פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
03/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שני, י"ג באב התש"ף (03 באוגוסט 2020), שעה 12:00

סטטוס גיבוש מתווה להפעלת אירועי תרבות - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
מיקי לוי
מרב מיכאלי
יוליה מלינובסקי קונין
יואל רזבוזוב
הילה שי וזאן

אורלי פרומן

פרופ' איתמר גרוטו - משנה למנכ"ל משרד הבריאות

גיא גוטמן - ראש מטה משרד התרבות והספורט

דני וייס - יו"ר פורום מוסדות תרבות ואמנות בישראל ומנכ"ל המדיטק

איתמר גורביץ - מנהל פורום מוסדות תרבות ואמנות בישראל

איתמר אביטן - מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע, הטלוויזיה והבמות

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור

צביקה גוטליב - מנכ"ל איגוד המפיקים

ציפי פינס פרושן - מנכ"לית תיאטרון בית ליסין

נעם סמל - מנכ"ל תיאטרון הבימה

ישראל קטורזה - שחקן וסטנדאפיסט

לאה גופר

ס.ל., חבר תרגומים



סטטוס גיבוש מתווה להפעלת אירועי תרבות - ישיבת מעקב

צהריים טובים לכולם. אני מבקשת לפתוח את דיון הוועדה בנושא סטטוס גיבוש מתווה להפעלת אירועי תרבות. אנחנו בישיבת מעקב מהשבוע שעבר, קיימנו דיון ביום שני והתחייבנו לחזור הנה כדי לעקוב אחר גיבוש מתווה להפעלת אירועי תרבות. בהתחלה ביקשנו לגבש מתווה לגבי מרחבים חיצוניים, שבעינינו שם לא צריכה להיות שום בעיה, אבל אנחנו מחדדים את זה גם לגבי אולמות אירועים סגורים, היכלי תרבות, תיאטראות וכו'.

בשבוע האחרון אני הסתובבתי די הרבה ועקבתי אחרי מה שקורה בחוץ, אחרי עם ישראל, אני מוכרחה לומר לכם שלמרות החום המאוד מאוד כבד שהיה השבוע ראיתי את עם ישראל נענה להנחיות. ממש, אנשים עם מסכות, אנשים מקפידים בתורים, הציבור איתנו. הציבור איתנו ועכשיו אנחנו צריכים להיות איתו. להיות איתו, חלק מזה זה בעצם לפתוח עוד ועוד אפשרויות כדי לתת לציבור גם את מרחב הנשימה הזה ובעיניי התרבות היא אחד הדברים היותר משמעותיים שאנחנו צריכים להחזיר לעם שלנו. ואם ברחוב אנחנו יכולים לשלוט, בהתנהגות של העם, ואני לא אומרת את זה ממקום פטרוני, אני אומרת את זה ממקום באמת של שותפות, אם שם הם מסוגלים לקיים את ההנחיות, בטח ובטח באירועי תרבות, ששם הכול מאוד מוסדר, אנחנו יודעים מי קנה את הכרטיסים, איפה הם יושבים, אנחנו יכולים לשלוט באיפה כל אחד יושב, בחלוקה לקפסולות, כל אחד בהגדרות שלו. ראיתי הרבה מאוד מתווים בשבוע האחרון, אנחנו רק צריכים לבחור באיזה מתווה אנחנו רוצים להשתמש.

לכן אנחנו כאן, כדי לשמוע גם את משרד התרבות לגבי ההתקדמות וגם את משרד הבריאות. נתחיל דווקא עם פרופ' גרוטו שנמצא איתנו עכשיו, הוא יצא במיוחד בשביל הדיון הזה מקבינט הקורונה ואני מקווה שהוא יצא כשבפיו יש בשורות טובות, אז אנחנו נתחיל איתך, בבקשה.

טוב, קודם כל תודה על הדיון, חברת הכנסת שאשא ביטון. אני יצאתי רגע מקבינט הקורונה, אבל היה לי חשוב להגיד כמה דברים כדי שהדברים יהיו מובנים לאן אנחנו הולכים ולתת איזה שהוא אופק להתקדמות של נושא התרבות.

בבקשה.

אז קודם כל אני רוצה לומר שאנחנו מעוניינים, כמשרד הבריאות כמובן יחד עם כל הממשלה, לפתוח את אירועי התרבות ברגע שזה יתאפשר מבחינת היקפי התחלואה. זה נתון מספר אחד וזה הדבר החיובי. יחד עם זאת אפשר לומר שמצב התחלואה עדיין גבוה, זאת אומרת נכון שביומיים האחרונים אנחנו רואים ירידה משמעותית במספר החולים המאומתים, וזה סימן טוב, אבל זה קשור גם בין היתר לעובדה שחלק מהאנשים לא רוצים לבוא ולא רוצים להיבדק מתוך חשש שאולי זה יכניס אותם לבידוד ועוד כל מיני דברים. אנחנו מנסים לפעול כדי להגביר את ההיענות. סימן נוסף, מספר החולים הקשים עדיין נמצא בעלייה, מסוימת, איטית ממה שחששנו, זה גם סימן טוב, בסך הכול אני חושב שהמגמה הכללית של התחלואה כרגע בקורונה בישראל היא כרגע במגמה של התייצבות ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי להוריד את הקצב. זה תלוי, בין היתר, במה שאמרת, יפעת, לגבי הנושא של היענות הציבור למסכות, שזה באמת סימן מאוד טוב.

אבל צריך לזכור, יחד עם זאת, שגם כשאנחנו נראה ירידה צריך לפעול בזהירות ובהדרגתיות, שלא יהיה לנו מה שקרה בפעם הקודמת שנפתח קצת יותר מדי מהר וראינו שזה מיד הביא עלייה בתחלואה. לכן אנחנו צריכים לעשות את זה בזהירות ולכן לא נעשה את זה משהו מיידי מיידי, אבל גם כמו שאמרתי, כמה שיותר מהר.

אנחנו מתחילים, בהובלה של פרופ' גמזו ושלי, ביצירה של שולחנות עגולים שהמטרה שלהם היא לייצר מתווה אחיד שיהיה מבוסס על התו הסגול וגודל יחסי, זאת אומרת לא מספר שרירותי, אנחנו נבטל את המספרים האלה, כן ניתן היבט לגודל, אולם גדול יותר אנשים. כנראה נקבע איזה שהוא רף עליון כדי למנוע סיכון שיהיו שם אלפי אנשים, אבל בהחלט נתחשב גם בגודל, מה שלא היה בפעם הקודמת. נעשה את ההבדלים בין פתוח לסגור, זאת אומרת סגור נחמיר יותר מאשר בפתוח וכו'.

אלה הקריטריונים העיקריים שאנחנו דנים בהם. יש מחר כבר דיון בשולחן עגול ספציפית בנושא תרבות. משרד התרבות והספורט הוא שיזמין את נציגי עולם התרבות, אנחנו מזמינים את נציגי משרדי הממשלה הקבועים, שזה משרד האוצר, מנהלת האכיפה, משרד הכלכלה, השלטון המקומי וכמובן הנציגים של התרבות ומשרד התרבות יחד איתנו. השולחן העגול לא יכול להכיל יותר מדי אנשים כי בסוף יש לנו מגבלות של הקורונה, אבל אנחנו בהחלט מניחים שמשרד התרבות יבחר את הנציגים הנכונים של עולם התרבות.

עוד משהו לגבי התהליך. אנחנו צריכים להגיש עכשיו לכנסת תקנות שיחליפו את תקנות שעת חירום. עד ה-9.8 אנחנו נעשה את זה. בשלב זה אנחנו עדיין לא יכולים, והחלטת המדיניות כרגע של המשרד ושל גמזו ושל כולנו זה לא כרגע לשנות, אבל בהחלט הכוונה היא לעשות מהלך שכבר מיד אחרי זה, או תוך כדי אפילו, לכתוב את התקנות החדשות כדי להחליף את זה כבר במשהו יותר עדכני, בהתאם לממצאים ולתוצאות השולחנות העגולים.

עוד נקודה חשובה שאני רוצה לציין בעקרונות שלנו, שתהיה דיפרנציאליות ביישום. הכוונה היא למצוא דרך להפריד בין רשויות וביישובים שהם נקבעו כירוקים יהיה יותר קל לפתוח בהם מאשר יישובים שיהיו אדומים או צהובים. יהיו כמה דרגות וזה חלק מהתהליך. זה לוקח קצת זמן לבנות אותו ולכן זה לא יהיה מיידי.

בשלב המיידי, מה שאנחנו מציעים עד ה-9 באוגוסט ולפני שנשנה את התקנות, אנחנו מבטיחים קודם כל גמישות מקסימלית, ועל זה גם ישבנו עם משרד הבריאות, של אישור מתווים על בסיס המצב הקיים. למשל נושא של הדרייב אינים, אבל גם כל פתרון יצירתי שיביאו לפנינו, סיכמתי עם משרד התרבות שאנחנו נבחן את זה באופן פרטני ואני מתכוון לאשר הרבה מאוד מתווים כאלה ככל שיובאו לפנינו, לפחות בתקופת הביניים, תחת המגבלות הקיימות עם יצירה של הפרדות בין האנשים, כמו בדרייב אין שמפרידים על ידי רכב, קפסולות ודברים כאלה. אנחנו בהחלט נהיה מוכנים לשקול את זה ונאשר את זה פרטני בכפוף לתנאים ולראות שזה באמת עומד במתווים.

אני רוצה להבין את מה שאמרת.

רק סיכום קצר, לפני השאלה. בסך הכול, כמו שאתם רואים, אנחנו מאוד קשובים לצרכים ורוצים לאזן בין מצב התחלואה לאפשרות לבצע פעילות. המטרה המרכזית של השולחנות העגולים זה לייצר מתווה אחיד, שלא יהיו לנו את הפערים האלה של בין בית כנסת למסעדות, זה לא קשור כרגע לענייננו, או בין בריכות שחייה בבתי מלון ובריכות שחייה במקום אחר וכל מיני פערים כאלה, אנחנו רוצים ליישר קו בדברים האלה מתוך הנחה שאפשר לסמוך על אנשים, לא משנה אם זה מלון או מסעדה או אולם תרבות. עד כאן פחות או יותר הדברים שלי.

