פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 77
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020), שעה 12:00

הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף-2020, של ח"כ יעקב אשר

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאלי – מ"מ היו"ר
עופר כסיף
אוסאמה סעדי
אריאל קלנר

ליאת שטרק - ממונה (אזרחי), משרד המשפטים

חן פליישר - מחלקה משפטית, בנק ישראל

עודדה פרץ - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

אסתר מימון


הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף-2020, פ/410/23 כ/845

בוקר טוב, אנחנו מתחילים את ישיבת הוועדה, הצעת חוק שיקים ללא כיסוי, של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב אשר. שוחחתי איתו וגם עם היועץ המשפטי על החוק. זו הצעת חוק חברתית וטובה מאוד מאוד. אני חושב שזאת הצעת חוק שבתוך כל הבלגן הפוליטי שיש מסביב היא אי של שפיות בכנסת שלנו, זו הצעת חוק שעוזרת לאנשים החלשים ביותר בחברה. אנחנו נתחיל עם הקראה של החוק.

אני אקרא וכשנגיע לנקודות אני אעיר את ההערות הרלוונטיות, את הסוגיות שהתעוררו.

הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14) (חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש"ף–2020
הוספת סעיף 7א
1.
בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 7 יבוא:



"הודעה בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבון
7א.
(א) הוצג שיק לפירעון ולא הייתה יתרה מספקת בחשבון שתאפשר את פירעונו, ישלח הבנק הודעה לבעל החשבון שעליו משוך השיק כדי ליידע אותו בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבונו עד סוף יום העסקים כדי למנוע את סירוב השיק; ההודעה תישלח מוקדם ככל האפשר כדי לאפשר לבעל החשבון להפקיד בו כספים עד לסופו של אותו יום עסקים.







(ב) לא הופקדו בחשבון כספים המאפשרים את פירעון השיק עד תום יום העסקים שבו נשלחה ההודעה לבעל החשבון לפי סעיף קטן (א), יראו את השיק כשיק שסורב."



הסעיף הזה הוא לב ההצעה שתאפשר שאם הבנק חושש לגבי שיק מסוים, הוא רוצה לסרב אותו בגלל סיבה של היעדר כיסוי, הוא יפנה לבן אדם שמשך את השיק ויודיע לו שיש לו זמן מסוים להפקיד כספים בחשבון כדי למנוע את סירוב השיק.

בנוסח שעבר בקריאה הראשונה הוועדה החליטה שהמועד הזה, הזמן הזה, יהיה סוף יום העסקים, כשיום העסקים הבנקאי נגמר בשעה 18:30. בהקשר הזה, לקראת הדיון הנוכחי התעוררה בקשה מצד איגוד הבנקים ובנק ישראל לנסות לדייק יותר את המועד המדויק שעד אליו הלקוח יוכל להפקיד את הכספים, שזה לא יהיה עד לסופו של אותו יום העסקים, אלא זה יהיה קצת לפני כן.

אני מציע שבנק ישראל או איגוד הבנקים יסבירו את הצורך, את הבקשה שלהם למה להקדים את המועד מסוף יום העסקים, שעתיים-שעתיים וחצי לפני.

אני מבנק ישראל. אני אתחיל ואולי טיבי יוסיף על זה. בישיבה הקודמת הוועדה ביקשה מאיתנו לבדוק אפשרויות, אולי להזיז קדימה את המועד שבו מבצעים את ההחזרה. עשינו בדיקות בעניין הזה ותוך כדי הדיונים האלה איגוד הבנקים פנה אלינו ואמר שיכול להיות שיש חסרונות בזה שתהליך ההחזרה הוא אוטומטי, כי דווקא במצב שבו ניתן שיקול דעת לבנקאי, או להחזיר את השיק או לתת פתרון אחר, למשל לדבר עם הלקוח ולהעמיד לו מסגרת אשראי ולכבד את השיק, אז יכול להיות שזה יותר טוב ללקוח. ואנחנו מסכימים איתם שבעלות-תועלת בין שני הדברים האלה, נכון שהמעורבות של בנקאים עדיפה ללקוחות, גם אם המחיר הוא שמקצרים את הזמן שבו לקוח יכול להפקיד כספים בעצמו. זה השינוי שכרגע מבוקש. כדי שבנקאי יוכל לעשות את זה, הוא צריך שהות במהלך יום העבודה שלו בשביל להפעיל את שיקול הדעת הזה, ולכן אי-אפשר לדבר כמו קודם על סיום יום העסקים, אלא צריך לקחת את זה כמה שעות אחורה.

מצד אחד אנחנו מקצרים את הזמן מ-18:30 ל-16:00, מצד שני נותנים לפקיד בבנק סמכות להעמיד לו מסגרת או לתת לו עוד יום.

יש לו כבר עכשיו את האפשרות, אבל אנחנו רוצים לא למנוע את זה.

איפה הבעיה? בסניף שאין עובד באותו יום. סניף קטן באופקים, בדימונה, ששם ב-15:00 הולכים הביתה.

אני חושבת שגם יושב-ראש הוועדה אמר את זה בדיון הקודם, שאנחנו מתמקדים ברוב, אנחנו מנסים לתת פתרונות שטובים לרוב הלקוחות, ושבהחלט יכולים לפעמים להיות מקרי קצה שבהם אי-אפשר לתת את האקסטרה. וצריך לזכור פה שכל הצעת החוק הזאת מאוד מיטיבה עם מושכי השיקים, כי לכאורה המצב היום הוא שכבר בבוקר אפשר לסרב את השיקים אם אין כיסוי. פה ניתנת להם עוד שהות, גם של השעות הנוספות וגם של שיקול הדעת הזה לפני שנגמר יום העסקים, אז אני חושבת שאנחנו כן מיטיבים עם הרוב. בהחלט יכולים להיות מקרי קצה, ואני לא חושבת שצריך לעצור את הצעת החוק הזאת בשבילם.

לעצור ודאי שלא. כנקודה למחשבה צריך למצוא איזה פתרון, אולי יש דבר כזה, ואני לא יודע אם זה בכלל מעשי, סניף מלווה, סניף גדול שילווה סניף שנסגר בשעה 15:00. האם יש דבר כזה בכלל?

יש בנקים שעובדים עם בק אופיס. כל הפעילות לא נעשית על ידי פקיד בסניף, אלא על ידי בק אופיס.

דובר על כך שמקדמים faster payment, שזה אומר שפעולות ההעברה שיבוצעו באותו יום, כך שזה לא משהו שדורש ללקוח הרבה לעשות את ההפקדה הזאת. הוא יוכל לעשות את ההעברה מבנק אחר בלחיצת כפתור. זה גם משהו שלא בטוח שיהיה ביום שבו החוק ייכנס לתוקף, אבל זה משהו שהוא בתהליך מאוד מתקדם.

