פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



23
ועדת הפנים והגנת הסביבה
19/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 55
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ט באב התש"ף (19 באוגוסט 2020), שעה 9:00

אפליה בתקציב הקהילה הגאה מצד עיריית ירושלים

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
איתן גינזבורג

ניצן הורוביץ
תמר זנדברג
יוראי להב הרצנו
תהלה פרידמן

ערן גלובוס - יושב-ראש שותף, הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות

אריאלה רג'ואן - סמנכ"לית, ראש מינהל תרבות ופנאי, עיריית ירושלים

רוני אהרון פופולר - מנהל מחלקה בכיר תמיכה ובקרה במינהליים, עיריית ירושלים

דן בן טל - עו"ד ראש צוות בכיר ייעוץ לאגפים, עיריית ירושלים

תומר רוזנר

לאה קריכלי

הדר אביב

אפליה בתקציב הקהילה הגאה מצד עיריית ירושלים

בוקר טוב לכולם, ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מוקדשת הבוקר לנושא אפליה בתקציב הקהילה הגאה מצד עיריית ירושלים, בתקציב הבית הפתוח של הקהילה הגאה בירושלים. ברקע יש גם עתירה שהגיש הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים נגד העירייה, בשל הסירוב הזה שלה לדון בהמשך התקצוב של המוסד כפי שהיא מחויבת על פי חוק. אנחנו כאן כדי לברר את הנושא ולדאוג לתיקון אפליה, אם היא קיימת, ולדאוג שמתקיים יחס שוויוני, הגון, שקוף, כמתחייב.

איתן גינזבורג, אתה הגשת את הבקשה. אני נותנת לך את רשות הדיבור הראשונה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, ותודה רבה על הנכונות וההיענות המהירה לקיום הדיון הזה. זה לא דבר מובן מאליו. בעצם אולי אצלך זה כן מובן מאליו, אבל בכל מקרה תודה רבה.

אנחנו נחשפים שנה אחר שנה למה שנראה כמו אפליה מתמשכת כנגד הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים, שהוא בעצם המרכז הקהילתי לקהילה הגאה לכל מחוז ירושלים, לכל מי שגר במחוז ירושלים. זה המקום היחיד שנותן שירותים קהילתיים שונים לחברי הקהילה הגאה.

כמו שיש הרבה מאוד מינהלים קהילתיים בעיר ירושלים, שהם רובם מרכזים קהילתיים שנותנים שירותים בדרך כלל גיאוגרפיים שכונתיים, קיימים גם מינהלים קהילתיים שנותנים שירותים רחבים יותר לאוכלוסייה מפוזרת, לאוכלוסייה ייעודית, כמו יוצאי בוכרה וכולי. אנחנו מתרשמים, לפחות כך זה נראה, שלאורך שנים הבית הפתוח מופלה לרעה בכל הנוגע ליחס העירייה מבחינת התקצוב לעומת המרכזים הקהילתיים האחרים ברחבי העיר.

והדבר הזה בא לידי ביטוי גם ברמת התמיכות שהעירייה מעניקה למוסדות, דוגמת המרכזים הקהילתיים השונים שהם עמותות, הם לא מחלקות עירוניות, וגם ביחס לשירותים שאותם רוכשת העירייה מאותם מרכזים קהילתיים. במרכזים קהילתיים העירייה רוכשת שירותים בסדר גודל של כמעט 12 מיליון שקלים בשנה, מהבית הפתוח לא נרכש ולו שירות אחד מטעם העירייה. כלומר, כל השירותים שמעניק הבית הפתוח הם שירותים שהבית הפתוח מעניק אותם מתקצוב של תמיכות או של תרומות, ולא משירותים שהעירייה רוכשת. זה דבר מפלה, ובטח דבר שצריך להישאל ולעלות על סדר היום הציבורי.

צריך לדעת שהבית הפתוח – ונמצא פה גם ערן גלובוס, שהוא יושב-ראש הבית הפתוח, ואני חושב שיהיה נכון שיאמר גם כמה מילים ויציג את פעילות הבית הפתוח – נותן מגוון רחב של שירותים, גם רווחתיים, גם בריאותיים, גם קהילתיים, גם תרבותיים, ומהווה לפעמים גם בית מוגן למי שחש את הצורך ומשייך לקהילה הגאה.

אני מחכה לרגע שבו נוכל לשמוע את עיריית ירושלים שתשיב ותאמר את דבריה, וגם שיח מתוך כוונה ותקווה שבסופו נקבל הודעה שעיריית ירושלים תתייחס לבית הפתוח בצורה שוויונית ובצורה נאותה, כפי שמתייחסים לכל מרכז קהילתי ומינהל קהילתי אחר בעיר.

תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

אני רוצה להודות לך, גברתי היושבת-ראש, על קיום הדיון החשוב הזה, ולך, חברי איתן גינזבורג על היוזמה. הדיון הזה הוא חשוב בעיקר כדי לתהות לגבי עיריית ירושלים ומדוע היא בוחרת להמשיך במסורת ארוכת שנים של אפליית הקהילה הגאה. יושב פה ערן גלובוס, ובזום יש את אלון שחר, שניהם המנהלים של הבית הפתוח לסובלנות ולגאווה, שמבצע פעילות יוצאת דופן. ואני רוצה לברך אותם גם על הפעילות שלהם וגם על הגישה שלהם.

הפעילות שלהם היא רחבה, היא מורכבת. זאת עיר הבירה של ישראל ויש בה כל כך הרבה מורכבויות, ומול המורכבויות האלה הם מצליחים לייצר פעילות שוקקת, סובלנית, רחבה, שנוגעת גם בפנים הקהילתיים וגם בפנים החברתיים, גם בבריאות, ולא רק בקהילה הגאה אלא גם במעטפת שעוטפת את הקהילה.

אבל לא רק על הפעילות אני רוצה לברך אותם, אלא גם על הגישה שלהם. כי מול אפליה מתמשכת, אסורה ובעיניי גם דוחה, מצד עיריית ירושלים, הם לא בוחרים להילחם. הם בוחרים להושיט יד, להגיע להבנות, לנסות לראות איך מונעים את הפנייה לערכאות המשפטיות. אך פעם אחר פעם הם נתקלים בקיר ברזל, קיר חוסם, בחוסר הבנה לצרכים, בחוסר רגישות למה שצריך להיות. ולפיכך הם פונים כל הזמן לבתי משפט בעילות כל כך צודקות, ולפיכך אני לא מצליח להבין את עיריית ירושלים. אני פשוט לא מצליח להבין.

חברים, אם תתעלמו מהקהילה הגאה, היא לא תיעלם. אם תחוקקו חוקים שמפלים אותנו, הצרכים שלנו לא ייעלמו, הם רק יחריפו. אני לא מצליח להבין את ההתעלמות המתמשכת מהצרכים של הקהילה הגאה. אבל אני רוצה לעלות שלב בתהייה מול עיריית ירושלים.

את האפליה הבנתי. השאלה היא אם אי פעם ניגשתם לעשות איזושהי הערכת צרכים של הקהילה הגאה בעיר. להתעלם, אני מבין. אבל השאלה היא אם מלבד ההתעלמות, האם ניגשתם לעשות איזושהי עבודת מטה שקשורה לקהילה הגאה הגדולה שחיה ומתקיימת בירושלים? הערכת צרכים, הערכת מצוקות, רגישויות. ואם כן, אם ביצעתם, ויכול להיות שביצעתם ואני חוזר בי, מה עלה מסקירת הצרכים הזו?

יוראי, אנחנו קצרים היום בזמן. אנחנו חייבים לשמור זמן גם - - -

כן, כן. מאה אחוז.

אני רוצה לחזק את מה שחברי גינזבורג שאל. למה הם לא מבצעים קניית שירות מהבית הפתוח כמו שהם מבצעים מ-31 המינהלים הרגילים שמתקיימים בירושלים?

ואם הם מתעקשים להתייחס לבית הפתוח בתור מרכז קהילתי מפוזר, מדוע הם לא נותנים את הקריטריונים שכל מרכזים קהילתיים רגילים עומדים בהם? שזה תמיכה - - -

יוראי, בוא נשמור את השאלות לאחר כך.

אלה שאלות שאני רוצה להציג לעיריית ירושלים.

בסדר. ברגע שהם יעלו בזום, אפשר יהיה לשאול אותם שאלות המשך. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.

