פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 78
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020), שעה 13:15

בקשת הממשלה להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
קארין אלהרר
עופר כסיף
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי
תהלה פרידמן

סגן שר הבריאות יואב קיש



לילך וגנר - ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים

גאל אזריאל - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל גולדברג - משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, משרד הבריאות

גור בליי
ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

אסתר מימון


בקשת הממשלה להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020

אני פותח את הישיבה. הכותרת של הישיבה זה שהממשלה מבקשת הארכה לפי חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה). הממשלה מבקשת, בהתאם לסעיף 1(ב) לחוק – מבקשת הממשלה מוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להמליץ לכנסת להאריך את תקופת ההארכה לחוק כמפורט בהחלטת הממשלה. זה נובע גם מההחלטה שלנו בחוק הקורונה הגדול, כשחלק גדול מהדברים נכנסו לחוק הקורונה הגדול, ויש הנקודה של האכיפה שלא נמצאת שם.

אני רוצה לומר כמה מילים לפני שנגיע לעניין הזה, וגם משתתף איתנו סגן שר הבריאות, יואב קיש, שגם נמצא בקשר כל הזמן איתי ועם הוועדה, והוא חוטף בראש בשביל כולם שם. אני מתאר לעצמי שאני לא לבד מרגיש ככה. שמענו אתמול את ההחלטות של קבינט הקורונה, והיו לי הרבה ציפיות, ואני חושב שהיו לכולם הרבה ציפיות, ואנחנו צריכים הסבר על מה שקרה שם. מה שנמצא כרגע על השולחן, ואני תיכף אומר מה אני כיושב-ראש ועדה חושב לעשות בעניין, אני חושב שהיו החלטות שאנחנו לא ראינו מאחוריהן שום בשורה, אני לא רואה בהן חשיבה. אולי נשמע תיכף דברים. אני יודע ושמעתי, וגם קיבלתי תשובות, אבל ההתנהלות הזאת והתקנות שבסופו של דבר נחשפנו אליהן אתמול לאחר ישיבה של קבינט הקורונה, אני הייתי קורא לזה "כמעט כלום", "העתק-הדבק".

צריך לציין דבר אחד, שבתקנות של הגבלת פעילות במקומות עבודה, שם נראה שנעשתה עבודה יותר נכונה, יותר רחבה. שם, אדוני סגן השר, גם עשו השוואה לדברים שהיו קודם בתקש"חים ובחוק שעבר בזמנו בוועדת הרווחה, אם אני זוכר נכון. עשו השוואה. זאת אומרת, עשו קווי רוחב של תקנות והגבלות, ונתנו בקווים הסגולים – נתנו את התמרון הנכון, ושם אפשר לומר שבהחלט היה שיפור.

בכל מה שקשור לקובץ השני, שהוא תקנות הגבלת פעילות – יכולנו עקרונית, ואנחנו יכולים גם עכשיו, לכנס על זה דיון ולאשר או לא לאשר – אין שום בשורה. זה דבר אחד. זה משהו כמו העתק-הדבק. אני הרגשתי, למרות שזאת ממשלת ליכוד, הרגשתי שעשו פשרה מפא"יניקית שם, לא נגעו בדברים שפוחדים לגעת.

אני לא מסתתר מאחורי שום דבר ואומר שהבקשה שלי לקווי רוחב במגוון תחומים וגם בקשה שהיא לא רק רוחב, אלא עומק, לגבי הסאגה הפשוט לא מובנת הזאת של הנושא של בתי הכנסת, של ההגדרות של בתי הכנסת, של עשרה, כשיש דברים אחרים שפועלים. אני לא אומר את זה בגלל אפליה, אבל כל אחד מבין שאם מסעדה יכולה להתקיים עם 20 אנשים שלא נמצאים עם מסכה, שאוכלים ומדברים, אז אנשים שבאים להתפלל ונמצאים עם מסכה, למה שזה לא יהיה 20? למה שזה לא יהיה 30 ואפילו יותר? וגם בתחומים נוספים, גם בנושאי תרבות. אז אתמול היו החלטות שבתרבות יוסיפו 10, אני לא יודע, זמר יהיה ב-10, פנטומימאי, בגלל שהוא לא פותח את הפה, יכול להיות גם ב-12. פשרה מפא"יניקית. זה לא תקנות.

- - - קפסולות נפרדות.

רגע, אל תפריע לי. יהיה לך את הזמן שלך, ואתה נהנה מכל רגע, אבל לא שם. אני באמת לא בקטע, לא של אופוזיציה, אני בא מתוך הקואליציה, ויודע את זה ידידי, סגן שר הבריאות, ממש לא אהבתי את הדברים האלה. אנחנו תולים תקוות גדולות בעבודה של שר הבריאות, בעבודה של סגן שר הבריאות, בעבודה של הפרויקטור החדש שנכנס. לא ראיתי שם שום בשורה, ראיתי רק פחדנות מלגעת בנושא של בתי הכנסת, ראיתי פשרה מפא"יניקית, ולכן אני מודיע לכם, מה שגם הוצאתי היום בהודעה: אני לא מכנס את הוועדה בעניין הזה. אנחנו נכנס את הוועדה בעניין הזה בתחילת השבוע הבא, ואני רוצה לראות מה ישתנה, ואם יגיעו תקנות חדשות או לא יגיעו.

