פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת החוץ והביטחון
10/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020), שעה 9:30
סדר היום
הופעת שר הביטחון במליאת הוועדה
נכחו
חברי הוועדה: צבי האוזר – היו"ר
אוריאל בוסו
רם בן ברק
אורנה ברביבאי
איתן גינזבורג
עוזי דיין
ניצן הורוביץ
מיקי חיימוביץ'
משה יעלון
מיכאל מלכיאלי
יואב סגלוביץ'
גדעון סער
שלמה קרעי
אלעזר שטרן
אילת שקד
מוזמנים
שר הביטחון בנימין גנץ
תא"ל יקי דולף - מזכ"צ שר הביטחון

תא"ל עודד בסיוק - רח"ט תכנון, אג"ת, צה"ל

תא"ל דרור שלום - רח"ט מחקר, אמ"ן, צה"ל

אל"מ ניר ינאי - רח"ט אסטרטגיה, אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, צה"ל
ייעוץ משפטי
מירי פרנקל-שור
מנהל הוועדה
שמואל לטקו
ראש תחום בכירה (לביטחון)
דפנה סידס כהן
ראש תחום פיקוח תקציב הביטחון
יוני בן הרוש
ראש תחום ביטחון
דורון אסף
ראש תחום מודיעין
שגיא חן
רישום פרלמנטרי
ירון קוונשטוק



הופעת שר הביטחון במליאת הוועדה
היו"ר צבי האוזר
בוקר טוב לכולם. ראשית, אני מכריז על החלק הזה כישיבה פתוחה. לאחר שנשמע את דברי שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, אנחנו נסגור את הישיבה ונמשיך אותה במתכונת מסווגת. אדוני שר הביטחון וראש הממשלה החלופי חבר הכנסת בני גנץ, ראשית אני מקדם אותך בברכה, עם הופעתך הראשונה בתפקיד הזה – היית כאן בתפקידים קודמים – בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אני רוצה לציין שזו הופעתו הראשונה של שר ביטחון בפני הוועדה מאז נובמבר 2018, למעלה מ-20 חודש לא היה כאן שר ביטחון.

בשלושה חודשים האחרונים, מאז הופקדה בידי האחריות לעמוד בראש ועדה זו, למדתי שגם אתגרי הביטחון, ואולי בראש ובראשונה אתגרי הביטחון, מחייבים בעת הזו יציבות פוליטית ואחדות. בעוד אנו היינו עסוקים בשלושה סבבי בחירות, הייתי מגדיר את זה אפילו עקובים מדם, ובמשבר כלכלי ובריאותי של הקורונה, איראן וגרורותיה – החיזבאללה, החמאס – לא נכנסו לשנת חורף. אויבינו משוועים לחוסר יציבות, חמינאי מייחל לעוד סבב בחירות, נסראללה מייחל ללבנוניזציה ישראלית. אם לא נתעשת מיד, ניתן להם את כל מבוקשם על מגש של כסף.

חבריי חברי הכנסת, אתגרי המוכנות של צה"ל הולכים וגדלים. בניין הכוח הישראלי אינו יכול להתבסס במידה הנחוצה וההכרחית כאשר אין בישראל יציבות פוליטית ויציבות כלכלית. אין לנו אופציה לפזר את הכנסת ולשקוע במערכת בחירות רביעית. תקציב הביטחון האחרון הוצב הלכה למעשה לפני כמעט שלוש שנים. זהו מצב בלתי נסבל, הייתי מגדיר זאת כך. זו פגיעה אמיתית בביטחון הלאומי במובן הבסיסי ביותר.

אדוני שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, הטכנולוגיה ואתגרי הביטחון מולם אנו מתמודדים משתנים בקצב שאינו מאפשר לנו להידרש לתקציב ביטחון של פעם בשלוש שנים כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית כרונית. זוהי אזעקת אמת. אלה מחירים שחוסנה של ישראל אינו יכול להם. אני אומר זאת כאן בתוקף תפקידי כמתריע לאומי, שזה אחד מהתפקידים המופקדים בידיה של ועדה זו.

אדוני שר, מיניתם לאחרונה פרויקטור לקורונה והקמתם מפקדה לקורונה. אני מבקש ממך ומראש הממשלה, לנוכח הערכת המצב שנשמע כאן היום, הערכת המצב הביטחונית, למנות פרויקטור ליציבות, מפקדת ודאות. אלה הם אדני הביטחון הלאומי במובן הרחב בתקופה הזו.

