פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



12
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/08/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 50
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"א באב התש"פ (11 באוגוסט 2020), שעה 12:03

דיון מהיר בנושא: "סחר בנשים לשם זנות דרך שדה התעופה רמון", של חה"כ פרידמן תהלה

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
רם בן ברק

יוראי להב הרצנו
תהלה פרידמן

רפ"ק ספי דהאן - מפקד נקודת משטרה, שדה תעופה רמון, המשרד לביטחון פנים

ורד ליכטר סול - קצינת חטיבת החקירות, אגף חקירות ומודיעין, המשרד לביטחון פנים

בוסנה מהרט דסה - עוזר יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבי אדם, משרד המשפטים

נילי פינקלשטיין - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קרן פז - עו"ד, יחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

נועם קפון - עו"ד, אגף משפט, המחלקה למשפט בין-לאומי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יסמין וולך - מפקחת ארצית, פיתוח תוכניות אגפי אלימות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נפתלי יעבץ - מנהל תחום (פרויקטים מטה) תקון וסיוע לבתי משפט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עילית מידן - עו"ד, רפרנטית לתחום סחר בבני אדם, פרקליטות המדינה

יגאל דוכן - ראש מינהל ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

מיכל יוספוף - מנהלת אגף אוכלוסיות זרות, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שני סבתו - יו"ר ועד העובדים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

זוהר גפן - מנהל שדה תעופה רמון, רשות שדות התעופה

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת

איילת דיין - מנהלת שותפה, מטה מאבק בסחר בנשים

הילית בן צבי - אחראית נשים ומגדר, מרכז המועצות האזוריות

סיגל רוזן - מנהלת מדיניות ציבורית, המוקד לפליטים ומהגרים

מרים גברעם - רכזת, מקלט לנפגעות סחר בנשים

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

"סחר בנשים לשם זנות דרך שדה התעופה רמון"
של חה"כ פרידמן תהלה

צוהריים טובים, אנחנו פותחים כאן דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו דנים היום בסוגיה כואבת במיוחד שהיא סחר בנשים לשם זנות. הסחר בנשים במתכונת הנוכחית שלו מתקיים בישראל בערך מראשית שנות ה-90' של המאה הקודמת. זו תופעה נוראית שקשורה למרבה הצער בתהליכים גלובליים וגם מקומיים. היא הושפעה בהרבה מאוד, לפחות בחלק הזה של העולם, מהתפרקות הגוש הקומוניסטי לשעבר שבאמת יצר מצב שבו הרבה מאוד נשים נאלצו למצוא לעצמן איזושהי דרך של אמצעי קיום במאבק ההישרדות הקשה שלהן.

אני חייבת להגיד כאן היום, חשוב לציין שמדינת ישראל עשתה צעד חשוב והיסטורי בכל הנושא הזה של זנות. בדצמבר 2018 אושר בכנסת חוק איסור צריכת זנות שנכנס לתוקף ממש לאחרונה, ב-10 ביולי 2020. החוק מטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל ניסיון לצרוך זנות, אבל לצערנו הרב התופעה הזאת עדיין קיימת, וגם התופעה של סחר בנשים לשם זנות.

הדרך שבה בדרך כלל נכנסות אותן נשים, היו שנים שהן עברו דרך סיני ברגל. היו שנים שכמובן בדרך הים, דרך ספינות וגם כמובן דרך נמלי התעופה שלנו. מסתבר, כך אני מבינה, שאנחנו כאן חווים איזושהי תופעה שדווקא שדה התעופה דרומי של מדינת ישראל הפך להיות איזשהו שער כניסה לנשים שנכנסות לכאן כתיירות, ונסחרות ומנוצלות לזנות במדינה, אז אנחנו כאן באמת כדי לבדוק את היקף התופעה ומה אפשר לעשות על מנת באמת למנוע אותה.

נתחיל איתך, יוזמת הדיון הזה, חברת הכנסת תהלה פרידמן, בקשה.

פעמיים תודה רבה גבירתי, גם כיושבת-ראש וגם כחברת נשיאות הכנסת שאישרה את ההצעה.

אני אתחיל במשהו אישי. בשנת 2002 הייתי מתמחה במשרד המשפטים. מדינת ישראל חטפה אז דוח קשה מאוד ממחלקת המדינה האמריקאית על סחר בנשים, וכל המערכת נכנסה לאיזושהי טלטלה של טיפול בנושא ובאמת נעשו המון המון צעדים, אבל סחר בנשים זה קצת כמו עצי הבאובב ב"הנסיך הקטן", כאילו אם לא מנקשים כל הזמן, אם לא מפתחים כל הזמן, אז זה חוזר וגדל.

הטריגר לדיון הזה, בשנת 2019 ניתן פסק דין כנגד אחד הסרסורים, כנגד אחד הסוחרים ושם הוא מספר איך הוא היה מביא בנות לזנות. הן עבדו בפועל במרכז וצפון הארץ. הוא היה מביא אותן דרך שדה התעופה בעובדה, מה שהוא היום רמון, וזה עורר איזה נורה אדומה של רגע, בואו נבדוק שנייה מה קורה.

יש פה כמה שאלות ובעצם זה מה שאנחנו רוצים להבין. קודם כל נתונים. הנתונים האחרונים שיש לנו הם משנת 2018 כששדה התעופה עוד היה עובדה, עכשיו הוא רמון. כמה נשים, סורבה להן כניסה בגלל חשד שהן קורבנות סחר? מה הנהלים בשדה התעופה? האם יש מתורגמנים שיודעים לתשאל נשים בשפתן? האם כשחושדים באישה שהיא קורבן סחר, לא רק ישר מגרשים אותה או מזמינים משטרה ועושים תשאול? בסוף המטרה שלנו היא לעצור את שרשרת ההדבקה. בסוף זה הנקודה. אם תפסו אישה והחזירו אותה חזרה, אם לא תפסנו מי הסרסור, איך זה נעשה, לא התקדמנו הרבה.

זה שדה תעופה חדש ובעצם מה שאנחנו רוצים לבדוק זה איך הוא מתמודד עם הדבר הזה, מתוך הבנה כמו שאמרתי, שזה אתגר תמידי. ברגע שלא מפקחים, זה גדל.

לא עושים מבצע ואז שולחים.

בדיוק. הדבר האחרון הוא שהשמיים שלנו סגורים כרגע. הם יפתחו בקרוב, אני מקווה, אבל זה שהם סגורים זה דווקא הזדמנות טובה להיערך לטובת הדבר הזה.

הדיון הזה, בעצם מטרתו לפנות לגופי הממשלה הרלוונטיים ולקבל מהם נתונים.

מאה אחוז, תודה רבה.

חבר הכנסת רם בן ברק.

קודם כל אני מברך על הדיון. אני חושב שסחר בנשים וסחר בבני אדם זה אחד הדברים המזוויעים ביותר שיש, ואני חושב שבעקבות הדיון הזה שווה אולי גם לעשות דיון ולראות איך מדינת ישראל מתמודדת עם התופעה הזאת בכלל. לצערי הרב אנחנו מדינה שהדבר הזה מאוד שגשג בה וצריך לראות שמטפלים בזה ונותנים לזה את התשומות הנכונות. בהחלט תופעה מזוויעה. אני מברך על הדיון. זה בהחלט זמן נכון להיערך אבל צריך לראות מה עושים אחרי זה בסופו של דבר.

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קודם כל ברוך הבא לוועדה. זאת פעם ראשונה, אני חושבת.

לא, פעם שנייה. היה דיון משולב.

נכון, בוועדת הכלכלה.

אני שמח להיות בלעדית פה פעם ראשונה ואני שמח שזה הדיון שאני בוחר לפתוח פה, כי זה דיון מאוד חשוב ותודה רבה לחברת הכנסת פרידמן שהעלתה אותו.

