פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
12/08/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ב באב התש"ף (12 באוגוסט 2020), שעה 9:00

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון) (הארכת המועד להשבת התמורה), התש"ף–2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
שרן מרים השכל
תמר זנדברג
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
אוסנת הילה מארק
יבגני סובה
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
עידן רול
אנטאנס שחאדה

אוריאל בוסו
עוזי דיין
עמית הלוי
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי מכלוף זוהר
אוסאמה סעדי
תהלה פרידמן

עופר מלכה - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שאול מרידור - ראש אגף התקציבים, משרד האוצר

חיים בורובסקי - רפרנט מים באגף התקציבים, משרד האוצר

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, דוברות, משרד הבריאות

רננה שחר - היועצת המשפטית, רשות התעופה האזרחית

דן פוגלמן - היועץ המשפטי, אל על

איתי עצמון
נעמה דניאל

לאה ורון

אלון דמלה

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון) (הארכת המועד להשבת התמורה), התש"ף–2020, מ/1355

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. 12 באוגוסט 2020, כ"ב באב התש"ף. הנושא: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון) (הארכת המועד להשבת התמורה), התש"ף–2020. הצעת חוק ממשלתית.

אני אתן סקירה. אתמול נעלנו את הדיון. יש כאלה שאוהבים לבחור את המילה פיצוץ. אני לא נושא מטענים. אף פעם לא נשאתי מטענים ולא מפוצץ ולא שום דבר. נעלתי את הדיון במסקנה שאני חושב שצריך להביא את בכירי המשרדים הנוגעים לדבר לכאן, לזום, כדי שייתנו מענה לשאלות שעלו, ולתהיות שתהינו.

ותהיות הן כאלה – ועדת הכלכלה עשתה צעד לא ברור מאליו ולא מובן באליו כמלוא צוק העיתים והעבירה לממשלה תיקון להצעת החוק שהיא צרכנית ביותר. אבל בגלל המשבר הזה שאנחנו שלפעמים צריך להיות חכם ולא צריך להיות צודק, זה מה שעשינו. והיינו בטוחים שעד 14 באוגוסט כל המהלכים לתוכניות סיוע, הלוואות, מענקים לחברות התעופה כבר יצאו לדרך ואנחנו נמצא את עצמנו כשהתיקון שלנו הביא ברכה והצרכנים התחילו לקבל חזרה את כספם. אני מקבל מהממשלה בקשה לדחות את המועד הזה כי בנסיבות כאלה ואחרות. אתם יודעים מה? קיימתי את הישיבה אתמול בהנחה, שמנו את זה בלוח הזמנים, שאכן זה נדרש כי בנסיבות כאלה ואחרות.

אבל כשאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה ושואלים את השאלות, ואני לא מצליח לקבל בביטחון שהתאריך המתבקש החדש הוא תאריך סופי וישים, אין לי. עם כל הכבוד, יש גבול עד כמה חבר כנסת, גם אם הוא מהקואליציה, מוכן ללכת רחוק בחקיקה, בחקיקה שהוא לא מאמין בה.

אני שמח שנענו המנכ"לים של המשרדים השונים. במשרד הבריאות הסכמנו שזה יהיה מי שנוגע לסוגיית פתיחת השמיים ומבין את התחום – הוא הגיע אלינו? נעים מאוד. אני מייד אתן לזה.

אני בהזדמנות הזו רוצה לברך את מנכ"ל משרד התחבורה, שזו ההופעה הראשונה שלו אצלנו בוועדת הכלכלה. אני מאחל לו הצלחה. אתה יודע, ועדת הכלכלה לא חסרה עבודה. אני לא סופר כמה משרדים חונים פה בשולחן הוועדה, כי זו ממשלה שהכול השתנה בה. אבל הרבה מאוד משרדים. ומשרד התחבורה הוא אחד המשרדים הכבדים והכי דינמיים בסוגיות האלה, וטוב שיהיה שיתוף פעולה.

כל ענייניו נדונים בוועדה, והוועדה מפקחת על עבודתו.

כן הוא יודע בוודאי. וטוב שכך. ואני חושב שגם המסר מאתמול – עופר?

כן.

המסר הזה הועבר לכל משרדי הממשלה. ובלי לפגוע באף בעל תפקיד אחר שמגיע לוועדה, כשמביאים חוק משמעותי וחשוב, שמעורר שאלות קשות, שבכירי המשרדים הנוגעים לדבר – ואני אומר לכם, אני לא מאלה שמריץ לפה שרים ומנכ"לים. אני חושב שדיוני ועדה שיש בהם שרים, הם מסרסים את דיוני הוועדה, לרוב. יש לעיתים שנצטרך שהשר יבוא להגיש את התוכניות, יאמר את "האני מאמין" שלו. אבל בדיונים, עם כל כבוד, צריך לתת להם את הכבוד והם לוקחים לך – הם באים גם לפרוק את התסכולים של הפריימריז, דופקים פה הופעה של 40 דקות ושוכחים על מה הזמנו אותם. בלי מסננת, נכון? הכי טוב על הבוקר.

לכן אני כיושב-ראש הוועדה, אם אפשר לומר, מנוסה, לא אוהב להביא שרים. כשצריך, נביא אותם, אני מקווה באהבה ובשמחה. ואם לא, גם בשמאל-ימין, איך שלימדו אותנו. מנכ"לים כן אנחנו נרצה לעיתים יותר קרובות משרים, כי אני חושב שזה נכון. זה גם משדר רצינות. ואני אומר לכם את האמת, בתיקן הראשון וגם בתיקון הזה לא חשנו, לא חשנו איזו בהלה או בהילות או רצינות עד כדי כך, ואת זוכרת את השאלה: אתם רוצים את התיקון הזה? כי לא ראיתי מישהו מאחורה דוחף אותי לכך.

ואתמול, כשלא קיבלתי תשובות, לכן עשיתי את הצעד שעשיתי. אני לא מתחרט עליו, לא מתנצל וגם לא הרמתי איזה דגלי ניצחון שהכיתי מישהו. ניסו לפרש את זה כך. אבל אני חושב שזה היה נכון לטובת הציבור, לטובת האזרחים: לשדר להם פה בכנסת שיש פה אנשים, שעדיין יש פה אנשים שחושבים עליהם. אני חושב שזה המעשה. זה לא שייך אופוזיציה, קואליציה. אני באתי לדיון אתמול על מנת להעביר את התיקון ולא עשינו גיוס, כי אני גם סומך על החברים כי הם התייצבו בפעם שעברה והתייצבו פה-אחד. פה-אחד, למרות הקושי.

אז, עופר, אחרי שבירכנו אותך, אנחנו נשאל את השאלות שנשאלו אתמול.

תודה.

מנכ"לית האוצר איתנו בזום?

כן.

איפה היא? גברת קרן טרנר, נכון? שאול, תרים את המיקרופון. לא שומעים אותך. זה שאתם שומעים לא עוזר לי. אני רוצה לשמוע אותך. להזמין לכם טכנאי? אגף התקציבים יאשר לנו להביא לכם טכנאי?

אתה שומע אותי, חבר הכנסת מרגי?

עכשיו כן. אני מתכבד בהופעתך. אבל מה קרה שקרן לא נמצאת איתנו?

א', אנחנו יושבים ביחד בצוות שדן עם אל על. ב', היא נקראה לשר. אני מניח שהיא תגיע בהמשך.

אני מאוד מודה לכם. תראה, אני אומר את זה לשלושת הגורמים, גם למשרד האוצר, גם למשרד התחבורה, גם למשרד הבריאות, השאלות שנשאלו אתמול והתהיות היו כאלה: אנחנו רוצים לוודא כשאנחנו מתקנים היום את התיקון הזה שאכן המהלכים שנעשים במקביל יביאו לכך שהחברות יתחילו להשיב את הכספים ללקוחות שלהן. מה שקורה הוא – אנחנו שאלנו אתמול שאלה: האם המהלכים שנעשים על ידי האוצר ומשרד התחבורה יש בהם די מבחינה כלכלית כדי לאפשר לחברות להשיב כספים? בואו נאמר הכי חשוב אל על כי היא מצוקה הקשה ביותר, לאחר מכן ארקיע וישראייר שכבר באוויר קצת וזה עוזר לה ואתה מגלה אצלה רצון טוב. אנחנו לא היינו משוכנעים. אף אחד לא נתן לנו תשובה שאפשר להתחיל להשיב כספים גם בלי שהן מתרוממות מהקרקע.

אז אני הייתי רוצה קודם כול, שאול, שתיתן לנו סקירה מבחינת ודאות כלכלית שאכן זה יקרה בראשון לאוקטובר, כפי שאתם מבקשים, ותאמר לנו מה ההסדרים, מה המהלכים שהחברות הולכות לעשות ואתם במקביל אליהן.

אולי כדאי רק ברגע להגיד כמה דברים כלליים, כי ודאות זה לבורא עולם ופחות לי, בטח בדברים כאלה. אני יכול להגיד מה שאנחנו עושים כדי שהדבר הזה יקרה. ואנחנו עושים לא מעט, אבל ודאות זה דבר מורכב.

אני רגע אסביר. חברת אל על, כי אנחנו מדברים עליה אבל גם כמובן על ישראייר וארקיע, כולן חברות פרטיות. לכולן יש בעלים. וכולן במצב כלכלי קשה בעקבות משבר הקורונה. אני מניח שכולכם מכירים ודנתם בזה גם בפעם הראשונה. אנחנו עושים מהלכים מאוד גדולים בהרבה מאוד עבודה עם צוות מאוד גדול בתוך המשרד יחד עם שלוש החברות, ובעיקר עם אל על, כדי להבטיח את התעופה הישראלית גם בעקבות משבר הקורונה. כחלק מהעניין הזה גם ישראייר וגם ארקיע קיבלו כבר הלוואה בערבות, או הולכות על מסלול של הלוואה בערבות מדינה של 75%. וכמו שאמרת, הן נמצאות במצב יותר טוב מאל על. ועדיין גם הן במצב שמקשה עליהן לעבוד כל עוד המצב של סגירת השמיים נמשך כמו שהוא נמשך.

אני רגע אעבור ולדבר על אל על, ברשותך, שזה גם בסכום זה הסכום הגדול ביותר שנמצא פה על השולחן מבחינת החזר לנוסעים אבל גם בכלל בתעופה. מה לעשות, חברת אל על היא החברה הגדולה בסדרי גודל מהחברות האחרות. חברת אל על אנחנו נמצאים איתה במגעים לאחרונה, היא גם דיווחה על זה. הגענו להסכמה על מתווה, שהמתווה הזה אמור לפתור את הבעיה לאל על. עוד פעם, הכול בהינתן שבסופו של דבר השמיים ייפתחו, בהדרגה, אבל ייפתחו ויתחילו להטיס נוסעים. מה יקרה אם לא, זו שאלה. כולנו נמצאים פה, אף אחד לא הולך הביתה. אני יכול להגיד לך - - - אנחנו לא כל כך מגיעים הביתה בחודשים האחרונים, אבל אני יכול להגיד לך שאנחנו נמצאים עם היד על הדופק כל הזמן. אם הדברים ישתנו לרעה, אז מן הסתם אנחנו נהיה פה. כמו שאנחנו דואגים לכל המשק, נדאג גם לתעופה.

אבל אני אדבר כרגע על המתווה שעליו הסכמנו ואותו אנחנו מקדמים יחד עם אל על. הוא בעצם זה ששולח את אל על להנפקה ציבורית עד סוף החודש הזה כדי להביא 150 מיליון דולר בהנפקה ועליו תהיה הלוואה בערבות מדינה של כ-250 מיליון דולר, הערבות היא 75%. הדבר הזה נותן לאל על את הדלק, אם תרצו, הכלכלי, גם כדי להחזיר כרטיסים לנוסעים הישראלים, גם כדי להיערך ולעשות את כל השינויים שהיא צריכה לעשות. המתווה יצר המון דברים חיוביים. וגם כמובן היכולת להתניע ולהתחיל לעבוד ברגע שייפתחו השמיים.

התוכנית הזו שמוסכמת בין החברה ובין המדינה יש לה הרבה מאוד הנחות יסוד, אבל בסופו של דבר, אנחנו צריכים בשבילה את אורך הנשימה זה שאני מבין שזו פעם שנייה שפונים לוועדה לבקש, אבל הוא נדרש.

אני רוצה רגע להסביר דבר לא פופולרי ובכל זאת. החלופה של אל על, אם היא לא הולכת להסדר הזה, היא חלופה שאף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע אליה. אבל אם בטעות מגיעים אליה – דרך אגב, היא לא חייבת להיות בגלל שהמדינה עושה, יכול להיות בגלל הרבה מאוד דברים אחרים. צריך להבין שמבחינת סדר הנשייה, אלה דברים קצת משפטיים וכלכליים, בעצם הנוסעים, הסיכון להם לראות כסף הוא בסוף התור, הרבה אחרי לווים אחרים. אנחנו רוצים לוודא שהחברה הזאת בהתאם למדיניות שהנחו אותנו ראש הממשלה, שר האוצר ושרת התחבורה, ממשיכה לפעול. אני לא נוגע רגע בעניין הבעלים. אני מדבר על החברה. היא ממשיכה לפעול ומצליחה לעמוד במחויבויות שלה, בין היתר, לנוסעים.

