פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת

1

2
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
17/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, כ"ז באב התש"ף (17 באוגוסט 2020), שעה 10:00

הפגיעה הקשה הצפויה בנוער בסיכון במידה ותיסגר תוכנית היל"ה

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר
מיכל וונש
מיכל שיר סגמן

ווליד טאהא
יוראי להב הרצנו
סונדוס סאלח
ג'אבר עסאקלה
עאידה תומא סלימאן

חיים מויאל - מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

אחיה קמארה - מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

נתנאל אשרי - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

בני ביטון - ראש עיריית דימונה, יו"ר פורום ערי הפיתוח, סגן יו"ר השלטון המקומי

ורד וינדמן - עו"ד, מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד

אבי חיים - מנחה תוכנית היל"ה, ארגון כוח לעובדים

אבי אור - מנהל תוכנית היל"ה, החברה למתנ"סים

ד"ר שרף חסן - יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ומנהל מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח

ד"ר ענת טסלר - מנהלת תוכנית אגד"ל

אורי ילובסקי - הורה לתלמיד בתוכנית היל"ה, מנהל אגף חינוך, המועצה האזורית עמק הירדן

יאיר ילובסקי - תלמיד בתוכנית היל"ה

רן שי - מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית

שמרית גיטלין שקד

תמי ברנע

רות לובין, חבר תרגומים


הפגיעה הקשה הצפויה בנוער בסיכון במידה ותסגר תוכנית היל"ה

בוקר טוב לכולם, לנוכחים כאן בישיבה, למוזמנים והמשתתפים בזום. אני פותח את הישיבה בנושא פגיעה קשה בעקבות אי תקצוב תוכניות לנוער בסיכון, פגיעה חברתית קשה. היום יום שני, 17 באוגוסט. שוב, אנחנו מתכנסים כאן לדיון שהוא בעצם דיון חירום, לא פחות מזה. אנחנו שבועיים בדיוק לפני פתיחת שנת הלימודים ועדיין אין פתרון לכ-8,000 תלמידים ותלמידות בתוכנית היל"ה, בני ובנות נוער בסיכון, שזו בעצם התוכנית היחידה שמספקת להם מסגרת חינוכית וטיפולית.

לגבי היל"ה, אנחנו מדברים על 217 מרכזים ב-140 רשויות מקומיות ובעיקר אלו רשויות מקומיות מוחלשות בדירוג הסוציו-אקונומי שלהן. בהיל"ה מדברים על 1,300 מורים, מדריכים, מנחים ועובדי צוות שהם כיום ללא ביטחון תעסוקתי ובסכנת פיטורין בשעת משבר. אנחנו מדברים על עוד כ-9,000 מטופלים נוספים שהם בסיכון על סף נשירה, שעלולים להיפגע מסגירת וצמצום היחידות לקידום נוער.

ואולי יותר חשוב מכך, אנחנו מדברים כאן על כך שהמדינה בעצם מפרה את חוק לימוד חובה ופוגעת אנושות בזכותם לשוויון ולחינוך של אלפי תלמידים ותלמידות. זה מצב אבסורדי, מתמשך בשבועות האחרונים, שלא נוכל לקבל על הדעת.

אבל יש גם עוד משברים, לא פחות חמורים, שהממשלה בוחרת לקצץ דווקא על הגב של מי שהכי זקוקים לתמיכה בתקופת המשבר הנוכחי. התוכנית הלאומית לנוער בסיכון, תוכנית 360, גם היא עומדת בפני קיצוץ ומשבר קשה. התוכנית הוקמה לפני יותר מעשור ופועלת כיום ב-185 רשויות מקומיות. במסגרת התוכנית פועלות ביישובים כ-1,550 מסגרות, שבהן משתתפים כ-60,000 ילדים או בני נוער בסיכון, מגיל לידה ועד שמונה עשרה, וכן כ-20,000 הורים.

התוכניות האלו מופעלות על ידי אלפי עובדים מסורים. אם יתממש הקיצוץ המדובר, כנראה בסך של עשרות מיליוני שקלים, ייגרם נזק עצום לעוד עשרות אלפי נערים בסיכון. אנחנו מתמקדים בדיון סביב סכנת סגירת תוכנית היל"ה, בדיון על האיום בקיצוצים בתוכנית הלאומית לנוער בסיכון ואני רוצה להגיד לכם שהוועדה הזו מחויבת למאבק, לעצור את הקיצוצים הללו, לעצור את הפגיעה בתלמידים, במדריכים ובאלפי משפחות. צריך לעצור את הפגיעה הזו במקומות הכי מוחלשים והכי קשים, שדווקא צריכים תמיכה ועוד תקצוב ולא קיצוץ.

אני מברך את חבריי, חברי הכנסת, ששותפים לדאגה מתמונת המצב שאני הצגתי כאן ואני אולי אפתח במלים שלהם ואחר כך מיד נעבור לשמוע גם את משרדי הממשלה, את נציגי התוכניות השונות וגם נשמע קול מהשטח, של נפגעים מהתוכנית. אני רואה שאתנו גם הרבה נציגי רשויות מקומיות, מגבלת הזמן לא תאפשר לנו לשמוע את כולם אבל ננסה כמה שאפשר. אני כבר אומר שבגלל מגבלת הזמן אודה גם על כך שנקצר וננסה לסכם דברינו בשתיים שלוש דקות, כדי לאפשר ליותר אנשים לדבר. חבר הכנסת יוראי.

תודה רבה, תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה על כינוס הדיון החשוב הזה. ואני רוצה לשאול האם אנחנו, אולי אתה ואני אדוני היושב ראש, נמצאים בעולם אחר, בעולם שבו הנושא הזה אינו נושא חירום. אתמול פרסם ראש הממשלה, נתניהו, שאנחנו במצב כלכלי טוב, קיבלנו בשורות כלכליות טובות, שהמשק צומח, שיש צמיחה שלילית של מינוס 30%. אתמול, בנוסף להצהרת ראש הממשלה, ראש הממשלה הרזרבי, גנץ, פרסם פוסט חגיגי שבו הוא מדווח על אישור תוכניות סיוע בתחום הקורונה, של 440 מיליון שקל. הוא סיים את הפוסט החגיגי שלו במשפט "לא נשאיר אף אחד מאחור". משמע, שאין אף אחד מאחור. בעולם של שני האדונים האלה, של בנימין ובנימין, אין עניים. אין אנשים שנשארים מאחור, אין עסקים קורסים, אין אבטלה, "הכל חרטא". אנחנו, אתה ואני, כנראה, אדוני היושב ראש, וכל מי שיושב פה סביב השולחן הזה – חייזרים. אנחנו גרים בעולם אחר.

ואני שואל כי אני רואה פה אנשים צעירים, נפלטי המסגרות החינוכיות החשובות שדיברת עליהן, על "קרב" ועל היל"ה ועל תוכניות בסיכון ועל תוכניות של אנשים עם צרכים מיוחדים. העתיד שלהם לא חשוב? החלומות שלהם לא חשובים? למה הממשלה הזו מפקירה אותם לעתידם, לגורלם ברחוב ולאף אחד לא אכפת, למה? למה הממשלה הזאת לא מעבירה, אתה יודע, עשינו חישוב, עד סוף השנה התקציב הדרוש כדי להחזיר את כל התוכניות האלו, כל 150 התוכניות שנמצאות תחת הסעיף התוספתי וכרגע נמצאות בסכנת ביטול, עומד על 200 מיליון שקל. אתמול הממשלה אישרה תוכניות ב-440 מיליון שקל, פחות מחצי דרוש כדי להחזיר אותם לציר החינוכי שמגיע להם, פחות מחצי. אבל הממשלה אינה מכירה, היא לא חיה בעולם שאתה ואני, אדוני היושב ראש, נמצאים בו.

אז השאלה היא האם אנחנו החייזרים או שהם החייזרים, כי הם לא מבינים שהעתיד של הילדים האלה, של בני הנוער האלה הוא חשוב לא פחות מעתידו של ראש הממשלה ושל הכיסא של ראש הממשלה הרזרבי? אני לא יודע מה יש בשיירת המכוניות A8, כנראה שהחלונות הם אטומים לאור השמש, כי ברור לכל בן אדם שיכול לראות מבעד לחלון שקוף שבחוץ יש אנשים שהגורל שלהם והעתיד שלהם והחלומות שלהם בסכנה. מה הם אמורים לעשות? איפה הממשלה מצפה שאותם ילדים יהיו, איפה, אם לוקחים וסוגרים את מסגרות החינוך שלהם? אני מבקש שהרזרבי והלא רזרבי, ו-36 השרים בממשלה המנופחת הזו, יפתחו את העיניים ויתחילו לראות את הדברים החשובים. החינוך הוא החשוב, הוא צריך להיות בראש סדר העדיפויות. ואני מבקש מראש הממשלה להקדיש יחס גם לאוכלוסייה החשובה הזו, תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת יוראי. דברים כואבים בהחלט. חבר הכנת טאהא, אתה בעצמך היית גם ראש מחלקת החינוך בכפר קאסם, אתה גם מכיר מקרוב את התרומה של שתי התוכניות, בבקשה.

נכון, תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה רבה באמת על העלאת הנושא בדחיפות הזאת. אני אכן מכיר את התוכניות, תוכנית היל"ה ותוכנית 360 והחשיבות הרבה של התוכניות האלו בכלל ביישוב ובבתי הספר. אני רוצה להזכיר שה-8,000 תלמידים, יהודים וערבים, מחצית מהם יהודים ומחצית מהם ערבים, שנמצאים בתוכניות היל"ה, הם ילדים שמערכת החינוך כבר זרקה אותם פעם אחת מהמסגרת. זאת אומרת, הם מוענשים לעתים קרובות יותר מפעם אחת. פעם אחת כשהמערכת פלטה אותם החוצה ואני מתנצל על הביטויים, אבל אני מתכוון, מתכוון להרגיז מישהו. המערכת פלטה את הילדים האלה וילד הוא ילד. המערכת לא סבלה את הילד הזה, פלטה אותו החוצה ואז היה צורך בתוכנית היל"ה שאולי אולי, מהווה עבור הילדים האלה, מסגרת של פיצוי חברתי, מסגרת יחידה אולי של פיצוי חברתי.

גם הילדים המטופלים שאדוני היושב ראש הזכיר, שגם הם, לקראת לפלוט אותם החוצה וגם אז זה לא מעניין אף אחד. זאת אומרת, יש פה מגמה עיקשת של פגיעה דווקא בחלשים, דווקא באנשים שצריך לתמוך בהם, דווקא באנשים שצריך לייחד להם יותר כסף, יותר תמיכה, יותר הכלה, יותר מסגרות פעילות חברתית. דווקא בהם צריך לפגוע ולהשליך אותם לרחוב ואז יגידו - - - התעסק בסמים, התעסק ברצח, בדרכים אפלות. והם שלחו אותו לשם, הם הרוצחים. מי ששולח ילד ברחוב כדי להתעסק בזה הוא הרוצח ולא הילד הוא הרוצח.

על כן אני אומר שאנחנו, כחברי כנסת, עמיתיי, חבריי, יש לנו מה לעשות. יש ועדות שאנחנו יכולים לעצור בהן כספים, שישמעו אותנו טוב. יש ועדות שאנחנו יודעים לעצור בהן כספים ואני מדבר לכל הח"כים מכל הסיעות, חרדים, ערבים, כל הסיעות. אפשר לעצור כספים, אפשר לא לאשר בקשות של משרד החינוך, של משרד האוצר, עד שלא יביאו תוכנית להפעלה מחדש של התוכניות האלו.

והם לא עושים טובה, הפעלת התוכניות האלה היא חובה מוסרית, חובה ערכית, חובה חינוכית והם לא עושים טובה לאף אחד. הם יודעים לתגמל את החזקים, הם יודעים למצוא כסף לעשרות שרים ועשרות סגני שרים ולייצר מיליונים, מיליארדים של כספים, כדי לפזר אותם לדברים האלה אבל לא יודעים לתמוך בחלשים, אין להם כסף. אנחנו צריכים לנצל את הכלי שיש לנו ולהפסיק את אישורי העברת כספים עד שלא יאשרו מחדש את התוכניות. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת טאהא. הקריאה שלך מופנית לוועדת הכספים, אני מניח.

וגם לוועדת החינוך.

גם לוועדת החינוך, ודאי.

עכשיו עומדים תשלומי הורים לאישור, אנחנו יכולים גם לנצל את זה.

זה על הפרק, כן. חברת הכנסת מיכל וונש.

תודה רבה, תודה רבה, אדוני היושב ראש, ותודה רבה על המשך קיום דיון מאוד חשוב, שבעצם אני התחלתי בוועדה בראשותי כבר בשבוע שעבר. לצערי לא הגיעו חברי כנסת, דווקא בוועדה המיוחדת להתמודדות סביב האלכוהול כהשלכה של הסגירה של תוכנית היל"ה. אני אומַר שהיה דיון מאוד מאוד חשוב, היו גם בוגרים של התוכנית וגם הורים של ילדים שכיום בתוכנית.

אני אומַר ואני אבקש מחבריי, זהו לא נושא פוליטי, אנחנו פה ממלאים מחויבות לטובת כלל ילדינו. ערבים, יהודים, חרדים. הייתי גם בהפגנה בשבוע שעבר, עם כל אותם אנשים, הם מייצגים את כל החברה הישראלית. אני מבקשת פה, סביב השולחן הזה, לקיים את הדיון הזה בצורה שבאמת מייצגת את כלל ילדי ישראל. אלה הדברים שמאחדים בינינו.

