פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



41
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 39
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020), שעה 9:47

היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
סמי אבו שחאדה
ווליד טאהא
יוסף טייב
מאיר כהן
עופר כסיף
אורלי פרומן
תהלה פרידמן
מיכל קוטלר וונש
קטי קטרין שטרית

אוריאל בוסו
יוסף ג'בארין
אימאן ח'טיב יאסין
יוראי להב הרצנו
סונדוס סאלח
יבגני סובה
אופיר סופר

שר החינוך יואב גלנט
עמית אדרי - מנכ"ל משרד החינוך

גילה נגר - המשנה למנכ"ל משרד החינוך

אילת מלקמן - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד החינוך

שוש נחום - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

מיכל טביביאן מזרחי - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר, תכנון, משרד החינוך

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כ"א בהוראה, משרד החינוך

עופר רימון - סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

אריה מור - סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר, חירום, ביטחון, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

ד"ר מירי שליסל - יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

עינב לוק - מנהלת אגף בכיר, שפ"י, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל אגף בכיר, חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך

איה חיראדין - מנהלת אגף חינוך במגזר הדרוזי, משרד החינוך

רם זהבי - מנהל מחוז דרום, משרד החינוך

זאב אלדר - מנהל תחום פיתוח פדגוגי, מינהל עו"ה, משרד החינוך

ורד רוטפוגל - מנהלת שירות (תוכניות טיפול במשפחה וילד), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

תהילה פריצקי - עו"ס, מנהלת תחום פ"א (חוץ ביתי, השכלה, חינוך והכשרה), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורית וקנין שילה - ממונה חניכות ונוער, אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אסף שירמן
אפרת אפללו
–
-
מנהל תחום, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
משרד הבריאות

עמית שפייזמן - ראש אגף משטרה, את"ב, המשרד לביטחון פנים

אדווה מובסלי - רכזת בכירה, תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - מנהל תחום תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אילן שניאור - ראש תחום הנחיה מבצעית, אג"ם, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ליליאן סגס - רמ"ד מוסדות חינוך, משטרה, המשרד לביטחון לאומי

רחלי ביתן - מ"מ רמ"ד משקים, אג"מ, המשרד לביטחון לאומי

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

ערן דורון - יו"ר מועצה אזורית נגב ויו"ר ועדת החינוך, מרכז השלטון המקומי

רינת חכים - ראש תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות

איתן עטיה - מנכ"ל פורום ה-15

יפה בן דוד - מזכ"לית הסתדרות המורים

ד"ר שרף חסאן - יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

ורד וינדמן - עו"ד, מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד

כרמית פולק כהן - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

מירום שיף - יו"ר הנהגת ההורים הארצית

זאב גולדבלט - מנכ"ל הנהגת ההורים הארצית

אריק קפלן - יו"ר מחוז ירושלים וסגן ארצי, ארגון ההורים הארצי

אורית גור כהן - יו"ר מנהיגים, ארגון מנהלי בתי הספר

מנשה לוי - יו"ר התאגדות המנהלים, ארגון מנהלי בתי הספר

חנן דגן - מנכ"ל ארגוני גני הילדים

דיאנה בארון - עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט

נועה בן שאולן - עו"ד, ייעוץ משפטי, אקי"ם

אביבית ברקאי אהרונוף - עו"ד, בזכות

ד"ר יצחק קליין - ראש המחלקה למחקרי מדיניות, פורום קהלת

אברום תומר - יו"ר הדור הבא, הורים למען בחירה בחינוך

גבריאל אסולין - אגודת מדריכי הטיולים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א

שלום חברי הכנסת, אני מתנצל על העיכוב. אני מתנצל גם בפני מי שב-זום. יש כאן עניין טכני שצריך להיסגר.

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב לשר החינוך יואב גלנט, בוקר טוב עמית אדרי, מנכ"ל משרד החינוך, בוקר טוב לכל חברי הכנסת הנכבדים שמכבדים אותנו בנוכחותם, בוקר טוב לכל מי שאתנו ב-זום. אנחנו מתנצלים על העיכוב, אבל אתגרי הקורונה יש גם נהלים שהכנסת צריכה לעמוד בהם ואני שמח שפתרנו אותם והם מאחורינו.

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א.

אני אומר כמה אמירות כלליות על המצב ועל עוד כמה הקשרים לקראת פתיחת השנה ולאחר מכן שר החינוך יפתח וכמובן שאחר כך מאוד חשוב לנו, לחברי הכנסת, שהמשרד יוכל הציג את המתווה ואת האתגרים שעומדים לפניו. רק אחר כך נפנה שאלות כי אחרת לא נצליח לנהל דיון ענייני. בסוף התפקיד שלנו כאן הוא לעשות הכול כדי להוריד את מפלס הלחץ. יש הרבה יותר מדי אנשים שהדיון הזה ובכלל פתיחת השנה קריטית עבורם כדי שננהל דיון ענייני.

אני רוצה לומר לשר גלנט. אני שמח שאתה כאן. אנחנו שמים מאחורינו את אירועי השבוע שעבר שהם פחות רלוונטיים. העיקר שהדיון עכשיו מתקיים ואני בטוח שהוא יהיה מאוד אפקטיבי. הרבה עיניים נשואות אלינו.

אני יודע שבשנה כל כך קריטית, כל צוות המשרד – ואמרנו את זה גם אנחנו בשבוע שעבר וודאי בכל מקום בו אני מדבר ואתם – עובד מאוד מאוד מאוד קשה ועושה לילות כימים כדי ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. זה ברור לכולנו. זה ברור גם להורים, לתלמידים ולצוותי חינוך שפונים אלי עם הרבה מאוד טרדות. כולם מבינים שתהיה שנה מאוד מאוד מאתגרת וקשה. כמובן זה לא מוריד מהצורך לתת מענה לכל השאלות שיישאלו כאן ולשאלות שבוודאי יישאלו בהמשך.

גם בדיון שעבר אמרנו שברור שאין תשובות מושלמות לכל השאלות. בכל שנת לימודים יש הרבה אתגרים, ודאי בשנה כזאת שבה הקורונה מאתגרת את כל העולם והיא מאתגרת גם את מערכת החינוך שלנו ומציבה סימני שאלה מאוד מאוד קשים.

אני חושב שמבחינתי המסר הכי חשוב לכל מי שמוטרד משנת הלימודים הוא שהוועדה יחד עם משרד החינוך וכמובן בהובלתו היישומית יעשו הכול כדי ששנת הלימודים תיפתח באופן הכי מיטבי שאפשר באתגר הזה והלחצים, אני מקווה שיפחתו במשך הימים ועוד סוגיות יקבלו מענה.

בדקה אני רוצה להתייחס לארבע העקרונות שבעיניי הם עקרונות משמעותיים וכמובן אחר כך ניתן לשר ולצוות המשרד לצלול לפרטים.

בשקף הזה אתם רואים ארבעה דברים מרכזיים שאני חושב שצריך להתייחס אליהם. כמובן הפערים שעדיין קיימים במתווה. המתווה בעיניי נותן מענה מצוין להמון סוגיות ועדיין כמובן יש דברים להתייחס אליהם. כולנו רואים ומוטרדים, ואני יודע שגם אתה השר – דיברנו על זה אתמול – וגם כל חברי הכנסת, מאוד מאוד מוטרדים מהתוכניות שנסגרות חדשות לבקרים. ראינו את תוכנית היל"ה, גם את הנוער בסיכון, גם את אנשי החינוך שעכשיו מוצאים את עצמם כחלק ממעגל האנשים שמחפשים עבודה, תוכניות קרב, שלבים ועוד שלל תוכניות שאני אפילו לא יכול למנות אותן. ברור לי שכולנו נעשה הכול כדי לפתור את זה ואני מאוד מאוד מקווה שאתה יואב גלנט, יחד עם שר האוצר, יחד עם כולנו, נצליח למצוא את המשאבים הכלכליים כדי להחזיר את התוכניות האלה. לי יהיה מאוד מאוד מאוד קשה להסתכל לציבור בעיניים, כשנפתח את שנת הלימודים בלי למצוא להן פתרון ואני מקווה מאוד – ונעשה הכול, אני בטוח שחברי הוועדה מסכימים אתי שנעשה הכול – שנחזיר את כל התוכניות שנסגרו לפעילות למרות האתגר התקציבי האדיר.

בנוסף יש לנו את סוגיית תשלומי ההורים – שגם על זה דיברנו – אבל לא ניכנס עכשיו לכל הסוגיה הזאת. ביום רביעי בשעה 9:00 בבוקר אנחנו מקיימים דיון בסוגיית תשלומי ההורים ואנחנו באים לדיון פתוחים כדי להבין האם ואיך נכון לאשר את סעיפי תשלומי ההורים. כמובן שיש סעיפים שנמצאים במחלוקת ואנחנו נדבר עליהם ביום רביעי.

הנקודה האחרונה. ברור לי שכרגע עבור המשרד וגם באופן כללי עבור המדינה מאוד קשה להתעסק בפדגוגיה ובחינוך אבל בעיניי – וטובים ממני חושבים כך – אנחנו בשנה עם הזדמנות אדירה למהלכים פדגוגיים חינוכיים מאוד מאוד משמעותיים. הקפסולות שהפכו להיות שגורות בפינו, הן בעצם למידה בקבוצות קטנות שזה חלומה של כל מערכת החינוך כבר עשרות שנים. יש לנו הרבה הזדמנויות סביב מבחני הבגרות הפיזיים, יש לנו הזדמנות לעשות הערכה חלופית ועוד הרבה מאוד הרבה דברים שלא אכנס לכולם אבל אני חושב שקריטי לשים לב לזה.

כאן אני מסיים את דבריי. שוב, תודה רבה לכל מי שהגיע.

שר החינוך יואב גלנט, בבקשה.

שלום ובוקר טוב לכם. ראשית, אני שמח על שינוי הקו שאומר שוועדת החינוך מנסה לסייע ולא פוגעת במאמצים של משרד החינוך. אני מקווה שהישיבה הזאת תיתן פתיחה מחודשת. בסך הכול יש לנו משימה מאוד כבדה ואני רוצה לתאר אותה.

אנחנו נמצאים 22 ימים מפתיחת השנה. אנחנו באנו לעדכן אתכם במצב התוכנית ובהתקדמות שלה.

למעשה יש לנו שלוש מטרות עיקריות. הדבר הראשון, אנחנו צריכים לוודא שאנחנו שומרים על בריאותם של התלמידים. הדבר השני, אנחנו צריכים להקנות להם חינוך. הדבר השלישי, להקנות להם השכלה. כל הדברים האלה אינם פשוטים כיוון שהם נערכים בשנה ייחודית. למרות שהייתה לי בעבר תחושה שיש כאלה בוועדת החינוך שחושבים שאנחנו המצאנו את הקורונה - זה לא נכון. זה לא אנחנו המצאנו אלא זה הגיע ממקומות אחרים ואנחנו מנסים להתגבר על העניין הזה בצורה הטובה ביותר האפשרית.

אני אומר כאן מראש, ואני אומר את זה עוד מספר פעמים, שהחינוך בשנה הזאת וההשכלה בשנה הזאת לא יהיו מושלמים ולא יהיו זהים לכל מה שהיינו רוצים לעשות בשנה רגילה. מצד שני, אנחנו מחויבים לכל הילדים, יהודים וערבים, מכל רחבי הציבור, מכל השכבות, מכל הארץ ואת הקשיים אני מתכוון להשאיר למבוגרים ככל הניתן על מנת לאפשר לתלמידים כניסה חלקה.

כולכם יודעים, ואני חוזר ואומר, את מה שלטעמי צריך להיות מובן מאליו. מערכת החינוך היא עוגן של יציבות במדינת ישראל. היא יציבות לתלמיד, למורה, לגננת, למשפחה וגם לכלכלה הישראלית.

אני רוצה לתת לכם כמה נתונים. כל יום שבו מערכתך החינוך מושבתת עולה למשק הישראלי כ-300 מיליון שקלים. כשני מיליארד שקלים לשבוע, כ-100 מיליארד שקלים בשנה. זאת אומרת שכל השקעה בעניין הזה היא השקעה חיונית. אי אפשר לקיים את המשק הלאומי כשמערכת החינוך, ובמיוחד הגילים הצעירים עד כיתות ד' בוודאי, אינם לומדים.

האנשים המשמעותיים בנושא הזה הם קודם כל הגננות, המורים והמורות. אני שמח שיפה בן דוד הצטרפה אלינו, היא מייצגת אותם ותאמינו לי שהיא מייצגת אותם בנאמנות רבה. ישבנו אתמול עד שעה מאוחרת בלילה ושוחחנו, ולא פעם ראשונה בשבועות האחרונים. רק בזכות העבודה המסורה מאוד של המורים והמורות, הגננים והגננות, המנהלים וכל הצוותים הבכירים - רק בזכות זה אנחנו מצליחים להתקדם ואני מקווה שגם נגיע לאן שאנחנו רוצים.

התוכנית שאנחנו מביאים קודם כל עוסקת בהפעלתה של מערכת החינוך מהסיבה הפשוטה שללא ההפעלה, גם הצד הפדגוגי איננו קיים. זה ברור לגמרי שהקדימות היא להפעלה אבל החשיבות היא לפדגוגיה. אנחנו לא עושים את ההפעלה לצורך אחר אבל לא ניתן בלעדיה ולכן בזמן הקרוב אנחנו נהיה מרוכזים בנושא הזה וכשנתחיל את השנה אנחנו נעדכן ונוסיף ונרחיב, או לקראת התחלת השנה., גם בנושאים האלה.

התוכנית הזו קיבלה הסכמה מלאה של כל חלקי ממשלת ישראל פה אחד. זו תוכנית שהובאה על ידי משרד החינוך, האוצר והבריאות, בתיאום עם השותפים שלנו - או הייתי אומר תיאום ככל הניתן, גם עם השלטון המקומי וראשי הערים, גם עם הסתדרות המורים, גם עם ארגון המורים וגם עם ההורים. יש דברים שאנחנו צריכים לשייף אבל בסך הכול אנחנו הולכים בנתיב ברור.

מה שחשוב לי, וכאן אני צריך את הסיוע של הכנסת, זה ליצור אמון מול הציבור ותחושה של שותפות כי יש הרבה מאוד גורמים שחושבים שיש להם סמכות אבל אחריות בוודאי אין להם והם יורים לתוך המערכת דברים, זורקים חצאי אמיתות ואומרים דברים לא אחראיים. התוצאה של הדבר הזה היא זעזועים אבל אנחנו ממשיכים בקו שלנו והקו הוא התוכנית שאושרה והולכת להתבצע. אין לנו מתכונת אחרת. אני אעדכן גם אתכם וגם את הציבור על התקדמות התוכנית.

מה מאפיין את הדברים. ראשית, זמן ההיערכות הוא זמן קצר. אני מעריך שפתיחת שנת הלימודים תלווה בקשיים מבניים אוטומטים. זה יקרה בכל דרך שלא נעשה את זה, במתכונת כזאת או אחרת. אני חושב שאנחנו נצליח להתמודד עם הקשיים ונפתח את שנת הלימודים במתכונת שמיד אני, ואחרי המנכ"ל, נפרט.

אנחנו מדברים על 2.4 מיליון תלמידים.

סליחה אדוני השר שאני מפריע. שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר?

שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר. נקודה. כל מי שאומר דברים אחרים, מנסה להרוויח תשומת לב תקשורתית על חשבון היציבות של התהליכים ועל חשבון זריית פניקה בציבור. ממשלת ישראל החליטה וכל עוד הממשלה לא תשנה את החלטתה, זה מה שיהיה. אם תהיה סיבה מיוחדת לשנות, הדבר הזה יובא לדיון. הוא לא בסמכות אף אחד חוץ מהממשלה והממשלה בענייני חינוך מדברת דרך שר החינוך במקובל.

אנחנו מדברים על סדר גודל של 2.4 מיליון תלמידים מתוכם 530,000 ילדים בשלושת השכבות של הגן ועוד מיליון ו-870,000 מכיתה א' עד כיתה י"ב. אני רוצה לציין שהגידול בעשור האחרון הוא 28 אחוזים. זאת אומרת, צמיחה של כמעט שלושה אחוזים בשנה במספר הילדים. זה דבר שלדעתי בעולם המערבי אין לו אח ורע.

מבחינת המגזרים. המגזר היהודי הוא כ-76 אחוזים, המגזר הערבי כ-16 אחוזים ואם אני מפריד מתוכו את המגזר הבדואי, חמישה אחוזים והמגזר הדרוזי 1.4 אחוז. מספר קטן מאוד של כ-1,000 של תלמידים צ'רקסים.

עובדי הוראה. יש לנו כ-205,000. מעל 200,000 מורים ו-5,200-5,000 מנהלים.

יש לנו 25,800 מוסדות חינוך, מתוכך 5.200 בתי ספר ו-20,600 גני ילדים.

יש לנו מעל 100,000 תלמידים בחינוך המיוחד, בערך חצי מהמספר הזה נמצא במוסדות חינוך מיוחד וחצי משולבים או בתוך כיתות בבית הספר או בתוך הכיתות עצמן.

העקרונות שקבענו. שנת הלימודים – בהתאם לשאלה שנשאלתי כאן – תיפתח ב-1 בספטמבר, בתרחיש שאנחנו ראינו אותו, תרחיש מונע התפרצות. כלומר, הסיכוי להתפרצות במצב הזה הוא הרבה יותר קטן, זה לא אומר שזה לא יקרה, והייחוד של התוכנית זה שהיא יכולה להמשיך לאורך כל השנה עם כמובן עליות ומורדות שתיכף נדבר עליהן אבל הן קשורות להפעלה.

הלמידה תהיה בשילוב של לימוד מרחוק ולמידה בחצאי כיתות. יהיו פתרונות דיפרנציאליים בין רשויות, בין ישובים, בין מוסדות חינוך ובהתאם לצורכי המגזרים השונים. כלומר, חוץ מהעיקרון שלא עולים על 18 תלמידים וכל היתר או לומדים בחצי השני או לומדים מרחוק, למעשה אנחנו מאפשרים לכל אחד לעשות דברים שהם קצת שונים ואנחנו מבינים שיש ייחוד ושונות בין האוכלוסיות.

בתוך התהליך השלם הזה, אוכלוסיות ייחודיות מקבלות מענה ייחודי ובמיוחד אני מדבר על החינוך המיוחד אבל גם על נוער בסיכון, גם על כפרי הנוער ועוד.

מסגרות החינוך יפעלו באופן קבוע למעט מצב של סגר. כלומר, כל השנה אנחנו פועלים במתכונת הזאת אלא אם קורה אחד משני דברים. האחד, נמצא חיסון או תרופה ופתרנו את בעיית קורונה ואני מאחל את זה לכולנו. החלופה השנייה היא מצב שבו יש סגר כללי במשק. זה לא אומר שבמקומות מסוימים לא תהיה פעולה ועל הנושא הזה אנחנו נרחיב לאחר שנקבל את ההחלטות הסופיות, גם אנחנו וגם ביחד עם משרד הבריאות.