ולצורך זה ביקשתי מסגן שר הבריאות שיבוא ונעניתי כדי שייתן לנו איזה כיוון, לאן פנינו מועדות, כי בסוף אנחנו המשפך, כל ההחלטות האלה מגיעות אלינו, אנחנו הביקורת, העין הציבורית. זה נכון שלאופוזיציה תמיד יהיו טענות ולקואליציה תמיד תצטרך ללכת בצורה כזאת בממשלה, אבל אני רוצה לומר לך, אדוני סגן השר: ישבנו כאן על 16 או 17 – 16 או 17, אדוני מנהל הוועדה?

17.

16 או 17 חוקים שהעברנו כאן במהלך החודשיים וחצי האלה, ותמיד זה נופל בסוף, כמו הדבר הזה שנפל עלינו, שאנחנו תיכף נדון בו, על ההארכה, שנפל עלינו מאתמול להיום, כשאפשר היה לעשות את זה גם לפני שבוע. אנחנו המשפך בסוף, והמשפך הזה, השולחן הזה, אדוני סגן השר, טייב חלק גדול מהתקנות, ובחלק מהדברים יש לך גם חלק, כי היית בקשר מולי ומול הוועדה רוב הזמן.

אנחנו ואזרחי המדינה רוצים לדעת לאן הולכים. לאן הולכים? יש שולחנות עגולים? אין שולחנות עגולים? תהיה תשובה? מתי תהיה תשובה? מתי יבואו באומץ ויטפלו בדברים שהם לא מובנים? אנחנו מאבדים את אמון הציבור.

אני אומר לך בתור אדם חרדי, ואני לא מתבייש, כמו שאוסאמה לא מתבייש לדבר על הציבור שלו, ואנחנו דואגים לכולם, אבל אני אומר לך שהמיינסטרים החרדי – ושלא יביאו לי כל מיני פרשיות של הפרות, מי שמפר דברים, יפר אותם עם תקנות ובלי תקנות. לצורך העניין הזה יש רק תרופה אחת, שזה אכיפה – מי שכן רוצה לשמוע – שלום, ברוכה הבאה.

שמעתי שהתגעגעת אליי.

התגעגענו כולנו, מהקצה אל הקצה. קארין לא הייתה פה שבוע-שבועיים, אבל הייתה איתנו בכל ישיבה בזום, אפילו חלק מהישיבות היא ניהלה לי מעל הראש בזום, כי זה היה יותר חזק מאשר הרמקול שלי.

אדוני סגן השר, אנחנו מצפים לשמוע מה הכיוון. התחלתי לומר בנושא המיינסטרים החרדי. רוב הציבור החרדי שומר בצורה קפדנית. מגיעים לבתי הכנסת ופשוט לא מבינים. אתה נכנס לאולם של 300 מטר עם 250 מקומות, ולפי התקן זה צריך להיות עשרה אנשים. את מי זה משכנע? עם מי זה מדבר? אנחנו מבקשים שיהיו החלטות, ושההחלטות האלה יתורגמו על ידי הרשויות המקומיות שלכל בית כנסת יהיה בחוץ שלט, או לכל מסעדה יהיה שלט בחוץ, ולכל מקום של תרבות יהיה שלט בחוץ שיגיד: המבנה הזה יכול להכיל כך וכך אנשים, בכך וכך תנאים, החלונות צריכים להיות פתוחים למחצה, המזגן יכול לעבוד מלא, הכניסות מכאן ומכאן.

ואתה יודע מה קורה כשאתה עושה את זה, אדוני סגן השר? אתה לוקח את רוב האנשים המשתמשים והם הופכים לך לפקחים בלי להביא פקחים. בבית כנסת אחד, סיפר לי הבן שלי, נכנס מישהו בלי מסכה, כולם עפו עליו. לא התקרבו אליו, אבל ממש הוציאו אותו בבושות. אנשים מאבדים את האמון, הם אומרים: אנחנו לא מבינים, בית כנסת של 20 מטר הוא כמו בית ספר של 300 מטר עם תקרה יותר גבוהה מכאן, חברים, שלא נדבר על חדרים נפרדים, על עזרת נשים נפרדת ודברים מהסוג הזה.

אנא בטובך, אדוני סגן השר, לפני שנדון בבקשה להארכה, אני מבקש את הדברים שלך, ותגיד לנו איפה אנחנו ולאן אנחנו צועדים.

