פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



7
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
10/08/2020



הכנסת העשרים-ושלוש




הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, כ' באב התש"פ (10 באוגוסט 2020), שעה 11:12

פניות ציבור בנושא: ליקויים במתן שירות תאגידי מים וביוב בחברה הערבית

חבר הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר

סעיד אלחרומי
אימאן ח'טיב יאסין
ווליד טאהא

יוחנן בורשטיין - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד משאבי המים

אפי דביר - ממונה על התאגידים, הרשות הממשלתית למים ולביוב

איתי שגיא - מנהל אגף פיתוח משק מים וביוב עירוני, הרשות הממשלתית למים ולביוב

עומר ורדי - עו"ד, עוזר ראש ליועצת משפטית, הרשות הממשלתית למים ולביוב

ניר וילנר - עו"ד, סגן בכיר ליועצת משפטית, הרשות הממשלתית למים ולביוב

דני לקר - מנהל יחידת בטחון מים, הרשות הממשלתית למים ולביוב

בדיר עאדל - ראש העיר כפר קאסם

מאהר ח'ליליה - ראש מועצה מקומית יפיע

סלים סליבי - ראש המועצה המקומית מג'ד אל כרום

עומר ואכד - ראש העיר עראבה

מוספטא עראבי - מהנדס המועצה, מועצה אזורית אלבטוף

תמים עבד אלחלים - יועץ משפטי, מועצה אזורית אלבטוף

מוסטפא אבו ריא - מנכ"ל מי הגליל

סלאח נסאר - מנכ"ל תאגיד מיאהקום

עומאר רביע - נציג הפונים, טייבה

חסן כנעאן - פעיל חברתי בעיר טמרה

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

א.ב., חבר תרגומים

ליקויים במתן שירות תאגידי מים וביוב בחברה הערבית

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתכנסים היום בישיבה חשובה מאוד שיזם ידידי, חבר הכנסת ווליד טאהא, בנושא תפקוד תאגידי המים והביוב בחברה הערבית.

מהפניות שהתקבלו אלינו יש כמה וכמה נושאים, אם זה מדובר באיכות המים המסופקת לצרכן, אם זה בטיפול בקריאות של התושבים. יש בעיות של אספקה, ליקוי בטיפול בסתימות, בביוב, מחירים גבוהים וכדומה.

מבחינתי הדיון הזה מאוד מאוד חשוב ואני גם מקדם פה בברכה את כל ראשי הרשויות שראו לנכון לבוא ולהשתתף. עצם ההשתתפות מראה לכולנו עד כמה שהדבר הזה מאוד מאוד חשוב ואנחנו לא יכולים לעבור על כך לסדר היום.

הפעם אני רוצה קצת לשנות מסדרי. אני ברשותכם ארצה להעביר את ניהול הישיבה לחבר הכנסת ווליד, שאתה תנהל את הישיבה. הרעיון שלך, היוזמה שלך. אנחנו נשתתף ואנחנו כולנו נעשה את הכול ולא נוריד את זה מסדר היום עד שנמצא פתרונות. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. באמת תודה על זה שהעלית את הנושא לדיון בוועדה. נענית מהר, צריך לומר, לבקשה להעלות את הנושא הזה לדיון בוועדה. זה נושא מאוד מאוד חשוב עבור הרשויות המקומיות בחברה הערבית ובעיקר הוא מאוד מאוד חשוב עבור האזרח הערבי ברשויות המקומיות.

אנחנו כנציגי ציבור מקבלים מאות פניות של אזרחים שמתלוננים על השירותים שהם מקבלים מתאגידי המים. אנחנו צריכים לומר שתאגידי המים הוקמו על פי חוק. היה חוק בכנסת שחייב כל רשות מקומית להיות חלק מתאגיד מים לפי מספר התושבים של הרשות עצמה, זאת אומרת, רשות מקומית שמספר התושבים שלה עולה על 50,000, יש לה תאגיד משלה, אף אחד לא צריך להשתתף איתה, אבל רשויות שהן מתחת למספר הזה של התושבים, משתתפים כמה רשויות ביחד בהקמת תאגיד אחד ועל כן אתה יכול למצוא יישובים במרחקים לא מבוטלים אבל הם נמצאים באותו תאגיד.

המון תלונות על כל מיני נושאים. הזכרת, אדוני היושב-ראש חלק מהנושאים עליהם מתלוננים האזרחים. לפעמים על איכות המים המסופקת, לעיתים למים יש צבעים מוזרים, טיפול בקריאות של התושבים, אי-אספקת מים לעיתים תחופות, כאילו ניתוקים של מים, לפעמים גם ניתוקים ללא הודעה מוקדמת. דבר חמור שבעתיים, שניתוק קורה ללא הודעה מוקדמת נגיד באזור שבו לומדים תלמידים בבתי ספר. אי אפשר להשאיר תלמידים בבית ספר ללא מים. אני הייתי מנהל אגף חינוך ואני שחררתי תלמידים הביתה כי היו ניתוקים של מים ללא הודעה מוקדמת.

כמובן אדוני יזם דיון עם רשות המים על מחירי המים בתקופת הקורונה. למדנו שם תובנות לגבי איך מחשבים לתושב את מחיר המים ואיך מקצים לו כמות מסוימת של קובים, שאם הוא לא צרך את כולה, אפילו היא לא נשארת בקרדיט שלו לשימוש בחודשים הבאים.

מסתכלים חודשי ולא שנתי כמו שאנחנו הצענו.

נכון. יש את בעיית הגבייה. התאגידים האלה מפעילים אמצעי אכיפה לא מתונים בלשון המעטה, וכמובן כל הדברים האלה יחד עם בעיות ספציפיות של חלק מהרשויות שכבר ניהלו מאבקים כדי לצאת מהתאגידים שהם נמנים עליהם.

ראש העיר כפר קאסם איתנו? עאדל, שומע אותנו?

אני שומע אתכם.

אני לא יודע אם שמעת את ההקדמה של היושב-ראש ושלי. אם שמעת, אתה תציג את הנושא מהזווית של עיריית כפר קאסם וכל הקשיים שמתמודד מולם האזרח בכפר קאסם, עם התאגיד שהוא, איך לומר, מעיינות המשולש קוראים לו, ואם הם שומעים אותנו, אז הם מוזמנים להתקשר כדי לעלות איתנו. ראיתי שהם לא מופיעים ברשימה וזה לא בסדר, אז אם הם שומעים אותנו, בבקשה שיעלו. אנחנו צריכים גם אותם. בבקשה, עאדל.

שלום לכולם, שלום אדוני היושב-ראש, כל חברי הכנסת, כל המשתתפים.

אולי העניין של תאגידי המים היה נכון במתכונת הנוכחית, היה נכון לפני 15 שנים. היום השלטון המקומי עבר כברת דרך, עבר שינוי אדיר בזמן שתאגידי המים למיניהם נשארו באותו מקום. למשל, נכון להיום רוב פניות הציבור שאנחנו מקבלים, מטפלים בהם בעירייה, 80% קשורים לעניין בעיות עם תאגידי המים, אם זה עניין של גבייה, אם זה עניין של תשתיות, עניין של טיפול. צריך לעבור שינוי טוטאלי בעניין של תאגידי המים. נכון, היינו כראשי הרשויות שמחים מאוד אם כל רשות הייתה מקבלת על עצמה טיפול ישיר לעניין של כל תשתיות המים, אם הכול היום נמצא בידי הרשויות המקומיות. יכול להיות שהרשויות המקומיות עברו משבר לפני 15 ו-20 ו-25 שנים. היום הרשויות המקומיות נמצאות במקום אחר ובינתיים תאגידי המים באותו מקום.

אתן לכם דוגמא. כבר שנתיים החברה המטפלת בגבייה בתאגיד המים וגם בעיריית כפר קאסם היא אותה חברה, מילגם. נכון שהיה כאילו חברה אחרת, אבל יש רמות שונות של שיתוף פעולה עם הרשות, עם פניות הציבור. אחוזי גבייה, גם שם נוקטים בצעדים דרסטיים מאוד, אין כללים ברורים לעניין של גבייה. הרבה פעמים קשה לי כראש עיר להתמודד עם מנהל בית ספר שיש לו רק תשלום אחד של 400 שקל ומטילים עליו עיקול.

חוב של נגיד החודש הזה ובכל זאת מטילים עיקול?

כן. היו מקרים כאלה וכשפונים לפקידים, גם עניין של שלושה פקידים או שני פקידים נמצאים כשלוחה בכפר קאסם לתאגיד המים שהמרכז שלו נמצא בטירה. אין טיפול ישיר. התושב צריך טיפול ישיר מול הרשות המקומית, מול האנשים. לא יכולים לקבל את הטיפול, רק דרך הטלפון. צריך לעבור שינוי טוטאלי העניין של תאגידי המים.

תאגיד המים מעיינות המשולש נמצא בדירוג נמוך מאוד, אולי השלישי מלמטה בדירוג של תאגידי המים וזה מקרין על תקציב, על שירות. כשאין לא תקציב, בוודאי הוא לא יכול לתת את השירות המתאים.

יש הבדל עצום בין השירות שמקבל תושב מהרשות המקומית לבין עניין של תאגיד המים. מה שאנחנו מבקשים, שיהיה שינוי בעניין של הרכב תאגידי המים, לתת סמכויות יותר. היינו שמחים כראשי הרשויות, העלינו את הנושא לפני כמה שנים, שתאגידי המים יפורקו וכל ראש רשות יקבל על עצמו לטוב ולרע את הטיפול בעניין של המים.

הרי התאגידים הוקמו לפי ההיגיון של טיוב השירות לאזרח. אמרת, לפני 20 שנה ויותר הרשויות המקומיות לא היו במצב של לתת שירותים טובים מאוד לאזרח ועל כן הקימו את התאגידים. עכשיו אנחנו שומעים ממך שרמת השירותים שמקבל מהתאגיד היישוב שלך, כפר קאסם, היא רמה מאוד ירודה, אז מה, בכוח צריך להשאיר אותך שם? אם המצב הוא כל כך קטסטרופלי, החוק עדיין מונע ממנו לעזוב את התאגיד?

אני דיברתי עם אפי דביר ואמרתי, כל אופציה אחרת חוץ ממה שקיים היום, למשל להוסיף רשויות יותר עשירות, יותר גדולות, יותר חזקות לתאגיד, לצרף את כפר קאסם לתאגיד אחר, לראש העין, לפתח תקווה, לתת לנו לנהל את העניין של כל המערך הזה של המים והביוב לבד. כל אופציה אחרת מלבד להישאר בתאגיד מעיינות המשולש, אני הייתי מקבל אותה בשמחה. היו לי הרבה שיחות עם אפי דביר ויש לנו שיתוף פעולה אדיר אבל בעניין הזה צריך למצוא פתרון.

השירות שמקבל התושב קשור באופן ישיר לראש הרשות ולחברי המועצה ולפקידים שמנהלים. לדוגמא, בכפר קאסם למשל עניין של הארנונה. עד לפני שמונה שנים אותה חברת גבייה, מילגם, היינו גובים רק 50%. היום אנחנו גובים בין 90%-85%. כמעט אין תקלות, בעיות עם עיקולים. יש פניות לתושבים. יש אוזן קשבת לתושבים. התושבים מתקשרים לפקידים, לחברי המועצה. מטפלים בכל הנושאים שלהם וזה מתקתק כמו שצריך. עובדה שאותה חברת גבייה, מילגם הגיעה לכפר קאסם לפני שנתיים דרך תאגיד המים ועדיין יש המון בעיות. מתלוננים לחברי המועצה והפקידים. 80% מפניות הציבור קשורות לתאגיד המים בעניין של גבייה, בעניין של שירותים, בעניין של עיקולים, בעניין של דרכי אכיפה דרסטיים כשהתושב לא מקבל שירות במקביל.

העליתי את זה לפני שנתיים ולפני שנה. כל אופציה אחרת, הייתי מקבל אותה בשמחה. האופציה הזאת של להישאר עם תאגיד מעיינות המשולש כשרמת השירות מאוד ירודה, המצב הפיננסי שלו מאוד מאוד קשה. כל אופציה אחרת, לשנות, להוסיף, לגרוע, לתמוך, להפריד אותנו, הייתי מקבל אותה בשמחה. כל יום אני מקבל לפחות עשר פניות אלי כראש רשות. מה קורה עם שאר חברי המועצה או הפקידים, כל יום עשר פניות מהציבור בעניין תלונות בעניין של תאגיד המים.

עאדל, אני מבין שהאזרחים יודעים לפנות לרשות המקומית כדי לבוא בטענות נניח על זרימת ביוב בכביש כתוצאה מסתימה או כתוצאה מכל דבר אחר. פנו אלינו תושבים מכפר קאסם שהתלוננו על התופעה. אני מבין שאין קשר למעשה בין התושב לבין התאגיד והם באים בטענות אליכם, אז איך זה מסתדר?

