פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
19/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ט באב התש"ף (19 באוגוסט 2020), שעה 9:30

דיווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31.1.2021 בהתאם לסעיף 57(ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר, התשע"ב-2012

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
תמר זנדברג
יבגני סובה
עידן רול

לירן אבישר בן חורין - מנהלת כללית, משרד התקשורת

אורן לביאן - מנהל מינהל הדואר, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - סגנית היועצת המשפטית, משרד התקשורת

זיו דוד ברק - מנהל האסדרה, חברת דואר ישראל

אבי בלו - מנהל בנק הדואר, בנק הדואר

רן מלמד - מנכ"ל, פורום ארלוזורוב - לקידום העסקה הוגנת ורווחה חברתית

איתי עצמון

לאה ורון

שרון רפאלי


דיווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31.1.2021 בהתאם לסעיף 57(ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר, התשע"ב-2012

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. 19 באוגוסט 2020, כ"ט באב התש"ף. הנושא: דיווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31 בינואר 2021 בהתאם לסעיף 57(ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר, התשע"ב-2012.

גברתי המנכ"לית, אצלך זה הדיווח הראשון בקדנציה במשרד התקשורת.

כן.

קחי בחשבון שאני לא אתן לך להגיע הרבה לפה כפי שעשו קודמיי.

אני לקחתי.

אני לא אתן לך להגיע לכאן הרבה. זה הדיווח החמישה עשר או השישה עשר מאז שהחוק חוקק?

חמישה עשר.

מה מהות הדיווח? החוק הזה חוקק ב-2012. יש בו כמה סעיפים אבל בגדול כולנו מצפים לראות הפרדה מבנית בין בנק הדואר לרשות הדואר ולהפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי. מאז התקבלו כמה החלטות של הממשלה בדו-שיח ער ופורה של בנק ישראל עם הממשלה – תחליטו אם אני ציני או רציני. דו-שיח שלא הוביל לכלום. גם סוגיית הגברת התחרות בבנקים מונחת על שולחן הוועדה. וכשאני רואה איך סוגיית התחרות בענף הבנקאות בכלל מתקיימת אני לא רואה חוץ מדג רקק קטן ששוחה ליד להקת לווייתנים פעורי פה, והוא פשוט נוסע בכיוון התנועה לכיוון המעי של הלווייתנים הגדולים. להפוך היום את בנק הדואר לבנק מסחרי כשאנחנו יודעים מה המגמות – אם לא הייתה בירוקרטיה תוך שבועיים הוא במעי אחד הבנקים הגדולים. אז צריך להיות אמיץ במקום לבוא כל חצי שנה לכאן. - - - בוא נעשה עבודת שטח. יכול להיות שב-2019 זה היה נכון. דווקא בגלל שבנק הדואר זה פינת חמד כזאת בין הלווייתנים, שאהבנו אותה – יש שירות כזה עממי שהרבה משתמשים בו. או שתיתנו לו להיות בנק או שתעזבו אותו לנפשו. מ-2012 דברים לא קורים. עוד דיווח, עוד דחייה של חצי שנה. אני האחרון שארצה לשים ללעג וקלס את ועדת הכנסת, ודאי לא את ועדת הכלכלה כשאני עומד בראשה.

המנכ"לית, פרסתי לך מצע מכובד לדיון.

לגמרי. יכולתי לצפות את זה, מה שנקרא.

אני אעדכן אתכם בשני דברים ואז נראה איך אנחנו ניגשים לעניין כי גם אני חושבת שהתמשכות התהליכים הזאת מיותרת.

חברת הדואר יצאה להפרטה. בשבוע האחרון היה שם כנס משקיעים. החלטת ההפרטה מדברת על 20% מכירה למשקיע פרטי של חברת הדואר ובעוד שנתיים עוד 20% למוציאים. זה יגיע עד כדי 40% לפי החלטת ההפרטה הנוכחית, ואנחנו מדברים על עוד שנתיים או שלוש במקרה הטוב כשנהיה ב-40% הפרטה.