הדיון שהתחיל בשבוע שעבר ובעקבותיו אני כתבתי מכתב גם לשר האוצר גם לראש הממשלה וגם לשר החינוך, ממשיך בהחלט. ואני חושבת שזה המקום, באמת, בוועדות עצמן, בדיונים שאתה תמשיך לעשות אותם, לייצג את כל מי שהם בוגרי התוכנית הזו, שחייבים להבין: זה בזכות ולא בחסד. זהו – ואתה צודק, חבר הכנסת טאהא, זהו חוק חינוך חובה עבורם, אחרי שהם נפלטו ממערכת החינוך, ממסגרות אחרות, זוהי המסגרת החינוכית שאפשר לתת להם במסגרת חוק חינוך חובה. זאת החובה שלנו, החוקית. המוסרית, כמובן, אבל גם החוקית ואנחנו חייבים לדאוג לה. אנחנו חייבים לדאוג לה ביחד ולממש את המחויבות שלנו ביחד, אופוזיציה וקואליציה כאחד. בנושא הזה אין אופוזיציה וקואליציה.

בהחלט. אני רק רוצה להדגיש שזה לא נושא של אופוזיציה וקואליציה, זה נכון, רק שהקואליציה מחזיקה במפתחות, זה ההבדל. אני רוצה להדגיש שזה אולי דיון רביעי, אולי חמישי בוועדות הכנסת בנושא. התקיים דיון שהוביל חבר הכנסת רם שפע, יו"ר ועדת החינוך, היה דיון גם בוועדת הכספים, היה דיון בוועדת הסמים. וזה לא מקרי שגם ועדת הסמים וגם הוועדה לזכויות הילד מקיימות את הדיונים הללו, כי הם משקפים את הצד הנפגע. אצלכם זה אותו סיכון מוחשי של הידרדרות הילדים הללו לסמים ולפשיעה.

זה ודאִי, ואתה צודק, אדוני היושב ראש, זה ודאִי. התחנה הבאה של 8,000 בני נוער ובנות נוער היא הרחוב, אין אופציה אחרת.

נכון, נכון. אותו הדבר גם כאן, זו אותה הפגיעה בילדים שנמצאים בסיכון ותיכף נשמע אותם. לכן המאמצים נמשכים. אני מקווה שבכל פעם שיהיה דיון תהיה עוד התקדמות. תיכף גם נשמע מנציגי החינוך והאוצר.

הצטרפו גם חברי כנסת, אבל אולי ברשותכם, נעשה קצת 'פינג פונג' כדי לשמוע גם מהשטח ולאפשר גם לכם להגיב על הדברים, בסדר? אני רוצה גם לומר שבינתיים חמישה ראשי ערים איתנו בדיון, תשעה ראשי מועצות מקומיות, איתם הסליחה שאולי הזמן לא יספיק לכולם, אבל חשוב לי מאוד לשמוע לפחות נציג אחד. אני מבין שראש עיריית דימונה, בני ביטון, אתנו, נכון? בני?

תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה. אני, כסגן יושב ראש השלטון המקומי, ראש עיריית דימונה ויושב ראש פורום ערי הפיתוח, אני חושב שזו פגיעה חמורה, במיוחד בערי הפיתוח ובמיוחד בערים הערביות. והנה אני אומר: הערביות. הדרוזים הם גם במצב הזה. תראו, התוכניות האלו, עשרות שנים נמצאות אצלנו ברשויות המקומיות שלנו.

אני אגיד לכם, אתמול הייתה לי פגישה עם שר האוצר בנושא הזה. אמרתי לשר האוצר, מדובר ב-1.4 מיליארד שקל. אני מודיע: ביום חמישי - - - הנהלת השלטון המקומי ברשותו של יושב ראש השלטון המקומי חיים ביבס. אמרתי לשר האוצר, שבאמת היה קשוב ודרוך לכל התוכניות. אתמול קיבלנו עוד איזו מכה רצינית שאנחנו לא פותחים את תוכנית "ניצנים", אבל אני עוזב את זה כרגע, את תוכנית "ניצנים", אני מדבר על כל התוכניות בסיכון גבוה, על קרן "קרב", ועל ילדים בסיכון גבוה, לכל הילדים האלה.

אני רק אתן לכם מערי הפיתוח דוגמה ומדימונה דוגמה. אלה ילדים שהיו הולכים ונמצאים ברחוב, אלה ילדים שהיו להם תיקים במשטרה, שאם לא היו התוכניות האלו לא היינו מצליחים להכניס אותם למסלול הרגיל שלנו. ואנחנו הצלחנו להכניס אותם ל-12 שנות לימוד, הצלחנו להכניס אותם אפילו לתעודת בגרות. וחלקם, אפילו רובם, התגייסו לצבא הגנה לישראל לשירות חובה. הסברתי לשר האוצר, לולא - - - 1.4 מיליארד שקל, אני לא הייתי יכול. השלטון המקומי לא יפתח את שנת הלימודים שלו. אנחנו הפֶּה של הילדים האלה שלא יכולים לפתוח את הפה שלהם, שלא יכולים לדבר.

מדובר גם על ראש עירית תל אביב, רון חולדאי, יושב ראש פורום ה-15. מי שמוביל את זה הוא יושב ראש השלטון המקומי חיים ביבס, ואני מאמין שכל 257 הרשויות יצטרפו למהלך הזה. אני נותן דוגמה לסיום: גם בתקציב 2019 לא היה תקציב לסיפור הזה, העברנו את זה נקודתית לוועדת הכספים ואמרו לנו: מחר מערכת הבחירות - - - מאושר לכם. תבינו, 30% מתמיכות שלא נמצאות בתקציב, כל הפרויקטים נופלים אחד אחד כמו מגדל קלפים.

בהחלט.

אני פונה לחברי וידידי ראש ממשלת ישראל, לשר האוצר ולבני גנץ, קודם כל בריאות ורפואה שלמה, לא מעניין אותנו תקציב שהוא חד שנתי, תקציב דו שנתי, תאשרו לנו במיידי את התקציב, שאנחנו נוכל להפעיל - - - תודה רבה, אדוני היושב ראש, לחברי הכנסת ולשאר שנמצאים אתנו.

תודה, תודה רבה, מר ביטון. דברים חשובים וחזקים. ואנחנו כמובן, אני מניח שאני מדבר לפחות בשם כל חברי הכנסת כאן, מגבים כל מהלך של מחאה ומאבק, כדי להבטיח העברת התקציבים הללו. ואני מסכים איתך, לציבור הנפגע לא משנה אם זה תקציב חד שנתי, דו שנתי, יש הצעת תקציב, אין הצעת תקציב, העיקר הוא למצוא את המימון לאותה מעטפת של תמיכה חברתית בילדים של כולנו. אנחנו איתכם ברשויות המקומיות במאבק הזה. תודה, תודה רבה לך.

חברות הכנסת סונדוס סאלח ועאידה תומא סולימאן, אתן גם נפגשתם עם נציגי תוכניות היל"ה, שמעתן גם את הכאב מהשטח, אז ברשות חברי עסאקלה, אולי נאפשר לכן.

אני יוצאת לכספים.

אוקיי, אז בבקשה, חברת הכנסת תומא סלימאן, את גם פנית בכתב לוועדה כדי לקיים את הדיון הזה.

תודה. תודה כבוד היושב ראש. האמת, הייתי רוצה להישאר לסוף הדיון בגלל החשיבות שלו, אבל כפי שזה בכנסת, חייבים לרוץ לוועדת הכספים, גם שם יש דיונים חשובים.

חבר הכנסת טאהא, אולי לפני שהגעתְ, דיבר על כך ואולי צריך לשקול עם חברי הקואליציה, אולי לחסום העברות תקציביות ואז מישהו אולי - - -

לעצור כספים, לא לאשר העברות כספים. גם אצלנו בחינוך, אני אעלה את זה עוד מעט.

אני חושבת שאחד הדברים הראשונים שצריכים להגיע למחשבות שלנו והוא אולי המפתח בעניין הזה, שהלחץ הוא בידי ראש הרשויות המקומיות ואני בטוחה שראשי הרשויות המקומיות כולם מבינים את החשיבות של התוכניות האלו, ואולי הגיע הזמן שיגידו: לא פותחים שנת לימודים עד שלא פותחים היל"ה ו"קרב" וכל התוכניות האלו.

כן, שמענו במפורש עכשיו.

אני לא חושבת שצריך לדבר על תוכניות חינוכיות משלימות, זה לא חינוך משלים, זה חינוך בסיסי. זה חינוך שמגיע לפי החוק ולפי זכויות הילד בכל מקום בעולם, שצריכים לתת אופציה.

תוספתיות, תראי את המונח.

כשרוצים להקל ולעשות מכבסת מלים על צעדים שהם בעיניי דרסטיים ומצילי חיים אם לא יקרו, אז אני חושבת שתמיד הממשלה יודעת איך לעשות את זה ולעשות מכבסת מלים. אי אפשר להיות חלק מהקואליציה ולעמוד בצד כאשר רואים שזה נסגר.

נפגשנו עם המורים והמורות ומנהלי הפרויקטים, גם במשולש הדרומי. אני וחברתי, חברת הכנסת סונדוס, נפגשנו באזור סמרה, עם נצרת ועם כל האזור הזה. המורים מדברים מתוך כאב ואתם יודעים מה, פעם ראשונה שאני רואה אנשים שהמערכה היא גם על זכותם לקבל הכנסה ולהיות בטוחים במקום העבודה, שלא מזכירים את עצמם, פעם ראשונה שמעתי מורים ומורות שכואבים את העובדה שהילדים או הנערים לא יקבלו את מה שמגיע להם וזה מאוד נגע ללב.

אני חושבת שגם צריך לעשות איזשהו תהליך בוועדת הכספים, לאשר למשרד החינוך לנצל ניצול מרבי של התקציב, אפילו בצורה חריגה. אני יודעת שאנחנו לא בשנת תקציב, עשו הרבה חריגות אז לפחות שיעשו חריגה אמיתית לטובת הציבור. שיתנו למשרד החינוך לנצל עד 90% מהתקציב הבסיסי שלו, זה מה שאנחנו הולכים להגיד ואמרנו לפני שבוע בוועדת הכספים. הגיע הזמן שראשי הרשויות המקומיות יעמדו כאדם אחד ויגידו: לא פותחים את שנת הלימודים עד שלא פותחים את התוכניות האלו.

בהחלט, תודה, תודה רבה.

רק להוסיף משפט, אתמול בלילה יצא ששר החינוך כנראה יקצץ בתקציבים לצהרונים וההורים יצטרכו לשלם את המחיר, בלתי מתקבל על הדעת. לא רוצים 750 שקל ואחר כך מורידים מכל משפחה אלפים של שקלים. עדיף להשקיע בתשתיות בזמן הזה ולא לחלק מתנות.

תודה רבה, חברת הכנסת תומא סולימאן. חברת הכנסת סאלח.

בהמשך לדבריה של חברתי, חברת הכנסת עאידה תומא, אכן נפגשנו עם נציגי תוכניות היל"ה בצפון בסוף השבוע. הקשבנו לסיפורים כל כך קשים שנערים ונערות ניצלו מלהיות טרף קל לכנופיות וארגוני פשע, ניצלו מלמכור סמים, למכור נשק בלתי חוקי או לעשות שימוש בכל מיני מטרות פשיעה כזו או אחרת. זו תוכנית מאוד חשובה והיא לא רק תוכנית לימודית משלימה, במיוחד בתקופה הזו. סגירה וצמצום של תוכנית זו היא פגיעה בזכות יסוד של כל נער ונערה. זו פגיעה בזכות לימוד שהיא חוק יסוד וחובה לכלל האזרחים. אני חושבת שהממשלה עושה כאן גם אקט פוליטי, מכיוון שהנפגעים הקשים ביותר הם באוכלוסייה הערבית, אז קל מאוד לקבל כזו החלטה.

זה לא נכון, זה לא נכון.

האוכלוסייה הכי נפגעת בתוכנית היל"ה היא החברה הערבית. אני אפרט על זה בהמשך, אני לא אדבר על זה בפתיחה. יש תוכניות יהודיות משלימות קדם-צבאיות, שיכול תלמיד שהוא לא מן החברה הערבית, יכול לגשת אליה ולהשלים את הלימודים שלו. תלמידים מן החברה הערבית לא יכולים להשלים את הלימודים שלהם. אני פונה למשרד החינוך ולשר החינוך, חבל שאנחנו עומדים משני צידי המתרס. זו חובתו של משרד החינוך לפתוח ולעצור צמצום וסגירת תוכניות אלו. אסור לנו להסכים לפתיחת שנת הלימודים מבלי לפתוח תוכניות היל"ה ו"קרב" ושאר התוכניות לנוער בסיכון. תודה.

תודה, תודה רבה, חברת הכנסת סאלח. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה.

בוקר טוב לכולם. היו אמירות שהנושא הזה הוא לא פוליטי, אני חושב שהנושא הזה הוא פוליטי מהמדרגה הראשונה. כמובן שסדר העדיפויות של ממשלה, של משרד האוצר והחינוך, זה כן נושא פוליטי. ואני חושב שסדר העדיפויות של הממשלה הזו וסדר העדיפויות של משרד האוצר ומשרד החינוך, הם הפוכים מההיגיון הפשוט.

כוונתי הייתה שזה נוגע לכל ילדי ישראל, ללא הבדלי דת גזע ומין.

סדר עדיפויות.

"לא פוליטי" – שזה מאחד את כל הסיעות בכנסת.

לחלק 750 שקל גם לחברי הכנסת במקום לתת אותם למקומות אחרים, זה גם סדר עדיפויות. לכן אני אומר, חברים, אנחנו צריכים באמת להילחם. אני יודע שבאופוזיציה ובקואליציה יש חברי כנסת שמוכנים להילחם על הנושאים החברתיים האלה ועל זה אנחנו צריכים לשים את כל הכוח שלנו.

אני הגשתי שאילתה ישירה לשר החינוך בנושא היל"ה ו"קרב". התשובות שלו הזויות לגמרי. משרד החינוך, במקום שיגיד: אני מוביל את המאבק לשמור על הזכויות האלה, מה סגן שר החינוך אומר? הוא אומר: תעזרו לנו, תעבירו תקציב. בואו, אתם תעבירו לנו את התקציב, אולי יהיה לנו. חבר'ה, משרד החינוך צריך להוביל את המאבק הזה נגד סגירת התוכניות האלו והוא לא עושה את זה. משרד החינוך צריך לעשות את העבודה והוא לא עושה את העבודה. אנחנו נפעיל לחץ על האוצר ונפעיל לחץ על החינוך, אבל מי שיכריע על חינוך הנערים האלה והילדים הוא צריך לשאת באחריות הזאת. לכן גלנט הוא אחראי וצריך ממש ללכת אליו וללחוץ עליו בכל הכוח בכל המקומות.