הכתובת תמיד היא המועצה המקומית, הרשות המקומית. תסתכל בכל פניות הציבור או התלונות של הציבור. נכון, יש חלק שקשורים לשירות שנותנת העירייה אבל 80% מתלונות הציבור בעניין של השירותים קשור לתאגיד המים. אני לא יכול להגיד לתושב שזה קשור לתאגיד המים, אנחנו לא הכתובת. האזרח, לא מעניין אותו החלוקה הזאת בין תאגיד המים לבין הרשות. יש לו כתובת, רשות מקומית, ראש רשות, הפקידים. הם הכתובת שלו.

אם בכל זאת מתעקשים להשאיר את תאגידי המים, צריך לתת לכל רשות אוטונומיה. אם הרשות מצליחה, זה טוב לתושבים. אם הרשות פחות מצליחה, זה מקרין, אבל לא יכול להיות שכמה שאנחנו לא נעשה כרשות מקומית, עדיין אנחנו מפגרים בעניין של שירות לתושב, הרבה מאוד בגלל כל השירות שמקבל התושב מתאגידי המים.

תודה רבה ראש העיר כפר קאסם, עו"ד עאדל בדיר. אם אתה רוצה לסכם במשפט, בבקשה. אם לא, ממשיכים.

מה שאני אומר, אני הייתי בקשר ישיר עם אפי דביר כשעלה הנושא לצרף רשות מקומית יותר גדולה, למשל טייבה, עם יותר סמכויות. אני הראשון שהסכמתי. אני מבקש שתמצאו לנו כל פתרון אחר מלבד המצב הקיים נכון להיום. הייתי מעדיף לתת לכל רשות לנהל את העניין של המים והביוב לבד. אם הם מצליחים, אם הם טובים אז שיהיה טוב להם. אם הם פחות טובים, אז שהתושבים שלהם יסבלו. לא משנה מה שהרשות עושה בתוך הכפר או העיר שלה, זה עדיין תלוי באחרים איך הם מתנהלים מול התושבים.

תודה רבה עו"ד עאדל בדיר, ראש העיר כפר קאסם.

תודה רבה לכם.

איתי, אתה שומע אותנו?

שומע.

איתי, אתה מנהל אגף פיתוח משק מים וביוב עירוני ברשות הממשלתית. שמעת את עו"ד עאדל בדיר, ראש העיר כפר קאסם. שמעת את הטענות שלו. הוא למעשה משקף את המציאות שבה גם חי התושב בעיר שלו, ואת המרמור מההתנהלות של התאגיד. זה חתונה קאתולית? זה מה שיש? הוא צריך לחיות עם זה או שאפשר לדבר על נוסחאות אחרות?

אני חושב שהתשובה צריכה להגיע דווקא מעו"ד ורדי שמתעסק בנושא הממשל-תאגידי. אנחנו מתעסקים יותר בהנדסה ופיתוח של התשתיות.

היו לו המון טענות גם על פיתוח התשתיות.

אנחנו מלווים את התאגיד כבר לא מעט שנים בנושא. אנחנו לא מכירים תלונות כאלה. ככל שיש תלונות כאלה, אנחנו מטפלים בהן באופן מיידי. רק להגיד שרשות המים משקיעה המון כסף בתשתיות בתאגיד מעיינות המשולש: כפר קאסם, טירה וג'לג'וליה, אז אם יש משהו יותר ממוקד, נשמח לענות.

טוב, אז בינתיים תודה רבה לך.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה חברי ווליד על הנושא החשוב הזה. תודה רבה ליו"ר הוועדה על שהסכים באמת לקיים את הדיון הזה.

אני רוצה להתמקד בעיקר בשתי נקודות. הנקודה הראשונה שהתרעתי עליה זה מתחילת הקורונה וכל המשבר הכלכלי שנכנסו אליו התושבים, וכל האחוזים הגבוהים של המובטלים במיוחד בתוך החברה הערבית, וכל הנושא של המחירים שבעיניי הם מאוד מופקעים, בכלל של המים.

צריך להגיד משפט בעניין הזה. היושב-ראש ניהל דיון על מחירי המים. רשות המים הסבירו שהדבר אינו נתון בידי התאגידים, שזה נמצא בידי רשות המים ורשות המים מתנהלת באופן סגור. מהגבייה שלהם כתוצאה מעלויות המים הם גם מתחזקים את עצמם ואת התאגיד שלהם ולא מקבלים תמיכה, אז כדי שנשים את הדברים דיוקם, התאגידים לא בדיוק הכתובת למחירי המים.

היא זועקת את הזעקה של האזרח.

בדיוק.

אני לא מפנה את זה לתאגידים כי הדיון זה הנושא, ובטח רשות המים, יש מישהו שאחראי עליה. היא לא מתנהלת באופן עצמאי יש מאין, מדינה בתוך מדינה. אני חושבת שזאת אחריות של המדינה וצריך לשים את הנושא הזה על שולחן הממשלה. אי אפשר בתקופה הזאת, במיוחד בתקופה הראשונה שחודשיים-שלושה אנשים, ויש כאלה שעדיין ממשיכים להיות בבתים. התקופה של הקיץ, הילדים גם בבית. הצריכה של המים גדלה פי כמה וכמה. צריך להקל קצת בנושא הזה ולהתחשב בתושבים. זה לא סיבה בעיניי להגיד שרשות המים מתנהלת באופן עצמאי ולכן היא מתחזקת גם את עצמה.

מה שאנחנו רואים, שגם תאגיד המים, זה כל הנושא של ההפרטה שהגענו עד לנקודה הזאת. גם הם משלמים כאילו יש עוד תשלום ועוד תשלום ועוד תשלום. מי משלם בסוף? האזרח הפשוט. זה לא יכול להימשך ככה וצריך לשים את זה על השולחן ולדון בזה אפילו בדיון מיוחד. לא יודעת מי יהיו הגורמים הרלוונטיים אבל צריך להביא את זה לדיון מיוחד ולמצוא פתרון לפחות לתקופה של הקורונה.

הנושא השני זה כל הנושא של איכות המים שאנחנו מקבלים. אני עדיין זוכרת את המים הטבעיים ששתינו בתוך היישובים בלי כל הריח של הכלור. גם יש את הצבעים ולפעמים יש גם חרקים. אני חושבת שזה לא מקובל ולא בריא ולא הגיוני ולא חוקי. אנחנו לא נדבר עכשיו על כל הנושא של התשלומים והאכיפה ואיך מתייחסים, כי יש לזה דיון נוסף שיהיה בוועדת הכלכלה. זה חוזר לשתי הנקודות, גם המחירים וגם האיכות של השירות.

אם משלמים כבר, שישלמו על איכות.

בדיוק, לפחות שנשתה מים בריאים.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו גם כאישה, גם כעקרת בית, כל הנושא של הניתוקים. לא יכול להיות שמנתקים, אפילו שצריך לתקן. אני יכולה להבין שיש פיצוץ ואין מנוס, אז באמת מנתקים כדי גם לשמור על המים ולתקן את הנזק, אבל כדי לעשות עבודות תחזוקה וכל מיני דברים, לנתק בזמנים כאלה קשים למשל בסופי שבוע שכולם בבית, אפילו אנשים ונשים שעובדים, הם נמצאים בבית ואין אפשרות לעשות כלום.

ממה נובע הניתוקים, עקב עבודות?

אומרים עבודות.

לא מתריעים מראש?

אפילו שמתריעים יום לפני, בערב, או יום לפני בצהריים.

יש גם מקרים שלא מתריעים.

בדרך כלל לא מתריעים.

אני לא זוכר, כמה זמן לפני זה צריכים להתריע?

כשמנתקים מים, על פי חוק, כמה זמן צריך להתריע?

לצורך עבודות תחזוקה?

כן.

יש להם את הכללים ולפי הכללים הם חייבים להודיע לפחות יומיים.

שבוע, יום, שעה, שעתיים?

א', זה צריך לפנות לרשות המים אבל ממה שאני יודעת, יומיים, הם צריכים להודיע. הם צריכים לתלות הודעות, הם צריכים להודיע בכל האמצעים שהם יכולים להודיע על ניתוקי מים. לגבי מוסד חינוך, יש להם חובה גם לחבר את מוסד החינוך לסניטציה ומים חלופיים. זה לעניין מה שאמר היושב-ראש.

אין בעיה בלעשות את התחזוקה אבל לבחור גם את הזמנים הנכונים. לא יתכן שבסוף השבוע ינתקו את המים.

תתכננו את העבודות לא לסופי שבוע, לא בזמנים שיש את העומסים.

בדיוק. הדבר האחרון, צריך לזכור שישנם אלפי אם לא עשרות אלפי בתים בתוך החברה הערבית, במיוחד בדרום, תיכף חברי סעיד גם ידבר על זה, שאין להם חיבור למים בכלל. מי שיש לו חיבור זה מרחק של לפעמים קילומטרים, ואוסרים עליהם גם לעשות את הצינורות מתחת לאדמה ואז כל הזמן אתה תקבל רק מים חמים. צינורות שחורים מעל האדמה, מרחקים. עד שמגיע המים, כל הזמן זה מים חמים.

אני רוצה רק לפנות דקה לאיתי שגיא. אתה אומר שהנושא הזה של כל השירות לא קשור אליך. אני כן רוצה לשאול אותך שאלה שלמיטב ידיעתי זה כן קשור אליך, הנושא של איכות המים. זה מה ששמענו כרגע, שמגיעים מים בצבעים שונים ומשונים. אתה מכיר את התופעה או שגם במקרה הזה אתה לא מכיר?

לא אמרתי שאני לא מכיר את התופעות, אמרתי שהאמירות שנאמרות כאן מאוד כלליות, אז אם אפשר למקד, אפשר לפתור את הבעיות, אבל נגד אמירות כלליות קשה לנו להתייחס.

לא הבנתי. האם אתה מכיר את התלונות שמגיעות אליך מתושבים או מראשי העיריות, שהמים בבתים הם בצבע צהוב או עוד כל מיני סוגי צבעים, ואם כן, מדוע זה מגיע ככה ומה עשיתם והאם תיקנתם והאם שיניתם את זה?

ראשית, התלונות לא מגיעות אלי באופן אישי. אנחנו מכירים את התופעה, היא נקראת מים אדומים. היא קרתה לפני כמה שנים וקורית גם עכשיו בטייבה.

אני חייב להתפרץ. אתה חושב שהשאלות שאני שואל אותך, אני שואל אותך באופן אישי? אני לא פונה איתי כשם איתי, אני פונה אליך כשאתה עובד ברשות ואני לא מתכוון אליך אישית, אז אנא ממך אל תגיד שזה לא מגיע אליך אישית.

אני רוצה לשאול שאלה אחרת. מה התפקיד שלך? מנהל אגף פיתוח משק מים וביוב עירוני. מה הגדרת תפקידך? מה אתה עושה בחברה? מה זה פיתוח משק מים?

אמרת שאתה לא פונה באופן אישי. אני אנסה לענות לך לגבי המים האדומים.

את מי אתה מייצג בחברה? מה אתה עושה שם?

אתה רוצה שאני אענה לך על תופעת המים האדומים או על שאלה אחרת? לא הבנתי.

על שתי השאלות אני רוצה תשובות. את הסדר, איך שנוח לך.

אוקי, אז אני אענה לך קודם על המים האדומים כי אני חושב שזה לב העניין. תופעה של מים אדומים קורית כאשר משתנה מקור אספקת המים וכתוצאה ממצב לא תקין של תשתיות המים או במרחב הפרטי או במרחב הציבורי. התופעה הזאת מטופלת וטופלה גם היום בטייבה, ונמצא פה תאגיד מי עירון, הוא יכול לשתף אותך, גם במימון של תשתיות להחלפה של אותן תשתיות וגם בנושא של החזרת מקורות המים לכאלה שלא יתרמו - - -

זאת אומרת שהדבר הזה, אנחנו יכולים לראות שפתרו את הבעיה, מהיום והלאה אנחנו לא נראה את הצבעים במים? התגברתם על הבעיה?

התופעה הזאת בטיפול. שוב, אני אומר, תאגיד מי עירון נמצא פה והוא יכול לספר לך בדיוק על העבודה שנעשית.

לא, לא, אנחנו לא ממקדים את זה לתאגיד ספציפי. יש לנו תופעה חוזרת על עצמה בכל התאגידים ואני מבקש לא להפוך את זה לדיון ספציפי, לא בעיר ספציפית ולא בתאגיד ספציפי.

ככל שהתופעה הזאת מגיעה לפתחינו, היא מטופלת באופן מיידי. היא קרתה בשנים האחרונות גם בכרמיאל והיא טופלה, היא קרתה גם בתאגיד אל-עין והיא טופלה, גם במי הגליל והיא טופלה, גם בעכו והיא טופלה. בכל תאגיד שהתופעה הזאת קורית, היא מטופלת באופן מיידי ואתם יכולים לבדוק את זה.

