פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



22
ועדת הכלכלה
24/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 57
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ד' באלול התש"ף (24 באוגוסט 2020), שעה 11:30

1. הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה והתעשייה
2. דיון מהיר בנושא: "כוונת משרד הכלכלה והתעשייה לסגור מרכזי מעוף ומרכזי עסקים בחברה הערבית"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
אוסנת הילה מארק
יבגני סובה
יצחק פינדרוס
אנטאנס שחאדה

גלי בן מיכאל - מנהלת מערך המעוף, משרד הכלכלה והתעשייה

רן קויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

חונני נתן - מנהל אשכול מעוף ירושלים והשפלה, מעוף

סמי להיאני - הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי
עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי
גולן גבאי - סמנכ"ל פורום חברות שילוט החוצות בישראל
גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר
יוסי אלקובי - נשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

עידית חנוכה

תמר פוליבוי



הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה והתעשייה

"כוונת משרד הכלכלה והתעשייה לסגור מרכזי מעוף ומרכזי עסקים בחברה הערבית", של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין (מס' 1083).

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-24 באוגוסט 2020. אנחנו נשמע סקירה ממנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה על הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים; ונושא שני על סדר היום – דיון מהיר על פי החלטת נשיאות הכנסת בנושא כוונת משרד הכלכלה והתעשייה לסגור מרכזי מעוף ומרכזי עסקים בחברה הערבית, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

אני חושב שעסקים קטנים ובינוניים צריכים סיוע בשגרה. עצם העובדה שכמדינה אנחנו מעוניינים לעודד ולפתח יזמות ולסייע בהתאם, על אחת כמה ואחת זה צריך לקרות בעידן הקורונה. לכן אנחנו ניתן ליוזמת לפתוח במספר מילים על הנושא השני בסדר היום, כפי שאנחנו נוהגים בדיוני ועדות הכנסת. לאחר מכן אני אאפשר לתת סקירה עם המצגת ולפתוח דיון של חברי הכנסת והאורחים. אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

צהרים טובים לכולם. תודה רבה לכבוד יושב-ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה. כמו שאמר כבודו, אין ספק שבימים רגילים עסקים קטנים ובינוניים בהחלט צריכים סיוע בכל הרמות, אם זה מההתחלה בליווי, בניית תכנית עסקית, תכנית כלכלית, פלח שוק, כל מה שצריך כדי לוודא ולהעלות את סיכויי ההצלחה של אותו עסק קטן.

ספציפית אני רוצה להתייחס לעסקים בחברה הערבית ולהזכיר באופן כללי תכניות ממשלתיות והחלטות במשך העשור האחרון לגבי עידוד תעסוקה ועסקים בחברה הערבית. המשבר הגדול שעבר על כל העולם ועלינו במדינה, נתן אותותיו בצורה יותר חריפה בחברה הערבית. אם אנחנו נסתכל על המובטלים, על החל"תניקים, על העסקים הקטנים, אנחנו נראה בוודאות – ועוד ייעשה מחקר יותר מדויק בנושא הזה – שההשפעות היו יותר קשות על החברה הערבית. מכאן הצורך הרב בתמיכה ובביסוס אותן תכניות, ולא להפסיק תכניות דווקא בתקופה כזאת – בתקופה שהמשק כולו במשבר; כש-30% מהאנשים שיצאו לאבטלה עדיין לא חזרו, וכנראה הסיכוי שלהם לחזור לעבודה קטן; כשהרגולציה של ההלוואות – שמענו בישיבה הקודמת על נושא האשראי, ההלוואות לעסקים קטנים, החסמים והאתגרים העומדים בפני העסקים הקטנים; יכולת הצריכה של האנשים, שמזינה את אותם עסקים קטנים, ירדה באחוזים די גבוהים – כל זה מחייב לומר שדווקא בתקופה הזאת הסיוע שניתן דרך החוליה הזאת במשרד הכלכלה צריך להמשיך להינתן. קראתי גם חומרים על הסוגיה הזאת. נכון שיש צורך במדידה והערכה בפרקי זמן יותר קרובים, ולא כל חצי שנה לקבל דיווחים, ויותר מעורבות של משרד הכלכלה והתאמת התמיכה לפי המצב והמציאות הקיימת, במיוחד בנושא של הקורונה.

שמעתי שיש מחשבה ללכת לכיוון של פיתוח התחום הטכנולוגי באותם מרכזים. עדיין יש צורך ללוות עסקים שצריכים לצאת מהמשבר שנקלעו אליו בגלל הקורונה. מרכזי המעוף הם חלק בלתי נפרד מהחברה הערבית באותם מרכזי עסקים שנתנו את התמיכות ואת הליווי. צריך לדאוג שהם ימשיכו.

אני מודעת לעובדה שהתקציב של 9.22 הוא עד סוף השנה. אני גם מודעת לעובדה – וכולנו מודעים לעובדה – שהניצול של אותו תקציב עומד בערך על 40%, וצריך גם לדאוג שהתקציב הזה ימשיך להגיע למטרה שלו.

40% בכל משרדי הממשלה או ממוצע כללי?

כנראה שכן, בממוצע.

בממוצע, זה לא בכל משרדי הממשלה.

בנוסף צריך לדאוג להמשך מה שנקרא 923 כדי לתת אופק לתכנית הזאת באופן ספציפי שהיא תתקיים. משרד הכלכלה לא מתנגד לקיום התכנית ולהמשך שלה, אבל הוא גם מבקש – ואני מחזירה את זה, אתם חלק מהממשלה, אתם צריכים גם ללחוץ בכיוון הזה.

רן קיויתי, תתחיל עם המצגת, אחר כך נתייחס לכללי.

הכנו מצגת קצרה לחברי הוועדה. מאחר שזה הדיון הראשון שלנו פה בוועדה והרבה זמן לא היינו בוועדה פה בכנסת, אנחנו שמחים על הביקור פה ועל הדיון בנושא של עסקים קטנים ובינוניים. הכנו מצגת, שמדברת באופן כללי על עסקים קטנים ובינוניים ועל הפעילות שלנו, ונשמח לענות כמובן על כל שאלה אם יהיו שאלות.

זו מצגת, ארבעה, חמישה עמודים.

מי אלה העסקים הקטנים והבינוניים? עסקים קטנים ובינוניים הם עסקים שהמחזור שלהם עד 100 מיליון שקל והם מעסיקים עד 100 עובדים. מי שקבע את זה זאת הוועדה הזאת בחוק, חוק חובת המכרזים. בתוכם יש גם התייחסות לעסקים זעירים ועסקים קטנים. הם 99% מכלל העסקים במדינת ישראל, אם מסתכלים עליהם במספר. כשמסתכלים על שנה רגילה, רואים ש-70% מהמשרות החדשות שנוצרות בכל שנה, נוצרות בעסקים הקטנים והבינוניים. 60% מכלל המועסקים במשק מועסקים בעסקים קטנים ובינוניים, והם 53% מהתוצר.

ורוב הסיוע של המדינה הולך ל-40% מכלל המועסקים.

תלוי באיזה מסלולים.

אנחנו לא נגד שום מגזר, אבל אלה נתונים שצריכים להיות מוצגים.

כשאנחנו מדברים על הפעילות שאנחנו עושים לטובת העסקים הקטנים והבינוניים, אנחנו מטפלים בנושא של סביבה עסקית. יש הרבה מאוד חוקים שהממשלה מביאה או הכנסת מחוקקת ויש להם השפעה על עסקים קטנים ובינוניים. הרבה פעמים כשמחוקקים את החוק, רואים איזושהי חברה גדולה שהפרה משהו בזכויות צרכן או דברים אחרים, ולא מסתכלים על היכולת של העסק הקטן והבינוני לעמוד מול אותו חוק.

פרט.

ברישוי עסקים לדוגמה עשינו הרבה שימועים. אם אתה מסתכל על מאפיות קטנות, מאפיות קטנות ומאפיות גדולות היו ברישוי עסקים בדיוק באותו מצב, זאת אומרת שמבחינה סטטוטורית כשהתקבל רישוי עסק למאפיה קטנה שכונתית בוטיקית לעומת רישיון לאנג'ל, היית צריך לעמוד באותם הכללים.

אתם עובדים עם הרשויות או שאתם עובדים מול ועדת הפנים פה?

לא, אנחנו פה בתוך הממשלה, זאת פעילות שלנו בתוך הממשלה. יש לנו גם פעילויות ברשויות המקומיות. אני מדבר על הפעילות בממשלה עצמה ובוועדות הכנסת, גם בממשלה לפני שהיא מביאה את החקיקה וגם ועדות הכנסת. אם מדברים על חוק שהעברנו זה חוק מוסר התשלומים שמחייב לשלם בזמן לספקים של הממשלה ועוד חוקים אחרים שלא התחשבו בגודל של העסקים, ברגע שאנחנו רואים דבר כזה, אנחנו ישר מעלים את זה.

אותם כללים של העסקת עובדים של עסק של 100 עובדים חלים על עסק שמעסיק חמישה עובדים. אני פוגש הרבה עסקים קטנים, שאומרים: אני לא רוצה להעסיק עובדים, כי אני לא יודע להתמודד עם כל הרגולציה הזאת.

יש פה הרבה מאוד דברים, אלה ניואנסים מאוד מאוד קטנים. חשוב להבין שברגולציה, אי אפשר לדבר על זה באופן כללי, היינו רוצים להוריד את הרגולציה, כי בכל נושא צריך לדון באופן מאוד מאוד ספציפי על ההשפעה שלו על העסקים הקטנים והבינוניים.

