישראלי אומר שידועים בציבור זה מי שמנהלים משק בית משותף וכו'. יש בינינו זוגות שאחד חי בישראל, השני חי דרך קבע בחו"ל.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
זו בדיוק ההבחנה שהיא עשתה בין ידועים בציבור, בין אלה שנשואים לבין אלה שפשוט יש לו בן זוג בחוץ, הוא לא רוצה שום מעמד של אזרח, הוא בא כל הזמן על אשרת תייר. אנחנו בדיוק שם.
מר סיסו, בבקשה, למה עושים חיים קשים לאימהות עם ילדים כשילדים זה משהו שאפשר לראות ולחוש? לא צריך להוכיח.
אייל סיסו
¶
בוקר טוב לכולם. אני לא יודע מאיפה המידע שאתם שואבים, תסלחו לי. אף אחד לא צריך להגיע לקונסוליה, הכול נעשה במיילים, הכול נעשה באינטרנט. לא עושים חיים קשים לילדים, ההיפך, מהיום הראשון שקבענו את הנהלים קבענו יחד עם רשות האוכלוסין ויחד עם משרד הבריאות ואנחנו יושבים בוועדה וכל שבועיים מתקפים את הנהלים, קבענו שילדים לישראלים, גם כשהם לא נרשמו, למרות שהחוק מחייב אותם להירשם, אם הם באים לביקור, נאפשר להם להגיע, כל מה שהם צריכים לעשות הם שולחים מייל, לא מגיעים פיזית, אל הקונסוליה, עם דרכונים של ההורים, תעודת לידה של הילדים ומקבלים תוך שעה, שעתיים, שלוש, אישור להגיע.
אני לא יודע מאיפה המידע שאתם כל הזמן שואבים, שהם צריכים להגיע, שיש תורים בקונסוליות. זה לא נכון. זה לא מדויק וזה נאמר כל הזמן, כולל בוועדת הקליטה. המון המון דברים שנאמרים לא מדויקים. אז אני אעשה לכם סדר, ברשותכם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני אשמח שתעשה סדר, אבל רק כדי לסגור את מה שאמרת בפתיח, מי שנותן לנו את המידע הזה פעם אחת אלה זוגות שמגיעים אלינו אחרי שהם עברו את כל התהליך. אגב, במקרים שאנחנו התערבנו אנחנו שמענו גם מהקונסוליה שזה לוקח הרבה זמן כי הם מאוד עמוסים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
זאת אומרת זה לא מידע שאנחנו המצאנו, אלה דברים שאנשים שלכם כאן בקונסוליות אומרים, ואני להיפך, אני לא באה בביקורת, אני אומרת תקלו עליהם. אם אתה אומר שאפשר דרך אינטרנט ואם אתה אומר שיש אמצעים פשוטים יותר אז בוא נעזור גם להם וגם לזוגות. אז המידע הוא משם.
אייל סיסו
¶
אז נעשה סדר. קודם כל נקבעו קריטריונים מאוד מאוד ברורים, יש מדיניות מאוד ברורה. לצערנו, אני אומר את זה, זרים לא יכולים כרגע להיכנס לישראל, רק על פי קריטריונים שנקבעו, זוגות, חתונות, לוויות, סטודנטים, בני ישיבות וכו'. בנושא של בני זוג, בהתחלה הייתה חלוקה בין זוגות נשואים לזוגות שלא נשואים והייתה באמת חלוקה של מי שבא להשתקע ומי שלא בא להשתקע וכו'. מאוחר יותר, כעבור כשבועיים או חודש, עשינו דיונים נוספים, יש דיונים שנפגשים כל שבועיים בראשותו של פרופ' מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, נקבעו קריטריונים לבני זוג וגם בני זוג שרוצים להגיע לבקר את המשפחה, אם הם נשואים והכול בסדר, יש להם חיים משותפים והם מוכיחים את זה הם יכולים להיכנס לישראל וגם לבוא לבקר. הם שולחים לקונסוליה, זה מועבר אלינו למטה, אנחנו מעבירים את זה לרשות האוכלוסין בדיון שנעשה אד-הוק, על בסיס יום יומי, זה לא נמשך הרבה זמן, על בסיס יום יומי ורובם מקבלים את האישור.