תודה לכולם. אני מכיר את המאבקים האלה כבר הרבה שנים, עוד מההקמה של הבית הפתוח, וכל השנים היה צריך להילחם בעיריית ירושלים ותמיד עיריית ירושלים הפסידה. אז לתשומת ליבה של עיריית ירושלים הנוכחית, גם אם ילכו הפעם שוב לבית משפט, וכבר הלכו הרבה פעמים לבית משפט, לא רק שהעירייה תפסיד, היא תצטרך לשלם בדיעבד כולל מה שהיא לא העבירה. וגם לפעמים, כמו שהיה במקרה של ראש העיר לופוליאנסקי, לפעמים חייבו אפילו את ראש העיר בפיצוי אישית על כל מיני אפליות בקשר לבית הפתוח ולקהילה הגאה.

אז כדאי לעיריית ירושלים ללמוד מההיסטוריה, וכבר שנים רבות שזה כך, שכל פעם שעיריית ירושלים, ואני מבין ממה זה נובע – מלחצים של חרדים, מלחצים של הימין, לא אוהבים בעיריית ירושלים את הקהילה ואת הבית הפתוח, אבל עיריית ירושלים תמיד הפסידה במאבק הזה, תמיד הפסידה, והיא תפסיד גם עכשיו. אז כדאי לה להבין את הצורך – זה כמו מתנ"ס על אזורי – לתת את מה שהיא אמורה לתת, לא לנסות לעשות פה עוד פעם קומבינה ולהתחמק, כי היא תפסיד שוב.

זה היה אצל כל ראשי הערים ואצל כל הממשלות, והבית הפתוח עבר כבר הרבה הנהלות וועדים, ותמיד עיריית ירושלים הפסידה, כי היא בצד הלא צודק במקרה הזה. אז שיפסיקו את זה, שיעשו מה שהם צריכים, הם צריכים להעביר. הם עשו, אבל צריך לעשות יותר ובהתאם לקריטריונים שנכונים לגבי כל מיני מתנ"סים וקהילות אחרות. הקהילה הגאה היא לא הפעילות הקהילתית היחידה בעיר ירושלים. יש עוד. אז שיעשו לפי הסטנדרטים, והם יודעים בדיוק מה הם, והבית הפתוח עובד מולם. וגלובוס איש רציני, וזה לא באוויר, ויושב עם עיריית ירושלים. אז שלא יתחמקו ויסדרו את זה כבר. כי אם ילכו עוד פעם לבית משפט, הם שוב יפסידו, ופשוט גם ישלמו יותר. אז כדאי גם מהבחינה הזאת. תודה.

תודה. חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה.

לפי דעתי, אני נציגת הירושלמים פה.

זה נכון.

לא, יש פה. אני סופרת כמה ירושלמים, וירושלמים יודעים שהדיון הזה על הבית הפתוח הוא לא רק מהזווית של שוויון. הוא גם שאלה של מה ירושלים רוצה להיות, איזו מין עיר ירושלים רוצה להיות. האם ירושלים רוצה למלא את הייעוד שלה להיות עיר שחוברה לה ושעושה את כל ישראל חברים, זאת אומרת, שעושה מקום לכולם ושלכולם יש בה מקום. ולאורך השנים הסוגיה של הבית הפתוח היא נייר לקמוס לדבר הזה. בתל אביב היה את הרצח בברנוער ואצלנו היה הרצח של שירה בנקי במצעד, והבית הפתוח היה מאוד שותף בתמיכה ובשיקום של אנשים שהיו שם.

אני רוצה להגיד שחוץ משאלות של שוויון, אני חושבת שהעירייה וגם המדינה צריכות להסתכל על זה – מה היא עיר בירה ואיך עיר בירה היא עיר שבה יש מקום לכולם. זה ברמה הערכית.

וברמה המעשית, אני שותפה קצת לעייפות של ניצן, בגלל שזה נושא שהוא כבר 15 שנה, וכולנו יודעים איך הוא ייגמר, ונדמה לי שיש פה תמיד משחק קבוע שפשוט מעדיפים שמישהו יכריח. נכון? נראה לי שזה המשחק. המשחק הזה הוא מעייף, הוא מטריד, וכדאי פשוט להפסיק אותו.

תודה רבה לך, תהלה פרידמן. ערן גלובוס, בבקשה. אני אשמח אם תוכל לתאר לנו לא באריכות, אני מזכירה שיש לנו שעה לדיון הזה כי זה דיון מהיר, את הפעילות ואת השירותים שהבית הפתוח נותן לבאים בשעריו ואת מערכת היחסים המורכבת עם עיריית ירושלים.

אין בעיה. תודה רבה על קיום הדיון ותודה רבה לכל חברי הכנסת שנמצאים.

הבית הפתוח הוקם לפני למעלה מ-20 שנה, הוא הוקם במטרה לתת שירותים לקהילה הגאה בירושלים וגם לפעול כדי שירושלים תהיה עיר בטוחה, שווה, לכל התושבים שחיים בה וגם לחברי הקהילה.

הפעילות של הבית הפתוח היא מאוד מאוד מגוונת, והיא מתחלקת לשלושה דברים עיקריים. יש לנו שירותים של חוסן קהילתי: קבוצות, מענים, אירועי חגים. יש את תחום הרווחה, וזה מאוד רחב, זה נע מבני נוער וצעירים בסיכון ועד קשישים. ירושלים היא עיר שיש בה אוכלוסייה מאוד גדולה של קשישים, ואנחנו יודעים שקשישים להט"בים, למשל, זו אוכלוסייה מאוד מאוד חלשה, במיוחד היום עם הקורונה. אני לא ארחיב בזה כי אני חושב שהדברים הם ברורים. וחוץ מזה יש שירותי בריאות ושירותי תרבות ופנאי.

זאת אומרת, הבית הפתוח הוא לא רק כמו מינהל קהילתי, הוא עושה הרבה דברים שמינהלים קהילתיים אחרים לא עושים. ולמרות זה, ואני חושב שחשוב להדגיש, אנחנו לא מבקשים יחס מועדף, אנחנו לא מבקשים שינהגו בנו בצורה שהיא מיוחדת. אנחנו מבקשים שיכבדו את השוויון.

ואני רוצה להגיד שיש כאן עניין שהוא לא רק עניין תקציבי. כמו שחברי הכנסת אמרו, ש-15 שנה העירייה כל פעם מוצאת עוד דרך להתיש אותנו והמשאבים הם מאוד מוגבלים – אתם רואים את הסכומים, במקום להתעסק בלתת מענים לקשישים ולבני נוער ולנשים, ולאנשים שבאמת מאוד חלשים, ובמיוחד עכשיו עם הקורונה.

הבית הפתוח לא הפסיק לעבוד לרגע מתחילת הדבר הזה במתכונת מאוד מאוד מאתגרת, לפי כל ההנחיות. שירותים, למשל, כמו מרפאת HIV, אנשים שצריכים לבוא ל-routine checkup. זה לא משהו שאפשר לעצור. היה צריך לראות איך מפעילים את זה לפי כל ההנחיות ולהמשיך לעשות את זה. זה דרש הרבה מאוד משאבים. במקום להשקיע את כל המרץ בדבר הזה, העירייה שוב ושוב גוררת אותנו, למרות כל הניסיונות שלנו להידברות, לעימות ולמצב שבו שהם מפרים בצורה בוטה את הזכויות שלנו.

ושוב, זה לא רק תקציב. המסר שעובר לחברי קהילת הלהט"ב בירושלים, וכמו שאמרו חברי הכנסת, לא רק להם, גם לבני המשפחות שלהם ולחברים שלהם ולכל מי שרוצה לחיות בירושלים שיש בה מקום לכולם, המסר הוא מאוד ברור – אין לכם מקום פה; אנחנו לא מתקצבים אתכם כראוי ואנחנו לא דנים בבקשות שלכם, כי אנחנו לא רוצים שתהיו חלק מהציבוריות הזו וזה מאוד מאוד מצער ומאוד פוגע, אפילו מעבר לכל ההיבט התקציבי.

איך קורה ההליך הסדור מול העירייה מבחינת הבקשה לתקציב? זה כל שנה בקשה חדשה?

