פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



36
ועדת הכלכלה
17/08/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13
ועדת הכלכלה
17/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז באב התש"ף (17 באוגוסט 2020), שעה 12:00

דיון מהיר בנושא: "הצלתה של תעשיית הטלוויזיה הישראלית בצל יישום רפורמת הסיבים האופטיים"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
שרן מרים השכל
תמר זנדברג
בועז טופורובסקי
יבגני סובה

מרב מיכאלי

ד"ר עופר רז-דרור - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל, משרד התקשורת

דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד התקשורת

עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

אתי כהן - מנהלת תחום קולנוע, משרד התרבות והספורט

רונן אברמסון - ראש אגף פיקוח, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אלינור כליפזאדה - כלכלנית, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

יונתן בייסקי - מנהל פרויקטים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

ליאור תמאם - אחראי היצירה המקורית, איגוד התסריטאים

איתמר אביטן - מנכ"ל אקט איגוד העובדים בקולנוע

לאה ורון

אלון דמלה

"הצלתה של תעשיית הטלוויזיה הישראלית בצל יישום רפורמת הסיבים האופטיים", של ח"כ מרב מיכאלי (מס' 1180).

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום 17 באוגוסט 2020, כ"ז באב התש"ף. הנושא: דיון מהיר בנושא: "הצלתה של תעשיית הטלוויזיה הישראלית בצל יישום רפורמת הסיבים האופטיים" של חברת הכנסת מרב מיכאלי.

גברתי, הבמה כולה שלך.

אדוני, תודה רבה לך. בוקר טוב.

תודה.

האמת היא שאנחנו מדברות ומדברים בעיקר על היצירה המקורית.

הפקות מקור.

כאשר הטלוויזיה נכון, אני מקווה שהיא בכל זאת אולי לא במצב פשוט אבל גם לא בסכנה. לעומת זאת, היצירה המקורית שמתקיימת במידה מאוד רבה בעזרת החובה שיש על גופי השידור לממן ולהשקיע ביצירה זאת היא לעומת זאת נמצאת בסכנה. וצריך להגיד בסוגריים שהענף הזה של היצירה המקומית, של התרבות הישראלית, בוודאי של הקולנוע הישראלי, הוא אחד הענפים שנפגע קשות במיוחד במשבר הזה של הקורונה. כך שגם אם בימים כתיקונם אנחנו צריכות לשמור עליהם לרווחת החברה הישראלית ולתועלת התרבות הישראלית, בימים אלה על אחת כמה וכמה חשוב שנעשה מאמץ מאוד מאוד גדול, כי התעשייה הזאת במצב מאוד מאוד קשה.

אדוני, שוק התקשורת במדינת ישראל סובל מעיוותים חקיקתיים ורגולטוריים מיומו הראשון. אין שום דבר עקבי ושום דבר הגיוני כמעט שנעשה בהסדרת השוק הזה לדורותיו. אחד העיוותים, וזה שבאתי לדבר עליו כאן והיום, כי לא נסדיר היום את כל הבלגן, הוא העובדה שגופים שמקבלים רישיון מטעם המדינה לשדר שידורי טלוויזיה מחויבים, כמו שאמרתי, בהשקעה מהכנסות שלהם, לא מהרווחים, אלא מהכנסות שלהם, ביצירה מקורית, דוברת עברית של יוצרות ויוצרים, אנשי המקום, ומשקפת את ההוויה הישראלית ותורמת להבניית ההוויה הישראלית וכל הדברים שתרבות עושה. אבל בשנים האחרונות, למעשה, משנת 2014 התחילו לשדר גופים נוספים. הם אמנם מקבלים רישיון, אבל זה מעין רישיון אחר. הם קיבלו רישיון לשדר טלוויזיה, אבל לא בהסכמים הקודמים.

כמו איזה גופים?

מה שהיה לנו קודם. היה לנו, מה שנקרא, Broadcast; גופים ששידרו בעיקר באוויר. זאת אומרת, יש להם תדרים באוויר. אחר כך היה לנו כבלים. אחר כך היה לנו לוויין. וב-2014 נוספו לנו גופים שמשדרים באינטרנט בעצם. על הגופים שמשדרים באינטרנט לא הושתה החובה הזאת של השקעה ביצירה מקורית.

למה?

אמרו: הגנת ינוקא; כלומר, חדשים, תנו להם, יתייצבו, יבנו את עצמם. אבל מפה לשם גם עברו שש שנים, גם כבר יש להם במצטבר כמעט חצי מיליון מנויות ומנויים, שזה מספר עצום. ביחד הם כמו המספר שיש לחברת הלוויין וקצת פחות ממה שיש לחברות הכבלים. והם עדיין לא מחויבים בשום השקעה ביצירה מקורית. מעבר לפגיעה בתעשייה, זו כמובן גם פגיעה בתחרות. לא מתקבלת על הדעת.

אבל הסיבה שאני ביקשתי את הדיון הזה עכשיו היא ששוב עלתה על הפרק רפורמת הסיבים האופטיים, שאם ירצה השם - -

תעלה על שולחן הוועדה.

- - יום אחד גם באמת תקרה. ואז איכות האינטרנט של כולם תשפר באופן דרמטי ותאפשר להרבה יותר שידורים באמת להינשא בסיבים האופטיים ובאינטרנט. ואז החשש הוא שבאמת החובה הזאת של השקעה ביצירה המקורית עוד פחות תיושם. אני רק אגיד שזה הדבר שבאתי לדבר עליו. אני רוצה שהממשלה תיתן תשובה איך היא פותרת את הבעיה הזאת.

עכשיו, להבנתי, אדוני אפילו הייתה ועדה לעדתי בשנת 2016 בשם ועדת פילבר שכבר המליצה על הדבר הזה. ולמיטב ידיעתי, אפילו הייתה איזו הצעת חוק ממשלתית שנמצאת איפה שהוא בצנרת. אני אשמח להבין למה זה לא קרה עדיין ומה הממשלה מתכננת לעשות כדי שזה יקרה. וכאמור, במבט צופה באות, מה היא מתכננת קדימה.

אז, אם אני מבין ככה – אמנם לא את הכתובת, אבל נוח לי כרגע בשלב של המציעה – קודם כול, דורשת שתתבטל הפרדה - - -

האפליה.

ההבחנה הזאת לינוקא.

כן.

תתבטל יום אחד.

חד-משמעית.

את חוששת, לו יצוין שעכשיו תשתית הסיבים תיפרס והאינטרנט יהיה יותר עוצמתי, יכול להיות שגם הוט ויס יבחרו לשדר באינטרנט?

יכול היות.

ואם כן, האם החוק אומר שמאותו רגע הן יהיו פטורות אוטומטית מהפקות מקור?

זה כבר קורה היום.

שאלה. זה בוודאי יהיה פתוח לפרשנות. זה בוודאי יהיה פתוח לפרשנות. אבל אני שוב אומרת: לפי דעתי, בעיית אי השוויון היא המציקה ביותר.

א', אנחנו אוהבים שוויון.

נכון.

אם הוא לא מזיק.

אני לא רואה איך השוויון יכול להזיק. אני רואה איך הוא יכול לאתגר. אבל להזיק, אני עוד לא רואה איך שוויון יכול להזיק.

אני אגיד לך איך הוא יכול. ינוקא. למה המציאו את הינוקא?

אבל במקרה דנן, אני באמת חושבת שאין הצדקה לזה.

הרי למה המציאו את העדפה של הינוקא הזאת? כי לפעמים באמת היתרון, הוותק - - -

בסדר, ינוקא ינוקא, אבל הם כבר הולכים על שתי הרגליים בכל הכוח.

לא. שאלתי אותי: אני לא רואה איך השוויון יכול להזיק. אף פעם אל תגידי – אנחנו לא מכירים את כל המציאויות.

בועז, אתה רוצה להתייחס עכשיו או בהמשך?

בהמשך.

בהמשך. כבודו, תציג את עצמך ותגיד ממה אתה חושש.

שמי איתמר אביטן, מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע, הטלוויזיה והבמות. אנחנו בעצם מאגדים את כל העובדים שעובדים ביצירות המקומיות בישראל. חברת הכנסת מרב מיכאלי באמת אמרה הכול. אז לא יישאר לי כל כך הרבה מה להגיד. היא אמרה את זה בצורה מאוד מדויקת.

אז אני קודם כול גם אענה לשאלתך. יס כבר העבירו למעלה מ-20% מהמנויים שלהם לאינטרנט. כבר. זאת אומרת, זה כבר קרה בכמה רבעונים בודדים. ב-20% האלה הם אינם מחויבים להשקעה בהפקות מקומיות. הם כרגע עושים את זה בהתנדבות. הפחד שלנו הוא עצום בעניין.

למה? למה?

כי הם לא מחויבים להשקיע.

אתה לא באת עכשיו – רגע, אני עוזר לך לדיון, שיכנסו לפרוטוקול המילים הנכונות והמשפטים הנכונים. הרי אתה לא יועץ טכני, לא של חברות הפריסה ולא של משרד התקשורת. מה החשש שלך כיושב-ראש?

החשש שלי, בסופו של דבר, הוא שהוט ויס גם יעבירו כבר את כל המנויים שלהם לאינטרנט - -

ואז?

- - והסיבים האופטיים יאפשרו את זה בצורה מאוד מהירה. יס עושה את זה בצורה מאוד מהירה. אנחנו כבר מפסידים הכנסות מרובות שם. בשנים האחרונות כבר הייתה ירידה.

למה? אני לא מבין.

למה?

למה? מה זה קשור אליך? אם היא משדרת כאן או כאן.

בדיוק. החוק אמר שכל מי שמשדר צריך להשקיע ביצירה מקומית, אבל אז זה היה כתוב: כבלים ולוויין, ולא כל תשתית שידור. ופה פשוט הכשל שצריך לתקן אותו בצורה מאוד מאוד פשוטה בחוק ולהגיד: כל סוג שידור, אדישות טכנולוגית.

שנייה, איתמר, רק תסביר. אין השקעה. זאת אומרת, שאין עבודה לכל עובדי הבמה.

אין השקעה. אין עבודה.

אני מנסה לחלוב ולחלוב ולחלוב.

אין בעיה. אין בעיה.

כן, אני יודע. אנחנו מנסים לעזור לו.

אתה יושב-ראש ארגון, איגוד.

אתה חתכת אותי ואני פשוט - - -

את כל הדיון לקחת.

אני אגיד את זה בצורה מסודרת והכול ביחד. בסופו של דבר, המעבר לאינטרנט גורם לזה שהם לא מחויבים להשקיע. כאשר הם לא מחויבים להשקיע, כמו שקרה גם בשנים האחרונות, אחוז השקעות ירד למעלה מ-50 מיליון שקל.

וזה יפגע בתעשייה ולא תהיה תעסוקה. חוץ מהפגיעה בתרבות.

בדיוק. ואז ההשלכות של זה – אני אסיים את זה – אומרות: אי עבודה, אי יצירה מקומית. ולא נראה הרבה עברית בטלוויזיה, וכמובן אנשינו לא יוכלו לעבוד.

