פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



33
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020), שעה 10:30

היערכות משרדי הממשלה לעלייתם וקליטתם של יהודי צפון אמריקה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב
טלי פלוסקוב
אנדרי קוז'ינוב
אלכס קושניר
יואל רזבוזוב

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר, עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

ד"ר אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, דוברות, משרד הבריאות

סטלה ראפ - סמנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

ילנה דלטיצקי - רכזת בכירה, קצבאות שכר דירה, משרד הבינוי והשיכון

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

אריאל דיפורטו - מנהלת אגף שירותי עלייה, הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש"

רונן פוקסמן - מנהל חטיבת קשרי ממשלה ותעסוקה, ארגון "נפש בנפש"

נטע כ"ץ - מנהלת מחלקת קשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

נתנאל קרמר - מנהל תכנון ואסטרטגיה, ארגון "נפש בנפש"

רבקה כספי - מנכ"לית המשרד הישראלי וסגנית ישיא בכירה, הפדרציות היהודיות בצפון אפריקה

סטפני שטראוס - מנכ"לית ישיבה יוניברסיטי ישראל

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים


היערכות משרדי הממשלה לעלייתם וקליטתם של יהודי צפון אמריקה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא שעל סדר היום הוא היערכות משרדי הממשלה לעלייתם וקליטתם של יהודי צפון אמריקה. הדיון מתקיים בעקבות יוזמה ובקשה של ארגון "נפש בנפש".

ארגון "נפש בנפש" הוקם בשנת 2002 על ידי הרב יהושע פס וטוני גלבר. הארגון סייע לעלייתם של למעלה מ-60,000 עולים מארצות הברית, קנדה ואנגליה. הארגון פועל בירושלים, תל אביב, כרמיאל ובאר שבע ומבקש לעודד עלייה ומעמיד מערך מקצועי לרווחת העולים בתחומי התעסוקה, בריאות וחינוך ובהתמודדות עם הבירוקרטיה הממשלתית.

מהנתונים שהובאו לוועדה מ"נפש לנפש" לגבי התעניינות עלייה לישראל עולים הנתונים הבאים. הנתונים האלה הם רק מצפון אמריקה?

כן.

רישום ראשוני לעלייה. בשנת 2019, היו 2,141 בתי אב ובשנת 2020 היו 5,494 בתי אב, גידול של 157 אחוזים. עוד לא סיימנו את השנה.

השלמת בקשות עלייה לפי בתי אב. בשנת 2019 הושלמו 1,450 בקשות ובשנת 2020, עד עתה, הושלמו 3,655 בקשות. גידול של 152 אחוזים.

בשנת 2019 עלו 2,283 עולים חדשים לישראל. 1,450 בתי אב. בשנת 2020 עלו 8,306 עולים חדשים, 3,654 בתי אב.

הגיל הממוצע של העולים הוא 30.4.

הפוטנציאל לעלייה ממדינות צפון אמריקה קיים ומדינת ישראל צריכה לממש אותו ולהיערך לקליטתם המיטבית.

הוועדה קיימה כבר מספר דיונים בנושא היערכות משרדי הממשלה לקליטתם של העולים בעקבות הקורונה. למרות הדיונים שהתקיימו, משרדי הממשלה טרם הביאו את התייחסותם להקלה על קליטתם של העולים. תעסוקה ודיור הם המפתחות העיקריים לקליטה מוצלחת. בתחום הדיור הועלתה הצעה בוועדה להעניק סיוע בשכר דירה גבוה משמעותי לשכירת דירה בשנתיים הראשונות לעלייה לישראל במקום הפריסה שנהוגה היום על פני ארבע שנים. כמו כן הועלתה הצעה להוסיף בניית מקבצי דיור והוסטלים לקשישים שיהוו פתרון דיור למי שמעוניין בכך. כמו כן הוצעה האפשרות לקליטה במרכזי קליטה לעולים שיהיו מעוניינים בכך.

בתחום רשות האוכלוסין ומשרד החוץ הועלתה בקשה לבטל על דרישת אפוסטיל בתקופת הקורונה בלבד והגדלת תקן העובדים של עובדי משרד החוץ כאן בישראל, שיטפלו בבקשות מהארץ ויקלו על העומס בקונסוליות בחוץ לארץ. למרות הסכמת האוצר בסוגיה התקציבית, משרד החוץ נסוג עד עכשיו מההצעה הזאת ולא מעוניין בתגבור משרד החוץ בארץ. מצד אחד סטלה אומרת כאן שאין מספיק כוח אדם בקונסוליות ומצד שני היא לא מוכנה לקבל סיוע. זה דבר שהוא מדהים והזוי.

לגבי הדרישה לאפוסטיל, ביקשנו מרשות האוכלוסין לוותר על הדרישה למשך חודשיים-שלושה ולחשוב על פתרון אחר, בקשה שעד עכשיו לא זכתה למענה. משך ההמתנה להנפקת אפוסטיל הוא ארוך מאוד ומעכב את הליכי העלייה לישראל.

חשוב מאוד להיערך ללמידה מקוונת באולפנים עוד בארצות המוצא טרם העלייה. ככל שיקלטו את העברית טוב יותר, כך הקליטה תהיה מוצלחת יותר.

על זה יש הסכמה של המשרדים והנושא בטיפול.

היערכות משרד החינוך ללימודים באפליקציית זום. יש צורך לתגבר באופן פרטני את הלומדים באפליקציית זום עבור תלמידים עולים חדשים. גם זה בטיפול ואני מאמין שזה יהיה. שני הדברים האלה של לימודים בארצות המוצא באמצעות ה-זום, זה דבר שיהיה כי יש הסכמה של השרים עצמם.

ארגון "נפש בנפש", יש לכם משהו לומר?

אני אשמח להתייחס. אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת הנכבדים, השותפים הטובים שנמצאים כאן. אני אשמח קודם כל להתחיל בכבודה של האכסניה, ועדת העלייה והקליטה שהייתה מאז ומתמיד בית עבורנו, מקום שבו ניתן להעלות נושאים שדורשים את התייחסות הבית הזה. בקדנציה הנוכחית יש תחושה של כלל הנוכחים שהוועדה מבינה את גודל השעה ואת תפקידה החשוב בקידום נושא העלייה באופן כללי וקידום נושאים פרטניים המהווים חסמים לעלייה. תודה רבה והמשיכו כך בפועלכם.

אדוני היושב ראש, כפי שציינת, ארגון "נפש בנפש" הוקם בשנת 2002 על מנת להחיות את גלי העלייה מצפון אמריקה. בשנים הרבות מאז הוקם הארגון פעלנו הן בליווי העולים בשלבי טרום העלייה והן במהלך טיסותיהם המרגשות לישראל וכמובן ממשיכים את הליווי עם נחיתתם בתחומי התעסוקה, הבירוקרטיה וההשתלבות החברתית.

המתכון הייחודי של "נפש בנפש" הוכיח את עצמו עם למעלה מ-65,000 עולים וחשוב יותר, עם למעלה מ-90 אחוזי הישארות בישראל.

חברים יקרים, אנחנו נמצאים בזמנים היסטוריים. מאז פרוץ משבר הקורונה הארגון חווה התעניינות בעלייה מצפון אמריקה שאין לה אח ורע בתולדות הארגון ויתכן מאז קום המדינה. המספרים שמונחים בפניכם משקפים אינדיקטורים אחדים לאותה התעניינות. למעלה מ-8,000 יהודים פתחו תיקי עלייה כאשר רובם הביע רצון לעלות עוד בשנת 2020. מעבר לכך, אנחנו מקבלים פניות מאורגנות מקהילות שלמות בצפון אמריקה המבקשות לשמוע על אפשרויות העלייה לישראל. הקורונה הטילה חסמים פסיכולוגיים ותעסוקתיים ויותר מכל – יצרה עבור מדינת ישראל הזדמנות שאין דומה לה בפתיחת השערים ליהדות צפון אמריקה.

אני מניח שניתן לדבר רבות על הסיבות לעלייה דווקא בעת הזאת, האם זו הייתה התמודדות של מדינת ישראל עם הגל הראשון, האם זו הפגיעה הקשה בקהילה היהודית בצפון אמריקה, האם השערים סגורים של מדינת ישראל גרמו לרבים להחליט שהם רוצים פנימה, האם לאנשים פשוט נפל האסימון שאם לא עכשיו, אימתי? האם יש כאן יותר גורמי דחיפה או גורמי משיכה? אני משאיר את התשובה לשאלה הזאת לאקדמאים, לדמוגרפים ולהיסטוריונים.

ארגון "נפש בנפש" אשר הוקם בצל קריאה גדולה מהשטח לתת מענה לפערים שונים בתהליכי העלייה והקליטה נענה גם עכשיו לקריאה הגדולה שעולה מהשטח. איננו מבקשים להיות שיפוטיים. הננו. אנחנו מוכנים לענות לקולות הרבים העולים מכל שדרות האוכלוסייה, מכל הזרמים השונים, מכל הגילים ומכל הקהילות. אנחנו מכנים לענות הננו.

אתה יודע אדוני היושב ראש שהחברה האזרחית, עד כמה שהיא מלאה ברצון טוב, בעלת יכולות ורסטיליות וטכנולוגיות, אינה יכולה לתת מענה שלם במקום המערכות השלטוניות. לאורך השנים ארגון "נפש בנפש" צבר לו חברים וידידים רבים ממערכות השלטון השונות, עמיתים אשר התגייסו לשיפור מערכי העלייה והקליטה, חלקם יושבים מסביב לשולחן זה או שותפים לנו ב-זום. בשם עשרות אלפי העולים אשר הגיעו בסיוע הארגון, אנחנו אסירי תודה לכל אחד ואחת מכם על השותפות.

כמו שאמרתי, זמנים היסטוריים עומדים בפנינו. יושב ראש הסוכנות היהודית ושרת העלייה והקליטה כבר נקבו מספרים צפויים גדולים של עולים שעתידים לבנות את ביתם במדינת ישראל בשנים הקרובות.

אין לי אלא לראות את מגמות ההתעניינות כפי שהן משתקפות בנתונים של אלפי תיקי עלייה, מאות מסמכים המגיעים מדי יום, עשרות שיחות למוקד הטלפוני מדי לילה או השתתפות של מאות בתי אב באחד מעשרות ה-וובינרים שאנחנו מקיימים מדי שבוע.

