פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10/08/2020


הכנסת
הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020), שעה 12:30

הצעה לסדר היום בנושא: "מחסור בחיסוני שפעת: הקופות הזמינו כמות כפולה של חיסונים אבל בפועל יקבלו רק כמחצית מההזמנה"

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
יוראי להב הרצנו
אוסאמה סעדי
חוה אתי עטייה
עידן רול

ג'אבר עסאקלה

(משתתפים באמצעים מקוונים)
חזי לוי - מנכ"ל, משרד הבריאות

דורון נצר - ראש אגף הרפואה, שירותי בריאות כללית

תמר אלקלעי - סגנית האחות הראשית במכבי ומנהלת פרויקט ה, מכבי שירותי בריאות

חגי לוין - פרופסור, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור

ענת כהן שמואל

אתי אפלבוים

"מחסור בחיסוני שפעת: הקופות הזמינו כמות כפולה של חיסונים אבל בפועל יקבלו רק כמחצית מההזמנה"

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר-היום: הצעה לסדר-היום בנושא מחסור בחיסוני שפעת: הקופות הזמינו כמות כפולה של חיסונים אבל בפועל יקבלו רק כמחצית מההזמנה. הצעה שהגישו חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, חברת הכנסת אתי חוה עטיה.

כנראה שיש דרישה גדולה בעולם לחיסונים של שפעת ויש לנו את ההשפעה של הקורונה.

שלום רב. ב-8.7 הגשנו אני וחברי עסאקלה הצעה לסדר בנושא מחסור עולמי בחיסוני השפעת. הקופות הזמינו 4 מיליון חיסונים ובפועל הן קיבלו רק כמחצית מהחיסונים.

אישורים.

אישורים.

להצעה לסדר הגיע סגן שר הבריאות, ידידנו יואב קיש. הוא נתן לנו סקירה איפה הדברים עומדים. לטענתו יש מחסור עולמי. זה היה לפני חודש והוא אמר שהגורמים המקצועיים התכנסו ושזה יהיה לפי קריטריונים. יהיה תעדוף לפי קבוצות סיכון, קשישים, בעלי רקע למחלות. לפי מה שאמר מנכ"ל משרד הבריאות, ש-10% מחולי הקורונה יחלו גם בשפעת.

אני חושבת שאנחנו צריכים להתעורר ולא להיות אדישים. הולכת להיות סכנה ממשית.

ומה לעשות? אני אסבך לך את החיים עכשיו.

עידן, החסרת היום בבוקר רשום לך מינוס.

הייתי בוועדה - - -

אל תסביר. יש שני סוגים אנשים, יש מסבירים ויש מצליחים. אם אתה מסביר סימן שלא היית. אם היית, לא היית צריך להסביר.

אני שמח שהרגשת בחסרוני.

אני מרגיש בחסרונם של כל חברי הכנסת של הוועדה שלא באים.

אני הצעתי אבל יואב קיש אמר שזה לא ישים. היות ויש הרבה מובטלים הצעתי להקים מפעלי ייצור של חיסונים. הוא אמר שבטווח הקרוב זה מאוד קשה ואולי בעתיד כן. הוא אמר שיש הבדל בין חיסון לבין תרופה. אני חושבת שלא צריכים להיות אדישים. צריך להתעורר, הסכנה היא ממשית.

לפי מה שמד"א אומרים, בחורף הקרוב יזדקקו ל-4 מיליון חיסונים. הוא טוען שיהיה בלבול רב בין חולי הקורונה לבין חולי השפעת כי יש אותם תסמינים.

חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. מה אתה מצפה מהוועדה?

אדוני היושב ראש, חבריי. אני אוסיף למה שאמרה חברתי.

תגיד לי מה אתה מצפה מהוועדה. זה שהגשת את ההצעה לסדר, תסביר לי למה אתה מכוון.

הצטרפתי להצעה שהגברת עטיה הציעה. אני מצפה מהוועדה וממשרד הבריאות שאנחנו נלחץ על משרד הבריאות בשני עניינים. אחד, כולנו רוצים שיביאו יותר חיסונים. דבר שני, למקד את קבוצות הסיכון. קבוצות הסיכון הם כמובן המבוגרים וזה הסיפור שלנו. אבל אני רוצה לבקש ממשרד הבריאות קמפיין תקשורתי, חזק ומאסיבי בערבית כדי לעודד את הבוגרים הערבים לבוא ולהחסן. אני כבר מתחיל להיות מודאג. אני בדרך-כלל אופטימי אבל ברגע זה אני לא אופטימי. נראה לי שמגיע מבוגר בן 70 פלוס לבית חולים עם התסמינים, קשה לדעת אם הוא חולה קורונה או חולה שפעת. אני חושש מהבלבול שיכול לקרות שם ומההדבקה שתתפרץ בבתי החולים.

אתה רוצה שאני אענה לך?

תשמע, אנחנו צריכים להיות ראליסטים ולראות מה קורה לנו. קודם כל, אנחנו לא צריכים להתייפייף. אין פה קואליציה ואופוזיציה. המדינה הזמינה פי שניים חיסונים. לא נקבל את כל החיסונים כי יש דרישה בכל העולם לקבל חיסונים.

יחד עם זה, זה שאמרת שצריך הסברה בשפה הערבית יכול להיות שאתה צודק. בשפה העברית, להערכתי, כל מי שיוכל - - -

גם בשפה האתיופים והרוסית.

לא זוכר שביקשת רשות דיבור.

לכן, בשפה העברית, אני חושב שהחיסונים שיינתנו לאוכלוסיות ברמת סיכון כולם ירוצו, בגלל הקורונה ובגלל הבידודים ובכל מה שקרה. אני מקווה שזה גם יקרה בשפה הערבית.

שאלתי אותך מה אתה מצפה מהוועדה כי אני 21 שנה בכנסת. חוץ מהכנסת הראשונה, מעולם לא הגשתי הצעה לסדר. אני איש פרודוקטיבי, אני רוצה להביא תוצאות. אני רוצה להביא תוצאות. אני לא נותן פול גז בניוטרל. אם יש רמזור אדום אני לא אלחץ על הגז כי זה ישרוף דלק. זה נכון שאנחנו צריכים ללחוץ. עוד מעט נעלה את מנכ"ל משרד הבריאות ונשמע ממנו על ההיערכות. רציתי לעשות דיון אבל אני מכבד את החברים. אחמד טיבי הוציא לי מכתב לעשות דיון על מערכת הבריאות בכלל ועל הגירעונות ומה שקורה במערכת הבריאות. אנחנו נעשה דיון כזה. תודיע לו שאנחנו נעשה, רק שיגיע המכתב, אם לא אני אעשה בלעדיו.