תודה. עופר רז, בבקשה.

שלום לכולם, אדוני היושב-ראש. אני סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת. ובאתי באמת להסביר את תפיסת העולם שלנו, לבקשת הכנסת.

אז יש לנו כמה תפיסות עולם פה שאנחנו צריכים לשלב אותן ביחד. אחת באמת היא סוגיית אדישות הטכנולוגית. אנחנו לא סבורים, המשרד לא סבור שעצם זה ששחקן מסוים עובר מטכנולוגיה אחת לטכנולוגיה אחרת – כל מבנה החובות שלו צריך להשתנות.

עזוב שהוא לא סבור. מבחינה משפטית, מה המצב היום?

אז קודם כול, אני לא הלשכה המשפטית. עם זאת, אני מסכים עם זה שיש פה איזשהו מקום לפרשנות לגבי החובות של שחקן קיים שמעביר את שידוריו עכשיו מתווך, לדוגמה, לווייני לתווך אינטרנטי. מה שכן ברור שהשחקנים החדשים שהתחילו לפעול על גבי האינטרנט הם כיום אין להם רישיון לשידורים ממשרד התקשורת. ועל כן הם לא מחויבים בכלל בחובות האלה וגם בחובות נוספות. עוד לפני כחמש שנים הוקמה ועדת שידורים שסיימה את עבודתה ב-2016 ובעצם המליצה על כך שאותם שחקנים חדשים יוכנסו לתוך הרגולציה. היה פה איזשהו מהלך - - -

אתה יכול לומר מיהם אותם שחקנים חדשים?

בעיקר סלקום TV ופרטנר TV. יש פה גם סוגיות של שחקנים בין-לאומיים שנכנסו בשנים האחרונות ולוקחים ניתח גדול יותר. אבל שם גם המורכבות הרגולטורית עוד יותר גדולה. אנחנו לא יודעים - - -

מה המצב בעולם? האם אתה יודע לומר לי גם מה המצב בעולם?

אז אנחנו יודעים שהיום הרשויות האירופאיות, שהן המובילות, ואנחנו מסתכלים עליהן כדי ללמוד, רק לפני כשנה הציעו איזושהי הסדרה לגבי השחקנים הבין-לאומיים, ואנחנו מנסים לראות אם אנחנו יכולים לחקות אותה. אבל ברור שיש פה אפקט לגודל, שלא ברור שמדינה קטנה יכולה לקבוע דברים ולחייב שחקנים בין-לאומיים מאוד מאוד גדולים בלי שיהיה לזה משמעויות בסוף על הצופים, שאולי לא יקבלו שירות.

כן. אבל אפשר לפחות לנסות להידבר איתם בשלב ראשון.

נכון. אני יכול להגיד שבתזכיר שפורסם לקראת סוף 2018, ושהעבודה עליו נעצרה עקב כניסה למערכת בחירות, לא הייתה התייחסות לשחקנים הבין-לאומיים. ואחד מהפידבקים הכי גדולים שקיבלנו היה שכן צריכים לתת לזה התייחסות. וברור לי שאנחנו נעשה אז חשיבה מחודשת. שכן השר הנכנס מינה ועדה חדשה, מכיוון שהנושא חשוב לו, בראשות רועי פולקמן, חבר הכנסת לשעבר. ואנחנו מקווים שהוועדה תתחיל לפעול בתוך זמן קצר והיא תעסוק, בין היתר, ביצירה הישראלית. גם בכתב המינוי שלה היא צריכה כמובן לתמוך ביצירה הישראלית. וצריך איך משלבים בין סוגיות התחרותיות, שאני מזכיר שזה שוק לא קטן של כמה מיליארדי שקלים שנשלט על ידי שני שחקנים במשך הרבה מאוד שנים. בשנים האחרונות זו פעם הראשונה שראינו שחקנים חדשים שנכנסים ושהביאו להפחתת מחירים ניכרת ומשמעותית. וזה דבר טוב לצרכן הישראלי, ואנחנו היינו רוצים לשמר את זה. מאידך, יש פה סוגיות של מבנה רגולציה. יש פה גם, לטענת המשרד, רגולציה עודפת באופן כללי בשוק הזה. אנחנו רוצים גם לשחקנים הקיימים לעשות הפחתת רגולציה ואת הסוגיה של האדישות הטכנולוגית שאת השחקנים החדשים צריך להכניס Into the pool. ואם כן לבחון אם הגנת הינוקא עדיין נדרשת או לא. אבל כל המרכיבים צריכים להילקח בחשבון. וכמובן שבסוף כן אנחנו רוצים גם לתמוך ביצירה הישראלית.

מה המנדט של הוועדה שהוקמה? תחזור על זה עוד פעם.

בין היתר, הוועדה הוקמה לאחרונה ובמנדט יש לשקול את כל השיקולים של תמיכה ביצירה הישראלית, בהפקה המקורית הישראלית. ובין היתר, מן הסתם היא תבחן את ההמלצות הקודמות של ועדת השידורים מ-2016. זה משהו שהועבר בשינויים מסוימים לתזכיר החוק ב-2018, אנחנו חושבים שזה יהיה הכיוון המרכזי שבו בעצם נקבע איזשהו תוואי שהשחקנים החדשים נכנסים לתוך הרגולציה וצריכים לשלם הפקות מקור, יש להם חובות הפקות מקור. והשחקנים הקיימים, אם הם עוברים לתווך האינטרנטי, הם עדיין צריכים בהפקות מקור. אז אני מניח שזה יהיה הבסיס לדיון בוועדה.

היועצת המשפטית של המשרד נמצאת איתנו? דנה?

רק שיאמר מה התקופה שנקצבה לוועדה להגיש את המסקנות שלה. עד מתי הוועדה תפעל?

כן, אני כאן.

דנה, מייד.

השר הודיע על הקמת הוועדה. עוד לא נקבעו לוועדה, ככל הידוע לי, לוחות הזמנים. אני מניח, מכיוון שאנחנו לא מעוניינים למרוח את הדיון הזה, והדיון כבר הוא לא משהו חדש, אני מניח שזה יהיה מספר חודשים, ולא מעבר לזה.

דנה, אנחנו רוצים לברר את הנקודה הזו. האם חברות שמשדרות יעברו לטכנולוגיית האינטרנט? זה מפלט מבחינתם לחיוב להשקעה בהפקות מקור?

הצעת החוק שאנחנו הפצנו ב-2018 - - -

לא. תאמרי לי מה המצב המשפטי היום.

כרגע החברות פועלות ללא רישיון ואין עליהן חובה להפקות מקור, בניגוד למצב שחל על המשדרות המסורתיות, כלומר הוט, יס ורב ערוצי. ויש לנו גם משדרי Broadcast שגם להם יש חובות מכוח החוק והרישיונות להן. כרגע הפעילות הזאת היא לא פעילות מוסדרת לפי חוק התקשורת. הכוונה של המשרד הייתה ב-2018, ועכשיו זה יעבור שוב בדיונים של הוועדה שהשר מקים, היא לבדוק באיזה אופן החובה הזאת תמשיך להתקיים אחרי – זה במסגרת תיקון חוק שהוגש לכנסת, שבו אנחנו נדון גם בסוגיה הזאת. אני מניחה שגם לגביהם תחול חובה דומה. כעיקרון הרעיון שנמצא בבסיס ההצעה הקודמת ואני מניחה שגם יעבור לוועדה הבאה לדיון הוא עיקרון של אדישות טכנולוגית. כך שלא משנה איך התוכן עובר, אותם חובות יחולו על כלל הגורמים - - - יכול להיות שבהכנסות או במשתנים אחרים, אבל העיקרון המוביל יהיה העיקרון של אדישות טכנולוגית.

אז קיבלנו תשובה לפרק אחד של העתיד, המשרד מתכוון אכן לחייב את כולם ולא משנה מה צורת השידור, באיזו טכנולוגיה הם בחרו, כולם יחויבו בהפקות מקור. השאלה שנותרת היום היא: האם המצב המשפטי היום מאפשר, לדוגמה, להוט ויס, אם הן עוברות לשדר בטכנולוגיית אינטרנט, האם זה מאפשר להן להפחית את ההשקעה שלהן?

אז אופן החישוב של הכנסות של גופי השידור היום – אני ראיתי שיש שם נציג של המועצה בדיון, אולי הוא יכול להסביר איך המועצה קובעת את גובה ההכנסה שבגינה הם מחויבים בהפקות מקור.

אוקיי.

אם יותר לי - - -

יותר לך מייד כשאתן לך רשות דיבור.

רגע. אולי עורכת הדין נויפלד יכולה להאיר את עיניה של הוועדה על מהו המועד להגשת המסקנות של הוועדה בראשות מר פולקמן?

אז כתב המינוי של הוועדה עוד לא נחתם. אני מבינה שזו תהיה עבודה מוגבלת בזמן של מספר חודשים קצר. אבל עוד לא נקבע המועד להגשת המסקנות של הוועדה.

יונתן בייסקי.

שלום. קודם כול, אני מודה ליושב-ראש ולחברת הכנסת מיכאלי עד הדיון הזה. זה דיון בנושא חשוב שיש לו השפעה ישירה על פרנסה של אלפי משפחות בארץ. המצב הקיים, כמו שתואר, הוא אכן נכון.

רק תציג את עצמך עם התפקיד. לא אמרת.

אני מנהל תחום בכיר במועצה לשידור הכבלים ולוויין. זה הגוף שמפקח על הוט ויס. הגוף כשמו כן הוא מפקח על כבלים ועל לוויין, ולא על כלל השידורים. החוק מתייחס לכבלים ולוויין. זה נאמר פה. אנחנו חד-משמעית בעד החלת החובות הרגולטוריות, החלת חובת הפקות מקור, והחלה של פקוח מינימלי על החברות שמשדרות באינטרנט, בוודאי החברות הישראליות, גם החברות מחו"ל. הדבר הזה נעשה באירופה, כולל, בחלק מהמדינות, הטלה של חובות להפקות מקומיות של חברות בין-לאומיות שמגיעות מבחוץ.

אנחנו מדברים היום על מעבר הדרגתי, אבל מאוד משמעותי של מנויים מהטלוויזיה המפוקחת בכבלים ובלוויין לטלוויזיה להא מפוקחת. גם במעבר לחברות הזולות יותר של סלקום ופרטנר, גם במעבר של יותר ויותר מנויים לנטפליקס. אלה נתונים עצמאים. אני נסמך על מה שיש בתקשורת. הערכות מדברות על מיליון ישראלים שכבר היום מנויים לנטפליקס. זה כסף שיוצא החוצה ושקל ממנו לא חוזר לשוק היצירה בישראל. גם הוט וגם יס הקימו שתיהן מוצרים אינטרנטיים בשם נקסט וסטינג. כל מנוי שעובר מהכבלים והלוויין, שזה מנוי יקר יותר, למנוי המוזל של נקסט וסטינג, זה מנוי שיוצא משוק הפקות המקור. דווקא עכשיו, בתקופת הקורונה, כשהמשפחות מחפשות לחסוך, אנחנו נראה יותר ויותר מעבר של מנויים לשם. כלומר, פחות ופחות השקעה בהפקות מקור.