לגבי התפקיד, מה התפקיד הזה בעצם?

התפקיד הזה בעצם כשמו כן הוא. יחד עם זאת רשות המים עברה רה-ארגון, ככה שבמבנה הקודם היינו אחראים רק לרשויות המואגדות בתאגידי המים וביוב בכפוף לחוק - - -

טוב, תודה רבה. אנחנו עדיין מחכים שאפי יעלה גם למסך כי הוא אולי ייתן תשובות על מה שאתה לא נתת.

חבר הכנסת סעיד אלחרומי, ספר לנו על המים בנגב. חמים, קרים, יקרים, זולים?

תודה חבר הכנסת ווליד, תודה לכבוד היושב-ראש.

אני רוצה לדבר על התאגידים בכלל כמי שליווה לפני עשור את כפיית התאגידים על הרשויות המקומיות וכפיית ההפרטה. בעצם לקחו את אחד התפקידים העיקריים של הרשות המקומית, של קברניטי היישובים והפריטו את זה בטענה של שיפור השירות, להוציא את זה מהפוליטיקאים, להוציא את זה מהפוליטיקה המקומית.

בפועל לא השתנה כלום, רק תוספת מחיר לתושב כי כבר יש לנו חברה. מי שמספק את המים, זו חברה, גובה מע"מ מהתושבים ולכן מחירי המים עלו. לכל תאגיד הוקם גוף מנהל. התושב עצמו לא נפגש. אין הטאץ' הזה עם הגוף המנהל. הגוף המנהל הוא בעצם ראשי הרשויות או מי מטעמם והם הסתתרו מאחורי מנכ"ל התאגיד, מאחורי אנשי המקצוע שנבחרו לתאגיד הזה, לכן כשהתושב מגיע לראש הרשות המקומית, להנהגה המקומית בתלונות על תאגיד המים, אומרים לו, אנחנו איתך, מה פתאום, כאשר בפועל הם מנהלים את תאגידי המים. הם על פי חוק מנהלים את תאגידי המים ולכן יש להם אחריות לא מבוטלת בנושא.

א', הפרטה בכפייה על השלטון המקומי. נכפה על השלטון המקומי. אני זוכר כראש רשות בסוף 2008 וגם כחבר מועצה ב-2010, איימו עלינו כחברי מועצה וכראשי רשויות בקנסות ובסנקציות תקציביות אם המליאה לא תאשר את ההצטרפות לתאגיד.

המליאה, מועצת הרשות.

מועצת הרשות המקומית, לכן המדינה לוקחת אחריות מאוד רצינית בנושא הזה ופישלה בגדול.

בנגב קורה דבר הפוך. חברת מקורות, ברגע שהמדינה והרשויות עברו לתאגידים, בעצם העלתה את מחירי המים לאנשים ולכפרים שלא מחוברים לתאגיד מתוקף היותם כפרים לא מוכרים בנגב. לדוגמא, כפר וואדי אל-נעם, כפר שרייגין, כפר ביר אל-משאש ועוד ועוד יישובים. היישובים האלה, הכפרים הלא מוכרים, תאגידי המים לא מחברים אותם כי אין להם סמל ישוב.

אין להם את האפשרות.

זה הביצה והתרנגולת, פשוט מאוד.

שתי המועצות האזוריות, נווה מדבר ואל קאסום לקחו אחריות על נושא החינוך והרווחה בכפרים הלא מוכרים, אבל משום מה נושא המים, אף אחד לא לקח עליו אחריות, שזה מוצר בסיסי. זה כמו חינוך, רווחה, מים. זה דבר שבלעדיו אי אפשר, לכן בכפרים הלא מוכרים היום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש ישובים שמשלמים 14 שקל לקוב מים, יש שמשלמים 20 שקל לקוב מים בכפרים הלא מוכרים.

מעבר לכך, דיברה חברתי אימאן על משיכת קווי מים לקילומטרים רבים, לשבעה קילומטר, לשמונה קילומטר כי חברת מקורות לא מאפשרת לפתוח נקודות מים על הצירים הראשיים בצמוד לכפרים האלה. כמובן שהגוף שמעכב את כל המהלך הזה הוא הגוף הידוע לשמצה בנגב שנקרא רשות להסדרת התיישבות הבדואים, שזה גוף שנועד לעקור עשרות אלפי התושבים בכפרים הלא מוכרים, לכן סיפור המים בכפרים הלא מוכרים בנגב הוא סיפור מאוד עצוב, מאוד כואב, וללא התערבות רצינית התושבים יסבלו שנים רבות.

בנושא התאגידים מילה אחרונה, אדוני היושב-ראש. אני שוב מודה לך על העלאת הנושא הזה, על הדיון החשוב הזה. לדעתי צריך לעשות סקירה בכל היישובים הערבים לגבי תפקודם של תאגידי המים, והגיעה העת שאיפה שאין תפקוד טוב, כן להחזיר את זה לרשויות המקומיות.

יכול להיות שזה העבודה שלנו כחברי כנסת.

ברור, בחקיקה כן להחזיר את זה כי אי אפשר לזרוק את האחריות על התאגידים כאשר גם קברניטי היישוב והמדינה הם שותפים להנהלת התאגידים האלה. תודה, אדוני.

תודה רבה חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

אנחנו נשמע עוד מעט את אפי דביר אבל לפני זה, סלאח נאסר, מנכ"ל תאגיד מיאהקום.

סלאח, תגיד לאיזה ישובים התאגיד שלך נותן שירות ותן לנו סקירה מהמבט שלך על המון טענות שעולות מהתושבים לגבי תפקוד התאגידים.

אני מודה לך אדוני שנתת לי הזדמנות לדבר. התאגיד שלנו משרת כשבע רשויות מקומיות. אני אתחיל בצפון ואנחנו נדרים: זה מועצה מקומית בועיינה נוג'ידאת, זה טורעאן, כפר כנא, משהד, עין מאהל, דבוריה, שיבלי ואום אל-גנם.

כמה תושבים ביחד בכל היישובים האלה?

יש 87,000 תושבים ואנחנו עתידים לצרף, מחר יש לנו שיחה, עוד שתי מועצות אזוריות שהן עליהן חובה להתאגד. מחר יש לנו שיחה בכדי לצרף אותם אלינו לפי בקשת ראשי הרשויות.

מה זאת אומרת אין עליהן חובה להתאגד?

חוק תאגידי מים וביוב משנת 2001 חייב את המועצות המקומית להתאגד, ולא חייב את המועצות האזוריות. היות ועסקינן בשתי מועצות אזוריות בתחום השיפוט בחברה הערבית, מועצה אזורית אל-בטוף ובוסתן אל מרג', יש שם פניות חוזרות ונשנות גם לוועדות בכנסת שהם רוצים להתאגד. אנחנו מחר בשיחת זום ביחד עם הממונה.

יורשה לי אדוני להתייחס. אנחנו הוקמנו בשלהי 2008, תחילת 2009 כאשר אחוז הפחת ברשויות המקומיות היה כ-50% ואחוז הגבייה כ-30%. מים לא היו גם למי ששילם מים. חברת מקורות ניתקה את המים גם למי ששילמו מים, ניתקה לכלל היישוב.

אני נכנסתי לתפקיד בדיוק באותה שנה כאשר איש לא האמין בתאגידים בחברה הערבית. אמנם החברה הערבית היא חברה חלשה ולא מתוך בחירה. אני לא אכנס לפוליטיקה אבל היא חברה חלשה. רוב היישובים הם בסוציו-אקונומי 2 ו-3. התחלנו דרכנו. אנחנו היום נמצאים, אדוני, אני גם מציע לכם לזמן גם ראשי רשויות מהתחום שלנו. חבל לבוא לתקוף את כל התאגידים באופן גורף. התאגידים ברובם נותנים שירות, ושירות מצוין.

סלאח, אף אחד לא תקף את התאגידים באופן גורף אבל תאגידים הוקמו כדי לטייב את השירות לאזרח, ואם יש טענות לגבי השירות, התאגידים צריכים לשמוע. זה לא צריך לקומם אותך.

לא מקומם אותי. אני אומר, לא צריך לשפוך את התינוק עם המים.

אני רוצה לציין כאן אדוני כאן איזושהי דוגמא. בתקופת הקורונה התאגיד שלנו נרתם ונתן שירות ל-20 רשויות מקומיות ערביות בנושא הקורונה כי לא קיים מוקד ברשויות הערביות. אנחנו נתנו את שירותי המוקד שלנו לכל נושא הקורונה ללא תשלום, בחינם, כדי לעזור לחברה, אז יש תאגידים שנותנים שירות.

איזה שירות של קורונה הוא נתן?

שירותי מוקד. הרי היו המון פניות לרשויות המקומיות. הרשויות, כידוע, אחרי 16:00 אין מי שיענה לטלפונים. המוקד שלנו עבד 24 שעות לפי אפיונים של הרשויות עצמן. אנחנו ישבנו, אפיינו את הפניות עם אנשי מקצוע ונתנו שירותי מענה.

סלאח, זה לא התפקיד שלכם. אם הרשויות המקומיות לא עשו את העבודה שלהן במהלך הקורונה ופספסו, עם כל הכבוד, זה לא התפקיד שלהם. התפקיד שלכם הוא גריידא לספק שירות מים לתושבים.

אני לא אומר שאני בא להחליף את הרשות, חס וחלילה.

גם חברת החשמל יכולה להקים חמ"ל ולהגיד, אני שירתי בתקופת הקורונה ותשמרו עלי. התפקיד שלכם לתת שירות לתושב בענייני מים.

סלאח, עוד דבר. תתייחס לטענות של התושבים לגבי הבעיות שהם מעלים לגבי איכות המים, לפעמים ניתוקים ללא הודעה מוקדמת כאילו לא צריך להודיע לאף אחד. מחירים, אני יודע שזה לא התחום שלכם אבל דברים בסיסיים בשירות. תתייחס לזה כי יש לנו גם ראשי רשויות, אורחים על הזום, צריך לקבל אותם. בבקשה.

אני מודה לך, אדוני. לא התכוונתי להתרברב ולהגיד שאני עושה עבודה של מישהו אחר. זה צמח כשיתוף פעולה ביני לבין כל הרשויות המקומיות.

לגבי ניתוקי מים, יש אמות מידה שאנחנו מכוחם עובדים. אמות המידה מחייבות את כל התאגידים באופן גורף להודיע על ניתוק מים, אם זה עבודה יזומה, 48 שעות, ואכן אנחנו פועלים כך. אנחנו שולחיםSMS לכל ישוב כשאנחנו מתכננים עבודות.

שולחים SMS לאזרח?

כן, אדוני, באופן גורף.

בשכונה ספציפית שהולכים לנתק, שולחים לאזרחים SMS?

אכן כן, אדוני.

זה שייך לתאגיד שלך, זה לא משהו ששייך לכל התאגידים. אני בחיים שלי לא קיבלתי SMS כזה.

אני הייתי מציע לפנות לחברת הכנסת סונדוס סלאח שגרה בתחום השיפוט שלנו. היא מקבלת גם הודעות מאיתנו. אני אומר מה התאגידים אמורים לעשות. התאגידים לפני עבודות יזומות צריכים להודיע 48 שעות. על פיצוצי מים, אדוני, אנחנו לא נוכל להודיע מבעוד מועד. עם קרות הפיצוץ ופתיחת העבודה אנחנו מודיעים לתושב כמה זמן אורך, ויש לנו אמות מידה שמחייבות אותנו לפתוח תחנות. אנחנו גם לא פעם דאגנו לשלוח לבתי ספר כשהיו בתי ספר, מים בבקבוקים מסודרים לכל תלמידי בתי הספר.

סלאח, על פיצוצים האזרח גם מקבל SMS על ניתוק?

כשזה קורה ואני יודע שיש פיצוץ, הוא מקבל הודעה.

לפעמים אנחנו מקבלים מים בצבעים מגוונים. המונה לפי מיטב הבנתי, איננו יודע להבחין בין צבעים. הוא ממשיך לספור. מה אתה אומר על הכמויות הנצרכות במים עם צבעים, שהם לא לשתייה ונזרקים כמובן? אזרח פותח את הברז כדי לרוקן את כל המערכת מהמים המלוכלכים האלה. למה הוא צריך לשלם? אין לכם שיטה, אולי לזהות היכן שהיה אספקת מים לא נקיים כדי לתגמל גם את האזרח או שהוא צריך לשלם בכל מקרה?

אדוני, מה שציינת הן פעולות שנובעות ממקור אספקת המים.

כן, כן, אבל מה לגבי התושב, זה שמשלם?