והתיקון ששרת התחבורה הגישה בשם הממשלה ומבוקש פה על ידינו מכם, הוא לאפשר לנו את הזמן הזה, שאל על תוכל גם לבצע את הנפקה וגם להביא את ההלוואה מהגורמים הממנים כדי שהחברה הזאת תעמוד על הרגליים ותוכל להחזיר את הכרטיסים. אני אומר בכנות, זה לא כאיום, ולא כאיזשהו אולטימטום. זה המצב שכולנו, הצד שכולנו נמצאים בו.

החברות האלה אמרו גם לנו, אני מניח גם לכם, שאין להם יכולת אמיתי להחזיר את הכסף בתאריך הקבוע היום בחוק. והמטרה שלנו היא לגרום לחברות אלה לעבור על החוק, אלא לייצר סיטואציה שבה בעקבות התוכנית והתייעלות שהן עושות, הן תוכלנה לעמוד במחויבויות האלה, בין היתר, לנוסעים. זו המטרה שלנו בתיקון הזה. אני כן חושב, למרות שאני לא יכול להבטיח ודאות, אנחנו עושים הכול כדי שהדבר הזה יוכל לקרות ויוכל לקרות מזמן, ולא נצטרך להגיע לוועדה שוב כדי לבקש הארכה.

אני מאמין שזה יוכל לקרות. וכל מה שאנחנו עושים, ותאמינו לי, נמצאים פה לא מעט אנשים ממשרד האוצר שעמלים על זה, אני לא מגזים, יומם וליל כדי לוודא שהמתווה הזה קורה יחד עם החברה, כדי לוודא שבין היתר הכסף הזה מוחזר לנוסעים. עד כאן.

שאלה, שאול, אתה יודע לומר לי מה הגודל אשראי לקוחות של חברת אל על לתקופה שהחוק הזה מדבר עלייה?

תראה, חבר הכנסת מרגי, אני אומר לך רגע בכנות, אל על היא חברה מסחרית ונסחרת בבורסה. אני מעדיף שאת הנתונים של אל על תגיד אל על בדיון. יש פה עניינים של סודות מסחריים שאני לא רוצה לטעות בהם.

אנחנו נשאל אותה.

אני כמובן מכיר את כל הנתונים, אבל המדינה או עובדי הציבור שעובדים על זה חתומים פה על סודיות מסחרית היות שהחברה נסחרת. ולכן, אם יש נציג של אל על, אני ממש אשמח שהוא זה שייתן את הנתונים של אל על.

התעוררנו הבוקר עם כותרת שבנק לאומי, מבחינתו, ההלוואה לחברת אל על היא במסוכנות גבוהה גם בריבית של 20%.

חבר הכנסת מרגי, אני מתעורר כל בוקר לכותרות שיש בחירות ושאין בחירות. אני מציע, העיתונים שאני גם קורא אותם ומעריך - - -

לא. אתה יכול להגיד לי שזה לא מבוסס. לא, בוא. תראה, גם אנחנו פה - - -

לא, לא. רגע, אני אגיד כך: אני אומר בצורה ברורה שחברת אל על התחייבה - - -

תודה. אל תוריד לי. אני באתי היום מפויס. אם אני אחזור להיות מרגי, השאלה הייתה צריכה להיות אחרת.

אני אגיד כך: אני מציע לא להאמין לכל מה שכתוב בעיתונים ולקחת את זה במידה - - - אני אגיד שאנחנו שמים מתווה שגם החברה וגם אנחנו חושבים שאפשר להגיע אליו. יש הרבה מאוד שיטות לגייס כסף. יש הרבה מאוד מממנים. יש שיח עם הרבה מהם. אני כמובן לא אתייחס פה למשא ומתן המתקיים בין החברה לבין גורמים שונים. אנחנו משוכנעים שהמתווה הזה ישים ויקרה.

חברות ארקיע וישראייר, שציינת שהתחילו לקבל את הסיוע, מסוגלות להשיב את הכספים? הן הודיעו לכם שהן מסוגלות לעמוד בזה ולהשיב?

שוב, הן נמצאות פה. אני מניח שהן יגידו. אני חושב שדין אל על כדין החברות האלה, כי גם הן - - -

לא. אל תאמר לי שאתה הלכת למתווה והסכמת ונתת ומוכן לתת ערבות בלי שאתה יודע את היכולות שלהן.

לא, לא. שאלת אותי: האם הן יכולות ב-14 באוגוסט לשלם?

לא ב-14 באוגוסט. בתאריך שאתם מבקשים עכשיו.

אה, בראשון באוקטובר. כן אנחנו מניחים שכולן יוכל לשלם בראשון באוקטובר בהתאם לחוק. זו ההנחה. זה גם כשהן הגישו לנו דוחות ותוכניות - - -

כולן, כולל אל על?

תודה. רגע, רגע. חברי הכנסת, ברשותכם, אני בין שיש שאלות. אני רוצה לשמוע את משרד הבריאות, משרד התחבורה, ואחר כך שאלות.

התוכניות - - - יכולת החזר.

אבל שהוא יישאר אחר כך.

לא. הוא איתנו. למה?

ואנחנו מאמינים שתחזרנה את זה.

שאול, תהיה איתנו. אני לא אחזיק אותך כל הדיון. אני רוצה לשמוע את משרד התחבורה ואת משרד הבריאות. ולאחר מכן אם יהיו שאלות לחברי הכנסת, תשיב. ואחר כך נשחרר אותך. עופר מלכה, משרד התחבורה.

תודה רבה.

א', אני מצטרף למה שאמר שאול. הוא תיאר את המצב כפי שהוא. הרעיון בהארכת החוק, בהארכה המבוקשת הוא כדי לאפשר באמת לחברות להיות מסוגלות לשלם לציבור שרכש מהן את הכרטיסים. אנחנו הכנסנו עוד התניה שהחוק לא אוטומטי מאריך לכל החברות, אלא מאריך לחברות שיצהירו שהן ירדו ב-70% בפעילות שלהן. התנאי הזה נועד כדי למנוע אי השבת כספים במועדם בחברות שכן יכולות להשיב את הכספים, כמו חברות בין-לאומיות שממשלותיהן הזרימו להן כסף. זאת אומרת שהציבור הישראלי שרכש כרטיסים בחברות שזכו במענקים ויכולות להשיב, גם על פי הארכה המוצעת על ידינו, שמרנו את האפשרות שיקבלו את כספם בחזרה.

במקביל לכל ההליך המסחרי ולכל נושא השבת הכספים, אנחנו פועלים בעוד ערוץ של פתיחת השמיים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ועם משרד החוץ, קבינט הקורונה. ושרת התחבורה לוחצת מאוד על פתיחת השמיים. אנחנו מתכוונים לעמוד ביעד של קביעת כל המתווה. כבר היום אנחנו מתקדמים, אחרי שהצגנו את המתווה בקבינט הקורונה האחרון והיום נקבע דיון עם בכירי משרד הבריאות כדי לחשק את המתווה שאנחנו מציעים, כדי לאפשר באמת לחברות ולציבור להתחיל לטוס, ועל ידי כך לאפשר לחברות עצמן לקבל כספים לא רק מהלוואות ומהנפקות, אלא גם מפעילות של טיסות. הדבר הזה חשוב גם על העצמאות התעופתית של ישראל וגם על מנת לשמור על הכשירויות של חברות התעופה. חברת ארקיע, לדוגמה, שלא טסה ויש פה נציגי ארקיע, אני מניח, שיכולים לספר על זה שלא רחוק היום שיצטרכו לעבור את כל נושא ההכשרות מחדש. גם טייסים צריכים להתחיל לטוס ולמשור על כשירות טיסה. גם החברות. גם העובדים בפריפריה של המטוס. זו תעשייה שלמה שאנחנו רוצים להתניע את הגלגלים שלה ולהחזיר אותה לפעילות. מעבר לחברות התעופה, זה משורשר לתיירות. אתם מכירים את זה.

ולכן ההצעה נועדה, אחד, כדי לשמור על איזושהי אפשרות לחברות לעמוד על הרגליים, להחזיר את הכסף. אמרתי שיש את התנאי שמאפשר לחברות שכן יכולות להחזיר את הכסף לעשות את זה. ובמקביל, לזכור שאנחנו פועלים לפתיחת השמיים במרץ רב ובהנחיית השרה, שרת התחבורה ושרי הבריאות, החוץ, התיירות. כולם נרתמו לזה. כולם על זה. כולם דוחפים את זה, וגם האוצר, כדי שבאמת זה יהיה חלק מהאצה של החזרת המשק לפעילות מליאה.

תן לנו לוחות זמנים של כל המהלך.

אנחנו קבענו תאריך של 16 לחודש של פתיחת השמיים.

איזה חודש?

חודש אוגוסט. אתמול הגשנו רשימה נוספת מעל ארבע המדינות שהישראלים יכולים לחזור מהן ללא בידוד. משרד הבריאות יציג את זה בעצמו, הוא פועל להגדיר מה הן אותן מדינות ירוקות. אנחנו ביקשנו גם לאשר מתווה של חזרה ללא בידוד ממדינות אדומות שרמת התחלואה בהן היא לא מאוד גבוהה ושעדיין מגדיר אותן כמדינות אדומות. אנחנו ביקשנו ממשרד הבריאות, ומשרד הבריאות לפועל לכך, לראות אם אפשר לקצר את תקופת הבידוד. יחד עם משרדים אחרים ובהובלה של שרת התחבורה, אנחנו פועלים למתווה מיוחד לאנשי עסקים כדי שאנשים העסקים יוכלו לטוס אולי ביתר קלות, כדי שגם הם יוכלו להניע את גלגלי הכלכלה. אנחנו פועלים למתווה של קבוצות מאורגנות שיהיו כקפסולות כדי לאפשר גם הבאה של תיירים וגם יציאה של תיירים. וכל הפעילות הזו אנחנו מקווים לעמוד בה באמת לקראת שבוע הבא. מבחינת רשות שדות התעופה, היא נערכה. היא הוציאה מכרז להקמת מעבדה בשדה התעופה כדי שלא להעמיס על מעבדות משרד הבריאות.

שתעבוד עד מתי?

המכרז צריך להסתיים בתקופה המאוד קרובה. אני מעריך שתוך שבועיים יהיה זוכה. ואחר כך זה עניין של הקמה במשך כחודש.

לא הצלחתם בעת הזו, בעת חירום כזו, לקבל פטור ממכרז מהחשב הכללי?

לא הבנתי.

לא ביקשתם פטור מהחשב הכללי לגבי המכרז?

לא. לא צריך - - -

כי יש זמן. יש ועדת כלכלה שיכולה לתת תמיד ארכה.

זה בסדר. אבל אני חושב שלוחות הזמנים שבהם אנחנו מפעילים את מכרז הם צרים כשלעצמם.

אבל אם השמיים נפתחים ב-16 באוגוסט, אז איך המעבדה תיפתח למחרת היום?

וחשוב לעשות את המכרז כדי לקבל את כל מגוון האפשרויות שהשוק הפרטי יודע להציע, ולא להיתפס למשהו שמישהו שמע עליו. אלא באמת לקבל. כי כל יום אנחנו רואים ואתם קוראים, אתה דיברת על זה, כבודך, וגם שאול, שכל בוקר אנחנו קמים לידיעה כזו או אחרת. אנחנו קמים כל יום לידיעה על פתרון, על חיסון, על בדיקה שאורכת פחות זמן.

אז הידיעה שמשרד התחבורה הוציא, שמתחם בדיקות יוקם סמוך לטרמינל 3 ועומד להתחיל לפעול באמצע חודש אוקטובר, היא נכונה? אני הפסקתי לסמוך. על פי המלצתו של שאול מרידור, הפסקתי לסמוך על כותרות בבוקר. אני שואל.

אז א', זה נכון. ב', אנחנו עושים כל מאמץ כדי שזה יקרה עוד קודם לאמצע אוקטובר. ומה שאנחנו ביקשנו בינתיים ממשרד הבריאות – כפי שאמרתי, המעבדה הזו שאנחנו מבקשים להקים נועדה שלא להעמיס על מעבדות משרד הבריאות – מה שביקשנו בינתיים ממשרד הבריאות - - -

אבל לפני משרד הבריאות. אני אתן לו. אני רוצה לשאול אותך.

עוד משפט אחרון, כבודך.

עופר.

כן, כבוד היושב-ראש.

אני רוצה שתתייחס לתאריכים, לוחות זמנים, לא רק של פתיחת השמיים, גם למתווה הכלכלי.

התאריכים, כפי שאתם יודעים, אנחנו נמצאים במצב של מגפת קורונה. הקורונה לא נותנת לנו ודאות ולא מאפשרת לנו ודאות לקבוע תאריכים בשום דבר. יום אחד התחלואה עולה - - -

ההנפקה לא קשורה לקורונה. וההלוואה מהבנק לא קשורה לקורונה. לתת לי את התאריכים של המתווה הכלכלי ביקשתי.