כמובן, אני מאוד מעודד את המגמה של ראשי הרשויות לא לפתוח את שנת הלימודים אם לא ייפתחו התוכניות האלו. והגיע הזמן להראות לממשלה ולאוצר שיש סדר עדיפויות, שאנחנו, הכנסת, רוצים לקדם וזה סדר עדיפות חברתי ולא פוליטי ולא מעמדי.

תודה רבה חבר הכנסת עסאקלה. חברת הכנסת שיר, אולי נשמע עוד ראש מועצה מקומית לפני שאני נותן לך?

זו הערה ממש קצרה, ממש קצרה.

את נשארת איתנו עוד קצת?

נשארת עוד קצת.

אז אולי בואו נשמע את אחד מראשי המועצות ואתן לך. ראש מועצה לקייה בנגב, אחמד אלאסד? ראש מועצה מקומית כאבול, השייח' ריאן סאלח? מר ג'אבר חמוד, ראש מועצת סג'ור? לא מצליחים?

טוב, אני רוצה עכשיו אולי לשתי דקות לשמוע קול של הנוער, הנוער הנפגע. וכאן אני רק רוצה לומר שישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול גם שמור ומוקלד, זה יפורסם גם באתר האינטרנט של הכנסת, אז לכן אני אומר שלפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך, ימחקו מהפרוטוקול המפורסם לציבור פרטים מזהים של דוברים, או של קטינים שאליהם מתייחס הדיון, או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר יידרש, כדי להגן על עניינם של קטינים ככל שהדבר נדרש, לבקשת מי שישתתף בישיבה. בואו נשמע את אורי ילובסקי, נציג הנערים במסגרת התוכנית. כן, אורי, תודה שבאת לכאן.

בתור אבא שלו, לא צריך למחוק שום דבר, כל מה שהוא אומר אפשר לפרסם והכל בסדר.

אבל לפעמים החוק - - -

תודה רבה.

דבר ראשון, תודה לכם שנתתם לי את הבמה לבוא ולדבר כאן היום. אני תלמיד בתוכנית "הילה-גבע", במועצה האזורית גלבוע. גר במושב רמון. אני למדתי בבית ספר רגיל, בדיוק כמו רוב הילדים בארץ. למדתי שם ואני ילד שקשה לו, היה לו קשה עם המערכת. צריך ריטלין, כל מיני סיבוכים שהיו לי עם המערכת ולא הצלחתי ללמוד. במשך שנתיים כמעט הייתי מגיע לבית הספר ולא הייתי לומד. ואז באיזשהו שלב אמרו לי: טוב, אין לך לאן לחזור בשנה הבאה, אתה צריך למצוא מסגרת אחרת.

באיזה גיל?

כיתה ט', סוף כיתה ט'. ואז הגעתי לתוכנית היל"ה. אני אומר בכוונה "תוכנית", כי זה לא פרויקט, זה לא זמני.

התחלת, כמה שנים זה עכשיו, שנתיים?

עכשיו אני אמור להתחיל את השנה השלישית שלי, אני עולה לכיתה י"ב. הגעתי לתוכנית היל"ה. כשהעיפו אותי מבית הספר הקודם, העיפו אותי עם הרבה נכשלים והיום אני במסלול של בגרות מלאה. אני לא העניין פה, יש 8,000 ילדים בארץ שאין להם איפה ללמוד בשנה הבאה.

אורי, מישהו יצר קשר איתך כתלמיד במסגרת היל"ה או שהכול מהתקשורת? איך נודע לך שההמשך עכשיו בסיכון?

שמעתי את זה בהתחלה בחדשות ואז החלטנו שאנחנו גם, אז יזמנו הפגנה, מה שהיה ברביעי הקודם, וככה הגעתי, התקשורת והכול. אבל ברשותך אני אמשיך? יש 8,000 ילד שאין להם איפה ללמוד בשנה הבאה. עכשיו יש לי רק שאלה אחת: מה אני שונה מילד רגיל שלומד במסגרת רגילה? אני לא שונה ממנו בשום דבר. אני תלמיד בדיוק כמוהו ואותי סוגרים. אין לי כרגע, אין לי איך ללמוד בשנה הבאה. אני עכשיו במסלול של בגרות מלאה. בגרות שאני נלחם עליה כבר שנתיים ואחרי שלא למדתי הרבה זמן, תאמין לי, זה סופר קשה. למה הוא יכול לעשות את הבגרות ואני לא?

וזהו, אני מקווה באמת, כי זה לא משנה כרגע, ערבי, יהודי, שמאלני, ימני, לא משנה מאיפה אתה בארץ ומאיפה אתה מדבר, מה הגזע שלך ומה הזה שלך, זה חוק חינוך חובה, גם לנו מגיע ללמוד.

אתה מכיר גם את הנוער, את התלמידים שלומדים אצלך, מה יקרה אם לא תהיה מסגרת בראשון לספטמבר?

אני יכול להגיד לך קודם כל עליי, אני לא מתכוון לחזור ללימודים אם סוגרים את התוכנית. ללכת לעבוד במשהו. לי יש איפה לחזור, אבל יש ילדים שאין להם כל כך איפה לחזור, הם בשנה הבאה ברחוב. ואז הם יתחילו לעסוק בפשע, סמים ובעוד הרבה דברים וכל זה בגלל שסוגרים להם את התוכנית שהיא בשבילנו וגם בשבילם כמו בית. וזה באמת כמו בית שלנו. נותנים לנו יחס שם, שאני לא קיבלתי בשום מקום אחר.

בית תומך, בית גם ללימודים וגם לתמיכה חברתית, בהחלט כך. יש גם מורים ומדריכים ומטפלים ולכן זו באמת תמיכה רב ממדית. תודה, תודה רבה אורי שהגעת אלינו. אני מבין שיאיר הוא גם מנהל מחלקת חינוך ברשות המקומית, אז אולי בשתי דקות תרצה להוסיף?

אני אשמח, אדוני היושב ראש. קודם כל תודה רבה שהקשבתם לאורי, לבוא ולהשמיע את קול הצעקה שלהם. אני רוצה להפתיע אתכם, אני רוצה להגיד תודה למשרד האוצר ולמשרד החינוך שאפשרו לבן שלי ולעוד כמה אלפי תלמידים שיעור באקטיביזם חברתי ואני לא אומר את זה עם טיפה של ציניות. מה שהנער הזה והחברים שלו עשו בתקופה האחרונה, אני עמדתי בצד ואני פשוט התרגשתי לראות איך הם מארגנים הפגנות. אתמול בערב הוא מארגן זום יחד עם החברים שלו ויחד עם המורים וכולם, על איך ממשיכים את המאבק. ובאמת אני שמח שלפחות אפשרו להם את השיעור הזה, אבל חאלס, עד כאן.

כמנהל אגף חינוך, כמי שהיה אחראי עד לפני שנה על הפרויקט שלו, אני יודע מה צריך לעשות כדי להכין את השנה וזה לא פשוט. להכין את הצוות, להכשיר את הצוות, לקלוט את התלמידים, כל תלמיד הוא סיפור, הוא עולם שלם, שצריך להיערך ולתת לו את המענים שלו. באמת, מספיק עם המשחקים, הם עברו שיעור, תודה רבה, עכשיו תתכבדו לשים את הכסף על השולחן ושיפתחו את התוכניות האלה.

ואני יותר משמחתי לשמוע את ראש עירית דימונה, סגן יושב ראש השלטון המקומי מחריף פה. ומבחינתי זה היה שווה הכול כדי להגיע הנה, עם אמירה ברורה שלו ואמרתם שזה מוקלט, שב-1.9, אם פרויקט היל"ה לא נפתח אז כל מערכת החינוך בישראל מושבתת. אני חושב שאי אפשר לשים את זה בכלל כסימן שאלה, זה סימן קריאה. אי אפשר להחליט שתלמידים מסוימים לא ילמדו ותלמידים אחרים כן ילמדו. לכן אני מברך על האמירה הזאת ושוב תודה לכם שאפשרתם להם להשמיע את הקול.

כן, זה קול חשוב, צודק ואני שותף גם לדברים שלך, כל ילד זה עולם ומלואו. חברת הכנסת מיכל שיר.

תודה אדוני היושב ראש. שאלה בפתיחה, האם יש כאן נציגים של משרד החינוך או של משרד האוצר? שמענו אותם?

אני רציתי לשמוע חברי כנסת, שטח, ואני תיכף פונה גם לנציג משרד החינוך וגם לנציגי האוצר.

זה מאוד חשוב לשמוע אותם.

ואני מודיע שכל תשובה חוץ מזה שהתלמידים - - -

כל תשובה חוץ מזה שהכסף מועבר והפרויקט ממשיך אין שום תשובה שהיא רלבנטית. אני מסכימה איתך מאוד, אני מסכימה איתך מאוד. פרויקט היל"ה יחד עם עוד פרויקטים נוספים שעומדים פשוט להיסגר, יובילו גם – ושים לב לנתון הזה, לפיטורים של כ-15,000 איש. מעבר לילדים ולפגיעה החינוכית, מדובר בפיטורים של עשרות אלפי אנשים. אלה פרויקטים, אני לא יודעת אם אתם יודעים, יש חברי כנסת שהם בוגרי היל"ה. ואילולא הפרויקט הזה, לא רק שהם לא היו מסיימים, מתקדמים ומגיעים להיות חברים בכנסת ישראל, זה פרויקט שבאמת נותן המון.

לא ידעתי שיש חברי כנסת.

יש חברי כנסת בוגרי היל"ה.

מהליכוד.

ממפלגת הליכוד.

תגידי לי את השמות.

זה פתוח, אני לא אחשוף אבל עדיין, זה פתוח, הם מדברים על זה.

היא דיברה על זה מעל בימת הכנסת, מאי גולן, בנאום מאוד מרגש.

נכון.

חברת הכנסת גולן התייחסה לזה מעל דוכן הכנסת.

חברת הכנסת גולן, בישיבת הסיעה האחרונה שלנו, הקימה צעקה מאוד מאוד גדולה, גם מול ראש הממשלה וגם מול שר החינוך, שגם הוא הקים צעקה מאוד מאוד גדולה והודיע, שאילולא הכספים האלה שיוזרמו, לא תהיה לו ברירה והוא מצטרף אל המאבק. אני יודעת שזה הגיע ישירות לראש הממשלה, הייתי עדה לאירוע הזה. אני מאמינה שכרגע עושים את כל המאמצים.

אני שמה לרגע את משרדי הממשלה, ותיכף נשמע אותם, רגע בצד. אנחנו ככנסת צריכים לקבל החלטה האם אנחנו גוף עם שיניים או אם אנחנו גוף בלי שיניים. ואם אנחנו גוף עם שיניים אז מן הראוי שגם אנחנו נקים קול צעקה ונודיע, בין אם זה מכתב רשמי, בין אם אלו סנקציות מסוימות, בין אם זה איזשהו משהו שאנחנו יכולים לבוא ולעשות, חברים, זה לא הולך לקרות, פרויקט היל"ה לא הולך להיסגר. הוא הולך להיפתח כסדרו, ב-1 לספטמבר ואם לא ב-1 לספטמבר כי צריך עוד שבוע להכנה, אז ב-5 בספטמבר, אבל משהו כאן צריך לקרות, כי אחרת, אדוני היושב ראש, זה יהיה עוד דיון. אנחנו משתתפים בהרבה מאוד דיונים ואנחנו לא רוצים שהיום הזה והשעה הזו והדיון הזה יעברו כמו דיונים שהם חשובים ללא ספק, צריך להעלות אותם לסדר, אבל עדיין לקום ולעשות משהו.

אדוני היושב ראש, אתה, כיושב ראש ועדה, אתה יכול לעשות, בין אם זה מכתב רשמי שנחתים עליו את רוב חברי הכנסת מעבר לחברי הוועדה. אני מפה הולכת לוועדת הכספים, יש לנו חברים שהם גם חברי ועדת כספים, אפשר להפנות לפעמים דבר ודבר. יש דברים שחשובים לנו.

כן, זה בדיוק מה שאמרו חברי כנסת אולי לפני שהגעת, שאולי הגיע הזמן להפעיל את הלחץ דרך ועדת הכספים.

ואני מאוד מסכימה עם זה כי שמעתי את שר החינוך, שר החינוך משווע לעזרה בעניין הזה. העניין הזה כואב לו, הוא הקים בעצמו קול צעקה. הוא לא סתם אמר את זה. אתה יודע, לפעמים אנחנו אומרים ששר יכול לעשות הכל. לא, שר לא תמיד יכול לעשות הכול, במיוחד כשמדובר בתקציבים. אז אני אומרת: בואו נעזור לו, ואפשר. בואו נביא את זה שזה ייפתח ב-1 בספטמבר. תודה.

כן, תודה רבה ולגבי הפנייה בשם חברי כנסת, נעשה את זה. מיד אחרי הישיבה. זה יַראה עד כמה חברי הכנסת מכלל הסיעות מאוחדים בדרישה הזו. תודה לך. אולי לפני משרד החינוך, שרף, אתה תרצה לפני משרד החינוך או לשמוע קודם את נציג המשרד?

לפני משרד החינוך.

אוקיי, ד"ר שרף חסן, יושב ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי.

אני מצטרף להרבה דברים שנאמרו, לכן לא אחזור על הדברים. זה פרויקט מאוד חשוב, אבל זו הזדמנות, מה שקרה השנה, להסדיר את מעמד הפרויקט באופן שיהיה חלק רגיל ממערכת החינוך.

מן התקציב הרגיל.