אנחנו הולכים לתקופה מאוד קשה כי אנחנו לא יודעים מה זה קורונה. זה נכון שיש המון פרשנים והמון תחזיות, אבל חוסר אינפורמציה זה אחד המובילים לטרגדיה. אנחנו לא יודעים איך להתמודד מול העסק הזה, פשוט לא יודעים. זה קצת דומה לשפעת בסימפטומים, קצת שיעול, קצת חום. למרות שאני חבר כנסת ולמרות שנבחרתי ולמרות שלכאורה אני צריך לדעת הכול, וואלה, אני לא יודע.

אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שהחסינות שלנו לא עומדת לנו לטובת המחלה.

חסינות לא עומדת בכלום. אתה לא יודע שהיתה לי הצבעה על החסינות? לא בדקו את העניין. הכול היה פוליטי.

אני אומר שהחסינות שלנו לא עומדת מול הנגיפים. החסינות הפרלמנטרית לא עומדת לנו.

כשהייתי בוועד תמיד הייתי אומר שאנחנו בוועד מאוד חזקים, רק דבר אחד אנחנו לא יודעים לנצח וזה את השעון. הוא מתקדם, הוא הולך. אנחנו לא יודעים לנצח אותו.

שאלת מה פרקטית אנחנו מצפים מהוועדה הזאת בהקשר הזה? מול המצב הקיים, גם פי שניים חיסונים לטובת העניין לא יספיקו. גם אם היו עומדים לרשותנו 4 מיליון חיסונים זה לא היה מספיק.

אבל אתה גם לא תביא פי שניים.

זה בדיוק מה שאני אומר. למול המצב הנתון מה אני מצפה ממשרד הבריאות לעשות, או, מה בעיניי נכון שוועדת הבריאות תדרוש בהקשר הזה? אני מצפה לתעדוף ושקיפות מול הציבור. כדי לא ליצור תבהלה ש-9 מיליון אזרחים ישראלים יתייצבו בלשכות הבריאות, בקופות החולים ובתתי החולים ידרשו חיסון, מה שיעזור זה אם תהיה שקיפות ותעדוף ברור של משרד הבריאות לגבי מי מקבל חיסון, מי זכאי.

אני אתן לך את הסדר בלי שאני אדע. כל חברי הכנסת יקבלו, יעשו להם חיסונים כאן בכנסת. כל האזרחים הוותיקים, בטח ברמת הסיכון הם הראשונים. הם יקבלו חודש מראש. אני לא יודע את זה, אני משער. אני נותן לך תחזית אם אני הייתי המנהל. מאחר ואני מכיר כמה גורמים במערכת הבריאות וגם את גמזו, אז אני אומר לך את התחזית שלי. היא תחזית בלבד והיא לא נסמכת על שום מידע. כל האזרחים הוותיקים, שזה מיליון איש שיש להם רמת סיכון, כל הנכים, הם יהיו בסדר הראשוני.

כדי שלא תהיה תבהלה בקרב הציבור. כשיתחיל החורף אני לא מכיר בן אדם בישראל שלא ירצה לקבל חיסון ולא יגיע פיזית לקבל חיסון.

להוציא את הערבים אולי. בשביל זה אני מקבל את מה שהוא אומר שצריך הסברה.

אני מסכים איתך.

דבר שני. אולי כדאי לנצל את החורף הקרוב כדי לשאול את משרד הבריאות מה הם מתכוונים להסביר לציבור. לצורך העניין, אם אני מתחיל להרגיש תסמיני שפעת, האם אני חולה קורונה? האם אני חולה שפעת?

הם לא יודעים. צריך להגביר את הבדיקות.

איך המשרד מתכוון להתמודד עם הסוגייה הזאת?

אני אחליף את מנכ"ל משרד הבריאות ואני אגיד לך.

אלה שתי הסוגיות שבעיניי נכון לצפות ממשרד הבריאות.

בדרך-כלל בימי שישי אני יושב באיזה פרלמנט. האנשים חושבים שהם חכמים. בתקופה האחרונה הבאתי גם את יואב קיש שהוא סגן שר הבריאות. שאלתי אותו למה אנחנו לא עושים בדיקות? 5% או 7% זה מספר החולים מתוך הנבדקים. למה אנחנו לא עושים 100% בפעם אחת? בדיקה אחת של 100% ואנחנו רואים. הוא אמר שהם עוברים לזה. הם עוברים לבדיקה אחת במעבדה אחת של 100%. אני מקווה שיהיה חיסון כבר, אבל יחד עם זה צריך זמן תגובה מהיר של הבדיקות, גם אם זה בסבירות של 80% זה בסדר כי גם 80% זאת הצלחה. זה יוריד את רמת התחלואה כי נדע בדיוק.

בזמן שאנחנו ממתינים, בינתיים ההדבקה עובדת.

אני סומך על רוני גמזו. באופן אישי, כמי שעבד מולו, אני מכיר את הראש שלו. הוא אמר לי שאם אני אהיה שר הבריאות הוא יבוא להיות המנכ"ל שלי. אני לא אהיה שר הבריאות והוא לא יהיה המנכ"ל שלי, אבל יחד עם זה אני מכיר את הראש שלו ויש לו ראש טוב. אני מקווה שיעשה משהו.

השאלה, האם יש היערכות שם?

אנחנו לא יודעים כלום. כל הפרשנים למיניהם שאומרים ככה וככה, הכול חארטה. צריך למלא את זמן השידור ואין להם מושג ירוק איך זה עובר, ממה זה עובר, למה זה עובר, כמה זה עובר, מה ההשפעות העתידיות. הם לא יודעים. גם אנחנו חברי הכנסת שנבחרנו, זה לא מקנה לנו בשעה אחת לדעת הכול כי אנחנו לא יודעים.

עידן, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. נושא החיסונים הוא חלק ממגה אירוע של היערכות לחורף הקרוב. אני חושב שקודם כל חשוב שאזרחי מדינת ישראל ידעו שאנחנו הולכים לחורף עם מחסור בחיסוני שפעת.

יודעים.

לא בטוח שהציבור הרחב יודע. אני חייב לומר שאני גיליתי את זה באחת הוועדות הקודמות פה.

אתה יודע כמה פעמים שמעתי על זה בערוץ 2 בטלוויזיה?

הרי ההצעה לסדר עלתה כתוצאה מהתקשורת.

נכון, אבל אי-אפשר לצאת מנקודת הנחה שכולם ראו את האייטם. יש פה תפקיד של באמת לצאת בקמפיין הסברה טלוויזיוני של משרד הבריאות.

להגיד שחסר חיסונים ונא להישמר?

לא.

מה לא? אני שומע אותך ואני חושב קדימה ושואל איך אנחנו מונעים שפעת. זה ממה שאתה אמרת. הפרסום צריך להיות שמאחר ואין מספיק חיסונים אנחנו עושים מאמץ ענק לרכוש כמה שיותר חיסונים. אלה שברמת סיכון גבוהה יקבלו את החיסונים. השאר, בגלל שיש קורונה ושפעת, נא להישמר מאירועים סביבתיים.