מכאן יוצאת הקריאה שלנו לשותפים הטובים והמסורים שלנו במערכות השלטון השונות. אנא, זמנים היסטוריים דורשים מהלכים היסטוריים. מדינת ישראל ידעה לקלוט מאות אלפי עולים בשעת משבר כלכלי עם קום המדינה על אף האתגרים. מדינת ישראל ידעה לומר הנני כאשר נפלו חומת הברזל מארצות ברית המועצות לשעבר. מדינת ישראל תמיד פעלה מתוך הערכים שניטעו במגילת העצמאות בהקשר של קליטת עלייה ותמיד גם זכתה ליהנות מפירות כלכליים דרמטיים גלי העלייה.

כארגון אשר נמצא בקשר יום יומי עם אותם מתעניינים בעלייה, החל מבעלי הבתים הפשוטים, דרך פילנתרופים גדולים וכלה במנהיגי קהילות, אנו קוראים לכלל מערכות השלטון לחשוב מחוץ לקופסה, להפוך את אתגר הקורונה להזדמנות יוצאת דופן עבור מדינת ישראל בקליטת עלייה איכותית אשר תתרום למדינת ישראל בכל כך הרבה תחומים.

חברינו במשרדי הממשלה עושים את תפקידם ודואגים שמדינת ישראל תהיה מסודרת, מערכתית ושוויונית ואני מודה להם על עבודתם המסורה. אני מבקש מהבית הזה לצאת בקריאה לכל הגורמים להם יש נגיעה לעלייה בכלל ולעולים בפרט, לצאת מאזור הנוחות, לעשות כל שביכולתם כדי שלא נפספס את ההזדמנות העומדת לפתחנו.

בהקשרי תהליכי עלייה, אני יודע אדוני היושב ראש שאתה עסוק מאוד במציאת פתרונות אל מול רשות האוכלוסין בסוגיית האפוסטיל על תעודת היושר, אני גם מודה למנכ"ל הרשות פרופסור מור יוסף על הרצון הכנה למצוא פתרונות נוספים אבל עדיין מאות עולים ממתינים אך ורק לאפוסטיל על תעודת היושר שיגיע כדי שיוכלו לסיים את התהליך. חשוב לציין את הגמישות המחשבתית שהביאה לאפשרות ראיונות העלייה ב-זום אשר פתחה לאלפים את האפשרות להתקדם בתהליך.

השותפים המרכזיים שלנו בסוכנות היהודית עושים מאמצים עילאיים כדי להיענות לביקושים, מנציגי הגלובל, שליחי העלייה, אגף הזכאות ועד למנכ"לית הסוכנות. כולם בקשר יום יומי אתנו ואני מודים ומעריכים אותם על כך.

יש צורך לסייע לסוכנות לעבות את כוח האדם שלהם כדי שאישורי הזכאות יהיו מהירים. יש לחשוב על דיגיטציה מלאה של התהליך במסגרת זו. הקונסוליות מוצפות בבקשות לאשרות עלייה וחשוב מאוד לתעדף דווקא עכשיו את מי שמבקש לעלות לישראל.

גם בהקשר הקליטה, חשוב מאוד לרתום את כלל הגורמים הרלוונטיים כדי שעולים ישתלבו באופן מיטבי דווקא בתקופה מאתגרת זו. ילדים שיצטרפו למערכת החינוך אשר מתחילה את שנת הלימודים באופן שונה מהרגיל, יזדקקו ליחס מיוחד של בתי הספר כדי שיוכלו להשתלב. המבוגרים צריכים אפשרויות אולפן מקוונות. הרשויות המקומיות צריכות להירתם באופן מלא למאמץ הזה כדי שנוכל להפוך למגדלור של קליטת עלייה.

מדי שבוע אנחנו מקבלים פניות ממגוון רשויות – ירוחם, צפת, בנימין, רמלה, אופקים ועוד – המבקשות למשוך את העולים אליהן. אני חושב שראוי ונכון לרתום את מרכז השלטון המקומי כדי שנוכל לשווק עוד ועוד אפשרויות לעולים החדשים.

אני יודע שאני מדבר גם בשם ארגוני עלייה נוספים הנמצאים באי ודאות תקציבית בשל היעדר תקציב מדינה. גם כאן יש לנו שותפים נאמנים במשרד הקליטה אשר עושים ככל יכולתם במסגרת הקיימת. אבל חשוב להביע גם כאן את החשש שלנו מאי היכולת לתת את השירות הנדרש לאותם מבקשי עלייה בגלל האתגרים התקציביים.

אדוני היושב ראש, למעלה מ-1,000 עולים כבר עלו או הבטיחו את טיסתם מצפון אמריקה בקיץ זה, זאת כנגד כל הסיכויים בימים של שמים סגורים. אבל זוהי רק הסנונית הראשונה, אם נשכיל כולנו להיענות לאתגר.

לסיום אני מבקש שוב להודות לך אדוני היושב ראש על העלאת הנושא לסדר היום ומבקש לרתום את כלל הכוחות והשותפים שלנו – משרדי הקליטה, הפנים, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל – כדי שנוכל לעמוד בעוד מספר שנים, להסתכל אחורה ולומר בסיפוק: עמדנו באתגר, היינו שם עבור אחינו בצפון אמריקה, קלטנו את גל העלייה בעקבות הקורונה. תודה רבה.

חברי הכנסת, לפני שמתחילים להניע את הגלגל, אתם רוצים לומר משהו?

כן. תודה אדוני היושב ראש. שמחתי מאוד לשמוע כרגע כאשר הוצגו דרכי הפעולה שהממשלה צריכה ליישם. אני חייבת לומר לכם שמי שעבר עלייה ויודע מה זה – ואני מבינה שכל חברי הכנסת שנמצאים כאן יודעים - ההצלחה של העלייה היא מאוד תלויה בצעדי הממשלה. זה לא מספיק רק לרצות אלא שני הצדדים צריכים לרצות להיקלט ולקלוט במדינה הזאת. כדי שננצל את ההזדמנות הזאת – אני אומרת שבקורונה יש כל כך הרבה דברים לא טובים אבל יש ניצוצות קטנים שיכולים גם להיות טובים למדינה שלנו והעלייה הגדולה שאנחנו מדברים עליה היא אחד הדברים המבורכים בתקופת הקורונה.

למרות כל הקשיים שיש לנו במדינה היום, אנחנו באמת צריכים להשקיע משאבים, מחשבה, יציאה מהקופסה בכל הרמות של שירות לאזרח שעולה למדינה הזאת. אם נדע לעשות את זה בצורה נכונה – זכינו, הרווחנו, ניצחנו, כל מה שאתם רוצים כי העלייה היא עתידה של המדינה. תודה רבה.

המספרים שמוצגים כאן בטבלאות מבחינת הרישום, הפניות, הנכונות לעלות והזכאות, בהחלט מספרים מרשימים. מצד שני אנחנו רואים את החסמים בטיפול של המדינה באותם עולים ואלה אותם הדברים הרגילים עליהם אנחנו כבר דיברנו וטחנו ולצערי כנראה נצטרך עוד לדבר ולטחון כדי לפתור את החסמים האלה כי זה לב ליבו של היחס כרגע. כולי תקווה שנפתור את הדברים האלה החל מהסיפור של האפוסטיל שברור שהוא סיפור מאוד בעייתי מבחינת העלייה ומבחינת אותם העולים ועד הקליטה במוסדות הלימוד, כל ההוראה של העברית מלבד אותם אולפנים ראשונים, וכמובן הקליטה במסגרות העבודה המקצועיות. תודה.

אולי במקום המספרים והחסמים שאנחנו מודעים לרשימה שלהם, אני רוצה להתחבר לדברים של זאב ואני רוצה לומר שאנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית. לצד המשבר, כפי שאמרה טלי פלוסקוב, יש גם הזדמנות מאוד גדולה אבל בל נחמיץ אותה. שלא רק נשב כאן ונדבר ונגיד שידענו. כדי שנעשה את זה, צריך לזכור שהסיפור כאן – וגם של מי שיושבים סביב השולחן הזה - אדוני היושב ראש, מה שאתה מוביל מאז אני הצטרפתי וזכיתי להצטרף לוועדה הזאת, אלה שלושה ערכים בגינם אני נמצאת כאן והם האחדות, הממלכתיות והאחריות. אם אני חושבת על מה שהוועדה הזאת עושה וחייבת לעשות כמי שמפקחת על כל הגורמים שעוסקים במלאכה, ובאמת בראשותך הועדה הזאת חושפת את החסמים וגם פועלת כדי לפתור את החוסמים. כדי שנעשה את הדבר הזה בצורה מיטבית, אנחנו חייבים קודם כל לזהות את ההזדמנות שנקרתה בדרכנו בצל הקורונה והיא בעצם חידוש החזון, הייעוד והערכים של מדינת ישראל ממש בחזון מגילת העצמאות. אני לא רוצה להיות יותר מדי דרמטית אבל אנחנו עומדים אל מול שיטפון של עולים חדשים שמאפשרים לנו גם למצוא את עצמנו בדרך, למצוא ולהתחבר גם אזרחי מדינת ישראל. בעיניי כאן ההזדמנות הגדולה וזה שינוי תפיסתי עמוק שאנחנו לא פועלים לטובת העולים הפרוספקטיביים אלא לטובת עצמנו. זה בזכות ולא בחסד. אנחנו לא עושים טובה עם מישהו שמגיע, יגיע ומתעניין להגיע אלא אנחנו ממלאים את חובתנו, חובתה של מדינת ישראל, וכולנו יוצאים נשכרים מכל גל עלייה כזה.

תמיד אנחנו מסתכלים אחורה ואומרים איך לא ראינו ואיך לא ידענו. משנות ה-50, אדוני יושב ראש – ואתה באת כילד צעיר מדי כדי לזכור ודרך כל העליות שיושבות סביב השולחן הזה – בפעם הזאת יש לנו במדינת ישראל בת ה-72, היא כבר מספיק בוגרת, האפשרות להסתכל קדימה ולא אחורה, לתכנן קדימה ולא להצטער על מה שלא עשינו, להיערך בצורה פרוספקטיבית שמסתכלת פני עתיד ולממש – שוב לחדש ולממש – את הייעוד, את החזון ואת הערכים שלנו. אני חושבת שזאת אחריות עצומה שאני מטילה על הוועדה בראשותך, כמובן ביחד עם משרד הקליטה ושרת העלייה והקליטה שמחויבת לנושאים הללו, כמובן ביחד עם שרת התפוצות, אבל יש כאן הזדמנות שבל נחמיץ אותה. כל היושבים מסביב לשולחן עושים ועוסקים בעבודת הקודש הזאת ובכל פגישה שלכם, אני מבקשת שתעלו אלינו את החסמים כי רק כך נסיר אותם ורק בעבודה משותפת שבאמת משתפת פעולה בין כולם וכל הגורמים שכבר עוסקים בזה, מהמגזר השלישי ועד "נפש בנפש" וכל הגורמים השונים, וכמובן עד המשרדים הממשלתיים. יש בפנינו אתגר אדיר ומי ייתן ונצליח לממש אותו.

