פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



35
ועדת המדע והטכנולוגיה
25/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ה' באלול התש"ף (25 באוגוסט 2020), שעה 10:30

דיון מהיר בנושא: "עידוד העסקת חרדים בענף ההייטק המהווה אבן יסוד בכלכלה הישראלית"
של ח"כ משה ארבל וח"כ אריאל קלנר

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
משה אבוטבול
אריאל קלנר

משה ארבל
אוריאל בוסו
מיכאל מלכיאלי
מיכל קוטלר-וונש
עידן רול

שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
שירה ברלינר פולג
- תעסוקת חרדים, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

איציק דניאל
- רכז תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

פטריסיה להי אנגל
- מ"מ ראש זירה חברתית ציבורית, רשות החדשנות

סטיוארט הרשקוביץ
- סגן נשיא, המרכז האקדמי לב

איציק קרומבי
- ראש תחום תעסוקה, המכון החרדי למחקרי מדיניות; מנהל מרכז חדשנות - ק.מ.ח-קידום מקצועי חרדי, מכוני מחקר מתחום המדיניות

רועי כהן
- מנכ"ל, המכון החרדי למחקרי מדיניות, מכוני מחקר מתחום המדיניות

קרין מאיר רובינשטין
- מנכ''ל ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

משה פרידמן
- מנכ"ל קמא-טק (יזמי היי טק חרדים), יזמים להפעלת תכניות לשילוב חרדים בהיי-טק

אהרון ספראי
- מנכ"ל, עמותת המוח היהודי בהייטק, JBH

שמעון שמואלי
- מנהל קשרי ממשל, חברת גוגל ישראל

איילת חאקימיאן

עופרה ארגס, חבר תרגומים

"עידוד העסקת חרדים בענף ההייטק המהווה אבן יסוד בכלכלה הישראלית"

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, ה' באלול תש"ף 25 לאוגוסט 2020. על סדר היום נושא של עידוד העסקת חרדים בענף ההייטק המהווה אבן יסוד בכלכלה הישראלית. נושא מבורך שהגיע אלינו כתוצאה מהצעה לדיון מהיר של ח"כ משה ארבל ואריאל קלנר. אני מברכת את חברי ח"כ משה ארבל שכאן איתנו והצטרף אלינו גם ח"כ עידן רול.

אנחנו נתחיל בדיון החשוב הזה ובמהלכו נשמע על דו"חות שפורסמו בנושא, נבין את הנתונים בדבר ההשתלבות בענף מהגורמים המקצועיים השונים שעוסקים בתחום. אני רק אגיד שאין ספק שהנושא חשוב מאוד לכלכלה הישראלית ואני חושבת שלא צריך להסתכל עליו רק בגזרה הצרה של החשיבות בשילוב עבור הציבור החרדי עצמו, יש פה אינטרס כולל של המדינה, של החברה הישראלית וזה מהלך חשוב בתחום צמצום הפערים בחברה הישראלית.

כשאנחנו מבדברים על שילוב, ואני בטוחה שנגע בזה כאן היום, חשוב לדבר על שילוב איכותי בשלל המשרות הקיימות בענף ההייטק וכמובן אי אפשר שלא לציין את בעיית פערי השכר שנשמע אודותם בפרט אצל נשים חרדיות שמועסקות בתעשייה. נתחיל כמובן עם חברי הכנסת שהציעו את הדיון, עם ח"כ משה ארבל ומיד לאחר מכן שר המדע והטכנולוגיה מר יזהר שי ביקש לומר מספר דברים בנושא ואנחנו כמובן שמחים על כך שהוא מכבד אותנו בנוכחות שלו. בבקשה ח"כ משה ארבל.

גבירתי היו"ר, חברי הכנסת, האורחים החשובים, אני מתכבד באמת לפתוח את הדיון הזה אחרייך בהמשך לדו"ח חשוב מאוד שפורסם על ידי ה-IATI וקמא-טק שהוא דו"ח שבאמת מקיף, מעמיק ומדבר באופן מאוד מאוד, ניתוחים, עם גרפים מדויקים על כל סוגיית תעסוקת חרדים בהייטק. אנחנו צריכים לדעת ולהבין שככל הנראה ב-30 השנים הבאות לפי כל הנתונים הדמוגרפיים, האוכלוסייה הערבית והחרדית – ואגב אני חושב שהדיון הזה גם על האוכלוסייה הערבית, אברך אם הוא יתקיים - - -

הוא הולך להתקיים.

בעקבות בקשתו של ח"כ יוסף ג'בארין חברי, ואני חושב שבאמת אם אנחנו כחברה נבין ונפנים ונדע שב-30 השנים הבאות האוכלוסייה הישראלית מבחינה דמוגרפית תגדיל את עצמה, נרצה או לא נרצה, עובדתית זה המצב, מבחינת האוכלוסייה החרדית והערבית, מנוע הצמיחה משמעותי ביותר של המשק בישראל כבר היום ובוודאי ובוודאי בהמשך זה ענף ההייטק, ושילובם של החרדים בצורה כזו שגם כן תעודד אופק תעסוקתי ויכולת למצוא את עצמם בתוך הענף בצורה מקצועית עם יכולת לשאוף קדימה ולפרוץ הרבה מאוד תקרות זכוכית, כי באמת הענף הזה הוא ענף שמאפשר, השמיים הם הגבול ובאמת לא מעט חרדים וחרדיות עם יכולות מגיעים לשם, נמצאים שם.

העובדה שיש פערי שכר משמעותיים מאוד בנושא הזה באופן טבעי, גם יו"ר ועדת המדע קודמך, ח"כ מקלב, בדיונים שהתקיימו בנושא הזה, ניסה לשים את הזרקור על המעסיקים. ואני חושב שחייבים להסתכל באירוע הזה בראייה הוליסטית, כמי שהיה ראש המטה של שר הפנים בתפקידי הקודם, הקמנו במשרד העבודה יחד עם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, צוות בין משרדי לבחינת תעסוקה איכותית כי מדדי התעסוקה היו כל הזמן מדדים של השמה או אין השמה, וכשאנחנו באנו ורצינו לשנות ולהזיז טיפה את הקטר, ולומר 'רבותי משרדי הממשלה, כשאתם באים עכשיו ובוחנים את סוגיית ההשמה של עובדים חרדים או מכל האוכלוסיות שבאמת יש עניין למשק הישראלי לעודד תעסוקה אצלם, תשימו פרמטר נוסף, פרמטר של תעסוקה איכותית. פרמטר כזה שבאמת ימדוד לא רק השמה, כי השמה זה גם בשכר מינימום, אלא גם תעסוקה איכותית ותעסוקה שגם תתן אופק'.

ישנה אפשרות משמעותית לנשים חרדיות רבות והיתרון גם עצום מבחינת המעסיקים, להכנס לענף הזה, ענף שעידן בוודאי יודע יותר טוב ממני כי הוא מכיר אותו עוד מתפקידו הקודם, ענף עם - - - יתר, עובדים זזים ממעסיק למעסיק בהתאם למה שמתאים להם ומועיל להם, ולכן יציבות תעסוקתית שמאפיינת נשים חרדיות בדרך כלל, היא ערך למעסיק, היא ערך שהרבה מאוד פעמים כדאי לשלם עליו כסף. אבל כאשר מדינת ישראל משקיעה תשומות ושמה משאבים לטובת עידוד תעסוקה, היא חייבת לשים גם את נושא התעסוקה האיכותית כחלק מהיעדים שלה וחלק מהפרמטרים. לא יעלה על הדעת שמבחינת ההשקעה הממשלתית נשקיע בהשמה בלבד ובזה נרים ידיים. לכן פה אני חושב שבאמת זו הזדמנות גם לשר המדע שבאמת הוא פתוח ומבין את הנושא הזה, וגם למשרד, במקרה הזה אגף תקציבים במשרד האוצר, איציק דניאל, שאני מבין שהוא גם מוזמן לדיון הזה, שאתם באים ושמים השקעה ותשומות של כסף ממשלתי לטובת השמת עובדים, לטובת הכשרת עובדים, בין אם זה מה"ט, בין אם זה משרד החינוך, צריכים לעשות את זה באופן כזה שייתן תקווה, ייתן אופק ולא יספק את הממשלה בכך שהשמנו עובד בשכר מינימום. זה לא מספיק, זה לא מביא לפתרון המיוחל, אם אנחנו רוצים שגשוג כלכלי בעוד 30 שנים, אנחנו צריכים שאותם עובדות ועובדים באמת יהיו עם אופק תעסוקתי לטווח ארוך. תודה.

תודה ח"כ ארבל, אני מסכימה עם כל מילה. אמשיך עם ח"כ קלנר שהצטרף אלינו וגם היה ממציעי הדיון. בבקשה.

תודה רבה גבירתי יו"ר, ותודה לך חברי ח"כ משה ארבל על היוזמה ששמחתי להצטרף אליה. אתגר שילוב החרדים בכלל בשוק התעסוקה הוא יעד לאומי ולא צריך להכביר על כך מילים. אתגר צמיחת ההייטק בישראל הוא יעד לאומי גם כן, גם על כך אני חושב שלא צריך להכביר מילים, זהו מנוע הצמיחה הגדול של מדינת ישראל. אז אם אנחנו מצרפים את שניהם, אנחנו מדברים פה על יעד לאומי בריבוע.

אני מגיע מההייטק, עסקתי בכך 12 שנים, אני מכיר את העולם הזה ואני חושב שזה עולם שיש לו את היכולת ליצור פיוס ולהתגבר על דעות קדומות שהציבור החרדי סובל לא מעט מהדעות הקדומות הללו, מהסיבה המאוד פשוטה, מדובר פה בעיקר בשוק חופשי והוא התרופה הטובה ביותר בסופו של דבר, כשאנשים, אין בעל עסק ואין חברת הייטק תחרותית, במיוחד כשהתחרות היא עולמית, שלא רוצה להצליח, ולכן אף אחד לא רוצה לחסוך מעצמו כח אדם טוב וכח אדם איכותי, וכך אנשים פוגשים אנשים אחרים ונפגשים עם עולמות אחרים והדעות הקדומות נופלות.

יש איום גדול ביותר על היעד הלאומי בריבוע הזה, ואלה ארגונים לכאורה ליברליים שהרבה פעמים רוממות ליברליזם בפיהם אבל למעשה הם ההיפך הגמור, אני מדבר כמובן על כל אלה שנאבקים נגד המכללות הנפרדות, יש עתירה שהוגשה לבג"צ לפני כחודש והיא עדיין בדיון, אני לא יודע בדיוק באיזה סטטוס היא כרגע, אני מאוד מקווה שבג"צ יפתיע אותי לטובה הפעם כי אני בדרך כלל רואה ממנו דברים אחרים, אני מקווה שאופתע לטובה והוא לא יתערב בנושאים האלה, כי זו הדרך הנכונה לשילוב. הדרך הנכונה לשילוב היא קודם כל לא להפריע, בתור התחלה. הדבר השני, זה המסר שלי כמובן לבג"צ וגם לכל הארגונים שעותרים אליו, בנושאים האקדמיים אנחנו צריכים לראות איך משפרים את ההכשרה וגם את ההשמה, אנחנו צריכים לראות איך משתפים פעולה פה עם המעסיקים הגדולים, איך פועלים יחד יד ביד עם המעסיקים הגדולים, כי בסופו של דבר היעד כמו שאמרנו הוא יעד לאומי, וצריך להיות בשיתוף המעסיקים. יש דוגמה לתכנית – אולי נראה אותה בהמשך הדיון – של אולטרא-קוד, של קמא טק שפועלת בשיתוף פעולה עם IATI, יש דברים שאפשר לעשות, הדיון הזה הוא מבורך והשילוב מבורך, אני יודע שיש פערי שכר שצריכים לסגור אותם, הדברים האלה אני מאמין שעם רצון טוב מכל הצדדים ועם תודעה ומודעות שהולכת וגדלה בציבור, זה יילך ויצליח. תודה רבה שוב על הדיון, תודה רבה חברי משה ארבל, תודה רבה לכל המשתתפים.

תודה רבה. ברשותכם חברי הכנסת שמבקשים לדבר, אני רוצה לפנות קודם לשר המדע והטכנולוגיה שביקש להצטרף וכמובן אחר כך רשות הדיבור תעבור אליכם. בבקשה מר יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה.

שלום ותודה ליו"ר הוועדה עינב קאבלה. אני מברך על העלאת הנושא החשוב הזה לסדר היום ולכל חברי הוועדה, תודה על הזכות להגיד לכם כמה מילים ולברך את כולכם, ודרך אגב, אני לא רואה את כל מי שנמצא פה אבל אני רואה פה בזום את חברי הנס- - זה יפה וסמלי שאתמול ביקרנו ביחד עם החבר'ה של צופן והנס גם היה שם במרכז החדשנות של כפר קאסם והנה אנחנו היום בדיון שהוא תמונת הראי של מה שראינו אתמול בכפר קאסם ואנחנו מדברים על תעסוקה ועל חרדים בהייטק.
אני לא רואה אז אני מקווה שנמצאים שם גם משה ואברמי היזמים של קמא טק ואם הם לא נמצאים שם מגיע הרבה מאוד חיזוק וברכות על העבודה היפה שהם עושים כבר שנים שאני מכיר אותה באופן אישי, אני מקווה שנמצאים פה גם החבר'ה של המכון החרדי, ישראל רועי ואחרים, יש להם נציג טוב ונאמן בכנסת, הרב פינדרוס, אז אני מרגיש פה בין חברים. אני מבין שיזמו את הדיון הזה חברי הכנסת משה ארבל ואריאל קלנר, אז חבר'ה ברכות גם לכם.

כלכלת החדשנות בישראל היא הכלכלה שמזינה את הכלכלה הישראלית בכלל, יש סדר גודל של 9% עובדים בהייטק הישראלי על נגזרותיו השונות והם אחראים על קרוב ל-17%-18% מהתוצר הלאומי, 50% מהייצוא, והרבה מאוד הזדמנויות תעסוקה ועבודה. הכלכלה הזו היא כלכלה שמניעה את מדינת ישראל ועכשיו כשאנחנו מדברים על משבר הקורונה ועל היציאה ממנו, משם אנחנו רוצים לראות את הקטרים, משם נראה מנועי צמיחה שאנחנו מקווים שיזניקו את כולנו קדימה וזו הכלכלה שנותנת הזדמנות למדינת ישראל, היא זו הכלכלה שצריכה לתת את ההזדמנויות לאוכלוסיות שעדיין לא משתתפות שם מספיק יחסית לחלקן באוכלוסייה, בראש ובראשונה נשים וכמובן ערבים וכמובן חרדים, ונגזרות של מה שאמרתי עד עכשיו שזה הפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל.

ההכנסה של חרדים להייטק היא משימה לא של חרדים, היא משימה של כולנו, כל אזרחי מדינת ישראל, ובטח כל מי שנמצא בכנסת ובממשלת ישראל. אני עצמי רואה את זה גם כמשימה אישית, אני חושב שממה שלמדתי להכיר בעשור האחרון של עבודה משותפת עם חברים שיכלו להיות חברי נפש בקהילות החרדיות השונות, למדתי על הפוטנציאל הגבוה, על המוטיבציה ועל העובדה שאנחנו רואים פה הזדמנות משנה, משנה לפעמים חיים, לפעמים תפיסת עולם משני הצדדים, גם בעולם שלנו החילוניים, המעסיקים, החבר'ה שכבר היו שם קודם, וגם בעולם של החרדים שבחרו להכנס למעגלי התעסוקה בהייטק ובחדשנות.

עשינו התקדמות יפה, כפי שדו"ח החרדים בהייטק שהוגש לנשיא המדינה לפני מספר שבועות ואני מקווה שגם הונח בפני הוועדה. הדו"ח הזה מלמד על התקדמות יפה גם במובן של השתתפות של חרדיות וחרדים בקורסים שונים, במוסדות אקדמאיים, בלימוד מקצועות שקשורים בחדשנות והייטק, אז אנחנו רואים שם מגמות יפות של עליה במספרים, אנחנו גם רואים מגמות יפות של עליה בתעסוקה, אבל לא מספיק. אני חושב שהמספרים שראיתי אתמול, אם אנחנו סופרים ערבים וחרדים ביחד בהייטק הישראלי נכון לשנה שעברה, אנחנו רואים סדר גודל של 5%, תחשבו 5% מכח העבודה בהייטק, כשאנחנו מדברים פה על אוכלוסיות שבסך הכל מהוות ביחד כ-1/3 ממדינת ישראל. אז יש לנו מצד אחד חדשות רעות, מעט מדי, מצד שני חדשות מצוינות, יש שם פוטנציאל ענק והפוטנציאל הזה הוא גם פוטנציאל עבור הכלכלה הישראלית. זה לא רק שאנשים יקבלו הזדמנויות תעסוקה, הם גם יעלו את הפריון, הם גם יתרמו לצמיחה וייצרו עוד ועוד הזדמנויות.

מילה אחת לגבי יזמויות. אנחנו יודעים שיזמים גם מייצרים מקומות עבודה. לא רק מצטרפים למקומות עבודה, אלא גם מייצרים מקומות עבודה ולכן אני חושב שחשוב שהוועדה גם תיקח בחשבון ואולי בהזדמנות גם תדון לא רק בנושא של תעסוקה של חרדים בהייטק אלא גם יזמויות ויזמות ואיך מדינת ישראל מעודדת יזמיות ויזמים חרדים לקחת אחריות על עצמם, להקים את העסקים ש- - - עליהם ודרך העסקים האלה גם להצמיח חברות עסקיות יפות וגם לתת הזדמנויות תעסוקה להרבה מאוד אנשים שמסביבם.

מעניין לציין שאחת מהחברות שהוגדרה על ידי העיתון "כלכליסט" בשנה שעברה כאחת מ-50 החברות הגדולות בהייטק הישראלי היא חברה שנוצרה על ידי יזמים חרדים בבני ברק, אני מכיר אותם מהיום הראשון שהם קמו בחדר קטן בבני ברק והיום היא חברה שמעסיקה כבר מאות עובדים. דרך אגב, כמו שאומרים היזמים שם יוני ואריאל, הם לא מפלים. יש להם חילונים וחרדים ונשים וגברים ודרוזים וערבים וכולם עובדים ביחד ואפילו עובדים בחו"ל, כך שזו חברה שהיא דוגמה וסמל גם ליזמות שצמחה מהמגזר החרדי וגם למקום תעסוקה שמעסיק הרבה מאוד אנשים.

מילה אחת על התפקיד שלנו בממשלה, ואני חושב שהתפקיד של הוועדה גם לעקוב אחרינו ולעודד את הביצוע ואולי גם לאפשר את הרגולציה התואמת, לשיתוף פעולה עם משרד האוצר – שאני לא יודע אם יש כאן נציגים של האוצר – אבל צריך לתת שאפו גדול לחבר'ה של האוצר, אני בקשר עם אסף ועידו ורעיה ואחרים שמעודדים את החשיבה באוצר ואת העידוד של תכניות גם דרך רשות החדשנות, גם דרך משרד העבודה, גם המשרד שלנו, משרד המדע והטכנולוגיה מנסה להשתתף ולעלות על הקטר החשוב הזה. ראוי לציין שיש הרבה רצון טוב והרבה מוטיבציה גם באוצר למצוא את התכניות הייחודיות שיאפשרו הכשרת חרדים במקצועות השונים כדי לרכוש מקצועות בטווחים השונים של הכשרות שהיו מקובלות בהייטק העולמי והישראלי. ההייטק התפתח בשנים האחרונות בעולם וגם בישראל, מצד אחד מחפשים אקדמאים, אנשים שלמדו את המקצועות מתואר ראשון ועד הנדסה ועד בכלל, ויש בישראל אכן התקדמות יפה בתחום הזה גם באוניברסיטאות, גם במכון לב בירושלים וגם במקומות אחרים שמצאו גם את הנכונות וגם את היכולת להוות פלטפורמה לסטודנטים חרדים שלפעמים צריכים מסגרות מיוחדות, לפעמים צריכים אפשרויות ואם שכחתי את מכללת שנקר, אני רואה פה מישהו משנקר שמצביע אז אם אמרתי משהו לא במקום, אז כל הכבוד לכם גם שנקר, וכל מי ששותפים לעשייה הזאת.