אני דווקא מתחבר בנקודת הקצה. מאחר וזאת תופעה מצטערת שקורית כבר כמה שנים, בסופו של תהליך אותן נשים שמוברחות לישראל ועוברות פה תופת של זנות במהלך השנים, מוצאות את עצמן אחרי עשר שנים בסטטוס ארעי ומגורשות אחרי שהן נוצלו פה במשך שנים רבות, חזרה לארץ מוצאן לאחר שהן מובאות פה בגיל שהן מתחילות פה בעצם את חייהן הבוגרים.

אני באופן אישי גם טיפלתי בפנייה של מישהי שנוצלה כזונה ואחרי עשר שנים ביקשו לגרש אותה, וכל שנה היא צריכה להגיש פעם אחר פעם בקשה למעמד קבע בישראל. אני חושב שדווקא אנחנו בתור מדינת ישראל כמדינת העם היהודי צריכים לגלות רגישות מיוחדת לנושא הזה ולראות, א', איך אנחנו מונעים את התופעה הזאת מלהישנות כאן, ו-ב', איך אנחנו מבטיחים את הטיפול הראוי ואת השיקום הראוי באותן נפגעות לאחר שהתופת הזאת מסתיימת בישראל, בתוך המדינה.

אתה מעלה פה סוגיות גדולות וחשובות שאני לא בטוחה שאנחנו נספיק לעסוק בהן היום כי אנחנו עוסקים היום בדיון מהיר. אנחנו ננסה היום באמת להתמקד בנקודה הזאת של איך אנחנו לפחות מונעים את הכניסה, כי אם אנחנו נמנע את הכניסה, אז אנחנו נמנע גם את ההמשך, את הניצול ואת העוול שנגרם להן.

נמצאת איתנו כאן באופן אישי איילת דיין ממטה המאבק בסחר בנשים.

תודה רבה על הדיון הזה. הסחר בנשים קיים בישראל לאורך כל השנים. בעצם בסוף 2018 פעם אחרונה שקיבלנו נתונים על כמה נשים מסורבות. הדבר השני הגדול שקרה בסוף 2018 זה הכניסה של שדה התעופה רמון. כשדיברנו על עובדה, קיבלנו הרבה מידע על מה שקורה בעובדה, שאפילו מגיעים לפעמים מטוסים שלמים מלאים בנשים, ובאותו זמן בעובדה לא הייתה יחידת משטרה ולא היה גם מתקן מסורבים. רמון פועל כבר יותר משנה. המטרה היא להבין איך אנחנו קוטעים את שרשרת הסחר, איך מכשירים את הבקרים לזהות את אותן נשים. גם צריך להבין שאם בשנה יש 300 נשים שמסורבות כניסה, זה אומר שיש עוד מאות אחרות שהצליחו לחדור, כי אחרת לסוחרים זה לא היה משתלם.

ממי אתם מקבלים את הנתונים?

הנתונים האלה זה נתונים רשמיים של רשות ההגירה והאוכלוסין שהם נתנו גם בדוח הרשמי וגם בדיונים קודמים שהיו בכנסת על כמויות הנשים שמסורבות כניסה בחשד לזנות. השאלה הראשונה זה איך באמת דואגים לזהות אותן, והדבר השני זה מה עושים. הגיעה אישה כזאת שזוהתה כבר כחשד לקורבן, האם פשוט מחזירים אותה? האם מעבירים אותה לידי תחנת משטרה ברמון? האם תחנת המשטרה ברמון יודעת להתמודד עם זה, לחקור אותה, לתשאל אותה ובעצם להגיע לסוחר? עבור הסוחר, אוקיי, אז אותה תפסו ותבוא אחרת. אנחנו צריכים למצוא את הסוחרים ולקטוע את זה שם ולהפוך את זה ללא משתלם עבורם להמשיך להביא נשים.

מי שעושה את האכיפה במקרה הזה, זה גם רשות האוכלוסין או שגם המשטרה מעורבת פה בשדה התעופה?

בוודאי שהמשטרה צריכה להיות מעורבת כי רשות ההגירה והאוכלוסין יכולה להגיד אוקיי, היא חשודה ואנחנו מסרבים אותה, אבל מי שצריך לעשות לה חקירה אחר כך כדי למצוא את הסוחר הזה, זה המשטרה. צריך לראות מה נהלי העבודה המשותפים ביניהם כשמגיעה מסורבת כזאת, איך הם מעבירים את המידע למשטרה ומה המשטרה עושה איתו הלאה.

אני מבינה. יש איתנו את יגאל דוכן, ראש מינהל ביקורת גבולות. שלום לך, צוהריים טובים אדוני.

שלום לכם, צוהריים מצוינים.

האם אתה יכול לתת לנו נתונים עדכניים לגבי מספר הנשים שנכנסו, כמה סורבו, את כל מימדי התופעה כפי שאתם רואים אותה?

הנושא הוא נושא חשוב כשלעצמו ולכן אנחנו גם לקחנו את זה לתשומת ליבנו לפחות בשנים האחרונות בכל מה שקשור לנושא של הכשרת הבקרים. הבקרים לצורך העניין קיבלו ומקבלים גם הכשרה בקורס הבסיסי שלהם בנושא הזה של סחר בבני אדם. היו הכשרות נוספות על ידי הממונה בנושא של סחר של בני אדם ברשות האוכלוסין, במיוחד באילת. היו שם יומיים שלמים, ככה שהכשירו את כל הבקרים. מעבר לכך היו עוד שלושה ימי עיון מעמיקים לטובת אותם בעלי תפקידים שעושים תשאול לעומק לאותן נשים.

צריך להבין קצת את הקונסטלציה. מדינת ישראל בעצם דוגלת במדיניות של ביטול אשרות. מאחר ודוגלת במדיניות של ביטול אשרות, זאת אומרת שלצורך העניין הרבה מהאנשים שמגיעים לשדות התעופה גם בנתב"ג וגם ברמון, זה אנשים שאנחנו מקבלים את פניהם אמנם באדיבות ובצורה יפה אבל אף אחד לא בא עם איזשהו פתק ואומר לי, אני קורבן של סחר או אני עוסקת בזנות, לכן כשמתעורר איזשהו חשד אצל בקר הגבול לגבי כוונת הגעת אותה אישה או אותו גבר, כי גם גברים לצורך העניין הם קורבנות לסחר, מבוצע תשאול ואז מאמתים באמת את כוונת הגעתה.

עכשיו לגבי נתונים. קיבלתם נתונים אתמול או היום, אני לא זוכר מתי הועבר לכם, אז רק בנתב"ג בשלוש השנים האחרונות סורבו לצורך העניין 1,080 נשים שהיו בסיטואציה של חשד לקורבן סחר. בין ה-1,080 נשים לצורך העניין, אם אנחנו מגלים שיש איזשהו קצה חוט במדינת ישראל, אנחנו מעבירים את זה כמובן למשטרת ישראל לצורך הטיפול שלהם. יש קושי מאוד גדול לאתר את קצות החוט בתוך מדינת ישראל כי הן לא משתפות פעולה בנושא הזה, זה דבר ראשון, כמובן מהפחד המובן מהם, ודבר שני לצורך העניין, הן מתודרכות שלא לשתף פעולה. אותו דבר זה בנושא רמון.

אני לא יודע למה התמקדו בדיון הזה רק בנושא רמון, כי ברמון אני לא ראיתי שום נתון שהוא יותר חמור מאשר בנתב"ג. לצורך העניין, בשלוש שנים האחרונות, 2018, 2019 ו-2020 בעצם אותרו בסך הכול שמונה נשים, שתיים היו בשנת 2018 כשזה היה עוד בעובדה, ועוד שש נשים שהיה סך הכול ברמון/עובדה.

