פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
11/08/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"א באב התש"ף (11 באוגוסט 2020), שעה 13:00

דיווח לפי סעיף 15א(ז) לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 - דיווח לשנת תשע"ח-תשע"ט, 2019.

חברי הוועדה: אוסאמה סעדי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מור ברזני - עו"ד, מנהלת תחום בכיר אוכלוסיות יחודיות, נציבות שירות המדינה

איאת רחאל - מנהלת חום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

אורלי אלמגור-לוטן - ראש צוות בכיר, מ.מ.מ., הכנסת

אמיר פרגר - רכז מחקר ומידע, מ.מ.מ., הכנסת

עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים

מיראל נח'ול - עוזרת ראשית בנציבות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עודד רון - חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

יעקב איברהים - מנהל מחלקה ציבורית, יוזמת קרן אברהם

וסים חוסרי - רכז תחום ייצוג הולם, עמותת סיכוי

אסף פרידמן

נועה ברודסקי-לוי

חפציבה צנעני


דיווח לפי סעיף 15א(ז) לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 – דיווח לשנת תשע"ח-תשע"ט, 2019

חברים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא היום הוא: דיווח לפי סעיף 15א(ז) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, שקובע כי שירות המדינה מחויב להבטיח ייצוג הולם למספר קבוצות באוכלוסייה, ביניהן לבני האוכלוסייה הערבית, בכל הדרגות והמקצועות ובכל המשרדים ויחידות הסמך. כזכור לכולנו וכידוע לכולנו, בנובמבר 2007 החליטה הממשלה בהחלטה מס' 2579 שעד סוף 2012 היעד הוא שלפחות 10% מעובדי המדינה יהיו מבני האוכלוסייה הערבית. כמובן שמאז 2012 עד היום אין החלטה אחרת, אין יעד נוסף.

בעניין הזה, אנחנו – אני וכמובן חבר הכנסת יוסף ג'בארין שנמצא פה, שהוא מעורה, בודק וחוקר וגם מטפל בנושא הזה, וגם חברנו, חבר הכנסת אחמד טיבי, שנמצא בבידוד, ואני מקווה שיהיה איתנו בזום, שעמד בראש ועדה פרלמנטרית במשך כמה שנים שעקבה אחרי יישום היעד הזה – באמת עדים בשנים האחרונות, גם קיבלנו מכתב מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שאמר שבאמת בשנים האחרונות יש עלייה בשיעור של 5%. אנחנו יודעים שמדובר בכך שבחלק מהמשרדים שכבר הגיעו ליעד הזה ואפילו עברו את היעד הזה, ובחלק מהמשרדים, לצערנו, עוד לא הגיעו ליעד והם רחוקים מהיעד הזה.

יש גם את נושא המשרות הבכירות והדרגים הבכירים, שם התמונה קשה מאוד, ואין ייצוג, אפילו באחוזים בודדים.

גם ייצוג הנשים הערביות לא מגיע ליעד.

לכן, הדיון הזה והדיווח הזה של נציבות שירות המדינה חשוב מאוד. אנחנו רוצים לשמוע את הדיווח שלהם, ואחרי זה נפתח את הדיון וניתן לחברי הכנסת ולשאר המוזמנים שרוצים להתייחס לנושא הזה. אני נותן את רשות הדיבור לעורכת הדין מור ברזני מנציבות שירות המדינה – מנהלת אגף גיוון תעסוקתי. בבקשה.

בעצם, בדיון האחרון, שהיינו פה, פתחנו את הדיון בזה שאמרנו שנציבות שירות המדינה פועלת לגוון את שורותיה, פועלת לכך ששירות המדינה ישקף את החברה הישראלית מתוך תפיסה שרק כך נוכל לשרת את אזרחי ישראל במקצועיות, רק כך נדע מה הם הצרכים האמיתיים של אזרחי ישראל. הדגש האסטרטגי שלנו הוא צמצום פערי הייצוג במוקדי קבלת ההחלטות ובדרגים הבכירים.

עכשיו אעבור, בצורה מהירה, וכמובן שהבאנו את הדברים בפרוטרוט בדוח שהתפרסם במאי האחרון. כפי שאמר אדוני היו"ר, היעד שבו היינו צריכים לעמוד כבר ב-2012 הוא 10%. הפעם הראשונה ששירות המדינה בכללותו עמד ביעד של 10% הייתה בשנת 2016. היום, שירות המדינה עומד על שיעור ייצוג של 12.2% - כ-10,000 עובדים ערבים.

12.2% זה הממוצע?

מתוך כלל שירות המדינה, מתוך כלל עובדי המדינה, זה 12.2% - קצת פחות מ-10,000.

זה 10,000 מתוך כמה?

מתוך כ-80,000. אני אומרת בקירוב. יש לי את המספרים המדויקים, אם תרצו.

אנחנו רוצים את הדוח הזה ואת כל הנתונים.

ודאי. לדעתי, הדוח מונח מולך. עמוד 19 סוקר את החברה הערבית בכלל שירות המדינה.

אומר כמה דברים שמטרידים אותנו לצד כמה מגמות שמעודדות אותנו, ואז אתייחס לדברים שאנחנו ממש עובדים. מגמה אחת, שאנחנו מסתכלים עליה ופועלים כדי לשנות אותה, היא ייצוג היתר בדרגות זוטרות של עובדים ערבים ובעיקר במערכת משרדי הממשלה. כשאנחנו משווים בין מערכת משרדי הממשלה לבין מערכת הבריאות, אנחנו רואים שלמעשה אותם 12.2% שדיברתי עליהם נמצאים במערכת הבריאות במסה גדולה יותר מאשר החלוקה האובייקטיבית של המערכות. כן צריך לומר שבמערכת הבריאות ערבים נמצאים כמעט כפי שיעורם באוכלוסייה, משהו כמו 17%, ורואים אותם גם לאורך ההיררכיה – מה שלא מתקיים, לצערנו, במערכת משרדי הממשלה, ששם נמצאים המשרדים שמעצבים את איך שהמדינה נראית ונמצאים השירותים האסטרטגיים שהמדינה נותנת לאזרחים. שם שירות המדינה עוד לא הגיע ליעד של 10%. כמו שאמרתי, יש לנו ייצוג חסר.

חוץ ממשרד הבריאות, איזה משרדים עברו כבר את היעד הזה? אמרת: משרד הבריאות – 17%.

משרד הבריאות, כמשרד, לא כולל בתי החולים, לא עומד ביעד של העובדים הערבים.

המשרד עצמו.

המשרד עצמו.

מה השיעור שם?

לדעתי, משהו כמו 4%. יש נספח שלם עם כל שיעורי הייצוג של כלל היחידות ביחס לכל אוכלוסייה. אתה ממש תוכל לראות את זה. הנספח נמצא בעמוד 50 בדוח. אלה כלל יחידות שירות המדינה, למעט היחידות שהן היחידות הביטחוניות המסווגות שלא מובאות פה. בעצם, אתה תוכל לראות את כל היחידות, ומדובר על משהו כמו 85 יחידות: בתי חולים ממשלתיים, משרדי ממשלה - - -

זה לפי יחידות, נכון?

כן, לפי יחידות.

איפה השיעור לפי משרד בכלל?

לפי מיניסטריון, ביחס לחברה הערבית, אתה תוכל לראות זאת בעמוד 21.

בעיקרון, מה שעושה את הפער זה בתי החולים הממשלתיים?

ביחס לכלל שירות המדינה או ביחס למשרד הבריאות?

גם וגם.

ביחס למשרד הבריאות, ללא ספק, וחד-משמעית, המסה הקריטית של העובדים הערבים נמצאת בבתי החולים הממשלתית. הדבר הזה נכון גם ביחס לשירות המדינה. כלומר, מערכת בתי החולים נמצאת בייצוג יפה, כמעט כפי שיעור האוכלוסייה, אבל באופן שמפצה על משרדי הממשלה. כלומר, אם נסתכל רק על משרדי הממשלה, הם אינם עומדים ביעד הממשלתי של 10%. זה דבר אחד שמדאיג אותנו. תכף אדבר על הפעולות שלנו.

הדבר השני שמדאיג אותנו, כפי שאמרתי, הוא ייצוג היתר של עובדים ערבים, כלומר כשאנחנו משווים את האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה הכללית, אנחנו רואים שיש ייצוג יתר בדרג הכניסה, ובעצם ביתר הדרגים השיעור שלהם נמוך מהאוכלוסייה הכללית. וזאת, אם אנחנו משווים אוכלוסייה מול אוכלוסייה.

בדרג הכניסה?

זה הסיפור של ייצוג יתר בדרגים הזוטרים.

הזוטרים זה כאילו אלה שרק מתחילים.

זה הדבר שאותו אנחנו רוצים לשנות. אנחנו רוצים שלאורך כל ההיררכיה ובמגוון התפקידים, כלומר לא רק במערכת הבריאות ולא רק בתפקידים רפואיים אלא בכלל התפקידים, נוכל לראות את העובדים הערבים.

נתון נוסף בהקשר הזה – אדוני היושב-ראש, הזכרת את זה – הוא ששירות המדינה מאופיין ברוב נשי. בשירות המדינה יש 62% עובדות נשים ו-38% עובדים. כשאנחנו מסתכלים על החברה הערבית, למרות שנשים ערביות הן בשיעורים גדולים יותר כמי שהולכות לאקדמיה, אנחנו רואים שבעצם יש מיעוט נשי. זו מגמה שאנחנו רוצים לשנות, וברור לנו שהקפיצה הבאה בייצוג צריכה להגיע ממיקוד שלנו בנשים הערביות שהיום חסרות בשירות המדינה.

אחד הדברים, בהקשר הזה, שאנחנו עושים ביחס לנשים הוא הסיפור של גמישות תעסוקתית ועבודה מרחוק. אלה תהליכים שהתחלנו אותם לפני משבר הקורונה, אבל משבר הקורונה מאיץ את פיתוח המנגנונים והאפשרות לעבוד מרחוק. אנחנו חושבים שהיכולת לעבוד מרחוק תאפשר ביתר שאת לנשים ערביות להישאר באזור המגורים.