מן התקציב הרגיל. מה שנגרם, העוול שנגרם לאנשים שמועסקים בפרויקט הזה, שמכלל המורים אולי הם הכי משפיעים, כי הם עובדים עם אוכלוסייה שזקוקה להרבה דברים ולכן הפגיעה במורים האלה היא מעל ומעבר, אי אפשר לסבול פגיעה כזאת. הנזק כבר נגרם ברמה הזאת, אבל צריך להציל מה שאפשר ולקרוא להסדרת המעמד של הפרויקט, באופן שלא יחזור המצב הזה על עצמו בעתיד. וגם כל מי שמועסק באופן לא ישיר בחינוך כמורה, זו גם הזדמנות, זה המחיר שאנחנו משלמים וזו הזדמנות שהבעיה הזו צפה בצורה הזו והמחיר ידוע, כך שצריך להסדיר את העניין הזה.

אולי נשאל את השאלה הזו גם את נציגי הממשלה, תיכף.

הנזק של - - - הוא עוד יותר גדול מכיוון שלצערנו הרב, אחוז התלמידים שהם מתחת לקו העוני ובמצוקה ובסכנה, הוא גבוה מן הממוצע הכללי. לכן הנזק שנגרם לחברה הערבית, יחד עם כל הנזקים האחרים, באי-הנכונות לפתוח את שנת הלימודים, הוא חמור במיוחד, כך שזה בהחלט יביא לאחוזי נשירה גבוהים וגם להרחבת הפערים בין החינוך העברי לחינוך הערבי, וגם לפערים בתוך החברה הערבית.

תודה. אנחנו מדברים על כ-8,000 בתוכנית היל"ה, אתה יודע כמה מהם בחברה הערבית? כרבע אולי?

זה תלוי במחוזות, אבל - - -

יש את חיים מויאל לזה.

כן. תודה, תודה, ד"ר חסן. מר מויאל, מנהל אגף חינוך לילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך.

שלום, בוקר טוב. אני מאוד מאוד שמח על הדיון הזה, אדוני היושב ראש. והדברים שחברי הכנסת אמרו בעיניי הם חשובים ומאוד מאוד מרכזיים. אני רוצה רק לתת כמה נתונים, מכיוון שהדברים לא ברורים. ראשית, התקציב הוא בבסיס התקנה, התקציב של היל"ה הוא בבסיס התקנה, הוא לא משלים ולא מושלם ולא שום דבר, הוא בבסיס התקנה. הבעיה הגדולה ואף פעם לא נתקלנו בדבר הזה, מכיוון שאין תקציב מדינה אז אנחנו נאלצים כמעט לכתת את רגלינו, כמעט בכל מקום אפשרי הייתי בו, כדי לבקש, כמעט להתחנן, לא לפגוע בתקציב הספציפי הזה. דרך אגב הרבה מאוד מהתוכניות של האגף נפגעות בגלל שאין תקציב מדינה והן נמצאות בבסיס התקנה, לא משלימות. זה דבר ראשון, הוא חשוב וחשוב להגיד אותו.

רק לגבי הדבר הראשון. יושב איתנו תלמיד בתוכנית והוא שואל אותך שאלה מאוד בסיסית: למה ילד בגילי, בחינוך הרגיל, נקרא לזה, חוזר ללימודים ולמה אני, שגם הוא בתוכנית לבגרות, הוא לא בטוח שהוא יחזור. שאלה מאוד בסיסית.

אדוני, אני בצד הזה מכיוון שאני חושב שאנשים מבלבלים את הדברים. הילדים נמצאים תחת חוק חינוך חובה, זו לא תוכנית משלימה. זה חוק חינוך חובה, לכן התוכנית צריכה להתחיל ב-1 לספטמבר. עכשיו, אתה שואל את האדם הלא נכון מכיוון שאני טוען שהתקציב הזה צריך להגיע, לא אתמול, לא היום, לא מחר, הוא היה צריך להגיע לפני חודש מחוץ לכל הדברים האחרים. אני פועל כדי שהוא יגיע. אין שום סיבה בעולם, התוכנית היא תוכנית חינוכית יסודית לילדים הללו, על כל הקשת. אנחנו נותנים את התוכנית הזו למגזר הערבי, לחמ"ד, לחרדים, למגזר הבדואי, לבני העדה האתיופית, לכולם. כל ילד שלא נמצא במסגרת מתאימה בתוך המסגרות הפורמאליות, התוכנית הזאת נותנת לו מענה ומענה טוב. הוא מענה חשוב והוא מענה, ראשית לכל, פדגוגי-חינוכי-השכלתי ובהמשך יש לו מעטפת טיפולית, שעוזרת לו להתאקלם, להתארגן. זו תוכנית שייסדה ובנתה תפיסת עולם מאוד מאוד יסודית בהקשר הזה. לכן אני בוודאי חושב שצריך להפעיל את התוכנית הזאת מיד ולא לִשהות.

עוד דבר אחד שהוא חשוב, היה פה דיון בוועדה שלך, אדוני היושב ראש, בנושא של חסות הנוער, בנושא של ילדים שנשללה הזכות שלהם בעקבות האירועים בחיים שלהם. אנחנו מפעילים שם גם את התוכניות הללו. וגם שם אין לי תוכניות, בתוך המוסדות הללו. לכן אני פניתי לכל הגורמים האפשריים והטענה שחוזרת על עצמה ואמרו פה חברי הכנסת וגם אתה, שאין תקציב מדינה ולכן התקציב הזה לא מגיע. פעם ראשונה בהיסטוריה, מאז שנות השמונים, כשהתוכנית הזו התחילה לפעול, שאין תקציב לתוכנית הזאת. זה אחד הדברים הקשים ביותר שאני באופן אישי עומד בהם ועוד רבים אחרים.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד שהוא חשוב. התוכנית הזו תרמה ותורמת תרומה ייחודית למניעת נשירה. אנחנו יצרנו כמעט תקדים ואפשר להגיד אפילו בעולם, של אחוזי נשירה נמוכים ביותר, בזכות התוכנית הזו ובוודאי עוד הרבה תוכניות אחרות שאנחנו מפעילים באהבה. אפשר להתגאות בזה והתקציבים שניתנים הם לא תקציבים גדולים, הם תקציבים שמאפשרים לנו בסופו של דבר ליצור תוכניות ייחודיות, תוכניות כאלו שנוגעות בכל ילד וילד ומאפשרות לו לממש את היכולות שלו ולהגיע להישגים גדולים וביחד עם זה להפוך להיות אדם תורם.

אז אני מברך על הישיבה הזאת ואני אמשיך לעשות הכול, כדי שהתוכנית הזו, לא תתחיל ב-5 לספטמבר, אלא תתחיל ב-1 לספטמבר, כמו לכל ילד אחר במדינת ישראל.

כן, חבר הכנסת יוראי.

כן, חיים, תודה על הדברים. כמה כסף דרוש בשביל להפעיל את התוכנית עד סוף שנת הלימודים?

העלות של התוכנית לשנה היא 144 מיליון שקל.

אני לא מדבר על עד סוף שנה.

כ-12 מיליון שקל לחודש.

אוקיי, זאת אומרת שאם אנחנו מדברים על ספטמבר, אוקטובר נובמבר ודצמבר - - -

אוקטובר נובמבר זה 48 מיליון.

זאת אומרת שיש חוסר תקציבי שהמשרד לא יכול לעמוד בו, של 48 מיליון שקלים?

זה לא שהמשרד לא יכול לעמוד, זה עניין שבין המשרד למשרד האוצר, לשחרור, מה שנאמר פה, לשחרור של עודפים מעוד תקציבים אחרים ולהחריג את התוכניות לילדים ונוער בסיכון. יש פה את התוכנית הלאומית. האגף הזה, אדוני חבר הכנסת, האגף הזה מעביר 54 מילון שקל לילדים בתוכנית הלאומית.

אני חושב שזה המיקוד של השאלה ואפשר לחדד אותה יותר, 50 מיליון שקל דרושים עד סוף השנה?

כן.

בכל תקציב עשרות המיליארדים של משרד החינוך, אין אישור של תוכנית אלטרנטיבית שהנה, יש פה 50 מיליון, אפשר להבטיח את ההחזרה ללימודים ועם הזמן אפשר לארגן יותר טוב את התקציב?

אני מאוד מסכים איתך, אבל זה לא פועל כך לצערי הרב, מכיוון שיש פה פעולה של המשרד. אני לא איש הכספים של המשרד אבל יש פה פעולה אל מול החשבות, שאני כמנהל אגף תלוי בהתנהלות הפרוצדוראלית הזו. זה לא קשור להאם אני יכול להעביר או לא. נכון לרגע זה, העודפים של התקציבים שהיו אמורים להגיע לאגף לא מגיעים, כמו כל שנה, דבר שהיה פותר את הבעיה. אין, שלא יהיו פה אי- הבנות, אין פה שום בעיה תקציבית מבחינת האגף, אלה כספים שהיו אמורים להגיע לאגף כדי להפעיל את התוכניות, התוכנית הזו ותוכניות אחרות.

חיים, פניתם למשרד האוצר בבקשה לתת את התקציבים? בוצעה פנייה לחשב הכללי?

בוודאי.

אז יש לכם פתרונות, בעצם. כן, חבר הכנסת עסאקלה.

לא רק זה, בשבוע שעבר, משרד האוצר וכמובן משרד החינוך, הביאו למליאה, להעביר, לפתיחת שנת הלימודים, מיליארד ו-750 מיליון שקל, לפתיחת שנת הלימודים. הם התייחסו לפתיחת שנת הלימודים, לפתיחת בתי הספר הרגילים. לא התייחסו לתוכניות האלו. לכן אני אומר, גם בתוך ה- 1,750,000 ואגב, היינו יכולים לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים 1,800,000 והם לא באו עם זה. היום נדרש שמה-1.750 מיליארד האלה, 50 מיליון שקל יופנו במיידי לתוכניות האלו.

אמרת בעצם בהמשך הדברים, שיש פתרונות בתוך המשרד ומחכים למה, לאישור האוצר?

הבעיה היא שאין פוליטיקאי, שהפוליטיקאי שאחראי על המשבר הזה ואפרופו הדברים של חברת הכנסת וונש מ"כחול לבן", שאמרה שזו לא בעיה פוליטית, זו רק בעיה פוליטית, זו רק בעיה פוליטית. אנחנו כל היום מאשרים פה תקציבים במליאה, 6.7 מיליארד שקל לפני שבועיים, בשבוע שעבר 1.7 מיליארד, אתמול אושרו 440 מיליון, למה אין תקציבים לדבר הזה, למה? הבעיה היא פוליטית.

אפשר בהסטה תקציבית. אתה הגשת בקשה להסטה תקציבית - - -

אני מפנה את הבקשה לאגף התקציבים שלנו, הם פועלים מול החשבות של משרד האוצר והחשבות של המשרד, נכון לרגע זה אין אישור.

אז אני פונה ישירות לשאול את אנשי האוצר. מוחמד חלאילה, רפרנט חינוך באגף תקציבים?

פה, אדוני.

אתה שמעת את הדברים קודם?

שמעתי את הדברים, כן. אני רק רוצה לדייק חלק מהדברים שנאמרו בדיון ולהגיד שאין לאף אחד מאיתנו כוונה לפגוע בתלמידים של תוכנית היל"ה. אף אחד לא עושה את המעשים בזדון. אנחנו לא בוחלים באמצעים כדי לפתור את הבעיה של תוכנית היל"ה, אבל אני מזכיר לכולם שאנחנו עדיין פועלים במסגרת של תקציב המשכי, שבהתאם לחוק התקציב ההמשכי מיועד קודם כל לקיום מחויבויות חוקיות של הממשלה. מחויבויות חוקיות של הממשלה הן במקרה הזה, לא חלות על תוכנית היל"ה.

אני חולק על חיים מויאל, לפי מה שהוא אמר, שהתוכנית פועלת לקיום חוק חינוך חובה חינם, אבל המקום הזה הוא קצת רגיש, זה נופל בין הכיסאות בַפֵּירוּש. תוכנית היל"ה היא תוכנית משלימה לתלמידים שנשרו ממערכת החינוך הרגילה. קיום חוק חינוך חובה חינם מתקיים בתוך בית הספר הרגיל, בגלל זה מדובר בתוכנית תוספתית. אחרת התוכנית הייתה מתוקצבת והייתה פועלת כרגיל. זו מחויבות מחוק יסוד משק המדינה וכל המדינה עכשיו וכל הממשלה פועלת לפי התקציב ההמשכי.

כן, מוחמד, רק - - -

אני יודע שמה שאני אומר לא ימצא חן בעיני רבים פה וזו לא דעה שתהיה מקובלת. גם אני לא מרגיש בנוח עם זה שאני מתרץ את הסגירה של תוכנית היל"ה, אבל אני לא - - - אלו העובדות.

לגבי התקציבים שעוברים בימים האחרונים ובשבועות האחרונים, כל התקציבים שמגיעים לאישור הכנסת בחודשים האחרונים הם תקציבים שחורגים ממסגרת תקציב המדינה המשכי ומוגדרים כתקציבי התמודדות עם משבר הקורונה. ומשפטית, אנחנו לא יכולים להביא תקציבים שהם לא קשורים להתמודדות עם משבר הקורונה ולפתור את הבעיות השוטפות, אלא צריכים לחכות לאישור תקציב המדינה כדי לפתור את הבעיות השוטפות.

מוחמד, שני דברים. קודם, לגבי כוונה לפגוע, לא כוונה לפגוע, מה שלנו חשוב הוא התוצאה והתוצאה, יש כאן פגיעה והפגיעה היא קשה. זה העניין. כולנו מסכימים שהתוצאה היא פגיעה שבלתי מתקבלת על הדעת.

לגבי חוק חינוך חובה, יושב איתנו כאן תלמיד בתוכנית, שהוא גם במסלול של בגרות והוא שואל אותך: מה מעניין אותי תקציב דו שנתי, לא שנתי, אני תלמיד במערכת החינוך, אני במסלול של בגרויות, למה העתיד שלי, כשלכאורה בית ספר רגיל, מבטיח את חזרתו ללימודים, לי יש סימני שאלה? וזו שאלה מאוד לגיטימית. למה הוא צריך לסבול מאיזשהן החלטות ביורוקרטיות-לוגיסטיות שקשורות לתלמידים המוחלשים הללו?