מי לא מקבל את האישור? מי שלא מוכיח שהוא באמת בן זוג. מה זה בן זוג? זה יכול להיות נשואים במרשם האוכלוסין של ישראל, זה יכול להיות נישואים זרים, בארצות הברית או במקום אחר, הם מביאים תעודת נישואים מאומתת ומאפשרים להם להיכנס. זה יכול להיות תבחינים של ידועים בציבור, איך אנחנו בוחנים תבחינים של ידועים בציבור? חשבון בנק משותף, מגורים משותפים, כל דבר שהם חיים ביחד, מוכיחים את זה מקבלים ונכנסים לארץ.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
ומה קורה עם בני זוג שהם לא חיים ביחד, גם בישראל יש כאלה שגרים אחד בעיר כזאת, אחר בעיר אחרת.
אייל סיסו
¶
את יודעת לכמה כאלה אישרנו? מאות. מאות שבן זוג אחד חי בישראל ובן זוג אחד חי בחו"ל. הם הוכיחו שהם בני זוג.
קריאה
¶
יש לי שאלה. אתה אומר שאתם מאשרים, אבל אני הגשתי עבור הבת שלי והבן זוג שלה שנולד להם ילד במאי, הם שניהם גרים בספרד, ביקשתי בשבילם, הבאתי גם את חשבון הבנק המשותף, גם דירה משותפת, גם את הילד שנולד ששני ההורים רשומים, גם את המסמך של ידועים בציבור, שזה היה הרבה הרבה לפני הקורונה, זה ב-2019 שהם נרשמו וכל פעם דחו וכל פעם הייתה סיבה אחרת, כל פעם המציאו סיבה אחרת. אז אתם אומרים שאתם מאשרים, אבל בפועל אתם לא מאשרים. גם כשהרב של ברצלונה כתב שמומלץ שהיא תגיע לארץ עם התינוק, כלום.
אייל סיסו
¶
אני לא מכיר את המקרה. אני רוצה להגיד עוד פעם, בנושא של בני זוג, זה לא אישור בלעדי שלנו. יש נושאים שהם באישור בלעדי של משרד החוץ, כמו סטודנטים, כמו ילדים של ישראלים, כמו חתונות, כמו לוויות, זה רק משרד החוץ מאשר. כל הנושא של הזוגיות זה מגיע מהקונסוליות אלינו ולנתב"ג, למר אמנון שמואלי ולמשרד הבריאות, ויש דיון מיידי שנעשה על בסיסי יום יומי ובחלק מהמקרים מאשרים ובחלק מהמקרים לא מאשרים. זה לא אישור שלנו בלעדי. אנחנו, דרך אגב, כמשרד חוץ יותר ליברלים בקבוצה הזו.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
המקרה הזה שנשמע כאן הוא הרבה פחות מורכב ממה שאנחנו מציגים, כי שם יש אישורים וידועים בציבור והדברים מוכרים, ואנחנו בכלל הולכים למקרים עוד יותר מורכבים, שאין להם מסמכים, שהם לא ידועים בציבור, שהם גרים כל אחד במדינה אחרת. אני לא מצליחה להבין את השיח של כל מקרה שמגיע אנחנו בודקים אותו. למה לא לייצר איזה שהוא מתווה שהוא ברור לכולם, שהוא מפשט את התהליכים גם לכם, אבל גם לאזרחים. ואגב, משרד הבריאות אומר שאין להם שום התנגדות לשום סוגיה ושום החלטה שלכם. זה נוגע לרשות האוכלוסין וההגירה, במקרה שלך אתה אומר שיש דברים שנוגעים למשרד החוץ, תחליטו. תחליטו, יהיה אישור על ידי משרד הבריאות.