ממשלת ישראל הקצתה 4.2 מיליארד שקלים לתוכנית. אני מברך את ראש הממשלה, את שר האוצר ואת חברי הממשלה על הנושא הזה.

מבחינת המתווה, המנכ"ל יציג עכשיו ואנחנו נפיץ במהלך היום את המתווה המלא לפתיחת שנת הלימודים.

אני רוצה לציין את הדברים הבאים. ילדי הגנים שישה ימים במוסדות החינוך ללא פיצול.

תלמידי כיתות א' ו-ב' ילמדו לפחות חמישה ימים בשבוע בימים א' עד ה' במוסדות החינוך ללא פיצול. יש מקומות שזה יהיה יותר מהמספר הזה, קרי, שישה ימים.

תלמידי כיתות ג' ו-ד' ילמדו לפחות חמישה ימים בשבוע בימים א' עד ה' במוסדות החינוך. כמו שאמרתי, לפחות. הם יחולקו לשתי קבוצות בכל כיתה, עד 18 תלמידים בקבוצה. זאת שכבת הגיל המשמעותית ביותר מבחינת השינוי שעשינו לה והם לומדים בחצאי כיתות. תכף נסביר את זה. חצאי הכיתות הם קבועים לאורך כל השנה. כתוצאה מזה הכפלנו כוח אדם להוראה.

תלמידי כיתות ה' ו-ו', הם הראשונים שלומדים באופן משולב. לפחות יומיים בשבוע במוסדות החינוך בחלוקה לקבוצות של עד 18 תלמידים ושלושה ימים בשבוע למידה מרחוק. אנחנו נעשה מאמץ מיוחד לכיתות ה'-ו', בגלל הגיל הצעיר שלהם, לעשות תהליך בו הם ילמדו יותר מיומיים בשבוע בלמידה פרונטלית. אנחנו מבינים את הערך הפדגוגי של זה ואנחנו מבינים את הערך המשקי של זה כתוצאה מזה שיש ילדים בגיל הזה שעדיין צריכים ליווי. נעשה ככל שאנחנו יכולים. המגבלה שלנו היא בעיקר מגבלת מקום במוסדות.

תלמידי כיתות ז' עד י"ב ילמדו באופן משולב. לפחות יומיים בשבוע במוסדות החינוך בחלוקה של 18 תלמידים בקבוצה ובשאר הימים למידה מרחוק.

אם אתם שמים לב, התחלנו ונתנו עדיפות לגיל הצעיר על פני הגיל המבוגר. לעניין הזה יש שתי סיבות. האחת, הסיבה הפדגוגית. ילד בכיתה א' שלא הצליח לסגור את הפערים ואת חומר הלימוד בעברית או בערבית או באנגלית או במתמטיקה, חשבון, וגורר את זה לכיתה ב' ואחר כך לכיתה ג', יסחוב את זה בפער הולך ומתרחב לשנים הבאות. לכן צריך להשקיע בו את המרב על פני מישהו אחר. במצב בו אנחנו נמצאים, אנחנו לא יכולים לעשות הכול. הסיבה השנייה, פעולתם של ההורים או עבודתם של ההורים מותנית בכך שהתלמידים ילמדו. עד כיתות ד', כולל, יש לנו כמעט מיליון וחצי תלמידים. קצת פחות המשמעות של זה היא מיליון וחצי משפחות שתלויות בכך שיהיה פתרון מסודר ורגוע ואנחנו נותנים את הפתרון הזה לתלמידים הצעירים בשיטות שונות, כמו שציינו, על מנת שההורים ילכו לעבוד והמשק יוכל לעשות את מה שצריך כי בלי שההורים יעבדו, בסופו של עניין למדינה לא יהיה כסף לא לחינוך ולא לדברים חשובים אחרים.

אני מיד אעביר את זכות הדיבור למנכ"ל שיפרט את המתווה, את אורחות החיים לפי שכבות הגיל, את כל הצעדים של ההיערכות באופן פרטני, וגם לאנשי המשרד. יש כאן הרבה נושאים מקצועיים.

באיזה שלב אנחנו נמצאים. אנחנו סיימנו את תכנון התוכנית, תיאמנו את רובה עם השותפים שלנו, לא באופן מושלם עם כולם אבל זה נשאר כדברים שנמצאים בשוליים. יש תקציב לתוכנית והיום הכנסת תצביע גם על התיקון שיאפשר, אני מקווה, את הזרמת הכסף כי אפשר לצאת עם קולות קוראים בלי כסף ולהתחיל לגייס מורים ולשלם להם אחר כך אבל אי אפשר לקנות מחשבים בלי הדבר הזה. כבר ציינו שנקנה 144,000 אמצעי קצה, מחשבים וכן הלאה ואנחנו נחלק אותם כך שבאופן עקרוני מי שיש לו פחות, יקבל יותר. זה התהליך ואנחנו נראה איך אנחנו עושים את זה.

החל מהשבוע הקרוב, למעשה התחלתי בעניין ואני ממשיך בו מחר, אנחנו עורכים סיורים ברשויות, בבתי הספר, במחוזות, יחד עם כל השותפים ומרכזים את האנשים ומתדרכים ומסבירים. זה לא רק אני אלא זו קבוצה מורחבת של מנהלים, מפקחים, כל אחד במקום שלו. מפיצים את מתווה ההיערכות ונעדכן אתכם בהמשך על התקדמות התוכנית. אנחנו עדיין עובדים ונסכם בימים הקרובים שני דברים מרכזיים – האחד הוא שיטת ההפעלה, קרי, מתי פותחים ומתי סוגרים כאשר מתגלה אירוע ואנחנו נשתדל להגיע לרזולוציה המתאימה. הדבר השני הוא המתווה הפדגוגי המדויק בהינתן הנתונים שנתתי. אני חוזר על מה שאמרתי קודם לכן. השנה הזאת לא תהיה שנה מושלמת, לא לכולם יהיו אמצעי קצה או שאם יהיו להם אמצעי קצה, לא תמיד יגיעו בזמן. היעד שלנו, כבר ציינו אותו בעבר, להגיע ל-50 אחוזים מהרכש עד סוף ינואר. התהליכים האלה לוקחים זמן. אני מקווה שנצליח להקדים את זה, אבל זה היעד הראשון ובמהלך השנה נעשה את שאר הרכש. זה כרוך בהרבה מאוד תשתיות, בתי ספר וכדומה. את כל זה יפרט המנכ"ל ולאחר מכן הצוות.

אני כאן כדי לענות גם על שאלות. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, עמית אדרי, מנכ"ל משרד החינוך.

בוקר טוב. אני אפרט את מתווה ההפעלה ואת אורחות החיים, את הצרכים והמענים שגיבשנו להם וכפי שציין השר, המתווה הפדגוגי נמצא בגיבוש כרגע ויופץ בימים הקרובים.

מבחינת מתווה הפעולה. בגני הילדים ובחינוך המיוחד הלמידה היא כבשגרה ללא פיצול, שישה ימים בשבוע במוסדות החינוך.

צהרונים, חמישה ימים בשבוע, כמובן בכפוף לאישור הממשלה. בתוך המשאבים שיופנו לתוכנית יש את התוספת היחסית של כוח האדם על מנת לעמוד בקבוצות קבועות ובצוותים קבועים.

מסיכות. ילדים לא יידרשו לעטות מסיכה. הצהרת בריאות תחויב יום יום על ידי ההורים לכל ילד.

בכיתות א'-ב', כולל חטיבה צעירה וחינוך מיוחד, למידה כבשגרה ללא פיצול, לפחות חמישה ימים בשבוע, בימים א' עד ה' במוסדות החינוך ולפחות 25 שעות שבועיות.

החינוך המיוחד. הלמידה תתקיים כבשגרה ללא פיצול במשך שישה ימים בשבוע. צהרונים – כנ"ל. בקבוצות קבועות ובצוותים קבועים, בכפוף לאישור הממשלה.

מסיכות. גם כאן התלמידים לא יידרשו לעטות מסיכות אלא להביא הצהרת בריאות.

בכיתות ג' ו-ד', כולל חינוך מיוחד, הלמידה תתקיים בקבוצות קבועות של עד 18 תלמידים, לפחות חמישה ימים בשבוע בימים א' עד ה' ולפחות 25 שעות שבועיות. כאן יש תוספת של כוח אדם, 12.5 שעות הוראה שבועיות ועוזרי חינוך.

חינוך מיוחד. הלמידה תתקיים כבשגרה ללא פיצול ובמשך שישה ימים בשבוע.

תלמידי כיתות ד' יעטו מסיכות בשיעורים בלבד ואילו בהפסקות כיתות ג'-ד' יעטו מסיכות.

מבחינת שמירה על מרחק. לאור הפיצול בשיעורים, כל תלמיד ישב בשולחן נפרד, בריחוק, ויביא הצהרת בריאות.

בכיתות ה'-ו', הלמידה תתקיים בקבוצות קבועות של עד 18 תלמידים, לפחות יומיים בשבוע פיזית במוסדות החינוך, לפחות תשע שעות שבועיות ולפחות שלושה ימים בשבוע בלמידה מרחוק.

כפי שציין השר, כאן ייעשה מאמץ מיוחד ללמוד יותר מיומיים במוסדות החינוך. אנחנו כרגע בוחנים את כל האפשרויות בכל סוגי המוסדות שקיימים בארץ ולכך ייעשה מאמץ מיוחד.

החינוך המיוחד מתקיים כבשגרה ללא פיצול, שישה ימים בשבוע.

עטיית מסיכה גם בשיעורים וגם בהפסקות. גם כאן בשיעורים כל תלמיד בשולחן נפרד ובריחוק. הצהרת בריאות מחייבת.

אדוני יכול להוסיף עוד שני משפטים לגבי החינוך המיוחד? זה אומר שהחינוך המיוחד חוזר לעבוד כרגיל? כולו, כל החינוך המיוחד?

אני אסיים את המתווה ונרחיב של החינוך המיוחד.

כיתות ז' עד י"ב, הלמידה תתקיים בקבוצות קבועות של עד 18 תלמידים לפחות יומיים בשבוע במוסדות החינוך, לפחות 10 שעות שבועיות וביתר הימים למידה מרחוק.

מעבר בין קבוצות, מגמות וכיתה אורגנית – יתאפשר מעבר בין חמש קבוצות לכל היותר.

החינוך המיוחד כבשגרה.

עטיית מסיכה, בשיעורים ובהפסקות, שמירה על מרחק, כל תלמיד בשולחן נפרד והצהרת בריאות מחייבת.

בהקשר לאוכלוסיות הייחודיות. לעולים יש תרגום המתווים ואורחות החיים ותיווך על ידי מגשרים וחונכים.

ילדי השילוב, למידה בשגרה במוסד במוקד החינוכי גם בעת סגירת המוסדות.

נוער בסיכון וכפרי הנוער לומדים כבשגרה גם בעת סגירת מוסדות לימוד.

בחינוך המיוחד לומדים כבשגרה גם בעת סגירת מוסדות.

אני מבקש מרחל אברמזון לעלות ב-זום ולהרחיב בעניין הזה.

תודה. שלום לכולם. אני רוצה לדבר בתחילה על העקרונות המרכזיים שאנחנו מובילים. העקרונות המרכזיים, כפי שאמר גם השר וגם המנכ"ל, הם באמת שמירה על רצף חינוכי וטיפולי ולאפשר לילדים את מתן המענה החינוכי ככל שאפשר, גם כאשר השגרה מופרת. לכן הייתה החלטה גורפת שאנחנו מפעילים את מוסדות החינוך המיוחד באופן שהם פועלים בשגרה מה-1 בספטמבר וכמובן שאנחנו צועדים בכפוף לכל ההנחיות ולכל המגבלות או ההגבלות, אם יינתנו בהמשך, לכל תלמיד, גם במוסדות החינוך המיוחד וגם במסגרות החינוך הרגילות, כי אנחנו צריכים לשים לב שישנם גם ילדים שזכאים לשירותי חינוך מיוחדים בתוך מסגרות החינוך הרגילות. הם יגיעו ללמוד יחד עם חבריהם כשאנחנו בתוך בית הספר ובמוקדים החינוכיים שאנחנו נפתח בשיתוף עם הרשויות המקומיות, אנחנו נפעיל שם יום לימודים של שגרה שבו תלמיד יקבל גם את המענים הטיפוליים, גם את ההתייחסות להיבטים הרגשיים החברתיים וכל מה שאנחנו נצטרך ונידרש להנגיש להם.

ברמה העקרונית אנחנו גם נתאים את המענה בהתאם לצרכים של התלמידים. תלמידים יגיעו לבתי הספר, יגיעו לגני הילדים, ילמדו כבשגרה אבל כנראה יהיו תלמידים שלא יוכלו להגיע. אותה אוכלוסייה שאנחנו נידרש לתת לה מענה ייחודי, נטפל בה גם בלמידה מרחוק, גם עם טיפול מרחוק וגם עם הנגשת ערכות ועזרים אל בתי התלמידים. יהיו מקומות בהם אם נידרש, אנחנו נבקש שייתנו את השירותים הרפואיים בהיוועצות. ישנם תלמידים במערכת החינוך שלנו שמקבלים בשגרה במוסדות החינוך טיפולים רפואיים בתוך בתי הספר. ככל שהילדים יגיעו לבתי הספר, הטיפול הזה יימשך. במידה ולא, ההיוועצות תהיה היוועצות מקוונת והשירות יינתן להורים בהיוועצות מקוונת על ידי רופאים, אחיות, מומחים, אותם אנשים שמלווים את התלמידים בשגרה.

תלמידים חולים בביתם ימשיכו לקבל את השירות בבית. והיה ובגלל מגבלות כאלה ואחרות לא ניתן להגיע לבית התלמיד, השירות יינתן ויתוגבר בלמידה מרחוק. אנחנו ממשיכים את הרצף הטיפולי לאורך כל המסגרות, לאורך כל הגילים ובכל מה שאפשר יהיה להמשיך ככל שאנחנו יכולים להמשיך להפעיל אבל ההחלטה היא שמסגרות החינוך המיוחד פועלות ושגרת היום ושגרת הלימודים נשמרת כפי שהיא ביום יום.

אם יש דברים שתבקשו להרחיב, אנחנו נשמח לתת מענה.

שאלה. בקשר לטיפול הרגשי, ייעוץ, מה תפקיד היועצת במתווה הזה? בגל הראשון היינו עדים לעלייה בשיעור האלימות בקרב תלמידים ששהו בבית, אלימות בתוך המשפחה. האם יש מנגנון חדש להפעיל אותו כדי לפקח או לעקוב גם מבחינה רגשית אחרי תלמידים שנמצאים בבית?

סליחה, זה לא התחום של רחל. נעלה את עינב שתוכל להשיב.

מחר אנחנו מקיימים כאן דיון ספציפי בנושא החינוך המיוחד. גם בשבוע הבא יש לנו דיוני עומק כמעט בכל הנושאים, גם חינוך חרדי, גם חינוך בחברה הערבית, גם חינוך מיוחד, גם חינוך טכנולוגי ובסוף גם חינוך בלתי פורמלי. תשאלו את השאלות, אין שום בעיה, אבל תדעו שאנחנו גם מייצרים העמקה מחר.

בכל מקרה, כשאני אסיים, עינב תתייחס לזה.

אני רוצה לעבור לצרכים המרכזיים להפעלת המערכת.

לפי שעוברים הלאה, בכל זאת שאלה לרחל. בנוגע למה שעלה כאן. אדוני היושב ראש, נגעת בזה. 50,000 ילדים שמשולבים. אנחנו כל פעם מדברים על המערכת הרגילה ועל המערכת של החינוך המיוחד ו-50,000 ילדים נופלים שם בין הכיסאות כפי שקרה בגל הראשון. הילדים המשולבים. אולי זו שאלה יותר לרחל כיוון שההיערכות של המערכות הרגילות, לא החינוך המיוחד, לא הדיון המיוחד, ואני הייתי מציעה לקיים דיון מיוחד בילדים המשולבים המיוחדים כיוון שלמשל אני מדברת עם עשרות הורים ואתמול נפגשתי עם קבוצה גדולה שלהם כאשר למשל ההתאמה ללימוד ב-זום לבת העיוורת לא בדיוק עבד כפי שאפשר לדמיין. יש אתגר מאוד גדול ואני אשאל את רחל בנושא המשלבים והסייעות שצריכים להגיע עם הילד הביתה, לכל מקרה שלא יהיה, בנושא של 50,000 הילדים האלה. חשוב שניתן על זה את הדעת.

אני אומר שאנחנו נערכים לקבל את התלמידים המשולבים בתוך מסגרות החינוך. הסייעות יהיו והן יגיעו אל בתי הספר. הילדים יוכלו לקבל את המענה יחד אתם בתיווך מקרוב וכך גם להצטרף ללמידה. אנחנו כן פותחים מוקדים חינוכיים בתוך בתי הספר כדי לאפשר לתלמידים המשולבים להגיע ולהצטרף אל החברים שלהם מתוך מוסדות החינוך, ללמידה כמו כל אחד מהילדים.

ואם זה בכיתות ה' עד ו'?

הבעיה היא בימים שהם בבית.

זה בכל שלבי הגיל.

לא רציתי לקטוע, אבל זה נראה לי נושא קריטי. אחת השאלות הדרמטיות היא מה קורה כשהם בבית. ברור שהמערכת תדע לתת מענה טוב כשהם בבית הספר, אבל כמעט אותם 50,000, האתגר שלהם שהם בבית. השאלה איזה מענה ניתן להם.

אני אדגיש שוב ואומר שגם הצוותים, אנחנו הכנו לכל צוותי החינוך מסמכי עקרונות שיסייעו בידם להנגיש את שירותי הלמידה מרחוק לתלמידים שלנו בהתאם למוגבלויות. אנחנו עובדים יחד עם אגף בכיר להכלה והשתלבות כדי להנגיש את הלמידה הזאת.

העניין הוא שהסייעת או המשלב חייבים להיות עם הילד.

אני מסכים אתכם שנשארו כאן שאלות פתוחות. אני רוצה לחזור למנכ"ל ולאפשר לו להמשיך להציג את המתווה. יש לנו מספיק זמן אחר כך ונוכל לחזור לשאלות האלה. זה רשום גם אצלי ככותרת ראשונה.

אני מעריך שנרחיב בדבר.

בהחלט.

כפי שציינתי, החינוך המיוחד לומד כבשגרה בכיתות ה'-ו' וגם בכל השכבות. ציינתי את זה במתווים ואני מבין שייוחד לזה דיון מיוחד.

אם כן, התלמידים המשולבים יגיעו לבית הספר?