תצמצם את החסמים הקיימים.

להסיר את החסם הגיאוגרפי. זה יעבור לכלל החברה הערבית, לכלל הפריפריה, אבל בדגש על הנשים הערביות, וצריך להגיש: בדגש על הנשים בכלל. אבל, המיקוד הזה, בהקשר הערבי, הוא להביא לקפיצה בשיעורן של ערביות שעובדות בשירות המדינה בתפקידים של אקדמאים, דרגי ביניים ומעלה. שם אנחנו רוצים לעשות את השינוי ואת הקפיצה הבאה בשיעורי הייצוג.

אומר עוד מילה ביחס לתוכניות העתודה השונות של נציבות שירות המדינה. לתוכניות העבודה יש הון סגולי ביכולת לתרום לקידום של עובדים להתקדם בשירות המדינה, להגיע למוקדי קבלת ההחלטות, להשתלב בסגל הבכיר המוביל של שירות המדינה. בהקשר הזה, תוכנית הצוערים לשירות המדינה – 5% מהבוגרים שלה הם בוגרים ערבים. אנחנו, כמובן, רוצים להעלות את השיעור הזה; בטווח הקצר להעלות את שיעור המועמדים, מתוך הבנה שזה יעלה את שיעור הבוגרים.

שני נתונים נוספים שמלמדים קצת על המאמץ שלנו לקדם עובדים ערבים לדרגים הבכירים: תוכנית העתודה ותוכנית הבכירים של המדרשה בנציבות שירות המדינה. בזמן שפוטנציאל המועמדים לתוכנית העתודה, שזה דרגי הביניים הבכירים יותר, הוא 6.6%, הבוגרים מתוך תוכנית העתודה הם 9.4%. כלומר, זה שיעור בוגרים שהוא גבוה משיעור הפוטנציאל. המגמה הזאת נמצא גם בתוכנית הבכירים; בזמן שיש פוטנציאל של משהו כמו 3% או קצת יותר, שיעור הבוגרים של התוכנית הוא 6%.

נוסף על הדברים האלה, יש לנו 70 ממוני גיוון שפועלים ביחידות. הם כפופים, מקצועית, לאגף לגיוון תעסוקתי, והם אמונים על הטמעת ההנחיות ותוכניות העבודה שלנו, שהאגף לגיוון מנחה, ביחידות השונות.

אנחנו עובדים על רגולציה, ואני יכולה לתת על זה איזושהי מילה. נשאלתי על כך גם בדיון הקודם שהיה לנו פה לפני שבוע. יש לנו עבודה בעניינים של רגולציה. זה התפקיד הקלאסי של הנציבות – להיות שומר הסף, להיות הרגולטור. לצד זה, אנחנו מנחים ומלווים את המשרדים איך לנהל את תהליכי הגיוון, איך להוביל אותם. אלה סוגיות מורכבות, והחסמים רבים.

אתם, הנציבות, עדיין תחת משרד ראש הממשלה?

נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך למשרד ראש הממשלה.

זה לא עבר.

לא עבר. נכון לרגע זה, לא עבר.

אם אני יכול לשאול אותך, מהו השיעור אצלכם בנציבות?

יש לנו את זה פה?

3% נקודה משהו.

את צריכה לזכור את זה.

אני זוכרת את זה. אני זוכרת היטב שאנחנו בנציבות, לצערי, רחוקים מהיעד ביחס לחברה הערבית.

אתם צריכים לשמש תגובה.

אתה צודק, ונעלה מעלה את הדברים שאתה אומר כאן. אני מסכימה איתך שכשנציבות שירות המדינה לא עומדת ביעדים, זו מבוכה כפולה.

כדי שנבין את התמונה, כמה עובדים יש?

נציבות שירות המדינה היא יחסית יחידה קטנה, והיא משהו כמו 200 עובדים, אבל היא הרגולטור על משרדי הממשלה. זו יחידה קטנה עם המון כוח.

כמה עובדים ערבים יש מתוך ה-200?

כ-4% – כשמונה עובדים.

חוץ מאיאת רחאל שנמצאת כאן?

כן. יש לנו עובדים מצוינים ונהדרים שהם עובדים ערבים.

4% זה שמונה אנשים.

כן.

חבר הכנסת ג'בארין, אני זוכר שאתה יזמת פגישה עם נציב שירות המדינה, והיינו צריכים ללכת.

לדעתי, היא לפנינו – נכון?

כן.

זה נדחה כמה פעמים.

הייתה התפתחות ודחינו את זה. אז, בהמשך לישיבה הזאת בטח נקבע עוד.

זה עכשיו מקדם במשנה תוקף את הפגישה הזאת.

לא. היא קבועה בלו"ז.

היא קבועה בלו"ז? יוסף מטפל בזה.

לא, עוד לא עודכנו.

היא לא.

נבדוק את זה.

למה אני אומר את זה? אם משרד רוה"מ, משרד ראש הממשלה, לא רק הנציבות, נמצא בתחתית הטבלה בקושי עם 3%, וכמובן שאני לא מתייחס לעלייה וקליטה וחוץ שזה מובן מאליו, והוא במקום האחרון בטבלה והוא צריך להוביל וליישם את החלטת הממשלה ב-3%, ואני מסתכל על משרדים האחרים למשל: כלכלה – 4%, תקשורת – 5%, תיירות – 5%, בינוי ושיכון – 5.7%, תחבורה – 6%, אוצר – 6.3%, משפטים, והיינו בקשר עם המנכ"לית הקודמת שהייתה - - -

זה לא 9%?

לגבי משפטים, כתוב: 6.9%.

אתה צודק. אתה מסתכל על מיניסטריון משפטים, ואתה צודק. אם מסתכלים על משרד המשפטים לבד, הנתון הוא קצת יותר גבוה ולא הרבה. אבל, לגבי מיניסטריון משפטים, אדוני היושב-ראש צודק; זה הנתון.

אני חייב לציין, כמובן, את המקום הראשון – 18.5% שזה כמעט שיעור זהה לשיעור שלנו באוכלוסייה – שהוא משרד הפנים, משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. אלה שלושת המובילים, ובאמת צריך לשבח אותם.

אם אמרת שמשרד הבריאות זה בעיקר בבתי החולים הממשלתיים, מה קורה במשרד הפנים?

צריך לומר שלמשרד הפנים יש להם ייצוג גבוה של עובדים ערבים. לדעתי, הם קרובים ליעד או עוברים את היעד. שים לב שזה גם כשאנחנו מנטרלים או מזיזים את האגף לעדות לא יהודיות, שהוא אגף גדול עם הרבה עובדים ערבים. גם כשאנחנו מזיזים את הנתון הזה הצידה, אנחנו רוצים שבמשרד הפנים יש שיעור יפה של עובדים ערבים שהוא קרוב ליעד או עובר את היעד. איאת, תציצי ותראי.

יש ייצוג בתחום מסוים? כלומר, יש את אותה תופעה של משרד הבריאות, ששם בתי החולים הממשלתיים עושים את ההבדל, או שבמשרד הפנים זה יותר?

אני יכולה לבדוק את הדבר הזה. אני לא רוצה לענות בלי שבדקתי את הדברים. אני כן חושבת שיש לדבר הזה תרומה בכך שיש רשויות ערביות רבות, וצריך לתת שירותים לרשויות השונות. שוב, זה מעלה את הצורך המקצועי שיהיו עובדים ערבים במשרד. הדבר הזה נכון לכלל המשרדים. במשרד הפנים הצורך היה עוד יותר בוער מלכתחילה, אבל אני לא יודעת להגיד. אני יכולה לבדוק ולחזור אליכם.

תבדקי את זה. תמשיכי בדיווח, ואז נפתח את הדיון.

זה קשור לפריסה של המשרדים. במשרד הפנים יש מחוזות.

אורלי, לא שומעים. מה השם?

שמי אורלי אלמגור, ואני ראש צוות במ.מ.מ. אני משערת שבמשרד הפנים זה קשור למחוזות. ברגע שיש מחוזות ופריסה של משרדים – הם גם מתייחסים לזה בדוח – בעצם המשרד יותר קרוב למקום המגורים, ואז אתה מנטרל את אחד החסמים לקליטה של האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה אם לא צריך לנסוע מהמקום לירושלים, כי הרי רק גופי מטה מחויבים, לפי החלטת הממשלה, לעבור לירושלים, והמחוזות – לא. אני מנחשת שזה הסיפור.

אין ספק שזה יתרון אדיר למשרד הפנים כמו גם למשרדים נוספים כמו רשות המיסים ומשרד המשפטים. הפריסה הארצית מאפשרת להם לקלוט עובדים מכלל האוכלוסייה ומאזורי מגורים שונים.

תכף נדון בעוד חסמים, כי אנחנו זוכרים את החסמים של המגורים ושל החזר השכירות, הנסיעות וכל הדברים האלה. זה חלק מהחסמים, וגם אז דיברנו רבות על העניין הזה של מכרזים ייעודיים. זה, כמובן, מקדם את ההשתלבות והעבודה.