יש תהליך של הידברות ביניכם לבין משרד התקשורת לקדם את פני העתיד? תראה, חברת הכנסת מרב מיכאלי שמעה על כוונת משרד התקשורת להביא בחוק ההסדרים את סוגיית פריסת האינטרנט המהיר. היא הגישה דיון מהיר. השאלה היא: אתם כמועצת כבלים והלוויין רואים את פני העתיד? אתה בעצמך מציג ומראה שאתה יודע לקראת מה זה הולך. השאלה היא: האם יש הידברות ביניכם לבין המשרד?

המועצה היא חלק ממשרד התקשורת. יושבת-ראש המועצה דאז הייתה חברה בוועדת פילבר. אנחנו סומכים את ידינו על המלצות ותמכנו בהליכי החקיקה של מסקנות הוועדה בכנס. לעניין הצעת החוק שהוצגה לפני שנתיים, אנחנו העברנו את הערותינו אליה. ככל שהדברים יתוקנו, הדברים שאנחנו מציגים כחשובים יתוקנו, אנחנו חד-משמעית תומכים בזה.

יכול שיצטרכו לשנות לכם את ההגדרה המשפטית, להרחיב את סמכויותיכם גם לתחומים אחרים.

אנחנו תומכים בזה, בוודאי.

השאלה היא אם אתם פועלים בכיוון.

אין לי סמכות. החוק הוא מאוד מאוד ברור. החוק קובע כבלים ולוויין. אין לנו, בלי תיקון חקיקה, אפשרות לשנות.

אתה לא הקשבת לי. הסימן שלא הקשבת לי.

אז אני מתנצל.

אני אומר לך כיושב-ראש וועדה, כחבר כנסת, מה אני מצפה מגוף שהוא ממסדי? איך אמרת? אני חלק ממשרד התקשורת. הרי, בואו נאמר, עוד שנה, שנתיים, אנחנו נהיה בעידן אחר. בעידן אחר. המנדט שלך היום – אני יודע שאין לך סמכות. לאור זאת, אני אומר: האם יש הידברות? האם יש כוונה בכלל – משרד התקשורת וגם עופר, אם תרצה להוסיף בסוגיה הזו – להרחיב את הסמכויות כדי לקדם, אני לא אומר את פני הרעה, את פני הקדמה? אבל אם אנחנו נישאר - - - ולא נתאים את כל המערכות, נמצא את עצמנו בלי הפקות מקור, ומועצה שכמעט 80% מהעבודה שלה כבר לא קיימת. השאלה היא אם יש עבודה מתכללת של הסיפור הזה.

אם אני מבין נכון את השאלה של היושב-ראש, אז אנחנו מוכנים לקבל את החברות לפיקוח.

תודה רבה. אני יודע שאתה מוכן. השאלה אם אתם עושים משהו בנושא.

אנחנו יכולים לקבל את החברות המשדרות על גבי האינטרנט לפיקוח מחר בבוקר.

לא עניתי לי. תודה.

שנייה.

תודה.

אדוני, אני, ברשותך, עוד שאלה.

אנחנו תרגמנו את הדירקטיבה האירופית. אנחנו מכירים אותה. אנחנו למדנו אותה. ברור לנו שהרגולציה שקיימת היום על הוט ויס לא יכולה להיות copy-paste לחברות החדשות.

תודה.

תאמין לי, זו שאלה אחת בשבילו.

בבקשה.

ולהבנתי, מר בייסקי, אחת הסיבות שבכלל מתאפשר הדיון הזה כל כך הרבה זמן אחרי שכבר חלק מהשידורים של יס, למשל, עברו לאינטרנט, זה בגלל שהמועצה, ותתקן אותי אם אני טועה, אבל להבנתי פעם האחרונה שהמועצה הגישה דוח על התשלומים, על ההשקעה, על אחוזי ההשקעה והמימוש שלהם היה ב-2016. האין זאת?

דוח המועצה השנתי שמתפרסם כל שנה, אנחנו מפרסמים את הדיווח. דוח 2017 אכן יפורסם – אנחנו אכן - - -

למה אתם ב-2020 עכשיו רק עומדים לפרסם את דוח 2017?

אני אסביר. אני אסביר.

הרי אם הייתם כבר מטפלים בזה, אז השאלה האם הם רשאים כן או לא לשלם על זה את הפקות מקור כבר הייתה מזמן עולה ומקבלת תשובה פרשנית.

אני אסביר. אנחנו מאפשרים לחברות להחזיק את הפקות לאורך של שלוש שנים. לכן אנחנו יכולים לסגור במירכאות שנה, מבחינת השקעת הפקות מקור, רק שנה וחצי אחרי שהשנה נסגרת. כלומר, את 2020 אנחנו נוכל לסגור באמצע 2022. לכן המספרים שאנחנו רואים תמיד יהיו מספרים אחורה בטווח שבין שנה וחצי לשנתיים.

2016 אמרת פעם האחרונה?

2016 יצא האחרון. הוא אומר שתכף יהיה לנו 2017.

2017 יתפרסם עד סוף החודש.

אז זה לא שנה וחצי.

זה לא. בדיוק. זה לא משנה כמה אתה סופר. הרי בכל שנה צריך לצאת דוח.

תודה. בואי, מרב, מסקנות בסוף. אלינור כליפזאדה.

כן. תודה רבה.

תציגי את עצמך.

שמי אלינור כליפזאדה. אני ממונת כלכלה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין במשרד התקשורת. אני רציתי להשלים כמה פרטי מידע. כמו שיונתן כבר ציין, כרגע כל מנוי שיוצא לנסקט של הוט ולסטינג של יס יוצא מחובת ההשקעה.

זה הבנו קודם.

זה אומר שיש לנו נזקים של עשרות מיליוני שקלים. נכון להיום, במצטבר כל שנה יש נזק של 87 מיליון שקל בהשקעה בהפקות מקור.

נזק, זאת אומרת, השקעה שלא נעשתה?

השקעה, מה זאת אומרת לא נעשתה? בגלל הירידה בהכנסות, נוצר מצב שבו, מה שהיה ב-2014 כשהם יחסית בשיא, הם הוציאו מדי שנה הוט ויס ביחד 87 מיליון שקלים.

לנו אמרו באחד הדיונים שיס עושה מעבר למחויבות שלה. זה נכון?

כרגע אני מעדיפה לא להיכנס - - -

אז בואי אני אגיד לך. יש לי העדפות אחרות. אני או מקיים דיון כפי שצריך או שאני לא. אני לא ברפת עכשיו שאני צריך לחלוב מידע. אני שואל שאלות. מה זה את מעדיפה לא להתייחס כרגע?

שנייה. אני אסביר למה. אני אסביר את עצמי.

בבקשה.

העבודה על השקעות, כמו שיונתן הסביר, נעשית בסיום שלוש שנים. בהפקות מורכבות, שהן הפקות שלוקחות שלוש שנים, לפעמים גם יותר, ולכן הדוחות הם אחורנית. ליס יש לפחות על הנייר הפקות ביתר, אבל גם במקביל יש לה חוסר. ולכן עד שאנחנו לא סוגרים את השנים האלה, אני לא יודעת להגיד לך תשובה אמינה.

הו-הו, זאת תשובה. אבל זאת תשובה. זה לא "אני מעדיפה".

אוקיי.

אוקיי. תודה.

עניין נוסף לגבי נטפליקס.

בבקשה.

הערכות שלנו הן שנטפליקס היום מרוויחה בארץ עשרות מיליוני שקלים בשנה. וכרגע אין לה שום הוצאות בארץ. זאת אומרת, חוץ מתרגום ואולי דיבוב לפעמים, אין לה הוצאות. והטענה שנטפליקס תקום ותברח ברגע שנבקש ממנה השקעה של 8% או 5% מהכנסות שלה היא פחות מקובלת עלינו. אנחנו עובדים כל הזמן מול המשרד בניסיון כן להביא יותר ויותר רגולציה על החברות החדשות. הן כבר לא נמצאות של ינוקא, לדעתנו, ויש מקום להחיל עליהן את הרגולציה. אפשר לעשות את זה בצורה מדורגת. אפשר לעשות בנוסחה ליניארית. אבל יש מקום להחיל עליהן רגולציה כבר מעכשיו.

רק שאלה אחת, אלינור. כשאת אומרת שהכנסות של הוט ויס ירדו, את תולה את זה בכניסת השחקנים החדשים ובמנויים שעברו אליהם?

כן. כן.

כן.

הרבה מנויים עברו אליהם. וגם ההכנסה של מנוי ירדה כתוצאה מכניסת התחרות. מבחינתנו, זה מבורך. זה טוב שיש תחרות. זה טוב המחירים יורדים.

כן. טוב שיש תחרות. ברור. אבל זה לא יכול להיות שהתחרות תהיה - - -

אבל חבל על הכסף שהולך ולא נקבל סכום השקעה.

אני לא רואה שהמחירים יורדים. אבל לא משנה.

בדיוק.

הם לוקחים את זה בצורה אחרת.

נכון. נכון.

יש עוד דוברים בזום שרוצים להתייחס?

היי. אני ליאור תמאם, מנכ"ל איגוד התסריטאים. אפשר, אדוני?

בבקשה, בבקשה.

אז אני רוצה להגיד שאנחנו שומעים פה שכולם - - -

למה לא רואים אותך?

אה, סליחה. הינה.

אני רוצה להגיד שאני שומע פה מכולם שכולם די מסכימים עם זה שצריך אכיפה בשוויון וצריך להטיל חובות של הפקות מקור ורגולציה אחרת על גופי השידור. יחד עם זאת, זה כבר נסחב שנים ארוכות.

יש מושג של אדישות – איך זה נקרא? – טכנולוגית. יש אדישות פקידותית גם.

בדיוק. אז אדישות טכנולוגית. דווקא צריך לעשות עוד צעד אחד בשביל להיות אדישים ולהחיל את הרגולציה על כל גופי השידור שמשדרים בישראל, לא משנה באיזה אופן הם משדרים. מחר גם האינטרנט לא יהיה רלוונטי. אני לא יודע. אנחנו בעולם שהקדמה רודפת אותנו.

נכון.

אז באמת שאני לא מבין למה זה לא מתקדם. אולי כדאי לעשות על זה קצת מורשת קרב על ההתנהלות של הדבר הזה.

נכון.

ולמה הוא לא התקדם, כדי שנמנע מהטעויות האלה בעתיד. וזה רק כי אני שומע באמת שכולם מסכימים. מועצת הכבלים והלוויין מסכימה. משרד התקשורת מסכים וניסה לקדם חוק. אז מה כל כך מורכב פה?

אם אין בעיה, אתה אומר, מה הבעיה?

כן.