בנק ישראל הודיע חד וחלק מהם התנאים שלו להפוך את בנק הדואר לבנק, ובמסגרת התנאים האלה הוא אמר שהמדינה לא תשלוט בבנק. הווה אומר – 51% מחברת הדואר יהיו בידיים פרטיות. אני לא רואה את התנאי הזה מתקיים בשלוש, ארבע השנים הקרובות לאור מה שאמרתי לכם, בהינתן שזאת עמדת בנק ישראל. עד שעמדת בנק ישראל תשתנה – ואם היא תשתנה אני בספק - אנחנו לא רואים בחמש השנים הקרובות את בנק הדואר הופך לבנק מסחרי. בהנחה שזה כך מתכונת ההפרדה שקבועה בתיקון מס' 11 היא לא באמת מתכונת מקצועית רלוונטית, והיא מציעה את ההפרדה בלי להיות בנק מסחרי. כלומר היא מציעה עוד הנהלה, עוד דירקטוריון, לעשות הסכמים קיבוציים בלי להיות בנק מסחרי. אין לצד זה השירותים שאמורים להצדיק את קיומו של בנק נפרד מחברת הדואר.

לפיכך אנחנו נחזור הביתה ונביא אליך לכאן תזכיר חקיקה שמאפשר לנו לא לחזור לפה בכל חצי שנה. אנחנו נתחייב – אורן, ברוריה, אתם איתי – שתזכיר החקיקה הזה יובא לפה, לכל היתר תוך חודשיים, ברוריה, את איתי?

אני איתך, כן.

אנחנו נוכל להתחייב לפני היושב-ראש להביא לכאן תזכיר חקיקה תוך חודשיים?

רק תגידי מי זאת ברוריה מנדלסון.

ברוריה היא היועצת המשפטית במשרד התקשורת. היא מלווה אותנו עם בנק הדואר.

אני משמש פה לא רק לאזרח הקטן, גם לפרוטוקול.

ברוריה היא יועצת משפטית בכירה במשרד התקשורת. היא מלווה את הנושא של בנק הדואר. יושב כאן אורן שהוא הרגולטור של הדואר במשרד התקשורת. כבר בדיון לפני שהגעתי לפה הובהר חד-משמעית שאנחנו צריכים לחזור לפה עם תיקון חקיקה. אין מה לחזור לפה כל חצי שנה. כל התנאים מעידים על זה. אנחנו נצטרך לעשות חשיבה מה השינוי שאנחנו רוצים לעשות – האם אנחנו רוצים לבטל את כל הסעיף הזה ולחזור לכאן כל חצי שנה.

במיוחד כשבנקים גדולים מבנק הדואר נבלעו באיחוד הבנקים במסגרת התחרות על הבנקים. אז אנחנו משחקים בנדמה לי? או שמקבלים החלטה שיש הצדקה למבנה הנוכחי ואז תקיימו אותו, תחזקו אותו ותעבו אותו, ואם אין הצדקה תביאו משהו אחר.

אנחנו לא יודעים במצב הנוכחי לשנות את המבנה הנוכחי. זאת האמת. בהתאם לתנאים של בנק ישראל ובקצב הפרטת הדואר אנחנו לא יודעים להביא את השינוי הזה בתוך ארבע השנים הקרובות. אני לא רואה סיבה שעוד שמונה פעמים בארבע השנים הקרובות כולנו נתכנס פה כדי לומר אותו דבר. לפיכך ובהתאם לזאת אנחנו נתחייב תוך חודשיים להפיץ תזכיר חקיקה בעניין הזה.

לאור החגים, קורונה והכול אני מציעה שנתחייב שלפני המועד הבא נגיש תזכיר.

גברתי, תמתיני לנו בדיון. יש לנו סדר דיון. אנחנו נשמע את דעתך בהרחבה לפני חברי הכנסת.

אני רוצה להגיד מה שברוריה אמרה.

תציג את עצמך לפרוטוקול.

אני עובד משרד התקשורת. אני מסכים עם לירן וגם דנו בזה במשרד שאי אפשר להמשיך את הפארסה הזאת, וצריך להביא תזכיר חוק לתיקון הסיפור. אני רק מבקש, ברשות לירן, שנביא את התזכיר עד המועד של הדחייה הבאה.