אדוני היושב ראש, כמו שאתה יודע להגיד לי, לצורך זה חייבים שזה יהיה בבסיס התקציב.

אדוני היושב ראש, אני לא אחזור על דברים שנאמרו. אני חושב שהדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב ואני גם מכיר את נפשות הפועלות ואת גורמי המקצוע. אני יכול להגיד לך שנמצאים כאן טובי בעלי המקצוע כדי לעשות את העבודה. זה שהממשלה היא החסם, זה מאוד מאוד מעציב אותי.

דבר נוסף שאני לא יודע אם הספקתם לדבר עליו, גם אין לי את המסמך ולא ראיתי את הנתונים. חסרים לי כאן כמה גורמים שלא נמצאים, לפחות ממה שראיתי בזימון - משרד ראש הממשלה ונתיב - והסיבה היא מאוד מאוד פשוטה.

הדיון הוא על צפון אמריקה.

בדיוק על זה אני מדבר. היום בצפון אמריקה מתגוררים כמיליון יוצאי ברית המועצות לשעבר שכדי לקבל אשרת עלייה הם צריכים לעבור דרך נתיב. זה מתבצע באמצעות הסוכנות, משם זה מגיע לנתיב. זה תהליך מאוד מאוד ארוך ומאוד מאוד מסורבל.

למרות שהם כבר גרים בארצות הברית.

כן. בזמנו, עת הייתי בשני תפקידים בו זמנית, ניסינו לקדם מהלך של פתיחת נציגות של נתיב בצפון אמריקה על מנת לאפשר קיצור תהליכים. לצערי הרב אז, באותה תקופה, גם משרד ראש הממשלה וגם משרד החוץ שמו מקלות בגלגלים כדי שהדבר הזה לא יקרה. אני חושב שהיום, כשאנחנו נמצאים במצב כזה, שאני בטוח שהרבה מאוד עולים פוטנציאליים יוצאי ברית המועצות שמתגוררים כרגע בארצות הברית רוצים לעלות לארץ, תפקידנו לצמצם את התהליכים הבירוקרטיים, להגדיל את התקציב גם בנתיב, לשלוח לשם שני קונסולים ולטפל באנשים כדי שיוכלו לעלות כמה שיותר מהר.

כמה עולי ברית המועצות לשעבר רוצים לעלות מצפון אמריקה כיום?

נכון להיום יש לנו בערך בין 250 ל-300 עולים בשנה, שהם יוצאי ברית המועצות לשעבר מתוך סך כל העולים מצפון אמריקה.

לדעתך צריך נציגות של נתיב שם?

בתהליך היום יש סרבול. מכיוון שהם צריכים להביא מסמכים מברית המועצות לשעבר, פונים אלינו, אנחנו מעבירים את זה לנתיב. ההוכחה נהיית מאוד קשה. אגב, חלקם היום אפילו אינם דוברי רוסית. הם דור שני.

צריך לומר שהמסמכים נדרשים למילוי ברוסית למרות שחלקם נולדו בארצות הברית.

רשות האוכלוסין וההגירה מסתכלת על ארץ המוצא של ההורים ואולי בשלב מסוים בצדק. למה? כי אם הבן אדם עלה לארצות הברית או היגר לארצות הברית באמצעות מסמכים מסוימים שמוכיחים את מהיהדות שלו, הרי היהדות שלו לא השתנתה תוך כדי החיים בארצות הברית. לכן יש בזה הגיון. אגב, אני לא בא בטענות לסוכנות ולא בא בטענות לנתיב. במסגרת המגבלות שניתנו להם, הם עושים את המקסימום. העניין הוא שאפשר לפתור את זה בקלות ולשלוח לשם שניים-שלושה נציגים, קונסולים מקצועיים.

בשביל 300 אנשים אתה רוצה לשלוח שני קונסולים?

300 אנשים, זה בגלל הסרבול. יש כמיליון אנשים שמתגוררים בארצות הברית, נושאים את העיניים לישראל. אני מכיר את הקהילות האלה ומדבר אתן. הרבה מאוד מהם רוצים לעלות. זה לא שהם מפוזרים בכל ארצות הברית. יש לך ריכוזי אוכלוסייה ואתה יודע לטפל בזה ואתה יודע לעשות את זה.

פנינו לשר אלקין בנושא כי הוא היום ממונה על נתיב. הצגנו בפניו את הסוגיה הזאת וביקשנו שימצא אתנו ביחד פתרון, בין אם זה לשלוח קונסולים, בין אם זה לפתור את העניין הזה, כי זה באמת תהליך מסורבל עבור אותם אנשים לעלות היום.

בכמה זמן זה מעכב?

זה יכול לקחת לפעמים אפילו חצי שנה מכיוון שצריך להביא את המסמכים המקוריים.

תחשוב על הסרבול. הוא שולח מסמכי מקור לסוכנות. הסוכנות לוקחת את המסמכים ומעבירה אותם לנתיב. נתיב בודק את המסמכים ואז צריכים להחזיר אותם בחזרה. זה סרבול.

בטח גם קורה שבדרך מסמכים הולכים לאיבוד.

UPS מרוויחים כאן הרבה כסף.

אני עשיתי אתמול סיור בגלובל סנטר, מי שבעצם מאפשר את כל הדבר הזה, כדי שאנחנו נבין את כל החסמים ויכול להיות שצריך לקיים דיון של הוועדה שם.

בארצות הברית?

לא. כאן. בסוכנות אצל שי. אני חושבת שמהדברים שעולים כאן זה יאפשר לנו לעלות בפני הוועדה וגם בפני מי שאינם נמצאים בדיון כרגע, את הנושאים כפי שהם עולים לבסיס הנתונים הקיימים אצל שי. בסוף צריך להתכנס לתוך הדבר הזה של העלייה. אנחנו אמנם מתמקדים בצפון אמריקה וזה חשוב לחזור לשם כיוון שצריך לזהות את כל החסמים.

ראיתי חסם אחד. זה נכון. איזה עוד חסמים יש? אני שואל את נציגי העמותה. איזה חסמים אתם מזהים?

החסמים לעלייה או אחרי העלייה?

לעלייה. נתחיל עם זה.

הנושא של האפוסטיל כמובן הוא מאוד מאוד ידוע.

העלינו כאן את נושא הקונסוליות. באמת יש עומס ואנחנו רואים את זה כל יום. גם בנושא של בני זוג שרוצים להגיע, למשל בן זוג זר שנשוי לישראלית, הקונסוליות מתקשות מאוד לעמוד בעומס, במיוחד בניו יורק שהיא כמובן הקונסוליה העמוסה ביותר אבל אנחנו גם רואים שקונסוליות שונות מתמודדות באופן שונה ואז לפעמים יש אי אחידות בנוהל.

זה לא טוב.

זה בהחלט לא טוב.

מה זה אי אחידות בנוהל?

אני אתן לך דוגמה אחת שאנחנו עוסקים בה הרבה. עולים שהגיעו ויצאו מישראל בתוך 90 ימים מיום עלייתם. הם לא זכאים לדרכון ישראלי. אחרי שהם רוצים לחזור, הם חייבים אישור כניסה לישראל כי הם אזרחים ישראלים אבל הם לא נושאים דרכון ישראלי. בקונסוליות מסוימות דורשים הנפקת דרכון.

כמה זמן הוא כבר לא זכאי לדרכון?

במשך 90 ימים מיום עלייתו, עולה לא מקבל דרכון ישראל. רק אחרי 90 ימים הוא זכאי להוציא דרכון.

אם הוא עלה, למה הוא עוזב את המדינה?

להרבה עולים זה גרה לפני הקורונה. העולים עלו ונסעו כדי למכור את הבית או לסגור את העסק ואז הם נתקעו שם. זה קורה הרבה. או שהם עובדים.

בארצות הברית.

כן. ין להם דרכון ישראלי. כדי להיות זכאים להיכנס, כי הם אזרחים ישראלים, הם לא צריכים אישור חריג, הם רק צריכים איזושהי תעודה. חלק מהקונסוליות אומרות להם שהם צריכים להנפיק דרכון, שזה מסלול אחד. קונסוליות אחרות אומרות, לא, רק צריך איזשהו דף שידביקו להם בתוך הדרכון האמריקאי או הבריטי או מה שזה לא יהיה.

חוסר אחידות.

אין נוהל אחיד? בכמה זמן זה מעכב?

זה יכול לעכב במשך חודשים.

אבל אין הרבה כאלה.

צריך לדעת שהיום בניו יורק לוקח שבועיים להנפיק אשרת עלייה. מהיום שהם מקבלים את הדרכון ועד שמחזירים עם המדבקה שנקרא אשרת עלייה, זה אורך שבועיים. אחרי כל התהליך שהעולה עבר במשך חודשים בגלל הסיפור של האפוסטיל והכול, הוא צריך להמתין עוד שבועיים ורק אחרי שהוא מקבל את האשרה, הוא יכול להזמין את טיסת העלייה שלו. התהליך אורך עוד יותר מהרגיל.

מצאו איזה זיוף ביהדות צפון אמריקה?

לגבי אפוסטילים?

צריך לראות שהמסמך מהימן. נכון? אתה יכול לומר לי, מתוחך 100,000 עולים היה איזשהו זיוף?

לא. אני אתייחס בכמה מלים למה שאמר זאב.

לא. אני רוצה לדעת סטטיסטית. היה או לא היה?

לא שאני זוכר שהיה בתקופה האחרונה.

אז אני לא מבין מה הם רוצים ברשות האוכלוסין.

אני אתייחס. אני חייב לומר שאני מסכים עם מה שאומר זאב. הפוטנציאל כרגע מצפון אמריקה הוא אדיר. רק כדי לסבר את האוזן, בחודש יוני 2020 נפתחו, אנשים שרצים לעלות פתחו תיקי עלייה, 3,359 תיקים לעומת 504 ב-2019. גידול של 566 אחוזים. בחודש יולי 2,378 לעומת 557, גידול של 327 אחוזים. בהחלט הנתונים האמפיריים אתנו. אגב, חשוב לומר שמבחינת פותחי התיקים אנחנו רואים קהלים מגוונים – אורתודוכסים, חרדים, חרדלים, מהתנועה הרפורמית, מהתנועה הקונסרבטיבית.