אז גם שם, וגם כמו שמקובל בעמק הסיליקון ובמקומות רבים בעולם ובישראל אפשר להכשיר אנשים לעבודה במקצועות ההייטק שהם לא דרך מסלולים אקדמאיים, זה לא מתחרה, זה משלים וזה בסדר גמור, חלקנו בשיחה הזאת מכירים את העבודה של השנתיים האחרונות של הפורום שהקים ד"ר גיורא ירון ביחד עם המכון החרדי וביחד עם יזמי הייטק נוספים שאני - - - לאוצר ואני מקווה שהתכנית הזאת תתפתח ותהווה עוד פלטפורמה טובה להכשרה של אלפי נשים וגברים חרדים, אנחנו מכירים את התכניות של קמא טק שהכשירו כבר אלפי חרדים וחרדיות ועשו עבודה מצוינת בהכנסת אנשים להייטק, מה שיפה שם וגם בפלטפורמה של she coeds, ואם יש פה אחרים אז גם אחרים, מה שיפה בפלטפורמות האלה שהם מדברים עם לקוחות הקצה וחשוב שנזכור, יש לקוחות, יש חברות הייטק וחברות חדשנות שמחכות לסטודנטים ולסטודנטיות שיצאו מהקמפוסים האקדמאיים אבל גם שיצאו מהתכניות של גיורא והמכון ושל קמא טק ושל she coeds ואחרים, האוצר יעזור, אנחנו, המשרדים השונים, תפקידנו להוות פלטפורמה ולתת את הדחיפה הזאת, וכמו שאומרים באנגלית, if you build it they will come, אם אנחנו נבנה את המגרשים האלה, החבר'ה יבואו וישחקו בהם, ויעשו את שלהם ויתרמו לכלכלה הישראלית. שוב, כל הכבוד לך יו"ר הוועדה ח"כ קאבלה על שאת מעלה את הנושא החשוב הזה, אני אשמח להיות חלק מהדיון הזה בעתיד, ותודה לכל מי שעוסק במלאכה החשובה הזאת, תמיד אשמח לעמוד לשירותכם.

כבוד שר המדע והטכנולוגיה, אם אפשר לפני סיום מילה אחת כעמדה עקרונית שלך, של משרדך, בסוגיית פערי השכר.

חבר הכנסת ארבל שאלה במקום וחשובה מאוד. קודם כל צריך לטפל בפערי השכר בהכשרה נכונה והיום כשאנשים מגיעים לחברות הייטק, אני מכיר את זה מאוד מקרוב, הייתי שם הרבה מאוד פעמים גם כמעסיק, גם כדירקטור, גם כמישהו שמכיר ומפנה אנשים לתעסוקה, כשמגיעים אנשים עם ההכשרה המתאימה, והיא לא חייבת להיות הכשרה אקדמאית, תלוי במקצוע אותו מחפשים, הם מקבלים משכורות תחרותיות וטובות מאוד, במקומות שבהם יש פערים אנחנו צריכים לטפל כרגולטור, לא לאפשר בשום אופן קיפוח כזה או אחר, שלא על רקע מקצועי. אני מכבד את העובדה שאדם עם חמש שנות ניסיון ירוויח יותר מאדם עם שנתיים ניסיון, אני מגנה בכל תוקף את העובדה שאדם עם אותם כישורים, אותו ניסיון ואותו תפקיד מקבל משכורת שונה בגלל רקע, בגלל מין, בגלל מגדר ובגלל כל סיבה אחרת ואת זה אנחנו צריכים לגנות קודם כל, וגם כרגולטורים לטפל.

ראוי לציין שאתמול בשעת לילה מאוחרת אחרי אותו חוק מפורסם שכולנו שמענו עליו, בסביבות 23:00 עבר בקריאה ראשונה או שניה בכנסת חוק שמטפל בשוויון מגדרי במשכורות ותנאי עבודה לנשים בישראל, זאת התקדמות יפה, אנחנו צריכים לדאוג שהחוק הזה יטפל בכל המגזרים, בכל הרקעים, כל מי שהולך לעבודה צריך הזדמנות שווה ומשכורת שווה במדינת ישראל.

אכן כך. תודה רבה לך השר יזהר שי, שכיבדת אותנו בנוכחות שלך ואמרת בהחלט דברי טעם שנוגעים לכל ההיבטים שאנחנו נעסוק בהם היום. אז תודה רבה לך. ח"כ עידן רול ואחריו ח"כ אבוטבול, ואחריו ח"כ מלכיאלי.

תודה רבה גבירתי היו"ר. תודה רבה ל-IATA, על דו"ח חשוב, יסודי, בתחום שלא כולם נחשפים אליו ביום-יום, לא כל הענפים מכירים את זה והאמת שגם לא בתוך ההייטק כולם מכירים את הנושא של שילוב חרדים.

אני אגע קודם בניסיון האישי שלי. עבורי, שילוב חרדים בהייטק זה דבר מאוד טבעי, אני עוסק בזה כבר שנים, החל משירות צבאי שהייתי מהיוזמים של בינה בירוק, שזה מסלול לשילוב חרדים בחיל המודיעין במסלולים טכנולוגיים, מסלול שהתחיל כפיילוט מלא חלומות ומלא חששות והפך להיות הצלחה מסחררת של אנשים שעשו שירות צבאי משמעותי ביחידה טכנולוגית והמשיכו או לתפקידי קבע וקצונה, לפיקוד בקורס, ואחרי זה גם למקצועות ההייטק השונים בחוץ, וזה הראה שוב שהצבא יודע לעשות הרבה דברים מאוד טוב בשילוב אוכלוסיות וגם שם זה הצליח מאוד. זה גם הראה את היכולת שהיא באמת מאוד ייחודית מבחינתי כאדם חילוני שהגיע וראיין מאות חרדים מכל הזרמים וניסה להבין על ההתאמה המקצועית, וזה היה משהו מאוד מאתגר הגיעו אנשים בטח מהמחזורים הראשונים בלי שום רקע טכנולוגי, בלי רקע באנגלית, אבל היכולת להגיע לקורס טכנולוגי עם באמת, כלים התחלתיים שלא תואמים בשום צורה ולהצליח ולהצטיין ולתפוס כל כך מהר את החומר ולהפוך לאנשי מקצוע טובים היא מאוד ייחודית ואנחנו רואים את זה גם היום במקצועות ההייטק החופשיים בחוץ, אני כאיש הייטק בעברי יצא לי לעבוד בחברות שיש בהן גם מחלקות רק של נשים חרדיות וגם של גברים חרדים, והדברים עבדו בהרמוניה. אני חושב שההייטק הוא כור ההיתוך החדש של החברה הישראלית ואני חושב שיש לזה ערך גם ברמה החברתית וגם בגרמה הכלכלית לפעול לשילוב חרדים בתחום.

הדו"ח בעיני יש בו הרבה דברים חיוביים. יש פערי שכר, נכון, אבל כשמסתכלים על זה לפחות מהפרספקטיבה - - -

פערי שכר זה לא חיובי.

לא, זה לא חיובי, אני אומר, יש דברים לא חיוביים, אבל כשמסתכלים על הדו"ח, אני לפחות מהפרספקטיבה האישית שלי של עשור בעשייה בתחום, גרף השיפור הוא מתמיד וניכר שהשילוב הולך וגדל, אני חושב שמאוד חשוב, במיוחד בתקופה כזו שיש חשש מפני יזמות בעקבות משבר הקורונה, לעודד ולתקצב יזמות טכנולוגית גם במגזר החרדי. אני מודה, שוק ההייטק הוא הרבה פעמים איזה שהוא מועדון סגור, לא רק בפני חרדים, גם בפני חילונים שאין להם את הרקע הקודם, ובשביל זה יש לי גם מיזם שעוסק בזה שנקרא "מתחילים בהייטק" ואני מאוד אשמח שנצליח לעודד יזמות טכנולוגית בחברה החרדית שגם פשוט תייצר עוד הזדמנויות תעסוקה למגזר החרדי, אצל חרדים בהייטק. זאת אומרת יש כבר מספיק שפרצו את הדרך, ואני חושב שלעודד אותם להתפתח כלכלית ולהעסיק עוד אנשים זו גם דרך מעולה לצמוח וזה משהו שהממשלה יכולה להרים את הכפפה ולעשות, אני מקווה שנתכנס לדו"ח המשכי שיראה על המשך המגמה החיובית.

תודה ח"כ רול, אנחנו בהחלט בסיומו של הדיון לא מתכוונים להישאר רק עם דיבורים אלא לנקוב בצעדים שאנחנו חושבים שצריכים להיעשות ולהמשיך לעקוב ולפקח. ח"כ אבוטבול בבקשה.

שלום, אני ראשית רוצה לברך אותך עינב על הדיון החשוב הזה וכמובן את היוזמים, ידידי ח"כ ארבל ואריאל, שעשו באמת עבודה טובה, וכמובן גם כן לשר עצמו ישי, היו לי כמה פעמים שיחות איתו בנושא הזה, ודיברתי איתו שאם אנחנו רוצים קצת יותר לקדם את כל הנושא הזה של העולם החרדי והתחום שהוא מטפל בו, זה יותר הרבה שיחות כדי להכיר בדיוק את הצרכים האמיתיים שקיימים שם באותו מגזר.

בוא נאמר כך, מהרגע שאברך או מי שנמצא בעולם החרדי עשה את שאלת הרב וקיבל אישור, במידה שמשפחה ברוכת ילדים, לצאת מהכולל, לצאת הלאה לעולם התעסוקה, אז באותו רגע עולם התעסוקה באמת הרוויח. הוא מקבל את מיטב הכוחות והמוחות שנמצאים בעולם התורה. מדובר פה באנשים שידעו לפצח סוגיות קשות ביותר, זה באמת ייאמר לשבחם שהם יודעים באמת לנווט בתוך סוגיות הכי הכי קשות והם הולכים לעולם כשבעצם הם מביאים לתוכו ברכה, מביאים לתוכו ידע רב והרבה ניסיון מצטבר בפיענוח סוגיות מאוד קשות.

לגמרי, רק אל תשכח את הנשים החרדיות, שהן מעולות.

אני אתייחס גם אליהן, גם הן מביאות המון ברכה. אני מדבר דווקא על הנושא הזה שאחד שלומד ויודע לדעת דף גמרא, ראשונים, אחרונים, כל הדברים האלה, אז באמת בלי לפגוע באף אחד, עולם ההייטק קטן עליו. באמת קטן עליו, כי בעצם יש לו את ארגז הכלים הענק ביותר שהוא יכול משם לצמוח ולהצמיח כל מיני דברים חדשים. לכן באמת חייבים לדעת ולהבין שצריכים למצוא פתרונות מחוץ לקופסה, איך להעצים את הנושא הזה.

הדו"ח הזה רק נותן נגיעות מסוימות, כמה המגמה הזאת תלך ותתרחב. כי בעצם העולם החרדי כבר מקבל בחלקו את הנושא הזה, לכן באמת צריכים לדעת לתת להם את ההזדמנויות האלה כדי להאמין באותה מערכת שרוצה באמת לקדם את העניין הזה. זה גם כן סוג כזה של הזדמנות לקירוב לבבות הדדי ואני חושב שבאמת היום השסע הישראלי הוא שסע כבד מאוד ולדעתי תכנית מהסוג הזה לאותם מותאמים יכולה גם כן לגרום לאותם אנשים קצת להכיר את זה, לשבור את המחיצות והסטריאוטיפים שקיימים כלפי החברה החרדית ולראות שחרדי זה בעצם אדם שיש לו את כל היכולות לא פחות מכל אדם אחר, ואיך שאומרים, לחבר אותו גם כן לעניינים האלה.

אבל מה שכן חשוב לי לדעת, אני רוצה לומר דבר אחד, גם כראש העיר יצאתי לראות המון יזמות בנושא הזה, גם עודדנו את זה, גם את עולם הנשים בנושא של 'עסק משלך', מי שמכיר את התכנית הזאת ועשינו הרבה ירידים של תעסוקה, וגם חטפתי על זה על הראש, היו תקופות שהפגינו מול הבית שלי על זה שעשינו כל מיני ירידי תעסוקה לנשים, שחשבו באמת שאולי לא - - - חלק מהרבנים שלא בדיוק אהבו את זה, אבל פה בדיוק נתון, אותה נקודה שעליה אני רוצה לדבר, אם רוצים לעשות חייבים שיהיה גם כן כבוד, כבוד מאוד גדול למגבלות שישנם לאותם אברכים או לאותם אלה שמגיעים שצריכים גם לכבד אותם, הנושא של התאמת תנאים לעניינים שלהם שהם מבקשים, נושא של הפרדה, או דברים מהסוג הזה, אנחנו רואים אפילו מאבקים כאלה שלצערנו צורמים לנו מאוד, אותם אלה שהולכים ללמוד בעולם החרדי, עכשיו מנסים לחוקק כל מיני חוקים שלא יהיו בנפרד נשים וגברים, באותם מבחנים, באותם דברים.

תבינו, אם רוצים להתקדם צריך לעשות התאמה אלינו, לא אנחנו התאמה לאותם תנאים שם, אם רוצים את אותם אלה טובי המוחות והכוחות תצטרכו גם להתחשב ולבוא לקראת בבקשות הנכבדות שלהם, להבין שזה חלק מהקיום שלהם. הנקודה של ההתאמה האישית, כי מדובר פה אנשים שהם שומרי תורה ומצוות ומסורת ומורשת, תכבדו אותם אם אתם רוצים אותם.

לסיום, זה לא יכול להיגמר רק בדו"ח כזה ואחר. צריכים לדעת שלצערנו הפערים שקיימים בשוק הם פערים מאוד פוגעים, יש פגיעה בנושא הזה, ואני אומר לכם את זה בצורה האמיתית, עינב, כדאי שתחקרי את זה לעומק, תביני, שלצערי, אבל זה לא רק בתחום הזה, בהרבה תחומים, אתה יכול לראות מורה שנמצאת במגזר הזה שמקבלת סכום כזה וכזה, אתה הולך בודק במגזר אחר, שם פתאום הסכומים הם אחרים. אז גם בנושא הזה, אם רוצים, חייבים לבוא לקראת, עם נפש חפצה, שזה גם בנושא של השכר, גם בדברים האלה.

אני אסיים, אני רוצה להגיד דבר אחד. קל לבקש ולבקש 'חרדים, תשתלבו, תגיעו'. אני עד היום כבר כמה חודשים מטפל בסוגיה הכי אלמנטרית ופשוטה, אלה של המשמר האזרחי, חרדים שמרצונם הלכו והתנדבו לנושא הצבאי וכולי, עד היום, לא יכולים לקבל אפילו ביטוח לאומי בתקופה של הקורונה. והבאתי את זה לוועדות פה, לוועדות שם, והיה איציק דניאל, שנמצא בזום, הוא יודע בדיוק, אנחנו מתקוטטים על מה, על לתת לאותם אלה שביקשו מהם 'תשתלבו בנושא של הצבא' וכולי, הנה, הם השתלבו, אבל משאירים אותם פצועים באמצע המערכה. ובמה? בנושאים אלמנטריים של לחם וחלב לילדים שלהם.

אז אני אומר שלא גם כאן נהפוך ממצב כזה שאנחנו מעודדים ותומכים וכולי, אבל כשנגיע לשכר, 'רגע, יש הבדל בין מגזר כזה למגזר אחר'. זה חייב לבוא לאורך לרוחב, לכל הצדדים שהנושא של השכר של אותם אלה שכן החליטו לצאת להייטק, לתת להם גם את ההזדמנות הכלכלית הזאת, להצליח כדי שבאמת יוכלו לפרנס את המשפחה. ושוב תודה ליוזמים וליזמים שרוצים לעזור בנושא הזה, ואני יודע שבאמת מחכה לפתחכם הרבה עבודה. הדו"ח, כפי שאמרנו, זה רק הנגיעות, ויש 'מי יעלה בהר השם' אבל יש 'מי יקום במקום קודשו'. ה'מי יעלה בהר השם' עשיתם, אבל מי יקום, מי יתקיים במקום קודשו, איך אנחנו מיישמים את הדברים היפים שהבאתם, ואני בטוח שהמכון שלכם, שהייתי בכמה כנסים שערכתם בעבר הנושא הזה, ייתן באמת - - - בעזרת השם. תודה רבה.

תודה רבה ח"כ אבוטבול. אני מברכת את בואה של חברתי מיכל קוטלר וונש, אבל לפני שנעבור אליך בבקשה ח"כ מלכיאלי.

תודה רבה גבירתי היו"ר. תודה רבה על הדיון, אני רוצה להודות ליוזמים ח"כ משה ארבל ואריאל קלנר, אני חושב שזה דיון מאד חשוב, וגם לברך את משה פרידמן, מייסד של קמא-טק, שאני חושב שאם אנחנו רוצים להגדיר את מה שהם עשו זה פשוט מהפכה, במשך הרבה שנים אנשים דיברו, משה והצוות שלו יזמו דבר שהוא גדול מאוד מאוד ואני חושב שלא כדאי שנשאל אותו פה כמה המדינה עזרה לו במימון של ההקמה, כדי שלא נבייש את עצמנו, נחסוך מעצמנו את התשובה לשאלה שלך, אנחנו משערים שלא הפריעו לך הרבה.

אני חושב שזה המקום שאנחנו צריכים קודם כל כוועדה אבל ודאי כמדינה, לומר לא נשים שכמותו, אנחנו מדברים הרבה על שילוב חרדים, אבל לא עושים הרבה ואני רוצה לפרט למה לא עושים הרבה, ואנשים כמוהו שצמחו מהקהילה ועסוקים בגיוס כספים, אני חושב שאם את הכישורים שלהם הם היו משקיעים בגיוס אנשים ובשילוב ואם המדינה הייתה עוזרת להם מבחינה כלכלית היינו מוצאים הרבה יותר חרדים וחרדיות שמשתלבים בשוק, שבסוף זה גם היה מחזיר כסף למדינה, אבל לצערנו זה לא קורה.

נוח לי לדבר על הנושא הזה כי אני מכיר את הנושא, אשתי עובדת בהייטק, ולומר מילה טובה לשר יזהר שי, אשתי גם עובדת במשרד המדע ואני מכיר את המשרד הזה, אחד המשרדים שבאמת חרט על דגלו גם קבלה של חרדים וחרדיות, בצורה ששאר משרדי הממשלה צריכים לקנא בו. לא מעט מנכ"לים של חברות אמרו לי שהנשים החרדיות הן הנשים המסורות ביותר שיש, ואמר לי מנכ"ל, זה משפט ידוע, אבל אמר לי את זה מנכ"ל משרד ממשלתי 'מעולם לא הגיע אלי אדם ואמר 'תראה, הייתי קצת עסוק בטלפון בחוץ, או עם הילדים, האם צריך להשלים את החצי שעה', נושא באמת של זהירות בכסף שכמו המסירות האמיתית של הנשים החרדיות.

עכשיו אני רוצה להעלות כמה דברים שאני חושב שאנחנו כוועדה ודאי בסיכום צריכים לשים את זה על השולחן. מדברים על פערי שכר, אני לא יודע אם יש הרבה חברות שמושיבות חרדית פה ולא חרדית כאן, או אם את תקבלי 4 ואת תקבלי 6, אבל יש משהו מובנה, יש משהו בבנייה של שוק ההייטק שמפלה את הציבור החרדי לרעה, שותפים לו לצערי המל"ג, נציבות שירות המדינה ועוד אנשים טובים, ואני רוצה לפרט. אישה חרדית לומדת בסמינר 3 שנים, 4 שנים, ומשלימה אחרי זה לימודי תכנות מחשבים. לימודים קשים, משלמים הרבה כסף. אני זוכר את אשתי יושבת שעות על גבי שעות, מבחנים, כשאתה משווה את זה למה לומדים באוניברסיטה הפתוחה במכון לב, אין הרבה הבדל ביניהם. זה מנוסח שונה, אבל אותו דבר, אותם החומרים. שתיהן יוצאות לשוק העבודה, כבר מהתחלה יש פערים ביניהן. למה? כי נציבות שירות המדינה לתפקיד זוטר מצריכה תואר, והשר דיבר כאן שאין קשר בין תואר אקדמי לבין התפקיד הזה בוודאי. אגב, אני חושב שאין קשר בין תואר אקדמי בכלל להשכלה, והראיה הכי גדולה שעירית ירושלים מוציאה מכרז למנהל אגף שפ"ע, אפשר תואר בחינוך. מה הקשר בין אחד לשני? זו עוד סוגיה.

