פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
17/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ז באב התש"ף (17 באוגוסט 2020), שעה 12:00

חיזוק הזהות היהודית בקהילות יהודיות בדרום אמריקה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב

מיכאל מלכיאלי

חגי אליצור - סמנכ"ל משרד התפוצות

חמוטל רוגל - מנהלת מח' קהילות יהודיות, משרד החוץ

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

חיים מאיר כהן - משנה לראש העיר, עיריית ירושלים

סרחיו גולדשטיין - מנהל קשרי קהילה אמל"ט, הסוכנות היהודית

מאיר לב - יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית בישראל

הרב יצחק דיין - Director Tutorahkids.tv

הרב עמרם אניג'ר - נציג קהילה וירטואלית

הרב אלי אברהם גלמן - ראש תוכנית יהדות דרום אמריקה

הרב יוסף גרמון - נשיא הקואליציה ההומניטרית

מוייזס זווננה - Zontravel CEO

ליז שעיו משען - ניהול של הפרויקט שתף, תותורה טו

הרב מאוריסיו בלטר - מנכ"ל מסורתי עולמי, התנועה המסורתית

ד"ר יזהר הס - מנכ"ל התנועה המסורתית

דבורה נחמוד רבל - רכזת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



חיזוק הזהות היהודית בקהילות יהודיות בדרום אמריקה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא חיזוק הזהות היהודית בקהילות יהודיות בדרום אמריקה. זו ישיבה בהמשך לישיבות שעשינו על קהילות אחרות, צרפת, צפון אמריקה ועכשיו דרום אמריקה. הדיון מתקיים ביוזמתו של חבר הכנסת יוסי טייב. הדיון מתקיים, במקרה או שלא במקרה, סמוך לטיסה ממקסיקו שנחתה ביום שלישי 11.8, בשבוע שעבר, ועליה היו 50 עולים חדשים וכ-150 מבני תנועות הנוער הציוני שהגיעו לישראל בתוכנית 'מסע' של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית.

הקהילה היהודית במקסיקו היא הקהילה השלישית בגודלה במרכז אמריקה, אחרי ארגנטינה, 200,000 איש, וברזיל, 95,000. הקהילה במקסיקו מונה 45,000 איש, נחשבת מאורגנת מאוד, עם קשרים טובים למדינת ישראל. שיעור ההתבוללות במדינות דרום אמריקה עומד על מעל ל-50%, להוציא את הקהילה היהודית במקסיקו, ששם אחוז ההתבוללות עומד על 10%. הקהילות בדרום אמריקה מחוברות מאוד לישראל.

בתקופת הקורונה המצב הכלכלי והפוליטי התערער, הביטחון האישי התערער וכן קיימת עלייה בפשיעה. החשש של העולים לעלות לישראל נובע מהיעדר שליטה בשפה העברית, קשיים במציאת פרנסה, פערים תרבותיים, חשש מירידה ברמת חיים וקושי במציאת דיור הולם, לכן קיים חשש גדול בעיקר במקסיקו לאבד את תחושת הקהילתיות. יחד עם זאת בתקופת הקורונה מדינת ישראל הפכה ליעד וגורם משיכה משמעותי לעלייה בישראל, בישראל ניתן לקיים חיים יהודיים מלאים ללא חשש.

הסיבות לעלייה מברזיל ומקסיקו. מבחינת הקורונה המצב הכלכלי לא יציב ואין ביטחון בהתמודדות המדינה עם המגפות. כך במקסיקו למשל. כמו כן ישראל ידועה בחינוך טוב לילדים ובחינוך אקדמאי איכותי לצעירים.

בין השנים 2015 ל-2020 עלו מדרום אמריקה 8,400 עולים חדשים, עיקר העולים בשנים האלה הגיעו מארגנטינה וברזיל. ממקסיקו עלו 593 עולים, מאורוגואי 413 עולים, מארגנטינה 1,903 עולים, מברזיל 3,461 עולים, ונצואלה 679, פרו 243, צ'ילה 269, קולומביה 479, בוליביה 32, גוואטמלה 36, הונדורס 34, פורטוריקו אחד, פנמה 141, פרגוואי 32, קוסטריקה 84.

לגבי עידוד עלייה מאמריקה הלטינית הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית במימון משרד העלייה והקליטה וחברת 'אופק ישראלי' מבצעים פעילות שכוללת ירידי תעסוקה פעם בשנה ומידע לרופאים, ההסתדרות הציונית מפעילה 82 אולפני עברית בארגנטינה, באורוגואי ובברזיל יש 26 אולפני עברית.

אוקיי. חבר הכנסת טייב, בבקשה.

שלום, אדוני היושב ראש, פנה אליי הרב אניג'ר, שהוא באמת, הייתי קורא לזה הרב הווירטואלי של כלל קהילות דרום אמריקה, הוא יציג את עצמו בהמשך, אבל הייתי חושב שאולי כדאי לראות מהחיבור שלנו, מצד הישראליות, מישהו שבאמת מגיע משם וגם היום משמש כמשנה לראש העיר ירושלים כדי לראות מההסתכלות שלך, חיים, איך באמת אתה רואה את המעורבות שלהם גם ברמה הציונית, מה החיבור שלהם למדינה וגם ברמת הזהות היהודית.

אנחנו רואים פה התבוללות גבוהה, חוץ ממקסיקו, והיינו רוצים לדעת איך אנחנו יכולים לנסות לפעול בנושא הזה ואיך באמת לקשר אותם בסופו של דבר ולהביא גם לעידוד עלייה וגם לטיפול לאחר הגעתם לארץ. אני יודע שיש קהילה גדולה של דרום אמריקאים, אני טיפלתי אז בזמנו דרך קרן וולפסון בנושא תעסוקה שלהם, התחלנו איזה שהוא נושא דרך ארגון שקוראים לו 'שלבים בתעסוקה' ויש היעדר הבנה גם ברמה של מערכת התעסוקה פה בישראל וגם בעיה של שפה, בעיה של קליטה, אני יודע שעיריית ירושלים מתחילה להיכנס כשותפה לנושא הזה והיינו רוצים לקבל מהצד שלך, כמשנה לראש העיר בעיריית ירושלים, איך אתה רואה את הדברים.

ברשות היושב ראש, אני אציג את עצמי קצת. אני יליד אורוגואי, למדתי בארגנטינה, הגעתי לארץ ובעשר השנים האחרונות אני איש עסקים במקסיקו, בין היתר.

אני חושב שדווקא מהמקרה עכשיו שכל העולם מדבר עליו, שזה הקורונה, אפשר ללמוד הרבה על הפעילות של הקהילות שיש בדרום אמריקה והייתי אומר גם כן להגיד לשבחו של חכם אניג'ר, שיש לו את, נגדיר את זה הטלוויזיה הווירטואלית שמחברת את כל הקהילות בדרום אמריקה.

בדרום אמריקה יש את המושג של קהילה. קהילה זאת אומרת מהגן עד בית החיים, עד 120, זו משפחה אחת גדולה מאוד. אם במקסיקו קהילה אחת עושה משהו אז בארגנטינה אוטומטית אותה קהילה – אנחנו בעיקר מתמקדים עכשיו בקהילות של הציבור הספרדי, המזרחי, שמטבע הדברים הם הרוב במקומות האלה.

אני רוצה להביא דוגמה בנושא של הקורונה, שאנחנו מתעסקים בזה יום יום וכלל עולמית. אני חושב שאם אנחנו מסתכלים בקהילות היהודיות הם הכי פחות נפגעו מהנושא של הקורונה ויש לזה סיבה, הסיבה היא, אני דווקא מצביע לאתר של חכם אניג'ר, כי מה שהם עשו, את כל מה שמדינת ישראל ואת כל הקריטריונים שמשרד הבריאות, אם זה ראש הממשלה ושר הפנים, סגירת הגבולות וכו', מיד הם העבירו את זה לקהילות והקהילות לא חיכו לתופעה וכל האיחור שהגיעו ממדינות אחרות, הם מיד, ברגע שסגרו פה בית ספר הם סגרו שם בית ספר, ברגע שהחליטו לא לטוס גם שם החליטו לא לטוס, ברגע שסגרו מוסדות החינוך, הכול התנהל בצורה כאילו העתק-הדבק ממה שקורה פה.

זה קרה בגלל החיבור, כמו שהסברתי, שיש בין כל הקהילות בדרום אמריקה. אפשר להגיד שהיום בעולם המודרני מה שמאוד עזר לעשות את החיבור הזה בין כל המדינות בדרום אמריקה זה הטלוויזיה של חכם אניג'ר. אני חושב שזה דבר חשוב מאוד לנצל את זה בהרבה דברים כגון עכשיו הנושא של העלייה, הנושא של הקהילה, הנושא של הכנה.

אם אנחנו מדברים על מקסיקו, מקסיקו כיום, בגלל הפוליטיקה הפנימית, היא לא מקום מי יודע מה יציב, אף אחד לא יודע מה יילד מחר, אז ככה שהיהודים באמת נמצאים שם במצב של חששות. אם אנחנו מסתכלים על ארגנטינה הנושא של הקורונה הכניס מאוד מאוד מאוד את האנשים לפחד בגלל שבתי החולים שם עמוסים וברגע אחד גילו שאתה יכול להיות עשיר גדול, אבל אם אתה אין לך מישהו שיטפל בך בריאותית אז אתה יורד במצב בוא נגיד כללי כמו כל אחד, וידוע שאנחנו הרבה יותר רגישים בכל הנושא הזה.

אני חושב שיש לנו כאן הזדמנות, יש כלי שאנחנו יכולים לפתח אותו ולנצל אותו כדי לעודד דרך הכלי הזה, גם את העלייה, גם את המסרים וגם להוריד את החששות שיש להרבה מאוד אנשים שם, כמו שציין חבר הכנסת, בנושא של השפה, בנושא של החינוך, הנושא של העבודה. זה כלי שאנחנו יכולים לעשות כמעט 50% מכלל העבודה, בגלל שבמקום להסתובב בין מדינה למדינה אנחנו עובדים מולו והוא משדר את כל המסרים לכלל הקהילות. עד כאן, תודה רבה.

תודה. הסוכנות היהודית.

בוקר טוב, תודה על ההזדמנות. אני מברך על העשייה של החברים, כל קשר לקהילות היהודיות הוא מבורך ואנחנו מחזקים ותמשיכו קדימה, זה רק יביא טוב ליהודים ולמדינת ישראל.

אני רוצה לציין כמה נקודות. משבר הקורונה בהחלט פגע במדינות באמריקה הלטינית מאוד קשה, הרבה יותר ממה שאנחנו עדיין יכולים לגלות. הם עוד לא יצאו מהסגר מחודש מרץ, בתי ספר סגורים, בתי כנסת סגורים, תנועות נוער סגורות, המשפחות בתוך הבתים. זה כולל כמעט ניתוק מהחינוך היהודי, אלא אם כן דרך המחשב, שזו פגיעה מאוד קשה לזהות היהודית לכמה דורות, שזו החוויה שתהיה להם מצד אחד, מצד שני פגיעה בפרנסה של היהודים, רובם סוחרים, המסחר סגור, פרט לברזיל שהם חצי פתוחים, חצי לא פתוחים, שם המצב לא ברור, אבל מאוד מאוד מסוכן בריאותית, זאת אומרת מי שפותח חנות מסכן את עצמו.