אני אומר מילה על המכרזים הייעודיים, ואולי לפני זה אקדים ואומר שאנחנו נמצאים בעיצומה של עבודת מטה, ואפשר לומר שאנחנו בישורת האחרונה של עבודת המטה, להביא בפני הממשלה הצעת מחליטים עדכנית. במסגרת עבודת המטה, אנחנו בחנו את הכלים השונים שיסייעו לנו להסיר את החסמים בהקשר הספציפי של החברה הערבית. במסגרת ההחלטה, אנחנו מדברים על שיווק אקטיבי יותר מול מועמדים שהם מועמדים ערבים, על שיתוף פעולה הדוק יותר עם זרוע העבודה ומרכזי ההכוון שהם מפעילים בפריסה ארצית, שיתוף הפעולה שלנו עם מרכזי הצעירים השונים על בחינה משותפת עם רשות השירות האזרחי כדי שכבר ערבים יכירו, בשנת השירות האזרחי – מי מהם שרוצה לעשות, וולונטרי – לפתוח בפניהם את האפשרות כבר בשלב השירות האזרחי להכיר את משרדי הממשלה, להתחיל לצעוד בהם. נתון שראינו אצלנו, מיחידות שדגמנו, הוא שעובדים שהתחילו בשירות אזרחי או בשירות לאומי יש סבירות גבוהה שהם ימשיכו כסטודנטים ואחר כך – שימשיכו במשרה מלאה. בעצם, השירות האזרחי הוא שער כניסה אפקטיבי כמו גם משרות הסטודנטים לשירות המדינה.

דבר נוסף שאנחנו מסדירים בהחלטת הממשלה זה עדכון או הצמדה למדד של הטבת שכר הדירה – השתתפות בשכר הדירה – לזכאים לכך, למי שהעתיק את מקום מגוריו למרחק של למעלה מ-70 ק"מ מאזור המגורים הראשון שלו לאזורי המטה. משהו נוסף?

לא.

במילה אחרונה אתייחס לתפיסה שלנו ביחד למכרזים מיועדים. מכרזים מיועדים הם מיעוט בתוך בנק אדיר של מכרזים. בשנה תקנית, שיש בה תקציב ושהיא אינה שנת בחירות, מתפרסמות בין 2,000 ל-3,000 משרות לשירות המדינה. מתוכן אחוזים בודדים – שוב, אני יכולה להביא את הנתון המדויק – הם משרות מיועדות. לכן, אנחנו פועלים מול השטח ומול ממונה הגיוון - - -

מי מחליט על זה?

על איזו משרה תהיה מיועדת? גם היחידה בשילוב עם נציבות שירות המדינה, כלומר כל משרה שהיא מיועדת צריכה לעבור את האישור של נציבות שירות המדינה. אבל, שינוי התפיסה שלנו מלפני שנתיים הוא, בעצם, לומר ליחידות ולשטח: תעבדו עם כל המכרזים. מועמדים מרקע מגוון, תגישו לכלל המשרות. אל תגישו רק לצינור הדק הזה של המשרות המיועדות. תגישו לכלל המשרות. הזכות שלכם לייצוג הולם עומדת לכם גם במכרז הפומבי.

מור, תודה רבה על הדיווח, על הנתונים ועל החוברת.

חבר הכנסת אחמד טיבי, שנמצא בבידוד, הצליח להתחבר אלינו בזום. שלום, חזרת מבדיקה. הכול תקין? הכול בסדר?

תודה רבה. כן, אני בבידוד עד שבת.

ראשית, אני רוצה להודות לך על קיום פגישת העדכון הזאת ומתן דיווח בנושא שהוא חשוב. הוא חשוב לי באופן מיוחד. עסקתי בו שנים. להזכיר לכולם, הייתה ועדת חקירה פרלמנטרית שפעלה מספר שנים.

אנחנו ציינו את זה בהתחלה.

כשהתחלנו, שיעור הערבים במגזר הציבורי היה כ-4%-5%. כשהוועדה סיימה, השיעור היה כ-8%. מה שהיא עשתה הוא למקד את תשומת הלב ואת אור הזרקורים לנושא הזה על כל אגף, כל מחלקה, כל משרד ממשלתי וכל יחידת סמך. כיום, נדמה לי, אם אני לא טועה, ששיעור הערבים הגיע ל-12%.

קיבלנו עכשיו נתון רשמי: 10,000 מתוך 80,000 – 12.2%.

בדיוק. אוקיי. זה לא השיעור של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית, אבל יש גם נתון שכדאי לשמוע אותו, אם עוד לא ניתן, והוא מה שיעור הערבים בשלושת הדרגים הבכירים בשירות המדינה. נדמה לי שאנחנו כמעט לא קיימים שם ולא בכדי. זה מעגל קסמים. לכן, חשוב לקדם ערבים שנקלטו בשירות המדינה לעמדות בכירות ובעיקר ערביות. שיעור הנשים הערביות קטן בהרבה מהביטוי "ייצוג הולם". מה שנדרש הוא לקבל החלטת ממשלה נוספת מעודכנת, ונדמה לי שהדברים האלה קיבלו התייחסות בדברים ששמעתי. אנחנו 20% מהאוכלוסייה, וצריכה להיות affirmative action. אי-אפשר להגיד: 15% כשזה פרוס על כמה שנים. אפשר להיות יומרני יותר, אם משקיעים יותר מבחינה תקציבית ופורסים את הפריסה בכל רמות השירות הציבורי, אבל גם בחברות ממשלתיות. אני רוצה לומר שגם בחברות פרטיות שהן לא חברות ממשלתיות חשוב שתהיה קליטה של ערבים, כי השוק הכלכלי, שוק העבודה ושוק הצרכנים כולל צרכנים ערבים, ומן הדין ומן הצדק שתהיה קליטה גם של ערבים ובעיקר ערביות בכל הדרגים ובעיקר בשלושת הדרגים הבכירים. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת טיבי. הרבה בריאות.

חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין, אמרתי שאתה גם עוקב, במשך שנים, אחרי הנושא הזה ואפילו הצעת כמה הצעות חוק, ואחת מהן – וחשוב לקדם אותה – היא גם ייצוג הולם בחברות ציבוריות ובחברות ממשלתיות ולא רק בשירות המדינה ועובדי מדינה.

חשוב לציין שחוץ ממני, שאני מנהל את הוועדה ואני חייב להיות כאן, אתה חבר הכנסת היחידי שטרח ובא. זה מעיד על חשיבות הנושא הזה לגביך. בבקשה, רשות הדיבור שלך.

כן, יחד עם חבר הכנסת טיבי כמובן.

הוא בזום כמובן.

אפילו בזום ובבידוד - -

- - הוא מצא לנכון.

חברי חבר הכנסת סעדי, תודה על ניהול הישיבה בנושא מאוד חשוב שקרוב לליבך ולליבי ובכלל קרוב מאוד לעשייה הפרלמנטרית והציבורית שלנו.

יש את החצי המלא של הכוס ויש את החצי הריק. אין ספק שאנחנו מדברים על אחד החוקים הטובים שקיימים בספר החוקים. אגב, הוא חוק מאוד ייחודי. הוא כמעט אחד החוקים הבודדים שמשתמשים בכלל בטרמינולוגיה של האוכלוסייה הערבית. אבל, חשוב לנו שהחוק הזה גם יקבל ביטוי בפועל. כיום, אנחנו שני עשורים אחרי החוק, ולכן צריך להתייחס לתוצאות של החוק בפרספקטיבה הזאת. זה לא חמש שנים, זה לא עשור – זה שני עשורים. כשאנחנו שואלים האם שני עשורים אחרי חקיקת החוק הושג הייצוג ההולם, אני מניח שהתשובה היא שלילית, בהתחשב בשיעור הכללי של האוכלוסייה הערבית שהוא 20% מצד אחד ובהתחשב גם בנתון המאוד שולי של ערבים בקרב הדרג הבכיר. חבר הכנסת טיבי דיבר על כמעט – אולי פחות מ-1% בדרג הכי בכיר, ובדרכים הפחות בכירים באופן כללי זה 3%.

3.3%.

כן. איך את מגדירה אותם? בשלושת הדרגים הבכירים? בארבעה?

בדרג הבכיר.

מה זה "דרג בכיר"? משנה למנכ"ל, סמנכ"ל?

איך את מגדירה "דרג בכיר"?

כן, אלה דרגים בכירים.

סמנכ"ל, משנה למנכ"ל ומנכ"ל?

כן.

עד סמנכ"ל זה 3%?

אין לנו 3%.

בדרג הבכיר – אני יודעת לומר לכם את זה בדרגות – זה דרגה 44 ומעלה. דרגה 44 ומעלה זה דרג בכיר. בדרג הבכיר 3.3% זה ערבים. אני יכולה להגיד לכם את זה גם במספר עובדים. בכלל המערכת זה 57 עובדים: במערכת הבריאות – 10 עובדים, ובמערכת משרדי הממשלה – 47 עובדים.

כמובן ש-3% זה ודאי ייצוג כל כך קיצוני. אגב, במובן המשפטי, הוא גם לא חוקי. יש לפחות פסק דין אחד שמדבר על כך ששיעור תקציב שמקבלת האוכלוסייה הערבית שנופל מ-2% הוא פשוט תוצאה לא חוקית בהיותה מפלה. אז, אם נבחן את זה ברמה הזאת, בטח שהחוק לא מיושם ככול שזה נוגע לדרגים הבכירים.

נקבע יעד של 10% ב-2012. תבינו שאנחנו היום כמעט עשור אחרי היעד הזה, והאמת היא, עם כל הכבוד להצהרות החגיגיות, שהיעד לא הושג. היעד לא הושג, כי אם לוקחים הצידה את בתי החולים הממשלתיים – המצב הוא שבכלל ייצוג האוכלוסייה הערבית הוא כמה? 8%?

כן.

עם כל הכבוד לנתונים, יש כאן באמת משהו מטעה כשמסתכלים רק על הנתונים באופן כללי בלי להיכנס לדקויות. אני אומר שאם לוקחים הצידה את משרד הבריאות ולוקחים את שאר המשרדים, לא רק שזה בסביבות 8% ובכלל לא הגיע ליעד אלא, לדעתי, מהבדיקה שעשיתי בסיוע עמותת "סיכוי", אפילו הייתה ירידה בשיעור הייצוג של האוכלוסייה הערבית בשנה האחרונה. שוב, זה כשאנחנו לוקחים הצידה ולא מחשיבים את משרד הבריאות.