אבל אותה אישה חרדית שלמה במשך שנים, לא מכירים בלימודים שלה. למה? היא רוצה להשתלב בשירות המדינה, כמו אשתי למשל, אז אין לה ברירה, היא הולכת ללמוד תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה ובכל מקום אחר. מישהו יודע כמה נקודות זכות מכירים בה? 20%. למה? לך תבחן עניינית מה שהיא למדה מול אחת אחרת ותגלה. זאת אומרת שמדברים על פערי שכר בין חרדית ללא חרדית, משם זה מתחיל.

יש את החוק שקידם השר דרעי לשילוב של 7%, ונמצא פה ח"כ ארבל שהוא היה ראש המטה של השר והם קידמו את החוק הזה. צריך לשאול את עצמנו האם אותן חרדיות יכולות להשתלב באותם 7%? התשובה היא לא. למה? מאותה הבעיה שלא מכירים בלימודים שלהן. אם הלימודים שלהן הוא - - - אז אל תכיר בהן, אל תתן גם תעודה של מה"ט, אל תתן להן כלום.

אני יודע שבימים האלה, ישבתי באוצר לפני שבועיים עם סגן השר ויחד עם עידו סופר, מנסים לפתור איזו שהיא בעיה, עדיין אנחנו רחוקים מאוד מהפתרון.

דבר אחרון אני רוצה לומר לגבי הנושא של חברות כח אדם. הניצול, רבותי, אישה חרדית עובדת 7-8 שעות ומקבלת 5,000 שקל. אישה אחרת מקבלת 12,000 שקל עם אותן שנות ניסיון. עוד פעם אני אחזור לאשתי, אנחנו התחתנו ולא קיבלו אותה לשום מקום. היא באה להתקבל לכל מיני מקומות, ולא קיבלו אותה כי לא מכירים בתעודה שלה. עכשיו מה הבדיחה? היא הולכת למטריקס ומקבלת 5,000 שקל, 8 שעות, ובאמת עבודה מפרכת.

התופעה של חברות כח אדם היא תופעה בזויה תמיד וגם בטח במקרה הזה.

אחרי שנתיים, שיש כבר ניסיון, רגע. אז בוא תבחן אותן עניינית. זאת אומרת משהו בשוק הזה עקום, והניצול של כח אדם, אותה חברה, נקרא לזה בנק הדואר, בנק לאומי, לא משנה, כשמזמין ממטריקס הוא משלם להם בדיוק אותו דבר, לא משלם פחות. הכסף נשאר אצל העשירים שם, אצל מנהלי החברות. בסוף העשירים נהיים עשירים יותר, אותן חברות שמשלמות המון כסף על הלימודים, זה לא גמ"ח, הן משלמות המון כסף, ההורים נקרעים בשביל שהן יצאו עם תעודה שלא שווה כלום בסוף. זאת הבעיה, זה שורש הבעיה. אחד משורשי הבעיה.

אני מבינה שחברות כח אדם, זה לא החברה שאמרת בהכרח אלא גם בשוק הפרטי מעסיקים את המגזר החרדי ב- - -

נכון. שם זה חרפה שזועקת לשמיים כי המעסיק אומר 'אני משלם 70, 80 שקל לשעה', כמה הוא משלם להם בסוף? זה עוול שצריך ל- - -

אני אסיים. שוב תודה לך גבירתי היו"ר, ליוזמים ארבל וקלנר, ומשה תמשיך לעשות טוב, אנחנו מחזקים את ידך והלוואי ונהיה לך לעזר. מבטיחים לא להפריע. תודה רבה.

תודה רבה ח"כ מלכיאלי. אני אפנה עכשיו לחברתי ח"כ מיכל קוטלר וונש.

תודה רבה גבירתי יושבת הראש, תודה רבה על יוזמת הדיון שהוא בעיני חשוב מאוד. אני רוצה ממש בקצרה רק לומר שאני חושבת שיש פה נושא שהוא אחת ההזדמנויות הגדולות. יש הרבה דברים שאולי לא נוכל לעשות בממשלה הזאת אבל פה מדובר באחד הנושאים שמאפשרים לנו עכשיו להאיר את הזרקור על נושא שכן נוכל לעשות בממשלת האחדות הזאת באם נשכיל לעשות את זה ולזהות את ההזדמנות הגדולה, ואני חושבת שהזמן בבשלות נמצאת. גם הארגונים השונים, ובאמת גם היזמים שיזמו ובאמת בתרומה פילנתרופית אדירה, והרבה מאוד מהמגזר השלישי כך נבנה.

אני מתחברת לסיום דבריך, במידה מסוימת אנחנו לא צריכים לעמוד בדרככם כמי שהקימו אבל עכשיו אני חושבת שהאחריות היא גדולה ומכופלת כי אני חושבת שיש פה הזדמנות שמציינת לנו את הדרך קדימה והנושא שהעלית של החסמים, אני רוצה לומר בהקשר הזה שאנחנו מכירים את החסמים האלה ממגזרים אחרים. עולים חדשים שלא מכירים בתארים שלהם, זאת אומרת אנחנו כבר יודעים לזהות מהם החסמים שעולים שוב ושוב וזאת העבודה שלנו בכנסת כמי שמפקחים, להעלות את זה, אל מול לא משנה עכשיו אם זה נציבות שירות המדינה ואם זה המל"ג והות"ת, ובאמת להסיר את החסמים בצורה סיסטמתית ורוחבית כיוון שהם נוגעים בכלל אזרחי מדינת ישראל, והרבה מאוד פעמים מתוך המקום הזה קבוצה מסוימת נחזית כמי שנפגעת, והיא נפגעת, אבל היא לא לבדה.

פה יש הזדמנות, ואני רק רוצה לומר שאני סיירתי בעיר בית שמש וראשת העיר דיברה על התנופה האדירה שהיא רוצה להביא הייטק ואפשרויות עבודה והעסקה לתוך בית שמש. זאת אומרת שגם מהבחינה הזאת הקרקע פורה לדבר הבא, להקים, לזהות את המקומות הנכונים, באמת לאפשר את זה בצורה הנכונה ביותר תוך כדי הסרת החסמים ואני חושבת שהסממנים של חוסר הטיפול הנוכחי יבוא לידי ביטוי אם נשכיל באמת גם לחשוף את החסמים ולטפל בהם בצורה הוליסטית, על-מגזרית במידה רבה, וגם באמת לאפשר לקרקע הפוריה שכבר נבנתה על ידי כל כך הרבה, ולזהות את המקומות הנכונים כדי שזה יצליח. זאת אומרת לא לעשות set up לכישלון במידה מסוימת באמת לזהות את המקומות הנכונים שבהם צריך להשקיע על מנת לאפשר את ההצלחה של הפרויקט החשוב הזה שבאמת יוביל את מדינת ישראל ל-72 השנים הבאות של קיומה. אז תודה על דיון חשוב ועל יוזמה חשובה לדיון.

תודה רבה מיכל. אנחנו נמשיך בבקשה עם עו"ד קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאה של IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות שגם הציגו לנו את הדו"ח וכעת יציגו בפני כל חברי הוועדה וכל הנוכחים. בבקשה גבירתי.

תודה רבה. בוקר טוב. קודם כל אני רוצה להגיד תודה גדולה ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ עינב קאבלה, אני חייבת לומר מילה חמה. עשינו הרבה עבודה לקראת הדיון, אני לא נותנת ציונים אבל אני יכולה להגיד שלקחת את העניין הזה מאוד ברצינות, השקעת הרבה מאוד זמן והרבה שעות כדי להכין את הדיון, כדי להבין את הנושא לעומקו, כדי להגיע אולי לאיזה שהוא מקום שאפשר אמיתית לקדם את הנושא, והערכתי הרבה אליך בעניין הזה, ומכל הלב.

תודה רבה ח"כ ארבל, אתה עובד חזק מאוד, תודה רבה שהיית שם בשביל ליזום את הדיון הזה עבור הנושא הזה, תודה רבה ח"כ קלנר בעניין הזה, אני מודה לך גם. תודה רבה לח"כ עידן רול שהוא גם יו"ר שדולת ההייטק, אנחנו מרימים עכשיו את שדולת ההייטק חזרה בשביל לקדם את הנושאים הבוערים ובעיקר החלטנו לקדם את כל הנושאים של ההייטק לטובת העם, או יותר נכון לא what the country for me או what I can do for the country, זה אומר בעצם כל נושא ההייטק בפריפריות, כל נושא הגיוון בהייטק, חרדים, ערבים, בדואים, דרוזים, אנחנו ניכנס שם בעניין הזה, כל נושא קירוב תעשיית ההייטק לתעשייה המסורתית בעניין הזה אנחנו נרים את זה. תודה רבה לשר יזהר שי, חבר קרוב, אנחנו עובדים ביחד כבר שנים רבות ועובדים כמובן ביחד גם במסגרת תפקידו כשר המדע והטכנולוגיה.

אני רוצה להודות גם לרועי כהן, קודם כל, ולברך אותו על כניסתו לתפקיד במכון החרדי למחקרי המדיניות, אנחנו מכירים כמובן ממשרד רוה"מ, זו תוספת מאוד חשובה ותודה לך על זה, וכמובן תודה לאיציק קרומבי, שאנחנו עבדנו כבר שנים ביחד, ותודה רבה גם בעניין הזה, כולנו עובדים ביחד למען אותה מטרה משותפת.

אני רוצה להודות לאנשים שנמצאים בזום, זה חשוב לי, כי יש פה כמה אנשים מאוד בכירים שהגיעו לזום היום, גם מהמגזר החרדי, גם מהמגזר הערבי שהדיון יהיה עוד שבועיים, וגם כמובן התעשייה, מנכ"לים של חברות, ותודה רבה שעליתם לזום, ואני רוצה להודות לך, מוישי, על היוזמה ועל הבעת האמון ועל הדחיפה קדימה, אין כמוך.

מילה אחת, IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, ארגון הגג של כל תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל. אנחנו ארגון פרטי, עמותה ללא מטרות רווח, לא ממשלתיים בשום צורה, אנחנו ממומנים רק על ידי דמי החבר של 1,000 החברות שמשלמות לנו. זה אומר החל מהחברות הגדולות כמו מיקרוסופט וגוגל ואפל, ו-IBM ואמזון וכולי והחברות הישראליות הגדולות, עובר לסטארט-אפים ולחממות ולאקדמיה ולחברות המסחור ולבתי החולים ולאקדמיה, כולם כאחד נמצאים תחת האקו-סיסטם של IATI, כאשר המטרה היא לקדם ולמצב את כל תעשיית הייטק ומדעי החיים ולהמשיך ולמצב אותה כתעשייה המובילה בישראל שכנראה היא זאת שתוציא את המשק מהקורונה, יזהר דיבר על זה,50% מהייצוא התעשייתי, 15% מהתל"ג, אנחנו פחות ניזוקים היום מכל נושא הקורונה. אני מדברת על התעשייה, אבל בוא נגיד שאנחנו לא במקום הראשון ברשימה, אבל אני כן יכולה להגיד, ואמרתי לך את זה גם כן ח"כ עינב קאבלה, שעשינו ניתוח אחורה, של 25 שנים על כל המשברים הכלכליים שהיו במדינת ישראל וראינו שההייטק לוקח לו שני רבעונים להגיב. אז קודם כל עוד מעט אנחנו מסיימים את הרבעון השני ואנחנו כבר רואים האטה בהייטק. סיימנו לפני שבועיים סקר גדול עם רשות החדשנות שענו עליו 1,000 חברות, אנחנו רואים פיטורים, אנחנו רואים פיטורים שבאים על חשבון החל"ת, אנחנו רואים ירידה במשכורת, ואנחנו מתחילים לראות כבר ירידה בכל מה שקשור בהשגת מימון לחברות. 90% מהחברות אמרו שהן ניזוקו במכירות שלהן. אז נכון שההייטק עדיין חזק, אבל אם לא יעזרו להייטק להמשיך להיות חזק, או יותר נכון גם לא יפריעו להייטק להמשיך להיות חזק אלא הממשלה תטפל רק בכשלי השוק שצריך אבל תיכנס בהן מאוד חזק, אני חושבת שההייטק באמת יצליח להוציא את המשק מהמשבר כקטר הצמיחה של המשק, ואם לא, אז אני מפחדת להגיד מה יהיה.

מוישה עוד מעט יציג את פרטי הדו"ח ואני רק אגיד במילה אחת, צמיחה של 52% בשיעור החרדים שעובדים בהייטק בתוך ארבע שנים, צמיחה של קרוב ל-100% במספר החרדים שלומדים לימודי הייטק בתוך ארבע שנים, ועם זאת כמובן בגידול בשיעור הסטארט-אפים החרדיים, אבל, וח"כ ארבל דיבר על זה, פערי השכר עדיין גדולים ולא רק פערי השכר עדיין גדולים אלא פערי השכר גם בין גברים ונשים חרדיות עדיין גדולים ואני יודעת שלך זה מאוד חשוב, ח"כ קאבלה, העניין הזה, אני יודעת ודיברנו על זה שגם בדיון על הערבים וגם בדיון על החרדים, בדיונים שנעשה, מקום הנשים פה גם מאוד חשוב.

לכולנו. לא רק לה.

ודאי.

יושבת הראש מתכללת את כולנו.

בוודאי. אבל לאחר יומיים אינטנסיביים שהיא יושבת ראש הוועדה, אני שמחה להגיד את זה ואני יודעת שזה חשוב לכולם.

האמת היא שוועדת המדע היא אולי אחת הוועדות היחידות, אני פשוט העברתי חוק לאחרונה, שיושבת הראש מעורה ומכסה ובאמת מעמיקה בכל דיון ודיון. זה לא פשוט.

תודה ח"כ מלכיאלי. אנחנו נמשיך ונקדם את הצעת החוק בלי קשר.

נגעתי פה במשהו בלי שהתכוונתי לגעת. כשאני אומרת, כולם חושבים שתמיד יש משמעויות נסתרות. אני תמיד אומרת, אני נורא פשוטה. מה שזה זה מה שזה, ואני אומרת את הדברים על השולחן. אני אגיד עוד מילה, אנחנו פחות חזקים בדיבורים, התעשייה, לא אגיד פחות ממי, אבל פחות חזקים בדיבורים, אנחנו מאוד חזקים במעשים. אנחנו צריכים שלא יפריעו לעבוד וכמו שאמרתי, לטפל בכשלי השוק בעיקר. וכשל שוק בעניין הזה הוא כשל השוק של מחסור בכח עבודה מיומן בתעשייה, אנחנו יודעים שיש למעלה מ-10,000, לא אגדיל ואומר 15,000 כי יש נתונים לפה ולפה, אבל אגיד שיש למעלה מ-10,000 עובדים מיומנים בחסר בתעשיות ההייטק. מצחיק שיש מצד אחד חסר, ומצד שני יש את הקורונה שיש פיטורים, ואנשים מחכים לעבוד. כלומר יש פה משהו שנכנסנו לאזור לא ברור בזמן הקורונה, ודרך אגב, הקורונה כמובן שמביאה הרבה מאוד הזדמנויות ואני לא אומרת מהפה החוצה, אני אומרת את זה כי אני רואה את זה כל יום. הקורונה מביאה הרבה מאוד הזדמנויות בעיקר בכל הנושא של הלמידה ושל העבודה מרחוק. פתאום מדינת ישראל יכולה לקבל עוד פרויקטים שאולי ארצות הברית היו מקבלים ואולי מדינות שיותר קרובות היו מקבלות ואולי ישראל הייתה מקבלת פחות, אז היום מקבלים דווקא יותר פרויקטים. וכך גם ערבים וגם חרדים יכולים לקבל היום יותר פרויקטים, לקבל מהבית - - -

למה זה ככה? למה פה מקבלים יותר עכשיו? שם גם עובדים.

כי הפער הגיאוגרפי לא קיים.

זה ברור, אבל למה עבודות עכשיו יעברו משם לכאן, שלא היה לפני הקורונה?

אני אומרת, לא צריכים אנשים לנסוע מחו"ל, להביא את הפרויקטים לארץ, למצוא, הכל מאוד פשוט. מרימים טלפון, 'אתה עושה את הפרויקט', הממד הגיאוגרפי כבר כמעט לא מקבל חשיבות.

זה לא קשור לקורונה, זה כללי.

לא, קשור לקורונה, כי העבודה עברה להיות מהבית. אין טיסות.

השאלה אם אתם מזהים גם מכאן שיוצא לשם?

אמרתי, הממד הגיאוגרפי לא קיים, אבל בעיקר העבודות - - -

ולכן יש חברות ישראליות שלוקחות שירות מחברות בארצות הברית - - -

קודם כל התשובה היא כן, אבל אני חייבת להגיד שעדיין לצערי ישראל היא לא מרכז העולם ועדיין ארצות הברית היא מרכז העולם ואירופה ואסיה.

עדיין.

כן. אבל אנחנו נגיע לשם. בכל מקרה, אני אסכם ואגיד כך, וכמה מילים בעניין הזה על IATI. אנחנו לא גוף של נדבות, אנחנו לא גוף של תרומות. אנחנו מדברים בעיקר על כל הצד העסקי ואנחנו מזהים הזדמנויות גם איפה שהצד העסקי ייקח אותנו לשם, ואת אמרת את זה, ובעניין הזה IATI לא באה לקדם את תעשיית ההייטק בשביל תעשיית ההייטק. IATI באה לקדם את תעשיית ההייטק, כמו שאמרתי בתחילת הדיון, בשביל לקדם את הצד הלאומי, בשביל לקדם את התשתיות, בשביל לקדם את הפריפריות, ובשביל לקדם את ההזדמנויות השוות לכל אחד באשר הוא, וזה התפקיד אני מאמינה, המאוד חזק של ההייטק היום. לעשות, לא לקדם את ההייטק בשביל עצמו.

היינו אצל שר התקשורת יועז הנדל בשבוע שעבר, באו איתי גם מנכ"ל מיקרוסופט, מנכ"ל גוגל, מנכ"ל פייסבוק ומנכ"ל ג'נרל מוטורוס ומוטורולה, בשביל לדבר על תשתיות התקשורת הרעועות של ה-5G, ושל הסיבים האופטיים, להגיד 'סליחה, לא יהיו תשתיות, אי אפשר יהיה לעבוד. אי אפשר יהיה לעבוד, ההייטק לא יוכל להישאר פה'. כי זה לא רק אנחנו מחליטים איפה ההייטק יהיה. העולם גדול ומאוד תחרותי, כך שאנחנו מבחינתנו רואים את ההייטק כמשהו שהוא הרבה יותר גדול מאשר רק בשביל ההייטק.

לפני שאעביר את הדיבור למוישה, יש פתרונות בממשלה שלא מיושמים. אנחנו יודעים את זה, גם אתם יודעים את זה, אנחנו מדברים עכשיו על כל נושא ההייטק החרדי ואנחנו רואים את החרדים כאחד הסקטורים הכי חזקים להכניס אותו לתוך ההייטק. זה קורה היום, יש גידול מאוד גדול כמו שאמרתי, אבל עדיין אנחנו רק בתחילת הדרך. יש פתרונות שעדיין לא מיושמים, יש כסף שנמצא בממשלה שעדיין לא מחולק, ואנחנו עוד מעט נשמע גם את מוישה וגם את רועי בעניין הזה.

אנחנו כמובן היינו רוצים לראות ועדת משנה בסופו של דבר, של ועדת המדע והטכנולוגיה, שתעסוק בכל הנושא הזה, אנחנו נותנים לו חשיבות עליונה. שוב, לא בגלל - - -

לא יודעת אם זה הפתרון אבל אנחנו בהחלט נסכם את הדיון עם מסקנות ו- - -

זו החלטה שלך כמובן. שוב, לא בגלל שאנחנו בעד סקטור כזה או אחר, אלא בגלל שאנחנו חושבים וזיהינו לאורך השנים, זה לא מאתמול שהתחשק לנו לטפל בנושא החרדים, זיהינו שהחרדים פה יש להם פוטנציאל מטורף להכנס להייטק וכל מי שנכנס כמעט מצליח, אז למה לא לקדם את העניין הזה. לכן אנחנו בעניין הזה בשביל לסגור את הפער של כמות העובדים המיומנים ולהמשיך לקדם את התעשייה. תודה רבה לכם.

תודה רבה עו"ד קרין מאיר רובינשטיין על הדברים ובאמת ההצגה הרחבה שלהם. נעבור למר משה פרידמן, מנכ"ל חברת קמא טק חרדים בהייטק. בבקשה אדוני.