יש נוהל מחייב, שאגב, עודכן בעקבות העתירה הקודמת של הבית הפתוח כי אנחנו כבר הרבה שנים בסיפור הזה. יש נוהל מ-2006 שמחייב את כל ההליך, זה חייב להיות כל שנה, חייבים לדון בבקשת התמיכה.

בקשת התמיכה השנה נידונה באיזושהי ועדה של העירייה?

לא שידוע לנו.

את זה בדיוק אנחנו רוצים לברר.

גם אנחנו נשמח לשמוע תשובות.

כן, תודה רבה. יושבים מולנו נציגי עיריית ירושלים. בראשם הגברת אריאלה רג'ואן, סמנכ"לית, ראש מינהל תרבות ופנאי. בוקר טוב לך. מי עוד יושב איתך שם?

אני אציג את היושבים איתי. יושב פה דן בן טל עורך הדין של עיריית ירושלים, ורוני פופולר האחראי, מבחינתי, על תמיכות במינהל תרבות, ספורט ופנאי.

הבנתי שהגשתם מצגת היום בבוקר - - -

אני מאוד אשמח אם תעלי את המצגת, אבל המצגת היא קצת יותר טכנית ואני רוצה לדבר יותר מהלב, כי אני אינני עורכת דין, ואני רוצה לומר, באנדרסטייטמנט, שהדיון הזה הוא לא הוגן כלפי עיריית ירושלים, להביע את מספר הפעמים שקראנו לנציגי הבית הפתוח ולערן גלובוס שאומר שהוא לא יודע והוא לא מכיר, מספר הפעמים שהוא גם ישב אצל ראש העיר, וכל מה שעניין אותם זאת התביעה. ולא כך היה כשנכנסתי לתפקיד, כשמערכת היחסים הייתה שונה.

במילה אחת אני רוצה להבהיר שהעיר ירושלים על מיליון תושביה מחולקת ל-32 מינהלים קהילתיים, ואני רוצה להפנות את תשומת ליבו של איתן גינזבורג שמכיר את זה מרעננה – שכונה פה היא בגודל של העיר רעננה. אז חשוב לפרוס את המפה לפני שדנים ספציפית באוכלוסייה מסוימת. אני חמש שנים בתפקיד, ומעולם לא נתקלתי בשום בקשה של הבית הפתוח שלא הגיעה לדיון אל שולחני. כל תושב בעיר הזאת, ולא משנה מאיזה חלק של אוכלוסייה הוא, מקבל פה דין שווה.

ביקשתי מספר פעמים בשנה האחרונה מערן גלובוס לתת לי תוכנית עבודה על מנת שאני אוכל לראות מה ניתן לעשות עם הבית הפתוח, וזאת למרות שיש לבית הפתוח סטטוס אחר לגמרי ממינהלים קהילתיים, שהם פטורים ממכרז והם עמותות מעין עירוניות; ביקשתי לראות תוכניות, אנחנו שמים תקנים, אנחנו מכניסים עכשיו תקן חדש למזרח העיר, אנחנו מכניסים תקן חדש לטיפול בגיל השלישי. אז אני חושבת שמן הראוי לפרוס יריעה קצת יותר רחבה מאשר להאשים את עיריית ירושלים באפליה ובמילים מאוד מאוד קשות שנאמרו פה – אפליה ממושכת, אפליה אסורה.

אף אחד מאיתנו בפן האישי לא מפלה, לא מתכוון להפלות. הם מקבלים יחס הוגן, ואני חושבת שמן הראוי שכאשר ראש העיר קורא לנציגים שלהם, הם יגיעו עם איזושהי תוכנית ולא יגיעו ויאמרו לו, אם אנחנו לא יוצאים מפה עם מיליון ו-200 אלף שקל, אנחנו נתבע את העירייה. אז אני לא אזכיר שוב שאנחנו בתביעה כי זה כבר הוזכרת בתחילת הדברים. אני מבקשת להעלות את המצגת ולתת, בבקשה, לדן בן טל לענות עניינית על נושא התמיכות. תודה.

בבקשה, המצגת עלתה.

(הצגת מצגת)

שלום לכולם. במצגת יש נתונים טכניים ועובדתיים שמציגים את התמיכה של עיריית ירושלים בבית הפתוח, וגם את התמיכה תוך השוואה למינהלים קהילתיים אחרים, על מנת לתת לוועדה תמונה מהו המצב כיום. אני גם מבקש לומר – נאמרו כאן דברים שהבית הפתוח כל היום תובע את העירייה, ובעשר השנים האחרונות אני לא מכיר שום תביעה שהתנהלה בהקשר לבית הפתוח בטענה לאפליה.

יש עתירה כרגע. מה זאת אומרת, לא מכיר?

זה פשוט לא נכון.

כפי שציינה יושבת-ראש הוועדה, הרקע לדיון בכנסת הוא ככל הנראה עתירה שהוגשה על ידי הבית הפתוח לפני כשבועיים - - -

הרקע לדיון פה היום הוא לא העתירה. הרקע לדיון הוא הטענה של הבית הפתוח שאתם לא נותנים להם את התקציבים שמגיעים להם. זה הרקע לדיון פה היום.

בגין זה הוגשה העתירה, אז כבר הפך להיות היינו הך.

נשמח להשתכנע אחרת.

אם תשכנעו אותנו שאין שום סיבה לעתירה היום - - -

יש עתירה. אני רק אומר מילה אחת על העתירה, ולא יותר. - - - של העתירה הוא אנחנו מבקשים מיליון -200 אלף, אתם תיתנו לנו מיליון ו-200 אלף. אין לזה אח ורע בהתנהלות. כלומר, עיריית ירושלים תומכת לפי קריטריונים שוויוניים בכל הגופים שהיא תומכת בהם. היא לא תומכת לפי מה שמבקשים. ולמעשה, הבית הפתוח - - -

הרציונל של התמיכה של עיריית ירושלים בבית הפתוח, כפי שצוין פה, הוא פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור על עתירה מינהלית 343, והשופט עמית קבע שם שלמעשה הבית הפתוח שווה מינהל קהילתי שהאוכלוסייה שלו מפוזרת. אנחנו לקחנו את פסק הדין, את הסעיף הזה, וזה הקריטריון שמכוחו אנחנו כעירייה תומכים בבית הפתוח.

אנחנו רואים פה את התמיכה של עיריית ירושלים בבית הפתוח מדי שנה, מאז 2014. התמיכה בשנים האחרונות עומדת על כ-480 אלף שקלים מדי שנה, והשנה, בניגוד לשנים עברו, התמיכה אמורה לעלות בשיעור של 27%, היות והבית הפתוח עבר למשכן אחר וצריך את הדלתא של עוד כ-130 אלף שקל לאשר. אבל שיעור התמיכה בבית הפתוח השנה אמור לגדול בכ-27%.

דן, אם אתה יכול לעצור פה. ערן, אתה מכיר את העלייה הזאת בתמיכה ל-612 אלף שקלים?

אני יכול להגיד באופן כללי, ושוב, אני לא איכנס לכל הדברים המשפטיים, שכל מה שקשור לשכר הדירה זה מה שנקרא תקציב מתנפח. זאת אומרת, זה בהתאם לסכום. העירייה לא עושה מחווה לקהילה הגאה. היא פשוט עומדת בפסיקת בג"ץ. ואגב, זה לא מכסה את כל סכום העלייה בשכר הדירה.

הבנתי. אני רק רוצה לשאול – אנחנו היום בחודש אוגוסט, זה החודש השמיני של שנת 2020, מדוע עדיין לא אישרתם את התוספת הזאת של 130 אלף שקלים?

אין תקציב מדינה, כידוע לך, וזה עובר רק בוועדת הכספים.

כל התמיכות השנה לכל הגופים, יש מאות גופים נתמכים - - -

קודם כל, כל הסכומים למעט הדלתא הזאת, של ה-130 אלף, אושרו והועברו לבית הפתוח. כל התמיכות השנה, היות ולא היה תקציב לעירייה, חולקו באיחור כי יכולנו לעבוד רק לפי 1 חלקי 12. וברגע שאושר תקציב העירייה המלא, העברנו את כל מאת האחוזים. הדלתא הזאת, פשוט מכיוון שהבית הפתוח עבר דירה, אנחנו צריכים להעביר את ההגדלה בוועדת הכספים ולאחר מכן בוועדת התמיכות, מקצועית, מייעצת, מועצה. זה הליך טכני. זו הסיבה.

