פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
25/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 57
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, ה' באלול התש"פ (25 באוגוסט 2020), שעה 10:50

מספרם של החוקרים האפידמיולוגיים בישראל הוא הנמוך מבין מדינות המערב
של חה"כ טסלר יעקב

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
יוליה מלינובסקי קונין

יעקב טסלר

ליאורה ולינסקי - אחות מפקחת ארצית, בריאות הציבור, משרד הבריאות

יואב גל - ראש חטיבת בינה, משרד הביטחון

דניאל פדון - רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

שני בן חמו - מנהלת תחום, מועצות אזוריות, ומחוז דרום, הסכמי שכר, מרכז השלטון המקומי

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

לאה גופר

א.ב., חבר תרגומים

מספרם של החוקרים האפידמיולוגיים בישראל הוא הנמוך מבין מדינות המערב
של חה"כ טסלר יעקב

בוקר טוב לכולם, אני פותחת ברשותכם את דיון הוועדה בנושא מספרם של החוקרים האפידמיולוגיים בישראל, בקשה לדיון מהיר של חבר הכנסת טסלר יעקב. אנחנו ניתן לך לפתוח ולהציג את הדברים. בבקשה, חבר הכנסת טסלר.

תודה גבירתי יושבת-הראש. תודה על עצם קיום הוועדה. זה נושא חשוב לכל אזרחי מדינת ישראל.

בוקר טוב לכולם, אנחנו כולנו יודעים שמערך החקירות האפידמיולוגיות הוא כלי מרכזי לאיתור ההתפרצויות החדשות ובעצם אחד מהכלים לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה.

אני רוצה ברשותכם טיפ-טיפה לקחת אתכם לאחור, לגל הראשון. בגל הראשון התחילו את הנושא של החקירות כפי שציינתי, כדי לבוא ועד כמה שאפשר למגר את ההתפרצות. מטבע הדברים, אם אנחנו כולנו זוכרים, המצב אז במדינת ישראל היה תחילת ההתפרצות, לא היו הרבה חולים ומטבע הדברים החקירות נעשו בצורה איכותית ויותר יסודית בכל העניין הזה.

בפועל, בגל הראשון היינו בסגרים בחלק מהמקומות ומטבע הדברים החוקרים לא היו צריכים הרבה זמן כדי להגיע לתוצאה. ברגע שלצורך העניין הייתה שכונה מסוימת שכולנו היינו סגורים בשכונה, אז ברגע שהתגלה מישהו כמאומת או אחד שהיה ליד מאומת, אז לדעתי חצי שעה-שעה היינו מייד מזהים מי האנשים שהיו סביב החולים.

מה שקרה בהמשך, איך שהגיע הגל השני, מגדירים את זה גל שני. יש כאלה שאומרים שזה בעצם גל אחד גדול ומתמשך. חשבנו לרגע שהיה לנו איזה פסק זמן. מסתבר שלא, לצערנו. ראינו לנכון שאנחנו לא יכולים להגיע לכולם ואז הבנו כולנו שאנחנו צריכים להכניס כלי מסוים שהכלי הזה יעזור לנו בקטיעת השרשרת. היה סביב הנושא של הכלי הזה הרבה דיונים, הרבה חילוקי דעות. בעצם מה שהתברר, שהכלי הזה הוא חכם וטיפש. מצד אחד, בשנייה אחת הוא יכול להכניס 30,000–40,000 אנשים ביום אחד, בכמה ימים לתוך סגר בעצם. מצד שני הוא לא יודע לחקור. איך שהגדירו אותו, איך שתכנתו אותו, זה התוצאות שהוא נותן. מה שלא עשו בפועל, לא הגדילו את צוות החוקרים. בשנייה אחת הכניסו 30,000 אנשים, כך זכור לי, והחוקרים, לא רק שלא היו מספיק ולא הגיעו לכולם, הייתה פה עוד נקודה, שהחקירה נערכה לשעות רבות. ברגע שפתחו את המשק, באותו יום יכול היה מישהו לצורך העניין להיות בירושלים ושלוש שעות אחרי זה הוא נסע לקריית שמונה, היה במסעדה, הלך לעבודה. המשק היה פתוח, אז מטבע הדברים החקירות נערכו הרבה זמן ולא הגיעו לתוצאות. שנית, לא יכלו להגיע לחקר האמת. מה שקרה בפועל, לא מצליחים לקטוע את שרשרת ההדבקה. יש כאלה שהם באמת צריכים להיכנס לבידוד ומסתובבים חופשי, ומצד שני יש כאלה שהם נמצאים בבידוד על לא עוול בכפם.

אני שמעתי לפני חודש בערך, אני לא מדייק, שלא משתלטים, ואכן יש בעיה. מעבירים את כל הנושא של החקירות לפיקוד העורף. אני לא יודע אם זה נעשה או לא, ואם זה כן נעשה, אז צר לי לומר, הציבור לא מרגיש את ההבדל, לא מרגיש את השינוי. לא מרגישים שקרה משהו מאותו יום שזה עבר לפיקוד העורף. אני מסתייג, אני לא יודע אם זה עבר או לא.

אני רוצה ברשותכם לתת נתון אחד שקצת יסבר לנו את האוזן איפה אנחנו נמצאים פה במדינת ישראל. לפניי יש דוח של כמה מדינות, ליחס של ישראל לשאר המדינות בעולם. בישראל יש חוקר ביחס של 1:10,000 לעומת גרמניה, 1:4,000 אנגליה 1:2,200, ניו יורק 1:6,200, מישיגן 1:400. איך אנחנו יכולים לעצור כשיש לנו 1:10,000, ואם אנחנו מכניסים ביום בממוצע בסביבות ה-30,000 או 25,000, איך יכולים לעצור את זה?

לאיפה אנחנו מכניסים 30,000 ביום?

אני אומר, מהאיכון, כך התפרסם.

לאן אנחנו מכניסים?

לבידוד.

תיכף אנחנו נשאל את הנתונים, אבל לא עושים את החקירה האפידמיולוגית למי שנכנס לבידוד, עושים למי שהוא מאומת.

את צודקת. הנתון של המאומתים, אני לא יודע לומר כמה זה היום היה. יש ימים שאנחנו רואים שזה עולה, יש ימים שאנחנו רואים שזה יורד. אין ספק שעם כמות החוקרים שנמצאת אצלנו, לא מצליחים להגיע לתוצאות שאנחנו רצינו להגיע לקטיעת שרשרת ההדבקה.