כפי שציינתי, אדוני, אנחנו פועלים מכוח אמות מידה. למנכ"לים אין שום סמכות לפטור איזשהו תושב מתשלום. אם הכנסת או רשות המים תחוקק חוק שכל מים שזרמו בתקופה מסוימת, שאנחנו - - -

הבנו. אתה אומר, זאת עבודה שלנו כחברי כנסת.

תודה רבה, סלאח נסאר, מנכ"ל תאגיד מיאהקום.

תודה רבה לך אדוני, ולכל החברים.

נמצא איתנו על הזום סלים סליבי, ראש המועצה המקומית מג'ד אל-כרום. שלום לך.

שלום וברכה.

לפניך דיבר סלאח נסאר. אני מבין שאתם נמנים עם אותו תאגיד שלו.

לא, אנחנו מי הגליל.

שימו אותנו בתמונה של השירות שמקבל היישוב שלך מהתאגיד.

קודם כל אני אסביר בעיה טכנית. יש לי דירקטוריון בתאגיד. לפני שנה וחצי הסתיימה התקופה. אני כבר שנה ומשהו לא יכול לחדש, כלומר אני בעל מניות בתאגיד כל פעם עושים לי בעיה.

מה זאת אומרת, של מי הבעיה?

אין ליישוב נציג בדירקטוריון?

אין. התאגיד אומר, הבעיה במשרד המים.

סלים, כמה יישובים אתם בתאגיד הזה?

אנחנו שבעה ישובים.

וסדר גודל של כמה תושבים בכל התאגיד?

יש יותר מ-100,000 אבל יש לי שלושה דירקטוריונים, כלומר יש כפרים שאני בעל מניות לא מיוצג. זה דבר ראשון. דבר שני, יש לנו בעיה עם התאגיד, זה איכות העבודה.

איכות השירות ללקוח אתה מתכוון?

לא, לא, אני עכשיו מדבר על המועצה, אחר כך אני אעבור ללקוח. תמיד אין כסף להשקעות אבל כשהוא עושה את - - - , והוא יעשה לי חקירות, אף פעם לא מחזיר דבר לקודמתו, כל העבודה שלהם שוקעת. זה עולה לי הרבה כסף כדי לתקן את הבעיות שהם עשו לי בתוך הכפר. יש להם בעיה תמיד עם הקבלנים, יש להם בעיה תמיד עם הזמנים. מה שצריך חודש לוקח להם הרבה זמן. כשהם עושים לי קו מים או ביוב, אחרי שבוע כל החפירה שלהם שוקעת, אז מי שצריך לתקן זה אני, ראש המועצה.

למה אתה לא מחייב אותם לעשות את העבודה? למה אתה צריך לתקן?

אנחנו שולחים מכתבים, מאיימים, פונים לרשות המים. אף אחד לא שומע אותנו. הם שנה וחצי לא נותנים לי דירקטוריון. אתה חושב שהם ישמעו לי על העבודה שלהם?

יש לי עוד בעיה מאוד רצינית ויותר חשובה. מג'ד אל כרום, יש לה מצב כל כך קשה. בכל מזרח מג'ד אל כרום יותר מ-1,000 בתים. יש בעיה יותר מעשר שנים, זה הצפת ביוב בכל מזרח הכפר. התערבו חברי כנסת. עשו קו גדול מכרמיאל עד משגב גם לפתור את בעיית גילון, קו קונבנציונלי של 70 מיליון. הבעיה הרצינית היא מג'ד אל כרום כי כל הביוב של בועיינה נכנס מהקו של מג'ד אל כרום שהוא לא מספיק ועובר למשגב.

כבר ארבע שנים, כל שנה יש לי 1,000 בתים עם בריכה של ביוב. התאגיד, רק להשלים את העבודה, הוא עדיין לא השלים. ארבע שנים, כל שנה עם אותה בעיה, 1,000 בתים, יותר מ-4,000 בני אדם חיים בביוב.

מה זאת אומרת הוא לא משלים? אין לו כסף?

תמיד אני מחכה לרשות המים. בסך הכול התוצאה שלי, שאני חי, חצי הכפר בגלל שחוברו בועיינה ודיר אל אסד, שני כפרים שמעל מג'ד אל כרום, חוברו בתוך ביוב מג'ד אל כרום כדי להגיע למשגב, למט"ש, ויש לי חצי כפר. אני לא אומר לך, בריכת ביוב. יש לי 4,000 שחיים עם הביוב ארבעה חודשים כל שנה. כמה אנשים נכנסו לבתי חולים? עשרות.

אני מקווה שיש לנו מישהו ממי הגליל כדי גם להעלות בפניו את הטענות הקשות האלו. תסכם בשני משפטים, סלים.

אני אומר לכם, תאגידי המים והביוב באו לפני עשר שנים בגלל שהמועצות במיוחד הערביות היו במצב קשה, ניהול לא נכון. אני אומר לך היום, המועצות הערביות, המהפך שקרה, הן כל כך חזקות. הן יותר חזקות מהתאגידים.

אתה אומר, צריך כבר להתגרש מהתאגיד ולהיות עצמאי, לתת שירות ישירות לאזרח.

כן, כי אנחנו יותר ניהוליים, אנחנו חוסכים. לא צריכים מנכ"ל, סמנכ"ל וכל ההוצאות האלה.

אתה לא צריך לתווך בעניין הזה.

אני יו"ר מועצה מצטיין. אני מלא תקציב של מאות מיליוני שקלים ואני אף פעם לא הייתי בגירעון ואני עושה את כל העבודה. אנחנו הפכנו פי אלף מקצועיים מהתאגידים. להחזיר את המים ואת הביוב למועצות. היום המועצות הערביות הן חזקות.

דרישה חד משמעית. תודה רבה, סלים סליבי, ראש המועצה המקומית מג'ד אל כרום.

עומר ואכד, ראש עיריית עראבה. סיימת כבר את הפגישה?

סיימתי את הפגישות. היו לי שתי פגישות חשובות מאוד אבל גם הפגישה הזאת חשובה מאין כמוה. אני רוצה להודות לכל היוזמים והמארגנים של הפגישה הזאת כי זה נושא חשוב שצריך לדון בו, וטוב שעה אחת קודם.

אני לא אחזור על דברים ונקודות שהועלו, שקודמיי אמרו אותם, אבל אני בכל זאת רוצה לציין כמה נקודות שאני רואה שהן חשובות מאוד.

עומר, לאיזה תאגיד אתם שייכים?

אנחנו למי הגליל.

הנקודה הראשונה שאני רוצה להעלות זה מחירי המים והחיבורים, מחירים אסטרונומיים שקפצו מאז שנכנסנו ומאז שהוקמו התאגידים. לפני כעשר שנים, גם אז הייתי ראש רשות בעראבה, מחירי המים לצריכה לשתייה וגם מחירי החיבורים למים היו פחות ממה שהם היום.

אתה טוען שהמחירים עלו דווקא בגלל התאגידים?

המחירים עם הקמת התאגידים הוכפלו ואפילו שולשו. אני מדבר על מחירי צריכת מים וגם חיבורים למים למבנים למיניהם כמובן. הטענה מאחורי הקמת התאגידים הייתה שאחוז הגבייה היה ירוד מאוד ביישובים, ברשויות המקומית, וזה נכון אגב. מה שמר סלאח נסאר הזכיר זה נכון, שאחוז הגבייה הגיע לפחות מ-50% וגם הפחת היה גבוה מאוד ולכן חשבו על הקמת התאגידים, אלא מה, העלו את המחירים באופן אסטרונומי. מה שאני אומר, שאם היו נותנים להכפיל את המחירים, מה שנעשה בתאגידים, היו פותרים את הבעיה גם של הפחת וגם של שיפור ושיקום הרשת וגם של הגבייה.

הנקודה השנייה שקשורה אולי לתאגיד שלנו במי הגליל, היא הנושא של התיאום בין התאגיד ברשויות המקומיות. אתה קם בבוקר ורואה שתאגיד המים מתחיל בפרויקט מסוים בכביש מסוים שרק לפני חודשיים שיקמת אותו, מבלי לתאם ומבלי להודיע ומבלי לעשות כל תיאום עם הרשות המקומית.

מה זאת אומרת? חופר בכביש ללא הודעה מוקדמת לרשות?

כן, כביש שרק לאחרונה שוקם. זה מה שמדאיג אותנו ומקומם אותנו.

ולא מתאמים מול מחלקת ההנדסה.

כן.

עומר, מדבר חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אני חושב שהישות הזאת גדלה ופתאום היא לא סופרת את הרשויות המקומיות, זאת אומרת, לקחו עצמאות לחלוטין למרות שיש דירקטוריון שאמור להיות מורכב מנציגי הרשויות המקומיות או ראשי הרשויות המקומיות.

הנקודה השנייה לגבי אחוז הגבייה הנמוך שהיה לפני עשר שנים. גם בארנונה היה אחוז גבייה נמוך והטיפול בארנונה היה אחר. היום גביית הארנונה ברשויות המקומיות היא גבוהה כי המדינה טיפלה בצורה מסוימת אבל לא הפקיעה מהרשות המקומית את הסמכות לגבות ולהיכנס לקופה של הרשות. התזה הזאת שבגלל גבייה נמוכה של מים הקימו את התאגידים, אני חושב שזה תזה לא נכונה. המטרה הייתה לשלול מהרשויות המקומיות, הייתה להפריט את שירותי המים כמו החשמל, ואז קם לך תאגיד כזה שלא סופר את ראשי הרשויות ולא סופר את המחלקות.

עומר, בנוסף למה שאמר חבר הכנסת סעיד אלחרומי, אתה העלית שני נושאים, אחד, חוסר תיאום לגבי העבודה בשטח. הנושא השני הוא המחירים הגבוהים של המים. אני רוצה לשמוע ממך, עומר, על הנושאים שנוגעים ישירות ללקוח, לאזרח. איזה טענות אתה מקבל מהתושבים על השירותים שהם מקבלים מהתאגיד? האם התושבים מרוצים או לא מרוצים מהשירות?

עיקר הטענות של התושבים זה מחירי מים מופקעים וגם הנושא של הגבייה וטיפול בגבייה ועיקולים. האמת היא שהנושא של העיקולים לא כל כך מדאיג אותי כי מי שלא משלם, נוקטים נגדו בצעדים וזה לגיטימי מאוד, אבל הנושא של מחירי מים, גם חיבורים למים. שמע, אנשים שרוצים להתחיל בבניית בית פרטי נאלצים לשלם עשרות אלפי שקלים כמחיר לחיבור מים.

וגם ביוב.

כן, מחירי חיבורים למים וביוב כמובן.

תן לי להמשיך לגבי הנושא של התיאום ושל ביצוע פרויקטים על ידי התאגיד בתוך היישובים. לפעמים התאגיד מתחיל בפרויקט, נגיד החלפת קו מים או קו ביוב בקטע של כמה מאות מטרים ולוקח לו שנתיים ואפילו יותר. זה קורה לי היום בעראבה. לפני קרוב לשנתיים התחילו בפרויקט הזה וזה טרם הסתיים וטרם הגיעו לחצי מהביצוע של הפרויקט, אז זה גם מפגע וזה גם מציק וזה גם פוגע באיכות החיים וזה גם בתחבורה בתוך היישוב. העבודה נעצרה לפני כמה חודשים. שום דבר לא קורה.

יש לך כלים להשפיע עליהם בעניין הזה? איזה כלים יש לכם כראשי רשויות?

יש לנו את הדירקטוריון וגם כאן יש לי מה להגיד. תיכף אגיע גם לנושא של הדירקטוריון, שזה נציגים של הרשויות המקומיות.

בנוסף לכך שמתחילים בפרויקטים ולא משלימים אותם בזמן, העבודה עצמה לא איכותית והנושא של שקיעת הכבישים, מה שמר סליבי דיבר, זה קורה גם לי בתוך היישוב שלי. יש גם פרויקטים שאנחנו מדברים עליהם מזה שנים, מאז שהתאגיד הוקם וטרם התחילו איתם משום מה.

עוד נקודה אני רוצה להעלות. כשהוקם התאגיד ולחצו עלינו והענישו אותנו למה אנחנו מתמהמהים לסרב לתאגיד המים, דובר על כך שבשלב מסוים התאגיד מתחיל להחזיר כסף לרשויות. עברו עשר שנים ושקל אחד אנחנו לא מקבלים, אז גם השירות לקוי וגם החזרים אנחנו לא מקבלים. לדעתי צריך לתת את הדעת על הנקודה הזאת. רק להשוואה, אנחנו פה חברים גם בוועדה מרחבית לתכנון ובנייה ושם אנחנו מקבלים. אנחנו מטפלים בפרויקטים, אנחנו מקדמים פרויקטים ותוכניות מפורטות וגם מקבלים החזרים מאותה ועדה. אותו דבר צריך להיות בתאגיד אבל בתאגיד אנחנו לא מקבלים שום דבר.