מדובר על תלמידים משולבים ואתה לא יכול לתת להם שגרה. ברגע שהם משולבים, הם חלק מתוך בית הספר.

אולי אני אסביר כדי לוודא שכולנו, גם הצופים, מבינים. אנחנו כמובן מבדילים בין ילדי החינוך המיוחד שלומדים במסגרות של החינוך המיוחד כפי שגם הוצג במצגת, כ-50,000 תלמידים. בנוסף יש כ-50,000 תלמידי חינוך מיוחד שמשולבים במסגרות החינוך הרגיל. להם נדרש פתרון ייחודי. גם ברור לי שרחל אברמזון מודעת לכך. צריך לעשות את מרב המאמצים כי באמת אסור שהם ייפלו בין הכיסאות. אני מזכיר לכולם שאנחנו גם כך בשנה שבה הרפורמה של החינוך המיוחד יוצאת לדרך עם הרבה מאוד אתגרים. רחלי אורחת קבועה בוועדה ויודעת. דנו רבות בנושא הזה.

אנחנו נרחיב בזה.

אני רוצה לגעת בארבעת הצרכים המרכזיים להפעלת המערכת. סך הכול יש כאן 4.2 מיליארד שקלים. הרכיב הראשון הוא מערכת חינוך דיגיטלית שתאפשר למידה מרחוק. הרכיב השני הוא כוח אדם. הרכיב השלישי הוא מיגון והיגיינה והרכיב הרביעי הוא אותה תמיכה באוכלוסיות מיוחדות.

בהקשר ללמידה מרחוק. הכוונה להצטייד ב-144,000 מחשבים וחבילות גלישה לתלמידים. אנחנו נמצאים ממש בחלק האחרון של העבודה בעניין הזה. התקציב יאושר היום.

אדוני, זה החוסר בחברה הערבית או החוסר ברמה הארצית?

זה החוסר ברמה הארצית כולל את החברה הערבית.

זה התקציב שמובא היום לאישור?

נכון.

ה-1.7 למערכת החינוך?

4.2 מיליארד.

זה עולה היום.

כן.

אספקת 64,000 טלפונים במגזר החרדי.

מבחינת למידה מרחוק, אנחנו נתקשב 1,600 בתי ספר שהיום אינם מתוקשבים. תקשוב בתי הספר. נסמיך רכזי תקשוב ונניח תשתית אינטרנט עם פס רחב כולל חבילת גלישה. ב-1,900 בתי הספר ומוסדות החינוך בהם קיימות תשתיות, נשפר ונשדרג ונוסיף מחשוב, מקרנים ואמצעי שמע.

היעד בנושא הזה הוא עד לסוף ינואר 2021.

עוד כמה דקות נעלה את ראש מינהל התקשוב ונציג את זה בצורה מפורטת.

אני רוצה לגעת בנושא התוכן של למידה מרחוק. מימון של תוכנות ניהול וחדרים וירטואליים במסגרת המשאבים. פיתוח תוכן פדגוגי חדשני עם המשרד לדיגיטל. מפתחים בימים אלה וכן מיוחד לכיתות ה'-ו' שייקח את התוכן הדיגיטלי שנעשה כאן בתקופה האחרונה ויהפוך אותו למערכי שיעור מותאמים להעברה מרחוק בדגש על כיתות ה'-ו'.

אולפני שידור, מאגר הקלטות לאומי, אקדמיה ברשת, פיתוח לימוד עצמאי והנגשה של קורסים דיגיטליים. בתוך זה למידה מרחוק עם הכשרות. יצאנו כבר בהכשרות ונרשמו קרוב ל-2,000 ותוך יומיים קיבלנו דרישה לעוד 10,000.

פתחנו והרחבנו הכשרות ללמידה מרחוק, שימוש בפלטפורמות דיגיטליות, דיגיטליות במקצועות הלימוד, הכשרות בתחום ההיבטים הרגשי והחברתי ולכל העניין הזה יהיו מוקדים טלפונים למנהלים ולעובדי הוראה על מנת לתמוך.

אני מבקש בעניין הזה להעלות את עופר רימון, ראש מינהל התקשוב, להרחבה ולפרטים.

שלום לכולם. אני חושב שמה שהשר והמנכ"ל הציגו כאן, ברור לכל מי שעוסק בנושא דיגיטל, למידה חדשנית, למידה שמותאמת למאה ה-21, שיש בשורה שהרבה שנים לא שמענו אותה.

נתחיל מהתשתית. המטרה היא שעד סוף השנה כל בתי הספר במדינת ישראל יהיו מתוקשבים. זה אומר כל הכיתות מתוקשרות, שאינטרנט מגיע בפס רחב לבתי הספר, סיב אופטי ומשם מגיע עד לכיתות. בנוסף יש לנו גם את כל הנושא של אמצעי קצה לתלמידים שידם אינה משגת. זאת אומרת, מבחינתנו זו התוכנית האידיאלית.

סוף השנה הנוכחית, 2020, או סוף שנת הלימודים. דיברת על יעד ואמרת סוף השנה. סוף השנה הזו, 2020, או סוף שנת הלימודים הבאה?

עד סוף שנת הלימודים הזאת אנחנו רוצים להשלים את המבצע וננסה לעשות את זה כמה שיותר מוקדם.

אני רוצה שתבינו שמה שהשר והמנכ"ל מציגים כאן, זה משהו שבשנה אחת הוא שווה ליותר ממה שאנחנו עשינו ב-10 השנים האחרונות. זה סדר הגודל.

זו מציאות חדשה.

הגורם האנושי. אנחנו מדברים על כך שבכל בית ספר במדינת ישראל יהיה רכז תקשוב. כל בית ספר מודרך. בכל בית ספר השתלמות בית ספרית והמנכ"ל התייחס לזה. אנחנו מדברים על 3,600 השתלמויות. כל צוותי הניהול יעברו השתלמות וזה עוד 3,00 השתלמויות.

מעבר לזה, אנחנו מדברים על אספקה של תשתיות למידה סינכרוניות וא-סינכרוניות לכל בתי הספר וגם תוכנות ניהול מתקדמות לכל בית ספר כי אנחנו גם מדברים, לא רק על הצד הפדגוגי, אלא גם על הצד הניהולי, על ניהול אפקטיבי מבוסס נתונים.

מעבר לזה, תוכן דיגיטלי. גם בזה נגע המנכ"ל. כל בית ספר, תהיה לו חבילת תוכן וספקי תוכן.

מעבר לזה, פורטל פדגוגי עם 20,000 פריטי הוראה ואנחנו מקבלים כאן תקציב מאוד גדול להעשיר את הפורטל הפדגוגי. היעד שלנו הוא להגיע ל-30,000 פריטי הוראה.

לזה נוסיף את כל מערכת השידורים שהמנכ"ל דיבר עליה, לעטוף אותה בעטיפה פדגוגית בכל שידור. יש לנו מערך שידורים מגן ועד כיתה י"ב בעברית ובערבית שמכסים את כל תוכנית הלימודים הישראלית.

הרצאות מעוררות השראה בלייב, שיעורים פרטיים בחינם ברשת, קורסים ללמידה עצמית.

אם נוסיף לזה גם את הגזר החרדי – והשר והמנכ"ל לא אפשרו לנו לצאת עם התוכנית בלי המגזר החרדי – הרי שכאן יש לנו אמצעי קצה מותאמים למגזר החרדי, גם תשתיות ללמידה סינכרונית וא-סינכרונית, גם פורטל פדגוגי מותאם למגזר החרדי, גם הדרכה ועוד דברים.

לסיכום אני אומר שיש כאן תוכנית שבאמת שנים לא נראתה כמוה במדינת ישראל וחובת ההוכחה היא כמובן עלינו.

כבוד יושב ראש הוועדה, כפי שאתה יודע נושא של למידה מרחוק הוא נושא מאוד בעייתי וקשה בחברה הערבית. כמו שיש דיון על החינוך החרדי ועל החינוך המיוחד, אני מבקש שנקבע בהקדם מועד לדיון גם על החינוך הערבי. אם זה כבר קבוע, אולי תודיע.

כמובן שהוא קבוע. ביום שני יש דיון. היו לנו שתי אופציות, דיון על החברה החרדית ועל החברה הערבית. כמו שאתה מכיר אותי, אין שום סיכוי שהדיון על החברה הערבית לא יתקיים.

אני מקווה שברור מה שכתבתי לך.

ברור. הכול בסדר.

אני עובר לנושא כוח אדם. בבקשה להחזיר את המצגת. בנושא כוח אדם מדובר ב-13,000 משרות, מתוכן כ-6,500 משרות מורים ו-6,500 עוזרי חינוך. אני מבקש לציין שבעבודה משותפת עם שירות התעסוקה קיבלנו בימים האחרונים פניות – שכרגע נמצאות בשלבי מיון – מ-6,750 בעלי תעודות הוראה שמבקשים להצטרף לתוכנית ונמצאים ממדש בימים אלה בשלבי מיון.

רק ליסודי או גם לחטיבה?

מבחינת מיגון והיגיינה. בכל בית ספר יהיו מדי חום ותגבור מאוד משמעותי של מערך הניקיון השוטף. בכל כיתה תהיה עמדת היגיינה, יהיו אמצעים לניקוי משטחים, מסיכות חד פעמיות לעובדי ההוראה ובמרחבי בית הספר יוצב גם שילוט וגם הסברה כדי להנהיג התנהגות בריאה והסברה בתוך שטיח מוסדות החינוך.

מה שאמרת לגבי עובדי ההוראה, זה רק ליסודי או גם לחטיבה?

זה רק לפיצול בתוך היסודי וגם זה לאו דווקא עובדי הוראה פיזית. חלק יהיה בהרחבת משרות. יש כאן מנגנון שלם שכרגע מתבצע לעניין הזה.

אבל רק לצעירים.

נכון.

אין סיבה להרחיב למישהו אחר. התהליך הוא תהליך שלכל אחד יש את אותה שיטת הוראה למעט אלה שמפוצלים לשניים בקבוצות של 18. שם אנחנו מכפילים את סגל ההוראה. בשאר המקומות המורה מלמד או מרחוק או מקרוב. יהיה סיוע מסוים מתוך הגמישויות. שאנחנו הכנסנו 2.6 מיליארד שקלים, בערך 1.5 מיליארד שקלים מזה, זה למורים. זה כסף גדול שלא קיבלנו הרבה שנים. בתוך התהליך הזה יהיו גמישויות ומנהלי בתי הספר ישתמשו בזה.

יוכלו לארגן את בית הספר בהתאמה.

מענים לאוכלוסיות מיוחדות, זה הרכיב האחרון שאני תייחס אליו. כאן יש תוכניות לחיזוק החוסן של התלמידים בתוך כיתות הלימוד, דגש על קליטה וליווי של תלמידים המצויים במעברים בכתות א', ז' ו-י' וגם על תלמידים חדשים שנקלטו בבית הספר. הכשרה של צוותי חינוך ועבודה רגשית עם התלמידים, מקוון ופיזי. מענים על ידי מומחים, מענים טיפוליים על פי הצורך., גם פיזי וגם מקוון, על ידי פסיכולוגים. תוכניות מותאמות לצרכים של האוכלוסיות במגזרים השונים וגם לתלמידים עם צרכים מיוחדים.

ליווי הורים בהדרכות מקצועיות כדי לחזק את חוסנם ויכולתם לתמוך בילדים וקו פתוח לתלמידים, להורים ולצוותי חינוך שיאויש על ידי אנשי מקצוע של השירות הפסיכולוגי הייעוצי, לליווי, לתמיכה ולמענק למצוקות.

כאן אני מבקש מעינב לוק להרחיב. מנהלת השירות הפסיכולוגי הייעוצי.

בוקר טוב. אני רוצה להרחיב ולומר שבאמת השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך נערך לשנה מורכבת בה אנחנו צפויים לתת מענים רגשיים וטיפוליים לילדים, לצוותי חינוך ולהורים.

בשלב הראשון אנחנו מכשירים גם יועצים וגם פסיכולוגים ובהמשך הם יכשירו את צוותי החינוך למתן מענים רגשיים, לשיח רגשי, לאיתור וזיהוי ילדים במצוקה וסיכון ולמתן מענים רגשיים וטיפוליים באופן פיזי ובאופן מקוון.

חשוב לי לומר שבאמת זו הערכות מאוד מאוד משמעותית כי בתקופת הקורונה פסיכולוגים ויועצים החליפו את המענים שהם נתנו מאופן פיזי לאופן מקוון וזאת בהחלט היערכות מאוד מאוד משמעותית.

אנחנו גם נערכים לאסוף ולאתר את הילדים שנמצאים בסיכון, לראות את ההיקפים ולתת מענים.

חשוב לי לומר שהמענים שיינתנו על ידי השירות הפסיכולוגי ייעוצי יהיו קודם כל לתלמידים, להורים, לצוותי חינוך, לכל באי בית הספר וגם באופן פרקטי ואקטיבי. הכוונה היא שאנחנו נערכים למתן שיעורים בהיבטים של כישורי חיים, חוסן, חיזוק הרווחה הנפשית של התלמידים, חיזוק היחסים הבין-אישיים בתוך הכיתה. אנחנו היינו עדים לכך שילדים רבים חוו תחושות בדידות, מצוקה רגשית, חרדות שגם קשורות בחוויה האישית שלהם וגם חוויות משניות שקשורות בחוויה של המשפחה, של ההורים שנקלעו למצוקות. לכן ברור לנו שההיבטים שנצטרך לתת הם גם היבטים עם כלל התלמידים בכיתה באופן פרו-אקטיבי וגם מענה לילדים שאנחנו נאתר שהם במצוקה ובסיכון.

חשוב לומר שכל היועצים וכל הפסיכולוגים נערכים לשנה הזו, יעברו הכשרות ובמקביל הם יכשירו את צוותי החינוך לקיים שיח רגשי באופן פיזי ובאופן מקוון ולאתר ולזהות ילדים במצוקה וסיכון.

שר החינוך רוצה להתייחס? לסכם?

אני רוצה להודות לצוות המסור של משרד החינוך שעושה לילות כימים וכל יום במשרד ובמחוזות - אנחנו נפגשים באופן תדיר - ומפעיל את המערכת הזאת. זה מגיע כמובן עד למנהלים ולמורים. אני יודע שהם עושים מאמץ מיוחד, גם מעבר לנדרש מהם ולפעמים גם מעבר למה שהם מתוגמלים, פשוט כי חשוב להם שהדברים יעבדו. זה נכון בכל המקומות, בכל המגזרים ואנחנו קשובים לעניין.

אם יש מסר אחד שאני מבקש להעביר אותו לציבור יותר מכל דבר אחר זה שמערכת החינוך היא המערכת הגדולה ביותר והעוגן המייצב של החברה בישראל. זו מערכת שיש עליה קונצנזוס בין כל המגזרים כי כולם מבינים שצריך את החינוך. לכן צריך מאמץ משותף על מנת שהתהליך הזה יקרה. קחו בחשבון שהקשיים שיהיו אצלכם – וזה נכון לכל אדם ששומע אותנו, לכל מנהל, לכל מורה ולכל הורה – קיימים גם במקומות אחרים. לכן לנוע קדימה. אנחנו נתמוך בכם בכל דבר שאנחנו יכולים אבל חשוב ביותר לתת למערכת הזאת להתחיל לעבוד במועד וכמה שיותר מאורגן. לא הכול יהיה מושלם אבל ננסה לסייע ולפתור. לעניין הזה יש ערך. ללא מערכת חינוך עובדת, אין משק בישראל, אין כלכלה ויש בעיות כבדות רבות אחרות שיידרדרו אליהן. אם זה יתחיל לעבוד כראוי, כל התהליכים האחרים יסתדרו בתנועה, כפי שזה נקרא, בצורה הרבה יותר טובה.

לכן אני מודה לכל מי שמסייע לנו מכל הגופים ומכל המקומות.

תודה ליושב ראש הוועדה שהזמין אותנו.

תודה רבה. אנחנו כמובן ממשיכים בדיון. אני רוצה להודות לכם על העבודה הקשה. אמרתי את זה גם בראשית הדיון. זה בסדר גמור שיש עוד חורים ודברים שצריך לדאוג להם אבל ברור שאתם עושים הכול כדי שהשנה תיפתח כמו שצריך. נראה לי שכל המורים והמורות בישראל היו שמחים שהתלמידים יהיו סבלניים כמו חברי הכנסת במהלך השעה האחרונה. אני מברך את כולנו על הסבלנות ועל ההקשבה כי ברור לי שיש הרבה שאלות.

יש חברי כנסת שצריכים לצאת עכשיו לוועדות אחרות. מה יעשו? צריך להתחיל בהם.

אני אומר אמירה אחת ואחר כך נעבור לחברי הכנסת.

חברי כנסת שהם חברים בוועדה.

אני חבר בוועדה אבל גם חבר בוועדה אחרת.

לכן אני אומרת. צריך לתת קדימות לחברי הוועדה.

אני רוצה לומר משפט אחד. נראה שיש מענה להרבה מהדברים אבל הסיפור של למידה מרחוק למאות אלפי תלמידים מצריך מוכנות מאוד מאוד גבוהה של צוותי החינוך וההכשרות הן מאוד מאוד קריטיות. בסוף הסיפור של המחשבים הוא דרמטי ביכולת של התלמידים האלה להצליח ללמוד. אני מקווה מאוד שלא נמצא את עצמנו עם הרבה תלמידים שבזמן השיעור משחקים פורטנייט. לשם כך צריך צוותי הוראה שיעשו הכול. אני סומך על צוותי ההוראה, אלה אנשים הכי מדהימים וזו השליחות הכי גבוהה והכי חשובה במדינת ישראל.

חברי הכנסת. אני יודע שכולכם רוצים לדבר. גם יפה בן דוד הגיעה לכאן במיוחד כדי לדבר ומאוד חשוב כמובן שהשר ישמע את הדברים שלה. אני מבקש בצורה מאוד אפקטיבית שכל אחד יאמר את המשפט או שני משפטים הכי קריטיים. נעשה את זה בסבב אפקטיבי מה גם שיש עוד אנשים ב-זום שרוצים להתייחס.

שלוש דקות.

לא. פחות. שתי דקות לאחד.

קודם כל לומר תודה שבאתם ובהצלחה גדולה לך. אתה חדש בתפקיד. לקחת את אחד התפקידים הכי קשים שיש במדינת ישראל. בהצלחה גדולה.

תודה רבה.

לא שמענו התייחסות לתוכניות שנסגרות ועל הפגיעה האנושה בפריפריה שנובעת מההחלטה שלא להעביר תקציב בשנת הלימודים 2021 ואני רוצה לבדוק עם שר החינוך האם הוא מתכוון להוביל את המאבק לטובת הדבר הזה כדי למנוע את הפגיעה הרחבה בציבור הישראלי, בדגש על הפריפריה.