תודה רבה לח"כ קאבלה יו"ר הוועדה על ההזדמנות, על הכבוד. ח"כ הרב ארבל וקלנר שיזמו את הדיון וכל חברי הכנסת המכובדים על הדברים היפים שנאמרו ולקרין, קרין היא מנוע טורבו רציני שמניע, מאגדת את כל תעשיות ההייטק ומניעה תהליכים מאוד משמעותיים, זו זכות גדולה לעבוד יחד.

אני אנסה להיות מאוד תמציתי ולהגיד מה עיקרי הדו"ח. בעצם עד היום היה איזה שהוא חוסר בנתונים שיסבירו לנו מה קורה בהייטק חרדים. מדברים על זה שרוצים שחרדים ישתלבו בהייטק, אבל בעצם כמה חרדים עובדים בהייטק? כמה גברים, כמה נשים, כמה לומדים לימודי הייטק, האם הם מצליחים להשתלב או לא מצליחים, תמיד זה היה משהו מעורפל והיה חוסר בנתונים, בגלל זה אנחנו בעצם יצאנו לדרך יחד עם איגוד תעשיות ההייטק, יחד עם חברת אסקריא, שזו חברה שמתמחה במחקר לציבור החרדי, כדי להעמיק בדבר הזה. אני חייב להגיד תודה לכל זרועות הממשלה שמאוד עזרו לנו ביצירת הדו"ח, אם זה משרד האוצר, משרד העבודה, משרד הכלכלה, רשות החדשנות, המכון החרדי למחקרי מדיניות, באמת הרבה מאוד גופים, קרן קמ"ח שעזרו לנו לאסוף את הנתונים ואני חושב שזה דו"ח מאוד מקיף שפעם ראשונה סוקר את העובדות, קודם כל נכיר את העובדות ואז נבין מה אפשר לעשות, מה כבר קרה, מה צריך לעשות.

בעצם אם אני צריך להגיד מהם עיקרי הדו"ח, הגשנו את הדו"ח לנשיא המדינה לפני שבועיים, היה דיון אצל הנשיא. אנחנו רואים קודם כל שיש זינוק במספר החרדים שמועסקים בהייטק, זינוק מאוד מהיר, אנחנו נמצאים היום עם קרוב ל-10,000 חרדים שמועסקים כיום בתעשיית ההייטק, שזה 3% מתעשיית ההייטק, תעשיית ההייטק היא בערך 300,000 איש. בשקף הבא אנחנו רואים תמונה מאוד מעניינית. בעצם דו"ח של משרד האוצר שיצא לפני כמה שנים, דו"ח שנקרא 'מקפצה להייטק' שבדק את המועסקים בהייטק בגילאי 35-45, בעצם הדור הקודם אפשר להגיד, בהייטק כולם צעירים. הדו"ח מצביע על זה שאחוז החרדים בתעשיית ההייטק בגילאים האלה זה 0.7%, זאת אומרת אחוז מאוד זעום. בערך 1/20 משיעור החרדים באוכלוסייה.

אם מסתכלים בדו"ח שלנו, אחוז החרדים המועסקים בהייטק זה כמעט 3%, 10,000 איש, כשרובם הגדול צעירים מתחת לגיל 28. זאת אומרת אנחנו רואים תנועה מאוד מהירה דווקא בגילאים הצעירים, חרדים בגילאים צעירים, גם נשים וגם גברים, שנכנסים להייטק בקצב מאוד מהיר וזה בעצם משהו שמאוד מאוד מעודד, בעצם צמיחה של מאות אחוזים בגילאים הצעירים.

אם נסתכל עוד שלב בשקף הבא, נסתכל כמה חרדים לומדים את לימודי ההייטק, אז אנחנו רואים זינוק גם במספר האקדמאים החרדים בתחומי ההייטק שמזנק מבערך 1,000 ל-1,4000 בשנה, ומספר ההנדסאים החרדיים שעל פי רוב זה נשים חרדיות הנדסאיות, אבל זה גם גברים חרדים, מ-1,400 ל-2,800 בשנה. בסך הכל יש בערך 3,700-3,800 חרדים שלומדים לימודי הייטק בשנה, שזה 10% מכלל האנשים במדינת ישראל שלומדים לימודי הייטק. בכל מדינת ישראל בכל מסגרות הלימוד, אם זה אקדמיה, אם זה הנדסאים, זה בערך 40,000 איש והחרדים הם בערך 10% מזה. זאת אומרת אנחנו רואים פה התקדמות מאוד מהירה שנותנת לנו אופטימיות. אם החרדים בעשור של 35-45 היו 0.7%, היום מספר החרדים שלומדים לימודי הייטק זה 10% מכלל לומדי לימודי ההייטק במדינת ישראל. זאת אומרת שאנחנו רואים פה תהליך מאוד מהיר שחרדים שרוצים להכנס להייטק ומנסים להכנס להייטק בשלל מסגרות הלימוד.

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, שלצערנו עדיין פערי השכר הם עצומים, זה נתונים שקיבלנו מרשות המסים, הנתונים הכי מעודכנים ומהימנים שיש למדינה בנושא הזה, באופן כללי השכר של מועסקים בהייטק הוא בערך 22,000 שקל בממוצע, וחרדי בערך 10,000 שקל בממוצע, פחות מחצי, כשבכל דרגות השכר השונות, לא משנה אם החרדי הוא עם תואר שני, הוא עדיין ירוויח פחות ממקבילו באוכלוסייה הכללית, והסיבה לזה, וגם הדו"ח מדבר על זה בהמשך, חרדים מתקשים מאוד בחיפוש עבודה, רואים שתהליך הזמן שלוקח להם לחפש עבודה זה חודשים ארוכים מאוד, למרות שכמו שקרין ציינה, תעשיית ההייטק משוועת לעובדים. יש דו"ח של רשות החדשנות ו-IATI שבתעשיית ההייטק יש חסר של 18,000 עובדים בכל רגע נתון.

סליחה שאני עוצר אותך בשאלת אינפורמציה. בחסר של העובדים, אתם יודעים להצביע על חוסר באקדמאים דווקא או שמבחינת התמורה לכסף, בהשקעה מול תועלת, אין שום משמעות או המשמעות נמוכה מאוד לאקדמאיים בהייטק?

אני אענה על זה, אני חייב להגיד שיש עוד הרבה מאוד חברות גדולות שרוצות כתנאי סף שמי שנכנס יהיה אקדמאי, אבל יש שינוי דרמטי בנושא הזה בשנים האחרונות. אחד מחברי הדירקטוריון של קמא טק שהוא היה מנכ"ל מיקרוסופט, יורם יעקבי, אמר לי נתון מדהים, שבסיליקון ואלי בארה"ב, שזה השפיץ של ההייטק העולמי, בשנת 2019 התקבלו לעבודה יותר אנשים שאינם אקדמאיים מאשר אנשים שהם אקדמאיים. זאת אומרת העולם משתנה, פחות ופחות יש ביקוש לאקדמאיים, יש יותר ויותר ביקוש לאנשים מיומנים שיש להם את הידע המקצועי המדויק, מה שנקרא בוגרי boot camping וכל מיני הכשרות מהסוג הזה. העולם מאוד משתנה ואני מאמין שגם הקורונה תאיץ את השינוי הזה. פחות אנשים הולכים לאוניברסיטאות - - -

החוסר הוא בעיקר בעובדים המיומנים מאוד, ברמה של המהנדסים או כמעט, אני חייבת לציין בעניין הזה, ורק אתמול התפרסמה בעיתון ובטח כולם ראיתם כמוני, שגוגל פתחה אקדמיה שמקבלת את העובדים אחרי מה שנקרא הכשרה של ארבעה חודשים, כמובן שיש את זה הרבה, אבל גוגל עצמה, גוגל אקדמי, פתחה אקדמיה שהיא תקבל את העובדים בצורה הזאת. אז תראו איזה דבר מדהים זה.

אני חייב לענות לשאלתך, הרבה שנים אמרו שבעצם הקושי של החרדים להכנס להייטק זה בגלל ש הם ברובם לא הולכים לאקדמיה אלא הולכים לכל מיני מסגרות הכשרה אחרות. היום העולם משתנה והשינוי הזה פועל גם לטובתנו. יש פחות ופחות ביקוש לאקדמאים ויותר ויותר ביקוש לבוגרי הכשרות, יש שם הרבה מאוד מנכ"לים שמצהירים על זה באופן מפורש שהם בכלל לא מסתכלים אם יש לך תואר אקדמי או לא, אלא מסתכלים על היכולת שלך. גם המכון החרדי עשה עבודה מאוד רצינית על זה, אולי רועי יספר, גם אנחנו עשינו עבודה רצינית על זה, עשינו כל מיני ניסויים שבעצם נגיד לקחת נשים חרדיות בוגרות סמינרים שאינן אקדמאיות, לשפר להן את ההשכלה ולהכניס אותן לעבודה בחברות הבינלאומיות, וזה עובד. הניסויים האלה עובדים. כל מיני גופים עשו ניסויים שהוכיחו את ההתכנות של נגיד לקחת חרדי שאינו אקדמאי ולהכניס אותו לעבוד באפל או במיקרוסופט, וזה עובד וזה קורה. ומצד אחד רואים את החוסר האדיר באנשים ומצד שני אלפי חרדים שלומדים, עדיין קשה להם להשתלב בעבודה ולכן הם מפשרים - - -

סליחה, אני מנסה להבין. אז מה בעצם הגורם שאתם - - - האם זו סטיגמה, האם זו תפיסה חברתית שמפלה אותם? הרי חברות רוצות להצליח, הם צריכים לאייש שלושה אנשים, מחפשים חודש, חודשיים, שלושה. אני מגיע מהעולם הזה, בסוף אתה צריך לאייש. אז גם אם יש לך 1001 סטיגמות, בסוף אתה תיקח מישהו כי אתה צריך לאייש כי אתה צריך להרוויח.

יש כאן הרבה תשובות לשאלה הזאת, אבל בגדול יש פה איזה שהוא כשל שוק. יש את האנשים הטובים מצד אחד, החרדים שרוצים לעבוד, החברות צריכות את העובדים, ועדיין הגישור בין המעסיקים למועסקים קשה, כי עדיין יש דעות קדומות, עדיין לפעמים ההשכלה נראית אחרת. זה לא שמגיע מישהו מ-820 בצבא או מהטכניון אלא מגיע מישהו מסמינר בית יעקב הרב וולף, או מישיבה זו וזו, זה נראה אחרת, קורות החיים נראים אחרת. אני זוכר שפעם בחור חרדי שלח קורות חיים והוא כתב בניסיון שהוא היה משגיח כשרות, הוא רצה להגיד 'הייתי משגיח כשרות' אז שאלו אותו 'מה, אתה מחפש עבודה כמשגיח כשרות?'. עדיין קורות החיים נראים אחרת ועדיין יש פערים שצריך לגשר עליהם.

גם בהיבט של איכות ההשכלה עצמה יש לכם בהחלט - - -

זה גם באיכות ההשכלה, זה גם בתכניות שידעו לגשר. עד היום כל הפעילויות האלה, יש תמיכה ממשלתית אבל יחסית נעשות הרבה מאוד פעולות על ידי גורמים פרטיים ופילנתרופיים, שחלק מהם יושבים כאן. ככל שהמדינה תיקח את הנושא הזה קדימה זה יכול לקרות בעוצמה הרבה יותר גדולה. בסוף, כמו שהזכירו פה חברי הכנסת, זה רווח נקי למדינה. אנחנו עשינו פעם מחקר - - -

שאלה נוספת ברשותך, סליחה שאני קוטע אותך, אני רק אחדד. אני למדתי בטכניון ובטכניון התחיל שילוב של חרדים שהתחילו ללמוד בטכניון. האם חרדי למשל שסיים לימודים בטכניון, גם אנחנו רואים אפליה או שפה כבר, זאת אומרת, האם מה שמפריע למעסיק זה קורות החיים שיש לו סמינרים שהוא לא מכיר ואז הוא אומר 'אני לא יודע מי הבנאדם' או שהוא פשוט מפלה אותו כי הוא חרדי?

חרדי שמסיים טכניון יותר קל לו לחפש עבודה, עדיין לא תמיד הוא יגיע לאותן עבודות שהמקביל שלו החילוני מהטכניון יקבל. הבעיה העיקרית שלא הרבה חרדים הולכים לטכניון. מעט מאוד, זה מספרים בודדים.

כנראה שעיקר הבעיה לא שם, אריאל. לפחות לפי מה שהבנתי מהם.

אני רוצה להגיד, המציאות היא מאוד אופטימית כי יש אלפי חרדים שמנסים להכנס, ככל שתהיה יותר תמיכה של כל השחקנים וגורמי העניין אם זה הממשלה, חברות ההייטק והארגונים, לקדם את התהליך הזה, נגיע להצלחות יותר טובות.

אפשר לראות את אותה תמונת מצב גם בנושא של סטארט אפים חרדיים. אלה נתונים רשמיים של רשות החדשנות, בתחילת העשור חרדים לא הקימו סטארט-אפים. אולי בודדים, יש פה את איציק קרומבי שהוא היה אחד הסטארט-אפיסטים החרדים הראשונים ולי בעצמי היה סטארט אפ באותה תקופה, היו כמה בודדים שהקימו, ממש בודדים. היום בסוף העשור הזה, בין 5%-9% מהסטארט-אפים שנוצרים מדי שנה, הם חרדים. שזה מדהים. זאת אומרת ממצב שחרדים כמעט לא הקימו סטארט-אפים למצב שחרדים מקימים בין 5%-9% מהסטארט-אפים החדשים שנוצרים מדי שנה לפי נתוני רשות החדשנות, אבל עדיין ההצלחה שלהם להגיע לגיוס כספים בין אם זה מהמדינה ובין אם ממשקיעים פרטיים, יחסית נמוכה להצלחה של יזמים אחרים. אף אחד לא חושב שיזם חרדי פחות מוכשר ממקביל שלו, הכישרון מחולק שווה בין כולם, הקב"ה חילק את הכישרון לכולם אותו דבר, ואין סיבה שיזמים או יזמות חרדים יצליחו פחות מיזמים או יזמות אחרות. אנחנו רואים את אותו תהליך שחרדים מנסים להכנס, בין אם זה להיות יזמים ובין אם זה לעבוד בחברות, ועדיין ההצלחה שלהם היא יחסית פחותה, ובכשל השוק הזה לדעתי תפקיד המדינה לטפל, וכמו שהזכיר ח"כ ארבל, הדגש הוא לא רק על תעסוקה אלא באמת על תעסוקה איכותית, ועל הצלחה בתעסוקה.

אז מצד אחד התמונה מאוד אופטימית ואנחנו רואים שיש גל מאוד גדול, מצד שני יש פה אולי אפשר להגיד אפילו הזדמנות הסטורית. אם יש כל כך הרבה חרדים, 3,800 חרדים מדי שנה שלומדים לימודי הייטק, אם נעזור להם להצליח, כל מדינת ישראל תצא נשכרת מזה. אם חס וחלילה לא יצליחו, חרדים אחרים לא יבואו בעקבותיהם, כי אם חרדי אחד מסתכל על אח שלו הגדול, אומר 'הוא לא הצליח, למה שאני אעשה את זה', הם לא באים בעקבותיהם.

אני חייב להגיד לסיכום, כל מה שאנחנו עושים זה בהתייעצות עם גדולי ישראל. הנושא הזה מאוד חשוב להם ויקר לליבם, כמובן שהם רוצים לראות שבתוך התהליך הזה של חרדים שמשתלבים בהייטק הם נשארים חרדים, ונשארים חרדים למהדרין מן המהדרין, וזה החזון שלנו, לא חס וחלילה ששום חרדי או חרדית יאבדו אפילו כקוצו של יוד מהזהות החרדית שלו. הוא יכול להיות חרדי הכי טוב ובאותו זמן לתרום להייטק ולכלכלה הישראלית, וגדולי ישראל מלווים את התהליכים האלה בתשומת לב, אנחנו מתייעצים על כל צעד ושעל, ומקבלים הרבה מאוד גיבוי ותמיכה. לדעתי אנחנו ברגע היסטורי שיש כאן הזדמנות לעשות את המהלכים האלה, וביחד עם חברי הכנסת היקרים שנמצאים פה, הצעירים ומלאי כוחות רעננים, אפשר לחולל פה דבר שכל מדינת ישראל תצא נשכרת ממנו.

תודה רבה ויישר כח. לפני שאפנה לרועי כהן, ביקש להתייחס ח"כ אוריאל בוסו. בבקשה.

גבירתי היו"ר, קודם כל אני באמת רוצה לברך את חברי ח"כ משה ארבל שיזם את הדיון ואת שבאמת לקחת על עצמך לקיים את הדיון החשוב הזה. אני חושב שגם עולם ההייטק וגם כן החברה החרדית חייבת הכרת הטוב אמיתית למר משה פרידמן, שמדיבורים ניגש למעשים. כשאנחנו מדברים הרבה שנים לשלב את החברה החרדית ולסייע ולתת את המעטפת, לא רק בדיבורים, ישנם אנשים שלקחו על עצמם יוזמות וכשנוגעים בעולם ההייטק למשל, אנחנו לא רוצים שהחברה החרדית תשתלב רק כסרח עודף בעבודות אלא בדברים שהם באמת ראויים להם ובעולם ההייטק שהוא עולם רחב, אם לא ניתן את הסיוע בקורסים, בהקלה לגבי התארים, ולפתוח ולפנות גם כן לחברות הגדולות והמובילות, אני מכיר את זה מקרוב גם כן שישנם אנשים מוכשרים וסיימו כמו שהוא אומר, סמינר וולף וסיימו קורסים, והידע שלהם והכישרון שלהם בסוף כן אנחנו שומעים את זה מהיזמים ומהחברות שהכישרונות שהם מקבלים מהציבור החרדי הם כישרונות עילאיים, אבל בסוף השכר שלהם הוא שכר נמוך, ונותנים להם הרבה שנים עד שאומרים להם שיהיה לך את הניסיון וכולי, אבל מנצלים קצת פרצה קטנה כשאומרים להם 'אנחנו דורשים תואר כזה או אחר' ואם לא נעזור להם בדרך בהקלה ובסיוע להגיע כן לתואר, אם נצטרך אותו בכלל, ונעשה את החיבור, והוועדה המכובדת הזאת כוועדה שיכולה באמת לקבל גם בהחלטות או בתקנות, או העברת מסר אמיתי בחיבור לכל חברות ההייטק בשביל לסייע בידי כח האדם המיוחד הזה, אנחנו נגרום לכך שהמשמעות שלו וה- - - של שילוב בחברה תהיה קיימת.

אנחנו יודעים שישנם חוזרי מנכ"ל למשל של קבלה לעבודה של מגזר חרדי או מגזר ערבי, ובסוף כשמסתכלים באחוזים זה לא מתחיל להתקרב למציאות ולמה שקיים בחברה, ועולם ההייטק הוא אחד מהפרמטרים שאפשר לגרום לכך שהם כן ישתלבו, ואנחנו רואים את המספרים, שיש לנו עוד הרבה עבודה לעשות, והחבר'ה המיוחדים שנמצאים כאן שמנסים לעשות את הגישור, אנחנו צריכים לסייע בידם, והוועדה המכובדת הזאת, אנחנו נעמוד בוודאי בכל מקום, בכל חקיקה, גם כן צדדית שנמצאים במקומות אחרים, כדי שהדבר הזה יקרה. תודה רבה.

תודה רבה ח"כ בוסו.

אני צריך לצאת ורציתי לומר עוד מילה אחת. רציתי לומר תודה רבה על כל הדיון ואני אשמח להמשיך, באמת הנושא מאוד חשוב.

תודה. חשוב לי שאחרי רועי כהן נפנה למשרדי הממשלה ונתחיל באמת לעשות את מה שאנחנו אמורים לעשות ולדרוש תשובות ללמה, בעצם דיברנו עד עכשיו מה צריך, וזה הזמן אחרי כמובן שתציג את דבריך, לפעול מולם ולראות איך עושים את זה ולמה זה תקוע ולמה לא מספיק. בבקשה מר רועי כהן מנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות.

תודה רבה היו"ר, תודה רבה לחברי הכנסת, ח"כ משה ארבל שיזם את הדיון וח"כ קלנר. תודה כמובן ל-IATI ולקמא-טק שהביאו לנו את הדו"ח עצמו. יש לנו מצגת ואשמח להראות כמה נקודות. קודם כל אציג את עצמי, אני מנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות. אנחנו חוקרים את החברה החרדית, אנחנו יוזמים ומגבשים תכניות שהן תכניות אסטרטגיות במספר תחומים ולא רק בתחום ההייטק אלא תחומים רחבים של תעסוקה באופן כללי, חינוך, כמובן של בריאות, דיור ורשויות מקומיות.