לאור הביקושים, אנחנו בסוכנות נערכנו לתוספת כוח אדם. הוספנו עכשיו ב-גלובל, הכפלנו את מספר העובדים שמטפלים בפניות. אתמול התחילו את ההכשרה שלהם שלושה אנשים לעומת החמישה שהיו. הוספנו מראיינים בארץ והוספנו צוותים בחוץ לארץ. בנוסף, כסוכנות יהודית, לקחנו את חברת... שהתחילה אצלנו עכשיו תהליך קצר של שבועיים לעזור לנו לראות איפה אפשר בתהליך העלייה לעזור ולצמצם פערים עבור העולים. פשוט עבודה מהירה ומיידית כדי להקל.

לגבי האפוסטיל. אני אומר לכם שאנחנו קיבלנו תעודות באפוסטיל שמגיעות מה-FBI. לצערי אני חייב לומר שהן תעודות שקל לזייף אותן. אדם בלי טכניקות מסובכות יכול לזייף את התעודות של ה-FBI. האפוסטיל נדרש כי התעודות האלה – בדקנו אותן, איך הן מגיעות – בעבודה קצרה אפשר לשנות. אנחנו מבינים ואנחנו מסכימים שהדבר הזה הוא בהחלט מעכב אנשים.

אתה מדבר על האישור של ה-FBI.

כן.

האישור על כך שאין לו עבירות פליליות.

כן. שאין לו עבר פלילי.

גם פדופיליה.

חשוב גם לומר למה זה חייב להיות רק מוושינגטון ולא מתורגם בטקסס או בפלורידה. מכיוון שאם אתה עובר ממדינה למדינה, אין רישום. המקום היחידי בו יש רישום פדרלי, זה בוושינגטון. בשבועיים האחרונים "נפש בנפש" העלו רעיון מאוד יצירתי וגם קידמו אותו מולנו. אנחנו ניהלנו בשבועיים האחרונים שיחה עם משרד החוץ ועם רשות האוכלוסין, תכף נתייחס לזה, וההצעה שעלתה מ"נפש בנפש" היא שה-FBI ישלח את התעודה ישירות לסוכנות היהודית ואז זה מייתר את האפוסטיל.

נכון.

נכון. רעיון מצוין.

האפוסטיל היא רק בשביל התעודה מה-FBI?

זה לכל התעודות אבל כל האפוסטיליםה אחרים, קל לקבל אותם. ב-FBI אפשר לקבל רק בוושינגטון.

השאלה אם משרד החוץ מסכים.

אפוסטילים הם על כל המסמכים אבל קל לקבל אותם. מה-FBI, יש כרגע עומס בוושינגטון. לכן הרעיון שזה יגיע בצורה ישירה אלינו מבחינתנו זה מקובל. אנחנו בנויים וערוכים לזה.

פניתם ל-FBI?

משרד החוץ הישראלי פנה באמצעות משרד החוץ בוושינגטון, הקונסוליה בוושינגטון, ל-FBI בבקשה שיעבירו את זה או לסוכנות היהודית או אפילו אם צריך, לקונסוליות. אם ה-FBI יאשר, אנחנו מאוד נשמח. זה בהחלט יקל על העולים ולכן התחיל תהליך מסוים. אנחנו מקווים שהוא יאושר.

בנוסף, ביחד עם רשות האוכלוסין, כן יש לנו את האפשרות במקרים מיוחדים, אני חייב לומר שזה לא באופן גורף, לתת לאנשים אשרת א/1, זו כניסה זמנית לישראל ללא כל התנאים הנלווים.

תנו לו אשרת תייר ואחרי כמה חודשים הוא מביא את כל האישורים.

אבל מדובר בסל הקליטה שלו, באולפן שלו וכולי.

להביא את האישורים תוך כמה חודשים, כרגע זה בלתי אפשרי.

יש לנו אפשרות כזאת.

אבל הם לא עושים את זה.

מעטים מכיוון שלא מקבלים את כל הזכויות. אני מאוד מקווה שהתהליך מול ה-FBI יניב פירות. זה כרגע מהלך של משרד החוץ.

כמה זמן יחסוך התהליך הזה מול ה-FBI?

להערכתי יכול לחסוך חודש וחצי.

זה מאוד משמעותי. גם אנשים לקראת פתיחת שנת לימודים ועכשיו יש גל מאוד מאוד גדול שהפתרון הזה, אם הוא יהיה מיידי, יכול להיות משמעותי.

אבל אפשר ליישם את הפתרון הזה לכל שאר המסמכים הרשמיים של ארצות הברית? תעודות לידה, תעודות נישואין וכולי.

זה לא חסם. היום אין בעיה לקבל אפוסטיל על כל המסמכים בכל העולם. הסיפור של ה-FBI, רק מקום אחד, בוושינגטון, יכול להנפיק.

למשל, כמה זמן זה לוקח ברוסיה?

אין בעיה לקבל ברוסיה, בצרפת, בדרום אפריקה.

אתה מקבל את זה מיד?

כן. תוך כמה ימים. אתה הולך פיזית ומקבל את זה. למעשה האפוסטיל מאמת את המסמכים שאתה האדם אליו המסמכים שייכים. אנשים לפעמים מנסים לזייף. בעבר היו גורמים פליליים, לא מסיבות אחרות, שמנסים להיכנס לישראל. לכן יש חשיבות לאפוסטיל. אני מאוד מקווה שה-FBI יסכימו למהלך. ברגע שמשרד החוץ פנה בצורה פורמלית, יש לזה משקל. אני גם חייב לומר שמשרד החוץ הסכים שאם הסוכנות לא תקבל את האישור, הם מוכנים לקחת את זה על עצמם.

להעלות את סטלה?

לא. אני לא רוצה להעלות את משרד החוץ. אני מאוד כועס עליהם, על ההתנהגות שלהם. הם לא פותרים שום בעיה. הם רק מערימים בעיות. כשבאים אליהם ואומרים להם קחו כוח אדם כדי שתעשו את זה מישראל על מנת לפתור את הבעיות, הם לא רוצים. מצד אחד היא עומדת כאן ואומרת שאין לה כוח אדם בקונסוליות, אז אומרים לה קחי כוח אדם, אבל היא לא מוכנה. זה דבר שלא יאמן הסיפור הזה. כבר נמאס לי מהעניינים האלה. הפקידות הזאת יוצרת את כל הבעיות.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שאולי כדאי כן לשמוע אותה.

לא רוצה לדבר אתה. לא יכול להיות שהפתרון יבוא מאתנו. הוא צריך לבוא מהם. עד שהם לא יבואו עם פתרונות, אין לי מה לדבר אתם. אם לא, אני אביא לכאן את שר החוץ ואני רוצה לראות שלא יפתרו את הבעיות. לפתור את הבעיות, זה התפקיד שלהם ולא שלנו.

יכול מאוד להיות שיש טעמים שאנחנו לא מצליחים לרדת לסוף דעתם כיוון שהם עובדים לילות כימים.

אני לא רוצה לשמוע אותם. לא יעזור לך כלום.

לא יעזור לי?

לא, לא יעזור לך. כל עוד אני נותן לה פתרון והיא לא מוכנה לקבל אותו בגלל שיקולים של יוקרה, היא לא מעניינת אותי. לא סטלה ולא אף אחד אחר. איך יכול להיות דבר כזה שהם לא יכולים לפתור את הבעיות האלה? זאת בושה וחרפה.

אולי נשמע אותם.

חודשים על מנת לקבל את האישורים האלה. אישור לעלות לישראל חודשים? באמת, את כל העניינים האלה צריך לפתור תוך חודש. אני אומר שזה מכוון על מנת שהאוצר לא ישים תקציבים לעלייה. הדבר הזה פשוט מכוון. כך אני רואה את זה. הם מונעים את העלייה. הם מווסתים אותה. שהעלייה לא תהיה יותר מ-50,000, מ-40,000 אנשים בשנה. אני אומר לך שזה דבר מכוון על ידי האוצר, על ידי משרד החוץ ועל ידי כל הפקידות. גם רשות האוכלוסין, למה צריך מלחמת עולם על כל שטות? שייתנו אשרת תייר ואחר כך ייתנו להם את האשרה הנכונה, אחרי שלושה חודשים. אם הם רוצים, הם צריכים לעלות מיד ואת האישורים האלה, כל הקשקוש הזה יעשו בשלושת החודשים כשהם בארץ. הבעיה תהיה עם מענק העלייה, אז ייתנו את מענק העלייה כמה חודשים מאוחר יותר.

אולי בכל זאת רק נשמע כדי שנוכל לדעת היכן אפשר לפתוח את צוואר הבקבוק הזה. יכול להיות שיש טעמים שאנחנו לא מודעים להם, שכוח האדם דרוש במקומות אחרים. אולי נבין.

אני לא רוצה לדבר אתה. דברו אתה אתם באופן אישי. אני לא מקבל עלי להעלות מישהי לכאן ב-זום כשהיא אומרת דברים ואחר כך היא חוזרת בה מהדברים שהיא אמרה. הדבר הזה אצלי לא יהיה.

אני רוצה, ברשותך, לומר לגבי אפוסטיל. אני חייב לומר שגם משרד החוץ וגם רשות האוכלוסין פנו.

אל תיבהל ממה שאתה אומר. אני רואה שעכשיו נכנסת ללחץ.

לא.

משרד החוץ ורשות האוכלוסין, הם צוואר הבקבוק של העניין הזה. ראש רשות האוכלוסין, פרופסור מור יוסף, נענה לחלק מהבעיות שביקשנו והוא עשה זאת. אבל מזה לא צריך להיות לפי בקשה שלנו אלא הם צריכים עכשיו להתכנס ולראות איך פותרים את הבעיות בשנה וחצי האלה. בעוד עשר שנים, שיעשו מה שהם רוצים.

חשוב לומר שלפחות האשרות, היה דיון עם שרת העלייה והקליטה, עם המשרד, והם לפחות התחייבו שכל הנושא של האשרות יטופל.

אני אומר כהחלטה ראשונה שהם צריכים לצמצם את משך ההמתנה לעלייה לפחות ב-80 אחוזים מהזמן. שהם יעבירו תוכנית שאומרת איך מצמצמים. אני לא רוצה לשמוע ממנה. עזבי אותי. שלא תעשה לי טובה. הם צריכים לצמצם את משך העלייה. ב-80 אחוזים מהזמן. אני לא יודע איך הם יעשו את זה. אם צריך, שיאשרו אשרת תייר לאלה שצריכים לעלות ותוך חודשיים-שלושה הם יביאו את האישורים הנכונים. מספיק עם זה. הם מעכבים את העלייה בכוח. הם מווסתים את העלייה משיקולים תקציביים. זה המצב היום. הם לא רוצים יותר מ-40,000 אנשים בשנה. כך אני רואה את זה. מאוד מצטער.