שאלתי היא כמה חוקרים יש היום במדינת ישראל? כמה זמן נערכת חקירה? מה התוצאות של החקירה וכמה הם לא מצליחים? האם פיקוד העורף אכן לקח את המושכות לידיים, ואם כן, מה הם עשו בשונה מאשר היה עד היום במשרד הבריאות? זה בנושא הזה. בהמשך אני ארצה ברשותך להתייחס לנושא של בתי אב. תודה.

תודה רבה לך חבר הכנסת טסלר.

אני אומר שהדיון הזה הוא בעצם יכול גם להיות דיון המשך שבו דיברנו על הנושא של החקירות האפידמיולוגיות. אנחנו יודעים שנכון למועד הדיון הקודם דובר על כ-750 חוקרים אפידמיולוגיים שהיו אמורים להיקלט בתוך המערכת עם תוספת ל-1,000 חוקרים שזה בעצם היעד שהציבו, אז אנחנו תיכף נשמע אם אכן אנחנו נמצאים ביעד הזה ואיך זה מתנהל.

גבירתי רוצה לדבר, בבקשה.

שלום, אני אחות מפקחת ארצית בבריאות הציבור ואני אחראית על כל הנושא של החקירות האפידמיולוגיות בארץ.

קודם כל אני רוצה להתייחס למספרים. נכון להיום יש לנו כ-900 אנשים שמבצעים חקירות אפידמיולוגיות ברחבי הארץ. יש לנו כ-60 אחיות אפידמיולוגיות שזה עיקר עיסוקן. יש לנו עוד כ-100 אחיות מתוך בריאות הציבור, שעוסקות בחקירות אפידמיולוגיות והוכשרו לכך. יש לנו 350 תחקירנים שגויסו במה שנקרא גיוס הסלקטורים, ביולי, שיושבים ועושים חקירות. יש לנו כ-230 סטודנטים לרפואה ולסיעוד ולבריאות הציבור שעושים חקירות אפידמיולוגיות היום מול הלשכות, ויש לנו היום מוקד בפיקוד העורף שמתחיל לפעול בצורה מלאה ביום שני הקרוב, וישבו בו כעוד 250 חיילים שיהיו חלק ממערך החקירות.

זאת אומרת, הם עוד לא התחילו. הם יתחילו רק ביום שני.

הם עושים כבר חקירות, אבל הם עושים חקירות בפיקוח שלנו. הם עוד לא שוחררו לעשות חקירות כמו אחרים שסיימו את ההכשרה וקיבלו את האישור.

דבר שני, אני רוצה לציין שפיקוד העורף אכן מאוד עוזר לנו בחקירות אבל האחריות המקצועית על ביצוע החקירות האפידמיולוגיות, הכשרת התחקירנים וניהול החקירות נשאר כמו שהיה ב-50 שנים האחרונות, במשרד הבריאות ובאחריות לשכות הבריאות. חשוב לי להדגיש שלא מדובר כאן בטירונים שהתגייסו עכשיו לטירונות. היינו מאוד קפדניים בהגדרות של מי יכול לבצע חקירה אפידמיולוגית. מדובר בשני סוגים של אנשים. הם אנשים שסיימו תואר ראשון והתגייסו לצבא, עתודאים. הסוג השני זה מורות חיילות מחיל חינוך, אנשים ברמה מאוד גבוהה, מאוד מוכשרים, ולפי מה שהתרשמנו בשבועיים האחרונים, מבצעים חקירות באיכות טובה. כל מי שמבצע חקירות במדינת ישראל, מבצע אותן לא רק בפיקוח של משרד הבריאות אלא בתוך מערכת ממוחשבת של משרד הבריאות, טופס מקוון שלנו עם התשאול שלנו, וכל הנתונים שנאספים על ידי כולם מנותחים על ידי משרד הבריאות ואנחנו עוקבים אחריהם.

כמו כן יש שני סוגים של חקירות אפידמיולוגיות. יש חקירות פשוטות וחקירות מורכבות. כל החקירות המורכבות, דהיינו חקירות בתוך מוסדות, בתי ספר, בתי אבות, חקירות של אנשים מאושפזים, אני לא אפרט את כולן. חקירות מורכבות מבוצעות רק על ידי אחיות בריאות הציבור. אם התחקירנים נתקלים בחקירה כזאת, הם מעבירים אותה.

לקחתם אותן מטיפות החלב, זאת אומרת רוקנו פעילות מסוימת לטובת הפעילות הזו.

יש לנו כרגע כ-100 אחיות. היו קודם מעל 300. החזרנו מעל 200 לפעילות בטיפות החלב. חלק מה-100 עושות את זה בנוסף על תפקידן בשעות נוספות.

הן קורסות תחת הנטל בטיפות החלב, שם אנחנו נמצאים בחסר מטורף עוד הרבה לפני הקורונה.

את צודקת.

זה תקלה. אני מזהה את זה במערכת שאנחנו באים להתמודד עם נגיף. אנחנו אמורים רגע לתת איזשהו מענה תוספתי, ומה שקורה, אנחנו מרוקנים את המערכת הקיימת שגם ככה נמצאת באיזשהו דפציט לטובת הסיפור של הקורונה. אגב, זה לא רק באחיות בריאות הציבור, זה גם במחלקות הפנימיות שרוקנו אותן לטובת.

נכון.

אני מודה שאני כל פעם מתקשה מחדש להבין איך אנחנו באמת תורמים לייעול של המציאות ולא יוצא שאנחנו מתקנים עוול אחד ביצירת עוול אחר.

מאז חודש יולי נוספו כ-700 אנשים שמבצעים חקירות, אבל הפיקוח והניהול המקצועי חייב להיות על ידי אנשי מקצוע שיודעים את העבודה ויכולים לתת להם גיבוי וייעוץ.

מה משך זמן חקירה אפידמיולוגית בממוצע?

כפי שחבר הכנסת אמר קודם, חקירה אפידמיולוגית יכולה להימשך שעה אם זה מישהו מבוגר שיושב בבית ויצא רק למכולת, לבין יום שלם, 10–12 שעות למישהו שיש לו 200 מגעים בגלל שהוא היה חתן בחתונה. זה מאוד תלוי. בממוצע חקירה אפידמיולוגית נמשכת בין ארבע לשש שעות.

ארבע עד שש שעות זה עוד מצב אופטימלי. אנחנו יודעים שבדרך כלל זה לוקח גם מספר ימים.