בדיוק. בואו ננסה להבין את בעיה.

יש בעיה אחת.

לא. בהמשך לשאלתו של מר תמאם בדיוק, אני רוצה לשאול את משרד התקשורת: למה הם הביאו – נניח, עכשיו הבאתם בחוק ההסדרים, כרגע לא משנה כן יעבור לא יעבור, אבל אתם הבאתם בחוק ההסדרים כן את הסיפור של הסיבים - -

מתעתדים להביא.

מה?

מתעתדים להביא. אין עדיין.

כן. בדיוק.

- - אבל לא הכנסתם את הסרת הגנת הינוקא, למשל. למה?

סוגיית הסרת הינוקא, אתם תצטרכו לתת הסבר משכנע למה לא.

למה לא. ולא צריך לחכות בשביל זה, לא לתשובות הוועדה החדשה ולא להסדרת הגופים הבין-לאומיים ולא לשום דבר אחר. זה דבר שצריך לרדת כאן ועכשיו.

רגע. אז אני רוצה להסביר מה זה אומר הגנת ינוקא. כי אין באמת הגנת ינוקא. יש אי הסדרה של השחקנים החדשים. ולכן כדי להסדיר את הגנת הינוקא, צריך להסדיר אותם. זה לא שורה אחת. זה שינוי חוק. שינוי חוק גדול ורציני.

עופר, מי שאמור להסדיר את זה - -

מה זה משנה?

נכון. משרד התקשורת יסדיר.

שנייה. סליחה.

- - מי שאמור להסדיר את זה הוא משרד התקשורת.

נכון.

רגע. וכשאומר לך תמאם שהוא לא מבין, גם אני לא מבין.

למה זה עוד לא נעשה?

אני לא מבין. הרי השחקנים האלה לא נכנסו היום. ולא אתמול. יש זמן. אתה יודע מה המסר שאני מקבל?

כן?

יש באמת אדישות במשרד. בוא, רגע הסיב ייפול. נפרוס. נתחיל לאסוף את השברים. נראה מי איתנו, מי נגדנו, וירחם השם. בוא, אי שאפשר לעשות את זה ככה. זה צריך להיות היום. זו עבודה במקביל. הינה, אני אומר לך. הבטיח לי השר והבטיחה לי המנכ"לית שזה יהיה. אני אומר לך: אני לא להוט לקדם את סוגיית פריסת התשתית האינטרנט המהיר, הסיבים. אבל אני לא אעשה זאת, אם אני לא מקבל תשובות במקביל. לא השר יתקן או השר יעשה או השר יקים או השר יקבע. אנחנו צריכים לדעת שזה מגיע לפה, שאתם כבר מגובשים. הבאתם את תיקוני החקיקה. ואם צריך גם אני לא יודע מה לעשות, צריך להביא את זה במקביל.

אז אדוני היושב-ראש, השינוי הנדרש בהסדרת שידורים הוא שינוי מאוד כבר ורציני, בסדר? זה לא משהו שאנחנו יכולים לבוא להעביר תיקון קטן. הוועדה שישבה ב-2016 כתבה דוח ועדה של עשרות עמודים. תזכיר החוק שהוגש ב-2018 הוא תזכיר חוק של 100 עמודים שכתבנו. אנחנו לא נעביר את זה פה ביומיים.

מה קרה איתו מאז?

רגע. היו לנו שנה חצי של מערכות בחירות.

כן. כי אתם בדרך כלל מצליחים להכניס דברים מורכבים בחוק ההסדרים. זה ידוע. בוודאי. בחוק ההסדרים אף פעם לא מביאים דברים מורכבים של 100 עמודים. נאמר בציניות לפרוטוקול, בסרקזם.

הפרוטוקול לא מבין ציניות.

לכן אמרתי לפרוטוקול שזה נאמר בסרקזם. באמת דווקא את זה? דווקא זה מורכב מדי בחוק ההסדרים?

בשנה וחצי האלה נערמו על שולחננו לא מעט רפורמות שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו מרגע שהממשלה הזו הוקמה מנסים לקדם את כולן בו-זמנית. זה דורש מאיתנו היקפי עבודה מאוד גדולים, ואנחנו מוכנים לזה. הצלחנו להכניס את השינויים של מתווה הסיבים לתוך חוק ההסדרים. השר מקים ועדה חדשה שתדון, ולהערכתי היא לא תדון בזה יותר ממספר חודשים קצר. אנחנו נגיע לחקיקה אחר כך עם כל הדברים כולם.

רק הסוגיה הבין-לאומית היא סוגיה מורכבת. יש שם את הסוגיה של הכנסת השחקנים החדשים לתוף מתווה הסדרתי. יש לנו הפחתת הסדרה על השחקנים הקיימים - - -

עופר, תעצור רגע. תזכיר החוק שהופץ ב-2018.

כן.

נכון שהכנסת הייתה בתקופת בחירות וזה. המשרד מה עשה עם התזכיר? הוא מתכונן לקדם את זה? או שהוא חזר בו? או שהוא מכין תזכיר חוק חדש להפצה?

קודם כול, צריך להבין שהסוגיה הזו היא סוגיה מאוד – היא לא בהסכמה מלאה בין כל חברי הממשלה. וכל פעם שיש עצירה כזאת של שנה וחצי בחירות - - -

איזו סוגיה לא בהסכמה מלאה?

תזכיר החוק שהוגש. יש משיכות לכאן ולכאן. ברגע שהתהליך נעצר, אם יכניסו, לדוגמה, את השחקנים הבין-לאומיים פנימה, רק זה עצר אותנו בנושא זה.

באמת לא צריך לחכות. צריך לקדם בנפרד.

הינה, יש לנו שאלה אמיתית: האם להיכנס לפה עם תזכיר החוק ללא הסדרת פעילות השחקנים הבין-לאומיים, כן או לא?

אז תעלה את זה פה. אני לא מבין. מה זה הגישה הזו, עופר? באמת.

אתה לא מתפרץ.

אני שואלת כזה דבר. אתה אמרת קודם שאתם צריכים לבדוק האם עדיין יש הצדקה להגנה שחסכה מהשחקנים שהיו חדשים, סלקום ופרטנר, את החובה הזאת להשקעה בהפקות מקור. האם עד היום לא נעשתה הבדיקה הזאת?

לא. היא נעשתה. אבל, לדוגמה, בתזכיר יולי 2018, לפני שנתיים, נקבע איזשהו מתווה עולה שבו על בסיס הכנסות, שככל שהשחקן מגדיל את הכנסותיו, הוא צריך יותר ויותר חובות, בסדר?

כן.

נכון סלקום הייתה מאוד קרובה לעבור את השלב הראשון. אני מניח שהיא כבר עברה אותו מאז יולי 2018. ולאחר פרסום התזכיר יש ויכוחים פנימיים האם צריך להוריד את אותו הרף, בסדר? אז אנחנו המלצנו אז על רף מסוים. זה היה לפני למעלה משנתיים כשנכנס התזכיר. האם צריך להשאיר את אותו הרף, כן או לא? בוועדה זה ייבחן מחדש. אבל אנחנו אמרנו אז את עמדתנו, שזה היה רף של 350 מיליון. אני יכול להגיד לכם שאחרי שפורסם התזכיר הרף הזה, בדיונים הפנימיים המקצועיים, כבר היו לחצים מאוד קשים להוריד אותו. היו הרבה שחקנים ממשלתיים שטענו שהרף הזה גבוה מדי. מה תהיה התוצאה מהוועדה, אני לא יודע. אבל הסוגיה תיבחן מחדש.

עופר, בוא, בוא.

למה לא להשוות את המצב למצב שיש על הוט ועל יס?

מרב, אנחנו יכולים לשאול כמו פינק-פונק שאלות ותשובות, ולא יהיה כלום. אני אוהב להתקדם. אני אדם פרקטי. אבל בוא, תקשיב, המסקנה שיוצאת מהשידור הזה - - -

- - - עם המספרים?

לא. סליחה.

רק אם - - - הממספרים, אם אפשר.

לא. לא, לא. את שומעת אותי?

כן.

בינתיים, לא.

אוקיי.

תקשיב, עופר, הרושם, שתבין, שעולה כאן בדיון, ואתה לא מצליח לפגוע אותו, למרות, באמת, אתה שולט בחומר ואתה אומר: אנחנו מתכוונים – וכל התירוצים לעונש, מה שנקרא, מי אשם ולמה זה לא. הכול בסדר. הרשום שמתקבל הוא שיש חוסר מעש בנושא הזה. יש חוסר מעש. לא יעזור כלום. בסוף תכלס, תכלס זה לא בקצב, בטח לא בקצב שאתם רוצים לקדם את הקטע של פריסת הסיבים האופטיים אחרי העשור האבוד, נקרא לזה.

השאלה היא עוד כמה שנים נחכה עם הסיבים.

בוא, תראה. אני רוצה לדעת. משרד התרבות איתנו?

כן.

שלום גברתי.

שלום וברכה, אדוני.

נכון, למרות הממשלה החדשה והפיצולים, עדיין לא לקחו לכם את תחום האחריות של הפעלת התרבות במדינת ישראל או קיום התרבות במדינת ישראל. לכן אני שואל שאלה: האם אתם ערים לכך? הייתם ערים לכך בכלל שכל סוגיית הפקות המקור לאט-לאט הולכת ונעלמת?

כל תחום התרבות הולך לאיבוד.

כן.

היינו ערים לכך עוד לפני - - -

רק מי הדוברת? תציגי את עצמך.

שמי אתי כהן, מנהלת תחום קולנוע במשרד התרבות. אני מיישמת למעשה את חוקה הקולנוע במשרד התרבות, את תקציב חוק הקולנוע ואת החוק.

עד היום, עד לפני שנתיים או לפני שנה, אני רוצה להביא דוגמה לדברים שקרו כאשר ביטלו לרשת וקשת, הזכייניות, וגם הוט ויס את המחויבות שלהן לקולנוע הישראלית. והיום אנחנו חשים את זה, היוצרים, יותר נכון, חשים את זה על בשרם כי אין להם כסף להשלים מתקציב שמקבלים מחוק הקולנוע, מהתקציבים שהם מקבלים מחוק הקולנוע.

לא נכון.

יש בור ענק של חוסר בתקציב. הנושא הזה של הוט ויס והאינטרנט, קודם כול, אני רוצה לומר שאנחנו מקבלים בברכה את הקדמה הטכנולוגית שתהיה בפריסת – אתם שומעים אותי?

כן. כן. בבקשה.

אה, אוקיי.

לא רואים אותך, אבל שומעים.

כן. השתבש כאן משהו. עוד מעט אני אחזור, אבל אני אמשיך לדבר. אני אומרת שנושא הפריסה והקדמה הטכנולוגית בהחלט לא צריך לבוא על חשבון היוצרים.

גברתי, את משרד התרבות. את לא צריכה להביא דבר מהתורה. אנחנו משוכנעים. אנחנו רוצים לשמוע מה את עושה. מה? את לא נחרדת מכך?