אולי נשמע את רשות האוכלוסין?

כרגע אני לא רוצה לשמוע אף אחד.

גם לא את יואל ליפובצקי?

הם יצטרכו לפתור את הבעיה. לא אני צריך להתחנן אליהם לפתור את הבעיות. מספיק עם זה. אני מאשים אותם שהם רוצים לווסת את העלייה והם לא רוצים כרגע עולים. הם לא רצים מעל 40,000, 50,000 אנשים בשנה. כך אני רואה את זה. הם לא רוצים, הם לא מעוניינים מכל מיני שיקולים. מה שהם מווסתים אצל יהדות אתיופיה, הם עכשיו מווסתים גם ביהדות העולם. הם לא רוצים עולים.

אני לא אשמע אותם. את סטלה בטוח אני לא אשמע. תכף נראה לגבי רשות האוכלוסין, אם נשמע אותם או לא. אני עוד לא יודע.

אדוני היושב ראש, אני מוכנה להוסיף רק משפט, אם אפשר.

משרד הקליטה, דברי.

אני אדבר רק על משרד העלייה והקליטה. ראשית, אני באמת אומר שבאמצע יוני התקיים דיון עם כל הגופים כולל משרד החוץ, כולל רשות האוכלוסין, שהם שותפים שלנו בתוך הדבר הזה, ואני חושבת שקצת הצלחנו.

איפה השותפות שלהם? על ידי זה שהם מעכבים חצי שנה עד שבן אדם מקבל אישור עלייה? זוהי השותפות הגדולה? בגלל כל מיני חסמים בירוקרטיים?

אני לא אומרת שאין היכן להשתפר, יש הרבה להשתפר.

למה הם צריכים אותנו? שיעשו את זה.

אני רוצה ללכת לאזורים אחרים. אני רוצה לדבר על המסמך שמדבר גם על השותפות שלנו עם רשויות מקומיות. אני אומרת שאנחנו נמצאים כאן במצוקה תקציבית.

אנחנו עוברים לדיון על הקליטה בארץ, נכון?

כן. בהחלט. אני רק אומר שבסיפור הזה של איזה רשויות מקומיות רוצות את העולים, אחת המחשבות שלנו במסגרת אותה תוכנית חומש, זה לבדוק מי הרשויות שרוצות ומוכנות לשים תקציבים, משאבים ומאמצים ולשם לכוון. נגב גליל, אבל עם איזה מאמץ חזק יותר גם של הרשות.

אני רוצה לומר מילה על צפון אמריקה כי אתה הזכרת אולפנים מקוונים. אני אומרת שאנחנו על אוכלוסיית המהגרים דוברי רוסית, שהיא אכן מרוכזת סביב ניו יורק וסביבותיה, יש כאן כל מיני מספרים, מ-750,000 ועד מיליון ו-200,000, אבל נעזוב את זה לרגע, אני אומרת לוועדה שאנחנו ביחד עם ההסתדרות הציונית העולמית מפעילים מאמצים של עידוד עלייה לאוכלוסייה הזאת בשפתה, מעסיקים אנשים, אישרנו השנה 27 אולפנים למהגרים דוברי רוסית בצפון אמריקה. אגב, אם זה מעניין, שמונה מתוכם עובדים ועובדים מלא גם בתקופת הקורונה.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, אני רוצה להזכיר כאן בשולחן הזה כי אחד הדברים שעסקנו אתו הרבה הוא כל מה שקשור בגרעין צבר שהיו אמורעם להגיע ולא ידענו איך הם יגיעו, ונעשה כאן מאמץ עילאי גם של הסוכנות וגם של "נפש בנפש" לנסות ולהביא את כולם בזמן הנכון וברגע הנכון שהסתנכרן עם הגיוס שלהם וכך קרה. על זה אני רוצה כן לפרגן למי שצריך לפרגן לו.

בשורה התחתונה אני רוצה לומר שאנחנו רואים את המספרים, רואים את הגידול ומבחינת אתגרי הקליטה, אני מניחה שיש לנו את היכולת לפעול.

תוסיפי שאנחנו מבקשים מהשר אלקין.

לא קיבלנו מחזי מענה כי הוא אמר שזה תלוי תקציב. אני כל הזמן בקשר.

אני לא מדבר על זה. אני מדבר על הנושא של נתיב. רצינו נציג אחד בניו יורק.

ניו יורק, זה מספיק.

נציג של נתיב. צריך לצמצם את הזמנים האלה.

אדוני היושב ראש, אם אני יכולה בכל זאת לומר.

אני לא רוצה לשמוע את משרד החוץ.

אני מבינה. אני קודם כל רוצה את רשות האוכלוסין כי אני רוצה לדעת מה קורה עם היולדות שלנו ואם זה נדחף קדימה, כי אז אני אשמח לנצל את ההזדמנות שהם כאן כדי לשאול מה קורה עם 200 היולדות שילדו מה-1 באפריל, שההורים שלהן רוצים לבוא לבקר. זה בכל זאת גם חלק מהדיון הזה.

אני מציע להעלות גם את אייל סיסו ממשרד החוץ.

לא. אני לא רוצה. אני בכלל לא רצה לשמוע את משרד החוץ. הם יצטרכו לתת לנו פתרונות ולא אנחנו לתת להם. כל היום אנחנו רצים אחריהם לתת להם פתרונות. זה לא התפקיד שלהם? זה התפקיד של חברי הכנסת? מה זה הדברים האלה? נמאס כבר. כאילו אני מתחנן שיענו לי. מה זה הדבר הזה? תעלי את רשות האוכלוסין.

שלום יואל. אתה שומע אותנו?

כן.

אני מאוד מאוד כועס גם על משרד החוץ וגם עליכם. אתם צריכים למצוא פתרונות לעליית העולים בתקופה הזאת. אני מאוד מצטער אבל אני לא צריך להתחנן אליכם לשום דבר. אני מרגיש כאילו אני מתחנן אליכם. לא. אתם חלק מהמזימה, ואני רואה את זה כמזימה, למנוע מעולים להגיע למדינת ישראל. לווסת אותם כך שהתקציבים בעלייה לא יהיו גדולים.

אני רוצה להתחבר לנושא של הדיון שלנו כיוון שהגשנו כמה בקשות אחרי שהורחבו הקריטריונים גם לחיילים בודדים, גם לבנות שירות וגם ליולדות שנמצאות בארץ לבד, שההורים שלהן יוכלו להגיע לביקורים. הגשנו בקשה נוספת לאפשר להרחיב את הנושא של היולדות שיכולות לקבל ביקור מהורים, כאלה שנמצאות בארץ לבד ואנחנו ממתינים למענה לגבי כל מי שילדה מה-1 באפריל. זאת אומרת, זאת קבוצה מצומצמת. מאוד נשמח לדעת היכן זה עומד. אני מקבלת פניות כמעט על בסיס יום יומי וחשוב לי לדעת איפה זה עומד.

אגב, אני רק אומר שזה מתחבר לנושא הגדול שיושב ראש הוועדה מתוסכל ממנו כיוון שהתפקיד שלנו, כמי שמפקח על ביצוע הנושאים הללו, הוא באמת לאפשר את גל העלייה הזה, באמת לזהות את הרגע ההיסטורי. ההורים של כל האנשים שעכשיו מניתי, שהם בעצמם עולים חדשים ועולות חדשות, הם העולים הפרוספקטיביים, העתידיים שאנחנו צריכים להסביר את פנינו אליהם לטובתנו ולא לטובתם. לא כי אנחנו עושים את זה כאיזשהו חסד אלא זכות להבין שמי שכבר עלו ארצה והשאירו את הכול מאחוריהם, ומי שיכולים עוד להצטרף אליהם, יש לנו תפקיד מאוד גדול בדבר הזה, לזהות את רגע השעה עכשיו ולא בדיעבד ולבכות על כך שלא זיהינו את גודל השעה.

אני אשמח להתייחס. קודם כל, אנחנו רואים בעלייה כדבר הכי חשוב שיכול להיות. אני עצמי הייתי עולה חדש עת הייתי ילד וכל המשרד שלנו מגויס לנושא. צר לי לשמוע את הדברים שנאמרים כאן.

רשות האוכלוסין אישרה לסוכנות היהודית לעשות בדיקות זכאות ב-זום. זה משהו שלא היה, זה משהו יצירתי, זה משהו שלא היה קיים עד היום, אז לבוא ולהאשים ולומר שאנחנו מנסים לשים רגליים לעלייה, במלים כאלה או אחרות, אני חושב שזה לא במקום. גם אנחנו וגם משרד החוץ, גם הסוכנות, גם "נפש בנפש", כולנו עושים ככל שרק אפשר כדי לתת פתרונות.

פתרון נוסף – ואני מתחבר למה שאמר היושב ראש – הוא כניסה לישראל. שיקבלו אשרת תייר לשלושה חודשים. אני יכול לומר לך אדוני היושב ראש שהלכנו יותר רחוק. אישרנו לתת אשרת א/1, שזה אומר תעודת זהות לכל דבר עד שיקבלו את כל המסמכים ועד שיסיימו את כל מה שהם צריכים. זה כבר מיום הכניסה ולא כפי שאמרת, כתיירים אלא ממש באשרה א/1. הלכנו עוד צעד אחד קדימה כי למרות שלקבל אשרת א/1 צריך תעודת יושר מאומתת כדין אבל ויתרנו על תעודת היושר כתנאי לקבלת אשרת א/1.

אבל בלי סל קליטה ובלי ביטוח רפואי.

תנו לי לנסות לסיים. שמעתי את הטענות של "נפש בנפש" ואני לא מסכים אתם. ביטוח רפואי, גם כל תייר שמגיע לכאן עושה ביטוח רפואי וכל ישראלי שטס לכל מדינה בעולם עושה ביטוח רפואי. אם מדברים על תעודת יושר, אני בניגוד ל"נפש בנפש" לא רואה בזה חסם. מדובר קודם כל על שלום הציבור. יש סייג בחוק השבות שמדבר על שלום הציבור ושלום כל מי שיושב כאן ליד השולחן הזה. על שלום ילדינו. אף אחד לא רוצה שייכנסו פדופילים ולצערי זה קרה, לא רוצים שייכנסו עבריינים כאלה ואחרים, אנסים, רוצחים וכולי. אפשר לסגור עיניים ולומר שזה לא חשוב אבל אני חושב ששלום הציבור זה הדבר הכי חשוב שיש לנו כאן במדינה הזאת. הדרך היחידה שיש לנו בצפון אמריקה וארצות הברית היא תעודת יושר פדרלית שכפי ששמעתם אם היא בלי אפוסטיל, היא לא שווה דבר. אפשר מאוד בקלות לזייף אותה.