אדוני השר, אני מברך אותך על נכונותך לתמוך בהצעת החוק שלי לדחיית מועד פיזורה של הכנסת, ואני מברך אותך שוב עם הופעתך בפני הוועדה, ואני תקווה כי ועדה זו תזכה לארח אותך עוד מספר פעמים רבות בכנסת הנוכחית. תודה רבה. אדוני השר.
שר הביטחון בנימין גנץ
תודה לך, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חברי חבר הכנסת צביקה האוזר. שלום חברים, בוקר טוב, אין ספק שהמציאות המזרח-תיכונית, במובן הרחב ביותר של המילה, היא מציאות שמתערערת, חוסר הוודאות וחוסר היציבות מלווה אותה מזה כעשור. בפרידתי מוועדת החוץ והביטחון כרמטכ"ל השבתי לחבר הכנסת מופז, שקינא בי על כך שעבדתי עם ראש ממשלה אחד, והסברתי לו שהתמודדתי מול שלושה נשיאי מצרים מתחלפים באותו הזמן. אומנם, במצרים יש נשיא ואנחנו מאחלים לה יציבות, היא ידיה חשובה של מדינת ישראל, אבל אנחנו רואים את אתגרי הביטחון שנמצא שמה: המנהיגים שקרובים לנו נשארו, ובתוך המערכת מתרחשת אי ודאות ואי יציבות מתמשכת.

יש כאן אינטרסים של המעצמות השונות, ומדינת ישראל צריכה להקפיד על שני הדברים: אחד, לקיים קשר ככל האפשר עם מדינות האזור, עם מעצמות העולם בהקשר הזה; ולא פחות חשוב מכך ואולי יותר חשוב מכך, להבטיח שבעידן כזה של אי יציבות, אנחנו לא מסתחררים עם המערכת האזורית, אלא אנחנו נשארים יציבים, מאוחדים וחסונים ככל שרק ניתן, וצביקה נגע בדברים האלה בצורה רחבה.

אנחנו חייבים לפעול, ביחד עם מדינת העולם, להמשיך ולפגוע באיראן ולהשפיע על מה שקורה מאיראן. איראן ממשיכה לחתור לגרעין, איראן ממשיכה לערער את המציאות באזור, יש לה את אלפי שלוחיה, שפועלים מסוריה ומלבנון ומתימן ובארצות אפריקה, יש לה תאים באירופה ובמקומות נוספים בעולם. אנחנו לא יכולים ולא צריכים להתעלם מהעניין הזה. אנחנו לא צריכים להתעלם מהמאמץ שלה להמשיך את פעילות הגרעין ומהמאמץ שלה להמשיך ולתמוך את הפעילות השלילית ברחבי המזרח-תיכון.

ולכן הלחץ הזה על המשך הלחץ על איראן והמשך האמברגו הוא כמובן דבר מאוד חשוב. איראן מעוניינת לפתוח סניף טרור בסוריה, ואנחנו צריכים למנוע ממנה את הסניף הנוסף הזה ככל שרק ניתן. ואנחנו פועלים בסוריה ובכלל בכל מיני מקומות באזור הזה כל הזמן ובכל מיני שיטות, כך נכון להמשיך.

צריך להזכיר, שיש לנו יריבים מרים ונחושים באזור הזה. כך עם ארגוני הטרור בכלל, כך גם נסראללה מלבנון. אבל צריך להגיד, שבעוד נסראללה הוא האויב הגדול ביותר שלנו מצפון, הוא הבעיה הגדולה ביותר של לבנון בלבנון. ואנחנו רואים לצערנו איזה אסון קרה בלבנון כתוצאה מהפיצוץ הזה. מדינת ישראל הציעה בכנות עזרה מכל סוג שהוא.

שוו בנפשכם שהדבר הזה משוכפל כתוצאה מהחזקת אמצעי לחימה של חיזבאללה בתוך כל הכפרים והעיירות הלבנוניים. זה מה שקורה שם. אני אומר לכם שבלבנון יש בתים שיש להם חדר אורחים וחדר טילים באותו בית. וכשהטיל הזה יתפוצץ, כי ניאלץ ללכת אחריו או יתפוצץ מעצמו, חדר האורחים לא יישאר שלם. והחברה האזרחית בלבנון תשלם מחירים קשים.

ואני שב ומזכיר את הבעיה הגדולה שאנחנו ניצבים בפניה כמדינת ישראל וכמערכת ביטחונית, בכך שאנחנו פועלים מול אויבים שמחזיקים את האמל"ח שלהם ומחזיקים את הפעילות שלהם בכוונת מתכוון בתוך סביבה אזרחית בנויה וצפופה. וכשלנו לא תהיה ברירה אלא להילחם באזורים האלו, כמו שכבר היה בעבר, לדבר הזה עלולה להיות משמעות קשה.