אנחנו בהחלט נחרדים מכך.

ומה אתם עושים כמשרד?

קודם כול, גם היינו בוועדת פילבר וביקשנו בזמנו ורק לאחרונה מנסים לחדש את הנושא הזה, ככה הבנתי. עד היום לא טופל ולא קודם שום דבר.

אני מבין שאף אחד לא עושה שום דבר. לא משרד התקשורת ולא משרד התרבות, שאמון על התרבות, כי זה כנראה לא מעניין אותו או שזה לא עניין אחרים, וכפועל יוצא לא עניין גם אותו. אז אנחנו בסיכום נאמר מה אנחנו מבקשים - - -

אני מבקש משפט לפרוטוקול, היושב-ראש.

סליחה, אדוני. אני מדבר.

- - -

לא. אתה מכיר וועדות כאלה שמתקיימות?

סליחה. אני מתנצל.

תודה. לא בשביל ההתנצלות, אלא בשביל שיהיה לך להבא. תבקש זכות דיבור, תקבל. לא קיבלת, אתה לא יכול לדבר.

אנחנו לא אוהבים שנציגי משרדי הממשלה מגיעים לכאן ובמקום לספר לי מה הם עשו כדי שלא יכאב להם, הם מספרים לי שכואב להם. אנחנו קיימנו את הדיון שלא יכאב לכם. ואנחנו יודעים שכואב לכם. אבל אם לא תעשו כלום, אתם, המשרד שאמון על התרבות ותשבו בצד, תסכלו, תחכו לראות: יהיו הפקות מקור, לא יהיו הפקות מקור – אז אני אומר לכם: לא יהיו הפקות מקור, ואתם תצטרכו לגייס את המשאבים האלה, כי לא יהיה ריק. אי-אפשר לחזור רוורס במדינת ישראל, ואסור לחזור רוורס.

ואני שוב חוזר, כמו שאני אומר לעופר: אני לא משתכנע שמשרדי הממשלה אכן חדורי מטרה לא לפגוע בהפקות המקור.

כן, בבקשה.

נאמר פה משפט על ידי משרד התרבות על המחויבויות של הוט ויס. המועצה עשתה שום שינוי במחויבויות לקולנוע של הוט ויס.

טוב. רונן אברמסון, בבקשה.

שנייה.

תמתין. עושים לך את העבודה. מה אתה קופץ? חכה.

שלום לכולם. שמי רונן אברמסון. אני מנהל את אגף הפיקוח של מועצת הכבלים והלוויין.

אני רוצה לדבר קצת על הדחיפות של כל הנושא הזה. בעצם החובה המצרפית של הוט ושל יס בהפקות מקומיות, שעמדה בשיא שלה בסביבות שנת 2014 על כ-310 מיליון ש"ח. והן עמדו בחובה הזאת בשנים האלה. היא התחלה לצנוח מ-2014 בצורה מאוד דרמטית, שב-2020 כבר הן צריכות להשקיע ביחד באופן מצרפי משהו כמו, נגיד, 220 מיליון שקל. הכול בגלל הכניסה, כמובן, של המתחרים ומה שאמרו לכם שבעצם גם ה-revenue ירד וכדומה.

למעשה, בצד השני של סלקום, פרטנר, נטפליקס, אנחנו לא רואים שום השקעה שמחזירה משהו מהנזק הנורא הזה לתעשייה המקומית שלנו, ליצירה המקומית.

רונן, התרעת? התרעת? בוא, אני יודע את המציאות. אני שואל אותך שאלה: בשנים האלה, 2014 עד היום, עד 2020, התרעתם?

בוודאי שהתרענו. מה זאת אומרת?

למי? למי?

לכל מי שיכול לקדם את החקיקה.

מי אלה שיכולים לקדם? אני לא אוהב חידות. למי התרעתם?

מי שיכול לקדם את החקיקה הוא המשרד וכל גורם אחר, משרד המשפטים גם, ואני משער שגם האוצר.

אתה משער. אתה לא יודע אם התרעת. העברית שלי אמנם מצומצמת אבל ברורה.

עמרי בן חורין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. רק כמה נקודות שחשוב לציין לפני שאני אגיד את מה שיש לי להגיד.

לפני שאתה תציין, אני אשאל אותך שאלות.

בבקשה.

כמשרד האוצר, כמי שאמור לתקצב את התרבות, ובינתיים – אני לא יודע בפרידה כמה אתם נמצאים שם בתקצוב – אתם סמוכים על שולחן הפורסים. אבל אני אשאל אותך שאלה: סוגיית הינוקא – אין לכם עמדה בנושא הזה? הייתי רוצה לשמוע את העמדה שלכם. ואם אתם ערים לכך שאת החור הזה, שהיום הוא בערך 100 מיליון ירידה בשש שנים, בשנים הבאות זה יהיה סכום גדול יותר, לא תצטרכו להשקיע אתם בתרבות.

אז בוא נדבר על סוגיית החוב, כי חשוב לציין פה גם שמאז 2014, כמו שנטען פה, היה גידול בהשקעות בהפקות מקור של גורמים אחרים, לדוגמה, תאגיד הציבורי שמשקיע כ-260 מיליון בעוד שהרשות בשנים האחרונות שלה השקיעה סכומים שהם בערך 10% מזה. אז צריך לזכור את זה. אני רוצה אבל כן להפריד בין השאלה - - -

רגע. בן חורין, עמרי, תהיה איתי.

אני איתך.

אני פעם ראשונה שומע גישה שהמדינה שמחה שהיא מוציאה ואחרים לא. השאלה היא: מה מפריע לך אם גם הגופים העצמאים ישקיעו וגם המדינה תשקיע?

לא. יש כיום מתווה. המדינה, את מה שהיא משקיעה דרך משרד התרבות, אפשר לשאול אותם וזה גם לא תחום העיסוק שלי. אז לא יודע להגיד לך בדיוק באיזה מתווה משקיעים, בעיקר תחום הקולנוע.

על הפקות מקור אני מדבר כרגע.

אבל ההפקות מקור, מי שמשקיע בהפקות מקור הם הגופים, כי הם גם נהנים מזה וזה נכס שלהם. ואם תשאל אותם, אז הם יגידו לך שלא בכדי הם משקיעים יותר מהחובה שלהם, כי היום הדרך היחידה שלהם להביא לקוחות, מעבר להורדת המחירים, זה לייצר איזשהו ערך מוסף.

אז אתה סובר שהם משקיעים יותר? למרות שהדוח עדיין לא ערוך.

נכון. והדרך היחידה שלהם למשוך לקוחות היא דרך הפקות המקור שהם מפיקים לעצמם. כי מה שיס עושה היא עושה ליס ואף אחד לא יכול לשדר את זה. וזה בסדר גמור. ואת מה שהוט עושה היא עושה להוט ואף אחד לא יכול לשדר את זה, וזה בסדר גמור. וזו הייחודיות שלהם וככה הם מביאים לוקחות. אתם מוזמנים לשאול אותם, לדעתי, הם על הקו גם.

אבל צריך להבחין בין שני דברים. א', בין הרגולציה לבין הרפורמה שצריך לעשות לשידורים, זה צריך. כי יש הרבה דברים בעייתיים, לא רק הנושא הזה. גם הנושא הזה. לדוגמה, שידורי הספורט, שיש שם כשל אמיתי, ואפשר לשאול גם את החברים המועצה וגם את משרד התקשורת. יש שם כשל וניסינו לטפל בו כמה פעמים גם בוועדה הזאת וגם בחוק ההסדרים של 2017, 2018, ולצערנו זה לא הסתייע. וגם בעולם של חובות העברת הערוצים וגם בעולם של פרסומות. הדברים האלה קשורים אחד לשני. וכשעושים רפורמה, צריכים להסתכל על כל הדברים האלה. אבל צריך להפריד בין הדבר הזה לבין השאלה שרפורמת התשתיות שלא קשורה לנושא הזה. מי שטען שחצי מיליון לקוחות עוברים היום או 400,000 לקוחות עברו, זה נכון. אבל זה לא קרה על הסיבים האופטיים.

סליחה, סליחה. בוא, בוא. בוא אתה בא ומביא מגישה אחרת בכלל. למרות שאתה נציג אגף התקציבים, משרד האוצר, אתה מביא גישה אחרת. אתה אומר: לא בהכרח שרפורמת הפריסה הזו של הסיבים תפגע בהפקות מקור.

לא, לא. מה שאני אומר הוא שתהליכים שקורים, היו קורים עם או בלי. כי כשדיברו על 400,000 לקוחות שעבר ואכן עברו, הם עברו לא על תשתית הסיבים. ו-120,000 לקוחות של יס שהוזכר שעברו מלוויין לתשתית אינטרנט לא עברו על סיבים. הם עברו על תשתית הקיימת.

ואתה אומר עוד שהוט ויס המשיכו להשקיע למרות הירידה?

זו שאלה, שוב, למועצה. זה פשוט לא היה קשור לתשתית הסיבים. הם עברו לתשתיות אחרות. לתשתיות שלהם.

אבל אמרת קודם שהוט ויס משקיעות - - -

משקיעות יותר מהחובה.

משקיעות יותר ממה שהן מחויבות.

נכון. לא. אז צריך להגיד שזה שהחובה ירדה - - -

אתה יודע מה הבעיה שלי? שאני מקשיב לדיון. אני לא כמו אחרים.

לא הבנתי, אדוני.

אני מקשיב לדיון. ואתה אמרת קודם - - -

נכון.

באת בגישה כזו ואמרת: אני לא נבהל, כי למרות הירידה, הוט ויס משקיעות בהפקות מקור כי זה טוב להן, ולראיה הן השקיעו יותר ממה שהן חייבות.

הן משקיעות, זה נכון. וגם התאגיד משקיע יותר. ועדיין, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שכן צריך לעשות הסדרה של הנושא הזה. כי לטווח הארוך נכון שתהיה פה אדישות טכנולוגית. זה נכון. לא יכול להיות שאחד כן ואחד לא. אבל לצד זה, צריך לעשות הפחתה של הרגולציה ולא להחיל את כל הרגולציה שקיימת היום, שהיא רגולציה גם על השידורים ולא רק על הפקות, באופן מאוד מאוד מחמיר ומאוד מאוד מגביל.

אז בוא. הינה, בוא נוריד.

אני מסכים.

בוא נוריד את חובת הפקות המקור לגמרי.

לא את הפקות המקור, אדוני.

נחייב את המדינה להשקיע 400 מיליון שקל במקום.

לא את הפקות המקור, אלא את הרגולציה, להעלות ערוצים ולהוריד ערוצים. דווקא לא את הפקות המקור. הפקות המקור כן, אבל שידורים לא. אילו ערוצים להעלות, אילו ערוצים להוריד, מה לכלול באיזו חבילה. הדברים האלה קשורים אחד בשני. וכשרוצים להחיל את הרגולציה שקיימת היום בחוק התקשורת על גופים נוספים, צריך לדעת מה רוצים להחיל. הפקות מקור אולי כן, אבל את כל שאר הדברים אולי לא צריך.