במקסיקו היו יוזמות יפות כמו הקמת בית חולים של הקהילה היהודית לטיפול בקורונה, שזו יוזמה מבורכת, יפה ומאוד יקרה. בקהילות אחרות כמובן הסיוע עובר דרך סיוע לבתים או סיוע נקודתית, תמיכה ברווחה.

בקונטקסט הזה כל הקשר ליהדות, כפי שנאמר, זה דרך המחשב, זו קונסטלציה חדשה ליהדות כי יהדות זה קהילה, יהדות זה ביחד ופתאום אנחנו כל אחד בביתו ויש לנו חשש לעתיד. הסוכנות היהודית הקימה קרן להלוואות להצלה, או לסיוע, לא להצלה, זה לא מציל אף אחד, לסיוע לקהילות היהודיות בעולם, מתוכם, מתוך עשרה מיליון דולר שהוקדשו לזה ארבעה מיליון הלך לאמריקה הלטינית, שזה אחוז מאוד מאוד מאוד גבוה ומוצדק, מבתי אבות עד גני ילדים. המון המון מוסדות יהודיים קיבלו ואנחנו שמחים שזה עוזר, אבל זה לא מציל אותם ואנחנו קצת חוששים מה הולך להיות ברגע שזה ייפתח, באיזה צורה הקהילות יחזרו לפעילות, אם זה בתי ספר בעיקר, שההורים לא התפרנסו, הם לא יוכלו לשלם דמי שכר לימוד, שזה פרטי. יש חשש אמיתי בקרב הקהילות הגדולות, הקהילות הקטנות טיפה יותר חזקות, אורוגואי, צ'ילה, פרו, אבל הקהילות הגדולות בברזיל ובארגנטינה, אין ספק שזו מכה מאוד קשה בכנף.

הסוכנות היהודית יזמה ויוזמת בימים האלה הטסות, כמו שהיה בשבוע שעבר ממקסיקו, שזו יוזמה מבורכת מאוד, יוזמה של תנועת הנוער הציונית, תנועה מאוד פעילה באמריקה הלטינית, שהביאה לכאן לא רק עולים, אלא מתנדבים ופעילים במסגרת 'מסע'. אני מברך את ממשלת ישראל על המשך מתן אשרות לתוכנית 'מסע' כי זה חיבור לישראל שנשאר לנצח. בתקופה הזאת שהיהדות עוברת דרך המסך להביא לפה צעירים שלומדים, שעובדים, שחשים את מדינת ישראל, זה באמת נכס לעתיד של הקהילות, אבל גם של מדינת ישראל.

במדינות אחרות לא הצלחנו לגייס טיסה שלמה, אבל כן טיסות עם הרבה הרבה קושי, לפעמים דרך מדינות שלישיות או רביעיות, למשל עולה מצ'ילה צריך להגיע לסאו פאולו מסאן פאולו לאדיס אבבה ומאדיס אבבה לתל אביב. לפעמים מספיק שאחת מהטיסות האלה מבוטלת ואין עלייה. אין עלייה למישהו שמכר את הבית, עזב את העבודה וכו' זה באמת באמת מצב קשה. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להביא את כל מי שפותח תיק עלייה ומביא את רצונו לעלות לארץ וזה עיקר פעילותנו.

נושא אחרון, תנועות הנוער היהודיות או הציוניות שפעילות בשטח הן בהחלט חבר מחבר ומחזק יהדות בקרב אוכלוסיות פחות מחוברות לפעמים לקהילות הגדולות, לקהילות הדתיות, אבל זה בהחלט חיזוק לזהות היהודית דרך ישראל, דרך הציונות, דרך הפעילות החברתית בקרב הקהילות ואנחנו מחזקים בהחלט את תנועות הנוער הציוניות בשטח. תודה רבה.

מאה אחוז. עוד מישהו רוצה לדבר פה בשולחן הזה? תגיד שם.

מריו לב, מאיר, אני יושב ראש התאחדות עולי אמריקה הלטינית בישראל ויושב ראש של מועצת ארגוני העולים. אני מברך על הישיבה ועל כל הישיבות שאתה כמעט כל יום עושה ומביא כל מיני נושאים מאוד חשובים לגבי העולים.

אני חושב שצריכים להרחיב את הנושא. הנושא של מקסיקו מאוד חשוב, בגלל זה התחלנו לעבוד עם מקסיקו, עם קבוצה של עולים ותיקים, פתחנו את בית מקסיקו בהתאחדות, אחר כך מישהו ידבר גם, ומנסים לעזור להם. אנחנו עוזרים מאוד לזוגות צעירים שבאים מאמריקה הלטינית, בעיקר מארגנטינה, שהם זוגות צעירים חרדים שמגיעים לירושלים ובדרך כלל חסר להם המון דברים ואנחנו משיגים להם רהיטים ודברים לבתים ומחפשים להם עבודה.

אבל מה שלי מפריע, מה קורה? כל הקהילות האלה שאנחנו מדברים עליהם הם בידיים שלנו, הם בבתי הכנסת, בארגונים, במוסדות, אבל הרוב של הקהילה נמצא בחוץ, ברחוב, הילדים נמצאים ברחוב, לא מקבלים חינוך יהודי, לא הולכים לבית הספר, לא הולכים לשום מקום, לא לתנועות נוער, להורים אין כסף לשלוח אותם לפעילות ואנחנו שוכחים אותם, וזה הרוב בכל המדינות.

באיזה קהילות?

בארגנטינה למשל. אנחנו מדברים שיש 200,000, 220,000 יהודים. על זכות לעלייה מדברים על 400,000 או יותר, של או זוגות מעורבים, או שמישהו התחתן עם לא יהודי ועבר גיור, אם מכירים או לא מכירים זה סיפור אחר, אבל הילדים שלהם הם ברחוב. לפני כמה חודשים התחלנו להקים בית ספר לא פורמלי עם אברייקה בארגנטינה, עם ההסתדרות הציונית, עם מחלקת העלייה של ההסתדרות הציונית שאני חבר בהנהלה. ניסינו לעשות את זה, בדיוק הגיעה הקורונה, היו לחצים, אבל בבית הספר היינו מתחילים עם 500 ילדים שהם ברחוב, שהם לא בקהילה, שהם מחוץ לכל המערכת, ולהם צריכים לתת חינוך יהודי, חינוך ציוני, ואנחנו שוכחים אותם. זה נושא שלא עולה באף ישיבה, שיש רוב יהודי שלא נמצא בקהילות, שהוא מנותק מהעם היהודי.

אז מה אתה מציע?

אני חושב שצריכים להשקיע מחשבה עם הארגונים היהודיים, עם הארגונים כאן בישראל, עם הסוכנות, משרד הקליטה, לראות איך אנחנו מגיעים אליהם, איך אנחנו עושים מה שהיו עושים פעם בתנועות נוער, שהיינו הולכים בית בית ודופקים על הדלת ושואלים אם יש ילד יהודי כדי להביא אותו לתנועת נוער. יש רשתות, יש שמות, יש בקהילה בארגנטינה, בבואנוס איירס, ב-AMIA, בטוח שיש רשימות של היהודים בקהילה, אבל הם לא משלמים דמי חבר, הם לא משתתפים, הם לא בקשר. חברים שיכולים להיות, שיש להם קרובים, חברים, משפחה, שהם לא בקהילה, לא בקנטרי, לא בשום מקום, ולהגיע אליהם אחד אחד. אין ברירה.

אוקיי. בבקשה.

שלום. קודם כל אני מברך על הדיון כי הוא באמת חשוב, אנחנו לא תמיד נותנים פוקוס נכון, אנחנו מסתכלים על יהדות התפוצות, שמונה מיליון אנשים, ומדברים בכלליות וזה נכון לפרק את זה, אפילו פה, מרכז אמריקה ודרום אמריקה שונות, יש כאן הרבה שונויות, אבל עדיין אני מאוד מברך על זה, אני חושב שזה נכון, לכל דוברי נגיד ספרדית ופורטוגזית יש מאפיינים דומים בגדול למרות השונויות.

אני אגיד כמה דברים. אחד, בקשר למה שמאיר אמר, אני חושב שזה מאוד מאוד נכון. בעצם האתגר הוא לתת מענה לשני סוגים של קהילות. אני לא מתעסק בעולם של עלייה וקליטה, זה משרד העלייה והקליטה, אני מתעסק יותר בעולמות של חינוך וקהילה ואני אגיד ככה, שיש כמה דברים שמדינת ישראל מעורבת בהם וחשוב שנדע, אחד זה 'מסע' שהוזכר פה קודם, על ידי הסוכנות, ויש לנו גם הנושא של gap year וגם נושא של מנהיגות נוער, בעיקר מתנועות הנוער וכו', שזה מאוד מאוד חשוב וממשלת ישראל משקיעה בזה באופן עקבי כבר הרבה שנים דרך תוכנית 'מסע'.

לגבי כל הנושא של חינוך פורמלי, דווקא אחד המאפיינים של הקהילה היהודית במקומות האלה זה שיש אחוז גבוה יחסית לקהילות אחרות של ילדים שכן באים לבתי ספר יהודיים ואין מתאם, כמו שאתה מוצא בצפון אמריקה, בין נגיד ה-affiliated או כמה היהודים האלה פעילים לבין זה שהם באים לבתי ספר יהודיים, כלומר יש הרבה ילדים שבאים לבתי ספר יהודיים ולפעמים זה הקשר היחיד שלהם, אפילו הקשר היחיד של המשפחה נעשה דרך זה ויש כאן הזדמנות מאוד גדולה. אנחנו משקיעים בזה בשנים האחרונות באופן מאוד אינטנסיבי, יש כ-70 בתי ספר במרחב הזה, בתי ספר יהודיים, אני מדבר על בתי ספר יומיים, אנחנו עובדים עם כולם, גם בתוכניות עבודה ספציפיות לכל בית ספר והשקענו בזה הרבה עם פילנתרופיה מקומית וגם בפעולות רוחב, שאני עוד שנייה אסביר, כי זה גם קשור מאוד לקורונה.

עוד שני נושאים מאוד חשובים. כל נושא הקמפוסים, גיל הקמפוסים, אחרי שהנוער יוצא דווקא מבתי הספר והולך פתאום למקום שבו אין מסגרת, אז אנחנו עובדים על פעילות לזהות יהודית וקשר עם ישראל דווקא עם הפחות משויכים שמגיעים למוסדות האלה בשיתוף של הלל המקומי, חב"ד המקומי, חב"ד קמפוסים ועולמי, כמה אלפי סטודנטים בכל שנה אנחנו מביאים במרחב הזה לפעולות שאחר כך גם יכולות להתחבר לתגלית ולמסע, איזה שהוא משהו שקורה בין לבין.

ועוד נושא חשוב זה שנקרא 'הקהל', שזה קהילות פחות קונבנציונליות, דווקא לקהל הפחות משויך שלא מגיעים, עושים את זה עם - - - ובמקומות כאלה, יש כ-40 קהילות כאלה במרחב ותומכים בהם.

