פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
3
ישיבה משותפת של הוועדה המיוחדת לזכויות הילד וועדת החינוך, התרבות והספורט
13/10/2020
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
מושב שני
פרוטוקול מס' 34
מישיבה של הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
ופרוטוקול מס' 77
מישיבה של וועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"א (13 באוקטובר 2020), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 13/10/2020
סכסוך עבודה של עובדי תוכנית "שלבים" - אספקת שירותי חינוך לתלמידים חולים
פרוטוקול
סכסוך עבודה של עובדי תוכנית "שלבים" - אספקת שירותי חינוך לתלמידים חולים
חברי הוועדות: רם שפע
– יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
יוסף ג'בארין
– יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יוסף טייב
מאיר כהן
עופר כסיף
אורלי פרומן
תהלה פרידמן
דודי מזרחי
מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך
עדי נועם סביר
מנהלת מחלקה בכירה, ייעוץ משפטי חינוך מיוחד, משרד החינוך
רחל אברמזון
מנהלת אגף מיוחד, משרד החינוך
דנית בן עמר שכטמן
ממונה חינוך מיוחד, משרד החינוך
נטע הראל
מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בקהילה, משרד החינוך
דר' דליה גורי
מנהלת תכנית שלבים, קדימה מדע
היאם דיאב
מורה, קדימה מדע
מנשה לוי
יו"ר התאגדות המנהלים, ארגון מנהלי בתי הספר
צופית גולן
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית
מירב בן שימול
ראש תחום אסטרטגיה וצעירים, מרכז המועצות האזוריות
אביבית ברקאי-אהרונוף
עו"ד, בזכות
יעל וולפנזון
ראש תחום רווחה וחינוך, כח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי
אילהאם בשארה
מורה, כח לעובדים
הרן רייכמן
עו"ד, מנהל קליניקות משפטיות, אוניברסיטת חיפה
אוהד לימור
מורה
גליה מתוק
המטה לחינוך מעול"ה
אודליה צריקר
יו"ר חינוך מיוחד חולון, ארגוני הורים
פרח ברקוביץ
ארגוני הורים
הודיה ניסנקורן
ארגוני הורים
ל.ג.
הורה
כלנית עבודי
הורה
אורנה לוי
הורה
אירית רייך
הורה
אליה ונינו
הורה
דניאל גרינברג
סטודנט, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך
יהודית גידלי – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט
תמי ברנע – מנהלת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
אילנה בן אבו
סכסוך עבודה של עובדי תכנית "שלבים" - אספקת שירותי חינוך לתלמידים חולים
בוקר טוב, התכנסנו לדיון נוסף וחשוב בנושא סכסוך העבודה של עובדי תכנית שלבים וכדי לדון בכל שאלת העסקתם – איפה, מתי ואיך. זו ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לזכויות הילד ועם היושב-ראש הנכבד, יוסף ג'בארין. מירב ישראלי, היועצת המשפטית, תעלה בתחילת הדיון סוגיה משפטית משמעותית שתקשה עלינו קצת. אני מקווה שנצליח להתקרב לפתרון כדי שהמציאות תהיה טובה יותר וכדי שנוכל להסתכל שנה קדימה ולהבין מה עתידה של התכנית ובעיקר מה העתיד של אותם ילדים וילדות שאנחנו כאן קודם כל כדי לדאוג להם. אנחנו רוצים לראות שהמדינה מצליחה לספק להם שירות שהוא גם שירות על פי חוק וגם שירות מהותי. כולנו מבינים כמה השירות נדרש. בבקשה, חה"כ ג'בארין.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
תודה, כבוד היושב-ראש על ההקדמה. זה בהחלט נושא חשוב. התחלנו את הדיון על תכנית שלבים לפני כחודשיים מהפרספקטיבה שלנו, כלומר, בעיקר על מצבם של אותם כ-1,500 ילדים שזכאים לשירותים במסגרת התכנית. התכנית היא על פי חוק. אנחנו מבינים שיש ילדים שממתינים בתור וגם על זה חשוב לשמוע. חשוב לנו לשמוע מה קורה עם הילדים הללו, לשמוע מההורים לגבי היקף ומצב הלימודים כיום, בהתחשב במשבר הקורונה. יש כמובן גם את סוגיית העובדים. בפתח אני אומר שמשרד החינוך התחייב בדיון האחרון שמורים שעונים על הקריטריונים יקלטו לתוך המסגרת כאשר היא תועבר באחד בדצמבר. זה התאריך שמשרד החינוך נקב בו למעבר התכנית מהזכיין למשרד החינוך. גם כאן נרצה לשמוע מה קורה. הבנתי שיש התפתחויות משפטיות בנושא. שוב, תודה רבה לך ואני מקווה שנוכל לקדם את שתי הסוגיות הללו. מירב ישראלי, בבקשה.
אתמול קיבלנו חומר משפטי לגבי הסוגיה. מתקיים בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הליך בין משרד החינוך לעובדים. ראיתי בקשה של העובדים לכל מיני סעדים דחופים בקשר לדיון ביניהם לבין משרד החינוך. בהתאם לנהלים המקובלים בכנסת, הוועדה לא שמה את עצמה במקום בית הדין ולכן הדיון לא אמור לגעת בסוגיות המשפטיות. מה שנדון בבית הדין והטענות המשפטיות של הצדדים לא אמור להיות פה על השולחן. הדיון צריך להתמקד בהיבטים הציבוריים, במצב הילדים, בפתרונות שניתנים לילדים וכו'. הדיון פה לא יחליף את הדיון המשפטי שמתנהל בבית הדין. זה דבר ראשון מבחינת מסגרת הדיון.
הדבר השני שרציתי להגיד בהיבט המשפטי הוא בנוגע לחוק שחל על הסוגיה הזו, חוק חינוך חינם לילדים חולים. לפי סעיף 5 (ב) לאותו חוק, תכנית החינוך הראשונה וההוראות הראשונות לפי סעיף 3 לחוק – שהן התקנות שאמורות להסדיר את כל מתן השירותים לילדים החולים, גם בביתם וגם לאלה המאושפזים – אמורות היו להגיע לוועדה עד יום 30 באפריל 2005, כלומר, לפני כ-15 שנה. התקנות האלו לא הגיעו עד היום. באוגוסט 2018 פורסמה באתר התזכירים הממשלתיים טיוטת תקנות אבל עד היום הן לא הונחו באופן רשמי על שולחן הוועדה לאישור.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
הן פורסמו לדיון ציבורי ולהערות הציבור.
נותנים לציבור הרבה זמן להעיר, שלא יגידו שאין זמן להעיר הערות.
בהחלט. מתחילת הכנסת הנוכחית הן לא הונחו באופן רשמי על שולחן הוועדה לאישור.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
הייתה קביעה בחוק מתיי היה צריך לאשר אותן?
במקור, ב-2004 ואחר כך הייתה הארכה עד ה-30 באפריל 2005.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
לאישור הוועדה?
בכל מקרה הן לא הגיעו שנים, זה ברור לגמרי, וזו תקלה חמורה. לא משנה אם זה 2004, 2005 2008, או אפילו 2018.
אני רואה שזה לאישור, לא יודעת למה כתוב פה להתייעצות, אני אבדוק את זה. בגדול, הן צריכות להגיע לוועדה.
אנחנו צריכים להוציא מפה קריאה, לאו דווקא לנציגים ממשרד החינוך שנמצאים פה, לוודא שהתקנות מגיעות אלינו דחוף .
יעל, תרשמי לך שנטפל בזה.
נפנה קודם למשרד החינוך. דודי או רחלי, מי רוצה להתחיל בהיבט המשפטי, התקציבי או הפדגוגי? אשמח להתייחסות של שניכם, כל אחד בצד שלו. חשוב לי להגיד שלמרות שיש פה הליך משפטי, אנחנו מצפים לתשובות מאוד ברורות גם לגבי מה שקורה עכשיו וגם לגבי מה שאתם צופים ורוצים שיקרה. קיימנו פה דיון, מאז היו הרבה התפתחויות, חלקן חיוביות יותר וחלקן פחות, ואנחנו מצפים להבין לאן הדברים הולכים. רחלי אברמזון, בבקשה.
בוקר טוב. אומר בפתח דבריי בדיוק את מה שהדגשתי בפעם הקודמת. התהליך שאנחנו מובילים בהעברת השירות למשרד החינוך יהיה תהליך מבוקר. הדאגה שלנו לכך שאף ילד לא ייפגע עומדת בראש ובראשונה לנגד עינינו. לכן, ההתקדמות ביישום תהיה התקדמות מאוד מדורגת. היא תהיה מתואמת יחד עם הורי התלמידים. היא תהיה מתואמת מול קדימה מדע שמנהלים יחד אתנו ברגע זה את כל השירות. לכן גם אפשרנו התקשרות עם קדימה מדע עד שנה, כשההתקדמות היא אחת לשלושה חודשים. אנחנו מאריכים את ההתקשרות שלנו בהתאם לצורך ואפשרנו לעצמנו לקחת שנה שלמה במתווה מדורג. זה הדבר הראשון שאני רוצה לומר.
דבר שני, אני חוזרת ואומרת, מורים שהועסקו על ידי קדימה מדע ועבדו עם תלמידים חולים בביתם ומבקשים להיקלט במערכת החינוך הרשמית של עובדי מדינה, מוזמנים להגיש מועמדות בהתאם לתנאים הקבועים בהסכמים הקיבוציים וככל שהם עומדים בתנאי הסף של עובדי הוראה לעבודה במערכת החינוך. הם מוזמנים לפנות אלינו, ואנחנו נבחן בשמחה את האפשרות לקליטתם בתוך המערכת.
מה הכוונה "עומדים בתנאי הסף"? האם את יודעת להעריך כמה מהם עומדים בתנאי הסף? תכף נשמע גם מהם.