הנושא השני הוא הסיפור של בני הנוער. אנחנו כל הזמן עוברים על זה ואומרים שהם יהיו רק יומיים בשבוע. אנחנו הולכים למציאות מסוכנת מאוד – אובדנות, בדידות, התמכרויות, הרבה דברים שיכולים לקרות מתוך הדבר הזה. אני שואלת האם שוקלים למידה בטבע, למידה בחוץ, שימוש בהרבה מאוד אנשי ידיעת הארץ, מורי דרך שכרגע מובטלים. למידה במקומות שהם לא בית ספר. כל הדברים האלה, מהווים גם הזדמנויות פדגוגיות גדולות מאוד גדולות וגם יכולים לתת מענה למצוקה הגדולה של בני הנוער.

בקצה השני פעוטות. לתת את הדעת על מתווה קליטה בגנים. הרגע הזה שההורים מגיעים וזו סוגיה שההורים מאוד מודאגים ממנה.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר. יש כאן אתגר אדיר של גמישות ואמון. זאת אומרת, מצד אחד לתת הרבה יותר כוח למנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות שיודעים מה לעשות אבל הרבה פעמים הם כבולים בתוך הנחיות בירוקרטיות.

הרבה יותר מידע. כל הדיון הזה מורים כותבים לי מתי יהיה מתווה לבגרויות, מה קורה עם בגרויות החורף, מה קורה עם הסעות. המון שאלות שיש לציבור.

אני מקווה ששמת לב למה שאמרתי. אמרתי שאנחנו בימים הקרובים או בשבוע הקרוב נפרסם את המתווה הפדגוגי.

אני שואלת לגבי מורים ומנהלים, האם השיח אתם יהיה הרבה יותר צפוף ושהם יוכלו לקבל את המידע כי בגלים הקודמים ראינו מנהלים שמנחיתים עליהם כל הזמן דברים והם מקבלים את המידע דרך התקשורת והם האחרונים לקבל אותו. זה גם חוסר כבוד למקצוע וגם יוצר משהו לא אפקטיבי.

להודיע למנהלים ולמורים ולהודיע לתקשורת, כשיש 200,000 מורים, כמו שאלת מבינה זה דומה. כל מי שיושב כאן מבין שכאשר מדברים עם 200,000 אנשים או עם 10 מיליון, זה דומה.

תודה רבה לשר החינוך ולמנכ"ל המשרד שהגיעו לכאן. בהצלחה במשימה הגדולה שמונחת על כתפיכם.

אני רוצה להתייחס רק לנקודה אחת שאני מקווה שבגלל שהיא נעדרה מההצגה שלכם, לא הרמתם ידיים לגביה ואין שוויון נפש ביחס לתוכניות שנמצאות באופן אולי שגוי תדמיתית תחת הסעיף התוספתי. תוכנית קרב, תוכנית שלבים, תנועות וארגוני הנוער, תוכנית היל"ה. אמנם הם תחת הסעיף התוספתי אבל בשום פנים הם לא תוספת לחינוך. במקרים רבים הם ליבת החינוך וכרגע הם עומדים תחת סכנת ביטול. אתמול נתקלתי בדברים של טל גולדרט שהיא אימא של ילד שנמצא בתוכנית היל"ה, הוא ועוד 8,000 נערים ונערות מצאו בית בתוכנית הזאת ועכשיו הם עומדים לאבד אותו כאשר במקום הבית הזה יש רק את הרחוב.

אני רוצה לשאול אתכם היכן מערכת החינוך ביחס לאותן תוכניות שכמו שאמרתי וכמו שחברת הכנסת פרידמן אמרה, מדובר בעמוד השדרה של החינוך בפריפריה, גם החברתית וגם הגיאוגרפית. אני מאוד מאוד מקווה, אדוני שר החינוך ואדוני מנכ"ל משרד החינוך, שלא מתייחסים לנושא בשוויון נפש. הוא עולה כאן בכל ישיבת ועדת החינוך ועדיין אין פתרון. אי אפשר להאשים את מלחמות התקציב הציניות שבין גנץ לנתניהו בכך שלא יהיו תוכניות כאלה במערכת החינוך שלנו, ודאי בעיצומו של משבר חברתי ובריאותי כל כך כבד. אתה שר החינוך וזאת האחריות שלך. זה קורה במשמרת שלך.

אני רוצה להבין השר גלנט מה בכוונתך לעשות כדי להציל את אותן תוכניות חינוך נהדרות שמשפיעות על מאות אלפי תלמידים ועל אלפי אנשי הוראה שכרגע נמצאים בשלבים שונים של הליכי פיטורים. חשוב מאוד להציל את הדבר הזה. זה חלק בלתי נפרד מהחינוך וזה יושב אצלך. אני אשמח להבין למה זה לא הוצג כאן, האם הכוונה שבזה שזה לא הוצג כאן אין כוונה להמשיך עם התוכניות הללו במהלך שנת הלימודים הקרובה, ואם כן, מה בכוונתך לעשות כשיו כדי להציל את הדבר הזה. תודה רבה.

עבודה מבורכת בהתארגנות למרות חוסר הוודאות. כל הזמן מגיעות אלינו פניות מהאוכלוסייה, גם מההורים וגם מבתי הספר.

אני רוצה להתייחס לנקודה הראשונה אליה התייחס השר, והעלית את הנקודות בסדר נכון כשאמרת קודם כל בריאות, למידה והשכלה. אני מסתכלת על שני הדברים ביחד. למידה והשכלה, זה דבר אחד ושניהם חייבים לבוא ביחד ואי אפשר לוותר על אחד מהם. אבל אכן, קודם כל בריאות.

בכל המתווה לא כל כך שמעתי – חוץ מהחלוקה של הכיתות – תוכנית איך לשמור על בריאות הילדים. הילדים יגיעו בלי מסיכות, הם יגיעו מהבתים שלהם, תהיה להם הצהרת בריאות אבל עדיין הנקודה בעיניי לפחות אין כל מענה איך אנחנו נוכל לשמור על הבריאות שלה וזה מאוד חשוב במיוחד אם אנחנו מדברים על הילדים הקטנים אין להם את האפשרות גם להביע וגם הם צריכים את המגע הישיר מהמטפלים, מהמורים והמורות, ובנוסף אי אפשר למנוע את המגע בין הילדים עצמם. אצל הילדים הקטנים יש יותר ויותר מגעים.

אני לא אתייחס לכל הדברים האחרים. אני מקווה שבאמת בנושא הלמידה מרחוק – כיוון שזה נושא מאוד מאוד עקרוני, במיוחד בחברה הערבית, במיוחד בפריפריה החברתית של מדינת ישראל – שיימצא המענה גם מבחינת אמצעי הקצה, כולל בתוך זה התשתיות. גם כך בישובים הערביים התשתיות רעועות. אנחנו משלמים על מהירות של 100 ובסוף מקבלים 10 ויש מקומות בהם בכלל אין. אני מדברת על נצרת, על יפיע, לא על מקומות נידחים. גם לזה צריך לתת מענה.

אדוני השר, אני רוצה לברך אותך. אדוני המנכ"ל. אני שמח שאתם כאן ואני שמח שבאמת אחרי כמה ימים סוערים העסק הגיע לכדי פתרון. אני מברך אותך, רם. אני שמח שבסופו של דבר מקיימים את הישיבה הזאת שהיא חשובה מאין כמוה.

דווקא בגלל שאני בא ממערכת החינוך, אני רוצה להגיד כמה דברים. אדוני השר והמנכ"ל, היו מאוד ברורים במתווה הפדגוגי לגבי בחינות הבגרות. האמינו לי, לא יקרה שום דבר אם דעתכם תהיה מאוד מאוד פוסקת, לבוא ולהגיד שלשנה המאתגרת הזאת שתהיה, אנחנו מצמצמים את בחינות הבגרות. אני אומר לך אדוני השר, תצמצם את בחינות הבגרות. תבקש מהצוות הפדגוגי. היות והילדים יושבים בבית לפחות שלושה ימים בשבוע, אפשר לעבור ללמידת חקר, אפשר לעשות דברים נהדרים. זאת באמת הזדמנות, אדוני השר ואדוני המנכ"ל, תשמיעו את קולכם. זה חשוב מאוד.

אני מאוד מעריך את מנהלי המקצועות והמפקחים אבל בסופו של דבר טוב שלעתים בא מישהו מבחוץ ואומר, חבר'ה, בואו נעשה את זה קצת אחרת. זה לגבי בחינות הבגרות. חשוב להתחיל עם זה כי זה בלגן גדול אצל התלמידים, אצל ההורים ובמיוחד אצל המורים שמגישים לבגרות.

החינוך המיוחד, להערתו של אדוני. ההבדל בין הגדול בין החינוך המיוחד לילדים המשולבים, בשביל זה היה חוק החינוך המיוחד. נמצאת רחל אברמזון שליוותה אותנו בחוק – ואגב, היא עושה עבודה מצוינת ואני חושב שכולם יסכימו אתי – התווכחנו אתה אבל בסופו של דבר היא נמצאת ומייצגת ויש לה הרבה מאוד תובנות. בסיפור הזה חייבים – חייבים – לא לקבל כל החלטה שהמורים וועדי ההורים, יפה בן דוד ומנהלי ארגונים לא יהיו בתוך כל החלטה, גם היא רק לשנה הזאת. הילדים האלה הם ילדים חשובים שנופלים בין הכיסאות.

אדוני, הסיפור של התוספתי. חייבים לשנות את הטרמינולוגיה. אדוני השר, אדוני המנכ"ל והיושב ראש, החבר'ה של היל"ה הם חבר'ה שעברו ועדת התמדה, אלה 6,000, 7,000 תלמידים שיצאו ממערכת החינוך והם לומדים בתוכניות לקידום נוער כאלה ואחרות. חלקם שייכים לחסויות של משרד הרווחה. אני ביקשתי לפחות משלושה שרי חינוך לשעבר לשנות - אדוני המנכ"ל, זה דבר שאתה תיגע בו אישית – את הטרמינולוגיה לגבי הילדים האלה. זה לא שיש נשמה והם הנשמה היתרה. הם הנשמה. הם חלק מתוך מערכת החינוך. לכן שום דבר שלא צריך לאיים עליהם ואם נלחמים על התקציב, בוודאי שצריך להחזיר את התקציב הזה ולהודיע לחבר'ה הטובים האלה שלא יחששו, יהיה להם מקום להיות בו.

סוברניות של מנהלים וראשי רשויות, שמעתי את זה מתהלה שדיברה על זה, נקודה כל כך חשובה. מנהלי בתי הספר ומנהלות ומורים יודעים לעשות את העבודה ולפעמים הם עושים את העבודה טוב למרות שאנחנו מפריעים להם.

אני אומר שאם מנהל בית ספר עומד במתווה הכללי אבל יכול להגיד שבגלל שיש לו יותר חדרים, בגלל שיש לי יותר מורים, הוא רוצה להרחיב את המתווה, בוודאי ובוודאי שמשרד החינוך לא רק שלא צריך להתנגד אלא גם לברך.

כנראה לא הבהרתי את עצמי. בכל מקום שרשום לפחות, הכוונה היא שמי שיעשה יותר, יקבל תמיכה. ציינו את זה לאורך כל הדרך. אנחנו עומדים על יומיים אבל אם מישהו יכול ללמד שלושה ימים מקרוב, אנחנו נתמוך אותו. זה בתוך מרחבים לא מנוצלים בבית הספר או במקומות סמוכים. יש בזה גם מגבלות אבל זה המצב ואנחנו במיוחד מעודדים את זה לכיתות ה' ו-ו' בהן אנחנו יודעים שיש צורך שהוא מעבר לרגיל ואין להם למידה בקבוצות. לכן אנחנו משתדלים שהם יהיו יותר מיומיים. גם כל היתר. אתה בהחלט אומר דבר שאולי לא הבהרנו אותו מספיק נכון ואני מסכים אתך.

מצוין. תודה. הדבר האחרון בנושא של מורים. יפה, אני מאוד מקווה שיש 6,000 מורים ועוד כ-6,000 אנשים שהם לא עם תעודות הוראה.

יש 12,000 מורים ערבים.

אני יודע. אני מכיר את כל הסוגיה הזאת. אני מאוד מקווה שאתם ערים לישובים מבוססים ולישובים מבוססים פחות, במיוחד בשאלה של המורים. אני הייתי גם ראש עיר וגם מנהל בית ספר ואני יודע שבמקום מבוסס אתה גם יכול לקנות שעות ולהביא מורים. אני מבקש, אדוני המנכ"ל, שבנושא של הפריפריה – אני גם שמעתי שגם אתה וגם השר מאוד רגישים - שתמשיכו בזה. זה חשוב מאוד.

הדבר האחרון. אם בעזרת השם אנחנו אכן נצליח בסוף השנה הזאת לצמצם את הפערים בנושא תקשוב, בנושא פריסה, בנושא ילדים שאין להם, אני חושב שזאת באמת תהיה הבשורה האמיתית. כאחד שנלחם כל חייו על כל מחשב ועל כל כיתת מחשבים לפריפריה, אם אתם מצליחים לשים בזה 1.2 מיליארד שקלים ולפרוס תשתיות - תבוא עליכם הברכה. תודה רבה.

אני רוצה שיובל ממחלקת המחקר של הכנסת ידייק בפרטים של החינוך המיוחד כי ככל הנראה עשינו כאן טעות במספרים. אני רוצה שנדייק אותם.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת. חברי הכנסת התייחסו ומתייחסים לנושא החינוך המיוחד והשילוב. בנקודה הזאת כנראה נפלה טעות הקלדה במצגת של המשרד. יש כ-100,000 ילדים במסגרות החינוך המיוחד, בתי ספר וגנים וכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. יש יותר ילדים, יותר מ-150,000 ילדים בשילוב. סך הכול תחת האגף לחינוך מיוחד יש יותר מ-250,000 ילדים, רובם בשילוב ולא להיפך. פשוט שתהיה התמונה המלאה בפני חברי הכנסת.

תודה. נראה לי שיש הסכמה על הפרטים.

אני רוצה להודות לך מכובדי השר, אדוני המנכ"ל, ואני רוצה מכאן להביע את תודתי ואת הערכתי לכל הצוות. אנחנו ראינו כאן פריסה מדויקת של המתווה. ניכרת כאן עבודה יסודית ועל כך אנחנו מברכים אתכם.

יחד עם זאת, אני מזהה בעיות, לא הייתי אומר בעיות אלא אתגרים, במתווה הזה ואני רוצה להתייחס לשתי נקודות לתשומת לבכם. אני חושב שכדאי להתעורר על הדברים האלה לפני שהתוכנית יוצאת לאור.

אני אקח כדוגמה את הנושא של חלוקה לכיתות והעברה של ילד פר שולחן כדי באמת לשמור על בריאותם של הילדים ושל צוות ההוראה. בציבור החרדי, בכלל במוכשר, קיימת בעיה של כיתות שאינן עומדות בתקנים הרגילים, כפי שאנחנו רגילים לראות בבתי ספר בנויים בצורה נאותה וטובה, צפיפות נוראית. אנחנו רואים את הצפיפות הזאת במשך כל השנה. עכשיו האתגר הוא גדול יותר. אנחנו מבקשים לחלק את הכיתות לשתיים ועם זה גם אם נחלק את הכיתות לשתיים - ואני יכול להזמין אתכם למקומות שונים – לא נקבל את המרחקים הנדרשים על פי הנחיות כדי לשמור על התלמידים ועל הצוות. אני חושב שכדאי לשים על זה את הדעת ולראות איך אנחנו נותנים את המענה לזה בצורה טובה ויסודית.

הנקודה השנייה היא העולים. אני מבין – והסבירו השר והמנכ"ל – שההנחיות ותרגום ההנחיות ייעשה על ידי המגשרים ועל ידי המחנכים עצמם. הייתי מאוד מאוד מבקש שהמשרד יעקוב אחרי הדבר הזה ושאכן ההנחיות יתורגמו לכלל השפות ולכלל העולים. לצורך העניין גם לעולים מצרפת. אני רואה יותר ויותר בשאר המשרדים שההנחיות האלה לצערי לא מתורגמות. גם במשרד החינוך לא מתורגמות והגשתי על זה שאילתה. אני חושב שאנחנו באמת נמצאים זמן חירום והדבר הזה הוא הכרחי.

הדבר הנוסף הוא איך המשרד – וזו שאלה למנכ"ל ולצוות המקצועי – חושב לתת את המענה לאותם עולים ואנחנו מדברים על אלפי עולים ועל מאות עולים שמגיעים ממש עכשיו וצריכים להשתלב הן בקטע החברתי והן בקטע הלימודי והפדגוגי. האם קיים איזשהו מתווה יסודי לקלוט את אלפי הילדים האלה למערכת החינוך בישראל? מעבר לבעיות של השפה. לא שמעתי כאן איזשהו מתווה, לפחות לא הצגתם אותו למרות שאני בטוח שהצוות המקצועי של המשרד עובד על זה ואני מאוד רוצה לקבל על זה איזושהי פריסה ותשומת לב בעניין. תודה.

אני מבין שחבר הכנסת ווליד טאהא צריך לצאת לדיון אחר והרבה זמן הוא מבקש לדבר ולפנים משורת הדין אני מאפשר לו לדבר עכשיו אבל בקצרה כי יש הרבה חברי כנסת שגם הם ממהרים.

תודה רבה לך. תודה רבה לחברים שאפשרו לי לדבר. תודה כבוד השר ואדוני המנכ"ל. סוף סוף יש לנו תוכנית ומתווה וצריך לברך על זה. כל הזמן באנו בטענות על כך שאין תוכנית ואין מתווה, אבל עכשיו צריך לברך על כך שיש תוכנית ויש מתווה.

לא שאלתם. הייתי אומר לכם.

לא היה לך. רק עכשיו הבאת את זה. אנחנו רוצים את התערבותך המיידית לתיקון ההחלטה לגבי היל"ה וכל התוכניות התוספתיות כי הילדים האלה שהחברים דיברו עליהם, כ-8,000 ילדים, המסגרת הזאת היא המפלט האחרון עבורם לאחר שנשרו. אם המסגרות האלה לא יתקיימו, אין להם מקום זולת הרחוב ואנחנו גזרנו עליהם גזר דין מאוד מאוד קשה. לכן צריך להתערב באופן מיידי כדי שהתוכניות האלה ימשיכו להתקיים ואתה, אדוני השר, אתה זה שיודע לקבל את ההחלטה על כך. זה מאוד מוזר שתוכנית כזאת שצריכה להיות בליבת המערכת מקבלת את התקציבים שלה מהתקציבים התוספתיים. זאת אומרת, בכל החלטה שיש לפגוע בתוספתי, התוכנית הזאת נפגעת ישירות.