והנושא האחרון, יש 24 קהילות שכיום משרדי הממשלה עובדים איתן, של קהילות קטנות דווקא, שיש בהם הרבה פחות מוסדות והתשתית הקהילתית המקומית נמוכה יחסית ודווקא אפשר באמצעות משלחות מהארץ שאנחנו עובדים, גם עם הסוכנות היהודית וגם עם אור תורה סטון, לדבר הזה, לחזק שם את התשתיות הקהילתיות.

אני אדבר על הקורונה, כי זה מאוד חשוב ובזה אני אסיים. במעבר לקורונה, הפרויקט של יונייטל של חינוך פורמלי, הכשרנו במהלך החודשים האחרונים 450 מורים לעבודה דיגיטלית, לאיך עובדים בדיגיטל. שוב אני רק מזכיר לעצמנו ששנת הלימודים בחצי הכדור הדרומי נפתחת במרץ, לפעמים קצת קשה לנו פה להבין את זה, זאת אומרת שהיא לא נפתחה בכלל, ששנת הלימודים מבוטלת לגמרי, היא קורית רק בדיגיטל, לא כמו שקרה לנו פה, שהתחלנו רגיל ואז עברנו לדיגיטל. הכשרנו כ-450 מורים בהכשרות מאוד אינטנסיביות למה בכלל הכלים הדיגיטליים שקיימים בשפות ספרדית ופורטוגזית ואיך עובדים בדיגיטל. זה בעצם גרם להרבה מאוד בתי ספר לשדרג מאוד את כל הנושא - - -

בתי ספר יהודיים?

בתי ספר יהודיים למורים ליהדות, לא למורה לפיזיקה בבית הספר, למורים ליהדות בישראל, עברית, כל הדברים שקשורים בעולם הזה, וגם עשינו ביחד עם ההסתדרות הציונית כמה וכמה כנסים למורים.

דבר אחרון, ברשותך, יש את כל הנושא של מה עושים בחירום, חוסן קהילתי. עכשיו פתאום הקהילה בקריסה וכו', יש הרבה ידע בזה בארץ ועשינו הרבה מאוד הכשרות גם לעובדים סוציאליים, רבנים וכו' לאיך אפשר להשתמש בידע שפותח פה לחוסן קהילתי.

הרב אניג'ר.

שלום, ברשות היושב ראש.

מאיפה אתה?

מאשדוד. ההורים מטנג'יר, מרוקו, אנחנו נמצאים כבר בחו"ל 25 שנה, בדרום אמריקה, כרב קהילה, ונצואלה, עכשיו מקסיקו.

הבעיות בדרום אמריקה ובקהילות, אני שנמצא שם כל כך הרבה זמן מכיר לעומק, יודע את הבעיות, יודע את הצרות. לי יש את העבודה השחורה לטפל בכל אלה שנפלו לסמים, אלה שמתרחקים, אלה שמתבוללים, זו העבודה הכי קשה וזו העבודה הכי חשובה.

לפני שש שנים הבנתי שכל העבודות האלה, אם לא יעברו למחשבים, לסייבר, לאינטרנט, אנחנו נאבד את כל האנשים, את כל הצעירים, כי כולם נמצאים שם ודרך זה אפשר להגיע לכולם. לכן בנינו קהילה וירטואלית שבקהילה הווירטואלית הזאת אנחנו מאגדים את כולם ואת כל המוסדות, דרך הקהילה הווירטואלית הזאת.

עשינו שני ערוצי טלוויזיה כדי להעביר תכנים בלי סוף, תכנים גם מאישיויות שמגיעים מהארץ למקסיקו, לדרום אמריקה, אם זה היה בוגי יעלון שדיבר שם, או ראש המוסד עמי איילון, כל מי שמגיע, כל חבר כנסת, כל אחד שנוחת יש לו ריאיון ופרסומת לכל דרום אמריקה, שיידעו מיהו ומה הוא עושה. אם זה ארגונים יהודיים, כמו הסוכנות, כמו קק"ל, כל מי שמגיע מקבל פרסומת לכל דרום אמריקה דרכנו. הערוץ של הילדים נעשה - - -

אתה אומר שהערוץ פעיל לכל הגילאים?

לכל הגילאים, ניסינו לתפוס את כולם כדי שאף אחד לא יתבולל.

זה ערוץ שמגיע לכל הבתים היהודיים?

כן. היום הוא מופיע גם באפל טי וי.

אבל זה בכסף? צריך לקנות אותו.

לא, לא קונים, זה בחינם. הכול חינם.

זה מתחבר ל-?

לאינטרנט.

יש לינק, כבודו יכול להיכנס.

יש אפליקציות, זה ברמה מטורפת, זה משודר מהארץ, הכול עובר לארץ ומשם זה יוצא. ברוך ה' דרך הערוץ נתנו מענה לכל הצרכים של כל האנשים. דוגמה קטנה, אם אנחנו רוצים לעודד עלייה, לעודד ציונות, לעודד זהות יהודית, אנחנו שמים את כל האנשים הרלוונטיים כדי שידברו. או יותר חשוב מזה, יש לנו הרבה נוער נושר ונוער מתרחק שאין לו זיקה בכלל למדינה, למשל אחרי שהם גומרים לימודים יש מה שנקרא הכשרה. הכשרה זה הטיול שהם עושים מדרום אמריקה, הציפייה הייתה לארץ, הם מגיעים לאירופה וחוזרים, הרבה מהם, אין זיקה למדינה.

אנחנו דרך משה זוננה שנמצא בזום, מביאים קבוצות כל השנה לפה, אם זה פסח, אם זה מצעד החיים, אם זה בר מצוות, הכול פה, כדי שיהיה קשר עם המדינה. אם זה דרך ליז, שנמצאת שם, אנחנו מאגדים בין כל הקהילות, לא רק מקסיקו. למשל אם עשינו סמינר למניעת התבוללות אז אנחנו מחברים צעירים מפנמה דרך אלי אברהם, שגם נמצא, ודרך יהודים במיאמי ודרך יהודים בארגנטינה ומנסים שיכירו ביניהם כדי שלא יתבוללו.

תוכניות ההכשרה ממקסיקו מתקיימות, או בגלל הקורונה לא מתקיימות?

בגלל הקורונה אנחנו הפכנו להיות הכלי היחיד שיש למידע, כי בתי הכנסת סגורים אז אין מידע לאנשים.

אבל הם לא מגיעים לארץ גם? החבר'ה הצעירים לא מגיעים לארץ להכשרה או מגיעים?

הם לא מגיעים.

שבוע שעבר - - -

לא, בשבוע שעבר הטיסה, ארגן אותה מוייזס זוננה שנמצא פה על הקו, זה משהו אחר, זה נסיעות שהן על ידי פיתיון גדול של מחיר של 'מסע' ו'תגלית', אז אנשים אומרים: יאללה, נו, זה חינם, בואו. אבל אם סתם בא לו לנסוע הוא אומר: מה לי בארץ? אני הולך לדיסקוטקים באירופה וחוזר מבסוט. חסרה זהות יהודית. אם אנחנו רוצים לשמור על כל היהודים שנמצאים בצד ההוא של כדור הארץ צריך לחזק להם את היהדות.

לגבי עלייה, המון מגיעים לעשות עלייה ונראה לי שאחוז היורדים הכי גדול נמצא אצלנו, כי הם חוזרים בחזרה, הם לא מתאקלמים פה, למה? חסרה להם הזהות הציונית פה.

השתלבות, אדוני היושב ראש.

גם השתלבות.

יש לנו נתוני ירידה של דרום אמריקה?

טוב, תודה. חבר הכנסת מלכיאלי, רצית להגיד כמה דברים?

תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון. ברשותך אני רוצה להגיד משהו שאני מסופק בו, בטח אתה בקי ממני בעניין הזה, כיושב ראש הוועדה, אבל עושה הרגשה שמדינת ישראל כאילו הזניחה חלק אחד מהעולם. יש מדינות, ואנחנו שמחים שככה, שמדינת ישראל משקיעה המון המון כספים, המון המון תשומת לב, אם זה בארצות הברית, אם זה בצרפת ועוד מדינות, שיש המון השקעה שם, גם של הסוכנות וגם של משרד התפוצות וכו'. האזור הזה של דרום אמריקה, אומר לך את האמת, גם לי זה היה חדש, אבל מאז שהכרתי את הרב אניג'ר - - -

מה לא משקיעים?

לא משקיעים כמו שמשקיעים במקומות אחרים.

מאיפה אתה מביא את זה?

אני אתן דוגמה.

הסוכנות טוענת ש-60% מההשקעה מגיעה לשם, מקרן הסיוע.

השאלה למי מגיע. אני אומר ככה, מאז שהכרתי את הרב אניג'ר ואני דיברתי מאז עם עוד כמה רבני קהילות, לדוגמה הטלוויזיה שהוא עושה, התוכניות שהוא עושה, זה מקום שמאחד בין אלפי אלפי יהודים. רק למשל שיעור בתשעה באב שהרב מסר היה מעל 40,000 אנשים שמקשיבים באון ליין, ואחרי זה עוד. דבר כזה מדינת ישראל צריכה לקחת ככלי, לא אומר לממן את כולו, אבל ודאי לקחת חלק ביישום ובהוצאות. עד היום היהודי הזה מעולם לא הגיע לבקש כסף, הוא אומר שהיה לו את הכסף, שהוא ידע להסתדר.

הקורונה פגעה בכולם, גם בנו, אבל הוא אומר שהוא לא יודע להמשיך להתקיים. האם מדינת ישראל יודעת להגיד לארגון הזה, אוקיי, אז תסגרו, תורידו את השלטר? מה יהיה עם אותם אלפי י הודים? אגב, גם אנשים ישראלים, פה, דוברי השפה, צופים בערוץ הזה.

אני חושב שכן כדאי לעשות שולחן עגול עם משרד התפוצות, עם משרד הקליטה, בוועדה יחד עם האנשים הנפלאים שנמצאים פה על מנת לקחת חלק. זו החובה שלנו, זו הזכות שלנו, חלק מהקיום של המשרד זה הפצת זהות, העמקה של הזהות היהודית גם בדרכים האלה. תודה רבה.

עד היום התוכניות שמדינת ישראל השקיעה אלה תוכניות שגורמות לאנשים לעלות לישראל, 'מסע', 'תגלית', זה מה שישראל השקיעה, עכשיו השתנתה הגישה קצת ואנחנו כן נסייע לקהילות בחוץ לארץ ולכן גם הממשלה אישרה תקציב מיוחד למשרד התפוצות, 50 מיליון שקל, כדי לסייע לקהילות. להשקיע בארגונים בגלל דברים שהם עושים זה פחות, אנחנו נצטרך את זה פחות כיום. אין מה לעשות, מי שיש לו פחות תרומות אז שיעשה פחות, אבל אנחנו צריכים לסייע לקהילות כקהילות, לא לארגון מסוים שיש לו הרצאה כזו או אחרת, זה לא משנה לי מי.