כ-75%. כח לעובדים העביר לנו לפני כמה זמן רשימה ראשונית מאוד. יש לנו כ-326 מורים – אתם קיבלתם גם את הנתון הזה – שחלקם עומדים בתנאי הסף של תעודת הוראה והסמכה לעבוד. ככל שהם עומדים בתנאי הסף, הם מוזמנים להגיש מועמדות ואנחנו נבחן אותה. גם לא כולם רוצים.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
בדיון הקודם, לפני כחודשיים, הכרזתם על התכנית להעביר את הניהול למשרד. אני מתרשם שהדברים הולכים באיטיות. האחד בדצמבר הוא עוד קצת יותר מחודש ואת אומרת שהמורים מוזמנים להגיש בקשה. הציפייה שלנו הייתה שזה יתקדם יותר. אתם כבר יודעים מי הם המורים, מי רוצה, מי לא רוצה. מדוע זה מתעכב?
אני רוצה להגיד שגם כשדיברנו על העברת השירות למשרד החינוך והכרזנו והצהרנו על היציאה לדרך באחד בדצמבר, לא הייתה כוונה שכל התלמידים ביום אחד יעברו למשרד החינוך. בנינו תכנית במתווה מדורג כדי לאפשר התארגנות גם אל מול מורים שרוצים ומעוניינים להצטרף למערכת החינוך וגם כדי לארגן תכנית מותאמת לכל תלמיד. לא יכול לקרות מצב שאנחנו נגמגם מול הורה כזה או אחר ונגיד לו: אנחנו נראה, נבחן ונבדוק. נערכנו ויש לנו היום מיפוי מדויק של כל התלמידים, באיזה מוסד חינוכי הם משובצים ולאיזה מסגרות הם משתייכים. אנחנו מתחילים לנהל את התהליך הזה. אני מניחה שמאמצע נובמבר נתחיל ליצור קשר עם ההורים והמשפחות כדי לראות מה קורה עם כל תלמיד ותלמיד. יכול מאוד להיות שבדצמבר רק 50 תלמידים יעברו. לכן אמרתי שזה מדורג. יכול להיות שיותר תלמידים יעברו. לכן אני רוצה להגיד שהמהלך הזה הוא מאוד אחראי וממוקד אל מול התלמידים והמשפחות. לא נרצה לראות אף תלמיד מגיע למצב שהוא לא יודע מי המורה שלו, הוא לא יודע את מי הוא יפגוש וכו'. המהלך הוא מדורג ולגבי כל השאר, אנחנו בדיונים משפטיים.
דבר אחד מאוד חשוב לי להגיד, אין כאן שום מהלך שמדבר על צמצום תכנית או היבט תקציבי של קיצוץ. אני אשמח שגם דודי ייתן את אמירתו ואת המבט מהבחינה הזו. אין כאן שום קיצוץ, ולו באגורה אחת, בהיקף התקציבי שהתכנית הזו נדרשת לו.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
לפי הנתונים שקיבלנו, גם בדיון הקודם, יש כ-600 מורים או עובדים בכלל.
אני רוצה לדייק. בפעם הקודמת אמרתי שיש 326 מורים, אך בנתונים שנמצאים בידינו יש 327 מורים, מתוכם 203 סייעים וסייעות ו-77 מטפלים. שוב אדגיש ואומר, כל המטפלים שמעוניינים להצטרף לעבודה במערכת החינוך, עובדים מקצועיים מתחומי הבריאות, נשמח לקלוט לשורותינו. הנושא של חסר במטפלים במערכת וקידום הנושא בתוך מערכת החינוך נמצא היום בדיונים מאוד מתקדמים.
אני מקווה שאתם משנים את השכר השעתי, כי אחרת בשביל אותם מטפלים פרא-רפואיים זה דריכה במקום.
אני לא אדבר על סוגיה זו, אני לא מוסמכת לדבר על הסכמים ושכר. אני רוצה לומר שנושא העסקת מטפלים במערכת החינוך הוא נושא שאנחנו מטפלים בו ודנים בו עם גרומים נוספים. גם משרד ראש הממשלה מעורב בתהליך הזה. דודי יכול להוסיף, הוא בראש הצוות המוביל.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
רחלי, כל ה- 600 קיבלו מכתבי פיטורים? מורים וסייעות, כולם?
לפי המידע שיש אצלנו, אני מניח שכולם ראו אותו, 600 העובדים אכן קיבלו מכתבי פיטורים לאחד בדצמבר.
בוקר טוב, שמי דליה, אני מנהלת תכנית שלבים בקדימה מדע. שלחנו מכתבי פיטורים לעובדים במקביל להסכם ההארכה. כלומר, בהתחלה כשחשבו שאנחנו מסיימים בספטמבר, הוצאנו מכתבי פיטורים לספטמבר. ברגע שרחלי הודיעה לנו על הארכה של שלושה חודשים, משכנו את מכתבי הפיטורים והארכנו אותם עד ההסכם הבא. ברגע שההסכם יתרחב מבחינת הזמן, כמובן שנמשוך את מכתבי הפיטורים. אף מורה לא יפוטר אם אנחנו ממשיכים לעבוד.
לא פוטר ולא יפוטר. חלק נכבד מהמורים יצאו לחל"ת בגלל כל תנאי החל"ת שיש עכשיו אבל אף אחד לא מפוטר ולא פוטר.
לפי מה שאת אומרת, ניכר שהשם של התכנית מתאים לאופן הפעולה שלה, הכול בשלבים. מפטרים, מחזירים, מפטרים ומחזירים.
אנחנו תלויים ברגולטור שלנו ואנחנו עושים את מה שהוא מאפשר לנו. אנחנו לא מקבלים החלטות ברמה הזאת, אנחנו גוף מבצע.
רחלי היא כן הרגולטור. רחלי לא ענתה על שאלות השכר בגלל שזה בבית הדין.
הכי טוב שנשמע חלק מההורים והם ישפכו הרבה אור על התמונה. עאידה, את רוצה לשאול שאלה?
דנו לגבי שלבים במאי כשעוד כיהנתי כיושבת-ראש הוועדה הזמנית. כלומר, ממאי עד היום אנחנו מדשדשים כמעט באותו מקום – הרגולטור עדיין בודק ובנובמבר יתחילו להתקשר למורים. אני לא מבינה איך אפשר, קודם כל, לא לקחת בחשבון שאנחנו מדברים פה גם על מערכת יחסים בין מורה לתלמיד שהיא מערכת יחסים יותר חזקה מכל מה שיכולים לכתוב בתקנות. באים באמצע שנת לימודים ומבקשים להחליף מורים– ויכול להיות שזה יקרה – ועד עכשיו אנחנו לא בטוחים שהם יקבלו את אותם מורים שמשרד החינוך הסכים להעסיק. משרד החינוך הטיל על קבלן המשנה שיעסיק אותם ועכשיו אנחנו לא יודעים אם הם ימשיכו. הקשר בין הילדים החולים למורים הוא קשר מאוד חשוב. שני הצדדים, גם המורים וגם התלמידים, נמצאים בחוסר וודאות ואנחנו עדיין גוררים רגליים ממאי עד היום ולא יודעים איך זה יימשך.
משרד החינוך הבטיח לקבל על עצמו חזרה את התכנית הזו. אני תמיד שמחה שמשרדים לוקחים חזרה אחריות על השירותים שהם נותנים ולא מוציאים אותם להפרטה. אבל אי אפשר לעבוד בקצב הזה, זה גורם לחוסר וודאות אצל העובדים והצוותים האחרים, ולא חסר להם בימים אלה חוסר וודאות, וגם חוסר וודאות אצל התלמידים. אני חושבת שמשרד החינוך חייב ללכת לתכנית יותר מזורזת. אני לא מבינה למה לא לקבל את כל המורים וכבר מעכשיו להתחיל ליצור איתם קשר. למה מחכים? ליצור איתם קשר ולפחות לתת להם הרגשה שמדצמבר הם ימשיכו לעבוד. עם כל הכבוד, לא מתקבל על הדעת למשוך ולמשוך מחודש מאי עד היום.
שלום, תודה רבה לחברי הכנסת רם שפע ויוסף ג'בארין על העלאת הנושא הזה, זה לא מובן מאליו. שמעתי את מה שאמרתם ואת מה שרחלי אמרה ויש בעיה. איך אנחנו עובדים? אנחנו מקבלים שיבוצים של תלמידים חולים ואנחנו עוברים מבית לבית ומקבלים את השכר שלנו בהתאם לכמות הילדים שאנחנו מלמדים.
השכר משתנה בהתאם לכמות השעות שאני מלמד. אם אני מלמד 40 שעות בשבוע, אני מקבל x, אם אני מלמד 50 שעות, אני מקבל y.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
אני שואל כי הציפייה שלנו שכמורה תהיה לך כל חודש תכנית פחות או יותר קבועה את מי אתה מבקר. הציפייה שלנו שהשכר יהיה פחות או יותר קבוע.
זה ה- Wishful thinking של כולם.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
כל חודש מעדכנים ומשנים, זה לא כל כך מובן לנו.
אני אשמח מאוד שיהיה לי שכר קבוע ותלמידים קבועים, וגם אם התלמידים ישתנו, השכר לא ישתנה. אני מאוד אשמח ואני חושב שזה דבר מאוד רצוי. המציאות כרגע, וזו המציאות כבר שנים רבות, שאנחנו עובדים לפי שעות. אנחנו מקבלים שכר לפי כמות השעות שאנחנו מלמדים. כמובן שלי, כמורה, יש אינטרס לעבוד כמה שיותר שעות. אם הזכיין, קדימה מדע, נותן לי תלמידים ללמד, ויש לי כמות שעות שמספיקה לי – אגב, יש מקסימום של 56 שעות – זה משהו שאני יכול להתפרנס ולחיות ממנו. מה שיקרה עכשיו, בהתאם לתכנית של משרד החינוך, הוא שמשרד החינוך יתחיל לאט לאט להעביר תלמידים אליו ואז לקדימה מדע לא יהיו יותר תלמידים להעביר אליי. יכול להיות שכרגע אני מלמד את המקסימום אבל ברגע שמשרד החינוך יתחיל להעביר אליו תלמידים, אני לא אוכל לקבל יותר שעות. ברגע שתלמיד שלי מסיים את השירות שלו, חוזר לבית הספר, למסגרת, מתאשפז – אלף ואחת סיבות – אני כבר לא אוכל לקבל שעות במקומו בגלל שהתלמידים יעברו למשרד החינוך. אני לא עובר למשרד החינוך, אני נשאר בקדימה מדע כדי לסתום חור עד שמשרד החינוך יתארגן ובינתיים התלמידים עוברים למשרד החינוך.