אייל סיסו
¶
לא, ממש לא. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק, יום יומי, עם רשות האוכלוסין וההגירה, אנחנו מדברים מאות פעמים ביום, הצוות שלנו פה והצוות שלהם. אמרתי, חלק מהדברים זה אישור שלהם. בני זוג שאומרים שהם חיים ביחד הם צריכים גם להביא איזה הוכחה, כי רשות האוכלוסין לא יאשרו להם להיכנס. גם אם אני אתן את האישור, או מישהו מטעמי ייתן את האישור, לא יאשרו להם להיכנס אם אין הוכחה שהם באמת בני זוג. אי אפשר לתת לכל אחד להיכנס.
אייל סיסו
¶
אני אלך איתכם על משהו אחר. אני אתמול הצעתי, ואני אשמח אם תקדמו, בוועדה אחרת, קבענו מדינות ירוקות, בואו נפתח את השערים למדינות ירוקות, למה צריך לתת להם אישורים בכלל? אני היום אמרתי לפרופ' מור יוסף ואמרתי את זה אתמול בוועדה אחרת, אם קבענו מדינות ירוקות אנחנו כמשרד חוץ נשמח שמי שבא ממדינה ירוקה ייתנו לו להיכנס, בין אם הוא תייר, בין אם הוא משהו אחר.
אייל סיסו
¶
המבחן צריך להיות המצב הבריאותי. הרי הפסקנו לתת לאזרחים זרים להיכנס בגלל ההיבט הבריאותי, החשש הוא שהם יביאו את הנגיף, אם קבענו שמדינות ירוקות אהלן וסהלן, בואו ניתן להם להיכנס ולא משנה לאיזה מטרה הם מגיעים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אייל, אתה צודק, לא במאה אחוז, במאתיים אחוז ואפילו יותר, אמרנו את זה גם בדיון שקדם לדיון הזה. אנחנו כרגע לא שם, לצערי, אגב, לא כי משרד הבריאות החליט כך, אבל לכם יש את האפשרות לפחות לגבי המקרים האלה להקל את התהליך. זאת אומרת אם אנחנו באותה תפיסה ומשרד הבריאות אומר לך שאין בעיה, אם אתה תחליט שעל פי הוכחה כלשהי שאתה תקבע אתה כן תוכל להכניס את האנשים האלה אז למה שלא נלך לשם? למה אנחנו צריכים לעשות את הכול קשה?
אייל סיסו
¶
כשאנחנו מקבלים את זה אנחנו מעבירים את זה לרשות האוכלוסין בנתב"ג, לא נטלי שדיברה קודם, אלא נתב"ג, מינהל ביקורת הגבולות, אם הם מאשרים אנחנו מאשרים את זה. אני מדבר על זוגות. ועוד פעם אני אומר, אנחנו יותר ליברלים ממה שנדמה לכם, אנחנו ממש ליברלים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא הבנתי את הסיפור. למה נתב"ג צריכים לאשר לי אם אתם מאשרים ומינהל האוכלוסין מאשר?
אייל סיסו
¶
יש הליך, אם הם מגיעים, בין לקונסוליה או בין ללשכת רשות האוכלוסין אנחנו מיידעים את נתב"ג אחר כך כי הם צריכים לתת את האישור, כי בסופו של דבר כשמגיע בן אדם הם משווים בין האישור שניתן לו בחוץ לארץ לבין הרשימות שיש להם. לצערי היו כאלה והחזירו אותם הביתה, לכן - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
למה הם צריכים אישור מחוץ לארץ? אומרת נטלי, הם מגיעים אלינו, אנחנו נותנים להם אפילו דרך אינטרנט, הם מקבלים את האישור מאיתנו, זה נשלח לשדה התעופה. אמרו לי שהוא לא צריך ללכת, לא לקונסוליה ולא לאף מקום אחר, אז אני לא מצליחה להבין מה באמת צריך לעשות פה.
אייל סיסו
¶
אז אני אסביר. בוא נפריד לשני דברים, לזוגות שרוצים להשתקע, שבאים להליך מדורג, ולזוגות שבאים רק לבקר. מי שבא לבקר ושניהם נמצאים בחו"ל זה מגיע אלינו, למשרד החוץ, לקונסוליה. לא מגיעים פיזית, זה מגיע במייל. לא צריכים להגיע, אין התייצבות. אנחנו מעבירים את הבקשה לוועדה, שזה ברמה היום יומית, זה אד-הוק, כל מקרה לגופו, אנחנו ממליצים לאשר בדרך כלל, מאשרים לנו מנתב"ג שקיבלו את זה, מבחינתם מאושר, אנחנו מוציאים לבן אדם את האישור בקונסוליה, שולחים לו את זה במייל. הוא לא צריך להגיע.