כן חשוב לומר שהירידה בשנה האחרונה הייתה גם בכלל האוכלוסייה. זה נתון שבדקנו אותו. הסיפור הזה נעוץ בכך שלא התפרסמו מכרזים כי זו הייתה שנת בחירות. יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שבעצם מכרזים לסגל הבכיר, למעט חריגים, לא מתפרסמים בבחירות.

נוסף על זה, תיקח את התקציב שלא אפשר לנו לפרסם מכרזים שהם אינם מכרזים בכירים. אז, בהחלט השנה הזאת, שנת 2020, היא שנה נוספת קשה בהיבטים של ייצוג הולם – בהיבטים נוספים גם כן כמובן אבל זו שנה קשה גם בהיבטים האלה.

אוקיי. היא שנה בעייתית, אבל כשלוקחים את השנה הזאת במסגרת המכלול, שוב, אם לוקחים בצד את משרד הבריאות ורואים שבכלל היעד של 10%, שצריך היה להיות מושג, לפי החלטת ממשלה ב-2007, ב-2012, אז לא רק שהחוק לא מיושם גם החלטות הממשלה לא מיושמות.. מהבחינה הזאת, זה מצב מאוד בעייתי בלשון המעטה.

מור, אני מציע שתרשמי כי תכף נעלה עוד כמה דוברים בזום – עמותת "סיכוי", קרן אברהם והמכון הישראלי לדמוקרטיה – ואז תתייחסי לכל ההערות.

גם חשוב להדגיש מה שאני אומר כי כשעכשיו קובעים יעד, אני לא רוצה שנחזור על אותו סיפור; הממשלה קבעה אז יעד לחמש שנים, לא הושג בחמש שנים ולא הושג גם אחרי עוד שמונה שנים. לכן, לדעתי, השאלה הכי חשובה כרגע היא: מהן המסקנות שאתם לומדים מהכישלון של להשיג את היעד ומה צריך לעשות כדי באמת עכשיו לממש את היעד שבפנינו? מדברים על 15% – אני מקווה שתוך לא יותר משנתיים-שלוש כדי להיות פרקטיים. אחרת, הייתי אומר: 20% תוך שנה. אבל, בסדר, נניח שזה 15% תוך שנתיים-שלוש. בלי שיהיו דברים מעשיים ואופרטיביים, היעד הזה לא יושג. כך הניסיון מלמד. שוב, תזכרו את ההיסטוריה המאוד בעייתית בעניין הזה. זה מצריך גם כמה צעדים ביחד, זאת אומרת זה לא קצת שיפור מכאן וקצת שיפור מכאן. לדעתי, זה לא ישרת אותנו ולא יקדם אותנו.

לכן, אני באמת מצפה – אנחנו נשמע גם את הארגונים ויהיו להם גם רעיונות, ואני לא רוצה לקחת מהרעיונות שיש להם, אבל אין ספק: משרות ייעודיות, הקלות, אפשרות עבודה מרחוק וכדו', במיוחד נשים ערביות. הכול באמת יכול לעודד, אבל גם יש דבר מאוד חשוב: לעודד את משרדי הממשלה לפתוח סניפים ומשרדים שלהם בתוך היישובים הערבים. את דיברת על משרד הפנים? כבר הובטח לנו מזה שלוש שנים לפתוח משרד פנים באום אל-פחם, ועדיין מחכים.

אבל לפחות התחלנו לפתוח. פתחנו בסח'נין, בטייבה וברהט.

צריך להרחיב את זה ולהרחיב את כוח האדם.

זה חשוב מאוד. זה מכניס משרדים ממשלתיים, ואז אתה רואה.

זה מנגיש את השירות הזה.

לכן, לצד היעד שייקבע, שזה חשוב בפני עצמו, חשוב שייקבעו גם הצעדים להשגת היעד. לכן, זה אותו דבר.

העניין השני – דיבר חברי סעדי – הוא לגבי תחומים אחרים. הכול קשור בכול, כלומר אם נחזק את הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית בדברים או בתחומים שהם קרובים לשירות הציבורי, לדעתי, זה ישליך. המצב כל כך קטסטרופלי בחברות הממשלתיות, ואנחנו מדברים על 2.5%. תבינו: 2.5% בקרב העובדים. זה יותר מ-50,000 עובדים. זה משרות וזה מקומות תעסוקה. כל 1% זה מאות משרות. לכן, יש גם את ההיבט הכלכלי שהינה שירות המדינה וחברות ממשלתיות זה טובין ציבוריים שבחלוקה שלהם הציבור הערב לא נהנה. לכן, זו גם היכולת להיות שותף לקבלת החלטות וכדו', אבל זה גם מקומות עבודה לאקדמאים הערבים, לרבות העניין שמדברים על הדרג הבכיר שאז זה צריך להיות עם תוכנית איך מקדמים. אם הצעירים הערבים שהיום מתקבלים לא רואים אופק של קידום, הם מלכתחילה מוותרים על ההצטרפות. לכן, יש חשיבות בקידום הזה לדרגים הכי גבוהים גם כדי לאפשר לאחרים לראות שזה אפשרי ולתת יעד בפניהם שאפשר להשתלב ושאפשר להתקדם ולא שיש תקרת זכוכית שאי-אפשר לפרוץ.

אגב, זה גם בכל מה שקשור לדירקטוריונים. למה אני אומר שהכול קשור? אם יש חברה ממשלתית שיש בה דירקטורים ערבים וחברות לא ממשלתיות, חברות ציבוריות, שיש בהן דירקטורים ערבים, זה ודאי מקרב את האוכלוסייה; יש אולי אנשים שהם מעורבים יותר בעשייה החברתית הערבית, ואז הם יכולים יותר לחבר בין החברה לבין הציבור הערבי. זה לא קורה גם ברמה של דירקטוריונים. היעד עדיין לא הושג בחברות הממשלתיות, אבל הוא בטח לא הושג ובכלל לא קיים יעד בכל מה שקשור לחברות הציבוריות.

לכן, צריך לראות את המכלול הזה וצריך לעשות שינויים. אני לא יודע אם יש לכם השפעה, אבל הצעת החוק לייצוג הולם בקרב עובדים של חברות ממשלתיות כבר הוגשה, והיא תהיה מול ועדת השרים בקרוב, ואני מקווה שתמצאו דרך גם לסייע בזה.

תודה, חבר הכנסת ג'בארין. אתה גם ממשיך איתנו, ואנחנו נשמע את העמותות. נתחיל בעורך הדין יעקוב איברהים מיוזמת אברהם. שומעים אותך. מה שלומך?

מרחבא, שלום. קודם כול, אנחנו מברכים על ההתקדמות המשמעותית בשילוב האזרחים הערבים בשירות הציבורי, אך הדרך, כמובן, לייצוג הולם עוד ארוכה.

ברשותכם, רק אגיד הערה בעניין משרד הפנים. אנחנו גם עקבנו בנושא הזה, וכמעט 500, אם אני לא טועה במספר הנכון, הם אנשי דת, מואזינים, שנחשבים עובדי משרד הפנים – הם כן עובדים אבל ביישובים שלהם, זאת אומרת לא שילוב ממש מלא. זה מה שעושה את העליה המשמעותית במשרד הפנים.

אני לא רוצה לחזור על כל הנתונים שהיו, אבל, כפי שגם אמרתם קודם: רק 15% מהיחידות, ואין כל ייצוג לעובדים ערבים בכלל. מה שאנחנו חושבים הוא שכן צריך להעלות את היעד מהתחלה, מעכשיו, כך שזה יעלה ל-15%.

עוד נקודה קטנה – אני רוצה לתת דוגמה עלי באופן אישי מלפני כמה שנים, כשניסיתי ממש להתקבל בנציבות שירות המדינה להתמחות בעריכת דין. ניגשתי לאחד המשרדים, ושם אמרו לי: לא, המשרה הזאת לא מיועדת לערבים. יש משרות ייעודיות. כששאלתי למי המשרה הזאת מיועדת, אמרו לי: לאזרחים. אז, אמרתי: אני גם אזרח – אני גם יכול להירשם להתמודד לפחות לתפקיד הזה. זה היה לפני הרבה שנים, אבל שמעתי שזה ממשיך. אולי צריך לרענן את הנהלים בקרב העובדים שנמצאים שם, הפקידות והפקידים, כך שמי שרוצה להירשם כן יכול להתמודד גם במשרות שהן לא ייעודיות.

יעקוב, תודה.

עודד רון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, קיבלנו את הדברים שלכם. תדגיש את הדברים.

תודה רבה על ההזדמנות להשתתף בדיון החשוב. שומעים אותי?

כן, בהחלט.

מעבר למה שכתבנו, אני לא רוצה לחזור על זה אבל אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו ולהוסיף עוד כמה נתונים שיסברו את האוזן לגבי הפרספקטיבה של 20 שנה לחקיקת החוק. בעצם, עד חקיקת החוק המצב היה של ייצוג שעמד על 5% ואולי פחות. במהלך העשור הראשון הייצוג עלה, מחקיקת החוק, משנת 2000, עד שנת 2010, רק ב-2%, כאשר במחצית השנייה של העשור הזה התקבלו החלטות ממשלה. במהלך העשור האחרון הייצוג עלה ב-5%.

מה המסקנות האלה יכולות ללמד אותנו וגם בהקשר לכל מה שנאמר עד כה? קודם כול, חובה סטטוטורית לייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית הוא דבר חשוב ומתבקש. בלי חובה כזו – וזו מסקנה שמשליכה גם לגבי הדברים שאמר חבר הכנסת ג'בארין על החברות הממשלתיות – לצערי, הניסיון מלמד שאין מספיק מחויבות. בהקשר לחברות הממשלתיות, צריך להזכיר שבעצם כרגע המצב קובע שיש חובה לייצוג בקרב הדירקטורים, ולעומת זאת בקרב העובדים אין חובת ייצוג הולך לכלל האוכלוסייה הערבית אלא רק למועמדים בני העדה הדרוזית. במובן הזה, אני חושב שאם יש לנו מסקנה מהפרספקטיבה הארוכה הזאת של ה-20 שנה או למעלה מ-70 שנה – המסקנה לגבי כלל השירות הציבורי ולא רק לגבי שירות המדינה הוא שחייבים חובה סטטוטורית.