זה מצב שהוא מבחינתנו בלתי אפשרי, אנחנו לא יכולים לקבל אותו כעובדים. לכן, השבתנו את המערכת לשלוש שעות. עשינו שביתת אזהרה ואנחנו נמשיך להשבית את המערכת ונגיע גם להשבתה מלאה אם צריך, למרות שמבחינתו זו כמובן פגיעה קשה מאוד בפרנסה ופגיעה קשה בילדים שהם האחרונים שאנחנו רוצים לפגוע בהם.
אני רוצה להוסיף משהו, יעל וולפנזון מכח לעובדים. אני מחזקת את הדברים של חה"כ עאידה תומא סלימאן. היה דיון במאי, היה דיון ביולי, אנחנו כל כמה חודשים מתכנסים ואין שום עבודה בין לבין. הדבר היחידי הוודאי כרגע הוא מכתבי הפיטורים לכל העובדים באחד בדצמבר. כל בשורה אחרת, לא יכול להיות שנשמע עליה רק כאן בוועדה. צריך לדבר עם העובדים שמבצעים את העבודה.
בוודאי, ההתקשרות שתוארך עד סוף השנה ובהדרגה יעברו תלמידים הוא חדש לנו. הרי לעובדים יש מכתבי פיטורים לדצמבר, הם מפוטרים. אני גם לא מקבלת את ההיתממות של משרד החינוך, הרי משרד החינוך עדיין לא האריך את ההתקשרות אז בוודאי שקדימה מדע פיטרו את העובדים. אנחנו גם פנינו למשרד החינוך פעם ופעמיים ועשרות פעמים אז אי אפשר להגיד שמשרד החינוך לא יודע שהעובדים מפוטרים.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
הייתה ישיבה? היה ניסיון לבוא באופן קולקטיבי לבדוק את ההתנהלות, מה עושים עם המורים? ישבתם בכלל?
לא היה דיון רציני. הייתה ישיבה אחת בה, כמו שרחלי אמרה, העברנו מידע, מיפוי של העובדים לפי ותק, השכלה והכשרות אבל לא הייתה לה המשכיות. כרגע יש המון שאלות פתוחות. לא ברור האם העובדים ייקלטו, מי יעסיק אותם, באיזה תנאים, באיזה היקפים, באיזה בית ספר. הרי העובדים האלה, כמו שאוהד אמר, הם בית ספר נודד, עובד אחד מחזיק תלמידים בעשרות בתי ספר. באיזה בית ספר ייקלטו? מה בדיוק מציעים להם?
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
כשאת אומרת עובדים, את כוללת גם את הסייעות?
בהחלט, כל העובדים.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
לפי המידע שיש לכם, כל 600 העובדים מעוניינים ורוצים לעבור למשרד החינוך?
הם מעוניינים להמשיך לעבוד ולעשות את העבודה שהם התמקצעו בה לאורך השנים. מדובר בעובדים מיומנים שעשו את עבודת הקודש הזו במשך שנים. הם מעוניינים לעשות את אותה עבודה וכמובן שאם הם יהיו עובדי משרד החינוך זה יהיה נפלא.
השאלה היא אם היום משרד החינוך יציע לקלוט אותם, האם כל המורים יהיו מעוניינים?
צריך לראות מתווה כתוב וברור, אני לא יכולה להתייחס כשלא ברור לי מה אתם מציעים. באיזה בית ספר, באיזה תנאים, מי המעסיק, האם תהיה עבודה נוספת, האם המשרה היא מלאה או חלקית. אני לא יכולה להתייחס למשהו באוויר.
קראתי את מה שכח לעובדים מציע ואני מסכים עם מה שהם אומרים, כמו שבדרך כלל אני מסכים עם מה שהם אומרים. האם נכון לומר שאפשר להבחין בין פתרון מידי, פתרון בטווח הקצר, לבין פתרון בטווח הארוך? פתרון בטווח הקצר, כמו שאתם כותבים פה, הוא הפעלת התכנית במתכונת הנוכחית לפחות עד סוף שנת הלימודים הקיימת, כדי לא לפגוע בעובדים שמתפרנסים וחיים ממנה וכמובן לא לפגוע בילדים שתלויים בה. פתרון לטווח הארוך – לפחות זו העמדה שלי ואני תוהה אם זו גם העמדה שלכם – הוא שבמקום שיהיו זכיינים, במקום שתהיה הפרטה של המערכת, אתם תהיו עובדים כמו כל עובד של משרד החינוך. אז לא יהיה כל פעם מעבר מזכיין אחד לזכיין אחר ולא תצטרכו להילחם על התנאים שלכם אם הם נשמרים או לא, האם מפטרים את x או את y, האם מכניסים כוחות חדשים כדי לא לשמור על רצף תעסוקתי. כל המחלות האלו שאנחנו מכירים מהפרטות ומתנאי העסקה שקשורים בהפרטות.
לפי המסמך של כח לעובדים, אני יודע שזה מה אתם חושבים לטווח הקצר. השאלה שלי היא האם בטווח הארוך עמדתכם היא כעמדתי שמוטב לחסל את נושא ההפרטה ולהפסיק עם העניין הנפשע הזה של העסקה דרך זכיינים – הפוגע גם בילדים, גם במורים וגם בהורים – ולהפוך אתכם לעובדים של משרד החינוך עם כל הזכויות והתנאים הנלווים לכך.
זו שאלה חשובה, כולנו רוצים להבין את התפיסה שלכם בנושא הזה.
אנחנו כמובן עומדים על כך שלא לקטוע את השירות באמצע השנה. זו שנה מטלטלת ממילא, חבל לשלוח 700 עובדים לאבטלה באמצע השנה. חבל לטלטל עוד את התלמידים. מדינה שלמה בחרדות. חבל לקטוע את התכנית בשלב הזה כשהיא עדיין בוסר. אנחנו מציעים לכנס שולחן עגול ולהתדיין כולנו לגבי איך התכנית תראה. לגבי ההפרטה, בוודאי שאנחנו מאחלים לעובדים שיועסקו כעובדים מן המניין של משרד החינוך, אבל זה לא מספיק להגיד הלאמה. אלוהים הרי נמצא בפרטים הקטנים, זה לא מספיק להגיד שמעבירים לבתי הספר, איזה יופי. איפה המתווה, איך זה נראה, יש הרי עשרות שאלות פתוחות. מי המורים, מי ייסע לבתי התלמידים, מה יהיה השכר שלהם, איך הם יעבדו, האם אפשר לקלוט מורים שאין להם תעודת הוראה והאם תתאפשר להם השלמת הכנסה. שאלנו את כל השאלות האלו. גם ההורים מודאגים, אנחנו מוצפים בפניות של הורים ששואלים את אותן שאלות כי שום דבר לא ברור, הכול בערפל. צריך לעשות עבודה הרבה יותר רצינית אם הדברים עדיין לא מגובשים.
רחלי, יש לך תשובות לשאלות המשמעותיות האלו? הרי אמור להיות מתווה מגובש, בלי קשר לשאלת המעסיק אחר כך. אלו שאלות שאין בעיה לתת עליהן עכשיו תשובות.
יעל דיברה על מורים שאין להם תעודת הוראה. אז לא, במערכת החינוך מועסקים מורים שיש להם תעודת הוראה והם היו אמורים במכרז לעמוד בתנאי הסף להוראה.
רק רגע, ראשית, משרד החינוך יודע, כמו שראינו עכשיו באתגרי הקורונה, להעסיק סוגים אחרים של אנשים כשהוא רוצה. נכון? אני מזכיר לך שנכנסו עכשיו למערכת אלפי מורים שהם לא מוסמכים. דבר שני, שאלנו אותך שאלות ספציפיות על המתווה. האם יודעים להגיד היכן אותם מורים יהיו, מה יהיו השעות שלהם, איך זה ינוהל, האם הם יועברו לסוג העסקה אחר, לאן זה הולך, הפרטים הקטנים של המתווה. בסוף, אותו אחד, לא משנה איך הוא מוגדר מבחינתך, רוצה לדעת מה האופק התעסוקתי שלו ורוצה להבין לאן אתם מכוונים.