לא, אתה צודק במיליון אחוז, אבל ברגע שבא איזה ארגון גג שמאגד בתוכו עשרות ומאות קהילות, זה הרבה יותר מאשר לגעת בקהילה או בפעילות כזו או אחרת. בסוף אפשר לספור צפיות, אף אחד לא יכול לשקר, בסוף אתה סופר כמה כניסות יש ואתה רואה שיש עשרות אלפי כניסות, אתה מגייס פה קהילה וירטואלית, אבל בסוף אתה מגיע לכל בית.

אני כן אומר בנושא הזה, יש משהו שחייבים להבין, ארגוני הגג של הקהילות הם ארגוני גג שאנחנו יודעים לאורך שנים לאמוד את ההצלחה שלהם ואת ההגעה שלהם. אני מסכימה עם אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים לקחת אחריות ולצד הקורונה יש לנו אחריות מאוד גדולה, מי שאומר עניי ביתך קודמים, אלה עניי עירנו, גם מי מעבר לים, אנחנו ממש לא אומרים את זה, אבל לתעדף לאלה מהארגונים בתוך כל קהילה, אנחנו יכולים להתחיל עכשיו לתמוך, אני לא חושבת שזה מקומנו. אני חושבת שהדבר הנכון הוא באמת חלוקה - - -

אני בעד למשל בית ספר יהודי בפרגוואי שלא מצליחים לקיים אותו אני בעד שם להשקיע.

נכון, אני מסכימה.

אבל לא בארגון שמפיץ - - -

זה בית ספר של בתי ספר. אין פה איזה שהיא עמותה - - -

אנחנו לא נצליח לצאת מזה ראש.

עוד לא נכנסנו לדיונים במה צריך להשקיע ובמה לא צריך להשקיע, אבל אני - - -

אדוני היושב ראש, זה לא איזה בית ספר שרוצים לדאוג לו נקודתית, יש כאן משהו שצריכים לחשוב מחוץ לקופסה. אם יש מקום שאני יודע, אני יכול לאמוד את זה, שהוא נוגע, הוא נותן שיעורים. הרי בתי הספר היהודיים בדרום אמריקה - - -

בסדר, בוא נגיד עד עכשיו לא הייתה קופסה, עכשיו יש קופסה אז צריך לדאוג. אבל צריך קודם כל לדאוג לקהילות. לארצות הברית אני לא צריך לדאוג, נכון? למרות שגם שם תהיה מאוד ירידה בתרומות ונהיה סלט, אבל לקהילות קטנות אני בטח חייב ל דאוג, אין לי ברירה.

הרב יוסף גרמון רוצה לדבר.

בסדר, ניתן לכולם לדבר, אין בעיה. בבקשה.

אדוני היושב ראש, קודם כל בוקר טוב. הייתי רוצה להוסיף פן קצת אחר בכל הנושא שמדברים. אני גרתי במקסיקו כמה שנים, עבדתי שם בקהילות, אחרי זה הייתי רב בקולומביה.

מה זה הקהילה ההומניטרית?

כיום יש לנו קואליציה הומניטרית שמורכבת מעשרות אלפי מתנדבים, אנחנו עובדים ב-19 מדינות ומגישים עזרה הומניטרית בלי כסף, רק עם מוצרים. בארץ שמעו על זה הרבה, בנינו עיר שלמה שקראו לה ירושלים אחרי אסון הר הגעש בגואטמלה. אשתו של ראש הממשלה הייתה אצלנו.

לחלק אוכל, דברים מהסוג הזה?

אוכל, תרופות, אנחנו עכשיו בונים בית חולים באל סלוודור ועוד הרבה פרויקטים הומניטריים, שזה בעצם אנחנו עושים הסברה לישראל דרך עשייה הומניטרית ולא דרך דיבורים.

הכול מתרומות?

הכול מתרומות של ארגונים פרטיים. לא בשביל זה באתי.

לא, אני שואל בשביל לדעת.

אנחנו מתעסקים עם ארגונים פרטיים, יהודיים ולא יהודיים, בעיקר לא יהודיים, ובעצם מחברים בכל מיני מקומות בעולם, גם עם מדינות ערביות, כמו כורדיסטן למשל, ומקימים שם אנשים אוהבי ישראל על בסיס עשייה הומניטרית.

איפה אתם יושבים?

המשרדים בגואטמלה, אני הייתי הרב הראשי של גואטמלה ארבע שנים, עד עכשיו כמעט. אחרי האסון הר הגעש יצאנו לחלק אוכל בכל מיני כפרים מנותקים, הגענו ל כפר שלא היה בו חשמל אפילו, יצאה אישה, אולי בת 70, היא אומרת לי, אני אף פעם לא יצאתי מפה, אני לא מכירה את העולם, אבל אני אוהבת את ישראל. זה דבר נוגע עמוק מאוד. לרעב ולזה אין פוליטיקה וברגע שאתה עושה באמת זה אור אמיתי שמגרש את החושך.

העשייה ההומניטרית הזאת בכל העולם, אנחנו מדברים על אנטישמיות ואני משתתף בהרבה מאוד כנסים של אנטישמיות, הייתי באו"ם ובכל מיני מקומות, ובעצם הכול נגמר בדיבורים, אין מעשים שממשיכים הלאה. אני הגעתי לפה לדבר על הרב אניג'ר, כי אני מכיר אותו כבר יותר מעשור, והערוץ הזה הוא לא רק דיבורים של תורה, של הרצאות וחיבורי יהדות, הערוץ הזה מביא לכל אמריקה הלטינית, הלא יהודית גם, כי בכניסה לערוץ אפשר להיכנס גם לא יהודים, זה לא מוגבל, וההסברה של מדינת ישראל כמדינה באותם מקומות שמראה את הארגונים שעושים עשייה הומניטרית בכל המקומות זה דבר שאי אפשר לאמוד את התרומה שלו של אמריקה הלטינית למדינת ישראל.

אני רוצה לציין נקודה היסטורית קטנה. אמרו לי כמה חברי ממשלה בעבר שבאמריקה הלטינית יש שם בערך 400,000 ומשהו יהודים, זה בסדר, זה נחמד, אבל זה לא עכשיו שנשתגע וזה, יש לנו הרבה יותר יהודים להציל ולסדר. אז אמרתי להם קודם כל תבחנו את זה בפרספקטיבה היסטורית, אנחנו מדברים על הצבעה באו"ם ב-1947 שש מדינות נמנעו באמריקה הלטינית ו-11 בעד. תחשבו מה היה קורה אם 17 המדינות האלה היו נגד. זה קרה הרבה בגלל השגריר של גואטמלה, חורחה גרסיה גרנדוס הוציא על זה ספר, לאמריקה הלטינית יש תרומה משמעותית מאוד למדינת ישראל והרבה בזכות הקהילות הקטנות היהודיות.

כשאתה אומר קהילה קטנה יהודית של 1,000 יהודים בגואטמלה, זה נכון לגבינו כשאנחנו עובדים סטטיסטית מספרית, אבל כשאתה שואל נהג מונית בגואטמלה כמה יהודית יש הוא יגיד לך 200,000. הנשיא של גואטמלה, שהיה פה, אני תרגמתי לראש הממשלה את הדברים שלו, הוא אמר: יש לנו קהילה גדולה מאוד של יהודים בגואטמלה שתורמת, כמה עשרות אלפים. הנשיא. אנחנו 1,000 יהודים, אבל הרעש הוא חיובי.

במקסיקו תשאל כמה יהודים יש הוא יגיד לך חצי מיליון. הרעש החיובי שהיהודים עושים באמריקה הלטינית הוא חזק מאוד, הוא גדול מאוד, אי אפשר להעריך אותו במילים ובמספרים ולהגיד שיש לנו רק ככה יהודים. זאת אומרת יש לנו פה תרומה מאוד מאוד חשובה.

אמרו לי עוד דבר, ובזה אני אסיים, שבאמריקה הלטינית אין אנטישמיות, זה בסדר, אוהבים אותנו, אוונגליסטים וזה, אוהבים אותנו. אני מסתובב על בסיס קבוע בכל המדינות באמריקה הלטינית כל חודש, עכשיו קורונה, אז לא, אני עובד גם עם אור תורה סטון ומשרד התפוצות, אני מסתובב בכל הקהילות הקטנות, בארגנטינה, באיה בלנקה, טוקומן, קורדובה, בצ'אקו, בכל מיני מקומות שאף אחד לא הגיע אליהם, אנחנו מגיעים לפעמים ל-50 יהודים, המקומות הקטנים האלה, כל המקומות האלה והנקודה הזאת של התרומה, לחבר את היהודים הקטנים האלה בכל מיני מקומות למדינת ישראל היא עצומה, היא חשובה מאוד למדינה כמדינה והיא חשובה מאוד לקיים את הקהילות האלה שעושות הסברה.

אני מסתובב באוניברסיטאות ושם הצעירים כבר לא כל כך אוהבים את ישראל, הם גם שואלים למה אנחנו הורגים ילדים פלסטינאים, הם גם שואלים כל מיני שאלות שהבורות הזאת אחרי זה מיתרגמת לאנטישמיות, ובעצם מה שעושה הרב אניג'ר עם הערוץ, אני, איך שאני רואה את זה, כנשיא הקואליציה ההומניטרית, ועל זה אני מדבר, זו תרומה מאוד מאוד גדולה למדינת ישראל, להסברה של מדינת ישראל, למניעת אנטישמיות, כמובן למניעת התבוללות והפנים הדתיים שדיברו כאן, אבל אני לא בא לדבר כפן דתי.

הרב גרמון, רק שאלה אחת. אתה מדבר על הסברה, זה משהו שמתבצע בפועל או שאתה אומר שאפשר להשתמש בעתיד בכלי הזה כהסברה למדינת ישראל?

בפועל. הייתי במקסיקו באירוע בוויה הרמוסה, מקום שאין יהודים בכלל, יש שם אוניברסיטה אלפא אומגה, יש להם בערך 10,000 סטודנטים, דיברתי איתם על כל מיני דברים, ישראל, הסברה וכו' והיה שם מישהו שהתחיל לשאול קצת שאלות נגד מדינת ישראל ואחרי זה מישהו ענה לו, אני לא עניתי עדיין, מישהו קם וענה לו, לא, יש את הארגון 'קדנה' שעושה ועושה ועושה. אחרי זה ניגשתי לבן אדם ושאלתי אותו מאיפה הוא יודע על 'קדנה', הוא אומר לי: אני ראיתי באינטרנט וזה התגלה שזה בעצם הערוץ. הערוץ היום, אני לא מדבר על משהו שאולי, אני מדבר על משהו שהיום, גם עושה הסברה, גם מגלה כמה הקהילות היהודיות תורמות לחלק הלא יהודי וזה דבר שמדינת ישראל חייבת, גם באמריקה הלטינית.

את אירופה, יש אומרים שקצת הפסדנו, אמריקה אנחנו באמצע, אמריקה הלטינית אנחנו בזמן שאפשר להציל אותה, אנחנו בזמן שאפשר לקדם אותה. אנחנו בזמן שאפשר להציל, לא רק את ההתבוללות, גם את האנטישמיות וזה חשוב מאוד. ראינו את התפקיד ההיסטורי של אמריקה הלטינית בהקמת מדינת ישראל, המדינה היחידה אחרי ארצות הברית שהעבירה את השגרירות שלה לירושלים זה גואטמלה, אחריה הונדורס שפתחה משרד פה. אני הייתי עם הנשיא של הונדורס כמה פעמים, אנחנו עוזרים להם במיליוני דולרים בתרופות, באוכל, בכל מיני דברים, והעשייה הזאת, האנשים מוקירים אותה אוטומטית, זה דבר שאי אפשר לאבד אותו. תודה רבה.