אה, המתווה הכלכלי. אוקיי.

ככה ביקשתי.

המתווה הכלכלי הוא כזה: אני אבקש מאל על לאשר את המספרים האלה, אבל ב-14 באוגוסט אל על נדרשת להחזיר סכום של בסביבות 61 מיליון דולר.

זה הסכום של הכרטיסים שנכנסים בטווח של ה-90 יום?

לא.

זה עבר 90 יום.

זה הסכום שהצטבר עד כה. אבל אני חושב ששאול צדק, כדי לקבל נתונים מדויקים, שווה לקבל אותם מאל על.

אבל לא ביקשתי אותם - - -. אני ביקשתי – אתה המנכ"ל של המשרד המבצע, הרגולטור.

כן.

אתה מוביל את התיקון הזה. כשאתה אומר לי: הנפקה – תגיד לי מתי ההנפקה; הלוואה – מתי ההלוואה. זה מה שאני פעם שלישית מבקש.

ההנפקה מתוכננת ל-31 באוגוסט. חברת אל על כבר הגישה תשקיף ראשון. חברת אל על פועלת בכל המרץ, כפי שאנחנו יודעים ומדווחים, כדי לעמוד בתאריך ההנפקה, ב-31 באוגוסט. ולאחר ההנפקה, מייד לאחר ההנפקה – וכבר הדיונים עם הבנקים התחילו, אם זה לאומי, אם זה בנק אחר, תגיד את זה אל על – אבל קבל את ההלוואה לפי המודל שאושר במשרד האוצר, הנפקה ב-150 מיליון דולר ולאחריו הלוואה של 250 מיליון דולר מהבנקים.

תודה. משרד הבריאות.

- - -

רגע, חברי הכנסת.

שאלה. שאלה למנכ"ל.

אתה לא יכול לשאול שאלה אם אין לך תמונת מצב שלמה. בוא, תן לנו תמונת מצב שלמה. אנחנו נשאל. תקשיבו, הרי הדיון כבר התקיים ולעסנו אותו וזה. יש פה בקשה לארכה. אני רוצה לשמוע תמונת מצב ודאית שמה שאנחנו הולכים לעשות היום אכן יתחיל בתהליך השבה של הכסף ללקוחות.

משרד הבריאות, אנחנו אתמול נתקלנו באי-ודאות לגבי המהלכים שאתם או חוסר ידיעה לגבי המהלכים שמשרד הבריאות עושה לפתיחת השמיים. כי זה ציר לא פחות חשוב מהמתווה הכלכלי. הוא המשלים למתווה הכלכלי. לכן רצינו לשמוע ממשרד הבריאות. התפשרנו. לא הבאנו לא את השר, לא את המנכ"ל. אמרנו: נתכבד בך. אנחנו מבינים שאתה מוביל את המהלכים האלה של פתיחת השמיים.

נכון.

תציג את עצמך ותאמר לנו מה נעשה.

שמי ד"ר אשר שלמון. מוכר לחלקיכם. אני מנהל היחב"ל במשרד הבריאות. ברקע הייתי סגן מנהל הדסה וסגן מנהל ברזילי. אני רופא אונקולוג ומומחה לבריאות הציבור. ואני מהנהלת משרד הבריאות, מטפל בשורה ארוכה של סוגיות שקשורות לקורונה, מסוגיית כניסת התלמידים - - -

רכשת מספיק מבקרים בחודשים האחרונים פה בכנסת, נכון?

הרבה מה?

הרבה מבקרים רכשת פה בכנסת בחודשים של הקורונה, אני רואה.

מבקרים - - -

בכל הוועדות, כן.

טוב. נושא השמיים הוא נושא רגיש וחשוב. אנחנו למעשה עוסקים בו כבר קרוב לשלושה חודשים. יש צוות שמתוכלל על יד משל"ט קורונה בשיבא עם מעורבות של הרבה מאוד גופים אחרים. עם מנכ"ל משרד התחבורה הייתה עבודה משותפת. כמובן, יש עבודה עם משרדי הממשלה האחרים, עם גופי מודיעין וגופים אחרים. כמובן שגם למשרד החוץ תפקיד מרכזי.

אנחנו מוכנים להתקדם למודל המדינות הירוקות. ההכרזה הייתה שב-16 באוגוסט המתווה אמור להיות מוכן, ואני תקווה שתהליך תיקון התקנות והצדדים המשפטיים יסייע ונעמוד בלוחות הזמנים. על כל פנים, משרד הבריאות מוכן לכך. המתווה הזה, חלקיכם שמע אותי, עוסק ביכולת של אזרחים ישראלים להיכנס ולצאת ללא צורך בבידוד וללא צורך בבדיקות. זאת התשובה לשאלה שגם נשאלה פה.

כרגע יש רשימה שהולכת ולמעשה כל יום היא משתנה מעט. צריך להבין שהמתווה הזה הוא מאוד בעייתי. בין השאר, כי מדינות ירוקות מובהקות, כמו אוסטריה, הפכו להיות אדומות. מדינות שבעבר היו אדומות בוהקות, כמו בריטניה, הופכות להיות ירוקות. ולכן אנחנו מתכנסים למתווה שלא נוכל - - -

תראה, הבקשות הן לפחות להתחיל בחמישה יעדים.

כן. יש כרגע ככה אינטואיטיבית 11 מדינות שכרגע נכנסות, אם המתווה היה מתחיל היום, היו נכנסות היום.

והמשרד הוא בגישה חיובית?

כן, כן. אני אומר לכם, אני כמי שיושב בכל הדיונים: אין לנו, לי אישית בטח לא, אבל לנו כמשרד פררוגטיבה כרגע לדחות או לעכב, או לעשות שום פעולה שתגרום לפרויקט המדינות הירוקות לא לצאת בזמן. להפך, השר הגדיר במפורש הן בקבינט, הן בפגישותיו עם שרת התחבורה, עם שר התיירות וגם גורמים אחרים, שהוא עומד מאחורי המתווה ושהוא רוצה שהוא יתקדם. המתווה הזה הוא מתווה מוגבל. צריך לזכור. ואחת הבעיות הגדולות שלנו היא שרוב מדינות העולם לא מאפשרות לישראלים להיכנס לשטחן. לצורך כך משרד החוץ נרתם. אני לא יודע אם משרד החוץ נמצא פה. אילן פלוס, רח"ט הכלכלה, עוסק בזה ברמה יום-יומית להגיע להסכמים עם אותן מדינות, שבתנאים כאלה ואחרים אזרחים ישראלים יכולים להיכנס לאותן מדינות. ודרך אגב, לשם סוגיית המעבדות בהחלט מכוונת.

אנחנו התחייבנו בצורה ברורה שעד שהמעבדה תוקם בנתב"ג על בסיס המאגר הלאומי, אנחנו נאפשר לאזרחים שחייבים לעשות בדיקה כדי לטוס לקבל את אותה בדיקה. ואני מוסיף ואומר - -

ותוך כמה זמן הם מקבלים תוצאות?

שנייה, שנייה. לא להפריע.

- - כי נאמרו דברים לגבי זמן או משך ההמתנה לבדיקה, שאנחנו גם נעמוד על זה שהתוצאה תתקבל תוך 24 שעות. זה לגבי המדינות הירוקות.

לגבי המדינות האדומות, הנושא כאוב, קשה ומורכב, וכולנו מבינים שמדינות משמעותיות ביותר, כמו ארצות הברית, נמצאות היום בסטטוס של מדינה אדומה. פה אנחנו מאוד מאוד רגישים וזהירים, ואנחנו רואים בזה מתווה המשכי. כרגע הבידוד המחייב עומד על 14 יום. רוב מדינות ה-OECD עומדות על 14 יום, ולא קיצרו אותו. ובכל זאת, מתקיים דיון אם ניתן לרדת לעשרה ימים או למספר אחר. עלו מספר מתווים של שילוב של בידוד מקוצר יותר ושורה של בדיקות בימים שונים. המתווה הזה, צריך לומר, ברוב העולם לא מקובל. ואנחנו בכל זאת בוחנים אותו. דובר על זה שהצ'כים הציעו אותו, חלק מהמדינות בגרמניה הציעו אותו. אנחנו בהחלט בוחנים אותו.

לגבי אנשי עסקים, אנשי עסקים ממדינות ירוקות לא תהיה בעיה. לגבי אנשי העסקים ממדינות אדומות, ברור שלא ניתן להשאיר את המשק במצב שאנשי העסקים לא יכולים להיכנס ללא בידוד. קיים פתרון שכבר מתקיים כפתרון ביניים. פגישות עסקיות שמתקיימות במתחם פתאל בשדה התעופה, שאותן אנחנו מאשרים ללא בידוד.

לגבי מומחים זרים, יש נוהל שאני אמון עליו, שמאפשר להכניס לארץ מומחים זרים לפעולה מיידית. כמובן, תחת קפסולה מאוד קפדנית. המתווה הזה מאוד מאוד מוגבל. הוא לא מתאים להרבה מאוד מגזרים, אבל הוא לפחות משחרר במידה מסוימת את הלחץ סביב הסוגיה הזו.

לגבי הקלות נוספות או אפשרויות נוספות, שוב, זה מאוד מאוד תלוי ברמת התחלואה פה ובמה שקורה בעולם. המצב הוא מאוד דינמי. כל תחזית שאנחנו חזינו ואחרים חזו התבדתה. ואז אני גם לא רוצה שוב לומר פה דברים - - -

ד"ר שלמון.

כן?

אנחנו הזמנו אותך היום לשמוע בוודאות באמת את הכנות, את הרצינות, את הרציפות בטיפול בפתיחת השמיים. על זה נתת לנו סקירה. לא. אני לא צריך בשלב הזה את כל זה. אתמול לא הייתה לנו ודאות שאכן בכלל אתם פועלים בכיוון הזה. אף אחד לא יכל לתת לנו תשובה. אני בכל אופן מבין שיש כוונה אכן לאפשר את הפתיחה הזו. מה גם שאנחנו לא מדברים כרגע, אף אחד לא מדבר פה על פתיחה טוטאלית, אלא הדרגתית. ואני מאמין שגם המדינות וגם הלקוחות, שיראו הנעה התחלתית, יתחילו לשדר אמון. בשלב הזה אני אסתפק בזה. בהמשך אני רוצה לשמוע את אל על לפני שאני פותח את הדיון.

אל על איתנו בזום? כן, הוא נמצא איתנו. יותר רענן מאשר אתמול. תחייך.

טוב. אולי קונים אותם. יש להם כבר מתווה, לא?

בוקר טוב.

בוקר טוב. רק שנייה. שומעים אותי?

כן.

שלום ליושב-ראש.

תראה, בוא, אני אשאל את השאלות. אתה תענה. ואם חברי הנכנסת ירצו אחר כך כדי להשלים את תמונה. אנחנו שומעים על מתווה. שמענו עליו גם אתמול. לא הייתה לנו ודאות שאכן הבקשה לדחיית התאריך תאפשר התחלה של החזרת הכספים עד לתאריך המדובר. אני רוצה שתאמר לנו, מבחינת חברת אל על, מה הנתח של החזר ללקוחות בתקופה הזו שהחוק חל עליה? בבקשה.

כן. אני מקווה שאני לא אתנתק.

רק תציג את עצמך.

שמי דן פוגלמן. אני יועץ המשפטי של אל על. שלום ליושב-ראש ולכל חברי הוועדה.

הסכום שאנחנו היינו צריכים להחזיר עד סוף אוגוסט ללקוחות ישראלים מסתכם בסכום של 60 מיליון דולר. ובעצם בדחייה המתבקשת על ידי הממשלה עד הראשון באוקטובר, אנחנו מוסיפים למעשה את חודש ספטמבר והסכום יסתכם ב-80 מיליון דולר. זאת אומרת, 20 מיליון דולר נוספים ללקוחות בישראל. בסך הכול 80 מיליון דולר שנצטרך להחזיר ללקוחות ישראלים עד הראשון באוקטובר.

אני יכול לשאול שאלה. אבל התשובה מיותרת. למה לא אמרתם את הדברים לאורך כל הדיונים? כי התמונה שנתתם לנו בוועדה היא שה-400 מיליון דולר האלה זה בדיוק אשראי הספקים שלכם.

נכון.

לא הבנתי את השאלה שלך.

לא יכולתם? אתמול, כשניהלנו את הדיון והתחילו לצוף הנתונים ופתאום התחילו להיכנס ללחץ, הסבירו לנו שזה - - -

המספר תמיד היה 400 מיליון.

לנו נאמר גם בדיון הראשון שכל אשראי הספקים שאתם צריכים להשיב בעטיו של החוק הזה הוא 400 מיליון דולר.

נכון.

לכן לא הייתה ודאות. לכן אתמול לא הייתה ודאות בכלל. זה היה חוסר אחריות מצדי אתמול להעביר את התיקון לחוק, אם לא הייתי מקבל תשובות כאלה.