תשמע, אם אחרי רגולציה כזו, מתוך 200 ערוצים בממוצע שלושה הם אקטואליים, אני לא יודע מה יהיה בלי רגולציה.

לא. אבל העניין הוא של השקעה. כל הדיון הזה אני לא כל כך הבנתי לאן אתה הלכת, כי זה שיס והוט משקיעות, הן משקיעות - - -

הוא כופר בתפיסה שזה בכלל הולך להשפיע.

כן. זה ישפיע רק לגבי השאלה איפה – הרי, שוב, גם החובה שהייתה על הוט ויס זה אחוזים מתוך הכנסות. ככל שהכנסות שלהן קטנות, אז ההשקעה קטנה. זה ממש מתבקש. עכשיו, יש פה שתי שאלות. אחת, האם התשתית הפיזית משנה את החובה? ועל זה יש פה מעין תשובה מעורפלת כזאת של: הכוונה היא שלא, אבל – תכלס, מישהו צריך כבר לתת את הפרשנות המשפטית המפורשת הזאת. ושתיים, חלק מהסיבה שההכנסות קטנות היא שמנויות ומנויים עוברים לחברות אחרות, והחברות האלה לא מחויבות בהשקעה הזאת. ומה שאנחנו באות ואומרות פה הוא שצריך להשוות את החובה. פשוט את אותה חובה להחיל גם על השחקנים האחרים. וגם כאן אני רוצה לעשות הבחנה בין השחקניות הישראליות, פרטנר וסלקום, שמשדרות כבר שש שנים וצברו הרבה מאוד מנויות ומנויים, לבין השחקנים הבין-לאומיים, שלשיטתי, צריך למצוא דרך להחיל גם עליהם רגולציה. אבל ברור שזה בכל זאת דין אחר, שצריך להשקיע בו יותר מחשבה ומאמץ.

אבל מה שכן אי-אפשר לעכב את החלת החובה הזאת על פרטנר וסלקום, משום שההשפעה המצטברת של הצטמקות ההשקעה בתעשייה הישראלית, ביצירה המקומית, היא גדולה מדי, קשה מדי, הרסנית מדי. לא צריך לחכות עם זה עד שנסדיר גם את השחקנים הבין-לאומיים וגם, אני לא יודעת, עוד כל מיני דברים שרוצות להסדיר, שאדרבא, בואו נסדיר. אבל אי-אפשר בשביל זה בינתיים לשעבד את החובה על השקעה בהפקות מקור עד שנגמור את כל השאר.

אני לא חולק על חברת הכנסת מיכאלי על הצורך להסדיר. אני כן אומר שזה לא קשור לרפורמת הסיבים, כי המגמות שתוארו לא קשורות לסיבים. זה הכול.

לא, לא.

מה זה קשור?

אתה לא יכול לומר פה, סליחה.

מה זה קשור לסיבים? - - - כן או לא?

סליחה, היום עם סיטרואן דה שבו עם ארבעה צילינדרים, שנת 1960, עוברים 20%. כשאתה הולך לשים פה תשתית אינטרנטית מהירה, סמוך על כך שהמעבר יהיה 80% ויישארו לך 20% בתשתיות האחרות. אז אתה לא יכול להגיד שזה לא קשור זה לזה. אתה לא יכול להכשיר גם את דעת הקהל שלנו כאן לקראת הדיונים שאכן זה לא יבוא לשולחן. אני מרשה לך – אם אתה רוצה, אם יש לך חששות – לפצל את זה בחוק ההסדרים. או שאל תביא אותו לפה. הינה, אני אומר לך, עם הרצון שלנו לקדם את הפריסה, צריך לתת התייחסות, ונאמר לי בדיונים מקדימים במפורש על ידי מנכ"לית המשרד וכן השר, שיינתן מענה לסדר גודל של הפקות המקור. אני לא שומע את זה כאן פה, לא מהמשרד היום, לא מהמשרד האוצר. הפוך, אני מקבל איזו הכשרת דעת קהל - -

שהכול בסדר.

- - שלא הולך להיות משהו רציני. אז הינה, אמר לכם: אני לא שבע רצון בכלל איך שהדיון מתקיים.

אז אדוני היושב-ראש, אם אפשר?

בבקשה, עופר.

אז אני באמת מתנצל, אם לא הצלחתי להעביר את עמדת המשרד כמו שצריך. השר והמנכ"לית מחויבים להביא שינוי רגולציה בתחום השידורים לאולם הזה. אנחנו נעבוד כמיטב יכולתנו ובמהירות האפשרית כדי להביא לפה שינוי רגולציה איכותי שיענה הן לסוגיות של אדישות הטכנולוגית והן לסוגיות התחרותיות והן לסוגיות של עודף רגולציה שקיים בחלקים בעולם השידורים והן גם אולי באיזשהו שינוי מבני בעולם הזה. אנחנו מחויבים לזה. השר שלי, זה אחד הדברים הראשונים שעל שולחנו והוא הנחה את הדרג המקצועי לפעול ולסגור את העניין הזה. והוועדה שהוא מינה תעשה את העבודה. ואנחנו רוצים לעשות את זה במהירות האפשרית.

מתי זה יגיע בינתיים? מתי?

א', מתי? וב', זה בינתיים.

אנחנו מחכים לזה כבר כמה שנים.

אז קודם כול, כמו שנאמר גם על ידי היועצת המשפטית, לא נכתב לנו מה תאריך סיום העבודה.

אז תנו איזשהו לוח זמנים.

רגע. אני עכשיו. גם אם אנחנו נעביר בחוק ההסדרים, וכנראה שנעביר, את תיקוני החקיקה המתבקשים לצורך פריסת התשתית של הסיבים, האינטרנט המהיר, זה תהליך שייקח שנים. בשלב הראשון, בחמש השנים הראשונות אלה יהיו החברות הגדולות. עד עשר שנים אלה גם המקומות הלא רווחיים, מה שנקרא. אנחנו שאופים לעשות פחות מעשר שנים גם למקומות הרווחיים. לא הסכמנו על זה עדיין. זו סוגיה לדיון.

תהליך החקיקה וההסדרה שמתחייב פה המשרד – וטוב שלחצתי לחץ כדי שתאמר את הדברים בצורה – זה שהשר והמשרד מחויבים לתקן את החקיקה שאכן תהיה זה, זה עניין של חודשים. זה לא ייקח שנים, עם כל הכבוד. זה לא ייקח שנים. אנחנו נאמר את זה.

אני רק אזכיר שבכנסת הקודמת בשביל תיקון החקיקה ולו הכי קטן היינו צריכים לעבור הרים וגבעות ולשבת ימים שלמים ולילות שלמים. וגם אז בקושי הצלחנו להעביר.

מי היה הגורם המטרפד? אם את זוכרת.

איתן כבל היה יושב-ראש הוועדה.

נו, הוא טרפד.

מה זה?

הוא טרפד?

לא. הוא לא טרפד. הבעיה העיקרית הייתה מתוך משרד התקשורת. היו המון המון מגעים. היה משרד התקשורת. הייתה גם הרשות השנייה ורשות הכבלים שבעיקרון כן הלכה לקראתנו.

אני אגיד לכם. אלה גופים ענקיים. אלה גופים עתירי כוח, משאבים, שאין ספק שמפעילים - - -

במועצה הכבלים עובדים 13 עובדים ב-5 מיליון שקל בשנה.

מה זה?

במועצת הכבלים עובדים 13 עובדים ב-5 מיליון שקל בשנה.

אתה התנצלת לפני.

יש גבול כמה - - -

אדוני.

דברים לא נכונים, אדוני היושב-ראש.

אדוני, לא כל מי שיגיד פה משהו, יושב על תקן לתבוע עלבונה של הרשות לכבלים. אנחנו עוד לא אמרנו על חידלון מעש שלכם בשנים האחרונות. ואתה מתפרץ כל פעם שמישהו מזכיר אתכם.

אני מתנצל.

אז תעשה לי טובה. אל תתנצל ואל תתפרץ יותר.

יש פה רפורמות שהיו אמורות לעבור לפני שנים, וכל פעם מדברים על זה: אה, זה מורכב וצריך לשבת ולהתייעץ, וצריך עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה. כבר 20 שנה שפשוט לא מקדמים את זה רק משום שהגופים האלה הם גופים מאוד מאוד מורכבים ולא רוצים להיכנס לזה.

אז אם יש הזדמנות באמת בחוק ההסדרים, אני שמחה לשמוע, היושב-ראש, שבאמת אתה מסיר את הכפפות ותוכל לקדם את זה בכל הכוח.

אני מרגיש היום את הקושי. כנראה, אלה משרדים שלא היו רגילים בחקיקה משמעותית בהרבה תחומים. כי אני צריך להרגיל אותם. קצב אינטנסיבי. אם אתה צריך סיוע בתקנים בלשכה המשפטית, במחלוקות המקצועיות, נעזור לך.

אתה רוצה להוסיף משהו?

אני רוצה.

לא נחה דעתך?

דבר ראשון, נחה דעתי.

ממה נחה דעתך? רק תניח את דעתי, כי היא לא נחה. בוא נראה ממה נחה דעתך.

לא נחה דעתי, כי האמת היא עוד פעם רציתי להגיד משהו וכבר חברת הכנסת שרן השכל אמרה את זה בדיוק. יש פה סחבת. סחבת מכוונת של משרד התקשורת ושל משרד האוצר כבר שנים. אני יכול להקריא את הוועדות: ועדת בועז, ועדת וקס, ועדת פלד, ועדת רוזן, ועדת סמסונוב, ועדת אלקוניק - -

פילבר.

- - ועדת מרדכי, ועדת שכטר ועדת פילבר – כל אלה ועדות רק לנושא שידורים ושום דבר לא השתנה. וכבוד היושב-ראש אם לא יגיד שלא ישתנו דברים אחרים, הם פשוט לא יעשו כלום. אני אומר את זה בצורה ברורה, הפקות המקור בישראל יכחדו. זה מה שהולך להיות. האינטרס של האוצר הוא שלא תהיה חובת הפקות במדינת ישראל. הם מוליכים לשם. הם לא מוצאים שום פתרונות. אנחנו יודעים שכשהם רוצים למצוא פתרונות, הם יודעים לבוא ולרוץ לפה בחוקי ההסדרים ובמה שצריך, ופתאום את הרפורמות הכי מסובכות אפשר לפתור בשבוע או בשבועיים. אבל כשמדובר על יצירה ישראלית, על זה שנקרא עברית בטלוויזיה ולא רק קללות בהישרדות ובמאסטר שף, סליחה, את הטראש שאנחנו רואים, במקום שתהיה פה יצירה איכותית וטובה הם מחסלים אותה. תודה רבה.

תקשיב, בוא אני אתן לך. אתה יודע, יש אנשים שמתפרנסים מביקורת טלוויזיה, ביקורת זה, בסדר? אז תרשה. אל תטיל. הם לא פה כדי להגיד לך. יש כאלה שיגידו ששלך – איך הגדרת אותו? זבל?