אני רוצה להתחיל ברשותכם בנקודה האחרונה וממנה להגיע לנתונים. כשאנחנו ראינו את הנתונים שתראו אותם עוד רגע, אנחנו יצרנו פתרון, ושר המדע והטכנולוגיה יזהר שי אמר ואמר נכון, if you will build it they will come. אז אני רוצה לומר, we built it and they want to come, אבל זה לא קורה. וזה לא קורה כי יש חסמים. ולמה אני מתכוון? אנחנו מדברים על תכנית ספציפית שמדברת על הסמינרים ועל רפורמה בסמינרים ורפורמה בהכשרה שמתבצעת בסמינרים.

היה כאן דיון שדיבר על כן או לא אקדמיה והיו"ר העירה הערה שהיא בדיוק הנקודה. זה לא האישיו. זה לא כן אקדמיה /לא אקדמיה. זה רמה מקצועית וזה הכשרה מתאימה ומיומנות גבוהה. ובואו נשים את הדברים על השולחן, אין ואסור להשוות בין לימודים בטכניון לבין boot camp של שלושה חודשים. ופה לא משנה מה נעשה, כמה תכניות שלא נעשה, אם הכל יסתכם ב-boot camp, קורס אחד בשלושה חודשים, לא יקרה שום דבר. פערי השכר יהיו פערי שכר ואנחנו - - -

השאלה היא אבל value for money. כמה השקעה, כסף, זמן ומשאבים אל תואר בטכניון אל מול התועלת מההשקעה הזאת. זו שאלה שאתה חייב לשאול את עצמך.

אנחנו דנים על זה עם משרד האוצר לא מעט, לנסות לייצר את המשוואה הזאת. אני חושב שהגישה שעומדת בבסיס זה לא נכונה ואסביר גם למה. אם אנחנו יכולים לעשות, ופה אני נוגע בתכנית שאנחנו מדברים עליה, אם אנחנו ייצרנו תכנית שמדברת לקחת את בנות הסמינרים, דיברו על זה שכשרון מתחלק שווה בשווה, אז לא, הוא לא מתחלק שווה בשווה. בסוף 7% העליונים של האוכלוסייה הם 7% העליונים של האוכלוסייה, הם בוודאי בחרדים ובוודאי בחילונים. זאת אומרת יש לנו שכבה מאוד איכותית של נשים ושל גברים חרדים שיכולים להזריק זריקת אנרגיה משמעותית לתוך עולם ההייטק.

פה לקחנו, בנינו תכנית יחד עם שותפים רבים, ופה נקודה מאוד מעניינת להגיד, התעשייה רוצה את האוכלוסייה החרדית. זה לא אכפת לה אם יש לה תואר או אין לה תואר, אבל היא רוצה לא את האנשים שהיא יכולה להשיג בהודו בכלום כסף, היא רוצה את האנשים האיכותיים והם קיימים, ואנחנו יודעים שהם קיימים ואנחנו רואים גם שהם קיימים.

מה שרציתי לומר שאנחנו בנינו תכנית יחד עם ד"ר גיורא ירון וחברות הייטק רבות, לא ארחיב, אבל אנחנו מדברים על איך אנחנו לוקחים את אותן שנתיים וחצי שאותה נערה, אישה, נמצאת בסמינרים, שזה בעצם יג'-יד' של המגזר החרדי, איך אנחנו יוצרים לה תכנית, איך אנחנו נותנים לה הכשרה ברמה גבוהה מקבילה להכשרה שהיא הכשרה אקדמית מבחינת יכולות ומבחינת ידע, ואיך אנחנו בסוף דואגים שהאישה הזאת תעבוד בהייטק. אז בנינו את התכנית הזאת היא קיימת, עשינו פיילוט ואני אדבר עליו בהמשך, אנחנו רואים הוכחת היתכנות של הדבר הזה. אנחנו נמצאים בשיח עם משרד האוצר ומשרדים אחרים לצורך יישום - - -

ומה התשובה שלהם?

אני רוצה לומר שאנחנו רואים ומקבלים נכונות, אבל השורה התחתונה היא שבשנה הקרובה, כלומר עוד חודש, התכנית הזאת לא תצא לפועל.

כי?

כי לא מצאנו יחד עם משרד האוצר את הפלטפורמה הנכונה להוציא אותה. לדעתנו מדובר במשהו שאפשר לסגור אותו תוך ימים. כשאני מדבר על זה, אני מדבר על כך שאם לא נפתח את השנה הקרובה, נגיע למצב שפוטנציאלית 1,000 בנות, ואני משתמש בטרמינולוגיה של בנות כי יש בני ישיבות ובנות סמינרים, אבל - - -

בסדר, לדעתי זה פוליטקלי קורקט.

שום כוונה אחרת כאן. כשאנחנו מדברים על 1,000 נשים וזו התכנית, בטווח הרחוק, 1,300 נשים תוכלנה להשתלב בתעשיית ההייטק בתפקידים המשמעותיים, בשנה. זה הזרם. זה זרם שהוא משנה משחק למדינת ישראל. חשוב שנבין את זה. הממשלה עושה כל מיני תכניות להביא מהנדסים, 'תגלית', 'מסע', כל מיני תכניות כאלה, אבל בסוף כשמדברים על 1,300 נשים מדי שנה, זה דרמטי, וכמובן גם הגברים. אבל הנשים שמדברים עליהן כאן, א. יש לנו תכנית מוכנה, וב. נשים מגיעות לסמינר כשיש להן כבר הכשרה, יש להן ידע במתמטיקה, באנגלית, וכמובן יש לנו זמן מוגדר שאנחנו יכולים לעבוד בו להכשיר אותן, כך שהן תוכלנה לעבוד.

אז האקדמיה רוצה את זה, התעשייה רוצה את זה, המגזר החרדי רוצה את זה, אז כמו שאמרתי, we built it and they want to come, אנחנו צריכים לדאוג שזה יקרה.

אני רוצה להראות לכם את הנתונים שאנחנו מתבססים עליהם. קודם כל התמונה הגדולה, לא קשור להייטק. המכון החרדי למחקרי מדיניות מוציא בעוד כשבוע דשבורד, מערכת נתונים ייחודית שתאפשר לכל אדם שרוצה לקבל מידע על החברה החרדית להכנס לתוך האתר, לעשות את הפילוחים שהוא רוצה. מה שאתם רואים כאן זה בעצם תמונת הדמוגרפיה, תחזית האוכלוסייה, כאשר החלק החום למטה זה חרדי, הכחול יהודי שאינו חרדי שכולל בתוכו כמובן דתיים לאומיים והירוק זו האוכלוסייה הערבית. זה צילום מסך, לא הדש-בורד עצמו אבל כל מי שירצה יוכל לבחור איזו קבוצת גיל שהוא רוצה. בחרתי את קבוצת הגיל של 0-17 ודיברנו על זה לא מעט.

היום אנחנו נמצאים ב-2020, 20% מהילדים הם בעצם חרדים, אם נקפוץ עוד 30 שנה ל-2065, כל ילד שני במדינת ישראל בין אם הוא יהודי או ערבי, יהיה חרדי. זו התמונה הגדולה, ואנחנו לא יכולים להתעלם ממנה, אנחנו לא יכולים להתעלם ממנה בהייטק ואנחנו ודאי לא יכולים להתעלם ממנה בתחומים אחרים שאנחנו פועלים בהם.

אני מחזיר אותנו לסמינרים, אנחנו בנינו תכנית לעשר שנים. השנה בנות יב' הן 10,000. מכיוון שבנינו תכנית לעשר שנים, הסתכלנו עוד עשר שנים ואמרנו בוא נראה מה המספר של בנות יב' שתהיינה בעוד עשר שנים. זו לא תחזית מורכבת, הן כבר נולדו, הן בכיתה ב'. והתשובה היא 17,000. זה לא מצטבר, זה הזרם, המחזור גדל ב-7,000 שזה דרמטי ולכן זה דבר משמעותי. זו התמונה הגדולה, עם זה ממשלת ישראל ומדינת ישראל צריכה להתמודד, ואנחנו עושים כמובן לא מעט פעולות כדי להתמודד עם זה.

בואו נצלול לתוך ההייטק ונדבר על אחוז החרדים. לא נעים לי לצנן התלהבות, כי אני בעד התלהבויות וזה נחמד וטוב, אבל בואו נסתכל על הנתונים, אנחנו חיים מתוך הנתונים. תסתכלו על הגברים, אחוז החרדים המועסקים בהייטק, סטגנציה מוחלטת לא משנה מה עשינו. כלום. 1.6, 1.7, שום דבר. מ-2012 עד 2018. נשים אמנם עלה, וזה יפה. באמת, אנחנו יכולים להציג כמה הגידול באחוזים - - - בעצם אנחנו יכולים להראות את הגדילה, אבל בסוף אלה המספרים, כשבאחוזים זה עוד נראה טוב, ובואו נראה במספרים. הנה, מספרים מוחלטים. 3,218 והיום 4,394. סטגנציה, איך שאתם לא מסתכלים על זה. נשים, יש עליה. כאן אנחנו מדברים על חרדים שמועסקים בהייטק. אחוז חרדים בהייטק מסך המועסקים החרדים, אנחנו רוצים לנטרל את הגידול הטבעי, הרי בסוף האוכלוסייה החרדית עובדת יותר, משתתפת יותר בשוק העבודה. עדיין גם כאן אנחנו רואים את אותו דבר. זאת אומרת שנעשים לא מעט דברים וזה חשוב וזה אחלה, אבל לא הזזנו את המחט, בואו נשים את הדברים על השולחן. לא הזזנו את המחט בין היתר כי אין פתרונות קסם ואין פלסתר, וקורס של 3 חודשים לא יחליף הכשרה שהיא יותר משמעותית ומלאה. זה מבחינת הסוגיה של המעורבות או השילוב של החרדים.

בואו נדבר בבקשה על החסמים או בואו נדבר על השכר. דיברנו קודם על פערי שכר, אני בוחר להתעסק בעיקר בנשים. אני רוצה לומר שפערי השכר קיימים אבל יש להם סיבות והסיבות הן בראש ובראשונה זה רמת ההכשרה – ותיכף ניגע בזה – אבל לא רק. הסיבה הראשונה זה התפלגות הגילאים. כשהגיל מבחינתנו משקף ניסיון, בוא נסתכל על איזה גיל הנשים החרדיות מתחילות לעבוד בהייטק ומה הניסיון שהן צוברות ובאיזה גיל הנשים שאינן חרדיות מתחילות לעבוד בהייטק. בוא נסתכל על ממוצע שעות העבודה. דיברנו קודם על התאמות, איך אנחנו מייצרים התאמות לאוכלוסייה החרדית כי זה נדרש. אז גם כאן מטבע הדברים, נשים חרדיות, גם הגברים נדרשים להתאמה מסוימת מבחינת שעות העבודה, אבל גם זה משתקף בשכר.

הדבר המשמעותי ביותר שפה אנחנו מדברים עליו, זה סוג ההכשרה.

אני חוזרת שניה לגיל. למה הגיל הוא רלוונטי. ניסיון אני מבינה.

קודם כל אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהניסיון משתקף בגיל, כלומר ככל שהיא נמצאת יותר שנים בתעשייה כך היא צוברת יותר ניסיון.

אתם יודעים להגיד ששתי נשים שבשוק העבודה, אחת חרדית אחת לא, עם אותו ניסיון וגיל, אין פערי שכר?

השאלה הכי משמעותית היא רמת ההכשרה שלה. וזה מה שאני בא לומר. השקפים האלה הם שקפי אוירה, כי זה נכון, זה אחלה, וזה נחמד, אבל בסוף אנחנו צריכים לשים את האצבע על נושא ההכשרה. שוב, זה מוצג כאן כתעודה אקדמית/לא אקדמית, אבל זו לא הצגה מדהימה, כי זה לא רלוונטי תעודה אקדמית או לא, רלוונטי איכות ההכשרה. ורלוונטי בסוף שאותו דוקטור יודע לחתום על אותה אישה, שמסיימת בסמינרים, שהוא יודע בדיוק מה היא קיבלה ואיזו הכשרה, והיא קיבלה את זה בשנתיים וחצי ובעצם לקחנו את ההכשרה המלאה בתואר וסיננו את כל הדברים שאינם נדרשים, והתאמנו את זה לשפה, לערכים, למגבלות או לצרכים שיש למגזר החרדי, ואם אנחנו יודעים לתת את ההכשרה שהיא שווה ברמתה, אז שיחקנו אותה. ואם לא - - -

ומי הגורם הרגולטור הכי מרכזי שיודע לטייב את תכניות הלימודים - - -

הבעיה המרכזית היא שזה מפוצל בין חינוך למה"ט. וזה גרוע.

אני אומר קודם כל שיש מספר גופים, ואנחנו כמובן עובדים איתם בשיתוף פעולה. דיברנו קודם על שעת רצון, חלון הזדמנויות, אפשר להשתמש בכל האנלוגיות האלה ואגב זה באמת נכון, יש גם רצון, השר יזהר שי דוחף את זה בצורה מרשימה, יושבת הראש, וכל האנשים, אבל בסוף צריכים למצוא פתרונות יצירתיים. בוא נשים את הדברים על השולחן, יש קושי והקושי הוא שהנשים החרדיות והגברים החרדים לא הולכים לאקדמיה. אני לא מחביא שום דבר. הם לא הולכים לאקדמיה. אם מדינת ישראל חושבת שהם ילכו לאקדמיה עוד שנה-שנתיים - - -

לדעתי עברנו את השלב הזה בדיון. אני רוצה - - -

כי אמרו לנו שזה לא משנה בעצם.

אני מסכימה איתך שזה מה שאומרים, אבל לפחות בהבנה שלנו בדיון הזה חשוב לי דווקא שנתמקד לכיוון הפתרון הזה שאתה מדבר עליו ולהבין מי האנשים שאני תיכף רוצה בדיוק לשאול אותם למה לא מטייבים את - - -

זה בדיוק מתחבר לקושי, כי הקושי הוא, מה שבאה הממשלה ואומרת 'רגע, יש כאן קושי. אנחנו יודעים לממן אקדמיה, אנחנו יודעים מה הערך של זה, אנחנו לא יודעים לעשות', אגב, האדפטציה הזאת נדרשת גם בשירות המדינה, היינו בדיון על זה לא מזמן, היה דיון מאוד מוצלח עם באמת עבודה מאוד משמעותית שהם עושים. 'קשה לנו לעשות אדפטציה, אנחנו לא יודעים לעשות משהו שהוא אינו תואר, נחכה שהם יגיעו לתואר'. בעצם מה שאנחנו מבקשים מהם, אנחנו אומרים 'תקשיבו, יצרנו פיילוט, המכון החרדי למחקר מדיניות יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל, עם שותפים נוספים, עם גוגל, שותפים אחרים, תכנית אדווה, אנחנו רואים שבסוף הבנות הן כמובן עם יכולות מאוד גבוהות, מי שנכנסה לתכנית, אבל גם רמת ההכשרה שלה היא רמה מאוד גבוהה. הגורמים הרלבנטיים זה משרד האוצר, כמובן, משרד העבודה שאנחנו עובדים איתם לא מעט, עם שירה ועוד כמה, שוב, יש נכונות מאוד גבוהה, אבל עדיין זה לא נפתר. ועדיין, בסוף לא משנה כמה הנכונות שתהיה, המחט לא זזה, וראיתם את הנתונים. זה דבר שהוא חשוב.

זו בעצם התכנית שדיברתי עליה, זה case study. אם לא נצליח להוציא אותה השנה, 1. לא יהיו נשים שייכנסו לתעשיית ההייטק ברמה גבוהה, שזה חבל ו-2. וזה בעצם ה - - -

אתה אומר שלא יהיו בכלל?

אני לא אומר שלא יהיו בכלל. אני אומר ברמת מיומנות גבוהה על בסיס התכנית הזאת. ודבר שני, נשאלת השאלה, ואמר את זה קודם לדעתי משה, בסוף במגזר החרדי אחד מסתכל על השני, מה שנקרא, מה קורה. כלומר יש כבר תכנית שרצה שנתיים, אם אנחנו לא נדע להמשיך אותה, אם לא נדע לקחת אותה ולייצר תכנית, אז אנחנו חוששים שלא נצליח לעשות את זה בשנה שלאחר מכן.

אני מבין שצריך לבנות קול קורא, צריך לבנות פלטפורמה, צריך הכל וכולם צודקים, אבל בסוף השאלה היא איך אנחנו ב-1 לספטמבר מוציאים את זה לפועל.

אני אעבור להמלצות באופן כללי.

כן. בוא ננסה, אני מאוד רוצה לגשת ל - - -

שיפור איכות הלימודים לנשים בסמינרים, דיברנו על זה, יש לנו את התכנית. מדידת אפקטיביות של תכניות הכשרה קיימות, אנחנו עושים את זה עם הגברים החרדים, יש לא מעט, זה נקודה 2 ו-3, יש הרבה אנשים פעילים במתחם הזה, בוא ננסה להבין ונלך אחורה, לא רק ננסה לפתוח תכניות אלא ננסה להבין מה החסמים, מה קורה ואנחנו עכשיו עובדים על זה, להקים את מרכזי ההכשרה שיתנו מענה לצרכים שיש של המגזר החרדי וכמובן כלי סיוע למעסיקים, כמובן יחד עם רשות ההשקעות, נושא של 4.20 וכן הלאה, כלומר איך אנחנו עוזרים למעסיקים להעסיק את המגזר החרדי ובעצם להעסיק חרדים ואנחנו מגשרים על הפער הזה ומתמרצים אותם להעסיק.

תודה רבה מר רועי כהן.

נקודה אחת מאוד חשובה - - -

בקצרה רק בבקשה.

ממש בקצרה. חלק מהנתונים שהצגת, למשל נושא של נשים חרדיות שעובדות במשרות חלקיות והכל, זה נתונים לא כל כך מעודכנים. בדו"ח שלנו אנחנו דווקא מצביעים על זה ונשאלו 1,300 אנשי הייטק חרדיים, חלק גדול מהן נשים, על שעות העבודה, נשים חרדיות עובדות יום עבודה מלא, ברובן הגדול, ולהגיד שהן מקבלות שכר נמוך כי הן עובדות עבודה חלקית זה מה שהיה נהוג להגיד פעם, זה פשוט לא נכון, הנתונים מצביעים שזה לא נכון. דבר שני, שוב חייבים לציין, יש הרבה מאוד ארגונים שיצרו פיילוטים מוצלחים, גם המכון החרדי, גם סטארט-אפ ניישן, גם she coeds, גם אנחנו קמא טק, אולטרא קוד, יש הרבה תכניות, לממשלה יש מדף עם הרבה תכניות טובות, צריך לבחור תכנית טובה או כמה תכניות טובות וללכת על בסיסן, לא בהכרח יש תכנית אחת שהיא הפתרון לכל הבעיות, אבל יש על המדף הרבה תכניות טובות שנעשו על ידי ארגונים טובים. כל גורם ממשלתי יכול לבוא למדף הזה ולבחור את התכנית הנכונה, המטרה בסוף שכל העסק הזה יתקדם קדימה.

תודה רבה.

שתהיה הכשרה איכותית, זו הנקודה. לא משנה מי מפעיל.

אנחנו על זה רוצים לפנות לגב' שירה ברלינר פולג, ממינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה. נשמח להתייחסות שלך לדברים כאן, לרבות להכשרות ולדברים שאתם עושים כדי לקדם את הנושא, ולדברים שעוד צריך לעשות ולא נעשים מספיק. בבקשה.

שלום. קודם כל אני רוצה להצטרף לכל מי שאמר תודה על הדיון החשוב הזה, באמת חשוב וטוב לראות את כלל השותפים יושבים סביב שולחן אחד ומדברים ומלבנים את הנושא לעומק, כי כמו שכבר ציינו לפניי באמת מדובר בנושא מאוד מאוד חשוב, ובאמת הצטלבות של שתי בעיות לאומיות ואנחנו עוסקים בו כבר לא מעט שנים בניסיון באמת לפצח את הבעיה הזאת.