עכשיו, שאלה שאני מקווה שלך לא תהיה בעיה לענות, כמו שכולם הולכים בה סחור-סחור. אתה יכול לתת לנו תמונת מצב ודאית עד כמה שאפשר? אני הבנתי שאי-אפשר לדבר על ודאות בתקופה הזו. עד כמה שאפשר בכנות. אתה יודע מה? יותר חשוב, אנחנו רוצים לשמוע ממך את הכנות מצד חברת אל על שאכן העסק הולך להרים כנפיים. לא להרים גלגלים; להרים כנפיים. בבקשה.

אז אני חלק לא שמעתי כי התנתק. אז אני אשיב. נראה לי שאי ההבנה נובעת מכך שמה שציינתי כרגע , ה-80 מיליון דולר, עד הראשון באוקטובר נוגע ללקוחות הישראלים. סך החוב שלנו למחזיקי כרטיסים בכלל, בישראל ובעולם, מסתכם בכ-270 מיליון דולר היום. ולכן ציינו שסכום של 150 מיליון דולר בהנפקה ועוד 250 מיליון דולר בהלוואה, בסך הכול 400 מיליון דולר, ובעצם סך החוב ללקוחות הוא נמוך מכך. כמובן, מלבד כך יש גם חובות אחרים. ולכן נראה לי שיש את הפער בין מה שאמרתי כרגע, שזה לקוחות הישראלים שהחוק הזה הרלוונטי אליהם לגבי הסכום שאנחנו חייבים ללקוחות בכלל.

ולגבי הוודאות שאכן אל על הולכת את עצמה מהקרקע, מה שנקרא? מהרצפה לא רציתי לומר.

אני רוצה לומר שהסכום של 150 מיליון ועוד 250 מיליון, סך הכול 400 מיליון דולר, כמו שאמרתי, הוא גדול מסכום החובות שלנו ללקוחות שמחזיקים כרטיסים. אני לא יכול להגיד משהו לגבי מועד החזרה, כי זה באמת לא תלוי בנו.

לא ביקשתי. רציתי לדעת את כנות הכוונות שלכם אכן להרים את עצמכם מהרצפה.

כמובן, אנחנו חברת תעופה שהמטרה שלה היא להיות באוויר, לא על קרקע. אנחנו כבר מושבתים באופן מלא החל מהראשון ביולי. עשינו הרבה מאוד פעולות שנדרשו במסגרת ההבראה, שזה חתימה על ארבעה הסכמים קיבוציים עם כל מגזרי העובדים שלנו. התחלנו להגיש כבר טיוטת תשקיף לרשות ניירות ערך במתווה של האוצר. עשינו המון דיונים באוצר, כמו שאמר הממונה על התקציבים, ממש ימים ולילות ארוכים מאוד כדי לדון בפרטי המתווה ואיך אנחנו מסוגלים לעבור אותו. אנחנו עוסקים בזה יום ולילה. ולגבי מועד החזרה באמת זה תלוי בעיקר בדברים שלא תלויים בנו, אם זה בפתיחת השמיים בעיקר ליעדים רבים יותר מהיעדים שאנחנו שומעים כבר עכשיו, שחלק מהם הם יעדי סחר שאל על פחות פועלת בהם. אנחנו פועלים יותר בקווים סדירים ומשמעותיים. אנחנו מחזיקים מעל 40 מטוסים.

תודה. תהיו איתנו. חברי הכנסת יתייחסו. לא עונים על כל אחד. תרשמו לכם את השאלות שמופנות אליכם מכלל חברי הכנסת. נעשה סבב התייחסויות לדברים. בבקשה, חברת הכנסת אימאן.

בוקר טוב לכולם. בעצם אני רוצה לדבר רק על שתי נקודות. הנקודה הראשון שאכן התחלה כאילו ודאות זה בורא עולם. אבל אנחנו אומרים בערבית (אומרת דברים בערבית).

למה את עושה את זה לשאול? עוד יפטרו אותו בגלל שאמר רק בורא עולם.

בדיוק.

שלא יפטרו אותו. אבל (אומרת דברים בערבית ומתרגמת) זה אומר: קודם כול, אתה הבן אדם תעשה את מה שצריך ממך, ואחר כך תסמוך על האל. אז קודם כול, שמי שיושב במקומות שהוא צריך לעשות את הדברים, אז הוא צריך לעשות את הדברים.

אצלנו אומרים: הכול צפוי והרשות נתונה. גם אם אלוהים יודע הכול, אתה עדיין צריך לעשות.

אבל הרשות נתונה לנו לעשות. נכון.

בדיוק.

אוקיי.

תראה, תמר, שמעתי ריאיון השבוע שהתחיל – טוב, אוקיי. אחר כך.

היא מתחזקת. היא מתחזקת.

אוקיי. הדבר השני שרציתי לשאול, בבקשה, את נציג משרד הבריאות הוא לגבי הבדיקות. אתה אומר שנוסע, כאילו שאנחנו בתקווה שאכן שיהיו נסיעות ויתחילו באמת לטוס - -

יהיו, יהיו. אין ברירה.

אינשאללה.

- - במקרה והנוסע עושה את הבדיקה 24 שעות לפני והוא נמצא חיובי, אז האם החזר ללקוח יתייחסו אליו כנסיבות כוח עליון או שהוא יאוכל אותה וזהו?

- - - את החוק הזה.

לא עונים. לא עונים. אחר כך תרכזו. תרשמו.

בינתיים, זהו.

הוא לא יקבל החזר.

עידן רול, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. חשוב לי לומר רק במשפט שהסיבה שאנחנו מאוד מדקדקים פה היא, איך שאני רואה את זה, אנחנו מעין נאמן של הציבור בסיטואציה הזאת. אנחנו מחזיקים את ציבור הרוכשים כמעין אשראי צרכנים. ואנחנו אמורים לקבל את ההחלטה אם לתת למתווה הזה של האוצר עם חברות האשראי את אשראי הצרכנים. ואנחנו אמורים לקבל את החלטה אם לתת למתווה הזה של האוצר עם חברות האשראי כאשראי הצרכנים. ולכן, לצורך העניין, אם הייתי קרן השקעות או כל דבר אחר, גם הייתי חייב לדרוש נתונים ברורים כדי לדעת אם אני מסכן את הכסף. וגם פה עד עכשיו ועדיין חסרים לי את הנתונים. אבל לבטח עד עכשיו היו חסרים המון.

מדובר פה בעצם במעין מארג של תנאים שחייבים להתממש כדי שבסוף הצרכנים יראו את הכסף, גם הנפקות, גם הלוואות עם בנקים.

עכשיו, מה שאותי בעיקר מעניין הוא מה קורה במידה שאחד הרכיבים לא מתממש. כלומר, האם מתווה הסיוע של הממשלה לאל על, לצורך העניין, מתממש, הנפקה מתממשת, אבל לא נמצא בנק. אז אני שואל את האוצר קודם כול: האם יש תוכנית ב'? במידה שאף בנק לא נותן בסד הזמנים את ההלוואה, האם למדינה יש איך להשלים את הפער? או שאנחנו ניצבים מול שוקת שבורה ובעצם כל המתווה נתקע?

דבר נוסף, שאלתי למשרד הבריאות, האם בכוונתכם לתת בעצם איזשהו תיעדוף? כלומר, כל אחד שיקנה עכשיו כרטיס טיסה יוכל לקבל בדיקת קורונה תוך 24 שעות? זה יכול להיות משהו שלא בטוח שהמעבדות יעמדו בו.

לא. אני לא רואה משפכים ענקיים בשדה. אבל שאלה. שאלה.

זו השאלה. זאת אומרת, מה הקריטריונים? אם זה רק אנשי עסקים? אם זה ליעדים מסוימים? איך אנחנו הולכים בעצם לשלוט בסיטואציה הזאת?

אני לוקח את אל על כדוגמה, אבל זה כל חברת תעופה. אנחנו אומרים שיש X כסף, לצורך העניין כ-60 מיליון דולר, להחזיר לצרכנים. היה שכפי שאמרתם, ואני מכבד את זה, אין שום ערובה או ודאות שהשמיים ייפתחו או שהם ייפתחו באיזשהו היקף ריאלי וממשי שייצר אשכרה הכנסות אמיתיות – היה שאל על לא קמה מהקרקע בחודשים הקרובים - -

האם הכסף צבוע?

- - האם הכסף צבוע? או שעכשיו בעצם כל המתווה – אני אומר, ההנפקה בוצעה ונמצא הבנק והכול ועכשיו אנחנו שורפים את הכסף על הישרדות אל על או האם זה צבוע עבור הצרכנים? האם אני יודע שאנחנו מאשרים את זה פה והכסף הזה יגיע במוקדם או במאוחר לצרכנים? אלה שלוש השאלות.

אני אגיד לך. תקשיב, למה לא שאלתי את השאלה הזאת? כי אם אל על תיקח את הכסף להישרדות שלה, באותו רגע גל התביעות של כל אשראי הספקים שלה יורידו אותה לקרקע.

נכון. אבל אני לא רוצה להגיע לסיטואציה הזאת.

רגע, הרי מה הלחץ שלנו היום לתת לה את הארכה? כי ב-14 באוגוסט שאישרנו זה לא מעשי. ומרגע הזה של 14 באוגוסט, היא חשופה לתביעות. כל בעלי המטוסים, חברות הליסינג באותו רגע, ב-14 באוגוסט, הן מחכות, עיניהן נשואות אלינו - -

נכון.

- - ומושכות חזרה את המטוסים. שלושה מטוסים הם בבעלות אל על.

אבל אנחנו צופים פני העתיד. לא רוצים את הסיטואציה הזאת.

רגע, שלושה מטוסים הם בבעלות אל על. כל השאר זה בליסינג. אז לכן האינטרס העליון שלה הוא להשיב קודם כול את הכסף הזה ולא להתעסק עם דברים אחרים. אבל זו שאלה ונקבל תשובות. תודה. בואו נתקדם.

אני רק מוסיף הערה. אני חושב, ואני מקווה שחבריי יסכימו איתי, אנחנו חמישה חודשים בתוך המשבר, אני חושב שעם מעבדת הבדיקות בטרמינל 3 היה אפשר להתקדם ולעבוד עליה מוקדם יותר ולנסות להגיע למצב שכשהשמיים ייפתחו המעבדה קיימת.

תודה.

אני לא כל כך מבין למה אנחנו מתחילים לעבוד עליה עכשיו.

חברים, שקט. יבגני, בבקשה.

תודה רבה, אדוני.

היום אין לנו זמן לדוגמאות ולמשלים.

לא, לא. אין שום דוגמאות, אדוני היושב-ראש. אני אפתיע אותך וגם את הנוכחיים. אם כבר צריך לדחות, אז בואו לנובמבר, בואו נדחה לדצמבר. אבל יש כמה תנאים. וזה גם מה שאני מבקש כהסתייגות להכניס לשינוי בחוק.

קודם כול, אנחנו מדברים על זה שיש אנשים שכבר 120 יום מחכים להשבת כספים. אז שמשרד האוצר, ושמענו כרגע את ראש אגף התקציבים, יעמיד קרן מיוחדת, תראו לזה איך שאתם רוצים, שהקרן הזו תהיה מיועדת אך ורק לפיצוי לנוסעים שמועד ביטול הטיסה עבר 120 יום. תעשו את החישוב ותגידו: 120 ימים עברו. תעשו את הקרן, ואנשים האלה צריכים לקבל את הכסף מייד. זו ערבות של המדינה.

ההסתייגות השנייה היא שמשרד התחבורה והרשות להגנת הצרכן, שהיום אין את הנציגים, יפתחו תוך שבעה ימים ממועד כניסת הוראת שעה לתוקף מוקד מיוחד לפניות הציבור, כי אנחנו אלה שסופגים את המאות הפניות האלה. תפתחו מוקד לפניות הציבור מול כל החברות, לא רק החברות הישראליות, גם מול החברות הזרות, שכל בן אדם יוכל לפנות – אני לא יודע, אפילו אם יש לכם כוח אדם, אז תעשו את זה אפילו בכמה שפות – שיוכל לקבל מענה לבעיה שלו ולפנייה שלו. ואני מדבר כרגע אל מנכ"ל משרד התחבורה. אם תלכו ותקבלו את ההסתייגות הזאת, אני אמרתי שאני איתך בעניין הזה.

ההסתייגות השלישית, אני חושב שהרשות להגנת הצרכן, שזה קשור למשרד הכלכלה, אבל כמובן זה ביחד עם משרד התחבורה, צריכים לרכז את הטיפול מול סוכני הנסיעות. כי חלק מהטיפול, חלק מהשבת הכספים, לפי איך שאני מבין, לפי הפניות שאני קיבלתי בשבועות האחרונים, נוגע ליחס בין חברת התעופה לסוכן נסיעות שכרגע סוכנים לא עובדים. הסוכן זה לא חברה ששולחת אנשים לחלל. סוכן נסיעות כרגע מבקשים מממנו להחזיר את העמלה שהוא קיבל לפני שנה כי הטיסה שלו בוטלה. אז אם אתה, אדוני היושב-ראש, תקבל את שלוש ההסתייגויות, אני איתך בעניין הזה. ואני גם מוכן לדחות אפילו את המועד.