אדרבה. קודם כל ההעסקה הזאת שאתה מדבר עליה היא העסקה זמנית. אם אנחנו מדברים על קליטת עובדים למערכת החינוך, אני חושבת שלמורה שייקלט במערכת החינוך יהיה אופק תעסוקתי. הוא יוכל להשלים את משרתו בעבודה עם ילדים חולים. אבל קודם כל, הוא יהיה מורה במערכת החינוך. בשיח שקיימתי פעם פעמיים עם נציגות המורים, הבקשה שלהם הייתה רק לעסוק בילדים חולים בביתם. אנחנו אומרים: לא, זאת מהות השינוי שאנחנו מביאים, זאת הבשורה. אנחנו רוצים ומבקשים מהמורים שהילד יהיה שייך לבית ספר, שייך לקהילה. אני לא מדברת על מה היה בעבר, אני מסתכלת על העתיד, והעתיד הוא לשמור על זה שילד משובץ לבית ספר וככל שניתן, בבוא היום, הוא יחזור לבית הספר והוא כבר יכיר את הסביבה שלו, הוא יכיר את המורים שעובדים שם, הוא יכיר את הצוות ויכיר גם את חבריו כי לעיתים יש נתק מוחלט. זאת בדיוק המהות. אני אומרת בצורה מפורשת: אנחנו לא יכולים ואין לנו כוונה לייצר תכנית מקבילה למה שהיה באמצעות קדימה מדע. היו לזה אולי יתרונות אבל התפיסה שלנו אומרת שלילד יש בית, הבית הוא בית הספר שבו הוא אמור ללמוד. גם אם הוא לא יהיה פרק זמן מאוד ארוך, צוות בית הספר מחויב לו, החברים מחויבים, זה הרעיון.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
הבנו את הנקודה הזו. חשוב לשמוע גם תגובה של העובדים. מבחינת לוח הזמנים, במקור דיברת על מעבר באחד בדצמבר, מה קורה כרגע, אנחנו שישה שבועות לפני. שאלתי אותך גם בסיבוב הראשון לגבי המורים. אנחנו מצפים מכם כבר לדעת. נציגי העובדים אמרו שכולם היו רוצים להיקלט. אם באמת אחד בדצמבר הוא המועד, הייתם כבר צריכים לתת תשובות כדי שהם ידעו מי יכול ואם יש לכם התנגדות לקליטת מורה מסוים. לא להגיע עד האחד בדצמבר כשהם לא יודעים מה יעלה בגורלם.
אמרתי שהמתווה מדורג לכן, אם אנחנו נצטרך לנהל שיח מול אותם מורים אליהם אנחנו ברגע זה מכוונים, נעשה זאת. לא נקום בבוקר ונגיד: ממחר בבוקר אתה עובד במשרד החינוך או ממחר בבוקר אתה מפסיק לעבוד עם הילדים. לא. כשאמרתי מתווה מדורג, זה מתווה מדורג.
אני לא מצליח להבין משהו, אולי אני מפספס. כולם יודעים להגיד למי יש הכשרה של מורה ולמי אין הכשרה של מורה. לאיזה שלב אתם מחכים. אולי אני מפספס משהו אבל זה ברור לגמרי, הרי כולם יודעים את זה.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
בדקתם את זה? אתם יכולים להגיד לנו, מתוך ה-600, כמה עונים על דרישות משרד החינוך? פשוט כדי שנבין את תמונת המצב, לא שאנחנו מסכימים עם הגישה הזו.
אם אני לא טועה, כ-65% עומדים בתנאי הסף. זה עדיין לא אומר את מי אנחנו יכולים לקלוט ואת מי אנחנו לא יכולים לקלוט.
הם לא מורים. הם עובדים בתכנית הזו אבל הם לא מורים בהכשרתם. הם יכולים להיות דברים אחרים.
נכון. אני רוצה לשמוע את ההורים כי אני חושב שהם צד מאוד משמעותי פה. אבל רגע לפני, אני רוצה לשמוע את צופית גולן מהנהגת ההורים הארצית. צופית בבקשה.
בוקר טוב. הדיון הקודם היה לפני כחודשיים, ב-22 ביולי. עבר מאז הרבה מאוד זמן. אני מודה על קיום הדיון החשוב הזה ושאתם ממשיכים ועוקבים כי זה נושא מאוד חשוב. אמרנו את זה בדיון הקודם ואני רוצה לחזור ולהדגיש שכהנהגה אנחנו רואים חשיבות רבה במענה חינוכי מיטבי ומקיף לכל הילדים ואנחנו מברכים על המהלך שמוביל משרד החינוך בו הוא לוקח אחריות על החינוך של הילדים. הוא נותן להם מסגרת שלמה שדיברנו עליה בכל כך הרבה דיונים, הכוללת לא רק מענה פדגוגי, אלא גם רגשי וחברתי בתוך הקהילות בהן הם חיים. מענה שכרגע לא ניתן.
יחד עם זאת, אמרה זאת חברת הכנסת לפניי, הדרך שבה זה מבוצע היא קריטית לטובת הצלחת המהלך, לא רק מבחינה לימודית פדגוגית, יש פה ילדים באמצע. אנחנו חושבים ומדגישים שוב, שבכל תהליך שקשור לילדים שלנו יש חשיבות רבה לשותפות אתנו ההורים וגם לשקיפות שבו התהליך מבוצע, לתווך את התכנית, לתאם ציפיות. נכון להיום, אמרה זאת החברה שמפעילה, אנחנו לא יודעים הרבה מאוד פרטים. יגידו זאת גם ההורים אחריי. אנחנו לא יודעים מה הזמנים, אם מאריכים או מקדימים. כרגע רחלי אמרה שזה פיילוט. אני מאוד מעריכה את רחלי ומאוד מעריכה את המשרד אבל אני רוצה לנצל את הבמה הזו ולבקש שוב: תציגו תכנית סדורה, לוחות זמנים, העברת מקל מיד ליד, תהליך שלם. כך גם אנחנו כהורים נוכל להירתם לסייע להצלחת המהלך הכול כך חשוב הזה ויחד עם זאת גם המורים לא ירגישו נטושים והחרדות של ההורים יפחתו. זה קריטי להצלחה. אם יש משהו שחייב לצאת מהוועדה היום זו הנחייה ברורה: תנו לו"ז, סדר דברים ומכאן נמשיך הלאה.
בוקר טוב. קודם כל, אני מתחברת מאוד לדברים של צופית. אנחנו מברכים על המעבר הזה ועל התהליך שהולך לקרות. אנחנו חושבים שכרגע אין לילדים בית והילדים החולים הם חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך כמו כל ילד אחר במדינת ישראל. כרגע רוב הילדים לא מקבלים שירות מלא אלא שירות חלקי. יש ילדים שממתינים לשירות. השירות לא ניתן כמו שצריך. אני רוצה להגיד משהו שבוער בי: השירות הזה הוקם עבור ילדים חולים שאינם יכולים להשתלב במסגרות החינוכיות. אנחנו מעריכים את המורים, אנחנו אפס בלעדיהם. יש כאן צוות מדהים אבל חייבים להתמקד בכך שהשירות הוא עבור הילדים. אם השירות הזה כרגע לא ניתן כמו שצריך, אנחנו מברכים על המהלך להחזיר אותו למשרד החינוך, להחזיר אותו לבית שלו. שמישהו ייקח אחריות, שמישהו ינהל. לילדים האלה היום אין שום קשר עם הקהילה שלהם, אין בתי ספר או מסגרות חינוכיות שיוצרות קשר. אף אחד לא מסביר לנו מה הזכויות שלנו.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
איך זה עובד בפועל מהצד שלכם, יש פחות או יותר מתכונת קבועה בשבוע או שזה משתנה כל הזמן?
תלוי על פי המצב הבריאותי.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
למשל במקרה שלך.
אני אמא של - - - שהיא עוד מעט בת ארבע וחצי. אני חייבת להגיד שאנחנו אלה שמצאנו את אנשי המקצוע בשביל - - -. לקדימה מדע לא היו אנשי מקצוע מתאימים לתת לה. היא לא מקבלת את כל השירות, חסר לה איש טיפול אחד. המתכונת היא קבועה אבל היא חסרה מאוד.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
זו מתכונת קבועה או כל שבוע קובעים מחדש מתי מתאים?
המתכונת היא קבועה אבל על פי מה היא נקבעה, אולי נשאל את זה. בתחילת הוועדה היום דיברו על התקנות. כל שנה זה יכול להשתנות. מי קובע את סך השעות שמגיע לילד, מי קובע את סך הטיפולים. כל שנה אנחנו מפחדים שזה יכול להשתנות כי אין תקנות קבועות.
שלום, תודה על הזכות לדבר. אני אמא לילד בן 11 על הספקטרום האוטיסטי - - -. בגלל כשל וחוסר הבנה של הצרכים שלו - - -. הוא הגיע לקדימה מדע - - -. במהלך שנה וחצי הוא התקדם רגשית, קוגניטיבית ובעיקר נפשית בזכות הצוותים שקיבלנו והכנסנו אלינו הביתה. זה מצליח בזכות האנשים שמלווים אותנו במשך שנה וחצי. ללא מנתחת ההתנהגות שמובילה את התכנית – שמן הסתם לא תעבור למשרד החינוך כי יפחיתו בשכרה, ולא יאפשרו לנו להמשיך את התכנית – תגרם לילד שלי - - -.
אתם שוכחים דבר אחד, אנחנו מכניסים אנשים לתוך המקום הפרטי שלנו, לתוך הבית שלנו, קודש הקודשים. גם היום התכנית משויכת לבית ספר וגם היום היא בפיקוח משרד החינוך. לא יצרו קשר ולא טיפלו בגלל כשל של הפיקוח, זה לא משהו שאנחנו יכולנו לשלוט בו. הילד שלי היה לפני כן - - - בגלל כשלים של המערכת. במידה והסייע, הסייעת ומנתחת ההתנהגות שמובילים את התכנית במשך שנה וחצי לא ימשיכו אתו בגלל המעבר, זה - - - לילד שלי.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
למה שלא ימשיכו אתו, אין סיבה שזה יקרה. גם בהתחשב במה שרחלי אמרה כרגע שלא אמור להיות שום קיצוץ במעבר הזה.
אבל אם הוא לא מורה, יכול להיות שהוא לא ימשיך לתוך משרד החינוך.
לא סתם שאלתי האם משרד החינוך מתכוון לשנות את השכר השעתי. מטפלים במקצועות הפרא-רפואיים שעובדים בסקטור הפרטי, כמו קלינאית תקשורת, מקבלת בין 250-350 שקלים. כשהיא מגיעה למשרד החינוך או לרשות מסוימת, היא מקבלת 65-70 שקלים. לכן, חלקם הגדול, בצדק, לא יעבור. לפני שנתיים החזירו במשרד החינוך באחד המחוזות 9,000 שעות כי לא היו אנשים מהמשרד שיעבדו. אף אחד לא היה מוכן לעבוד לפי השכר השעתי. אומרת פה האם בכאב גדול שהיא מעריכה את מנתחת ההתנהגות, שכנראה עובדת בתעריף אחר ולא רוצה להיכנס למשרד החינוך. היא תבוא ותגיד: אני לא רוצה לקבל 41 שקלים לשעה על עבודה קשה מאוד והנה התוצאות שלה. לכן, צריך לשאול את משרד החינוך האם בהצעת המעבר הוא מבין שצריך להיות שכר דיפרנציאלי והוא מבין שלהשיג מטפלים זה דבר מאוד קשה, בצדק מבחינתם, אנחנו במדינה דמוקרטית. ילדים נופלים בין הכיסאות בגלל הדבר הזה.