צריך להפריד בין כמה זמן לוקח עד שמתחילים חקירה אפידמיולוגית וכמה זמן החקירה נמשכת. בדקתי אתמול את הנתונים. בממוצע אנחנו מסיימים 90% מהחקירות האפידמיולוגיות תוך 24 שעות, כשמורידים את הלילה, אז זה באותה יממה, ו-92% בעוד יום.

יש עוד נתון שמאוד חשוב להציג. אני יודעת שיש רושם שנכשלנו בחקירות האפידמיולוגיות או שזה לא עובד. המדד החזק ביותר לעד כמה עובדות חקירות אפידמיולוגיות הוא כמה מהאנשים שמאובחנים מדי יום היו בבידוד או אותרו בחקירה קודמת. אנחנו יושבים החל מיוני בערך על כ-60% כאשר הסטנדרט שחושב במודלים הוא 70%. 60% מהאנשים שמאובחנים אותרו בחקירה אפידמיולוגיות לפני שהם אובחנו כחולים.

אתם יודעים לומר כמה אנשים נמצאים בבידוד היום וכמה בכלל היו בבידוד בכל התקופה הזו של הקורונה?

אין לי את הנתונים כרגע. אני יכולה לבקש. אם אנחנו מסתכלים מדי יום, נגיד יש 1,500 חולים, בממוצע כל חקירה מכניסה לבידוד שישה עד שמונה אנשים.

מעניין אותי, פעם אחת, לבדוק את רמת האפקטיביות של הדבר הזה, ופעם שנייה, להבין ברמת המקרו כמה אנשים אנחנו מכניסים לבידוד אל מול כמה מאומתים אנחנו בסופו של דבר מגלים, כדי לראות מה הפריסה שלנו. בסוף גם צריך לעשות כלכולציה, כי אם יש לי 300,000 איש מבודדים אל מול מספר המאומתים שאנחנו מקבלים, אז צריך אולי לעשות חישוב מסלול מחדש איך אנחנו עושים את זה בצורה נכונה יותר או מדויקת יותר.

אשמח להגיש לך את הנתונים האלה ביום-יומיים הקרובים. צריך להבדיל בין אנשים שנכנסים לבידוד כתוצאה מחקירה אפידמיולוגית לבין אנשים שנכנסים לבידוד כתוצאה מהאיכון הטלפוני. בחקירה אפידמיולוגית זה אנשים שאנחנו דיברנו או איתם ישירות ברוב המקרים או עם החולה או עם המאומת ואנחנו יודעים בוודאות שהם היו במגע קרוב, והם חייבים להיכנס לבידוד.

אני אשמח לקבל את האבחנה הזו, לתת איזושהי תמונת מצב עם פילוח של הנתונים כדי שנוכל לבחון את זה.

אחד החסמים המשמעותיים ביעילות של החקירות האפידמיולוגיות היא מידת שיתוף הפעולה של הציבור. אני יודעת שבידוד משפיע מאוד על אנשים גם ברמה הכלכלית ובוודאי ברמה הרגשית והנפשית, אבל אנחנו חייבים לעשות יותר ואני יודעת שנערכים בחמ"ל לעשות יותר וגם בעזרת פיקוד העורף כדי לגרום לאנשים להבין שאם הם מעדיפים לא לתת לנו מידע או מסתירים מידע או קצת משנים את המידע שהם נותנים לנו, בסיכומו של דבר לטווח הבינוני והארוך זה הרבה יותר מזיק. תוך כדי חקירה אנחנו נתקלים במצבים שהתחקירן יודע, אני בעצמי נתקלתי בזה, שהוא לא מקבל את כל המידע אבל אין לנו איזשהו כלי, מכונת אמת. אני שומעת מאנשים, "אני לא רוצה שכל החברים שלי יכעסו שאני מכניס אותם לבידוד", וזה חסם מאוד משמעותי.

עוד חסם מאוד משמעותי שאני חושבת שצריך למצוא לו פתרון שעומד בסטנדרטיים התרבותיים הוא הנושא של שישי–שבת. תוצאות חיוביות שנכנסות ביום שישי עד אחרי צוהריים, ממתינות לפעמים עד 22:00 בלילה–ראשון בבוקר בגלל הנושא של מענה לטלפונים. צריך למצוא איזשהו פתרון, אולי מספר טלפון שאנשים יקבלו הנחיה שלטלפון הזה עונים בשישי–שבת להצלת נפשות, כי זה מעכב פעם בשבוע ביום וחצי את ההכנסה של אנשים לבידוד.

אוקיי. תודה רבה ליאורה.

בבקשה, חבר הכנסת טסלר.

ליאורה, את ציינת 900 אנשים. מאיזה תאריך זה?

הסטודנטים נכנסו בערך לפני חודשיים. מה שנקרא הסלקטורים, נכנסו לעבודה לפני חודש וחצי– חמישה שבועות לעבודה מלאה, והמוקד בפיקוד העורף נכנס לעבודה, התחלנו להכשיר אותם ולעבוד איתם לפני שבועיים.

אוקיי, תודה.

זה מסתדר גם עם הנתונים של הדיון הקודם.

פרופ' חגי לוין, בבקשה.

תודה רבה, תודה לחבר הכנסת טסלר על ייזום הדיון, ולך, יושבת-ראש הוועדה.

קודם כל חייבים להבין שבעיקר אחיות אפידמיולוגיות, אחיות בריאות הציבור, גם מעט אחים והצוותים שביצעו את החקירות האפידמיולוגים בחודשים האחרונים 24/7 ממש הצילו את עם ישראל, הצילו חיים רבים. זה קו ההגנה הראשון. לצערנו נכנסנו לאירוע הזה אחרי הזנחה פשוט פושעת של שנים של מערך בריאות הציבור והאפידמיולוגיה, ואכן כשאנחנו נכנסים לאירוע, גם מבחינת התקינה וגם מבחינת תנאי העבודה, אנחנו נמצאים במצב גרוע ביותר. גם היום, דרך אגב, המשכורות של מי שעובד בתחום הזה של אחיות, למשל בתחום בריאות הציבור, הן נמוכות יותר מאשר חברותיהן בבתי החולים. כך גם לגבי רופאי הנפות במחוזות ודברים אחרים שאנחנו פשוט שמנו במקום אחרון בסדר העדיפויות את בריאות הציבור.