אמרת משהו שאני חייב להתייחס אליו. אני פשוט חושב שזה לא הגון מה שאמרת על המפא"יניקים, המפא"יניקים ידעו לעבוד. מה שרואים פה עכשיו זה בוקה ומבולקה, אז לפחות את כבוד המאפ"יניקים נשמור.

אם אתה היית בתפקידך הקודם כשהיו המפא"ניקים, אז הייתה לך הרבה עבודה.

מסתבר שגם אחרי. יואב, חזרנו מלמעלה, מאירוע אחר - - -

לא. זה לא דומה בכלל.

אני יודע, זה לא דומה.

אין שום קשר בין מה שהיה למעלה לפה.

לא היית בחלק מהדיון לפני - - -

מה זה "למעלה"? ספרו לנו גם.

ועדת החוץ והביטחון. מה שאני רוצה להגיד - - -

אתה יודע מה קורה לי? הם באים לשם, מתחממים שם, ובאים להוציא את העצבים אצלי.

לא. יש לי עד, לא דיברתי שם אפילו.

אני לא באתי משם.

הוא לא היה צריך להתחמם, אני וצביקה התחממנו.

אני רוצה להגיד משהו כללי שנוגע לחוק, ואתה יכול בזה לעזור לנו, כי רוב הדברים באים מהכיוון של משרד הבריאות. יש פה חוסר שליטה באירוע.

אני מבקש, אני רוצה להתייחס.

תן לו. תן לו.

שמענו את היושב-ראש, אני לא מסכים איתו.

הדרך שבה חוקים מגיעים לפה.

יואב. יואב, תן לו, תן לו.

אל תגיד לי "יואב", באו חוקים לפה.

תן לו לדבר, אחר כך תגיד מה שאתה רוצה.

אני לא יושב פה כמו סטטיסט, יעקב. קראת לנו היום דחוף. אני לא סטטיסט.

זה נכון. גם אני לא.

היושב-ראש פנה אליי, אני רוצה - - -

בסדר, באנו לפה, אתם לא שניכם לבד פה.

רצית משפט. אני אקשיב אחרי זה.

אתה תיכף תדבר.

אתם לא שניכם פה לבד, ולכן אני אומר את העניין הזה.

אדוני, אנחנו מכבדים. נותנים להגיב ואחר כך שואלים שאלות.

אבל נתת נאום של חצי שעה על ההתחלה.

זו הפריבילגיה שלי, מה לעשות.

אז הפריבילגיה שלי היא להתערב בדברים.

כשאתה תהיה יושב-ראש, אתה תקבל 25 דקות.

אני אדבר פחות, אני מבטיח לך.

אם זה יגיע.

אני אדבר פחות, אני מבטיח לך.

היושב-ראש, אפשר?

אפשר.

תודה. קודם כול, דווקא בהתנהלות כנסת-ממשלה, אני מרגיש, עם כל הצרות שאתם מדברים עליהן, ואני מבין אותן, אני חושב שהיום יש אירוע מסוג אחר, ככה אני לפחות מרגיש מול ועדת החוקה, ולא סתם אני פה.

פה הייתם בחלק הקל כל הזמן.

אני לא בטוח. יש פה עבודה סופר מקצועית, סופר מורכבת, סופר קשה, וגם לא כל מה שרצינו התקבל, אני ממש לא שם.

אם אני לפני קבינט קורונה עושה שיחות עם יושב-ראש הוועדה ומעלה לקו את גמזו, ומדבר עם איתמר גרוטו ועם השר, ואנחנו מבינים שזה חלק מהותי מהאירוע, אז אני חושב שאנחנו במקום טוב. אני שם את זה בצד.

אני רוצה להתחבר להערה של היושב-ראש ומה היה בקבינט הקורונה אתמול. בסופו של דבר היו שני סוגים של תקנות, האחד של משרד הבריאות, שלגביהם גם ההערות שהעלה היושב-ראש, והשני תקנות שמשרד האוצר נתן בנושא עבודה. אני לא יודע אם הן יידונו פה.

משרד האוצר הספיק להשלים את העבודה שהוא היה צריך לעשות, ולכן ראיתם שם יותר סדר, כמו שהגדרתם את זה.

באירוע של משרד הבריאות, מה קרה? נכנס לעבודה גמזו, והוביל ומוביל, יחד כמובן עם משרד הבריאות, תפיסה שונה ממה שהייתה קודם. אתם מכירים את הפרסומים, כולל הרמזור וכל מה שיהיה, שזו תהיה מהפכה בתקנות שיגיעו לפה.

כל התקש"חים, או רובם, לדעתי היום פגי תוקף. זאת אומרת, היינו צריכים להביא אתמול, או לצורך העניין להביא לוועדה משהו שימשיך בינתיים את האירוע, כי אחרת לא היו שום מגבלות במדינת ישראל. וזו הייתה ההחלטה בממשלה.