אנחנו מסתכלים דרומה, יש לנו אפס אינטרסים ברצועת עזה, להוציא שקט וביטחון מוחלט. אנחנו לא מקבלים ירי רקטות משם, אנחנו גם לא מקבלים בלונים או כל פעילות אחרת. אנחנו נפעל ככל שצריך. אנחנו נשמח לראות את עזה מתבססת ופורחת, אנחנו נשמח לראות יחסי שכנות טובים, אנחנו נשמח לראות פועלים יוצאים מרצועת עזה. כל זה יכול לקרות בתנאי אחד, שהבנים חוזרים הביתה. וכשאנחנו נוכל לקדם את השבת הבנים, אני בטוח שגם ברצועת עזה אפשר יהיה לפתח את זה למקומות יותר שפויים מבחינה אנושית, וכך יקרה. הנושא הזה יוצג בקצרה על ידי רח"ט מחקר ורמ"ח אסטרטגי בתוך הסקירות עצמן בצורה טיפה יותר סדורה.

הנקודה השנייה היא צה"ל ועתידו. אני חזרתי למערכת הביטחון כחלוף חמש שנים, פגשתי מערכת ביטחון איכותית מאוד, משרד ביטחון יציב מאוד, מסודר מאוד, פעיל מאוד. ומצאתי את צה"ל דרוך, משימתי ומוכן, כשבראשו עומד רמטכ"ל מצוין, מהטובים שראיתי. איש בעל חזון, בעל הבנה, בעל יכולת לתרגם את ההבנה ואת החזון לרתימת המערכת כולה ללכת קדימה. אנחנו צריכים להבטיח שלצה"ל תהיה ודאות ואנחנו צריכים לדרוש מצה"ל גמישות. הוודאות הזו תאפשר לו לפתח את המערכת שלו בצורה טובה, והמיומנות שלו תאפשר לו לפעול בצורה גמישה. ושני הדברים האלה צריכים ללכת ביחד.

ולכן אנחנו צריכים לאפשר לו תר"ש תנופה, שגם הוא יוצג פה בהמשך התוכנית, תר"ש שאני אישרתי אותו כשר ביטחון, אחרי שעות ארוכות ומספר מפגשים ולא בחטף. אישרתי את התוכנית הזאת, עם הדגשים שלי בעניין הזה. אני מקווה שהמציאות הפוליטית תאפשר לנו להביא את זה לדיונים סדורים בקבינט ולתקצוב בהיקף שנחשוב שמדינת ישראל יכולה לאפשר לעצמה. צה"ל ערוך במדרגות יישום שונות, וחשוב מאוד לאפשר את היציבות הזאת.

אני אומר לכם כרמטכ"ל שהגיש שלוש תוכניות, שכולן התקבלו ואף לא אחת תוקצבה, שזה חוסר יעילות נפשע. וברגע שיש למערכת תקציב יציב, אפרופו תקציבים של 2020 ו-2021, ברגע שיש לה תקציב יציב היא מסוגלת להיות יעילה בתפקוד שלה, היא מסוגלת למצות את המשאבים שלה בצורה טובה בתוך עצמה, בשיתוף עם התעשיות הביטחוניות, וגם בהיבטים שקשורים ביחסי מערכת הביטחון והאנשים שלה בחוץ.

ראיתי מערכות לחימה מתקדמות ביותר, ראיתי יכולת מודיעיניות מתקדמות ביותר, ראיתי יכולות טכנולוגיות מרשימות ביותר. והדבר שמצאתי אותו הכי טוב, ובעיניי נשאר הכי חשוב, זה רמה אנושית פנטסטית בתוך המערכת. אין כמו המשאב האנושי בצה"ל. לא משנה איזה תר"ש יהיה לו, לא משנה כמה כסף יהיה לו, אם יהיו לו אנשים טובים הוא ידע לעשות את הכול. מי שעושה את הקסמים המודיעיניים האלה, מי שעושה את הקסמים הטכנולוגיים האלה, מי שמתרוצץ בין בתים של זקנים לבתים של זקנים זה יכול להיות טייסים מהקצה האחד וטבחים ואפסנאים מהקצה השני. כולם חשובים בה במידה, כולם שייכים למערכת, את כולם אנחנו צריכים לגבות ולהמשיך לחזק. ואני מקווה שנמצא את הדרך לעשות את העניין הזה.

צריך להסתכל על המשרתים בצה"ל ועל המציאות בחברה הישראלית בעיניים פקוחות, ולהבין שאנחנו חייבים לעשות שינוי במודל השירות שלנו. האופן שבו שירתנו את מדינת ישראל באמצעות צה"ל ב-72 שנה האחרונות היה נכון לכל התקופה ההיסטורית הזאת, הוא איננו מתאים עוד לשנים שיבואו קדימה. בפועל כשמסתכלים על היקף המשרתים מקרב האוכלוסייה הישראלית בכללותה מכלל מרכיבי החברה, אנחנו מגיעים לספרה באזור ה-50%. הדבר הזה איננו קביל עוד.