מוסדות ציבור, בתי ספר וגני ילדים ובית ספר לחינוך מיוחד, יש כמה מסגרות כאלה, מחירי המים שאנחנו משלמים, הרשות המקומית לתאגיד המים, מתחשבנים איתנו על המחיר הגבוה ביותר כאילו זה מחיר עסקי, מה שנקרא. זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו מדברים על בית ספר ועל גני ילדים ועל חינוך מיוחד. אני קונה מים לחינוך מיוחד במחיר עסקי. לא מתיישב לי הדבר הזה.

שוב, הנושא של מינוי דירקטורים שמתעכב מזה שנתיים. אחרי הבחירות המוניציפאליות אנחנו מינינו דירקטור שלנו בתוך התאגיד ועד היום הוא לא קיבל את האישור. תודה.

עומר, אתה היית בוחר לפרוש מהתאגיד, לחזור לנהל את זה בעצמך כעיר?

אני הייתי בוחר לשפר את השירות של התאגיד כלפי האזרח וגם כלפי הרשויות המקומיות ושהתאגיד ישפר את עצמו, ישפר את השירות, את העבודה ויהיה יותר מתואם עם הרשות המקומית גם בנושא מחירים וגם בנושא עבודות לפרויקטים.

תודה רבה עומר ואכד, ראש העיר עראבה.

מאהר ח'ליליה, ראש המועצה המקומית יפיע.

בוקר טוב לכולם. קודם כל תודה לווליד טאהא, חבר הכנסת, לאימאן ח'טיב על ההזמנה לישיבה הזאת.

לגבי התאגיד, התאגידים עושים עבודה טובה יחסית באזור שלנו.

לאיזה תאגיד אתה שייך, מאהר?

להרי נצרת.

כמה יישובים שייכים לאותו תאגיד?

נצרת, יפיע, עילוט, ראני ואכסאל, כמעט 150,000 תושבים. כרגע עדיין אין לנו מנכ"ל של התאגיד.

כמה זמן אין לכם מנכ"ל?

מתחילת 2020. למרות שהבחורים שם עושים עבודה טובה, רק מנכ"ל זה חשוב מאוד. יש כמה פרויקטים שצריך לקדם במיוחד ביפיע. נכון, אנחנו מדברים בכללי, רק אני יכול לדבר על יפיע ואת השכונה שלי הדרומית, אחרת אנחנו ניתקע ובמיוחד גם בשיתוף פעולה עם משרד השיכון.

בכלל, יש לנו כמה דברים שדיברנו עליהם מול התאגיד לגבי המועד שנותנים לניתוק של המים. זה קצת מעצבן, לפעמים בלילה. צריך לטפל בנושא הזה באופן טוב יותר.

לתקן את הכבישים לפעמים לוקח המון זמן. פותחים את הכביש וסוגרים בלי להודיע וזה מונע מהתושבים להשתמש בכביש.

המחירים זה הדבר שכולם מדברים עליו, שהוא יותר מדי גבוה ומהווה קושי לאזרחים במיוחד בתקופה הזאת של הקורונה. יש הרבה תלונות מהתושבים על המחירים.

מאהר, אתה יכול להגיד לי כמה המחיר של קוב מים ביפיע היום לתושב?

את האמת, את מחיר הקוב אני לא יודע.

השאלה השנייה, ממשק היחסים בין המועצה לבין תאגיד המים. גם אתה וגם עומר נסאר הזכרתם שהם פתאום חופרים בכביש והרשות לא יודעת.

לפעמים אתה רואה קבלן עובד באמצע שכונה מסוימת כשאנחנו תיאמנו משהו אחר שם. לפעמים יש דברים שבשכונה צריך לעשות ופתאום אתה רואה טרקטור חופר. סתם דוגמא, שנה שעברה הייתה פתיחת בתי ספר ובדיוק חפרו מול בית ספר, אז זה היווה קושי ובלגאן. התיאום הוא חשוב, נותן עבודה יותר מקצועית ויותר יעילה. מצד שני, לפעמים אתה חופר ואתה צריך לתקן מיידית. לא מתקנים את זה עד שיהיה משהו, עד שתדחוף את העניינים האלה, וזה לא טוב. אם חפרת וכבר ביצעת עבודה, צריך לתקן אותה באופן מיידי.

מאהר, מה לגבי הטיפול של התאגיד בפניות של תושבים, קריאות של תושבים? מה המשובים של האזרחים שלך בנקודה הזאת?

אני יכול להגיד לך שעונים, רק לא מטפלים בנושא. לוקח זמן לטפל בנושא. לפעמים לא מטפלים בנושא.

אוקיי, תודה רבה לך, מאהר ח'חלילה , ראש המועצה המקומית יפיע.

אפי דביר איתנו?

כן, אני שומע אתכם.

אפי דביר, אתה ממונה על התאגידים. אנחנו שמענו טענות קשות מאוד גם של ראשי רשויות, גם של אנשים אחרים על השירות הלקוי, צריך לומר, שהאזרח מקבל מהתאגידים. לא כל התאגידים. יש לנו פניות כמעט מכל היישובים ועלו פה טענות קשות מאוד. התאגידים הוקמו על מנת לטייב את השירות לאזרח. אם השירות לאזרח לא טוב ואם האזרח לא מקבל את השירות שמגיע לו, מי צריך את התאגידים האלה? זה חתונה קאתולית?

קודם כל אני רוצה להתנצל שלא עליתי בתחילת הישיבה, הייתה לי תקנה טכנית אז עכשיו התחברתי ממכשיר אחר.

שמעתי את רוב הדברים שעלו. אני גם מכיר אותם במסגרת העבודה מהשטח. קודם כל, בניגוד לאמירות שנאמרו פה אני חושב שתאגידי המים בוודאי במגזר הלא יהודי, שם אנחנו תוך כדי עבודה שוטפת מגלים שיש תקלות כי אי אפשר שמשהו יעבוד באופן חלק במאה אחוז. יש גם תקלות בשירות בחלק המקומות. במקומות שאנחנו מזהים את הבעיות אנחנו כמובן מטפלים.

אפי, סליחה שאני קוטע אותך. נגיד אני כאזרח רואה זרימת ביוב בכביש שבוע ימים, האם זאת תקלה שאפשר לסבול אותה?

אני לא מכיר את הפרטים כמובן אבל באופן טבעי אתה אמור להתקשר לתאגיד ואמור לתת לך פתרון. אני לא מכיר את הפרטים אז אני לא יכול לענות על זה ספציפית. כמו שאמרתי לך, ברוב התאגידים שאנחנו מלווים אותם, אנחנו מגלים שכן, תקלות כמו שתיארת מטופלות. כמובן כמו שאמרתי קודם, יש תקלות, צריך כמובן לבדוק אותן ואני אשמח שתעבירו לנו באופן מרוכז את התקלות שנתקלתם בהן שלא טופלו. יש לנו מחלקת פניות ציבור שהיא מטפלת בכל הדברים האלה לשביעות רצונכם אני מקווה.

לעניין המחירים שנאמר פה. חשוב להבין משהו מאוד כללי. דיברתם גם על מחירי מים שוטפים וגם על מחירי תשתיות. בסופו של דבר השמיכה היא מאוד קצרה. אם אנחנו נתחשב ונפחית עוד יותר את המחירים גם לתושבים וגם בנושא של תשתיות, הרי ברור לכם שמישהו צריך לממן את זה ואז אנחנו שוב נחזור לציבור ונעמיס על מחירי המים.

יש לכם סמכות בכלל להחליט על הוזלת מחירים?

שוב, הכול עניין של מקורות תקציב. גם בתקופת הקורונה עלו הרבה טענות שאמרו, אנשים נמצאים בבית, בואו תסייעו להם. אנחנו כמובן ברשות המים נרתמים לטובת הצרכנים ומנסים בכל דרך, אבל זוהי סוגיה שהיא בעיקרה תקציבית. צריך לייצר את מקור המימון לזה כי בסוף לא התאגיד מממן את זה, הצרכנים מממנים את זה. אם אנחנו ניתן הוזלות, צריך עוד פעם למצוא לזה מקור מימון ומן הסתם זה ייפול עוד פעם על התושבים, אותו דבר שרצינו להקל עליהם ולמנוע מהם.

הערה חשובה על הנושא של הפער במחירים מלפני עשור. חשוב להדגיש שעליית המחירים הגדולה, אין לה שום קשר אל התאגידים. הרציונל העיקרי שלה זה עניין של ההתפלה. כל מתקני ההתפלה שהוקמו בעשור האחרון, שזה צמוד להקמת התאגידים, אבל כל המתקנים האלה עולים כסף. כל החשמל לתפעל עולה כסף ולכן המחיר עלה בכל הארץ גם בכל המקומות שאין בהם תאגיד מים. גם שם המחיר עלה כדי לממן את מתקני ההתפלה, וחבל שכל הזמן לוקחים את זה למקום שיש תאגיד ויש לו מנכ"ל, זה מה שהעלה את המחיר. זה פשוט לא נכון.

אוקיי, בסדר. אפי, שמענו הרבה מאוד טענות לכאורה על דברים בסיסיים למדי. על איכות מים אני מניח שלא צריכים להתווכח.

חד משמעית.

על טיפול בקריאות של התושבים אני מניח שאנחנו לא צריכים להתווכח. על אי-אספקת מים לעיתים תכופות, גם אנחנו לא צריכים להתווכח. על ליקויים בטיפול בסתימות. אנחנו מדברים על דברים בסיסיים מאוד והתאגידים לא עושים את העבודה בדברים הבסיסיים האלה. אם לא יתנו את השירות הזה הבסיסי, אנחנו לא מדברים פה על שירות "אובר", אנחנו מדברים על שירות בסיסי. אם על השירות הבסיסי הזה האזרח לא מקבל, אז מי צריך את התאגידים?

אדוני, אתה צודק. את השירות שתיארת התאגיד צריך לתת ולמיטב ידיעתי והבנתנו כצוות מקצועי ברשות, ברוב המכריע של הארץ זה מתקיים.

כנראה אתה מקבל הרבה פחות פניות מאיתנו. אנחנו מקבלים מאות פניות של טענות קשות ביותר על התנהלות התאגידים, ומכאן גם עלה לנושא לדיון, אז אני מבקש תשובות יותר מקצועיות.

תראה, אני באופן ספציפי הלכתי ובדקתי בכמה תאגידים את התלונות כי הכמות מאוד הטרידה, ואני אומר לך שבסופו של דבר העניין המרכזי שמטריד את התושבים זה המחיר. זה הדבר הבסיסי שמפריע להם.

לא, זה לא רק המחיר. הוא מטריד אבל זה לא רק המחיר. נגיד מים בצבע אדום, גם הוא מטריד את התושבים. מונה שסופר כסף לתושב במים בצבע אדום, זה גם מטריד את התושבים.

אני רוצה להסביר לגבי מים אדומים. צודקים במאה אחוז, אני בהחלט מקבל את זה שתושב פותח את הברז ורואה מים לא בצבע שקוף. זאת בהחלט בעיה וזה מאוד מטריד. בשנה שעברה חווינו את זה מאוד קשה בתאגידים מי גליל ואל-עין בגלל ששם הייתה לנו בעיה של שינוי מקור חיבור המים, מה שיצר ריאקציה כימית ולכן נוצר את העניין הזה. אנחנו טיפלנו בזה באותה עת ואנחנו גם נתנו הקלות לאותם תושבים באותה תקופה מדודה שהם נזקקו לזה. אנחנו יודעים לטפל במים אדומים, רק כמו שאנחנו אומרים, זאת איזושהי תופעה שהיא כימית בעיקרה. ברגע שאנחנו נחשפים לה, אנחנו מטפלים בה. צריך גם להבין שלא כל דבר זה התאגיד, כי החיבור של מקור המים זה לא באחריות שלו.

אפי, מה זה נתתם הקלות? איך חישבתם את הספירה של המונים למים האדומים האלה?

אני לא בקיא בדיוק בפרטים, אני רק אומר שבשנה שעברה עלה העניין הזה מכיוון התושבים על ההקלות שהם ביקשו כתוצאה מזה שהם היו צריכים לפתוח את הברז במשך כמה דקות עד שהסתיימו כל המים האדומים. ניתנה להם הקלה. אני לא יודע אם מישהו מהצוות פה של רשות המים יכול להסביר על אותה הקלה שניתנה, אבל אם תרצה אנחנו נוכל להעביר לך אותה אחר כך. יש לנו מנגנון של טיפול בעניינים האלה.