אדוני השר, בשנת הלימודים שהסתיימה התלמיד הערבי היה הנפגע העיקרי בתקופת הקרונה. הנתונים שיש לנו חברי הכנסת הערבים הם הרבה יותר גבוהים מהנתונים שיש למשרד לגבי חוסר באמצעי קצה. יש לנו חוסרים אדירים באמצעי קצה. יש לנו בעיות תשתיות של בתי ספר ותקשורת בבתי הספר שלא מאפשרים למידה מרחוק ולדעתי צריך להתאים, אדוני המנכ"ל, את התוכנית לחברה הערבית. זה לא מודל אחד שצריך לדבר עליו כמשהו כללי אלא צריך לפרק את הנושא ולהתאים אותו לחברה הערבית. אם לא נטפל בבעיות מהן סבל התלמיד הערבי בשנה שהסתיימה, התלמיד הערבי יהיה המפסיד העיקרי גם בשנה הבאה. לכן צריך לעשות את זה מהר ככל האפשר. תודה.

אדוני היושב ראש, קודם כל תודה על הדיון. אדוני השר, המנכ"ל. משום מה אני רואה שהנושא שאני באתי לדבר עליו, יש חברי ועדה שמטפלים בו, בנושא שנת הלימודים. אנחנו מדברים על מחשבים, על פיצול כיתות אבל דווקא נושא לשמו הגעתי, כמי שמגיע מהרשויות המקומיות, אני רואה שהוא בקונצנזוס מכל הכיוונים – פרויקט היל"ה. דיברו עליו ואני רוצה להתייחס אליו בפן אחר.

פרויקט היל"ה הוא השכלת יסוד לימודי השלמה לנערים, ל-8,000 נערים, מתוכם 2,000 נערים חרדים. אדוני השר, אתה כמי שמגיע מהמערכת הצבאית צריך לזכור ששם תוכנית בה נותנים עידוד והדרכה והכוונה לגיוס אבל מעבר לכך, כאשר מדברים על תוכניות תוספתיות, צריך לזכור שפרויקט היל"ה הוא לא תוספת אלא הוא פרויקט לימודים והוא בית ספר לכל דבר. זה הרבה יותר מבית ספר רגיל. ילד בכיתה א', ב', ג', אפילו הבן שלי, יהיה בבית או משהו כזה, אנחנו נדע להתמודד אתו אבל הילד הנושר – ועכשיו יש נשירת יתר מהמסגרות, וגם כך מגיעים אלינו מהרווחה, ביקור סדיר, שירות המבחן - נקבל אותו בריבית דריבית. 140 מיליון שקלים לפרויקט הזה, צריך להסתכל על זה כפיקוח נפש של ממש. אני חושב שאנחנו נפסיד אם חלילה נסגור את התוכנית הזאת, גם בצד החרדי. דיברו גם על המגזר הערבי אבל אני חושב שהפרויקט כולו כפרויקט, הוא פרויקט מציל חיים לכל דבר ואני מאוד מקווה שהשר והמנכ"ל ימצאו את התקציב המיוחד לנושא הזה ושהתקציב יוכנס כחלק משעות היסוד לכל תוכניות הלימודים של מדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית.

היא נמצאת כאן קבוע.

נכון. חברת ועדה קבועה וחרוצה.

חברת כנסת מצטיינת.

אני מפרגן.

לא מפריעה לשר גלנט. זה בסדר.

הנה החברים שלי. אתמול הייתי במגזר הערבי לפתור את הבעיות שהוא לא מצליח לפתור.

גם אוסאמה סעדי הוא חבר כנסת מצטיין.

נכון.

אוסאמה, כבר שעה וחצי הצלחנו לעשות כאן מעט מאוד פוליטיקה. בינתיים אנחנו מתכוונים לשמור על זה.

אני מצטרפת לברכות לשר הנכנס ולמנכ"ל הנכנס. תראה, עמית, אתה בסך הכול שבוע ימים במשרד וזה נראה כאילו אתה כבר חודשים ושנים שם. יישר כוח. לפחות ממה שראיתי, איזו עשייה נהדרת. זה מלבב ויש תקווה שבאמת למשרד הזה הגיעו אנשים שבאמת באו לעבוד. אני מאוד מאוד שמחה.

אני רוצה להצטרף לחברים שלי שלפני כן ציינו את התוכניות כמו לדוגמה קרב, היל"ה, החברה למתנ"סים, תוכנית אתגרים, זהירות בדרכים, כל התוכניות הנפלאות האלה שבעצם כרגע מתעכבות. אני ישבתי גם עם השר גלנט וגם עם השר ישראל כץ ואני מצאתי אוזן קשבת ורצון טוב מאוד לפתור את בעיות שהן יותר בירוקרטיות ופחות חינוכיות.

את היית כאן בישיבה ויצאת לפתור את זה מיד.

יצאתי לפגיה עם השר כץ. כן.

אני זוכר.

איזה יופי שאתה זוכר. אני מודה לך. תודה.

אתה מפרגן לקטי? מה קרה?

כנראה המשיח בדרך.

אנחנו ממשיכים.

תמיד ידעתם לפרגן לליכוד. זה בסדר.

חברי הכנסת של המשותפת ושל הליכוד, אני מאוד שמח לראות את שיתוף הפעולה כאן אבל בכל זאת ניתן לחברתה כנסת שטרית להמשיך.

שיתוף פעולה, אל תגזים.

כל פעם שמגיע שר חינוך, מתחילים עם הרפורמות. אני מאוד שמחה שהשר גלנט קודם כל מטפל במה שקיים, וקיימים הרבה מאוד אתגרים. כמי שמכהנת כיושבת ראש שדולת קידום המורה וההוראה בישראל, אני רוצה לומר שזו בעצם רפורמה הכי טובה שיכולה להיות. אני בטוחה שאני מגיעה לאוזן קשבת, לשר, כי כן, יש רצון עז לטפח את עובדי ההוראה ואת ההוראה בישראל ולא להתרכז בכל מיני דברים פופוליסטיים שאחרים עשו, קודמך. אני מאוד מאוד מודעת לרצון העז שלך להגיע למשרד הזה ולעשות את מה שצריך.

יש נושא אחד שבשנה שעברה הבטחתי לחברים לטפל בו ואני אשמח מאוד אם המשרד – שהבטיח זאת בעבר ואני בטוחה שזה גם יקרה עם השר הנוכחי – יטפל בנושא של החינוך המיוחד למוכר שאינו רשמי. הייתה הבטחה של המשרד לטפל בזה ואני מאוד מקווה שבאמת זה יקרה.

ידידי היקר, יואב, אני מאחלת לך הצלחה. אני יודעת שזה יקרה, אני יודעת שאתה תעשה את זה, אתה אדם שלחמת את מלחמות ישראל והבאת אותנו למצב של ביטחה ושלום ואני בטוחה שתמשיך לעשות את זה גם במשרד. זה היה חסר. המנהיגות שלך הייתה חסרה ואני בטוחה שתמלא את זה. אני יודעת שתעשה את זה, אתה קשוב. כל הכבוד.

תודה רבה. לפעמים טוב לבוא לכנסת.

תמיד טוב לבוא לכנסת.

רק שתדע שאף פעם הוועדה לא הייתה כל כך נינוחה כמו היום. אני בטוחה שזה מה שאתה משרה על כולנו.

כדאי לבוא בפעם הראשונה שמזמינים ולא לדחות.

מתי הפריימריס?

חברים, אנחנו ממשיכים. תודה רבה לך חברת הכנסת קטי שטרית.

אתה לא רוצה שאני אתייחס אליך כמו שמתייחסים אליך במפלגה שלך.

מה זה? מה הוא אמר?

הוא אמר שאתה לא רוצה שהוא יתייחס אליך כמו שמתייחסים אליך במפלגה שלך.

הוא גם לא יודע על מה הוא מדבר אבל לא חשוב.

זה מפריע לו שהוא לא קרבי מדי היום. זה מפריע לו שהכול נינוח.

הצלחנו להתאפק שעה וחצי. אני יודע שזה לא היה פשוט אבל כל מי שצופה בנו מעריך את זה מאוד.

חבר הכנסת סובה, בבקשה. שמח לראות אותך בוועדת החינוך.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה רבה אדוני השר. המנכ"ל. קודם כל, אני באמת רוצה לברך אותך ואת המנכ"ל. אני רוצה להגיד שרק אנשים מנותקים מהעם או החייזרים מאחלים לכישלון שלך כי הצלחה שלך, היא עתיד ילדינו ולחלק מהאנשים אלה הנכדים שלהם שלומדים במערכת החינוך. שיהיה לך ברור שכולנו רוצים שאתה תצליח כי החינוך הוא הדבר החשוב ביותר.

יחד עם זאת אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות וועדת החינוך היא המקום לשאול שאלות את שר החינוך.

שאלה ראשונה. האם אתם תיאמתם את כל המתווה הזה מול ארגון המורים או הסתדרות המורים? יושבת כאן יפה בן דוד ותכף היא תתייחס לזה. האם יש לכם דיבור עם רן ארז? האם נפגשתם? האם זה מקובל על ארגון המורים? אתה יודע, הרבה פעמים אנחנו שומעים מצגות יפות ובסופו של דבר זה מסתיים באיומי שביתה.

שאלה שנייה. אדוני השר, האם שקלת לדחות את פתיחת שנת הלימודים לאחר החגים? זו אפשרות שהיא בהחלט ריאלית לאור התחלואה ובטח כשאנחנו מדברים אתך היום, ואפילו לא הגענו לאמצע אוגוסט, ואם התחלואה הזאת תמשיך להיות ברמה כפי שאנחנו רואים בשבועות האחרונים, השאלה אם אתה תשקול – אתה, הקבינט, משרד הבריאות, ממשלה – לדחות את פתיחת שנת הלימודים לאחר חגי תשרי.

שאלה שלישית. אדוני השר, מה קורה לקבוצת מורים בסיכון? אנחנו מודעים לכך שיש הרבה מורים שהם בקבוצת סיכון. יש כאלה שעברו את הגיל, יש כאלה שיש להם מחלות כרוניות ועדיין הם במערכת החינוך ואתה לא יכול לזרוק מורה שהוא בקבוצת סיכון, אם זה ב-זום או לא ב-זום.

שאלה אחרונה. דיבר כאן ידידי אוראל בוסו בכיתות ה'. גם בתי היא בכיתה ה' ואני לא מדמיין אותה יושבת כל היום בבית. אמנם בסוף השנה היא תהיה בת 10 אבל לפי המתווה הזה שלושה ימים היא תצטרך להיות בבית. אני שואל אותך איפה עובר הגבול הזה שילד בן תשע יהיה למעשה חמישה ימים במסגרת הלימודית וילד בן 10 יהיה שלושה ימים בבית בלי ההורים, ובטח כאשר מדובר למשל במשפחות חד הוריות ואז זאת בכלל קטסטרופה. השאלה אם יש לכם במשרד החינוך מענה לדבר הזה. אולי כמו שנאמר כאן צריך לגייס אנשים שהם מובטלים, אולי לעשות קייטנות. אני לא יודע ואני שואל אותך אם יש מענה לדבר הזה.

ושוב, אני באמת מאחל לך הצלחה מכל הלב. אני חושב שחשוב שתשמע אותנו וגם חשוב שנשמע את התשובות שלך. תודה רבה.

אני מזכיר שחברת הכנסת פרומן מחכה.

אני יודע. כתבתי לה.

אני רוצה לשמוע את יפה בן דוד אבל פרגנתי לסונדוס סאלח שצריכה לצאת.

חברת הכנסת סונדוס סאלח, לאור המחווה של אוסאמה סעדי, אנחנו ניתן לך לדבר בקצרה ואחרי כן נעבור ליפה בן דוד ונמשיך.

תודה לחברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אני מאוד מעריכה. קודם כל, ברכות על המתווה ועל העשייה ואני מאחלת לכם הצלחה רבה, כבוד השר וצוות המשרד, על התוכנית ומזעור הנזקים שנכפו על מערכת החינוך שהתגלה שהיא המערכת הכי פגיעה והיא משפיעה על כלל המערכות.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לאוכלוסיות המורים והמורות, בעיקר המורות כי רוב האוכלוסייה הן מורות, שהן הראשונות והראשונים שנכנסו מתחת לאלונקה ונשאו בנטל כלכלי על מנת לעמוד במעבר הזה ללמידה הדיגיטלית.

אני דורשת להתייחס לתשלום חד פעמי בתחילת השנה, לשקול תשלום חד פעמי שיאפשר להם להצטייד בעזרים טכנולוגיים כמו מצלמה, עזרים דיגיטליים טכנולוגיים, הגדלת מהירותה אינטרנט בבתים שלהם. הם נדרשים להתאים את עצמם עכשיו לצורך הלמידה מרחוק.

אני רוצה לשאול האם יש הכשרות מיוחדות לכך, כי ללמד דרך מסך זה שונה מאשר ללמד באופן פרונטלי בכיתה עצמה וזה דורש מיומנויות חדשות. האם יש הכשרה בימים אלה לצוות ההוראה וצוות בתי הספר על מנת לבצע את המהלך הזה באופן מוצלח יותר.

שמענו על ההנחיות החדשות, על התוכניות ולמה חשוב לשמר את התלמידים ולדאוג לפתיחת השנה במועד. אם לא נפתח את השנה במועד, זה יפגע בכל המשק אבל בתי הספר לא נולדו כדי לתחזק את המשק ולאפשר יציאה לעבודה. הם פלטפורמה לחינוך, לשינוי במציאות, לשינוי דורות. אני מזמינה את צוות המשרד לבנות חזון חדש לשותפות התלמידים בנטל הבריאותי והכלכלי באתגר שכולנו עומדים בו ולהראות להם שגם הם חלק ושותפים בשמירה על הבריאות של כולנו ולא שירגישו שהם רק מבצעים הנחיות חדשות. להפך, הם מנהיגים בשנה הזאת וצריך לבנות שנת לימודים חדשה, מאתגרת וחווייתית לכולנו.

לגבי המתווה של כיתות ג' ו-ד'. אמרת שמכיתות א' עד ה' אמרת ילמדו חמישה ימים ואני רוצה להביא לתשומת לבכם שיש בתי ספר בחברה הערבית יש בתי ספר שלא לומדים בימי א' ויש בתי ספר שלומדים בשבת. לא למסגר אותם בתוך כיתות א' עד ה', כי זה במפורש בתוך תקנה וזה מסוכן כי זה יתפרש אחרת.

13,000 משרות חסרות למשרד החינוך כדי להיות מותאם להנחיות החדשות וזה בדיוק אותו מספר של מורות מובטלות בחברה הערבית. האם יש תוכנית מיוחדת לזרז את קליטתן של מורות מהחברה הערבית שהן מובטלות ומחפשות עבודה?

לגבי תוכנית היל"ה. זה המקום להרחיב ולהגדיל את תוכנית היל"ה. השכלה היא יסוד לימודי השלמה ולא לצמצם אותה ולסגור אותה כי אנחנו יודעים שאנחנו סוחבים פערים חינוכיים וחברתיים מתחילת השנה שעברה. דווקא היל"ה בימים אלו, הצוות, התוכנית והתכנים שבהיל"ה יכולים להוות תוכנית מלווה, עוזרת וממזערת את הנזקים.

האם יש עדיפות מסוימת לחלוקת המחשוב ואמצעי קצה לפריפריה, לבתי הספר שהם מרוחקים מהטכנולוגיה או האם יש קריטריונים מסוימים או שמי שפגוע יותר, מקבל ראשון? לספר את אמצעי הקצה עד תחילת ינואר, זה אומר שיכולים להיות בתי ספר שעד ינואר לא יקבלו אמצעים טכנולוגיים. אנחנו יודעים שהסמסטר הראשון והחודשים האלה הם החודשים שמתנהלים באופן מלא בלמידה ממש כאשר לומדים הכי הרבה בתוך בתי הספר. יש צורך להקדים את המועד הזה כמה שאתם יכולים. זה מאוד דחוף וזה מאוד חשוב, במיוחד בבית הספר היסודי.

אנחנו שותפים לכם להביא להצלחתה של התוכנית הזו, בחינוך בכלל וקידום חינוך מיוחד איכותני. תודה רבה לכם.

אני מניח שתצטרפו היום להצעה להעביר את התקציב המיוחד לעניין הזה.

על זה שאלתי, אדוני השר.

אני שואל את חברת הכנסת כי היא אמרה שהם שותפים ואני מקווה מאוד שתחסכו לנו דיונים ליליים כי בלי כסף יהיה לי קשה להביא מחשבים וכל יום שאנחנו מתעכבים, זה פוגע גם בחברה הערבית.

מי מתנגד להעברת תקציב?

יהיה תקציב של ארבעה מיליארד שקלים לסעיף התוספתי, לתוכנית היל"ה, קרב, תנועות הנוער?

אני הבטחתי שאני אענה בסוף, אם היושב ראש ייתן לי לענות. אני לא מתכוון להתחמק. אלה שני דברים שונים אבל אני אסביר את שניהם.

גם אנחנו לא מתחמקים מהשאלה שלך ואני אזכיר לך וגם לחבריי חברי הכנסת שאנחנו כבר תמכנו פעמיים בתקציב המדינה, בניגוד לעמדה העקבית וההיסטורית שלנו. כאשר זה מגיע לתקציבים שהם לקורונה, למובטלים ולעובדים, אנחנו תומכים. גם בשבוע שעבר העברנו את ה-6.7 מיליארד שקלים, מענק לכל אזרח, והרשימה המשותפת תמכה והעברנו את זה.

אני שמח.

תחכה ותראה. נגיד לך איך נצביע.

יישר כוח. אוסאמה סעדי הצליח כהרגלו גם להגיד דברים משמעותיים וגם לא לתת לנו תשובה לגבי מה שהולך לקרות. אני מברך אותך על כך.

יש ישיבת סיעה. ואנחנו נקבל החלטה. יש לנו כיוון אבל נחליט בישיבת סיעה. השר רצה לדעת את הלו"ז שלו הלילה, כמה זמן ישב. לא הרבה. יש רמז.

אתה יודע שבזמן החופשי שיש לי אני הולך לאום אל פאחם ולטירה ולעוד מקומות. אל תפריעו לי. תנו לי לעבוד.

אנחנו אתך. הולכים אתך.

תודה רבה. אני מאוד רוצה לשמוע את יפה בן דוד. כפי שאמר השר גלנט גם בתחילת הישיבה, היא מייצגת הרבה מאוד מורים, מורות וגננות ובתקופה מאוד משברית וקשה. תודה שאת מגיעה לכאן. אני מאוד מקווה שנצליח לראות כאן יום אחד בימינו אנו גם את רן ארז מגיע לדיוני הוועדה ומייצג ציבור ענק שהוא מייצג אותו. תודה לך. בבקשה.

תודה גם לך יושב ראש הוועדה שהזמנת אותי. אני אתחיל דווקא בדברים הטובים ואחר כך לאט לאט נגיד היכן הבעיות ומה צריך לעשות.