בגדול, האם אתם יכולים לבוא ולומר, גם אם לא בצורה גורפת, אבל כמגמה – לבוא ולומר שמבחינתכם, מבחינת הבנקים, מבחינת הפיקוח על הבנקים, המטרה של ההסמכה שנתנו פה למפקח – אני אומר פה כמה דברים בהצטברות – שמצד אחד הבן אדם יקבל את ההודעה כמה שיותר מוקדם בבוקר, ומצד שני, אחרי השעה הזאת, שהיא השעה 16:00, יהיה באופן רגיל, בדרך הטבע, מרבית הבנקים יש בהם פקידים שיוכלו לשבת ולעשות את שיקול הדעת הזה, כדי לבחון אם לסרב את השיק או לא? שוב, לא התחייבות גורפת, כי יכול להיות שבאמת יהיו מקומות שזה לא יהיה, אבל שזאת תהיה המגמה וזאת הכוונה של הדברים וזה הרוח של הדברים.

איגוד הבנקים יתייחס לנקודה הזאת.

נשמע את איגוד הבנקים.

קודם כול, כמעט ואין לי מה להוסיף על דברי נציגי בנק ישראל. אני אהיה טיפה פרובוקטיבי ואומר זאת כך: הרי אנחנו באנו אליכם וביקשנו שתיתנו לנו את שיקול הדעת, לא כי זה טוב לבנקים, אלא כי בסופו של דבר זה טוב ללקוחות. למה? תארו לעצמכם שטיבי אמור להעביר סכום מסוים כדי לכסות את מה שנדרש, והוא מעביר במקום 700 שקל 698. על פניו המחשב יכול לתת תשובה "לא". אנחנו רוצים את מעורבות הפקידים, כדי לסייע ללקוחות, ובמקרים שהם לא מקרים ברורים, לבוא לטובת הלקוחות ולתת להם סוג של גרייס מסוים, ולכן אנחנו מבקשים את שיקול הדעת. אנחנו ביקשנו את שיקול הדעת, כדי לסייע ללקוחות, או למשל יש לקוח שבאותו רגע יש לו הלוואה שהוא צריך לכסות, או שיש לו עוד שיקים, או שהוא צריך לשלם את המשכנתה. הבנק מכיר את הלקוחות והוא יכול לבחון במקרה של לקוח זה או אחר. ולכן אנחנו מבקשים שתשאירו לנו את שיקול הדעת ותאפשרו לנו את זה במהלך השעתיים האלה. לבקש מאיתנו התחייבות? אנחנו ביקשנו את זה בעצמנו כדי לסייע ללקוחות.

עם זאת, בלי קשר אני יכול לומר לכם בשם המערכת הבנקאית, שאנחנו כמובן נעמוד עד השעה 16:00, גם במקרים שהסניף נסגר. יש פקידים בנקאיים שממשיכים לעבוד בסניף גם אם הסניף סגור, יש בנקים שפועלים באמצעות בק אופיס. כל המטרה של המהלך הזה זה לאפשר לנו להפעיל שיקול דעת לטובת הלקוחות.

מר רבינוביץ', אתה אומר שאנחנו רוצים להקדים את הסגירה של היום שהוא יוכל להפקיד כסף, מהשעה 18:00 לשעה 16:00, מתוך מגמה שלפקיד בסניף תהיה אפשרות לבחון. אתה אומר שאולי הוא הכניס רק 80%-90% מהכסף ובמחשב כתוב שאין 100% ואפשר להחזיר לו את השיק, אבל הפקיד בשטח יאמר שאם הוא הפקיד 80% זה מראה על אדם רציני עם נכונות, ובשעתיים האלה במקום להחזיר לו את השיק ייתנו לו מרווח של יום נוסף. האם הבנתי אותך נכון?

נכון מאוד. אתה מבין אותי מצוין.

אחרי ההסבר של מר שטרן אי-אפשר שלא להבין.

זאת בדיוק המטרה. מכיוון שהבנקאי מכיר את הלקוח, מכיר את חשבון הלקוח, יודע מה מתנהל בחשבון, יכול לבוא לקראתו, ובשעתיים האלה לדעתי זה רק יעזור.

חשוב שייאמר גם בוועדה, וזה לפרוטוקול, שתעשו את המאמץ הגדול ביותר על מנת שכמה שיותר סניפים יהיו זמינים ללקוחות שאנחנו רוצים להיטיב איתם.

בהחלט. בהחלט. אנחנו נעשה את המקסימום. זאת בדיוק המטרה של המהלך הזה.

נקודה נוספת בהקשר הזה. עלתה אפשרות שבמידה ועם הזמן הדברים יתפתחו והבנקים יראו שהם לא צריכים בשעה 16:00, גם אם זה יהיה 16:30 או 17:00 הם יצליחו לעשות את שיקול הדעת הזה, לאפשר למפקח על הבנקים לשנות את השעה הזאת של 16:00, אבל רק לכיוון אחד, לשנות רק לכיוון שהוא לטובת הלקוח, במובן הזה שהלקוח יוכל להכניס לא רק עד 16:00 אלא עד 17:00 או משהו בסגנון.

ה-16:00 זה לא הלכה למשה מסיני. זאת אומרת, אם המפקח על הבנקים יראה לנכון לאפשר ללקוחות להפקיד כסף עד השעה 17:00, זה יהיה אפשרי.

עלתה ההצעה הזאת. האם הוועדה מעוניינת?

כן. אני חושב שהוועדה רואה בצורה נכונה לתת אפשרות למפקח על הבנקים להאריך את זה מ-16:00 לשעה 17:00, או כל שעה אחרת, כמובן רק לצד הזה ולא לקצץ את זה לשעה 15:00 או 14:00. חבר הכנסת עופר כסיף הצטרף אלינו.

יכול להיות שמה שאני אומר זה התפרצות לדלת פתוחה, כי לא שמעתי מה נאמר קודם.

תמיד טוב לשמוע אותך.

תודה רבה. רציתי להתייחס לסעיף 7א(א), "ליידע אותו בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבונו עד סוף יום העסקים".

על זה דיברנו עכשיו.

לא הבנתי כל כך מה העמדה. עוד פעם, יכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה, אבל רציתי דווקא שייתנו עד סוף יום העסקים שלמוחרת, ואני רוצה להסביר גם למה.