לרבות קמפיין הסברה של משרד הבריאות.

שיכול לתת גם שפעת וגם קורונה.

כשאתה שומע דברים בפעם הראשונה זה נקלט, פעם שנייה זה נקלט יותר. אם אנשים ידעו דקה לפני החורף שיש מחסור בחיסונים תהיה קטסטרופה. אם הציבור יידע כבר עכשיו שיש מחסור, זה נותן להם איזה זמן הסתגלות, משהו שמאוד חסר בניהול משבר הקורונה.

אני רוצה להוסיף שנושא החיסונים הוא עוד סימפטום, עוד פקטור בתוך מערכת שיקולים של היערכות מערכת הבריאות לחורף הקרוב. זה נוגע לגירעונות של בתי החולים, זה נוגע לתקנים שנוספו ואנחנו לא יודעים לאיפה נוספו, האם למחלקות הפנימיות או למחלקות אחרות.

זה נוגע לתקנים שעכשיו פורסם שמשרד הבריאות מוסיף אבל לא ידוע מתי.

על זה הדיון הבא.

בהמשך למה שאמרת על דיון היערכות, אני חושב שנדרשת פה סדרת דיונים של היערכות לחורף. משום מה, הנושא הזה נדון בשבוע שעבר בוועדת חוץ וביטחון. זה נושא שצריך לדון בו כאן בוועדה. יש הרבה אספקטים של היערכות. כנבחרת ציבור מודאג, אני לא חושב שאנחנו מספיק מדברים על הצונאמי, קורונה/שפעת, שמחכה לנו בחורף הקרוב. בעיניי, תפקיד הוועדה הזאת הוא להאיר את עיניי משרד הבריאות ולדעת שהם כבר עכשיו נערכים. זה כולל תקנים, כולל תקצוב וגם הסברה. שיתוף ציבור זה אחד החולות הרעות של כשלון משבר הקורונה עד כה. לא נותנים לאנשים מספיק מידע ולא מספיק זמן מראש. אני חושב שצריך להדגיש את הנקודה הזאת.

יפה מאוד. אחרי שאמרת מילים כדורבנות, נפנה למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי.

חזי, אני רוצה לעשות איתך הסדר עבודה. אם אני מרים את היד סימן שיש לי שאלה. בטח שמעת את מה שאמרנו ושמעת את החששות שלנו.

למרות הדברים שנאמרו אני רוצה לבשר שאנחנו עוסקים בזה. רק אתמול קיימתי דיון מספר שעות בנושא החורף. צר לי לאכזב שאני עוסק בזה אבל בכל זאת. אני מבין שלא כל-כך סומכים אבל אנחנו מטפלים בדבר הזה. השאלות שהעליתם הן שאלות מאוד רציניות שאנחנו עוסקים בהן. אחד, מה יקרה בחורף הבא? שניים, מה המשמעות של תחלואה כפולה של שפעת וקורונה, מה שאנחנו קוראים לזה היום "פלורונה" מהמילים פלואנזה וקורונה. שלוש, איך נערכים לזה? מה המשמעות של חולה עם חום? ארבע, כמה בדיקות צריך ואיזה בדיקות? חמש, איך מונעים את הדבר הזה ולא רק על-ידי החיסונים? שש, מה תרחיש הייחוס שאנחנו צופים לו?

אנחנו רואים בחצי הכדור הדרומי שהתחלואה שם מאוד נמוכה. מייחסים את זה בעיקר להתנהגות הקורונה, המסכות, הריחוק החברתי ולקבלת חיסונים. לכן הנושא של ההסברה והחיסונים ותעדוף המחוסנים עומדים כרגע בעבודה אצל טובי המדענים שעומדים לרשותנו, דבר שנקרא הצת"ם. גם ידידי חגי לוין שנמצא כאן לוקח חלק בדיונים האלה.

מה תרחיש הייחוס? דרך אגב, כל הדברים האלה הוצגו לקבינט לפני מספר ימים ואושרו. אני קורא לזה היערכות בתי החולים לתחלואת השפעת בחורף, בהיבט של כוח אדם, ציוד, חיסונים, תרחיש ייחוס ובהיבט של ידע. אנחנו עוסקים בכל הדברים האלה.

לגבי השאלות שלכם. דרך אגב, לגבי חלק חלוקת התקנים שניתנו עכשיו לבתי החלקים ולקהילה. 1,600 אחיות, 400 רופאים פלוס 200 שניתנו בגל הקודם. 700 אנשי מקצועות הרפואה שניתנו גם לקהילה נועדו לשפר את ההתמודדות עם שפעת. ללכת גם לנושא של רפואה מרחוק ואשפוזי בית יחד עם הקופות, שהן חלק חלק מההכנה של התהליך כי הם חלק מרכזי.

חזי, אני כל-כך אוהב אותך ומעריך אותך. גם אתה וגם אני לא מאמינים שהתקנים שניתנו יינתנו. אתה לא נאיבי, אני מכיר אותך וגם אני לא נאיבי. כבר אתמול שמענו את יו"ר ההסתדרות הרפואית שאומר, עובדים עלינו כי רוצים שבתי החולים יממנו את התקנים. שנית, אני לא רואה 1,000 רופאים שמחכים בדלת ואין להם עבודה. זה בסדר, זה בסדר, אבל - - -

אני רוצה לענות לך לנקודה הזאת בלבד. אני אחרי שיחות ארוכות גם עם פרופסור ציון חגי. אנחנו דיברנו על 400 רופאים לא בכדי, כי ההערכה שלנו היא שאלה הרופאים שכרגע ממתינים בצינור ושיוכלו להיכנס להתמחות על-פי החלוקה שנתנו. ב', אתם צודקים. מערכת הבריאות נכנסה כשהיא רעבה לתרחיש הזה. היא רעבה במיטות, היא רעבה בכוח אדם. אנחנו עוסקים בזה וזה כרגע המספר שאנחנו יכולים לתת. זה מתחשב באחיות מסיימות הלימודים.

מערכת הבריאות יודעת לממן את זה?

לגבי המימון. זה לא מדויק וזאת אי-הבנה. כל התקנים שניתנו מאז ומעולם מומנו על-ידי מה שנקרא מחיר אשפוז.

כן, אבל זה מימון בחסר. תוחלת החיים עולה. אתה מתחיל בגירעון של 350 מיליון שקלים.