אדוני, אני רואה בטבלה שיש לנו כאן, אם ניקח לדוגמא את שנת 2019, אז בנתב"ג סורבו 456 נשים וברמון ועובדה 600, כלומר כן יש שם הרבה יותר.

נכון, אבל לא כל הנשים שמסורבות הן תחת הכותרת של סחר. תחת הכותרת של חשד להשתכרות ותחת הכותרת של הגעה ללא אשרות. יש הרבה סיבות ועילות לצורך הסירוב. אנחנו מתמקדים כרגע על הנושא של סחר. התבקשתי להעביר נתונים בחתך של מגדר בין גברים לנשים, אבל כשאנחנו לצורך העניין מסתכלים על הנושא הזה שנקרא סחר בבני אדם, אז היו בסך הכול שמונה נשים, אלא אם כן מישהו יבוא ויגיד לי שהיו אוטובוסים שלמים שהמתינו להם ונאספו נשים לצורך סחר בבני אדם. זה דבר אחד.

דבר שני, צריך להבין, ויכולה גם להעיד על זה נציגת משרד המשפטים, הגב' דינה דומיניץ. דפוס ההתנהגות של הנשים הוא שונה מאשר בעבר. אם בעבר היו באות ומשתקעות פה והיו תופסים אותן בבתי בושת, היום הן באות לזמן מאוד קצר ויש קושי לאתר אותן. אם הן באות לתיירות והן מצהירות של תיירות והן מוכיחות שהן מגיעות לתיירות, מה קורה בעת שהייתן בארץ אני לא יודע, לכן צריך להבין שיש פה דפוסי התנהגות שונים לחלוטין מאשר מה שהיה בעבר.

אם אנחנו מסתכלים בסך הכול הכללי על נושא של הנתונים שהועברו לכם, אז אתם רואים שאנחנו עוסקים במניעה ואנחנו עוסקים בזה בצורה מאוד טובה. גם הדוח של ארצות הברית וגם דוחות נוספים מעידים על זה שעלינו עליית מדרגה בנושא המניעה בנושא של סחר בבני אדם, כך שלבוא ולצייר עכשיו תמונה כל כך קשה כפי שהתפתח פה בתחילת הדיון, אני חושב שזה קצת רחוק ממה שכרגע מציגים, אלא אם כן אני טועה, ואם אני טועה, אז שיבואו ויציגו נתונים לאשורם, לא אמירה של אדם כזה או אחר.

אז אתה אומר בעצם בשורה התחתונה שדרך רמון נכנסו שמונה נשים שאתם איתרתם בוודאות שיש להן קשר לסחר בנשים?

נכון.

מתוך ה-600.

אחוז וחצי ממי שסורב לכניסה.

נכון.

אבל זה כאילו עובדה מאוד מאוד חדה ביחס לעובדה.

וכל השאר סורבו כי הן נכנסו לארץ כדי לנקות פה או כדי לעבוד פה?

מסיבות אחרות. זה מסיבות של השתכרות, מסיבות של עבודה שלא כחוק, מסיבות אחרות. אנחנו מסרבים יותר אנשים ממה שהצגתי לכם.

אני רק מסתכלת על הנתונים היבשים ואני אומרת לך שבאופן די ברור עולה מהם ששדה תעופה כל כך קטן כמו רמון, אם יש בו כאלה מספרים של סירוב, יש לי תחושה שיש שם איזושהי נטייה לגשת לשדה הזה אולי כי דווקא זה שדה שבו מועסקים בעיקר עובדים שהם חדשים יחסית בכל התחום הזה וזה הנחשב שדה פרוץ.

העובדים שלנו הם עובדים ותיקים שעבדו בעובדה ובסך הכול הועתקו לרמון. אנחנו שמים בסך הכול את העובדים היותר בכירים.

אני יודעת מאיזשהו מידע שהגיע ללשכה שלי שרוב מוחלט של עובדי שדה התעופה רמון הם עובדים חדשים.

ממש לא. אני לא יודע מאיפה הנתונים האלה. זאת אמירה שהיא לא נכונה. אנחנו הקפדנו לשים בשדה התעופה, בעילה שלצורך העניין רצינו להריץ את זה בצורה טובה ומהירה, שמנו את העובדים היותר בכירים והיותר ותיקים. האמירה הזאת לא נתמכת על ידי שום דבר.

הבנתי. יש מצב בשדה התעופה רמון שבו כשיש עומס מאוד מאוד גדול, אתם נותנים לאנשים גם עם דרכונים זרים להיכנס עם דרכונים ביומטריים בלי בדיקה אישית ותשאול?

לא.

אין מצב כזה?

לא.

מעולם לא?

אני אומר שאין מצב כזה. אין מצב כזה שדרכון ביומטרי של זר נכנס בעמדה ביומטרית.

לא קורה אף פעם.

לא קרה. אם קורה אז משהו לא בסדר. ההנחיה ברורה לחלוטין, שלא מכניסים דרכונים ביומטריים בעמדות ביומטריות בכניסה.

ואם נביא פעם עדויות של דברים כאלה שקרו, מה תגיד על זה?

אז נבדוק אותם. אני לא אומר שלא נבדוק אותם. נבדוק למה זה קרה, אבל לבוא ולהגיד את זה בצורה קטגורית, אני לא מקבל את זה.

אוקיי, בסדר, תודה רבה לך.

חבר הכנסת יוראי הרצנו, בבקשה.

שלום לך, אמרת פה שתי אמירות סותרות. ראשית, שיש עליית מדרגה במאבק בסחר בזנות, שזה אני מבין. מצד שני אתה לא מזהה שום צורך בעליית מדרגה הזאת כי אין בכלל הברחת נשים דרך רמון. אם אתה אומר שאחוז וחצי מכל מי שסורב הוא סחר בנשים לצורך זנות, אין תופעה כזאת בכלל.

אני לא הבנתי על מה אתה מדבר. אני אמרתי דבר נורא פשוט, א', עשינו מאמץ מאוד גדול כדי לתת מענה לתופעה הזאת.

אבל אין תופעה לפי הדברים שלך.

רגע. עם זאת, אנחנו לא מזהים כרגע תופעה כפי שאתה אומר לי, ברמון. לעומת זאת, בשער המרכזי של נתב"ג אתה יכול לראות שאנחנו עושים מאמץ מאוד רציני וגם מונעים בצורה מאוד טובה את המהלך הזה. מה הסתירה שאני אמרתי פה?

אמרת שיש עליית מדרגה במאבק בתופעה שלא קיימת, לשיטתך.

אני לא מבין את השאלה. תסביר מה השאלה.

אין את החתך ביחס לנתונים בנתב"ג.

רציתי להראות לכם, לאמירה שכביכול הבקרים לא מוכשרים, אז אני מראה - - -

אתה מקוטע. אנחנו לא שומעים אותך טוב.

עם זאת, ברמון אנחנו לא מזהים שם - - -

אתה פשוט מאוד מקוטע לנו. לא הצלחנו להבין את כל המקטע האחרון של הדברים שלך.

אמרתי שהייתה אמירה שכביכול הבקרים לא מוכשרים ולא מקבלים את ההכשרה, אז אנחנו מראים שבנתב"ג בסך הכול הבקרים מוכשרים, עושים את עבודתם נאמנה וגם הנתונים מראים על תהליך של מניעה מאוד רצינית. זה שכרגע כל הדיון מתמקד ברמון - - -

בנתב"ג סורבו 1,080 נשים שנחשדו בזנות?

לא, בכלל שנחשדו במשהו, שהן מסורבות כניסה לישראל.