המסקנה השנייה, בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת טיבי, היא שחייבים פיקוח פרלמנטרי. הוא הצביע על חשיבות הוועדה שהוא עמד בראשותה לגבי הפיקוח הפרלמנטרית והיכולת שלה לתמרץ משרדים ויחידות סמך לעמוד ביעדים.

המסקנה השלישית היא שחשובות החלטות ממשלה. גם אם היישום שלהן לוקח זמן וגם אם הוא חלקי, יש ערך גדול לקביעה של יעד. במובן הזה, אני מברך על הנכונות של הנציבות לקדם החלטת ממשלה כזו, ומקווה שהחלטה כזו תהיה בהקדם. בהחלטה הזאת, כדי שהיא לא תהיה דקלרטיבית אלא גם אופרטיבית, צריך לוודא – אנחנו ממליצים, ויש לנו מסמך שמתייחס ספציפית להחלטת הממשלה – שהמשרדים יהיו חייבים לעמוד באחד משני היעדים לפי הגבוה: או עלייה של לפחות 3% בשיעור העובדים הערבים במשרד וביחידות הסמך שלו או שהם יגיעו לשיעור של 10% מקרב כלל העובדים, זאת אומרת קביעת יעד כללי לשירות המדינה. אנחנו רואים שאנחנו עומדים עכשיו על 12%, כשבפועל במשרדי ממשלה וביחידות סמך רבות לא עומדים ביעד. במובן הזה, מומלץ לקבוע גם יעדים קונקרטיים לא רק לשיעור אלא גם לשיעור העובדים בקרב הסגל הבכיר ובקרב הסגל התיכון, זאת אומרת שלא נגיע למצב שבעוד כמה שנים מגיעים לשנת היעד ומבשרים לנו בחגיגיות שהממשלה עומדת ביעד, אבל בפועל אנחנו רואים שבקרב מקבלי ההחלטות אין ייצוג הולם.

אני חושב שאלה המסקנות העיקריות שמבחינתי חשוב להדגיש עם הפרספקטיבה ארוכת השנים לגבי יישום החוק, לגבי השפעתן החלטות ממשלה ולגבי התפקיד שממלאת חובה סטטוטורית.

בנייר ששלחתם לנו כתוב בסעיף 3 שבדוח שיצא בשנה שעברה שיעור הערבים עמד על 8.2%, ואילו הדוח החדש מראה ששיעור הערבים במערכת משרדי הממשלה ויחידות הסמך עומד על 7.7%. מור, אלה הנתונים?

כן.

כן, אלו הנתונים, אבל כמו שאמרתי שיעורה של האוכלוסייה הכללית ירד במהלך השנה במשרדי הממשלה.

ירד ב-0.5%.

אני אומרת: השיעור של כלל האוכלוסייה ירד.

מה זה ה-12.2%? זה עם בתי החולים?

לא, 12.2% זה הכול.

זה עם משרד הבריאות.

זה יחד עם משרד הבריאות. מה שהוא אומר, 7.7%, זה רק משרדי הממשלה.

בלי ה-. אוקיי. הבנתי.

לא הבנתי. מה זאת אומרת "שיעור האוכלוסייה הכללית ירד בשנה האחרונה?

בשנה האחרונה, שנה בלי תקציב, כמות המכרזים הפומביים – לא פורסמו - - -

אבל הכול באחוזים. מתוך המכרזים שכן פורסמו אחוז האנשים מקרב המגזר הערבי שהתקבלו ירד?

מתוך המכרזים שפורסמו?

כן, כי השאלה היא לגבי המכרזים שכן פורסמו.

לא. אני מדברת בכלל השירות הציבורי.

את אומרת שלא היו מספיק מכרזים ב-2019.

נכון.

זו הייתה שנה קשה בגלל הקורונה בגלל הבחירות.

בסדר, אבל אנחנו עדיין מדברים על שיעור מתוך המכרזים שכן פורסמו.

זה יחסי.

זה יחסי.

נכון, נכון. הבנתי מה את אומרת.

כאילו זה לא היה אמור להשפיע.

הבנתי. ביחס למשרדי הממשלה, אפשר לומר ששיעור העובדים הערבים ירד. אני מסכימה. היכולת שלנו לשלוט ולשנות את הדברים האלה יותר קטנה.

בגלל המצב.

אני כן יכולה לומר בהקשר הזה שהסתכלנו על נתוני הייצוג בתקופת הקורונה, כשבמשרדי הממשלה 70% מהעובדים נשלחים הביתה לחופשה כפויה, חששנו לראות שם ייצוג גבוה של עובדים מרקע מגוון. אנחנו בחנו את הדבר הזה, ובעצם ראינו ששיעור העובדים מרקע מגוון, ובכלל זה גם עובדים ערבים, שעבדו בחירום תואם את שיעור הייצוג שלהם בשגרה. פה אני מדברת רק על משרדי הממשלה, כי מערכת הבריאות כמובן המשיכה לעבוד אפילו במשנה תוקף.

תודה. רון, תודה.

עורך הדין ואסים חוסרי מעמותת "סיכוי", סאלאמת.

שלום לכולם, מרחבא. שומעים אותי?

שומעים ורואים.

אני מצטרף גם לתודות ולברכות על ההזדמנות להציג את הדברים איך שאנחנו רואים אותם ב"סיכוי". "סיכוי" הוא ארגון ערבי-יהודי משותף המחויב לקדם שוויון בין אזרחים ערבים ויהודים בישראל, ובתוך זה ייצוג הולם של אזרחים ערבים בשירות המדינה. אנחנו רואים בייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית אבן דרך לכל מהלך לקידום שוויון בין ערבים ליהודים בישראל. חשיבותו של ייצוג נובעת מכך שמדובר בזכות מהותית ובסיסית של האזרחים הערבים להיות חלק ממוקדי קבלת ההחלטות. כמו כן, ייצוג זה משקף את זכותם בתעסוקה, בשוויון ובחלוקת משאבים, בהיותם אזרחים ומיעוט יליד המהווה כ-18% מהאזרחים.

במסגרת הפעילות שלנו, אנחנו ממפים את החסמים העומדים בפני האזרחים הערבים להיקלט וגם להתקדם בשירות המדינה. אנחנו ממפים את החסמים האלה ומציעים המלצות מדיניות קונקרטיות במטרה להתגבר עליהם.

מילה טובה גם לנציבות – בהקשר לדוח הגיוון, תרשו להצביע על מגמה חיובית שאנחנו רואים בשנים האחרונות המשתקפת בשיפור ברמת הפירוט והמידע המפורסם במסגרת דוחות הגיוון השנתיים, אם כי עומק הדיווחים והפילוחים טעונים שיפור והרחבה משמעותית. אנחנו גם בקשר עם הנציבות, ואנחנו שולחים להם את התובנות המדיניות שלנו, איך אנחנו רואים את התמונה ואיזה פילוחים צריכים להיכלל בתוך דוחות הגיוון. אנחנו מצפים וממליצים, כי הנציבות תמשיך במגמה חיובית זו ותתייחס בהמשך לרמות נוספות של פילוחים ומידע המתייחס לאוכלוסייה הערבית בכל אחד ואחד מסעיפי הדוחות.

אציג בפניכם בקצרה שני חסמים משמעותיים העומדים בפני ייצוג האזרחים הערבים בשירות המדינה. הראשון, שדיברתם ודיברו עליו וגם הנציבות הבטיחה לקדם החלטת ממשלה, הוא: היעדר החלטת ממשלה עדכנית שתקבע יעד חדש. אני מצטרף גם לתובנות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבהן הוא אומר שהמסקנות הן שברגע שיש החלטת ממשלה – היא מניעה את כל המערכת לפעול לקידום הייצוג הזה. אנו סבורים, כי על הממשלה לקבוע יעדים כמותיים חדשים ועדכניים באמצעות החלטת ממשלה שגם תטמיע כלי מדיניות שיבטיחו את יישומה. אנחנו מצפים גם לתגובה הולמת במקרים שבהם משרדים ויחידות סמך לא עומדים ביעדים הממשלתיים. אפשר לקבל את המתווה שהציע המכון הישראלי לדמוקרטיה. כפי שאתם יודעים, אין החלטת ממשלה בינתיים, אבל יש לנו ארבע המלצות קונקרטיות לגבי איך ההחלטה החדשה של הממשלה צריכה להיות: (א) קביעת שיעור כללי של עובדים ערבים בקרב כלל העובדים בשירות המדינה – אנחנו ממליצים לקבוע כי היעד להשגה בחמש השנים הקרובות יהיה לפחות 15%, וזאת כיעד ביניים עד להשגת ייצוג הולם מלא כשיעורם של האזרחים הערבים בשירות המדינה; (ב) גם קביעת יעדים לשיעורם של אזרחים ערבים בדרגי הביניים ובדרגים הבכירים בשירות המדינה; (ג) קביעת יעדים לשיעורן של נשים ערביות – נראה לי שזה נושא שנמצא בראש סולם העדיפויות והמחויבות של הנציבות שמקדמת אותו; (ד) קביעת יעדים לשיעורם של סטודנטים ערבים בשירות המדינה.

אבל, במאמר מוסגר, אגיד לכם שבשנים האחרונות אנחנו עדים למגמה של הרחבת השקיפות בכל הנוגע לייצוג הולם, אולם אנחנו סבורים שיש כברת דרך לעשות סביב עניין זה, ובפרט סביב השקיפות וחובת ההתייעצות עם ארגוני חברה אזרחית, הגופים היציגים של החברה הערבית וכן עם ההנהגה הפוליטית של החברה בכל מה שקשור לניסוח הטיוטה של החלטת הממשלה. המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו: אנחנו יודעים שהממשלה מקדמת החלטת ממשלה, אבל, אגב, ועדת החוקה לא יודעת ואנחנו לא יכולים לדעת על הדיונים שמתקיימים שם, וכך אנחנו לא יכולים להביא את ההמלצות שלנו ואת התובנות שלנו שאנחנו מסיקים אותן גם מהשטח וגם משיחות עם עובדים ערבים. אני חושב שזה גם המנדט של הוועדה וגם של הממשלה שתחשוף את הדיונים האלה ותשתף את הדרג הפוליטי, את הדרג המקצועי וגם את גופי החברה האזרחית בעניין הזה.