משום שאנחנו יודעים שההכנסות ירדו, משרד האוצר התחייב שבמקום שבו יהיה גירעון בהכנסות, הוא יממן את התקנים האלו. שנית, בעוד דיון לילי ארוך שהיה אתמול ואמור להסתיים היום, קבענו גם שבתי החולים בכלל, לא רק הממשלתיים, יקבלו את התזרים שקבענו שיקבלו על-סמך הכנסות 2019 פלוס תוספת מסוימת כדי קודם כל לתת את התזרים הזה כדי שיוכלו לעבוד. זה לא דיוני תקציב.

אני יחד איתך. שנינו לא תמימים. שנינו מנוסים ושנינו מבינים שעוד ארוכה הדרך כדי לממן את מערכת הבריאות ובכלל זה גם את הקופות בקהילה וגם את בתי החולים כפי שהם ראויים. זה חלק מדיוני התקציב שיהיו. מה שכרגע על הפרק, מבחינתי, כדי להיערך הוא לממן את גירעונות הקורונה, לתת תזרים לבתי החולים, להמשיך להסב מיטות על-פי תכנית תרחיש הייחוס שגם היא אושרה בקבינט ולהיערך לחורף יחד עם הקהילה. בנושא זה מדובר בחיסונים, כוח האדם, הידע, העבודה המשותפת עם הקהילה. אנחנו עושים את זה כבר מספר שבועות. עכשיו ניכנס לתהליך יותר מואץ. אם יש משל"ט לקורונה, אני מדבר על מישהו שייקרא משל"ח, מפקדת שליטה חורף. אנחנו עוסקים בזה כולנו. חודש אוקטובר הוא תאריך היעד שקבעתי לכל העוסקים במלאכה לסיים את כל ההכנות המורכבות יחד עם הקופות, כשאנחנו יודעים ששיא החורף הוא בסוף נובמבר-דצמבר ובעיקר בינואר וחציון פברואר. לזה אנחנו נערכים.

באשר לחיסונים. אנחנו יודעים כרגע על רכישה של 3 מיליון חיסונים. היעד שקבעתי הוא יעד של 5 מיליון לפחות. אנחנו עושים את כל המאמצים, אדוני יושב-הראש וחברי הוועדה. אלה מאמצים בדרכים עקלקלות ודיפלומטיות כדי להביא עוד חיסונים מעוד מדינות. כמו שאמרתי, כרגע יש תחרות עצומה. אנחנו יודעים ש-3 מיליון לא יספיקו.

כמה התחסנו בשנה שעברה?

2.2 מיליון התחסנו בשנה שעברה. השנה אני רוצה להגיע ל-5 מיליון.

כמה חיסונים היו בארץ?

זה היה סדר הגודל שהיה בארץ. זה מה שציפינו שיהיה, עם כל ההתנגדות וכל השדולות למען אי חיסון וכיוצא בזה.

אנחנו מאמינים שהשנה ירצו יותר. ב', אנחנו חייבים ללחוץ כי זה קריטי שהשנה יתחסנו אנשים. לא רק בגלל מה שאנחנו רואים בעולם הדרומי. מה שאמרתם הוא צודק. אנחנו נצטרך לעשות דיפרנציאציה ככל שניתן בין השפעת לבין הקורונה שזה אותם תסמינים אבל הטיפול שונה, בידוד אחר, תוצאות שונות.

כדי לעשות את הדיפרנציאציה הזאת, נצטרך לדאוג שאנשים יתחסנו. למה? כדי להגן עליהם מפני שפעת ולדעת שככל שאנחנו נוריד מהשולחן את העיסוק בשפעת, אז מי שיבוא עם תסמינים, כנראה שהוא יותר קורונה.

אנחנו צריכים גם לדעת, לגבי הבדיקות. אנחנו רוצים להגיע לסביבות 70,000 בדיקות לפחות. כר אתמול נחתמו 3 מכרזים לעוד גורמים שיעשו בדיקות מעבר למה שקיים היום. אנחנו מגבירים את היכולות לעובדי מעבדה ובמכשירים. אנחנו יודעים היום ש-10% מחולי קורונה בלבד יחלו כנראה גם בשפעת. זה לא אומר מה קורה לחולה שמגיע עם חום ומה אני עושה איתו בקהילה או בחדרי המיון. מה זה עושה לעומס בחדרי המיון שאליו אנחנו נערכים?

כל מה שאני אומר כבר נמצא בעבודה מזה כמה שבועות ועומד להסתיים באותו גוף שנקרא צת"ם שמגייס הרבה מדענים, בעלי תוכן, מתמטיקאים ומודלים כדי לקבוע את המודל. אנחנו מאמינים שאנחנו נצטרך יותר בדיקות. אם נוריד את השפעת מהשולחן על-ידי חיסונים והתנהגות נכונה של מסכות וריחוק חברתי, שמשפיע באותה מידה על ההדבקה של שפעת כי זאת אותה הדבקה. אם נוריד את השפעת, כמו שקרה להפתעתם ולשמחתם של אנשי העולם הדרומי, אוסטרליה ואותם קווים טופוגרפיים, הרי שנוכל לעסוק בעיקר בקורונה ולהוריד את התחלואה. זה יעזור לנו מאוד. זה יעזור להגן על האנשים כי גם שפעת יכול להיות הרת אסון באנשים עם מחלות רקע.

כמה אנשים מתו בשנה שעברה משפעת?

התחלואה היתה יותר נמוכה. אין לי כאן את המספרים אבל בסך-הכול לא היה הבדל גדול בתחלואה במדינת ישראל בחודשי חורף 2019 לבין חודשי חורף 2020.

חודשי חורף 2020 עוד לא הגיעו.

נפטרו משפעת 72 בני אדם. עד אתה נפטרו מקורונה יותר מ-600 אנשים בשני הגלים. לכן ההדבקה שם היא נמוכה יותר והתמותה נמוכה יותר אבל עדיין היא יכולה לגרום לסיבוכים. שפעת יותר משפיעה על ילדים מאשר קורונה בילדים. היא יותר משפיעה על ילדים מגיל שנתיים ואילך. לכן זה רק יהיה נבון להוריד את התחלואה בשפעת כדי לסלק אותה מהשולחן, למנוע אשפוזים משפעת ולהכשיר את כל מה שאנחנו בונים מבחינת ציוד, מנשימים, כוח אדם והכשרות, שיעסקו כמה שיותר בקורונה ופחות בשפעת. בזה בדיוק אנחנו כרגע עוסקים. רוצים להביא את החיסונים, לערוך מסעות הסברה, להביא להתנהגות נכונה של ריחוק חברתי ומסכות שישפיעו גם על השפעת ולא רק על הקורונה ולסלק את השפעת ככל שניתן מהשולחן.

לדבר הזה יש גם תג מחיר שאנחנו יודעים מה הוא. העבודה נעשית יחד עם קופות החולים כי הן חלק חשוב מאוד. זאת פעם ראשונה שאנחנו עובדים בשולחנות עגולים עם הקופות, כשהן חלק מהתקצוב, חלק מאמץ. אשפוזי הבית יורידו את העומס מעל בתי החולים. אנחנו נכנסים לעבודה נמרצת עם טובי האנשים בכל התחומים שדיברתי עליהם. אני מאוד מקווה שנמשיך ונעסוק בדבר הזה לצד העיסוק בקורונה.