הרבה פעמים אדם שמקבל הודעה על כך שהשיק שלו לא יכובד בגלל שאין לו מספיק כסף בחשבון, הוא לא מפקיד בהכרח כסף במזומן. א', יכולה להיות בעיה של הפקדת כסף במזומן במקומות שבהם נניח אין מכשיר והסניף סגור. אנחנו יודעים שבחלק מהבנקים רוב ימי השבוע רק פעמיים - - -

אפשר היום להפקיד מזומן גם מבחוץ, גם מהכספומט, לא צריך להיכנס לבנק.

זה מה שאמרתי, אבל יש מקומות שבהם המכשיר לא עובד וכן הלאה. צריך לקחת את הסיכויים האלה בעיקר ביישובים קטנים. יש יישובים קטנים, למשל בחברה הערבית, שבהם לבנקים מסוימים יש רק סניף אחד וגם מכשיר אחד, קורה שהוא מתקלקל. זה לא הוגן שבן אדם ייפגע בגלל זה. יותר מזה, הרבה פעמים אדם לא מפקיד בחשבון את הכסף במזומן, אלא עושה העברה. יכול להיות שהוא פונה לעזרה של חבר ואומר: שמע, אין לי, תעשה לי העברה בנקאית, את ההעברה הבנקאית רואים רק כמה זמן לאחר מכן.

בהקשר לדברים שלך, חבר הכנסת כסיף, באמת בישיבה בהכנה לקריאה ראשונה הסוגיה הזאת עלתה, ובנק ישראל התבקש לבדוק את הסיפור הזה של העברות בנקאיות. אם זה לא יספק אותך, אולי הם ירחיבו יותר.

בגדול, דובר על שני עניינים, יש העברות כבר היום, שנקראות העברות זה"ב, כבר היום אפשר לראות אותן, אתה רואה אותן באותו יום, ואז הבנק יראה שהועבר - - -

במה זה כרוך?

זה כרוך באיזה תשלום, אני לא יודע להגיד בדיוק.

עמלה.

בעמלה מסוימת. זה היבט אחד.

היבט שני, שכיום בנק ישראל הוציא הנחיה לבנקים להיערך לקראת הכנת תשתית לקיומן של העברות מיידיות בפרק הזמן הקרוב. צריך לזכור שכרגע התחילה של החוק הזה היא שנה מיום פרסומו, וההערכה של איגוד הבנקים שזה פחות או יותר פרק הזמן שייקח לבנקים ליישם את ההנחיה הזאת. כך שפחות או יותר עוד שנה, קצת לפה, קצת לפה, אולי בבנקים גדולים קצת פחות, בבנקים קטנים קצת יותר, אבל פלוס מינוס סביב סדר גודל של שנה, התשתית תהיה מוכנה והבנקים יוכלו גם לשדר וגם לקבל העברות מיידיות, כך שיראו את ההעברות האלה עוד באותו יום, ואז זה יסתנכרן. הסיפור הזה לא קשור להצעת החוק הזאת, אבל זה יסתנכרן עם הרציונל של הצעת החוק הזאת. בדיוק בגלל מה שאתה אמרת, שיראו באותו יום שההעברה בוצעה, וזה יאפשר לראות שיש כיסוי לשיק.

מה לגבי הדבר הראשון שאמרתי, שאתה במקרה יכול לקבל הודעה, לראות אותה, או לפחות שתוכל להגיע ולהפקיד גם במזומן בזמן שהסניף שלך כבר סגור ואין לך דרך אחרת להעביר את זה? כמו שאמרתי, ביישובים קטנים, יכולים להיות כפרים ערביים, יכולים להיות מושבים, לצורך העניין, שיש בהם לפעמים סניף בנק אחד והמכשיר לא עובד, זו בעיה.

מה שדיברנו רגע לפני שהתחלת לדבר, הייתה בדיוק הנקודה הזאת, עד מתי בן אדם יכול להפקיד באותו יום עסקים. אם בן אדם נגיד הפקיד את השיק ביום ראשון – יום העסקים של הבנקים לא בנוי כמו הימים הרגילים שלנו, הוא בנוי מ-18:30 עד 18:30 בערב למוחרת – אם בן אדם הפקיד, נגיד ביום ראשון, עד 18:30 את השיק, במהלך הלילה אחרי שהוא הפקיד את השיק הבנקים משדרים אחד לשני, דרך המסלקה של הבנקים, את כל הטרנסאקציות שנעשו בין הבנקים, ואז למוחרת, ביום העסקים הבא, למוחרת בבוקר הבנקים פותחים את המחשבים, ואז צץ להם במחשב אם על פניו יש כיסוי או אין כיסוי לשיק הזה שנמשך.

לפי הצעת החוק הזאת, על הבוקר, שוב אנחנו לא קובעים שעה, אבל המטרה שזה יהיה הכי מוקדם שאפשר, זאת אומרת, עד 09:00-08:00 בבוקר, משהו כזה, בן אדם מקבל הודעה אוטומטית מהמחשב: דע לך, כרגע אין לך כיסוי לשיק, בהתחלה נכתב עד סוף יום העסקים, עכשיו דיברנו שזה יהיה עד סביב השעה 16:00, כדי שהשיק לא יסורב, אתה אמור להפקיד כספים בחשבון, ואז על פניו אמור להיות לו באותו יום, עד השעה 16:00, שהבנק פתוח, לנסות להפקיד.

אין לי תשובה לגבי מה שאמרת על מכשירים מקולקלים או דברים כאלה, אני לא יודע לענות לך. יכול להיות שאיגוד הבנקים או בנק ישראל - - -

הם יאמרו את מה שהם אמרו קודם, שהם מנסים כמה שיותר. לבנקים, לפי מה שהבנתי, יש להם שלושה ימים שהם לא יכולים לפרוץ. אם נתחיל להתחשב, נפרוץ את המסגרת הגדולה. זה הנושא. בואו נשמע את ההתייחסות למה שאמר חבר הכנסת כסיף.

מה השאלה?

חבר הכנסת כסיף, מה שהוא העיר על הפקדות והעברות במקומות קטנים, שיש בסך הכול סניף אחד. לדוגמה ביישוב במגזר הערבי יש כספומט אחד, ואם הוא מקולקל, הלך על כל היישוב. מישהו רוצה לענות?

אני חושבת שהתשובה היא מה שאדוני אמר, שבאים לתת פה איזה הטבה מאוד מאוד גדולה למושכי שיקים כדי למנוע החזרות של שיקים ללא כיסוי. זה משהו שלא קיים היום. היום אף אחד לא מקבל שום הודעה. עכשיו רוצים לשפר את זה. מי שמושך שיק, הוא צריך לדאוג שבתאריך שנקוב על השיק יהיה כסף בחשבון, נקודה, ואם הוא לא דאג לזה, השיק יחזור. עכשיו רוצים לעשות מהלך לטובת האנשים, כדי למנוע כמה שיותר החזרות. זה לא ימנע את כל ההחזרות של שיקים ללא כיסוי. יכולים להיות בשוליים כל מיני מצבים, מה שאתה נתת לדוגמה זה אחד מהם ועוד מצבים שאנשים לא יוכלו לבצע את ההפקדה הזאת.