בסופו של דבר, מה אמרו? אמר רוני גמזו: אני עוד לא מוכן, עוד לא סיימתי את העבודה שלי, אני צריך עוד זמן. הוא ביקש דרך אגב עד ה-1 בספטמבר, להניח ב-1 בספטמבר את הכול בצורה מסודרת. שוחחתי על זה עם היושב-ראש, וההחלטה הייתה בקבינט שאנחנו מביאים כמקשה אחת את מה שקיים, עם כל הפגמים שיש שם, ויש שם פגמים, של דברים שנתפרו ובסוף היה כך וכך, ובוטל שם וחזר משם. אני אומר בצורה הכי ברורה: זה לא מה שאנחנו רוצים להמשיך לחיות איתו, אבל כרגע, מכיוון שהעבודה עדיין מתבצעת על השינויים שאנחנו רוצים להוביל, נלקחה החלטה שעושים העתק-הדבק לסדר גודל של כמה שפחות זמן. ולזה באתי בעקבות דרישת יושב-ראש הוועדה, באמת בשביל כבוד הוועדה וכבודכם, להסביר את זה. קודם כול להגיד שזה האילוץ שהגענו אליו, כי למעשה העבודה לא הושלמה.

מה כן? אני חושב שחשוב שתבינו למה התחייבנו. אני עושה את כל המאמצים מול הצוות המקצועי שלנו, ומי שמרכז את זה, זה איתמר גרוטו המשנה למנכ"ל וגמזו, שנצליח להגיע למה שרצינו ב-1 בספטמבר, להקדים כבר ליום ראשון בשבוע הבא. זו משימה שלא בטוח שנעמוד בה. אם נצליח, זה כמובן יבוא מקבינט הקורונה ומייד לפה לוועדה.

מה אני כן אומר? וזה לאור הנחייתו ובקשתו. שגם אם לא נספיק את כל המעטפת כולה, לפחות חלק שיעשה שכל ויסדיר את כל הוויכוחים בהתקהלויות, כמו שאמרת, מקום ככה ומקום אחרת, לפחות לעשות בזה סדר.

אל תפחד להגיד גם בית כנסת. תפסיקו לפחד.

א', זה לא רק בית כנסת, זה גם בית כנסת, אבל בית כנסת גם מוגבל היום.

דיברנו על בתי תפילה.

בתי תפילה, נכון. בראבו. אני לא מסתדר בלעדיך.

את הנושא הזה נסדיר, ואני גם יכול להגיד לכם בסופו של דבר שזה מאוד תלוי באיזה מצב תחלואה נהיה. מה הכוונה שלי? אם נהיה בתחלואה קשה ולא נצליח לרדת ועוד חס וחלילה תהיה עלייה, אנחנו יכולים להיות בתסריט מסוג של הגבלות קשות יותר, ואם נהיה בתחלואה אולי כמו שמקווים, R1 היה, ואולי קצת יורד – אני עוד לא בטוח, אני עוד לא יודע להגיד את זה – יכול להיות שנוכל ליישר קו לכולם בצורה קצת יותר חופשית. ולכן, לפחות מה שאני חושב שסוכם בשיח שלנו, וזו ההתחייבות שלנו, אנחנו עושים כל מאמץ כדי שכבר ביום ראשון הבא יהיה קבינט קורונה עם הרמזור בפנים, ואז זה יגיע לפה, וזה יהיה הכי מסודר שאפשר. אם לא נספיק להקדים ולייצר את הדבר הזה, נביא פתרון שיהיה בכפוף לתחלואה, שיעשה יישור קו בנושאים האחרים. זה מה שהיה חשוב לי לבוא ולהגיד לאור הסיכום.

מה מצב השולחנות העגולים שמדברים עליהם כל הזמן?

השולחנות העגולים כמעט הסתיימו. לדעתי היום שולחן עגול אחרון אולי, והדברים כבר לקראת הכנה וסגירה.

לא הבנתי מה מהות הדיון היום? אנחנו מאשרים?

לא היית בהתחלה.

מה שסוכם שהנושא של כל התקנות - - -

אני לא דן בתקנות.

הוא לא דן בהן. הוא מחכה שבוע, וננסה לראות שנביא לשבוע הבא.

בשבוע הבא יהיו תקנות, נדון בהן, נאשר מה שנשאר ולא נאשר מה שלא נאשר.

אבל הן נכנסות לתוקף.

הן נכנסות לתוקף.

ברור.

נו, אז מה?

מה ההבדל בין אלה למה שהיה בשבוע שעבר?

מה ההבדל בין ה-21 לשבעה ימים?

מה?

יש פה הארכה ל-21 יום ויש הארכה לשבעה ימים.

יש שתי הארכות. אנחנו מודעים לזה.

לא - - -

למי שלא היה בהתחלה, לגבי התקנות, יש שני סוגי תקנות, שני סטים של תקנות. האחד זה הגבלת פעילות, שעשו העתק-הדבק למצב הקיים. לא עשו כלום כמעט. זה אחד. אני לא רוצה לדון. הם מבחינתם רצו שאני אאשר את זה. למה לא?

למה לאשר?