לא, לא. רגע, רגע, בואו נעשה תיקון. אמרתי, כל הנתונים של נתב"ג זה נתונים שהוחשדו בסחר בנשים. לעומת זאת ברמון ביקשתם נתונים. שמונה נשים שעסקו - - -

זה אומר שהתופעה לא קיימת ברמון.

בסחר בנשים, זה הכול.

בסדר, תודה רבה לך.

אני מודה ומתוודה - - -

אני מודה ומתוודה שאנחנו מתקשים לשמוע אותך כי אתה פשוט מקוטע. אני מתנצלת, אבל פשוט אנחנו לא מצליחים להבין את מה שאתה אומר כי כל הזמן נקטע הקו ואנחנו לא מצליחים לשמוע משפט שלם, אז נודה לך בשלב הזה. אם אלה הנתונים, זו בשורה טובה.

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת.

שלום גבירתי היושבת-ראש, תודה רבה שאת מאפשרת לי. אני בראשית הכול רוצה לדון בנושא הכול כך חשוב הזה. דיברתי בסוף שבוע שעבר עם חברת הכנסת תהלה פרידמן שיזמה את הדיון. בירכתי על היוזמה. אין ספק שזה נושא שצריך לטפל בו ביד קשה, והלנתי על הניכוס של האירוע לשדה רמון ולעיר אילת.

אני רוצה להגיד שהמילה אילת לא הופיעה בדיון.

אנחנו לא דיברנו על אילת. אני גם רוצה להבהיר את זה, אדוני ראש העיר. אין פה איזושהי האשמה או משהו שקשור לעיר אילת, אלא דווקא השער הדרומי הזה על פי טענות שנאמרו, הוא קל יותר. הוא לא קשור לעיר אילת.

גבירתי היושבת-ראש, את יודעת שאני רגיש מאוד לדימויה של העיר.

אני יודעת. תאמין לי, אין לי מילה רעה להגיד על אילת.

בכל מקום שאני אחשוב שנעשה לה עוול, אני אגיב.

אני רוצה להגיד לכם, בדקתי את הנתונים. אני מכיר את העיר היטב. אני גם יודע מה אנחנו עושים כדי למנוע את תופעות הזנות בעיר אילת. אני ראש העיר הראשון שיצא במאבק ברור נגד אותם כרטיסי ביקור ונגד התופעות, ואני האיש שהזמין את ועדת הזנות לעיר אילת. לא פחדתי מהעניין. כשמנכסים פה אירוע שאין אחריו אמת, זה מטריד. בדקתי את הדברים והנתונים שקיבלתי מרשות ההגירה מלמדים שבשנים 2019 ו-2020 המסורבות כמו שנאמר, כאלה שאולי הגיעו לעסוק בזנות, מאומתות אם נרצה, בימים של הקורונה. מדובר בארבע נשים מתוך 100 ומשהו אלף טסים שנחתו בשדה רמון. אני גם הנחתי שמבן גוריון יש גם נחיתות של כאלה, אני לא יודע לדבר בנתונים אבל ודאי וודאי הם כפולים ומכופלים ולא ראיתי התייחסות לבן גוריון, לכן אני מגלה פה עודף של רגישות.

אם אתם שואלים מה בכל זאת הפערים, אז אני אגיד לכם. אילת היא מקור שאליו רוצים לבוא לעבוד בעבודות בלתי מקצועיות, וכאלה אני מניח היו בין הנשים שהגיעו באותה קבוצה שמנתה 500 או 600, כמה שדיווח על כך יגאל, ולכן, א', אני מברך על הדיון. ב', אני מבקש לא לנכס אותו לטריטוריה ולאזור ולעיר כזו או אחרת. אין לזה שום קשר. אנחנו נהיה שותפים לכל מאבק שעניינו סחר באנשים.

אני אגיד לך עוד משפט אחד, גבירתי היושבת-ראש. אנחנו יודעים על מעבר שהיה בסיני של קבוצות לא קטנות של נשים שהגיעו למדינת ישראל. אני מדגיש, למדינת ישראל.

לא לאילת.

אין לאילת התלהבות יותר מאשר בכל עיר אחרת מתופעות פסולות שכאלה. הגיעו למדינת ישראל ופה באמת הן טופלו. הגדר בהחלט חסמה את הדברים וצריך לייצר את החסימות הראויות. אנחנו פה כנקודת קצה, האמיני לי, נעשה כל אשר ניתן כדי לגרום שהתופעה הקשה הזו תמוגר, תוקטן, תצטמצם עד כמה שרק ניתן. עד כאן.

אוקיי, תודה רבה.

תהלה, מי בעצם טוען את הטענה הזאת כלפי שדה התעופה רמון?

איילת, את רוצה לומר משהו?

כן, אני אשמח להתייחס. אנחנו רואים פעם אחר פעם בכתבי אישום, בהחלטות שיפוטיות, שהסוחרים מנחים את הנשים להגיע לשדה הדרומי, מה שהיה פעם עובדה והיום רמון. יש לנו גם מידע שאספנו לאורך השנים, אבל לי הנתונים האלה אומרים משהו אחר לגמרי. אומרים לי, לא שהן לא מגיעות לרמון, שפשוט לא תופסים אותן ברמון, שהאכיפה בנתב"ג הרבה הרבה יותר טובה. יש המון טיסות ממזרח אירופה לשדה הדרומי ואם תפסו רק שמונה, אז כנראה שלא הצליחו לתפוס עוד.

בהחלט יכול להיות.

זה מה שאני רואה מהנתונים. לא שהתופעה לא קיימת אלא שהאכיפה שם לא מספיק חזקה.

את מעלה שאלה מאוד מעניינת. אדוני ראש העיר, אתה מבין שזה יכול להיות.

סליחה, אני כופר במה שנאמר פה. קודם כל מה שנאמר פה, המשפט האחרון.

אתה כופר בזה לחלוטין. אתה טוען ששער הכניסה הדרומי הוא לא "קל יותר".

לא, אני כופר בזה שנאמר שהאכיפה בנתב"ג טובה יותר מאשר ברמון. אנחנו עושים את אותה אכיפה, מתנהלים באותה צורה. כבר אני אומר לצורך העניין, אם אתם חושבים שאנחנו תופסים את כולן, לא. אם אתן חושבות שכל אחת שמגיעה עם הנושא של הפתק שהיא אומרת, אני עוסקת בסחר בנשים, גם כן לא. מה שאנחנו מצליחים לאתר זה מה שאנחנו עושים, אבל לומר שאנחנו עושים פחות טוב, לא.

אתה עומד על כך שהבקרים בשדה התעופה רמון מוכשרים בדיוק באותה דרך ועברו את אותן הכשרות כמו הבקרים בנתב"ג?

בהחלט.

איילת, את רוצה לציין את הדברים שיש בנתב"ג ואנחנו בודקים אם יש ברמון?

השאלה היא גם הקשר של יחידת המשטרה ברמון עם הבקרים, מה עושים כשמוצאים את האישה הזאת? איך מעבירים להם את המידע? איך המשטרה חוקרת את זה? האם יש מתקן מסורבים ברמון שאפשר בכלל לקיים את החקירות האלה?

יש מתקן מעוכבים ברמון?

אין מתקן מסורבים ברמון. עם זאת, מנהל האשכול היה סגן מפקד המשטרה באילת. הוא בקשר מצוין עם משטרת ישראל וכל פעם שאנחנו רואים כזאת תופעה, הוא יודע לדבר עם משטרת ישראל, כך שלבוא ולומר שאין לנו קשר עם משטרת ישראל, אני יכול להגיד לך שהקשר הוא הדוק ביותר.

בניתם שדה תעופה חדש, כל כך מודרני.