אנחנו מתחילת האירוע, איגוד רופאי בריאות הציבור זעקנו שצריך לחזק את המערך הזה. לצערנו מנכ"ל משרד הבריאות הקודם לא שמע את הזעקה הזאת ובהחלט ראוי לשבח את השר והמנכ"ל הנוכחיים שעם כניסתם לתפקיד הבינו את הצורך ותגברו את המערך כפי שהציגה ליאורה ולינסקי, אבל אני חייב להגיד, יש כאן פירמידה. יש את התחקור הבסיסי, הטכני שיכול לבצע כוח אדם חיצוני שעובר הכשרה, ואת זה באמת הגדילו וצריך להגדיל עוד יותר, אבל בבסיס של כוח האדם המקצועי שיכול להוביל את החקירות המורכבות שהן אולי חשובות יותר, כי כאשר אנחנו עושים חקירה עכשיו בבתי הספר שייפתחו, כשאנחנו עושים חקירה בחדרי הכושר או בכל מקום אחר שיש אירוע מורכב וצריך להבין האם אכן הייתה הדבקה, מה מידת הסיכון שם כולל לעשות בדיקה יזומה של כל המגעים כדי להבין וגם לפרסם בספרות הבין-לאומית כדי לדעת וללמוד ידע חדש, בשביל זה צריך אנשי מקצוע. זאת מומחיות.

הדבר הזה של אנשי מקצוע מומחים, אנחנו לא תגברנו אותו, ועכשיו הזמן, בטח שהמגיפה הזאת עוד איתנו זמן ארוך וגם כדי להיערך לעתיד, לתוכנית לאומית למשיכת כוח אדם איכותי גם של רופאים ורופאות, גם של אחים ואחיות וגם של אנשי מקצוע אחרים, בבסיס, בתקינה לתוך מערך בריאות הציבור והאפידמיולוגיה כדי שהם יתחילו להיות מוכשרים עכשיו ויישארו במערכת. הדבר הזה עוד לא נעשה וחייבים לעשות אותו עכשיו. כנ"ל לגבי התשתיות. בונים תשתית זמנית לנושא הקורונה וגם אותה צריך לשפר, תשתית של מידע. אנחנו צריכים מערכת מידע. בריאות דיגיטלית, זה דילג מעל מערך בריאות הציבור. זה הזמן להשקיע במערכות מידע טובות ויעילות וחכמות בתוך בריאות הציבור. לא ראינו בינתיים שהדבר הזה קורה. כולם עסוקים בתוך השוטף השבועי. צריך גם מי שמתכנן את זה לשלב הבא קדימה.

אני חייב להגיד ממש בכאב לב כיצד בתקופה שבין הגל הראשון לשני מישהו החליט לסגור חלק מהמערכים, וזאת הייתה כמובן טעות קולוסלית כי דווקא בעת שגרה אנחנו צריכים לא פחות את אותם זקיפים, את חיילי המודיעין שלנו שאוספים את המידע, שעושים את החקירות האפידמיולוגיות. כפי שאמרתי, זה מקצוע. זה טוב שמביאים כוח אדם זמני שמתגבר, אבל הוא רק מתגבר. עכשיו אני מקווה שסוף סוף יתפנו הדרגים היותר מקצועיים שעסקו עד עכשיו בשוטף, להסתכל על תמונת המצב הכוללת יותר, להיות מעורבים יותר בגיבוש מה שנקרא למשל הרמזור, הערים האדומות והירוקות, ולתת את האינפוט שלהם גם במידע וגם לסייע בקבלת החלטות, כי בסוף החקירה האפידמיולוגית היא לא רק ברמת הפרט אלא היא כלי ברמת הקהילה לקבל החלטה מושכלת. תודה רבה.

תודה רבה לך פרופ' חגי לוין. לגמרי אנחנו מצטרפים גם לקריאה וגם לברכה על זה שמצד אחד באמת תגברו את הכוח הזה, אבל אני חושבת שהקורונה האירה באור גדול את ההזנחה שהייתה פה במשך שנים, מה שאומר שזה לא רק שחשוב לתקופת הקורונה לבוא ולחזק את המערך הזה, אלא גם אחר כך לוודא שהוא נשאר חזק גם בשגרה. זה בהחלט אחד מאבני היסוד של השמירה על בריאות הציבור בכלל. אני מתייחסת גם לפעוטות, טיפות החלב, האימהות אחרי לידה. חשוב מאוד.

אני חייבת להדגיש ש-50 התקנים הנוספים לאחיות האפידמיולוגיות שנוספו, מוגדרים בפירוש כתקנים זמניים.

אז זה בפירוש מטריד אותנו כי אנחנו צריכים בהחלט לשמר את הכוח הזה. בכלל קשה לי עם זה שלקחו והסיתו את זה ממי שצריך לטפל גם בדברים שבשגרה לצד כל הטיפול בקורונה, אז על אחת כמה וכמה כשאנחנו נחזור בעזרת השם לשגרה מלאה. תודה רבה.

יואב גל, ראש חטיבת בינה, אם יש לך משהו להוסיף, לחדד, נשמח לדעת מה קורה אצלכם בגזרה ואיך זה מתנהל, ואולי לכם יש נתונים על המבודדים נכון לתקופה הזו. אם לא, אז אנחנו נמתין לנתונים של משרד הבריאות. בבקשה.

אין לי כרגע מול העיניים נתונים. אני יכול לבקש מאנשים שלידי להוציא אותם.

פיקוד העורף נערך גם לחקירות האפידמיולוגיות וגם לכל הבדיקות מבחינת לוגיסטיקה. אנחנו עוד נותנים להם קצת זמן להיערך. הם הקימו מטה ויש להם מקום שהם בנו מאפס, אוהלים. אני מקווה מאוד שבשבוע הבא כבר יתפקדו ביעילות.

אוקיי, אנחנו מדברים על אותם 250 חוקרים שעובדים מטעם הפיקוד?

אני אברר את המספר הזה. אני יודע שהעתודאים הגיעו לשם והתחילו את החפיפה. אני לא יודע את המספר המדויק. גויסו המון חיילי מילואים לכל מיני צרכים ולא רק לחקירות האפידמיולוגיות ולכן אני לא יודע כרגע את המספרים המדויקים. אני אברר את זה.

אז אנחנו נשמח גם מכם לקבל את המספרים בנוסף למשרד הבריאות, וגם נתונים אם יש לכם לגבי מספר המבודדים שיש בנקודת הזמן הזו. אם יש לכם גם בכלל מתחילת המגיפה, כמה היו, אנחנו נשמח, ובעיקר גם לקבל את מספר המאומתים שהיו בבידוד כתוצאה מהחקירה האפידמיולוגית כדי שאנחנו נוכל לקבל איזושהי תמונת מצב ולנתח את המציאות הזו.

כמה זמן היום לוקח חקירה אפידמיולוגית?