לא הבנתי. מה ביקשת?

בגלל החגים ובגלל הקורונה - -

במקום תוך חודשיים – תוך חצי שנה.

עד חצי שנה. אם נצליח נעשה את זה מהר יותר.

והנה, אני אומר לך שהמפגש הבא איתך יהיה התצהיר במקום דיווח חסר משמעות שחוזר על עצמו.

בסדר גמור.

תאר לך, אם לא הייתה חובת דיווח כבר הייתי בדיון הבא על תקנות התעופה.

אני מניח שהתכוונתם להצעת חוק. תזכיר זה - -

ודאי, ודאי.

יש נציגות של בנק ישראל בדיון?

כן. מיד ניתן להם ונפתח את זה.

מכובדי, אתה רוצה להגיד משהו? תציג את עצמך.

שמי זיו ברק, אני מנהל ההסדרה בחברת דואר ישראל. אני יכול להצטרף לדברים של המנכ"לית ושל אורן. אנחנו בהחלט מסכימים.

אז אני חוזר על ההבהרה: תזכיר חוק זה רק תחילתה של דרך ותהליך. אנחנו מדברים על ההופעה הבאה בוועדת הכלכלה כשזה יהיה חוק גמור.

ברוריה מנדלסון, מאחר שהתחייבנו על חשבונך, בואי תאמרי אם את עומדת בזה.

לא שמעתי. מה אמרת?

מאחר שהייתה פה התחייבות בשמך, נשמע את דעתך.

אני מסכימה. זאת הייתה הצעה שלי. בעזרת השם, עד המועד הבא נפרסם תזכיר ונבוא עם הצעת חוק שתסדיר את הנושא.

בסדר. כשאמרת "נפרסם תזכיר" הקפצת את כולם, כשאמרת "נבוא עם הצעת חוק", הרגעת אותנו.

זה הסדר. מפרסמים תזכיר ואז מגיעים אליכם.

תוך חצי שנה נהיה עם הצעת חוק.

ברור, לכן הקפצת אותנו. אותנו לא מעניין התזכיר. יש הפרדת רשויות. מעניינת אותנו הצעת חוק מוגמרת.

בסדר.

חברי הכנסת, רוצים להתייחס?

תודה, אדוני היושב-ראש, עיקר הדברים שצריכים להישקל זה טובת הצרכן. בסופו של דבר בנק הדואר אמור לשמש ייעודים אחרים משל בנקים אחרים. אנחנו עדים לשינויים מרחיקי לכת במתן שירותים בנקאיים בארץ. אנחנו רואים מעבר לשירותי דיגיטל שהרבה פעמים גורם לאוכלוסיות שוליים – אוכלוסיות מוחלשות, אוכלוסיות מאותגרות טכנולוגית – למצוא את עצמן מול שוקת שבורה ועם קושי לקבל שירותים מהבנקים. אני לא הייתי רוצה שבשם תחרות שהוכרזה לפני כמה שנים בתנאים שוק אחרים לגמרי, גם אותם מאותגרי אשראי ואוכלוסיות שאולי לא מתקבלות בברכה בבנקים אחרים, מסחריים, לא יהיה להן מענה. זה צריך להיות לא הערך הבלעדי – בטוח שלא – אבל אולי ערך עליון במחשבה מה עושים עם בנק הדואר. אמנם לא הייתי פה בכל הדחיות הקודמות - -

גם אני לא.

אתה היית במשכן. אני לא הייתי במשכן.

- - אבל זה מחירן של 15 תביעות. בואו נקרא לילד בשמו – זה ביזיון. זה לעשות צחוק מהחוק, זה לנצל פרצה מסוימת כשאפשר לקבל אורכה.

זה קושי אמיתי. כנראה, כשחוקקו את החוק היו אופטימיים מדי.

זה עלה גם כשחוקקו את החוק. אבל לא תמיד מקשיבים. צריך לומר את האמת.