אני לא בניתי את שדה התעופה. אין מתקן מסורבים בהנחיה של משרד האוצר שלא יהיה מתקן מסורבים. את כל המסורבים או שאנחנו מטיסים חזרה עם אותם מטוסים שהם מגיעים או שאנחנו מעבירים אותם לנתב"ג ומשם הם טסים. זאת לא הבעיה של מתקן המסורבים. אני מדבר כרגע על הטיפול. הטיפול נעשה אותו דבר.

אוקיי, אבל לא נראה לך הגיוני שאם אתה בונה שדה תעופה, יהיה בו מתקן מעוכבים?

בהחלט. ההיגיון אומר ככה. אחרי שבנו את שדה התעופה אנחנו הלנו על הנושא הזה שאין מתקן מסורבים, כי אני חושב שמתקן מסורבים הוא פרמטר נדרש. עם זאת, בגלל אופי הפעילות של השדה ובגלל הריחוק שלו ובגלל לצורך העניין נושא של תקציבים והוצאות, החליט משרד האוצר לא לתקצב את הנושא הזה ונאמר לנו שהפעילות תתבצע בצורה כזאת, שמה שאנחנו יכולים להוציא בטיסה, אנחנו מוציאים בטיסה, ובמידה ואנחנו לא מסוגלים, מעבירים אותן לנתב"ג ומשם הן טסות.

בליווי משטרתי או במונית שולחים אותן?

או במונית או בטיסה.

אחרי תשאול?

טיסה פנימית. כן, אחרי תשאול.

אולי בגלל שאין את האמצעים למצות את התהליך, היד קלה יותר על ההדק.

לא, לא, לא. זה לא נכון. המיצוי נעשה עד הסוף, לכן גם מתקבלת החלטה. אם אין החלטת סירוב אז לא מוצה העניין.

אדוני, במידה ולצורך העניין אתם מזהים מישהי שמסורבת כניסה ואין בשלוש או ארבע השעות הקרובות טיסה חזרה לארץ המוצא, מה אז קורה? מי מלווה אותה?

אנחנו מעבירים אותה בטיסת-פנים לנתב"ג, שם קולטים אותה ומעבירים אותה למתקן המסורבים.

בסדר גמור.

יש לנו את מנהל שדה תעופה רמון, זוהר גפן.

צוהריים טובים לכולם.

אתה בתור מנהל שדה התעופה רמון בוודאי יכול לתת לנו פרטים נוספים על כמה מהדברים שקורים שם מהבחינה הזאת. קודם נבין, האם כל אותם עובדי שדה התעופה, אמר נציג רשות ההגירה והאוכלוסין שמדובר בעובדים ותיקים שעבדו מקודם בעובדה, שיש להם את ההכשרה הנדרשת לזהות קורבנות פוטנציאליים של סחר בנשים. אתה יכול לאשר את זה שיש לכם את כוח האדם הזה?

כוח האדם שמטפל בביקורת הגבולות וכניסה לארץ זה כוח אדם של רשות האוכלוסין/ביקורת הגבולות. הוא לא כוח אדם של רשות שדות התעופה ולא באחריותנו. יגאל דוכן שדיבר קודם, הוא בעצם המנהל של כוח האדם הזה והם מנהלים אותם ומניידים אותם. צריך רק להכיר שבתקופה הנוכחית שאנחנו מדברים עליה, אין תעופה בין-לאומית לרמון ובכלל לישראל ולכן כרגע הטיסות לרמון בחודשים האחרונים הן טיסות פנים-ארציות מנתב"ג בלבד.

למה שדה התעופה החדש ניבנה ללא מתקן מעוכבים?

תראי, כרגע אין פה תופעה של מעוכבים בכלל.

כרגע אין תופעה של נוסעים בכלל, אז בטח שאין מעוכבים.

אני הבנתי מהנתונים שהציגו רשות האוכלוסין שמדובר בשלוש שנים במספר של חד-ספרתי של נשים, אז אני מניח שכשהתקבלה ההחלטה, היה גם העניין של היעילות ושל הצורך. אני מבין שאם יש מספר חד-ספרתי בשלוש שנים, אז אולי זה מייתר את הצורך.

אני ממש לא מבינה את התשובה הזאת. אפילו אם מדובר באחד, שניים, שלושה, ארבעה, צריך שיהיה מתקן מעוכבים.

אנחנו מדברים על 600.

ואנחנו מדברים פה על 600 אנשים שהם סורבו. מה קורה איתם? נגיד בן אדם מגיע לשדה התעופה רמון והוא מסורב כניסה, מה קורה איתו מייד? אם אתם לא מסוגלים להעלות אותו על טיסה באותו רגע, אז מה קורה איתו? איפה הוא יהיה?

כל זמן שהנוסע במעמד של מועמד לסירוב, הוא תחת אחריות של רשות אוכלוסין. הם מטפלים בו וכפי שנאמר קודם, הנוסע או שיעלה על טיסה פנים-ארצית לנתב"ג ושם יטופל במתקן המסורבים או שהוא חוזר עם הטיסה שממנה הוא הגיע. בדרך כלל תהליך הסירוב נמשך בזמן שהמטוס עוד על הקרקע ואז אפשר להחזיר את הנוסע עם הטיסה שהוא הגיע איתה.

שמועה גונבה לאוזניי שכשיש עומס גדול מאוד בשדה התעופה רמון, אנשים נכנסים עם הדרכון הביומטרי שלהם, גם אנשים עם דרכון זר. האם זה נכון?

מי שאחראי על זה זו רשות האוכלוסין. הם מאפשרים או לא מאפשרים. לי לא ידוע על שום מקרה שקרה דבר כזה שבו נכנס נוסע לא לפי ההנחיות.

אוקיי, בסדר.

אנחנו נעבור לנציג המשטרה, רפ"ק סמי דהאן, מפקד נקודת שדה התעופה רמון.

צוהריים טובים, גבירתי יושבת-ראש הוועדה. אני גם מצטרף לדברים שחבריי אמרו פה, דיון מאוד חשוב. אני כן רוצה לחזק את דבריו של יגאל דוכן ואת דבריו של ראש העיר קודם כל לגבי הרגישות לעיר. גם אני מאוד רגיש לכל מה שקשור לעיר מבחינת האמירות שעלו פה.

אנחנו לא אמרנו שום דבר על אילת. אנחנו אוהבים ואוהבות את אילת.

אני רואה את זה עליכם וזה בסדר גמור. פשוט אין תופעה. לא קיימת תופעה כזאת ברמון. אני גם לא יודע מאיפה הנתונים האלה שהביאו אותם. אני כן יודע שהקשר מאוד טוב, אפילו מצוין והלוואי הקשר שיש ברמון שיהיה בנתב"ג בין היחידה של רש"ת, של רשות האוכלוסין והמשטרה, בין המשולש הקדוש הזה לבין מה שקורה כלפי התיירים. רמון הוא נמל תעופה מאוד אינטימי, מאוד קטן. מי שביקר שם ראה את חלל אולם הנכנסים של הבין-לאומי. קשה מאוד להעלים שם עין. קשה מאוד לא להתייחס לכל דבר שקורה שם.

מבחינת תופעה, מתוך השישה מקרים שנגעו בהם, רק שני מקרים הובאו לפתחה של המשטרה וגם הם לא מקרים שדרשו מענה או פתיחת הליך חקירתי כזה או אחר. פשוט אותה עבירה שהייתה שם, הייתה עבירה נלווית, איומים והתלהמות של אותו אזרח שהגיע לשם וצעק על בקר הגבול, אז כן ביקשו סיוע של המשטרה.

לגבי חדר המתנה, יש חדר המתנה. אני בעצמי ביקרתי שם פיזית. הוא לא מאויש מאותה סיבה שלא צריך פשוט. אותו מסורב ממתין למטוס שאיתו הוא הגיע, והוא חוזר. מקרים מעטים, יש יחידת יהלום של נתב"ג שבאה ולוקחת או במונית או בטיסה למתקן כליאה בנתב"ג.