קודם כל, אני באמת רוצה להביע את תודתי לשר החינוך שבאמת נאבק על השלמת המשרות לכל אלה שעובדים בחלקיות משרה. כל הזמן אנחנו ביקשנו שקודם כל תושלם חלקיות המשרה. קרוב ל-40 אחוזים מעובדי הוראה שעובדים בחלקיות משרה. זו פעם ראשונה – האוצר כמובן תמיד מסרב – שאנחנו רואים שבאמת השר לקח את זה ונלחם על כך. קשה לי להאמין, לראות היום מישהו שלא מצביע עבור הכספים, 42 מיליארד שקלים, כי אחרת לא נוכל להתקדם. כולם מחכים עכשיו למתווה. יש עוד כמה דברים שצריך לתקן כדי שנוכל כבר להתחיל לעבוד. המנהלים והמורים מחכים. אנחנו עוד מעט פותחים את שנת הלימודים ועדיין כולם מחכים לראות מה יקרה. בלי התקציב כמובן אי אפשר להזיז שום דבר. אם כן, קודם משתמשים בכוח האיכותי שנמצא בשטח ומכיר היטב את ציבור התלמידים.

גם בנושא של כל אמצעי הקצה וכל הזמן מדברים על כך שחסר וחסר והנה, מכניסים את זה וגם נותנים את המענה.

תראו, בגדול אני רוצה לומר, כפי שאמרתי בישיבות ואני רוצה שוב לומר תודה. אני חושבת שהישיבות והפגישות – ואני יושבת גם עם השר וגם עם המנכ"ל יחד עם הצוותים שלנו – הרבה זמן לא ישבנו עם שר שרצה להקשיב ולשמוע. אני רוצה לומר שגם תוך כדי זה הוא לא רק מקשיב אלא גם יישם חלק מהדברים שביקשנו. לכן זה מאוד חשוב.

בלי מנהלים, בלי גננות ובלי מורים, אין תוכנית שתצליח. הם ההון האנושי והם אלה שיניעו כל מתווה שיהיה. אנחנו גם אמרנו שחייבת להיות מסגרת אחידה לשעות לימוד לגבי כל בתי הספר. הגמישות הניהולית צריכה להיות בתוך המסגרת. זאת אומרת, המנהלים הם אלה שצריכים לקבוע את הגמישות הניהולית וצריך לתת להם את זה. שמעתי שכן רוצים לתת להם את זה.

אני נמצאת כאן ואני רואה שכבר הפיצו שיתכן מאוד שכיתות ד' לא יפתחו את שנת הלימודים אלא אחרי החגים. זאת אומרת, אתה עוד לא יודע מה יקרה והנה כבר מפיצים דברים. חוסר הסנכרון הזה עם משרד הבריאות מביא אותי לכך שאני חייבת לומר משהו ואני אומר דבר קשה. אני חושבת ששם נרדמו בעמידה, ממש נרדמו בעמידה כי לא יכול להיות שלא יוציא מתווה של אורח חיים בריא. הרי איך יתחילו בכלל את הפתיחה? מתי יגיעו הילדים? אילו הנחיות? בעבר אמרו שעל שלושה דברים חייבים להקפיד ראשית, הנושא של עטיית מסיכה, שנית, מרחק של שני מטרים בין תלמיד לתלמיד, ושלישית, כל הנושא של הניקיון.

מה אנחנו רואים היום? אנחנו רואים גנים וכיתות א' ו-ב' שמשרד הבריאות החליט שהם יהיו בכיתות מלאות. אנחנו רוצים לדעת איך מישהו חשב שבכיתה מלאה של 35 ילדים אפשר לשמור מרחק של שני מטרים. זאת אומרת, זו גזרה שהציבור שלא יכול לעמוד בה. זה גם לא אחראי לתת הנחיה כזאת כשיודעים מראש שאי אפשר ליישם אותה ובסופו של דבר כשאי אפשר יהיה ליישם, יאמרו כמו שאמרו בעבר: הנה, למה יש הדבקה? כי המורים אשמים והמנהלים אשמים כי הם לא שמעו להנחיות.

דרך אגב, היה עוד דבר בין שלושת הדברים שאמרתי וזה הנושא של התצהיר של ההורים. אני חייבת לומר כאן משהו. לא כל ההורים מודדים חום. יש לא מעט הורים שחותמים על התצהיר הזה ואני אומרת שהוא תצהיר שקרי. כי כשהמורים או הגננות שואלות את הילדים האם מדדו לכם חום, הילדים אומרים לא. הילדים אומרים שלא מודדים להם חום. זאת אומרת, חותמים על תצהיר שמראש הוא תצהיר שקרי ומכניסים ילדים שיתכן מאוד שהם חולים.

בנושא מדידת חום, מי ימדוד חום? פורסם משהו שאני הייתי לוקחת את זה, ואולי משרד הבריאות ומשרד החינוך ייקחו את זה וזה בנושא של התצהיר. מה עושים בשאר המדינות? לא שואלים אותם מדדתם חום או לא, אלא מה החום. אז אולי ההורה באמת יצטרך למדוד חום.

אני שוב חוזרת ואומרת שהנושא הזה של ההנחיות, הן חייבות להיות ברורות. משרד הבריאות הוא זה שצריך לבוא ולהסביר גם לציבור ובעיקר לציבור עובדי ההוראה שהיום מאוד חושש. אני אומרת לכם שהמורים והגננות, מכיתות א' ו-ב', שם הכיתות מלאות, ובגני הילדים מאוד חוששים להגיע היום והם שואלים איך אומרים שאין הדבקות כשהם רואים שיש הדבקות.

משרד הבריאות צריך גם לנמק את ההנחיות האלה ובוודאי הוא צריך להוציא מתווה כי בלי זה אי אפשר לפתוח את שנת הלימודים והם צריכים לעשות את זה מהר אבל עדיין לא עשו זאת.

אני שוב חוזרת ואומרת שבסך הכול ברגע שתהיה מסגרת, תאשרו, תנו, תשחררו את מסגרת השעות כדי שהמנהלים יוכלו בה להתחיל להכין מערכות ולהתחיל לשבץ.

אני אסיים במשהו לא כל כך נעים. אני לא רוצה לקלקל שמחות אבל אמרתי אתמול במשרד האוצר עת ישבנו עד מאוחר וזה בנוסף לדיון שקיימנו שבוע לפני כן. יש לנו שלושה דברים שאם אנחנו לא נסיים אותם לפני פתיחת שנת הלימודים, אני לצערי מחר כבר מכריזה סכסוך עבודה וזה על שלושה דברים.

הנושא הראשון הוא הנושא של הפנסיה. עדיין יש מורים שיצאו לפנסיה והם מקבלים מקדמות וזה מעל תשע שנים. לא יכול להיות מצב כזה. בשום מקום בעולם לא קורה דבר כזה. בן אדם מסיים את העבודה שלו, יוצא לגמלאות והוא מקבל את הפנסיה שמגיעה לו. מיום כניסתי לתפקיד, כבר שלוש שנים פלוס, אני מתעסקת אך ורק בדבר הזה. היו הסכמות ועכשיו אנחנו בניסוחים. יש עוד ניסוחים אחרונים ואומרים לי לא לדאוג. לי כשאומרים לא לדאוג, אני דואגת. אני אפסיק לדאוג כשתהיה חתימה.

הנושא השני הוא ימי מחלה. בפרט במצוקה הזאת, על כל יום מורידים 1-4. לא לכולם אבל עדיין יש נוסחה מוטעית שצריך לתקן אתה.

הנושא השלישי הוא הנושא של מורים בסיכון. חברים, אם יש משהו שמדיר שינה – ואני חושבת שצריך להדיר שינה מעיני כולנו – אלה המורים בסיכון. אי אפשר לפתוח את שנת הלימודים אם לא יהיה פתרון לכל עובדי ההוראה שנמצאים בסיכון. לצערנו היה מקרה מאוד קשה שגננת נפטרה.

כמה מקרים כאלה יש לכם באחוזים?

את האחוזים משרד החינוך צריך לדעת. כשאנחנו הקמנו מוקד קורונה, כי לא היה מענה ורצינו לבדוק, אנחנו ראינו בסביבות 1,500 עובדי הוראה. יתכן שיש יותר. קודם כל, מה צריך לעשות משרד הבריאות? משרד הבריאות צריך להוציא מתווה ברור שאומר מי בכלל נמצא בסיכון, מהו מצב סיכון, איזה גילים. את הדברים האלה משרד הבריאות לא עושה וכל עוד הוא לא עושה את זה, גם אי אפשר להתקדם.

הדבר האחרון הוא הנושא של מכסות פרישה. אני שוב חוזרת ואומרת שיש הרבה מאוד מעובדי ההוראה שביקשו לפרוש. ברגע שיאשרו גם את המכסות, יהיה מענה, חלקי אמנם, לאלה שנמצאים במצבי סיכון ומצד שני יש גם עובדי הוראה שחוקים שהם אומרים, חברים, נתנו את תרומתנו הנכבדה למערכת החינוך, אחרי 35 שנים, 36, 34 שנים, תנו לנו לצאת, מיצינו אתל עצמנו במערכת, אנחנו שחוקים. המערכת לא רוצה אנשים שחוקים, בוודאי לא בתקופה כל כך קשה. לכן בואו ניתן מכסות פרישה גם לאלה שנמצאים בצבי סיכון, גם לאלה שנמצאים במצב של שחיקה. יש מנהלי בתי ספר שגם הם ביקשו וכולנו יודעים כמה עבודה קשה יש למנהלי בתי הספר ועדיין אפילו אין מכרזי ניהול כי מנהל בית ספר, עד שהוא לא מסיים, לא נותנים לו אישור פרישה והוא לא יכול לשחרר את בית הספר.

לכן אני שוב חוזרת ואומרת שהנושא של משרד הבריאות הוא בנפשנו, הוא של כולנו. אני חוזרת ואומרת שלא יקרה מה שקרה בעבר. בעבר היו הרבה טעויות וצריך ללמוד מהטעויות האלה. עם כל הכבוד, אנחנו לא נאפשר למשרד הבריאות להוציא הנחיה ולומר לשמור על מרחק של שני מטרים כאשר אין שני מטרים. לא ניתן. לא נוכל לפתוח כי אנחנו לא מוכנים לקחת את האחריות הזאת.

אני חייבת לומר שבנושא של החינוך המיוחד לא היה שיתוף פעולה אתנו, לא עדכנו אותנו, לא ישבו אתנו, לא אמרו מה הם רוצים לעשות ואת המתווה הזה, זאת פעם ראשונה שאני רואה אותו.

אני רוצה גם לומר בנושא של עטיית מסיכות. כתבו שם שגם ילדי החינוך המיוחד יצטרכו לעטות מסיכה. יש בעיה עם זה. אני רוצה לומר לכם שיש ילדים שמתקשים לשים את המסיכה והם לא מוכנים לשים אותה. חייבים לטפל גם במוגנות של עובדי הוראה. זה מאוד מאוד חשוב. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. אחר כך נעבור לחבר הכנסת אבו שחאדה ולאחר מכן לחברתה הכנסת פרומן שנמצאת אתנו ב-זום ויש עוד נציגים שרוצים לדבר. כמובן שעוד תהיה התייחסות של השר והמנכ"ל.

אני מזכיר שהדיון נקבע לשעתיים. צריך לתת לנו לענות, אם רוצים שנענה.

בוודאי. כמו שאתה רואה, אנחנו מקפידים על ההתנהלות.

מאחר הייתי צריך לצאת כבר לפני רבע שעה, אני אשתדל מאוד לקצר.

קדם כל, תודה לשר שהחליט לבוא לוועדה ותודה למנכ"ל. תודה על המתווה. אני לא אחזור על דברים שנאמרו כאן קודם לכן למרות שנאמרו דברים מאוד חשובים. אני רוצה להעלות כמה נקודות בצורה מאוד מהירה.

קודם אני הזכרתי כדרך אגב ואני אומר שזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת שיש 12,000 מורים ערבים מובטלים. כלומר, יש כוח שאפשר להשתמש בו, להשתמש במובן החיובי. האנשים האלה שלמדו, שיש להם תעודת הוראה, מחפשים ומחכים לעבוד, ואפשר לעשות בהם שימוש. זה דבר שאני מבקש ומציע לשר ולמנכ"ל לאמץ.

בהמשך למה שאמר קודם חבר הכנסת סובה ואני מסכים עם כל דבר שהוא אמר וגם מה שאמרה עכשיו יפה בן דוד לגבי תנאי העסקה של צוותי החינוך. גם בנושא של מורים בסיכון וכל הדברים שאני לא אחזור עליהם. לפי מה שכתוב במסמך של מרכז המחקר והמידע, ואני מצטט ממנו: "מערכת החינוך בשגרת הקורונה, התקציב הנדרש לפעילות מערכת החינוך בתקופת הקורונה עומד על כ-4.2 מיליארד שקלים לשנה, הובא לאישור הממשלה וכולי, וכן מותנית ההיערכות בהסכמי שכר". כך כתוב. אני רוצה לדעת על איזה הסכמי שכר מדובר כדי שלא תהיה פגיעה בתנאי ההעסקה של המורים. אנחנו יודעים שבמצבי חירום כאלה או אחרים, אני לא מדבר רק על ישראל אלא אני מדבר בכלל, הרבה פעמים מנצלים את מצבי החירום האלה כדי לפגוע בתנאי העסקה של עובדים. ברגע שכתוב במסמך של מרכז המחקר – ואני מברך את מרכז המחקר והמידע על המסמך הזה – שזה מותנה בהסכמי שכר, אני מבקש לדעת על מה מדובר וגם דורש של תהיה פגיעה בתנאי העסקה של המורים.

לגבי הקיצוץ בתוכניות לימוד והעשרה לתלמידים וחלשים וגם לנוער בסיכון, בעיקר בפריפריה, אם זאת תוכנית היל"ה, אומץ וכן הלאה, תוכניות שהוזכרו, הדבר הזה הוא פסול, קודם כל ערכית ועקרונית אבל בוודאי בזמנים כאלה כאשר הפערים גם כך גדולים. אנחנו יודעים מה התוצאות של מבחני פיזה ולא רק. הפערים בארץ בין האוכלוסיות על בסיס מעמדי הם פערים גדולים. הסגירה של התוכניות הללו היא רק תעלה את הפערים הללו.

אני מסכם בעוד נקודה לגבי המתווה באופן כללי. נאמר לנו קודם שאמצעי הקצה, כ-50 אחוזים - תקנו אותי אם אני טועה – מהמקומות בהם יש צורך, כרגע אין אמצעי קצה, יקבלו אותם עד ינואר 2021, שזה פחות או יותר אמצע שנת הלימודים. קצת פחות מהאמצע. אני חושש מאוד שאם לא ייעשה משהו שיזרז הרבה יותר את מתן אמצעי הקצה, כי הרי מי זקוק להם? בעיקר האוכלוסיות המוחלשות וזה בעיקר בולט בציבור הערבי.

במכתב ששלח ידידי חבר הכנסת יוסף ג'בארין כיושב ראש הוועדה לזכויות הילד, הוא שלח מכתב לפני כשבוע גם לשר החינוך וגם לשר האוצר, הוא מציין בו שלכתשעה אחוזים מכלל התלמידים במדינה, שהם לפחות 140,000, חסרים אמצעי קצה. אם רק 50 אחוזים יינתנו עד ינואר 2021, זה מצב לא טוב וזה רק עשוי או עלול להגדיל את הפערים הגדולים ממילא. לכן גם כאן אני שואל ומבקש – ומתנצל שאני לא אהיה כאן לשמוע את התשובה אבל אני בהחלט אעקוב אחריה לאחר מכן – האם ומה אפשר לעשות כדי שאמצעי הקצה יסופקו לאוכלוסיות הנזקקות להן בצורה הרבה יותר מהירה והרבה יותר אינטנסיבית כדי שהפערים לא יגדלו.

שוב אני מתנצל שאני צריך לצאת. תודה.

חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אתה רוצה להתייחס? השר צריך לצאת עוד מעט וחשוב לי לתת את זכות הדיבור לנציג הנהגת ההורים.

תודה על הישיבה החשובה הזאת. אדוני השר והמנכ"ל, אני מאחל לכם באמת המון הצלחה בתפקידים החדשים ואני מסכים עם כל האמירות שנאמרו על חשיבות ההצלחה שלכם.

אני רוצה לומר לשר שאני לא הרגשתי שיש קו כנגד המשרד בוועדה. אף פעם לא הרגשתי את זה. אני גם לא חושב שהוא קיים. אף פעם לא היה לי ספק שלא השר ולא מי מטעמו הביא את הקורונה לישראל. רציתי להבהיר את זה כדי שלא יהיו אי הבנות בעניין הזה.

קראתי את המתווה. אני בטוח שהיה דיון לגבי גודל הכיתות באשר לקבלת ההחלטה על כמה תלמידים אפשר, כמה תלמידים אי אפשר, אבל במתווה לא הייתה התייחסות למשל בעניין גודל הכיתות. אם יש בתי ספר עם כיתות גדולות או בית ספר עם כיתות קטנות, למה זה לא רלוונטי למספר התלמידים בעניין הזה של הריחוק? אני אשמח לשמוע מה הייתה ההתלבטות שלכם בעניין.

אני מסכים לגמרי שיש פתרון. נכון שיש מחסור גדול בכוח אדם אבל מצד שני, כמו שעופר, סונדוס ורבים אחרים הזכירו כבר, יש אלפי מורים ערבים שיושבים בית והם עם תעודות הוראה. הם לא עובדים ואולי אפשר להיות במצב של וין-וין סיטיואיישן מבחינת המשרד ומבחינת אלפי אנשים שיכולים להיכנס למערכת החינוך.

יש לי הצעה אני מקווה שהיא תתקבל. יש עכשיו עבודה שנעשית על ידי הוועדה לחינוך תחת ועדת המעקב העליונה. עבודה ומחקר בשיתוף פעולה עם ועד ראשי הרשויות. אני חושב שיהיה מצוין – אני רואה שיש גם קצת גמישות בגלל המצב המורכב – אם יהיה שולחן עגול במהלך השבועיים הקרובים עם ועד ראשי הרשויות המקומיות, עם כבוד השר והמנכ"ל, עם הוועדה שעובדת על החינוך בוועדת המעקב כדי להתאים את המתווה החדש גם לחברה הערבית.

תודה רבה. לצערי אני לא אתכם שם היום.

רק בריאות.

רק בריאות.

תודה. תודה רבה לך השר גלנט ולך המנכ"ל. אני מאחלת לכם הרבה מאוד הצלחה במערכת שכמו שאמרת היא עוגן למדינת ישראל. כל בית ספר וכל גן ילדים אמור להיות העוגן לילדים ולהורים. מערכת החינוך שלנו היא גם החוסן הלאומי שלנו ואני רוצה להוסיף שלא נשכח וכל יום נאמר שאנשי החינוך הם עמוד התווך למערכת החינוך, לכל מה שתרצו לעשות. אני חושבת שהתקופה הקשה שכולנו עוברים מזמנת לנו הזדמנויות. כמו שציינתם, השדרוג הטכנולוגי התקשובי של בתי הספר, שבסופו של דבר יאפשר גם לגוון את תהליכי ההוראה והלמידה.