אני חולק על ההגדרה של הבעיה, הבעיה היא לא לוגיסטית וטכנית, הבעיה היא אישור תקציב המדינה.

הוא צריך לפנות לבג"צ כדי ממש את הזכות שלו?

מה שחסר לנו כרגע הוא אישור תקציב המדינה לשנת 2020 ולא בעיה טכנית שאנחנו מנסים לא לפתור אותה. אמרתי, התחלתי עם דבריי ואמרתי, אנחנו לא בוחלים באמצעים, אנחנו מנסים למצוא פתרונות כל הזמן, אנחנו לא מספיקים לתת את הפתרונות. אני לא יכול להציג עכשיו מה אנחנו מנסים לבדוק, אבל אין לי בשורות כרגע. כרגע המצב הוא שאנחנו פועלים בהתאם לחוק יסוד משק המדינה במסגרת של התקציב ההמשכי ומחכים לאישור תקציב.

נציג משרד החינוך, מנהל האגף לחינוך נוער ילדים בסיכון, אומר שבעצם יש פתרונות פנימיים, הוא הגיש בקשה להסטת תקציב, מה מונע?

אנחנו לא נמנע ממשרד החינוך להסיט תקציבים ככל שהוא יבקש. שמשרד החינוך יפנה אלינו להסיט תקציבים, להפעלת התוכנית על חשבון תוכניות אחרות, אנחנו לא נהיה אלה שנחסום זאת.

אנחנו מדברים על תקציב של עשרות מיליארדים בחינוך, אז הגיוני מאוד שיימַצאו מיליונים ממקום אחר, שיכולים לכסות על ההוצאה הזו, עד שהדברים יסתדרו ברמה יותר מערכתית.

כרגע התקציב של משרד החינוך נמצא בניצול מרבי. לפי מה שאני יודע אין להם עשרות מיליארדים פנויים כדי להפנות לתוכנית. ובגלל זה אני אומר, ככל שהמשרד ימצא דרך לתעדף בין התוכניות שנמצאות אצלו על הפרק ויפנה את התקציבים, או רוצה להפנות את התקציבים לתוכנית היל"ה או לתוכנית אחרת, אנחנו לא נהיה אלה שנמנע זאת, זה סדר עדיפויות של המשרד.

אתה מסכים שמדובר ב-50 מיליון?

כן.

עד סוף השנה?

ההתקשרויות במדינה הן בדרך כלל התקשרויות לשנת לימודים שלמה ולא לשלושה חודשים עד סוף השנה.

זה מצב חירום, צריך להתחשב בזה. נסיים את השנה הזאת, עד אז נקווה שיהיה תקציב ואז תיפתר הבעיה.

תקציב חייב לעבור עד סוף השנה, נכון?

אין חובת חוק להעביר.

רציתי לשאול אותך, מוחמד, אני מוצא אי דיוקים בדברים שלך. ראשית כל, הפרשנות שנתת לתוכנית היל"ה כתוכנית שהיא תוספתית, השיוך תחת הסעיף התוספתי אינו מדויק ולהערכתי גם מתוקן, מאחר ולא מדובר בתוספת של שיעורי תרבות והעשרה כמו יתר התוכניות שאנחנו מדברים עליהן, אלא כמסגרת בלעדית שמספקת שירותי חינוך לאותם ילדים, ולפיכך, חוסה תחת חוק חינוך חובה. בהקשר הזה הפרשנות היא לא מדויקת, לפחות לא שלך ולדעתי זה 'בגיץ'. זה לא יעמוד תחת בג"צ.

והדבר שני, תקן אותי אם אני טועה, אבל זו לא פעם הראשונה שישראל חווה תקציב המשכי. מעולם, מעולם לא נפגעה מערכת החינוך באופן שבו היא עתידה להיפגע עכשיו, כך שלא מדובר בפגיעה עקב התקציב ההמשכי, אלא בגלל שיקולים פוליטיים. לכן, אתה יודע, מה שונה השנה הזאת משנים אחרות שבהן היה תקציב המשכי?

מה ששונה השנה משנים אחרות שהיה בהן תקציב המשכי הוא שהשנה התקציב ההמשכי נמשך זמן רב יותר ואין באופק אישור תקציב מדינה. בשנת 2015, לדוגמה, שהיה תקציב המשכי, נכון שהוא היה עד חודש נובמבר, אבל בחודשי יולי אוגוסט היה כבר תקציב מדינה מאושר בממשלה, מונח על שולחנה של הכנסת והיה אפשר לפעול לפיו. כרגע אנחנו לא באותו המצב, אף פעם לא הגענו למצב שאנחנו מתקרבים לפתיחת שנת הלימודים ב-1 לספטמבר ואין לנו תקציב מדינה מאושר ולא תקציב מדינה שמונח על שולחנה של הכנסת. ולכן הבעיה צפה.

מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה? אני מניח שאתה שמעת את נציג הרשויות המקומיות, ששנת הלימודים לא תיפתח אם הסוגיה הזו לא תיפתר. מה צריך לעשות כדי לפתור את הסוגיה?

שמעתי את דבריו של בני ביטון ראש עירית דימונה, אבל אני לא קובע מדיניות. אנחנו בסופו של דבר ממלאים את חובת החוק, מה שמוחל עלינו. אנחנו מקווים שיימצאו פתרונות בדרגים הפוליטיים.

אפשר לשאול פה שאלה?

לא הבנתי, מוחמד, באמת, תסייע לנו, אז זה חוזר לדרגים הפוליטיים שאמורים להחליט מה? יושבים כאן הורים של הילדים ואומרים לך: מה צריך לקרות כדי להבטיח שהילדים שלהם יוכלו לחזור לתוכנית היל"ה, שמבחינתי זה בית ספר כמו כל בתי הספר, מה צריך לקרות?

שיאושר תקציב מדינה. ברגע שיאושר תקציב מדינה אין לנו בעיה עם תוכנית היל"ה ותוכנית היל"ה תוכל לצאת לפועל.

עד אז, יש, מה שנקרא, פתרונות זמניים, חבילות.

אנחנו מנסים לפתור. חבילות סיוע בקורונה לא נועדו כדי לפתור בעיות בתקציבים השוטפים של המשרדים - - - מבחינה משפטית אנחנו לא נוכל לפתור את הבעיות של התקציב ההמשכי בדרך עקיפה של להביא קופסאות תקציב נפרדות. זו בעיה של שר האוצר ושל משרד האוצר.

אדוני היושב ראש, אפשר?

כן. אני פשוט שתקתי כי באמת, לדבר על 8,000 ילדים בסיכון והיעדר תקציבים שישלח אותם לרחובות ולא להציג פתרונות, זה מצב אבסורדי.

האבסורד הגדול בכל הסיפור הזה, פוליטי או לא פוליטי אבל ברגע שתהיה שביתה - - -

מה פוליטי? אני לא מבין, האם יש פוליטיקאי, יש איזשהו שר, יש מישהו שחושב שלא מגיע לילדים הללו להיות במסגרת? זה לא יכול להיות, הגיונית זה לא יכול להיות פוליטי.

יש ראש ממשלה שמוכן לחלק כסף לכולם במקום לתוכניות האלו.

אני עובד כמנהל אגף חינוך, אני לא מתייחס לפוליטיקה, אבל אני אומר מבחינה ביצועית. אם ראש ממשלה ושר אוצר מחליטים עכשיו שב-1 לספטמבר תוכנית היל"ה נפתחת, כולנו יודעים שככה זה קורה. מה תהיה ההוכחה לזה? שברגע שהשלטון המקומי באמת יעמוד על הרגליים האחוריות ויחליט שהוא משבית את פתיחת הלימודים בכל הארץ, אז הפלא ופלא, כל מה שאמר כרגע מוחמד, הכול פתאום ישתנה, פתאום יהיה כסף והכל יסתדר, זה ברור לכולנו. לכן הסחבת וההתנהלות הזאת היא פשוט בין הזויה למביכה. אני, פשוט, אין לי משהו אחר להגיד.

כן.

ברוב תסכול, אני צריך לצאת לוועדת קורונה והאבסורד הוא ששם נדבר על פתיחת השמיים ופה אנחנו לא מצליחים לפתוח - - -

אנחנו לא מצליחים לפתוח כיתת לימוד.

אולי שם נחליט על סגירת המטוס של ראש הממשלה ונביא את הכסף להיל"ה, נראה, אז אני מתנצל.

טוב, תודה, חבר הכנסת עסאקלה. מר מויאל, רצית להגיב על הדברים? משרד החינוך, חיים?

אני חייב לא להסכים, בלשון המעטה, למה שמוחמד אמר, כי הוא - - - בחוק חינוך חובה, מוחמד, בכל הכבוד. זה שהמדינה יוצרת כל מיני פעולות שהן פעולות פרוצדוראליות הן ענין שלנו, לא ענין של הילדים. הילדים נמצאים בחוק חינוך חובה והם חייבים לקבל את ההשכלה. ובגלל המבנה התקציבי אנחנו בבעיה.

אלה ילדים שאם היו נמצאים בבית ספר כמו שאמרת, אז לא הייתה בעיה כי הכיתות כן הותרו לשימוש. לכן התוכנית הזאת היא תוכנית של חוק חינוך חובה. ואני אומר, מה שאמר פה חבר הכנסת, אני מסכים אתו, שאם זה יגיע לבג"צ יהיה ברור לגמרי שאנחנו נהיה חייבים לממן את התוכנית הזו. הילדים הללו בסופו של דבר נמצאים תחת חוק חינוך חובה והתוכנית הזו, דרך אגב, נבנתה מתוך זה.

כדי לחדד, אם היא תוכנית בחוק לימוד חובה – שזה בוודאי צריך להיות המצב, אז איך נוצרה הבעיה שהתקציב שלה נמצא בנפרד מהתקציב השוטף?

אני אסביר. הילדים הללו, עד שנות ה-80, הייתה רק תוכנית שנקראה קידום נוער והייתה מחשבה להרבה, סליחה על הביטוי הגס שלי, אני חייב להגיד אותו, להרבה אנשים הזויים, שהם לא יכולים ללמוד. וברגע שניתנה להם תוכנית ההשכלה, זה הוכיח לכל מי שחשב שהם לא יכולים ללמוד שהם יכולים ללמוד ומגיעים להישגים פנטסטיים.

לכן המבנה שאנחנו מנסים לשנות אותו, וזו פרוצדורה ובירוקרטיה כמו שאנחנו מכירים, אבל המבנה נשאר כמבנה של תוכנית. דרך אגב, לא פרויקט ולא שום דבר, תוכנית לימודים עם כל המבנה של תוכנית לימודים ייחודית, מכיוון שהילדים, תקשיבו לילדים, למה שהם אומרים, אנחנו בנינו את זה מתוך הצורך, מתוך הצורך של הילדים. לכאורה, זה מאוד פשוט לבוא ולתת סמל מוסד ליחידת קידום נוער "יחידת", אבל אז אנחנו ניאלץ לעמוד באותם קריטריונים שבית ספר עומד ולא ניתן את הייחודיות הזו. כל הרעיון, כל המבנה של התוכנית הוא שהוא ייחודי לילדים ונותן מענה לצרכים הכי יסודיים שלהם והם מצליחים. גם מוחמד, בדיונים שלנו ובדיונים אחרים, באוצר מכירים בזה. זה לא שלא מכירים בזה, אבל ברגע שיש בעיה, מכיוון שהם לא יושבים ככיתה וזה לא מבנה של כיתה, אז זה לא מאושר. אז צריך לעשות משהו כדי שזה יאושר כמו כיתות.

ההגדרה של תלמיד במסלול לבגרות היא לא הגדרה מספיקה כדי שהיא תחייב את התקצוב?

לא, אדוני, אני לא יכול להיכנס לזה. גם שם אנחנו עושים עכשיו עבודת עומק כדי שיקבלו גם בעניין של בגרות דברים אחרים, אבל זה לא העניין. זה לא משנה מה אתה לומד, התוכנית היל"ה מדברת על השכלת יסוד. והתחלנו עם ילדים שלמדו שמונה שנות לימוד ועשר שנות לימוד, ולימודי השלמה. זאת אומרת שילדים מגיעים לתוכנית הזו בכל שלב, הם יכולים להגיע ב-ט', הם יכולים להגיע ב-י' י"א, י"ב ואנחנו משלימים להם את ההשכלה, מאפשרים להם בסופו של דבר הכנה לעולם התעסוקה. אנחנו נותנים להם את ההתנדבות בקהילה כדי שיהיו חלק מהקהילה, עם הכנה והפחתה של התנהגויות סיכון, פעולות שאנחנו עושים וגם פעולות של הכשרה מקצועית, להכין אותם.

זו תוכנית, באמת, מהמשובחות שאני מכיר. זה הזוי, אני אומר את זה עוד פעם, זה הזוי, מוחמד, שאתה אומר את הדברים האלה שזו תוכנית משלימה. זאת לא תוכנית משלימה. חשוב מאוד שאתה תדע את זה ותפנימו את זה. זאת לא תוכנית משלימה. זו תוכנית יסודית ביותר מתוך חוק חינוך חובה.

יפה. מוחמד, תרצה להגיב לפני שאני ממשיך הלאה?

אני שוב אומר, אני ניסיתי כמה פעמים לשחרר את ה-mute כדי להגיב לדברים תוך כדי. אני לא חולק, חיים, על זה שהתלמידים הם בגילאי חינוך חובה. עובדה שהיום התוכנית עדיין נמצאת במסגרת של תוכנית שפועלת במשרד החינוך, ולא כמסגרת לימודית שהיא מסגרת של משרד החינוך כשאר המסגרות הלימודיות, אז זו נחשבת תוכנית משלימה. לא אני קבעתי את המצב העובדתי הזה. אני לא מדבר עכשיו על המינוח תוכנית משלימה או תוספתית, במובן שאני נותן להם - - - כמובן שמדובר פה בתוכנית שבאה לקיים את חוק חינוך חובה לילדים שלא הצליחו להיכנס למסגרות, אבל עדיין לא מדובר בתוכנית שפועלת מכוח החוק.