תודה רבה, פרופ' גרוטו, כמה שאלות, אני אתחיל דווקא מהסוף. אתה אומר שבשישה הימים הקרובים, אנחנו ב-3 באוגוסט, עד ה-9 באוגוסט אתה אומר שאתם תגבשו את המתווים הקבועים. אגב, אני יכולה להבטיח לך שכל מה שתביאו לוועדה - - -

לא, אני אומר עוד פעם, עד ה-9 באוגוסט אנחנו נישאר באותו מתווה שיש היום.

אז זה משהו אחר ממה שאמרת לפני רגע, שאתם תאשרו מתווים פרטניים ככל שיגיעו וייתנו פתרונות כדוגמת הדרייב אין.

אה, כן, כן, זה נכון, עד ה-9 באוגוסט ועד אחרי שנשנה את התקנות בסבב הבא, שזה לא חייב להיות מוגדר בזמן. שוב פעם, כמה שיותר מהר נסכם את זה נוכל להגיש את זה. אז עד ה-9 באוגוסט נאשר כל מתווה שעומד בכללים הקיימים ונפעיל גמישות בנושא הזה ככל שניתן.

אני רוצה להבין, זה אומר שאם יבוא תיאטרון או יבוא היכל תרבות מסוים או אמפי, לא משנה, כל איזה שהוא מערך ויציע מתווה פרטני אתם תוכלו לאשר אותו גם בתקופת הזמן הזו?

לא, הכוונה היא למתווים שלא מוקמים ב – זאת אומרת אחת הבעיות זה שאי אפשר להפעיל אולם תרבות כרגע לפי הכללים, אי אפשר להפעיל מקום תרבות - - -

אתה יודע שאתה יכול לשנות את זה מחר בבוקר.

זאת אומרת זה כל מיני מקומות בחוץ, אלה התארגנויות כמו הדרייב אינים, משהו בסגנון הדרייב אינים, דברים שנבנו ספציפית לתקופת הקורונה. אני מדבר על מתווים מהסוג הזה.

אז אני רוצה להגיד משהו.

אף אחד לא הבין. אני בטוח ששומעים אותנו אנשי התרבות והם לא מבינים מה - - -

אני לא הבנתי.

אני אסביר לכם. אי אפשר לעשות שום שינוי בימים הקרובים, זאת האמירה.

למה?

כי זאת האמירה.

לא הבנתי למה.

לתפיסתם כרגע אי אפשר להביא שום דבר שהוא לא קיים כרגע. אני רק אומר לך, כי אני מוכרחה לומר לך את זה, אני יודעת שאתם מחכים ל-9.8 והכול בסדר, אבל עד ה-9.8 ככל שתרצו לשנות משהו בצווים אנחנו כאן, הנה תראו כל חברי הוועדה, מתחייבים לשנות את זה, ולו רק כדי שאנחנו נוכל למצוא פתרונות, גם אם לא לכולם אז לפחות להתחיל להניע את הגלגלים האלה.

את מדברת לבן אדם הלא נכון.

לא, הוא יעביר את המסר. הוא תיכף נכנס חזרה לקבינט הקורונה ומחר יש שולחן עגול, מבחינתנו הוא המתווך.

דבר שני, פרופ' גרוטו, לנו חשוב לדעת וגם לעולם התרבות חשוב לדעת יעד של זמן. לבוא ולהגיד ככל שהתחלואה או מגמת התחלואה תשתנה זה בסדר, אני מבינה גם את ההיגיון שבדברים, אבל מתי? תשתנה לאן? זאת אומרת באיזה שלב של התהליך אתם תגידו אוקיי, כאן אנחנו יכולים לפתוח. זה גם בלתי נתפס שהכול נפתח וזה בסדר גמור, זה חשוב, אנחנו רוצים להשאיר את זה פתוח, ורק עולם התרבות נשאר מאחורה. אני לא מצליחה להבין למה עולם התרבות לא יושב על סדר היום כשהוא אחד המקומות הראשונים שאפשר גם לייצר בהם סדר.

ואפשר לעשות הופעות בחוץ.

יותר מזה, למוסדות התרבות, יש להם מתווה לכל תרחיש אפשרי. יש להם מתווה לאולם סגור, לאולם פתוח, לכל מתווה.

אבל בעיקר, למה לא לפתוח נניח באופן - - -

אפשר להיות איתם בקשר, לבדוק איזה מתווים יש ומה מידת ההתאמה שלהם למצב נתון.

אבל התחלואה הגבוהה - - -

מה הסיבה שלא? אנחנו הכי מסודרים שיש.

רגע, התחלואה הגבוהה לא מפריעה לכם לקבל החלטה להכניס לכאן 12,000 תלמידי ישיבות.

16,000.

לא מפריע לכם. אין בעיה, קיבלתם את ההחלטה הזאת.

16, ועוד 30 טסים עכשיו לאומן.

12 ועוד 2,000 סטודנטים. את ההחלטה הזאת על פי המצב של התחלואה הגבוהה קיבלו, במצב של התרבות לא מצליחים לקבל החלטה למרות שאנחנו יודעים שאנחנו כן יכולים לשמור שם גם על מרווחים ובאמת לתת את הביטחון לאנשים לבוא וליהנות מעולם התרבות. זה לא בסדר.

אנחנו יודעות שאין הדבקה במקומות פתוחים, זה דבר שהולך ומתברר באופן הכי מובהק.

נכון, תתחילו עם הפתוח.

למה לא לאשר באופן גורף לעשות מופעים במקומות פתוחים ולאפשר, גם להכשיר עוד מקומות וגם לפתוח את מה שקיים. אני לא מצליחה להבין, זה סקטור שאתם ממש הורגים.

תראו, אני מבין כל מה שנאמר פה ואנחנו באמת משתדלים לפעול בשיא המהירות. יחד עם זאת צריך לשמור על איזון. אני לא רוצה להתייחס לכל האמירות שנאמרו - - -

אבל זה לא מאוזן.

אנחנו חושבים, כמו שאמרתי, שצריך – שימו לב, אין מה לעשות, גם התקהלות בחוץ במצב שבו אנחנו נמצאים זה מצב מסוכן, אנחנו לא רוצים לחזור אחורה. הצלחנו לייצב את התחלואה, בואו נלך ביחד כולנו ונעזור להוריד את זה. אז נכון שהדברים הם - - - הדברים האלה בפעם הקודמת לא עבדו טוב, אז אנחנו רוצים לעבוד יותר טוב, לעבוד יותר מסודר.

לא, פרופ' גרוטו, אנחנו כבר מכירים את כל הנתונים, אנחנו יודעים, עזוב את זה. אנחנו ידענו והסכמנו איתך על החתונות ואנחנו לא הסכמנו איתך על הבריכות ופתחנו והנה, אין 10,000 מתים, כפי שאתם איימתם עלינו. ואנחנו יודעים ש-70% מהתחלואה זה המגזר החרדי ולא בתיאטראות. נו די.

לא, אל תלכו למגזרים כי הסיפור הוא לא בגלל שזה מגזר חרדי, זה בגלל מספר אנשים שחיים בבית.

גברתי יושבת הראש, לא, אני לא מסכימה איתך. אנחנו צריכים להפסיק לשקר.

תצאו מהמגזרים.

אנחנו משקרים. אנחנו כולנו שיושבים בחדר הזה יודעים איפה יש בעיות. זה לא אומר שמישהו אשם בזה, יש שם בעיות, צריך לטפל בבעיות האלה, צריך לעזור לאנשים, אבל אנחנו לא יכולים בשם הפוליטיקלי קורקט לשקר לעצמנו ולאנשים. אנחנו יודעים שבהופעה אנשים לא נדבקים אם שומרים על הכללים, למה להתעלל בהם?

אין באמת תירוץ אמיתי לא לפתוח את עולם התרבות.

אין תירוץ אמיתי.

אתם חייבים לשכנע אותם.

אז אנחנו רואים הצגות פיראטיות. פרופ' גרוטו, סליחה שאנחנו אמרנו לך - - -

אני צריך להיכנס לישיבה, תנו לי רק להתייחס.

פרופ' גרוטו, אני רק אשלים את המשפט. אנחנו כל הזמן אמרנו לך, כל עוד ההגבלה היא לא הגיונית, כל עוד העם לא יכול להבין את ההיגיון המסדר אנשים יעשו משהו אחר. אנחנו כבר רואים הופעות במסעדות ואנחנו רואים בחצרות הפרטיות. תבינו, מה שהציבור לא יכול להכיל הם ימצאו דרך, עם ישראל חכם.

זה בדיוק מה שקרה וראינו שזה קרה עם הקניונים בסופי שבוע וזה מה שיקרה בעולם התרבות.

אנחנו מאבדים את העם וזה מה שאסור שיקרה.

יותר מזה, גם בהמשך למה שאמרת קודם, משרד הבריאות גם יודע - - -

בסדר. תראו, אני חייב את הזמן כי אני רוצה להשפיע בתוך המקומות בקבינט, כמה זה חשוב - - -

תמסור להם מסר.

אני רק רוצה לסיים את המשפט. למשרד הבריאות לא רק יש אפשרות לתת לכל מתווה שהוא, אלא הוא גם יודע לתת מענה לאחוזי תחלואה שונים, פשוט צריך להסתכל בדברים, לבחור את המתווה המתאים על פי הנתונים ולתת להם לפתוח את התרבות כבר. אי אפשר להמשיך ככה, אנחנו מאבדים את העם.

אז מחר יש לנו שולחן עגול וזו בדיוק המטרה שלו. אז זה בסדר גמור.

בסדר, שולחנות עגולים, אין מושג יותר אמורפי ומרחיק משולחנות עגולים.