מעניין אותי העניין הזה של שיעור ההתבוללות בדרום אמריקה, עזבו רגע את מקסיקו, הוא מעל 50%, זה אותי מפתיע. זאת אומרת אני ראיתי יותר בארצות הברית התבוללות, אבל בדרום אמריקה התבוללות?

אני אסביר לכם. הבעיה בהתבוללות היא כשאין אף אחד שאחראי לקחת את הילדים מאז שהם קטנים ולהעצים להם את הזהות ברמות שהוא יודע שאם הוא מתבולל הוא מפסיד. מרגע שאין לו ציונות, לא קהילה ולא דת, אז אין לו מה להפסיד אם הוא מתבולל, בין כה אין לי כלום ולך אין כלום, אז בואי נתחתן. ברגע שאתה מעצים אותו ושם לו שלוש גופיות, איך שאומרים לו שם, והוא יודע שהוא צריך להפשיט אותן כואב לו וקשה לו. לאחוז ההתבוללות במקסיקו יש סיבה, סיבה שאפשר להתווכח איתה, אצלם יש עונש אם מישהו מתחתן עם אחת שהתגיירה כדת וכדין על ידי הרב הראשי לישראל. אפילו אז.

אדוני היושב ראש, אין לנו פה את כל הנציגים של כל הקהילות. אני רוצה לומר לגבי השאלות - - -

לא, אני רוצה לדעת, אני רוצה להבין.

כן, אני מבינה, אבל אנחנו שומעים מפרספקטיבה, אני לא רוצה להיות שיפוטית, אבל נורא חשוב גם - - -

לא, אני שאלתי.

זה נתונים של הסוכנות היהודית.

מיכל, זכותי לשאול מה שאני רוצה.

לא, אדוני - - -

אני לא צריך להמתין לרפורמים שהם יהיו פה על מנת לשאול.

לא, אבל אנחנו מדברים על כל הקהילה.

מפריע לי שיש 50% התבוללות בדרום אמריקה, אני חשבתי שהרוב זה בארצות הברית, לא בדרום אמריקה.

אלה נתונים רשמיים, זה לא נתונים - - -

על מה זה מתבסס?

בדרום אמריקה יש חוסר בסמינרים לפי דעתי, שגורמים לכל הנוער הזה להיפגש במדינות שלהם. נכון ש'תגלית' מביאה ו'מסע' מביא, אבל לפני שהם מגיעים, מאז שהם צעירים, ואנחנו מתעסקים בזה יום יום, מגיל 15 סמינרים של זהות, הזהות הזאת קודם כל מכירה ביניהם מגיל צעיר, שתיים, גורמים להם להבין, וזה לא משנה עכשיו אם הוא חרדי או לא חרדי.

אז זה אני אשמח לשמוע, זה לכולם?

זה לכולם.

זה פתוח לכולם? זה מגיע לכולם?

כן. קודם כל זה ודאי, מסיבה אחת פשוטה, אי אפשר להבדיל ביניהם כי לא כתוב להם על המצח שום דבר. אם אני מוציא מודעה, יש סמינר ומגיעים 2,000 חבר'ה, על המצח לא כתוב לו מה הוא.

כן, אבל השאלה אם זה מגיע אליהם. זאת אומרת מראש אם זה מגיע אליהם.

יפה, דרך האינטרנט אין הגבלות, זה הולך בווטסאפ, זה הולך בפייסבוק, זה הולך בטוויטר.

אני רואה את ההתבוללות בדרום אמריקה יותר קשה מאשר בארצות הברית, למה? בארצות הברית יש התבוללות, אבל יש גיור, לא משנה עכשיו גיור רפורמי, גיור קונסרבטיבי, בארגנטינה ובמדינות האלה אם מתחתנים זוג מעורב, יהודי ולא יהודי, אין גיור. זאת אומרת הבעיה בדרום אמריקה יותר קשה מאשר בארצות הברית מבחינתנו כיהודים.

ה - - - של במקסיקו זה שהיות שאין אצלה התבוללות אז קל לעשות דברים חזקים מאוד בזהות. אם מדינה מסוימת, נשיא הקהילה שלה מתבולל ואתה בא אליו לדבר איתו: בוא נעשה משהו על זהות יהודית, הוא דוחה את זה כי אצלו בבית זה לא קיים.

קודם יש גיורים בדרום אמריקה, גם רפורמיים, גם אורתודוקסיים וגם פיראטים.

מה זה פיראטי?

מה זה פיראטי? רב לא אמיתי. אנשים שמסתמכים על תשלום ועושים גיורים, אנשים תמימים חושבים שדרך הגיור הזה - - -

כן, אבל לא ברמה כמו בארצות הברית.

לא, זה מדובר על תופעות המוניות, לא מדובר על אחד או שניים. יש עכשיו רב בברזיל שעושה גיורים המוניים, מאות אנשים מתגיירים, מאמינים שהם שייכים לקהילה, מאמינים שיוכלו לעלות לארץ והגיור הזה לא מקובל. אבל זה על סף ה-, נקרא לזה פשע יהודי. אני מדבר על הרפורמים והקונסרבטיבים, הם עושים גיורים, לפעמים כדי לסדר את המשפחות האלה שהם חצי חצי, אבל כשזוג מעורב מתחתן 50% שיישאר בקהילה או 50% שלא יישאר בקהילה, אנחנו לא יודעים באיזה שלב הוא מתנתק. כשהוא לא יכול לשלם את גן הילדים, כשהוא לא יכול לשלם בית ספר, כשיש מסיבת יום הולדת והילד לא יכול לעמוד במתנה כמו האחרים ואז ההורים מעדיפים להתנתק. להיות יהודי בחו"ל זה עסק יקר, זה לא פשוט, האוכל הכשר יקר, בית הספר היהודי יקר, ולכן יש התבוללות לאורך הזמן.

זה לא שהוא מתחתן ולמחרת הוא מתבולל, זו לא תעודת התבוללות, אין כזה דבר, התופעה היא לאורך השנים. התופעה יותר מחמירה כשאין אנטישמיות. ככל שהילדים יותר דומים לסביבה, וזה פחות קורה במקסיקו, מסיבות אתניות, בדרום אמריקה הדרומית האוכלוסייה המקומית היא פחות אינדיאנית, היא יותר אירופאית, היהודים מרגישים יותר בנוח.

איפה יש את ההתבוללות הכי גדולה, בארגנטינה וברזיל?

כן.

בקהילות הקטנות לא. פרו? אורוגואי?

באורוגואי פחות, אבל זו עדיין תופעה כללית. בקהילות הקטנות יותר קל לחזק אותן ולממן אותן.

כשהייתי במסגרת הסוכנות היינו בארגנטינה אז שם העלו לנו בעיה, רוב המורים בקהילות היהודיות בכל דרום אמריקה מוכשרים בהכשרה שמקבלים בארגנטינה ושם יש בעיה מאוד חמורה של כסף, זאת אומרת יש בעיה לממן את זה, ואז יוצא שאם לא נעזור להם אז לא יהיה מי שילמד את הקהילה היהודית בדרום אמריקה. אתם נכנסתם לזה?

אנחנו נכנסנו לזה, באמת ראינו שזו אחת הבעיות. אגב לא רק שם, כלומר כל הכשרת המורים, בעיקר למקום קטן שקשה לו להתארגן על זה, עשינו ביחד עם משרד החינוך פרויקט הכשרת מורים, יש היום כבר כיתה אחת עם 22 מורים שמקבלים תעודת הוראה של מדינת ישראל שנקראת 'מורה לתפוצות', עושים 900 שעות, זה מאוד מאוד רציני, גם פדגוגית וגם בזהות יהודית ודברים אחרים. יש 22 מורים, כיתה נוספת של 22 מורים נפתחת.

מה זאת אומרת שתי כיתות? מאיפה, מארגנטינה?

מכל המרחב של דרום אמריקה, כיתה דוברת ספרדית.

הלימודים בזום?

הם עושים שני סמסטרים מקוון וסמסטר אחד בארץ.

מה הם מקבלים? תעודה של מה הם מקבלים?

בעצם עושות את זה מכללות להכשרת מורים בישראל והם מקבלים תעודה ממש, מי שיש לו תואר אקדמי, כמו פה, הסבת אקדמאים להוראה מה שנקרא.

אבל אתם צריכים להגדיל את זה, זה לא מספיק.

זו התחלה, התחלנו את זה השנה, שנפתחה כיתה אחת ויש עוד כיתה שתיפתח, יש גם שתי כיתות באנגלית וכיתה אחת ברוסית, אנחנו נכנסים לעולם הזה של הכשרות מורים בגלל האתגר הגדול של מקום מקומי לעשות את זה. אנחנו מאוד מאמינים בזה, זה חלק מהפרויקט של - - -

אז אתם לוקחים את זה בחשבון.

אנחנו לוקחים את זה בחשבון וגם מתכוונים להגדיל את זה. בעצם השנה זה התחיל בדרום אמריקה.

באיזה תקציב אתם עושים את זה?

יש לנו כרגע חמישה מיליון שקלים לזה, שזה לכל חמש הכיתות שאמרתי.

תקציב מיוחד לעניין?

תקציב מיוחד, אבל אנחנו - - -

זה לא הכול בספרדית, אתה אמרת גם ברוסית.

פתחנו את זה השנה, יש כיתה אחת - - -

איך רוסית? זה הרי בדרום אמריקה, מה זה יעזור?

לא, זה פרויקט עולמי, יש לו שתי כיתות עכשיו, כיתה אחת בספרדית ועוד אחת שנפתחת, שתי כיתות באנגלית וכיתה ברוסית.

יש שם מעין מדרשה להכשרת מורים בארגנטינה, שהולכת לכל הקהילות. זה קיים, רק צריך לסייע להם טיפה, זה הכול.

אנחנו עובדים איתם, עם כל הקהילות, אנחנו לא עושים את זה בלי הקהילות, אבל הרבה פעמים זה חלק משלים.

בשיתוף עם הסוכנות?

בשיתוף עם הסוכנות וגם עם ההסתדרות, בהחלט.

הסוכנות וההסתדרות זה אותו דבר מבחינתי.

בסדר גמור. אני רק אומר עוד הערה אחת, שבהשקעה הכללית של מדינת ישראל, כי הייתה כאן קודם הערה שלא משקיעים באמל"ט, יש השקעה פרופורציונאלית בכל המקומות, נגיד בנושא של חינוך פורמלי יש יותר אפילו לאמל"ט כי זה יותר חזק שם, גם ב'תגלית', גם ב'מסע', גם ב - - -

למשל משרד התפוצות משקיע בתנועות נוער, או שנותנים את זה לתנועות הנוער?