כרגע אנחנו עוסקים בדברים האלה במשרד הבריאות ואני מקווה שנגיע ונאזן את הדברים מהר ככל שניתן מהר, במקצועיות ונמשיך בחיפוש ולא נרפה של עוד חיסונים במקביל להסברה.

מה שאמרתם הוא מאוד נכון. אותו צת"ם עוסק בנושא התעדופים. את מי אנחנו רוצים לחסן כדי למנוע כמה שיותר מחוללי הדבקה ומחלה? האם זה ילדים? האם זה זקנים? האם אלה עובדי מערכת הבריאות? האם זה מחוללי הדבקה ומחלה, מה שאנחנו קוראים מנועי הדבקה? הכול עומד על השולחן.

כמובן שהכול יימסר לציבור ויהיה בשקיפות כי לכל דבר שנעשה יהיה מניע מדעי רפואי שלקוח מהעולם ואשר ינסה להוריד ככל שניתן את התחלואה. המפתח יהיה התנהגות נכונה של הציבור, רכש חיסונים, עבודה ביחד של כל השחקנים, קהילה ובתי חולים והכנת הדברים והכשרת אנשים כבר מעכשיו כי זה מחר בבוקר. אלה הדברים.

יש פה כמה חברי כנסת שרוצים לשאול אותך שאלות. תשמע אותם ותענה לכל השאלות. אני אהיה הראשון. אם מדבריי הבנת או רמזת שאני לא סומך עליך אז אתה מתבלבל.

זה לא בדיוק.

עזוב. אם מדבריי הבנת או רמזת שאני לא סומך עליך אז אתה מתבלבל. אם לא התבטאתי בסדר אז אני מתקן את דבריי. סומך עליך לעילא ולעילא, בסדר?

סומך על משרד הבריאות ועל חבריי, תודה.

דיברתי עליך, עזוב את החברים. הנה, שמנו את הפיל על השולחן. אם פה לא הבינו מה אני מדבר - - -

חבר הכנסת הרצנו, בבקשה.

זאת הזדמנות טובה לברך אותך על המאמצים האדירים שאתם במשרד הבריאות ואתה באופן אישי משקיעים לטובת עניין הקורונה. זה מורגש היטב ותודה רבה על כך.

לגבי הבדיקות. האם מתוכנן מסע הסברה שיכלול שקיפות והנגשת המידע לציבור כדי למנוע תבהלה בציבור והגעה מאסיבית למרכזי הבריאות ולקופות החולים? מתי אתם מתכוונים לצאת עם מערך ההסברה הזה? האם הוא מתוכנן להיות רחב יותר מבכל שנה.

האם יש לכם איזו תכנית במשרד הבריאות שאמורה להנגיש לציבור מידע על האבחנה בין שפעת רגילה לבין קורונה? כיצד על האזרחים להתנהל במידה והם מזהים תסמינים כאלה ואחרים וזאת על-מנת שלא כל המשק יושבת אם מישהו התעטש במשרד וזו רק שפעת שהיא פחות מדבקת מקורונה.

תודה רבה על הסקירה. מתי אתם מתחילים לחסן את האזרחים?

אדוני המנכ"ל. קודם כל, בשעות אלה יש כמה מאות בוגרי רפואה שעוברים את הבחינה של משרד הבריאות. נאחל להם בהצלחה.

נאחל להם בהצלחה.

1,600 סטודנטים. זה יזרים למערכת כוח אדם רפואי איכותי. אני מקווה שרובם הגדול יצליחו בבחינות של היום.

האם אדוני מודע לכך שחלק מקופות החולים לא מעסיקות בוגרים של מדינות מסוימות? אני מבין שיש מדיניות כזאת בחלק מקופות החולים.

אני מבין שאתה מנצל את ההזדמנות לגלוש מהנושא לבעיות כואבות אחרות.

הצעתי בתחילת הדיון שנתמקד בקהל מסוים, הקהילה הערבית ובמיוחד הקהילה הבוגרת הערבית. יש לעשות קמפיין הסברה כדי לעודד אותם כי זאת קבוצת הסיכון הכי גדולה. אני מציע שתתייחס, האם משרד הבריאות יחד עם קופות החולים מוכן להקציב תקציב למערך הסברה בערבית, אמהרית ואולי רוסית לאוכלוסיות הבוגרות?

אדוני המנכ"ל, תודה. זאת באמת הזדמנות טובה לשאול אותך שאלות. בנוגע לתקנים הנוספים של רופאים שהתווספו. האם משרד הבריאות מתכוון לייעד אותם ספציפית למחלקות מסוימות או האם זה יועבר לשיקול דעת של מנכ"לי בתי החולים?

חבר הכנסת אוסאמה סעדי בטלפון, לא רוצה לשאול.

אני בטלפון עם פרופסור בשארה בשארת.

הוא מכתיב לך את השאלה?

לא.

אל תגיד לי לא. הוא מכתיב לך? בסדר, שאל.

העניין של החיסון חשוב. פעם ראשונה קיבלתי חיסון בשנה שעברה. באמת חשוב שכל הקופות ידאגו לחיסון, במיוחד לקבוצות שבסיכון.

פרופסור לוי, היינו בפגישה איתך עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת. העלינו מספר נושאים וקיבלנו פרוטוקול שמשקף את השיחה. לגבי העניין של בתי חולים בנצרת, העליתי את זה גם במליאה בפני סגן השר, במיוחד לגבי התקנים של 2,000 מתמחים ו-400 רופאים וסיוע לבתי חולים האלה שמתמודדים עם נגיף הקורונה. האם יש התקדמות בנושא הזה של בתי החולים בנצרת.

השאלה האחרונה היא שלי. שמענו את כל חברי הכנסת. השאלה שלי אליך כמנכ"ל משרד הבריאות היא: מה אתה מצפה מאיתנו לעשות, חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, על-מנת לעזור לכם להגיע ליעדים?

אולי העזרה שלנו קטנה אבל לבד לא תגיעו. אני חושב שאנחנו יכולים להיות עזר ולו במעט כדי להגיע ליעדים ולמטרות. מה אתה מצפה מאיתנו.

תודה על השאלות, אני אענה בקצרה על כל השאלות. לגבי הסברה בציבור והחשש מבהלה בציבור. אנחנו מצפים שהציבור באמת יתבלבל ולכן אנחנו גם רוצים לתגבר את חדרי המיון ואת המרפאות בקהילה. חלק מהעבודה מול הקופות יהיה גם לתגבר את המוקדים העירוניים דוגמת "בטרם", "ביקור רופא" וכדומה, כדי למנוע נהירה שניתן לסנן לפני שלב חדר המיון. אנחנו נסביר לציבור. חלק מהעבודה זה נושא ההסברה.