הם אמרו שכ-90% מהחקירות האפידמיולוגיות, מספר שעות. זה נאמר כאן מקודם.

אני חייבת שוב לחדד את זה. יש שתי שאלות: כמה זמן לוקח בין תוצאה חיובית לבין סיום החקירה, וכמה זמן לוקחת חקירה. בין תוצאה חיובית לסיום החקירה, קרוב ל-90% מהחקירות מסתיימות היום באותו יום. כמה זמן לוקחת חקירה? היא יכולה לקחת בין שעה לעשר שעות, 12 שעות, תלוי במספר המגעים ושיתוף הפעולה.

את יודעת להגיד כמה זמן היום לוקח בדיקה?

היום הציגו בחמ"ל בישיבת הבוקר של פרופ' רוני גמזו, שנכון להיום בין מתי שאדם פונה לקופה לבקש בדיקה לבין מתי שיש תוצאה, זה 1.4 ימים בממוצע היום.

זאת אומרת 30 שעות.

לכמה אחוזים אתם מגיעים בחקירות?

אנחנו מגיעים היום לדבר עם מעל 95% מהחולים ויש עוד כ-3%–4% שלא משתפים פעולה, זאת אומרת שמסומן שדיברנו עם אדם, הוא טרק לנו את הטלפון. הוא אמר, לא עונה לשאלות שלכם. משהו כמו 1% עד 2%, אנחנו לא מצליחים להגיע אליכם או כי לא היה לנו מספר טלפון או כי לא ענו לטלפון, דברים כאלה.

לגבי המגעים, אין לנו יכולת לדעת לכמה מגעים הגענו כי אנחנו לא יודעים על מי אנחנו לא יודעים.

אני רוצה להדגיש עוד דבר אחד. הפתרון של האיכון הטלפוני הוא פתרון לאנשים שאנחנו לא מכירים. אם אדם יודע עם מי הוא נפגש, מה השם שלו ומה הטלפון שלו, אנחנו יודעים להגיע בחקירה. האיכון הטלפוני, לא משנה באיזה מתכונת, המגן או מתכונת אחרת, הוא פתרון להייתי במכולת, הסתובבתי שם רבע שעה, אין לי מושג מי היה איתי במכולת. צריך להפריד בין שני הדברים האלה. החקירות אף פעם לא יתנו פתרון לדברים האלה.

איכון אתם לא נוגעים. בן אדם בא ואומר שככה זה היה, האיכון של שב"כ, אין לכם לזה גישה.

יש לנו גישה במובן שיש מוקד ערעורים במשרד הבריאות. אדם יכול להתקשר ולהגיד, קיבלתי איכון, אני לא הייתי ליד חולה קורונה כי הייתי בבית סגור עם הדלת סגורה, או למשל הוא יכול להגיד, אני מכיר את החולה, אני יודע שהייתי איתו. ישבתי במרחק מאוד רחוק ממנו ושנינו היינו עם מסיכה.

אז למה זה לוקח ארבעה ימים? יש אנשים שיושבים בבידוד סתם, לא כאלה שישבו באותו מקום - - -

יש את המוקד הזה שאפשר להתקשר ולהגיש ערעור, נכון?

כן.

וזה עובד?

כן.

לא, זה לא עובד.

זה עובד, זה מה שאמרתי. זה לוקח ארבעה ימים.

את מדברת שלא עונים או שזה לא עובד בכלל?

זה פשוט קרה לחברים שלי. הבן שלהם קיבל הודעה מהשב"כ. הוא היה יחד עם חברים שהם לא קיבלו כזאת הודעה. לא ברור מה בכלל הסיבה. הוא התקשר לבדוק. אמרו, אדוני, זה הגנת הפרטיות, אנחנו לא יכולים להגיד לך שום דבר, תשב בבידוד שבועיים.

אני מכירה הרבה מאוד מקרים אחרים, כולל אני שהתקשרתי והם אומרים, אנחנו נחזור אליכם תוך ארבעה ימים, שאגב, בעיניי גם זה מחדל כי אם בן אדם עבר ליד מקום מסוים, עברת ליד חנות מסוימת - - -

הוא ניסה לברר למה, כי זכותו. זה הפך להיות משהו דרקוני מדי וגם לא מידתי, אז איך זה עובד עכשיו? אני יודעת מניסיון שזה לא מסתדר.

אנחנו לא יודעים מה הוא ביקש לדעת.

הוא ביקש לדעת למה הוא היה עם שלושה חברים ביחד באותו מקום כל הזמן, אותו שלחו לבידוד כי הוא קיבל את ה-SMS מהשב"כ ושלושת החברים האחרים לא.

בסדר, אבל אני לא מצפה שיענו לו על שלושת החברים האחרים, אני מצפה שיענו לו רק על עצמו.

הוא ניסה להבין, פה היה, מה הנסיבות, כי מישהו צעיר שעובד, לצאת לשבועיים בידוד, אם זה מוצדק, בסדר. אם זה לא מוצדק, צריכים לתת על זה את הדעת. הוא לא הצליח לקבל תשובות. התשובה שהייתה זה שיש הגנה על הפרטיות ולא יכולים להגיד לו שום דבר כי אין למשרד הבריאות גישה לאיכוני השב"כ. איך אפשר לעשות במצב הזה חקירה אפידמיולוגית?

קודם כל זה לא חקירה אפידמיולוגית, זה משהו אחר. מה שעושים במוקד, יש קו ראשון וקו שני של המוקד. קו ראשון מאויש על ידי מוקדנים שקיבלו הכשרה. קו שני מאויש על ידי אנשים שהם יותר מומחים. קו ראשון מבצע את הפעולות הפשוטות. שוב אני אומרת, בגדול, יש שתי הגדרות. הגדרה אחת זה אני יודע מי החולה, השם שלו כזה וכזה, הייתי איתו אבל אין סיכוי שנדבקתי ממנו, ואז אפשר לקבל פטור. הדבר השני זה, הייתי בבית עם הדלת סגורה, לא היה איתי אף אחד או הייתה איתי רק אשתי או הייתי במשרד עם הדלת סגורה. לא נפגשתי עם אף אחד במשך פרק הזמן הזה, ואז אפשר לקבל פטור.