השני, תקנות הפעילות במקומות עבודה, שגם שם הן דרמות גדולות. שם דווקא עשו עבודה טיפה יותר טובה.

אני מבחינתי לא רוצה לאשר כרגע שום דבר, וגם לפסול. מה אני אפסול עכשיו? את מה שלא עשו? לכן אני שומר על הזכות של הוועדה, ואני הולך לכנס ישיבה, או ביום ראשון או ביום שני, אני מעדיף ביום שני, נראה אם נוכל לעשות את זה בלוח-הזמנים - - -

יום שני, כי אני מניח שהקבינט יהיה ביום ראשון.

מתוך הנחה והטלפונים שהיו לי גם מסגן השר, עד יום ראשון. אז נבחן אותם מבחינתי. אז אני יכול לבוא ולהגיד: נאשר או לא נאשר. אני אומר לכם עוד פעם: אני בא לזה הכי ברור שבעולם. אני לא לעומתי נגד הממשלה ולא כלום. דברים עם היגיון יהיו, דברים בלי היגיון, אני אדאג עד כמה שאני יכול, שלא יהיו. לכן לשתי התקנות האלה אני לא מכנס דיון. אין לי מה לעשות דיון, כי אם אני אאשר אותן, אני לא אוכל בעוד חמישה-שישה ימים להחליט שאני לא רוצה חלק מהתקנות האלה, ואני רוצה לראות מה הממשלה תעשה עד יום ראשון.

מה שעכשיו עולה לדיון זו בקשת הממשלה להארכת תקש"ח האכיפה, חלק קטן שנותר ממנו, שלא עלה לחוק הגדול, שהוא פג הלילה, ואתמול קיבלנו דרישה להאריך אותו.

יפקע הלילה.

אבל הוא לא קשור לתקנות.

אדוני היושב-ראש הבין את הרוטינה?

את הרוטינה הבנתי. אם היית בנאום הפתיחה שלי, היית מבינה.

אני מתנצלת שלראשונה בהיסטוריה שלנו - -

זה נכון.

- - פספסתי את נאום הפתיחה. בדרך כלל אתה מפספס את שלי, כי אתה מגיע מאוחר.

את תמיד משלימה את זה אחר כך.

הרוטינה היא שאנחנו מקבלים דרישה, אנחנו נדרשים ומאשרים כמו ילדים טובים.

אדוני סגן השר, לא היית בדיונים קודמים. אין פה צדדים למתרס, כולם דואגים לבריאות הציבור, אבל אני לא מצליחה להבין את הדבר הזה שייכנס לתוקף. האם יש שינוי מהמצב שהיה?

מינורי. יש שינויים מינוריים.

מה הם השינויים המינוריים?

אני לא זוכר אפילו.

אני רוצה לדעת.

יש לך את גור, הוא יגיד לך הכול.

אתה יודע, אתה ישבת בקבינט הקורונה.

אני אגיד לך. אני אתמול עם החופש שלי עם הילדים ישבתי שעה בטלפון עם גור וניסינו לדלות את השינויים המינוריים. הם כל כך מינוריים שהיה קשה אפילו לדלות אותם. את רוצה, אפשר לדבר על זה.

אני רוצה.

נדמה לי שביטלו את המגבלה על בריכות הפעוטות, שהייתה מגבלה מיוחדת, ויישרו קו עם הבריכות הרגילות.

שינויים שפותחים את המשק או סוגרים את המשק?

אין פה שום אירוע משמעותי.

זהו, אין סגירות. זאת הנקודה. אין החמרות, יש כל מיני פשרות מפא"יניקות.

אין החמרות, גור?

אין דברים דרמטיים.

מה זה - - -

הוא יגיד לך הכול. אף אחד לא מסתיר. את עושה כאילו חקירה.

אני שואלת שאלה פשוטה.

אותי מעניין לא פחות ממך אם היו החמרות או לא. משרד הבריאות.

אני רוצה עוד דבר. אחד הדברים שניסינו למנוע בחוק הקורונה הגדול זה הזיג-זג הזה, שהיום מאשרים משהו ומחר נבטל אותו.

בגלל זה אין זיג-זג.

עכשיו אין זיג-זג. אתה חושב שאם תהיה בעיה זה ימנע מאיתנו לא לאשר את זה?

לא הבנתי את השאלה.

האישור עכשיו הולך להיות בדיעבד.

אין אישור עכשיו. לא.

שבוע הבא זה יהיה בדיעבד.

מה שיקרה בשבוע הבא.

אתה מבין שאם יהיה משהו שלא נראה לנו, אנחנו נשנה אותו?

זו הסמכות שלכם.

רגע. זה הזיג-זג.

נכון.

את זה רצינו למנוע.

רצית שתהיה ביקורת פרלמנטרית.

באמת, טוב שבאתי, כי בלעדיי לא צריך ביקורת פרלמנטרית...

עכשיו את אומרת שזה זיג-זג. פגעת בי.