אני יודע שגם היום, ועובדה, בתחילת הדיון "נפש בנפש" ציינו את מספר העולים שהגיו לכאן בתקופה הזאת, אלה עולים שהציגו הכול כולל החודשים הכי קשים שהיו בזמן הקורונה. אז לבוא ולומר שזה חסם? אני לא מסכים. מבדיקה שאני עשיתי, היום אורך בערך בין שבועיים לחודש לקבל את התעודה הזאת עם האפוסטיל כאשר אל תשכחו שמי שמבקש לעלות, לא עולה תוך יום מרגע שהוא פנה ל"נפש בנפש". הליך העלייה, רילוקיישן כזה, בטח כשיש ילדים ורוצים לרשום אותם לבתי ספר, מתחילים את ההיערכות חודשים רבים לפני. המצג ש"נפש בנפש" אומרים שמהרגע שהוא מבקש את תעודת היושר, תוך שבוע הוא רוצה להיות בישראל – הוא לא נכון, וגם אם כן ויש כאלה, נתנו להם את הפתרון להגיע בינתיים עד שיקבלו את התעודה.

לכן אני לא חושב שזה חסם. עושים הכול במקביל. זה לא שאומרים לאותו עולה שיתחיל מתעודה אחת וכשהיא תהיה, תחזור אלינו ותעבור לשלב שני, תסיים אותו ותעבור לשלב שלישי. זה ממש לא המצב ואנחנו עושים הכול במקביל. כפי שציינתי, קיצרנו הרבה בכך שנתנו אישור אפילו לבדוק זכאות ב-זום. רק לסבר את האוזן, חוץ מהזכאות, כדי לקבל אזרחות במדינת ישראל, אני חושב שזו המדינה שנותנת אזרחית באופן הכי מהיר והכי פשוט.

ליהודים.

כאשר התעודות מאומתת כדין על מנת שנדע שמי שמגיע לכאן, אלה אכן הפרטים שלו – תעודת לידה, תעודת יושר ותעודת מצב אישי. אנחנו משתדלים לעשות את זה מהר מאוד.

לא ענית לגבי היולדות.

רגע. למה זה לוקח חצי שנה?

מה לוקח חצי שנה?

אני שואל את הסוכנות. למה זה צריך לקחת חצי שנה ולא חודש?

לא לוקח חצי שנה. חצי שנה, דיברתי על נתיב.

זה לוקח הרבה זמן.

תהליך עלייה רגיל, מרגע שאתה פותח תיק עלייה, כל המסמכים שאתה מכין אותם וכולי, תהליך העלייה ממוצע הוא כחודשיים. סדר גודל.

זאת לא הישיבה הראשונה שאני מקיים. זה לוקח יותר זמן. אני רוצה שבן אדם יוכל לעלות תוך חודש. זה אפשרי?

אם כל המסמכים שלו נכונים.

מה הבעיה הבירוקרטית? מה הבעיה לפתוח לו את התיק ולגמור את העניין מהר? תנו לו אישור זמני. עם כל הכבוד לנושא של הבריאות, חלק מהעולים יממנו את זה בעצמם.

זה מה שיואל אמר.

מה הבעיה? זה עולה 2,000 יורו? 2,000 דולר? מה הבעיה?

אם המסמכים מוגשים כמו שצריך.

זאת הבעיה שלי. אני רוצה שהוא יגיש בקשה לעלייה ותוך חודש יעלה. הוא יקבל אישור זמני לא כעולה. הוא לא יקבל את מענק העלייה אלא הוא יקבל אותו תוך מספר חודשים, אחרי שהוא ימציא את כל המסמכים שהוא צריך להמציא. אין לי בעיה עם זה.

הוא יכול לעשות את זה, אדוני היושב ראש. הוא יכול לעשות את זה היום. אין שום חסם.

הבעיה היא שלפעמים הוא צריך להיות פיזית בחוץ לארץ כדי להוציא את המסמכים. הוא לא יכול לקבל את הכול כשהוא בישראל. ברגע שהוא מביא את המסמכים, היום - מה שאנחנו עושים היום בתהליך – ברגע שהוא מביא את שלושת המסמכים הבסיסיים – אישור יהדות, תעודת לידה וצילום הדרכון – אנחנו כבר מעלים אותו.

אני רוצה שתשבו על זה, הסוכנות, רשות האוכלוסין, משרד החוץ הגדול מכולם, אלה שחושבים שכנראה הם מורמים מעם או משהו כזה, ותביאו תוכנית שאנשים שמגישים בקשה, תוך חודשיים הם כאן בארץ. תוך חודשיים. זה מה שאני רוצה. לא סיפורים ולא קשקושים. הסוכנות תעזור קצת לאותו עולה בנושא של ביטוח בריאות. מה קרה? לא מדובר כאן ב-300,000 אנשים במכה. תעזרו. תשימו קצת תקציב לעניין הזה. תעזרו להם במימון הביטוח הרפואי לחודשיים-שלושה כשהם נמצאים בין לבין, הם יממנו חלק ואתם תממנו חלק. אני לא מדבר על עולי אתיופיה שלא יכולים לממן אבל עולים מארצות הברית יכולים לממן את זה. תעזרו להם לממן את זה. זה יהיה חלק מהתוכנית ונסיים את העניין הזה.

עשינו את זה עם גרעין צבר.

מי שצריך מרכז קליטה, יקבל מרכז קליטה למרות שהוא זמני. אתם יכולים לעשות את זה ונגמור את העניין הזה.

אני יכול לומר לך שעשינו את זה עכשיו עם גרעין צבר ועם עוד חבר'ה צעירים שהגיעו לארץ במעמד א/1. הסוכנות מימנה להם את הביטוח הרפואי.

הנה, אמרתי את זה בלי שאני יודע. אני מבקש שתוך שבועיים נקיים דיון בוועדה כדי שתציגו לי את התוכנית. גם משרד הקליטה יעשה משהו, יכניס את היד לכיס ויראה איך הוא גורם לעולים להגיע מהר לארץ. אחרת, אני אומר לכם, זאת מזימה של הממשלה לווסת את העלייה במספרים לא גדולים. כך אני רואה את זה. לא יכול להיות שאני אלחם בבירוקרטיה כל היום. אם אתם לא עושים את זה, כל משרדי הממשלה והסוכנות, יש לכם מזימה כזאת. כך אני רואה את זה ואני אוציא הודעה לתקשורת בעוד שבועיים בעניין הזה. או שאתם פותרים את הבעיה או שזאת מזימה. כך אני רואה את זה כי אני לא רואה מצב שהבירוקרטיה לא יכולה לפתור את הבעיה הזאת. כל אחד מערים לנו קשיים ובן אדם עולה, מסכן, צריך לדחוף את ההר וההר עולה כל הזמן יותר גבוה ויותר גבוה. מספיק עם זה. אני לא צריך להילחם על העניין הזה, עם כל הכבוד לכולם. אני לא צריך להילחם. כל היום אני מתעסק בפתרון בעיות בירוקרטיות. מה, זה התפקיד שלי בוועדה?

תוך שבועיים תציגו לי את התוכנית הזאת. אני רואה שיש הסכמה, שהם יעלו. לא אכפת לי שיעלו גם כתיירים. זה לא מעניין אותי, העיקר שיהיו בארץ ויתחילו את כל מה שהם צריכים. את האולפן והכול. הם מועמדים לעלייה. אני קורא להם מועמדים לעלייה. במקום שיהיה עולה, הוא ייקרא מועמד לעלייה וכמועמד לעלייה הוא יקבל את כל הזכויות חוץ ממענק הקליטה, וכך יהיה לו אינטרס להביא את כל האישורים. את מענק הקליטה הוא יקבל כשהוא יביא את כל האישורים. מה הבעיה?

מה לגבי היולדות?

תכף נגיע ליולדות.

ברשותך היושב ראש, אני אתייחס. רק הבהרה אחת לעניין של האישור לקיים את ראיונות הזכאות ב-זום. כפי שאמרת, מבחינת כוח אדם זה בעצם יצר מצב שלמרחק אין יותר משמעות והסוכנות יכלה לגייס יותר מתשאלים, יותר בודקי זכאות גם מהארץ.

הוספנו בארץ חמישה מראיינים שמראיינים מהארץ ב-זום. אגב, לקחנו עובדי סוכנות והכשרנו אותם.

למה משרד החוץ לא יכול לעשות את זה בארץ? הוא חייב ללכת לקונסוליה בפרגוואי שם יש רבע עובד ואפילו לא עונים לטלפונים?

אני חושב שכדאי לשמוע את משרד החוץ. יכול להיות שיש להם תשובות לחלק מהשאלות.

לא רוצה לשמוע בכלל. לא רוצה. אם אני מציע לה כוח אדם והיא לא רוצה לקבל, אני לא רוצה לשמוע אותה. היא עומדת כאן ואומרת שיש לה בעיות של כוח אדם, יש לי זה, יש לי זה, הם בכלל לא עונים בקונסוליות. בקונסוליות הקטנות אף אחד לא עונה. על מה מדברים? מישהו מחברי הכנסת אמר לי שמתלוננים על העניין הזה. לא סתם אני אומר את זה.

אני מציע שתענה לחברת הכנסת על העניין הזה של היולדות. מור יוסף הבטיח שהוא פותר את זה כי מדובר על תקופת ביניים. היום אין בעיה וחודש לפני, חודש אחרי, אין שום בעיה.

אפריל-מאי. בעיקר היולדות של אפריל-מאי.

אמרנו שזאת תהיה בקשה פרטנית. לא בקשה כביכול כללית, לא החלטה כללית אלא פרטנית. היא תגיש את השמות.

הגשתי.

יבדקו שם שם ויראו אם יש צורך שהם יבואו לבקר ואם יש, תנו להם לבקר. מור יוסף אמר שהוא יסתכל על זה בצורה חיובית.

אכן זה נבחן אצל מנכ"ל הרשות. כרגע , לפחות אני אנסה לתאר את המצב עכשיו, עשינו הקלות. כל תקופה של בערך שבוע-שבועיים אנחנו מפרסמים באתר שלנו הקלות נוספות.

לגבי היולדות אישרנו, כפי שציינתם, להורים להגיע. אישרנו עוד כל מיני דברים חוץ מיולדות. גם חתונות, בר מצוות, לא עלינו פטירות.