אתה הופך חוק שאולי היה נכון בשעתו לחוק שעכשיו צריך לשבת ולחוקק. כבר מדברים על חוק של משרד התקשורת בעוד חצי שנה. אלוהים יודע מתי זה יעבור. והנה, אנחנו ניצבים פה בפני סאגה שנמרחת כמו מסטיק. זה משהו שצריך לשים לב אליו ולקחת בחשבון. בסופו של דבר זה בא על חשבון תחרות בשוק וגם על חשבון הציבור. זה משהו שיכול היה להיפתר. אני בכלל לא הייתי מגיע לבקש אורכה בפעם ה-15. זה לא קשור אלייך, המנכ"לית.

הכול טוב.

זה קודמייך וקודמי קודמייך וקודמי קודמייך.

חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שהסיפור כאן הוא די ברור לכולם ומובן מאליו כדי שנלמד מזה לקח כי זה קורה הרבה פעמים בכנסת. בזמנו כשחוקק חוק הפרטת הדואר היו בכנסת כאלה שהרימו דגל, בדיוק הדגל שאנחנו נוכחים בו עכשיו: שזה לא הדבר הנכון, ואם כן – לא בדרך הזאת; שצריך בנק שיהיה כתובת לכאלה שלא יכולים למצוא את עצמם בבנקים הגדולים והמסחריים; שהתחרות היא לא בדיוק תחרות, היא יותר מונופוליסטית או קרטליסטית ולא תאפשר - -

כרגע זה דואופול.

דואופוליסטית שלא תאפשר את הדבר הזה. הכנסת הזהירה. והנה, אנחנו רואים שזה לא פשוט וכנראה זה קורה.

אני רוצה לנצל את הלקח שנלמד ממנו גם לעתיד ולא רק כדי להגיד "אמרנו לכם", אלא גם כדי להסתכל קצת קדימה. יש עוד דבר בתחום הבנקאות שמונח כרגע על השולחן, והוא הנושא של הבנקים הקואופרטיביים, הבנקים השיתופיים שהם איזשהו פתרון אשראי, חיסכון, הלוואות – כל מיני פתרונות פיננסיים ביניים שלא עומדים מול הבנקים הגדולים באותם תנאים. שוב, זה דואופול – אתה הולך לאותם בנקים ומקבל את אותם תנאים, ובעיקר מי שלא מקבל מודר מהם לחלוטין, אלא הם יכולים לייצר פתרונות פיננסיים בתלות ברגולציה שתושת עליהם, והרגולציה צריכה להיות מותאמת לפתרונות. הם יכולים לייצר פתרון לכל אותו נתח שוק שהוא חשוב מאוד לציבור, והוא גם משמעותי מבחינה כלכלית.

הדברים חשובים. שלא ישתמע מכאן שזה או שחור או לבן.

בדיוק.

יש מציאות שלישית שיש צורך בחברה הישראלית לדבר הזה. צריך לעבות אותו ולתת לו חיזוקים. זה לא חייב להיבלע בשחור-לבן על הרגולציה של בנק ישראל.

העניין הוא שאצל ראש רשות שוק ההון, המיסוי והפנסיה יש על השולחן כבר כמה שנים, לדעתי, הרגולציה בנושא הפתרונות הפיננסיים שכמו שאתה קורא להם – מדרגת הביניים. יכול להיות שבנק הדואר יכול להיכנס לשם. בוודאי הבנקים הקואופרטיביים זה פתרון שקיים בכל העולם. הוא מספק מוצרים פיננסיים במקומות שהבנקים לא יכולים ולא רוצים להיכנס אליהם ולתת מענה לאוכלוסיות מודרות מהשוק הזה. אז בואו ננצל את ההזדמנות הזאת במקום כל פעם לדחות ולהגיע למצב שזה או שחור או לבן או כן או לא ונישאר עם הבנקים האלה ולא יהיה שום פתרון. בואו נדחף לכיוון הזה, ואם אפשר לנצל את ההזדמנות ולשאול את הרשות, אם היא נמצאת איתנו, את בנק ישראל – מה קורה עם זה? למה זה לא מתקדם ואיך אנחנו מתקדמים לעולם שפותח את האופציות הפיננסיות גם לאותה מדרגת ביניים שהיא כל כך חשובה גם עבור אותם משקי בית וגם למשק בכללותו.

