פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



8
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 90
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ח באב התש"ף (18 באוגוסט 2020), שעה 14:30

1. הצעת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התש"ף-2020
2. הצעת תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

תומר מוסקוביץ - מנהל רשות האכיפה והגבייה

ענת ליברמן - סגנית היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגבייה

רן מלמד - מנכ"ל, פורום ארלוזורוב

נס מי-פז - דובר, התנועה לקידום שוויון בהורות (הקשב"ה)

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

יפעת קדם


הצעת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התש"ף-2020

שלום לכולם, אני פותח בזאת את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא: הצעת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התש"ף-2020, והצעת תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התש"ף-2020.

ב-16 ביוני הכנסת הפכה את הוראת השעה בעניין מסלול מזונות להוראת קבע בחוק ההוצאה לפועל. במסגרת מסלול מזונות מבצעים פסקי דין למזונות עבור זוכות פרטיות ועבור המוסד לביטוח לאומי. כעת אנחנו מבקשים להסדיר את תקנות האגרות שמסדירות את האגרה במסלול מזונות, ואת התקנות הכלליות שמסדירות את הטפסים שצריך למלא כשמבקשים להעביר תיק למסלול מזונות, או כאשר מבקשים לפתוח תיק במסלול מזונות.

זה לא שקודם לא היו אגרות, אבל כשהוראת השעה פקעה גם התקנות פקעו. אנחנו מתקינים מחדש תקנות שהיו קיימות קודם, אין פה חידוש.

מדובר באותו נוסח שהיה.

גם סכומי האגרות נשארו אותו דבר?

כן.

הייתה פעם בחינה של האגרות?

כן. בשנת 2014, כשהמסלול נכנס לתוקפו בפעם הראשונה כהוראת שעה למשך שש שנים, אישרנו את האגרות. האגרות התבססו על מספר ממוצע של הליכי מידע ועל מספר ממוצע של הליכי עיקול. האגרה היא 64 שקלים בפתיחת תיק במסלול מזונות, אחר כך 60 שקלים מידי שנה.

ה"מידי שנה" מלווה את התיק?

כן. תיק במסלול מזונות הוא תיק שמתנהל לאורך שנים, בדרך כלל אם הילד הוא קטן - -

עד איזה גיל זה ממשיך?

תלוי מתי החייב ישלם.

עד שהבן הקטן מגיע לגיל 21?

יש תיקים שהחייב משלם כסדרו, ואז סוגרים לו את התיק.

יש תיקים שפתוחים 20 שנה?

בטח. הכל תלוי בחייב.

אם תיקים פתוחים 20 שנה, זו פשלה שלכם.

לא, כי החוב מתחדש כל חודש.

אנחנו לא מכתיבים לזוכה מתי להגיע. אם תסתכלו בכללי מנהל המערכת, אפשר לראות שמידי תקופה אנחנו מחדשים את העיקול. התוקף של העיקול הוא לשלושה חודשים. ברגע שאנחנו קולטים שיש חשבון באיזה שהוא מקום, או שיש איזה שהוא צד ג' שיכול להיות שמוחזקים אצלו כספים של החייב – הלשכות מונחות לנקוט עוד ועוד עיקולים. כל פעם מושקע סכום נוסף של כסף עבור ההליכים האלה ועבור הליכים נוספים שהמסלול נוקט.

הייחוד של מסלול המזונות זה שהמערכת עצמה פועלת בשביל הזוכה. זה לא שהיא צריכה ללכת ולהגיד: אני מבקשת להטיל עיקול, אלא העובדים במסלול עצמו פונים לרשם.

מי מבקר את העניין הזה? בקרה פנימית שלכם?

גם החטיבה המקצועית אצלנו שעושה כל הזמן בקרה, גם מבקר הפנים שלנו.

אנחנו מגישים דוח שנתי.

איך יכולה לצוף בעיה? הרי בסוף זה אנשים, זו לא מערכת ממוחשבת.

כל הזמן צפות תקלות. יש את החייב ואת הזוכה שאם הם נפגעים הם צועקים ראשונים. אם החייב והזוכה לא שמו לב, הבקרה הפנימית של החטיבה המקצועית שלנו עושה בדיקות שגרתיות כל הזמן, מבקר הפנים שלנו בהתאם לתכנית העבודה שאני מאשר לו עושה בקרות, יש עורכי דין חיצוניים שמציגים לנו תובענות ייצוגיות או דברים כאלה, ויש את מבקר המדינה לפי התכנית שלו. המערכת היא מערכת מאוד מבוקרת.