דבר אחרון, שאני גם רוצה לדבר עליו בקצרה ושהוא משמעותי בעיניי, זה החסם הגיאוגרפי. לפי הנתונים שבידינו מתברר ש-70% מהאזרחים הערבים מתגוררים בפריפריה, ובמקביל גם 70% מהמשרדים הממשלתיים ומיחידות הסמך נמצאים וממוקמים במרכז ובירושלים.

אנחנו קוראים לממשלה להכיר בכך שמדובר בחסם שעלול למנוע מעובדים ערבים להגיש מועמדות לשירות המדינה ולהישאר בשירות גם לתקופה ממושכת. חלק מההמלצות המדיניות שאנחנו מציעים הוא שיש אפשרות להקים או לאפשר גישה לעבודה בבניינים ממשלתיים בצפון או תקראו להם: מרחבי עבודה משותפים, שיאפשרו לעובדים הערבים לעבוד בחלק מהימים במקומות שקרובים לבתים שלהם. אנחנו מנסים לקדם את זה יחד עם הנציבות וגם עם משרד ראש הממשלה. אם אפשר – שהנציבות תתייחס לעניין הזה.

ההמלצה השנייה בקשר לחסם הגיאוגרפי הוא כן פיצוי והחזר כספי על ההוצאות המיוחדות שכרוכות במעבר ומגורים בירושלים, וכן לעדכן, כמו שאמרת, חבר הכנסת סעדי, את תעריף החזר שכר הדירה שנקבע ב-2009 ולא הוצמד לכל מדד. את העניינים האלה צריך לעשות במקביל ולא אחד אחרי אחד.

סוגיה שלישית ובוערת והמלצה – מתן פתרונות לגבי מסגרות חינוך לילדים של העובדים הערבים. חבר הכנסת סעדי, אתה גם גרת בירושלים, ואתה מכיר את הבעייתיות בכל מה שקשור למציאת פתרונות חינוכיים לילדי עובדי המדינה שעובדים בירושלים. בעצם, להורים אין הרבה אפשרויות איפה לשים את הילדים שלהם. זה דווקא גורם, וזה מסביר גם את הנשירה שקורית. לפעמים, אנחנו מפחדים או חוששים לדבר על נשירה של עובדים ערבים מהצפון ממערכת שירות המדינה, אבל מתברר שככול שהמשפחה בירושלים מתרחבת נוצרים עוד ועוד חסמים שבסופו של דבר דוחפים את העובדים הערבים לחזור צפונה ולמצוא את עצמם במקומות אחרים במגזר הציבורי או העסקי.

זו גם הזדמנות להטמעת מודל עבודה מרחוק ושימוש ביתרונות העבודה. מה שמור דיברה עליו – התהליך הזה נעשה לפני הקורונה וזה מצוין, אבל צריך להטמיע את ה-benefits שהיו בקורונה בכל מה שקשור לעבודה מרחוק ולאפשר לעובדים הערבים לעבוד יותר מרחוק גם מהבתים שלהם וגם במרחבי עבודה משותפים.

נקודה אחרונה גם לסיכום היא בכל מה שקשור לצוות העסקה גמישה. ידוע לנו כי הוקם צוות העסקה גמישה הבוחן פתרונות לחסמים אלה. עם זאת, אנחנו תוהים כמה צוות זה מגוון. זה מתחבר גם לשאלה של חברי הכנסת בהתחלה לגבי רמת הגיוון במוקדי קבלת ההחלטות, שבעצם שם ממליצים על מהלכים שלא מתייחסים בעצם לצרכים של החברה הערבית בגלל שאין ייצוג של החברה הערבית במנגנוני קבלת ההחלטות האלה וביניהם צוות העסקה גמישה, היות ואין גם שקיפות בנוגע לדיונים בצוות העסקה גמישה, הרכב הצוות, מטרותיו ואיך אפשר שארגוני חברה אזרחית יופיעו בפני הצוות, יציגו ויציעו ואין שם גם חובת התייעצות של הנציבות ושל הממשלה עם הגופים היציגים, ההנהלה הפוליטית וארגוני חברה אזרחית שעובדים בעניין.

תודה.

משפט אחרון לסיום – אנחנו רואים בייצוג הולם זכות בסיסית של האזרחים הערבים בהיותם אזרחים, ואנחנו חושבים גם שחובתה של הממשלה לעשות את כל מה שנדרש כדי לקדם את הייצוג הכמותי והמהותי של האזרחים הערבים במגזר הציבורי במיוחד במוקדי קבלת ההחלטות. תודה רבה.

ואסים, תודה. ייצוג הולם – רק תגיד מתי נתנו לך לדבר כל כך ולשטוח את כל הטענות שלך. זה רק בגלל שהיית יועץ פרלמנטרי טוב של חבר הכנסת ג'בארין.

אכן כך. אני מעריך את זה מאוד.

ואסים, תודה. באמת דיברת לעניין והדגשת את כל הנקודות.

מרכז המחקר של הכנסת, שלחתם כמה נקודות שעלו פה, אבל אם אתם רוצים להדגיש חלק מהנקודות, בבקשה.

שמי אמיר פרגר, ואני ממרכז המחקר והמידע. דברים קטנים שלא עלו פה: נושא הגיוס והמועמדויות של ערבים לתפקידים בשירות המדינה. צריך לבחון את התהליכים שבין הגשת המועמדות לבין הקבלה לתפקיד ולראות איזה חסמים מצויים שם, בתהליכים האלה. גם במכרזים הייעודיים וגם במכרזים הלא ייעודיים לראות מה החסמים שעומדים בפני אותם מועמדים.

תודה.

נועה, היועצת המשפטית, יש לך מה לומר?

אני חושבת שמבחינה משפטית הדברים ברורים. הסעיף קובע חובה.

תגידי משהו: הצעת חוק, חברות ממשלתיות. את יכולה להמליץ.

יש, בהחלט, באמת את החובה בדירקטוריונים ואין את החובה בקרב העובדים. זה בהחלט משהו - - -

בהחלט.

בעניין המשפטי, הרי החוק עצמו מדבר לגבי ייצוג הולם בכל הדרגים.

נכון. בכל הדרגים ובכל יחידות הסמך.

ברמה המשפטית, אולי אפשר לטעון שמזהים איזשהו שיפור בכל מה שקשור לייצוג הכללי, אבל אין ספק שהחובה המשפטית לייצוג בדרגים הגבוהים ודאי לא מקוים.

מנהל הוועדה, אסף, בבקשה.

אני רוצה לשאול את מור. בדיון הקודם עלתה סוגיה של סנקציות. האם יש לך משהו לעדכן בעניין הזה? הכוונה היא לסנקציות מול משרדים אדומים.

זה קשור לייצוג הולם של כל - - -

זה גם רלוונטי לאוכלוסייה הערבית וגם בכלל.

אני אומר שלמעשה יש לנו שש אוכלוסיות שזכאיות לייצוג הולם, וביחס לכל אוכלוסייה צריך לבחון את העשייה ולבנות תוכנית עבודה שגם מסתכלת על כלל המשרד ועל כלל האוכלוסיות אבל בעצם להתאים אותה פרטנית לכל אוכלוסייה. אנחנו גיבשנו רשימת יחידות אדומות שבעצם הן לא עומדות בהנחיות החוק והפסיקה, אבל יכולות להיות יחידות שעוד לא הגיעו ליעדים ביחס לחלק מהאוכלוסיות והן לא יהיו אדומות כי השתכנעו שהן מצויות בסוגיה ופועלות כדי להעלות את היעד. כלומר, הן שכנעו אותנו, ואנחנו עוקבים אחרי הדבר הזה. כמו שאמרתי, יש יחידות יותר אדומות ויש פחות אדומות. ביחס ליחידות האדומות, הן ייקראו, וממש בימים האלה מתואמות פגישות עם היחידות הללו. עליהן להגיע לנציב שירות המדינה, על-פי הסמכות שעומדת לו בחוק שירות המדינה (מינויים), להציג לו תוכנית עבודה לצמצום פערי הייצוג הקיימים – תוכנית עבודה תלת-שנתית – ובעצם יחידה שלא תעמוד בזה או שלא תציג תוכנית שהיא תוכנית משכנעת אקטיבית אמיתית, תוקפא לאותה יחידה התקינה עד אשר היא תציג תוכנית. אותן יחידות – כמובן כמו שאר היחידות אבל עוד יותר – נמשיך המעקב הצמוד על תוכניות העבודה שלהן.

תודה.

עוד דבר שעלה גם בדיון הקודם לגבי ייצוג הולם של חרדים והוא רלוונטי גם לכאן – עלתה השאלה לגבי שילוב בוועדת הבוחנים. כמו לגבי חרדים, יכול להיות שזה גם רלוונטי כאן לגבי האוכלוסייה הערבית. זה גם יכול לסייע.

מה זה ועדת בוחנים?

ועדת בוחנים היא השלב האחרון של קבלה במכרז, - -

ועדת מכרזים. אוקיי.

- - ובה בעצם יושבים, בדרך-כלל, גם נציגי המשרד וגם נציג מהנציבות או נציג ציבור. עלתה השאלה בזה.

זה חשוב מאוד. זו נקודה חשובה. נועה, ידעתי למה אני פונה אלייך.

אגב, כאן, בוועדות הללו, יש חובת ייצוג לנשים – נכון?