עוד נושא שאנחנו מתעסקים אתו בסביבה עסקית זה נושא הרכש הממשלתי. הוועדה הזאת עשתה תיקונים בחוק חובת המכרזים, שאמרו שאסור לעשות אפליה לעסקים קטנים ובינוניים במכרזים. אנחנו עוברים על הנושא הזה, עושים סקירה על מכרזים ממשלתיים. ברגע שאנחנו רואים מכרז כזה, אנחנו מתריעים, זה מתוך סמכות שקיבלנו מהחשב הכללי. לגבי גופים אחרים, לצערנו לא הצלחנו לקדם חוק שנותן לנו סמכות כזאת מולם, אבל אנחנו כן פועלים מולם, מתריעים ברגע שהם לא עומדים בחוק ואומרים להם שהם צריכים לעמוד בחוק.

דברים שעשינו בנושא הזה יחד עם החשב הכללי לאחרונה – הנגשת מכרזים ממשלתיים לעסקים קטנים, ונושא של הקלה בערבויות ובביטוחים. החשב הכללי הקל גם בערבויות וגם בביטוחים, שהיו תנאי סף מאוד משמעותי לעסקים קטנים ובינוניים.

בסוגיית חוק מוסר תשלומים היה דיון בוועדה. ביקשנו שכל משרד ימנה פרויקטור לנושא הזה.

אני מבין שאתם צריכים לתקן תקנות בנושא הזה.

נכון, יש תקנות שאנחנו תיקנו אותן והכנו אותן לוועדה, אבל לצערנו לא היו ועדות שידונו.

כבר עברו חודשים.

אנחנו נביא את זה לוועדה הזאת.

דרך אגב, אלה תקנות של החשב הכללי, אבל אנחנו "על זה" גם בנושא הזה.

עוד פעילות שאנחנו עושים בשנים האחרונות, שלפי דעתנו מוכיחה את עצמה, זה להיות הרבה יותר מעורבים בשלטון המקומי. אין לנו סמכויות מול השלטון המקומי, אבל יש לנו דרכים לעודד את השלטון המקומי במקומות שבהם הוא רוצה לעשות פעילות יותר טובה מול עסקים קטנים ובינוניים. יש לנו פורומים שאנחנו מקיימים בהרבה מקומות בארץ – או שעוזרים לראש הרשות להכיר את העסקים הקטנים והבינוניים ואת צרכיהם, אנחנו מרכזים את הפורומים, מעלים את הצרכים ברמה הנקודתית ונוצרת מן ועדה מקומית כזאת של עסקים קטנים, שמטפלת בדברים ברמה המקומית; או פורומים, כמו פורום מנהלי הרכש, שאנחנו לוקחים עסקים גדולים שנמצאים באזור מסוים, מאגדים אותם – האיגוד שלהם זה לא לצורך העסקים הגדולים, אלא לצורך זה שהם ירכשו יותר מהקטנים.

יש רשויות שבעקבות פעילות שלכם הקימו ועדה לעסקים קטנים?

אופקים הקימה ועדה לעסקים קטנים, אבל יש עוד הרבה רשויות קטנות אחרות, אני כרגע לא זוכר את כולן, אבל יש הרבה רשויות כאלה.

זה win-win.

ממש. אנחנו רואים את זה באופן מאוד משמעותי, כי בכסף ממשלתי קטן, אני גורם לזה שהרשות המקומית עכשיו ממוקדת ועושה הרבה יותר פעולות. אני ממנף את הכסף הממשלתי בצורה מאוד חזקה פה, זה נכון.

עוד דבר שעשינו זה מדד עשיית עסקים ברשויות. כרגע הוא מוקפא בגלל הקורונה, אבל הרעיון היה אותו דבר, לקחנו את כל הרשויות המקומיות, עשינו סקר של העסקים שלהן ויצרנו מדד ואמרנו לרשות המקומית: את נמצאת פה במדד, אם את רוצה להשתפר, אלה הסעיפים שבהם קיבלת ציונים נמוכים יותר ונתנו לה גם ייעוץ. זה היה משהו חדשני מבחינת המדינה, שאנחנו נותנים ייעוץ כזה לרשות.

מה שאתה עושה אצל איציק דנינו באופקים זה מה שנקרא המרחבים העסקיים?

זה נקרא ועדת עסקים קטנים, יש גם מרחבים.

יש גם מרחבים עסקיים, שאתם נותנים את הרשתות החברתיות גם?

נכון, זה בנוסף.

מרגע שעשינו מדד עשיית עסקים, הרבה רשויות פנו אלינו אמרו: אנחנו רוצים להיות טובות יותר, תסבירו לנו איך. ראינו שזה מה שהם רוצים, נתנו להם שעות ייעוץ מסובסדות של המדינה, שלא ממוקדות באופן בו הרשות עובדת, אלא איך הרשות עוזרת לעסקים קטנים. זה גם פרויקט חדש שמאוד מצליח.

דיברתי על פורום של עסקים.

אם דיברת על מרחבים עסקיים, פרויקט יחסית חדש מהשנים האחרונות, ראינו שאם אנחנו עוזרים לעסקים להתאגד בעצמם, לייצר מן עמותה או ארגון מקומי שמקדם את ענייניו, גם מול הרשות, אבל גם משווק יחד מוצרים שלו, נגיד עמותת תיירות בירוחם. יש שם הרבה תיירנים, התיירנים עושים פעולה של שיווק יחד, וכתוצאה מזה מצליחים.

גם במגזר הערבי מצליחים.

זה גם מצליח, גם בחברה הערבית יש לי פורומים ויש לי מרחבים עסקיים, בשפרעם ובעוד מקומות.

בירכא אני חושבת.

הפורומים והמרחבים הם פעילות מאוד משמעותית מבחינתנו, כי זה כסף ממש ממש קטן.

מה זה כסף קטן?

נגיד פורום כזה לשנה עולה בסביבות 40,000 שקל והפעילות שהוא מייצר זאת פעילות שהרשות המקומית עכשיו - - -

ה- 40,000 שקל - - -

הרשות לא משתתפת בכלום, זאת העלות שלי לרכז פורום, שיהיה שם מישהו שידאג שאנשים יגיעו, שיכין תכנית עבודה, שיראה שבסוף יש תכנית אסטרטגית ועושים משהו.

מדהים.

מרחבים עסקיים עולים לי 120,000 שקל לשנה, נותן להם 10,000 - - -

אבל את ה-120,000 שקל גם הרשות המקומית צריכה לתת.

אבל שוק מחנה יהודה הוא דוגמה למרחב עסקי כזה שנוצר בעבר ונורא נורא הצליח. שוק מחנה יהודה היה אחד הרעיונות שראינו מולנו, כשאמרנו - - -

חוץ מהוועד שכל הזמן רב.

יש שני ועדים.

תיכף יהיו גם שלושה.

ב-120,000 שקל שאתה נותן, גם הרשות המקומית נותנת, נכון?

הרשות המקומית יכולה לתת מצ'ינג או העסקים נותנים מצ'ינג, הכללים שלי מאוד מאוד גמישים. בחלק מהמקומות הרשות המקומית לא יודעת לתת, אבל העסקים רוצים לתת, וזה בסדר מבחינתנו. מה שחשוב לנו שהרשות המקומית תהיה מעורבת במרחבים העסקיים האלה, כי היא חלק גדול מההצלחה שלהם.

אני מכירה את התכנית, היא תכנית מעולה.

היא יכולה לתת גם שווי כסף, כל מיני פעילויות שהיא תעשה שיגרמו לזה שהמרחב – ראש עיריית אריאל השקיע באותו אזור מיליון וחצי שקל בתשתיות, ואנחנו נתנו את הפורום, את המרחב ואת ה-10,000 שקל לחודש והעסקים עצמם נתנו, וזה כתוצאה - - -

אתם עובדים עדיין עם לשכת המסחר או פחות?

אנחנו עובדים עם כל מי שרוצה לעבוד אתנו. ברמה המקומית בכל מקום אנחנו עובדים עם מי שרוצה לעבוד אתנו, אין לנו איזושהי אפליה של גופים, אנחנו רוצים לעבוד עם כולם, כולם טובים.

עוד דבר שעשינו זה קורס של רשות מקדמת עסקים. לקחנו מכל רשות מקומית בחור או בחורה בעל תפקיד, לפי מה שראש הרשות החליט, ואמרנו לו: מעכשיו אתה מקדם העסקים ברשות. עזרנו לו, התאמנו לו תכנית, נותנים לו גם ייעוץ פרטני של 100 שעות וגם קורס שעוזר לו לייצר תכנית אסטרטגית לרשות המקומית - - -

הרשות יודעת ש-50% מאלה שרצו לפתוח עסקים לא פתחו, בגלל הסרבול סביב רישוי עסקים.

אנחנו לא יודעים שזה 50%, אנחנו יודעים שהדבר הזה קיים.

זה מחסום.

אני תיכף אגיע לזה. אנחנו עושים קורסים ומסבירים ונותנים גם ייעוץ לעסקים איך לעשות את זה.

צריך לתת לרשויות הדרכות איך להקל.

אין לכם מכללה שלכם?

מעוף זאת המכללה.

אתם לא מרכזים קורסים עסקיים?

יש, במעוף. גוף השטח שלנו זה מעוף. את כל הפעילויות שעכשיו ציינתי, אנחנו עושים באמצעות מעוף.

אני רוצה שתתייחס לזה.