מכוח החוק מקיימים ופותחים בתי ספר עם סמל מוסד של משרד החינוך. ככל שהמצב העובדתי הזה ישתנה אז אנחנו לא נהיה בבעיה הזו. וככל שמשרד החינוך הזו מעוניין ורואה את החשיבות של התוכנית הזו, הוא יוכל לעשות הסטות או לתעדף ממקורותיו ולפתוח את שנת הלימודים עם תוכנית היל"ה. אני לא אהיה זה שימנע זאת ולא אגף התקציבים במשרד האוצר.

קיבלתם בקשה של הסטה תקציבית, כי אני מבין שמשרד החינוך - - -

לא הגיעה אלינו מעולם בקשה להסטה תקציבית על תעדוף תוכניות במשרד החינוך.

אבל אתה יודע ש-50 מיליון בתוך התקציב הכולל של המשרד זה משהו שאפשר בהחלט למצוא.

לא בהכרח.

עם כל הכבוד, מוחמד, אתם יכולים להחליט לבד. אני לא רוצה להיכנס פה לתוך הדיונים הפנימיים שלנו אתכם כי זה לא ראוי ולא נכון. אני חושב ושוב, אני חולק עליך ואני אומר את זה שוב, אם יהיה בג"צ אז זה יוכח. אתה תראה במינוח. חוק חינוך חובה כולל את הילדים הללו והתפיסה שיש חלק מהילדים שלא יכולים ללמוד בבתי ספר מכל הסיבות האפשריות, משרד החינוך בנה ופיתח תוכנית ייחודית. עובדתית, זה בבסיס התקציב ולכן, מה שאמרת, כל הסיפור ואתו אני כן מסכים, שאין תקציב מדינה ולכן אנחנו נפגעים, הוא יכול כן להיפתר ואתם יכולים להחליט החלטות תקדימיות של משרד האוצר. אני לא רוצה להיכנס לזה, אני חושב שאלה דיונים שצריכים להיעשות בין משרד החינוך למשרד האוצר וצריך למצוא פתרון ומהר. הילדים האלה, אין להם שום אפשרות אחרת, שום אפשרות.

בהחלט. אין ספק שצריך למצוא פתרון. אני גם כמשפטן יכול להגיד לך שזה נושא 'בגיץ' ויכול להיות שהאוצר רוצה שבג"צ הוא שיתערב ויכריע. כולם, כולם הם הילדים של מערכת החינוך ואין שום סיבה שתלמיד יחזור ותלמיד אחר לא יחזור ללימודים.

אני רוצה לעבור, כי אולי קיפחנו את הדיון לגבי התוכנית הלאומית. אחיה קמארה איתנו?

כן, אני פה, אדוני.

כן, סליחה שעברנו אליך קצת באיחור אבל היה חשוב קצת ללבן את הסוגיה של היל"ה. אני מבין שגם אצלכם קיים סיכון של קיצוץ שיכול לפגוע במענים מאוד חשובים ובסיסיים לנוער בסיכון.

נכון מאוד. אני רוצה להתייחס גם למה שנאמר קודם. אני לא מבין איך האנשים ישנים טוב בלילה כשהם יודעים שב-1 לספטמבר הנערים והנערות האלה לא יהיו בבית ספר, לא יקבלו את התוכניות וזה לא משנה כרגע אם זה במסגרת חוק חינוך חובה, חוק משלים. מדובר פה על הזכויות של הילדים של כולנו, מכל המגזרים, מכל היישובים. אני לא מבין את הדיון הטכני הזה על השאלה האם זה בהסטות או לא בהסטות. צריך שכולנו נתעורר ונעשה משהו כדי להשאיר את פתיחת שנת הלימודים.

אני רוצה להעיר פה איזשהו משהו לנושא של התקציב של 360. מדובר בתקציב של חמישה משרדים, הרווחה, החינוך, הבריאות, הקליטה ובטחון פנים. נכון מה שאומר מוחמד שהבעיה המרכזית והבסיסית היא אי-אישור תקציב המדינה. ואני רוצה להגיד משהו לגבי העודפים. אני חושב שהוא משליך גם על תוכנית היל"ה אבל בטח על התוכנית הלאומית.

לתוכנית הלאומית יש עודפים של 100 מיליון שקלים מתוך תקציב של למעלה מ-200 מיליון שקלים. המילה עודפים היא מטעה. זה לא עודפים שנמצאים שם בשמיים ומחכים שמישהו יקטוף אותם. זה כסף שבעיקר משרד החינוך התחייב עליו בשנת 2019. אנשים לא ביצעו את הפעולות למען הילדים והנוער בסיכון, בשביל שהם לא ידרדרו ויגיעו לתוכנית היל"ה שתעלה הרבה יותר כסף, בשביל למנוע את הנזק הזה ועכשיו, כשהמשרדים ובעיקר משרד החינוך, רוצה לשלם את זה, אז משרד האוצר עוצר חלק מהעודפים הללו. הוא שיחרר למשרד החינוך לצורך העניין רק 50% מהעודפים, לכן חסר כסף.

לכן זו לא רק השאלה של אישור תקציב המדינה, כי עובדה שמשרד האוצר כן שיחרר 50% מהעודפים. כלומר, אם משרד האוצר רוצה, הוא יכול לשחרר עוד מהעודפים. אבל הדבר הזה של אי-שחרור העודפים המחויבים יוצר בור תקציבי ענק למשרדים. זה יוצר מצב שאצלנו, בתוכנית הלאומית, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, שפועלת ב-185 יישובים, כל היישובים הערבים ללא יוצא מן הכלל, כל היישובים החרדים ללא יוצא מן הכלל, כל היישובים שיש בהם ריכוז של עולים חדשים ללא יוצא מן הכלל, כל באשכולות 1-5, אשכולות של סוציו-אקונומי 1-5, ילדים מלידה עד 18 בסיכון, הקצינו ליישובים הללו, 185 יישובים, תקציב רק לשמונה חודשי פעילות. בזמן הקורונה חלק מהפעילויות האלו נסגרו. אנחנו באנו, כל משרדי הממשלה ולחצנו. הוצאנו הנחיות ודרשנו מהיישובים לפתוח מחדש את המענים, כי הקורונה יוצרת נזק אדיר לילדים האלה, דרשנו והצלחנו. רוב המענים חזרו לפעילות. ועכשיו, שוב יש חשש שהם ייסגרו. הרשויות החזקות אולי תצלחנה להחזיק מעמד ולממן בעצמן את התוכניות האלו, אבל הרשויות החלשות לא מסוגלות לממן בעצמן וכרגיל, ייפגעו הילדים ביישובים החלשים.

לכן אני קורא לוועדה ואני קורא למוחמד מאגף התקציבים, למצוא פתרון. לא יכול להיות שהילדים האלה, ייסגרו להם התוכניות והנזק החברתי, הרגשי וגם הכלכלי בסופו של דבר, הוא פי מונים מן התקציב. אצלנו מדובר על 31 מיליון שקלים בשביל לסגור את השנה.

כן, רק שהרפרנט של הרווחה באגף התקציבים הוא נתנאל אשרי, אני מקווה שהוא איתנו ותיכף נשמע ממנו, אבל מהו התירוץ של העיכוב שאתה מדבר עליו, עיכוב של 30 מיליון?

אני רק רוצה להגיד, זה לא רק נתנאל, אלה חמישה משרדים שיש להם רפרנטים, אנחנו תוכנית של חמישה משרדים. נכון שנתנאל הוא הנציג המרכזי שעובד מולנו, אבל הבעיה המרכזית היא סביב התקציב של החינוך, העודפים שכבר לא חזרו.

זה לא מועבר בין משרדי הממשלה השונים השותפים לתוכנית? זה לא מועבר לרשויות? תחדד.

אנחנו התחייבנו בתחילת השנה ליישובים, על תוכנית של המענים שהם בוחרים, אילו מסגרות הם בוחרים מן המשרדים השונים, הקליטה, בטחון פנים, בריאות, רווחה וחינוך, בשביל לתת את המענים הטובים ביותר שמותאמים לצרכים של הילדים אצלם ביישוב. נוצר מצב שעכשיו יש לנו תקציב רק לשמונה חודשי פעילות.

נתנאל אשרי תיכף יתייחס לזה אבל חוץ ממנו, יש קושי גם עם משרדים אחרים ששותפים לתוכנית? פשוט אני רוצה לחדד את הקושי.

זה תקציב מאוד מיוחד. התקציב הוא בבסיס התקציב, בפרק של הרווחה, אבל הביצוע שלו הוא בחמישה משרדים. לכן אנחנו מן חיה מאוד שונה והיא מאוד מקשה גם על האוצר בדיונים, להחליט מה מעבירים, מה שחררים, מה לא משחררים, אבל הבעיה נוצרת מהסיפור הזה של עודפים מחויבים שלא שוחררו, בעיקר ממשרד החינוך.

אוקיי, תודה, תודה אחיה קמארה, אנחנו בטח נמשיך ללוות את הנושא איתך. נתי אשרי איתנו? מוחמד עדיין איתנו?

כן, אני עדיין אתכם, אדוני.

מוחמד, אני מבין שאתה רפרנט החינוך אבל כנראה שנתנאל אשרי לא איתנו, האם יש לך דרך לבקש ממנו?

אני אדאג שהוא יעלה בדקות הקרובות. אני לא מטפל בתוכנית 360 ולא אוכל להתייחס לנושא הפרטני.

מה קמארה התייחס אולי גם לתקציבים שקיימים במשרד החינוך לעניין הזה, האם מוכרת לך הסוגיה? זה תקציב בין-משרדי של כמה משרדי ממשלה, לרבות משרד החינוך.

התקציב מגיע ממשרד הרווחה בכל מקרה ומחולק בין משרדי הממשלה לביצוע. ככל שהתקציב לא נמצא במשרד הרווחה או שיש בעיות שם, אני לא יודע, התקציב לא מגיע דרך תקציב החינוך ולא דרך המשרד, אז אני לא יודע להתייחס לזה. אני שניה דואג שנתנאל יעלה לדיון?

נחזור אליכם כשהוא יעלה.

נתנאל נמצא בדיון של הוועדה לביקורת המדינה, הוא ינסה לעלות בדקות הקרובות.

אוקיי, בסדר, תודה, תודה רבה לך. לא שמענו את המורים של היל"ה. אבי חיים, מנחה בתוכנית היל"ה, איתנו? אבי?

כן, שלום לכולם.

שלום, אני רוצה להגיד לך שלצורך ההכנות לדיון, אתמול ביקרתי בעיריית אום אל פאחם, פגשתי את נציגי המורים והמדריכים ואת מובילי המחלקה לקידום נוער, ובאמת, אפשר להתרשם מעבודת הקודש שהם עושים, שאתם בכלל עושים בתוכנית החשובה הזו.

תודה רבה. אנחנו מדברים על עבודת קודש של בוא נגיד, של מעטפת מאוד גדולה. מדברים על קידום נוער – היל"ה, היל"ה היא בעצם תוכנית שנותנת את המענה ההשכלתי בתוך קידום נוער, בתוך תוכניות הנוער, ויש לנו מעטפת מאוד גדולה גם של מנחים. חינוך, טיפול והשכלה שנותנים את המענה ואת הליווי לכל האתגרים של הנוער ובשטח לצוותים שנמצאים, גם של המורים שנותנים בעצם, איך אמרנו, הנערים האלה באים מכל מגוון הקשת של החברה. ומורה בהיל"ה חייב להיות מורה מקצועי כדי לדעת איך לגשת לכל נער ונער. הקרקע עכשיו נשמטת מתחת לרגליים של כולנו.

עדיין, אני רוצה לשים פה את הדגש על זכויות הילד, אנחנו בוועדה לזכויות הילד. נכון שב-1.9 אצא לחל"ת או אפוטר, אישית. אני לא אהיה ב-1.9. אני לא יודע מה קורה איתי ב-1.9. ואם אני, בתור בן אדם בוגר, שבועיים לפני ה-1.9, לא יודע איפה אהיה ב-1.9, אני רק חושב מה קורה לנערים, לאורי שיושב שם ואומר לעצמו: מה הם מדברים עכשיו על כספים, אני לא יודע איפה אני אהיה ב-1.9? אני חייב להגיד להם שהפגיעה בילדים לא תהיה ב-1.9, היא כבר היום פה, הילדים פה פגועים.

היא כבר מתרחשת מעצם העובדה שדווקא הם תחת סימן שאלה, אם לפתוח את שנת הלימודים.

הנערים האלה שהמערכת לקחה אותם, התאימה להם, ואם מוחמד שומע אותי, אני אומר בלשון המעטה ככה בזהירות, תחזור לחוזר מנכ"ל משנת 92', תראה שם שמשרד האוצר ומשרד החינוך ביחד קבעו שתוכנית היל"ה היא תוכנית השכלתית מטעם חוק יישום חוק חינוך חובה והיא תפעל במסגרת קידומי נוער. זה כך מעוגן. לא יכול להיות שבעצם אורי מקבל מטעם משרד החינוך, שנה אחר שנה, לא משנה אם יש תקציב או אין תקציב, אני מזכיר לכם שאנחנו שמונה חודשים בלי תקציב והתוכנית עבדה, ופתאום יש פה איזו מלחמה סביב איזה תקציב, משבר קורונה, הנערים האלה במשבר הקורונה - - - שהיה עם כל הצוותים, וגם היום, יחוו אסון, אסון.

כשאנחנו מדברים על כלל הנערים, אני מזכיר לכם שאלה יכולים להיות הנערים שלי, הילדים שלי האישיים, הילדים שלכם, יש פה נערים שלא רק סבלו מאלימות וברחובות, יש פה ילדים שחוו טראומות, פגיעות נפשיות, פגיעות חברתיות בבתי הספר, שבתי הספר באו ואמרו: אתם משרד החינוך, קחו אותם, תעזרו לנו, אנחנו לא מסוגלים, אז עכשיו אתם אומרים: אנחנו מתנערים מזה? מה אני אגיד עכשיו לילדה שעברה טראומה או לילד שעבר חרם ולא יכול היה להישאר בבית הספר? אז אני אגיד לו: עברת עכשיו לתוכנית היל"ה, אין לך איפה ללמוד בשנה הבאה ב-1.9?