מתי יסתיים ההליך הטכני הזה, להערכתך?

בחודש בספטמבר. בוועדת הכספים של חודש ספטמבר, כשיש מועצה. כי החודש פשוט אין מועצה.

יש לי שאלה אליהם.

אם אפשר לעבור לשקף הבא, בבקשה.

ראינו שהבית הפתוח קיבל כ-480 אלף שקל מדי שנה. כדי שתהיה לוועדה השוואה – יש בירושלים 31 מינהלים קהילתיים, תקציב התמיכות השוטף במינהלים הוא כ-13 מיליון שקלים בשנה. כלומר, מינהל קהילתי ממוצע מקבל תמיכה שוטפת של כ-400 אלף שקלים. כך שהבית הפתוח נמצא במקום טוב, הוא לא פחות מאף אחד ולא יותר. זה לא שווה אחד לאחד על כל אחד, אבל זה סדר הגודל.

אני חייבת לעצור אותך פה. הרי אנחנו יודעים טוב מאוד שרוב המינהלים הקהילתיים האלה מוכרים שירותים לעירייה, ובכך הם מגדילים את התקציב שלהם. בעוד שהבית הפתוח לא מוכר שירותים לעירייה כי העירייה לא קונה ממנו שירותים, וחבל. אין לו שום דרך להגדיל את התקציב הזה.

אני אגיד כי זה לא עניין משפטי. העירייה קצת מתקשה לקנות שירות ממי שלא מציע.

מה זאת אומרת?

יעיד ערן גלובוס, במשך השנה האחרונה שאני בקשר איתו ביקשתי תוכנית עבודה, תגיד לי איפה אני יכולה להיכנס ולסייע לך שלא באמצעות תמיכה ישירה. עד לרגע זה לא קיבלתי מסמך אחד, אפילו לא במייל. אז אני מאוד אשמח לשיח פתוח שבו אני גם אוכל לראות איזשהו מסמך של מה הבית הפתוח רוצה. את זה לא קיבלתי.

ערן, בבקשה.

יש פה שני דברים נפרדים. אני מרגיש שאנחנו לא מצליחים להבין. מצד אחד אומרים, יש הליך של תמיכות שהחוק קובע שהוא צריך להיות סטרילי, ואז אומרים לנו, אבל זה לא סטרילי, תבואו, תיפגשו איתנו, תגידו לנו.

מה זה קשור? - - -

אני רק אסיים.

אתם נפגשים עם כל מינהל קהילתי ומבקשים תוכניות עבודה?

בוודאי.

כל מינהל קהילתי נפגש איתכם ומציג לכם תוכנית עבודה?

ודאי. הם מקבלים אחת לרבעון תוכניות עבודה ומאשרים אותן. זה חלק מהתפקיד של רוני פופולר. אבל זה לא קורה עם הבית הפתוח כי הערבוב הזה בין תמיכה לבין תוכניות – אני לא מצליחה להסביר אותו. הלוואי שאת תצליחי פה בוועדה.

אנחנו נכתוב תוכניות, ואריאלה יודעת את זה, עד מחר אני יכול להגיש לעירייה תוכניות, אבל כשהמסר שעובר – אגב, קודם היא הזכירה את הפגישה בלשכת ראש העיר, הציגה אותה כמובן באופן לא נכון ושגוי בעיניי.

איך אתה מרגיש שהייתה הפגישה הזאת?

אנחנו פגשנו את ראש העיר כמו בכל שנה בחודש הגאווה. זו פגישה לבקשת הבית הפתוח. זאת אומרת, ממש אף אחד לא מזמין אותנו ומבקש לדבר. הייתה פגישה מאוד טובה בשיח, אבל מבחינת התוצאות, אנחנו רואים, האפליה ממשיכה בזמן שתקציב העירייה הוא התקציב הכי גדול אי פעם, 11.6 מיליארד ש"ח.

אבל ערן, למה לא להגיש תוכנית?

אין שום בעיה. יש גופי מקצוע בתוך העירייה שאיתם אנחנו עובדים, שזה לא קשור להליך התמיכות.

ממש לא. ערן, אתה כל הזמן - - -

אבל אם נוהל העבודה שלה הוא כזה שהיא מבקשת ממך תוכניות עבודה, וכל המינהלים הקהילתיים האחרים מגישים תוכניות עבודה, מדוע אתם לא מגישים תוכנית עבודה?

קודם כל, זו פעם ראשונה שמישהו אומר, בואו, תעשו איתנו איזשהו תהליך בהקשר הזה.

וואו, ערן, באמת.

זו מציאות הדברים.

אז טוב שנפגשנו.

כן.

אנחנו מאוד שמחים לעבוד עם עיריית ירושלים. מה שאנחנו מבקשים כבר 20 שנה הוא להעמיק את שיתוף הפעולה עם עיריית ירושלים. אבל יש פה שני דברים, יש פה את עניין התמיכות - - -

כן, אבל זה לגיטימי. אני יכולה להגיד לך, הייתי פעם יושבת-ראש עמותה. כשאתה בא למי שנותן לך את הכסף, לתורמים או למי שזה לא יהיה, הם מצפים ממך שתגיש תוכנית עבודה.

העירייה לגמרי מכירה, והעירייה תמיד מוזמנת, גורמי המקצוע מוזמנים לבוא ולהיפגש - - -

לא, לא. הם לא צריכים, אם היא ביקשה ממך, אתה צריך לספק לה. הם לא צריכים להיות מוזמנים.

אני שמח שעכשיו היא ביקשה ממני.

עד עכשיו לא קיבלת בקשה לתוכנית עבודה?

היה לנו שיח בזמנו בעבר על האפשרות שאולי, והוא נגמר בזה שהעירייה אמרה, אנחנו בעצם לא יכולים להעביר מהטעמים הפוליטיים, אי אפשר להעביר כסף לעירייה. זה היה קשור לכספים - - -, אי אפשר לעשות שום דבר, זה לא יעבור, זה לא יעבור בוועדת הכספים. זאת אומרת, המסר שאנחנו מקבלים תמיד הוא דחייה, הוא לא מסר מזמין. זה דבר והיפוכו מה שנשמע פה.

מיקי, אני ממש מבקשת. אני מנסה להתאפק, - -

תקשיבו. רגע, אריאלה, אני אסיים.

- - ואני יודעת שזו ועדה שקשה להתפרץ בה, אבל אני ממש מבקשת. כשערו נכנס לתפקיד, - - -

אני רק אגיד לגבי הסכומים. ההצגה פה היא שגויה בצורה מאוד מאוד מגמתית.

אז תסביר לנו את זה.

אני אסביר. המינהלים הקהילתיים קיבלו השנה למעלה מ-150 מיליון ש"ח.

מי?

31 מינהלים קהילתיים. לא הבית הפתוח. 150 מיליון ש"ח האלו, חלק קטן מהם, בערך 12 מיליון, זה מה שנקרא התמיכות הישירות, וכל השאר זה כל מיני מרכיבים. למשל, קניית שירות ב-133 מיליון ש"ח בשנת 2019.

האם יש לכם שירותים שהעירייה יכולה לקנות?

ודאי. גם דברים שהיא קונה. פעילויות נוער שהיא קונה ממינהלים אחרים. אפשר לפתוח את ספר התקציב של עיריית ירושלים – פעילויות לאוכלוסיות מוחלשות, סלי מזון לנזקקים. אלו כל הדברים שהבית הפתוח עושה גם בלי תקציב עירוני, ולא יכול לעשות בקנה המידה שהוא צריך בשביל לתת את השירות הכי טוב לאזרחים בירושלים.

ביקשתם למכור את השירותים האלה לעירייה?

אנחנו כל הזמן אומרים לעירייה, אנחנו רק מחפשים איפה אפשר לעבוד יותר. זה סגור בפניי.

יש נוהל. לכתוב. צריך את הדברים האלה לכתוב, לשלוח אותם בצורה מסודרת.

אבל אני לא יכול להגיש לזה.

למה אתה לא יכול להגיש?

כי זה בפטור ממכרז שהם עשו שאני לא יכול להגיש. יש שם איזו קונסטרוקציה משפטית שהם בנו. כל הסיפור הזה הוא סיפור שמטרתו למנוע מהבית הפתוח לקבל - - -

עכשיו אני רוצה להבין את הקונסטרוקציה המשפטית הזאת.