תיכף נגיע למעוף. בוא נעבור לשקף הבא. מעוף זה גוף השטח שלנו, זכיינים שזכו במכרז, הם עושים אך ורק את מה שאנחנו אומרים להם לעשות לפי תכנית העבודה שלנו. הרווח שלהם נגזר משביעות רצון לקוחות. כל רבעון אנחנו עורכים סקר שביעות רצון של הלקוחות, שואלים אותם: האם הייתם מרוצים מהשירות? האם השירות עזר לכם? ולפי זה יש להם רווחיות, כל השאר עלויות. כדי להרוויח, הם צריכים להיות טובים ללקוחות. הלקוחות צריכים להיות מרוצים ולהגיד שזה עזר להם. שביעות הרצון שאנחנו רואים היא שביעות רצון גבוהה בסביבות תשע, כולם מעל שמונה. אנחנו נותנים תהליך שאנחנו קוראים לו "ליווי עסקי במעוף", זה אומר שאתה נפגש עם מלווה עסקי מטעם מעוף, והוא יושב אתך ועוזר לך.

מת"י זה מעוף?

מת"י זה מה שהיה פעם לפני כשבע שנים.

מת"י היה פעם.

אבל היום מת"י גם פועלת, לא?

זה עבד קצת שונה. מת"י זה עמותות בפני עצמן, זה לא קשור.

רן, היום מת"י לא פועלת? פועלת.

יש בחלק מהמקומות בארץ מת"י, בחלק כן. מת"י זה עמותות בפני עצמן, חלקן דרך אגב מחזיקות בעלות בגוף שמפעיל את המעוף, חלקם לא. מי שנבחר, נבחר במכרז.

מבחינת הפעילות, יש לנו כ-25,000 עסקים שאנחנו נותנים להם ייעוץ פרטני במגוון תחומים, זאת אומרת שכאשר הם מגיעים אלינו, אנחנו עושים איתם תהליך של אבחון ונותנים להם ייעוץ מסובסד. היועצים שלנו זה יועצים מהשוק החופשי, שיש שלהם ניסיון משמעותי בתחום שלהם, לפחות 10 שנות ניסיון, ואם זה בתחומים של הייטק, זה יכול להיות קצת פחות, כי שם היועצים יותר צעירים וכו'.

אנחנו נותנים ייעוץ לעסק במגוון תחומים: כלכלי-פיננסי, ארגוני וכו'. בנוסף, אנחנו עושים הדרכות. אנחנו עושים הרבה מאוד הדרכות בכל התחומים. אחת ההדרכות שאנחנו עושים זה קורס יוזמים עסק. אנחנו באים ליזם בתחילת דרכו ואומרים לו: בוא תלמד אתנו איך מקימים את העסק, איפה הקשיים, אם אתה צריך בכלל רגולציה. דרך אגב, רק שליש מבעלי העסקים צריכים לעשות איזשהו רישיון עסק, ובתוך רישיון עסק יש רישיון עסק שהוא פשוט יותר ורישיון מורכב יותר. כשמדברים על רישיון עסק, הוא לא עוצר את כל בעלי העסקים מהקמת עסקים, הוא רלוונטי לחלק מבעלי העסקים. עדיין זה נושא שצריך לטפל בו, אבל בקורסים האלה אנחנו מסבירים להם הרבה פעמים מה שאנחנו רואים שבעלי העסקים לא מצליחים – בגלל שהם לא בונים תכנית עסקית, הם לא מבינים מה המשמעויות, איך הם ימכרו, למי הם ימכרו, הנושא של שיווק הוא נושא מאוד בעייתי לבעלי עסקים קטנים ובינוניים. אנחנו נותנים להם ייעוץ והדרכה בתחומים האלה.

איך יזם בפוטנציה פונה אליכם?

אנחנו כל הזמן מפרסמים את עצמנו בכל המגזרים בכל הצורות – גם ברדיו, גם ברדיו במגזר הערבי, גם בעיתונים מקומיים, גם בערוצים של החברה החרדית, אנחנו דואגים כל הזמן להיות מפורסמים בכל המדיות. אני יכול להגיד שבגדול אנחנו מנצלים את כל הכסף שמגיע אלינו. אין לנו בעיה שאנחנו לא מספקים את התקציב שלנו, התקציב שלנו נגמר, אנחנו מנצלים אותו, ואנחנו משווקים בהתאם לתקציב שיש לנו. אנחנו לא יכולים לשווק מעבר לתקציב, כי אז לא תהיה לנו יכולת לטפל בלקוחות.

בנושא פעילות הסוכנות, אנחנו עושים כל מיני פעילויות שהן פעילויות ייחודיות. אחת הפעילויות היחידות שאנחנו עושים נקראת מרכזי עסקים. המשמעות של מרכזי עסקים זה כמו we work, אנחנו גם נותנים שכירות לבעל העסק והוא יכול לשכור את זה בעלות מאוד נמוכה – הפעילות הזאת מאוד יקרה, אם דיברנו על 50,000 שקל פעילות עם מכפיל מאוד גבוה. הפעילות הזאת מאוד יקרה, היא בסביבות 50,000 שקל לעסק לשנה, עולה לנו כ-800,000 שקל למרכז כזה בשנה. אנחנו לא עושים אותה בתקציב הבסיס. תקציב הבסיס של הסוכנות – הסיכום שלנו עם אגף תקציבים – הוא תקציב רב-שנתי. בכל שנה יש לנו 65 מיליון שקלים, ב-65 מיליון שקלים אנחנו מטפלים בכ-16,000 לקוחות. כל דבר אחר אנחנו מתקצבים בפעילות תוספתית. יש לנו פעילות כזאת של מרכז עסקים בעוטף עזה, יש לנו פעילות כזאת באוכלוסייה הדרוזית, יש לנו פעילות כזאת בירכא מתוקף החלטת ממשלה של בדואים דרום, ויש לנו ארבעה מרכזי עסקים כאלה בשפרעם, באקה, נצרת וסח'נין, שהם מתוקף החלטת ממשלה 922.

כשאנחנו באים מול המשרד שאחראי על התחום הזה, שזה המשרד לשוויון חברתי, ובונים אתו תכנית עבודה להחלטה הבאה, אנחנו מציגים את הפעילות ומבקשים ממנו תקציב תוספתי. ככה עשינו מול המגזר הדרוזי וקיבלנו כסף להמשך הפעלה של המרכזים האלה. ככה עשינו בעוטף עזה.

אני יכול להגיד שאין לנו הרבה מרכזי עסקים. כמו שאמרתי, מרכזי העסקים בעיקרם בחברה הערבית ועוד אחד בעוטף עזה, וזה מה שקיים. כרגע אנחנו נמצאים מול המשרד לשוויון חברתי בדיונים על 923, וככל הניתן, אם הם יתנו לנו תקציב להפעלת ארבעת המרכזים האלה, אנחנו נמשיך להפעיל אותם.

מה עם הניצול של מה שקיים?

התקציב הקיים של 922 לא לנו גרוש, אנחנו נתנו את כל הכסף של 922. בניגוד למשרדי ממשלה אחרים שיכול להיות שלא ניצלו, אני בהחלטות ממשלה מנצל את כל הכסף, אני לא משאיר שקל. להפך, אני נותן עוד כסף מתקציבי, כי אני תמיד רוצה לעבוד במה שביקשתי. אם אני מבקש, אני תמיד דואג שיהיה עוד כסף שאני נתתי מתקציבי כדי לעמוד בהתחייבות שלי.

אני כיושב ראש ועדת חינוך, כשהסוגיה של 922 הייתה עולה, רשויות מקומיות שידעו לעבוד, ידעו לנצל, ניצלו. לצערנו הרב, בדרך כלל לרשויות החלשות יש קשיים למנף דברים כאלה, והחוכמה היא שמשרדי הממשלה הייעודיים יידעו להתערב במצב כזה ולעשות גם לעצמם או להפעיל את אותן רשויות, כי דווקא החזקות שיכולות - -

- - יודעות איך לנצל.

ראינו את ג'יסר א-זרקא ששם היה מצב קשה מאוד ולא נוצל. לכן שאלתי אם זה מוצה, כי יש מקומות שיש ניצול ויש מקומות שאובייקטיבית לא יכלו לנצל.

אנחנו בגדול מנצלים את התקציב שלנו, וגם שמים כסף נוסף. אין לי יתרות. אם היו לי יתרות, הייתי ממשיך. אין לי – דרך אגב, המשרד לשוויון חברתי כל הזמן עושה עלינו בקרה על הניצול - - -

אנחנו נשמע את המשרד.

הכסף פה נוצל.

במכרז הנוכחי יש לנו שבעה סניפים, שנמצאים ביישובים שהם בחברה הערבית – רהט, אום אל-פאחם, ירכא, נצרת, באקה, מזרח ירושלים וטייבה. מתוך סך הסניפים אנחנו נמצאים ב-20%, שזה החלק של החברה הערבית באוכלוסייה.

מעבר לזה, יש לנו סניף ברמלה, חיפה ועכו, ששלושתן ערים מעורבות, הרבה מאוד מהחברה הערבית. בגדול אנחנו יכולים להגיד שבתקציב הבסיס, כשאני מתקצב את המעוף, אני נותן ל-21% לקוחות שיכולים להיות רק מהחברה הערבית. זאת אומרת שאם עכשיו יגיע מישהו שהוא לא מהחברה הערבית, הוא לא יוכל לקבל את זה. הם חייבים לנצל את זה רק לחברה הערבית. אם הם עברו את ה-21% והם רוצים לטפל בעוד אנשים מהחברה הערבית, הם יכולים, על חשבון האוכלוסייה הרגילה, ככה אני יוצר תעדוף. אותו דבר התעדוף לחברה החרדית. יש לנו תעדוף כזה למגזרים, ואנחנו דואגים כל הזמן לעמוד בתעדופים האלה ב-100%.