כשהם נלקחים במונית לנמל התעופה בן גוריון, הם תמיד מלווים על ידי שוטר?

הם מלווים תמיד על ידי איש של רש"ת, על ידי בקר או מאבטח. אין מצב כזה שמישהו עולה על מונית ומחכה לו מישהו בקצה השני. ממש לא. זה לא קורה.

לא היה אף פעם מקרה שמישהו נסע לבד במונית לנתב"ג?

מרמון לא היה מקרה. יכול להיות בעובדה, אני לא מכיר. גם חשוב לי לציין שתקופת טיסות הסחר זה תקופה מאוד קצרה. אנחנו מדברים פה על תקופה של מחודש אוקטובר 2019 עד סוף מרץ 2020, תקופה מאוד קצרה לגבי הטיסות. לי התופעה שם בכל אופן לא מוכרת.

אנחנו עוברים הכשרות כחלק מהגיוס שלנו למשטרה. אני גם פה מצטרף לדברים של יגאל דוכן. ממוצע הגילאים אצלי, הוותק הוא 25 שנה. כל השוטרים הוותיקים שהיו במרחב אילת, זה תשעה שוטרים מתוכם שניים דוברי רוסית, הם שוטרים ותיקים מאוד שממוצע הוותק שלהם עומד על 25 שנה, אז מהבחינה הזו אני מאוד שקט ורגוע גם בתקופה שלא היו טיסות בין-לאומית ובמיוחד כשיש טיסות בין-לאומיות. הקשר הוא מאוד רציף, הוא מאוד הדוק עם כל הגורמים, עם גורמי השת"פ. שוב, לא מוכרת לי תופעה שכזו. יכול להיות כמו שנגע לפני כן ראש העיר, תופעה שהייתה על החצייה ממצרים לישראל. פחות מוכר ברמון. עד כאן.

אוקיי, תודה רבה לך.

דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בנשים, משרד המשפטים.

אני מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, לא רק בנשים. תודה רבה על ההזדמנות לדבר וגם על הדיון החשוב הזה.

אני רוצה להתייחס לנושא של שדה התעופה רמון ולחדד כמה דברים. קודם כל אם אפשר רק שני משפטים כדי להכניס להקשר הכללי שהוא רחב ומורכב ועדין, שמטפל בכל הנושא של המאבק בסחר בבני אדם וגם כמובן בנושא הזה של סחר למטרות זנות.

כיום אנחנו יודעים שלמעשה כמעט כל קורבנות הסחר בבני אדם מגיעים דרך שדות התעופה, מגיעים דרך האוויר לישראל. אין יותר מעבר קרקעי דרך סיני כמו שהיה בעבר ולכן גם בזכות העובדה שלמדינות רבות יש פטור מאשרות תייר, הדרך הכי קלה והכי נפוצה להכניס קורבנות סחר לישראל היום היא משדות התעופה. אנחנו עוקבים אחרי הנושא ומטפלים בו כבר שנים רבות.

כמו שהזכיר גם יגאל דוכן, אנחנו קיימנו הכשרות רבות לכל הבקרים בארץ. לאילת ירדנו באופן אישי, אני ונציגי הרשות והמשטרה וקיימנו הכשרות לכל המעברים שקיימים שם, גם טאבה, גם עובדה וגם שייח' אלנבי וכו'.

בהחלט אני כן חושבת שיש מקום לדאגה וזה נושא שאנחנו כן עוקבים אחריו. בעבר, לפני שהוקם שדה התעופה רמון קיימנו סיור כדי באמת לעמוד על ההכנה לקראת ההקמה שלו, גם המשטרה, גם נציגי רשות האוכלוסין וביקורת הגבולות. למעשה הבנו שבשדה התעופה עובדה לא הייתה היערכות מתאימה כדי למנוע כניסה של קורבנות סחר בגלל המגבלות של המתקן, בגלל המרחק מאילת. לא היה שם נציג משטרה שישב שם באופן קבוע, לא היה מתקן מסורבים. כן נמסר לנו שבשדה התעופה רמון בהחלט מקדישים לזה מחשבה ושהנושאים האלה כן יטופלו, ואני שמחה לשמוע שאכן זה כך.

מה שאת אומרת זה שכל העובדים ברמון היום עברו את ההכשרה שלכם בנושא הזה?

אני לא יודעת, אבל אם יגאל אומר שמדובר בעובדים ותיקים, אז הם בוודאי עברו הכשרה גם שלי וגם של הגופים האחרים.

אגב, סתם מסקרנות, מה ההכשרה הזאת כוללת? איך מלמדים בן אדם לזהות מישהי פוטנציאלית לקורבן של סחר בנשים?

אני לא בהכרח רוצה לפרט את כל הדברים האלה בדיון פומבי כזה שאולי גם מאזינים לו, ואנחנו רואים לפעמים עדויות שבאמת הסוחרים יודעים מראש מה לתדרך ומה מחפשים, ולכן אני לא רוצה מאוד להיכנס לזה, אבל בהחלט ההכשרה כן כוללת קודם כל הסבר של מה זה סחר, איך זה עובד, מה האינדיקציות שיכולים להעיד. בהחלט המשטרה מדברת. אנחנו משתפים פעולה בהחלט גם איתם, גם עם רשות האוכלוסין, גם משרד הרווחה. כל השיקום והטיפול שנעשה בקורבנות שכן מזוהים, הוא כמובן גם נעשה על ידי משרד הרווחה, משרד הבריאות. באמת יש פה מערכת ממשלתית מאוד רחבה. אני בהזדמנות אחרת אשמח להרחיב על הנושא הזה כי היו שאלות גם לחברי הכנסת בתחילת הדיון.

זו הכשרה שכוללת את כל האלמנטים שנדרשים וגם מה הנוהל, מה אמורים לעשות במקרה שיש חשד שנכנסת אישה שהיא עשויה להיות קורבן סחר. יש חוליה במשטרה, היא אמונה על ההכרה בקורבנות סחר בישראל. היא אמורה לקבל הודעה על זה. החקירה מתבצעת באמצעותה.

אני כן חייבת להגיד שאנחנו כמובן לא בונים רק על זה. מניעת כניסה וסירוב כניסה הוא לא הכלי היחיד והוא גם לא יכול במאה אחוז לאתר את כל הקורבנות שנכנסים. אנחנו כמובן לא יכולים לסרב כניסה לכל התיירות ממדינות מסוימות בטיסות זולות רק משום שהן בגיל מסוים או במראה מסוים, וצריך מאוד להיזהר עם הדברים האלה. עדיין נעשית עבודה מדהימה. כל התשאולים עוברים, אני יודעת לפחות בנתב"ג שזה עובד ככה, למשטרה באותו היום ויש שם מידע רב שהם יכולים למעשה לעשות בו שימוש וכן לאתר מי הישראלים שהזמינו, מי הישראלים שארגנו את ההגעה של אותן נשים.

כאמור, יש הרבה מאוד עבודה ולא צריך להתכחש לזה שיש תופעה, מבלי כמובן לפגוע בכבודה של העיר אילת, אבל יש תופעה לא רק באילת, בכל הארץ. אנחנו רואים בשנים האחרונות את הדפוסים האלה שמתגברים ואנחנו מנסים למנוע אותם, לכן אני מברכת על הדיון הזה שהוא כמובן חשוב גם בהקשר הזה.

תודה רבה לך.

סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ומהגרים, בבקשה.