רק לחדד. בגלל שזה תקנות, הוועדה יכולה לאשר או לאשר חלקית, היא לא יכולה להגיד שבמקום 20 יהיה כתוב 30. היא יכולה להוריד מרכיבים מסוימים.

אם אתה לא מאשר, זה מחייב את הממשלה לעשות חושבים.

מקסימום ידיחו אותי מהוועדה. ידיחו אותי. אז מה? אשראי שנתפסתי על דברי תורה.

תודה.

מה תודה? עוד לא שאלתי את השאלה.

חשבתי שסיימת. אני צריך ללכת.

בהתנהלות להבא אנחנו רוצים להשתמש בזכותנו ב-24 השעות, אז תתארגנו בהתאם.

היא כמובן ניתנת לכם, זה מה שהיה. הגשנו אתמול, זה לא נכנס לתוקף.

קארין, עם כל הכבוד, את מדברת איתו והפכת אותי לאיזה רהיט פה. תקשיבי רגע.

אני לא יכולה להוציא מילה מהפה.

את מוציאה המון מילים ומצוינות.

אבל אתה נעלב.

אבל רגע. הם מבחינתם שלחו לנו סטים. קיבלתי מכתבים מצחי ברוורמן מזכיר הממשלה "נא אישורכם". אני לא רציתי להביא. גם את זה לא רציתי להביא.

אני חוזרת לזכות - - -

זהו. עכשיו זה נשמע הרבה יותר טוב. תתחילי מחדש.

זהו שלא. סיימתי.

את אומרת כאילו אם ירשו לנו או לא ירשו לנו. את שואלת שאלה אחת - - -

אני מדברת על התנהלות.

מבחינתם לא היה אכפת להם שנתכנס ונאשר או לא נאשר.

זה בדיוק העניין.

אני חושב שלא היה נכון לעשות את זה.

מה זה "לא היה אכפת"? זה לא נכון. עשינו איתך שיחות. אני לא אדבר עם כל חבר ועדה.

זה נכון.

אני אדבר עם יושב-ראש הוועדה, אני אציג לו את העמדה.

הם מבחינתם לא ביקשו ממני כלום.

לפני שהגענו לקבינט הקורונה אמרנו לו שזה הכיוון, לשם הולכים.

לפני הקבינט חשבתי שכן יהיה - - -

הגענו להסדר הזה שהגענו.

אני ציפיתי לפשרות, אני ציפיתי לראייה יותר גדולה. אמרתי את כל זה. קארין, אמרתי.

לא יכולנו. אמרתי לו.

יעקב, עזוב את הסיפור של שבוע הבא. מה היה מונע לקחת את ההארכה הזאת ולהביא אותה בשבוע שעבר? זה הכי טריוויאלי ביומיום של עבודת הממשלה.

אין לי תשובה לזה.

אני לא מדבר על העבודה של סגן השר. זה תהליך.

אין לי תשובה.

כל הזמן בוועדה הזאת הדברים נוחתים כאילו הסורים על הגדרות. אם זה פג תוקף, תביאו את זה.

אמרנו. דיברנו על זה. ידידיי, אני לא רציתי להביא את זה היום, ממש לא רציתי, רק על הפרינציפ הזה.

קודם כול, אני מסכים איתך. דבר שני, צריך רק להבין את המגבלות הנורמליות לאירוע. יש לנו שבועיים לתקנות. תבין שבשבועיים האלה, שבכל פעם צריך לחדש אותן, אתה אומר: שבוע קודם תבוא ותגיד לי, אז אתה אומר לי: שבוע, ובשבוע הזה אני צריך גם לראות אם אני רוצה לשנות - - -

לא. אבל זה לא - - -

זאת האמת.

מה שהוא מדבר, הוא מדבר על הארכה.

יש דברים שאתה צודק. אני דיברתי על כל התקנות של אתמול.

בואו נשמע את משרד הבריאות.

תודה רבה.

אנחנו נשחרר אותך ונשמע את הפקידים בעניין הזה. אם אפשר, מיכל, אם את רוצה לספר על השינויים המינוריים. אני כבר לא יודע אם לקרוא להם אפילו מינוריים.

השאלה למה יושב-ראש הוועדה רוצה שאני אתייחס. מה שכרגע מצוי על סדר-היום בוועדה הזאת זו בקשת הארכה, ואני אשמח להתייחס אליה.

הממשלה העבירה אתמול לכנסת שני סטים של תקנות, כמו שהוזכר קודם. לכנסת יש 24 שעות, לא צריך לחזור על זה, לפי החוק, לאשר או לא לאשר או לאשר באופן חלקי. ואני מבינה ששני הסטים של התקנות שהועברו לא עומדים כרגע לדיון. אם תרצו, אני אוכל להתייחס.

לא, לא. הם לא עומדים לדיון. אנחנו כן מבקשים לשמוע סקירה שלכם, זו הייתה הבקשה של חברי הוועדה.