תנועות נוער זה נושא שאנחנו עוד לא נכנסנו אליו, גם בדרום אמריקה ספציפית יש את הנושא של הספורט שהוא מאוד משמעותי בכניסה לפאנל, לאיזה שהוא משפך כזה של זהות, נקרא לו, אבל אנחנו בהחלט עובדים שם גם בצורה אסטרטגית ויש לנו שם סדרי עדיפויות וכו' ולא משקיעים פחות באמל"ט. משקיעים בחלק מהמקומות יותר, בחלק פחות, תלוי לפי הנושא, אבל גם בחינוך פורמלי, גם בחינוך בלתי פורמלי, גם בקהילות משימתיות, הכשרות מורים, כל הדבר הזה, יש דגש מאוד משמעותי באמל"ט.

טוב, מישהו בחדר רוצה לומר משהו לפני שאני עובר לזום?

אני הייתי רוצה לשאול שתי שאלות. אחת, הסיפור הזה של הקורונה תפס אותנו לא מוכנים. אני יוצא בדיוק הבוקר מוועדת חינוך, אתה רואה שפתאום כשאנחנו צריכים לעבור ללמידה מרחוק אנחנו רואים את הבלגן שהולך שם ורכישת מחשבים וטלפונים וגם סתם הכשרה ללמד מרחוק, לא כל מורה יכול ללמד - - -

לא עשינו את זה אף פעם.

יפה, לא עשינו את זה אף פעם.

בקנדה עושים את זה, אבל פה לא.

אני ברמה האישית רואה פה הזדמנות. אני רואה פה תשתית שיכולה לתת מענה, לדעתי הייתי מציע גם למשרד התפוצות, גם לסוכנות וגם להסתדרות, תחשבו את הצעדים מחדש כי חבל שאנחנו נגיע עוד עשר שנים ואנחנו נגיד איי, כשיכולנו לעשות את זה. ויש פה איזה שהיא תשתית, וזה לא משנה מי יעשה אותה, אני לא בא לייצג פה גוף מסוים, במקרה הוא נמצא פה, יכול להיות שמחר יהיה גוף אחר ישראלי שיבוא וקיימות תשתיות כאלה, גם בצרפת קיימות תשתיות כאלה, בצרפת לצורך העניין אני יודע שמשקיעים בתשתיות האלה יותר ויותר. הסיפור של בית ספר ביום ראשון, אפשר מהר מאוד, יש לך פה היום שלושה-ארבעה חודשים שתלמידים לא מגיעים לבית הספר, אפשר בכלום להקים תשתית, לא משנה אינטרנטית או טלוויזיונית - - -

מה, ללימודי עברית?

כן, לימודי עברית, לימודי ציונות. יש לנו פה תשתית ולדעתי חבל שאנחנו לא - - -

בוא נגיד שאנחנו בישראל קודם נלמד את הנושא, פה בישראל לא עושים את זה.

בסדר, אז אני אומר, יש פה מישהו שמכיר את הנושא, בואו ניתן יד. הפוך, אני אומר שיכול להיות שהסוכנות יכולה במיזם משותף לנסות לעשות איזה שהוא פיילוט ולראות איך הדבר הזה מתקדם ולראות תוצאות. אפשר לשים מטרות ויעדים ולמדוד את זה מהר מאוד.

השאלה השנייה שיש לי זה לרב אניג'ר. לדעתי זו נקודה שאנחנו צריכים לשים עליה את הדגש, אני מאמין גדול בווירטואלי אבל, ויש פה אבל גדול, האם יש לכם נתונים שהווירטואלי מביא בסופו של דבר לתוצאות ולחיבור של אותם אנשים שמתחברים לקהילות קיימות ברמה פרונטלית, לארגוני נוער וכו', ברמה הקהילתית. כי להישאר בווירטואלי זה טוב, זה נחמד, השאלה עד כמה בסופו של דבר אנחנו מצליחים לתרגם את זה לעידוד עלייה וקליטה.

צריך שילוב. קוטלר, יש לך משהו להגיד לפני שאני עובר?

אני רק רציתי לומר, מתוך היכרות קצת של העולם בצפון אמריקה שאני חושבת שמאוד חשוב שכך או כך כדי לרתום את כולם סביב השולחן, את כל הקהילות, ולא לוותר על אף אחד מראש, מאוד חשוב לא לבוא בצורה שיפוטית מבחוץ ושחלילה אנחנו נשית את הדעה שלנו על כאלה או אחרים ועל דרך שאנשים בוחרים לחיות. אני חושבת שאנחנו לא יודעים, כשאנחנו מסתכלים מבחוץ, לא משנה מה תחליט מדינת ישראל, דרך הסוכנות, כיצד נתמוך וכיצד ניזום, ואני מסכימה עם חבר הכנסת טייב שלצד המשבר יש גם הזדמנות מאוד גדולה לחשוב איך למשל תוכנית השינשינים יכולה לסייע בלימוד עברית, למצוא כל מיני דברים, אבל בסופו של דבר בעיניי מה שהכי חשוב, אדוני היושב ראש, זה לוודא שיש לנו את כל הקהילה סביב השולחן, לא לבוא בשיפוטיות שלנו כפי שאנחנו רואים אותה. אפילו המילה שאתה משתמש בה, התבוללות, המציאות בדרום אמריקה כמו בצפון אמריקה היא לא מוכרת לנו, אנחנו לא מבינים את האתגרים וצריך מאוד מאוד להיזהר מלהרחיק את האנשים שאנחנו אנחנו באים לקרב.

טוב. מי יהיה הראשון בזום?

מוייזס זווננה. שלום.

שלום שלום, בוקר טוב, פה שעה חמש במקסיקו, אבל זה כבוד בשבילנו להיפגש, תודה על ההזמנה. אני רק רוצה להגיד מה שאנחנו עושים. אני חושב שנכון שבדרום אמריקה, אולי מקסיקו, פנמה, כל היהודים הולכים לבית ספר יהודי, יש הרבה קשר עם הרבה דברים של יהודים, אבל המטרה זה איך עושים את הקשר נכון בשביל יותר דברים של הארץ, יותר הסברה טובה והכול. בגלל זה המוסדות שלנו עושים מתלמידים של 15 עד מבוגרים קשר עם מדינת ישראל כל הזמן. מה זאת אומרת? אנחנו עושים תוכניות בתוך בתי הספר, כשהתלמידים 15 שנים, במקסיקו, הולכים לתוכניות חינוכיות במדינת ישראל לחודש בקיץ, כל התלמידים ממקסיקו. אחרי זה אנחנו עובדים גם עם 'מסע', עם אונגוורד, עם 'תגלית', עם הרבה ארגונים פה בארץ בשביל לא רק לעשות את הטיול לעשרה ימים או לחודש או לשישה חודשים עם 'מסע', גם לפני שהם נוסעים לארץ וגם כשהם חוזרים לעשות קבוצות, לעשות דברים כי אחרי הטיולים יש הרבה דברים שאנחנו מבינים.

אנחנו עושים גם הרבה קבוצות להביא לארץ, אבל גם לפולין, בשביל לראות מה קרה בשואה, לספרד בשביל לראות את כל הדברים של היהדות שם, ואחרי כל הטיסות שלנו זה נגמר במדינת ישראל, בארץ.

אנחנו חושבים שכל זה, גם לגבי התוכניות החינוכיות, אבל גם הפרטים זה חשוב, איך יכולים לעשות את הכול, שכל המשפחות יוכלו להגיע לארץ ויראו באמת מה הארץ נתנה לכל קהילות היהודים בדרום אמריקה. גם אנחנו מארגנים בערך 250-200 בר מצוות ממשפחות בדרום אמריקה בארץ כל שנה, אבל המטרה שלנו זה לא רק לטייל במדינה, גם עושים קשר עם ארגונים חשובים בכל מדינה ורואים למה מדינת ישראל זו המדינה החשובה לכל היהודים בעולם.

אז יש הרבה דברים שאנחנו עושים, גם אנחנו, כמו שהרב אניג'ר אומר, אנחנו, החברה, דרך הנוער הציוני, הסוכנות היהודית, קרן היסוד, לפני כמה ימים כשהגיע הצ'רטר ממקסיקו אנחנו מארגנים את כל הלוגיסטיקה של זה. אבל אני לא רוצה לדבר על החברה, אלא שהמטרה שלנו זה שכל היהודים מדרום אמריקה יכולים לעשות קשר עם מדינת ישראל, עם היהדות, לא פעם אחת בחיים ב'תגלית', אלא זה 'תגלית' אחרי 'מסע', אחרי אונגוורד, אחרי בר מצווה אחרי הרבה דברים וזה אנחנו חושבים שיכולים לעשות יותר פוש עם כל האנשים.

מוייזס, אני מבין שבמשך השנים יזמתם איזה שהיא תוכנית שדרך בר מצווה ודרך חיבור ותנועות נוער וכו', בסופו של דבר הבאתם את אותם נערים, את אותם סטודנטים, ל'מסע', 'תגלית' וחלקם נשארו בישראל והצלחתם את המסע הארוך. כיום, לאור מצב הקורונה, אנחנו מבינים ש'מסע' ו'תגלית' מצטמצם, קיים, אבל מצטמצם, האם יש לכם רעיון כקהילות בחו"ל שנמצאים בשטח, איך אתם רואים את עצמכם מובילים את הדבר הזה, לא רק שומרים על הקיים, אלא גם מגדילים את הקיים כדי בסופו של דבר כן גם בנושא של ההסברה וגם בנושא של הציונות וזהות יהודית, איך אתם משמרים את הקהילות האלה, לאור המצב שאנחנו רואים, שבתי כנסת סגורים, בתי ספר סגורים, אנשים לא מגיעים לקהילות? איך אתם מתמודדים עם הדבר הזה?

זה זמן קשה, אבל יש הרבה רעיונות ואופציות. אחת, כמו שאמרתם, 150 תלמידים הגיעו לארץ לפני שבוע בשביל תוכניות 'מסע', בעוד שבועיים יתחילו 200 דרך 'תגלית'. אנחנו עושים כל מה שצריך בשביל לא לאבד את כל הפרויקטים של הארץ ושלנו. הדבר השני, כל הדברים הווירטואליים, כמו שאומר הרב אניג'ר, זה באמת חשוב, אנחנו מארגנים לדוגמה פסטיבל ישראל במקסיקו סיטי, אבל לא בתוך הסינמה, אלא וירטואלי. עכשיו כל הדברים שצריכים לעשות זה חשוב, אבל גם אנחנו, הפורום, אני חושב שצריכים לעשות משהו בשביל שכל היהודים מכל העולם יוכלו להיכנס לארץ בזמן הקרוב. אבל כן, זה זמן קשה בשביל לעשות את זה, אבל כל יום אנחנו חושבים על רעיונות.

תודה רבה.

ליז. היא מדברת בספרדית, הרב אניג'ר, אתה מתרגם אותה?

אני אתרגם. אני אתן לכם הקדמה, היא אחראית על כל הארגונים שעשינו בצורה פרטית כדי שעניים יקבלו אוכל מעשירים, כדי שזה יתרום לזה, עשינו פרויקט שיש בו בערך 82 פרויקטים קטנים של יהודים למען יהודים בכל דרום אמריקה, ביניהם נשמרים ונעזרים.

(מדברת בספרדית).