שלום, אני פעילה במוקד לפליטים ולמהגרים 22 שנה, וב-20 שנה האחרונות אנחנו הפנינו למדינה את מרבית האנשים והנשים שהוכרו כקורבנות סחר על ידי המדינה. אנחנו ארגון זכויות אדם היחידי שיש לו כניסה לבתי הכלא שבהם נמצאים מהגרים ומהגרות לפני גירוש מהארץ, וביניהם גם קורבנות סחר פוטנציאליים.

אני רוצה לחזק את הדברים שאמר יגאל דוכן על כך שהנשים שמגיעות היום, רובן המכריע מאוד שונות מהנשים שהגיעו בעשורים הקודמים. הנשים שמגיעות היום מגיעות לתקופות מאוד קצרות, הדרכונים שלהן נשארים בידיהן. רובן מגיעות הנה, עובדות אמנם בניגוד לחוק אבל יהיה קשה מאוד להגדיר אותן כקורבנות סחר.

אני רוצה קצת למשוך את הדיון הזה, להרחיב אותו לכיוון בעצם של מניעת הסחר, שאני מבינה שזאת המטרה המרכזית של הדיון, למנוע סחר בבני אדם. אנחנו בשנת 2017 פרסמנו את הדוח הזה, אני לא יודעת אם אתם יכולים לראות, זה בטח יוצא הפוך.

כן, רואים.

אפשר למצוא אותו באתר שלנו, של המוקד לפליטים ולמהגרים. הוא מפרט את המידע שאספנו במהלך השנים, ובשנים האחרונות במיוחד אנחנו רואים שהבעיה המרכזית היא אותן רשתות שמגייסות אנשים ונשים לעבוד בישראל במדינות המוצא. אני לא חושבת שצריך להיטפל לשדה תעופה כזה או אחר אלא לנסות ולמנוע את הבעיה לפני שהיא מתעוררת במדינות המוצא.

יש במשטרת ישראל הרבה מאוד שוטרים דוברי רוסית ואוקראינית והשפות הרלוונטיות, שיכולים לעשות את העבודה ולמנוע בעד אותם אנשים ונשים שמגיעים הנה, עוד לפני ההגעה שלהם. ישTov Rabota V'Israeli למשל, אתר שמציע עבודות פה. צריך פשוט לקחת צעד אחורה משדה התעופה רמון ולנסות למנוע בכלל את ההגעה לישראל ולא להיטפל לשדה תעופה כזה או אחר, כמה נשים מגיעות אליו ולאיזה מטרה הן הגיעו. מן הראוי שהן בכלל לא יגיעו הנה, לא ישקיעו כסף בכרטיס טיסה, לא נצטרך להעביר אותן לחדר מסורבים ולא נצטרך להטיס אותן חזרה על חשבוננו למדינות שמהן הן הגיעו. תודה רבה.

תודה רבה לך.

אני חושבת ששמענו כאן דברים חשובים מאוד ומעניינים. אני חושבת שאנחנו נמצאים בתקופה שקצת קשה באמת לעשות איזשהו מעקב. אשמח שכשנחזור לפעילות בשדה התעופה רמון ובשדה התעופה בן גוריון, שהדברים שנאמרו כאן יילקחו בחשבון בצורה באמת עמוקה ומקיפה, כי באמת זה השער שדרכו נכנס הפתח של אותה תופעה מזעזעת ואיומה.

חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה, דברי סיכום שלך.

יש בי איזו מבוכה. מצד אחד בנובמבר 2019 בפסק דין יש שמונה נשים, בספק הדין הספציפי הזה. מצד שני אומרים לנו, זה כל מה שהיה. אני בטוחה שעושים עבודה מצוינת. יש פה איזה פער בין מה שהסרסורים מספרים לבין מה שהרשויות יודעות.

ברשות כבוד הוועדה, האם אפשר לומר כמה מילים?

כן, בבקשה.

קצינת סחר בבני אדם, משטרת ישראל.

קצת לעשות סדר בעניינים. אני ממונה על הנושא של סחר בבני אדם בכלל משטרת ישראל. כמה נתונים ולחזק את ידיהם של הבקרים. אנחנו למדים מתיקי החקירה שנפתחו, ונפתחו המון תיקי חקירה, שההגעה של אותן נשים היא כל כך מוסווית. היא מוסווית תחת אנשים שלוקחים עליהן חסות פה בארץ, אנשים שהנתונים שלהם נגנבים. הבקרים מתקשרים לטלפונים ומקבלים אישור לאותה אישה ומישהו פיקטיבי מגיע וחותם עליה ערבויות. הכניסה היא כל כך מגוונת ואנחנו רואים שככל שהכניסה היא כל כך מתוחכמת, זה אומר שאנחנו עושים עבודה נהדרת בגבולות. כל פעם אנחנו נכנסים ולומדים עוד שיטה ועוד שיטה.

לעניין מתקן מסורבים ברמון. ברגע שעולה אישה ועולה חשד ודאי, יוצרים איתי קשר ואני מגיעה אישית למתקן מסורבים לדבר עם אותה אישה ומשכנעת אותה להיכנס לישראל להיות עדה.

אבל אין מתקן מסורבים, אז לאיזה מתקן את מגיעה?

מרמון מעבירים לנתב"ג. ברמון היה לנו סיפור של אימא ובת, סיפור אחד שהצליחו לעלות עליו בוודאות שיש חשד לסחר.

כאשר הם מזהים, הם מרימים ומציפים דגל אדום ואנחנו מגיעים למתקן, אני או מי מטעמי עם שאלונים. תעיד הגברת יסמין קונפינו, מנהלת מקלט לקורבנות, הגיעה איתי פעמיים למתקן כדי לשכנע נשים להיכנס למדינה ולתת לנו את הסיפור איך היא הגיעה. הנשים לא משתפות פעולה, הן מעדיפות לחזור ולהמשיך לעבוד או להיכנס בדרך אחרת למדינת ישראל.

בסופו של יום, עבודת הבקרים היא מבורכת. שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל הוא שיתוף פעולה יוצא דופן. אנחנו עובדים יד ביד, משתפים מידע שלנו, הם אותנו, אנחנו אותם והכול במטרה אחת.

כשיש לנו אופציה להכניס אישה למדינת ישראל בתור עדה, אנחנו קופצים על זה ומנסים לקחת את זה בשתי ידיים על מנת לפתוח בחקירה ולקטוע את שרשרת הסחר ולהגיע לסרסור ולסוחר. לצערנו הנשים ממעטות לשתף פעולה. 2018, אני הכנסתי בחורה בת 18 שהגיעה לעבוד בקריוקי. היא אמרה שהיא באה לעבוד בקריוקי בירושלים, וזה העלה את החשד של הבקר. הבקר התקשר אלי ואמר לי, תבואי, זה נשמע לי לא הגיוני. הגעתי וממנה התפתחה פרשייה של ימ"ר ירושלים, ארבע דירות בושת בירושלים, עוד שמונה דירות בחיפה, מיליוני שקלים חילוט וארבעה סוחרי אדם, והכול בזכות ערנות של בקר שלא נראה לו שאישה מגרוזיה תגיע לעבוד בקריוקי בירושלים. זה קליפת אגוז, דוגמא של העבודה שלנו ביחד. רק לסבר את האוזן, העבודה שלנו, ככל שהם מתקדמים, אנחנו מתקדמים יותר.

תודה רבה.

התחברה שני סבתו, יושבת-ראש ועד העובדים ברשות האוכלוסין וההגירה?

כן, שלום לכולם. מיקי, האם אני יכולה לדבר בחופשיות מה מותר לי, מה אסור לי?

מותר לך לומר מה שאת רוצה. הדברים נרשמים לפרוטוקול וגם משודרים בערוץ הכנסת.

הבנתי שעלו סוגיות בנוגע למעברי הגבול, התפקוד של הבקרים.