יש מקרים שצריכים להשתקע, שבן זוג אחד נמצא בישראל ובן זוג אחד בחו"ל, הם צריכים להגיע לרשות האוכלוסין, ללשכת רשות האוכלוסין, הם מבצעים את התהליך, לא הקונסוליה. אם שני בני הזוג בחו"ל הקונסוליה מבצעת את זה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי, אז אנחנו לא במקום הזה של ההשתקעות ושל הרישום, אנחנו במקום של התייר, לפי מה שאתה מתאר אנחנו בנופת צופים, כאילו הכול פשוט.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
לא, אבל הוא רוצה לבוא לבקר כתייר, הוא לא גר פה, הוא גר שם, היא גרה פה או הפוך, לא משנה, והם רוצים להתאחד. אני לא מבינה למה כל הפרוצדורה.
אייל סיסו
¶
עוד פעם, הפרוצדורה כי כרגע יש החלטה שזרים לא נכנסים לישראל. אנחנו רוצים לבחון את זה אד-הוק, לא אנחנו, רשות האוכלוסין רוצים לבחון את זה אד-הוק, לבדוק את זה, לבדוק שהם נשואים, שיש ביניהם קשר והם מקבלים את האישור אם יש קשר. הוכח הקשר הם נכנסים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, אתה הצגת את זה פשוט. אני מנסה להבין, אני לא רוצה להגיד כי זה לא אישי אליך, אבל אני מרגישה שאנחנו כאילו אטומים. אנחנו אטומים, זה לא עביר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
כן, אייל, כי בסוף זה התחיל מזה שאמרת שאין בעיה, הם צריכים רק לשלוח מייל והם מקבלים את התשובה, אחר כך עשינו הפרדה בין אלה שמבקשים להשתקע ורוצים מעמד וזה מינהל האוכלוסין, דיברנו איתם, אמרו לנו מה הסיפור שם. תיכף נגיע לקונסוליות, כשאתה אומר שאין שם תורים אנחנו אומרים שיש תורים כי הקונסוליות אומרות שהן עמוסות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בוא רגע נלך למקום הפשוט, של מי שנמצא בזוגיות עם מישהו בארץ והוא רוצה להגיע על אשרת תייר, כי זה מה שהוא עשה כל הזמן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
וממדינה ירוקה, לדעתי גם ממדינה אדומה אפשר לאשר את זה כי הוא מוכן להיכנס לבידוד, אבל הם מקיימים זוגיות. ואללה, לא כולם רוצים להתחתן ויש כאלה שנמצאים בסיבוב שני שלהם, או אני לא יודעת איך אתם קוראים לזה, ויש ילדים בפרק ב', לא משנה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
סליחה, יש פה אנשים שנמצאים בסיבוב ראשון כבר 30 שנה. בקיצור, איך אנחנו נותנים להם את האפשרות לקיים זוגיות בלי כל הפרוצדורות האלה?
אייל סיסו
¶
תראו, יש החלטה, לא שלנו, חבר'ה, של שרים שקבעו אותה, שכרגע זרים לא נכנסים וקבעו תבחינים מי כן נכנס.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אייל, תקשיב, יש לי פה את זה כתוב, אפילו לא בעל פה, שיהיה אפשר להגיד שלא הבנו לא נכון, משרד הבריאות אומר: תחליטו, אנחנו איתכם. הוא אומר, כתב את זה, 'תחליטו, אנחנו איתכם'. אז מה הבעיה שתחליטו? אתם תגידו על פי איזה נוהל, שיביאו שיחות טלפון, שיביאו תמונות, שיביאו מה שאתם תחליטו שהם יביאו ותסגרו את הסיפור.