אני כבר קיבלתי משליח הממשלה, זה שעובד בשביל הממשלה שעות נוספות, ד"ר בליי, ניצן ואחרים ואחרות – קיבלתי את הסקירה אתמול. חברי הכנסת לא אוהבים את החלק הזה בעניין וגם אני לא אוהב את העניין הזה שזה היה צריך לנחות לנו אתמול בלילה. אני לא מצליח להבין את זה. תאמיני לי, אני לא רוצה להביך אותך ולשאול אותך את השאלות האלה, וגם לא רוצה תשובות על זה, אותך או את משרדי הממשלה האחרים, אני לא יודע, מי שאחראי על זה. זה דבר שבאמת לא מקובל.

אני אומר עוד פעם, אנחנו נעשה דיון. אני עוד לא יודע את היום, אנחנו נקבע את היום לפי לוח-הזמנים של האישורים. אם לא יהיה שינוי ולא נתחיל לראות תקנות שהן מובנות, בנויות, עם הסתכלות, ולא כל מיני דברים מאחורי הקלעים שמאשרים לאלה, אבל אפשר יהיה לאשר ומנכ"ל משרד הבריאות יכול לא לאשר או כן לאשר, ויכול פה ויכול שם. אנחנו לא מתכוונים לעבור על זה ככה לסדר-היום. היום לא הייתה שום סיבה לעשות דיון, לא על התקנות האלה, ואולי גם לא על התקנות האחרות שהיו יותר טובות. זה מבחינת נושא העבודה. ולכן נישאר בנושא שעליו התכנסנו. צריך לקרוא את הבקשה?

אולי שיסבירו, שיקריאו.

בבקשה, תבקשו מה שאתם רוצים לבקש.

החוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020 – החוק האורך במסגרת חוק סמכויות מיוחדות שהוועדה אישרה לאחרונה. הוועדה האריכה את תוקפו של החוק עד ליום 10 באוגוסט. למעשה החוק שהזכרתי קודם פוקע היום בחצות, עם אפשרות לוועדה להמליץ לכנסת, והכנסת היא זו שמוסמכת להאריך את תוקפו של החוק ב-21 ימים נוספים.

כרגע אנחנו באים לוועדה. הממשלה העבירה לוועדה בקשה להאריך את תוקפו של החוק ב-21 ימים, לא באופן מלא, אלא את חלקו, ואני אסביר. החלקים שאנחנו מבקשים להאריך, אנחנו למעשה מבקשים להאריך את כל החוק למעט תקנות שעת חירום, פסקה (3) ו-(2), שמובאות בתוספת לחוק.

תקנה 1(3) עוסקת בחובת מחזיק או מפעיל של מקום פתוח לציבור לקיים את ההוראות בנוגע לעטיית מסכה, ותקנה (2), שגם אותה אנחנו לא מבקשים להאריך, עוסקת בפיזור התקהלות או התכנסות.

הסיבה שאנחנו לא מבקשים להאריך את שתי ההוראות הספציפיות הללו, וזה גם מתקשר לשאלה שקודם נשאלנו מדוע הגענו רק היום, מכיוון ששתי ההוראות הספציפיות הללו מופיעות בתקנות שהממשלה הגישה - - -

אחת מהן נמצאת בתקנות ואחת בחוק.

ההתקהלות היא בחוק הסמכויות.

ההתקהלות היא בחוק, אבל ההוראות הספציפיות של ההתקהלות מוסדרות בתקנות. וגם החובה, שהזכרתי קודם, שהיום מוסדרת בסעיף 1, פסקה (3) לחוק, מוסדרת גם בתקנות שהגשנו לאישור הוועדה אתמול וייכנסו לתוקף בתוך 24 שעות, דהיינו היום. לכן אין צורך בהארכה של שתי ההוראות האלה יחד עם ההוראות העונשיות שלהן שמפורטות בתוספת.

מה כן מאריכים? איזה חלק כן מאריכים?

עכשיו אני אסביר מה אנחנו כן מאריכים. מה שאנחנו מבקשים להאריך אלה הוראות שמוסדרות, החובות עצמן מוסדרות בצו בידוד בית, והן יישארו שם, ואנחנו מבקשים להאריך את הוראות האכיפה שלהן, זאת אומרת, גם את עצם הקביעה שלהן כעבירות, את ההוראות בנוגע לקנס המינהלי ואת סמכויות האכיפה שנלוות אליהן.

למה זה צריך להישאר בסמכויות של פקודת העם?

זה צריך להישאר בסמכויות של פקודת בריאות העם כי יש סמכות לקבוע אותן לפי פקודת בריאות העם. אנחנו מדברים על ההוראות שנוגעות לחובת - - -

יש גם סמכות לחוקק אותן בחוק.

נכון. אנחנו מדברים על הוראות לחובת בידוד בית וחובת עטיית מסכה.

זה לא רק החובה, זה גם החובה וגם הקנסות שהם מכניסים.