לגבי המקרים האחרים, מאחר ואדם לא יודע ליד מי הוא עבר, ליד מי הוא עמד, מי יכול להיות חולה א-תסמיני, מאוד קשה לתת פטור בנסיבות מעורפלות כאלה, ובוודאי ובוודאי אף אחד לא היה רוצה שאנחנו נגיד לכל אדם שמתקשר, מי החולה. מתקשרים הרבה מאוד אנשים ואומרים, אני רוצה לדעת מי החולה כי אני רוצה לדעת אם הייתי לידו או לא הייתי לידו. אין לנו את היכולת לתת את המידע הזה ונכון שלא יהיה לנו את האפשרות לתת את המידע הזה. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לשחרר אנשים שאפשר לשחרר. בתחילת האירוע כשחודשו האיכונים, זה נכון שלקח הרבה מאוד זמן. זה היה עניין של הצפה של איכונים. היו 30,000, 50,000 איכונים ביום. לא הייתה לנו יכולת להקים מוקד. היום המוקד עובד. רוב האנשים מקבלים התייחסות באותו יום או למוחרת. זה פונקציה של כוח אדם, והיום מקבלים התייחסות הרבה יותר מהירה והרבה יותר מקצועית. תמיד יהיה חוסר שביעות רצון. אם אדם פונה ואומר, לא יודע מי החולה, חברים שלי לא קיבלו, אין לנו מענה לזה.

עוד שאלה אחת, גבירתי. כשאתם עושים חקירות אפידמיולוגיות, אתם יודעים לתת מענה בשפות שונות לפי האוכלוסייה במדינת ישראל?

כן, אז קודם כל התשתית של החקירות האפידמיולוגיות, בין אם זה האחיות ובין אם זה הסטודנטים לרפואה וסיעוד ובין אם זה האנשים שגויסו, הם מראה של החברה הישראלית. יש דוברי רוסית ודוברי ערבית ודוברי צרפתית. יש לנו הרבה מאוד דוברי שפות בקרב מי שעובד בבריאות הציבור, כמובן, כי הם מותאמים לאוכלוסייה, ובקרב האנשים שגויסו, כי הם מראה של האוכלוסייה.

כשיש התפרצויות למשל באוכלוסייה הערבית, יכול להיווצר מחסור לפרק זמן מסוים בדוברי ערבית. אנחנו עושים מאמצים. למשל, החברה שמגייסת לנו את התחקירנים, חברת מעוף, קיבלה הנחיה לפני כמה שבועות באופן ממוקד לירושלים לגייס דוברי ערבית.

מה זאת אומרת חברת מעוף מגייסת לכם?

ה-350 תקנים שקיבלנו ביולי לתחקירנים, הם לא עובדי המשרד, הם על ידי ספק.

כוח אדם.

אבל הם מגייסים אותם לפי ההנחיות שלנו, הקריטריונים שלנו. הם עושים את עבודת ההעסקה והם משלמים להם. זה פשוט לא תקנים פנימיים. אנחנו מבצעים את כל העבודה מולם.

טוב, אבל זה היה בתחילת הדיון אז אנחנו לא נחזור אחורה.

זאת אומרת, היום המדינה מעסיקה עובדי קבלן, משלמת לחברה שלישית עמלות ואלוהים יודע באיזה תנאים האנשים האלה עובדים. שתביני על מה אנחנו מדברים.

לא, לא, זה אנשים שעובדים בתנאים סבירים כי זה אנשים אנחנו דאגנו שיעבדו בצורה טובה.

עושים העברה בגלל הפרוצדורה כדי לפשט את זה ושיהיה אפשר להעסיק אותם באופן מיידי ולא לחכות עכשיו עם כל התהליכים של קליטה ומכרז.

בדיוק, ונציבות שירות המדינה.

המדינה אם רוצה, יכולה גם לפתוח תקנים זמניים.

מה שחשוב לנו זה שיש חוקרים. איך הם עושים את זה אחר כך, ומעסיקים אותם בתנאים ראויים ומקבלים את ההכשרה כמו שצריך והכול. כל המסביב פחות מעניין.

פרופ' חגי לוין, ביקשת להגיב. בבקשה.

תראו, המצב הזה שהוא חסר תקדים בעולם, שבו מפעילים את שירותי הביטחון הכללי על האזרחים, בלי להיכנס לדיון הקונקרטי, לצערי אחת מנקודות הכשל זה הנתק המוחלט בין הנתונים שמתקבלים מאיכון השב"כ לבין החקירות האפידמיולוגיות. המצב הוא בלתי סביר לחלוטין, כי חקירה אפידמיולוגית זה לא רק להכניס את המגע לבידוד, אלא זה להבין איך מתפשטת המחלה באוכלוסייה, אז אם רופאי המחוזות והנפות לא יכולים לקבל תמונת מצב אמיתית כי הנתונים הם במערכת נפרדת, שזה לא רק פוגע ביכולת של הבן אדם להבין את מצבו אלא גם במערכת נפרדת, זה בעיה מאוד קשה.

צריך להפריד בין מצב שבו יש מגע הדוק ידוע, שאז הסיכון שהוא אכן נדבק הוא הרבה יותר גבוה מהנתונים שאנחנו רואים בישראל, מאשר מישהו שעבר לידך באיזשהו מקום בחוץ, שאז זה באמת לא כל כך חשוב, כי הסיכוי שנדבקת או שהוא נדבק שם הוא מאוד קטן. דווקא את המגעים האלה תופס איכון השב"כ ונראה שמישהו פה חשב שיש לנו איזה פתרון קסם טכנולוגי והמשיך להזניח עד לאחרונה, כי לאחרונה המצב השתנה, אבל הזניח את המערך האנושי.

לגבי הרופאים והרופאות, התקינה בתחום הזה לא התעדכנה 40 שנה ויש היום ביחס לגודל האוכלוסייה מספר מאוד קטן. זה צו השעה וכך גם אמרנו לשר ולמנכ"ל, לגייס עכשיו 30 רופאים ורופאות שיבואו באופן קבוע לתגבר את המערך הזה כי זה חיוני גם לסיוע מיידי עכשיו וגם להמשך. תודה רבה.

תודה רבה לך על הדברים החשובים, פרופ' חגי לוין.

מישהו נוסף רוצה להתייחס לפני אנחנו סוגרים את הדיון ומסכמים?

כמה חוקרים אפידמיולוגים דוברי ערבית וכמה דוברי רוסית יש היום במערך?

אני מצטערת, אני לא יודעת להגיד. אני יודעת שאנחנו עושים את זה לפי אזורים. אני יודעת שבירושלים יש לנו את הצוות שלנו.

יש סך הכול 900?

יש לי סך הכול 900. אני יכולה להביא את הנתונים האלה.

אנחנו נבקש את זה בסיכום.

כמה יש דוברי ערבית, כמה יש דוברי רוסית, צרפתית, אמהרית, לפי הייחוס של מדינת ישראל.