צודק.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
המטפלים עובדים פחות או יותר על 70-80. משרד החינוך עצמו מימן את הזכיין והוא העסיק אותם. בעקרון אין סיבה שלא יהיה אותו מימון.
הם גם אמרו שזה לא יקוצץ בשום מצב. - - -, ניתן לך להשלים את דברייך.
עוד משהו שמאוד חשוב שאתם שוכחים לציין הוא מה שיקרה ברגע שמורה יגיע לבית הספר וילמד כמות כל כך גדולה של ילדים ויגיע לבתים של ילדים עם כשל חיסוני. אתם תסכנו את הילדים כי בעצם המורים יחשפו לכמות גדולה של ילדים בתוך מסגרת בית הספר כי הם יצטרכו להשלים שעות ולתת שעות, כפי שרחלי ציינה. הם יגיעו לבתים של ילדים חולי סרטן, לילדים עם כשל חיסוני משמעותי ויסכנו אותם. בנוסף, כל הטיילת הזאת שיגיעו מורים מבית הספר אליי הביתה, למקום הפרטי שלי, זה פשוט מכאיב לי ומדיר שינה מעיניי. אני רואה את פירוק התכנית בתקופה כזו קשה כנזק עצום לילדים ולמשפחות.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
כמה מורים מגיעים אלייך כיום?
הבן שלי היה שנה וחצי בבית. נכון לעכשיו הוא משתלב בבית ספר פעמיים בשבוע במשך כשעתיים עם המשלבים שצמודים אליו במשך תקופה דיי ארוכה והם יודעים איך לעזור לו.
- - -.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
רציתי להבין מה החשש שתקופת הקורונה תעצים? לא הצלחתי להבין. למה זה לא אותו קצב פחות או יותר? למה את חוששת שזה ירע את מצבו?
כולנו חרדים במצב של היום אבל ברגע שמשרד החינוך לא הראה לנו שום מתווה אנחנו לא יודעים מה יקרה עם הילדים שלנו. האם באמת הסייעים והסייעות ישלבו אותם, האם הם ימשיכו איתם, האם מנתחת ההתנהגות שמלווה את הילד שלי תמשיך אתו. צריך הבנה מיוחדת כדי ללמוד ילד על הספקטרום האוטיסטי ולתת לו את מה שהוא זקוק לו. לצערי, הוא נכווה בעבר מאנשי חינוך שלא ידעו איך לעבוד אתו והוא הגיע - - -. אם פתאום תיקחו לי את מנתחת ההתנהגות כי היא לא תסכים לעבוד בשכר נמוך, או שלא יגייסו אותה, מה אני אעשה?
מה שעולה פה זה שיש חפיפה בין האינטרס של כל הגורמים המדוברים, הילדים, ההורים והמורים. זה אותו אינטרס בדיוק. לפעמים מה שקורה, וראינו את זה גם בוועדה פה, שלפחות על פניו, לכאורה, יש אינטרסים מנוגדים. אבל במקרה הזה האינטרסים הם זהים ולכן אמור להיות יותר קל לפתור את זה. מורה שעובד בתנאים יותר טובים גם ייתן "שירות" יותר טוב לילד. לכן, מחובתנו לקדם תנאי העסקה יותר טובים, לא רק בגלל זכות העובדים, שכמובן היא בסיסית, אלא גם משום שזה ישרת יותר טוב את הילדים.
בוודאי, שני הדברים מתחברים, זה בדיוק מה שאני אומר. גם תנאי העסקה, גם המענה לילדים.
זה מתחבר פה לכן חייבים לקדם את זה.
הדבר המשמעותי שגם - - - דיברה עליו, גם אוהד בהתחלה דיבר עליו וגם מאיר כהן התייחס אליו הוא שאנחנו על פניו מברכים על כך שמשרד החינוך לוקח אחריות, זה משמח אותנו. החשש הוא שהמענה שהילדים מקבלים היום, שהוא מענה הוליסטי – הוא גם בתוך כיתת התקשורת, הוא גם בבית והוא גם בליווי ובהכרות אישית עם הילד והילדה – יפגע ברגע שהם יעברו למשרד החינוך. זה בעצם הדבר המשמעותי שאני שומע פה.
אנחנו מבינים שרחלי אומרת לכם מראש: חבר'ה, אנחנו לא נקלוט את כולם, זה מה שהולך לקרות. הם ייקלטו בשלבים ולפי הפרמטרים שלה. אני לא מתייחס לכך שחלק פשוט לא ירצו.
- - -, תודה רבה, הארת פה אור חשוב על הדיון. רחלי אני חוזר אלייך. החשש של כולנו, כפי שאת מבינה, הוא שהמענה לילדים יפגע במעבר למשרד החינוך. האם את יכולה להבטיח לנו, ובעיקר להורים ולילדים, שהמענה לא יפגע. אם אתם תקלטו אותם בשלבים, כשם התכנית, כמו שאמר ידידי עופר כסיף, אבל המענה לא יפגע, אז אנחנו יכולים לנשום לרווחה. אם אנחנו מבינים שבאחד בדצמבר יתחיל להיווצר פה פיצול במענים שלהם, אז לא עשינו בזה שום דבר והילדים יפגעו.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
אם אפשר רחלי רק להתייחס לנקודות שעלו כאן. עלתה נקודה על העסקת אנשי מקצוע, בעיקר מטפלים ומטפלות. אני מקווה שלא נאבד אותם כי משרד החינוך לא יציע את אותו תגמול שהיה להם עד עכשיו. הנושא השני הוא הדאגה שהעלו ההורים עוד בדיון הקודם שצריך להיות רצף. במשך תקופה ארוכה הם מקבלים טיפול מיוחד מאנשי מקצוע וחשוב לשמר את אותם אנשים שלא יאבדו אתם באופן פתאומי ותהיה פגיעה בטיפול בילדים.
אני אשמח להתייחס. קודם כל, אני רוצה להבהיר כדי שלא נשכח שבתוך מערכת החינוך שלנו עובדים אנשי מקצוע מיומנים ורציניים. עם כל הכבוד, בואו נסייג רגע ונאמר, מנתחי התנהגות שעובדים היום בתוך מערכת החינוך עובדים גם עם ילדים עם אוטיזם. זו לא המצאה רק בתוך השירות שניתן בקדימה מדע. אחזור ואומר, אין לנו שום כוונה לייצר מערכת מקבילה למערכת החינוך הקיימת במדינת ישראל. אף אחד לא יעלה על דעתו שיהיה עובד מדינה בתוך מערכת החינוך שיקבל שכר בגובה x ועובד מדינה אחר שיקבל שכר בגובה y. לכן אני שוב אומרת, כל המטפלים וכל המורים שעומדים בתנאי הסף לקבלה למערכת החינוך, נחבק אותם באהבה גדולה. המערכת יודעת לעבוד. אמרתי שאף ילד לא יפגע ואני חוזרת ואומרת: אם צריך מנתח או מנתחת התנהגות טובים ונפלאים, ומנתח ההתנהגות שעובד עם הבן של - - - רוצה להצטרף למערכת החינוך ועומד בתנאי הסף, הוא מוזמן לבוא להצטרף לשורותינו. חד משמעית.
אני לא מבינה על מה אנחנו מנהלים דיון. אני רוצה לראות ילדים לומדים, גם בביתם. אגב, במערך הקיים נכון לרגע זה, אני לא מבינה על מה מדברים: להיכנס לבית התלמיד, סכנה לבית התלמיד. קודם כל, מערכת החינוך המיוחד עובדת על פי אורחות חיים שקבע משרד הבריאות ואנחנו מתנהלים כך גם היום. מעבר לכך, מורים היום מלמדים גם את התלמידים החולים בביתם. אם הם חוששים ויש בעיה של מערכת חיסונית כזו או אחרת, מלמדים בלמידה מרחוק. לכן לא ברור לי על מה אנחנו מדברים. ככל שזה אפשרי, יגיעו לבית התלמיד וככל שזה לא אפשרי, לא יגיעו לבית התלמיד. אבל זאת לא מערכת חינוך פרטית. אנחנו מדברים על מערכת של מדינה, מערכת חינוך ציבורית שתינתן באופן המקצועי ביותר, כפי שהיא ניתנת היום גם לילדים אחרים בתוך מערכת החינוך, בוודאי עם הרגישות המתבקשת של כניסת עובדים הביתה. אבל זה לא נתון לבחירה, כן רוצה, לא רוצה. ישנם מורים שמלמדים והם טובים ונפלאים ואני מזמינה מורים מתוך התכנית שיהיו מעוניינים להצטרף.
רחל, בוקר טוב. סליחה על האיחור, הייתי בוועדה אחרת לכן לא שמעתי את המתווה שפרסת בתחילת דברייך. ברשותך, הייתי רוצה התייחסות, איך אתם הולכים לשלב את מערכת החינוך של המוכש"ר במתווה שהצעת. צריך לקחת בחשבון שבמערך המוכש"ר אנחנו מדברים על מורים עם תעודות כאלה ואחרות ואני לא יודע אם הם עומדים בתנאי הסף שהצבתם. דבר שני, אני חושב שלכל מגזר יש צרכים מיוחדים, אם אנחנו מדברים על המגזר הערבי או המגזר החרדי, בפרט כשאנחנו מדברים על מורים שנכנסים לבתים של תלמידים שיש להם אורח חיים כזה או אחר. מה ההתייחסות שלכם לנושא הזה?