מיקי, אני רוצה ברשותך, בבקשה, לפני שמתארים את הקונסטרוקציה המשפטית לפחות מפאת כבודו של ראש העיר - - -

אם הם רציניים, אגב, אני אבוא מחר לדיון על תוכניות עבודה, בשמחה.

ערן, דקה. ראש העיר הזמין את הבית הפתוח. הבית הפתוח היה בדיון, וכל מה שערן אמר בדיון זה, אם אתה לא מבטיח לנו שאנחנו יוצאים מפה עם מיליון ו-200 אלף שקל, אין על מה לדבר, לא על תוכניות עבודה ולא על המשך דרך. וישבנו שם שמונה אנשים וכולם יצאו באותה תחושה, וחבל כי חצי שנה לפני כן, הבית הפתוח היה בבעיה אמיתית. הגיע להם כשני מיליון שקלים מהמדינה, ואני זאת שמצאתי את הפתרון, שבהסכם גג שיש בין משרד החינוך לבין החברה למתנ"סים הסכום הזה לא יעבור בעירייה על מנת שהוא לא יתחלק כתמיכה. אז אחר כך יצאו נגדי ואמרו, כן, העירייה לא רצתה שהסכום יעבור דרכה.

את בוודאי מכירה את זה מהפן השני, שכאשר סכום מגיע לעירייה והוא איננו צבוע עבור הבית הפתוח, אז הוא נפתח לתמיכה לכל מי שחושב שהוא זהה לבית הפתוח, ובכלל זה גם כל המינהלים הקהילתיים. אז להגיד שאנחנו לא חפצים ולא רוצים לסייע, זה לא רק לא נכון, זה אפילו בגדר דיבה.

אריאלה, בואי נדבר שנייה - - -

אני אתן לדן בן טל שיבהיר. נכון שלמינהל קהילתי יש פטור ממכרז, - -

אריאלה, אריאלה, הלו? הלו?

- - אבל כשאני פניתי לערן ואמרתי לו, תגיש לי תוכניות, הוא אמר, או מיליון ו-200 אלף, או כלום.

איך זה יכול להיות שהיא לא שומעת אותי. אריאלה.

השיח הוא חד צדדי לחלוטין. אי אפשר לומר שאנחנו לא ביקשנו, לא דרשנו, - -

אריאלה - - -

- - לא אמרנו, לא הצענו שום דבר. היינו פה בתקופת קורונה מאוד ארוכה של סלי מזון.

היא לא שומעת.

יכולנו לעשות לא מעט שימוש בבית הפתוח אם הדברים היו נפתרים, אבל הם בחרו ללכת לצד השני של המתרס ועתרו כנגד העירייה.

אריאלה.

והיחסים, אני שוב מדגישה, לא היו כאלה עד לפני כשנתיים.

אריאלה, את שומעת אותי?

אז חשוב לעשות קצת בדק בית. עכשיו דן בן טל ייתן מענה, בבקשה.

אריאלה, האם את שומעת אותי?

בהיבט המשפטי, העניין הוא כזה, - - -

אני לא מבינה. למה לא שומעים אותי?

יש תקנות העירייה (מכרזים), ויש סעיף של פטור ממכרז של תאגיד שיש לעירייה שליטה של 40% בו, ולעירייה במינהלים הקהילתיים יש 40% מהדירקטוריון, ויש עוד כל מיני תנאים, אז אפשר להתקשר בפטור ממכרז. ולכן מאוד קל להתקשר עם המינהלים הקהילתיים בפטור ממכרז.

יחד עם זאת, בהינתן שהבית הפתוח היה מגיש תוכנית עבודה, אני חושב שלבית הפתוח יש מספיק ייחודיות משל עצמו, שלא נראה לי שיש עוד גופים שנותנים מענה ייחודי לקהילה ויכול מאוד להיות שאם הבית הפתוח היה מגיש הוא היה מקבל פטור ממכרז על התקשרות על שירותים ספציפיים שהוא נותן. אבל אם לא מגישים, אז אנחנו לא יכולים להתקשר.

מחר בבוקר אני אשמח שינחו אותי מה להגיש ומה הם רוצים.

סליחה, רגע. האם אתם שומעים אותי שם, בעיריית ירושלים?

כן.

תודה רבה. כי קודם ניסיתי לקטוע אתכם, ועכשיו אני שוב פעם צריכה להילחם בפעמון הזה. יש תקלה, כן, הבנו כבר.

אני חייבת להודות שאני יושבת כאן ואני די נדהמת מחוסר היכולת שלכם לתקשר אחד מול השני. אתם אומרים, למה הם לא עושים ככה, למה הם לא עושים ככה. ערן אומר, לא ביקשו ממני, לא הנחו אותי. אני חושבת שבתור גוף שאמור לנהל את העניין הזה, אתם, בעיריית ירושלים, התפקיד שלכם, אם אתם חפצים לתת שירות כיאות וכיאה לאותו קהל שצריך לקבל את השירות מהבית הפתוח, אתם צריכים לעבוד בסינרגיה עם הבית הפתוח ולא לבוא אחרי זה בטענות, למה לא הגשתם, למה לא עשיתם.

אם אתם חושבים שהם לא פועלים נכון, תדברו איתם, תשבו איתם, תנהלו את הדבר הזה, ותגידו בדיוק מה אתם מצפים ממנו. אתם יודעים שהוא במצוקה, אתם יודעים שהוא צריך יותר כסף, אתם יודעים שיש דרכים שהוא יכול לקבל אותו אם אכן הוא יספק לכם את השירותים כמו שמינהלים קהילתיים אחרים יכולים לספק את זה, אז למה הוא צריך לשמוע את זה מכם פה בפעם הראשונה?

הוא לא שומע את זה. מיקי, תני לנו קצת קרדיט. עיר של מיליון תושבים שמנוהלת על ידי ב-33 מינהלים קהילתיים, וכל המינהלים הקהילתיים מתקשרים ואף אחד לא הגיע לבית משפט. אז הגיע הזמן שאדון ערן – סליחה שאני פונה באופן - - -

רגע, סליחה, אריאלה. איך זה יכול להיות ש-30 מינהלים קהילתיים מוכרים לכם שירותים ורק הבית הפתוח לא מוכר? תסבירי לי את זה. איך זה יכול להיות, שעם כל השירותים שהוא נותן - - -

אבל אני מסבירה.

אז איך זה קרה? איך זה שאת לא קונה ממנו שירותים? למה?

מיקי, זה לא קרה עד לפני שנתיים, ואני לא רוצה להיכנס פה לעניינים פרסונליים. אני רק אמרתי ואני אומרת שוב, הצענו לכל הדמויות, כולל זה שפגשתי את המנכ"לית הקודמת של הבית הפתוח, וביקשתי ממנה שהיא תנסה לגשר, וגם זה לא עבד.

אם החבר'ה שמנהלים היום את העסק רוצים לבוא ולשבת, ולהידבר, וזקוקים לעוד אנשים כי הם חושבים שאנחנו לא קשובים, אז גם לזה אנחנו מוכנים, אבל לא יכול להיות שיתקפו אותנו – אני לא השתניתי, אני יושבת פה חמש שנים, עשינו פעילויות עם הבית הפתוח, אין ספק שאנחנו רוצים לעשות פעילויות, ולראיה שהם מקבלים מאיתנו פתאום תקן חדש למזרח העיר, תקן חדש לגיל השלישי. אז יש שיח.

אני שמח לשמוע על תקנים שאנחנו מקבלים - - -

אז יש שיח איפה שהם רוצים שיהיה שיח. אין שיח איפה שהם שמו בלוק – או מיליון ו-200 אלף, שזה איזשהו סכום מופרך שאנחנו לא מבינים אפילו מאיפה הוא יצא, ויושב פה היועץ המשפטי שיודע להסביר את זה, או תנו לנו לדבר. אבל אי אפשר להציב בלוק ולהגיד, או מיליון ו-200 אלף או כלום, וזה מה שנאמר בשנה האחרונה.