לגבי היולדות הייתה בקשה של היושב ראש למנכ"ל כפי שהוא ציין ואנחנו בוחנים אותה.

כמה זמן?

כרגע בכל מקרה, מי שילדה, ההורים שלה יכולים להגיע.

זה נושא דחוף כי אנשים משגעים את חברת הכנסת מיכל וונש. הם פונים אליה כי כנראה בפייסבוק היא פרסמה איזו הודעה.

אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב להבין אותו. אני יכולה לספר לך על יולדת שילדה לפני מועד הלידה הצפוי שלה. יש לה חמישה ילדים מתחת לגיל שמונה והיא נמצאת כאן לבדה. אני יכולה לומר לך, כמי שעלתה ארצה וילדה כאן לבדה, שהדבר הזה, ללא תמיכה משפחתית, ללא עורף משפחתי, חייבים לתת על זה את הדעת. זאת גם בריאות נפשית. זה לא צריך לקחת כל כך הרבה זמן. באמת היושב ראש דיבר על זה עם פרופסור מור יוסף. זאת קבוצה מצומצמת. זה לא איזשהו מדרון חלקלק.

כמה עד עכשיו יש?

100 ומשהו נשים שהגשנו את הרשימה השמית שלהן, שילדו מה-1 באפריל ומבקשות את הביקור הזה. הייתי אומרת שזה ביקור הומניטרי בשלב הזה.

למה להקשות? התינוקות כבר בני ארבעה חודשים. יש רשימה מצומצמת. כבר העברנו אותה.

הוא יבדוק את זה שוב.

אתה בודק לנו את זה?

כן.

תודה רבה.

אני אשמח להתייחס לכמה דברים. הסיפור הזה של מעמד ארעי, אני חושב שצריך להתייחס לזה מאוד ברצינות ומאוד בזהירות. יכול לקרות מצב שאנשים יעלו ואז לא יהיה להם מספיק אינסנטיב כדי להשלים את התהליך וחלק יתחילו לחזור.

אני מוכן לקבל את הסיכון הזה.

אבל אני מציע משהו אחר.

העיקר שיבואו לארץ.

אני מציע משהו אחר, אדוני היושב ראש. כנראה שיש היעדר רצון מוחלט של הממשלה לעסוק בעלייה.

לא. היא רוצה לווסת את העלייה. כך זה נראה לי. לא היעדר רצון.

אדוני, יש את קבינט השרים לעלייה.

לא הוקם.

נכון לעכשיו, לא הוקם.

אני שמעתי שאלקין הוא יושב ראש הקבינט הזה. הקבינט הזה שלא התכנס מעולם.

נכון. כי הוא לא הוקם.

כל עוד הממשלה לא תבין שמדובר כאן באירוע מורכב עם הרבה מאוד שחקנים ומי שיכול לרכז את זה, זה רק איזשהו צוות בין-משרדי שיוכל לפתור את כל הבעיות שאנחנו כאן מנסים להילחם בהן, זה פשוט לא יזוז. למה? כי משרד החוץ הוא משרד החוץ, הם נמצאים בקפסולה שלהם, ומשרד האוצר בקפסולה שלו וכל אחד בקפסולה שלו.

אתה עכשיו מדבר כמנכ"ל. תקשיב. אני אומר לך באופן ברור שאותי לא מעניין צוותים ממשלתיים.

אחרת זה לא ייפתר.

הם צריכים להגיע לארץ תוך חודש, לפתור את הבעיות הקיימות ואז לקבל את האשרה. לא מעניין אותי עכשיו אם יקימו צוות.

אדוני, אתה צודק אבל אני אומר לך מה קורה. ההחלטה של משרד החוץ משפיעה על התנהלות של רשות האוכלוסין וההגירה ומשפיעה על התנהלות של משרד הקליטה.

אנחנו נפתור שם את הבעיה. מה תפקיד משרד החוץ? לעשות בדיקה של האפוסטיל?

אנחנו מתכנסים כאן כלשבוע ומנסים לפתור את הבעיות. אני רק מזכיר לך שבנושא פרויקטורים לא קיבלנו תשובה, בנושא נתיב לא קיבלנו תשובה, בנושא הסטודנטים לא קיבלנו תשובה, ואותם 80 מיליון שקלים שאתה הצלחת להביא - - -

זה עבר.

אני חבר בוועדת הכספים ולא ראיתי את המספר הזה בשום מקום.

זה אושר מבחינת שר האוצר.

איפה זה?

ה-80 מיליון האלה עוברים כנראה לתקציב הקורונה, לכן ההעברות הן יותר פשוטות. תקציב הקורונה עבר בחוק.

אני הגשתי על החוק הזה 550 הסתייגויות. לא ראיתי שם מילה אחת על עולים.

לא. למה היום יותר קל? אמנם אין תקציב ל-2020 אבל התקציבים עוברים יותר מהר בגלל שאישרנו בחוק המון תקציבים לנושא הקורונה.

אתם קיבלתם תוספת תקציב?

אנחנו אמורים לקבל את זה.

מתי?

היום או מחר. אפילו היום.

אני מאוד מקווה שזה נכון. מה עם פרויקטור?

בזה אני צריך לטפל. הבעיה כאן הוא משרד האוצר.

נכון.

אני אגיד לך למה הבעיה. יש את הכסף.

עודפים. אני יודע.

יש בעודפים אלא שהם באו עכשיו עם משהו חדש, כאילו עם זה הם יצילו את הגירעון התקציבי. אומרים תאשר תקציב, אנחנו נשריין.

אני מכיר אתזה.

אני חושב שבעניינים מסוימים, זאת בדיוק הבעיה. כך הם לוחצים על הממשלה לאשר תקציב. אלה שיטות של האוצר. כל התקציבים שאתה רואה, כל מיני פעילויות, יש אותם ברזרבה. שייקחו אתך הרזרבה, יחלקו אותה ונגמר הסיפור.

הסיפור של הסטודנטים, אפרופו אותם חבר'ה שעלו מארצות הברית, הם לא קיבלו מימון על סימסטר קיץ. משהו שמגיע להם. למה? כי הכסף תקוע בין משרד הקליטה למשרד האוצר.

הבנתי. במסגרת הרזרבה. בזה אני אטפל מול מרידור, הממונה על התקציבים, ונראה מה אפשר לעשות. אמרתי לך, אני צריך לדבר אתו. עוד לא הספקתי.

גם אני התעמקתי בנושא התקציב. באמת זה לא צבוע לנושא העולים אבל ראיתי את ה-80 מיליון שקלים.

מה זה לא צבוע?

דיברתי גם עם האוצר. בסופו של דבר השאלה איך הכסף הזה יחולק, האם זה באמת ילך לצרכים שאנחנו דיברנו עליהם.

יש לזה רשימה של שימושים שכבוד היושב ראש הזכיר.

סוכם.

יש רשימה?

לא רשימה. יש תקציב של 80 מיליון והתקציב הזה, ברור שהוא לא מספיק לשני הדברים וברור שיהיה איזה קיצוץ. ה-80 האלה מספיקים ל-80 אחוזים מהבעיות עליהן דיברנו וגם על תוכנית שרת הקליטה בנושא של תעסוקה וכולי. נצטרך לעשות עוד קיצוץ מסוים אבל זה יצא.

ראיתי את המספרים. 40 מיליון, 32 מיליון.

יש בזה תעסוקה, יש ואוצ'רים לאולפנים ויש בזה את המענק שנדון כאן.

כן. את המענק יקבלו בסופו של דבר?

יקבלו, לא כמו שחשבנו ובגובה שחשבנו אבל בהחלט יקבלו סכום.

כן.

מתי?

כשנקבל את ה-80 מיליון. זה אמור להגיע. זה היה אמור להגיע.

הם צריכים להראות לנו מה עושים עם ה-80 מיליון.

נכון.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להוסיף מילה אחת ואולי שתי מילים. דבר ראשון, בניגוד למה שאמר נציג רשות האוכלוסין, אנחנו מעולם לא הבענו התנגדות לסיפור של תעודת היושר. אנחנו רואים בזה משהו שהוא מתבקש, זה דבר שהוא חלק מהתהליך והוא נורמלי והוא נורמלי בכל תהליך הגירה ואנחנו חושבים שהוא נכון וחשוב. אנחנו הצבענו על הסיפור של האפוסטיל שכרגע כולכם מבינים את הבעיה.

אין לי בעיה עם תעודת יושר. אני אף פעם לא אמרתי שאני נגד זה.

אני רק אומר שאין לנו שום התנגדות לסיפור הזה ולכן זה חשוב. אני רוצה להתרומם מהנקודה הזאת לעניין העקרוני שהעליתי בתחילת הדברים שלי. אנחנו נמצאים בצומת דרכים היסטורית ואנחנו צריכים, כמו שאתה אומר, שכל מי שנמצא סביב השולחן הזה יגיד שהוא מוכן לעשות דברים שהם גם מהלכים היסטוריים כדי לתת כאן מענה.

אני מתחבר למה שאמרת קודם מבחינת העובדה שמשרדי הממשלה צריכים לתת את הפתרונות כי בסוף היום יושבים על הגדר עשרות אלפים שחושבים על עלייה.

כן. כמה כסף זה מענק עלייה?

תלוי באיזה הרכב. זה יכול להגיע גם ל-35,000-30,000 שקלים למשפחה.

ואם הוא יקבל את זה לא כשהוא מגיע לארץ אלא אחרי חודשיים, זה נורא?

אני חושבת שזה בעייתי. אני באמת סבורה שזה בעייתי שלא מקבלים את הכסף בנתב"ג.

אבל אין מה לעשות. את רוצה אותו כאן מהר, אז שימתין חודשיים.

יש אופציה. אני אומרת שלהפוך את זה לנתיב ראשי, זה בעייתי.

תחליטו. אם הוא יבוא באשרה זמנית, הוא לא יכול לקבל את המענק הזה. הוא יקבל אותו אחרי חודשיים. מה הבעיה? אני לא רואה עם זה בעיה.

הוא לא עולה מוכר במערכת.

אולי הנושא הזה של המענק יכול להשפיע על יהדות רוסיה שהיא יותר ענייה, אבל בהחלט על יהדות ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וכולי, אין שום בעיה. אותו יהודי ממרוקו, סתם דוגמה, שהוא עני, אני לא מדבר על העשירים, עם העשירים אין בעיה, אבל יש משפחות עם ילדים שאין להם כסף, הם לא יבואו מיד. אלה יחליטו שהם יבואו כעבור חודשיים אחרי שהמציאו את כל המסמכים. אני אומר שאנחנו צריכים לתת אופציה.