אמרנו שקודם כול מפתחים את ה-faster payment, שלא תהיה תלות במכשיר, אלא תוכל לעשות את ההעברה הזאת דיגיטלית באותו יום, וזה ייתן מענה. ואם מישהו לא דאג מראש שיהיה כסף בחשבון ועכשיו הוא קיבל את ההודעה הזאת, יכול להיות שבמקרה כזה הוא יצטרך לעשות איזה מאמץ ולנסוע ליישוב אחר.

עד היום ב-08:00 בבוקר מחזירים לו, אין דיון. עכשיו נותנים לך זמן מ-08:00 עד 16:00, וב-16:00 גם יתקשרו אליו.

לא. לא אמרנו שיתקשרו אליו. לא בהכרח - - -

אוקיי. יש שיקול דעת לפקיד. אם הוא מכיר את הבן אדם, הוא יכול להרים טלפון לבן אדם, והבן אדם הזה יגיד: שמע, אצלי בכפר הכספומט לא עובד, הוא דפוק, מסתבר שיתחשבו בו יותר מאשר בבן אדם שיש לו שמונה כספומטים מתחת לבית.

אדוני היושב-ראש, מי שאין בחשבונו מספיק יתרה כדי לכסות את השיק, ואין לו, השיק שלו יוחזר. אנחנו לא מדברים על המקרים האלה. אנחנו מדברים על מקרה של לקוח, שאולי שכח, שאולי שכח להפקיד, אולי חשב שיש יתרה מספקת.

יש שיקים דחויים שאתה לא עוקב אחריהם, הדברים האלה קורים.

בדיוק. ההצעה הזאת באה להגיד שיעדכנו אותו, ייתנו לו הודעה: יש לך שיק, אין מספיק וכו' וכו', ואז או שהוא יבוא, או שהוא יעביר, או שהוא ידבר עם המנהל.

יש לו כמעט יום שלם לעשות את זה, עד הערב.

בדיוק. אם יש בעיה קונקרטית כזאת של מכשיר או לא מכשיר, והוא מדבר עם מנהל הבנק, אפשר להסדיר את זה. זה מה שטוב בהצעת החוק הזאת, שבאה לתת תזכורת ללקוח, שהוא רוצה לכסות את סכום השיק, לעשות את זה בזמן - - -

זה ברור. זה שההצעה טובה, אין ספק.

ניסו לטייב אותה.

אין ספק שההצעה טובה.

מתבקשת מאוד.

למה יש דיון שני?

הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

גמרנו את זה.

הקריאה הראשונה.

אין לנו הסתייגויות. בעד, נכון עופר?

פה אחד.

האופוזיציה יכולה להפיל את החוק והיא לא מפילה...

זה של יעקב אשר. נוכל לעשות את זה ליושב-ראש?

זה סוד הקסם אתכם?

גם. ליושב-ראש עכשיו, הנוכחי.

אני ממשרד המשפטים. גם אנחנו מצטרפים. במהות אנחנו מסכימים, אנחנו חושבים שהאיזון כאן נכון. רק לעניין הנוסח של הסעיף הזה, אם רוצים לעדכן את המועד שעד אליו ניתן יהיה להפקיד את הכסף כדי שהשיק לא יחזור, אנחנו חושבים שראוי בהצעת החוק להשאיר סמכות למפקח על הבנקים לקבוע עד איזה שעה בדיוק ניתן יהיה להפקיד את הכסף, ולא לנקוב בשעה או במועד מסוים, וזה פחות מתאים לחקיקה ראשית. לעמדתנו עדיף להשאיר את זה לסמכות המפקח על הבנקים ופחות לציין מועד מאוד מדויק בחקיקה ראשית.

אנחנו כן רוצים. השארנו טווח של זמן למפקח על הבנקים, וזה מהשעה 16:00 ועד הסגירה. אם יתברר שהוא ירצה להרחיב – ירחיב, אבל השעה 16:00 זו שעה שאני חושב שהיא צריכה כן להיכתב.

יכול להיות שאפשר להתוות איזה עיקרון שהמפקח על הבנקים יקבע שעה שתאפשר מספיק זמן ופחות מקובל בחקיקה ראשית לציין מועד וזמן מדויק, ויכול להיות שאפשר להתוות איזה עיקרון, להגיד שהמפקח על הבנקים יקבע מועד שיאפשר שיקול דעת.

אני אגיד לך מה שאני אומר תמיד: אם המפקח על הבנקים של היום היה נשאר לנצח, הייתי מסכים איתך. בגלל שאני לא יודע מי יבוא אחריו, אנחנו מעדיפים כן לכתוב.

אני מבינה, ובכל זאת אני חושבת שיכול להיות שאפשר להתוות את העיקרון שלפיו המפקח על הבנקים יידרש לקבוע את המועד.

אנחנו משאירים לו הרבה הרבה שיקול דעת. אם הוא רוצה להאריך מ-16:00 ל-17:00, הוא לא צריך לעשות שינוי חקיקה, הוא יוכל לעשות את זה, אבל מ-16:00 ל-15:00 אנחנו מעדיפים שלא.

גם אם היינו כותבים שהוא יקבע בשים לב להותרת זמן מספיק לאפשר - - -

מחר יבוא מפקח, הוא יגיד: עד חצות היום זה כבר מספיק לי. אגב, גם לשעה 16:00 לא הסכמתי, חשבתי שצריך לתת עד סוף היום עם הלילה, רק אלעזר הסביר לי שזה הדבר הנכון ביותר. מה אומרים חברי הוועדה?

זה פחות מקובל.

שמה?

משרד המשפטים אומר שלא כדאי לכתוב בחוק את השעה 16:00, לתת למפקח על הבנקים.

כן כדאי, אני חושב.

אפשר להתוות לו את העיקרון, להנחות בדיוק שהמפקח על הבנקים יקבע מועד שיאפשר - - -

מה המניע?

בחקיקה ראשית אנחנו לא נדייק כל שינוי כזה. אם יהיה משהו שידרוש שינוי - - -

מבחינה משפטית אני מסכים עם מה שליאת אומרת. אני יודע שהיושב-ראש שכרגע לא נמצא, שזאת הצעת חוק שלו, הוא כן רוצה שיהיה כתוב בחוק, אבל משפטית אני כמובן מסכים שזה נכון לא לכתוב פרטי פרטים כאלה בחוק.