ואנחנו חייבים ללכת לרפורמה מקיפה, שתשלב שלושה דברים בו זמנית: היא תטפל בקיצור השירות באופן שיתמודד במשך הזמן של השנתיים-שלוש הקרובות בבור גדול שיש לצה"ל מבחינת המצב הדמוגרפי של מתגייסי החברה הישראלית; היא צריכה לטפל בחוק הגיוס, כפי שמתחייב מהתחייבות המערכת לבג"ץ; והיא צריכה לפעול לרפורמה במבנה השירות במדינת ישראל, משירות צבאי per se לשירות העם והמדינה.

צה"ל היה וייוותר הראשון והחשוב מכל המרכיבים האחרים. לצידו צריך לפתח שירות ביטחוני אלטרנטיבי: משטרת ישראל, שב"ס, כבאות, הצלה וכל המוסדות הביטחוניים ומוסדות החירום האחרים. לצידם אפשר לפתח את זה במערכת השירות הלאומי, מערכת הסיוע הקהילתית, ואנחנו צריכים לעשות את הרפורמה הזאת. אני הקמתי צוות מקצועי, שנשען על עבודות של עמותות שונות, "פנימה" ואחרות, על הצעות שחברי גבי אשכנזי ביסס בזמנו, ונמשיך לפתח את זה ברמה המקצועית במשרד הביטחון.

אני מקווה שנוכל להעביר את חוק הגיוס, כפי שכבר הגענו עליו להסכמות עם מרבית החברים. כמובן שאם לא תהיה יציבות ולא תהיה כנסת ולא תהיה ממשלה גם לא יהיה חוק גיוס. וחבל לפספס את ההזדמנות הזאת שמונחת פה לפנינו, ואני מקווה שנוכל להתקדם ולהיערך. כשם שנתנו מענה ל-70 שנה האחרונות, כך נדע לתת מענה גם ל-70 שנה הקרובות.

אתמול התחילה לפעול מפקדת הקורונה שהקמנו שבוע לפני כן. היא תלך ותצבור את הקצב שלה בצורה מסודרת במהלך השבועות הקרובים, ותגיע ל-capacity הרבה יותר רחב במהלך ממה שהיא עושה. שמנו שם מפקד מאוד מוכשר שהיה רח"ט לוגיסטיקה; שמנו מבנה ארגוני שנציג לכם אותו בהמשך הדרך, באופן שיודעים לטפל במאמץ הבידוד, במאמץ התחקור, במאמץ הדיגום, וכמובן בכל מה שאנחנו עושים עם מערכת הביטחון, צה"ל ופיקוד העורף בתמיכה באוכלוסייה האזרחית בכלל, ובדגש לערים אדומות או כתומות בפרט. אנחנו עושים מאמצים גדולים בערים כתומות, בשביל שלא תגענה למצב של ערים אדומות, ואנחנו נותנים סיוע רחב בערים אדומות על מנת להתמודד עם הקושי הרב שקשור בעניין הזה.

ביקרתי אתמול בחברת MyHeritage, שנענתה גם להנחיית משרד הבריאות, והוא הרגולטור והוא הקובע הרפואי, בשביל להגדיל את כמות הבדיקות. ואני רואה את הקשר הצפוף בין מערכת הביטחון, מינהל הרכש וחברות שונות. פתחנו מכרזים נוספים בצפון הארץ, אגב בכל צפון הארץ, על מנת להגיע למצב שבו אפשר להגדיל את כמות הבדיקות ולהתמודד עם המחלה הזאת בתקופה הקרובה.

אנחנו כמובן נציג את הדברים בצורה מסודרת בתוך הסקירה עצמה. אני ארחיב ברשותכם בסקירה שאני אתן אחר כך. בפתח הדברים אני מבקש להודות לך, צביקה, ולכל החברים כאן. אני מתכוון שמערכת הביטחון תשתף פעולה באופן מלא עם ועדת החוץ והביטחון. אני יודע שגם ביקרתם בתוך המערכת כמובן, ואתם מוזמנים כל אימת שתרצו בכך. תפקידכם להיות שותפים בייצוב, תפקידכם לפקח, תפקידנו לדווח, וכך נעשה. תודה רבה לכם.
היו"ר צבי האוזר
תודה רבה. זהו, אני מודה לתקשורת ולאורחים, אני רוצה לסגור את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:50.

קוד המקור של הנתונים