לא משנה, הוא יכול להסתיים בצהריים עם תשובות. בואו נעביר מסר - - -

תודה רבה לך, פרופ' גרוטו, זה לא נגדך, התסכול שלנו - - -

חברת הכנסת מלינובסקי, שנייה. אנחנו רוצים להעביר דרכך מסר לקבינט, אנחנו אפילו נרחיב את המסר. אחת, שיינתן תאריך יעד, והוא יכול לקרות גם מחר, לא צריך להקים עכשיו שולחן עגול ולגלגל אותו ולגלגל אותו בלי סוף. זה מריח לא טוב שהדבר היחידי שאנחנו לא מצליחים לשחרר ולפרום מתוך הבלגן הזה זה את עולם התרבות. לא יכול להיות, שזה אחד המוסדות שיכולים להתנהל בהכי הכי הכי הכי סדר מופתי שאנחנו יכולים רק לחשוב עליו, ודווקא שם אנחנו לא מאפשרים לו להתקיים. אז אנחנו מבקשים שיהיה תאריך יעד מוגדר, תגידו ב-15 באוגוסט, ב-16 באוגוסט, תגידו, אבל תנקבו בתאריך.

אני רוצה להתייחס לתאריך. אני לא יודע לקבוע תאריך, אני יודע לקבוע, כמו שעשו בכל מדינות העולם, קבעו נקודות של תחלואה. אז אנחנו נוכל להתחייב שאם התחלואה תרד ככה וככה אז אנחנו נוכל לפתוח.

פרופ' גרוטו, לפי מצב התחלואה היינו צריכים לפתוח אותם שלשום, לא מחר. שלשום.

אלה המודלים שיש בכל העולם.

למה אנחנו תלויים והמלונות לא? וחדרי האוכל במלונות לא? למה אנחנו כן תלויים בתחלואה?

גם הם תלויים בתחלואה ואם התחלואה תעלה הם יצטרכו לסגור. אבל לא נלך למצב הזה.

דבר אחד, אנחנו מבקשים את הפתיחה שלהם. לפי מצב התחלואה של היום הם היו כבר צריכים להיפתח. זה דבר אחד.

לא נכון, לא נכון, מצב התחלואה שלנו, אנחנו במקום ראשון בתחלואה בעולם.

זה נכון. פרופ' גרוטו, אנחנו מדברים על מקומות מוסדרים, באמת. מקומות שאנחנו יודעים מי קונה את הכרטיס, איפה הוא יושב, יש לנו את כל הפרטים שלהם, אנחנו יכולים לסדר את סדר הישיבה שלהם.

ובחוף הים, אנחנו יכולים לעשות, להביא 50,000 לחוף הים - - -

שנייה, שנייה. זה שאתה נמצא פה זה לא אומר שאתה יכול להתפרץ.

אני חוזר על מה שאמרתי, אנחנו במקום הראשון בתחלואה בעולם. אי אפשר להתעלם מזה.

אני פונה לאנשי התרבות, תצאו להפגין. כל עוד אתם לא מפגינים ולא הופכים להם שולחנות על הראש אתם במצב הזה. צאו להפגין, תהפכו להם שולחנות על הראש - - -

- - - אז אני אומר לך, הנה - - -

כי אחרת הממשלה שלנו לא מבינה.

טוב, אני נאלץ לסיים, תודה רבה.

לא, שנייה, פרופ' איתמר גרוטו.

בדיוק עכשיו הדיון על הנושא הזה, תיכף מיד.

תקשיב, אז אנחנו מבקשים את הפתיחה שלהם ואנחנו מבקשים שיקבעו תאריך כי אם אנחנו מסתמכים על נתוני תחלואה הם כבר היו צריכים להיפתח שלשום.

דבר שני, להכניס את כל הנושא של תערוכות ואת ההשוואה של מוזיאוני המדע למוזיאונים, גם זה חלק מהתרבות. אנחנו מבקשים שהכול יטופל ולא עוד פעם בשיטת הסלמי כל פעם נצטרך לבוא ולדחוף בשביל עוד איזה שהוא חלק בנושא הזה. ועוד פעם אני חוזרת לנקודת ההתחלה, אנחנו רוצים תאריך יעד, חייבים לפתור את הסיפור הזה.

אוקיי, בסדר גמור, קיבלתי את המסרים. תודה רבה.

רק שנייה, פרופ' גרוטו, מילה וחצי. לנושא התערוכות, הוצאתי גם מכתב ליושבת ראש הוועדה, מדובר ב-12,000 איש, מדובר בתערוכות מקצועיות, לא עבור כל הציבור עצמו. תערוכה מקצועית שעומדת כרגע בפתח היא תערוכת מזון של יצואנים ישראלים, מדובר במיליארדי שקלים. אלה אנשים קבועים, זה לא הציבור הרחב, אפשר לשלוט שם על הכול כמו שצריך. את זה היה צריך לפתוח לפני חודש, לא מחר, ואני מבקש לתת לזה קדימויות מכיוון שיש כאן הרבה מיליארדי שקלים ליצואני מזון ישראלים, חלקם מזון כשר שאמור ללכת לכל קהילות יהדות העולם. בבקשה מכם.

אוקיי, תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. ואנחנו נעבור לרשימת הדוברים. רק אם אפשר בקצרה, כדי שנוכל לשמוע כמה שיותר. אנחנו נתחיל עם ציפי פינס, בבקשה.

הייתי בשבוע שעבר ואני שומעת גישה אחרת שלך עכשיו, אני לא שומעת שום גישה אחרת ממשרד התרבות ואני לא שומעת תאריך יעד ואני חוששת שעם עוד שבוע או שבועיים כאלה יש שתי אפשרויות, או שאנחנו ניאלץ לגשת לבג"צ ולבדוק יחד עם בג"צ למה, למה הדברים המפלים את עולם התרבות ומה הסיבה, ויכול להיות שבשלב אחרי זה נצטרך לצאת עם מכתבי שימוע לכל עובדי התרבות. אולי זה יזיז את הממשלה לעשות החלטות דרסטיות ולתת לנו לחזור לבמות. אני מצטערת שאני צריכה להשתמש במילים קיצוניות, אבל אני רואה שבשקט ובדממה אנחנו לא נגיע לשום מקום.

ואני לא יודעת, שולחנות עגולים, שולחנות מרובעים, אני לא מבינה מה זה. יש נתונים, אף אחד לא נדבק מעולם באולם תרבות, מעולם. לעומת זאת לשמים יש תאריך יעד, לשמים, למטוסים יש תאריך יעד. תקבעו לנו תאריך יעד, תקבעו לנו בעוד חודש ותאפשרו לנו להתחיל לעבוד, אנחנו לא נמשיך לשבת בבתים, תודה רבה.

תודה רבה, ציפי. אני מסכימה עם כל מילה ואני בטוחה שגם חבריי כאן. דני וייס, בבקשה.

צהריים טובים, אני יושב ראש פורום מוסדות תרבות וב-day job שלי אני גם מנכ"ל המדיטק בחולון, שכולל בין השאר גם את תיאטרון המדיטק, סינמטק חולון, מוזיאונים, ספריות וכדומה.

אולי כדאי לעשות רגע תקציר הפרקים הקודמים כי נראה לי ששכחנו. בסוף פברואר מוסדות התרבות כבר התחילו לדמם, באמצע מרץ נסגרנו ואחרי שבועיים כבר הקמנו בפורום מוסדות תרבות צוות שהתחיל לעבוד על מתווה לפתיחת מוסדות התרבות, לאולמות, למוזיאונים ולכל החללים. נעזרנו באנשי מקצוע, כולל גם בשני רופאים צעירים, שאנחנו מאמינים שעוד יגיעו רחוק, לאחד קוראים פרופ' גבי ברבש ולשני קוראים רוני גמזו. גיבשנו מתווה מקצועי ומפורט שנתן מענה לכול, ואת הזכרת את זה, החל מהתור בחוץ, דרך המעברים במבואה, כמובן סידורי ההושבה, הכול, הכול, כולל מה קורה על הבמה, מאחורי הקלעים וכדומה.

כששר התרבות החדש חילי טרופר נכנס לתפקיד הוא לקח את המתווה הזה, עשה לו עוד קצת פיין טיונינג והוא העביר אותו במשרד הבריאות ובממשלה. אני מחזיק בידי מסמך מתאריך ה-18 ביוני שהוא יצא מלשכתו של פרופ' איתמר גרוטו, שזה בעצם הפירוט של המתווה הזה, כולל בתוכו 30 סעיפים וזה הפך להיות התנ"ך. ב-22 ביוני פתחתי את אולמות המדיטק, זאת אומרת האולמות נפתחו ואני פתחתי את המדיטק, לא כולם הצליחו להיפתח, ובמשך 12 יום הספקנו לקיים שלוש הצגות תיאטרון מול קהל, 25 הקרנות של הסינמטק, 12 הרצאות ושבוע חזרות של הצגה שקוראים לה 'חנה סנש', שהושקע בה כמעט חצי מיליון שקל שהפרמיירה שלה הייתה אמורה להיות בשבת ה-11 ביולי.

זה עבד מדהים, הקהל הגיע, זה היה מרגש, כולם שמרו על מסכות ועל משמעת. זה עבד פשוט, תקתק כמו שעון, אף אחד לא נדבק, לא רק אצלי, בכל מקום אחר, ואז אחרי 12 יום בדיוק, בתאריך ה-6 ביולי, בום, עצרו אותנו. עשינו חזרה גנרלית בלי קהל להצגה 'חנה סנש', ארזנו את הכול, נפרדנו בדמעות מצוות של בערך 30 שחקנים, יוצרים ואנשי צוות טכני וסגרנו את הבסטה, כשעד היום אנחנו לא מבינים למה. בתקופה הזאת, אגב, השקענו למעלה ממיליון שקל, בהחזרת אנשים מחל"ת, בפרסום, בשיווק, טונות של כסף והיערכות לוגיסטית. יש לכם מושג כמה כסף עולים כל מתקני האלכוג'לים האלה וכל לוחות הפרספקס ותגבור סדרנים? והכול ירד לטמיון.

עכשיו, אני מעריך מאוד את כל הניסיונות שעושים במשרד התרבות, בכלל את שר התרבות, חילי טרופר, שמבחינתי הוא חוויה מתקנת אחרי חמש שנים שהסתובבנו עם מטרה מצוירת על הגב, אבל אני מאוד מוטרד, גם ממה שאמר עכשיו פרופ' גרוטו, שמאז הסגירה בעצם מחפשים את המטבע מתחת לפנס. זאת אומרת כל התחליפים האלה בדמות דרייב אין, הופעות בחוץ וכדומה, שהם נותנים פתרון אולי ל-5% מהעניין במקום להתמודד עם לב הבעיה שהיא האקסיומה הזאת שאסור להיות בתוך אולם. אז זהו, שאנחנו כופרים באקסיומה הזאת.