אני רוצה להתייחס בתור התחלה, לפני שאגיע למה אנחנו המשרד והממשלה בכלל עושים בשותפות כמובן עם כלל המשרדים הרלבנטיים, משרד האוצר, רשות החדשנות, משרד המדע, כל השותפים, אני רוצה להגיד קודם כל שהבעיה היא לא פשוטה. זאת אומרת אם אני מסתכלת ספציפית על הגברים החרדיים אנחנו מתמודדים עם אוכלוסייה שמגיעה הרבה פעמים עם פערי ידע בפרט בשפה האנגלית שהיא באמת תנאי סף בל יעבור בתעשייה הספציפית הזאת, היא תנאי סף כבר היום בהרבה תעשיות, אבל בפרט במקצועות האלה, זו סוגיה קריטית ואקוטית שבשלב שבו אנחנו כבר מתמודדים עם האנשים, עם מי שמעוניין להשתלב, הרבה פעמים – אני לא אגיד מאוחר מדי, אבל זה הרבה יותר קשה ללמוד אנגלית בגילאים מבוגרים וזו באמת בעיה שאנחנו מנסים להתמודד איתה בכל מיני כלים והיא בעיה קשה. בדיון קודם בכנסת שהיה על הנושא הזה אפילו עלה משתתף ודיבר מדם ליבו על כמה זה קשה ואני רוצה רק לשים את הדברים על השולחן.

לענייננו, באמת הבדילו פה את הבעיה לבעיה של האוכלוסייה הנשית והאוכלוסייה הגברית כי זה באמת בהקשר הזה בגלל הרקע הקודם, שתי בעיות די נבדלות, ולכן אנחנו גם נותנים להם מענים שונים. קודם כל בהקשר שלהנשים אני רוצה להגיד שבאמת, כמו שגם רואים מהנתונים, היה שיפור גדול בשנים האחרונות בהקשר של הנשים החרדיות, אם זכרוני אינו מטעה אותי, 9.5% מהנשים החרדיות בגילאים הצעירים שצוינו כבר עובדות בענף ההייטק, הרבה מאוד בעקבות לימודי הנדסאות ומה"ט, שנמצא איתנו פה מורן נציג מה"ט. אכן יש רצון גם אצלנו לשפר ולטייב את הלימודים שניתנים בסמינרים באמצעות מה"ט ובכלים אחרים ובשיתוף משרד האוצר הנושא הזה בבחינה ואני מאמינה שנוכל להתקדם בחודשים הקרובים.

פרט לזה יש עוד פרויקטים כמו she coeds, כמו הכשרות נוספות, כלים נוספים שאנחנו נותנים לנשים חרדיות, לרבות כלי מעטפת ושילוב בתעסוקה ורכזות קשרי מעסיקים שעוסקות בזה, באמת מנסים לשלב ובאיזה שהוא מקום גם צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר, בעבר 65% מהנשים החרדיות עבדו בהוראה, היום אנחנו עומדים על 39%, זה באמת, בוא נגיד, הרבה מאוד מהנשים החרדיות שהשתלבו בשוק העבודה בשנים האחרונות עשו את זה בענף ההייטק, ועכשיו אנחנו בעצם בשלב הבא של קפיצה לשדרוג של אותן נשים ומתן כלים אפילו עוד יותר טובים.

עד כמה אתם מנסים להכווין לאקדמיה את אותן נשים?

בהחלט אנחנו גם פועלים למי שמעוניינת ומי שהנושא הזה מתאים ומדבר אליה בעידוד אקדמיה, בין היתר בתכנית 'הזנקים' שזה מה שהיא עושה, אגב, התכנית מיועדת לגברים ולנשים, ואנחנו בסוף שוב ספקי שירות של המעסיקים. אנחנו צריכים לתת למעסיקים את מה שהם מעוניינים בו והרבה מהמעסיקים עדיין, למרות שינוי המגמה שצוינה קודם, עדיין מעוניינים בבוגרי תארים וזה בהחלט משהו שאנחנו מכווינים אליו ומעוניינים בו וגם התשואה להשכלה של אקדמיה היא על פי כל המחקרים גבוהה יותר ולכן אנחנו מכווינים לשם.

קודם כל אני רוצה להגיד שאני לא חושבת שאתם רק ספקי שירות, ממש לא. אני חושבת שאתם צריכים דווקא, מכיוון שאתם רואים את הבעייתיות ואת הצורך הגדול בהכנסת חרדים ושילוב חרדים לענף ההייטק, אז אם למשל יש פתרונות של לקחת את הסמינרים הקיימים שהם לא אקדמיה ולשפר את מסלולי הלמידה בהם כדי שמי שיוצאת מהסמינר תוכל להשתלב בתעסוקה איכותית, כמו ששמענו פה, זה לא משהו שאפשר לעמוד מנגד ולהגיד 'תשמעו, אקדמיה זה עדיף וממילא המעסיקים רוצים רק אקדמיה, אז נשלים עם זה'.

אני אדייק את מה שהתכוונתי אליו. בכלל, המדיניות של משרד העבודה זה באמת לעבוד ביחד עם המעסיקים ולתת מענה לא למה שאנחנו חושבים ואנחנו רוצים אלא לתת מענה לצרכים, גם של השוק וגם של המשתתפים, ולכן מי שמתאים ומי שמעוניינת, אנחנו נסייע לה ונכווין אותה לאקדמיה. מי שמעוניינת להישאר בגבולות לימודי ההנדסאות אז א. שוב אני מציינת שהיקף המסלול הזה גדל מאוד בתקצוב ובעידוד שלנו, אנחנו נמצאים עכשיו בשיח אינטנסיבי עם האוצר ועם השותפים האחרים ברשות החדשות ובמקומות אחרים, כדי באמת לייצר את השכבה הנוספת של שדרוג לימודי ההנדסאות. אנחנו מודעים לזה שבהחלט יש פה פוטנציאל למשק הישראלי ולמגזר החרדי, אנחנו לא עומדים מנגד ואנחנו בהחלט, זה גם עלה בדיון קודם לפני כחודש, בוועדה למעמד האישה ובהחלט יש לזה רצון. אני גם אגיד שמעבר להכל אנחנו הרי פועלים תחת יעדי הממשלה לתעסוקה, תעסוקת גברים ותעסוקת נשים, וכחלק מההמלצות ועדת התעסוקה ל-2030 הוצבו יעדים ספציפיים לנשים חרדיות שהם גם יעדי שיעור תעסוקה כמובן, אבל אני לא מודאגת מזה וזה יחסית, זה משהו שאנחנו כבר יותר יודעים לעשות אבל גם הוצגו יעדים חדשים של איכות תעסוקה, של צמצום פערי שכר בין האוכלוסייה החרדית, הנשית החרדית, לאוכלוסייה הכללית, יעדים שהוצבו לראשונה, זה צוין גם בתחילת הדיון, ואנחנו נעשה כל מאמץ כדי באמת לשדרג את ההכשרה והלימודים ולהתאים את הלימודים לרמות הביקושים והשכר שיש במשק.

כמי שהייתה שותפה בזמנו לדו"ח ולצוות הבין-משרדי יחד עם היום מנכ"ל עיריית בני ברק, שמוליק ליטוב שהיה בזמנו סמנכ"ל משרד הפריפריה, ואני לא יודע אם אני מפנה לגורם הנכון אבל כן אני רוצה לשים את זה, עירית בני ברק בהנהלתו של ליטוב פעלה מול מפעל הפיס לפיילוט של מלגות לבנות סמינרים שלומדות את מקצועות ההייטק בסמינרים, וגורמים מסוימים במשרד העבודה לא אהבו את זה מכיוון שזה לא אקדמיה, וניסו לפעול לעצירת הפיילוט הזה. אם יש לך מידע על הדבר הזה, כמובן אשמח להתייחסות, אני סבור שזה מהלך לא לגיטימי, כאשר מבקשים בעצם בסופו של דבר לשפר ולהביא כמה שיתר, בסופו של דבר גם לתעשייה, כשישנו יותר ביקוש, התעשייה תוכל מתוך הביקוש הזה לקחת את העובדות הטובות יותר, להביא אותן להשמה לתעסוקה איכותית, ובמובן מסוים צעדים מסוימים של משרד העבודה על כך שהסמינרים לא פעלו או לא שיתפו פעולה בתהליכי אקדמיזציה, היה נראה ש'הענישו' אותם. אם את לא מכירה את זה, זה גם בסדר, היה חשוב לי להציף את זה בדיון.

אני לא מכירה, אני לא חושבת שזה הגיע מאצלנו. כאמור המשרד, צוין פה קודם מדף, אנחנו מעוניינים להעמיד מדף כלים איכותי וטוב לכל משתתף ומשתתפת, כל אחד לפי בחירתו, החל מהכשרות מקצועיות, עבור במה"ט וכלה למי שמעוניין ורוצה, גם אקדמיה, אנחנו לא מכריחים, לא כופים, ובטח שלמיטב ידיעתי לא מנסים לעצור. אני אבדוק את הדברים. אני לא מכירה, הדברים ייבדקו. אנחנו עובדים היטב עם עירית בני ברק, יש לנו התקשרות איתם, כמובן לא מנסים לעצור.

אני רוצה להתייחס ספציפית לנושא של הגברים, שכמו שאמרתי בהתחלה הוא מבחינת ההכשרה הבסיסית יותר קשה. אבל גם פה, אנחנו פועלים, א. צוין קודם וצוין גם בדו"ח הנושא של הצבא, אז גם שיתוף עם הצבא ומי שהולך ליחידות טכנולוגיות, בעצם ההכשרה מבוצעת על ידי משרד העבודה, כנ"ל התחלנו עכשיו שיתוף פעולה שאני מקווה שיפרח, עם השירות האזרחי גם, לעודד שירות טכנולוגי במסגרת השירות האזרחי, וגם תכניות נוספות לגברים חרדים, הכשרות שונות, כלים נוספים.

אני יודעת שיש הרבה טענות לגבי זה שבסוף הכלים לא מספיקים ואנחנו מודעים לזה שיש עוד מקום להתפתח, אנחנו לא מסתירים, תמיד יש לאן להתפתח, אנחנו לא אומרים שהכל מכוסה, ובדיוק בשביל זה אנחנו משיקים בשבועות הקרובים שני כלים, כממשלה, לגבי אחד מהם אני יודעת יותר להתייחס אליו, וזה הסכם שאנחנו עושים עם הקואליציה לתעסוקת חרדים בהיקף 12 מיליון שקלים שתכליתו לפתח כלים ייעודיים לשילוב חרדים בהייטק, כדי שנדע באמת מה הכיוונים הנכונים, אני מקווה שהמיזם הזה ממש יצא לדרך. הוא כבר אושר, הוא עבר, הוא צריך להיחתם, אני מקווה שזה יצא לדרך ממש בשבועות הקרובים, וכמו כן קול קורא שהוציאה רשות החדשנות לעידוד כלים להעלאת ההון האנושי בהייטק, שגם זה ערוץ פתוח היום לכלים נוספים שיכולים באמת לאפשר יותר ויותר שילוב.

מה זה הדבר הראשון שאמרת על ה-12 מיליון? את יכולה להיות יותר ספציפית לגבי מה התכנית הזאת הולכת לעשות?

כן. אנחנו פועלים מכח החלטת ממשלה, שבעצם הסמיכה אותנו לעשות שלושה דברים: האחד – לפתוח מסלולים לעידוד השכלה אקדמית בתחומי ההייטק ומניעת נשירה, שזה פרויקט הזנקים שאנחנו עושים בשותפות עם עמותת ידידות טורונטו, פרויקט מוצלח, לא ארחיב עליו כרגע מפאת קוצר הזמן. הסעיף השני בהחלטת הממשלה זה באמת יצירת כלים לשילוב אוכלוסיות שאינן אקדמאיות בענף ההייטק, שזה עד היום עשינו באמצעות הכשרות מקצועיות שונות, מכינות, לימודי אנגלית וכולי, ואנחנו רוצים לחזק את הרכיב הזה ולכן אנחנו עומדים לחתום על מיזם משותף עם הקואליציה לתעסוקת חרדים, ובהובלת הג'וינט, שהתכלית שלו באמת תהיה להיות סוג של מקום שבו נוכל לפתח תכניות שונות לאוכלוסייה החרדית להשתלבות בהייטק, כי כשאנחנו אומרים 'חרדים להייטק', זה טומן בחובו הרבה מאוד סוגים של חרדים והרבה מאוד סוגים של הייטק, זה קשה מאוד לייצר תכנית אחת שהיא באמת תפתור את כל הבעיה ולכן יצרנו תכנית שתוכל לתת מענה למגוון שלם של רכיבים. אני מאוד מקווה שבאמת התכנית הזאת תיחתם ממש בתקופה הקרובה, היא כבר לקראת סיום, ונוכל לצאת לדרך ובאמת לאפשר פיתוח של כלים שונים בין אם דברים שכבר יש להם פתרונות בשוק ובין אם זוויות חדשות לגמרי לבעיה הזאת. זה הסעיף השני.

הסעיף השלישי הוא באמת גיוון המקצועות בסמינרים, שזה מה שעשינו בשנים האחרונות, באמת חיזוק של לימודי ההנדסאות שהתקציב והקשב והיכולות מאוד גדלו בשנים האחרונות וגם כאן כמו שאמרתי אנחנו בוחנים איך אנחנו עכשיו משפרים גם את הרכיב הזה ומאפשרים יותר התמקצעות ואיכות בלימודים בסמינרים. אני רק רוצה להגיד שאנחנו מתייחסים למה"ט בתור הענקים שאנחנו עומדים על כתפיהם, צריך לציין שבוגרות מה"ט על פי סקרים אחרונים הן באמת החרדיות שמרוויחות יותר, או בראש טבלת השכר של בוגרי מה"ט באופן כללי והן מתקדמות ואנחנו רואים מסקרי בוגרים שזה באמת ערוץ טוב, אנחנו רק חושבים שצריך באמת לתת יותר כדי שיצאו לשוק כבר בשלב הראשון עם כלים טובים יותר. זה הרכיב השלישי ובאמת לפי שלושת הסעיפים האלה אנחנו פועלים ונמשיך לפעול. עושים את זה בשנים האחרונות ונמשיך גם מעתה ואילך.

רציתי לשאול לגבי הרכיב השלישי. את יודעת לתת לנו לוח זמנים? כי אמרת משהו מאוד כללי שאני לא מצליחה להבין מתי הוא קורה. מתי היעד להתרחשות.

קודם כל, הכל הכל תלוי בסוגיות של תקציב ואנחנו כמובן תלויים בתקציב המדינה, והשנה האחרונה כמובן לא אפשרה לנו לזוז במהירות שאנחנו רוצים, אבל כיוון שיש כבר הסכמות, אז אני לא יודעת לתת זמנים מדויקים. אם הוועדה מעוניינת אנחנו נחזור הביתה, נגבש בדיוק ונחזור עם תשובה לוועדה, אני לא רוצה להתחייב פה בדברים שלא תלויים רק בי. אבל בהחלט זה בראש סדר העדיפויות ואנחנו על זה.

אוקיי, שירה, א. תודה, דבר שני, מיד עכשיו אנחנו פונים למשרד האוצר אז גם נשמע מהם ונדרוש תשובה לאותה שאלה. נפנה למשרד האוצר וכן, הוועדה בהחלט מעוניינת לקבל תשובות קונקרטיות לגבי צפי יעד, אם יש איזה שהוא חסם שמונע מכם להגשים את זה. כי אני לפחות למדתי פה בדיון שאחד הרכיבים החשובים כדי להצליח באתגר הזה של שילוב הוא לשפר ולטייב את מה שקורה במכללות ובסמינרים השונים, כי אם נחכה לזה שהמגזר החרדי כולו יילך עכשיו לאוניברסיטאות, זה להתעלם מהמציאות ולא לעשות כלום.

אני רוצה להגיד עוד נקודה אחרונה חשובה, קצת מזווית אחרת. נאמר פה כמה פעמים המילה אפליה. אני לא רוצה להגיד אם יש או אין אפליה, אני באמת קטונתי, אני לא יודעת, אבל אני כן יודעת שיש יחידה במשרד העבודה שנקראת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, והתפקיד שלה זה להתמודד עם סוגיות אמיתיות של אפליה. ככל שיש מקרה קונקרטי אמיתי, אני מדברת פה בשמם, הם מבקשים באמת שיפנו, כי יש כלים למשרד להתמודד עם סוגיות אמיתיות של אפליה, זו מילה חזקה וקשה ולא הייתי רוצה להשאיר אותה עומדת באוויר בלי טיפול.

ח"כ מלכיאלי ציין באמת שאנחנו לא מדברים על המקטע האחרון בסוגיית האפליה אלא יש כאן שרשרת של תהליכים שבסוף לא מייצרים שוויון הזדמנויות מלכתחילה לאותם שחקנים שמגיעים לאותה נקודת פתיחה. זאת אומרת נקודות הפתיחה על ידי הממשלה הן כאלה שלא מאפשרות באמת, וזה מתחיל בהעסקה פוגענית על ידי חברות כח אדם, זה מתחיל עוד קודם בחינוך, או בחוסר מתן כלים שווים, ולכן - - -

ברשותך משה, גם בנושא של הכרה בתואר אקוויוולנטי.

זה בדיוק מה ששאלתי על הסמינרים.

אנחנו נתקלים בקשיים מאוד גדולים שרוצים להתמודד בכל מיני מכרזים וזה נחסם שם. זה חבל.

מחוויה אישית שלי, שפתחנו את האפשרות להתמודד ברשויות המקומיות באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הפנים, ולצערי הנציבות לא אימצה את זה. פתחנו את האפשרות להתמודד בשלטון המקומי לתפקידי מנהלי אגפים שנדרש אליהם תואר כללי, גם לבוגרי מבחני הסמכה לרבנות. כי עם כל הכבוד, מבחני הסמכה לרבנות הם מבחנים שדורשים באמת יכולות למידה משמעותיות, מבחנים לא פחותים ואורך לימודים שלא פוחתים מתואר במדעי החברה והרוח, וכאשר פעלנו בנושא הזה ופורסם חוזר המנכ"ל, ועד ראשי האוניברסיטאות הוציאו מכתב נזעם לשר שזה מהלך חמור ביותר שפוגע באקדמיה וכולי. לצערי הרב יש חבורה מנותקת שרוצה לייצר חברה מאוד מאוד מסוימת עם קו חשיבה מאוד מסוים, בתהליכים לא דמוקרטיים, חסמו כניסה של אוכלוסיות מסוימות לקבלה לעבודה בלי שום רלוונטיות, כדי לייצר באמת מנגנונים שיובילו אנשים לאקדמיה, וכמי שעשה תואר שני בהצטיינות, אני לא מזלזל בחשיבות הלמידה, אבל יחד עם זה לא יכול להיות מצב שקבוצה אליטיסטית תבוא ותחסום, תייצר חסמי שוק באופן כזה שימנעו מאנשים איכותיים מאוד להתקבל למקומות עבודה. תהליכים אלה קורים וקורים לצערי הרב פעם אחר פעם.

אני חושבת שלטובת הנושא שאנחנו עוסקים בו שהוא משיק למה שאתה אומר, אין ספק, אבל אני לא רוצה שאנחנו נפספס את המיקוד.

דווקא נושא ההייטק הוא דוגמה נהדרת לכך שתמורה לכסף, סוגיית האקדמיזציה היא כמעט ולא רלבנטית. אני לא מזלזל בבוגר טכניון, ודאי שמהנדס בוגר טכניון יש לו כלים.

אבל גם אין מחלוקת, לדעתי אתה לא תחלוק על כך שצריך כן לשפר את תכניות הלימוד בסמינר- - -

ודאי, אין לי ספק.

להיפך, בשביל תעסוקה איכותית אני חושבת שאנחנו צריכים ממש ל- - -

אבל כאשר גורמים מסוימים במשרדי הממשלה מנסים, אם בעבר הייתה הסללה למקצועות טכנולוגיים, מנסים להסליל לאקדמיה, התהליך הזה בעיני הוא תהליך שמבקש לחנך את החברה - - -

הוא מדיר אוכלוסיות ומייצר פערים חברתיים.

הוא מדיר אוכלוסייה והוא מבקש לשנות אותה מתוכה, וזה לא לגיטימי.

אני חייב להשלים - - -

אני אגיד לך מה יקרה, אנחנו קרובים לסיום הדיון כי הרי לא נוכל להחזיק דיון הרבה מעבר לשעתיים, אני חייבת לשמוע ממשרד האוצר.

