פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועמ"ש לענייני חוץ והסברה
של ועדת החוץ והביטחון
05/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה
של ועדת החוץ והביטחון
יום רביעי, ט"ו באב התש"ף (05 באוגוסט 2020), שעה 9:00

היערכות להחלטת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
צבי האוזר
אילת שקד

טל בקר - היועץ המשפטי של משרד החוץ

ד"ר שי הר-צבי - ראש אגף מודיעין וקשרי חוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים

רועי שיינדורף - משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), משרד המשפטים

מירי פרנקל-שור – היועצת המשפטית של הוועדה
איילת נחום-לוי

שמואל לטקו

אור שושני


היערכות להחלטת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג

אני מכריזה כי הדיון הזה הוא פתוח לפי סעיף 120(ב), והוא ייסגר לאחר ההצהרות שלנו. שלום לכולם, אני רוצה לברך את כל הנוכחים על כינוס ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה לדיון ראשון בכנסת ה-23. הוועדה הזו מהווה חלק משמעותי מהכלים של מדינת ישראל במאבקה והתנהלותה בזירה הבין-לאומית; כלי לשיתוף פעולה עם פרלמנטים של מדינות שישראל רואה בהן בעלות ברית וחברות, וכלי למאבק כנגד מי שמבקש לתקוף ולהשחיר את תדמיתה של ישראל בעולם.

אני פורטת את הדבר לשתי משימות מרכזיות. הראשונה, פיקוח. הוועדה הזו היא אמצעי פיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה, ולכן כלפי פנים עלינו לוודא קודם כול כי המסרים שמדינת ישראל מבקשת להשמיע למדינות העולם הם אחידים, ברורים וחדים, וכי למשרד החוץ יש תוכנית עבודה אסטרטגית מוגדרת המבוצעת כראוי. רק כך נוכל לוודא כי שירות החוץ של ישראל מדבר בקול אחד ובמסר אחד.

המשימה השנייה שלנו היא שיתופי פעולה. עלינו להכיר את מקבילינו בוועדות החוץ בפרלמנטים שונים בעולם, לחזק מערכות יחסים קיימות ולבנות מערכות יחסים חדשות. כך ניקח חלק פעיל בביסוס והרחבת התמיכה בישראל בקרב המדינות המסייעות לנו בעת הצורך. במקביל, עלינו להציב מראה מול מדינות המתנהלות במוסר כפול אל מול מדינת ישראל; מדינות אשר מאשימות את ישראל בפשעים מדומיינים, בעוד הן מעלימות עין מפשעים נגד האנושות של מדינות אחרות, כי זה נוח וקל להן.

הדיון הראשון שאותו נערוך נוגע בדיוק לכך. החלטת התובעת בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג לפתוח בחקירה בעניין המצב ביהודה ושומרון, עזה וירושלים היא החלטה ללא כל סמכות – לא משפטית ולא אתית. אין לבית הדין בהאג סמכות לדון בחלקי ארץ ישראל ואין לו בוודאי כל זכות לבחון ולבקר את פעילות כוחות צה"ל וההגנה על אזרחיה של מדינת ישראל.

אין כאן דבר חדש, פעם אחר פעם מבקשת הקהילה הבין-לאומית לכפות על ישראל בדרכים שונות את פתרון שתי המדינות ההרסני. זוהי מסורת בת מאות שנים, בה מבקשת הקהילה הבין-לאומית להכתיב ליהודים את גורלם. אני כאן כדי להגיד "לא עוד". אנו עם חזק, ורק אנחנו נקבע את גורלנו ועתידנו, לא אף מדינה אחרת, ובוודאי לא בית הדין הבין-לאומי בהאג.

אני אתן עכשיו את זכות הדיבור ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צבי האוזר.

תודה רבה לחברת הכנסת השכל. ראשית, אני רוצה לברך את חברת הכנסת שרן השכל שזאת הישיבה הראשונה שלה כיושבת-ראש ועדת המשנה. כפי שאתם יודעים, ועדת החוץ והביטחון עובדת במתכונת גם של מליאה אבל גם של ועדות משנה ייעודיות. אנחנו הקמנו שש ועדות עד עכשיו, נדמה לי, ואני שמחתי שחברת הכנסת השכל נענתה לבקשתי לעמוד בראשות הוועדה החשובה הזאת. אני חושב שחשוב, שרן, שבחרת לקיים את הדיון הראשון בנושא החשוב הזה, שבעיניי הוא נושא אסטרטגי, גם מנקודת מבט אופרטיבית, גם מנקודת מבט פילוסופית, מוסרית ומהותית באשר לכל מה שמתרחש מסביבנו.

אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו כאן. לבית הדין הבין-לאומי אין סמכות לדון בנושא כפי שנבחן עכשיו בפניו. זוהי העמדה הישראלית המנומקת והברורה. ונדמה לי שההחלטה, אם תתקבל, כן לקחת סמכות לדון בדברים תפגע היסטורית במעמדו של בית הדין, בייעודו, ובעצם תעיד בצורה שיש לה השלכות חמורות לעתיד על פוליטיזציה של הדיון המשפטי הבין-לאומי. נדמה לי שכל אדם הגון חושב שדיונים כאלה צריכים להיות דיונים הגונים, דיונים ראויים ודיונים ענייניים, ולא דיונים פוליטיים.

אם אנחנו נכנסים למקטע של השיח המשפטי, חשוב לציין דבר מקדמי מהותי: עצם הפנייה, הייתי אומר המניפולטיבית, של הפלסטינים לקבלת המעמד בבית הדין היא הפרה בוטה של ההסכמים בינינו לבין הפלסטינים. זאת הפרה נמשכת מ-31 בינואר 2014 נדמה לי, ואלה סוג של הפרות שאי אפשר לשבת במשיכת כתפיים ולהשלים איתן. לדברים האלה ישנם מחירים.

אם אנחנו בכל זאת ניגשים לשיח המוסרי – אך לא רק מוסרי אלא גם משפטי וגם מעשי – צריך להבין שיש בסיטואציה שבפניה אנחנו עומדים מעין היפוך יוצרות אבסורדי ומניפולטיבי די מדהים. ישראל חשופה מ-2006 לירי נמשך של רקטות כנגד אוכלוסייה אזרחית. אנחנו נמצאים במצב ייחודי על הפלנטה, ייחודי בעולם, שבו אזרחי ישראל, בעיקר האוכלוסייה היושבת בעוטף עזה, הם האוכלוסייה האזרחית היחידה בעולם העומדת תחת מתקפת רקטות ברמה תמידית – לעיתים שבועית, לעיתים חודשית. אין אף אוכלוסייה אזרחית בעולם שמתמודדת עם האתגר הזה, עם המתקפה הזאת.

אני מנצל את הדיון הזה כדי לשים את הדברים בסדר הנכון שלהם, בפרופורציות הראויות, ואני קורא הן למערכת הישראלית והן לקהילה הבין-לאומית לעמוד על עקרון יסוד במה שמתרחש בינינו לבין הפלסטינים ברצועת עזה: לעמוד על הרעיון של פירוזה של עזה מרקטות. זה לא רק עניין צבאי, זה עניין עקרוני, מוסרי, פוליטי, רעיוני, עם השלכות אסטרטגיות באשר לעתידו של העולם החופשי בכל מקום אחר בעתיד. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה אנשים מסביבנו, ולא מעטים במערכת הפלסטינית, מאמצים רעיונות של המאה ה-11 בזמן שיש להם נגישות לטכנולוגיה של המאה ה-21. הסיטואציה הזאת יוצרת מצבים בלתי אפשריים של איום תמידי בנשק שכל כולו מופנה, כל היכולת הצבאית בעזה, כנגד אוכלוסייה אזרחית ישראלית. כמו שאמרתי, זה מצב חסר תקדים ברמה העולמית וצריך לשים לדברים האלה סוף בכל הקשריהם – המעשיים, המשפטיים והמוסריים.

אני מציין פה בהקשר זה את היוזמה של הנשיא טראמפ, שנדמה לי שהיא היוזמה הבין-לאומית הראשונה שלקחה את הנושא הזה ספציפית, ומעבר לאמירות כלליות שתואמות את מה שמופיע בהסכם בינינו לבין הפלסטינים גם קבעה את רעיון הפירוז של עזה כרעיון יסודי, הייתי אומר אולי תנאי אולטימטיבי לכל התקדמות במה שיתרחש כאן באזור שלנו.

עד כאן הדברים הראשוניים שלי.

תודה רבה לך, חבר הכנסת צבי האוזר, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. אני רוצה בהזדמנות הזו להודות לך על האמון שנתת בי כדי לעמוד בראש הוועדה החשובה הזו. אנחנו נסגור עכשיו את הדיון לתקשורת ונעבור לדיון החסוי.


הישיבה ננעלה בשעה 09:30.