(מתרגם תרגום חופשי את דברי ליז): המטרה היא להשאיר את כולם בתוך הקהילה על ידי עזרה של אחד לשני. המטרה היא שהצעירים האלה, צריכים לתת רעיונות לקהילה איך לשמר את הדברים. עשינו 50 סמינרים על הנושא הזה, בסוף 50 הסמינרים עשינו יריד שבו אנשים באו ושמו תוכניות עזרה אחד לשני, למשל אני רוצה לעזור לכל האבלים שאין להם מי שייתן להם נחמה, אני רוצה למלא תיקים לילדים בארץ, כדי לקחת להם כשאני נוסע לארץ עם הטיול תיק של בגדים, תיק של משחקים. וככה עשו 82 תוכניות ביריד אחד ענק שכולם באו והשתתפו, אלה נתנו את הפרויקט ואלה החליטו להיות מתנדבים בכל מיני פרויקטים.

התפקיד שלה זה לקחת את מי שהביא את הפרויקט, לבדוק אם הוא יודע לעשות אותו, לעזור לו כספית, לעזור לו עם מתנדבים ולגרום שהפרויקט ייצא לאור. עד שהפרויקט לא יצא לאור היא לא עוזבת אותו.

מאיפה המימון?

אז ביריד עצמו אנשים באו, ראו 82 תוכניות של יריד, אני הולך ביריד ואני אומר וואו, זה מעניין, אני רוצה להיות מתנדב פה, תגידו לי מה אני צריך לעשות. אתה צריך למלא את הקופסאות. אני יש לי כסף, אני רוצה לתרום לבן אדם. אז היו אלה שהציגו את הפרויקט, אלה שתרמו לפרויקט ואלה שהתנדבו בפרויקט, אז הייתה הצלחה מאוד גדולה.

כמה אנשים משתתפים בפרויקט הזה?

זה 82 ארגונים, בוא תכפיל כל אחד בחמישה, שישה, שבעה אנשים שעובדים איתו, זה המון אנשים. עכשיו, מה היופי בזה? כשאנחנו מעלים את זה לאתר, לטלוויזיה, מעתיקים את זה במדינות אחרות ואומרים וואו, רגע, גם אנחנו בארגנטינה רוצים את זה, אז אנחנו עכשיו בתוכנית. בגלל הקורונה לא הצלחנו, ללכת לארגנטינה ולעשות את זה שמה, ללכת לפנמה לעשות את זה שם.

תודה רבה.

גרסיאס, ליז.

עכשיו הרב אלי אברהם גלמן מפנמה.

שלום לכם. שמי אלי אברהם, כמו שהזכרתם, אני גר בפנמה ואני פשוט רוצה להגיד משהו מאוד קצר וגם תוך זה שדיברתם אז חשבתי ממש לכל מיני כיוונים. ראשית כל אנחנו פה קמנו מאוד מאוד מוקדם בבוקר ואתמול שאל הבן שלי: פאפי, איך אתה תקום בשעה הזאת? אני עניתי לו: תשמע, שני דברים, או שאני לא ישן או שאני אקום באמצע הלילה, כי כדי לפעול למען להציל יהודים ולמנוע התבוללות אין לזה מחיר ואין לזה השתדלות שהיא קשה. אני כאיש ביטחון בעבר בוונצואלה וכמתנדב גם בצבא בארץ אם יש התקפה, אז קמים באמצע הלילה, אז גם בשביל דבר כזה חשוב אנחנו קמים באמצע הלילה.

אני רוצה להגיד שהפעילות שלנו במשך 20 שנה, ואני מכיר את הרב עמרם אניג'ר מאז שהוא בא לוונצואלה, כמו שהזכרתם, אני מזכיר, אני היום כבר 16 שנה בפנמה ואנחנו בפעילות מאוד חזקה. זה לא בכדי שפנמה ומקסיקו אלה המקומות הכי חזקים היום שיש ביהדות, בזהות היהודית, ועם ההתבוללות הכי פחותה שיש בעולם, לא רק בדרום אמריקה. זה הכול רק בגלל ההשקעה שעשינו עם סמינרים לצעירים ולזוגות ובכל התחומים ששם פעלנו ביחד על מאות אנשים.

ברוך ה' היום האתר והפעילות שעושה הרב עמרם אניג'ר זה ממש פלא ואני רוצה להגדיר משהו חשוב מאוד. אני בכל הנושאים האלה מתנדב, חוץ מזה יש לי את העסקים שלי, אבל אני בתור רב מרגיש את הצורך ממש למציאות עם ישראל ולכן כל דבר מהנושאים הללו נוגע ללב ולנשמה שלי ואני רוצה להגיד שמה שעושים דרך האתר, הרצאות מכל הסוגים ולכל הגילאים, זה דבר נפלא ביותר ויש בו כוח עצום שאם אנחנו חשבנו שוואו, הגענו לסמינר של 500 איש, הגענו להרצאה של 700 איש, היום זה כבר קטן עלינו. אנחנו מגיעים דרך האתר הזה למאות אלפי יהודים שכמובן זה מחזק את הזהות היהודית שלהם ומונע התבוללות ופשוט רק מקשר אותם בין הקהילות, בין היהודים מחו"ל לארץ ישראל. אני חושב שזה חובה עלינו, אני מדבר על עצמי ואני מדבר על כולנו, לתמוך בדבר כזה שרק מוביל לחיזוק הקהילות.

אני רוצה לשאול אותך, אתה אמרת שהקהילות בפנמה חזקות מאוד, ואנחנו יודעים את זה, איך לשכפל את מה שקרה בפנמה בקהילות אחרות בעולם? עוד פעם, בסדר, אני שומע שהווירטואלי הוא טוב והוא יכול להיות כלי עזר, אבל בסופו של דבר איזה עצה אתה יכול לתת לשאר הקהילות? אני מאמין שיש בזום קהילות אחרות בדרום אמריקה, מה הטיפ שאתה יכול לתת להם כדי שבסופו של דבר אנחנו באמת נחזק את החיבור הזה גם לציונות, גם למדינה, התרומה שלהם למדינה, לחיבור וגם לזהות היהודית בכלל?

אני רוצה להגיד שני דברים. דבר ראשון, אם הנתונים הם נכונים, כי אי אפשר פשוט למחוק אותם, אז פנמה ומקסיקו, הדבר הבולט הוא שיש זהות יהודית תורנית. זה מקשר ומחזק אותם, לכן לא בא לי להתבולל כי יש לי זהות יהודית. זהות יהודית אמיתית.

דבר שני, אני חושב שהתופעה של הקורונה לא באה עכשיו ופתאום להתעלם, כל הווירטואל, כל העולם הווירטואלי, אם זה בביזנס ואם זה בחינוך, הוא פשוט יישאר איתנו. אני פשוט רואה בו חוזה, ברב אניג'ר, הוא היה מעלינו, כאילו הוא חשב על זה לפנינו והראיה שזה מצליח. אבל כמובן שזה כמובן וכפול עוד יותר עם כל הקורונה וזה פשוט עלה לגג.

תודה, תודה, יש לנו הרבה אנשים להעלות, אנחנו מתנצלים על כך.

טייב, רצוי שהשאלה לא תהיה ארוכה מהשאלה

זהו, זה מה שקורה. אנחנו מודים לך מאוד, תודה רבה.

הרב בלטר מהתנועה המסורתית.

שלום לכולם. האמת שאני מופתע, אני נולדתי באורוגואי, גדלתי בארגנטינה, כמו מר סגן ראש העיר מירושלים, אבל אני עליתי לארץ לפני 25 שנה ואמריקה הלטינית שאתם מתארים זה לא אמריקה הלטינית שאני דורך בה כל הזמן. אני המנכ"ל של התנועה המסורתית הקונסרבטיבית, רוב הקהילה היהודית באמריקה הלטינית שייכת לתנועות הליברליות, גם קונסרבטיבית, גם רפורמית, אצלנו יש 85 קהילות. אני לא יודע מי אמר שהיה בקהילה בטוקומן, קהילה קטנה, אז כנראה שהוא לא מכיר כל כך את הקהילה. את הרב שלה, ב-83', יש נוכחות של רבנים קונסרבטיביים שם יותר מ-40 שנה.

יש לנו תנועת נוער לתפארת, נוע"ם, תנועת סטודנטים מרו"ם, 18 סניפים של נוע"ם, המחנה האחרון של נוע"ם בקיץ האחרון היה עם יותר מ-1,000 חניכים, עם שליחים מהארץ שאנחנו שולחים כל שנה. התנועה שלנו היא תנועה ציונית. את המילה ציונות לא שמעתי כל כך כאן. אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו רוצים קשר אמת עם מדינת ישראל זה רק דרך חינוך ציוני, זה לא רק לקשר עם ישראל, זה לא לתת תמיכה לארגונים שמביאים את הצעירים שלהם לסמינרים בניו יורק, זה ממש להשקיע בחינוך ציוני, במוסדות של הכשרת מורים כמו שיש לנו בבואנוס איירס, מכון אברבנאל וסמינר - - - עם סניפים בברזיל ובצ'ילה שלא מקבל תמיכה עד עכשיו ממדינת ישראל.

אז אם אנחנו באמת רוצים להיות כנים ודואגים לעם היהודי ולהוציא את החולצה של קבוצת כדורגל, שכל אחד מכם הביא פרסומת מאוד יפה שלה, אנחנו צריכים לחשוב בצורה יותר פלורליסטית ויותר כוללת. העם היהודי באמל"ט, יש לו הרבה מה להשקיע, צריכים להשקיע יותר בהכשרת מורים, צריכים להשקיע יותר בתנועות נוער ציוניות מגשימות, צריכים להשקיע יותר בחינוך פורמלי שתמיד היה, בעיקר בחלק הדרומי. דיברו הרבה על פנמה ומקסיקו, זו מציאות אחרת לגמרי מהמציאות שיש בדרום. בדרום צריכים להשקיע הרבה בחינוך פורמלי, בתי ספר יהודיים יום יומיים זקוקים לתמיכה, אם לא, הילדים לא ימשיכו להיות, לא יהיה להם כסף, ושם הזהות היהודית הייתה מובנית על ידע בשפה העברית והקשר האמיתי, נסיעות לישראל והכול. אנחנו מביאים כל שנה מאות צעירים לכל התוכניות לארץ, כמו שגם כן דואגים שיהיו שליחים מהארץ שיחנכו לציוניות וגם שינשינים בכל אמל"ט וגם מוצ'ילרוס.

תודה רבה.

ד"ר יזהר הס, בקצרה. שמענו את התנועה המסורתית, אתה בקצרה.

אני רוצה לשפוך קצת צוננים על הדיון, ברשותך, אדוני היושב ראש. אני כמובן מברך עליו, אבל אני תוהה איך מסתבר לדעתך, אדוני היושב ראש, שבדיון כל כך חשוב, כל כך מהותי על הזהות היהודית בדרום אמריקה יושבים סביב השולחן גורמים מקצועיים, אני מתכוון לפעילים שם, שהם כולם שייכים לזרם אחד, כולם שייכים ליהדות האורתודוקסית ובדרך כלל גם ליהדות האורתודוקסית החרדית. תסתכל סביבך על אלה שיזמו את הדיון ועל אלה שדיברו בו מטעם ארגונים או מוסדות פעילים ותראה שהיהדות הנורמטיבית הקיימת בדרום אמריקה, שהיא היהדות המסורתית, כמעט שלא מיוצגת, זולת אני והרב בלטר שמדברים עכשיו בזום.