לא שומעים את רחלי, תכף יסדרו את זה. בינתיים נשמע את דודי מזרחי לגבי ההיבט התקציבי. אנחנו רוצים לוודא את מניעת הפגיעה. נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך בקצרה.
כפי שרחלי אמרה, אין במהלך הזה, חד משמעית, אף היבט של קיצוץ בתקציב או הפחתה כזו או אחרת במשאבים, להפך. צריך להגיד שבשנים האחרונות, משנה לשנה, הצורך בשירות הזה עולה. מדי שנה תקצבנו בהתאם לצורך את מה שהיה נדרש, תוך שיתוף פעולה מאוד טוב עם משרד האוצר, וכך גם ימשיך להיות.
אני חייב להתייחס לנקודה שעלתה פה שמאוד תמוהה בעיניי. יש פה מהלך שאני חושב שהרוב המכריע של המשתתפים בדיון יברכו עליו. המדינה לוקחת אחריות וקולטת לשורותיה כוח אדם שהופעל במיקור חוץ. יש לזה יתרונות וחסרונות.
כולנו מברכים על זה, רק אנחנו אומרים שזה צריך להיעשות בצורה מודרגת שלא יפגע אף אחד, זה הכול. כולנו בעד.
ברור. אבל כשדיברתם על כך שלא יפגע אף אחד אמרתם משהו שאותי מאוד הפתיע. התייחסתם לכך שהתעריפים שמשולמים היום לחלק מכוח האדם שונים מהתעריפים שמשולמים לעובדי הוראה בדירוגים השונים. ברגע שאתה נקלט לעבוד כעובד הוראה יש יתרונות ויש חסרונות. אגב, כל נושא המטפלים הפרא-רפואיים, גם דרך משרד החינוך וגם דרך משרד הבריאות, הוא נושא מורכב. היו מספר דיונים בוועדה בנושא הזה ויש בהחלט צורך לעשות בחינה מחודשת של כל המערך. תזכרו שאנחנו מעסיקים עובדים פרא-רפואיים בשווי תקציבי של מיליארד שקלים. גם מערכת הבריאות בהיקפים דומים. מדובר פה בהיקפים נמוכים יותר באופן יחסי. לכן, כאשר מסתכלים על כל ההתנהלות הנוגעת להעסקת כוח אדם פרא-רפואי, תנאי העסקה שלו וכל מה שרלוונטי, צריך להתייחס לזה באופן מסודר. הרי לא הגיוני שעכשיו על קבוצה מסוימת שאותה נקלוט נחיל תנאים שונים ממה שחל על כל המדינה. אם יש בעיה, צריך לבחון אותה ולפתור אותה אבל אי אפשר להחריג קבוצה מסוימת של עובדים שיקלטו.
לא נראה לי שזאת הייתה הכוונה.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
דודי, תוכל להתייחס להיקף התקציבי. מה עלות ההפעלה שהייתה עד עכשיו?
אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 60-64 מיליון שקלים בשנה. זו ההתייצבות פחות או יותר בשנה שנתיים האחרונות. כאשר אנחנו מתקצבים בהתאם לצורך ובהתאם לתכנית העבודה המאושרת.
גם דודי יכול היה לענות על עניין ההעסקה במוכש"ר ותנאי הסף. אמרתי את זה גם בדיון הקודם, מורים מתקבלים לעבודה במערכת החינוך בחברה הערבית או באוכלוסייה החרדית עם אותם תנאי סף של עובדי הוראה מאותם מוסדות חינוך שמהם מקבלים הסמכות. הם יאושרו על ידי המשרד, זה קורה גם היום, אין שום הבדל. עובדי המוכש"ר יהיו בדיוק באותה מידה, אותו דבר, כפי שהם מתקבלים היום. התקציב יועבר לבעלויות באותה מידה. השירות יהיה שירות שוויוני לכל הילדים.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
רחלי, אנחנו קצת מודאגים משיעור הלא מתאימים שדיברת עליו של 35%. יכול להיות שצריך לבחון כאן באופן ייחודי את תמונת המצב ולראות אולי לעשות תקופת ביניים. אם חסר משהו שאפשר אולי להשלים אותו. לא לפגוע בכל העובדים האלה בצורה שלא תאפשר להם קליטה. הקריאה שלנו שתשקלו את המצב של אותם עובדים ויכול להיות שאפשר לתת להם תקופת ביניים כדי שיענו על כל הדרישות האחרות.
אפשר לשאול את דודי שאלה? במכרז מול קדימה מדע, האם בסעיפי המכרז אתם מציינים את השכר השעתי לכל מקצוע או שזה סכום גלובאלי וקדימה מדע הם אלה שקובעים את השכר השעתי. למשל, אם קלינאית תקשורת עובדת בשלבים, האם קדימה מדע קובע את התעריף השעתי או משרד החינוך?
אני יכולה להשיב? השכר נקבע על פי תנאי המכרז, שכר קבוע שנקבע על פי משרד החינוך. הם קבעו את השכר וזה השכר הקבוע.
אני רוצה לציין עוד דבר חשוב אחד. אנחנו מקבלים על פי ביצוע. אנחנו לא מקבלים את כל התקציב שהמדינה מקציבה לנושא הזה. יש ביצוע, אנחנו מקבלים, אין ביצוע, אנחנו לא מקבלים.
את אומרת בוודאות שקלינאית תקשורת או מעריכה של תכנית או כל דבר פרא-רפואי לא מקבל אצלך יותר מהשכר השעתי של משרד החינוך?
אני שואל סוג מסוים של שאלות שאני יודע עליהן את התשובה. זה חשוב לוועדה וזה שורש העניין. לכן חלק מההורים מאוד מבוהלים מהמעבר, אגב שלא בצדק. יכול להיות שאני משוחד כי אני מכיר את רחלי ובכל מקום היא עושה עבודה נהדרת. גם בחוק החינוך המיוחד, עם כל הבעיות שיש, כוונותיה הכי טובות שבעולם. בכל זאת אני אומר שצריכים להעביר אינפורמציה מאוד מדויקת. אני יודע שיש מקרים אצלכם שאנשי מקצוע מקבלים יותר וחשוב שאנחנו נדע.
נכון.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
שאלה נוספת וחשובה היא האם ייתכן ש- 35% מהעובדים שהעסקתם, לפי מה שאנחנו שומעים ממשרד החינוך, לא עומדים בתנאי הסף של משרד החינוך?
כן, חלק מהעובדים אינם עומדים בתנאי הסף. תנאי סף שאנחנו מדברים עליהם הם תואר ותעודת הוראה. יש כאלה שיש להם תואר ואין להם תעודת הוראה ויש קבוצה נכבדה של מורים שהיינו מחויבים לקבל מהתוכנית הקודמת As is כלומר, כמו שהם, כך קיבלנו אותם.
אנחנו מתקרבים לסיום, תכף אתן לנציגי המורים לדבר ואחרי זה לרחלי לענות אבל אני חייב להבין משהו שמטריד אותי. אנחנו היום באמצע אוקטובר. כרגע יש לכל אותם אנשים מכתב פיטורים לעוד חודש וחצי. אם אני מורה בתכנית ואני מבין שיש סכנה, אני שואל את עצמי למה שאני לא אתחיל לחפש עבודה. בהקשר הזה אני חושב שצריך כמה שיותר מהר, דחוף, להזיז את האיום הזה ולהבין שלא משנה מה, עושים הכול כדי לקלוט את כולם. מי שלא ייקלט, ניתן לו מענה מספיק זמן מראש. לא יכול להיות שעכשיו כל המורים בסכנה כי אז אותם ילדים מהאחד בדצמבר, ואולי אפילו לפני, יפסיקו לקבל מענה כי אנשים יינטשו את התכנית.
הייתי מוסיף שצריך לקחת בחשבון שאותם מורים שנמצאים בסכנת פיטורים, יש לכך השלכה ישירה על אותם תלמידים שלשם כך התכנית נבנתה והם הולכים להיפגע. זה לא אולי יפגעו, חד משמעית אותם תלמידים הולכים להיפגע.
משרד החינוך צריך לקחת את זה לתשומת ליבו לפני שהוא קובע את תנאי הסף. לקחת את זה כדגל, כדבר ראשון במעלה, כדי להחליט האם תנאי הסף יהיו א' או ב'. האם בקריטריון שאני בונה התלמיד הולך להיפגע או לא הולך להיפגע. אנחנו מדברים פה על מאות תלמידים.
אני אחזור ואומר זאת פעם נוספת. נכון להיום, יש לנו בערך 1,200 תלמידים. אני מניחה שתוך חודש-חודשיים נגיע להתייצבות של מספר תלמידים. 1,500 תלמידים זה פחות או יותר במהלך שנתי. אל תשכחו שזה פיזור ארצי, זה תלמיד בבית ספר, לפעמים שני תלמידים במוסד חינוכי. לכן, אני שוב חוזרת ואומרת, זאת הייתה הסיבה לצעידה במתווה מדורג. מתווה מדורג אומר שלכל ילד יש תכנית אישית משלו. לכן גם לקחנו לעצמנו את פרק הזמן לאפשר התקשרות תוך כדי תנועה עד לשנת הלימודים. אגב, אני רוצה לומר שלילד חולה בביתו אין קשר לאחד בספטמבר. הוא גם יכול להיות פתאום חולה בביתו ולהצטרף לתכנית בדצמבר. אז מה המשמעות? כן תהיה לזה משמעות כשהוא נמצא בתוך בית הספר שלו, כשזה בתוך הקהילה הטבעית שלו. תהיה לזה משמעות כי אותו צוות שהוא פגש באחד בדצמבר, מלווה אותו לאורך הדרך. לכן אנחנו כן רוצים לישר קו עד שנת תשפ"ב שהיא שנת הלימודים הבאה. עד תשפ"ב כל התלמידים נמצאים כבר עם מורים, עם תכנית יציבה, עם מטפלים שהם זקוקים להם והם באמת יוכלו להתחיל עם חבריהם את שנת הלימודים כמו כל תלמיד אחר.