אני רוצה לומר משהו. אני פשוט מתכתבת עם נציגת בחינות ומכרזים, שלצערי לא יכלו להגיע לכאן פיזית. אני לא מצויה בפרטי הפרטים של מנגנון הגיוס. אני יכולה לענות כפי ידיעתי. היא כותבת שהיא מתקשה להתחבר, לצערי. זה עניין טכנית.

מי זו?

נציגת אגף בחינות ומכרזים, נילי משה.

תנסו אותה, בבקשה. אם לא, אני מבקש שהיא תיתן הודעה, תשובה, בכתב לוועדה. אם לא נעלה אותה, שתיתן.

אסף, יש לך את הפרטים. אתה מנסה להיות מולם?

אשלח לך קישור.

בהמשך למה שנועה אמרה, יש לי שאלה. זה לא בהכרח על הייצוג, אבל הייתה שאלה אלינו, כשכתבנו מסמך דומה לפני שנתיים: בעצם, היום, כשמשרד מקיים ועדת בוחנים, יושבת ועדת הבוחנים, והוועדה הזאת מקבלת לידיה כל פעם את האחוז של העובדים מכל אחת מקבוצות הייצוג ההולם בתפקיד הרלוונטי, כלומר בדרג הרלוונטי ובתפקידים. את מבינה?

כן. שוב, אני אומר את כל הדברים שאני כן יודעת ביחס לנקודות שהעליתם. מן הסתם, אני מעורבת גם בתהליכים האלה, אבל אני לא הפונקציה המקצועית ונכון שהפונקציה המקצועית תענה בצורה השלמה והמלאה. אני אומר שדבר ראשון אנחנו מפתחים מנגנון דיפרנציאלי, שבעצם יתעדכן על בסיס יומי. הדבר הזה צריך להיות מוטמע בחודשים הקרובים. בעצם, חובת ייצוג הולם היא פר משרד ופר דרגה. אנחנו נתקלנו במשרדים, שבהם על פניו יש רוב – נתקבלנו בזה לגבי נשים, כלומר אם יש רוב נשי האם אישה זכאית עדיין לייצוג הולם. העמדה המשפטית היא: לא, על-פי הפסיקה. מרגע שהושג הייצוג ההולם, כבר לא צריך לעשות את אותה העדפה. לכן, אנחנו מפתחים את אותו מנגנון דיפרנציאלי. אגב, הגיעו לוועדת הבוחנים כמה מועמדים מרקע מגוון – את מי מהם להעדיף? בהנחה שהם עם כישורים דומים וציון, ההחלטה תתקבל על בסיס שיעור הייצוג במשרד ובאותו מתח דרגות. זה מנגנון שאנחנו עובדים עליו. הפיתוח הסתיים, ואלה שלבים של הטמעה.

ביחס לוועדות הבוחנים, אני יודעת שיש חובה שמתייחסת לייצוג המגדרי. אנחנו פועלים – שוב, אגף בחינות ומכרזים, זה שלהם והם עושים עבודה, וראוי שהם יביאו אותה בשמם – לגוון את מאגר הבוחנים. אנחנו חושבים שזה לא נכון יהיה לומר שבכל ועדה יהיו: חרדי, יוצא אתיופיה וערבי. הדבר הזה לא ישים וגם לא נכון. אבל, מבחינה מהותית ומקצועית, ככול שהוועדה תהיה מגוונת, אנחנו חושבים שההטיות והדעות הקדומות יצטמצמו.

וזאת, לצד תהליך נוסף שאנחנו עושים שהוא הבניית תהליך הראיון, כלומר שראיון העבודה יהיה מובנה וגם שם בעצם יהיה צמצום משמעותי של ההטיות והדעות הקדומות; ההחלטות יצטרכו להיות הרבה יותר מנומקות בהתאם למדדים קבועים ביחס לכל המועמדים, כך שלא ייווצר מצב ששואלים מועמד שאלה כזו ומועמד כזה – שאלה אחרת, ואז היכולת באמת לומר מה עדיף מתבססת על תחושות ולא על ההופעה שלהם בראיון.

אבל, שוב, אנחנו נעביר את הדברים.

תנסי לשלוח.

אין בסמכות הנציבות לקדם הצעות חוק שאמורות לקדם את עניין הייצוג, בתור מי שאמונים על הייצוג?

זה דבר שהוא מאוד מאוד חריג שהנציבות תקדם הצעת חוק. זה תפקיד חברי הכנסת ולא תפקיד שלנו.

ברור, אבל יש הצעות חוק ממשלתיות שבעצם מי שדוחף את הצעות החוק - - -

כפונקציה מקצועית, ככול שאני רואה שיש איזושהי לקונה בחוק – אנחנו ראינו את הדבר הזה בהקשר של עולים חדשים ביחס להגדרה, והבאנו את הדבר הזה גם בפני הלשכה המשפטית שלנו וגם בפני ועדת הקליטה והעלייה כאן בכנסת. מבחינת היכולת שלנו לקדם תיקונים או הצעות ביחס ליכולת של חברי הכנסת, אצלנו זה יותר איטי, ושוב, במשורה. זה צעד שהוא לא השגרה.

נניח החלטה לגבי כל ועדת הקבלה, כלומר הוועדות שבוחרות או איך שנקרא להן – ועדות הגיוס – שיהיה ייצוג ערבי בתוכה. לדעתי, זה אפילו ברמה של הנחיה של המשרד – לא? זה לא מצריך אפילו חקיקה.

אני לגמרי מסכימה לגבי גיוון ועדות הקבלה – אני לא חושבת שצריך חוק שידבר על צורך מקצועי שאנחנו מסכימים לו. אנחנו מסכימים לו, אבל, כמו שאמרתי: אני לא חושבת שנכון לומר שבכל ועדה יהיו נציג ערבי, נציג... הרגע דיברנו על זה שיש שש קבוצות שזכאיות לייצוג הולם. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהמשרדים יעבדו ויגייסו מהר. אנחנו רוצים לצמצם את משך תהליכי הגיוס והמיון. היום, הם עומדים על משהו כמו חצי שנה. דברים כאלה מאטים ומקשים על היכולת של הוועדה להתכנס. אני, בהחלט, חושבת שגיוון משמעותי דרמטי של מאגר ועדות הבוחנים הוא משהו שצריך בהחלט לקרות.

מור, תודה.

את דיברת באמת על החסם הגיאוגרפי ועל המענה שאתם רוצים לתת עם עבודה מרחוק. איזה עוד חסמים אתם רואים ומה אתם יכולים לעשות?

אנחנו רואים חסם משמעותי בקידום. אנחנו רואים שהדבר הזה נכון, אגב, לכלל שירות המדינה. בדקנו את התזוזות של עובדים בתוך שירות המדינה: מרגע שהם נכנסים, עד כמה הם מצליחים להתקדם ולזוז בין משרות? ראינו שהדבר הזה כמעט לא קורה. הוא לא קורה גם ביחס לאוכלוסיות מרקע מגוון. זה משהו שאנחנו רוצים לשנות אותו. איך? דבר ראשון – לדוגמה: יש מגוון שלם של כלים שאנחנו פועלים בהם, אבל אתן כמה כדי לתת את התחושה של הפעולות שלנו. כדי לצאת להליך של מכרז פומבי, צריך קודם כול הליך פנימי, אתם ודאי מכירים את זה מהכנסת, אחר כך – בין-משרדי, ואחר כך – מכרז פומבי. בדקנו וראינו שמכרזים מיועדים שמתפרסמים בהליך פנימי – יש מעט מאוד מועמדים שמגישים. בעצם, המכרז מתמשך, ההליך הפנימי לא מממש את עצמו ומועמדים מרקע מגוון – אני לא יודעת אם לומר שהם חוששים אבל הם לא מגישים בשיעור מספק למכרזים פנימיים. לכן, העברנו הנחיה שמשרות מיועדות יוצאות מיד לבין-משרדי, כדי להניע את התנועה של עובדים מרקע מגוון בין המשרדים.

דוגמה נוספת היא תוכנית ראשונה פורצת דרך שמסתכלת דווקא על דרגי הביניים. סיפרתי לכם פה על תוכניות שהן לעתודה ועל תוכנית הבכירים. אנחנו מסתכלים על תוכנית לדרג הביניים, ששם ראינו שיש לנו ייצוג מאוד יפה לאוכלוסיות מרקע מגוון, אבל הן לא מצליחות להתקדם ממגוון שיקולים. התוכנית תפנה לדרגי ביניים מצוינים מגוונים ושאינם מגוונים, אבל כן בראייה שהתוכנית הזאת תשקף את החברה הישראלית. בעצם, נרחיב את סל הכלים, הכישורים והידע שעומדים לאותם מועמדים ונעודד, ונלווה אותם, להגיש למשרות בכירות יותר, שוב, מתוך תפיסה שאנחנו רוצים להניע. יש לנו גיוון אדיר בתוך המערכת. לצד גיוס עובדים מרקע מגוון לדרגי הביניים – להניע את הגיוון האדיר שלנו בתוך המערכת לזוז פנימה.

מור, תודה. תודה לכם באמת על הדיווח המלא, המפורט, המקצועי והענייני. כל הכבוד לכם.

אין ספק שמדובר בזכות בסיסית וחוקתית. אני אומר לחבר הכנסת ג'בארין שאפילו לא היה צריך להכניס את הסעיף הזה בחוק במדינה שבאמת הייתה דואגת לכלל האזרחים, לכלל האוכלוסיות. את אמרת שמדובר בשש קבוצות שיש ייצוג הולם. אני חושב שבמדינה מתוקנת, שדואגת לכלל האזרחים, לכלל האוכלוסיות, זה היה מובן מאליו, obvious, שאפילו לא צריך לכתוב את זה בחוק. אבל, מכיוון שאנחנו, כחברה ערבית, ואנחנו כמייצגים את החברה הערבית – חלק מהאוכלוסיות שהזכרת: חרדים, בעלי מוגבלות ונשים – סבלנו מאפליה, לפי כל הממשלות, ונכון שאני מדבר פוליטיקה אבל זה דבר ידוע ומן המפורסמות שאפילו הממשלות בעצמן מודות בכך שהייתה אפליה ושעדיין יש אפליה ושלכן צריך לנסות לצמצם את הפערים ולגשר על הפערים, אחד מהכלים האלה הוא חקיקה. אנחנו תמיד אומרים ומשתמשים בלשון של "אות שחורה בספר החוקים", אבל זה באמת אחד החוקים שיש בהם נקודות אור בספר החוקים של המדינה.