הקנסות מוסדרים כרגע בתקש"ח אכיפה, ואנחנו נסדיר אותם במסגרת תיקון שאנחנו מקווים מאוד שהתזכיר שלו יופץ עוד היום לפקודת בריאות העם. כל הנושא הזה יוסדר במסגרת פקודת בריאות העם ולא במסגרת חוק המסגרת.

מה פירוש תיקון לפקודת בריאות העם? זו חקיקה חדשה?

נכון. פקודת בריאות העם היא כמובן לא חקיקה חדשה, אבל אנחנו נוסיף לשם שני הסדרים חדשים שיסדירו בדיוק את מה שכרגע מוסדר בתקנות שעת חירום בנושא אכיפה. את האכיפה של ההוראות האלה נסדיר בתיקון לפקודת בריאות העם.

אנחנו מדברים על חובת בידוד בית, חובת דיווח על בידוד, חובת עטיית מסכה. אתם מבקשים 21 ימים, ואולי גם לחדד שאתם מבקשים שבעה ימים על הפרת הוראות ביחס לבידוד בית מטעם המדינה. זה המלוניות?

זה המלוניות שממילא בתוקף עד ה-17.

ממילא בתוקף עד 17 באוגוסט.

אנחנו מקווים לסיים את הדיון על הצעת החוק לפני שזה יפקע.

אלא אם כן ימטירו עלינו עוד גשם של ניירות ברגע האחרון ויסבירו לנו שזה היה מוכרח להיות ברגע האחרון.

כנראה יהיה גשם של ניירות.

אפרופו גשם של ניירות, כל הזמן אני שולח את אנשי הוועדה לבילוש במשרדי הוועדה מה מחכה לנו.

אין צורך בעבודת בילוש.

אם אין צורך בבילוש, אני רוצה להפוך את זה למשהו יותר מסודר. אני מבקש לקבל אחת לשבוע, בסוף השבוע לקראת השבוע או השבועיים הבאים, איזה דברים נמצאים במערכת. אני צריך לתכנן לעצמי גם סדר-יום של הוועדה. יש לי עוד נושאים חוץ מהלוך וחזור מהמנדט הבריטי חזרה אלינו וחוזר חלילה. יש לי עוד דברים לעשות, מה לעשות, בכל זאת נבחרנו לכנסת הזאת לפני שהיה קורונה. אני מבקש לדעת שיצא נייר, ששני המובילים שלו זה משרד הבריאות ומשרד המשפטים לדעתי. נכון, הם המובילים של העניין? אתם יודעים להוציא מסמך משותף, יש לכם הרבה שעות ביחד. עוד פעם, את לא צריכה להתחייב, אבל צפוי זה, צפוי זה, איזה דברים, כדי שנדע גם לתכנן את עצמנו ולשאול את השאלות. את יודעת מה, גם לפנות לממשלה קודם ולהגיד: תקבלו את ההחלטות שבוע קודם, לפני שאתם באים אלינו בדקה ה-90.

זה לא היה צריך לבוא אלינו היום. זו השפלה של הוועדה, לא פחות מזה. השפלה של הוועדה. רק מה, רוצים שאני אקח על הכתפיים שלי. אני אחפש משהו יותר קל על הכתפיים שלי ואז אני אקח אותו. אני מבקש שיצא כל סוף שבוע. כל עוד שההכרזה על מצב חירום קיימת, יהיה מסמך כזה, כל עוד יש דברים בצנרת. ברגע שניפרד בידידות ונחזור לעבודה רגילה, לא צריך שום דיווח על שום דבר, אנחנו נסתדר ככה.

תקריאו את בקשת הממשלה.

מיכל, בבקשה.

א. בהתאם לסעיף 1(ב) לחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעות חירום (נגיף קורונה החדש – אכיפה), תש״ף–2020 (להלן – החוק), לבקש מהכנסת להאריך את תקופת ההארכה שבסעיף 1(א) לחוק, לתקופה אחת נוספת של 21 ימים, עד ליום י״א באלול התש״ף (31 באוגוסט 2020), לעניין החוק כולו, למעט תקנות שעת חירום 1(3) ו-(2) המובאות בתוספת לחוק, ופרטים (2א), (3), (4), (6) עד (8יב) ו-(10) בטבלה שבתוספת לתקנות האמורות. ולעניין פרט (9) לטבלה שבתוספת לתקנות – להאריך לתקופה של 7 ימים עד ליום כ״ז באב התש״ף (17 באוגוסט 2020).

ב. בהתאם לסעיף 1(ב) לחוק, לבקש מוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להמליץ לכנסת לקבל החלטה כאמור בסעיף א' לעיל.

אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים. פה אחד תרתי משמע להמליץ לכנסת להאריך את תוקפן של התקש"חים האלה.

את החוק, בהתאם לבקשת הממשלה.

בהתאם לבקשת הממשלה, כפי שנקרא קודם. אנחנו מאשרים את זה תחת מחאה, אבל מאשרים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:57.