אני אענה לשאלה שכבר נשאלה. גם בקורונה יש הסברה בערבית, באמהרית, באנגלית ובעוד שפות. בהחלט, האוכלוסייה דוברת הערבית היא חלק נכבד מאוד מאוכלוסיית מדינת ישראל והיא תקבל את ההסברה גם בשפתה כדי שנגיע לכל בית ככל שניתן ולהשפיע על החיסון נגד שפעת. ללא ספק, הסברה בערבית היא חלק ממערך ההסברה. גם היום, דרך אגב, יש הרבה הסברה. הסברה לציבור תינתן.

לשאלה השנייה, תהיה הסברה גם לגבי אבחנה בין קורונה לשפעת. תראו, זה קשה. יושב פה פרופסור חגי לוין שזה חלק מעיסוקו והוא גם מייעץ לי בהרבה דברים. אני חושב שהאבחנה בין שפעת לקורונה אינה פשוטה. זאת אתה מחלה. לכן החשיבות היא לסלק את השפעת ככל שניתן מהשולחן כי בסופו של דבר הטיפול שונה. בשפעת נשארים בבית, החום יורד, ואחרי יממה בלי סימפטומים חוזרים לעבודה. קורונה האדם יישב 14 יום, או לפי הנהלים החדשים שפרסמנו קצת פחות. זה תלוי במחלה, בסימפטומים, בחשיפה, בידוד. זה סיפור אחר לגמרי, בריאותית, כלכלית ובוודאי משפחתית. לכן אנחנו מאוד מאוד רוצים. זה יהיה קשה.

דרך אגב, אנחנו עוקבים אחרי הקורונה ופיתחנו יכולת מעקב מה גורלו של אדם שטיפח סימפטומים. אנחנו יודעים על-פי סקר שלוקח לו בערך יומיים להגיע לרופא ולבקש הפנייה לבדיקה. מפה אנחנו כבר מודדים ויודעים שלוקח סדר גודל של 2.1 ימים מרגע הפנייה לרופא עד קבלת תשובה. השתפרנו מאוד, בהתחלה זה היה 4 ו-5 ימים. חלק מהאנשים לא רוצים ללכת לרופא. הם אומרים, למה ללכת לרופא? יעשו לי בדיקה, יגלו שיש לי קורונה אני אצטרך לשבת בבית. עזבו אותי, תנו לי ללכת לעבודה כדי שלא אנזק כלכלית וכדי שלא יפטרו אותי. זה חלק מהסברה. היום אנחנו עושים הסברה מאוד צפופה. אתה מרגיש משהו, חום, שיעול, ליחה, לך בבקשה לרופא. זה יהיה גם בחורף כי הסימפטומים שמתחילים הם בדיוק אותם סימפטומים. לאדם הפשוט יהיה קשה. אולי 1%-2% יאבדו תחושה וריח.

מתי מתחילים לחסן אזרחים? החיסונים אמורים להגיע לארץ החל מאמצע אוקטובר. איך שהם יגיעו נתחיל לחסן. אני לא מעריך שנתחיל לחסן לפני נובמבר. תהליך החיסון עצמו הוא תהליך שאנחנו צריכים להיערך אליו. אני כבר מכין את האפשרות שהצבא ייכנס גם לעניין ויעזור לנו כדי לחסן כמה שיותר מהר. אנחנו צריכים להגיע לבתי אבות, להגיע לחולים מבודדים בבית ובמלונות. נצטרך גם להגיע לאנשים ולא רק שאנשים יגיעו להתחסן. לכן אני כבר מכשיר את הראייה המשפטית כדי שהצבא, חובשים, הפרמדיקים ומד"א יוכלו לעזור בעניין הזה.

לגבי רופאים בוגרי מדינות מסוימות והשכלה. מדינת ישראל נותנת היום רישיון לכל מי שגמר לימודי רפואה, הביא אסמכתאות מתאימות שהוא למד בכל מדינה. במרבית המדינות הוא גם צריך לעבור בחינה שנותנת לו את האשרה להתחיל סטאז'. יש מדינות בודדות שלא מחייבות בחינה. גם הישראלים לומדי הונגריה, פולין, שאלה מדינות שהלימודים בהן ברמה גבוהה, צריכים לעבור את הבחינות האלה כדי לקבל את ההרשאה לסטאז'. ברגע שהם קיבלו הרשאה לסטאז', הם צריכים לעשות את הסטאז'. סטאז' פלוס דיפלומה של גמר לימודי רפואה מכשירים אותם להתחיל התמחות. הדבר הזה שוויוני לכל מי שעומד בתנאים האלה, יהא מינו או מגזרו או דתו אשר תהיה. מדינת ישראל משוועת לרופאים. בתחילת העשור נעשתה עבודה ומספר הלומדים הוכפל כאשר היום אנחנו נותנים יותר מ-1,200-1,300 רישיונות בשנה לעומת כ-500-600 שנתנו לפני מספר שנים. אנחנו מעסיקים כל רופא. כמובן ניתנת הרשות למנהל מחלקה לראיין מספר מועמדים ולבחור את המועמד שהכי נראה לו על-פי שיקוליו. אני מקווה שהשיקולים האלה הם בעיקר של רמה, ניסיון וכיוצא בזה. כך זה בכל העולם וכך זה גם פה. לא אחת אנחנו רואים מחלקות מבוקשות מאוד שיש בהן תור לבוגרי כל בתי הספר לרפואה, לרבות בתי ספר לרפואה בארץ שרמתם נחשבת למאוד גבוהה. הם מחכים בתור למקצועות מבוקשים ולמחלקות מבוקשות.

לכן אני רוצה לסכם את התשובה לשאלה הזאת ולומר שכל מי שיעמוד במדינת ישראל בתנאים הנדרשים על-פי חקיקה, עמידה בבחינות, ביצוע סטאז', ידיעת השפה העברית ברמה שתאפשר לו לתקשר עם החולים, הוא יוכל להתקבל לרפואה ויהיה ברוך. דרך אגב, אלה חלק מהאנשים שאמרתי שכרגע הם נמצאים בצינור והם יוכלו להשתלב במסגרת התקנים שנתנו.

שאלתם האם כוח האדם יועד למחלקות מסוימות? בוודאי ובוודאי. אנחנו יודעים למה ניתן כוח האדם עכשיו, גם אחיות, גם רופאים וגם 700 אנשי מקצועות הרפואה. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לתגבר. לכן הדבר הזה ניתן ואנחנו נעקוב אחרי זה. הוא ניתן כדי לתגבר את חדרי המיון, את המחלקות הפנימיות, את מחלקות הילדים ואת מחלקות הטיפול הנמרץ. לשם רופא מתחיל לא יכול להגיע אבל בדרך סיבובית של הכנסת רופאים חדשים למחלקות והוצאת רופאים ותיקים יותר להתמחות או לעבודה במחלקות הטיפול הנמרץ. תהיה תגבורת כלשהי גם למחלקות לרפואת זיהומים בבתי החולים. הרופאים ניתנו לא סתם אלא על-פי שכלול.