שוב, יש מתווה מפורט ומאושר של משרד הבריאות שנוסה בהצלחה, בלי שאף אחד נדבק, לא צריך להמציא את הגלגל, צריך פשוט לחזור ולבצע את מה שאושר ונוסה בהצלחה. אפשר לעשות טיפה, אם צריך, פיין טיונינג בתפוסה, במקום 70% לרדת ל-50%, כמו שאמר פרופ' גרוטו, לשנות את המגבלה המספרית וללכת על אחוזי תפוסה. אם מיזוג האוויר מטריד מישהו יש מין כפתור כזה שלוחצים עליו ואז המיזוג מזרים כל הזמן אוויר נקי מבחוץ.

הנקודה שלי שזה אפשרי, לא צריך להמציא את הגלגל, לא צריך להמציא עולם, להשבית עולם שלם של אמנויות במה במקום היסטריה גורפת וחסרת היגיון. שוב, כמו שציפי אמרה, במיוחד כשמדברים על פתיחה של הטיסות ב-16 באוגוסט ואף אחד לא צוחק.

סליחה, אני מבקשת ממך לחזור, מי כתב את המתווה לעולם התרבות? תחזור על זה בצורה מדויקת.

מי שכתב את העקרונות שלו היה צוות, בהתחלה זה היה צוות של פורום מוסדות תרבות, גם אולמות והיכלי התרבות בארץ הוסיפו את החלק שלהם, זה עבר את משרד התרבות ואושר במשרד הבריאות.

לא, מי שני הרופאים הצעירים שכתבו והנחו את המתווה ושיש להם עתיד גדול?

השניים שאנחנו התייעצנו איתם היו פרופ' ברבש ופרופ' גמזו.

אולי הוא יגיש מחר את ההמלצות האלה?

הם היו בין היועצים שעזרו לנו. הדבר האחרון שאני רק מבקש לומר זה שיש רק דבר אחד יותר גרוע מלהישאר סגור וזה לקבל עוד פעם אישור לפתיחה ואז להיסגר שוב תוך זמן קצר. זה הרסני. ממכה כזאת קשה להתאושש.

נכון.

עכשיו, נכון שאף אחד לא יכול להתחייב וזה תלוי באחוזי התחלואה וכדומה, אבל אני מבקש להזכיר שכל התקופה האחרונה, השבועות האחרונים, שבהם מספר הנדבקים עלה מ-200 ליום ל-2,000 ביום, המוזיאונים נשארו פתוחים והפלא ופלא למעט הבעיה הנקודתית שיש במוזיאוני הילדים ומוזיאון המדע, אבל המוזיאונים נשארו פתוחים והפלא ופלא, אף אחד לא נדבק בהם.

גם שם אין בעיה.

צריך להזכיר שאולמות התיאטרון, הקונצרטים והמחול בטוחים יותר מהמוזיאונים, כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה, יש לנו שליטה מלאה בכל הזרימה של הקהל. תפתחו אותנו, אין סיבה לעכב, ומחר בבוקר. תודה.

תודה רבה, דני, על הדברים החשובים. נעם סמל ואחר כך חברת הכנסת אורלי פרומן.

אני שומע את פרופ' גרוטו ואני אומר טול קורה מבין עיניך, מר גרוטו. תגיד גלוי, או שאתה מקבל הוראות מראש הממשלה ושר הבריאות לסגור אותנו, אז תדבר גלוי, אל תגיד לנו משפטים שאין מאחוריהם. אתם שומעים שפרופ' ברבש ופרופ' גמזו ויועצים אחרים אומרים שאצלנו באולמות יותר בטוח מאשר במסעדות, ואני מבלה הרבה מאוד לאחרונה, אני גר ביפו, במסעדות ובבתי הקפה, גם כדי לעודד אותם, ואני גם רואה, הם מקפידים. אבל מה מותר המסעדה או הבריכה או חדר הכושר על עולם התרבות? אני לא מצליח להבין.

אני לא מצליח להבין, אלא אם יש לכם משהו, מידע על משהו שקשור למיזוג האוויר, אז תגידו. אם יש בעיה במיזוג האוויר של האולמות יש פילטרים ויש דברים אחרים. אנחנו יכולים להכניס את הקהל בקפסולות, בצורה מכובדת מאוד.

אתם פוגעים ברוח של הציבור. הציבור רוצה. אני פגשתי ביום שבת בלילה, ב-12 בלילה, שחקן ואמן גדול ומפורסם, סוחב איתו רמקול וגיטרה, אני לא אגיד את שמו ברבים, שאלתי אותו: מאיפה אתה בא? הוא אומר: הופעתי בחצר ברמת השרון לפני 20 איש כי אין לי ממה לאכול, אז אני מופיע בחצרות של בתים, בלי סאונד, בלי תאורה, בלי כל הדברים האלה.

כמו שאמרה חברה הכנסת יוליה וכמו שנאמר פה אצלכם בוועדה, וזה המקום השפוי היחידי בארץ שמדבר עלינו בצורה שפויה, גלויה והוגנת. אתם שולחים את האמנים שלנו לחצרות הבתים, לביבים, למקומות האלה כי הם מחפשים פרנסה. אנחנו רוצים לתת להם את הבמות. אני מדבר לא רק בשם התיאטראות, אלא גם בשם צוותא וזאפה והמתנ"סים והיכלי התרבות, כל היכלי התרבות. מה עושה אדם בקרית גת בערב? אין לו כלום. מה הוא עושה בדימונה ומה הוא עושה בקרית מוצקין ומה הוא עושה בקרית אתא? תפתחו - - -

זה מצוין, בן אדם יהיה סגור ו - -

סליחה?

אז אולי זו דרך של המשטר. אתה יודע, אני גדלתי בברית המועצות, שם זו הייתה הדרך של המשטר שלא נותנים לבן אדם, לעם, חומר לנפש ולשכל ואז העם מתחיל לחשוב ולהתנהג בצורה מסוימת. מצוין.

אם זאת החלטה פוליטית - - -

לא, זה לא פוליטי, זה פשוט חשוב.

אם זו החלטה פוליטית פשוט תגידו: זאת החלטה פוליטית, נתמודד.

חוץ מלאכול וחוץ מזה אנחנו בני אדם, אנחנו לא חיות, יש לנו נפש ויש לנו שכל, זה ההבדל בינינו לבין בעלי החיים.

יוליה.

לא, זה מעצבן אותי.

אבל בואו נאפשר לו לדבר.

אני בפגישה שהייתה, כמו שסיפר פה דני וייס, על המתווה לפיצוי בגין אובדן הכנסה עצמית, הצגתי בפני שר האוצר ושר התרבות מסמך על הבימה ב-1937 שנסעה להופיע עם 'הדיבוק' לתוך ברלין הנצורה כשהיא מקבלת אישור משר התעמולה הנאצי הנורא גבלס. רק כשהם היו ברכבת בדרך לברלין גרינג, שר ההגנה, עצר אותם. הם רצו להופיע, הקהל היהודי בברלין רצה שהם יופיעו - - -

חברים, בואו נוותר על האנלוגיות האלה.

לא, אבל זה מה שמתבקש, ככה זה מתנהל.

סליחה - - -

לא, אבל בואו נוותר על האנלוגיות האלה.

את צריכה, היושבת ראש, להגן עליי לגמור את המשפט. אני מבקש מכם לפנות לראש הממשלה ולקיים דיון ולהפיל החלטה אחת חדה, זה פוליטי או שזה בריאותי, תחליטו. אם זה פוליטי נצא לרחובות, אם זה בריאותי תנו לנו להתמודד. תודה רבה.

תודה רבה לך, נעם. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה.

תודה. אני מודה לדיון המעקב, כי הוא חשוב, כי החלטנו או ביקשנו משהו בשבוע שעבר, אבל אני ממש מרגישה שאנחנו מבזים את עצמנו ואנחנו מבזים את אנשי התרבות. אני לא יודעת, אולי פעם עשירית, פה אולי פעם שנייה, אבל ברחבי החדרים בכנסת מופיעים כמעט בכל ועדה אפשרית, מה, הם צריכים להתחנן שממשלת ישראל תאפשר לאזרחים לחוות תרבות עשירה, נשמה יתרה של החברה הישראלית? מה זה? הם צריכים להתחנן? אנחנו היינו צריכים לעשות את העבודה במקומם.

אדוני ראש הממשלה, משהו חשוד בעיניי. לא יכול להיות שכמעט כל העולם פתוח, כל העולם בתוך מדינת ישראל, ואת עולם התרבות נעלו. חברים, ב-14 ביוני הייתה תוכנית לפתיחת עולם התרבות, אחרי כמה ימים היא נסגרה, מה קרה מאז? מה קרה מאז? עוד לא התחלנו לנסות. היינו מנסים, פותחים את התיאטראות, את הקונצרטים, את להקות המחול, את המופעים בחוץ, מקבלים נתונים על הדבקה כן או לא, על ביצוע כזה או אחר של המוסדות, מפיקים את הלקחים, משפרים וממשיכים. אבל לא נתנו אפילו את האפשרות לנסות.

פתחו את המוזיאונים, תראו את עם ישראל, משווע לתרבות, הוא עט על המוזיאונים. אני לא שמעתי שיש שם הדבקה המונית. אבל את המוזיאונים למדע לילדים בתקופה הזאת של החופש סגרו, למה? כי יש שם התנסויות. אבל היה מתווה. כמו פה במיקרופונים, מנקים לנו את המיקרופון במליאה, גם שם היה מתווה מאוד מסודר. עד היום מוזיאוני המדע סגורים.

חברים, משהו מריח לא טוב. זה לא שיקולים מקצועיים שמנחים את סגירת עולם התרבות, כי כל הפתרונות המקצועיים ישנם ואנחנו צריכים לסמוך על מנהלי התרבות. באמת, זה עולם עשיר כזה שנבנה לאורך שנים, לסמוך על המנהלים שהם יקיימו אחר ההנחיות וההוראות. מה זה הגמגומים האלה? למה אנחנו מעלים עוד פעם את משרד הבריאות?