מה לגבי מעמד המורים היום? מה אמרו לכם?

המנחים והמורים עובדים. אני חייב להגיד לכם, כל חמש שנים, שש שנים, יש זכיין חדש. שוב פעם אין ביטחון תעסוקתי, שוב פעם מעבירים אותנו. אנחנו מדברים על המורים, על המנחים, על עובדים הכי מקצועיים בתחומם שיש היום בארץ. אנשים שיודעים לעבוד עם כלל הבעיות שיש, עם כלל הבעיות שיש בחברה הישראלית ולא נתחמק מהן. הנערים הם שלנו. אנחנו נותנים פה מענה חינוכי-טיפולי, מכינים אותם לצה"ל, מכינים אותם לעולם התעסוקה, נותנים להם תוכניות מקצועיות, נותנים להם השכלה. השכלה פה היא לא רק בשביל התעודה, ההשכלה פה היא דרך חינוכית-טיפולית, לתת להם הצלחות, לתת להם: "אתם מסוגלים".

יש פה נערים, דרך אגב, בני 17 שמגיעים אלינו בלי לדעת קרוא וכתוב. אנחנו מלמדים אותם קרוא וכתוב כדי שהילדים שלהם והמשפחות שלהם לא יחוו בעיה ולא יגידו: אבא שלי לא יודע לקרוא ולכתוב. ואנחנו כולנו יודעים על מחקרים ומה קורה עם משפחות שלהורים שלהם אין השכלה, אין תעודה תיכונית. מה קורה לילדים. אנחנו פה בזכויות הילד, לא רק על הילד שפה אנחנו נלחמים, אנחנו נלחמים עליו דורות קדימה.

בהחלט, תודה. תודה, אבי.

הזכות להיות שווים היא לא פחות מהזכות לחוק חינוך חובה. והזכות לקבל את הטוב ביותר היא לא פחות מכל הכספים ומאיך מעבירים כספים. אני בזה מבקש, אנחנו עכשיו בבעיה, היום, לא ב-1.9. בשביל זה יש את הוועדה. כולנו פה עכשיו במגדל דומינו שמתפורר לנו מתחת לרגליים והכל נופל.

אתה בטח שמעת את ראשי הרשויות המקומיות.

צריך את כולם, את הכנסת ואת ראשי הרשויות.

כן, נאבקים ביחד. וגם שמעת חברים בכנסת שמחויבים גם לנושא הזה, גם בוועדות הכנסת השונות. ואם אפשר, להשתמש גם בכלי של לעכב תקציבים עד לפתירת למציאת פתרון לעניין הזה.

ילדים שלנו, שלנו. זה יכול להיות עוד כמה שנים הילד שלי, הילד שלך או אחיין או הדוד של כולנו. אין לנו שליטה על זה. אלה לא רק ילדים ברחובות עם סמים ואלכוהול אלא זה הכול.

תודה, תודה רבה אבי. איתנו כאן בישיבה נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. רן, תודה שהגעת לכאן. אני מניח שהנושא הזה קרוב ללבכם ולכן היה חשוב לך גם להגיע ולהשמיע את הקול. רן שי, כן.

תודה, יושב ראש הוועדה. תוכנית היל"ה, כמו שאמרנו פה, מצילה בכל שנה אלפי בני נוער וילדים בארץ. היא אומרת להם: אתם ראויים להשכלה טובה, לעתיד טוב, ובעצם מאמינה בהם, שהם יכולים לגדול, שהם יכולים להביא פרנסה הביתה ולהית אנשים רגילים כמו כל אחד מאתנו.

חשוב לי שנזכור ואני אומר את זה גם לכולם פה, מאחורי כל המספרים שזורקים והשקלים שנאמרים פה, יש פה בני אדם ויש את בני הנוער. בסופו של דבר מה שמעניין אותם זה איפה הם יהיו, מה הם צריכים. כרגע נכון להיום, אם הבעיה הזאת לא תיפתר אז למעלה מ-7,000 בני ובנות נוער, ביניהם לומדים במסגרות מיוחדות, בתי סוהר, מרכזי חירום וכו', ימצאו את עצמם ברחוב. בסופו של דבר זה על אחריותם. הנערים האלה צריכים אותם, צריכים אותם עכשיו אני מצפה מכולם לבוא ולתת את הפתרון.

ממש לסיום אני אגיד שבלי מסגרת פורמאלית שתקלוט אותם אין עתיד. אין עתיד, לא להם ולא למשפחות שלהם, אז אני קורא לא לוותר על אף בן נוער. זה קריטי עכשיו.

כן. תודה, תודה רבה, רן, כמובן, דברים מאוד חשובים. אנחנו קיבלנו נייר עמדה מעמותת אגד"ל ללקויות למידה. איתנו ד"ר ענת טסלר מן הוועד המנהל. ד"ר טסלר אתנו?

כן.

תוכלי בשתי דקות לחדד את המסר המרכזי לדיון הזה?

בהחלט. קודם כל, תודה רבה על רשות הדיבור. אגודת אגד"ל היא אגודה של מומחים ללקויות למידה בישראל. אנחנו "דואגים" במירכאות לילדים שאובחנו עם לקויות למידה והפורעות קשב. בעצם נייר העמדה שלנו בא להגיד, קודם כל מה את מה שדובר פה רבות ואני לא אחזור, על הזכות לשוויון בסיסי בין כל בני הנוער בישראל, גם כאלה שיש להם לקויות למידה וגם כאלה שיש להם הפרעות קשב. בעצם הנקודה שלנו היא דאגה להמשך הדור הזה גם בעתיד. אחת השאיפות הגדולות של תוכנית היל"ה היא בעצם לשקם את הנערים האלה ולשלב אותם בחברה שלנו, מבחינת תעסוקה, מבחינת יכולת לבנות את עצמם מחדש, וברגע שאנחנו לא נותנים את המענה הזה, אנחנו בעצם פוגעים גם בדור ההמשך ובדור התעסוקה שיהיה בעתיד במדינת ישראל.

נקודה שנייה שלנו שרצינו להעלות היא שמחקרים שנעשו בבתי כלא, קצת קשה להגיד את זה, הראו שבני נוער שנכנסים עקב פשעים לא בהכרח חמורים אבל נכנסים לבתי הכלא בישראל, 70% מהם מאובחנים עם לקויות למידה והפרעות קשב. גם אותם בסופו של דבר אנחנו נצטרך לשקם, נצטרך לבנות תוכניות בתוך בתי הכלא, נצטרך לשלב אותם בשוק העבודה, נצטרך לשלב אותם חזרה בחברה, כך שכרגע, לטענתנו, הדגש חייב להיות על טיפול כמה שיותר מהיר, עוד כשהם צעירים, עוד כחלק איכשהו בתוך מערכת החינוך כשזה עדיין נחשב חוק חינוך חובה, על מנת לתת את המעטפת.

יש הרבה ציטוטים מתוך הספר של ד"ר עמֵלה עינת שעשתה את המחקר הזה, שממש מדגישים שם, הנערים האלה, שאם הם היו מקבלים את המעטפת ואת התמיכה הרגשית, החינוכית, אם מישהו מקשיב להם, מישהו מסתכל עליהם, בונים להם תוכנית עבודה טיפולית אישית, שבעצם מותאמת להם באופן הכי מיטבי, אז בעצם הם לא היו מגיעים לאן שהם הגיעו כיום. וזה משהו שחייבים כמובן גם עליו לתת את הדעת ושוב, לטווח הארוך ולא לטווח המיידי, להחזיר אותם לשיקום כמה שיותר מהר לפני שהם מגיעים למחוזות יותר קשים ופליליים.

בהחלט. תודה, תודה רבה לך ד"ר טסלר.

אני אשמח - - -

כן, רציתָּ, אבל מהר.

אני שומע את האוצר ואת החינוך וכולם פה בעצם מדברים על התוכנית, מדברים על הילדים. אני ועוד ה-8,000 ילדים, אנחנו הילדים. זה לא עניין, זה מעליב שבכלל חושבים על בעיות תקציב ובעיות ביורוקרטיות ובעיות ממשלתיות, אלה ילדים, אלה ילדים שיכולים להיות של כל אחד מכם. וכל מי שבזום הזה אלה יכולים להיות הילדים שלו. זה מעליב שחושבים על זה בכלל. זה הזוי.

כן, מצב קשה, לא מתקבל על הדעת, שאומרים לתלמידים: אתם חוזרים, ולתלמידים אחרים: אתם לא חוזרים, כאילו שיש תלמידים סוג א' ותלמידים סוג ב'.

לאן אני אחזור, למקום שהעיפו אותי ממנו?

המצב הטבעי היה צריך להיות שכולם חוזרים והמערכת תדאג לתקציבים, ולא לקשור את זה בכלל לסוגיות תקציביות.

זה לא בני נוער תוספתיים.

נכון, זה חלק לכל דבר, אלה ילדים לכל דבר.

חלק מן המערכת, בהחלט. הבנתי שנתנאל, רפרנט הרווחה באגף התקציבים, התחבר אלינו.

כן, שלום, בוקר טוב.

נתנאל, כשלא היית, אולי מוחמד גם עדכן, אבל מר קמארה מן התוכנית הלאומית לנוער בסיכון הציג את הקושי התקציבי שקיים. בהערכה אנחנו מדברים על כ-30 מיליון שמסיבות לא ברורות תקועים באיזשהו מקום ולא מועברים, כדי להבטיח השלמת התוכניות שכבר מבוצעות בתוך הרשויות המקומיות. אני מקווה שיש לך בשורה בעניין הזה כי בעניין היל"ה עדיין אין לנו כל כך הרבה בשורות, משהו שמצער, אז לפחות אצלך אני מקווה לשמוע דברים בכיוון הנכון.

דבר ראשון, בוקר טוב לכולם ותודה על הדיון. אנחנו נמצאים בשיח עם אנשי תוכנית 360 מאז שהתחילה הקורונה ובטח ובטח בעקבות הבעיות התקציביות שהם מעלים בתקופה. שיח מקצועי מאוד מאוד מפורט, עם כל הנתונים. הבעיה המרכזית שאחיה מתאר נובעת מבעיה של העברת עודפים בעקבות התקציב ההמשכי, אל התוכניות של משרד החינוך. הערכת התוכנית, הערכת התקציבנית של התוכנית היא שחסרים שם כ-23.4 מיליון שקלים שלא הועברו. יחד עם זאת, לצערנו, בכל התקופה ממרס ועד עכשיו, חלק מהמענים שמפעילה התוכנית הלאומית לא היו פתוחים מסיבות כאלה ואחרות, אנשים שחששו להידבק וכו'. המענים האלה שלא פתוחים חוסכים כסף. אנחנו מאוד מצטערים שהם לא פתוחים, היינו מעדיפים שהם יהיו פתוחים ונגישים לאוכלוסייה לאורך כל התקופה, אבל זו לא המציאות.

מהערכה ראשונית שעשו אנשי התוכנית עולה שנחסך בעקבות הסגירה הלא רצויה הזאת, סדר גודל של 23 מיליון שקלים, שמקבילים לחלוטין לחוסר שקיים באגפים ממשרד החינוך.

ההלימה הזאת בין הסכומים אמורה הייתה, לטעמנו, לפתור את מרבית הבעיות. כרגע, במסגרת השיח המקצועי, אנשי 360 טוענים שלא כך הדבר, אני עוד לא הצלחתי להבין בדיוק מדוע. אני חושב שזה אירוע שהוא פתיר ברמת הצוותים המקצועיים, בינינו לבינם.

אחיה קמארה, תרצה להתייחס?

כן, תודה. קודם כל נתנאל צודק, זה כל הזמן בדיונים, למעשה אפשר להגיד שיותר משנה יש דיונים על התקציב הזה. והרבה פעמים בהחלט יש פתרונות. הנושא הזה של המענים בזמן הקורונה, זה נכון, אני אמרתי את זה גם לפני שנתנאל נכנס, היו מענים שלא פעלו. אנחנו, כמשרדי ממשלה, לחצנו על ראשי הרשויות, על רשויות, על אנשי המקצוע, להפעיל את המענים. היום למעלה מ-80% מהמענים פועלים. צריך גם לזכור שאם מענה פעל באופן חלקי ואפילו אם הוא לא פעל, עדיין הוא מקבל תקציב על מה שהוא הפעיל, הוא מקבל שיפוי על כל מיני הוצאות שהיו לו, הוא מקבל תקציב על כוח אדם שהוא המשיך להעסיק וכך הלאה. אני לא מסכים עם נתנאל שמה שנחסך הוא 23 מיליון שקלים, העברנו לנתנאל את הנתונים. לטעמנו חסרים 31 מיליון, 23 בעודפים והשאר במסגרת הקיצוץ התקציבי, בשביל לתת ליישובים, ל-185 יישובים הקצאות לעוד ארבעה חודשים.

אתה חש שאולי יש ויכוח קצת עובדתי יותר, לגבי עבודות שהתבצעו?

אני לא יודע אם נתנאל כבר ראה את הנתונים ששלחנו לו. אני בטוח שהוא יבין שחסר לנו תקציב, לתת הקצאות לארבעה חודשי פעילות ל-185 יישובים, אין לי ספק בזה.

נתי איתנו?

אדוני היושב ראש, אני יכול - - -

רק רגע, אם יש התייחסות מנתי.

כן, אני אשמח להתייחס.

כפי שאתה מבין, אנחנו לא - - - להתווכח.