אני רק רוצה להדגיש. זה ממש לא מה שנאמר. מה שנאמר זה שהבית הפתוח דורש שיתנהגו כלפיו כמו כלפי כל גוף אחר. וכשהוא מגיש בקשת תמיכה, מישהו צריך לשבת – אני עד עכשיו לא שמעתי איך בדקו את בקשת התמיכה, האם בדקו את בקשת התמיכה. אף אחד לא ישב ובדק באופן ענייני מה הצרכים. זה לגבי הליך התמיכות. מעבר לזה שמאות פעמים – אני בתפקיד בבית הפתוח שלוש וחצי שנים, לפני זה אני גם חבר עמותה – מאות פעמים, גם עם אריאלה, גם עם כל הגורמים, ביקשנו להיפגש, ביקשנו לעבוד. והיו גם פגישות, ויש דברים שבהם יש שיתופי פעולה. אבל בכל מקום שבו יש ניסיון טיפה להתקדם, אפילו ברמת זה שהעיר גדלה בכמות התושבים, הסכום, כמו שאתם רואים, הוא בסך הכול תקוע חמש שנים. והשנה בלי שום בחינה עניינית של בקשת התמיכה. אני עדיין לא מצליח להבין את התשובה.

וכמו שאמרתי, ואני חוזר על זה, התקנים, אגב, כמובן, זה לא נכון. אין תקנים כאלו. אני שמח לשמוע שוב פעם בדיון שיש לנו תקנים חדשים, אבל זה לא נכון.

יש לכם תקנים שהעירייה מממנת?

את מי אתה שואל, תומר?

את ערן.

יש תקנים משותפים. תקן אחד הוא תקן שהממשלה מממנת דרך העירייה, ותקן אחר הוא תקן שהעירייה מממנת בעקבות הרצח של שירה בנקי. זה לא שני התקנים שאריאלה דיברה עליהם עכשיו. אפשר להשוות למינהלים קהילתיים אחרים ולראות כמה תקנים עירוניים הם מקבלים.

אז זה דבר שצריך לעשות. יש פה שלושה מסלולים. יש מסלול תמיכה, יש מסלול שירותים ויש מסלול כוח אדם. אתם צריכים להיות שווים למינהלים הקהילתיים האחרים בכל אחד משלושת המסלולים האלה.

לגמרי.

האם הם שווים בכל המסלולים האלה, אריאלה?

לא, אבל שוב, מיקי, - -

למה לא?

- - אני שוב אעשה את ההפרדה. דן הוא זה שמדבר ולא שמענו אותו ואני מקווה שאני עונה נכון על מה שנאמר.

את תומר לא שמעתם?

אי אפשר לבוא ולדרוש שהבית הפתוח יקבל תקנים כמו מינהל קהילתי.

למה? למה? אבל זאת הטענה. הם גם קיבלו את המעמד הזה מתוקף הפסיקה הקודמת. הם קיבלו את המעמד של מינהל קהילתי.

לא, לא. אבל תיכף, את הפסיקה המשפטית אני אתן לדן שיסביר כי הוא יודע להסביר את זה יותר טוב ממני.

ברשות הוועדה, יש שני שקפים, אפשר להעלות ואפשר להעלות, זה לא משנה. רק חשוב להבין – היקף הפעילות של הבית הפתוח הוא כמיליון וחצי שקלים בשנה. זה המחזור של הבית הפתוח, הוא נע בין מיליון ו-200 אלף שקלים לבין מיליון ו-800 אלף שקלים. היקף הפעילות של מינהלים קהילתיים הוא פי עשרה. זה מגיע עד ל-20 מיליון שקלים למינהל קהילתי אחד.

ולמרות זאת, הבית הפתוח מקבל תמיכה כמו מינהל קהילתי של 400,000 שקלים. כלומר, הבית הפתוח, למרות שהיקף הפעילות שלו הוא 10% ממינהל קהילתי ממוצע, הוא מקבל תמיכה כמו מינהל קהילתי אחר. אם היינו עושים יחסי, זה היה מגיע ל-40,000 שקלים בשנה ולא 400,000 שקלים. כלומר, אי אפשר שכל התקינה שיש למינהל קהילתי שמשרת את כל האוכלוסייה תהיה אותה תקינה, כשהבית הפתוח הוא עמותה קטנה, בסופו של דבר.

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

אתה טוען שהיקף הפעילות קטן משמעותית. על בסיס מה אתה קובע את זה?

יש מחזור כספי, דוחות של רואה חשבון. אפשר לראות במצגת שהגשתם בעמודים האחרונים. יש דוחות מחזור פעילות שנתית של הבית הפתוח – מיליון ו-200 אלף, מיליון ו-300 אלף שקלים לשנה.

אדוני, ברור שאם אתה מעביר למרכז פחות כסף, יהיה לו פחות מחזור.

גם ברור שאם אתה לא קונה ממנו שירותים, אם המחזור שלו קטן.

אנחנו מעבירים 400,000 שקל, שליש מהמחזור אנחנו מעבירים.

סליחה, תרשה לי להשלים את השאלה שלי.

בניגוד לתבחיני התמיכה, ב-31 המרכזים הקהילתיים שלכם, שיש תמיכה בסיסית, מספר תושבים בשכונה, מדד סוציואקונומי, מחזור פעילות וחוות דעת מקצועית שכנראה אתם נותנים, למרכז הקהילתי שקרוי הבית הפתוח יש תבחין פעילות אחד בלבד שאתם הגדרתם, שהוא מספר הנהנים הרשומים במבנה. ואני תוהה למה אתם לא מתייחסים, בהתאם לפסיקות – אין רק פסיקה אחת, יש כמה פסיקות, האחרונה היא של השופט מרזל מבית המשפט המינהלי בירושלים, שמבקש מכם להתייחס לבית הפתוח בתור מרכז קהילתי לפי התבחינים של כל 31 המרכזים הקהילתיים שלכם. ואם אתם הייתם נוהגים בו בשוויוניות ולפי הקריטריונים האחידים, יכול להיות שגם הוא היה נהנה מ-30 מיליון שקל ולא ממיליון ו-800 אלף.

אם היינו פועלים באופן שוויוני ביחס לבית הפתוח, והיינו לוקחים את המחזור של הבית הפתוח ומשווים אותו למחזורים אחרים, התמיכה הייתה יכולה להיות 10% ממה שהיא היום. להיפך, אנחנו עשינו בית הלל. אמרנו, 30 המינהלים מקבלים 12 מיליון שקלים, זה יוצא 400 אלף שקל למינהל, זה מה שאנחנו נותנים לבית הפתוח אפילו שהיקף הפעילות שלו, המחזור שלו הוא 10% ממינהל קהילתי - - -

השאלה היא לפי מה אתה לוקח את - - -

- - -

אדוני היועץ המשפטי, בכל הכבוד הראוי, זה קצת לסמא את עינינו מכיוון שהמחזורים הגדולים של אותם מרכזים קהילתיים, הרבה מהם מגיעים מקניית שירותים של העירייה. ולכן המחזורים גדולים. אם העירייה הייתה קונה שירותים או מאפשרת קניית שירותים מהבית הפתוח, גם מחזור הבית הפתוח היה גדל בהתאמה.

ואז התמיכה הייתה גדלה.

ואז יכולת לטעון את זה.

דבר שני, עצם זה שאתה מחריג את הבית הפתוח מהפלג של התמיכות והוא לא כאחד מ-31 המרכזים הקהילתיים – אגב, את יודעת איך אני יודע את זה, גברת רג'ואן? כי הוא לא מופיע באתר האינטרנט שלכם. באתר האינטרנט של עיריית ירושלים, במינהלים קהילתיים, הבית הפתוח לא מופיע. כתוב שם 31 מינהלים קהילתיים, ולא 32.

איתן, אני רוצה לקרוא פה את פסק הדין של בית המשפט העליון. השופט עמית כתב: הבית הפתוח הוא המרכז הקהילתי של הקהילה הגאה בירושלים. העירייה צריכה לתקצב אותו באופן שוויוני ביחס למינהלים הקהילתיים הפועלים בירושלים. חד משמעית.

אתם לא מתייחסים אליו כאל מרכז קהילתי.

זה התבחין. התבחין שלנו הוא ביחס למינהלים קהילתיים. בסופו של דבר, הבית הפתוח מקבל את הממוצע של התמיכות במינהלים הקהילתיים.

גברת רג'ואן, שימי לב מה את אומרת: הוא מקבל את הממוצע. יש איזה מינהל קהילתי שמקבל ממוצע? לא.

כן, כולם. למה לא?