אני רק רוצה עוד להוסיף, השבוע הוסיפו את סל התרבות. אז אחרי לחץ כאילו שחררו, אבל מה אמר שר החינוך? סל התרבות, אמנים, להזכיר לכם, לכל ילדי ישראל: יש לי תקציב עד סוף 2020, נראה מה יקרה אחרי זה. מה זה מה יקרה אחרי זה? גם בילדים אתם הולכים לפגוע?

אחר כך אנחנו כולנו נמות מקורונה, לפי התחזית שלהם.

אז אני מבקשת, מצטרפת לקריאה – אגב, נעם, דני, המזגנים ממש בסדר באולמות שלכם, אתם יודעים, אל תנסו לחפש שם את הפתרון. אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל תשובות מהדרג הכי גבוה, מראש הממשלה, מה מונע ממנו ולמה הוא עוצר את שני השרים האלה מלפתוח את עולם התרבות. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת פרומן. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

תודה, כבוד היושבת ראש. בשבוע שעבר אנחנו היינו בדיוק באותו דיון ולחצנו שיביאו לנו מתווה שיאפשר לפתוח את עולם התרבות, עם מספרים, עם נתונים, שאנחנו מבקשים שיהיו. אף אחד לא מגיש לנו שום דבר, אנחנו רק שומעים איומים, מאיימים עלינו שיהיו חולים קשים, מאיימים עלינו שתהיה תחלואה גבוהה, למרות חוסר נתונים וחוסר עובדות אנחנו רואים מה שהגיש לנו פרופ' גרוטו, ישנה תחלואה גבוהה, אבל זה לא הפריע להם לקבל החלטה לא מקצועית להביא לכאן 12,000 תלמידי ישיבות - - -

16.

12,000 תלמידי ישיבות, יש עוד 2,000 סטודנטים אחרים ששמו אותם כקישוט בשביל שלא נגיד שהגיעו רק אברכים.

מה זה משנה?

זה משנה.

זה לא משנה, זה משנה שאלה לא אזרחי ישראל - - -

אני לא אשתוק - - -

זה חוסר שוויון משווע.

אם ישמיצו אני אדבר.

אני מבקשת לא לנהל פה ויכוח.

מה שאני טוען שעדיין למרות ששם יש לנו נתונים והממשלה מקבלת החלטות, פשוט החלטות חסרת מקצועיות ואחריות, וכאן בעולם התרבות, כשאנחנו יודעים ושמענו את אנשי התרבות, הם דיברו איתנו כבר לא פעם, עם כולנו, שאין להם מה לאכול, אין להם כסף, כל יום אנחנו רואים בתוכניות הטלוויזיה שהאנשים האלה – הם אומרים: אנחנו חמישה חודשים בלי שכר ואין לנו שום עתיד. אנחנו לא רואים, אין שום ודאות, אנחנו חייבים להביא לחם הביתה. זה המצב שלהם והם יושבים והם מתחננים ואני פוגש את אנשי התרבות ברחוב שבאים ואומרים: יואל, תעשה משהו, תעשה, בבקשה.

אז אנחנו כאן בוועדה, אנחנו באמת מנסים, אנחנו משתדלים ואנחנו פנינו לממשלה והממשלה מצפצפת על כולם, על חברי הכנסת, על ועדת הכנסת, על כולם. הם מקבלים החלטות שהם רוצים והם רק מפחידים ומאיימים. כמו שאני אומר, עולם התרבות חייב להיפתח. אין מילה אחרת, כולם מסכימים, אני בטוח שגם כל חברי הממשלה. מה האינטרסים שמניעים אותם אני לא יודע, אבל הם חייבים לעשות את זה ואני מקווה שפרופ' גרוטו יעביר להם את המסר כי אנשים כבר לא מוכנים להקשיב להם. איבדנו את האמון של אנשי התרבות ושל אזרחי ישראל.

תודה רבה, חבר הכנסת רזבוזוב. אני רק אומר שפרופ' גרוטו מייצג את הקול שלהם והוא מעביר את המסר שלנו, אז תמיד יוצא שאנחנו ככה קצת נופלים על השליח. אני אגיד לך את זה בצורה מאוד פשוטה, פעם אחת, הסיפור של עולם התרבות זה לא רק האמנים ולא רק עובדי הבמה, זה עובדי אבטחה, זה סדרנים, זה עובדי ניקיון, זה עולם שלם - - -

נהגים, הגברה, זה כולם.

חשוב לי שזה יהיה פה על השולחן.

זה 200,000 משפחות.

למעלה מ-200,000 איש עובדים בתעשיית אירועי התרבות.

הרבה מאוד אנשים. דבר שני, אני לא אזלזל לרגע בדיונים שנעשים כאן כי אני אומרת לכם, יש מי ששומע ואנחנו נפעיל את הלחץ כמה שצריך עד שהדברים האלה יקרו. דבר שלישי, אני אומרת לכם את זה בצורה מאוד פשוטה, הסיפור של התחלואה הוא תירוץ כי לפי מצב התחלואה היינו צריכים להיפתח שלשום וכל הסיפור של המתווים וכל זה אלה תירוצים ואנחנו באמת ננסה להבין מה עומד מאחורי זה - - -

נגמרו להם הסיפורים האמיתיים. הם נותנים לנו עובדות - - -

עובדה שאנחנו פתחנו כל מה שפתחנו - - -

בבקשה, מרב מיכאלי, אחר כך איתמר.

עובדה שפתחנו כל מה שפתחנו ואיימו עלינו שיהיו פה 10,000 מתים. סגן שר הבריאות ישב פה ואיים עלינו ואופס, לא קרה שום דבר והכול פתוח מאז שאנחנו פתחנו.

יוליה, בהפחדות הם מומחים.

מרב מיכאלי, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני רוצה להתחבר לדברים שאמרה חברת הכנסת פורמן בעניין הביזוי שהכנסת מתבזה פה. אנחנו עשינו כאן דיון בשבוע שעבר ודרשנו מהממשלה להביא מתווה לפתיחה. לא דיברנו פה, לא היה פה דיון אווירה בשביל להחליף חוויות ושכל אחד ואחת פה תביע את תחושותיה ואת מחשבותיה בנושא. הדיון הסתיים בזה שאנחנו דרשנו מהממשלה להביא מתווה לפתיחת עולם התרבות והם פשוט לא עושים את זה. עכשיו השאלה מה אנחנו צריכות ויכולות לעשות בהתאם באמת לכישלון המחפיר הזה של הממשלה. מה, אנחנו נמשיך לשחק את המשחק הזה? אנחנו נשב פה ונחזור על אותם דברים שאמרנו שוב ושוב ושוב? והם מה, הם ימשיכו לצפצף? לא הבנתי, באיזה עולם זה מתקבל על הדעת?

אני מציעה שאנחנו נבקש מהייעוץ המשפטי לחשוב על פעולה שאנחנו בתור ועדת כנסת שאמורה לפקח על הממשלה והפיקוח שלנו – מה שהוא מבהיר בצורה חד משמעית זה שהממשלה כושלת, כושלת וגורמת נזק מאוד גדול, לא רק לסקטור הזה, אלא לחברה הישראלית, שהממשלה הזו מונעת ממנה את הזכות, באמת זכות יסודית, לתרבות, לנשמה, לרוח, למחשבה ביקורתית, להרחבת אופקים, לכל הדברים האלה ואנחנו צריכות לבדוק מה אנחנו יכולות תכלס לעשות.

שום דבר.

תודה רבה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. לצערנו הרב באופן לא ברור עולם התרבות לא היה חלק משום צו שהגיע לכאן.

כן, הפרידו אותו.

אז מתוקף מה הוא סגור?

גם את זה צריך להעלות כנראה.

אז אם ככה, אם הוא לא נכלל בשום צו אז הם בכלל לא צריכים לסגור.

לא, זה לא הגיע לכאן.

לא, הם נכנסו לתוך ההתקהלויות הרגילות.

הם בצו אחר, אבל מבחינה משפטית יש מצב שהם יכולים להגיד שהם לא נכללים בשום צו.

בבקשה, נציג משרד התרבות. אני רוצה לשמוע גם שני רופאים ואנחנו צריכים להספיק.

גם מי שלא רופא, נכון?

בבקשה, גיא, נציג משרד התרבות.

תודה, גברתי יושבת הראש. אני רוצה להתייחס למה שאמר כאן קודם פרופ' גרוטו. אז קודם כל, כמו שאמרתי בישיבה הקודמת בשבוע שעבר, המתווים שמשרד התרבות הכין מונחים על השולחן של משרד הבריאות כבר מעל חודש. בנושא המתווים הפרטניים שאותם פרופ' גרוטו אמר שהם יאשרו ויבחנו אותם, עד ה-9 באוגוסט, אז אני רוצה רק להגיד לוועדה שהמתווים האלה כבר הונחו על שולחנו של פרופ' גרוטו ביום רביעי האחרון, יומיים אחרי שהוועדה הקודמת הסתיימה, הגשנו למשרד הבריאות מתווים פרטניים למקומות שיכולים לאפשר קיום מופעים. רוב המתווים האלה הם מתווים להופעות בחוץ.

בנושא המתווה האחיד, מה שפרופ' גמזו בעצם – אנחנו מבינים שמשרד הבריאות הולך לכיוון של לנסות לאחד כמה מקומות או לעשות איזה שהוא מתווה אחיד שפחות יבלבל את הציבור, אנחנו חושבים שהרעיון הזה הוא בהחלט נכון, אבל בכל זאת צריך להפריד את עולם התרבות משאר העולמות מכיוון שעולם התרבות הוא אולי העולם היחיד שהוא עולם ממוסד מתחילתו ועד סופו. אפשר לשלוט, בניגוד להרבה מקומות אחרים, בכמות הקהל שנכנס, קונים כרטיסים מראש, יושבים בקפסולות - - -

הציבור לא מטומטם.

הסברנו את כל זה חזור והסבר.