אני מבין, אני מבין, אני רוצה לשקף לכם שאנחנו עמוק עמוק במספרים ביחד עם משרד הרווחה ותוכנית 360 וההערכה לגבי החיסכון של 23 מיליון לא הגיעה ממני אלא מתקציבנית התוכנית. ולכן אני סומך את ידי עליה, דווקא בגלל שעברתי על הנתונים ואלה הנתונים שאנשי התוכנית העבירו, אז כרגע המצב שמשתקף, לפחות להבנתנו, הוא לא חמור כמו שמתואר פה. אני באמת מתקשה להבין איפה אי ההבנות, אם נסתמך על נתונים שהם העבירו לנו. זו לא איזו בדיקה מקבילה שאנחנו עשינו בניסיון לחסוך כל שקל ושקל, זו הערכה של אנשי המקצוע בתוכנית, ולכן אני מוצא את עצמי מבולבל פה מן הטענה הזו.

אני חושב שאפשר לעשות סדר בעניין הזה וכפי שאתה יודע, אנחנו מדברים על ילדים, נוער בסיכון, שחלקם כבר מקבלים אולי את אותה מעטפת, ואם לא יהיה המשך למענים אז בוודאי שהפגיעה בהם קשה. לכן פנייתנו אליך אולי לבדוק את הדברים שוב, לבדוק את הנתונים. מר קמארה בטח מכיר אותם מקרוב אז אם הוא מעלה את הסוגיה הזו, אני מניח שהקושי קיים ויש צורך בתקציב הזה. לכן באמת, פנייתנו אליך לבחון את הדברים מחדש ופשוט לראות איך לא פוגעים בהמשך המענים הטיפוליים המאוד חשובים הללו.

זה אינטרס משותף.

בהחלט, בהחלט.

אני רק רוצה להוסיף שתקציבנית התוכנית וגם התקציבן של משרד הרווחה משוכנעים שחסרים 31 מיליון שקלים בשביל לאפשר עוד ארבעה חודשי פעילות ליישובים.

בסדר, אז כנראה שאת הדברים הללו אפשר לעשות באופן יותר מסודר בשיח עם רפרנט הרווחה. אני אשמח דרך הוועדה להמשיך ללוות את זה, אחרי הדיון הזה, ולראות אם נוכל להתקדם. וצריך להתקדם, כי אחרת אני מניח שתהיה כאן פגיעה שאף אחד לא רוצה בה, כפי שנתנאל בעצמו אמר. תודה רבה לכם.

ראש עירית מעלות, עדיין איתנו? ארקדי פומרנץ? ארקדי עדיין איתנו? ארקדי, אתה שומע אותנו?

אדוני היושב ראש, רק בקצרה, כי אני מנהל אגף חינוך - - -

בקצרה, כן, אנחנו גם חותרים לסיכום.

כמנהל אגף חינוך, מילה לגבי תוכנית 360. שוב פעם, צריך להבין. זו תוכנית שמאפשרת לנו ברשויות תקציבים שהם לא גדולים, יש גם מצ'ינג של הרשות, אבל זה כן מאפשר לנו בעצם לתת איזשהו מענה, ביחד עם אותם חמישה משרדי ממשלה, לתת מענה לילדים ונוער בסיכון, כשמם כן הם.

ועוד הפעם, זו פעם שניה בדיון הזה, שאנחנו נכנסים פה לדיון טכני עם אנשים של האוצר ודיונים ביורוקרטיים. ואני צריך ב-1.9 להמשיך ולהפעיל "חדרי שלווה", תוכנית שנקראת "מעגן" שבאה לתת מענה לילדים כבר בשלב הגנים, כדי למנוע מקרים יותר מורכבים שיהיו בגילאים יותר מאוחרים. ואנחנו לא יכולים להיערך ולתת את המענה.

זה במסגרת התוכנית הלאומית.

זה פשוט אבסורד, אני אומר את זה עוד פעם - - -

התוכניות האלו הן במסגרת התוכנית הלאומית.

בטח, תוכניות שאנחנו מפעילים במועצה האזורית עמק הירדן, דרך התוכנית הלאומית, עם אנשים באמת מוכשרים, שאנחנו עובדים אתם יום יום בתוכנית. והעניינים הבירוקרטיים האלה, שוב פעם, כן 30 מיליון, כן 23 מיליון – שיפתרו את זה אחת ולתמיד, יתנו לנו להיערך ולפתוח שנת לימודים כמו שצריך.

בהחלט, תודה, יאיר. אבי אור, מנהל תוכנית היל"ה, איתנו? חשוב לשמוע את הקול שלך. אבי?

אוקיי, עכשיו אני יכול לדבר. רק להגיד קודם כל תודה רבה, שזו ועדה מאוד מאוד חשובה ואני מודה לך גם על ההזדמנות לדבר כאן.

כמנהל תוכנית היל"ה מטעם החברה למתנ"סים, אני רוצה להגיד מהי המשמעות בעצם של אי פתיחת השנה בזמן. אני מדבר בזמן. כי זה בגיץ וזה יגיע לבג"צ ובסופו של דבר יגידו שחייבים לפתוח ויפתחו את זה, אבל אני היום עומד בנקודה שאני חילקתי ושלחתי לכל ה-1,500 עובדי התוכנית, מכתב, שמה-1 לספטמבר הם יוצאים לחל"ת. עכשיו, אילו אני מורה בתוכנית היל"ה, אני פותח את ה"דרושים" ואני רואה שמשרד החינוך, ביד השנייה, מוציא קול קורא ל-13,000 מורים. אני אבא ואני, יש לי משפחה, אני הולך לעבוד בתוכנית הזו. אז מה שיקרה, נניח שהתוכנית תתחיל ב-2 לספטמבר או ב-5 לספטמבר, מה שאומר מבחינתי שאני נותר בלי מורים, כי אני מוציא אותם לחל"ת, הם לא יוכלו לחזור, כי הם לא יכולים לחזור לעבודה, ואז אנחנו נשארים בעצם עם תוכנית שאין לי מורים כרגע להפעיל אותה. יש פה השלכות שהן הרבה יותר מורכבות מאם ייפתח מתי ואיך. כי - - - ב-1.9 יש פה מחיר מאוד מאוד כבד גם לארגון.

עכשיו אני רוצה להגיד מהן ההשלכות לגבי הילדים. אם אני הייתי ילד, לצורך העניין, אז אולי, או שהייתי אומר: אני אחזור לעבוד לצורך העניין או שאני אלך לרחוב, כי כרגע בתחום של הלימודים לא מבטיחים לי, אז אני אחפש איזושהי אלטרנטיבה אחרת. אף אחד לא עומד במקום ומחכה, זה מה שאני רוצה להגיד. אף אחד לא עומד במקום ומחכה. התוכנית הזאת חייבת היום, היום, לקבל החלטה שהיא נפתחת, כי המורים כרגע מתחילים לחפש עבודה, וגם הילדים לא מוצאים את עצמם. זה מה שיש לי להגיד.

מה שאמרתי, הגיונם של הדברים היה מחייב לבוא ולומר שהתוכנית ממשיכה, נפתחת כמו לשאר התלמידים במערכת וסוגיות תקציביות הן עניין של משרד החינוך ומשרד האוצר, שימצאו את הפתרונות, אבל לא ההפך.

אין שום סיבה שתלמיד שנמצא בתוכנית כזו, ירגיש שהוא סוג ב' או סוג ג' ומתייחסים אליו כאילו שהוא על תנאי בתוך המערכת. אני בהחלט מסכים איתך, אני גם מוסיף שבטח מתפתח גם עניין רגשי-טיפולי, בין המדריכים והמורים לבין התלמידים בתוך המסגרת הזו. לכן חשוב גם לשמור על הקשר דווקא בתקופה הקשה הזו, של משבר הקורונה וכל ההשלכות שלו. אני מניח ששמעת גם את דברי מר ביטון לגבי לא לפתוח את שנת הלימודים בכל השלטון המקומי, אם לא יימצאו פתרונות, אני מקווה בהקדם, לסוגיה הזו. תודה, תודה אבי.

קיבלתי מסמך מן המועצה לשלום הילד, אז מנהלת המועצה לשלום הילד, ורד וינדמן, ורד, אנחנו איתך.

קודם כל תודה רבה אדוני, על קיום הדיון החשוב הזה. זו אכסניה כל כך הולמת לדון בה בזכויות הבסיסיות של ילדים. ואני מצטערת מראש על המשפט הקשה שאני עומדת להגיד, אבל באמת שאין ברירה אחרת. אני הקשבתי לנציג שר האוצר, הראשון שדיבר, אין מלים חוץ מלומר שמשרד האוצר לוקח פה את הילדים ואת בני הנוער כבני ערובה ומאיים, שעד שלא יתקבל תקציב מדינה ועד שלא יימצאו הפתרונות הטכניים הם לא יוכלו ללמוד, הם לא יוכלו לקבל את הזכויות הכול כך בסיסיות שלהם לחינוך, להגנה, למוגנות, לבריאות בגוף ובנפש.

הטענה שמדובר בתוכניות תוספתיות או משלימות, לא רק שהיא שגויה מיסודה, היא מקוממת. מדובר פה בזכויות הכי בסיסיות, כולל כאלה שנמצאות בחוקי מדינה, ויש כאן הפרה בוטה של מה שהחוק דורש לעשות. ואני באמת שואלת מי בממשלה חושב שהוא יכול להצדיק החלטה כל כך מופרכת, כל כך הזויה וכל כך תלושה מהמציאות. במקום שכל האנשים החשובים שנמצאים כאן כחלק מהדיון וזה לא דיון ראשון גם לא שני ולא שלישי בנושא הזה, הם נאלצים באמת, למעלה מ-50 בכירים במגזר הציבורי יושבים ומסכימים בסך הכול זה עם זה, כי הדברים כל כך ברורים מאליהם, יש כאן חשיבות קריטית של תוכניות שצפויות להיסגר ובמקום שכל אותם אנשים חשובים יישבו ויבנו תוכניות חדשות, מענים חדשים לבעיות שהקורונה זימנה לנו, אתגרים חדשים שלא ידענו כמותם, אנחנו יושבים ומכלים את זמננו במאבק, כולנו, במאבק על הברור מאליו, על הקריטי, על הדחוף, על המיידי. אני קוראת מכאן לראש הממשלה, להתערב במשבר הזה ולהבטיח, להסתכל לבני הנוער בעיניים ולהבטיח להם היום, שגם עבורם תיפתח שנת הלימודים, שגם הם יזכו לטיפול וסיוע שהם זכאים וזקוקים לו.

משפט אחרון, בזמן של המשבר הקורונה ישב השולחן הבין-מגזרי בתוך משרד ראש הממשלה והבין בשלבים מוקדמים באופן יחסי, שאת כל התוכניות שאנחנו דנים בהן היום, חייבים לפתוח גם כשיהיה סגר, גם כשאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר. כל התוכניות לילדים בסיכון, כל התוכניות לנוער נושר, פתחו אותן והבטיחו וזה נכנס גם לחוק שמכונה "חוק הקורונה הגדול – חוק המסגרת", אז אותה ממשלה שהבינה שצריך להבטיח את התוכניות האלו זו אותה ממשלה שעכשיו מאפשרת את הסגירה. אני שבה וקוראת כאן לראש הממשלה לפתור את המשבר הזה היום, להבטיח ודאות ויציבות לבני הנוער, שכל כך זקוקים להן.

תודה, תודה רבה גברת וידמן. אני רוצה לסכם. קודם כל להודות לכל המשתתפים, לכל חבריי חברי הכנסת שהגיעו לכאן, לראשי הרשויות המקומיות. זה דיון המשך לדיונים קודמים שהיו בוועדות הכנסת, בוועדת החינוך, ועדת הכספים, ועדת מיגור הסמים ואני אומר שהגיע הזמן לפתור את הסוגיה הזו ולהבטיח את מקומם של כל הילדים על ספסלי הלימודים, לרבות במסגרת היל"ה, עם תחילת שנת הלימודים.

לכן הוועדה קובעת, זכותו של כל ילד לקבל חינוך, הן מתוקף הזכויות הבסיסיות וגם מתוקף החוק, חוק חינוך חובה. לכן הוועדה דורשת לממש את הזכות הזו של כלל התלמידים במדינה. אין תלמידים סוג א' וסוג ב' וסוג ג', כל התלמידים הם שווים וכולם צריכים להיות במערכת עם פתיחת שנת הלימודים. לכן הוועדה גם קוראת למצוא פתרון, אולי פתרון זמני של הסטת תקציבים בתוך משרד החינוך לטובת תוכנית היל"ה, על מנת לא להותיר אף ילד ללא מסגרת מתאימה.

בעניין התוכנית הלאומית לנוער בסיכון, הוועדה קוראת למשרד האוצר לאשר כ-30 מיליון שקל, על מנת לאפשר המשך הפעלת התוכנית לילדים ונוער בסיכון ברשויות המקומיות, ולהבטיח את ההמשך של המסגרת הזו עד לסוף השנה, בארבעת החודשים שנותרו.

הוועדה גם מבקשת ודורשת החלטות מיידיות, בכל מה שקשור לתוכנית היל"ה, כך שיובטח גם מקומם של המורים והמדריכים, עם פתיחת שנת הלימודים, שכן קיים חשש שיחזירו את התוכנית ואם יהיה עיכוב לא יהיו מורים להפעיל אותה. אגב, המורים שקיבלו הודעה שהחל מן ה-1 בספטמבר יהיו בחל"ת, הם גם אמורים להיפגע ממצב הדברים. אנחנו מדברים על אולי יותר מ-1,500 מורים ומדריכים, יותר מ-7,000 תלמידים.

המצב כיום לא מתקבל על הדעת, נאמר כאן על ידי המשתתפים, מצב הזוי, מצב אבסורדי. אני מברך על ההתייצבות של השלטון המקומי לצד האוכלוסיות המוחלשות והזקוקות למסגרות הללו. בהחלט אין מקום לפתוח את שנת הלימודים כאשר לא כל התלמידים בתוך המערכת. פתיחת שנת הלימודים מחייבת שכולם יהיו שם, כי כולם שווים.

תודה רבה לכולם ואנחנו נמשיך כמובן ללוות את הסוגיה הזו. תודה גם לכם שנכחתם אתנו. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:51.