ואידיש.

אידיש כמובן, גם.

אני חייבת גם לציין שיש במשרד הבריאות מוקד מתורגמנות.

אני מכירה את זה, זה לא עובד.

יש לנו אפליקציה של משרד הבריאות שנקראת אפליקציית המגן. היא יותר מדויקת מהאיכון של השב"כ בגלל שהיא עובדת בטכנולוגיה גם של Blue 2 אנחנו פונים לכנסת לעודד אנשים להוריד את האפליקציה. אנשים חוששים מהכניסה לפרטיות שלהם. האפליקציה הזאת מאפשרת לנו לשאוב לתוך החקירה האפידמיולוגית את המקומות שהיית ואז למחוק את - - -

למחוק את הפרטיות של אזרחים לחלוטין.

רק באישור האזרח.

לי יש את האפליקציה, אז לפני שאנחנו קופצים אומרים, זה למחוק והכול, היתרון באפליקציה הזו שהיא מאפשרת לך לכתוב אם היית או לא היית, ואם לא היית אז פשוט ממשיכים הלאה. אני קיבלתי שתי התראות לגבי מיקום שהייתי. בכלל לא ידעתי שהייתה מסעדה כזו. כנראה עברתי ברחוב בסמוך לאיזשהו מיקום שבתוכו זה היה ואת פשוט יכולה לבטל את זה וזה נגמר. זה חוסך את כל התהליך של להתקשר ולהודיע ולהגיד שלא היית שם, אז מומלץ לכולם בחום להוריד את זה. זה חשוב.

אם למישהו יש אפליקציית מגן והוא מאובחן כחיובי, בתוך החקירה האפידמיולוגית אומרים לו, אתה מוכן לשלוח אלינו את המיקומים שהיית? שולחים לו SMS, הוא מאשר את זה ואז המיקומים נכנסים לחקירה במקום שהוא יצטרך להיזכר בעל פה. זה מאוד מזרז ומדייק את החקירה.

זה מצוין וזה לא שום פרטיות. להיפך, זה חוסך גם את העניין שאנחנו לא יכולים לטפל מהר באיכונים.

ואם הוא היה עם מאהבת?

הוא יכול להגיד שהוא לא מוכן למסור את המידע.

חברת הכנסת מלינובסקי, אני נדהמת כל פעם מהרזולוציות שאנחנו יורדים אליהן.

היו כבר מקרים כאלו ובגלל זה אנשים חוששים מזה.

אני לא נכנסת לדברים האלה.

יתרה מזאת, יש לנו מגזר חרדי שאין להם מגן. נו, מה לעשות, אין להם סמרטפונים. יש לך אוכלוסייה מבוגרת שבכלל לא משתמשת.

היא פנתה לאלה שיש להם ולאלה שמשתמשים.

סליחה, חברת הכנסת שאשא ביטון, חבר הכנסת טסלר, הבאתי כמה נתונים לבקשתכם. אפשר דקה?

בוודאי.

מבחינת הנתונים שאנחנו כמשרד הביטחון אוספים, המבודדים בכל המדינה, אין, אבל לגבי המלוניות קורונה, המבודדים, אז עד כה במלונות היו כ-58,000. נוספו ביממה האחרונה 7,500. בכלל בצה"ל יש לנו את הנתונים אבל זה לא כל כך חשוב. זה בגדול.

58,000 מה?

יש לנו במלונות של חולי קורונה 23,380 ומלונות בידוד עד היום 57,982.

השאלה שלי הייתה לא כמה מבודדים יש במלונות, אלא קודם כל להבין כמה מבודדים בכלל יש במדינת ישראל. זה בסדר להיכנס לרזולוציות של כמה יש במלונות השונים, אבל גם חשוב לי לדעת כמה מהם מבודדים מתוך החקירות האפידמיולוגיות וכמה מתוך המבודדים של החקירות האפידמיולוגיות יש לנו מאומתים בסוף. חשוב לי להיכנס לרזולוציות האל כדי להבין את תמונת המצב הכוללת.

קיבלתי נתונים.

לזה אני צריך להתייחס מכיוון שכל הנתונים האלה הם לא מרוכזים על ידנו. זה משרד הבריאות.

בסדר גמור, אז הנה משרד הבריאות ייתן אותם.

אני יכול לתת לגבי מספר האנשים שמוכשרים כיום בפיקוד העורף לחקירות, אבל אני אשמח גם שתיתנו לי כתובת להעביר את התשובה בתום הדיון, כי אני מניח שאני לא אקבל את זה תוך כמה דקות.

מאה אחוז, אז להעביר את זה לוועדה המיוחדת לקורונה בכנסת. הכתובת שלנו נגישה. אנחנו נדאג שמזכירות הוועדה תהיה איתכם בקשר כדי שתוכלו להעביר אלינו את הנתונים. תודה רבה לך, יואב.

בבקשה ליאורה, את אומרת שיש לך נתונים.

קיבלתי נתונים. יש היום במדינת ישראל 58,000 אנשים שאנחנו יודעים שהם בבידוד. מתחילת האירוע, מפברואר, 583,000 אנשים הוכנסו לבידוד.

זה אומר שרק חמישית מהם מאומתים.

לא, אני אגיד עוד פעם, אנשים לא מוכנסים לבידוד במטרה שיהיה כמה שיותר מאומתים.

לא אמרתי את זה. אף אחד, אין לו מטרה שיהיו כמה שיותר מאומתים. אנחנו מבודדים אותם כדי שאם הם חולים, הם לא ידביקו אחרים, אבל אם אני רואה שאני מכניסה 400,000 שהם בכלל לא היו חולים לצורך העניין, זה 400,000 איש. תכפילי את זה, אני לא מדברת כבר על ימי עבודה, אני לא מדברת על הקונסטלציה המשפחתית וההיערכות והמשמעות הרגשית והכול.

זמן הבידוד יכול לנוע בין יומיים אם נפגשת עם המאומת לפני שבוע וחצי לבין 14 יום אם אנחנו מאתרים אותך ביום הספציפי. כמות הבידודים כרגע כתוצאה מחקירה אפידמיולוגית הם 17,000.

זאת אומרת, כל האחרים הם לא כתוצאה מהחקירות אלא או מאיכוני שב"כ או כי הם יודעים שהם היו במסלול ההדבקה של מישהו.

כן. יכול להיות שהם אנשים שאותרו בחקירה והחולה אמר, זה אשתי והילדים, אז הם לא מתועדים עם תעודת זהות בחקירה אבל הם כן כתוצאה מחקירה. 17,000, ישירות הוכנסו לבידוד בחקירה. זה בדרך כלל מבוגרים שיש לנו תעודת זהות שלהם.