אפי, שאלה אחרונה אליך. אני יודע כאזרח שכל אזרח במדינה יש לו 3.5 קוב לצריכה חודשית. הרי אנחנו משלמים מים פעם בחודשיים, זאת אומרת 7 קוב לחודשיים. נניח צרכתי 4 קוב, ה-3 קוב לא נשאר באובליגו שלי כדי לקבל מחיר נמוך. יש מדרג של מחירים. למה לא משאירים את ההפרש הזה בצריכה? הרי אם האזרח צרך יותר, הוא משלם יותר באופן מיידי, אבל אם הוא לא צרך את כל ה-7 קוב, למה לא משאירים לו את מה שנותר באובליגו שלו? למה מתחילים לספור מחדש?

תראה, העקרונות שמלווים אותנו הם שהכמות לבן אדם לחודש אחד זה אמור להיות פחות או יותר ממוצע לפי מה שחושב, זה אזור ה-3.5 קוב לנפש. צריך גם לזכור עוד משהו. בסופו של דבר שיטת התעריף שלנו לוקחת את כל העלויות שצריך כדי לממן את משק המים.

זה הבנו, אני שואל על מה שהוא לא צרך. מגיע לו 3.5 קוב, הוא צרך 1.5 קוב, למה 2 הקוב לא נשארים באובליגו שלו כדי שאם צרך יותר אחרי, אז זה עדיין בתוך הכמות שלו. למה מתחילים לספור מחדש כל חודש?

השיטה של התעריפים שלנו היא שיטה שבודקת את זה פר חודש, לא פר שנה. זה לא משהו שהוא מצטבר כי אנחנו בודקים את זה פר צריכה חודשית. גם צריך פה לעודד את החיסכון במים.

אפשר לתקן את השיטה או שהיא לא ניתנת לתיקון?

שוב אני חוזר למה שאמרתי קודם. בסוף גם אם אתה מתקן איזשהו כלל, נוצר לך איזשהו גירעון שאתה צריך לממן אותו באיזשהו אופן. זה הכול משק סגור ואת כל העלויות של משק המים צריך לממן, אז אם אתה מתקן במקום אחד, תצטרך ליצור את המקור לזה באיזושהו העלאת מחיר עוד פעם לתושבים, לכן חייבים להבין, זה הכול משק סגור. מקור המימון שלו מגיע מהצרכנים. אתה משלם משהו אחד, תצטרך לתקן במשהו אחר. השמיכה קצרה כמו שאתם מבינים.

טוב, אפי, תודה רבה. לא קיבלנו תשובות.

על איזה שאלות לא קיבלת תשובות?

האזרח רוצה לראות ת'כלס. תודה אפי.

אנחנו רוצים לשמוע את מוסטפא אבו ריא ממי הגליל. מוסטפא, אתה מתאגיד מי הגליל. מה התפקיד שלך בתאגיד?

אני מנכ"ל תאגיד מי הגליל. מי הגליל משרת שבעה יישובים: סח'נין, עראבה, דיר חנא, מג'ד אל כרום, דיר אל סעד, בועיינה ונחף.

אנחנו שמענו שני ראשי רשויות מהתאגיד שלך. יש המון טענות. תסביר לנו אתה למה האזרח לא מרגיש טוב עם השירותים שהוא מקבל מהתאגיד?

גם אני שמעתי אותם ואני אומר לך, אני הייתי בתפקיד הזה. אני לשעבר ראש עיריית סח'נין שתי קדנציות, ואני מכיר את התפקיד של ראש עיר וכל הבעיות שהתושבים פונים אליו בכל קטנה וגדולה. היום אנחנו מנסים לעשות את העבודה שלנו בצורה מקצועית. אנחנו גוף מקצועי. יש לנו רגולטור שהוא מגבה אותנו ומנחה אותנו מה לעשות. יש דברים שהם בסמכותנו אבל יש דברים שהם בסמכות הרגולטור, רשות המים, ממשלת ישראל.

אני פונה אליכם, אתם כחברי כנסת, ואני בין עמי חי. תנסו לעשות מאמץ להוריד את המחירים בדמי הקמה. תעריף המים, גם זה אפשרי אבל בדמי הקמה, כי יש מרכיב בדמי הקמה שזה מיוחד כמעט לכל האוכלוסייה הערבית, שזה תוספת הר. היינו בישיבה בכנסת ולא הצלחנו. סח'נין משלמת יותר מהרצליה. ראש פינה משלמת יותר מתל אביב.

למה משלמים יותר? איפה הבעיה?

כי עלויות התשתיות בהרים יותר גבוהות מהתשתיות במישור. מבחינה כלכלית הם צודקים אבל צריך מישהו לממן את זה וצריך לעשות את זה שוויוני. הממשלה צריכה לשאת בהפרשים האלה. זה עבודה פרופר של חברי כנסת שיכולים להשפיע על זה.

מוסטפא, יש לכם השפעה על מחירי המים או שזה סמכות בלעדית של רשות המים?

של רשות המים. אנחנו מקבלים את ההחלטות ואנחנו מבצעים אותן.

הם פשוט אומרים להם מה העלויות. אין לכם שום השפעה בעניין.

לפעמים יש שימועים, אנחנו מגישים עמדה אבל בסוף יש תוצאה ואנחנו מכבדים את התוצאה ועובדים לפי החוק. אנחנו לא יכולים להיות עברייני חוק.

איפה הבעיה לתאם מול הרשות המקומית על חפירה בכביש? זה נשמע לך הגיוני לגשת לאזור באחריות מוניציפאלית של רשות, לבצע עבודה שהרשות לא יודעת על זה?

אין מקרה כזה. אנחנו עושים את העבודות שלנו, במיוחד פרויקטים, עושים מכרז. במכרז יש קבלן זוכה. הקבלן הזוכה לא מקבל צו התחלת עבודה אלא לאחר שהוא מביא אישורים ממקורות, מחברת חשמל ומהרשות המקומית. הוא צריך להודיע לרשות המקומית והרשות המקומית תאשר לו שהוא הולך לעבוד במקומות האלה. מקרים של פיצוצים, של אחזקה של דברים דחופים, יש פיצוץ היום בכביש, התשתיות שלנו הן מתחת לכביש, לא מעל הכביש. חייבים לחפור את הכביש כדי למצוא את התשתיות, לתקן ולהחזיר את המצב לקדמותו. כל ניתוק של מים יזום מצידנו, אני אומר לכם, זה כמו הכרזת מלחמה. אני מבקש מכל מנהלי התפעול, את זה אתם עושים רק בתיאום עם הרשות המקומית. הרשות המקומית אומרים לכם, חבר'ה, לא מתאים לנו התאריך הזה, תדחו את זה ביום-יומיים.

גם אתם שולחים הודעות SMS לתושב על ניתוק?

כן, ודאי. כשזה יזום נשלח הודעות SMS. היום יש שכונות קטנות אפילו, אנחנו שולחיםSMS ואנחנו מדביקים מודעה בשטח הציבורי, בכביש וגם בדלתות.

מה אתה אומר על הטענה של ראש המועצה המקומית מג'ד אל כרום לגבי הביוב שזורם לו מחוץ לצנרת בגלל שמנזקים אליו ביוב של יישובים אחרים כי כנראה הצנרת לא יכולה להכיל את הכול? מה הוא אשם? למה הוא צריך לסבול?

אין מקום אחר. השיפוע הטבעי של דיר אל אסד ובועיינה עובר דרך זה. היה קו מאסף והיום אנחנו עשינו קו מאסף חדש. היה קו מאסף עם שתי תחנות שאיבה. היום יש לנו קו מאסף גרביטציוני בשיפוע הטבעי. עשינו קידוח בעלות רצינית. היום הבקשה שלנו ושל הרשות המקומית מג'ד אל כרום וכולם, לזרז את האישורים כדי להבטיח את החיבורים לקו שקיים שם בשטח כדי לפתור את הבעיה.

למה לא מזרזים? יש בעיה, אנשים סובלים. שכונה שלמה סובלת. למה מחכים?

יש בעיה, יש ביורוקרטיה במדינה. אני לא יכול להשקיע שם את עשרות המיליונים האלה בלי אישור תקציבי מרשות המים.

ולרשות המים לא אכפת מהשכונה השלמה שישנה עם הריח הזה?

זה לא נוח. כל ביוב לא נוח. זה לא איך שמסבירים את זה. יש בזה הגזמה. מתי שיש גשם יותר מדי, גשם עז, סופות של גשם, לפעמים הגשם נכנס לביוב והניקוז לא מספיק שם.

מוסטפא, פעם אחת לקרות זה יותר מדי. למה זה צריך לקרות?

הייתה הצפה בנהריה. למה זה קרה? הצפה באשקלון. יש הצפות. יש אירועי קיצון של מזג האוויר. זה ההתחממות הגלובלית אם תחזור לזה, אבל אנחנו עושים את כל המאמצים ואנחנו משפרים ושיפרנו המון בעבודה בתשתיות מים וביוב אודות לתקציבים שקיבלנו מרשות המים וממדינת ישראל.

השאלה האחרונה, מוסטפא אבו ריא, אם כי אתה בעל עניין. אתה חושב שהשירות שהאזרח מקבל היום מהתאגידים הוא יותר טוב מהשירות שיכולה לתת לו הרשות המקומית שלו?

השירות שמקבל היום הוא שירות טוב מאוד ושירות הרבה יותר מהזמן שהרשויות המקומיות - - -

כן, מלפני 20 שנה. אנחנו מדברים על רשויות של היום, לא מלפני 20 שנה.

אספקת מים ואיכות מים זה דבר בסיסי. איכות מים נבדקת, מאושרת על ידי משרד הבריאות לפי התקן. אין דבר כזה. היו מקרים.

אני מכיר דבר כזה, מוסטפא אבו ריא.

אתה לא רוצה לשמוע על מים אדומים?

כן, במשפט.

אנחנו הראשונים שהתנסינו. נתנו פיצוי הולם לאנשים ועשינו את העבודה כי זה מקרה ראשון, פעם ראשונה שהקידוחים מהאקוויפר לא מספיקים. נתנו עזרה ממים מותפלים וזה מה שגרם לתופעה של מים אדומים. תיקנו ופיצינו את התושבים בצורה הולמת.

מוסטפא אבו ריא, תודה רבה לך.

חסן כנעאן איתנו? חסן, תגיד לנו בכמה מילים מי אתה ומה הפעולות שיזמת כדי לטייב את הנושא של שירותי מים.

שלום לכולם, חסן כנעאן, פעיל חברתי ופוליטי בעיר טמרה.

חסן, אנחנו דנים על הנושא הזה אך ורק מהזווית המקצועית, אז פעילות פוליטית לא רלוונטית בעניין הזה.

אוקיי. קודם כל כמה מילים לפני שאני אדבר על הנקודות הספציפיות שנוגעות בתאגיד ובדברים המקצועיים.

כל דבר, יש לו צד חיובי ויש לו צד שלילי, בטח הקמת התאגידים, יש ממנה צדדים חיוביים שרואים בשטח ויש הרבה דברים שליליים מצד שני. השאלה היא מה יותר, השלילי או החיובי. כל ראשי הרשויות מדברים, והחברים, המנכ"לים ורשות המים, כולם פקידים. אני חושב שכל החברים הם פקידים והם לא אנשי מפתח שמציירים את הקווים - - -

אז מי הם אנשי המפתח?

אנשי המפתח הם המחוקק או חברי הכנסת. שם המחוקק מצייר את הקווים ואת התמונה לכל האזרחים במדינה והוא שהביא את תאגידי המים.

נכון, לפי חוק תאגידי המים והביוב. אתה אומר, הבעיה אצלנו, אצל המחוקק.

יש הצעת חוק שעברה, לצמצום תאגידי המים ועדיין לא יושמה בגלל התנגדות של השלטון המקומי. כל זה גם צריך המחוקק לדון.

מה אתה חושב, חסן, צריך לבטל את התאגידים ולנהל את זה על ידי הרשויות?

אם אנחנו בכלל מדברים על הערבים במדינה, המנטליות של האזרח הערבי במדינה השתנתה בעשר השנים האחרונות עד היום ורואים את זה בכל תחומי החיים, לא רק במנטליות מול הגבייה ומול הארנונה, שהוא יכול לקבל את החשבון מים גם מעיריית טמרה או עיריית סח'נין או כל עירייה אחרת. אני לא בא בטענות לשום מנכ"ל ולשום פקיד. הוא עושה את העבודה שלו.

אוקיי, תגיד כמה משפטיים על השירות שמקבל האזרח.

לצערי חלק מראשי הרשויות דיברו כאן כמו קבלני עפר ולא כמו ראשי רשויות.

חסן, אנחנו לא נגיד שום מילה שהיא לא ראויה כלפי ראש עיר, אז בבקשה ממך. אני לא מקבל את האמירה הזאת שלך.

אוקיי. דיברו על עבודות עפר ועל עבודות אינסטלציה, שיש הרבה בעיות בהם. התאגיד לא הוקם רק בנושא הזה, בתחום הזה. התאגיד נותן שירות של מים ובתמורה הוא מקבל גם את הכסף עבור המים.