זאת הבקשה של המציע, אני חושב שזאת גם הצעה הגיונית. בסך-הכול אנחנו רוצים לבוא לציבור, כשיש גם בשורה בחוק הזה. להשאיר משהו עם סמכות שהוא מחר יקצר - - -

אני באמת חושבת שהבשורה נשארת. יש כאן בשורה.

היא בשורה על תנאי.

לא, לא. יש כאן מהלך שירותי שמקבל ביטוי בחוק. משהו שהוא ממש בא לקראת הלקוחות. גם מבחינת איך שהחקיקה נראית וגם מבחינת הנכונות לאפשר את השינוי וקביעת התכלית כן לדייק את העקרונות שלפיהם המפקח על הבנקים יקבע את המועד, זה נראה לנו נכון יותר.

זה לא משהו שהוא בטווח של ימים, זה עניין של יום אחד, רוצים לתת לאנשים גם את השקט הנפשי שלהם שהם יודעים שעד שעה מסוימת וזה לא דבר שיכול להשתנות. הרי מחר, כשהמפקח ישנה את זה, אין לו דרך להגיע לכל הלקוחות, לעדכן אותם, הם לא ידעו. הם יחשבו שזה 16:00, הוא החליט שזה יהיה עד 14:00 ונפלנו עם אנשים. ברגע שזה כתוב - - -

אתה רוצה להכניס ב"הודעה תישלח מוקדם ככל האפשר"? פה אתה רוצה להכניס?

שלא יהיה עד סוף יום העסקים, אלא עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקי.

כתוב "ההודעה תישלח מוקדם ככל האפשר".

זה לבוקר.

זו ההודעה הראשונה, שמודיעים לו על השיק.

הכוונה היא שהוא יכול להכניס את הכסף. כשכתוב "כדי ליידע אותו בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבונו עד סוף יום העסקים" זה לא עד סוף יום העסקים, עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים. זאת הכוונה. לא צריך לכתוב את המספר 16:00.

הבנתי קודם שמדובר עד 16:00, גם אם יום העסקים נגמר יותר מוקדם.

"יום עסקים בנקאי" זה מונח משפטי.

עד 18:30. אני יודע.

"עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים" זה בעצם 16:00.

שעתיים וחצי לפני סיום יום העסקים.

בסדר אם זה היינו הך.

יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

יש לי עוד נושא שרציתי להעלות בפני המפקח על הבנקים, הנושא של איך מודיעים ללקוחות בבוקר שהשיק שלהם הולך לחזור. השיטה הפשוטה ביותר לרוב האזרחים זה סמ"סים. מי שאין לו סמ"ס – איך אנחנו פונים אליו?

יש אפשרות של הודעה קולית. למגזר החרדי - - -

תא קולי? IVR?

לא. למגזר החרדי יש סמ"ס קולי.

IVR. זה ששולחים הודעה קולית.

כן. או באימייל. חייב להיות משהו אוטומטי, שלא מצריך תגובה של הלקוח. זאת אומרת, זה לא שיתקשרו לאנשים.

לא צריך שפקיד ירים טלפון.

בדיוק. זה לא יכול להיות משהו ידני כזה שיתחילו להרים טלפון, וכן תפסו אותו ולא תפסו אותו. אנחנו נכתוב שזה יהיה אוטומטי.

נקודה למחשבה. יש כאן חוק שעבר בוועדת הכלכלה בכנסת העשרים, הצעת חוק שלי, ואני רוצה לשאול אם היא רלוונטית גם פה, לשאול את חוות דעתכם. בכנסת התשע-עשרה עברה הצעת חוק של שרן השכל ודוד ביטן, אם אינני טועה, שחברות הסלולר חייבות לעדכן את הלקוח בסיום החבילה, ואז החוק מחייב אותם לשלוח להם סמ"ס. סליחה, זה היה של מירב בן ארי. בכנסת העשרים אני חוקקתי שמי שאין לו טלפון תומך סמ"ס, ישלחו לו הודעת IVR. ברוך השם זה עובד עד היום. אממה, בזמנו חברות הסלולר הצהירו לפרוטוקול, וגם זה עובד, שיש כל מיני סוגי IVR, יש IVR ששולחים אחד – הוא היה בתפילת שחרית, לא ענה, פספס. יש סוג של IVR שהוא נודניק, שולח פעמיים-שלוש. אני חושב שכן כדאי לחשוב על הנושא הזה, שתישלח הודעת IVR, שכן תישלח פעמיים-שלוש.

נתייחס לנושא של ה-IVR, שכן חשוב לנו שמצדכם זה יהיה סוג IVR – הרי אתם עושים את זה בבוקר, ב-08:00 הוא מפזר את הילדים, הוא מתפלל שחרית וזה נח עדיין – סוג IVR נודניק לפעמיים-שלוש. זה לא עולה יותר כסף לשלוח את זה. בסוף המטרה היא לעזור לבן אדם, אנחנו רוצים להשיג אותו ולא לצאת ידי חובה. בחברות הסלולר זה עובד מאוד יפה. מה דעתכם?

כל הנושא של דרכי המשלוח לפי החוק ייקבע בהוראת ניהול בנקאי תקין - - -

לא שמעתי, מחילה.

כל הדרכים שבהן הבנקים יודיעו ללקוחות על זה שעומד לחזור שיק ייקבעו בהוראת ניהול בנקאי תקין. אני באופן אישי לא מכירה את השירות הזה. כשנכתוב את ההוראה, אז נבחן את האפשרות הזאת, אם זה לא עולה יותר.

לפני שנעלה להצבעה, יושב-ראש הוועדה טען שזה מה שהיה סגור איתו, שהנושא של איתור הבן אדם, שזה יהיה בכמה דרכים: גם לשלוח לו מייל; גם לשלוח לו את הודעת ה-IVR הזאת, "התא קולי" מה שנקרא, שליחת הודעה קולית; וגם סמ"ס למי שניתן. אין בזה עלויות, זה בלחיצת כפתור, זה הגדרת מחשב.

אני חושבת שדובר שזה יהיה אפשרויות חלופיות. זאת אומרת, מי שמקבל סמ"ס, הוא לא צריך לשמוע את זה קולי, ומי שקולי, לא מקבל סמ"ס.

כן כדאי. לשלוח מייל לבן אדם, אין עלויות של כסף. בסוף אנחנו רוצים להגיע לבן אדם. יש בן אדם שהטלפון שלו לא ענה, אז יש לו מייל. מי שלא מחובר בכלל, הוא מנותק, אני לא יודע לשלוח לו יונת דואר, אבל היות שאין לזה עלויות, כמו שאמרת זה לא מצריך אדם להרים טלפונים, לפחות שהמערכת הממוחשבת תשלח את זה בכל האפשרויות.