זה גם עונה על השאלה לגבי בתי החולים בנצרת. הם ניתנו על-פי מיטות הקורונה שהוטל עליהם לבנות, על-פי תפוסת החולים, על-פי צפי החולים שם. לפי זה ניתנו גם המיטות, גם רופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות, שחלקם נועדו להיות גם טכנאי הנשמה, עובדי מעבדות וכיוצא בזה. הם ניתנו על-פי צפי. לכן נתנו לקופת החולים שמפעילה את בתי החולים של קופת החולים. נתנו לבתי החולים העצמאיים: "אסותא", "שערי צדק", "לניאדו", "מעייני הישועה" והנצרתים. נתנו גם לחטיבת בתי חולים ממשלתיים של משרד הבריאות. קבענו את כללי המשחק, איזה מחלקות צריכים לתגבר, כמה לכל בית חולים. מכאן הם יעשו את השיבוצים ברמה הטקטית. בוודאי שקבענו וגם נוודא שכוח האדם שהוספנו יגיע למחלקות שיעסקו בקורונה ושם יהיה העומס. לגבי נצרת, הם בכללם של אותם כללי משחק בדיוק.

מה אני מצפה מוועדת הכנסת? חשוב מאוד שיש ועדה שעוסקת בזה. אני מצפה מוועדת הכנסת שתעשה דיוני מעקב בשיתוף כל השחקנים הממשלתיים, משרד הבריאות, אוצר, מל"ל וכל מי שצריך. שתהיה עבודת פיקוח ומעקב שהדברים אכן מתקיימים ושהאמצעים שהורתה הממשלה אכן ניתנים ושאנחנו עומדים בקצב. שתדע לנזוף גם בי ובחבריי אם לא נעמוד בקצב.

יש דבר מאוד חשוב שצריך לעשות כדי לעמוד בקצב. הוא תלוי בתשומות. אני מצפה שתעשו דיוני מעקב ותראו שהתשומות ניתנו. אם לא, תנזפו ותעשו עוד דיון מעקב כדי שביחד נעמוד במשימה המשותפת הזאת ונתכונן ככל שניתן לתחלואת החורף הכפולה.

תודה. בשלב זה נעבור לשירותי בריאות כללית.

תודה רבה לכם ושיהיה לנו חורף חם, נעים ובריא ככל שניתן.

ד"ר דורון נצר, ראש אגף הרפואה בשירותי בריאות כללית.

צהרים טובים ליושב ראש הוועדה וחברי הכנסת. אני אוסיף מספר נושאים מצומצם אחרי הסקירה המקיפה של חזי.

אחד, שירותי בריאות כללית אמורה לקבל סדר גודל של 1.4 מיליון חיסונים למהלך החורף. אנחנו מקווים מאוד שהחיסונים יגיעו לקראת סוף ספטמבר. אנחנו נתחיל לחסן לפי תעדוף על-פי מסמך שהקופות הגישו לצת"ם לפני כשבועיים. כמובן תעדוף לחולים הקשים, אנשים מבוגרים עם מחלות רקע, ילדים צעירים ונשים בהריון. זה על-פי תעדוף שיינתן. לא נוכל לחסן את כל מדינת ישראל, גם אם יגיעו 4-5 מיליון חיסונים. אנחנו מצפים שתהיה דרישה גדולה מאוד ולכן ביקשנו ודרשנו ואני מניח שמשרד הבריאות ייצא בקמפיין עם מסרים מאוד ברורים וחדים לאוכלוסייה עצמה את מי צריך לחסן.

אנחנו גם מאוד מקווים שנוכל להתחיל את החיסון כמה שיותר מוקדם. פה אולי אפשר לעזור, שכל מי שעוסק במרץ להבאת החיסונים לארץ, ידאג שהם יגיעו לפחות בחציון השני של חודש ספטמבר. אמורים לחסן בצורה מיטבית את האוכלוסייה בחודש אוקטובר. ככל שאנחנו מחסנים מאוחר יותר, כך יעילות החיסונים קטנה יותר.

חזי אמר את זה ואני רוצה לחזור. החדשות הטובות שמגיעות מחצי הכדור הדרומי, במיוחד מאוסטרליה, שבעקבות הריחוק החברתי ועטיית המסכות לציבור ששומר, אנשים פחות נדבקים בשפעת. השנה התחלואה משפעת באוסטרליה היתה הנמוכה מזה עשור. אני דיי אופטימי שזה יקרה גם פה. אנחנו מאוד מקווים שנוכל להתמקד הרבה יותר בנושא של הקורונה ופחות בשפעת, אם כי אנחנו נערכים כמובן לתת מענה גם לחולי השפעת, גם לחולי הקורונה. לכל אלה ששאלו, קשה מאוד להבחין מי הוא נשא של האינפלואנזה של וירוס השבת ומישהו שהוא נשא של וירוס הקורונה. כרגע אנחנו נערכים להגביר את אשפוזי הבית, לפתוח עוד מיטות לאשפוז בית אקוטי. אני יודע שמשרד הבריאות על זה. אנחנו נערכים כרגע לפתוח מאוד מיטות בקהילה עצמה. במקום שהחולים שוכבים במחלקה פנימית, החולים שוכבים בבתיהם והרופא והאחות פשוט עוברים מבית לבית ומגישים להם שם את הטיפול. כל חולה כזה מנותר מרחוק ויש לו גם מוקד שהוא יכול לפנות אליו 24 שעות ביממה. זאת סקירתי הממצה. אם יש שאלות, אשמח לענות.

תודה רבה. נעבור לקופת חולים מכבי לתמר אלקלעי.

שלום, צהרים טובים. אני סגנית אחות ראשית במכבי שירותי בריאות. תודה על רשות הדיבור. לא אחזור על כל אתגרי החורף שדיברתם עליהם, הם ידועים לכולנו, דהיינו, כל הנושא של תחלואת שפעת לצד תחלואת שפעת.

אנחנו מחסנים כל שנה כ-500,000 איש. שנה שעברה חיסנו 600,000 איש, לאור הביקוש הרב שהיה. אנחנו מדברים על 25% מאוכלוסיית החבריים שלנו. אנחנו צופים השנה עלייה משמעותית בביקוש, בטח ל-50% מהאוכלוסייה. בכלל, 50% מאוכלוסיית מדינת ישראל יהיה ביקוש ואני חושבת שגם יהיה נכון וצריך לחסן אותם. אנחנו רצינו וכיוונו לחסון 1.2 מיליון איש לפחות אבל לצערי הרב יש כרגע צפי רק ל-770,000 חיסונים. זה בהחלט לא הרבה ולא מספק. פה אנחנו בעצם נמצאים בבעיה.