הם מקבלים ממוצעים או מקבלים לפי השירותים, לפי הצרכים, לפי התבחינים והקריטריונים? גברתי, גם את וגם אני יודעים שתבחינים וקריטריונים לא נעשים על פי ממוצעים אלא על פי - - -

אני אעשה לפי תקציב. איתן, אתה רואה את המספרים? אני יכולה לעשות לפי תקציב, ואז הוא יקבל 40,000 שקל. אם לא נעשה הממוצע, הוא יקבל הרבה פחות.

את מאיימת עלינו? אני לא מבין. את מאיימת? 40,000 שקל? זו אחריות שלך. לא שלנו.

יוראי, חבר הכנסת להב הרצנו, בבקשה.

התקציב של המינהלים הקהילתיים האחרים גדול כי העירייה מתקצבת אותם בצורה כזו או אחרת, בין אם בקניית שירותים – את צודקת, במסלול תמיכות, וואלה, כולם יופי. זה אחלה שקף להראות. כולם שוויוניים במסלול התמיכות. אבל יש תמיכות עקיפות שלא על פי נוהל תמיכות. הן בקניית שירותים. וקניית שירותים זה הכסף הגדול.

וכוח אדם.

ובתקנים. ולראיה, אני אומר לך, באתר האינטרנט שלך את לא מכירה בבית הפתוח כמינהל קהילתי של העירייה או מטעם העירייה כפי שנדרש, כפי שאת מצהירה על זה כאן. והייתי מצפה, מבלי עכשיו להגיד כמה צריך לתת לבית הפתוח, כי זה באמת עניין מקצועי שלכם – ואגב, אני פונה לבית הפתוח שיביאו לכם בהחלט תוכנית עבודה מסודרת וברורה על מנת שתוכלו לתקצב אותם בהתאם, לא יותר ולא פחות. אבל אני מצפה גם מעיריית ירושלים לחבק ולהראות שהבית הפתוח הוא חלק מהקהילה בירושלים. והדבר הבסיסי הוא לשים את זה על אתר האינטרנט שלך, גברת רג'ואן, שאותו את מתפעלת ועליו את אחראית, כאחד מהמרכזים הקהילתיים של העיר ירושלים.

איתן, אני מבקשת ממך, חוץ מאשר לקחת את זה כעניין אישי, ואתר האינטרנט הוא אתר עירוני, ואני לוקחת את זה לתשומת ליבי, למרות שהוא לא תחתיי, אולי אתה תושיט יד לבית הפתוח ותעזור להם להבין שכשרוצים שיתוף פעולה צריך להידבר קודם.

בהחלט. בהחלט כן.

אנחנו מסכימים עם זה לחלוטין.

גם הדברים שערן אמר כאן קודם, ותנו לי שנייה אחת להביע את רחשי ליבי – אני לא גוף משפטי. אני ישבתי עם הבית הפתוח, לא דחיתי אותו פעם אחת. ערן מצלצל בימים ובלילות, וכותב מיילים, ועל כל מייל שלו הוא קיבל מענה. אבל ברגע שהוא נכנס לפינה שהוא החליט שהוא מערבב תמיכות עם קניית שירות, עם כל מה שהוא מקבל, אז יש בלוק בין הבית הפתוח לבין עיריית ירושלים. אז כל מי שנכנס - - -ומעז להגיד שאנחנו בוטים ואנחנו מפלים, ואני מאיימת – אני לא מאיימת על אף אחד. תנו להם יד להגיע אלינו, כי אני פה ואני מקבלת את כולם, ואף פעם לא טרקתי את דלתי בפני אף אחד שבא לבקש שיתוף פעולה.

אז להציג אותנו כלא משתפי פעולה כיוון שהחליטו לערבב פה תמיכות עם שיתופי פעולה – דווקא ממך, איתן, כי אתה מכיר את הנושא הזה. תנו להם יד, תעזרו להם להגיע אלינו. אני פה.

גברת רג'ואן, את הגוף החזק פה, ואני לא בא אלייך בטענות - - -

לא, אני לא גוף חזק. אני ממש לא גוף חזק.

את כן.

רק שנייה, רק שנייה. סליחה, רגע, גברתי.

הכסף אצלך. את הגוף החזק.

גברת רג'ואן, א', העניין הוא לא אישי של אריאלה מול הבית הפתוח. זה מול עיריית ירושלים. את כרגע מייצגת את עיריית ירושלים.

נכון.

אל תיקחי את זה באופן אישי.

שנית, אתם הגוף החזק, גם מבחינת ההחלטה. אתם מחליטים מי יקבל כסף, מי יקבל תקנים, מי יקבל מימון בצורה כזו או אחרת, אתם הגוף החזק במובן הזה שכל הידע נמצא אצלכם. אתם יודעים להגיד בדיוק מה אתם יכולים ומה אתם לא יכולים. אתם יודעים בדיוק מה אתם נותנים למינהל קהילתי כזה או מינהל קהילתי אחר. העמותה שנקראת הבית הפתוח, חשובה ככל שתהיה, רצינית ככל שתהיה, לא יכולה להגיע לרמת הידע והיכולת לנווט את דרכה בתוך סבך הביורוקרטיה הקיימת – אני לא בא אליכם בטענות, היא קיימת – והידע שיש בתוך נבכי התקציב וסדרי העבודה של עיריית ירושלים.

אני בהחלט קורא לבית הפתוח לבוא אליכם ביד מושטת ונפש חפצה, ולהגיש תוכנית עבודה, לראות איך אפשר לשתף פעולה עם עיריית ירושלים. אני לא חושב שההתנגשות הזאת היא טובה לשום צד.

יחד עם זאת, מכיוון שאתם נקראים בעגה המשפטית גם הכיס העמוק, וגם אתם נקראים הגוף החזק, אז אני אומר לך, גברת רג'ואן, שרוב האחריות היא עליכם. יש אחריות גם על הבית הפתוח, אבל גם לכם יש אחריות. ואם את רוצה לחבק את הבית הפתוח כפי שאת מציעה פה, ואני שמח על כך, אז אחד הדברים זה להכיר בהם כמינהל קהילתי, להציג את זה בפני התושבים ואזרחי ישראל כחלק מהמינהלים הקהילתיים שלכם, שעכשיו יהיו לכם 32 מינהלים קהילתיים, ולא 31 כי הבית הפתוח לא מופיע שם; לשים אותו יחד עם כל המינהלים הקהילתיים באותם תבחיני תמיכות ולא להחריג אותו מאחרים. או לחלופין, לתת לו את הצרכים על פי הצרכים שלו.

כל הדברים האלה יראו נכונות ורצון טוב. זה לא מוריד מהצורך ומהדרישה, גם שלי, כלפי הבית הפתוח, להציג תוכנית עבודה כי אחרת אי אפשר לבוא אליכם בטענות בהקשר הזה. אבל אל תבואו אלינו להגיד לי שהתקציב שלהם הוא 10% מכל השאר, כשאתם יודעים שרוב התקציבים של כל השאר מגיעים מכם. וזה קצת לסמא את עיני הוועדה.

תומר רוזנר, היועץ המשפטי, אתה רצית להגיב כאן.

רציתי לומר לגבי - - - השירותים, הדברים נבלעו בדברים ויש פה איזו בשורה, אני חושב, שהצהיר היועץ המשפטי של העירייה, שניתן יהיה לתת פטור ממכרז לבית הפתוח, כנראה כספק יחיד או בדרך אחרת, אם אניח הבנתי אותו נכון, לגבי שירותים שהבית הפתוח יכול להציע לעירייה.

לכן אני חושב שבעניין של השירותים, צריך "לנסות", במירכאות, את העירייה, להגיש בקשה למכירת שירותים, נמנו פה שירותים שהם בהחלט ייחודיים, כמו סלי מזון, כמו תמיכה נפשית, כמו חוגי נוער בסיכון. אני חושב שזה הזמן "לנסות", במירכאות, את העירייה ולהגיש את הדברים בצורה מסודרת.

ניתנה פה הצהרה שמדובר באפשרות לתת פטור ממכרז בנושא הזה, ולראות את העירייה עומדת מאחורי הדברים שנאמרו כאן.

אגב, גברת רג'ואן ואדוני היועץ המשפטי, אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם, שמבחינת תבחינים, אם אתם משווים את זה ואתם מדברים על ממוצעים, שימו לב שהתמיכה שאתם נותנים בארנונה לכל העמותות היא ברמה של עשרות אלפי שקלים. התמיכה בארנונה לעמותת הבית הפתוח היא 5,000 שקלים.