זה לא אני מקבל, הוועדה.

ליבי עם חברות התעופה בדיוק כמו שליבי עם הצרכנים שצריכים להשיב את הכסף.

אני מבין שכשאתה פונה אליי, אתה פונה לוועדה לקבל את ההסתייגות.

כן.

בבקשה, בועז טופורובסקי.

לא שאלת על - - -

אגב, סליחה, עוד חצי משפט.

תשאל אתה.

עוד חצי משפטי. אנחנו פה מדברים – זו ועדת הכלכלה, לא קורונה, לא בריאות ולא רווחה. אנחנו גלשנו פה עם הדיון. גלשנו לתחומים שאני כבר שומע מכל הוועדות. ועדת הכלכלה מפקחת על הנושאים הכלכליים. אז זה הנושא שצריך לפקח. אני מבין שנושא פתיחת השמיים הוא חשוב. אני מבין שרשימת המדינות שייפתחו זה חשוב. אבל יש דברים שאנחנו יכולים להתווכח וחייבים להתווכח. זה יעזור להם.

אנחנו ביקשנו את הביטחונות האלה. זה לטובת הכלכלה.

לא. אני רק אומר שבואו נחזור לייעוד המקורי שלה. יהיה לנו גם יותר קל לרכז את ההסתייגויות שאנחנו מבקשים מהגופים.

תודה.

יבגני, אתה לא שאלת. אני אשאל. קודם כול, את אל על אני רוצה לשאול. אני מבין שללקוחות ישראלים עוד לא הוחזרו כספים. האם ללקוחות שאינם ישראלים הוחזרו כספים בגלל הוראות שפחות מקלות משלנו במקומות אחרים? אם הוחזרו הכספים, כמה?

אני חושב שהתשובה מובנית מדבריו של היועץ המשפטי של אל על, שהם צריכים להיות יותר מוטרדים מהישראלים. אבל שאלת, יענו לך.

בואו נראה. הוא יענה. עכשיו, אני לא בא בטענות לחברות התעופה. לא בא בטענות, כי אין, נפל עליהן עולמן. השמיים נפלו עליהן, תרתי משמע. הן לא יכולות לעבוד. הן מאוד רוצות לעבוד, הן לא יכולות לעבוד.

אנחנו באים ואומרים – הרי אנחנו משנים את החוק; המדינה משנה את החוק – באים ואומרים: אנחנו חושבים שבגלל המצב הקשה של חברות התעופה, אנחנו לא נבקש מהן להחזיר כסף שאין להן ללקוחות.

אני בא ושואל את האוצר: בסופו של דבר, אנחנו מייצגים את אזרחי ישראל וטובת הלקוחות. אם אנחנו חושבים שצריך לשנות את החוק, אני שואל את שאול מרידור, ולגרום למצב שבו לקוחות לא יקבלו את כספם במקור, למה שהמדינה לא תיקח את הסיכון הזה במובן הזה – וזו ההסתייגות שהגשתי אז ואני מגיש אותה גם עכשיו – במובן הזה שתקים קרן גישור שתממן את הפער הזה של הזמנים האלה, תיתן את הכסף ללקוחות והיא תהיה מול המדינה בחוב הזה שחברות התעופה ייקחו והיא עוזרת לחברות התעופה לצאת מהבוץ? או לחלופין – עכשיו יש הלוואות בערבות המדינה או בערבות חלקית של המדינה – שתהיה תוספת בהלוואות האלה.

אבל זה מוגבל. גם שם זה מוגבל.

שתהיה תוספת בהלוואות האלה, שתהיה מוגדרת וצבועה בשביל החזר הכספים ללקוחות. כי לא יכול להיות שאנחנו מבקשים מהלקוחות להיות בנק בעצמם, לתת הלוואות חברות התעופה. בעצם לא מבקשים מהם; אנחנו מודיעים להם את זה.

לכן אני חושב שאם באמת רוצים ומאמינים בחברות התעופה ורוצים לעזור להן, המדינה גם כאן צריכה לקחת את הסיכון, ולא להגיד על הלקוחות, שהם אזרחי ישראל, שהם לקוחות של חברת התעופה, לקחת את הסיכונים האלה.

תודה. פינדרוס, רוצה להתייחס?

לא. צריך להעביר את החוק. צריך לתת לחברות להתחיל לעבוד וחבל על כל יום.

פרקטי. תמר, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להצטרף לדברים של בועז טופורובסקי. בעצם אנחנו פה מאריכים את החוק לעוד תקופה ולא מן הנמנע או כמעט די בטוח שנאריך אותה בעוד בעוד בעוד.

לא, לא. לא.

נראה.

אני אומר: לא. אנחנו אתמול לא עשינו דרמה. זה יום דיון.

לא. בסדר. אני אומרת- - -

מה? אתה יודע אם תהיה עוד קורונה או לא?

אני רוצה לראות שבראשון לאוקטובר יוחזר כסף למישהו.

אתה יודע אם תהיה עוד קורונה או לא?

לא קשור לקורונה או לא קורונה. אם היה קשור רק לקורונה אתמול, הדיון הזה לא היה מתקיים היום. אנחנו היו לנו ספקות כבדים גם לגבי המהלך הכלכלי מעבר לקורונה.

נכון. נכון.

פה קיבלנו תשובות על ביטחונות, שהמהלך הכלכלי יכול לאפשר השבת כספים גם אם פותחים את השמיים. רצינו במקביל לראות את מהלכים ברצינות של משרד הבריאות והצהרת הכוונות של משרד הבריאות שאכן הולכים לפתיחת השמיים לפחות במספר יעדים התחלתי.

תרשה לי להיות סקפטי. זה לא תלוי בהם.

אבל זה לא הדיון. איך אמרת לי יבגני? זה לא הדיון. בבקשה, תמר.

גם אם זה היה הדיון, אני רוצה להגיד שאני ראיתי אתמול בוועדת הקורונה בדיון על פתיחת השמיים, ויש כוונות מאוד טובות, ולמשרד הבריאות יש כוונות. רק שיש לדבר הזה גם צד שני. ואני צופה שזה ייקח עוד זמן, ככל הנראה, עד שמספיק מדינות בעולם שיש לאן לנסוע אליהן, במיוחד אנשי עסקים ודברים כאלה, גם יקבלו ישראלים בלי חובת בידוד. כלומר, זה טלפון עם חוט עם שני צדדים. אז בואו נגיד שיש לנו כאן משבר כלכלי שצריך לפתור אותו.

אני מאוד מזדהה עם מה שאמר חבר הכנסת טופורובסקי. הציבור הישראלי הוא לא בנק. הוא לא הבנק שצריך לספוג את הדבר הזה. אגב, יש דרך אחת שבה הציבור הישראלי כן יכול להוות בנק, וזה מרצון. יש היום הרי את כל הדרכים של מימון המונים שבעצם הציבור רוכש כרטיס עתידי. ויש חברות, אני לא יודעת, שמוכרות עכשיו כרטיסים די בזול. אני חושבת שחברות התעופה יכולות לעשות דבר מאוד יצירתי ולצאת עכשיו במכירת כרטיסים לשנת 2021 אולי לשנת 2022, אבל כשהציבור יודע, מרצון, כאשר אתה אומר: אני קונה עכשיו – מי שיכול להרשות לעצמו – נותן לחברות את הבנק הזה, את התזרים הזה, ואני מממש אותו בעתיד. אבל בעצם אנחנו פה דנים בכאלה שלא בחרו באופציה הזאת. הם בעצם איזשהו קהל שבוי שנתקע עם הכסף אצל חברות התעופה שלא רוצות לקרוס, וזה מובן. אבל כאן בדיוק מקומה של המדינה ומי שצריך לכסות את הפער הזה. אנחנו לא רוצים שהחברות יקרסו. אבל מצד שני, זה לא התפקיד של האזרחים, שגם ככה נתקעו משקי בית רבים מאוד בין הכיסאות עם משכנתה שצריך לשלם ואין מאיפה, ועם המון המון הוצאות שנתקעו. בעצם איזה לימבו כזה של מספר חודשים שהולך ומתארך, שאנחנו לא יודעים מה איתו.

ולכן מה שחסר לנו פה הוא באמת התפקיד של המדינה אל מול הציבור הזה. בינתיים שמענו את המדינה רק אל מול החברות.

אני חושב שהמהלכים שהמדינה עשתה – מייד ישיבו – היא גם שמה, אמנם אנחנו ציפינו במקום זה, שהסכום יהיה אפילו במענקים או בהלוואות של המדינה לטובת החזרת הכספים. אבל אי-אפשר לומר שהמדינה הייתה פסיבית.

המדינה בינתיים נכנסה אל מול החברות. לא מול האזרחים, לא מול הציבור.

נכון. ערבות מדינה בהנפקה, בהבטחה שאם הציבור לא יקנה, לא ירכוש בהנפקה, אז המדינה תרכוש את זה.

רק על הנפקה. מה עם לגבי הלוואות של הבנקים?

כן. אבל אני מדברת מול הציבור, מול משקי הבית.

צודקת. צודקת.

המדינה כרגע התנהגה כשחקן כלכלי אל מול החברות. היא פרסה את רשת הביטחון אל מול האזרחים, אל מול משקי הבית שקנו את אותם הכרטיסים. ופה זה מה שחסר לנו, כי אנחנו רואים שאנחנו ככל הנראה הולכים – זה לא דבר זמני. זה לא ה-14 באוגוסט וראשון באוקטובר וזהו. זה מצב קבוע.

אוקיי.

וזה בדיוק מסוג המצבים שבהם המדינה צריכה להיכנס ולתת היא את רשת הביטחון הזאת.

תודה.

היושב-ראש, - - - בבקשה.

רגע. אגיע אליך. אגיע אליך. לא שכחתי.

אני הכי פחות רלוונטי לנושא.

הו, איזה בידוד. אתה מבודד.

אחמד טיבי, ניתן לך את כל הכבוד ואת כל היחס הראוי. בבקשה, אוסנת.

אדוני היושב-ראש, דיברו פה על הפן הכלכלי, אבל אנחנו לא יכולים לנתק את הפן הכלכלי מהפן הבריאותי. אני יודעת שיש כבר מדינות בעולם שמאפשרות לעשות בדיקה בשדה של חצי שעה, באים, עושים בדיקה ועולים לטיסה. היום שמענו שצריכים להגיע 72 שעות לפני לנתב"ג, לקחת את הבדיקה ואז הם מקבלים תשובה. בינתיים, נוסעים לא נוסעים. ובדרך צריך גם להבין שהאנשים האלה עוד פעם מסתובבים. אז יכול להיות שביום הראשון שהם עשו את הבדיקה הם לא חולים, אבל כשהם עולים למטוס הם הופכים להיות חולים. וזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת, לדעתי.

מעבר לכך, אני חושבת שהפן הכלכלי, שיש לו חשיבות עליונה בסיפור של אל על, לשמור את אל על כחברה לאומית, אני חושבת שזה נכון ושזה טוב להמשיך לתת לה את הגיבוי כדי שהיא תוכל גם לעמוד מול הצרכנים שקנו את כרטיסי הטיסה. אבל אני חושבת, ויתקן אותי משרד הבריאות, אני הבנתי שהמכרז לבדיקות הוא עד ה-31 באוגוסט. אז איך יפתחו את השמיים ב-15 באוגוסט? זה משהו לא הגיוני.

אמרנו.

לא שמעתי.

זה משהו שאני אשמח לקבל גם עליו תשובה. כי אני חושבת שהפן הכלכלי והבריאותי דרים תחת אותה קורת גג, שאנחנו לא נוכל לנתק אותם. תודה.

תודה. שאול, לפני שאשחרר אותך, אתה רוצה להתייחס? או יש לך משהו להוסיף?

אני הייתי שמח, אבל בטח חבר הכנסת טיבי יכעס עליי אם אני אדבר לפניו.

אה, נכון. אז חכה. צודק. צודק. על הדרך הזכרת לי את חבר הכנסת טיבי.

איך אפשר לשכוח אותו?

תמורת 15 מיליארד שקל - - -

אני מבקש, רגע, אחמד טיבי. אתה לא ברשות דיבור עדיין.

תקשיבי, זה טוב אפילו לתת לו את התחושה שכמעט שכחנו אותו. אנחנו התכנסו כאן היום כדי לפגוע בחוק טיבי. בבקשה, אדוני. מה יש לך לומר להגנתך?

עכשיו, תורי? סליחה?

כן. כן.

תודה רבה. א', בישיבה הקודמת כאשר תוקן החוק בניגוד לדעתי, כאחד שיזם, ולהסתייגויות כלל חברי הכנסת, זה היה מובן שזה סופי. ואמרנו: לא כדאי ולא רצוי לחשוב על הארכה או על מתן עוד ארכה. ומה אמרנו? שהצרכן הוא לא הפתרון למצוקות הכלכליות לא של המדינה, לא של חברות התעופה. חברות התעופה נמצאות במשבר. אכן יש לעמוד לצדן ויש להציל אותן על ידי סיוע ישיר מהמדינה. לא על ידי פגיעה בצרכן ובאזרח, שהחוק המקורי בא לעמוד לצדו כנגד טעויות של חברות התעופה, עיכוב או ביטול וכדומה.