קצר, ארבע מילים. מה שאני רוצה לומר שאני כראש רשות אימצתי את מה שאמרו במשרד הפנים וקיבלנו אנשים שבאמת היו מוצלחים ביותר למרות התואר האקוויוולנטי וכולי, ורק מה שקיבלנו לצערנו דו"ח שפוגע מאוד מאוד שבעצם כל מה שאמרה הוועדה לתעדף כל מיני חרדים, לא עמדו בזה.

תודה. אני רוצה שנתמקד. זה חשוב. אני רוצה בבקשה להעלות את מר איציק דניאל, רכז תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר.

שלום לכולם. קודם כל אני מבין שאנחנו - - - אנחנו חושבים שהנושא הוא נושא חשוב מאוד וחשוב לקיים אותו וחשוב להתמודד עם הסוגיה הזאת. כן אגיד שמצד אחד הנתונים שהוצגו פה על ידי שלל הגורמים הם מאוד מעודדים, ניתן לראות שבאמת לאורך השנים נעשתה פה עבודה טובה בדגש על האוכלוסייה הנשית, כמו שהראתה פה הסקירה הכלכלית שהוצגה לפנינו על ידי המכון החרדי. חלק מהדברים נעשו בהובלת זרוע העבודה, שירה דיברה לפניי ואני חושב שחלק מ- - - הנכבדים שהשתתפו בדיון יכולים לזקוף חלק מהדברים לזכותה, אני חושבה ששירה ספציפית וזרוע העבודה בכלל עשו כמה וכמה פעולות מאוד משמעותיות בשנים האחרונות, בין אם במה"ט ובין אם בתכניות האחרות, ואנחנו שמחים לראות את הנתונים כפי שהוצגו לפניכם.

באמת עכשיו לא הושלמה העבודה, זה לא שהגענו למצב שיש שוויון בשוק ההייטק ובאופן כללי תעסוקת חרדים הגיעה למצב שהיינו שמחים לראות אותו, עכשיו, אלא יש עדיין כברת דרך מאוד משמעותית לעשות אבל נראה שאנחנו בכיוון הנכון. אמנם עד עכשיו השתמשנו בכלים מסוימים, ויכול להיות ש- - -

אני רוצה אם תוכל בגלל קוצר הזמן איציק, תתרכז. אפשר להתרכז בחיובי ורק להציג כמה הכל טוב, וזה טוב, כי אנחנו אנשים שמנסים להיות חיוביים, אבל אנחנו פה כדי לפתור בעיות. אם תוכל בבקשה להתייחס לחסמים שדיברנו עליהם, לפרויקטים ולתכניות.

אולי ספציפית למה שרועי הציג.

אם יש לך שאלה ספציפית שאת רוצה לשאול אני אשמח לענות. אם יש נקודה ספציפית שחשוב - - -

הוצגה פה תכנית שהיא כרגע בדיון איתכם שאמורה לשפר את תכניות הלימודים בסמינרים ובמכללות, כדי שאנחנו לא נמצא את עצמנו במצב שבלי תואר אקדמי האוכלוסייה החרדית לא יכולה להשתלב בתעסוקה איכותית ובמשרות איכותיות. אנחנו רוצים לשמוע איפה זה עומד ולמה זה לא קורה.

קודם כל לפי הנתונים שהוצגו כבר היום יש השתלבות של חרדים בתעשיית ההייטק. ניתן לראות בנתונים שיש השתלבות של אוכלוסייה חרדית בתעשיית ההייטק וגם כן במשכורות גבוהות ושכר גבוה, אנחנו עדיין צריכים לעשות פעולות, דיברתם על תכנית ספציפית וכבר סביב השולחן שלכם שמעתם על כמה וכמה תכניות. השר שדיבר בתחילת הדברים באמת הציג את הדברים כהווייתם, אנחנו נמצאים בשיח עם מגוון שחקנים שנמצאים בתחום הזה ופועלים בכיוונים שונים, אנחנו באמת נמצאים איתם בשיח יחד עם זרוע העבודה ורוצים כן למצוא את הפתרון המתאים. יכול להיות שבאמת - - - למצוא את הפתרון האופטימלי אבל גם לנו וגם אנחנו מבינים מהשטח שהזמן דוחק, לכן אנחנו בוחנים יחד עם זרוע העבודה כעכשיו איזה שהוא מודל שנוכל לבוא ולהפעיל בטווח זמן הקצר כדי כן לתת מענה לפחות לאוכלוסייה שכרגע מתחילה את שנת הלימודים.

חשוב לבוא ולהגיד שזה לא פתרון קסם. אי אפשר מחר בבוקר להגיד 'כן, X כסף לשם והדברים קורים מעצמם'. צריך באמת למצוא את התכנית שתתאים למערכת, תתאים לסמינרים, תתאים לבנות, תתאים לתעשייה. יש פה מגוון רחב של שחקנים וכמו שאמרתי קודם, הכלים הקיימים הביאו אותנו עד הלום, אנחנו צריכים לחשוב על כלים החדשים שייקחו אותנו מכאן.

שמעתם על תכנית - - - יש מגוון של תכניות שנמצאות סביב השולחן ואני בטוח שהדבר שה- - - שנמצאים בחדר יוכלו לספר שאנחנו בשיח עם כולם, ואנחנו מנסים להביא לפתרון הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר.

אתה מדבר בצורה מאוד כללית, ועל שיח. אני והוועדה מבקשים לדעת איפה זה עומד, מה תאריך היעד ליישום, אם יש קושי אז תגיד לנו מה הקושי, שנבין איפה אנחנו עומדים.

אני לא רוצה להתייחס לתכנית ספציפית, אני מבין שאתם בוועדה - -- למשרד האוצר לעצב תכנית ספציפית כזאת או אחרת. מן הסתם המענה שניתן יהיה מענה באמצעות הכלים השוויוניים שהממשלה יודעת לתת, אם זה קול קורא, מכרז או תהליך מסוג אחר, הוא יהיה פתוח לכולם - - -

אני מפסיקה אותך כי החבור ממש גרוע. אמשיך בדיון עם הנציגים האחרים שרוצים להתייחס. אני לא רוצה לוותר על התשובה שאני מחכה לשמוע, אז אם תוכל לשפר עמדה, למצוא, להיעזר בסלולרי ולצאת לאן שהוא כדי לדבר איתנו, בעוד 5-6 דקות נפנה אליך שוב. הדברים שלך חשובים לנו ואנחנו רוצים לשמוע אותם.

אין לי מקום אחר להיות בו, אני פשוט לא במשרד ולא יכול לפתוח את המחשב ולהתחבר, אני רק מהסלולר. אבל בקצרה אני כן אנסה לענות לשאלה שלך כי חשוב שתקבלי את המענה שאת מדברת עליו. אמרתי שוב, הכלים הממשלתיים שיינתנו יינתנו מן הסתם באמצעות הכלים הקיימים אם זה קול קורא, מכרז, זה הליך שוויוני, אנחנו לא יודעים להתייחס לתכנית ספציפית כזאת או אחרת טובה ככל שתהיה, אלא מן הסתם נצטרך לפתוח את זה לתהליך שוויוני לכלל הגופים שפועלים בזירה. זה דבר אחד.

דבר שני מבחינת התהליך ולוחות הזמנים, כמו ששירה מזרוע העבודה ציינה לפני, תקציב מדינה כרגע אין, הכלי המשמעותי שיש לממשלה לפעול באמצעותו לתכניות מסוימות ולקידום כיווני מדיניות מסוימת זה תקציב מדינה., בהינתן שאין תקציב מדינה אנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים וכרגע כמו שאתם בוודאי מבינים המערכת לא כל כך ברור לאן היא הולכת ואנחנו נצטרך לראות איך אנחנו - - - לתוכה. כמובן בוודאי שאם היה תקציב מדינה הדברים היו יכולים להתכנס בתוכו והיינו יכולים לפעול לקדם את הדברים בהליך מהיר יותר.

אני רק אומר שאני לא חושבת שהתשובה מספקת ואגיד לך גם למה. זו תשובה שעכשיו משתמשים בה הרבה, הנושא של תקציב מדינה, אני מבינה שיש פה עניין של השקעות ותקציבים, כולנו מבינים את זה, בסדר, אבל אני חושבת שאם היינו במקום של רצון לממש את זה כמה שיותר מהר, אז א. יש כמו שאמרת, פתרונות יצירתיים שאפשר להשתמש במה שקיים כדי להתניע חלק מהתהליכים ולגבי תהליכים שמצריכים יותר משאבים, אפשר להתחיל התנעה, ואתה יודע, אם זה יהיה הדבר האחרון שיעצור אתכם, התקציב הנוסף, אז בוא נהיה שם. זה לא האירוע. האירוע זה לא שאתם מוכנים, תיכללתם, הוצאתם קול קורא, הכל נע קדימה ובעצם חסר כסף לתקצוב, אני לפחות לא מבינה את זה ככה. בקיצור, אני בהחלט בהמשך הדרך, מכיוון שכן ארצה לעשות ישיבת מעקב ולהבין איפה הדברים עומדים, אני ממש מבקשת להביא לנו תשובות קונקרטיות יותר, כאלה שמדברות - - -

אני רק אגיד ברשותך שמה שתיארת עכשיו, הממשלה לא יכולה לפעול בצורה כזאת. אנחנו לא יכולים להוציא קול קורא, מכרז או התקשרות לתקצוב מסוים ורק בדיעבד לדאוג לכסף שמן הסתם לא תלוי בנו אלא תהליכים פרוצדורליים, אם זה אישור בממשלה, אישור בוועדה ואישור בכנסת. אז אי אפשר לבוא ולרתום את העגלה לפני הסוסים, בשביל לדעת שאנחנו יכולים לתת למוסדות ולנשים או לגברים שרוצים לקבל את תהליך ההכשרה המסודר והאיכותי שנדרש, אנחנו רוצים לדעת שאנחנו יכולים לעמוד מאחורי הדברים, תקציבית. שוב, בהינתן שזה באמת החסם. יש פה עוד מגוון שלם של דברים וזה מה שדיבר עליו השר קודם וגם שירה, באמת לראות איך בונים את המנגנון הנכון מעבר לסוגיה התקציבית, וזה משהו שאנחנו עושים בשיתוף כמובן עם הגופים ומשרדי הממשלה הרלוונטית שאמרתם אותם קודם, אם זה משרד המדע או משרד העבודה.

זה בדיוק מה שהתכוונתי בדבריי קודם. האם מלבד העובדה, האמירה שחסר תקציב כדי להוציא את תכנית X לפועל, כל שאר הדברים מיציתם את העשייה שלכם בדבר? כי יש לי תחושה שלא. בגלל זה אני מתעקשת על זה.

זה מה שאמרתי בראשית דבריי, שכמו ששמעתם יש מגוון שלם של תכניות ויש מגוון שלם של גורמים ממשלתיים שלוקחים חלק בתהליך, בין אם זה זרוע העבודה, משרד המדע, רשות החדשנות, משרד הכלכלה וכולי. צריך למצוא באמת את המנגנון הנכון והמתאים גם לתעשייה, גם למוסדות, גם לגורמים המוכשרים אם זה גברים או נשים חרדיות או בכלל אנשים שבתעשיית ההייטק, שאנחנו רוצים לשלב אותם בתעשיית ההייטק, וזה מה שאנחנו נמצאים בו בשלבים יחסית מאוד מתקדמים. את בוודאי יכולה לשאול את הגורמים סביב השולחן שישבנו איתם לא פעם אחת ולא פעמיים סביב הנושאים והרעיונות שהם מציעים ואנחנו כמובן בתוך הממשלה ביחד עם השותפים הנוספים שלנו מקדמים לאיזה שהוא פתרון, להגיד שהוא שלם וגמור וכל הפרטים בו ידועים, לא, אבל אנחנו כן נמצאים בשלב מתקדם.

אני באמת אשמח, אני מבינה מה שאתה אומר אבל אני צריכה שפה יותר קונקרטית, איזה שהוא פתרון נשמע דבר נורא באוויר. איזה פתרון? מה המנגנון?

עד עכשיו שמעת שני פתרונות שהציגו אצלך בישיבה, יש את קמא טק שהציגה פתרון אחד, יש את המכון החרדי שמקדם תכנית הייטק אחרת, אני יכול לספר לך שיש עוד כמה תכניות שלא נמצאות סביב השולחן וגם הן מקודמות. אנחנו קיבלנו את כל התכניות אלינו, אנחנו שומעים את האנשים, מחדדים איתם את הנתונים, את התהליכים שהם חושבים לנכון שצריך לבוא בשביל לקדם את החברה החרדית - - -

אנחנו ב-25 לאוגוסט, אני לא יודע אם אתה יודע, שנת הלימודים מתחילה ממש או-טו-טו. תכניות זה אחלה, אבל מה עושים איתן ומתי מתחילים אותן.

אז אמרנו כבר מקודם שיש אחד לבוא וליצור את התהליך ויש דבר שני את ההיבט התקצובי. כרגע לצערנו בהיעדר תקצי במדינה היכולת שלנו לבוא ולסייע ולתת איזה שהוא מענה, מוגבלת. אנחנו כן מנסים למצוא - - -

יש לכם יכולת, אנחנו אתמול חוקקנו חוק שמאפשר לכם גמישות תקציבית.

- - - אין תקציב מדינה, אין יכולת לבוא ולקיים תהליכים בהיבט של הקצאת מקורות לתכניות חדשות, ולכן זה עוד נדבך נוסף שמקשה עלינו בקידום תכניות.

איציק דניאל, אתמול בלילה לפני חצות נחקק חוק שלמרות שאין תקציב מדינה ישנה גמישות ניהולית למשרדי הממשלה בסכומים לא מבוטלים של מאות מיליונים, של למעלה ממיליארד, נושאים חשובים כמו החינוך שעומד להגיע גם כן לאישור ועדת הכספים, יגיע, אם זה היה מספיק חשוב, זה גם יגיע. סוגיית היעדר תקציב מדינה במקרה הזה היא ממש לא רלוונטית, תסלח לי.

אני מקבל את מה שאתה אומר בהקשר הזה כמו שאמרת בעצמך, זה קרה אתמול בלילה, אני מניח שהממשלה תתכנס והגורמים הרלבנטיים ידברו על סדר העדיפויות של התהליך, בסוף זה כמובן יבוא גם לאישור הכנסת כפי שנקבע בחוק אבל מאתמול בלילה להיום ב-12:00 לצערי אין לי איזו שהיא בשורה לתת בהקשר הזה.

אבל זה בדיוק העניין. אם הייתה לכם תכנית כבר מוכנה, סגורה, הרמטית, מדויקת - - -

אתה בא מציג לשר, אומר לו 'אדוני אתה רוצה את זה או לא רוצה את זה'.

נכון. אבל אתה מספר לנו על דיבורים ושיח ותכניות שצריך לבנות קדימה. אנחנו רוצים שאם יש תכנית שהיא תהיה סגורה, ועכשיו צריך ללחוץ על תקציב.

אם אני צריך לקרוא לכאן לחבר הכנסת ינון אזולאי מוועדת הכספים אני אקרא לו. הוא יודע ללחוץ עליכם יותר טוב ממני.

אני לא יודע לדבר לגבי לחץ או דברים מהסוג הזה, אנחנו רוצים שהדברים ייעשו כמו שצריך, ברור לנו שלוחות הזמנים פה הם לוחות זמנים דחופים ואנחנו כן מנסים לתת את המענה. כמו שאתם רואים, עד היום המענים שהממשלה נתנה הובילו לתוצאה הרצויה, אז אני מבקש שכן תתנו לגורמי המקצוע הרלבנטיים אם זה אנחנו, אם משרד העבודה, משרד המדע, רשות החדשנות כן לבצע את התהליכים כדי לתת את המענה הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר. אנחנו לחלוטין מודעים ללוחות הזמנים.

לגבי התקציב וסדרי העדיפויות, בכל זאת אנחנו אגף התקציבים, גורמי המקצוע בתוך האגף, יש פה באמת - - -


אני אומר, מן הסתם התהליך בסופו של דבר כן יבוא לאישור הממשלה והכנסת כמו שהוא קבוע בחוק שבאמת עבר אתמול ותוכלו לראות את התוצאות לאורך כל התהליך. אני יכול להגיד לכם שנכון לעכשיו מאתמול להיום אין לי בשורה לתת בהקשר של התקצוב.

הבעיה היא שאני לא שומעת גם בשורה שאתה נותן לי, לא יודעת, שניים, שלושה, ארבעה דברים, דבר אחד שאתה אומר לי 'תקשיבי, יש לי מחרתיים תקציב, זה יוצא לפועל, זה קורה'. לא שמענו את זה.

זה אינטרס של אגף תקציבים, זה אינטרס של המדינה, זה לא חסד. כל שקל של השקעה חוזר פה בכפלי כפליים.

- - - מקודם הציעה תכניות שכבר קורות, היום. לא משהו, זה אולי לא נותן את כל המענה השלם ואתם מדברים עכשיו על תכנית ספציפית, לגבי סמינרים זה נכון וחשוב, אבל צריך להסתכל גם על התמונה הכוללת ובתמונה הכוללת של שילוב חרדים בהייטק נעשים דברים, גם אם לא התכנית הספציפית שאתם דנים בה עכשיו, נעשים דברים, ואני אומר שוב, נדרש לתת מענה נוסף. אנחנו כן חושבים שצריך לראות איך מטייבים את הכלים הקיימים ואנחנו עובדים על זה. זה לא שעכשיו לראשונה אנחנו שומעים את הסוגיה הזאת, אנחנו בשיח עם כל הגורמים שציינתם. לבוא ולהגיד שאין שום דבר, זה גם כן לא נכון. זה לא לדייק בסיטואציה שנוצרה. כמו ששמעתם לפני רגע, יש תכניות שגם מתוקצבות וגם שאינן מתוקצבות שקורות ופועלות כבר בזמן הקרוב.

אנחנו שמענו את הגורמים שהגיעו לכאן אבל הם לא גורמים ממשלתיים. אני מצפה מהגורמים הממשלתיים שיתנו תמיכה ויתנו כספים ויתכללו את הדבר הזה, כדי שאנחנו - - -

השיח איתכם הוא שנה וחצי, איציק. זה לא מאתמול, שנה וחצי מתנהל שיח. אז אני מבין שתקציב המדינה באמת לא אושר, וזה באמת משבר, אבל עדיין זה מספיק כדי לבוא לשרים הרלבנטיים ולהגיד להם 'רבותי, יש כאן תכנית, תגידו אם היא מתאימה לכם או לא מתאימה לכם' אנחנו נדע אחר כך לשאול את השרים 'למה' או 'מה החלטתכם', אבל לכל הפחות מהיכרותי את עבודת הממשלה, אנשי אגף תקציבים כשהם רוצים לקדם משהו, אם זה היה בנושא משרד הפנים, תאמין לי שאריאל יוצר או טמקין ידעו לשבת על השר יום-יום, שעה-שעה, להגיד לו כמה זה חשוב לקדם קרן לצמצום פערים, כמה זה חשוב לקדם ועדות גיאוגרפיות, עשו עבודה נהדרת וזה בוצע. אז גם פה, אם לכן כאגף תקציבים הנושא הזה באמת היה בראש סולם העדיפויות, זו השקעה הכי טובה למדינת ישראל מבחינה כלכלית, זו השקעה שנותנת תשואה אדירה לאחר מכן בפיתוח כלכלי, אז זה היה נראה אחרת. לא דיברנו איתכם רק מאתמול להיום כשעבר החוק. שנה וחצי מתנהל איתכם שיח.

אני אגיד רגע לגבי השיח של שנה וחצי והשרים, התכניות שהוצגו בפניכם כמובן הוצגו בפני השרים הרלבנטיים, בין אם זה שר המדע או שר העבודה, כולם מכירים את התכניות. שוב, לא צריך את התיווך של אגף התקציבים. הגופים שנמצאים, ושמעתם אותם עכשיו, כמו שחברי הכנסת ויו"ר הוועדה באה ונתנה להם את הבמה, כמובן שכל השרים ככל הידוע לנו שמעו את התכניות ויכולים לקדם, כל שר בכיוונו שלו, זה דבר אחד.