יש פה יד מכוונת. יוזמי הדיון רצו ללמד אותנו מהי יהדות נכונה. חבר הכנסת טייב ממפלגת ש"ס רצה ללמד - - -

כל מי שרצה להשתתף בדיון הוזמן להשתתף. לצערי חבריך לא הצטרפו, שאר אנשי הקהילות שרצו להשתתף השתתפו.

- - - אני לא רק מצר על כך, אני חושב שזה לא מקצועי לקיים דיון באופן הזה ואני מבקש למחות על כך.

אבל זה ממש לא בסדר, יזהר, כיוון ש - - -

רק רגע, אתה מוחה לא לעניין כיוון שיש לנו מגבלה כמה אנשים יכולים להשתתף כאן פיזית, אבל בזום זה כאילו אתה יושב פה, אז אני לא מבין מה אתה רוצה, באמת שאני לא מבין. הרי החבר שלך דיבר חמש דקות רצוף והוא דיבר חמש דקות רצוף, אין שום הבדל, בין בזום ובין להיות נוכח כאן. אז עזוב את הביקורת ואת כל הדברים האלה, היא לא במקום במקרה הזה. עוד משהו יש לך חוץ מהביקורת או שסיימת את הדברים?

ואני רק רוצה לגבי חבר הכנסת טייב, שיזם את הדיון הזה, יזהר, ופה באמת פספסת בגדול, כיוון שאני יושבת פה בוועדה עם חבר הכנסת טייב ולצדו מתוך דאגה אמיתית וכנה לכל יהודי התפוצות באשר הם, ללא שיוך כזה או אחר, אז בבקשה, אני מקבלת את התנצלותך - - -

יש לך משהו להגיד לעניין?

אז על כך אני רק ארצה להגיב במשפט אחד, כמו שלא היה עולה על דעתך שגברים ידברו במקום נשים על בעיות של נשים, כך אני מבקש את הזכות לטעון על - - -

אבל אתה מדבר.

אבל, יזהר, אני התעקשתי ש - - -

חוץ מפרובוקציה אין פה כלום.

אם אפשר להוסיף משהו חשוב.

לא, אני לא רוצה לשמוע יותר. זהו, שמעתי, קיבלת את הזמן שלך.

הרי אנחנו התעקשנו שיישמעו כל הקולות.

הוא מדבר חמש דקות על משהו אחר.

About us not without us נאמר במקרה על ידי וביקשתי שיישמעו גם הקולות שלכם, אז זה ממש לא לעניין, זה פשוט היה מיותר בעיניי.

התנועה המסורתית, כל דבר יש לכם רק ביקורת על האורתודוקסים. מה שמעניין אותי כרגע, אתם בסוכנות ומשרד התפוצות, בעיקר הסוכנות, מספר העולים בחמש השנים האחרונות מדרום אמריקה הוא מאוד קטן, 8,400 זה כלום.

זה בהתאם לכמות היהודים בשטח.

בסדר, אבל זה מעט מאוד. 8,400 זה שום דבר, הפוטנציאל שם הרבה יותר גדול.

נכון, הפוטנציאל הוא גדול.

אני רוצה לדעת איך אנחנו משפרים את המספר הזה.

תמיד יש היסטורית בעיה של שפה וההסתדרות הציונית מקימה עכשיו 60 אולפנים ביבשת, אולפנים ללימוד עברית ואנחנו מקווים שזה יעזור. אבל נושא התעסוקה בארץ, הקליטה בארץ והדיור בארץ - - -

מה, התעסוקה פחות טובה מארגנטינה? לא תשכנע אותי בזה.

לא הבנתי אותך.

בישראל יש יותר מקומות עבודה מבחינת יחס אוכלוסייה ומקומות עבודה לעומת מארגנטינה. זו לא סיבה לא לעלות לישראל.

כשאתה מביא בעל מקצוע והוא מוכר בחנות בגדים אז הוא לא מחזיק שם הרבה מעמד. נושא התעסוקה הוא חיוני לקליטת עולים, בעיקר בבעלי מקצועות.

מה החסם? בעלי המקצועות?

בעלי המקצועות, כן.

אבל כשאתה עונה לי, בתור מה אתה עונה לי, אורתודוקסי או זה, בשם מי אתה עונה?

בתור יהודי.

יפה, אז תענה. שלא יהיה לנו ביקורת בצד השני.

קודם כל עם כל הכבוד לכל החברים, כל אחד צריך לריב על מה שהוא מאמין בו ואני מאמין בצורה שאנחנו מנהלים את החיים ואני חושב שצריך לתת מקום לכולם, גם להם וגם לנו.

לגבי השאלה שלכם, היושב ראש, אני חושב שזה חוסר אינפורמציה, צריך לדרבן לעלייה. אני אתן לכם דוגמה פשוטה, לפני חודשיים ראיינתי את הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, בזום לכל קהילת דרום אמריקה. להפתעתי, לא היה מוכן, הוא סיים את השיעור ואמר: ואני קורא לכל היהודים במקסיקו, תעשו עלייה. היושב ראש, נגמר השיעור, נפתח זום נרשמו 375 משפחות, אם אני עולה הם באים איתי, ונמצא פה נשיא בית העולה של מקסיקו עם הרשימה.

לא, רגע, מקסיקו זה שונה מארגנטינה.

לא, אני אומר - - -

שנייה רגע, אתם נותנים לי דוגמה, שם היהדות יותר אורתודוקסית, מסורתית, כמו בישראל ושם הקהילה מאוד מאוד עשירה.

וגם הציונות, אדוני היושב ראש, זו קהילה ציונית מאוד.

דווקא שיש עלייה ממקסיקו אני מתפלא, לעומת זאת בארגנטינה, ברזיל וזה צריכה להיות יותר עלייה כי שם האנשים יותר עניים. במקסיקו כולם עשירים.

כבוד היושב ראש, הכול עניין של פרסומת, הכול עניין של מודעות, לזה הבאתי את הדוגמה.

לא עזרת לי בעניין הזה, אבל בוא נמשיך.

היה יריד עכשיו, יריד וירטואלי בברזיל עם 7,000 משתתפים, אנשים שמתעניינים נרשמו מראש כדי לשמוע.

אז עכשיו בגלל הקורונה יש עלייה במספר הנרשמים?

יותר נרשמים, עדיין יש חסמים להשגת מסמכים, משרד הפנים הקשה קצת את התנאים כדי לעלות לארץ וזה בנוסף למחסומים שיש בתוך המדינות, להשיג תעודת לידה אתה צריך לצאת החוצה אתה צריך אישור של הממשלה לצאת מהבית שלך, הדברים האלה לכן - - -

טוב, זו הבעיה – אנחנו מנסים לפתור אותה בלי קשר.

אנחנו מצפים ב-2021 לעלייה מאוד גדולה מאמריקה הלטינית.

למה אתם מצפים?

לפחות 50% לעומת – 2020 לא נחשבת כי אין טיסות, יש בעיות עם מסמכים, לעומת 2019 לפחות 50% יותר, שזו עלייה משמעותית. צריכים לקחת בחשבון שלהביא משפחה, לעזוב את הכול ולבוא. הצעירים והבודדים, יותר קל, המשפחות, שזה הנפח הגדול של העלייה, טיפה יותר קשה.

הבנתי.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. בלי להיכנס כרגע כשמדברים על זהות, בלי להיכנס לשאלה אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים, נושא הדיון הוא חיזוק הזהות היהודית בלי להיכנס לזרם שאנחנו מתייחסים. זה אני אומר בשביל ההתחלה למרות שזה לא קשור לנושא הדיון. אז קודם כל אנחנו צריכים לחזק את העלייה מדרום אמריקה. העלייה, כפי שהייתה בחמש השנים האחרונות, היא לא מספקת. אני לא יודע מה הסיבות, אבל יש לנו עכשיו את ההזדמנות בגלל הקורונה לעשות את זה ואני מקווה שבאמת ב-2020 תתחיל עלייה וב-2021 היא תהיה יותר גדולה.

אנחנו ננסה לפתור את הבעיה של הרישומים והאישורים ואני מקווה שהנושא ייפתר תוך שבועיים שלושה ואז נוכל לראות שינוי, שמי שרוצה לעלות לישראל קודם כל יעלה ואחר כך יביא את האישורים לא ההיפך. אם הוא יהודי ויש לו לפי חוק השבות אישור לעלות אז שיעלה. אז אולי הוא לא יקבל את המענק עלייה באותו רגע, יקבל את זה כשימציא את כל האישורים, אבל לעלות הוא יכול ללא קשר לשום דבר. אני מקווה שתעשו איזה תוכנית בסוכנות ומשרד הקליטה כדי להביא, כי בסך הכול מדובר בקהילות מאוד מאוד חיוביות, העלייה הזו רק תתרום למדינת ישראל.

דבר שני, בנושא הזהות היהודית, כדי לא להיכנס למכשולים כאלה ואחרים מה שאני מבקש ממשרד התפוצות, עכשיו גם קיבלתם תקציב קצת, יש בעיה קודם כל בהכשרת מורים, שזה חלק מחיזוק הזהות היהודית וחלק מחיזוק מדינת ישראל, הקשר שלהם למדינת ישראל. לא צריכים להמציא כל הזמן תוכניות, יש בארגנטינה, היום בארגנטינה, כפי שראיתי כשהייתי בסיור שם עם הסוכנות היהודית, יש שם מכונים שכבר מלמדים ומכשירים וכל הקהילות בדרום אמריקה מקבלים את זה, מי שלומד שם מקבלים אותו כבן אדם עם הכשרה לצורך לימוד אצלם בקהילות, אז תחזקו את זה, כי היום אני יודע שיש שם המון בעיות. היו לפני שנתיים, אני מאמין שעכשיו הבעיות יותר גדולות אפילו. זאת אומרת מה שאני מבקש בהחלטה זה לחזק את כל נושא הכשרת המורים לקהילות היהודיות בדרום אמריקה על מנת לחזק גם את היהדות וגם את הקשר למדינת ישראל.

זה דבר אחד. הדבר השני, להגדיל את מספר השינשינים, למצוא דרך, אני יודע שהסוכנות מממנת את זה לבד, זה לא הגיוני שהסוכנות תממן את זה לבד, דרך אגב, להגדיל את מספר השינשינים שנוסעים לדרום אמריקה כי אני הייתי שם בבית ספר בפרגואי ולשינשינים יש משמעות מאוד רצינית, הם בקשר עם הקהילה, הם מלמדים גם חלק מהזמן שלהם בבתי הספר.

דבר נוסף, לחזק את בתי הספר היהודיים. לא משנה, אל תיקחו אותי לזרמים, אני לא נכנס לזרמים, בתי הספר היהודיים צריכים חיזוק, במיוחד אחרי תקופת הקורונה. אם אנחנו נעשה את אלה נחזק את הזהות היהודית ונחזק את הקשר לישראל.

לגבי עלייה, צריך לעשות משהו, כי 8,400 זה לא מספיק, בסדר? יש מישהו שרוצה להוסיף עוד משהו לסיכום?

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.