בתחום המימון אנחנו עושים פעילות משותפת גם עם החשב הכללי, ואת חלק מהפעילויות אנחנו עושים בעצמנו, אחת מהן זה נושא שאתם בטח מכירים, הנושא של הקרן להלוואות בערבות המדינה שפועלת עכשיו מאוד חזק בקורונה.

מעבר לזה, אנחנו פועלים הרבה בנושא של אשראי חוץ בנקאי. גם הבאנו את זה פעמים רבות לוועדה פה ולוועדות אחרות.

מה עם נתונים על ניצול בתקופת הקורונה?

של הקרן בערבות המדינה? יש לי, אני תיכף אביא.

אבל זאת קרן כללית, לא מיוחדת לקורונה.

לא, זאת קרן מיוחדת לקורונה.

הקמת קרן אשראי חוץ בנקאית זה משהו שעשינו בשנה שעברה. הרעיון מבחינתנו, שהבנקים לא נותנים מספיק אשראי לעסקים –50% מהאשראי שלהם הולך לעסקים הקטנים, אבל אם מסתכלים על סך כול עוגת האשראי, רואים ש-50% מהאשראי לא ניתן על ידי הבנקים, הוא ניתן על ידי הגופים המוסדיים הגדולים, שנותנים אותו רק לעסקים הגדולים, זאת אומרת שאם אתה עסק קטן, לא תגיע לאשראי הזה. אם מסתכלים על סך כול עוגת האשראי, רק 25% מהאשראי מגיע לעסקים הקטנים והבינוניים. מה הבעיה? שאותם גופים גדולים לא יודעים לתת אשראי לעסקים קטנים, אין להם יכולת לעשות את זה. הכוונה לקרנות פנסיה וכו'.

בשנה שעברה עשינו מכרז. זכו בהפעלה של קרן אשראי חוץ בנקאית, כשבקרן הזאת גופים חוץ בנקיים ייתנו בסביבות מיליארד וחצי.

עוד עשינו קרן פרייבט אקוויטי, מינפנו כסף של מדינה שם ל-900 מיליון שקלים.

יש לנו קרנות לאוכלוסיות ייעודיות. אנחנו רואים אוכלוסיות שמתקשות לקבל אשראי מהבנקים, ואז אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם גופים פילנטרופיים, אחד מהם הוא קרן SAWA, שאנחנו משקיעים בו בכל שנה הרבה מאוד כסף. SAWA זה עם קרן קורת, מעל ל-1,000 נשים מהמגזר הערבי שמקבלות מיקרופיננס להקמת עסקים ולהרחבת עסקים קטנים. קרן ליוצאי אתיופיה גם נמצאת בנושא הזה. יש לנו עוד כל מיני תכניות סיוע למימון, שהן תכניות שנותנות מענקים לעסקים קטנים ובינוניים בתחום של מחשוב, עיצוב ובטיחות במזון.

לגבי הקרן בערבות המדינה, סך הכול אושרו 17 מיליארד שקלים בקרן הזאת כאשראי להיקף של 47,000 הלוואות.

17 מיליארד בהיקף שנתי של - - -

זאת הקרן הרגילה לפני הקורונה. לפני הקורונה הקרן הייתה קרן שבעיקר עבדה עם עסקים חדשים ועסקים ברמת סיכון גבוהה. שם היא נתנה כשני מיליארד, 2.5 מיליארד שקל לעסקים. הייתה לנו שם פעילות של לפחות 20% בחברה הערבית, קרן שהלכה לרמת הסיכון הגבוהה יותר, נתנה למסעדות ודברים כאלה. כשהגענו לקורונה, בעצה אחת עם החשב הכללי, הרחבנו בצורה משמעותית את הקרן הזאת, יצרנו קרן קורונה שהיא קרן חדשה. היא קרן שעובדת הרבה יותר זריז. הורדנו שם את הגופים המתאמים, שהיו בתוך התהליך כדי לזרז אותו. הגדלנו את האשראי, הגדלנו את הערבויות גם בקרן קורונה רגילה וגם בקרן של הסיכון הגבוה, על מנת לאפשר לעסקים טובים שלאורך השנים התנהלו בסדר, אבל עכשיו הבנק רואה סיכון – להוריד את הסיכון מבחינת הבנק ולאפשר לו לתת את ההלוואות. כמו שאמרתי, כאן ניתנו כ-17 מיליארד שקלים.

יש הגדרה לעסקים טובים? שיש להם יציבות כלכלית?

אם שמת לב, הוא אמר דבר שאנחנו לא שומעים. אם המדינה רוצה שהבנקים יקלו וייתנו הלוואות, היא צריכה להוריד להם את החשש, לתת להם ביטחונות – או ערבות מדינה או לתמרץ אותם. הוא אמר את זה. כשיש דיון עם הבנקים, אנחנו לא שומעים את המרכיב הזה. מצד אחד אנחנו רוצים את יציבות הבנקים, מצד שני אנחנו גם רוצים שהם יאפשרו בתקופה הזאת יותר מרחב נשימה.

כי הבנקים זה קפיטליזם, והם רוצים לדאוג לעצמם.

המדינה צריכה להיות פה. זה בדיוק הייעוד של מה שהם עושים.

מה שאנחנו רואים באמת זה שרוב האשראי שניתן עכשיו לעסקים קטנים ובינוניים ניתן כאן, ניתן במסלול הזה, כי הבנקים רואים מולם ערבות מדינה.

וזה הולך יותר מהר.

הם יודעים שבהלוואה ספציפית, אם היא תיפול, הם יקבלו 85% מהמדינה, הם לוקחים רק 5% ביטחונות מהעסק, שזה מאוד נמוך – ביום יום אנחנו רואים שהם לוקחים מהעסקים 100% ביטחונות. יש מקום לשיפור.

בוודאי, ברור.

דלג לתמיכות קורונה בבקשה.

תוכל לתת תמונת מצב של העסקים הקטנים למרות העזרה שנתתם?

בכל הסקרים רואים שהעסקים כרגע במצב לא טוב. לא צריך לעשות סקר כדי לדעת את זה. רוב העסקים במצב לא טוב. ההכנסות שלהם ירדו בצורה משמעותית, אין להם ודאות, הם לא יודעים מתי יסגרו אותם ומתי לא. יש מוטיב מאוד גדול של אי-ודאות. כשיש אי-ודאות, מצב העסקים תמיד נפגע.

יש מרכיב של הוצאות שלא קטן לעומת מרכיב הכנסות שירד.

אחד הדברים שהיו הכי חשובים לנו בנושא של הקורונה זה לייצר ודאות לעסקים, ולהגיד מתי הם יכולים להיפתח, לייצר מצב שהם יכולים להיפתח כמה שיותר. היינו הקול במדינה, יחד עם עוד גופים אחרים, בניסיון לייצר תו סגול וכמה שיותר ודאות בנושא תמיכות הקורונה.

מבחינת הפעילויות שאנחנו עשינו בתיאום עם אגף תקציבים מעבר לפעילות של התו הסגול, עשינו גם כל מיני תכניות של עזרה לעסקים במענקים. אלה מופיעות עכשיו בפני הוועדה.

הגיעו אלינו הרבה מאוד גופים, גם עמותות אבל גם גופים עסקיים שהיו להם רעיונות איך לייצר פעילות שתחזק בצורה משמעותית את העסקים הקטנים והבינוניים. יצאנו בקול קורא של 60 מיליון שקלים. אמרנו לכל אחד מהגופים האלה, שהוא יכול לגשת לקול הקורא הזה ואנחנו נבחן אותו.. בחודש הבא אנחנו אמורים לפרסם את התוצאות של הקול הקורא, כשהרעיון הוא לקחת את ה-60 מיליון שקל של המדינה ולמנף אותו בצורה משמעותית על ידי זה שנביא כספים מגופים אחרים שיפנו לקול הקורא הזה. זה יכול להקטין לגופים את רמת הסיכון שהם לוקחים בפרויקט, וכתוצאה מזה הם יוכלו להשקיע הרבה יותר כסף.

לא הבנתי.

זה פרויקט מאוד מאוד כללי. אמרנו לכל הגופים, שהם יכולים גם להיות עסקיים וגם גופים פילנטרופיים: אם יש לכם רעיון איך לעזור עכשיו לעסקים, בעיקר בהגדלת מכירות או הגדלת אשראי, שאלה שני הדברים שראינו כמוטיבים העיקריים שמקשים כרגע על העסקים, בואו אלינו עם המיזם, תגידו לנו מה אתם הולכים לעשות, אנחנו נשתתף בזה. אנחנו יכולים להשתתף בזה ב-default הראשון ולהגיד שאם זה מיזם שיכול להיות עם מוטיב נוסף של אשראי חוץ בנקאי, אנחנו נשתתף ב-default הראשון, תנו הרבה אשראי לעסקים.

אתה מחלק את הכספים?

בוועדה אני יושב עם אנשים אחרים.

הוועדה תחת הרשות שלך?

כן.

אם יש לך 1,000 רעיונות ואתה בוחר חמישה, אתה מחליט להשקיע?

אנחנו קבענו מה הפרמטרים, אנחנו ננקד את הפרמטרים, ובהתאם לניקוד של הפרמטרים, נקבע. אם יהיו הרבה מאוד רעיונות טובים וה-60 מיליון לא יספיקו, אנחנו נבקש כסף נוסף מאגף התקציבים. הרעיון פה שמבחינתנו אנחנו רואים פה יכולת למנף בצורה משמעותית את התקציב הממשלתי. הכסף פה אמור להביא הרבה מאוד פעילות.

יש לכם כבר כאלה שפנו אליכם?