טראש.

זבל. יש כאלה שיגידו שהשני זה. אז למה לך?

אוקיי. בסדר. אני מקבל.

אני, שיש לי באמת הרבה דעה על כמה דברים אקטואליים שהם בגדר יותר מזה, יודע גם להכיל. אתה רואה, אני לא. תכבד. תכבד.

צריך להיות ריאליטי - - -

בקיצור, תכבד. מילה אחת.

אני רק אגיד מילה האחרונה על נושא - - -

- - -

- - -

כן. בסדר.

אבל אני אסביר מה היה הדו-שיח ביני לבין לאה עוד שנייה. כשאנחנו מתוסכלים בדיון, זה ככה זה.

החברה המציעה, לפני שאני מגיש את הסיכום. שרן, את רוצה קודם?

קודם כול, אני ממש מתנצלת שהגעתי באיחור.

אל תתנצלי. זו עבודת הנשיאות.

פשוט הייתה לנו את הנשיאות וניסיתי להגיע ככה כמה שיותר מהר. מאוד חשוב לי הדיון הזה. גם עסקתי בזה בכנסת הקודמת.

צריך להבין. יש פה השתלשלות אירועים שכל דבר משפיע על השני. שימו לב, ברור שאנחנו מתפתחים לכיוון אינטרנט, אוקיי? ויש לנו, למשל, עכשיו את סלקום TV ואת הפלאפון TV, וכל אלו. יש משהו שעבר בהוראת שעה, חקיקה שעוברה בהוראת שעה, שמחייבת בעצם גם את הטלוויזיות האינטרנטיות בישראל להגיע לאיזשהו הסדר עם הערוצים הישראלים בשביל לשדר אותם, כמו שמגיעים להסדר עם ערוצים אחרים בכל העולם. עכשיו, אתה צריך להבין שהעסקה הזו או החוזה הזה שנסגר בין הערוצים האינטרנטיים לבין ערוצים הישראלים – 60% מהכנסות מגיעות להפקות מקור. 60% מהכנסות. זאת אומרת, לדעתי, הוראת השעה אמורה לפוג בשנה הבאה. אם הם לא יכולים - - -

איזו הוראת שעה? - - -

כן. איזו מעין הוראת שעה, אני זוכרת, דיברנו על זה בכנסת הקודמת, שמאפשרת להם לקיים וחוזה בין סלקום ופלאפון, שהתחילו את הטלוויזיה, לבין הערוצים המסחריים הישראלים. אם הוראת השעה הזאת פגה והם לא יכולים יותר, אסור להם על פי חוק, זה אצל הרשות השנייה, לדעתי – החוזים יכולים להתבטל. זאת אומרת שההכנסה מהחוזה הזה, 60%, יורדת מהפקות מקור של החבר'ה האלה, אוקיי? כי הם מחויבים בהפקות מקור, לא כמו ערוצים אחרים. כל דבר קטן שקורה, כל דבר שהוא בהוראת שעה, ולא בחקיקה, כל דבר שנמתח, כל דבר שנגרר – זאת אומרת, יש פה קהל אדיר של אנשים שנפגעים. אני לא מדברת על הצופים בטלוויזיה הישראלית. אני מדברת פה על סאונדמנים, על מאפרים, על במאים, על התסריטאים.

רק עכשיו ראינו באמת שתי תוכניות נהדרות, שראיתי לאחרונה בכאן – "טהרן", עכשיו התחלנו לראות גם את "מנאייכ" בערוץ 11. הפקות מדהימות בטלוויזיה הישראלית.

תגיד לי, אין לנו מילה בלקסיקון העברי יותר נורמלית מהמילה הגסה, המתועבת הזו? הכול על המזבח הרייטינג?

נכון.

הכול על מזבח הרייטינג? ואנחנו מלינים אחר כך על הרצינות, על הרדידות?

בסדר. אתה יודע, אלו ממומנות על ידי כספי ציבור.

את רוצה תרגום מילולי מה זה?

כבוד היושב-ראש, כשמורידים באוכלוסייה את הרצון, כשרוצים כל הזמן ריאליטי וכל מיני דברים, אז אתה יודע, לפעמים גם כנראה צריך לקרוא לסדרות ככה כדי שאנשים יוכלו לבוא ולראות תוכניות.

עזוב, עזוב. בוא. תקשיב, אני לא צרכן של תוכניות. הלוואי שהיה לי זמן, בסדר. אני לא צדיק. אבל אני אומר לך – אתה יודע מה? אפרופו מועצה לשידורי כבלים ולוויין, אם יש דברים שהתאגיד השקיע ומשקיע, למרות שהוא גוף מתוקצב, ואומר לך נציג אגף התקציבים, הוא מתפאר בזה, זה לא מובן מאליו. אלה דברים שדרשו פה, בשולחן הזה. אז אפשר לחלוק. תכנים מקוממים, לא מקוממים. אבל יש עשייה. יש עשייה. ואנחנו מצפים לעשייה.

ומותר להעיר, מה לעשות? אנחנו מצפים לרמה. אי-אפשר להטיף חד-צדדי. צריך להטיף דו-צדדי. כל אחד יסתכל על עצמו במראה לפני שהוא – קשוט עצמך ולאחר מכן קשוט אחרים. אז גם התקשורת צריכה לקשוט את עצמה. ולא הכול על מזבח הרייטינג. אפשר למצוא ביטוי יותר איכותי.

אני אתן הבהרה לפרוטוקול שאני אישית, כתפיסת עולם, גם הייתי מעדיפה - - -

שכחתי לרגע ששמעתי ממך את השם.

כתפיסת עולם, הייתי מעדיפה באמת שההוצאות האלה לא יגיעו מהכיס הציבורי, אלא יגיעו מהכיס הפרטי, כי זה רווחי. הינה, "טהרן" נמכרה באיזה 8 מיליון דולר או שקל, לדעתי. זאת אומרת, יש פה יצירה איכותית שיכולה להימכר. ולכן אני הייתי מעדיפה גם כן שישקיעו קצת יותר בערוצים – זאת אומרת, מבחינת הערוצים המסחריים, כדי שזה יהיה באמת הפקות פרטיות שלא יצאו מהכיס הציבורי ושאנחנו נוכל להשקיע בדברים אחרים.

אבל הנקודה היא שכל דבר שנגרר, כל דבר שמגיע בהוראת שעה ולא בחקיקה, פשוט פוגע בסוף באמת בתעשייה שלמה, באלפי אנשים. אנחנו אפילו לא מודעים למעגלים החרבים יותר שאליהם זה מגיע. זהן. תודה רבה.

בבקשה, יבגני.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כאחד שגדל ועשה קריירה בטלוויזיה, אני רוצה להגיד ששנים שאני עבדתי בערוץ 9 ואחר כך בערוץ RTVI היה פעם מנכ"ל לערוץ 9, שלצערי כבר בעולם, ליאוניד בלחמן. דרך אגב, הוא היה רבה משתתף בדיוני ועדת הכלכלה.

נכון.

לפני הרבה שנים, כשרק התחלתי להיות כתב, מגיש, הוא אמר לי פעם כמה משפטים. קודם כול, זה שיש מלחמה על הרייטינג יום-יומי אנחנו ידענו, כי 15 שנה בתחום לימד אותי. אבל הוא אמר משפט אחד: אנשים, בסופו של דבר, פותחים טלוויזיה בשעה 17:00, 18:00, 19:00, לא משנה, מתי שהם חוזרים הבית, מישהו פותח בבקבוק בירה, מישהו לא פותח בקבוק בירה, שם נקניקייה, שם אוכל, שם רגליים על הספה לא ספה, הוא לא צופה בטלוויזיה; הוא שומע טלוויזיה. לא הבנתי בהתחלה למה הוא מתכוון. הוא שומע. זה אומר שהטלוויזיה כל הזמן פתוחה, ואנשים לא חייבים להיות ליד הטלוויזיה בשביל לשמוע את הטלוויזיה. ואם זה גורם להם לבוא ולראות טלוויזיה, עשית כבר חצי מהעניין. ועכשיו, כשהם באים לראות טלוויזיה, איך בודקים שהטלוויזיה מעניינת אותם? שמים על השתק. אם אני רוצה תמונה בהשתק ואני כן רוצה לפתוח, סימן שהמוצר בטלוויזיה גורם לי לבוא ולפתוח טלוויזיה.

עכשיו, אני לא רוצה חלילה לזלזל בריאליטי, כי את כל תוכניות הריאליטי עושים בשביל הרייטינג. מה שמפרנס את מאות המשפחות זה הרייטינג, זו ועדת המדרוג שקובעת את הרייטינג. והרבה פעמים גם לערוץ 9 וגם להרבה ערוצים היו טענות: איך זה ייתכן? אנחנו משקיעים מיליונים, ובסופו של דבר יש ועדה – כמה זה? 700 משפחות שקובעות את הרייטינג בסך הכול? היו הרבה טענות.

אז הרבה שחקנים בשוק הזה לא רצו לערער את האמינות של תהליך המדידה של הרייטינג, משום שזה כן יפגע בשחקנים הישנים ולא ייתן לשחקנים חדשים להיכנס. גם לזה צריך לתת ביטוי. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אם חיפשת עוד נושא לוועדת המשנה, אז אני חושב שזה דווקא נושא סופר חשוב לוועדת המשנה של ועדת הכלכלה.

ואני אגיד לכם עדו דבר אחד. תראו, אני בעד יצירה מקורית. אני בעד שהעברית תישמע. אני בעד שהילדים שלנו ילמדו גם היסטוריה וגם מסורת, וכל הדברים שהם יהיו בערוצי Broadcast, גם יהיו בערוצים גדולים. אני לא הצלחתי למה בית ספר למוזיקה משודר בשעה 23:00 כשכל הילדים ישנים. אני לא מצליח להבין את זה. אבל כי יש טלוויזיה. אני מבין שאם תשים את זה בשעה 20:00 אז אי-אפשר לשים את זה, כי יש לך דברים יותר, מה שנקרא ברייטינג, קהל מבוגרים. אבל בית ספר למוזיקה בשעה 23:00 זה הזוי.

אז אני מה שאני רוצה להגיד הוא כך: כן צריך שהמדינה תממן ותסבסד דברים שלאו דווקא יש להם רייטינג גבוה. כן. מה לעשות? כי בשביל שהילדים ילמדו היסטוריה ועם ישראל ומסורת, זה לא מביא רייטינג, אבל זה חשוב. ולכן אני כן בעד שהמדינה תממן דברים, ותממן הפקות מקור, ותממן את הנושאים החשובים.

זה קורה במידה רבה בשידור הציבורי ב"כאן".