המתווה של 14 ביוני היה תקף ויכול להיות תקף, הוא לא צריך לאשר אותו עוד פעם. הוא לא צריך לאשר, הוא פשוט צריך לנסות ולהפעיל אותו.

המתווה של ה-14 ביוני - - -

די, זה הלוך ושוב. חבר'ה, משחקים בכם. אני יודעת את הכוונות הטובות של חילי, משחקים בכם. תשברו את הכלים. אי אפשר להמשיך ככה.

בדיוק.

נכון.

מה את מציעה לעשות?

להפוך שולחנות.

אני מציעה ששר התרבות יהפוך להם שולחנות על הראש.

אם אני הייתי שם הייתי הולך והופך שולחנות. אם אני הייתי שם שר התרבות הייתי נכנס לשם ופשוט מפרק להם את החדר עד שלא היו פותחים לי את המתווה, עד שהיו פותחים את כל עולם התרבות. אני אומר לך, הייתי הולך ונלחם. זה מה שמצופה משר שהוא אחראי על ענף מסוים. זה מה שצריך לעשות.

נכון. בחור טוב זה לא מקצוע.

ראש הממשלה, אדלשטיין, חילי ובני גנץ, רביעייה בתוך החדר, שיסתכלו אחד לשני בעיניים ויגידו למה לא פותחים את עולם התרבות. רביעייה, שקובעת את הכול.

או שהוא שר התרבות או שהוא שר לענייני – בחור טוב, אתה יודע, זה העניין.

לא, חילי עושה את המלחמה שלו, מה ששלו שלו, הבעיה שצריך - - -

חברים, זה על חשבון הזמן של אנשים שרוצים לדבר.

אנחנו רוצים לעזור, כולנו באותו צד.

חברים, אנחנו מאז הישיבה האחרונה קיימנו שלושה מפגשים עם משרד הבריאות, הגשנו את כל המתווים, אנחנו קוראים למשרד הבריאות לפתוח את עולם התרבות. אין שום סיבה - - -

אל תקרא לו, תביא את משרד הבריאות יחד עם ראש הממשלה, עם בני גנץ ועם חילי.

חברת הכנסת פורמן, אני מבקשת לא להתפרץ.

אין שום סיבה שעולם התרבות יישאר סגור, ניתן לאשר מתווים להופעות בקפסולות, ניתן לאשר מתווים להופעות באולמות גדולים.

אתם מוכנים? יש היערכות?

אנחנו מוכנים, הכול מונח על השולחן.

בוודאי, הם מוכנים.

הכול מונח על השולחן, כל המתווים, תו סגול, מ-א' עד ת', רק צריך לאשר אותם.

אז תיקחו מחלק הספורט את כפפות האגרוף, יש לך את משרד הספורט, קחו את כפפות האגרוף. זהו, זה לא יעזור אחרת.

חברת הכנסת פרומן, אני מבקשת לא להתפרץ.

אני צריכה ל - - - את עולם התרבות ואת החברה שלנו, החברה הישראלית.

מחר בצהריים יתקיים שולחן עגול ביחד עם פרופ' גמזו וביחד עם פרופ' גרוטו, בשולחן העגול הזה אנחנו הולכים להילחם על אישור המתווים שהגשנו.

תהפכו את השולחן. אם לא נותנים לכם קח את השולחן העגול ותהפוך אותו.

חבר'ה, תירגעו, מה נסגר? באמת.

כי זה באמת מעצבן.

כי עושים צחוק מכולנו.

אתם רוצים לצעוק או שאתם רוצים ל - - -

כי הם הממשלה, אנחנו חברי כנסת.

זה לא גרוטו ולא גמזו.

בדיוק.

זה אחד מעליו, ביבי, שם אתם צריכים להילחם.

די, די. אני אגיד לך מה לעשות. אני אמליץ לך מה לעשות. שאלת מה ממליצים, הסיפור הוא מאוד פשוט, הדיון לא מסתיים מחר בלי שיש תאריך יעד. הוא לא מסתיים.

קרוב.

כי מתווים יש, אנחנו כולנו יודעים שאפשר לפתוח את עולם התרבות והאמנות.

יפעת, אנחנו לא מדברים על תאריכי יעד, עולם התרבות מרגע שפותחים אותו לוקח אותו להניע עשרה ימים עד שבועיים. אנחנו רוצים פתיחה מיידית של עולם התרבות. אפשר לפתוח את עולם התרבות עכשיו. אני הלכתי לכותל, ראיתי מה קורה בכותל, יש שם קפסולות, יש מאות אנשים שמגיעים לכותל בקפסולות. אין שום סיבה שבעולם שעולם התרבות ייפתח באותה מתכונת.

שיטה טובה. ללכת לכותל, אולי זה באמת יפתח את עולם התרבות.

אנחנו עושים כל דבר, גם ללכת לכותל, אם זה יעזור.

זו השיטה הנכונה. בחרת בצעד נכון, תלך לכותל, אני אומר לך, משה, בוא תגיד, כך נפתח את עולם התרבות.

כשאתה תלך לכותל יתחילו הדברים להיפתח.

מרגע זה אני מתחילה להוציא את מי שמפריע פה לדיון.

בינתיים רק יואל מפריע.

אני רוצה רגע לשמוע גם מעולם הרפואה, אני רק אסגור את דבריי. גיא, עם זה תלכו מחר לדיון, בדיוק עם האמירות האלה ובדיוק עם ההשוואה הזו. שום סיבה שבעולם, אני אומרת לך, כל מה שיספרו לך על ה-9 באוגוסט, אני יודעת מה עומד מאחורי ה-9 באוגוסט ואני אומרת לך שאפשר להביא כל צו גם עד התשיעי באוגוסט.

למה התשיעי? השישי זה השבוע, למה תשיעי?

לא, את לא מבינה? כי הסמכויות שלנו עד התשיעי באוגוסט.

הסמכויות שלנו פגות ב-9 באוגוסט. שלא ישחקו איתנו את המשחק, אנשי התרבות הם לא בני ערובה, לא של הממשלה ולא של אף אחד. כל מה שאתם תרצו לאשר בימים הקרובים אנחנו כאן גם אם צריך לעלות במיוחד כדי לאשר את זה. ואני אגלה לך גם סוד, אתם אפילו לא צריכים את אישור הוועדה כי לפי הנוסח הנוכחי של התקנות ברגע שאתם מאשרים את הצו בממשלה הוא נכנס לתוקף מיידי ויש שבוע ימים שאפשר להביא את זה לוועדה הזו. אתם יכולים להפנות לוועדה הזו גם באופן מיידי.

אנחנו יודעים ובטוחים שהוועדה לא תעכב אותנו.

אז אני אומרת לכם שהממשלה תשתחרר מכל התירוצים שיש ותביא מתווה מחר. שום סיבה לסגור או לנעול את השולחן העגול הזה בלי שיש לנו תשובות.

זה יהיה ביזיון שנכריח אותם ללכת לבג"צ, שמעתם מה הם אמרו. זה יהיה ביזיון.

פרופ' חגי לוין נמצא איתנו, אני אשמח לשמוע חוות דעת רפואית כדי שתיתן לנו גם גושפנקה לזה שאפשר לקיים תרבות ואמנות במדינת ישראל גם בימים האלה.

יפעת, איפה אני בתור, בבקשה?

אתה תקבל. אני מבטיחה לך.

לא, שלא תשכחי אותי בבית.

לא שוכחת.

שלום, תודה לך, יושבת ראש הוועדה. השאלה היא לא האם לפתוח אלא רק איך לפתוח וכמה שיותר מהר. אני לא חושב שצריך לקחת את התחלואה כפקטור מרכזי. אנחנו יודעים מה רמת התחלואה גם אם המגמה היא מגמה של עלייה או ירידה, ונקווה שאנחנו עכשיו בשלב שאנחנו הולכים למגמת ירידה. בכל מקרה מדובר בהתמודדות ארוכת טווח וצריך למצוא, וזה חלק חיוני מהחיים, איך בתוך ההתמודדות הזאת ממשיכים לקיים חיי תרבות ולכן, שוב אני אומר, השאלה היא לא האם אלא רק איך.

לגבי האיך, כן חשוב לי להגיד כאן, בתור מי שחושב שצריך לפתוח וצריך לעשות את זה בהקדם האפשרי ממש מיד, צריך לעשות את זה באופן מקצועי. כן צריך לדעת שאם יש קהל שהוא שר, שר פיזית, זה כן גם באוויר הפתוח עלול להיות גורם סיכון. אז זה למשל דבר שכן צריך להימנע ממנו. לא חושב שמישהו מתנגד לעניין הזה, רק צריך פשוט להבין את זה.

אנשים מוכנים לשיר בלב, רק - - -

רק שייתנו לנו איפה. לא חייבים שירה בציבור, אפשר לשיר בלב.

מאה אחוז. אני פשוט אומר. לא צריך לחכות לרגע האחרון. בעולם הרפואה יש דבר שנקרא מפגש קונצנזוס, זה מפגש שאנשים מביאים שולחן עגול ויושבים עד שיוצא עשן לבן, עד שיוצאים עם פתרון. וזהו, לא יוצאים אם אין פתרון. פשוט לא יוצאים מהחדר עד שאין מתווה מוסכם. אני באמת חושב שהציבור וגם האנשים שפה, שמייצגים את מוסדות התרבות, חיכו הרבה מאוד זמן ולכן הזמן עכשיו הוא להתכנס לשולחן עגול ולצאת ממנו כפי שאמרתם עם תאריך ברור ועם מתווה ברור וזהו.

במהרה בימינו.

אנחנו לא נדע יותר. דווקא, שוב, בתור מי שנשען על נתונים וכאשר יפתחו צריך ללוות את זה בהערכה וצריך לבדוק בחקירות האפידמיולוגיות האם היו מקרים של הדבקות, כדי ללמוד מהן, שוב, למען כולנו, כדי להבין אולי דבר שלא הבנו.

אפס מקרי הדבקה שם.