נכון. אנחנו דיברנו בעיקר על שדה התעופה רמון.

אני 22 שנה מתפקדת כבקרית גבול, אמנם בנתב"ג אבל כרגע אני יושבת-ראש מועצת העובדים של כל רשות האוכלוסין וההגירה, כך שאת התפקיד של בקרי הגבול אני די מכירה.

כמות ההכשרות שלנו ירדה. אני יכולה לבוא ולהגיד שבשעות עומס די מחליפים אותנו המכונות הביומטריות, זאת אומרת שאם יש צורך לבוא ולפתוח את המכונות הביומטריות שיאפשרו כניסה לכל האזרחים ללא עמידה בתור על מנת לזרז שירות אחר - - -

זה הוכחש פה בתוקף, הטענה הזאת. אני גם שאלתי אם זה יכול להיות. את אומרת שאכן יכול להיות מצב שבמצב של עומס יכנסו לכאן אנשים עם דרכונים זרים רק בדרך הביומטרית בלי תשאול?

בלי תשאול.

וואו, אוקיי.

הוכחש בתוקף אבל אפשר להוציא נתונים מהתמונות. הרי כל שדה התעופה מצולם, או נתונים של עובדים, נתונים מהמערכות הממוחשבות. הכול הרי ממוחשב. אפשר לראות תוך כמה זמן כל נוסע עובר. הכול מתועד. אין משהו שלא מתועד.

הבנתי.

צר לי להגיב. יו"ר ועד העובדים פה מייצגת את העובדים, לא מייצגת את הנושא, עם כל הכבוד.

היא מייצגת את מי שעובד בשטח, אדוני. מדברת פה מישהי שעובדת בתור בקרית ונותנת תמונה קצת שונה ממה שאתה הצגת.

אני מבקש את רשות הדיבור כדי להגיב למה שנאמר פה.

יש לך את רשות הדיבור, בבקשה.

אוקיי, אז אני מצטער. יושבת-ראש ועד העובדים מייצגת את העובדים, היא לא מייצגת את הנושא. אנחנו מדברים כרגע על הנושא. נשאלה שאלה, האם זרים נכנסים דרך מכונות ביומטריות. אני אומר שזרים לא נכנסים דרך מכונות ביומטריות. יש קבוצות מאוד ספציפיות בנתב"ג שהחרגנו אותם, כמו למשל צוותי אוויר או דיפלומטים שהם עוברים במכונות ביומטריות. כל הזרים עוברים בפני בקר ואני לא מקבל את מה שנאמר פה.

אוקיי.

יגאל, אני אמנם מייצגת את העובדים אבל העובדים הם אחראים, מסורים, לויאליים והכי הכי שומרים על ביטחון המדינה. ברגע שבאו והתקינו מכונות ביומטריות, המכתב הראשון שאנחנו באנו בתור נציגות של העובדים, באנו על זה שאיפה הביטחון של המדינה שלנו ואיפה התפקוד שלנו גם כאשר מדובר בילדים בני 16 שבאים ומחליפים אותנו בתור שירות לנוסע במקום בקר גבול מומחה מנוסה ובעל ידע וניסיון.

הוויכוח כרגע זה יחסי עבודה? הוויכוח כרגע זה סחר בבני אדם.

לא מדובר פה על יחסי עבודה, מדובר פה על ביטחון המדינה.

מה שהיא אומרת זה שהחליפו אותם אנשים לא מקצועיים. זה מה שאני מבינה לפחות ממה שהיא אומרת, שהם הוחלפו על ידי אנשים שהם עם פחות ניסיון.

לא, לא, לא, סליחה, אני ממש מצטער. זה ממש לא נכון. היא מציירת תמונת מצב לא נכונה. מה שהיא מדברת, היא מדברת על היציאות ולא על הכניסות. ביציאות לצורך העניין - - -

לא. יש תמונות גם של של"נים בכניסות לארץ על המכונות הביומטריות והתמונות - - - מבקר המדינה.

בואו נראה את דוח מבקר המדינה כדי שנדבר על הנושא הזה, ואני מבקש להפסיק את הוויכוח הזה כי הוא לא תורם שום דבר לסחר בבני אדם.

תראה, הוא תורם מהבחינה הזאת שברגע ששער הכניסה שלנו הופך להיות אולי, אני לא קובעת פה שום דבר, אני אומרת שאם הטענות שהיא טוענת כאן אכן נכונות, יכול להיות ששער הכניסה שלנו יותר פרוץ ממה שהוא היה בעבר. אתה מכחיש.

אני לא מקבל את זה.

בסדר, זכותך.

לא מקבל את זה. אני אומר את זה חד משמעית.

היא טוענת טענות אחרות והיא מייצגת עובדים שעובדים בשטח.

אני מציע שתקראו את דוח מבקר המדינה האחרון על העבודה שנעשית, כולל הטכנולוגיה שהוכנסה בדיוק כדי לשרת את הציבור.

איזה טכנולוגיה?

כל הדבר הזה. אני מקווה פעם אחת ולתמיד להפסיק את הוויכוח האידיוטי הזה שנאמר שיש של"נים שמחליפים בקרים. אף בקר לא פוטר. רק מגדילים את סד"כ הבקרים, אז שיפסיקו עם זה.

מה זה קשור לסד"כ של הבקרים? במקום שבקר יאייש את המכונה הביומטרית, עומד של"ן בן 16 במקום בקר מנוסה. אם אתה כל כך טוען על המכונות הטכנולוגיות ועל ההשקעה שלכם, איך גיאורגים נכנסים לארץ בלי פיקוח?

טוב, אני מצטערת אבל הוויכוח הזה עובר לפסים שיכול להיות שצריך לברר אותם אבל זה לא הנושא שלנו הפעם. זה נושא מעניין בעיניי. פתחתם פה סוגיה חשובה ומעניינת אבל היא נוגעת אולי בסופו של דבר בשורה התחתונה בזה שעלולות להיכנס לכאן גם נשים שלא נבדקו אולי. זה נושא גדול שאולי אנחנו נחליט שאנחנו נקדיש לו דיון ספציפי.

אני מקווה שהדברים שנשמעו כאן ועצם העובדה שאנחנו העלינו את זה כאן, ואני מודה לך חברת הכנסת תהלה פרידמן, בהחלט יביאו לכך שגם ברשות שדות התעופה וגם במינהל האוכלוסין וההגירה יחדשו את הנהלים ויתכוננו לכניסה ולפתיחת השמיים, ולכך שבאמת יעשה הכול על מנת למגר את התופעה הזאת של סחר בנשים לזנות.

אנחנו נסכם את הדיון בנושא הזה ואנחנו נעביר לרשות האוכלוסין וההגירה וגם לרשות שדות התעופה את השאלות שעלו כאן בדיון הזה כדי לקבל את הנתונים המספריים ואת הדברים שדיברנו עליהם כאן.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיש כאן גם אנשים מרשות האוכלוסין וההגירה ולהגיד כאן משהו לגבי דיון שהתקיים כאן מוקדם יותר. נאמרה פה אמירה, אחת מחברות הכנסת השתמשה במילה "שקרנים" כלפי עובדי רשות האוכלוסין וההגירה. אני רוצה להגיד כאן שאמירה מהסוג הזה אינה נאותה ואני רוצה להתנצל בפני עובדי רשות האוכלוסין וההגירה על כך שלא אמרנו את הדברים האלה בשעה שהדברים נאמרו. אני חושבת שטענות כאלה כלפי עובדים שעושים עבודה מסורה, יכול להיות שיש טענות לגבי אופי העבודה והדרך שבה היא מתבצעת אבל אמירה כזאת היא פוגענית ואין לה מקום בישיבה של הכנסת. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:02.