יש לנו הרבה פניות, אני לא יכול לדבר עליהן, כי זה הליך סמי מכרזי, אבל כמו שאמרתי, בחודש הבא נפרסם את התוצאות. יש ועדה שהיא סוג של ועדת מכרזים, שתדון בכל הבקשות ובפרמטרים. יש גוף שעושה לנו את הבדיקה, נכנס לכל אחד מהנושאים האלה, ובסוף לפי הפרמטרים שקבענו, ננקד אותם ונחליט עם מי אנחנו עובדים.

יפה.

הנושא הבא הוא תקן EMV. תקן EMV זה התקן של כרטיסי אשראי, שאפשר לעבוד בלי מגע. בהרבה מאוד עסקים קטנים זה עדיין לא קיים, כי יש עלות של מעבר ל-EMV, זה עולה כסף. אמרנו בנושא של הקורונה שהיינו רוצים שאנשים לא ייגעו בכלל בכרטיסי אשראי, שלא יהיה מעבר כזה. מצד שני, יש עסקים קטנים שקשה להם מאוד לממן את זה, אז נתנו את התכנית הזאת, השתתפות של 80% שלנו עד 2,500 שקל למסוף. יש פה 100 מיליון ש"ח לטובת העסקים הקטנים והבינוניים ופה נעזור להם.

בנושא של מעונות יום פרטיים, פה אנחנו יותר גוף ביצוע, כי המדינה ידעה לתת עזרה למעונות יום הלא פרטיים בדרכים אחרות.

אתה יכול להרחיב בעניין הזה? כי אני בדיוק חוזר מהוועדה לזכויות הילד, ויש שם בעיה לא קטנה.

כמו שאמרתי, אני גוף הביצוע פה. מי שאחראי על זה – משרד העבודה ומשרד האוצר. הם היו צריכים לתת עזרה למעונות הפרטיים.

מתוך הסתכלות שזה עסק.

כן, בהסתכלות על זה כעסק, ומאחר שאנחנו גוף שגם יודע לעבוד עם עסקים קטנים ומדובר בעסקים, אמרנו שאנחנו מוכנים להיות גוף הביצוע שיעזור להעביר את הכספים. לגבי איזה קריטריונים וכו', אלה לא הקריטריונים שאנחנו קבענו, אז אני קצת אתקשה לענות, אבל זאת תכנית של 100 מיליון שקל.

מסלול נוסף שהוא מסלול שמבחינתנו ממש טוב ואנחנו נרצה לבחון את האפקטיביות שלו וכנראה לבקש עוד כספים עליו, זה מסלול של התאמות בעסק. כמו שעשיתם פה את הלוחות האלה ועכשיו יכולים לשבת פה יותר אנשים, אותו דבר אנחנו רוצים לעזור לעסקים, אם הם יכולים להתאים את עצמם ולמכור הרבה יותר ולשרת את הקהל שלהם. זה יכול להיות גם דרך מכירה באינטרנט וגם דברים פיסיים שיעשו בחנות. אנחנו רוצים לעזור להם. דרך אגב, פה יש לנו ניצול מלא. היה לנו ביקוש של מעל 40 מיליון שקלים, ואנחנו עשינו overbooking לתכנית, בהנחה שלא כולם ינצלו את כל הכסף ונוכל לעזור לכמה שיותר. כרגע אנחנו כבר לא עושים booking נוסף, כי נגמר הכסף.

מה, הייתם נותנים לכל עסק כסף כדי שהוא יעשה התאמות?

כן, נגיד התקשר אלינו אולם אירועים. בחוץ הוא יכול היה לקיים אירועים, בפנים הוא לא יכול היה לקיים אירועים, אבל בחוץ הוא היה צריך להשקיע בעוד תאורה, כי הוא לא בנה את עצמו לאירועים בחוץ. הוא לדוגמה פנה וקיבל פה עד 5,000 שקלים לצורך התאורה בחוץ, או שפנו עסקים שעד היום לא מכרו באינטרנט.

אמנם זה נשמע סכום מזערי שהוא לא יוכל להשקיע אותו, אבל זה ייצר לו הכנסה.

כמו שאמרתי, המטרה שלנו זה לעזור לעסקים, כי אם הוא יכול לפעול, זה הכי טוב בשבילו. כשאתה שואל בעל עסק מה הוא רוצה, הוא רוצה לעבוד.

כשהיה סגר, הרבה אנשים רצו מהעסק והתקשו לעבוד מהעסק, כי לא היה להם אינטרנט בפס רחב. אנחנו כרגע עוזרים לבעל עסק לעשות בבית שלו פס רחב אם יהיה סגר.

כמה כסף ניצלתם עד היום מה-20 מיליון שקל האלה של הפס רחב?

אני לא יודע להגיד לך את הנתון. גלי תבדוק לך ונחזור אליך עם תשובה.

1,000 שקל נראה לי מענק - - -

זה המקסימום, זה לא מגיע לסכומים האלה.

גם לא מגיע לזה?

עלות התשתית.

זאת העלות של המעבר לפס רחב, זאת לא העלות לאינטרנט בבית. אינטרנט בבית אמור להיות לך, אבל הבעיה היא שהפס בבית לא היה מספיק רחב כדי שתוכל לעבוד כמו שצריך.

השאלה מי מקבל ומי לא מקבל, זה העניין.

יש קריטריונים.

כל מי שרוצה מקבל.

אם אני גרפיקאי שעובד עכשיו מהבית בעקבות הקורונה ואני בא אליך ואני מבקש סיוע, כי אני נאלצתי עכשיו לשבת בבית ואני רוצה פס רחב, למה שלא תעזור לי? אני עסק, או חנות קטנה.

זה מה שהוא אמר.

אין פה קריטריון, הקריטריון זה שאתה רוצה.

הא, אם אני רוצה, אתה עוזר.

אתה צריך לרצות.

כלומר, אם העסק החליט לעבור לפס רחב, אתה עוזר ומסבסד ב-1,000 שקל את המעבר.

דרך אגב, כשפונים אלי ומבקשים ממני גם גופים אחרים לעשות תכנית, אני אומר שזה חייב להיות מאוד פשוט, כי אני לא מוכן לעבוד עם כל הבירוקרטיה.

התו הסגול זה גם הרצון שלנו לאפשר לעסקים לעבוד כמה שיותר, להסביר להם איך הם יכולים לעבוד במסגרת התו הסגול. גם עבדנו בתוך הממשלה להכניס יותר ויותר עסקים לתו הסגול. עבדנו הרבה מול משרד הבריאות כדי להכניס יותר ויותר עסקים שיוכלו לעבוד.

עבדנו מול הרשויות המקומיות להסביר להן מה זה אומר. היו רשויות מקומיות שסגרו עסקים שיכולים היו להיות פתוחים. אנחנו אלה שתיווכו והסבירו להם את זה. בסגר היו לפעמים עוצרים בעלי עסקים, גם עזרנו הרבה לבעלי עסקים שלא יכולים היו להגיע לעסק שלהם כי המשטרה עצרה אותם ואז דיברנו עם המשטרה באזור. הרבה מאוד עזרה לעסקים לעבוד יותר ויותר עם מגבלות הקורונה.

יש לך פריסה ארצית?

כן, יש לנו פריסה ארצית. אנחנו נמצאים בכל מקום בארץ. דרך אגב, כל הפעילות שלנו של המעוף מתוקצבת ברמה הארצית, עם עדיפות לפריפריה, זאת אומרת שלא יכול להיות מצב שיש לי סניף בדימונה, אבל ירוחם לא מטופל או ערבה תיכונה לא מטופל. אין דבר כזה, אנחנו מגיעים לכל מקום בארץ. אני פוגש הרבה ראשי רשויות ובודק שיש לנו נגיעה בכל אחת מהרשויות ובכל אחד מהעסקים שרוצים.

תודה על הסקירה הנרחבת. לסיכום, אין סגירה של מעוף בחברה הערבית.

לסיכום, אין החלטה שלנו על סגירה. אנחנו מחכים להחלטה 923, שהיא החלטת המשך ל-922. אנחנו מקווים שזה יתוקצב, ואז אנחנו נמשיך.

ברגע שיהיה תקציב - - -

זה מה שמכביד, שאנחנו לא יודעים שיהיה.

ברגע שאושרה הפשרה בוועדת הכספים - - -

כמעט כל הסעיפים שמחינו נגדם ופחדנו – קרב, היל"ה, מיל"ה וכל הפרויקטים שיש בהם נשמה, וכנ"ל המעוף – הכול ייכנס.

זה טוב שאנחנו נחשפים לכל הכספים והפעילויות שאתם עושים, זה תחום מאוד חשוב וצריך לפתח את זה עוד יותר בחברה הערבית, כי יש ייחודיות לעסקים בחברה הערבית. אנחנו מדברים לרוב על עסקים קטנים, יש עשרות בודדות של עסקים בינוניים עד 100 מיליון שקל למחזור. הרוב הם עסקים קטנים וכל הכלכלה המקומית בנויה על עסקים קטנים, שלרוב יש להם מאפיינים ייחודיים – עסק משפחתי, עסק קטן, הון אישי.

ושם יש להם הרבה מה לומר, כי לפעמים יוזמה משפחתית צריכה את הסטרטר.

בדיוק, צריכים לגוון את העסקים בחברה הערבית, כי לרוב הם גם בענפים ספציפיים: בבנייה, במסעדנות, במזון, בתיירות ובשירותים.