הנקודה השנייה היא שדרוג מעמד אנשי החינוך. צריך סוף סוף לתת ביטוי מעשי להערכה שכולנו נותנים לפועלם של אנשי החינוך. זאת הזדמנות טובה גם בתקופה הזו.

הזכיר חבר הכנסת מאיר כהן את נושא בחינות הבגרות. שנים אנחנו מדברים על צמצום בחינות הבגרות ויכול להיות שצוק העתים יזמן לנו את ההתנסות המאוד חשובה הזאת.

אני לא אפרט אבל ארצה לדעת מה ההשפעה של הכוונה לדחיית אישור התקציב לנובמבר כאשר שנת הלימודים מתחילה בספטמבר וכל התוכניות האלו שאולי תיסגרנה – ואני מקווה שלא – יושבות על התקציב התוספתי ואני מתכוונת לנוער בסיכון וכולי. בעיניי זה לא תוספתי ואלה תוכניות שכבר מזמן הפכו להיות חלק ממערכת החינוך עצמה וחלק מליבת מערכת החינוך. בטח לא לתת לאנשים שהוכשרו לאורך כל כך הרבה שנים וצברו ניסיון, ללכת הביתה.

לא הוזכרו פנימיות וכפרי הנוער. גם שם יש בעיה עם מחשבים לילדים בכפרים ולילדים בבית כשהיה הסגר והילדים נשלחו הביתה. לרבים מהם לא היו מחשבים.

הרשאה תקציבית לבניית כיתות לימוד לתשפ"א. אנחנו יודעים שאם ההרשאות לא תצאנה היום, הכיתות לא יהיו מוכנות.

אדוני השר והמנכ"ל, אני ממש מבקשת מכם קחו באופן אישי, לתשומת לב אישית, את הנושא של הילדים המשולבים. זה נושא שכל פעם במהלך חצי השנה האחרונה נפל בין הכיסאות. הם צריכים טיפול ייחודי ואחר. להוסיף לזה את ההיערכות להסעות. אני משערת שלא הזכרתם את זה אבל אתם בטח שם אבל אני מניחה שתהיינה מגבלות בנושא של ההסעות והשאלה היא איך נערכים לזה.

יש עוד נקודה לגבי ילדים ומורים בסיכון.

נקודה אחרונה. יש הרבה חכמה שנמצאת בשטח. תאפשרו למנהלי אגפי החינוך ולמנהלי בתי הספר ולגננות יצירתיות ויוזמות שתעלינה מהשטח, לחזק ולעודד את המהלכים האלה. אני בטוחה – ואני יודעת – שיש להם הרבה מאוד רעיונות טובים כדי שבתוך המסגרת שתתנו הם יוכלו למקסם את האפשרויות.

אני מחזקת את כל עמיתיי אנשי החינוך, גם במשרד וגם ברשויות המקומיות ובשטח. יישר כוח גדול ובהצלחה רבה בתקופה הלא פשוטה שמחכה לכולנו.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור למירום שיף, יושב ראש הנהגת ההורים הארצית ובהזדמנות זו, כפי שלצערי אני נוהג פעמים רבות, להתנצל בפני כל אותם אנשים שב-זום, נציגי משרדי ממשלה, נציגי ארגונים, נציגי הורים, מורים ותלמידים, אני מתנצל שלא כולם יכולים לקבל את זכות הדיבור.

בוקר טוב. בתחילת דבריי אני רוצה לברך את שר החינוך, את מנכ"ל משרד החינוך וכל צוותי החינוך על העבודה הקשה שהם עושים מתוך כוונה שב-1 בספטמבר שנת הלימודים תהיה מוכנה ואנחנו נהיה מוכנים לשנה הזאת.

יחד עם זאת, חשוב לי להדגיש נקודה אחת שהיא מאוד מאוד מרכזית בתוך התוכנית הזאת. ילדי ישראל זקוקים למסגרות החינוכיות שלהם מאחר ומסגרות חינוכיות הן לא רק שולחן, כיסא וחוברת עבודה. מסגרת חינוכית היא בית., היא תחושת שייכות, היא אחד המקומות המשמעותיים בהם ילדים רוכשים כלים בין-אישיים וחברתיים. זה המקום בו הם פוגשים מבוגרים נוספים שרואים אותם, מסייעים להם ומקדמים אותם. מוסדות החינוך הם המפתח לצמצום הפערים בחברה הישראלית מאחר ואין דרך אחרת לדאוג למשאבים אחידים.

הלמידה המוצעת כרגע, כמו שאנחנו מתמידים להגיד מהבית, ולכן תלויה במשאבים שנמצאים בבית ובהכרח מגדילה את הפערים. כמו ששר החינוך אמר, ב-1 בספטמבר לא נהיה מוכנים מבחינת תשתיות. לכן אנחנו חושבים ומאמינים שמקומם של הילדים במוסדות החינוך במרבית ימות השבוע.

איך זה יבוצע. יש לנו אמון מלא ברשויות המקומיות ובצוותי החינוך שידעו לעשות את זה הכי טוב בכל מקום בהתאם לקהילה שלו. ניתן ללמוד במשמרות, כפי שהוצע לחלק מהמגזרים, ואנחנו מבקשים שהאופציה תיפתח לכולם. ניתן ללמוד במבנים מחוץ לשטח בית הספר. ניתן ללמוד לימודים חוץ-כיתתיים ועוד רעיונות, ולא חסר כאלה.

לסיכום. אנחנו מבקשים אמירה ברורה, שילד יגיע לבית הספר לפחות ארבעה ימים בשבוע. כן, באותה מסגרת של קבוצות קטנות מכיתה ה' עד י"ב. אסור לוותר עליהם ואסור לוותר על הפן הרגשי שלהם.

אנחנו מבקשים מענה מלא בכל מצב לילדי החינוך המיוחד כולל מענה תקציבי ברור לכל תרחיש ובמיוחד לילדי השילוב. ילדים הזקוקים נוסף כגון כיתות מב"ר, אתגר, תלם, תיכונים טכנולוגיים - - -

התנתק. אני מניח שתכף הוא יעלה שוב. אני חושב שמרבית הנקודות שלו עלו.

השר גלנט ומנכ"ל המשרד, נעבור אליכם להתייחסות. בבקשה, סכמו את הדברים ואחר כך אני אתייחס במשפט.

ברשותכם, אני אענה. כנהוג אני אשתדל לענות למי שמכבד אותנו בנוכחותו.

ראשית, אני רוצה לגעת בנושא שמטריד את כולנו והוא נושא החינוך המשלים על כל היבטיו. אני אומר לכם את הדברים בצורה מפורשת אחרי שבדקתי אותם מכל הכיוונים. יש באוצר מיליארד וחצי שקלים מוכנים להפעלה לטובת החינוך המשלים במערכת החינוך. לא ניתן להעביר את הכסף כל עוד אין תקציב המשכי למדינה ואני קורא מכאן, מכנסת ישראל, לבני גנץ, יושב ראש כחול לבן, תגיע מיידית, תסכים לתקציב על מנת לא להביא לפיטורי עובדים ולביטול של כל החינוך המשלים בישראל. ללא תקציב המשכי אין חינוך משלים. יש התניה של האוצר על הנושא הזה.

זאת לא הפעם הראשונה אדוני השר.

זאת הזדמנות מצוינת לומר שאני קורא מכאן לבני גנץ ולך שר החינוך להודות בפני כל עם ישראל שהתקציב שאתם מבקשים היום מכנסת ישראל לאשר, כ-2.5 מיליארד מתוך ה-4.2 מיליארד הם לשנת 2021. דהיינו, גם אתם מבינים שנדרש תקציב ארוך טווח לעם ישראל.

שנת לימודים היא לא לשלושה חודשים.

בדיוק כך. שנת הלימודים היא שנה שהיא נכנסת לשנת 2021.

אבל עכשיו צריך.

גם תוכניות הל"ה, קרב ושלבים הן ל-2021.

אתה ממשיך להגיד את זה גם בתקשורת. אתה מטעה.

אני מטעה? סליחה. רגע. אני לא מטעה אף אחד. תוכניות היל"ה, קרב, שלבים וכולי, הן תוכניות לשנת הלימודים. כמובן שהן יהיו גם לשנת 2021.

אנחנו מדברים על עכשיו. עכשיו יש בחוץ אנשים מובטלים.

אדוני השר, זאת לא פעם ראשונה שאנחנו נמצאים בתקציב המשכי. מעולם לא בוצעה פגיעה כל כך קשה בתוכניות כמו תוכנית היל"ה, שלבים, קרב ועוד עשרות תוכניות. מה שונה הפעם? אני מבקש, אל תכניס ויכוחים פוליטיים לפגיעה האנושה בגרעין החינוך של מדינת ישראל, במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

היו מערכות בחירות.

איפה זה עומד? בלי תקציב זה ייסגר? אם עכשיו פורצים לבחירות, כל התוכניות האלה מבוטלות.

הוא אומר לך שזה לא ייסגר. הוא אומר לך שהוא לא מוכן. הם מכניסים את הוויכוח הפוליטי לתקציב.

זו אחריות שלך. זה במשמרת שלך אדוני השר.

אני רוצה לענות על השאלות, אם נותנים לי אבל לא נותנים לי.

תשים לב אדוני השר מי הפריע לך. היושב ראש הפריע לך, לא אנחנו. הוא התחיל את הוויכוח.

ליושב ראש יש את זכות הדיבור.

בסדר. אל תאשים אותנו.

לכולם יש זכויות. אני לא כופר באף זכות. אני מנסה לענות לכם לפי מיטב הבנתי, שומע אתכם ברוב קשב וגם לוקח בחשבון שלא כולם מסכימים אתי.

עלו כאן שאלות רבות והיו גם תשובות, אליהן אני לא מתייחס. היו גם הערות שגם אליהן אני לא מתייחס. אני מתייחס לשאלות ששאלו אותי.

למידה בטבע ובמקומות שאינם בתי ספר. אנחנו נעודד את התהליך הזה בכל מקום שאפשר. זה תלוי מזג אוויר. זה חלק מהפתרונות ולצערי זה נמצא בשוליים מבחינת הכמויות אבל אנחנו נעודד את זה.

כל מה שקשור בתוכניות הפדגוגיות, כמו שאמרתי, הוא חשוב יותר מהתפעול אבל הוא יבוא לאחר מכן מבחינת סדר הקדימות ואנחנו נודיע את זה לפני שהשנה הזאת תתחיל בצורה מפורשת ובלוח הזמנים המתאים למערכת החינוך וכמובן לתלמידים.

בנושא הבריאות אנחנו כפופים למה שמערכת הבריאות אומרת בהקשר למתווה הפעולה. אני רוצה לומר לכם שאני הצגתי תוכנית בתחילת הדרך, לפני כחודש וחצי. אני מזכיר לכולם שאני נמצא בתפקיד פחות משלושה חודשים ואני יודע שיש כאן בעיות שנמשכות יותר משלושה חודשים. הרבה שנים לא עסקו באמצעי קצה וגם לתשתיות אחרות. אנחנו עוסקים בזה. לפני כחודש וחצי אני הצגתי תוכנית שאמרה שאנחנו נחלק את גני הילדים לשניים, אנחנו נפצל כיתות א', ב', ג' ו-ד' ונמשיך הלאה. ההחלטה הרפואית בעניין הזה הייתה אין בכך צורך. זה מסמך של משרד הבריאות. הדבר הזה כמובן חוסך התארגנות ועלויות מאוד כבדות אבל לא ניתן בהקשר הזה לעשות שינויים לאחר שהתחלת בדרך. אנחנו רצים על מתווה קבוע כי תהליך ההתארגנות לסוג כזה של פעולה עלול להביא צורך בסדר גודל של 14,000 מורים לכל שכבת גיל ולאחר מכן תהליכים שקשורים בארגון וכדומה. אלה לא דברים שאפשר לעשות אותם במהלך שנה. לכן אנחנו נעבוד לפי מה שמכתיב משרד הבריאות, גם בהקשר למסיכות וגם בהקשר למרחקים ולדברים אחרים.

הלמידה מרחוק. אנחנו נעשה מאמץ גדול עבור כל השכבות ואני חושב שהחברה הערבית נמצאת במרכז הקשב שלנו. אני פונה מכאן גם לחברה הערבית ולכל מי שמוביל דעת קהל ועמדה בחברה הערבית שישפיע על כך שהתלמידים יגיעו לבתי הספר כשאפשר וילמדו מרחוק היכן שניתן. לא הכול תלוי בנו. אנחנו ראינו תופעות פחות טובות במהלך השנה בחלק מהמקומות. לכן בהיבט הזה, לעודד את ההגעה של התלמידים, לתמוך את ההורים. אני עצמי עם רבים מחבריי הערבים, בעיקר באזורים שאני, נקרא לה, מכיר ואוהב, זה גם בנגב, גם בוואדי ערה וגם בגליל, אני נפגש אתם ומסביר להם את הדברים האלה ואני אעשה את זה גם מחר אבל צריך כאן עידוד. כמו שאמרתי, למי שיש פחות, נשתדל לתת יותר. מה יהיו הפרופורציות? כולם צריכים ואנחנו נשתדל לעשות את זה. אני מסכים שחלק מהאמצעים יגיעו רק במהלך החצי השנה של השנה וזה בגלל שיש זמן רכש, זמן הצטיידות, זמן הדרכה וזמן התקנה. זה התהליך. השנה הזאת היא שנת מעבר כי בשנת תשפ"ב אני מניח שהדברים יהיו הרבה יותר טובים.

תרגום לשפות. יש כאן צוות מאוד מסור ואנחנו עוסקים בזה. מתרגמים גם לערבית, גם לאנגלית, גם לאמהרית, גם לצרפתית ולדעתי הדברים האלה מופצים. זה חלק מהחובה שלנו וכך זה ימשיך להיות. אם יש מקומות שצריך לתקן, נתקן.

כל מי ששאל על השונות, הוא צודק. יש מודלים שונים וחברות שונות ואנחנו ננהג בהתאם.

האם אנחנו מתואמים מול ארגוני המורים והסתדרות המורים. התשובה היא שאנחנו עובדים על התיאום ואני חושב שיש לנו תיאום בחלק ניכר מהדברים. גם אני וגם המנכ"ל נפגשנו עם יושב ראש ארגון המורים, נפגשנו עם יושבת ראש הסתדרות המורים ואני מיד אתייחס לדברים שאמרה גברת יפה בן דוד שאני חושב שהם מאוד חשובים.

דחיית שנת הלימודים. עלתה שאלה כזאת. רבותיי, אני אמרתי לכם קודם כל את הנתונים. הנתונים הם שבכל יום שמערכת החינוך איננה פועלת, המשק מפסיד 300 מיליון שקלים. כאן, במקומות האלה, לאו דווקא בוועדה הזאת, אנחנו הותקפנו בצורה קשה על כך שאנחנו לא מוכנים לבתי הספר של החופש הגדול לפני חמישה וחצי שבועות. אנחנו הנענו את התוכנית הזאת. לא היה אדם במדינת ישראל שילדיו היו שם שלא היה מרוצה ולא רצה שזה יימשך. היו שם כ-750,000 תלמידים מסביב לשעון. זה סובסד על ידי המדינה לאוכלוסיות מסוימות ב-100 אחוזים והסכום הגבוה ששולם היה סדר גודל של 500 שקלים עבור חמישה שבועות באוכלוסיות הוותיקות. המדינה השקיעה בזה חצי מיליארד שקלים וכל פעם שרצו לסגור, הציבור אמר את שלו ואני לשמחתי הצלחתי להעביר את עמדתי וזה לא נסגר.

כבוד השר, היו שם הידבקויות?

כן. נבדקו קצת יותרמ-1,000 תלמידים, 1,007 תלמידים בסך הכול. זה 1.9 אחוז מכלל הנדבקים בעוד שהאוכלוסייה הזאת היא שמונה אחוזים מכלל האוכלוסייה. כלומר, ההידבקות בקרב התלמידים עד כיתות ד' כולל הייתה פי ארבע פחות מאשר בשאר האוכלוסייה. זו הסיבה בגינה הצלחתי להעביר את ההחלטות כי בסוף באנו עם נתונים ואנחנו יודעים היכן נדבק כל תלמיד ומה קרה אתו. לדעתי זה לא קורה במקומות אחרים. לכן התשובה היא שזה לא נטול סיכון אבל הסיכון הוא הרבה יותר קטן והחשיבות היא גדולה. כולם מבינים את זה.

לדחות את שנת הלימודים עד אחרי החגים, קרי, בשישה שבועות – שלושה שבועות ועוד שלושה שבועות של חגים - זה רעיון רע מאוד. קודם כל, אי אפשר לעבוד. שנית, זו בעיה משקית, שלישית, זו בעיה חינוכית. בסוף התלמידים צריכים ללמוד. הדבר המשמעותי ביותר הוא שאנחנו בשלושת השבועות הראשונים עושים תרגול. אנחנו נתחיל, לא הכול יהיה מושלם, נעצור אחרי שלושה שבועות, יש חגים, נעשה הפקת לקחים, נלמד מה טוב ומה לא טוב ונשתפר. אם כן, אני מתנגד לעניין הזה בכל תוקף ואני שומע את האמירות מכל עבר. לצערי הרב, אמרתי, יש כאן הרבה אנשים שאין להם אחריות לנושא, לחלק ניכר מהם גם אין סמכות, אבל לדבר מותר.

חבל שהם לא כאן לשמוע את הדברים. הם השמיעו והלכו.

הם ישמעו.

אדוני השר לא מתכוון לחברי הוועדה. הוא מתכוון למשרד הבריאות ולפרופסור גמזו – כך הבנתי- שכן רמזו בסביבתו על דחיית שנת הלימודים.

אני מדברת גם על חברי הכנסת שהעלו את הנקודות ולא נשארו לשמוע את התשובות. כמה חשוב להם נושא החינוך.

זה לא קשור לחברי הוועדה.

נורא חשוב להם לשמוע את התשובות של השר. אנחנו נשלח להם אחר כך סרטון.

אם משרד הבריאות גמזו הציע, מה תעשה?

אגב, רם, כל הכבוד לשר שהגיע לוועדה ונשאר בה עד הסוף. בדרך כלל שרים באים, אומרים ויוצאים. כל הכבוד.

אנחנו לא נוותר על החברה שלכם.

כל הכבוד. כל הכבוד. חברה די טובה.

מצוינת. אני אומר שוב שהפתרון במסגרתו אומרים לא מלמדים, לא מגיעים, עוצרים וכן הלאה, זה שמור למי שעוסק בדיבורים בתקשורת. לנו יש אחריות והאחריות שלנו היא להפעיל את המערכת.