ואתה באופן אישי, יושב-ראש הוועדה, דיברת ברוח הזאת. עכשיו, באופן מפתיע או לא מפתיע, כי אני ציפיתי שזו תהיה תגובת שרשרת. אני לא יודע אם לא יבקשו עוד ארכה, אם תהיה ממשלה בעוד שבועיים שלושה או בעוד חודש, בגלל הקורונה. ולכן אני מביע מורת רוח מהסגנון, מהשיטה, מהפגיעה המתמשכת, מהקלות שבה אפשר לבוא לוועדת הכלכלה ולבקש פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת ולהעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית בצ'יק ולעזאזל האזרח, סליחה על הביטוי.

עכשיו, אני לא הייתי ער לדיון שהתקיים לפני שנכנסתי. האם יש תאריך יעד לתחילת הטיסות? אף אחד לא יודע מתי יתחילו הטיסות בגלל בעיות מוכרות. איך אפשר לאשר דחייה אם לא יודעים מתי ישובו הטיסות בחזרה, ואז אפשר להתחיל לתת פיצוי והחזר לצרכנים. ולכן אני מאוד מאוד מאוד מתקומם על החוקים האלה, על החוק השני הזה, שהוא אנטי אזרחי, אנטי צרכני ברמות. תודה רבה.

תודה רבה. עופר, בבקשה.

יש לך הסבר?

כן.

אתם רוצים שאני אענה?

שאול.

כן. אני מודה לך. אולי התשובה שלי היא, מרוב השאלות שנשאלתי, קשורה למה שאני עושה ביום-יום. תראו, קודם כול, הערה. אנחנו משרתי ציבור וככאלה אנחנו אמורים גם לשקול את השיקול הציבור. ואני אומר לכם שגם הוא עומד לנגד עינינו. והסברתי קודם שהחלופות הן לא האם הציבור יקבל היום את הכסף או בראשון לאוקטובר.

אם הוא יקבל בכלל.

אני חושב שחלופה האמיתית היא אם הוא יקבל את הכסף. והדרך לקבל את הכסף היא דרך קשה. אבל היא עושה שינוי מאוד גדול בתוך חברת אל על עם הרבה התייעלות. היא עשתה הרבה מאוד צעדים כדי להגיע - - - חבילת סיוע שיש בה הרבה מאוד - - - אתם צודקים, אבל היא הכרח כדי להגיע לשלב שבו אפשר יהיה לקבל את הכסף. אם החוק לא יתוקן, אז אל על תהיה במצב שבו היא לא יכולה לשלם את הכסף - - -חוקית. זה יכול להיות מצב שבעיניי שמסכן את החברה, וחבל להגיע לשם.

אבל אני רוצה להגיד עוד מילה על הציבור ועל ההבדל בין חברת אל על או היעדר ההבדל לבין חברת - - -. כשאדם קונה מוצר לפני וצריך לקבל את המוצר או את החזר עליו, חלים עליו הרבה מאוד חוקים, על החברה שצריכה להחזיר לו. בישראל, אחד מהם בתעופה הוא החוק שיזם חבר הכנסת טיבי. וצריך לזכור שבהקשר הזה אדם שקנה כרטיס תעופה לא שונה מאדם שקנה כרטיס מחול או אדם שקנה מטבח או אדם קנה לא משנה מה. המשק הישראלי עובר טלטלה חריפה. בטלטלה הזאת יש לא מעט עסקים שלא מצליחים לעמוד בתשלומים שלהם. ויש לא מעט אזרחים שקנו דברים בכסף טוב ולא מצליחים לקבל החזר או מחייבים אותם בכסף מלא למרות מצבם הכלכלי. באמת הרבה מאוד - - - קשות.

לקחת דווקא את ענף תעופה והכרטיס הטיסה ועכשיו להגיד למדינה לתת אותו באופן ישיר ולא החברה, אני חושב שזה דבר לא נכון. אני אגיד יותר מזה. אם אל על כל מה שהיה קשור בה הוא אם חייבת או לא חייבת להחזיר כסף, לצערי הרב, לא היינו יושבים פה היום. כי מדינת ישראל לא הייתה נחלצת לעזור לענף. הסיבה שמדינת ישראל עוזרת ענף התעופה בפרט היא, קודם כול, הצורך שלנו בתעופה ישראלית. ולכן ההצעות שמדברות על זה שדווקא- - -

שאול, אתה רוצה את החוק הזה?

כן. אבל אני מנסה לענות על שאלות.

רגע, אתה רוצה את החוק הזה?

אני חושב שהוא חשוב לנו - - -

אז תקצר כדי שנספיק להעביר אותו.

כדי שאפשר לבוא לוועדת הכנסת.

אדוני היושב-ראש - - -

נראה לי שאתה עושה לי פיליבסטר.

אדוני היושב-ראש, יש לנו שאלות ספציפיות.

אני מהנימוס נתת לך.

יעקב, יש לנו עוד ועדת הכנסת.

כן. כן. יאללה. אז שאול, תקצר.

אני סיימתי. תודה רבה.

אנחנו רוצים לדעת מה קורה אם הבנקים לא מאשרים את הלוואה.

ששש. לא שומעים. לא שומעים.

סיימתי. תודה רבה.

תודה רבה.

יותר טוב.

שאול, לא ענית על השאלה לגבי קרן הפיצוי.

שאול, היו שאלות של עידן רול ושל בועז.

אני עונה. אני לא חושב שהמדינה צריכה להקים קרן. לא צריך עוד הלוואה, דרך אגב, זה בתוך ההלוואה - - -

אז אתה לא רוצה לתת כלום.

רגע, אוסנת. חבל לי על הזמן.

הכול יבוא - - -

אוסנת.

זה לא מה ששאלתי.

- - - והמדינה לא צריכה להתערב באופן ישיר ולהפסיד כסף על לקוחות שחברה עסקית חייבת להם. זו החברה שצריכה לעשות. אם היא תעמוד בתנאים, היא תצליח - - -

אם היא לא תעמוד, אז היא תתרסק והכול בסדר. מרידור, הבנו אותך. אתה לא רוצה להכניס את היד לכיס של המדינה בכלום.

אתה אומר שאתה רוצה חוק. המטרה של החוק היא לפטור את החברה מלעשות את זה. זה לא שהחברה תשלם ולא המדינה. זה האזרחים ישלמו.

תודה. תודה. שאול, בבקשה.

לא. לא צריך לפטור אותה, אלא לדחות כדי שהיא תוכל לשלם. תודה.

תודה.

אני לא קיבלתי תשובה.

מה השאלה ששאלת אתה?

השאלה הייתה: מה קורה? מה תוכנית הגיבוי במידה שאף בנק, לצורך העניין, לא מוכן לתת את ההלוואה? האם המדינה מתכוונת להגדיל את הסיוע? מה המדינה מתכוונת לעשות או שהצרכנים יתקעו? הרי הכול תלוי פה באיזה מארג, שדבר תלוי בדבר.

אני חושב שהייתה תשובה. המדינה מחויבת לכך - - -

- - -

תן רגע, שאול, ברשותך.

המדינה מחויבת לכך שאל על לא תיפול.

- - -

רגע.

היא גיבתה זאת במעשים. אתה רוצה ממנו עכשיו, בשלב המשא ומתן וההסדרים, שהוא יגיד לאל על: בכל מקרה, אל תדאגי, אני מציל אותך?

לא. אבל אני חושב - - -

היא עשתה את זה וגיבתה את זה במעשים, בערבות מדינה, בהנפקה כשהיא ערבה להנפקה. מה עוד אתה רוצה?

אני לא חושב שהיא גיבתה את זה במעשים.

בבקשה, שאול. סליחה שעזרתי לך. גם ככה אתה לא עוזר לי.

- - - יושב-ראש הוועדה, שדיבר - - - אני חושב שהמדינה עושה פה צעדים שלא נעשו אף פעם. אז תזכרו, מדובר בחברה פרטית עם בעלים פרטיים. יש פה צעדים באמת מאוד מאוד חריגים שאנחנו עושים. ואני חושב שעשינו הרבה. ואם תדחה את זה, אני מתנצל מראש, אין לי כוונה לפרט מה נעשה. אני אגיד עוד פעם: מדינת ישראל מחויבת לשמור על תעופה ישראלית. כך היא תעשה. ואני חושב שעד היום אנחנו עושים את זה.

יש סתירה פנימית בדבריו.

יש המון נעלמים באוויר. אני לא מקבל תשובות. באמת, אני מתנצל. אבל יש פה שרשרת של גורמים שצריכים להתממש כדי שבסוף הצרכנים יקבלו את הכסף. אם התשובה היא, בכל כבוד, אבל אם התשובה היא: אנחנו לא יכולים לפרט מה יקרה אם אחד הגורמים לא מתממש - - -

הוא צודק.

בסדר. הוא צודק. אני מרגיש אחראי - - -

עידן, זכותך.

אני חושב שאני הנאמן של כסף של הצרכנים, ואני כאילו מצפה – אמירות כלליות מאוד לפרוטוקולים. איפה הנתונים?

יעקב, יעקב, אנחנו - - -

שמעתי אותך. עידן, שמעתי.

- - -

בועז, לא להפריע.

- - -

רבותיי.

- - -

שאול, תודה. שאול, תודה.

אגב, אדוני היושב-ראש, לקבלת למה זה בראשון באוקטובר? זו השאלה הכי חשובה. למה בראשון באוקטובר? אז בואו תדחו את זה בחצי שנה, זהו.

יבגני, ההסתייגות שלך ידועה. בבקשה, מנכ"ל משרד התחבורה.

נשאלו כאן מספר שאלות.

אבל בקצרה. אנחנו לא פותחים את הדיון מחדש.

אין בעיה. נשאלו שאלות ואני אענה עליהן. אבל צריך לראות את התמונה בצורה מאוד מאוד רחבה. בעולם בכלל כל ענף התעופה בקריסה. כל מדינה מצאה את הדרך שלה איך להתמודד עם משבר התעופה בתחומה. יש כאלה שהזרימו כסף לחברות. יש כאלה שלקחו בעלות. מדינת ישראל בחרה לעשות את זה במתווה ששאול הציג ואני דיברתי עליו.

לגבי התעופה הישראלית, זה דבר שחשוב מאוד לשמור אותו. צריך להבין שלא מדובר פה רק בהחזרת כסף לנוסעים, אלא בכלל בשמירה על אלפי עובדים ועל מקומות העבודה שלהם, בטח בתקופה הזו. וזה דבר שלא עולה פה בדיון וצריך לעלות בדיון. המטרה שלנו היא לא רק להחזיר את הכסף, המתווה הזה שאנחנו מציעים גם מחזיר את הכסף וגם שומר על מקומות עבודה של אלפי משפחות ואלפי עובדים.

לגבי התייחסות בפועל, אל על היא חברה, כמו שאמר שאול ואמרו פה לא מעט, היא חברה עסקית, היא חברה פרטית. המתווה שאנחנו מציעים הוא הצעת המדינה איך לעזור כדי שהתעופה הישראלית תשמור על עצמאותה, ולא נמצא את עצמנו ללא חברת תעופה. חס וחלילה, בעת משבר שלא יהיה לנו איך להביא לפה דברים. ועל הדבר הזה משרד התחבורה ושרת התחבורה נלחמים. וזה קו המדיניות ששרת התחבורה מובילה: לשמור על העצמאות התעופתית של ישראל דרך שמירת החברות. בדרך שמירת החברות – לשמור על החזרת הכסף לנוסעים. השרשרת הזו במתווה המוצע זה הפתרון שמקיים את כל הדברים האלה.

רבותיי, יש פה רעש.

חבר הכנסת יגבני, הצעת לפתוח מוקד לפניות הציבור. מוקד שמטפל בפניות הציבור צריך להיות בחברות. אין לנו שום בעיה ואנחנו בקשר עם החברות, בקשר כמעט יום-יומי כדי לראות איך התהליך מתבצע, איך אל על עומדת באמת ב-31 לחודש בהנפקה. אנחנו יחד עם משרד האוצר מוודאים שהם עומדים בכל מה שהם מתחייבים להגשת תשקיפים, לכל הדברים.

לא. התכוונתי גם לחברות זרות.

אנחנו גם נהיה בקשר עם אל על לגבי - -

התכוונתי גם לחברות זרות.

ששש.

- - מענה לציבור. אין לנו שום בעיה לעשות את זה. צריך לזכור שאנחנו לא צד לתהליך הזה ואי-אפשר לגרור אותנו כצד לתוך התהליך הזה של השבה לפניות הציבור.

תודה.

רבותיי, האורחים שלנו שהצטרפו ולא נרשמו לדיון מתבקשים לצאת בגלל מכסת האנשים שמותר לנו שיהיו באולם בעידן הקורונה. אז בבקשה.