צריך להכניס מגוון חדש של ענפים, אולי לעודד הייטק ברמה בינונית, תיעוש ברמה בינונית וגם לעודד נשים ערביות ללכת לעסקים, אבל צריך עוד דחיפה. יש לנו בעיות נגישות להון, בעיות נגישות לשווקים בין-לאומיים, בעיקר ייצוא. גם לשווקים הישראלים יש בעיית נגישות, יש חסמים מבניים, חסמי שפה, יכולת תחרות ומוצר. צריך להבנות מחדש את העסקים ביישובים הערביים. יכול להיות שעכשיו בתקופת משבר הקורונה הגיע הזמן לגוון ויש אפשרות לפריצת דרך גם בתחום הזה, כי עסקים קטנים זה הצמיחה והפיתוח של היישובים הערביים. אולי צריך לבנות משהו עם הרשויות המקומיות. אבקש שנשב לפגישה, יש לי גם הצעות לדון בזה. אני יושב-ראש ועדת הכלכלה ברשימה המשותפת, אז יש לנו עוד הרבה מה לעשות יחד.

קודם כל, אני ממש ממש מברכת על הוועדה הזו, אדוני היושב-ראש. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים היא סוכנות ממש ממש חשובה. אני מכירה אותה גם באופן אישי קצת מהפעילות שלי בלשכות המסחר. אני בהחלט חושבת, ולך רן אני אומרת, שיש פה מקום לעשות שיתוף פעולה פורה, גדול ורחב עם ביבס של השלטון המקומי. אני חושבת שהוא ייקח את היוזמה הזו להכניס את זה לרשויות המקומיות.

אני גם חושב.

היום במיוחד בתקופת הקורונה אנחנו רואים המון עסקים קטנים שמתמוטטים. אני לא צריכה לספר לך, אתה חי את זה כל יום, אנחנו שומעים על זה כל בוקר.

אני באופן אישי לקחתי על עצמי את כל נושא תעסוקת נשים. אני מאוד אשמח לשבת אתך ולעשות איזושהי תכנית עבודה לקדם.

קודם כל, אני רוצה גם להודות לך על המצגת. אני מצטרף גם לדברים של עמיתיי, שאתם עושים עבודה חשובה. אני אפילו אתן לך עצה לייעול, אולי תוסיפו את זה גם בעבודה שלכם. הרבה בעלי עסקים נקלעו לא רק לקשיים כלכליים, אלא גם קשיים משפטיים, לדוגמה סוכני נסיעות עובדים על עמלות. לא פעם העלינו את הסוגיה הזאת פה בוועדה. בסוף שנת 2019 סוכן נסיעות סוגר עסקה לקיץ 2020, בקיץ 2020 מתבטלת הטיסה והמלונות, ואז האדם על פי החוק היבש מבקש את הכסף חזרה. הוא בא לאותו סוכן נסיעות. הרבה פעמים אנשים עובדים לבד, זאת לא סוכנות גדולה שיש בה 300 עובדים והוא שלח את כולם לחל"ת. רוב האנשים שאני מקבל מהם פניות לא נמצאים על סף קריסה, אלא בקריסה טוטלית. מה אתה יכול להציע להם? תגיד להם: קחו הלוואה כשאין תיירים? קחו הלוואה ותעשו שוב אמנות? הוא בבעיה משפטית קשה מאוד, כי המדינה לא נותנת לו כרגע גיבוי, המדינה לא החליטה מה לעשות איתם. המדינה תיתן לו 6,000, 7,000 שקל סיוע, מה הוא יעשה עם זה? רק על עמלות הוא חייב 300,000, 400,000, כי זה מחזור שנתי, הוא חי מזה. תנסו ברשות להתייחס לסוגיה הזאת, כי מדובר על עשרות אלפים שחיים מזה, הם כל השנה עובדים על עמלות.

סוגיה נוספת, אני לא יודע מתי הם יחזרו לעבוד, כי רק בענף התיירות 250,000 אנשים, ואלה לא רק סוכני נסיעות, אלא גם כל האנשים שעוסקים בענף הזה. אני לא יודע איזה חלופה אתה יכול לתת להם היום. נניח אדם בא ואומר: תעזור לי, אז תיתן לו הלוואה לשנה, מה הוא יעשה? העסק שלו כרגע לא עובד. השאלה מה עושים בעניין הזה. שוב, הסוגיה המשפטית והסיוע המשפטי הם חלק מהסיוע שצריך לתת לבעלי העסקים, לפני שהמדינה תעגן את זה בחקיקה. חייבת להיות פה חקיקה שתמנע תביעות בעתיד, כי לא יתכן, אנחנו נקרוס מבחינת החברה ומבחינת המדינה.

אימאן, אני רוצה לשמוע את הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי, ולאחר מכן אני אתן לך.

שלום לכולם, שלום לרן, שלום ליושב-הראש ושלום לחברי הכנסת. תודה שאפשרתם לנו לפחות להשמיע את קולנו בנושא הזה. בהתייחסות לרן קיויתי מנהל הסוכנות לעסקים קטנים, אין ספק שמדובר בפעולה מבורכת של המעוף בשטח. בלי ספק מאוד חשוב לתגבר אותו.

אני רוצה להתייחס למרכזי העסקים ולניצול התקציב. על פי התכנית בהחלטה 922 – ואני אתייחס ל-922 שבאחריותנו – הסוכנות לעסקים קטנים מנצלת את התקציב כמעט ב-100% ואף יותר, בהשוואה למה שקורה בכלל ההחלטה, ששם קצת הניצול נמוך יותר.

זה בסדר שזה מנוצל 100%, השאלה אם זה גם הצורך. יכול להיות שזה רק 50% מהצורך.

לזה בדיוק אני הולך להתייחס. המטרה של מרכזי העסקים הייתה להצמיח ולהנביט כמה שיותר עסקים חדשים במגזרי המיעוטים, דבר שלא השיג את יעדיו. יש דיונים וחשיבה מהותית גם מבחינתנו וגם מבחינת השטח, דבר שהועבר גם לרן ולסוכנות לעסקים קטנים, לנסות למקד כוחות, כאשר כל מרכז וכל סניף ימקד כוחות ביותר פיתוח טכנולוגי, יותר פיתוח הייטק ויותר פיתוח העתיד מאשר להסתכל כל הזמן על העבר, או להתייחס אד-הוק אך ורק לעסקים הקטנים. אין ספק שהקורונה הפכה להיות בעיה, אבל אנחנו רוצים להפוך אותה להזדמנות ולא להשאיר אותה כבעיה; להסתכל קדימה ולא להסתכל אך ורק לטווח הקצר, אלא לטווח הארוך.

מה אתה מציע? אין ספק שבתור הרצאה זה מצוין, אבל השאלה מה אתה מציע, מה אתה דורש?

בהחלטת הממשלה – אם זאת הארכה של 922 ואם זאת הארכה של 923 להקים מרכזים נוספים של תחומי הטכנולוגיה ושניים, שלושה מרכזים במגזר הערבי, כאשר כל מרכז יתמחה בתחום ספציפי, בנישה ספציפית לפיתוח, לתת שירותים לסביבה ולמגזר הערבי כולו בשלבים הראשונים, בשלבי ההנבטה עד ההצמחה. כאשר מגיעים לשלבים של ההתפתחויות, זה יהיה כחלק בלתי נפרד מכלל המערך, ולזה אנחנו נצטרך גם תקצוב כספי לפתח ולקדם.

במקום להרחיב את המנעד, הוא רוצה לצמצם אותו.

לא לא, שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אמרתי שאני צריך לסגור את מרכזי העסקים. אני אומר שאני רוצה הנבטה נוספת של תחומי הטכנולוגיה בצורה קצת יותר רחבה.

נוספים? להשאיר את מה שקיים בתחום שהוא רוצה? לא הבנתי את זה בבוקר.

אני רוצה למקד מקצועיות, כי שם זאת הצלחה, לעומת להשתלב ולשלב מערכות כלליות בכל מרכז ומרכז.

אני שמח על ההבהרה. תודה רבה לך.

תודה גם לכם.

אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת של פיתוח טכנולוגי, כי אני רוצה להבין במדויק, האם זה שלושה נוספים ולהשאיר את מה שקיים במתכונת - - -

זה מה שהוא הציע.

לא, מבחינת התוכן של העבודה, כי אני הבנתי בשיחה מקדימה, שהולכים להפוך את כל המרכזים לפיתוח טכנולוגי. השאלה אם זה ככה או שנשארים עם התכניות הקודמת. סמי צריך לתת את התשובה.

אני באמת רוצה להודות לך על הסקירה. אני בטוחה שבנושא של סגירת פערים ותעסוקת נשים נצטרך לעבוד קרוב ביחד, ונראה איך אנחנו נאגם את המשאבים. מחר, בעזרת השם, אנחנו משיקים את השדולה לסגירת פערים ברשויות המקומיות הערביות. חשוב מאוד שהנושא הזה יהיה במרכז הדברים.

תעסוקת נשים בחברה הערבית זה פוטנציאל אדיר לפיתוח עסקי.

יש לנו פרויקט של SAWA ועוד פרויקטים אחרים. הנושא של נשים בחברה הערבית חשוב לנו.

עמיחי דרורי ממרכז השלטון המקומי, בבקשה.

שלום לכולם, תודה על זכות הדיבור. בהמשך למה שציינה חברת הכנסת מארק, אנחנו במרכז השלטון המקומי נשמח להרחיב כמה שאפשר את שיתוף הפעולה עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. הדבר הזה חשוב מאוד מאוד לשלטון המקומי, ואני בטוח שאפשר להרחיב את זה.