בפסקי הדין בגין מזונות החייבים מחויבים בסכומים שהם לא מסוגלים לעמוד בהם. להיות חייב הוצל"פ זה הסיוט הכי גדול של כל אזרח במדינת ישראל. כאשר גופים נתקלים במישהו שהוא חייב מזונות, הם מתייחסים אליו כאל מצורע, ואני אומר את זה על סמך לא מעט מקרים שנתקלתי בהם. הסנקציות שנוקטים בתיקי מזונות הן סנקציות שלא נוקטים בתיקים אחרים של חייבים. אם אדם חייב מזונות אבל זוכה בתיק אחר, אין לו אפשרות להשתמש באותם אמצעים חזקים כמו שנוקטים כנגדו. זה, לדעתי, פגם מאוד משמעותי בכל הנושא של חייבי מזונות במערכת ההוצאה לפועל, שהם לא מתייחסים לנושא הזה באופן הגיוני וסביר. אם אני מתייחס לתקופה האחרונה שבה למעלה ממיליון איש איבדו את פרנסתם או נפגעו מבחינה כלכלית, בנושא של חייבי מזונות הדבר לא בא לידי ביטוי, הם המשיכו לשלם את שלהם כאילו כלום לא קרה, כאילו המדינה לא במשבר. חייבי הוצל"פ נאסרים, הם מקבלים את כל הסנקציות הכי חזקות שרק אפשר. אפשר להביא לפה אנשים שלא רק נפגעו, הם גם "זכו" להיות נאסרים ממש בימים האחרונים. דבר כזה, לדעתי, צריך לקחת לידיים, לא לעשות תיקון של משפט כזה או להעביר הוראת שעה להוראת קבע. צריך לעשות את התיקון מהיסוד, מהמקום הנכון.

עוד מילה על נושא הביקורת. הביקורת לא נעשית בצורה אמיתית בהוצאה לפועל. היה דוח מבקר מלפני שנים שביקר באופן קשה מאוד את מערכת ההוצאה לפועל. שאף אחד לא יגיד שהכל מבוקר, שהכל תקין, שהכל בסדר, כי המצב הוא לא כזה. אני מקווה שהדברים שאמרתי יגיעו לצעדים אופרטיביים, לא רק יסמנו עליהם "וי".

מבקר המדינה אכן בודק את ההוצאה לפועל. דוח מבקר המדינה שהתפרסם לפני ארבע שנים וחצי היה הזדמנות מצוינת מבחינתנו לתקן. אם תרצה, אדוני היושב-ראש, נשב איתך ועם הוועדה ונראה לכם עשרות רבות של תיקונים שעשינו בעקבות דוח מבקר המדינה, מה שמוכיח שיש אצלנו ביקורת שעובדת.

צריך לזכור שגובה הסכומים לא נקבע על ידנו, הוא נקבע על ידי בתי המשפט למשפחה או בתי הדין הדתיים, לפי העניין. לנו אין שום סמכות להקטין חוב מזונות אלא רק לגבות אותו. בעניין הזה הטענות צריכות להיות מופנות לבתי המשפט למשפחה או לבתי הדין. מכיוון שחוב מזונות זה חוב שנועד להבטיח קיום ממשי של ילדים, החוק מאפשר הליכי גבייה שהם יותר חמורים מאשר הליכי גבייה במקומות אחרים. צריך לזכור שההליכים מופעלים על ידי רשמים, לפי שיקול דעת. אם חייב לא שילם שלושה ימים, לא מיד אוסרים אותו. אמצעי המאסר זה אמצעי הגבייה האחרון, הקיצוני ביותר שמופעל מאוד במידתיות על ידי הרשמים.

מסלול מזונות נכתב תוך שימת לב למצבם של החייבים וניסיון לעזור להם בכמה היבטים. קודם כל, אין שכר טרחה שמעמיס על החוב. בעוד שבחוב מזונות שמתנהל במסלול רגיל הזוכה זכאית לשכר טרחה, במסלול מזונות, מאחר והלשכה מנהלת עבורה את התיק, אין זכאות לשכר טרחה.

וממילא לא גובים את זה מהחייב.

נכון. כתבנו כללים לעניין ההליכים שנוקטים, כאשר להליכים החמורים של פקודת מאסר מגיעים רק במקרים הקיצוניים. אם תעיינו בכללים, תוכלו לראות שהשלבים הראשונים הם ניסיון לשיח עם החייב כדי להניע אותו לתשלום החוב בלי שנצטרך לנקוט נגדו הליכי גבייה.

בתקופת הקורונה נתנו כל מיני הטבות בכל מיני תחומים. איך בתקופה הזאת מצליחים לגרום לאיזו שהיא התחשבות במצבם של אנשים? יש אנשים שעד הקורונה היו משלמים, לא היו איתם בעיות, אבל מאז הקורונה התחילו בעיות. איך מזהים דבר כזה? איך עוזרים לדבר כזה? האם זה בכלל בשדה שלכם?