יש תאגידים שמשקיעים הרבה בתחזוקת המשרדים שלהם וזה על חשבון הצרכן, ויש הרבה אנשים כאן שמכירים אותי ומכירים על מה אני מדבר. חלק מהתאגידים השקיעו מאות אלפי שקלים או מיליונים בתחזוקה של המשרדים שלהם על חשבון האזרח והצרכן, ומצד שני הם אומרים שאנחנו בגירעונות. כמה כסף הרשויות המקומיות גבו מתאגידי המים? מה עם היטל המים וביוב שהצרכן הערבי משלם פי שלוש או פי ארבע מהעלות שהיה משלם לרשות המקומית? גם הרשות המקומית הפסידה את ההיטל על זה שלא נכנס לקופה שלה. זה אחד.

עוד דברים בקשר לעלויות של העיקולים. יש חלק מהתאגידים שגובים במנוגד לחוק, במנוגד לאמות המידה שהחוק כותב. יש לי דוגמאות. אני אשלח לך ולחברי הוועדה, ברשותך. אם אתה רוצה, אני גם אעלה מהרשויות החברתיות. עיתונאים העלו את זה.

אם יש לך מקרים ספציפיים, תשלח. אנחנו נטפל כראוי.

יש לי כאן תמונות של צווי עיקולים ברישום ועיקול בפועל, שהעלות של המעקלים אלפי שקלים מול הכסף - - -

אנחנו כמובן בעד שכל אזרח ישלם את החוב שלו ושלאף אחד לא יצטרכו לעשות תהליך של עיקולים. בשלב הזה אנחנו נודה לך, חסן. הזמן שלנו מאוד דוחק.

ברשותך, חצי דקה. גם יש חשבוניות שמגיעות לצרכן והן שגויות ואין מי שיטיל קנסות על התאגידים שטועים מול הצרכנים. יש חשבוניות שהגיעו לצרכנים, מאות שקלים, בין 1,000 שקל ל-200 שקל. יש הרבה הפרש בטעויות. זה אלפי אחוזים. זה היה בתאגיד סובב שפרעם בחשבוניות האחרונות. למרות המצב של הקורונה ביקשו מאנשים, תבואו למשרדים, אנחנו נפתור לכם את הבעיה, כי הייתה תקלה טכנית.

חסן, תודה רבה לך. אנחנו נמשיך להיות בקשר כדי לטפל ולקדם נושאים. בשלב הזה תודה רבה לך.

עו"ד עומר ורדי, שומע אותנו?

רק להבהיר, אני מנסה לדבר מתחילת הוועדה אבל לא הייתה אפשרות לבטל את ההשתקה. התכתבתי עם מספר גורמים במקביל כדי לוודא שתינתן לי האפשרות לדבר, אז שזה יירשם בבקשה בפרוטוקול.

אנחנו הודינו באשמה.

מאה אחוז. טוב, עלו פה המון סוגיות, אז קודם כל להבהיר שאם יש טענה, בין אם פרטנית ובין אם כללית, אני אשמח להגיב מבחינת עמדת רשות המים הן לגבי רמות השירות, הן לגבי סוגיית הניתוקים, הן לגבי סוגיית המים האדומים והן בכלל ביחס להצדקת קיומם של התאגידים. לכל השאלות האלה יש תשובות מאוד מאוד טובות ונכונות, חלקן מקצועיות, חלקן כלכליות, חלקן צרכניות. לאן שתרצו לקחת א הדיון, ניקח אותו. השאלה כמה זמן יינתן לי לדבר.

אין לנו הרבה זמן אבל למשל לגבי מים אדומים.

לגבי מים אדומים, שוב, זה אמירה עקרונית. קודם כל מדובר באירוע פרטני-נקודתי שהוא לא משהו שמאפיין. זה לא משהו סדרתי. הוא קורה מדי פעם. לדעתי הוא קרה עד היום בין שלוש לארבע פעמים.

יכול להיות שייחודי בצבע אבל איכות המים הוא לא ייחודי.

אני אבהיר עוד פעם. האירוע הזה, בגדול, הוא במקורו הנדסי, הוא לא קשור לתאגיד, הוא לא קשור לרשות, הוא לא קשור לפקיד זה או אחר כמו שחסן בא ואמר. מדובר פה באירוע נקודתי שקורה עקב החלפת מקור מים ביישוב מסוים. אגב, החלפת מקור מים כי זה הצורך כדי להביא לתושבים את המים הנכונים באותו רגע וביחס למצב התפעולי של משק המים, ובמקביל זה נושא שמשתלב עם מצב הצנרת, אגב, לרוב מצב הצנרת הביתית בחצריו של הצרכן. מה שקורה במצב הזה, שעקב החלפת מקור המים ומצב צנרת מאוד מאוד בעייתי בחצריו של הצרכן, שלא קשור אגב לתאגיד המים אלא לצרכן ולנכסו - - -

למה לא בצנרת של התאגיד?

כי הצנרת של הצרכן בניגוד לצנרת העירונית בתאגיד מים וביוב, היא יכולה להגיע למצב שהיא לא מטופלת, כי אם הצרכן מחליט לא להשקיע בתשתית המים - - -

עומר, אנחנו יודעים על המון צנרת של התאגידים שהם במצב רעוע מאוד.

אז אני אבהיר כמה דברים. זו הנקודה שאפילו הכי חשוב לי להבהיר ובאמת שכולם באמת יבינו אותה. אין שום יחס שונה או אבחנה או הפרדה בין רמת השירות לבין איכות השירות שניתנת לחברה הערבית.

לא, לא מדברים במונחים האלה. אנחנו מדברים על טיוב השירות.

אני מבקש לסיים את המשפט. אני אומר שוב פעם, כשזה קורה, מדובר בסופו של דבר ברשות מקומית שבתחומה הוקם תאגיד, והתאגיד לאורך השנים מקבל תקציבים ומשקיע תקציבים כדי לשדרג ולשפר את מצב הצנרת. חלק מהפרויקטים מבוצעים בצורה מיידית ודחופה וחלקם במסגרת תוכנית השקעות ותוכנית אב לפיתוח הביוב ותשתית הביוב ביישוב. אם לצורך העניין קם תאגיד בתחומה של רשות מקומית, שהשקיע תקציב לא מספק, נקרא לזה ככה, בתשתיות שמתחת לפני האדמה, ייקחו לו מספר שנים עד לנקודה שבה הוא יוכל לבוא ולומר שכל הצנרת תקינה וכל הצנרת עובדת כמו שצריך, ולכן זה מהלך מתגלגל. אם ירצה אדוני, אני יכול לוודא שישר לאחר הוועדה יועברו נתונים לכלל נציגי המשתתפים פה ולגורמים נוספים אם תרצו לגבי איכות התשתיות ורמת ההשקעות בכל היישובים עליהם מדובר.

כן, אני מבקש שתעביר את זה למזכירות הוועדה.

אני רק אתן נתון כמותי. אני אבהיר, מדובר בסדר גודל של למעלה מ-2 מיליארד שקלים שהושקעו בתשתיות מים וביוב ביישובים הנזקקים, באותם תאגידים זכאים שבהם המצב של התשתיות היה פחות מספק לאורך השנים. אני אומר עוד פעם, התופעה של המים אדומים היא תופעה הנדסית כימית שקורית.

עומר, בוא נצא מהמים האדומים. אתה כיועץ משפטי, עוזר ליועצת המשפטית, אתה לא מקבל פניות של התושבים על שירות לא טוב של התאגידים, בלשון המעטה?

אני ארחיב בעניין הזה. קודם כל חשוב להבין. תאגידי המים והביוב פועלים לפי כללים מסודרים והם נקראים כללי תאגידי מים וביוב, אמות מידה לשירות. זה נשמע סלוגן וסיסמא אבל זה לא סיסמא. מדובר על סט כללים ברזולוציה כל כך גבוהה והדוקה שהיא משמשת באמת דוגמא לכלל משקי המים בעולם, לא רק בישראל, ובטח ובטח שלגופים בישראל. הרזולוציה של הכללים כל כך הדוקה, אגב, שבכללים עצמם מוטמע מנגנון של פיצויים יזומים לצרכן, זאת אומרת שאם תאגיד לא עומד באמת מידה מסוימת שקבועה בכללים האלה, הוא נדרש על פי הכללים לפעול ולפצות את הצרכן באופן יזום במסגרת יוזמה שלו ללא קשר לאמירה של רשות המים.

זה תיאורטית אבל איפה זה מתקיים?

זה לא תיאורטי. אני יכול להעביר לכם דוחות.

נושא שני באותן אמות מידה, אגב, חשוב להבהיר. גם בחוק תאגידי מים וביוב וגם בכללי אמות מידה לשירות יש מנגנון של בירור תלונות צרכנים. חשוב להבהיר את זה. סעיף 108 לחוק תאגידי מים וביוב בא ואומר שאם הצרכן, יש תלונה כנגד החברה שנותנת לו שירות, אותו תאגיד מקומי, הוא מוזמן, וזה מופיע על גבי חשבון המים, זה מופיע באתר באינטרנט, זה מופיע בטופס המקוון, איפה שלא תרצו. הוא מוזמן לפנות לרשות המים. לרשות המים יש יחידת פניות ציבור שמטפלת ומשמשת סוג של ערכאת ערר.

אני יכול להגיד לכם בתור יועץ משפטי וממונה על פניות ציבור לשעבר ברשות המים, שהיקף הטיפול בתלונות הוא, אחד, לא גבוה מאחר ורוב התלונות נפתרות בתחומי התאגידים עצמם. אנחנו מוודאים שיש גורמי מקצוע שמטפלים בהם. במקביל, מהצד השני של המשוואה יש לך אמות מידה מדהימות, אין לי מילה אחרת, מדהימות ברמת רמת השירות שהתאגיד צריך לתת היום, ולכן גם אם יש מקרי קיצון, אני לא אומר שאין טעויות. יש טעויות אבל הטעויות האלה הן לא הנורמה. אי אפשר לקחת מקרה קיצון ולהגיד, זו הנורמה של רמת השירות בתאגיד. אני יכול להעביר לכם נתונים, אקסלים, טבלאות.

אתה מסתובב ביישובים הערבים? אני בא משם. המצב מצריך ייעול וטיוב מיידי. אנחנו לא צריכים רק להתגונן.

חס וחלילה. אני אומר עוד פעם, אם לא היה לי איפה להשתפר ואיפה להתייעל, הייתי פורש מתפקידי ומכיסי. תמיד יש לאן להשתפר ולאן לשאוף. אין פה שום שאלה. אני מנסה לייצר תמונת מצב טיפה יותר מציאותית, ותמונת המצב המציאותית היא שהתהליך שמתרחש בשטח הוא תהליך איכותי מאוד שמביא לשיפור ברמת השירות, בטח ובטח שלעומת מה שהיה נהוג לפני עשר שנים טרם הקמת התאגידים.

ברשותך, המציאות, מי שיודע לבטא אותה הכי טוב זה האזרח, אז הרמה המציאותית היא כנראה משהו יחסי. אנחנו מביאים את המציאות של האזרח הפשוט, שלעיתים הוא לא מגיע אליך, אתה לא שומע אותו.

מאוד יכול להיות, אני מסכים לגמרי. אתה צודק, אדוני. חלקם כן מגיעים אלי וכשהם מגיעים גם לתאגיד וגם לרשות המים, כי בסופו של דבר אין מה לעשות, כמו שאמרנו, אנחנו פקידים יושבים בכיסאנו גם אם יצאנו לסיור בשטח. כשהם מגיעים, עלינו לוודא שרמת השירות ורמת המענה היא בהתאם לנדרש, ואת זה אני יכול להבטיח. אם יש פניות שהן רוחביות, תעבירו אותן אלינו. אגב, לקראת הדיון לא קיבלתי מצע לדיון. אם יש לכם נתונים שאתם רוצים שאני אבדוק אותם, נבדוק אותם בשמחה, גם הנדסית, גם צרכנית, גם כלכלית.

טוב, אז אנחנו נמשיך להיות בקשר לבירור הנושאים. בינתיים בשטח, במציאות יש המון תקלות, המון בעיות הן לגבי איכות המים, טיפול בקריאות, ניתוקים, סתימות של ביוב בכבישים, המון בעיות שאתה לא צריך אפילו לקבל אחת מהן בשוטף כי אנחנו מדברים על דברים בסיסיים.

שאלה אחרונה בקצרה, עומר. אנחנו יודעים שבמדרג מחירים של הצריכה יש את ה-3.5 קובים. כשאתה עובר את הכמות אתה גם משלם כפול ממה ששילמת בכמות שנקבעה לך ביסוד. למה אם אתה לא צורך את כל הכמות שלך החודשית, לא משאירים לטובת האזרח את היתרה? למה מתחילים לספור מחדש? לך יש תשובה?

כן, זה חצי כלכלי, חצי צרכני.