אייל סיסו
¶
אז יש נוהל. היושבת ראש, יש נוהל שאומר להם מה הם צריכים להביא, הם צריכים להוכיח זוגיות. אם הם נשואים, את תעודת הנישואים, אם הם ידועים בציבור זה תבחינים של ידועים בציבור.
פליאה קטנר
¶
אייל, אין לי תעודת נישואים, אני לא נשואה, אני לא ידועה בציבור, יש לי חבר כבר שנה, תגיד לי מתי אני אראה אותו. באמת, אין לי אופציה. אני עושה את המאבק פה, אני לא ראיתי את בן הזוג שלי מאז מרץ. אתה יכול לדמיין לעצמך מה זה לעבור תופת של פנדמיה בלי לראות את בן הזוג כל כך הרבה זמן? אנחנו לא צריכים להתחתן בשביל זה, אנחנו חיים בשתי מדינות שונות כי זה מה שהחלטנו, זה התא הזוגי והמשפחתי שלנו, זה לא הולך להשתנות, זה משהו שבהחלטה. היום 2020 אנשים עושים כל מיני תאים משפחתיים, שנינו גרושים, יש לו ילדים שם, אני יש לי את החיים שלי פה, אנחנו לא הולכים להגר למדינות אחד של השנייה, לכל אחד יש את החיים שלו, הוא רוצה לבוא לבקר אותי.
אגב, אם כבר הזכרנו את נושא המדינות האלה שעלו, אז אני אמשיך את דבריה של חברת הכנסת זנדברג ואני רוצה לתת לך רשימה של מדינות שפתחו שעריהן לבני זוג, לא לאנשים נשואים, לא לידועים בציבור, לא לאנשים שיש להם דוקומנטציה, אנשים שבאים לאותו בן אדם שבודק את הדרכונים ומראים לו, הנה תכתובות שלנו, הנה תמונות שלנו מתנשקים, הנה חברים שכתבו שאנחנו זוג, הנה תצהיר של שנינו שאנחנו בני זוג, ובתוך המדינות האלה גרמניה, גרמניה זאת מדינה שכל כך הרבה מדברים עליה שניהלה את המשבר כל כך יפה, גרמניה כבר הודיעה, ואני אישית יש לי חברים שנסעו לשם, הודיעה שהיא מקבלת אליה בני ובנות זוג של אנשים שמגיעים לשם. צרפת, נורבגיה, צ'כיה, שבדיה.
באמת כל כך הרבה מדינות כבר פתחו את שעריהן לבני זוג, למה בן הזוג שלי, בוא תסביר לי, לא יכול לבוא לפה? הוא לא רוצה להשתקע פה, זה בדיוק ההיפך, מדינת ישראל כל הזמן מפחדת, בטוחה שכולם רוצים לבוא לגור פה, אז יש לי ככה הוקוס פוקוס, יש אנשים שלא רוצים לגור פה, בן הזוג שלי, גם אם תשלם לו מיליון דולר על הבנות שלו שם הוא לא יוותר, על הקריירה בשפה שלו הוא לא יוותר, הוא רק רוצה לפגוש אותי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אוקיי, הנקודה ברורה. אייל, איך פותרים את הדבר הזה? אומרת לנו נטלי ממינהל האוכלוסין, הסיפור של בני זוג הוא בידיים שלכם, אומר לי משרד הבריאות, מה שתחליטו מקובל עליו, איך פותרים את זה?
אייל סיסו
¶
אני חייב להגיד, חבר'ה, זה לא בידיים של משרד החוץ. אנחנו מבינים מה זה לחיות בחוץ לארץ ומה המדינות מאשרות או לא, יש פה מדיניות שנקבעה על ידי שרים וזה מה שנקבע, שכרגע זרים לא נכנסים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז למה אתה חוזר אחורה, אייל? זה ממקום של התעללות, באמת. עזוב את הנשואים ועזוב את הידועים בציבור, יטפל לנו בהם מינהל האוכלוסין. אומרת לנו נטלי ממינהל האוכלוסין, מה שקשור לבני זוג שהם לא ידועים בציבור, שהם לא רוצים מעמד, שהם לא נשואים, כל אלה שאנחנו משאירים שם הם בידיים שלכם. למה לא לפתור את זה? זה לא קשור לשרים ולא כלום, משרד הבריאות אומר שתחליטו והם איתכם.