אני רוצה לגעת ביחס המפלגה לספקים לעסקים קטנים ובינוניים, שעובדים עם הרשויות המקומיות ביחס לעסקים קטנים ובינוניים שעובדים מול משרדי הממשלה. אני מדבר האכיפה של חוק מוסר התשלומים ועל היחס השונה שמגלה החשב הכללי לעסקים בשני הסקטורים האלה. עם תחילת הקורונה בחודש מרץ, החשב הכללי הורה לחשבים של משרדי הממשלה לשלם באופן כמעט מידי את התשלומים לספקים שעובדים מול משרדי ממשלה. לעומת זאת, חרף המכתבים החוזרים והנשנים שלנו לחשב הכללי בחודשים מרץ, אפריל, מאי על מנת להגיע לאיזשהו הסדר, מפרעה כזו או אחרת, לאותם ספקים שעובדים מול רשויות מקומיות; למעשה להעביר תשלומים לרשויות המקומיות כדי שהרשויות המקומיות תוכלנה להעביר את התשלומים הללו עבור אותן מטלות שלטוניות.

אתה מדבר רק על המטלות השלטוניות.

אני מדבר רק על המטלות השלטוניות, רק על המטלות השלטוניות. הסכומים האלה נאמדים במיליארדי שקלים. מדובר על בינוי של מוסדות חינוך, מתקני ספורט, תקציב מוס"ח, תכנית שח"ר וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. יש חוסר אונים ולמעשה התעלמות מופגנת מצד החשב הכללי.

תודה רבה לך.

משרד הכלכלה.

אני מנהלת מערך המעוף בסוכנות לעסקים קטנים.

למה את נותנת לנו להתעייף? תספרי לנו מה הולך להיות.

רן הציג את כל הנתונים וכל מה שמעניין אתכם לשמוע בנושא זה. ברשותך, אוסיף נתון קטן לנושא נשים במגזר הערבי. יש לי קצת נתונים על 2019 – מעל 60% ממקבלי השירות במגזר הערבי הן נשים.

ממרכזי המעוף.

ועדיין 64% מהנשים הערביות לא עובדות.

תמיד אפשר יותר ויותר ולהעצים את השירותים, זאת אומרת שזה לא יהיה שירות חד-פעמי, אלא שירות רב-פעמי.

המעוף בא לעזור, לא פותר את כל הבעיות.

כמו שרן אמר, נשמח לשתף פעולה.

אני מנהל אשכול ירושלים והשפלה במעוף. אנחנו עושים עבודה גם במזרח ירושלים. עשינו שם מאיץ עסקי כדי לעזור עם קורס טכנולוגי ולהכניס יזמים לטכנולוגיה. אנחנו עומדים להקים שם גם מרכז עסקים. אנחנו עושים שם פעילות נרחבת, נותנים שם סיוע כמעט ל-800 יזמים ועסקים, מעבירים קורסים.

בנוסף, גם במרכזים שלנו ברמלה ובמקומות אחרים אנחנו נותנים סיוע גם למגזר הערבי, עושים המון שיתופי פעולה, גם בלוד בחברה הערבית.

אני סמוך ובטוח שגם בעתיד, גם במכרז החדש, יש מקום גדול וסיוע והרבה סניפים במרכז. אנחנו נותנים בכל מקרה סיוע והעדפה למגזר הערבי כדי לסייע לו ולהצמיח אותו. גם כל החומרים מתורגמים לשפה הערבית.

אתה מרגיש שהחברה הערבית בירושלים ובשפלה נעזרת בכם?

נעזרים מאוד. יש לנו המון פעילות, ואנחנו מכוונים לתת להם העדפה כל הזמן.

גלי, אני חוזר אליך, שמעת את סמי, את יודעת על מה הוא מדבר?

אני מכירה את סמי שנים, אנחנו עובדים ביחד שנים.

כרגע זה ביישום?

אנחנו נשב אתו ואנחנו נשמע את תכנית העבודה.

יש פה דאגה שזה לא בא במקום, זה יכול לבוא בנוסף.

סביר להניח שהוא מדבר על בנוסף. כמו שאתם לא הבנתם, גם אני - - -

אנחנו לא מסוכמים עדיין עם המשרד לשוויון חברתי.

אנחנו נשב אתו.

אנחנו יודעים שיש חשיבה כזאת.

אדרבה, אם זה מכפיל כוח, אין לנו בעיה עם זה.

גולן גבאי, פורום חברות שילוט החוצות בישראל.

הם רוצים עוד בחירות.

אכזבנו אתכם בזה שדחינו את הבחירות?

לא, לא אכזבתם אותנו. כולנו בחל"ת, אנחנו לא עובדים מזה תקופה. דווקא הבחירות עוזרות לנו מאוד, כי זה מאפשר לנו להראות לכולם שאין לנו פעילות. אחרי הבחירות, כשנשארים שלטים באוויר, קל מאוד לדעת שהשלטים הללו לא רלוונטי. מה שאתם רואים בכל שלטי החוצות ברחבי הארץ אלה רובם שלטים שאינם רלוונטיים, פרסומים שפג תוקפם. אנחנו מתנהלים כך כחצי שנה. האבסורד הגדול פה זה הנושא של הרשויות המקומיות וחברות שילוט החוצות, שהן חברות פרטיות.

אנחנו מקיימים קשר הדוק עם הרשויות המקומיות בישראל, מעל ל-400 מיליון שקלים משולמים מהחברות הפרטיות הללו לרשויות במסגרת הזיכיונות והמכרזים שאנחנו מתנהלים מולם. אנחנו משלמים את זה בכל שנה, ואני עובד בתחום הזה כבר 25 שנים. כל שנה אנחנו משלמים את הסכומים הללו. אנחנו מתחזקים את כל תחנות האוטובוס ברשויות, אנחנו מתפעלים את כל שלטי ההכוונה ברשויות הללו, ואנחנו נקלענו אל המשבר הזה – מרגע שהחליטו על הסגר, המפרסמים הדירו את הרגליים משלטי החוצות. כיוון שאנחנו נעולים במסגרת מכרזים מול הרשויות, אנחנו אמורים להמשיך לשלם להן את הסכומים הללו גם כשהשלטים היו שחורים, ואני מניח שרובכם ראיתם את כל השלטים שהיו שחורים במשך תקופה של שלושה חודשים. אף אחד לא עוזר לנו. משרד הפנים שפנינו אליו –אנחנו פנינו גם למנכ"ל משרד הכלכלה בזמנו, שי רינסקי, שהבטיח לעזור לנו – במשרד הפנים הבטיחו לעזור לנו. אף אחד לא עוזר לנו.

הולכים לקרות כמה דברים כתוצאה מהמשבר הזה שפוגע בנו:

א. הרשויות הולכות להיפרד מאותם 400 מיליון שקלים שאנחנו משלמים להן כל שנה, וזה הולך להתגלגל בסופו של דבר לממשלה, שתצטרך לפצות אותם באמצעות מענקי איזון במקרה הטוב; במקרה היותר גרוע, כל העלויות הללו יושתו על הציבור, על משלמי הארנונה, כי אם אין את הכסף הזה מהצד שלנו, יצטרכו להגדיל את תשלומי הארנונה.

תכניות הסיוע של האוצר לעסקים לא נגעו בכם בשום דבר?

לא נוגעות לנו בשום דבר, הדבר היחיד שקיבלנו זה הלוואות. שום עזרה מאף רשות.

שום מענק? שום כלום? מענקים לא קיבלתם?

למה?

שום מענק, אפילו לא שקל.

למה? מאיזו סיבה?

כי כל חברה מחברות השילוט בדרך כלל בקטגוריה של מעל 20 מיליון שקלים. רק עכשיו מימשו את התכניות - -

בתכנית השנייה, כן.

רק עכשיו אנחנו יכולים להגיש את הבקשות הללו. בכל מקרה, מדובר פה על חברות ש-70% מההכנסות שלהן מנותבות חזרה לרשויות. 70% מההכנסות של החברות הללו משולמות לרשויות. אלה אותם 400 מיליון שקלים שאנחנו משלמים לרשויות עצמן. החברות הללו מאוד ותיקות, כל אחת קיימת עשרות שנים, כולן פרטיות. אגב, הן היחידות שרשאיות להשתתף במכרזים הללו. אף חברה אחרת לא רשאית להשתתף, מכיוון שמדובר בחברות שצריכות להיות עם ניסיון מסוים.

ככל שהחברות הללו יתמוטטו, והן הולכות להתמוטט – הסיבה היחידה שאנחנו עדיין מדברים ועדיין קיימים זה כיוון שהגזברים בכל הרשויות הבינו שהן הולכות להרוג את האווזה הזו שמטילה להם ביצי זהב. אם הם יגבו את הכספים – הם לא גבו את הכספים ממרץ ועד היום, זו העזרה היחידה שקיבלנו, אבל עדיין זה בדיונים שם והם מחכים לשיפוי ממשלתי כמו בנושא הארנונה, שיפתור להם את הבעיה אתנו.

אם תיאבק לבד, כנראה לא תצליח. אם תשלבו ידיים עם השלטון המקומי, אני חושב שאפשר למצוא מסלול שיפוי.

אנחנו ניסינו לפנות לחיים ביבס, הם נמצאים שם בסוג של ניגוד עניינים. הם מצפים שהממשלה תפתור להם את הבעיה.

הם צריכים להציג ירידה בהכנסות עצמיות. אין ספק שיש להם יותר כוח משלכם.

נכון, ויש פה גם עניין של ועדת הכלכלה, כיוון שמדובר פה בערוץ פרסומי זול ונוח להמון מפרסמים קטנים, עסקים קטנים ובינוניים – כל שלטי ההכוונה שאתם רואים בעיר לכל פיצוציה, לכל עסק קטן, לכל רופא שיניים.

אנחנו מכירים את זה. תודה, גולן.

כיראם בלעום, מנכ"לית ומייסדת עמותת יסמין – לא שומעים, יש לה תקלה במכשיר. ניאלץ לעבור הלאה. יש מישהו בזום שרוצה להתייחס לפני שאני מסכם?

גל ברנס, בבקשה.