נבחן את זה.

זה חשוב לנו. ההצהרה שלכם לפרוטוקול כן חשובה. זה למשל, אני מסכים עם משרד המשפטים, לא צריך להכניס לחוק, אבל ההצהרה שלכם שתנסו בכל הדרכים האפשריות זה כן חשוב לנו.

אנחנו אומרים שאנחנו נבחן את זה ולא מתחייבים, בגלל שאנחנו מבינים שיש כאן מורכבויות נוספות. שיקול אחד זה לשלוח, להשיג את הלקוח בכל הערוצים. לפעמים עודף מידע גורם לזה שלקוח לא מסתכל על המידע, ולפעמים לקוחות במערכת היחסים שלהם עם הבנק בוחרים איך לקבל את ההודעות שלהם. ויכול להיות לקוח שלא מעוניין לקבל הודעות מהבנק, את אותה הודעה שלוש פעמים באפשרויות שונות.

כשהוא פתח, הוא יוכל לנטרל את זה.

זה כבר מנגנונים יותר מורכבים, וזה כבר מתחיל להיכנס לאזורים - - -

אדם יגיד לבנק: אני רוצה רק בדרך הזאת. למכון כושר אני אומר איך אני רוצה תקשורת.

יש בהחלט לקוחות שמבקשים לקבל הודעות בדרכים מסוימות.

מי שיצהיר לבנק, אני מסכים, אני לא אכריח אותו.

בגלל זה אני אומרת שהנושא טיפה יותר סבוך מאשר לקבוע את העיקרון באופן כללי, לשלוח בכל הכיוונים, ולכן זה מסוג הדברים שרצינו להשאיר להוראה.

אני שואל על עצמי. אם לי יש שיק שחלילה אמור לחזור, אני מעדיף שתגיעו להורים שלי, לדודים שלי, להשיג אותי כמה שיותר מהר.

זה אתה.

יש אנשים שאפילו תובעים בנקים על זה שהפרו סודיות. זה דברים שאנחנו חיים אותם.

כשהולך לחזור לו שיק?

לא רק על שיק. יש מקרים שבהם ההפצצה במידע יכולה גם לעורר טענות מתחומים אחרות, טענות של סודיות, טענות של הטרדה.

סודיות זה למייל שלו, הפרטי, שהוא נתן לבנק. אין פה סודיות.

אמרת להתקשר למשפחה שלך.

זה אני.

הנושא הזה של איך מעבירים מידע מבנק ללקוח הוא נושא שיש בו כל מיני שיקולים, ולכן אנחנו לא רוצים להתחייב על העיקרון הזה, ואנחנו בהחלט ניקח אותו במערכת השיקולים כשאנחנו קובעים את - - -

כמובן ברור שהמגמה היא לנסות ולתפוס בן אדם - -

כמה שיותר דרכים.

- - בצורה הכי יעילה.

נכון. בדיוק.

לזה את מסכימה. אוקיי.

אחרי הכול זו גם ההודעה היחידה החשובה שנשלחת ללקוח. כן יש מטרה ליידע, אבל אנחנו מדברים על זה שמן הסתם לאדם יש הרבה הודעות שהוא מקבל שהן חשובות, ולא כל הודעה היינו רוצים להעביר בכמה דרכים, אלא יכול להיות שבדרך חלופית לשלוח היא מספיקה.

כמובן גם המטרה שההודעה תתקבל הכי מוקדם שאפשר בבוקר, 08:00 עד 09:00-08:30, בלי לקבוע מסמרות. תחילת יום העבודה.

הרעיון הוא שהעיבוד של המידע שאומר שצריך לשלוח הודעה ללקוח הוא עיבוד אוטומטי. בניגוד לסוף היום, שדיברנו על מעורבות של בנקאים, פה אנחנו לא רוצים מעורבות של בנקאים, אנחנו רוצים כמה שיותר אוטומטי ושההודעה תצא כמה שיותר מוקדם ללקוח, כמובן בשים לב לזה שלא שולחים סמ"סים ב-05:00 לאנשים. בשעה סבירה, אבל כמה שיותר מוקדמת.

מדובר סביב השעות האלה של 09:00-08:00, משהו כזה.

אנחנו מכוונים לשם, כמובן זה בכפוף לבדיקה של האפשרויות. אנחנו נשתדל כמה שיותר מוקדם, בלי להטריד את הלקוח, שזה לא יהיה מוקדם מדי.

להטריד את הלקוח כן כדאי אם הוא לא ענה לטלפון הראשון. בהודעת ה-IVR למשל, אם הוא לא אישר ולא ענה - - -

אני לא מדברת על זה. בוא ניקח את המקרה הפשוט של סמ"ס. לקבל סמ"ס ב-05:00 לדעתי זה דבר מטריד. יש שעה שממנה שולחים סמ"סים. אנחנו כן מכוונים הכי מוקדם שיש. לגבי הסמ"ס שמנדנד, נבדוק.

זה לא סמ"ס.

הסמ"ס הקולי המנדנד. אנחנו נבדוק מה זה אומר, את הישימות של הדבר הזה בהתכוונות לכך שכן נלך לשם. אני מדברת על הסמ"ס הראשון, לא על המנדנדים. הראשון צריך להיות תואם את שאר ההודעות.

אתם אומרים שנתכנס באזור השעה 09:00-08:00. זה השעות שאתם חושבים שתוכלו?

אנחנו מכוונים כמה שיותר מוקדם. כן, באזור הזה. שוב, אנחנו צריכים לעשות את הבדיקות מול המערכת הבנקאית של הישימות של זה, ולכן אנחנו לא רוצים להתחייב על 09:00, כמו שנתבקשנו. אנחנו כן מכוונים מוקדם.

אנחנו לא רוצים ב-10:00.

בהחלט. אנחנו רוצים לתת ללקוח כמה שיותר זמן בשביל שיוכל לעשות משהו עם ההודעה הזאת. זו לא הודעה סתם, זה הודעה בשביל להניע אותו לפעולה.

אדוני היושב-ראש, גם אנחנו מתחייבים לעשות כל מאמץ לשלוח את ההודעה כמה שיותר מוקדם. יש לנו עניין שלקוח, אם כבר שולחים לו הודעה, יקבל את ההודעה כמה שיותר מוקדם. לכן גם לנו יש עניין שההודעה תישלח מהר ככל שניתן.

כמה שיותר מוקדם זה מתכנס באזור השעה 09:00-08:00?