אני לא רוצה שישתמע כאן שאמרנו: כל מי שעומד בתנאי הסף. אנחנו ננסה לתווך ולסייע בקליטתם של כל מי שעומד בתנאי הסף. אם הם נקלטים, הם נקלטים לתוך בתי ספר. כשאני מדברת על לנסות לתווך ולסייע הכוונה לראות את אותם בתי ספר בהם זה נדרש, שיש בהם תלמיד שהוא חולה בביתו ולראות אם זה נכון בתוך בית הספר הזה.
אנחנו רוצים לשמוע את נציגות העובדים ואז נסיים. אוהד או יעל, אם יש לכם עוד שאלה או משהו שמדאיג אתכם, תציפו אותו. אוהד, בבקשה.
אני רוצה להגיד שנפגשנו עם רחלי פעם אחת. לא אמרנו שנלמד רק ילדים חולים, זה לעולם לא נאמר. אנחנו בסך הכול ביקשנו שניפגש, ורחלי דרך אגב הבטיחה לנו את זה. היא דיברה על שולחנות עגולים, ניפגש יחד ונדבר, נרד לרזולוציות ונראה כיצד ניתן לעשות את זה. זה לא קרה.
אתה אומר שברגע שתקלט במשרד החינוך, אתה יכול להחליט שמעכשיו אתה לא רוצה לעבוד עם ילדים חולים? במה הועלנו?
חברים, אף אחד לא מבטיח קליטה. יש להם מכתבי פיטורים לאחד בדצמבר, כל דבר אחר הוא רק מילים יפות. מה אתם עושים עם מכתבי הפיטורים? סליחה, יש פה 700 עובדים שהמדינה זורקת אותם לאבטלה באמצע שנת קורונה, איזה מין דבר זה.
אנחנו אתכם לגמרי. אני שואל אותך אדוני, האם מה שהבנתי מדבריך זה כשאתה נקלט במשרד החינוך – ואני תומך גדול בזה שמשרד החינוך ייקח אחריות על כל הילדים, לרבות על הילדים החולים – האם חלק מתהליך הקליטה שלך זה גם לתת לך אפשרות לבוא ולהגיד: אני לא רוצה יותר לעבוד עם ילדים חולים, אני רוצה להיות מורה רגיל, לעבוד רק עם ילדים רגילים.
רחלי אמרה שאנחנו אמרנו שלא נעבוד עם ילדים חולים. מאיר, אני במקרה הייתי מורה בבית ספר זינמן בדימונה שאתה ניהלת. לימדתי הרבה שנים בבית ספר רגיל, במערכות רגילות ובכיתות רגילות.
אין לי בעיה, חלילה. אני רק שואל על תהליך הקליטה. כי אני מבין עכשיו שזו הבעיה הגדולה של משרד החינוך.
אבל הם לא פנו אלינו בשום צורה. רחלי אומרת קליטה, קליטה, קליטה. אף אחד לא פנה אלינו, אף אחד לא דיבר אתנו, הכול באוויר.
יעל, את מדברת על מכתבי הפיטורים, אבל זה קשור לקדימה מדע. הוא אומר, בצדק, שאם משרד החינוך אמור לקלוט את העובדים והם לא עושים את זה, זאת עוד בעיה. אלו שתי בעיות שונות.
אף אחד לא מציע לקלוט את העובדים. אף עובד לא קיבל הצעה ממשרד החינוך להיקלט. הדבר היחיד שיש לעובדים כרגע אלה מכתבי פיטורים לאחד בדצמבר.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
רחלי הצהירה וחזרה על כך שהם רוצים לקלוט את העובדים.
אבל לא פנו אליהם.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
נכון, לכן אמרתי הצהרה. אנחנו רוצים שזה יתקדם, זה התפקיד שלנו כרגע.
אני רוצה רגע להסביר את הכוונה.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
כי את אומרת שהם מוזמנים. את יודעת שהם רוצים להתקבל.
קודם כל, בואו לא נשכח שאנחנו רוצים לתת שירות לילדים ואנחנו בוודאי לא רוצים לפגוע במורים. בואו נשים את זה על השולחן. מי שאנחנו נותנים לו עכשיו את השירות ואנחנו מכוונים אליו אלה הילדים, עם כל הכבוד לכל הדיונים. הדבר השני שאני רוצה לומר הוא שגם בתוך הפורום הזה של כל המורים יש דיפרנציאציה.
רחלי סליחה, למה עד עכשיו לא פניתם אליהם ומתי תעשו זאת. השאלה פשוטה, מתי אתם הולכים לפנות אליהם?
אני מבין, אבל ענית על השאלה הזאת הרבה פעמים ולא קיבלנו תשובה.
בפגישה שלי עם אותו צוות מצומצם נשמעו כל מיני קולות. היו קולות שאמרו: מה פתאום, יש לנו פרופסיה, רק ילדים חולים, אנחנו לא מוכנים לעבוד במערכת החינוך ככל המורים. אז יש שם גם קולות אחרים. מי שמעוניין להצטרף לעבוד מוזמן להעביר אלינו קורות חיים.
רחלי, אני מנחש שפנו אליכם הרבה פעמים, יעל גם אמרה את זה. אף אחד מאתנו לא תמים.
רחל, זה פשוט לא נכון. העובדים בטוב ליבם ובמסירות למקצוע הסכימו לפתוח את השנה הזו כסדרה, מתוך הבנה שהולך להיות תהליך מסודר שבמסגרתו אנחנו נקבל מתווה ברור. נכון שהיו דיונים והיו כל מיני דעות, אבל בסוף משרד החינוך צריך להראות מתווה ולאפשר לעובדים ולארגון היציג להתייחס. העובדים, בטוב ליבם, פתחו את השנה. מישהו יעלה על הדעת לפטר עובדים באמצע השנה. זה נראה לכם הגיוני? גם התהליך המדורג הזה, כל שלושה חודשים אנחנו אמורים להתכנס פה ולשאול את עצמנו האם העובדים ימשיכו או לא ימשיכו? מה זו ההדרגתיות הזו, מי יכול לעבוד כך.
רחלי שמענו את זה. זה לא יכול להיות כך. כמו שאמר ידידי מאיר לפני רגע ואמרנו כולנו יותר מעשר פעמים, טובת התלמידים היא הדבר החשוב ביותר והיא משתלבת עם טובת המורים. יש חפיפה מלאה ביניהן. אני לא מבין מה זו האמירה הזו שיש 5 מורים או 10 מורים או 20 מורים שאמרו אחרת. יש ארגון יציג, חובתכם לשבת אתו כדי להגיע למתווה מוסכם שיועיל לכל הצדדים, בראש ובראשונה לתלמידים. מה פתאום בית משפט אם אפשר למנוע את זה. למה צריך להגיע לבית משפט אם אפשר לקדם את זה בלעדיו ומהר יותר. יש ארגון יציג, תשבו אתו. כדי להוכיח שאתם באים בתום לב ומתוך רצון טוב, תמשכו את מכתבי הפיטורים, תבטלו אותם. תשבו איתם למען התלמידים והמורים כאחד. אני לא מבין את ההתנהלות הזאת.
רחלי, ביקשת מאתנו בפגישה את רשימת המורים שיש להם ושאין להם תעודת הוראה והעברנו לך את הרשימה הזאת.
מה עשית עם הרשימה הזאת?
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
וכולם בעקרון מעוניינים להיקלט?
אני שוב חוזרת ואומרת, מתוך הרשימה הזו עדיין לא ברור מי מעוניין לבוא לעבוד במשרד החינוך ומי לא.
אנחנו רוצים לעבוד במשרד החינוך. אולי תדברי אתנו ותאמרי לנו איך לעבוד, איפה לעבוד, עם מי לעבוד, מתיי לעבוד, באיזה שעות לעבוד, באיזה שכר לעבוד. מה, סתם לבוא למשרד החינוך. באמת, אני לא מבין את העניין הזה רחלי.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
רחלי, בעקרון הם אומרים שהם כן רוצים.
רם שפע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << יור > >
רחלי, אני חושב שאף אחד מאתנו לא מצליח להבין וזה אומר דרשני לגבי ההתנהלות של משרד החינוך פה.
איפה? מה? עם מי?
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
רוצים לעבוד אבל כל אחד רוצה מתווה.
רחלי, את אמרת כמה פעמים שהצגת מתווה, אבל מה שהצגת היא העובדה שאתם רוצים לקלוט את מי שמורה. זהו.
את הדיון בבית משפט לא יזם משרד החינוך ואנחנו נכבד את האמירה שאנחנו צריכים להגיע לדיון בבית משפט.
דבר שני, אני חוזרת ואומרת, כשאנחנו דיברנו על ניסיון לתפור לכל תלמיד את התכנית האישית שלו, זה כולל גם את מי שעובד אתו היום. אנחנו לא בהתעלמות מוחלטת. אמרתי וחשפתי את זה בפני ההורים וגם בפני המורים. בפגישה שהייתה לנו אמרתי: רבותיי, כשנגיע לרזולוציה של ילד, ילד, עם 1,200, 1,500 שמות של ילדים, נתחיל לבדוק תלמיד תלמיד אל מול המשפחה, מול ההורים, מול המורים שעובדים איתם. נרד לזה אחד אחד. לכן גם אמרתי, התלמידים יעברו באופן מדורג. לא כל התלמידים ייעלמו ביום אחד ונגמר הסיפור. אמרנו כאן בתחילת הדיון שככל שנצטרך, אפשרנו לעצמנו את הארכת ההתקשרות עד שנה. אמרה כאן דליה, מנהלת התכנית, שבשלב הנוכחי הם מתארגנים לקראת הארכה של שלושה חודשים. זה לא משרד החינוך שהוציא מכתבי פיטורים.
דליה, את יכולה להאריך את מכתבי הפיטורים האלה ולדחות אותם בינתיים. להוריד את האיום הזה מהפרק?