היו הקלות מסוימות. את חוב המזונות, להבדיל מחובות אחרים, החריגו. לקטינים לא איכפת אם יש קורונה כשהם רוצים לאכול ארוחת ערב. בתחילת תקופת הקורונה יצאה הוראה של מנהל המערכת לעובדי מסלול מזונות לנקוט כמה שפחות בהליכי גבייה. בחודש הראשון, אם אינני טועה, הייתה הנחיה לעובדי המסלול לעשות שיחות עם החייבים, לנסות לגרום להם לשלם את החוב בלי לנקוט נגדם הליכי גבייה. יש את הגורם השיפוטי במערכת, שזה רשם ההוצאה לפועל.

הוא יכול להפעיל שיקול דעת?

ברור.

הייתי רוצה להגיד דבר אחד שנוגע ישירות לנושא של המזונות, ודבר שני לגבי התנהלות מערכת ההוצאה לפועל בתקופה הזאת של הקורונה בכל הנוגע לגביית חובות. בנושא חובות המזונות הייתי בדרך כלל עומד פה ובאופן אוטומטי מגן על זכותן של הנשים לקבל את הכסף שמגיע להן, אבל אני בהחלט חושב שמשבר הקורונה הביא אותנו לבעיה מורכבת שצריך לתת לה פתרון, כשהפתרון לא יכול לבוא, לדעתי, מלשכת ההוצאה לפועל, הוא צריך לבוא דווקא מהביטוח הלאומי. אני חושב שדווקא היום צריכים לעשות תיקונים בחוק הביטוח הלאומי שיאפשרו לאימהות חד-הוריות שלא נמצאות היום במסלול מזונות של המוסד להגיע אליו ולקבל את הכסף, ושהביטוח הלאומי ימשיך את תהליך הגבייה, בין אם דרך ההוצאה לפועל, בין אם באופן ישיר מול האבות הגרושים שצריכים לשלם בסופו של דבר את הכסף. העסק כרגע נמצא לפתחו של הביטוח הלאומי. הייתי מבקש מאוד שכיושב-ראש ועדה תפנה לביטוח הלאומי, למנכ"ל הביטוח הלאומי, כדי שיחד עם שר הרווחה ושר המשפטים יראו איך אפשר לתקן את המצב.

האמירה השנייה נוגעת לתקנות. אני חושב שאין שום סיבה להתקין היום תקנות שמטילות עוד עול כלכלי על חייבים בהוצאה לפועל, בטח ובטח בחייבי מזונות. אני חושב שאסור לוועדה לאשר היום את התקנות האלו, היא צריכה להחזיר אותן ולקבל אותן מחדש רק לאחר שיהיה קצת רוגע מנושא הקורונה.

איזה עול חדש אנחנו מוסיפים בהתקנת התקנות?

לפי מה שקראתי בתקנות, ואולי קראתי לא נכון, יש תוספת של אגרה אחרי שנה.

האם התקנות של עכשיו מטילות משהו נוסף שלא היה קודם?

התקנות נשארו כפי שהן. אותו סכום ששולם בעבר משולם גם היום.

נחה דעתי. אני מקווה שגם דעתך נחה.

כן. יש בעיה גדולה בכל מה שקשור בפעילות מערכת ההוצאה לפועל ומערכת הגבייה הממשלתית בתקופת הקורונה. מצד אחד אנחנו שומעים שהממשלה פועלת מול הבנקים ומול גופים אחרים כדי לבטל או להקפיא הלוואות ומשכנתאות, ומצד שני מערכת ההוצאה לפועל, למעט חודש אחד שהיא לא עבדה, עובדת במלוא עוצמתה. הבעיה גדולה מאוד ברמת הריביות. גם אם לא גובים, הריביות נאספות בצורה מהותית ומשפיעות מאוד על החייבים, בין אם זה חייבים חדשים, בין אם זה חייבים שנכנסו על התפר ונמצאים היום בפנים.

אתמול בלילה עברה הצעת חוק בקריאה ראשונה, הצעת חוק ממשלתית שהולכת לטפל בדיוק בעניין הזה בתקופת הקורונה. אני אשמח שתשתתף בישיבות.

לאחרונה עסקו הרבה מאוד בנושא של ניגודי העניינים שיש לשופטים בבתי המשפט השונים. ניגודי עניינים כאלה קיימים גם בקרב רשמי ההוצאה לפועל שנמצאים במעמד של שופטים. מסתבר, וזה מבקשת חופש מידע שהגשנו, שהם לא חתומים על ניגודי עניינים. אנחנו חושבים שהוועדה חייבת להתחיל לקדם את הנושא הזה.