גברת לאה מנומסת. העוזרים שלא חיוניים פה שלא יהיו. בבקשה, נא לסכם.

לגבי נושאים שעלו בנוגע לסוכני נסיעות, שרת התחבורה פגשה את איגודי סוכני הנסיעות ופגשה אך השבוע את שר התיירות כדי לקדם מתווים של שיתופי פעולה והצעות איך אנחנו עוזרים להביא הנה תיירים, אם זה במודל של קפסולות, ואיך אנחנו פועלים ודוחפים אל מול משרד הבריאות את כל נושא של אנשים העסקים הזרים שיבקרו כאן והישראלים שיבקרו בצד השני.

לגבי מה שחברת הכנסת זנדברג העלתה, הרי שאנחנו דנים היום בהחזרת כרטיסי טיסה לכל אותם אנשים שקנו מראש.

- - -

נא לא להפריע. הוא עונה לך.

ואת מדברת על אלה שיקנו ראש.

נכון.

אז אני חושב שהמודל הזה שאנחנו מציעים נועד להציל את אותם כספים שהושקעו מראש.

אני יודעת. אמרתי.

ולכן אפשר לטעון שהמודל נכשל, כי הינה אנחנו כאן ביום הזה מנסים לראות איך אנחנו מכניסים את הכסף. ואם תעזרו ותתמכו בהארכה, אנחנו ניתן ודאות שהכסף הזה יחזור. כי אם לא ניתן ודאות, החברה תתרסק וכסף לא יחזור.

על זה קיימנו ויכוחים ארוכים עוד בפעם הקודמת. אני לא רוצה לחזור על זה.

מה הכלים שלך מול חברות זרות שלא רוצות להשיב?

אבל בחרות הזרות המדינות שפכו כסף לתוך החברה.

לא. מה הכלים שלך כמדינה מול חברות זרות?

יבגני.

איך הן ישיבו כסף שהן לא רוצות? אתה כל פעם משנה חוק, לא אתה, המדינה משנה חוקים. החברות הזרות לא רוצות להחזיר את החוב.

יבגני, אני לא פותח דיון עכשיו. שאלת שאלה, הוא נתן לך תשובה. נא לסכם, עופר.

אני מסכם. אנחנו מדברים עם משרד הבריאות לא רק על לחזור ממדינות ירוקות ולטוס לירוקות, אלא גם לאדומות כדי להגדיל את האופציה של ישראלים לבקר בחו"ל ולחזור או בלי בידוד או עם בידוד מקוצר.

כרגע יש מדינה אחת שאפשר לטוס אליה בלי בידוד, וזה אחרי שהוא עבר בוועדת הקורונה – לגאורגיה.

כרגע, למען האמת, אפשר לטוס לכל המדינות.

היום טסים כולם דרך טורקיה. נו, מה את רוצה? לאן שאת רוצה אפשר לטוס.

לגבי השאלה של חברת אוסנת, המכרז - - -

לא נכון - - -

רגע, רגע. תנו לו רגע.

רגע.

את שאלת: מתי מסתיים המרכז? המכרז מסתיים ב-31 באוגוסט. את דיברת על התאריך אמצע אוקטובר. אמצע אוקטובר הוא תאריך היעד לפתיחת המעבדות בטרמינל 3 בנתב"ג. אנחנו, כפי שאמרתי, מנסים להקדים את זה.

ועכשיו הם נמצאים בסיטואציה שהם כבר לוקחים את זה - - -

המכרז עכשיו באוויר. המכרז מסתיים בסוף החודש. בשבוע הראשון של ספטמבר יוכרז זוכה, והזוכה יתחייב להקים את המעבדה עד אמצע אוקטובר, 45 ימים מיום הזכייה.

תודה.

ועד אז, כפי שנאמר פה, לפני שנכנס, משרד הבריאות, אנחנו בקשר איתו, להקצות בדיקות מתוך המאגר כדי לאפשר את כל התנעת התהליך.

תודה. גברתי, רת"א.

כן.

תאמרי לנו לגבי השינויים. מה הגענו להבנות, להסכמות לגבי השינויים? רגע, את רוצה להציג את השינויים או שנתחיל את הקראה של התיקון? אנחנו הקראנו אתמול את התיקון? לא.

לא, אדוני. לא הקראנו.

אז תקריאי. תקשיבי, יש לי הצעת ייעול. תקריאי את הנוסח שאת מבקשת והיועץ המשפטי יתערב כשאנחנו נדבר על החלופות.

מאה אחוז.

בבקשה.

אני אקריא את הנוסח כפי שהוצע על ידי הממשלה.

"בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף – 2020, בסעיף 1(2), אחרי "לפי המאוחר" יבוא "ואולם, לעניין מפעיל טיסה או מארגן שמחזור ההכנסות שלו ברבעון השני של שנת 2020 ירד בשיעור של 70 אחוזים לפחות לעומת מחזור ההכנסות שלו ברבעון השני של שנת 2019, יקראו פסקה זו כך שבמקום "כ"ד באב התש"ף (14 באוגוסט 2020)" בא "יום י"ג בתשרי התשפ"א (1 באוקטובר 2020)", ובלבד שהגיש למנהל רשות התעופה האזרחית:


1. לא יאוחר מיום כ"ד באב התש"ף (14 באוגוסט 2020) – הצהרה בכתב על ירידה במחזור ההכנסות כאמור;


1. בתוך 15 ימים מהצהרתו כאמור – אישור של רואה חשבון מבקר, כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999 או, לגבי מפעיל טיסה או מארגן שאינו ישראלי – אישור של בעל תפקיד מקביל, התומך בהצהרתו.

מפעיל טיסה או מארגן שהגיש הצהרה ואישור כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו, במקום בולט, הודעה על דחיית המועד כאמור; הודעה על מפעילי טיסה או מארגנים שהגישו הצהרה ואישור כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית."

אתמול דיברנו על הקטע הזה של אישור רואה חשבון ושאלנו אוטומטית: למי מגישים? מה עושים עם זה? וזה גם אחד – אף אחד לא מפריע, אף אחד לא מבקש רשות דיבור; מרגע הזה רק אם אני מבקש – ואתמול אמרנו, וזה מה שהקפיץ גם את חברי הוועדה, אנחנו לא אוהבים לרמות את עצמנו, בטח שלא את האחרים. אם מבקשים אישורים זה למטרה מסוימת. אז אמרנו: אם יש מנגנון בדיקה, מה עושים עם הצהרה הזו? איך עושים? וזה עד כדי כך שאפילו רצינו לפגוע בכלל הצרכנים. אמרתי: תורידו את זה, תורידו את ה-70%. אבל במחשבה שנייה, למה לפגוע בצרכנים אם יש חברות שלא נפגעו ביותר מ-70%? למה לעכב להם את זה? למה לתת להם ליהנות מהפגיעה הזו?

בדיוק.

אז התפשרנו, הבנו. אבל ישנה חלופה שהציע הייעוץ המשפטי של הוועדה שהיא אכן יותר ראויה, גם לא שמה את הוועדה ואת דברי החקיקה ללעג. בבקשה, תציג אותה.

אדוני, אתה מוכן שאני אגיד למה אנחנו חושבים שההצהרה היא טובה?

את מוכנה לשמוע את החלופה? אולי הוא ישכנע אותך מאתמול לעכשיו? בבקשה, איתי.

אני אומר רק שהופץ לקראת הדיון ומונח עכשיו על השולחן הוועדה נוסח שכולל שתי חלופות. את החלופה הראשונה הקריאה היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית.

תקריא. בוא, נעשה יעיל. תקריא לנו את החלופה השנייה.

החלופה השנייה מופיעה בעמוד השני: "תיקון סעיף 1
1.
בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף – 2020, בסעיף 1(2), אחרי "לפי המאוחר" יבוא "ואולם, מפעיל טיסה או מארגן שמחזור ההכנסות שלו ברבעון השני של שנת 2020 ירד בשיעור של 70 אחוזים לפחות לעומת מחזור ההכנסות שלו ברבעון השני של שנת 2019, ישיב לנוסע את התמורה בתוך 90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או עד י"ג בתשרי התשפ"א (1 באוקטובר 2020), לפי המאוחר, ובלבד שהודיע בכתב למנהל רשות התעופה האזרחית על ירידה בהכנסות כאמור עד יום כ"ד באב התש"ף (14 באוגוסט 2020);



מפעיל טיסה או מארגן שהודיע כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו, במקום בולט, הודעה על דחיית המועד להשבת התמורה בשל הירידה במחזור הכנסותיו כאמור; רשות התעופה האזרחית תפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת מפעילי הטיסה והמארגנים שמסרו הודעה על ירידה במחזור הכנסותיהם ושהמועד להשבת התמורה לגביהם נדחה בשל כך."



אני רק אוסיף ואומר שבניגוד לנוסח הממשלתי, כאן אכן לא מדובר על איזשהם מסמכים שצריך להגיש ואין בדיקה - - -

ולא יעשו איתם כלום.

אין בעצם בדיקה של הגורמים הממשלתיים, שהבנו שגם לא תהיה בדיקה, לפי הנוסח שהציעה הממשלה. ולכן הוצע הנוסח הזה בהנחיית יושב-ראש הוועדה.

אני כן אוסיף ואומר שלהבנתי חשוב לתת את הדעת לכך שהצרכנים לא בהכרח ידעו שאכן אותה חברה הודיעה בכתב למנהל רשות התעופה האזרחית על ירידה בהכנסות ועל כך שהמועד להשבת הכספים לגביהם נדחה. אני מציע לשקול שכל חברה כן תודיע באיזושהי דרך, לרבות בדרך אלקטרונית, לאותם צרכנים רלוונטיים שהמועד להשבת התמורה לגביהם נדחה, בנוסף להודעה באתר האינטרנט, ההודעה הכללית.

אוקיי. אני ממליץ לאשר את החלופה השנייה, כי אני חושב שזה משריין, זה חושף את החברות לתביעה במידה שהן לא ידווחו אמת. אני מוכן לשמוע למה את חושבת שהחלופה א' היא טובה יותר.

אני רוצה להגיד – זה נכון, שאין לנו יכולת לבדוק את הנכונות של ההצהרה. אבל אנחנו כן מאמינים, קוראים רגולציה עצמית. אני בטוחה שאתם מכירים את התפיסות על זה. ואנחנו כן מאמינים שמנכ"ל שצריך לחתום על הצהרה ורואה חשבון שצריך לחתום על אישור זה דבר יותר טוב מאשר לחייב את כוח האדם הפקידותי כלשהו להוציא אישורים כאלה ואחרים. לנו זה נשמע שלמנכ"ל חברה, שלרואי חשבון יש אחריות אישית.

יעקב, שלוש חברות - - -

כל החברות. זה חוק חל על כל החברות.

למה? שלוש חברות.

החוק חל על כל החברות.

מה זה כל החברות? החברות הישראליות.

לא. מה פתאום?

כל חברות התעופה שטסות מישראל.

אה, גם - - -

כן. כן.

החברות החזקות, לופטהנזה - - -

גברתי, אני אשאל שאלה עכשיו.

כן.

אם אני אעביר את חלופה ב', אתם ממשיכים להתעקש להעביר את החוק?

כן.

אני אתעקש על חלופה ב'.

אני אין לי מה להגיד. - - -, נכון?

אני מאוד מודה לך שאין לך מה להגיד. בבקשה, אדוני.

אנחנו נרצה להעביר את החוק גם עם החלופה ב'.

גם עם חלופה ב'. תודה רבה. אנחנו נגשים להסתייגויות. אין דיון עכשיו.

הסתייגויות?

כן.

כן, של חבר הכנסת יבגני סובה.

כן.

יש יעילות בדיון אצלנו, אדוני.

הסתייגויות.

כן. יש לך הסתייגויות?

כן.

הגשת אותן?

עכשיו.

איפה?

בעל-פה. מה?

מה בעל-פה?

זה בכתב?

גברת לאה, את רוצה? הוא רוצה להגיש את ההסתייגויות בעל-פה.

אפשר להגיש בדיון. מותר להגיש.

נו, למה לא?

הוא יכול להגיש.

להציג בעל-פה.

הצהרה.

זה בינתיים עוד לא בשלב הסתייגות. זו הצעה שהוועדה שוקלת ומצביעה.

זו הצעה שהוועדה מצביעה.

אני רוצה לבקש הסתייגות בשם כל חבריי לסיעה.

הגשת.

כן. לא. אני רק ביקשתי - - -

יבגני סובה, הסתייגויות שהגשתם הן בשם כל חברי סיעת ישראל ביתנו.

בשם כל חברי הסיעה.

הסתייגויות סיעתיות של ישראל ביתנו, כתבת.

לא. אני רק אומר, כי איתי אמר להגיד את זה לפרוטוקול.

יש הסתייגויות סיעתיות נוספות שרוצות? מישהו רוצה להגיד הסתייגות?

כן, של המשותפת.