אין ספק שצריך דיון ייעודי למוצרי המדף של בנק ישראל. זה לא חייב להיות מוצר אחד או שניים. לא ייתכן שמצב טוב יותר מהציינג'ים ייפול. הצ'יינג' הוא האחרון בשרשרת המזון לקבל הכרה והסדרה. אני מכיר את האוכלוסיות. גם אנחנו לפעמים נזקקים לשירות שהוא יותר נוח, יותר נגיש, ואתה מקבל דברים שבבנק אתה לא מקבל. נכון שאתה לא מקבל בגדול מה שאתה מקבל בבנקים, אבל צריך למצוא את ההגדרה הייעודית הנכונה. זה חשוב כי כשתבואי עם הצעת חוק אנחנו נשאל את השאלות האלה. אני מקווה שיהיו מענים. זה לא פותר את הבעיה.

אני מציעה באותה הזדמנות להזמין את ברקת, הממונה על שוק ההון והפנסיה.

שלא יהיה מצב שאנחנו פותרים את הבעיה בסאגה של הדיווח החצי שנתי והקרבנו במזבח הזה את השירות החשוב הזה. לכן צריכה להיות עבודה מתכללת גם עם הצעת החוק.

יבגני, בבקשה.

אני אשמח לשמוע הרבה דברים פה וללמוד. אבל ממה שאני יודע ולמדתי אני רוצה להגיד דבר קצר: קודם כול יש יתרון מובנה בכך שבנק הדואר ייכנס ויהיה גורם חשוב בתחרות. אנשים רגילים לבוא לדואר. אנחנו יודעים שבמדינת ישראל שום גורם חדש מבחוץ לא יכול להיכנס למערכת הבנקאית, אבל עדיין, אם פתאום יש איזשהו שחקן שבא כתוצאה ממיזוג או פעולה של המדינה, לוקח זמן עד שאנשים מתרגלים להכיר את השחקן הזה. דואר זה שחקן שכולנו מכירים; האוכלוסיות החלשות מכירות את השחקן הזה, ולכן יש פה כבר יתרון עצום. השאלה היא איך מפתחים את היתרון ובאים לקראת האוכלוסיות האלה.

אני אגיד עוד דבר קטן שלא קשור לבנק הדואר אלא לדואר, ואני אבדוק את זה גם מול הדואר. לפני כמה חודשים קיבלתי פנייה מאנשים מבוגרים שביקשו להעביר את תיבת הדואר שלהם קרוב לבית בדיור הציבורי. התברר שעל-פי החוק, הדואר לא צריך כי לא חייבים להציב את התאים במרחק של פחות מקילומטר וחצי. למה זה הרגיז אותי? משום שבערים שיש בהם הבדלי מפלסים מודדים את המרחק האווירי, ולפי המרחק האווירי הדואר אכן לא מחויב. לא הרגיזה אותי העמידה על הכללים כי צריך לעמוד בכללים, אלא שלא באים לקראת אנשים. זאת אוכלוסייה שבאמת זקוקה לסיוע.. אני מדבר על הדיור הציבורי שברובו יש עולים חדשים, ועיקר התלונות שלהם היה שעד שהם הולכים לאותה תיבה ומקבלים את המכתבים מקופת חולים התור שלהם כבר עובר. אני מקווה לפתור את הסוגיה זאת כי לא תמיד צריך להסתכל על המרחק האווירי, אלא על המקום הספציפי וגם על הצרכים של האוכלוסייה. על הנייר אולי הדואר צודק, אבל בפועל במציאות אנחנו יודעים שיש קשיים.

רן מלמד, בבקשה.