אני נמצא כאן בתוקף תפקידי. אתם הצבעתם על המינוי שלי, אני מקווה שרובכם, ומיניתם אותי לשר החינוך מטעם הממשלה וכנסת ישראל. אני אחראי לזה שהדברים יפעלו. ממשלה אישרה את התוכנית שלי. כל מי שרוצה לטעון אחרת, שיחזור לממשלה ושם יתקיים דיון, ואם יחליטו אחרת, זה דבר לגיטימי, אבל רק שם. כל שאר הדיבורים הם דברי הבל כל עוד הם לא נעשים ולכן רצוי לא להרבות בהכרזות, בהצהרות ובאירועים שמכניסים פאניקה לציבור ואולי מביאים איזושהי ברכה למישהו שחושב שהוא מרוויח מזה תקשורתית אבל הוא משפיע על מאות אלפי הורים ותלמידים שמסתכלים עליו ולא מבינים מה אנחנו אומרים. לכן הסמכות להנחיות בנושאים האלה היא של משרד החינוך. נקודה. כל היתר יבואו, יטענו, יפעלו, יגיעו לממשלה ואם הממשלה תחליט אחרת, משרד החינוך כמובן יבצע.

הערה קטנה. שלא ישתמע חלילה שדבריך נוגעים גם לנו כהסתדרות המורים. אנחנו הארגון היציג של הגננות, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, קרוב ל-120,000 עובדי הוראה פעילים. כשאני אמרתי מה התנאים שלנו ושמחר אנחנו מכריזים על סכסוך עבודה, זה כדי לעגן ולהגן על זכויותיהם.

ראשית, לא התכוונתי, אם משהו השתמע מדבריי. שנית, היות ויפה התייחסה, אני רוצה לומר שאני, שר החינוך, לא אתן את ידי לפגיעה בשכר המורים. נקודה. אני מקווה שאני מוקלט.

יפה מאוד.

מוקלט.

אני לא אתן את ידי לפגיעה בשכר המורים.

תעבירו לאוצר.

האוצר נמצא כאן והם שומעים את השר.

עלות שעת הוראה מקרוב ומרחוק סוכמה עם הממונה על השכר ועם נציגי אגף התקציבים כשעה זהה בכל המקומות. הדבר הזה הוא סיכום.

מעבר לכך, יש לנו עדיין התלבטויות וחילוקי דעות על דברים שקשורים לפעולות ארוכות שנמשכות זמן רב וקשורות לימי מחלה, פרישות ודברים אחרים ואני מקווה שנגיע בהם לעמק השווה. זה בשלבי פתרון. יש לנו נושאים שקשורים למשרד הבריאות בתוך מערכת החינוך וכאן אנחנו עובדים, כמו שאמרתי, לפי ההנחיות וההנחיות האלה יצטרכו להיות מעוגנות בצורה כתובה ואז אנחנו נלך אתן הלאה.

לבסוף, בהתייחס למה שאמרה הגברת יפה בן דוד, שכמו שאמרנו, אנחנו עובדים הדוק אבל לא תמיד מסכימים על הכול אבל בסוף אני מקווה שנגיע לעמק השווה. אנחנו הבאנו למערכת החינוך 13,000 עובדי הוראה וכוח משלים. זה לא דבר של מה בכך.

שעות תקן.

יש שם שעות תקן וכן הלאה. יש שם 6,500 מורים שמשרתם תגדל או שיגויסו מורים נוספים. אלה דברים שלא קרו הרבה שנים והם קורים בצל הקורונה בכל המקומות ובכל המגזרים.

נשאלתי מדוע נקבע הקו בין כיתות ד' לגילים אחרים. הגיל המחייב לפי חוק הוא גיל תשע, כיתה ג'. אני הרחבתי והתעקשתי שזאת תהיה כיתה ד' כי אני חושב שיש תלמידים צעירים או אחרים שנמצאים בכיתה ד' ובשום פנים ואופן לא יכולים להישאר לבד. הרחבנו את זה לכיתה ד'. מעבר לזה, אנחנו נאלצים לעצור כתוצאה מגודל המרחבים. אם כיתות ג'-ד' לומדות במקום שבו נמצאות גם כיתות ה'-ו' כי אתה מחלק אותם לשניים, אתה צריך פתרונות בחלק מהימים. הם לומדים חמישה ימים, אתה צריך לתת פתרונות נוספים, חלק במרחבים בתוך בתי הספר וחלקם במקומות אחרים. אנחנו נעשה את המיטב. אם היה לי, הייתי נותן לכולם. היה לי זה מורים נוספים, חללים נוספים וכן הלאה.

אני מבקש שאנחנו נתאים את הטרמינולוגיה, לא את התוכנית, של ההסבר - אני מבקש מאנשי משרדי – למגזר הערבי כי ההערה נכונה. יש דברים שהם קשורים לימי א' ולא לימי ו' וכן הלאה. צריך לתת לזה את הביטוי.

גם ימי ראשון. חלק מלמדים ביום ראשון וחלק מלמדים בשבת.

זה חלק מהגמישות. אמרתי שיש שונות בין מגזרים ובין מקומות. אני קשוב לכולם ורואה בילדים הערבים כפי שאני רואה בילדים היהודים, אנשים שצריכים ללמוד, שצריכים להתחנך, שהמדינה חייבת לתת להם את כל מה שמגיע להם.

לגבי המחשוב. מבר לעיקרון שקבעתי, עוד לא קבענו איך הדברים מחולקים. לפני שיגיע המחשב הראשון – ולהערכתי או לצערי זה יכול להיות רק אחרי החגים – אנחנו נודיע איך המחשבים מחולקים.

אני אומר לחבריי מהמגזר הערבי. כשם שפעלתי כשר הבינוי והשיכון ועשינו 57 תוכניות והסכמי גג או הסכמים פרטניים ועוד 14 הסכמים כוללניים, אבל כולם ידעו מה יש למישהו אחר. כלומר, כשאנחנו שמנו את התוכנית של פרדיס, ידעו עליה גם בנצרת, גם ברהט וגם בשיבלי. כולם ידעו מה התוכנית. הכול שקוף לכולם. אני לא מסתיר מאף אחד. אנחנו נגדיר מה הקריטריונים לחלוקה וכיצד זה מחולק וכולם יראו את הדברים.

השיטה היא שיטה מעניינת מפני שאנחנו נחלק את המחשבים לבתי הספר, לא לתלמידים, ובית הספר יפתח ספריית השאלה לתלמידים. האחריות על המחשבים ועל הציוד שנתנו היא של בית הספר מול משרד החינוך, של מנהל בית הספר מול משרד החינוך והוא ישאיל אותם למי שצריך. זה לא שכל אחד ייקח ואחר כך אתה לא יודע לאן זה הלך.

זה בשכירות. אתה לא נותן את זה לתלמיד.

אני נותן לבית הספר. זה שלו. מאותו רגע זה נכס שלו והוא צריך לשמור עליו. בית הספר יוכל להחליט שהוא משאיל למורה מסוים כי אין לו, במקום למשל לתלמיד, כי זה חיוני, והוא יוכל להחליט שהוא עושה את זה בדרכים שונות. אנחנו נעזור לבית הספר ובית הספר ינהל את הדברים. לדעתי אין סיכוי אחר להגיע לכל תלמיד וגם דרך הרשויות זה פתרון פחות טוב. הפתרון הנכון הוא דרך בתי הספר. אני סומך על המנהלים.

נשאלתי כאן לגבי כיתות גדולות. מעבר ל-18 תלמידים נקבעה סמכות מיוחדת בהחלטת הממשלה ובתקנות. ככלל, מי שמנהל את הסמכויות זה מנהל המחוז. כל מחוז במחוז שלו. למנהל עצמו יש סמכות למספר קטן, לעלות ל-20 כאשר הכיתות הן יותר גדולות. הוא יכול להגיע למנכ"ל, להגיע לחלוקה ל-22. במקרים חריגים ביותר, לי יש סמכות להחליט על 24. זאת אומרת, אם יש כיתה של 48 תלמידים, אתה רוצה לחלק אותה. מעבר לזה, כמובן שבכל מקרה אנחנו נצטרך לעשות שתי כיתות. הגמישות הזו נותנת מענה ברוב המקומות. זה לא דבר גורף אלא אלה החלטות נקודתיות.

גם את ההסעות יחלקו?

לפי החלטת משרד הבריאות בהסעות אין שינוי. ההסעות מתקיימות כפי שהן.

אבל אז בהסעה הם צפופים.

אני יודע. גם בכיתה א' ו-ב' הם צפופים. זו ההחלטה כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות. אנחנו לא יודעים להכפיל כלי רכב. אני מזכיר שההסעות בישראל הן בגדול לשני תחומים, לחינוך מיוחד ולמועצות אזוריות. יש עוד קצת בשוליים אבל בגדול לשם הולכות ההסעות. קבענו בדיוק איך זה מתקיים והדבר הזה רץ כמו שמתוכנן.

אני חושב שעניתי על כל השאלות, כולל שאלות שנשאלו על ידי חברי כנסת שלא נמצאים כאן. אני מודה לכולכם על ההזמנה, על הקשב ותשומת הלב. אני מברך את יושב ראש הוועדה על כך שהזמין אותי ומצא את הדרך לקיים את הדיון הזה.

נאמר כאן על ידי כל הדוברים, הערכה רבה גם להתנהלות הדיון – ואני אומר את זה לכולנו – כיבד את כנסת ישראל ואת משמעותה, וגם את היחסים בין הכנסת לממשלה. כפי שגם אתה ציינת השר גלנט, אנחנו צריכים להרחיב את האמון של הציבור לקראת פתיחת השנה. אני חושב שנתנו כאן דוגמה טובה ליכולת גם לנהל ויכוח ושאלות מהותיות וגם לעשות זאת בצורה מכובדת. אני מאוד מקווה שהצלחנו, ולא במעט - וברור שמוטל עול עליכם גם להמשך שלושת השבועות הקרובים – להוריד חלק מהשאלות הקשות שיש להורים, לתלמידים, לצוותי ההוראה וגם אם יישארו עוד שאלות, אולי הן קצת פחות גדולות.

לא אכנס לפער התפיסתי בינינו בנושא התקציב 2021. אני רק אומר שבאמת אנחנו צריכים לעשות הכול, ואני מקווה שתעשה הכול, כדי שהתוכניות שנגרות אכן ימשיכו להתממש.

עוד נקודה לסיום. אנחנו לא עסוקים בזה כאן בגלל שזה הדיון על החינוך הפורמלי אבל אני רוצה להזכיר לכולם כי עסקנו בזה רבות ואני בטוח, השר גלנט, שאתה יודע. בעקבות הפיצול בין המשרדים נוצרה מציאות בה החינוך הבלתי פורמלי, שאמנם יצא ממשרדך, ספג פגיעה אנושה. תנועות הנוער וארגוני הנוער עדיין מחכים לתקציב מאוד משמעותי וגם הם ב-1 בספטמבר מתחילים פעילויות מאוד מאוד משמעותיות. אני לא רוצה שאף אחד אתנו ישכח את הצורך הקריטי לדאוג להם. זה מאוד מאוד חשוב.

לסיכום. הוועדה תמשיך לעשות את עבודתה, לעקוב, לפקח וגם לשתף פעולה כדי שבאמת נוכל לפתוח את השנה כמו שצריך וגם אחר כך ללכת עם השנה כמו שצריך. יהיו הרבה אתגרים גם אחרי שהשנה תיפתח.

שוב, תודה ותודה גם לחברי הוועדה.

אני יודע שמשרד הבריאות מאוד רוצה לדבר. לא הספקנו לתת לו את זכות הדיבור.

זה לא בסדר. נאמרו כאן דברים ממש לא מדויקים. זה ממש לא בסדר.

אני מתנצל. את לא הופעת ברשימת הנוכחים שיש לי. אם את רוצה לומר משפט על משהו לא מדויק שנאמר כאן, בבקשה. השר והמנכ"ל מחויבים לצאת.

זה מתייחס לדברים שיפה בן דוד אמרה.

הם ישבו כאן שעתיים וחצי וזה ראוי לציון.

כבוד השר, רציתי לומר שהדיון בשבוע הבא על פתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי הוא חשוב מאוד ואנחנו רוצים שגם כבוד השר וכבוד המנכ"ל החדש שאנחנו מאחלים לו הצלחה, שיבואו כי חשוב לנו להשמיע ולשמוע בדיוק את כל התוכניות למגזר הערבי.

אוסאמה, צריך גם לעבוד ולא רק לדבר.

גם לעבוד. זה חלק מהעבודה.

תודה רבה. אפרת אפללו, אני אישית מתנצל בפניך. אני כאן והוועדה בשידור. יפה בן דוד כאן ואם יש לך דברים שאת רוצה לומר, בבקשה.

בהזדמנות אחרת. יפה בן דוד הלכה. זה לא רלוונטי.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שיפה אמרה. ההחלטות על כיתות מלאות הן החלטות משותפות שהתקבלו ביחד עם משרד החינוך ומשרד הבריאות. זו לא החלטה של משרד הבריאות.

כמו שאמר בישיבה בשבוע שעבר, משרד הבריאות היה רוצה לקיים קפסולות.

סליחה שאני קוטע אותך. יפה עכשיו יושבת ומקשיבה לך. תחזרי שוב על המשפט האחרון.

כמו שנאמר בוועדה בשבוע שעבר, החלטות לגבי מספר התלמידים התקבלו יחד עם משרד החינוך. משרד הבריאות היה מעדיף שהלמידה בקפסולות תהיה החל מהגנים אבל אנחנו מודעים לכל השיקולים שצריך להתחשב בהם ואנחנו הסכמנו לכך שאפשר יהיה לבצע למידה מלאה בגנים ובכיתות א'-ב'. חשוב לדייק. זו לא החלטה של משרד הבריאות. יפה, משרד הבריאות היה מאוד מאוד רוצה שהלמידה תהיה בקפסולות גם בכיתות א'-ב'. זאת אומרת, תלמיד בשולחן.

לגבי מתווים ואורחות חיים. משרד הבריאות לא אחראי לפרסם את המתווים ואורחות החיים של משרד החינוך. אנחנו עובדים ביחד אתם. הם כותבים את המתווים, הם יודעים הכי טוב איך מנהלים את המסגרות ואנחנו מייעצים להם מבחינה מקצועית. זה לא שמשרד הבריאות צריך לפרסם איך פותחים את שנת הלימודים.

לגבי מצבי סיכון. אני חושבת שאני בעצמי שלחתי לך קישור למסמך שמשרד הבריאות פרסם כבר לפני שלושה-ארבעה, אפילו חמישה, חודשים ובו מודל מאוד מפורט שנבנה יחד עם פרופסור רן בליצר מהכללית לגבי קבוצות סיכון ומה המלצות משרד הבריאות לגבי קבוצות הסיכון. זה כמובן רלוונטי לכל העובדים במשק. אם את רוצה, נשמח לשלוח לך את זה שוב.

לגבי הצהרות בריאות יומיות, חבל מאוד שההצהרות שממלאים אותן והן נחשבות הצהרות שקריות. זה מאוד חשוב שהן ימשיכו להיות מלאות. ילדים שמגיעים חולים לבתי הספר מסכנים את הילדים ואת המורים, וחשוב שהמסר הזה יעבור לכולם, שגם הנהגת ההורים תשמע וגם נציגים של משרד החינוך שאנחנו אתם בדין ודברים לגבי כל הנושאים שעלו כאן.

איך ניתן לאכוף את זה? בסופו של דבר כשאת אומרת שאתם רציתם כך ומשרד החינוך רצה כך אבל בסופו של דבר הסתדרתם.

אנחנו שוקלים את נתוני התחלואה. אנחנו גם אמרנו את זה בשבוע שעבר. יש עניין של גיל, ואנחנו יודעים שבכיתות היותר נמוכות התחלואה היא קצת יותר נמוכה, ובשקלול של שיקולים פדגוגיים, רווחתיים, בריאותיים, תקציביים, היה דיון מאוד מאוד רחב עם משרד האוצר, עם משרד החינוך ועם משרד הבריאות בראשות מנכ"ל משרד הבריאות ובו בעצם הוסכם שבגנים ובכיתות א'-ב' תוכל להתבצע למידה מלאה. יש כאן הרבה מאוד אנשים ששותפים לכך שרצו עוד, רצו שנאשר למידה מלאה גם בכיתות ג' ו-ד' ואנחנו לא הסכמנו בשום פנים ואופן. אנחנו צריכים לעשות את המקסימום במסגרת הזו, לאור השיקולים הרבים, התקציביים, הרווחתיים, הבריאותיים והפדגוגיים.

ברשותך, אני רוצה לשאול. איך אתם אוכפים את הנושא של התצהיר? בכל מקום אחר מודדים חום, יש לכם את עטיית המסיכות, את המרחק של שני מטרים אחד מהשני ורוצים את התצהיר. לא כל ההורים חלילה, שלא יבינו כך, אבל יש מעט הורים שהם פשוט נותנים תצהיר שלילי או שקרי או שהם פשוט נותנים תצהיר לשבוע ימים.

לא באחריותנו לאכוף את זה. זה חמור מאוד. אני כל בוקר מודדת לילדים שלי חום ובודקת שהכול בסדר. זאת אחריות הורית.

בסדר, אבל איך אנחנו אוכפים את זה?

משרד הבריאות לא יכול לאכוף. אני מצטערת.

אם אתם אומרים שצריך לשמור מרחק של שני מטרים, איך אתם יכולים לאכוף? איך המורים יכולים לאכוף מרחק של שני מטרים כשהכיתה מאוכלסת ב-35 ילדים?

במקרים של כיתות א'-ב' כמובן שאי אפשר, אבל אפשר כן לאכוף בהפסקות, אפשר לאכוף במסגרת של פעילויות במרחב הציבורי, אבל בכיתות, נכון, זה המקור היחיד שבו אנחנו לצערי מסכימים להתפשר. אנחנו כן מבקשים שהמורים יעמדו במרחק של שני מטרים מהתלמידים. זה דגש מאוד חשוב שהעברנו למשרד החינוך כדי שלא תהיה קרבה בינם לבין התלמידים. כשהם מתקרבים לתלמידים, הם מתבקשים לשים מסיכה.

גם בהסעות וגם בצהרונים.

תודה רבה. אפרת, אני מתנצל שזה היה בסוף הדיון אבל טוב שהצלחת לומר את הדברים.

תודה רבה לכל מי שנשאר אתנו שעתיים ו-40 דקות ב-זום. תודה לצוות המסור שכרגיל עשה עבודתו. תודה רבה גם לכם חברים וחברות. ראוי להערכה.

אפשר להגיד שלום כיתה א'?

אפשר להגיד שלום כיתה א' ומי שאמר את זה, יישר כוח.


אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:14.