רק אמירה, בקשה שלי, אני חושב שחברי הכנסת גילו באמת אחריות בדחייה הראשונה, גם של האופוזיציה. הם נהגו באחריות. אני חושב שגם פה מתבקש. למרות הכעסים, למרות התסכול מעצם התיקון של החוק, אני חושב שהוא מתבקש. כי החלופה השנייה היא גרועה יותר. חלופה של קריסה ושל השבתה טוטאלית היא גרועה יותר. לכן אני מבקש להצטרף כולם ביחד. אין פה לא קואליציה-אופוזיציה. אבל בכל אופן, יש הסתייגויות. בבקשה אדוני.

כן. אנחנו מתנגדים לחוק. אתה זוכר שאני הייתי במליאה, מהאחרונים שהיינו, אני ואתה. ואני היחיד שעלה ודיבר על החוק הזה. ואמרתי: זה חוק שפוגע באזרחים. והחברות הגדולות, עם כל הכבוד, לפחות החברות הישראליות – חברה שהמחזור שלה יורד ב-70%, אז היא מקבלת וצריכה לקבל מענקים מהמדינה. אם היא מקבלת מענקים מהמדינה, האזרח ששילם לה את הכסף הוא הראשון שצריך לקבל את הכסף שלו בחזרה.

שיקבל את הכסף.

ולכן אנחנו מציעים לבטל את סעיף 1 לחוק.

זה שולל את עצם הצעת החוק.

כן.

אז צריך להגיד מה התיקון שאתם מציעים?

מה ההסתייגות?

אנחנו אומרים - - -

להצביע נגד החוק. אתה עושה את זה עכשיו או במליאה.

לא. אנחנו אומרים: במקום 70% – 80%.

אוקיי.

לחלופין, במקום 70% – 90%.

- - -

קטי, מה אכפת לך? בשבילי.

במקום "1 באוקטובר", יבוא "1 בספטמבר", "15 בספטמבר".

סתם, קוראים לזה פיליבסטר.

וההסתייגות האלה הן בשם כל הרשימה המשותפת. ואנחנו - - - דף חתימות.

תודה. יש עוד הסתייגויות? טוב. תודה.

סובה לא הציג את ההסתייגות שלו.

הוא הציג אותה.

אני הצגתי. אתה רוצה אני אציג?

הוא הציג?

הוא הציג. הציג.

אז אני חלמתי.

אז אנחנו עכשיו מצביעים.

מצביעים על ההסתייגויות?

רגע, אתה רוצה שאני אחזור על ההסתייגויות שלי? אמרתי.

לא. אמרת אותן.

יעקב, אני רוצה להצביע. אני רוצה ללכת לוועדת הכנסת. יש ועדת הכנסת עכשיו.

תקשיבו, אנחנו ב-10:30 בדיוק מתחילים להצביע על ההסתייגויות, כי חבר הכנסת טופורובסקי - - -

מתי?

ב-10:30 בדיוק.

אז מה עושים מעכשיו עד 10:30?

למה? אבל יש לנו גם ועדת כנסת. יש לנו גם דברים אחרים. בואו נגמור עם זה.

בואי, אני אגיד לך. צריך גם הגינות. יש חבר כנסת של הוועדה כאן שהלך בשליחות שלי לבקש מוועדת הכנסת פטור מחובת הנחה.

אה, הבנתי.

אני אגנוב לו הצבעה.

חס וחלילה.

יכול להיות שהוא רוצה להתנגד.

אני על זה צריך ללכת לוועדת הכנסת.

אבל ב-10:30 פה כולם.

אבל אנחנו צריכים ללכת על זה לוועדת הכנסת.

10:30

- - -

כן.

אז אנחנו מכריזים על הפסקה עד 10:30.

יופי.

יש לי תחושה שמנהלים אותך, אדוני היושב-ראש.

לא, לא. אל תדאג.

כרגע ראיתי פה משהו שלא קורה בוועדה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:25 ונתחדשה בשעה 10:30)

טוב, רבותיי, נא לשבת. אני מחדש את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו בשלב של הצבעה על ההסתייגויות.

אני רוצה רק לפרוטוקול ולייעוץ המשפטי, אני רוצה להצטרף - - -

רגע. לא שומעים אותך.

אני רוצה להצטרף בשם סיעת מרצ להסתייגויות של הרשימה המשותפת.

צירפנו אותך. ההצטרפות בעצם אמירתך. אבל בשביל הכבוד, אמרתי: צירפנו.

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים.

רגע, אני רוצה להודיע מי מצביע בשם מי. חבר הכנסת זוהר – במקום חברת הכנסת גולן; חבר הכנסת הלוי – במקום חברת הכנסת ברק; חברת הכנסת פרידמן – במקום חברת הכנסת וזאן; חבר הכנסת סעדי – במקום חבר הכנסת שחאדה.

תודה רבה. מיקי, אתה מצביע במקום מאי גולן. שב איתנו. אנחנו מצביעים על סעיף 1. החלופה.

השאלה היא אם קודם כול מצביעים על ההסתייגויות של הרשימה המשותפת.

על ההסתייגויות.

אה, על ההסתייגויות. סליחה. סליחה.

מצביעים על ההסתייגויות.

נכון, על ההסתייגויות. מה זה? ודאי שההסתייגויות קודם.

ההסתייגויות של הרשימה המשותפת ומרצ, נכון?

מי בעד ההסתייגויות?

הצעה במקום ירידה של 70% במחזור הכנסות – 80%, ולחלופין – 90%. זו ההסתייגות הראשונה.

מי בעד ההסתייגות הראשונה של סיעת הרשימה המשותפת ומרצ? שלושה.

ארבעה.

ארבעה. סליחה. מי נגד?

שישה.

שבעה.

שבעה?

שרן.

אוקיי. ההצעה לא התקבלה.

הצבעה

לא נתקבלה.

אין נמנעים. ההצעה לא התקבלה.

רוויזיה.

אחר כך תעשה רוויזיה על הכול.

ההצעה הבאה: במקום המועד הנקוב בהצעת החוק, שהוא 1 באוקטובר, יבוא "1 בספטמבר", ולחלופין "15 בספטמבר".

מי בעד ההסתייגות? ארבעה. מי נגד?

שבעה.

שבעה.

הצבעה

לא נתקבלה.

רוויזיה.

מה אתה חדש? תגיש אחר כך רוויזיה.

מתי אחר כך? סיימנו.

בסדר. יש עוד הסתייגויות. הסתייגויות של ישראל ביתנו, יבגני סובה.

ההסתייגות הראשונה: משרד האוצר יעמיד קרן מיוחדת עבור תשלומי פיצויים לנוסעים שמועד ביטול הטיסה עבר תקופה של 120 יום ממועד ההמראה שהיה נקוב בכרטיס הטיסה.

מי בעד ההסתייגות?

שישה בעד.

מי נגד?

שבעה נגד.

מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה.

אני רק חייב להסב את תשומת הלב לכך שיכול להיות שההסתייגות הזו היא הסתייגות תקציבית. אנחנו נצטרך לקבל הערכה ממשרד האוצר לגבי העניין הזה.

אוקיי.

כן. היא הסתייגות תקציבית. זה כבר קיבל בפעם הקודמת.

לא, לא. זה אחרי זה. זו הסתייגות חדשה.

ההסתייגות השנייה: משרד התחבורה ורשות להגנת הצרכן יפתחו בתוך 7 ימים מיום כניסת הוראת השעה לתוקף מוקד מיוחד לצורך טיפול בפניות הציבור מול חברות התעופה.

מי בעד ההסתייגות?

שישה בעד.

מי נגד? מיקי.

שבעה.

שבעה נגד.

ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. אין נמנעים. בבקשה, איתי.

ההסתייגות הבאה: הרשות להגנת הצרכן תרכז את הטיפול מול סוכנויות הנסיעות באשר להשבת הכספים ותעמיד מוקד מיוחד לרשות הציבור.

מי בעד ההסתייגות?

שישה בעד.

מי נגד?

שבעה נגד. ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

לא נתקבלה.

ההסתייגות ללא התקבלה.

עכשיו אנחנו בהסתייגות של חבר הכנסת בועז טופורובסקי.

של טופורובסקי, בבקשה.

ההסתייגות הראשונה: לאחר סעיף 1 להצעת החוק, יתווסף סעיף שלשונו: "השבת התמורה תהיה מיידית ותתבצע דרך קרן מימון גישור אשר תעמוד בערבות המדינה, שתיפרע על ידי מפעיל טיסה ומארגן, תוך 90 ימים ממועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה או עד יום י"ג בתשרי התשפ"א, 1 באוקטובר 2020, לפי המאוחר."

מי בעד ההסתייגות?

מי בעד ההסתייגות, רבותיי חברי הכנסת? חמישה.

מי נגד? שישה בעד.

אה, שישה. לא ראיתי.

מי נגד? שבעה.

הצבעה

לא נתקבלה.

אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.

לא התקבלה.

יש הסתייגות חלופית: יתווסף סעיף שלשונו: "ככל שמפעיל טיסה יקבל הלוואה בערבות המדינה, על ההלוואה לכלול את סך תשלומי השבת התמורה אשר מפעיל הטיסה מחויב אליהם לנוסעיו".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? שבעה.

הצבעה

לא נתקבלה.

אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו נגשים עכשיו?

להצבעה על החלופה, אני מבין, השנייה.

אנחנו מצביעים כרגע על החלופה השנייה שהציג היועץ המשפטי של הוועדה, כפי שהקריא אותה, כולל התוספת של הדרכים האלקטרוניות? אנחנו מכניסים את זה?

זאת השאלה. האם אתה מבקש להכניס?

אני מבקש לא להכניס כדי לא לסרבל את זה ולמנוע נושא חדש.

מדבר על הפניות של החברות – חברות לפניות צרכנים להודיע?

כן, כן.

לכל אחד צריך להודיע.

לא. הוא ביקש לא להכניס.

לא. לא להכניס את ההודעה. החלופה ב', כפי שהקריא אותה היועץ המשפטי של הוועדה. מי בעד אישור חלופה ב' לסעיף 1?

שבעה.

מי נגד?

שישה.

שישה. אין נמנעים.

רוויזיה.

מי אמר רוויזיה?

הצבעה

נתקבלה.

החלופה התקבלה. הסעיף התקבל.

כלומר, הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה ושלישית?

הצעת החוק התקבלה.

אני מבקש רוויזיה, אדוני היושב-ראש, ממקום מושבי.

ביקשנו.

הייתי נפגע עכשיו במקום אוסאמה סעדי. אבל לא נורא.

לא, לא. הוא יודע - - -

אנחנו ב-11:07 נתכנס כאן בכפוף לאישור יושב-ראש הכנסת. תודה רבה. כפוף לאישור יושב-ראש הכנסת. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:38 ונתחדשה בשעה 11:07.)

טוב. אני מתכבד לחדש את הישיבה בדיונים על הרוויזיות שהוגשו, נכון?

הוגשו שלוש רוויזיות, אדוני.

אז אנחנו מצביעים על?

על כל אחת מהבקשות לדיון מחדש. לפי תקנון הכנסת, יש להצביע קודם כול על עצם הפתיחה של הנושא לדיון. אם הבקשה בעצם תאושר, אז נדון לגופה.

ברור. אז אנחנו מצביעים שלוש פעמים על הפתיחה?

כן. קודם כול, ההצבעה הראשונה היא בעצם על ההסתייגות הראשונה של הרשימה המשותפת ומרצ, שהציעו: במקום ירידה של 70% במחזור הכנסות – 80%, ולחלופין – 90%.

אז אני מביא זאת להצבעה. מי בעד הבקשה לרוויזיה?

ארבעה.

מי נגד?

שישה נגד. הבקשה לרוויזיה לא התקבלה.
הצבעה

לא נתקבלה.

הבקשה לרוויזיה לא התקבלה.

הבקשה השנייה היא לגבי ההסתייגות של הרשימה המשותפת ומרצ לגבי התאריך להשבת התמורה. במקום "1 באוקטובר" יבוא "1 בספטמבר", ולחלופין "15 בספטמבר". ההצבעה עכשיו היא על עצם הבקשה לדיון מחדש.

מי בעד הבקשה לדיון חוזר של מרצ והרשימה המשותפת? מי בעד? אני לא רואה.

מי בעד הבקשה?

ארבעה.

מי נגד?

שבעה.

הצבעה

לא נתקבלה.

הבקשה לא התקבלה.

אדוני, גם בהצבעה הקודמת, במקום חברת הכנסת גולן מצביע חבר הכנסת דיין. חברת הכנסת פרידמן מצביעה במקום חברת הכנסת וזאן. חבר ברוכי – במקום פינדרוס. חבר הכנסת סעדי – במקום שחאדה.

הבקשה השלישית.

הבקשה השלישית היא בעצם על סעיף 1 להצעת החוק, כפי שהקראתי בחלופה השנייה.

מי בעד הבקשה השלישית? מי נגד הבקשה השלישית?

שבעה.

ועוזי היה במקום שרן השכל.

עוזי במקום שרן.

הצבעה

לא אושרה.

הבקשה השלישית לא אושרה.

לפי כך, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית.

אי לכך, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית ותעלה במליאה.

בנוסח כפי שהקראתי בחלופה השנייה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.