שוב, אני אומר "מוקדם". אם אפשר יהיה להוציא הכול ב-08:00, אנחנו נוציא את הכול ב-08:00, לא ב-09:00. אין טעם לחכות ל-09:00. יש לנו עניין שלקוח ידע כמה שיותר מוקדם, כדי שיהיה לו מספיק זמן להיערך.

חשוב גם למציע, אז אני רוצה להעלות את זה שוב – דיברתי על זה קודם – שימצאו אותו בכל דרך, שזה אומר גם במייל, גם בסמ"ס וגם בהודעה קולית. לא אחד. אלא אם כן, כמו שאמרתי, הוא מראש אמר לבנק שייתנו לו רק בדרך אחת. האם גם את זה תבחנו בחיוב, מר רבינוביץ?

כן. נבחן את הדרך האפקטיבית. כמובן ניתנת סמכות למפקח לקבוע את הדרך.

חשוב לוועדה שזה יהיה בכמה דרכים להשיג אותו, לא רק בדרך אחת.

אני מבין, אבל אתה בוודאי לא רוצה שאני אתחייב על משהו שאני לא בטוח שניתן טכנית. אני מעדיף להתחייב על משהו בטוח, ולכן אני יכול לומר לך שאנחנו נבחן את הדרך היעילה ואת הדרך האפקטיבית. ברגע שיסתיים מהלך החקיקה, אנחנו נתכנס ונבדוק באיזה דרך ניתנת להגיע באופן הכי יעיל.

למה טכנית אי-אפשר? הרי זה לחיצת כפתור של שליחת מיילים, שליחת סמ"ס.

אני לא אומר שאי-אפשר, אבל אתה מבקש ממני שאני אתחייב על משהו שאפשר, ואני לא יכול לעשות את זה, כי לא בדקתי לעומק, אני לא איש טכני. זה מהלך חקיקתי שמתבצע מאוד במהירות. צריך לבדוק את זה, לכן אנחנו רוצים לבדוק את זה ואני לא רוצה להתחייב על משהו שאני לא בטוח שאני יכול לעשות.

אתה שומע את רוח הדברים שעולה גם מהמציע ובכלל מהוועדה.

רוח הדברים בוודאי ברורה.

אני חושב שהוועדה צריכה לתת אמון במפקח על הבנקים, שהוא הרגולטור של הבנקים, כי בסוף המטרה של כל הצעת החוק הזאת, שרוח הדברים ברורה לכולם, היא לאפשר כמה שיותר לתפוס את הבן אדם, לאפשר לו כמה שיותר זמן, אז אני בטוח שגם המפקח על הבנקים, כשהוא יקבע את ההוראות האלה, זה יהיה מתוך הראייה של תכלית החוק, שהיא לתפוס את הבן אדם. אם תהיה אפשרות, וזה לא משהו שעלול, כמו שחן אמרה, לפגוע בבן אדם או להטריד אותו באיזה צורה, וכן אפשר לשלוח לו גם הודעה קולית וגם מייל, אני בטוח שלשם זה הולך. הם צריכים לבחון כמובן את הדברים, אבל ברור שתכלית החוק עומדת לעיני כולם, כולל המפקח על הבנקים.

כמו שנעשה בקופת חולים, דרך אגב. יש לך תזכורת לתור. אתה מקבל את זה איך שאתה בוחר. אתה יכול לבחור גם מייל, גם סמ"ס, או רק אחד מהם.

בנק ישראל, מה אתם אומרים על זה? למה חשוב לכם לא להגיד ברמה ההצהרתית לוועדה שתעשו את ההשתדלות כן להביא את הבן אדם בכל הדרכים לקבל את המידע?

אני אגיד מדוע. כמו שליאת אמרה, יש המון הודעות שבנקים שולחים ללקוחות שלהם. אני לא מכירה שום הודעה שאנחנו דורשים לשלוח ביותר מדרך אחת. זאת אומרת, זה משהו שעולה פה פעם ראשונה, הרעיון הזה, זה גם לא עלה בדיון הקודם. בדיון הקודם דובר על זה - - -

אם זה יהיה העתק-הדבק מהדיון הקודם, למה הגענו?

זה פשוט הפתיע אותנו. זה גם משהו שלא מוכר לנו בחקיקה.

ניראה מופתעים...

דרך המסכה אי-אפשר להיראות מופתעים.

לא שנפלנו מהכיסא, אבל צריך לבדוק את זה, כי יש לזה היבטים אחרים. לך נראה שמבחינת הלקוח, הכי טוב לו שהוא יקבל בכל הדרכים, אבל זה דווקא סוג של הודעה מאוד רגישה. אולי לא כל אחד כמוך רוצה שאימא שלו תדע שהולך לחזור לו שיק ללא כיסוי, זה יכול להיות גם סוג של בושה.

אם היא מתחייבת לשלם, למה לא?

לא כל האימהות מתחייבות לשלם. יכולה להיות מישהי שיש לה מייל משותף עם הבן זוג שלה, והיא לא רוצה שהוא ידע שהולך לחזור לה שיק. יש אלף סיפורים.

אם היא מבקשת? היא אומרת: אני רוצה סמ"ס, מייל וכו'.

אם היא מבקשת, זה יכול להיות. יש פה היבטים לכאן ולכאן, זה לא בהכרח ברור שטובת הלקוח היא שהוא יקבל בכל הדרכים ושינדנדו לו בכל שעה. זה לא בוודאות לטובתו. כולנו, אני חושבת, חולקים את הדעה שאנחנו רוצים שהמידע הזה יגיע ללקוח בצורה הכי אפקטיבית, וכולנו רוצים את טובת הלקוחות. אנחנו נבחן מה לדעתנו טובת הלקוחות במקרה הזה, האם זה נכון שהם יקבלו בכל הדרכים, וכמובן שיש את הצד השני, האם זה ישים. נבדוק הכול, וכמו שנאמר פה, אנחנו בהחלט נשקול את זה בהחלט לאור הדברים האלה.

מישהו ביקש רשות דיבור?

אני רק רוצה לנסות להבין, אולי פספסתי כי לא הייתי בתחילת הדיון. האם זה יאריך את הזמן שבו השיקים יופקדו?

שלושה הימים האלה? לא. שלושה ימים יישארו שלושה ימים.

תיקון סעיף 10
2.
בסעיף 10(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (5) יבוא:



"(6) הבנק לא שלח הודעה ללקוח על הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי סעיף 7א (בפסקה זו – הודעה), הבנק שלח הודעה לפרטי התקשרות שאינם תואמים את הפרטים שהלקוח מסר לו או שיום העסקים שבו נשלחה ההודעה טרם הסתיים, ובשל כך סורב השיק, ובית המשפט התרשם שהלקוח יכול היה להפקיד בחשבון כספים שיאפשרו את פירעון השיק."