רן התייחס מאוד בהרחבה. אם יש שאלות ספציפיות אלינו - - -

אין לנו שאלות, רק אתה מכיר את סוגיית המעוף 922, 923, הצהרת כוונות, מה הולך להיות.

אנחנו רואים חשיבות רבה בקידום הכלכלה בחברה הערבית. אגף התקציבים הוא זה שקידם את החלטה 922. אני חושב שהמטרה העיקרית שלה בסוף זה השוואת תקציבים כבר בבסיס. גם ללא תקציבים תוספתיים, הרעיון היה שהתקציבים הבסיסיים של משרדי הממשלה יגיעו לחברה הערבית. אנחנו רואים שגם קמים מרכזי מעוף חדשים וגם ש-20% מהתקציב בבסיס כבר מוקצה לחברה הערבית. אני חושב שכבר פה נעשה מהלך מאוד משמעותי, זאת בסוף הייתה מטרת ההחלטה.

לעניין המרכזים, כמו שנאמר, המשרד לשוויון חברתי מקדם את החלטת ההמשך. אני מניח שזה ייבחן שם. המרכזים הם כלי, שהמטרה שלו לקדם את העסקים הקטנים והבינוניים בחברה הערבית. אני מניח שזה ייבחן אל מול יתר הכלים, ואנחנו נצטרך לחשוב מה הכי אפקטיבי ומה הכי מתאים להגשים את המטרות.

אני רוצה לציין מלבד זאת את הפעילות יחד עם הסוכנות בתקופת הקורונה. אני חושב שהיא הייתה מאוד משמעותית.

כמי שמכיר את צורת קבלת ההחלטות של משרדי הממשלה במגזר הציבורי, יעיל/לא יעיל, לא סוגרים עד שלא פותחים אלטרנטיבה יעילה. אם הבנתי את הרמזים שלך שזה ייבחן, אני אומר לך שוועדת הכלכלה דורשת לא לסגור שום דבר, לפני שמיוצרת אלטרנטיבה.

הכוונה לבחון ולייצר אלטרנטיבות אפקטיביות יותר ככל שצריך; וככל שלא, אפשר גם להמשיך עם מרכזי העסקים, אם יימצא שזה אפקטיבי. אין פה שום כוונה להפחית פעילות.

תודה רבה. התאחדות בעלי המלאכה, יוסי אלקובי, ובזה סיימנו את סבב ההתייחסויות נסכם.

אדוני היושב-ראש, שמענו את משרד הכלכלה, שמפאר ואומר שעושים, עשינו וכו'. אם העסקים הקטנים היו מקבלים התייחסות אחורה, לפני שהקורונה הייתה פורצת, אני חושב שהדברים היו מקבלים אור אחר לגמרי.

הטיפול בעסקים הקטנים לא מדויק, זה לא נכון, ועם כל הכבוד, משרד הכלכלה לא יכול להגיע לכל מקום עם כמה עשרות עובדים. העסקים אותם אני מייצג הם קרוב ל-100,000 עסקים. מעוף זאת חברה שנותנת 80 שעות עם סכום מסוים. זה לא מספיק, אני חושב שהעסקים הקטנים צריכים לקבל יותר קרדיט, להפחית להם את התשלומים. אף עסק קטן לא יכול לקלוט 80 שעות ולשלם 50 או 80 שקל לשעה.

הטיפול במכרזים, למשל, כמו שאומרים שאנחנו מקבלים זכויות, תנאי סף – זה לא מה שקורה בשטח. אנחנו זוכים בשטח בקושי בקושי, בקושי רב נכנסים וזוכים בשישה מיליארד שקל במכרזים.

אם הם יגדילו את זה בעוד שלושה או ארבעה מיליארד שקלים, אני חושב שפני הדברים יקבלו תפנית. לא רק זאת, גם יגייסו 48,800 עובדים, כמו שאתם יודעים עם האבטלה הנוראית היום במשק.

עם כל הכבוד למשרד הכלכלה ורן קיויתי פרס פה את כל העזרה, אני לא רואה שמה שנאמר מדויק. יש כמה דברים, אבל זה לא חולש על כל העסקים הקטנים והבינוניים. היום עסקים קטנים מתרסקים בגלל שלא קיבלו טיפול – לא היום, הקורונה גילתה את כל מה שקורה במשק במערומיו. אני אומר לכם, לו היינו מקבלים התייחסות בונה, התייחסות צודקת, היו מטפלים בנו שנים אחורה ולא היינו פרה חולבת של מס הכנסה ושל כל מה שמסביב עם הארנונה והכול, אני חושב שהיינו נראים אחרת היום.

מר אלקובי, קודם כל יש צדק בחלק מהדברים שלך, אבל אני אסביר לך. נכון, הממשלה צריכה לנקוט בצעדים שיקלו גם ברגולציה, גם בהטבות, גם בהעדפות לגבי העסקים הקטנים. אין ספק שהקורונה חשפה את החולשות של העסקים הקטנים.

נכון מאוד.

אבל באותה נשימה צריך לומר שהסוכנות לא באה לפתור את מה שאתה אומר. היא עובדת לידך למי שרוצה להיכנס לעסק, להקים עסקים, לעודד עסקים. משרד הכלכלה, שזה לא הסוכנות, באופן כללי צריך להתייחס – אנחנו מתייחסים לפעמים לעידוד השקעות הון בתעשייה, תעשייה ותעשייה, אני לא מזלזל – למסה הקריטית של ידיים עובדות שזה בעסקים הקטנים ובשירותים. לכן המדינה צריכה לתת התייחסות באותו יחס, באותם סדרי גודל, כדי שיחזקו את העסקים הקטנים, גם לאחר המשבר. בוודאי שבמשבר צריך לסייע, גם לאחר המשבר צריך לעודד. אני לא רוצה לומר נתון שאני לא בקי בו – זה לפחות 60% ויותר מהתעסוקה במדינה.

60%.

60% מהתעסוקה.

אדוני היושב-ראש, 88% מהתעשייה הקטנה והבינונית זה מנוף הצמיחה של מדינת ישראל, ואני חושב שהם צריכים לקבל יחס הוגן. אנחנו מופלים, אזרחים סוג ב'. היום רואים איך אנחנו נופלים כמו מגדל קלפים בלי שום עזרה – לא אבטלה, לא ימי מחלה, לא ימי בידוד, הכול על הכתפיים שלנו. עד ששר האוצר יצא ביציאה על פחת-מואץ של שני מיליארד שקל, אנחנו לא נקנה ציוד אם אין לנו עבודה.

קובי, יהיה דיון נפרד על הנושא הזה, הדיון הזה הוא יותר על המעוף ועל העסקים הקטנים.

קודם כל, אנחנו מודים לממלא מקום יושב-ראש ועדת הכספים על העבודה המאומצת לאורך כל הלילה עד חמש לפנות בוקר.

סיימנו 12 דקות לפני חמש.

נתת לנו תקווה לאופק שירות, לאופק המשילות. צריך לעמוד על זה. אני אומר לכל מי שתרם את חלקו כדי שתתקבל הפשרה הזו, כדי שתהיה לנו ממשלה בישראל בתקופה הזאת. תאמינו לי, גם אלה שבאופוזיציה וגם אלה בקואליציה מבינים את גודל השעה, זה לא הזמן כשאנשים באי-ודאות כלכלית עמוקה מאוד.

אין אף אחד מהמפלגות הגדולות – לא מהליכוד, לא מכחול-לבן, לא יש עתיד.

לא, הם בבידוד, הם בבידוד כלכלי...

לא, זה נושא שולי, לא חשוב לאף אחד. זה לא מעניין.

לכן אני מצאתי את ההזדמנות להודות לך לפני דברי הסיכום של הדיון.

אני מתנצל שלא השתתפתי בוועדה בשלושה ימים האחרונים. לצערי היושב-ראש שלנו לא נמצא כרגע. סחבו אותי לבית הלא טבעי שלי, פה הבית שלי.

אנחנו במסכת עירובין, גם לחי וגם קורה מסייעים, זה כאילו השתתפת כל הדיון.

הוועדה מודה למנהל הסוכנות לעסקים קטנים על הסקירה המקיפה שנתן. הוועדה קוראת למשרד האוצר ולמשרד לשוויון חברתי לקדם את אישור החלטת הממשלה מס' 923, שמטרתה להאריך את התכנית הלאומית לתקצוב החברה הערבית.

הוועדה רואה בחיוב את התכנית שמקדמים המשרד לשוויון חברתי והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים הערבי, שייעודו פיתוח טכנולוגי. הוועדה קוראת לחשב הכללי ולמשרד האוצר להנחות את משרדי הממשלה לעמוד בהוראות חוק מוסר תשלומים ולהביא לרשויות המקומיות את חלקן היחסי בתשלום לעסקים קטנים שמספקים שירותים לרשויות מקומיות, כפי שניתן למשרדי הממשלה.

אנחנו מזכירים ומבקשים מהסוכנות ומרן שעומד בראשה לקבל בהקדם את תקנות חוק מוסר תשלומים לעניין מועדי תשלום לעבודות הנדסה בענף הבנייה. התקנות צריכות להגיע לוועדה. משרד הכלכלה ושר האוצר כרגע עוברים על החוק בעיכוב שהם מייצרים – אמרתי את זה בטונים נמוכים. השרית רוגע על הדיון היום, אז אנחנו לא נוזפים בך, אלא קוראים לך לזרז את הגשת התקנות. כמובן מי שמגיש זה השר, רק תעביר את המסר הזה לשר, שיגישו את התקנות כדי שנוכל להתמודד עם יישום חוק מוסר תשלומים.

תם ולא נשלם. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:54.