שלא הבנו שהוא כן מסוכן. אולי יש דברים שחשבנו שהם מסוכנים והם לא מסוכנים, אבל זה לא שעכשיו פתאום יהיה עוד הרבה יותר מידע ולכן צריך עכשיו לשבת, לצורך העניין מחר, ולהגיע להחלטות. צריך להסתכל על כל המרכיבים של האירוע, וזה גם חשוב לשים לב, איך אנשים מגיעים לאירוע, איך אנשים נכנסים באירוע עצמו ואיך הם יוצאים.

בסדר, ברור.

כן חשוב להימנע מאוכל ושתייה באירוע שאנשים בכל זאת במגע יותר קרוב, אז אם הם אוכלים ושותים זה מגדיל את הסיכון להדבקה ולכן אם המטרה היא תרבות כדאי באותו אירוע להימנע מאוכל והשתייה. כן בהחלט אפשר להבין שהסיכון, ופה אני שומע את הטענות לגבי חתונות, יש הבדל גדול, בחתונה אנשים מגיעים לצורך מגע חברתי ולכן שם אנחנו רואים את ההדבקות, באירוע, ואפילו אם הוא באולם סגור, אני חושב שכן צריך ללכת פה לכיוון של עוד להפחית את הצפיפות, אבל באירוע באולם סגור שאנשים יושבים עם מסכות וידוע איפה הם יושבים, מה שנקרא הקפסולות, אבל ידוע איפה הם יושבים ועם מי, הסיכון קיים, אבל הוא הרבה הרבה יותר נמוך. לכן אירועים כאלה, אפשר למצוא את הדרך לקיים אותם מתוך הבנה, שוב, חשוב גם להגיד את הדבר הזה, שזה לא אפס סיכון, כי נאמרו פה אמירות של אפס סיכון.

זה לא אפס סיכון, לסבתא שלי בת ה-92, אני לא בטוח שהיא תחזור להצגה שהיא כל כך רוצה ללכת אליה מיד עכשיו. אולי היא תחכה חודש-חודשיים לראות שבאמת לא אירעו אירועי הדבקות עם חזרת ההצגות. אבל שוב אני אומר, אין ברירה, חייבים עכשיו, מחר, למצוא את הפתרון ולפתוח, זה בוודאי לא יהיה יותר מסוכן מכל מיני דברים אחרים שכבר מאושרים.

תודה רבה, פרופ' חגי לוין. אני רק אומר, לא דיברנו על אפס סיכון, דיברנו על כך שלפי הנתונים יש אפס מקרי הדבקה באירועי תרבות, הם גם לא נפתחו לאורך זמן אז לא יכולנו לבדוק את זה לאורך זמן, אבל גם ללכת לסופר זה סיכון, ששם יש יותר התערבבות מאשר באולם תרבות, וגם ללכת לכל מקומות הבילוי בחוץ ואפילו בכנסת מסוכן, אנחנו רואים כמה שרים וכמה חברי כנסת - - -

נכון.

אז בכל מקום מסוכן, זה הכול שאלה של איך אנחנו מתנהגים, על איזה כללים אנחנו שומרים ובסוף זה תלוי גם בנו וגם בציבור. ולכן אני אומרת שזה לא נתפס שעולם התרבות הוא האחרון בשרשרת המזון שנפתח, זה פשוט בלתי נתפס ואני חושבת שמישהו כאן יצטרך לתת את התשובה למה זה ככה. תודה רבה, פרופ' חגי לוין.

חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. בקצרה, כי אנחנו כבר אחרי זמן השידור. אני אתן לך, אבל ממש בקצרה, כי אתה פשוט צעקת אז מבחינתי שחררת את הקיטור.

קודם כל אני רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה על הסיור שעשינו במשל"ט ולאחר מכן באחד מהמלונות, מה שהיא הבטיחה באחת הוועדות. היה סיור מוצלח, היה חשוב מאוד, היה סיור שבאמת אפשר היה להתרשם ממנו. באמת יישר כוח על הסיור.

תודה רבה.

אני רק רוצה לומר לגבי הנושא של התרבות, אני אמרתי את זה גם בפעם שעברה וגם עכשיו אני אומר את זה, אנחנו בוודאי שבעד, רק אני, כדרכי, קושר את הדברים ואני אומר שאם תרבות אפשרי ויהיה אפשרי נא לכרוך את זה גם עם תרבות תורנית, קרי בתי הכנסיות שלנו.

הם מגיעים. על מתווה לבתי כנסת הם מצליחים בלעדינו משום מה.

לא, אני נגד זה. אני נגד זה, יפעת.

זה רק פה אנחנו צריכים להילחם על הדברים האחרים.

אני נגד, אני רוצה שהכול יהיה עם תו מסודר כמו כולם. נכון שעסקינן פה בתרבות, לא הייתי מייעץ לך לקחת את העצות להפוך שולחנות כי זה לא תרבותי, ואתם הרי באים מעולם מאוד נאור אז אל תתקלקלו. אני כן הייתי מקבל את העצה של יואל ללכת לכותל, אם תלך לכותל הרבה דברים ייפתרו לעם ישראל.

אני בטוח בזה, אין ספק.

אני מחכה לך שם. ודבר אחרון, לא חייבים, יואל, ואני אומר את זה באמת מתוך כאב לב, לא חייבים כל פעם להזכיר בחורי ישיבות, בחורי ישיבות, בחורי ישיבות, לפעמים זה נראה שאתה רוצה את המרק לא בשביל המרק אלא בשביל שקדי המרק. אתה כל פעם מזכיר את זה. תעזוב אותם, באו גם סטודנטים, אתה יודע, חבר שלך, שר הבריאות - - -

אני נגד החלטות לא הגיוניות, לא נגד ציבור.

חברים, הוויכוח מיותר, הוא לא מקדם אותנו לשום מקום.

אני מסיים בזה. חבר שלך, שר הבריאות, אמר משפט אחד אתמול בתקשורת ואהבתי את זה, שמי שמדבר ומשווה את הדברים, כי מדובר גם בסטודנטים, זו פשוט אנטישמיות. ואם הוא אומר את זה אני מאמין לו.

אז אני רוצה להגיד לגבי הסיפור הזה, אין פה שום אנטישמיות ושם - - -

אלא מה?

אנחנו נגד החלטות, משה.

אני אומר לך, צריך שיהיה דין אחד לכולם.

אין לי בעיה, גם סטודנטים קיבלו.

אז אם פותחים את השמים ל-16,000 אנשים - - -

פתחו גם לסטודנטים.

2,000 סטודנטים, 12,000 אברכים.

איך הם פתחו לסטודנטים? מה זה קשור אליי?

12,000 תלמידי ישיבות, 2,000 סטודנטים, משה.

סליחה, כל מי שבא לארץ ישראל זה הבית שלו, ברוך הבא.

הסטודנטים זה הקישוט.

לכולם ברוך הבא.

לאנשים שלנו, אנחנו צריכים לחלק להם חבילות מזון. אני מבין שחביבים הוויכוחים הפוליטיים אבל אנחנו כאיגוד עובדי הקולנוע, הטלוויזיה והבמות, מתעסקים בחודש האחרון בצורה שקטה ו - - -

אנחנו איתכם, אני הייתי בעד.

חבר הכנסת אבוטבול.

אני כולי - - -

אתה מתייג אותי? אני גם בעד.

חבר הכנסת אבוטבול, הוא יודע, הוא לא בא אליך ב - - -

חבר הכנסת, אני לא נכנס לעניין הזה.

אני לא נגדו, אני בעד.

אנחנו מאיגוד עובדים הפכנו להיות איגוד לחלוקת מזון. אז עזבו פה את הדיבורים האלה.

מה?

אנחנו נהיינו איגוד לחלוקת מזון, זה הסיפור שנהיה פה. פרופ' גרוטו, שיש לו את אותו שם פרטי כמו שלי, הבטיח עד יום שלישי שעבר שהוא מביא מתווה. מכיוון שאנחנו כנראה לא איימנו כמו המסעדות, פשוט לפתוח ולא לספור אותם, אז הוא פשוט מזלזל בנו. עכשיו, זו אנרכיה.

זה לא הוא.

מה זה אנרכיה? אנרכיה זה כשאין משילות ורק מי שפועל בכוח מקבל. אז המסעדות פתחו בכוח ואמרו להם לסגור בארבע, אבל הם לא סגרו.

המסעדות לא פתחו בכוח, אנחנו פתחנו אותן.

אני אומר עוד פעם, מי שפועל בכוח בסופו של דבר במדינה הזו מקבל והממשלה מתקפלת. אז כנראה לנו אין ברירה אחרת, אבל לפני שנגיד את האין ברירה, שזה בסוף דבריי, אני חושב קודם כל שבמקומות שמאושרת התקהלות, כמו בריכות, כמו ים, כמו בכל מקום שיש אישור להתקהלות תיתנו פשוט לאיש תרבות להופיע. תנו לסאונד מן שלנו ותנו לתאורן להקים והם יעשו בידור. הרי במקום שהם יילכו מקום בבריכה, כמו שראינו, הם יבואו ויראו איזה הופעה טובה. את זה אני באמת באמת באמת לא מצליח להבין וזה עניין של אולמות.

עכשיו אני אגיד ברמה הכללית, האבסורד פה הוא שאם אנחנו נמכור, ראינו שהום סנטר החליטו שהם מוכרים מזון, אז אם הבימה ימכרו פסטות ולחמניות והכול אז זה בסדר שייכנסו לשם 500 איש לא בקפסולות, אחד על השני, עם העגלות והכול? אין פה היגיון וחוסר ההיגיון הזה מביא אותי לסוף דבריי. נמצאים פה גם חברי ועד שאתמול אמרתי להם שימתינו, כרגע אנחנו יוצאים במגמה להגיד חברים, עובדים, תפתחו, תתחילו להזמין אמנים, בואו נקים במות. לא רוצים? שיבואו ויעצרו אותנו. עדיף לשבת בתא מעצר מאשר לראות חבילות מזון מגיעות לבית שלך.

תודה רבה, איתמר. אני רק מוכרחה לומר כאן משהו.

זה המלצה לאולם? גם בתי כנסת יכולים, יפעת? את מרשה לנו?

אנחנו איתכם לגמרי.