בוקר טוב, שלום לאדוני, תודה לחברי הוועדה. אני רוצה להגיד, ברשותכם, כמה דברים קצרים: הדבר הראשון נוגע לאמירה של מנכ"לית המשרד לגבי עמדת בנק ישראל. אני חייב להגיד שאני מאוד מתפלא כיוון שהעמדה הזאת לא חדשה. היא קיימת כבר 10 שנים והיא לא השתנתה במילימטר לצד זה או אחר. אז לא ברור לי למה חושבים שאפשר יהיה לשנות את זה או לעשות משהו אחר. כל עוד בנק ישראל אחראי על פיקוח על בנקים, ברגע שבנק הדואר הוא בנק מטבע הדברים זה מה שצריך להיות. אז כל תפיסת העולם פה צריכה להשתנות. מול הדבר הזה צריך להביא בחשבון שאוכלוסיות מעוטות הכנסה והזדמנויות, מה שאנחנו קוראים מודרי אשראי, הם חלקם הגדול לקוחות של בנק הדואר שלא מסוגל לתת אשראי, לא מסוגל - - - תוכניות חיסכון. לדעתי, יש פתרונות אחרים לא רק בבנקים קואופרטיביים כמו שהציעה חברת הכנסת זנדברג, אלא אגודות אשראי שיופעלו כמרכזים קהילתיים פיננסיים. אפשר להיעזר בזה בתקציבים של מפעל הפיס. יש תוכנית מלאה שהוגשה בנושא הזה כבר לפני כמה שנים. אני אשמח להציג אותה בפניך גם כן. אבל לפני שמגישים תזכיר חוק צריך לעשות חשיבה מחדש על כל הדרך.

אם יותר לי במשפט האחרון אני רוצה להודות לוועדת הכלכלה על נושא שאתה לא טיפלת בו כל כך אבל עלה בשנים האחרונות במסגרת הדיונים על חוק נתוני אשראי. לפני ימים ספורים משרד האוצר פרסם סוף-סוף את המכרז להקמת קרן הלוואות למשקי בית מודרי אשראי בערבות מדינה. זאת בשורה גדולה – 50 מיליון שקל בשלב הראשון, ואני מניח שזה עוד יגדל. כל הקרדיט מגיע לשר האוצר הקודם ולאנשי ועדת הכלכלה, ועל זה תודה.

אנחנו מודים לך על כך שהבאת את זה.

מישהו מחברת הדואר?

מאחר שפחות או יותר מיצינו את הדיון אני רוצה לשאול אתכם: מישהו יכול להסביר לי למה צ'ק של לקוח של בנק הדואר לא נסלק? מי הולך לבנק היום להפקיד צ'קים? אף אחד לא הולך לבנק. יש אפליקציה – חוץ מבנק הדואר. למה?

מצטער, לא הבנתי את השאלה.

אדם היום מקבל צ'ק לפקודתו מלקוח של בנק הדואר. הוא לא יכול להפקיד אותו באפליקציות.

ההפקדה היום יכולה להיעשות אך ורק באשנב.

למה?

עדיין לא פיתחנו מערכת, אבל אנחנו עובדים על זה שאנחנו נוכל כמו במערכת הבנקאית לפתוח גם את זה.

זה בגלל שלא הצלחתם לפתח פתרון טכנולוגי או שיש מגבלה של בנק ישראל במסלקה?

אם יורשה לי - -

אני אתן לך רשות כשהם יסיימו לדבר.

זה מנהל בנק הדואר.

אז, בבקשה, נתנו לך רשות. תציג את עצמך לפרוטוקול, בבקשה.

אני מנהל את בנק הדואר. אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים. אנחנו יוצאים עם אפליקציה עד 1 בספטמבר שזה ממש בשבוע הבא, ועד סוף השנה, בעזרת השם, גם נוכל להפקיד צ'קים באפליקציה.

אוקיי. אתה מבין שלוקח לכם זמן ואחרים כבר זוממים עליכם מזימות אחרות.

בוודאי. אם נהיה עשירים כמו אחרים - -

על הדרך עוד שאלה. אני לא אוהב לחלק קרדיט לעיתונים אבל לא נורא: פורסם בגלובס שדואר ישראל יחלק חבילות סלולר ב-16 שקלים לחודש. יש מישהו שיכול לתת לנו הסברים? תן לנו רקע.

לנו יש שיתוף פעולה.

אף אחד לא נזף בכם כשהתחלתם לשווק?

אנחנו רק משווקים. אנחנו לא הפכנו להיות חברת סלולר. זה שיתוף פעולה שלנו עם חברת גולן טלקום. לקוחות יכולים להגיע לסניפי הדואר ולפגוש את התכנית הזאת כמו שהם יכולים לפגוש מוצרים אחרים שאנחנו מוכרים ביחידות הדואר. אנחנו לא מפעילים את הקו, אנחנו רק הגורם המשווק.