דבר שני, אני אגיד רגע משהו אחד כללי. אנחנו פה עכשיו מדברים ספציפית על חרדים בהייטק. חשוב להגיד שהסוגיה הזאת באמת מתאימה לאחוז מאוד מסוים מכלל האוכלוסייה וחשוב לבוא ולתת את הדגש וגם זה מה שאנחנו שמים בראש סדר העדיפויות, אפילו אני יכול להגיד לפני חרדים להייטק, אנחנו מסתכלים על כל תעסוקת החרדים. בסופו של דבר כשמסתכלים על תעסוקת חרדים מעטים מהם ילכו באמת לתעשיית ההייטק, כמו שגם באוכלוסייה הכללית, לא כל האוכלוסייה הכללית מתרכזת בתעשיית ההייטק וכך גם יהיה באוכלוסייה החרדית. צריך לבוא ולתת את הדגש באופן כללי על תעסוקת חרדים ולאפשר להם להשתלב בעוד תעשיות, בין אם זה בתעשייה יצרנית אחרת, בין אם זה תעשיית השירותים, וגם בתעשיית ההייטק, ושם אנחנו נמצאים.

הכל נכון, אבל אתה בורח מהדיון. אנחנו מהדיון על ענף ההייטק. לא בדיון על שילוב חרדים בתעסוקה.

- - - נכון, אנחנו גם חושבים לקדם את תעשיית ההייטק וזה חלק אחד, אבל אם אתם שואלים אותנו איך אנחנו מסתכלים על זה ברמה רוחבית - - -

הייתי מציע לגבירתי היו"ר לזמן לדיון המשך בנושא הזה את הסגן שמעליו, את אסף וסרצוק, שיצטרך לבוא לפה עם תשובות. אני מאוד מצטער איציק, עם כל ההערכה שלי אליך, אתה לא מספק תשובות, אתה קורא דף מסרים כנראה. אני לא מקבל את זה.

- - - בסופו של דבר באים לתת לכם את התשובות, זו החלטה שלכם.

איציק תשמע, אנחנו לא עוסקים בגופו של אדם, זה לא משנה מי בא לתת את התשובות, זו דעתי. אני כן מצפה אבל שיהיו תשובות ולא אמירות כלליות שמשאירות אותנו תלושים באוויר בלי יכולת הבנה מה קורה מתי קורה.

אנחנו נבקש לישיבת מעקב שנעשה בהמשך למסקנות שנקבל פה, הוועדה רוצה לשמוע בצורה יותר ברורה על ההשקעה של המדינה, ההשקעה הצפויה של המדינה ביוזמות הממשלתיות, אנחנו יודעים כמה כסף מושקע שם היום ואנחנו חושבים שצריך להיות מושקע יותר, ואנחנו רוצים לדעת מה צפוי ולא באמירה כללית 'כן יש תכניות'.

הדבר השני, גם בהקשר, אנחנו נרצה לשמוע לגבי הפתרונות שאתם מספקים ביחד עם משרד העבודה לכל נושא שיפור לימודי ההנדסה במכללות ובסמינרים, גם תשובה לגבי זה באופן ספציפי. חשוב לנו מאוד, אנחנו רוצים לקבל גם את התשובות ברמה של מה היעד מבחינת time line.

שוב, ככל שתדרשו את הנתונים והמספרים ויהיה לנו מה לתת לכם, בשמחה.

קודם כל אם לא יהיה לכם מה לתת זאת אומרת שאתם לא עושים עבודתכם. תסלח לי.

תראו, בסופו של דבר אנחנו באים לתת לכם איזה שהוא מענה, שאלתם לגבי המצב שקיים היום, זכותכם לבוא ול- - - תכנית ספציפית, אנחנו פשוט בתהליך הממשלתי שאנחנו מקדמים, לצערי אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד שאנחנו מתקצבים תכנית ספציפית כזאת או אחרת בנקודת הזמן הזאת.

טוב. איציק אנחנו נפנה גם בצורה מסודרת, ככל שלא הובנתי פה, כדי לקבל את התשובות לישיבה הבאה בנושא הזה, ואנחנו באמת מבקשים שלפעם הבאה יהיו תשובות קונקרטיות, ברורות ולא דברים שהם מרגישים לנו קצת באוויר, ואני מודה לך על הזמן שהיית איתנו.

תודה רבה. אני פשוט צריך לרדת לישיבה. אז להתראות.

בסדר גמור. תודה רבה. אנחנו נבקש ממי שיידבר כרגע בהמשך הדברים, דקה-שתיים, כיוון שאנחנו בקוצר של זמן, אבל חשוב לנו שכל מי שביקש לדבר יקבל את זכותו לדבר. מר סטיוארט הרשקוביץ, סגן נשיא המרכז האקדמי לב בבקשה.

פשוט לחזק ובאמת בשניה אחת אני אדגיש שאצלנו במרכז האקדמי לב שיש לנו 2,000 סטודנטים חרדים שלומדים בעיקר הנדסה והייטק, אנחנו בכל זאת הלכנו עם המכון החרדי ועם תכנית אדווה וחבר הכנסת פינדרוס וגם חבר הכנסת מלכיאלי שעוזרים לנו בדבר, ואני בדיוק מצטרף למה שאמרת עכשיו, היו"ר, אנחנו מוכנים ביום ראשון להתחיל תכנית בסמינרים בדיוק כפי שרועי דיבר, בדיוק כפי שנאמר על ידי כמה מהחברים פה, הכל מוכן, יש לנו מרצים, סילבוס, יש לנו הכל, ועד לפני כמה ימים היינו בטוחים שהעניין התקציבי יסודר, פתאום לפני יומיים נודע לנו שמדובר בתהליך וקול קורא ועוד כל מיני תהליכים. בקיצור, אנחנו מוכנים ואנחנו מאוד רוצים להפעיל את זה, וכל עזרה שאפשר לקבל מכם חברי הכנסת, נשמח עליה מאוד.

תודה רבה מר סטיוארט הרשקוביץ, וכמובן שנמשיך ונעקוב כדי לקבל תשובות כי - - -

שנת הלימודים נפתחת.

לא, אני אפילו לא הבנתי מה התכניות, הכל היה כל כך באוויר, אבל בסדר. אנחנו נעקוב אחרי זה ונמשיך עם מר שמעון שמואלי, מנהל קשרי ממשל בגוגל ישראל.

שלום ותודה רבה על רשות הדיבור, כבוד היו"ר. אני יכול להגיד תודה להרבה מהשותפים שלנו שנמצאים סביב השולחן, אבל זה ייקח יותר מדי זמן אז תודה לכולם. אני רוצה להגיד שגוגל נמצאת בפוזיציה מיוחדת ומשמעותית בנושא של העסקת חרדים. המוטיבציה אצלנו מאוד גדולה להעסיק יותר חרדים, יש לנו עובדים חרדים וחרדיות כיום, אבל היינו רוצים לראות יותר. מאחר והמוטיבציה גבוהה, ההנהלה שלנו היא נכונה לעשות את השינויים שחברי הכנסת דיברו עליהם, כדי לאפשר קליטה של עובדים חרדים, ודבר נוסף שאנחנו עושים, אנחנו מאוד מאוד מעורבים ומושקעים בכל התכניות, אם זה תכניות של קמא טק, של סטארט-אפ ניישן סנטרל, ציינו את אדווה, עשינו סימולציה לתלמידות של אדווה לפני שבועיים, של שלושה ימים, על מה זה אומר לעבוד בגוגל ואיך עושים את זה. ואני חושב שיש פה ידע ורצון רציני שהיינו רוצים לשתף בו. כך שאני מזמין אתכם, את הוועדה, ברשותך, היו"ר, למפגש אצלנו בגוגל כדי לדבר בעצם מה זה אומר מבחינת התעשייה ומה הצרכים של התעשייה, כדי לקלוט יותר עובדות ועובדים מהמגזר החרדי. תודה רבה.

תודה רבה, אני מודה לך על ההזמנה. אנחנו אמנם בתקופת קורונה אבל אני מקווה שנצליח למצוא את הדרך לממש את זה. תודה.

נעבור למר אהרון ספראי, מנכ"ל עמותת המוח היהודי בהייטק. JBH. שלום.

תודה. קודם כל תודה לכם על זה שהעליתם את זה לסדר היום ויש כאן ממש רצון לקחת את זה שלב קדימה מעבר לדיבורים, למעשים. מה שהיה חסר לי כאן - - - זה הנושא של נשים חרדיות שעוסקים בזה, אם זה בשכר שלהן, בהכשרות שלהן וכמובן הבנות החרדיות היום זה בראש מעיינן להיות מתכנתות וטובות ולהביא פרנסה הביתה.

הנושא של גברים חרדיים, אני חושב שהוא עוד רחוק מאוד מאוד מפתרון. התהליך של גבר חרדי נשוי היום לצאת מהכולל, ברגע שהוא החליט שהוא יוצא והוא צריך פרנסה, היום להגיע לתעסוקה, הוא רחוק עוד מאוד מאוד ממה שנמצא, יש הכשרות מאוד טובות, כל מיני יוזמות שקיימות. אני חושב שכאן צריך לעשות משהו שהוא קצת מעבר למה שקורה היום. הסתכלתי על המצגת, לא היו נתונים מבחינת גברים ונשים חרדים, אלא באופן כללי על הדבר הזה. אני לא רואה שם את התנופה הגדולה וגם ממה שאני יודע וממה שקראתי אין נתונים רשמיים בנושא הזה, וכאן צריך לעשות משהו קצת יותר גדול.

אני חושב שצריך לקחת מודלים קיימים ולעשות להם scaling, להגדיל את מה שקיים, מה שעובד, להמשיך עם זה הלאה ולא להתחיל לייצר מחדש, כי אם היום יתחילו לחשוב לעשות דברים מחדש, אנחנו נראה את התוצאות אולי עוד 20 שנה, לקחת מודלים קיימים ולראות איך הופכים אותם מ-100 איש או 70 בשנה ל-200 בשנה, כי היום גבר חרדי שיוצא מהכולל שאין לו שום הכשרה, הוא מאוד יודע ללמוד לבד, יש לו יכולת חשיבה מדהימה והכל, אבל היום תוך שנה או שנתיים לראות אותו בתוך התעשייה, זה משהו שהוא הרבה יותר מאתגר ומהנסיון הלא גדול שיש לנו, מ-150 מתכנתים שהיום נמצאים בתעשייה, אם זה בחברת רב-טק שאצלנו או שנמצאים בתעשייה הכללית ומשתלבים יופי בתעשייה בכל החברות, ממובילאיי ועד סטארט אפים במרכז, צריך לחשוב איך עושים את המודלים האלה ב- scalingהרבה יותר גדול. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו קצרים בזמן אז אני נאלצת לקצר. אחרונת הדוברים בזום, גברת פטריסיה להי אנגל מהרשות לחדשנות.

שלום. אני ממלאת מקום ראש הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות. אני רוצה לברך על קיום הדיון הזה, לא ארבה בדיבור. באמת תודה, אני חושבת שהנושא מאוד חשוב. אגיד כמה מילים על מה אנחנו עושים.

רק בקצרה כי אנחנו מוגבלים בזמן. אם אפשר לתמצת לדקה או שתיים.

כן. רק להגיד שאנחנו אמונים על הגדלת מעגל המועסקים בתעשיית ההייטק, בסביבה של ההייטק, אנחנו לא - - - אוכלוסיות, בשביל זה אנחנו עובדים מאוד צמוד עם זרוע העבודה, עם שירה וכל הצוות, ואנחנו, על אף המשבר, יש עדיין מחסור ואנחנו פה בשביל גם לתת מענה לכשל שוק שקיים וכשל השוק פה מאוד משמעותי בקרב החרדים.

התכניות שקיימות ברשות, וקיימות תכניות חדשות, אני רק אגיד כמה מילים עליהן. קודם כל הסתכלנו על נושא של יזמות מחוללת תעסוקה. בסופו של דבר התפקיד של רשות החדשנות היא לתמוך ביזמות, בהקמה של סטארט-אפים ובאוכלוסייה החרדית זיהינו שיש קושי לגייס גיוסים ראשונים ולכן בכל הנושא של אוכלוסיות, גם נשים, גם חרדים וגם ערבים, יש אחוזי צמיחה יותר גבוהים של75% ו-70% בשנה השניה, בתכניות שמוגשת לקרן המו"פ של חברות הזנק שהן בבעלות של יזם שעונה להגדרות של אוכלוסייה בתת ייצוג.

מהקמת התכנית אני חושבת שאישרנו תקציבים של 54 מיליון שקלים, ואנחנו רואים עליה מאד משמעותית, משה פרידמן הזכיר את זה במצגת, והאתגר הבא שלנו הוא לא כמות המגישים אלא בעצם עליית אחוזי האישורים של החרדים במסלול הזה.

המסלול השני שאני רוצה להזכיר הוא מסלול סיירת התכנות, שזה בעצם מענה למחסור, תכנית של הכשרה חוץ-אקדמאית שאתם מכירים, שהם מאוד hands on, נותנים עבודה מאוד פרקטית ומאפשרים לאנשים להשתלב אחרי זה מאוד מהר בתעשייה, המודל של הסיירות הוא מודל של pay per result, שמי שמצליח להגיע להשמות גבוהות אחרי התכנית מקבל תימרוץ לפי משתתף, ונתנו תימרוצים נוספים למשתתפים חרדים, אבל לצערי פה המספרים לא גבוהים, כי בסופו של דבר לוקחים בעיקר אנשים שיש להם איזה שהוא רקע מדעי או רקע אחר ועושים הסבה לנושא של coding, ולכן אחוזי החרדים בתכנית הזאת לא גבוהים, ולכן השקנו לפני שבועיים את קרן הון אנושי, שהיא בעצם מודל חדש מתוך הבנה שהאתגר הוא מאוד מורכב, פיתחנו מודל שמתאים הרבה יותר לדנ"א של הרשות ומעודד חדשנות ומתמקד באתגרים ולא בפתרונות במודל גמיש, ומודד כל מיני תכניות הכשרה, אם זה של עמותות אם זה של חברות הכשרה, חברות השמה, כל מיני סוגים של מגישים יכולים להגיש למסלול הזה, לקבל תמיכה שהוא אחוז מהתקציב שמוגש למסלול. אנחנו נבחן את ההגשות לפי כל מיני אמות מידה שקשורות גם לתוספתיות - - - גבוה, גם כמובן לנושא של שילוב אוכלוסיות.

אני נאלצת לקצר אותך בגלל קוצר הזמן, אנחנו חייבים לסיים את הדיון, אז בשתי מילים אחרונות כדי שלא יצא שקטעתי אותך באמצע.

תודה. אז מה שמאוד חשוב זה הקול הקורא הראשון שמגדיר תחומים מועדפים בנושא של אוכלוסיות שהן בתת ייצוג בתעשיית ההייטק, חרדים, נשים, ערבים, גם פריפריה חברתית וגיאוגרפית, נמצאים בסדר עדיפויות במסלול הזה. אנחנו עובדים בשיתוף עם זרוע העבודה גם בבחינת הבקשות, ואני חושבת שפגשנו הרבה מאוד מהשחקנים החרדים באקו סיסטם ואנחנו כבר אותתנו לאגף תקציבים שנצטרך יותר תקציב.

תודה פטריסיה מהרשות לחדשנות. חברי ח"כ משה ארבל, אתה רוצה לומר כמה מילים לפני שאני מסכמת?

ממש בקצרה, מכיוון שאנחנו ב-13:00 כבר מתחילים בוועדת הפנים דיון נוסף. אני מודה לך על ההשקעה של הזמן הזה של הוועדה בנושא הכל כך חשוב. אני מודה לכל השחקנים שהגיעו לכאן, אני מצפה כמובן לפני דברי הסיכום, שהנושא הזה לא יסתכם בדיון אחד ונעשה גם מעקב בסוגיה הזאת דיון המשך. בנוסף, אולי פניה באופן מיידי לסגן ראש אגף תקציבים, הממונה של איציק דניאל שהיה כאן, אסף וסרצוק, בכדי שלקראת פתיחת שנת הלימודים יוכלו לתת מענה ודאי להערכות משרד האוצר אגף תקציבים לסוגיות שעלו כאן. ישנן תכניות, כפי שהוצג, צריך לדעת איך אנחנו לא מאבדים שנת לימודים יקרה מאוד עבור אוכלוסייה כל כך גדולה. ובאמת תודה רבה לכולם. ולך גבירתי, תודה רבה.

תודה לך ח"כ משה ארבל. ח"כ אבוטבול.

אני מאוד מאוד שמח שהדיון הזה מתקיים, אבל איך שאומרים אצלנו 'תם ולא נשלם'. זו רק בעצם ההתחלה ואנחנו צריכים לחזק את - - -

הגדרת נכון. תם ולא נשלם. אני רוצה לסכם את הדיון. נגיע לתודות בסוף אבל אני רוצה להגיד פה בצורה ברורה, אמרתי את זה גם קודם בשיחה עם אגף תקציבים. אנחנו דורשים ומצפים לתשובות קונקרטיות, לתשובות ענייניות ולא לדברים כלליים, שלא נותנים לנו שום אינפורמציה למה הולך לקרות עכשיו או מה הולך לקרות בעוד חודש, ולזה אנחנו מצפים בכמה היבטים. קודם כל, השקעה של המדינה ביוזמות ממשלתיות. היום השקעה, אם הבנתי נכון, עומדת על משהו כמו בסך הכל 15 מיליון שקלים, זה מה שראיתי לפחות בדו"ח ואנחנו בהחלט קוראים גם למשרד העבודה ובטח למשרד האוצר ולאגף תקציבים לחזק ולהוסיף באופן משמעותי את התקצוב כדי לעודד שילוב חרדים בתעשיית ההייטק ולשפר את מערכי הסיוע הממשלתיים, ועל כך נבקש לקבל התייחסות קונקרטית בישיבת המעקב שלנו.

נושא שיפור לימודי ההנדסה במכללות ובסמינרים. גם כאן התקצוב נמוך לעומת התקצוב הקיים במוסדות להשכלה גבוהה. גם ברור לנו שנדרש פתרון בשיפור המסלולים הקיימים ללימודי הנדסאות בהם משתתפים חרדיות וחרדים, באופן שישפר את רמת הלימוד ויביא יכולת לשלב את הבוגרים והבוגרות במשרות טובות ואיכותיות, וזה גם כחלק מהצורך בצמצום פערי השכר ששמענו עליהם. אני חושבת שנכון יהיה להתייחס אולי בדיון הבא גם לכל הסיפור הזה של פערי שכר שנובעים בין היתר מחברות כח אדם וכולי. נגענו בזה היום קצת, בעיני לא מספיק, אז נרחיב על זה.

כאמור, שיפור ההכשרות בסמינרים, נגעתי בזה בנקודה הקודמת. חייבים לקדם את הפתרונות שנמצאים על השולחן. אני מבינה שיש שיח, אבל מעבר ללהגיד שיש שיח, אנחנו רוצים לדעת כיצד זה מתקדם לכדי ביצוע וכמו שח"כ ארבל אמר, אי אפשר לחכות חודשים, ולפספס שנת לימודים. בעניין הזה בהחלט נפנה לסגן ראש אגף תקציבים גם כדי לקבל תשובות מיידיות, אפילו עוד לפני הדיון הבא.

זה בגדול. אין ספק שמילת המפתח פה היא שילוב איכותי והחתירה לזה וזה יפתור גם בעיות נוספות שנגענו בהן בדיון הזה.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים, שלא אתחיל לנקוב בשמם כדי לא חלילה לפספס ולפגוע בכבודו של אף אחד, אבל באמת לכל מי שנמצא כאן ולכל מי שנמצא בזום וטרח והשקיע את הזמן ואת המרץ ואת היכולות שלו. אני רוצה להודות לכולכם, אני רוצה להודות לחבריי חברי הכנסת שהגיעו לדיון ולקחו חלק בדיון, חלקם נאלצו לצאת, ולחברי ח"כ משה ארבל יישר כח גם על היוזמה. זה לא מהיום שאתה נותן חשיבות רבה לנושא הזה ולנושאים חברתיים רבים נוספים, גם ח"כ קלנר שהיה פה ויזם איתך.

זו אחת הדוגמאות שלנו להצלחה גדולה.

אגב, הוא יודע טוב מאוד שאת הצעת החוק הראשונה שהגשתי בנושא חברתי לא פחות מזה, בחרתי ושמחתי שהוא הסכים להשתתף איתי בהגשתו אבל זה עניין אחר. אז אני בהחלט מכירה ומוקירה. אז באמת תודה רבה לכולם. אחרונים חביבים מאוד צוות הוועדה המסור, מנהלת הוועדה תודה לך, ולכל הצוות, נעמי ונעמה, תודה רבה לכולכם. בהחלט נעדכן אתכם על הישיבה הבאה כדי שנמשיך ונעקוב. תם ולא נשלם. תודה.




הישיבה ננעלה בשעה 13:03.