אדוני היושב ראש, בוא לא נרפה את ידינו מהמאמץ העיקרי שלנו שצריך להיות כאן בעניין החסמים.

אבל אין חסמים. ברגע שהוא מגיע לארץ, כבר אין חסמים.

כאן זה מתחיל.

את הנושא של האפוסטיל הם הולכים כנראה לפתור ואני מקווה שה-FBI יסכים. ל-FBI יותר קל להעביר את זה במרוכז.

זה ברור.

אז הם יסכימו לזה. אין מצב שלא יסכימו. אבל יתר הדברים אפשר לפתור. אלה 80 אחוזים מהעולים שיסכימו לעלות באופציה הזאת של לעלות מיד.

אם הוא מקבל מונית מהשדה, אנחנו לא נדע לזהות אותו.

נדאג לו למונית מהשדה. באמת, הוא בא בלי כסף? הוא בא בלי כלום? תפסיקו עם העניין הזה. בא עולה מארצות הברית ואין לו דולר בכיס?

יש לו דולר בכיס. יש לו גם יותר מזה, אדוני היושב ראש.

או עולה מצרפת.

כל מי שמכין את עצמו, יש לו.

איזה טיעונים אלה?

כל מי שמכין את עצמו לעלייה, זה לוקח זמן.

אני רוצה לומר שמחר אנחנו מסיירים ביחד עם שרת העלייה והקליטה ב-גלובל ואני אעלה את מה שביקשתם ואנחנו נבחן את זה.

אנחנו נתאם ישיבה.

אני מבין שעכשיו משרד הקליטה נגד זה.

לא. לא אמרתי. אני אומרת שאנחנו צריכים להמשיך.

כל מי שרוצה לעלות, יעלה מיד. יביא את האישורים הבסיסיים ויעלה מיד. יביא את האישורים ואז הוא יקבל הכול. זאת הדרך לעלות וכל הבירוקרטיה הזאת חוסמת אותם חצי שנה ושנה והיא לא מקובלת עלי. עם כל הכבוד למשרד הקליטה גם כן, להגיד שאין להם כסף לקחת מונית?

לא. אני אומרת שאנחנו רוצים לטפל בהם מהיום הראשון שהם נוחתים בשדה.

היחידים שאין להם כסף למונית, אלה עולי אתיופיה. אלה שבאים מאתיופיה, להם אין כסף לקחת מונית. הם היחידים. עם כל השאר אין בעיה. אתם מדברים על עולה שמגיע, הוא מכר את בית שלו בחוץ לארץ ויש לו קצת כסף. אל תעשו מהדברים כאילו זה אוויר. אני לא רוצה את כל הבירוקרטיה הזאת. קודם כל שיעלה ואחר כך נפתור לו את הבעיות הבירוקרטיות. משרד הקליטה, פתאום בגלל המונית שהוא צריך לקחת.

לא, לא בגלל המונית. אנחנו רוצים לטפל בו מהשדה.

קודם כל, אתה צודק לגבי הכסף. לרוב האנשים יש כסף למונית. העניין הוא לא סל קליטה. תהליך העלייה במשפחה מתבשל.

תהליך ההכנה.

אני לא מבין. אני נותן לו אופציה. הוא לא חייב לקחת אותה.

אני מבין מה אתה אומר.

אם הוא רוצה, הוא עולה. אם הוא לא רוצה, הוא נשאר ומחכה.

ברגע שאתה נותן את האופציה הזאת, אני אומר לך שיכול להיות שאתה מייצר אינסנטיב הפוך. מה זה אומר? זה אומר שהבן אדם יגיע לארץ עם אשרת תושב ארעי ולאחר מכן הדרך שלו בחזרה היא תהיה הרבה יותר קלה והמטרה שלך היא להשאיר אותו בארץ.

הוא יראה שלא מתאים לו להיות בארץ?

לא. בגלל שפתאום להוציא את המסמך הזה ועוד מסמך ועוד מסמך, ולך למשרד הקליטה. בסוף אתה יודע שהוא מקבל את המסמך, את תעודת היושר, ומה הוא צריך לעשות עכשיו? הוא צריך ללכת עכשיו למשרד הקליטה. הוא הולך למשרד הקליטה ומקבל תעודת עולה. לוקח את תעודת העולה והולך למשרד הפנים.

לא. יש לו פרויקטור מהרשות המקומית.

העניין הוא שאין לו.

אתה לא יכול לעבור כל פעם מסביב. יש לו פרויקטור, בשביל זה הם מקבלים תקציבים, יש לו מלווה והוא ייקח אותו. הסוכנות היהודית תעשה עבודה שונה ממה שהיא עושה היום. היום היא יושבת שם במשרד, באים אליה כל הזמן. אם הבן אדם בארץ, ישלח להם במייל והם יצטרכו לפתור את הבעיה. אני לא מבין, תאמין לי שיש פתרונות לכל דבר אלא שהם ישנו את הדרך בה הם עובדים. משרד הקליטה, אותו הדבר. זאת אופציה. אני לא נותן לו חובה. הוא רוצה להמתין עם מענק הקליטה וכל הדברים מסביב, הוא יכול לעלות. אם הוא לא רוצה לעלות, הוא רוצה להמתין שנה, זה כבר עניין שלו. התפקיד שלי הוא לתת לו אופציה אפשרית. זאת לא חובה. אז כל מה שאתה אומר זז הצידה כי הוא לא חייב לעלות. הוא רוצה לקבל את מענק הקליטה כשהוא מגיע לשדה התעופה, שימתין שלושה חודשים. אני לא מונע את זה ממנו. אני רק אומר לו שיש לו זכות בחירה, תבוא מהר או תבוא לאט. היום אין לו את זה. אין לו זכות בחירה והוא חייב להמתין בבית כמה חודשים.

אני אציין שבימים כתיקונם, לא בימי קורונה, תיירים שנמצאים בארץ יכולים לעשות תהליך של שינוי סטטוס למעמד של עולים. התהליך הזה קיים. זה לא תהליך שלא היה קיים.

אנחנו צריכים לאפשר להם לעשות את זה גם בזמן קורונה. מה ההבדל?

הבעיה היא שהיום תיירים לא יכולים להיכנס.

הם אפילו לא חושבים על זה. הוא כבר יכול לקבל כל מיני תנאים של עולה חוץ מהכסף. הוא יכול לקבל אולפן. אתם נותנים לו הרגשה שהוא עולה בלי שהוא עולה. זה כל העניין.

כרגע אין אופציה כזאת.

אם אתה חושב שהוא זכאי למרכז קליטה, אתה נותן לו אותו לחודשיים עד שהוא משיג את האישורים. אתה נותן לו את התנאים מסביב בלי מענק הקליטה.

אנחנו נתכנס עם השותפים ועם הרשות ומשרד החוץ.

אם יהיו 150,000 בשנת 2021, אתה לא יודע מה יהיה. לא יהיו 150,000, אתם יכולים לחלום. יותר מ-40,000, אין לכם אפשרות לתת להם את הפתרון הבירוקרטי.

לכן תגברנו את כוח האדם וגם קיבלנו אפשרות לעשות שינוי. אגב, אני חייב להתייחס להערה שלך לגבי ויסות העלייה. אנחנו ודאי לא מווסתים את העלייה. אנחנו רוצים שיבואו כמה שיותר עולים.

אתם. הממשלה רוצה לווסת את זה . עזוב. ראינו את זה בכמה מקרים כולל זה שהם עצרו את הכניסה לישראל של עולים בחודש יוני. עצרו בגלל הקורונה, כאילו כל העולם חולה. בישראל אין חולים? רק בארצות הברית יש חולים? הם רוצים לווסת את העלייה. נקודה. הם הבטיחו להעלות את כל העולים מאתיופיה, את ה-7,000 אנשים, תוך שנתיים ובשנתיים הם העלו רק 2,000. למה? בגלל בור תקציבי. שם באמת העלויות מאוד מאוד גבוהות אבל העולים האחרים מארצות הברית, מרוסיה, מצרפת? העליות לא גבוהות.

צריך לומר שהם מוסיפים לכלכלה הישראלית.

אני לא מדבר על הצמיחה. היא קיימת בזכות העולים. כל הזמן שמים להם מקלות בגלגלים. פעם רופא לא יכול לעבוד, אחות לא יכולה לעבוד, מה זה הדברים האלה? מספיק עם זה. כל הפקידים נתפסו בעולים. שיתעסקו עם אנשים אחרים.

תכניס לסיכום את הסיפור של נתיב בניו יורק.

הכנסנו. אין בעיה.

זה גם לא הרבה כסף.

שיהיה בניו יורק. עוד תקציב בגלל הבעיה של עולי ברית המועצות.

אני אומר לך שנתיב מסוגלים לעשות את זה מחר בבוקר, רק שייתנו להם תקציב. תקן.

זה תקן נוסף.

אני לא מבין, אלקין רק ישב כאן, דיבר ולא עשה כלום?

אני שמח שמשרד הבריאות לא גרם לעיכוב.

יש למשרד שר שדווקא מבין בעלייה. אדלשטיין.

אדלשטיין מבין והעלייה יקרה ללבו. אני בעצמי בן של עולה מצפון אמריקה. בהחלט מכיר את הנושא.

תגיד לי, הקורונה בארצות הברית יותר חזקה מהקורונה בישראל?

הקורונה בארצות הברית, במדינות מסוימות, במצב יותר רע מאשר אצלנו. במדינות אחרות, חלקן, יותר טובות.

המוטציות שלו.

רוב מה שיש לנו כאן הגיע מאמריקה. מעל 70 אחוזים מהזנים שהגיעו לארץ, הם בעיקר מאזור ניו יורק.

יש סוגים שונים.

אני אגיד משהו על 17,000 בני ישיבות שבאים לכאן?

יש רק 4,000 בני ישיבות. הם באים והולכים לבידוד.

כמה זמן בידוד?

האחריות על הבידוד היא עלינו. יש צוות של 12 פקחים שעוברים מוסד מוסד לבדוק את הכללים.

מה הכללים?

בידוד בקפסולות של שישה עם הבדלה מוחלטת ושום מגע עם אף אחד אחר.

כמה זמן?

14 ימים מלאים.

יש לך משהו לומר?

יש לי אבל אני לא רוצה לנצל את הוועדה הזאת. אני כל כך אוהב את הוועדה הזאת.

באים סטודנטים לכל דבר ועניין.

אני עכשיו הולך לוועדת כספים ושם אני אדבר.

הישיבה הסתיימה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:53.