אם את מרשה לנו - - -

אנחנו איתכם לגמרי, אבל אני מוכרחה לומר לך, אני נגד שיח בריוני מכל כיוון שהוא ואני נגד אנרכיה. אחת הטענות שהייתה לי לגבי המשך הסגירה של המסחר בסוף השבוע האחרון, שזאת הייתה שערורייה, כי כולם אמרו שצריך לפתוח, לא אנחנו, לא רק אנחנו, משרד הבריאות - - -

גם אנחנו אמרנו. אנחנו אמרנו את זה לפני שבוע.

ראש הממשלה החלופי. כולם הסכימו איתנו שצריך להסיר את המגבלה הזו ובסופו של דבר הם החליטו לדחות את זה עד יום שני, כאילו שכחו שבשבת הזו מתפרנסים אנשים, זה האוכל שהם מביאים הביתה. אחת הטענות העיקריות שהייתה לי היא שאנחנו הפכנו את האנשים האלה לכאלה שחושבים שהם עבריינים כי הם פתחו את המסחר והם היו צריכים להרגיש כמו גנבים בלילה. זה שאני מביאה את האזרחים שלי להרגיש ככה בעיניי זה כשל שלנו.

ולכן אני מצד אחד מוחה על השיח שלכם ומצד שני אני רוצה לחזק אתכם שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי שהממשלה תביא את המתווה מחר וכדי שהממשלה תאפשר את הפתיחה שלכם ותאפשר לכם במיוחד לעשות את זה ממקום נקי ולא כעוברי חוק. זו המטרה שלנו. אני מבטיחה לכם שאנחנו נילחם. אנחנו אמנם מקיימים את הדיון כאן, אבל אנחנו נמשיך אותו גם אחר כך מול כל מי שצריך ואנחנו נפעיל את כל הלחץ שנדרש כדי שמחר תהיה לנו תשובה. גם אם זה לא יהיה ליום רביעי בבוקר ויגידו להם בעשירי לחודש או ב-15 בחודש אתם פותחים וזה הזמן שלכם להיערך, אנחנו מוכנים לקבל את זה, אבל צריך לקבל תשובה.

כאן אני תיכף אתן משהו, גם לנשמה, אנחנו מצטערים בפני האזרחים שאנחנו כן ננצל את הבמה הזו ואנחנו ניתן לקטורזה לסיים, אבל אני רוצה לסכם את הדיון במשהו. מעבר למה שאמרתי עכשיו, שזה חלק מהסיכום, אני רוצה שייאמר לפרוטוקול שכל מה ששמענו על שולחן הוועדה היום, מצד הממשלה, הוא תירוץ. להגיד, אנחנו לא יכולים עד ה-9.8 זה תירוץ, ולהגיד שאנחנו מחכים לראות את מצב התחלואה זה תירוץ, אפילו תירוץ כואב מאוד, כי לפי מצב התחלואה היה אפשר לפתוח אתכם עוד הרבה הרבה קודם. אנחנו רוצים תאריך לפתיחה, אנחנו רוצים שהמתווים יכללו גם אולמות פנימיים וגם מתחמים חיצוניים ואנחנו רוצים מתווה ריאלי, ברוח מה שפרופ' גרוטו אמר, שהם לא ייתנו פיקס פרייס של איזה שהוא מספר, הם יעשו את זה לפי גודל האולמות והמתחמים כדי שגם האנשים האלה לא רק יפתחו את עולם התרבות והאמנות, אלא גם יוכלו להתפרנס ממנו בכבוד.

יושבת ראש הוועדה, אני מבקש לדבר גם על קולנוע כי לא הזכרתם את זה בשני דיונים ודיברתם רק על התיאטרון.

אז דיבר איתמר והזכיר את זה ומבחינתנו אתם כולכם כלולים ב - - -

איתמר לא דיבר על הקולנוע והוא גם לא מייצג את הקולנוע.

אז בבקשה בשני משפטים לפני שאנחנו נועלים כי אני כבר מבחינתי סיכמתי את הדיון.

דיברתי על הקולנוע, כמובן שפתיחת אולמות קולנוע, כל אולם הוא אולם, זה הכול ביחד.

ברור, זה הכול ביחד.

ואני חושב שזה גרוע מאוד לנסות - - -

חבל על הוויכוח, רק תגיד לי מי מדבר איתנו ובאמת בשני משפטים כדי שתרגישו שגם קולכם נשמע.

מדבר צביקה גוטליב, איגוד המפיקים קולנוע וטלוויזיה. הקולנוע זו תעשייה שעובדים בה אלפי אנשים, אלפי האנשים האלה יכולים להתפרנס ולצלם עכשיו ולעבוד. מה שקורה בפועל, למרות שגיא יושב שם, שהוא מקסים, הוא איש נהדר, ראש המטה של השר, אנחנו עדיין תקועים מבחינת הקולנוע. טלוויזיה, כולם מצלמים סדרות ותוכניות, כי הגענו להסדרים בהקשר של ביטוח ובהקשר של פיצויים. בהקשר של צילום קולנוע אנחנו עדיין תקועים. אז אנחנו נשמח לעזרתכם, גם מול משרד האוצר, שלא הייתה לו נציגות בוועדה הזאת, כדי לאפשר להחזיר את התעשייה הזאת לפעולה כי בישראל צריכים להצטלם בעשרות סרטים בשנה עם אלפי אנשים שמתפרנסים מזה והם לא יכולים להתפרנס כי אי אפשר לצלם קולנוע בישראל בשנת 2020 וכנראה גם ב-2021.

אז אנא מכם תעזרו לנו. המצב שלנו שונה מהתיאטראות כי אין לנו קהל בצילומים, זה נכון שבבתי הקולנוע יש קהל ושם זה דומה, אבל כן נשמח לעזרתכם מול משרד האוצר ומול משרד התרבות. זה הכול.

קודם כל תודה רבה שהתעקשת לדבר כי זו באמת זווית נוספת שאני לא לקחתי אותה בחשבון. זאת אומרת אנחנו התייחסנו לפתיחה של אולמות הקולנוע עצמם, אנחנו בהחלט נתייחס גם לזה.

- - - לצילומי קולנוע, אנחנו בהחלט מאמינים בזה. פה דיברתם על - - - מול האוצר יש לנו בעיות אחרות שלא מוכנים לתת לנו כסף, אבל זה אנחנו עושים מול האוצר.

אנחנו נתייחס גם לסוגיה הזו כמובן. אני רוצה לבקש באמת מחילה מכל מי שנרשם ולא הספיק לדבר, אנחנו בדיון קצר ואנחנו ניתן משהו לנשמה של כולם. קטורזה, אתה ביקשת להקריא משהו בתחילת הדיון אז שמרתי אותך לסוף.

נהייתי אלוף בזום, אלוף, אלוף. אני כל היום בזומים.

אתה רואה? יש גם דברים טובים.

כן, אני גם חייב להגיד לכם, קודם כל, כל הכבוד ליפעת באמת על הרצון - - -

לא, זה לכולם פה.

לא, לכולם, לכולם. כולכם באמת חמודים, גם ההוא מאחורייך, יש מישהו עם האמריקן איגל, עם הציפור, הוא הכי מתעניין בדיון שם. לא, איזה חמוד הוא, רק תגידי לו שאני רואה שזה לא מקורי, זה מתאילנד, כי הציפור בדרך כלל בצד השני.

אבל מה שאני רוצה להגיד זה שאנחנו באמת באמת, אני מרגיש שבכל זאת נכון, אני ראיתי עכשיו את מרב אומרת שאתם חוזרים על עצמכם, זה שבוע שני, וזה בסדר גמור, אני חושב שעצם זה שמדברים, אני חושב שזה כבר טוב.

שיח יוצר מציאות.

ואני בטוח שמחר, לא יודע, קוראים לזה כל פעם שולחן עגול, רק צריך להגיד לפרופ' גרוטו שיש כבר אנשים בתרבות שאין להם מה לשים על השולחן העגול שלהם, אז כדאי שימהר ויהיה עוד יותר טוב שכשהוא יוצא מדיונים, שלא יקדיש לנו כמה דקות לדיונים ויחזור חזרה, אלא שיהיה בדיון עצמו, שלנו, איתנו. לא יודע, ככה מרגיש לי - - -

הוא יצא מהקבינט והלוואי שיביא את כל הדברים שהיו כאן לתוך הקבינט ויהיו לנו בשורות.

לא, זה סבבה שהוא יצא מהקבינט. ועוד פעם, להגיד לך תודה רבה, אני בטוח שאני רשום לך כבר בתור 'קטורזה-לא לענות', כי אני משגע אותך, אבל הכי הכי חשוב זה שאני מאמין שנעשית דרך. אני מאמין. אני אישית רואה שכבר יש אור בקצה המנהרה, מחר שולחן עגול, מחר פרופ' גמזו, גם דיברתי איתו, גם הבטיח לי, אמר לי: ישראל, תן לי צ'אנס. אז אני נותן לך צ'אנס ומחר בשולחן העגול חייב להיות תאריך, מחר יש תאריך, לועזי, וגם עברי, לטובת הבחור מש"ס.

משה אבוטבול.

מה עם החשבונית, ישראל?

אתה יודע כמה מזמינים אותי להופיע בגינות? כל היום מזמינים אותי להופיע בחצרות פרטיות, התחלתי ללמוד גינון. נשבע לך, התחלתי ללמוד גינון, כי אני אומר, אם אני כבר בא אני אעשה קצת עבודה.

אתה יודע מה עשית עכשיו, ישראל? אני בהתחלה היה לי לא נעים שאנחנו ככה מרעננים את עצמנו קצת, אבל כל מי שיפתח ערוץ 99 יוכל ליהנות מזה ואני מאחלת לנו שממש אוטוטו כולם יוכלו ליהנות מתרבות ואמנות וסטנדאפ במדינת ישראל.

ולחייך, לחייך. כולם שם בוועדה, לא זעם, לא כל הזמן זעם. גם כשאומרים משהו לחייך, כולנו נחייך, נביא בשורות טובות ונביא גם אנרגיות טובות לשולחן העגול.

תודה רבה. תודה רבה לכולם, רק בשורות טובות, ניפגש בתיאטראות. הדיון נעול.



הישיבה ננעלה בשעה 13:15.