התיקון פה הוא תיקון לסעיף 10, שמאפשר ערעור לבית משפט שלום על החזרה של שיק, על סירוב של שיקים בעילות שונות. ופה מוצע לקבוע עילה נוספת, שאם הבנק לא קיים את החובה שחלה עליו, זאת אומרת, הוא לא שלח את ההודעה ללקוח, הוא לא שלח לפרטי ההתקשרות שהלקוח נתן לו, או שהוא שלח את ההודעה, אבל הוא סירב את השיק עוד לפני שנגמר הזמן – יכול להיות שגם פה נצטרך לתקן את הניסוח – שבו הלקוח יכול להפקיד את השיק, ולכן השיק סורב, לזה יש איזה מרכיב של שיקול דעת שבית משפט צריך להתרשם. זה לא מספיק שהבנק לא קיים את מה שהוא היה צריך לקיים, צריך שגם הנגזרת של זה שהבנק לא קיים, זה סוג של הכשלת הלקוח, כי אם הבנק כן היה עושה את מה שהוא צריך לעשות, יכול להיות שהלקוח היה יכול להפקיד את הכספים בחשבון, ובכך למנוע את חזרת השיק. זה התיקון של סעיף 2.

תיקון סעיף 20
3.
בסעיף 20(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1א) יבוא:



"(1ב) פרטי ההודעה בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי סעיף 7א, הגורמים שאליהם תישלח ההודעה והמועד שבו תישלח, וכן דרכי מסירתה ללקוח, ובלבד שדרכי המסירה יתאימו לכלל סוגי הלקוחות;".



אני אסביר ואני אעיר פה על תיקון ניסוחי שהתבקש. אנחנו מדברים פה על הסמכה של המפקח על הבנקים. כמובן, כמו שדובר קודם, לא כל דבר אנחנו צריכים לקבוע בחקיקה. דברים שהם ברזולוציה מאוד מאוד גבוהה, אנחנו משאירים למפקח על הבנקים לקבוע את הפרטים, מה יהיה בדיוק נוסח ההודעה, לאיזה גורמים תישלח ההודעה, אם יש כמה בעלי חשבון או אם יש חשבונות מסוגים שונים, דרכי המסירה, שזה מה שדיברנו לפני כמה רגעים, בהתאם ללקוח. ופה בנק ישראל ביקש להוסיף. עכשיו כתוב "ובלבד שדרכי המסירה יתאימו לכלל סוגי הלקוחות", התיקון שהתבקש הוא "ובלבד שדרכי המסירה יהיו אוטומטיות" – שזה כמו שאמרנו, לצורך מטרה שההודעה תישלח במערכת אוטומטית כזאת או אחרת, בין אם זה סמ"ס, בין אם זה מייל, בין אם זה הודעה קולית – "ויתאימו למגוון סוגי הלקוחות", במובן הזה שכל לקוח לפי פרטי ההתקשרות שהוא מסר וההעדפות שלו וכו'.

אותו לקוח, מתי הוא מסר את זה?

בדרך כלל זה במועד פתיחת החשבון.

או מאוחר יותר. במהלך התקשורת הוא יכול לעדכן.

איך זה יהיה בפועל? אתם תפנו עכשיו ללקוחות שיעדכנו אתכם מה הם רוצים?

לא, לא. הסמכות פה היא סמכות של המפקח לקבוע את הדרכים שבהן מוסרים את ההודעות, כמו שדיברנו קודם, בסמ"ס, בסמ"ס קולי, בהודעת דואר אלקטרוני. זה מה שאנחנו הולכים להגיד, שצריכים לשלוח את ההודעות בדרכים האלה. נשקול, כמו שדיברנו עכשיו, את העקרונות שביקשתם מאיתנו לבחון בהקשר הזה.

רק רצינו להבהיר שהדברים שאנחנו הולכים לקבוע הן דרכים אוטומטיות. דיברנו על זה בדיון הקודם, והבנתי שזה היה מוסכם, אנחנו לא רוצים להושיב בנקאים להתקשר.

זה היה ברור. נכון.

בדיון הקודם הכנסנו את זה בדברי ההסבר, את העיקרון הזה, אבל במחשבה נוספת חשבנו, שכדי שלא יהיו טענות אחר כך, נכון יותר להכניס את זה לנוסח החקיקה, ולכן הצענו את ההצעה. אנחנו לא מתעסקים עם כל לקוח, אנחנו ברמת הרגולציה.

זה מפתיע מה שאת אומרת, כי תמיד בצד הזה של הטובים, אומרים לנו "לא צריך את זה בחקיקה", עכשיו אנחנו שומעים רוח טובה מהצד הזה, שאת אומרת שכן צריך לכתוב את זה בחקיקה. ניקח אותך כיועצת פרטית לעוד חוקים... מה יהיה כתוב בחקיקה?

פשוט להוסיף את המאפיין של האוטומטיות, זה הכול.

אני לא בטוח שצריך את זה, אבל אם זה חשוב להם, בעיניי זה בסדר, שדרכי המסירה יהיו אוטומטיות.

זאת אומרת, שלא יתקשרו ללקוח.

תחילה
4.
תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.



זה בהסכמה של היושב-ראש, של המציע, עם איגוד הבנקים, מבחינת הזמן שהם צריכים להיערך.

הוא הסכים לשנה?

עד הכנסת העשרים-ושבע...

לפני שאנחנו מסיימים, הוועדה אמרה שאנחנו רוצים שיהיה כתוב בחוק את מה שהוסיפו עכשיו עם בנק ישראל, שזה לא יהיה עם אנשים, אלא אוטומטי. דבר נוסף שאנחנו רוצים שעד השעה 16:00 יהיה כתוב בחוק, זה חשוב גם למציע וגם לוועדה.

נכתוב שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים, לא נכתוב את השעה 16:00.

בסדר. ודבר אחרון, הוועדה מבקשת מבנק ישראל ומאיגוד הבנקים, כמו שדיברו בוועדה, מה שהייתה רוח הוועדה, להגיש לאדם בכמה דרכים, גם במייל, גם במסרון וגם - - -

ועוד נקודה נוספת, שנוסיף על מה שהיושב-ראש אמר, שאמרנו שתתווסף סמכות למפקח על הבנקים להאריך לטובת הלקוח.

בהחלט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

אושרה.

בעד פה אחד. תודה רבה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה הקבוע, הרב יעקב אשר, על הצעת החוק הטובה, וללשכה המשפטית, למשרד המשפטים, לבנק ישראל, לאיגוד הבנקים, למנהל הוועדה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:51.