אייל סיסו
¶
אני לא מסכים. אני אשמח אם נציג משרד הבריאות יגיע ו – אני מוכן מחר בבוקר, כמשרד חוץ, לפתוח לכל העולם את השער שייכנסו, אנחנו אחרונים שרוצים שהתבחינים האלה יהיו, בסדר? אנחנו להיפך, אז אי אפשר לבוא ולהפיל את הכדור על משרד החוץ, אנחנו בסופו של דבר מיישמים מדיניות שנדרשת מאיתנו כאן על ידי רשות האוכלוסין ועל ידי משרד הבריאות. ואם יחליטו לפתוח, וכרגע אנחנו יושבים והקונסוליות עמוסות, נכון, אבל לא צריכים לבוא אליהם, הם עובדים סביב השעון יום ולילה כדי לתת מענה לאנשים, ועוד פעם אני אומר, אנחנו הגוף היותר ליברלי פה ואין לי בעיה להגיד את זה גם לאחרים, אז אי אפשר להפיל את כל הדברים על משרד החוץ, אנחנו בסופו של דבר מיישמים את ההנחיות שקיבלנו. אנחנו מסייעים למדינה.
אייל סיסו
¶
ונשמח אם הגברת שדיברה, שבן הזוג שלה יבוא לבקר אותה, או שהיא תיסע אליו, דרך אגב, הרבה מדינות כבר לא מכניסות - - -
אייל סיסו
¶
מי אמור לאשר? יש שני שרים שקובעים, זה שר הבריאות ושר הפנים. יחליטו שמותר להיכנס, אהלן וסהלן, אנחנו נכניס, אנחנו עושים את המדיניות בסופו של דבר
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
משרד הבריאות אומר שהם יכולים ומינהל האוכלוסין, שזה משרד הפנים, אומר שהנושא של בני זוג הוא בידיים שלכם.
אייל סיסו
¶
לא, הוא לא בידיים שלנו. עוד פעם אני אומר, מי שקבע את הנהלים יושבים ברשות האוכלוסין, אנחנו שלוחה של רשות האוכלוסין בחוץ לארץ ואנחנו מיישמים איתם ביחד, עובדים איתם יד ביד ועובדים איתם ליישם את הנהלים שנקבעו. זה לא משרד החוץ שהחליט שעכשיו לא בא לו להכניס. ההיפך, משרד החוץ הוא גוף ליברלי שרוצה שכמה שיותר זרים יבואו לישראל, כי זו המטרה שלנו, לקיים קשרים עם העולם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אני חייבת להגיד לכם שאם אני מותשת, מכלום, אנחנו בסך הכול חצי שעה דיון בנקודה מאוד פשוטה, אני לא רוצה לחשוב מה האזרחים המסכנים האלה שפזורים על פני הגלובוס, מה הם מרגישים בניסיון שלהם להגיע לכאן. נטלי, את מוכנה להגיד לי, הנה את מול אייל, מי אחראי?
נטלי אור חן
¶
ככה, אם בן הזוג הישראלי נמצא בארץ, הוא מגיע ללשכת מינהל אוכלוסין על מנת להגיש בקשה והבקשה הזו נבחנת. אם שני בני הזוג נמצאים בחו"ל ומרכז חייהם לחו"ל עליהם לפנות לקונסוליה הישראלית שכמו שאייל אמר הם בעצם הזרוע הביצועית של - - -
נטלי אור חן
¶
אני חייבת להגיד שאנחנו בקשר יום יומי וגם משרד החוץ וגם רשות האוכלוסין וההגירה ואנחנו מאשרים מאות מקרים ביום. השיח הוא יום יומי, הוא על בסיס קבוע ועוד לא נתקלנו בבעיה שלא ניתן לה פתרון, אלא אם כן לא עמדו בתבחינים או לא עמדו בקריטריונים והיו - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז לנו יש, לנו יש הרבה בעיות שלא קיבלו פתרון. לפי מה שאת אמרת הם כן עומדים בתבחינים. עכשיו רגע, אני עוד פעם רוצה להפריד, הבנו את העניין של בני זוג שרשומים או שני בני זוג שנמצאים בחו"ל, שימי רגע בצד, אנחנו מדברים על בן זוג כאן ובן זוג בחו"ל, איך אנחנו יוצרים את המפגש? זה עדיין אתם? אין להם תעודות נישואים, הם לא ידועים בציבור, הם מקיימים חיים משותפים כל אחד ממקומו הוא. מה עושים?