אני לא יכולה להאריך התקשרות, לפני שהאריכו לי את ההתקשרות. אני תלויה בהארכה של המשרד. ברגע שאני מקבלת מסמך פורמלי מרחלי או מהמשרד שיש לנו הארכה עד ינואר, מיד, באותו רגע, אני מושכת את מכתבי הפיטורים. זה אינטרס שלי קודם כל, אחרת עם מי אני אעבוד.
כל הדרכים מובילות חזרה למשרד החינוך. רחלי, האם את אומרת עכשיו אמירה רשמית לפרוטוקול של ועדת החינוך שקדימה מדע יכולה למשוך את מכתבי הפיטורים?
הייתה לי פגישה עם קדימה מדע ואנחנו עכשיו מתארגנים לקראת הארכת ההתקשרות לעוד שלושה חודשים.
אנחנו מצפים תוך כמה ימים לקבל וודאות שאתם הנחיתם את קדימה מדע להאריך בשלושה חודשים את ההתקשרות כדי להסיר את איום הפיטורים מעל ראשי המורים. זה לא אמור להיות ככה, אבל לפחות זה. אנחנו נבדוק את זה. האם זו הבשורה שאנחנו יוצאים איתה פה? רחלי, אני צודק?
לפי מה שאמרו אוהד ויעל, אני חושב שלא צריך להסתפק רק בדחייה, צריך לשבת איתם ולהציג להם מתווה ברור של תנאי העסקה. כדי שאותם אנשים יוכלו לפנות אליכם אם הם צריכים להבין מה התנאים שלהם. שלא נפגש בעוד שלושה חודשים ושוב נהיה חודש לפני האפשרות לפיטורים והם יגידו שאין להם מתווה והם לא יודעים מה קורה. אפשר להסכים גם על זה?
לא אמרנו פה שום דבר משפטי אבל בכל זאת, עדי, אפשר לסכם על זה?
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
אני מניח שהיא מתכוונת לכך שיש כבר עתירה. אבל עתירה לא מונעת אפשרות לשבת ולהסכים על דברים ואם זה יהיה מוסכם על העותרים, הם יכולים תמיד למשוך את העתירה.
כמו שאמרנו, צריכה להיות פניה וולונטארית של עובד הוראה שמעוניין. יבדקו באופן ספציפי את הנתונים שלו, את ההשכלה, את התעודות ואז לפי זה יראו מה קורה. אנחנו לא יכולים לצאת באיזושהי הצהרה או התחייבות.
אני לא מכיר מציאות שבה עובד פונה ומבקש לקבל עבודה במקום שבו הוא לא יודע מה הם תנאי העבודה.
כמו שרחלי אמרה, המתווה בשלבי גיבוש, כשהוא יהיה ברור וידוע אנחנו נפרסם את הדברים. כרגע זה עוד בהתייעצויות פנימיות, גורמי המקצוע שלנו צריכים לשכלל את זה.
עדי, ניהלנו עכשיו דיון של חצי דקה. התחלת בלהגיד שהם יפנו אלינו, ואז אנחנו אמרנו שהם לא יכולים לפנות כי אין מתווה ואז את אמרת: נכון, עובדים על מתווה. זה אומר שההליך הנכון הוא שאתם צריכים בדחיפות לעבוד על מתווה כדי שאותם מורים ומורות יוכלו לפנות אליכם.
התחלת בלהגיד שהם צריכים לפנות אבל הם לא יכולים לפנות עד שאין מתווה.
זה מטורף, אבל נראה לי שהם הבינו.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
סליחה, יש כאן ארגון יציג שמביע רצון שכל העובדים ייקלטו אבל הם מחכים לראות את המתווה.
העובדים האלה כבר עובדים היום, מחכים רק להוראות שלכם בשביל לדעת אם לגשת או לא לגשת.
אנחנו בהערכות מאוד מאומצת, יש כאן הרבה היבטים שצריך לקחת בחשבון ולשכלל, יש כאן משהו שהוא חדש. אנחנו לא רוצים להתחיל משהו ולראות שהוא לא טוב אלא לצאת לדרך אחרי שעשינו את כל הבדיקות, חשבנו על כל ההיבטים, על כל ההשלכות, גורמי המקצוע, תקציבים.
אני רוצה לסכם. לקח לנו הרבה זמן אבל נראה לי שבסוף אתם מבינים שהאמירה "שיפנו אלינו" היא לא רלוונטית כל עוד אין מתווה. בהתחלה רחלי אמרה שיש מתווה, עכשיו אנחנו מסכימים יחד שאתם עובדים על המתווה. אנחנו מסכמים על שני דברים מאוד משמעותיים שצריכים לקרות. דבר ראשון, משרד החינוך יסגור עם קדימה מדע, כמה שיותר מהר, שאפשר לדחות את איום הפיטורים בשלושה חודשים לפחות, שלא נאמר עד סוף השנה ואז האיום הזה בכלל ירד מהפרק. דבר שני, באותה דחיפות, כמה שיותר מהר, לסגור מתווה עם תנאים שיוכל לתת למורים ולמורות הבנה האם הם רוצים לבוא להיות מועסקים במשרד החינוך, ואז הם יוכלו לפנות אליכם. אני צודק? אנחנו צודקים, כי כולנו הבנו את זה יחד.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
כן, רק שצריך לבקש ממשרד החינוך שיהיה מתווה שבאמת מאפשר קליטה של העובדים. הרצון צריך להיות כן לקלוט אותם.
בדיוק. עדי ורחלי, הסתדרנו על זה? אשמח שתגידו כן כי הפרוטוקול מחכה לשמוע את מוצא פיכם.
אני רוצה רגע לדייק ולומר, שלא ישתמע שעכשיו אנחנו ממציאים. התפיסה הפדגוגית של המתווה והתהליכים שלו כבר מגובשים. ישנם עוד כמה דברים קטנים שאנחנו צריכים לסיים בדיונים פנימיים שלנו במשרד. הרעיון, הדרך וגם לוח הזמנים נמצא שם. לכן, ברגע שהכול יתגבש וייסגר באופן סופי, נתחיל להיפגש עם המשפחות, עם המורים, עם האנשים ולתפור את כל הדברים.
זה צריך לקרות בדחיפות. כמה זמן זה ייקח? אפשר לקבל לוחות זמנים, 10 ימים, שבוע?
זה משהו שצריך להסגר מאוד בקרוב.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
רחלי, אנחנו לא רוצים להיות במצב שעוד חודשיים נקיים דיון ועוד פעם הדברים יהיו כך.
עוד שני דברים חצי פרוצדורליים. עדי, אם כבר את אתנו בזום, לגבי נושא התקנות שהועלה בתחילת הדיון. יש המתנה לתקנות זמן קצר של 15 שנה, סליחה על הציניות, והובטח שוב שהם יגיעו אלינו במושב הזה. איפה התקנות עומדות?
אני מצטערת, אני צריכה לבדוק, זה לא היה בנושאים שידענו שיעלו לדיון אז אין לי כרגע תשובה. אנחנו נעשה בדיקה ונוכל להתייחס.
אני מבטיח שאנחנו הולכים לפנות אליכם רשמית כדי שתענו לנו רשמית. דבר נוסף, מכיוון שהוזכרו פה שמות של ילדים, אני אקריא חיסוי פרטים אישיים של דוברים בוועדה המיוחדת לזכויות הילד. כידוע, ישיבות הוועדה מוקלטות ומשודרות והפרוטוקול ושידור הישיבה יפורסמו באתר הכנסת. אני קובע כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך, ימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או של קטינים שעליהם דובר בדיון או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר נדרש, כדי להגן על עניינם של קטינים או ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשוי לגרום נזק לו או לזולתו. אני מניח שאתם מבינים שמכיוון שהוזכרו שמות של ילדים, אנחנו צריכים לוודא שאם תתקבל בקשה, אפשר למחוק את זה מפרוטוקול הכנסת. מה שהקראתי עכשיו הוא הליך שגרתי. אנחנו עושים זאת כשצוות הוועדה מבקש ממני או מג'בארין.
אני יכול להגיד שהשליש האחרון של הדיון הוביל אותנו למסקנות משמעותיות. אני מקווה שגם אותם מורים לילדים וילדות שנמצאים אתנו מרגישים את זה, וודאי גם נציגי העובדים. תודה רבה גם למשרד החינוך שהייתם פה והצלחנו יחד בסבלנות להגיע לסיכום הדברים.
אני אישית חייב חייב לצאת.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
נשמח לקבל התייחסויות בכתב.
דניאל, אני מצטער אנחנו חייבים לסיים, אנחנו אחרי הזמן של הדיון וכולם תכננו ללכת, תפנה אלינו ואני מבטיח לך תשובה. חבל שאמרת את זה בסוף. אורלי, רצית לומר משהו?
אני רוצה לומר משהו שלא קשור לדיון, רק הערה כי זה נורא חשוב להמשך הדיון שהיה אתמול.
יוסף ג'בארין (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
דניאל, סליחה, זה רק בגלל מגבלת הזמן. תעביר לנו בכתב ונתייחס לזה ברצינות. בסדר?
רם, משרד הבריאות מממן גם השנה חיסון בתרסיס נגד שפעת לתלמידי כיתות א' עד ד'. יש כמיליון חיסונים כרגע שמאוחסנים וממתינים לתלמידים. בדרך כלל כשיש בית ספר, פשוט מחסנים את הילדים במסגרת בית הספר. חייבים למצוא לזה פתרון מידי. יש רעיונות, להביא את הילדים בקבוצות למרחב פתוח. זה תרסיס, אפשר רסס וסע. יש מיליון חיסונים היום שמחכים לילדי כיתות א' עד ד'. אני מבקשת פנייה לשר הבריאות, למצוא לזה פתרון. יש רעיונות ואפשר לעשות זאת.
תודה, טוב שאמרת את זה. אנחנו נועלים את הישיבה, תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:42.