חצי מכל דבר, אתה אומר.

כן, יש לנו כמה חצאים במשוואה הזאת. אני אסביר את זה בצורה פחות מקצועית ויותר ידידותית לצרכן, מה שנקרא, כדי שגם צרכן הקצה יבין אותנו.

תעריף המים הוא בסופו של דבר תעריף עלות. הוא אמור לשקף את עלות משק המים. בגדול, היה ניתן לקבוע מנגנון תעריפי של תעריף אחד. לצורך העניין, עשרה שקלים לכל קוב. באה רשות המים בתיאום עם כל גורמי המקצוע הרלוונטיים ואמרה, אנחנו רוצים להנגיש כמות מים מסוימת לחודש בתעריף יותר נגיש לצרכן לצריכה החיונית, תעריף שהוא פחות מתעריף העלות. חשוב להבהיר, התעריף של הכמות המוכרת הוא תעריף שהוא פחות מתעריף העלות. מאחר ויש לך תעריף נמוך, אתה חייב לייצר במקבילה שלו תעריף גבוה כדי לוודא שהתעריף נשמר כתעריף - - - . האמירה שזה חודשי או דו-חודשי או שנתי היא באמת ברמה התעריפית כי אתה רוצה לשמור על איזון כלכלי. אם צרכן עכשיו צורך 3.5 קוב בחודש, הוא זכאי לאותם 3.5 קוב בחודש הבא גם בתעריף הנמוך. אמנם הוא יעלה מעל המדרגה של הכמות המוכרת, הוא יגיע לתעריף הגבוה אבל זה יתאזן עם התעריף הנמוך ולכן בראיה השנתית זה לא משנה בכלל.

לא ענית על השאלה.

אני מקווה שכן.

עומר, אני מניח שאתה מכיר את היישובים שיש להם בעיות אמיתיות עם התאגידים שלהם. אנחנו לא ננקוב בשמות אבל איפה אתם נמצאים בקטע של לארגן מפגשים מול כל רשות ספציפית כדי לשמוע אותה, לטפל בבעיות שלה או אולי לשחרר אותה מהדבר האיום והנורא הזה שלא מצליח לספק שירותים לאזרחים שלה?

אוקיי, אז כמה דברים. קודם כל, במסגרת התפקיד אנחנו עוברים, גם אני וגם אפי שאיתנו עדיין, וגורמי המקצוע מטעמנו, מטעם יחידת הממונה על התאגידים ברשות המים, עוברים כמעט בכל התאגידים והרשויות בארץ ומנהלים שיחות ומפגשים, בין עם הרשויות המקומיות ובין עם התאגידים כדי לוודא שיש מנהל תקין וממשל תאגידי תקין, ועונים לכל השאלות והטענות. האם המפגשים האלה נולדו כדי עכשיו לבטל את התאגיד הקיים? לא. רשות המים תומכת בתאגידים. התאגידים הם אחת המהפכות הכי טובות שקרתה במשק המים הישראלי, ושוב, הנתונים יעידו על כך. כל ראש רשות, ואני אומר לך שאני אישית בחודשים האחרונים נפגשתי בדליה, בעוספיא, בפלגי מוצקין, בגבעת שמואל, בשוהם, החל מהתאגיד הכי אזוטרי וכלה ברשות הכי גדולה. ניפגש עם כולם בשמחה. כולם מוזמנים לפנות אלינו. אנחנו נדבר ונענה לכל שאלה ונטפל בכל בעיה. אין שום בעיה.

טוב, אנחנו רק מחכים שתשלח את החומרים שהבטחת למזכירות הוועדה. תודה רבה לך.

תודה לכם.

דני לקר. דני, שומע אותנו?

עכשיו אני שומע.

דני, אתה מנהל יחידת ביטחון מים.

נכון.

תסביר מה זה ביטחון מים.

ההגדרה הנכונה היא אגף ביטחון מים, חירום וסייבר. אנחנו אמונים גם למנוע תקלות בשוגג או בזדון וכמובן לתת מענה כזה קורה. בהיבט הזה יש לי פרספקטיבה לשמחתי ארוכת שנים עוד מהעידן של טרום הקמת התאגידים, ואני נמצא עמוק עמוק וצמוד מאוד בשטח. יעידו ידידיי מנכ"לי התאגידים פה שאני נמצא איתם בקשר יומי ותכוף מאוד בשטח.

בהיבט הזה, אדוני, אני מבקש לומר שלושה דברים: אחד, תכיפות ועוצמת התקלות. בעידן של טרום התאגידים, דיברו פה ממי הגליל קודם, שבוע אחד שלם לפחות של זיהום מים קשה כתוצאה מהרעלה ותקלה טכנית ובעצם כולל הצבא מגיע לחלק מים באמצעות מכליות, מציאות שלא מתקיימת היום בזכות העבודה הטובה שעושים תאגידי המים, ונערכים גם עם ציוד לספק מים אלטרנטיביים כשתקלה כזאת קורית, וגם במניעה של האירועים האלה בטיפול נכון.

תקלות תפעוליות של בעצם אנשים שפותחים את הברז ולא יוצא מים - אני גר באזור טירה-טייבה, שכן שלהם. כמעט בכל סוף שבוע הייתי מבלה בטירה וטייבה על מנת לסייע בתקלות. כל הפסקת חשמל הייתה גורמת באופן מיידי להפסקת מים בשכונות בטירה ובטייבה. הנושא הזה נפסק בזכות השקעה של התאגיד גם בגנרטורים, גם בתשומת לב וגם בציוד מתאים לחלוקת המים.

הנושא האחרון שאני מבקש לציין - פורסם בתקשורת שבעת האחרונה היו לא מעט תקיפות סייבר על מערכות המים במדינת ישראל. אני מציע לכל ידידיי, ראשי הרשויות ואחרים שמבקשים להחזיר את הגלגל אחורה. יש גם אחריות בנושא הזה. תשימו את היד על הלב ותאמרו לי האם הרשויות המקומיות היו מסוגלות לעמוד בתקיפה כזאת כמו שאירעה, ולעבור אותה בשלום ולהשקיע בזה את המאמצים המקצועיים ואת תשומת הלב כמו שבוצעה בתאגידים שיושבים פה, שאף תושב בסוף לא הרגיש בעיה באספקת המים. יש גם בנושא הזה אחריות.

אני חושב שבתחום של הגנה על מערכות המים, אספקת מים חליפיים, טיפול באיכות המים, טיפול בתקלות, התאגידים הקפיצו את מערכת המים דור קדימה. תמיד אפשר להשתפר כמו שעומר ידידי אמר. תמיד אפשר לעשות יותר אבל יש פה שינוי ברמת השירות ברמה משמעותית, ויש בגינה אחריות. אני מציע לכל מי שמבקש לקחת חזרה את האחריות, שייקח בחשבון שצריך להשקיע בזה הרבה משאבים גם כספיים וגם של תשומת לב, ואחריות בטיפול בזה שלתושבים יהיה מים ראויים לשתייה כל הזמן, 7/24. תודה, אדוני.

תודה רבה, דני. מה לעשות, לא כולם מסכימים איתך. תודה רבה על ההשתתפות שלך.

עומאר רביע, אתה נציג פונים.

תודה לך אדוני, אני מברך אותך על זה שנתת לי. זה כבוד גדול. תודה לכם.

אני רוצה לקצר. אני נמצא כאן היום על מנת להביא את קול זעקתם של תושבי טייבה שסובלים כפליים הן ממחיר מופקע של המים והן מהאיכות הירודה בנוסף על תחושת כאב הלב, עיר שבורכה במשאב טבעי נדיר בדמותם של בארות מים שלא מנוצלות לצערי על ידי תאגיד המים מי עירון. אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, מפצירים בכם מכובדיי לשמוע את קולנו, לחוש את כאבנו ולנקוט בצעדים ממשיים, כמו לדאוג לסיור של שר החקלאות והשר הממונה על משאב המים, לבארות המים בטייבה, ובכדי לעמוד מקרוב על הבעיות מהן סובלים תושבי העיר ובעלי הבארות הלא מנוצלות, הכול מתוך תקווה להפעיל את בארות המים אשר בכוחן לספק בטייבה ולא רק לטייבה, לאזור כולו, יהודים כערבים, מים צחים ונקיים.

בסוף אני רוצה לציין שאני נמצא פה בתור נציג מטעם תנועת - - -. תודה לך.

זה לא צריך. אנחנו מדברים על נושא מקצועי גריידא, לא עוסקים בפוליטיקה.

לגבי בארות מים, זה נושא שווה דיון כי חלק מהיישובים הערבים מקבלים את המים שלהם מהבארות שנמצאים בתחומם והם מוכרים היום את המים לתאגידים, אז יש כאלה כנראה שגם לא מגיעים לתאגידים ולא מוכרים להם מים.

למי אתה רוצה לענות, סלים?

רק במשפט אני רוצה לענות לעופר. כשאני דיברתי על מג'ד אל כרום, אני דיברתי על 4,000 שחיים חמישה חודשים בבריכת ביוב, בריכה עם דם ממשחטות מדיר אל אסד.

כן, גם אני העליתי את הנושא הזה.

הוא יודע את הבעיה הזאת והוא כבר שלוש שנים לוחץ על שיפוץ של מג'ד אל כרום. גילון התחברה לקו הזה תוך שבוע ואין לה בעיות. אני כבר שלוש שנים. חצי כפר, 5,000 בני אדם, עשרות אנשים הלכו לבתי חולים, עזבו בתים בגלל שיש בריכה, אני מדבר על מאות דונמים של בריכת ביוב ומאות דונמים של בריכת דמים. כולם יודעים את הבעיה. לא נעשה כלום. כולם יודעים מה קורה במג'ד אל כרום. זה לא עניין אף אחד. מי ששילם את המחיר זה מג'ד אל כרום. זה שתושבי מג'ד אל כרום חמישה חודשים בשנה סובלים, זה משהו קטסטרופאלי, לא קורה במדינות אחרות כמו במדינת ישראל. זה לא אומר שאני חי שישה חודשים בלי סבל. אני חייב לסבול שישה חודשים. אני מדבר על מצב קטסטרופאלי. אני אומר, באפריקה אין דברים כאלה. אנחנו חיים את זה עשרות שנים. כבר שלוש שנים לא מכניסים אותנו לשיפוץ כדי לפתור בעיה של 6,000, שהיא כפר שלם.

תודה, ראש העיר מג'ד אל כרום. אני מקווה שהצעקה שלך באמת תסייע לפתור את הבעיה. זה לא צריך להימשך אפילו יום אחד. אתה צודק. אני מקווה שעזרנו במשהו לקדם ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי ההתנהלות של הנושא הזה.

תודה רבה לכל אלה שהיו איתנו על הזום וגם לחברי הכנסת שהשתתפו כאן בוועדה.

אני רוצה לסכם. עלו המון נושאים. התאגידים לא נותנים שירות בסיסי לתושבים. זאת הייתה טענה אחת של האנשים. לא מיידעים את התושבים לפחות יומיים מראש על ניתוקים, אם כי לפי חוק חייבים לעשות זאת ובטח לא צריך לבצע ניתוקים בסופי שבוע כאשר כולם נמצאים בבתים.

המים הצבעוניים, אדום, צהוב, יש כל מיני צבעים. המונה של הצריכה של התושב עדיין סופר את המים האלה בברז ולטעמנו הם צריכים למצוא את הנוסחה כדי לשפות את האזרח על הדברים האלה. לא צריך לתת הקלה, צריך לתת לתושב את הזכות שלו לא לשלם על משהו שהוא זרק חזרה לביוב.

מחירי המים גבוהים מאוד. דיברנו על זה במפגש הקודם עם רשות המים. זה עלה עכשיו גם על ידי ראשי הרשויות, גם על ידי תושבים, על ידי כולם. צריך לעשות משהו בעניין הזה דווקא בתקופת הקורונה. לא יכול להיות שבתקופת הקורונה שכל המדינה מתגייסת כדי לעזור לאזרח ולתת מענקים אפילו, לא לעשות הנחה לאזרחים בדבר הבסיסי הזה שהוא המים. התושב משלם מחיר כפול אם הוא עבר את הכמות המוקצית לו, שזה 3.5 קובים בחודש, אבל אם הוא נניח צרך רק 2 קובים, מה שנשאר מהכמות לא נזקף לזכותו באובליגו שלו לחודשים שאחרי. אני חושב שאת הנושא הזה גם העליתי גם בדיון הקודם. צריך לעשות צדק עם הצרכן, עם הלקוח בעניינים האלה פעם אחת ולתמיד.

אנחנו נקבל את הנתונים מעומר ורדי, הוא הבטיח לשלוח את זה, ואנחנו נברר בהמשך לגבי גם הנושאים שעלו בדיון.

תודה רבה לכולם. מקווים שעשינו משהו לקידום העניין הזה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.