כמה מהחקירות נכנסו מתחילת האירוע מתוך ה-583,000, אתם יודעים?

אני יודעת להגיד 55,000, אבל רק לפני חודש הוספנו את האפשרות להכניס לבידוד ישירות מהחקירות. היינו אומרים לאנשים, תיגש לאתר של משרד הבריאות ותירשם. בגלל זה המספר נמוך. ה-17,000 מול 50,000 ומשהו, זה משקף את הסטטוס האמיתי.

אוקיי. יודעים לומר כמה מתוך המבודדים שנכנסו בחקירות יצאו מאומתים בסוף?

את זה אני אצטרך להוציא.

אז אנחנו נשמח לקבל את הנתונים. הנתונים מעניינים מאוד.

בואו אעשה סדר במספרים. אנחנו מדברים בעצם מתחילת האירוע ב-583,000 מבודדים. היום יש 58,000, 17,000 מתוכם הם מחקירות אפידמיולוגיות. אנחנו יודעים שיש כ-23,000 שנמצאים במלוניות, 7,500 הצטרפו ביממה האחרונה. מהחקירות האפידמיולוגיות סך הכול נכנסו מתחילת האירוע 55,000. לגבי כמה מאומתים יש מתוך החקירות, אנחנו נקבל בהמשך.

יודעים לומר לגבי חלק מהמבודדים, כמה זה חוזרים מחו"ל?

אין לי את זה.

אז אני חושב, גבירתי, שזה גם חשוב.

איך זה יכול להיות במלוניות קורונה 20,000?

במלוניות קורונה יש היום עשרות בודדות.

מתוך החקירות.

היום במלוניות קורונה למבודדים, יש מעט מאוד אנשים.

יואב, אתה אמרת מספר של 23,000 כשמתוכם 7,500 ביממה האחרונה. אתה רוצה לעשות לנו סדר במספר הזה?

סך הכול יש לנו קיבולת של מלוניות, 10,000. מאיפה המספר הזה?

מספר המלוניות גדל. יש לי דוח. אני מקבלת כל שבוע.

7,500 זה לא למלוניות, זה מתוך כל המבודדים. המבודדים שנוספו ביממה הקודמת הם 7,500.

זה בערך שישה לכל חקירה.

אז 7,500 שאמרת ביממה האחרונה זה בעצם המבודדים החדשים. כמה מבודדים יש במלוניות?

כרגע 2,492 אורחים שהם חולים במלוניות.

מבודדים או חולים?

אני מסתכל במסך של כל הנתונים. חולים במלוניות עד כה, 23,380. אורחים שהם חולים במלוניות, כרגע 2,492. ביממה הקודמת, חולים שנקלטו במלוניות, 241. השתחררו 564.

כמה מבודדים יש כרגע בבתי מלון?

אני כרגע לא רואה.

אוקיי, הם יעבירו לנו את הנתונים אבל המספרים די ברורים. רציתי להבין מה זה ה-23,000. אתה אומר, זה מכל התקופה מי שעבר במלונות. אוקיי, בסדר גמור.

חבר הכנסת טסלר, אתה רוצה להוסיף משפט?

יש נושא מסוים שאני מעלה את זה כל פעם מחדש ואני חושב שזה דבר חשוב שאנחנו צריכים לשים על זה את הדעת. הנתונים שמשרד הבריאות מפרסם לגבי החולים, מפרסמים רק לגבי חולים לנפש ולא מתייחסים כלל וכלל לבתי אב. אני אתן דוגמא קטנה. אם אומרים לצורך העניין שבעיר בני ברק יש 20,000 חולים ובפועל מדובר ב- Xבתי אב, לעומת תל אביב, הרצליה, ערים אחרות, אותם מספר חולים, הם מתייחסים יותר לחולים עצמם מאשר לבתי אב. דיברו על זה, לא זכור לי אם אצלך, גבירתי, פה בוועדה. הפרסום הזה, אנחנו משיגים שני דברים. דבר ראשון, תדמיתי. מטבע הדברים, כשאנחנו יודעים שיש בעיר מסוימת שמשקי הבית, אם זה במגזר החרדי, במגזר ערבי, איפה שיש משפחות ברוכות ילדים, עד שמגיעות תוצאות כפי שציינת קודם, אורך קצת זמן, באופן אוטומטי כולם נדבקים. חשוב לציין את הדבר הזה, ויש לכם את הנתונים. באותו זמן שאנחנו מפרסמים את מספר החולים, לפרסם גם בכמה בתי אב מדובר.

יש לנו את הנתונים ואני אשמח להעביר את הבקשה.

תודה.

ברשותכם, אני מסכמת את הדיון. ראשית, אפתח באמירה הכללית כי זה עלה כאן מהדברים של ליאורה, הנושא של מערך בריאות הציבור שאנחנו חייבים לחזק אותו. אנחנו מברכים על התגבור שניתן שם אבל זה משהו שצריך להישאר גם בשגרה ואנחנו צריכים ממנו אפילו יותר גם היום.

אנחנו נסכם את המספרים שעלו כאן לגבי מספר המבודדים כתוצאה מהחקירות כדי להבין רגע את תמונת המצב ולנתח אותה. אני מוכרחה לומר שזה משהו שצריך לעבד אותו מבחינת הפערים בין מספר המבודדים לבין המאומתים ולראות איך אנחנו אולי מדייקים את התהליכים.

חסר לנו הנתון של כמה מאומתים היו מתוך המבודדים של החקירות עצמן. אנחנו מבקשים לדעת לגבי היקף המענה בשפות השונות לפי חלוקה לשפות השונות מקרב אותם 900 חוקרים אפידמיולוגים או איזה מענה אחר אתם נותנים.

נשמח כמובן לקבל את הנתון גם של בתי אב, מספר ההדבקות בבתי אב ולא רק פר נפש.

לפרסם את הנתון.

קודם כל בוא נלמד מה קורה שם ואחרי שאנחנו נבין אם יש פערים משמעותיים או אם זה משהו שיכול להשליך בעצם על התפיסה של האירוע, אז אנחנו אפילו נקיים דיון ונראה איך אנחנו יכולים לקדם גם את זה.

תודה רבה ליאורה על הדברים. תודה רבה יואב, תודה רבה פרופ' חגי לוין, לכל המשתתפים. הדיון נעול. תודה רבה לך חבר הכנסת טסלר על הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:43.