וגם אם אתם מסתכלים על שכר הדירה, אז נכון שאתם משתתפים בשכר דירה מאוד משמעותי של 210,000 שקלים, אבל גם במקומות אחרים אתם משתתפים בשכר דירה של 950,000 שקלים, 260,000 שקלים - - -

ויש נכס עירוני לכל המינהלים.

שני דברים, בבקשה. אני מעדיף שלא יצטטו בשמי דברים שאני לא בטוח שזה בדיוק מה שאמרתי, שלא אובן לא נכון.

קודם כל, לעניין הארנונה, מה שנאמר כעת – למיטב הבנתי, לבית הפתוח - - - יש לו פטור, הנחה - - מארנונה, ולכן אין לו הרבה ארנונה ואין הרבה מה להשלים לו.

לא נאמרה כאן התחייבות או הצהרה מצד העירייה שהבית הפתוח יהיה פטור ממכרז. הובהר פה לוועדה שהמינהלים הקהילתיים פטורים מכוח חוק ממכרז. לעניין הבית הפתוח, צריך – ושלא נהיה כמו בסיפור על ההוא שמבקש לזכות בלוטו ולא ממלא – שהבית הפתוח יגיש מצידו את הבקשות. הבקשות האלה תיבחנה, ויש אפשרות שהעירייה תחליט שבהתקשרות עם הבית הפתוח הוא סוג של ספק יחיד.

יש אפשרות כזאת. זו לא הצהרה ולא התחייבות. - - - שזה מה שיהיה, אבל זה בהחלט ייבחן. גם יכול להיות שההצעה של הבית הפתוח תהיה - - -. לא אמרנו כלום. שיגישו את ההצעות. אין התחייבות שהם יקבלו - - - ספק יחיד, אבל שיגישו, ואז, אם לא יקבלו, אז שיגידו שיש אפליה כלפיהם. אבל כרגע לא הוגש כלום.

אני רק מבקש להגיד שלפני שמבקשים מאיתנו להגיש עוד דברים, כדאי להתייחס בצורה שוויונית למה שהגשנו. הגשנו בקשת תמיכה בינואר, לפי הליך התמיכות - - -

בסדר. אני חושבת שהגישה הזאת לא מקדמת אותנו. אתה מחזיר אותנו אחורה.

לא, לא. אנחנו נגיש – מחר בבוקר אני מוכן לשבת עם מי שהם יגידו. אבל רגע, אני אגיד חוץ מזה. במקביל, הגשנו בקשת תמיכה בינואר. העירייה עד עכשיו, גם בדיון הזה, לא מוכנה להגיד איך היא דנה בבקשת התמיכה, איך היא החליטה איך לתת כסף או למה לא לבדוק באופן ענייני את הבקשה שלנו. אז אני יכול להגיש בקשות, אבל כדאי שמישהו ידון בהן.

בסדר. אנחנו חייבים לחתור לסיום. בחרת הכנסת תמר זנדברג, אם אפשר בקצרה.

אני חייבת רק משפט. אני מאזינה לדיון חצי כאאוטסיידרית, ויש לי תחושה שיש איזה פיל בחדר שלא נמצא כאן, הוא לא נמצא בחדר הזה, לא בחדר הוועדה וגם לא באלה שעיריית ירושלים שלחה מטעמה, שככל הנראה יש להם את הכלים הכלליים העירוניים הרגילים.

הבית הפתוח ככל הנראה עבור עיריית ירושלים – לא עבור אלה שנמצאים כאן, שוב אני אומרת, יש הרגשה שזה נמצא במקום אחר – הוא איזשהו תפוח אדמה לוהט שמנסים לגלגל אותו ולא יודעים בדיוק איך להתייחס אליו. ולכן, אם הגישו בינואר או כן הגישו תוכנית עבודה או לא הגישו תוכנית עבודה, יש לי תחושה שאם היה מדובר בכל נושא אחר, חוץ מהנושא הלהט"בי, ככל הנראה לא היינו יושבים כאן וזה היה מתקדם כאילו כלום.

ולכן, הדרישה שלנו, של חברי הכנסת, שלכם, מסביב לשולחן, שיתייחסו כאילו להתעלם מהבעיה, ושהתייחסו כביכול כאחד האדם לתוכניות שמגישים ולתוכניות עבודה ולבקשות תמיכה - - -

את פשוט לא היית פה מהתחלה, תמר. אני מתנצלת, אבל אנחנו דיברנו על כל הדברים האלה והגדרנו את זה כך.

אני יודעת, אני יודעת. לא הייתי מהתחלה, אבל זה עדיין לא אומר שאין לי עיניים בראש.

זה בדיוק מה שאמרנו.

אני חושבת שהדרישה של הוועדה צריכה להיות חד משמעית, ולא לטרטר את הבית הפתוח עם עוד ועוד בקשות, ויגישו עוד פעם ועוד פעם, ויתקנו פה ויתקנו שם, וייתקלו באותה חומה.

יש בירושלים קהילה גאה והיא צריכה להיות מחובקת, גלויה ומתוקצבת. ולא להגיד, טוב, תיתנו, ושיגישו ונתייחס, ואם כן, ואם לא, ונשים עליהם כובע כזה וכובע אחר. זאת צריכה להיות הדרישה שלנו, להרים את הדגל הזה בגאון, דווקא בגלל שזה הבית הפתוח. אולי אני אנסח את זה אחרת, לא בגלל שזה מרכז קהילתי ככל המרכזים, אלא להיפך, בגלל שזה הבית לקהילה הגאה ובגלל שהקהילה הגאה חשובה בירושלים, דווקא בירושלים. תודה.

תודה רבה. אני אסכם ואומר שאני קוראת מכאן, מהוועדה, לשני הצדדים לשבת מחר, לא בעוד שבוע. אריאלה רג'ואן, אנחנו קוראים לכם לשבת בהקדם האפשרי, אם אפשר ממש עוד השבוע, להבהיר בצורה חד משמעית מה חסר לכם. אני כן חושבת שלמרות הכול אתם צריכים לעמוד במה שמבקשים מכם.

בשמחה.

מי שרוצה שלא יפלו אותו, לא צריך גם להתנהג בדרך שלא מיישרת קו עם כל שאר המינהלים הקהילתיים.

- - - אנחנו רוצים שיתנהגו בנו כמו בכל אחד אחר. זה הכול.

בדיוק. זה מה שצריך. הגישה צריכה להיות שוויונית לכולם, גם מבחינת מה שניתן וגם מבחינת קניית השירותים. אני קוראת לכם שם בעיריית ירושלים לשבת בעיקר על הנושא הזה, כי זה מה שיגדיל את התקציב של המקום.

זה הכסף הגדול.

כן, בדיוק. לבית הפתוח יש שירותים למכור לכם. אני חושבת שראוי שאתם תקנו את השירותים האלה מהבית הפתוח, שלו יש את המיומנות ואת הניסיון בנתינת השירותים האלה לקהילה הגאה בירושלים. ואני חושבת שהקריאה מכאן צריכה להיות שאתם תנהגו בבית הפתוח ביד פתוחה ובלב חפץ, ולא לתת להם תחושה שהם צריכים לחזר על הפתחים אצלכם. והבית הפתוח צריך להרגיש שיש להם את אותה דלת פתוחה והקשבה ורצון שווה כמו לכל שאר המינהלים הקהילתיים בירושלים.

ותקני כוח אדם, גם להשוות.

כן, וגם תקני כוח אדם, מעיר לי תומר נכון. גם הסוגיה של תקני כוח אדם – אלה בדיוק האמצעים שבידיכם על מנת להרחיב את התקציב ואת הקפסיטי של הבית הפתוח.

אני מאמינה שהעתירות הרבות לא באות על סתם, על איזשהו רצון לטרטר את עיריית ירושלים. הן באות על איזושהי תחושה של מצוקה ושל אפליה. ואם היא קיימת, אז הם לא יכולים להתנכר לה. אתם חייבים להבין שהיא קיימת ואתם צריכים לעשות את מה שאתם מחויבים לעשות על מנת שהתחושות האלה לא יהיו קיימות. והן נשענות כאן על היסטוריה, וההיסטוריה הזאת צריכה לפתוח דף חדש. ואני קוראת לכם לשבת במהרה ולדווח לוועדה על ההתקדמות של התמיכות בבית הפתוח.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 09:58.