כללי הפסילה שחלים על שופטים חלים גם על רשמי ההוצאה לפועל. ההבדל הזמני בינינו לבין הנהלת בתי המשפט - שאנחנו לא פרסמנו רשימת מניעויות. זה נושא מורכב, אנחנו עובדים על זה. בין אם מפורסמת רשימת מניעויות ובין אם היא לא מפורסמת, הרשמים מחויבים בזה.

כמובן שאור השמש הוא תמיד טוב.

יש לנו עם זה איזו שהיא בעיה טכנית, אבל אנחנו על זה.

תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) (תיקון), התש"ף-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ולפי סעיפים
83(א)(3) ו-108 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, באישור שר האוצר לפי
סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת חוקה, חוק
ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת 1. בתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968 (להלן -
תקנה התקנות העיקריות), אחרי תקנה 3א יבוא:
3ב "אגרה בעד ביצוע 3ב. (א) הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מזונות
הליך מזונות לפי פרק א'2 לחוק או הועבר תיק מהמסלול
הרגיל למסלול מזונות לפי סעיף 20כ לחוק,
תשולם אגרה לפי פרק (א)(4)(א) בתוספת,
נוסף על האגרה הקבועה בפרט (א)(4); אחרי
שנה ממועד פתיחת התיק, ומידי שנה אחריה,
תשולם אגרה נוספת לפי פרט (א)(4ב) לתוספת.

(ב) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר תיק
ממסלול מזונות למסלול רגיל לפי סעיף 20יט
לחוק, וננקטו הליכים בתיק, לא תוחזר האגרה
ששולמה לפי פרט (א)(4א) או לפי פרט (א)(4ב)
בתוספת אם שולמה, אך לא תיגבה אגרה
נוספת לפי הפרטים האמורים.

(ג) נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר
למסלול רגיל ובאותה שנה לא ננקטו בו
הליכים, יוחזר סכום האגרה לפי פרטים
(א)(4א) או (א)(4ב), לפי העניין";

תיקון 2. בתוספת לתקנות העיקריות, בפרט (א), אחרי פרט משנה (4) בא:
לתוספת

"(4א) בקשה לביצוע לפי פרט (א)(4)
שהוגשה במסלול המזונות 64 שקלים בעת הגשת הבקשה

(4ב) אחרי שחלפה שנה ממועד 60 שקלים.
פתיחת התיק ומידי שנה

מי בעד אישור תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), ירים את ידו?

הצבעה
אושר.

התקנות אושרו.

תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התש"ף-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 20כג ו-88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
(להלן – החוק), ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד –
1984, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות
אלה:

תיקון 1. בתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן – התקנות העיקריות),
תקנה 1 בתקנה 1, אחרי ההגדרה "מערכת מיכון" יבוא:

"עובד מסלול מזונות" – עובד במסלול המזונות, כהגדרתו בחוק;";

תיקון 2. בתקנה 14 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:
תקנה
14 "(ג) לעניין הליך במסלול מזונות לפי פרק א'2 לחוק, תוגש הבקשה
לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד מסלול המזונות או ביוזמת עובד
מסלול המזונות אם קיבל מידע שעלה ממנו חשש ממשי שהחייב
עומד להבריח נכסים או לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או
להבטיח את פירעונו, או אם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות
לעשות כן; לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות
בבקשה";

הוספת 3. לפני תקנה 102 יבוא:
פרק
ח'2
"פרק ח'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות

"דרכי הגשת 101ו. זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מזונות או
בקשה לביצוע העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות
במסלול יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת
מזונות הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות
אלה, שאלון ביחס לכל חייב בתיק, וכן
הצהרת זוכה לגבי זוכה שאינו המוסד,
המהווים חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע,
לפי טפסים 21ב, 21ג, 21ד ו-21ה שבתוספת
הראשונה, לפי העניין.

דרכי דיווח 101ז. חייב יגיש לפקיד לשכה שבה מתנהל התיק
של חייב הודעה בכתב על תקבול ששילם לזוכה
כאמור בסעיף 20טז(ג) לחוק או ישלח אותה
באמצעות תקשורת בין-מחשבים, דואר
או פקסימיליה."

תיקון 4. בתקנה 123א(ב) לתקנות העיקריות, אחרי "במסלול מקוצר" יבוא
תקנה "או במסלול מזונות".
123א

תקנה 5 היא תקנה שמוסיפה את הטפסים.

מי בעד אישור תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התש"ף-2020, ירים את ידו?

הצבעה
אושר.

התקנות אושרו פה-אחד. תודה רבה ובהצלחה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.