אתם רק הדלפק.

בדיוק.

אני חושב שזה נכון. כל עוד כדי לתת לכם זכות קיום צריך לחשוב. אבל צריך להסדיר את זה. אחרת כל פעם כשתרצו לעשות את זה יגידו לכם: זה התחום שלכם, זה לא התחום שלכם.

בזה אתה צודק. זה באישור השר. לכל דבר כזה יש פנייה ואנחנו מאשרים אותה.

ובכל מה שיכול לשפר את השירות לאזרח אנחנו כאן.

מיצינו פחות או יותר את הדיון. היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

אני מנצל את ההזדמנות שיושבים כאן ארבעה מחוקקים כדי לומר שהדחייה הזאת והסעיף שמכוחה היא מגיעה לכאן כבר בפעם ה-15 לוועדת הכלכלה זאת דוגמה טובה מדוע לא ראוי לאפשר דחיות בכניסה לתוקף של חוקים ללא הגבלה. אני יכול לומר שהרעיון במקור כשהחוק נחקק ב-2012, של יושב-ראש הוועדה דאז כרמל שאמה הכהן, היה שברגע שתתבקש דחייה כזאת "הוועדה תקיים דיון בהשתתפות שר התקשורת או המנכ"ל".

אתם לא מבינים, קצת חיוך. ב-2012 יושב-ראש ועדת הכלכלה היה מהליכוד, והם היו באופוזיציה עם 12 מנדטים.

לא, מה פתאום.

לא, היינו בממשלה בעצם. כרמל שאמה הכהן היה מהקואליציה. הוא הצליח להטעות אותי. לכן התבלבלתי.

אבל זה היה סידור בגלל ועדת חוץ וביטחון.

אני הייתי שר בממשלה עם הליכוד. התבלבלתי. אבל רציתי לזכור 2012 ו-12 מנדטים.

זה היה ב-2006 עד 2009.

פרשנים פוליטיים - - - היו פה בכנסת. אני זוכר טוב יותר מהשרים.

2012 הטעה אותי עם 12 המנדטים של הליכוד. לא עולם חוסן, אל תלכו לבחירות.

יפה.

12 מנדטים מ-2006 עד 2009. זה הכול.

הרעיון לקביעת המודל הזה שברגע שדוחים את היום הקובע הדחייה תהיה בדיון שתקיים ועדת הכלכלה בהשתתפות שר התקשורת או בהשתתפות המנהל הכללי של משרד התקשורת, היה שלא יהיה נעים לשר או למנכ"ל להגיע לכאן שוב ושוב, ומתישהו התנאים המוקדמים לכניסה לתוקף יצטרכו להתקיים. כלומר שהשר והמנכ"ל ידחפו ויקדמו את יישום התיקון לחוק. אנחנו רואים שגם אחרי ההוראה הזאת מגיעים לכאן שוב ושוב. יותר מכך, העברנו מסמך רקע של סקירה קצרה על המצב המשפטי לקראת הדיון, ואחרי הסעיף של הדחייה מתחבא עוד סעיף שאומר שאם לא יתקיים התנאי המוקדם שעניינו חתימת הסכם קיבוצי בנוגע לתנאי ההעסקה של העובדים בחברת דואר ישראל ובחברה בת, ו"נוכח שר התקשורת כי בנסיבות העניין ראוי לשנות את היום הקובע, רשאי הוא על אף האמור בסעיפים הקודמים לקבוע מועד אחר בצו באישור ועדת הכלכלה". כלומר כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לבוא לכאן עם צו לא על דיווח אלא על קביעה של מועד אחר. הדבר הזה לא נעשה במשך שמונה שנים, לצערי. אז את הפארסה הזאת כדאי לסיים ולהביא לכאן תיקון חקיקה, כפי שאמר היושב-ראש.

הזכות הזאת נפלה במשמרת שלך.

כן, נסיים את זה.

חברים, תודה רבה, הסיכום ברור. המפגש הבא בנושא הזה יהיה עם הצעת חוק ממשלתית סדורה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:35.