אנחנו 20 שנה אחרי החוק הזה ועם יעד של 10%, שלכל הדעות הוא יעד צנוע. אבל, לזה אפילו במשרדי ממשלה עוד לא הגענו. אנחנו מדברים היום אפילו על 7.7%. נכון שמבחינת הסך-הכול, ואיך שאמרת: משרד הבריאות, אנחנו מעל זה וכבר הגענו ל-12.2% – 10,000 מתוך 80,000 – זו כמובן התקדמות וצעד חיובי שאנחנו מברכים עליו. וזאת, לצד משרדים שאנחנו באמת מציינים אותם לשבח וקוראים לשאר המשרדים באמת לקחת ולחקות אותם – משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה ואפילו משרד החינוך מתקרב – אבל יש באמת יחידות אדומות ויש משרדים אדומים. אני מסתכל עכשיו ואם במקום הראשון בטבלה נמצא משרד הפנים, במקום האחרון עם אפס נקודות נמצא שירותי דת. אני לא יודע, כנראה שאין שירותי דת מוסלמיים, שירותי דת נוצריים?

לא. מה שנקרא הלא יהודיים זה במשרד הפנים.

שירותי הדת לעדות לא יהודיות זה במשרד הפנים. זה מה שדיבר עליו העורך הדין.

אני מדבר על המשרד לשירותי דת.

המשרד לשירותי דת הוא רק לדת היהודית.

רק לדת היהודית. שירותי הדת למי שאינם יהודים זה במסגרת משרד הפנים.

לכן, זה אפס וזה יישאר אפס.

למרות שעדיין אפשר - - -

אתה צודק לגמרי.

אפילו במשרד הקליטה יש 1.4%.

כמו שיש יהודים שאחראים על ערבים במשרדים אחרים, - - -

גם המשרד לשירותי דת – אנחנו פועלים גם מולם, כי גם להם יש ייעוץ משפטי, משאבי אנוש וחשבות - -

נכון. זה מה שאני אומר.

לכן, כשאמרתי "אפס", אמרתי באמת - -

- - שום יחידה לא פטורה.

נכון.

- - שאני אישית ובטח גם חברי יוסף יצטרף אליי, שאנחנו נפנה לשר החדש לשירותי דת, שאנחנו בקשר איתו, ונעיר לו על זה. אני בטוח שהוא גם לא יסכים להיות ולהיות במקום האחרון הלא מכובד.

כבוד היושב-ראש, אני רק מפנה את תשומת הלב: אתה הפנית את תשומת הלב למשרד לשירותי דת, אבל האמת היא שיש מצבים אבסורדיים, למשל משרד החינוך. 25% מהתלמידים הם ערבים, ובדרג הנהלת המשרד כמעט אין ערבים. יש כמה משרות ממש ספורות.

אבל, זה גם בקרב עובדים. זה אפילו פחות מהיעד. התפלאתי. חשבתי שמשרד החינוך כבר עבר את היעד, אבל גם מבחינת העובדים אנחנו מדברים - - -

במקומות שאתה מצפה לראות אנשי מקצוע ערבים שמשולבים במשרד, - -

בדיוק.

- - כי זה משרת את האוכלוסייה ואמור להתכתב עם הצרכים של האוכלוסייה, המצב אבסורדי שם.

יש לנו מה לעבוד עם המשרדים האלה.

כמובן שהעלינו את כל החסמים. דיברנו על חסמים גיאוגרפיים ועל ריחוק. אבל, היום, לאור התפשטות הנגיף, כבר חושבים על למידה מרחוק אבל גם על עבודה מרחוק, וגם משרדי ממשלה מעודדים את העניין הזה של עבודה מרחוק, באמת צריכים, מור, הנציבות וגם הנציב, לחשוב איך בדיוק באמת אפשר לפתור את העניין הזה ואת החסמים האלה ובמיוחד את החסמים הגיאוגרפיים.

ואסים העלה את נושא החינוך. זה באמת גורם לנשירה, כי אולי בתחילת הדרך כשאתה צעיר ואולי כשעוד אין ילדים לא אכפת לך לגור בירושלים, בתל-אביב וכו', אבל כאשר יש ילדים באמת יש בעיה, ואולי צריך לפתור גם את העניין הזה.

עניין המכרזים והמשרות הייעודיות ותמריצים – אמרתי על תמריצים וחסמים שלא יכול להיות שהשכירות מ-2009 לא מעודכנת ולא התעדכנה. גם זה נושא חשוב. אנחנו יודעים שכל הזמן השכירויות עולה, ולכן צריך לעדכן את זה.

בעניין הבוחנים, מור, אני מבקש שהאחראית על זה תמסור בכתב לוועדה בדיוק מה הנוהל. מה שהעלתה היועצת המשפטית, נועה, באמת חשוב מאוד, שכאשר יש נציגות גם של נשים - - -

גם נתייחס לשאלה של המ.מ.מ. ביחס למעברים.

לייצוג בקרב הוועדה הבוחנת או המראיינת.

כמובן שאנחנו נמשיך ונקדם - - -

כבוד היושב-ראש, נושא שאתה הצבעת עליו והוא חשוב לדעתי, ואם הנציבות נמצאת, זה הנציבות עצמה.

נכון.

הבנתי גם שהאתר של הנציבות בעצמו לפחות לא באופן מלא בערבית או שבכלל. תתקני אותי.

מה?

האתר של הנציבות, שבו מופיעות גם משרות וכדו', לא מתורגם באופן מלא לשפה הערבית. הוא לא נגיש באופן מלא.

גם פה, סוגיית המשרות – גם אליה נתייחס בכתב. שוב, זו סוגיית המיון והגיוס. אני כן אומר שהיכולת להיבחן לנציבות שירות המדינה היא בחמש שפות שונות שאחת מהן היא ערבית.

כן, אני יודע.

הוא מדבר על האתר עצמו.

אני מדבר על הפעילות של האתר שלכם, של הנציבות.

האתר שמפרסם את המשרות או האתר של הנציבות? אין אתר של הנציבות. יש את gov.il, שזה האתר של המדינה. אלה שני אתרים שונים. לכן, אני שואלת. אני רוצה להבין למה אתה מתכוון.

מה שמעניין יותר זה האתר שנגיש לציבור כדי שיידע על משרות וקיומן.

אוקיי. זו סוגיה שנתייחס אליה בכתב. זה גם בחוליה של גיוס ומיון.

בסדר. אוקיי.

דבר שני – אנחנו חושבים שהנציבות צריכה לתת מתווה, לגבי המשרדים שעדיין לא הגיעו ליעד, איך אפשר כמובן לחייב אותם ולמצוא את הפתרונות, הדרכים והאמצעים. אנחנו רואים שרבים מהמשרדים האלה עוד לא הגיעו אפילו ליעד של 10%, כך שחשוב מאוד לקבוע יעד חדש – ותכף אתייחס לזה – לפחות את המיניסטריונים ואת היחידות האדומות. אני חושב שכל המשרדים חייבים לעמוד ביעד שב-2012 היה צריך לעמוד בו ולא ב-2020. אנחנו באיחור של שמונה שנים מהיעד הממשלתי. לכן, חשוב מאוד שגם הנציבות תדבר, תדאג ותעבוד מול כל המיניסטריונים האלה והיחידות האלה לגבי איך להגיע ל-10%.

ביחס לעבודת המטה וליעד עדכני, אני וחבריי פנינו – אני לפחות פניתי במכתב אישי, יחד עם חברי הכנסת טיבי ועם חברתנו סונדוס, לראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי, וביקשנו לקבוע יעד חדש. בלי קשר לישיבה היום, אתמול קיבלנו מכתב מראש הממשלה החלופי שאומר שהוא כמובן יפנה לנציבות ושהוא תומך בהצגת והצבת יעד חדש.

לאור הפגישה שנקבעה, שיזם אותה חברי יוסף ג'בארין והיינו אמורים לפגוש את הנציב – אני חושב שאת כל הנושאים האלה אנחנו חייבים להעלות בפני נציב שירות המדינה ובפני הנציבות – תעדכנו אותנו גם על עניין עבודת המטה ועל היעד העדכני. אני חושב שאנחנו צריכים להיות שותפים. לפני שאפילו תציגו את היעד הזה, אני מבקש שאנחנו נהיה חלק ושלפחות נדע מה היעד, למה היעד הזה ושאולי יחד נקבע יעד מוסכם. כמובן שאנחנו לא מחפשים יעד שהוא דמיוני בשלב הזה. היעד הברור זה לפחות אותו שיעור שלנו באוכלוסייה, 20%, אבל אנחנו אנשים ריאליים ואנחנו חושבים שצריך לקבוע יעד של לפחות 15%, נניח בשלוש-ארבע שנים או מקסימום תוכנית חומש. זה היעד שאנחנו מכוונים אליו.

לכן, מור, אני מבקש ממך להעביר לנציב ולנציבות שלנו באמת תודה רבה על הדיווח ועל הדוחות המפורטים האלה. אנחנו מבקשים שבאמת תתקיים פגישה בהמשך בהקדם האפשרי, על מנת ללבן ולהעלות את כל הסוגיות האלה ולהמשיך לצעוד ביחד ולקדם ביחד את הנושא הזה של הייצוג ההולם.

האם מישהו רוצה לומר משהו? בסדר.

תודה רבה לכם.

תודה רבה.

הישיבה נעולה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:25.