כן. זה מה שאני אומר. אני בעד. אני בהחלט בעד. זאת עמדתי. כן. כמובן, עם שקיפות, עם כל התהליך של קבלת החלטות וכל הנושא של שקיפות ציבורית. וכמובן, על כל שקל צריך לתת דיווח. אבל בוודאי שזה צריף להיות. כי אף איש עסקים לא ישים כסף על משהו שלא מביא לו רייטינג. וחייבים. אנחנו לא יכולים כל הזמן לרוץ אחר הרייטינג. אבל מצד שני, אסור גם לזלזל בצריכה של הציבור. כי הציבור גם רוצה קצת ליהנות. הוא לא רוצה שיכבידו עליו עם הדברים. ולכן לא צריך להסתכל על משהו על חשבון השני. אלה שני דברים שיש להם זכות להיות בטלוויזיה.

אבל אם מישהו שנהנה לשלם כל חודש דמי מנוי לחברות הכבלים, הוא כל יום בזה שעה ומשהו על זפזופים ובסוף הערב אומר: רגע, מה יצא לי מזה?

אדוני היושב-ראש, אתה יודע מתי התנתקתי מחברת הכבלים? ב-2012, אחרי אירו שהיה. ומאז אין לי כבלים. ואמרתי: לא צריך את זה. כל דבר יום אפשר גם באינטרנט. ואני אמרתי שאני לא רוצה. אתה יודע כמה פעמים התקשרו אליי וביקשו לעשות מנוי? אמרתי: לא רוצה. לא מחובר. אני אומר שלא צריך את זה. היום בעידן האינטרנט אתה יכול להשיג כל דבר. אבל, למשל, את תאגיד השידור אתה רואה בבלי כבלים. יש לך את עידן TV.

אביטן, אתה מבין? אתה מבין?

טוב. תמר, את רצית?

כן.

בבקשה.

רק משפט. כמו חבר הכנסת סובה וקצת אולי בניגוד לחברת הכנסת השכל, אני כן חושבת שהשקעה בהפקות מקור היא דבר חשוב דווקא בדיוק כדי לא להסתכל מהמקום של החור של הגרוש. כדי לאזן בין הדבר הזה של מה מביא רייטינג ומה משקיע מקור, ומה נותן פרנסה ומה מפרנס את התעשייה, יש רגולציה. זה לא רק לתת כסף, אלא בשביל זה קיים העולם של הרגולציה כדי לדעת אילו תנאי סף לשים. וכן, יש בהחלט קשר לרפורמות הטכנולוגיות, בגלל שנוצר מצב כמו היום, שיש כאלה שכפופים לרגולציה ויש כאלה שלא.

עכשיו, מה שמטריד אותי כאן בדיון הזה הוא שיש, ככל הנראה, איזו תקופת ביניים עכשיו שהולכת להיות לא קצרה. כלומר, עד שיביאו את הרפורמה שתעשה את כל זה, יכול להיות שכבר הטכנולוגיה תתקדם בכלל מאז ויכול להיות שלא. אבל, בינתיים, אנחנו מסתכלים על כמה שנים שבהן העולם הקיים הוא העולם. ואז נשאלת השאלה: מה קורה בעולם הזה?

ועד אז.

אני רוצה להזכיר שהעולם במשבר קורונה מאוד מאוד חריף שפוגע בעולם התרבות ובעולם הפקות בצורה משמעותית. ולכן ההפקות שכן קיימות או עוד איכשהו מסתיימות והצליחו להידחה, כן, יהיו עוד המון המון המון – תהיה - - - על העולם הזה עכשיו כי עולם התרבות במשבר וזה המקום היחיד שבו יש כאילו כסף להפקות או רגולציה שלפחות שדורשת הפקות באופן זה.

גם לא מן הנמנע שיבואו בחוק ההסדרים הקלות כאלה ואחרות. אני חושבת שבין היתר הוועדה הזו היא איזה שומר סף שצריך לשמור גם על הכסף להפקות, גם על הרגולציה. ולא לתת שבאמצעות רפורמות אחרות בעולם הטכנולוגיה לתת לרגולציה על התוכן ועל הפקות לחמוק דרך הסדק הזה.

או שלהזכיר לרגולטורים שהתפקיד שלהם הוא דו-כיווני. לא רק להכביד.

נכון.

גם לדאוג שיהיה משהו פה, במדינה הזאת.

כן, אדוני. אז לקחת את התיאור של חברתי חברת הכנסת זנדברג, זה בדיוק מה שבא הדיון הזה לעשות. הרי זה בדיוק מה שבאנו ואמרנו.

אנחנו כוועדה, אני לא יודעת מה אדוני מוכן לעשות, אבל אני חושבת שהוועדה צריכה לדרוש שתובא חקיקה ממשרד התקשורת בהקדם, ממש כל זמן שהכנסת הזאת עוד יושבת והממשלה הזאת עוד קיימת. אלוהים יודע שאין לנו פה הרבה מרחב תמרון. לא את הרפורמה הגדולה שאי-אפשר להעביר עכשיו. אני מאוד בעד לפשט את הרגולציה. אני באופן אישי, אגב, נגד החוקים השונים לערוצים השונים, נגד המועצות הנפרדות, נגד הסטנדרטים השונים. כל הדברים האלה שצריכים להשתנות מהעומק, מהבסיס. אבל אי-אפשר לעשות את זה כאן ועכשיו.

מה שחובה לעשות כאן ועכשיו הוא את המהלכים הרגולטוריים ואת תיקוני החקיקה שיגנו על היצירה המקומית, על היוצרות והיוצרים המקומיים. מדובר במאות אלפי בנות ובני אדם שמתפרנסים מזה. מדובר על התרבות ועל החברה הישראלית שזקוקות וזקוקים לביטוי הזה וגם לתיעוד של מה שקורה כאן בתקופה הקשה הזאת. גם זה דבר חשוב. וגם צריך לזכור שזה גם חלק מהפרצוף שלנו החוצה, משום שברוך השם היצירה הזאת נמכרת החוצה ועושה למדינת ישראל שירות מאוד טוב, שגם הוא לא הייתי רוצה שיעלם בגלל שפחות ופחות כסף מושקע בהפקות מקור.

אז ברשותך, אדוני, אני חושבת שאנחנו צריכות לתבוע שממש בסדר גודל של שלושה שבועות תגיע חקיקה שמתקנת את הפרצות שמצמצמות את ההשקעה בהפקות מקור.

חקיקה של מי?

חקיקה שהממשלה תביא.

חקיקה ממשלתית?

כן.

את יודעת מה זה לפרסם תזכיר חוק של הממשלה?

כשהממשלה מאוד רוצה את חוק הקורונה הגדול היא מפרסמת אותו בערב שבועות ונותנת עד יום ראשון בבוקר להערות הציבור.

מרב, רגע.

אני רוצה להזכיר. סטנדרטים חדשים בממשלה הזאת. כשהם רוצים, חבל על הזמן.

רק אני מבקש ממך הגנה אחת, שאם מישהו יקרא לי ליצן בגלל שאני כותב שלושה שבועות, תגני עליי.

הגנה של שלושה שבועות? לא הבנתי.

לא. אם מישהו יקרא לי ליצן על זה שאני מבקש תוך שלושה שבועות, תגני עליי.

אה, חד-משמעית.

בואי, את ראית את לחץ הדם שהיה לי? המוגלובין נמוך, הכול. אני קיבלתי חלודה רק בדיון הזה. הדבר הכי מעודד ששמעתי פה זה מעופר, שאכן המשרד רואה חשיבות ורוצה לקדם את זה. אני אגיד לכם את האמת. בתחילת הדיון חשבתי שאולי אתם משחררים את סוגיית הפקות המקור לגמרי. אבל אני שמח שהרגעת אותנו. אבל לא נרגענו עד הסוף, כי אנחנו באמת מוטרדים ממה שקורה.

אני אומר בדיון החלש הזה שהתקיים פה היום, אני אנסה להוציא משהו ואני אומר את זה ככה: קודם כול, הוועדה מודה לחברת הכנסת המציעה ולחברי הכנסת שהשתתפו בדיון. מטרת הדיון הייתה לשמוע: א', סוגיית הינוקא – מתי היא מתבטלת, אם היא מתבטלת. וכן לשמוע על חקיקה שתחייב את כל הגופים, גם הבין-לאומיים שבאו לשדר, החברות שמשדרות כאן. וכל המעבר הזה של מנויים לאינטרנט אכן יחייב את אותן חברות להמשיך להשקיע בהפקות מקור כפי שמחויבות חברות הוט ויס. אבל אנחנו לא שמענו שאכן זה קורה. ההפך, שמענו שישנה ירידה בסכום של כ-87 מיליון שקל בהכנסות לטובת הפקות המקור.

אנחנו דורשים, הוועדה דורשת ממשרד התקשורת לכלול בתיקוני החקיקה גם את המשדרים הבין-לאומיים. הוועדה לא שוכנעה שמשרד התקשורת ומשרד התרבות מודעים לגודל השבר והחסר שיהיה בתחום הפקות המקור. לא שכנעתם אותנו שאכן אתם מודעים לגודל ושאתם חרדים לכך. הקצב לא נראה לנו, לפחות לפי מה שעלה מהדיון.

הוועדה מצרה על כך שלא התקיימו דיוני עומק וניסיונות לקדם את פני הקדמה. אני חושב שהייתם צריכים להיות מוכנים כבר עם החקיקה היום.

ממש.

הייתם צריכים כבר לשנות את הסוגיה הזו. ראיתם את הנהירה לכיוון האינטרנט. הייתם צריכים להיות מוכנים היום. לבוא, לשלוף את זה: הינה, אנחנו בשבוע הבא מגישים את זה.

הוועדה מבקשת משר התקשורת כבר לכתוב את כתב המינוי של הוועדה שהוא החליט להקים בראשות חבר הכנסת לשעבר פולקמן. אנחנו מברכים על כך. אבל מבקשים להכניס בתוך המנדט שלה את ההמלצות המתבקשות גם על סוגיית הינוקא, החברות הזרות, טיפול עומק בהפקות המקור, כולל שריון עלייה הדרגתית. אנחנו כמעט קידשנו את הקיפאון בזה. עלייה הדרגתית בהפקות המקור. כמו כן, הגדרה מחדש של סמכויות המועצה – הינה, אני אעשה בשבילך מה שאתה חרד לכבודה של המועצה. כמו כן, הגדרה מחדש של סמכויות המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ונוסיף אליו אינטרנט, כולל סמכויות והגדרת יעדים – נגדיר לכם יעדים, כן – ותכנים, כולל סמכויות של המועצה בעניין התוכן ורמתו, וכן לקצוב את זמנה ומועד הגשת ההמלצות של הוועדה.

הוועדה שמעה מהמועצה לשידורים בכבלים ובלוויין וכן ממשרד התקשורת כי מעבר המנויים מחברות תקשורת הוט ויס לאינטרנט גרם לירידה של כ-87 מיליון ש"ח בהפקות המקור. הוועדה מבקשת מהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין להגיש את הדוחות שלה ובהקדם על הכנסות ועל הפקות המקור של החברות המשדרות.

תודה רבה. הדיון תם ולא לנשלם.

תודה, אדוני.


הישיבה ננעלה בשעה 13:17.