אני רוצה לדבר על ארבעה דברים שהם מאוד משמעותיים כהדגשים לוועדה שעוסקת בנושא. ראשית, כל הנושא של קבוצות סיכון. אנחנו כל שנה מחסנים קבוצות סיכון ידועות, כמו שכל הקופות מחסנות ואף עומדים ביעדים של החיסונים האלה. צריך להבין גם השנה מה הן קבוצות הסיכון שיוגדרו ויש לסכן אותן בעדיפות. זה הנושא של מחלות כרוניות, הנושא של מדוכאי חיסון, ילדים, נשים הרות, גילאי 65 פלוס. חשוב לנו מאוד שתהיה הסברה בנושא כדי שהאוכלוסייה תבין ותדע שבעדיפות לחסן את הקבוצות הללו על פני האוכלוסייה הכללית. אל תשכחו שהאוכלוסייה רגילה להגיע למרכזים שלנו באופן חופשי וכולם מקבלים חיסון על-פי הרצון ולוחות הזמנים שקיימים כל שנה. השנה פתאום לא נוכל לתת לכולם ונצטרך לתעדף לכן ההסברה פה היא סופר חשובה. כשאנשים יגיעו נצטרך לראשונה לסרב להם ולא נוכל לתת חיסון לכולם עם כל הרצון הטוב שלנו.

לאור זה שאנחנו עם רכש חיסונים כל-כך מצומצם, יש לעשות כל מאמץ בכל ערוץ שהוא ובכל דרך שהיא להביא חיסונים לארץ מכל מקום, מכל חברה. אני אגיד גם בכל מחיר, כדי שיהיו לנו יותר חיסונים לחסן את האוכלוסייה. כמו שאמרנו גם 5 מיליון חיסונים כנראה לא יספיקו.

היערכות נוספות זה היערכות של בתי הספר. כל שנה מחסנים בבתי הספר בכיתות ב'-ד' אבל מחסנים מאוחר יותר כי כך נערך משרד הבריאות. אם משרד הבריאות ייערך השנה לחסן את בתי הספר באופן מלא ובזמן ובמועד בתחילת העונה, זה יכול להפחית עומס משמעותי מאיתנו. זאת בקשה שלנו.

בקשה נוספת, שמשרד הבריאות ייערך לחסן גם את הצוותים עצמם, שזה כל המורים והגננות שהם בהחלט חשופים יותר ונדרש לחסן אותם בשפעת. אם לא, זה עומסים של אוכלוסייה שיגיעו לקופות ולא נוכל בעצם להנגיש להם את החיסונים.

לגבי כוח אדם. עלה פה כל הנושא של תקנים נוספים. כל שנה במסגרת מבצע שפעת אנחנו נערכים ומגייסים כוח אדם נוסף כי אי-אפשר לחסן במסגרת כוח האדם הקיים. השנה אישרו לנו שסטודנטים לסיעוד יוכלו לחסן אחרי הכשרה קצרה וגם רוקחים. לכן אנחנו מכשירים גם רוקחים וגם סטודנטים לסיעוד. אנחנו מאוד נשמח גם אם סטודנטים לרפואה מבתי ספר לרפואה יוכלו החל מהשנה הרביעית להיות שותפים איתנו במאמץ הדגול ולחסן את כלל האוכלוסייה.

אלה הבקשות שלנו והדגשים שלנו. אשמח מאוד אם הוועדה תוכל לעסוק גם בדברים האלה.



תודה רבה.

פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.

תודה לך יושב ראש הוועדה. שמעתי אותך בפתיחה, שאתה תוהה על הקריאה לדיון ואתה רוצה להיות תכליתי. יש לי הצעה תכליתית בשבילך. בוא תעביר עכשיו את חוק עידוד ההתחסנות שעבר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20. זה הזמן להעביר אותו. אגב, זה לא צריך להיות נקודתי רק לחיסוני השפעת. אנחנו נמצאים בעיצומה של פנדמיה. בוודאי עכשיו אבל תמיד אנחנו צריכים לעודד את קידום הבריאות. יש בחוק הזה אלמנטים חשובים שראוי עכשיו להעביר אותם.

אני מצטרף לדברים שנאמרו פה קודם. חיסון שפעת זה לא רק כמות החיסונים. אני באופן אישי עוסק בנושא הזה הרבה שנים. התעדוף אכן יהיה מורכב. צריך לשים את הדגש על האנשים שנמצאים בסיכון הכי גבוה ובמי שמטפלים באנשים שנמצאים בסיכון הכי גבוהה, בוודאי עובדי הבריאות, עובדי המוסדות הגריאטריים וכן הלאה. צריך להנגיש את החיסונים למקום שאנשים נמצאים. דוד שלי, יוסי לוין, בן 96, לא יצטרך להגיע מביתו למרפאה אלא יבואו אליו הביתה ויחסנו אותו. זה מאוד חשוב, זה מאוד נכון תמיד ובוודאי כשאנחנו בתקופת הקורונה עם סכנת ההדבקה במרפאות עצמן. אז כל משבר הוא גם הזדמנות.

יש לנו הזדמנות עכשיו לעשות מבצע חיסון שפעת יותר מדויק, יותר נכון. לא רק להתעסק בכמות החיסונים אלא גם לראות שאנחנו מביאים את החיסונים לאלה שהכי זקוקים להם. הלוואי שנגיע למצב שבו אנשים ירצו להתחסן וזאת תהיה הבעיה. אני חייב להגיד שגם בעניין הזה מלאכת ההסברה איננה פשוטה. הדברים משתנים במהירות. גם אוכלוסיות שונות חוות את זה בצורה שנה. לפעמים דווקא אנשים שהם בסיכון הכי גבוה, הם אלה שמתחסנים הכי פחות ויודעים הכי מעט. זה האתגר שלנו, להביא את החיסון לאנשים שזקוקים לו ולתגבר את קופות החולים ואת מערכת הבריאות שתוכל לעשות את המבצע ואת ההיערכות לחורף הקרוב בצורה אופטימלית. זה מעבר לקורונה ולשפעת ואנחנו צריכים להסתכל על המכלול. תודה.

תודה רבה לך.

זאת היתה ההצעה שלכם. אני חושב שעשינו פה דיון מקיף עם גורמי מקצוע שיכולים לתת לנו את התשובה הכי טובה. שמעתי מה הם ביקשו מהוועדה לעשות. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לעזור להם לעזור לנו.

תודה רבה לאלה שהגישו את ההצעה לסדר.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.