נטלי אור חן
¶
אז אמרתי, אני כבר חוזרת על זה כמה פעמים. על מנת שאנחנו נדע, שאנחנו נכיר שמדובר בבני זוג הם צריכים להוכיח שהם בני זוג.
נטלי אור חן
¶
לא, זה לא מה שאמרנו, אני אמרתי שאם שני בני הזוג נמצאים בחו"ל הפנייה היא לקונסוליה בחו"ל, ואם אחד מבני הזוג, שזה בדרך כלל בן הזוג הישראלי, כי הוא זה שמגיש את הבקשה, נמצא בארץ, הוא פונה ללשכת מינהל האוכלוסין והדברים האלה נמצאים באתר ואנחנו מפרסמים ומעדכנים כל הזמן את האתר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
רגע, שנייה. יש לי שאלה. בואו נעשה קייס סטאדי, יש פה את הגברת פליאה, היא מקרה בוחן מבחינתנו, היא יושבת פה כבר דיון שני, יש לה בן זוג שגר בחו"ל, היא בסך הכול צריכה לפנות אליכם להוכיח שהם בני זוג והסיפור שלה אמור להיפתר, נכון? כי הוא עדיין לא נפתר.
פליאה קטנר
¶
אני לא פניתי היות שבפרסומים של הנוהל לא מופיע שאנחנו יכולים בכלל, זה רק נשואים או ידועים בציבור.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
אז סליחה, חברים, אני לא יכולה להתנהל בצורה כזו. באמת אני אומרת ואני אומרת את זה גם לכם, אתם לא יכולים לבוא לכאן לשולחן הכנסת על בסיס של תחושות בטן.
מיכל קנטר
¶
אני דיברתי עם רשות האוכלוסין ואני אז שמעתי את השם של מר אייל סיסו, ואיך? כי אמרו לי שאני לא עומדת בשום קריטריונים, תגישי בקשה לוועדת חריגים ואין לה סיכוי לקבל.
פליאה קטנר
¶
יש לנו את דנה, היא פה בזום, היא הגישה, יש לה אותם מוקלטים שהם אומרים לה: את לא תקבלי. שלוש פעמים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
פליאה, אני מבקשת עכשיו, אנחנו נמצאים גם מול נטלי וגם מול אייל, אנחנו דורשים מהם המון ואנחנו גם צריכים לדרוש מעצמנו. מה שאנחנו עושים זה את שני המקרים שלכם, אני מבקשת שבשבוע הקרוב אתם תפנו למינהל האוכלוסין במקום המגורים שלכם, תתעדו בבקשה את כל הפנייה, אנחנו נשמח גם לקבל עדכון בשוטף, כדי להבין איפה זה עומד ואנחנו רוצים לראות מה נדרש שם ואיך זה קורה בפועל, מקובל?
היו"ר יפעת שאשא ביטון
¶
בסדר. אז אנחנו מסכמים את זה. ולגבי אנשים שיש להם ילדים וצריכים להגיע יחד איתם לארץ, במיוחד ילדים שרשומים, אני מבקשת שיפשטו את התהליך, בין אם זה משרד החוץ ובין אם זה אתם, איפה שזה חונה. בבקשה לעשות את החיים קצת יותר פשוטים לאנשים, גם ככה הכול הפך להיות מאוד מורכב היום.
אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה, נטלי, גם לך וגם לאייל. אייל, אני מצטערת אם הייתה פה אי הבנה, אבל זה על בסיס מה שעלה כאן בדיון ואנחנו נעקוב אחרי שני המקרים האלה מול מינהל האוכלוסין. תודה רבה, הדיון נעול.
הישיבה ננעלה בשעה 11:35.