פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"א באב התש"פ (11 באוגוסט 2020), שעה 11:41

היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך הטכנולוגי

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
ווליד טאהא
יוסף טייב

יוראי להב הרצנו

אביגדור קפלן - מנכ"ל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גדי יעקב - מנהל תחום פדגוגיה, אגף בכיר להכשרה מקצועית ופיתוח, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורית וקנין-שילה - ממונה חניכות ונוער, אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דן פרת - מנכ"ל תעשידע, משרד החינוך

עופר רימון - סמנכ"ל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

שוש נחום - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

אהרון שחר - מנהל אגף טכנולוגיה, משרד החינוך

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

צופית גולן - סגנית יו"ר, הנהגת הורים ארצית

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך הטכנולוגי

בוקר טוב, אנחנו מתנצלים על האיחור הקל. נמשך לנו הדיון הקודם. בוקר טוב לכל מי שאיתנו בזום, בוקר טוב מנכ"ל משרד העבודה, אביגדור קפלן, בוקר טוב לחבר הכנסת שמכבד אותנו כהרגלו בנוכחותו בוועדת החינוך על אף שהוא לא חבר רשמי, אז בכלל בהקשר הזה ראוי להערכה.

אנחנו במסגרת ההמשך של הדיון שהיה פה אתמול עם שר החינוך, מנכ"ל המשרד וכל בכירי משרדו על ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, בחרנו להתמקד בכמה סוגיות, אוכלוסיות שבעינינו צריכות התייחסות ייחודית לקראת הבחינה של עד כמה הן מוכנות לפתיחת השנה, וכמובן שבנושא הזה כפי שגם ציינתי בפעמים קודמות שבהן דנו בחינוך הטכנולוגי, נוגע לליבי ויצא לי להתעסק בנושא הרבה בהקשרי השכלה גבוהה וגם כחבר במועצה של מה"ט, ולכן מכיר את הנושא לא רע. גם חלק גדול מהנוכחים פה, יצא לי לפגוש אותם בהרבה מאוד הזדמנויות ולכן היה לנו מאוד חשוב לגעת בנושא. כמובן שההתייחסות הפעם היא בהקשרי חינוך ולא בהקשרי השכלה גבוהה, אבל האתגר שבין המשרדים עובר כחוט השני מהתיכון דרך י"ג, י"ד ועד ההשכלה הגבוהה. אני מניח שכולם מסכימים איתי על זה. עד כאן רק כרקע כללי לפתיחה.

אני מודע לאתגרים הספציפיים אבל אני רוצה שנתחיל בסקירה, אז אביגדור קפלן, בבקשה, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, נשמח שתפתח. שלום לך.

תודה רבה. כידוע, לנו יש 59 בתי ספר מקצועיים שבהם לומדים כ-11,000 תלמידים. המתווה שאנחנו הולכים איתו לפתיחת שנת הלימודים הקרובה הוא בהלימה מלאה למתווה של משרד החינוך. בקווים כלליים, תלמידי כיתות ט' ו-י' וקורסים חד-שנתיים יגיעו לבית הספר שלוש פעמים בשבוע, עד 18 תלמידים בכיתה. את הפעמיים הנוספות הם ילמדו מרחוק. כיתות י"א–י"ב יגיעו בין פעמיים לשלוש בשבוע, עד 18 תלמידים בכיתה בהתאם להחלטת המנהל והתנאים הפיזיים בבית הספר. אני רוצה להגיד שהתנאים הפיזיים ומספר התלמידים אצלנו שונים מבית ספר לבית ספר. זה לא אחיד. יש שונות גדולה. נצטרך לאפשר למנהלי בתי הספר לעשות התאמות, כי יש מצבים שאפשר ללמד גם חמישה ימים בשבוע כי אין יותר מ-15 תלמידים בכיתה ואז אין צורך לעשות מבנה לימודים היברידי של לימודים מרחוק ולימודים פרונטליים.

קבוצות התלמידים ללמידה עיונית ולמידה מעשית תהיינה קבוצות קבועות, קפסולות, מותאם להנחיות צו הבריאות. התעסוקה בכיתות י"א–י"ב תתאפשר במקומות מוסדרים באישור כמובן רכז התעסוקה ובתנאי שהתלמיד והמעסיק מחויבים בכתב על ביצוע הנחיות משרד הבריאות. פעילויות נוספות ישולבו במערכת השעות כולל ביצוע פעילויות כגון העשרה, טיפוח, באמצעות מערכת למידה מרחוק.

המערך הטיפולי בבתי הספר יתמוך את החזרה לשגרת הלימודים ואת השתתפות התלמידים במודלים השונים של הלמידה על כל המשמעויות הנגזרות הן בהיבט האישי והן בהיבט הקבוצתי.

ההנחיות הפדגוגיות - נמצא על הקו גד יעקב שהוא המנהל הפדגוגי. אני אעביר לו את רשות הדיבור שהוא ייתן את הסקירה בהיבטים האלה.

תודה, אביגדור.

אנחנו בעצם ביצענו בשבועות האחרונים ומייד מסוף שנת הלימודים מערכת בחינה של הלמידה המקוונת ובעצם התחלנו להכניס בתוך בתי הספר שלנו גם מובילים טכנולוגיים, גם בהיבטים הטכניים וגם בהיבטים התוכניים. ייצרנו מערכת שבה ביצענו איזשהו מיפוי של כל התלמידים והיכולות שלהם, ונתנו כלים והתחלנו לעשות בעצם הכשרות גם - - - בתי ספר וגם של מובילי תוכן פדגוגי, כאשר החשיבה היא באמת לקיים איזושהי מערכת שבה אנחנו מבצעים למידה היברידית גם מרחוק וגם פרונטלי. בית הספר הוא לא כל כך גדול, הוא קפסולה אחת, אז אנחנו נוכל ללמד בלי התנועתיות הזאת.

אין ספק שבכל המערכת הזאת אנחנו מתמודדים בהכשרה המקצועית עם יכולות ללמוד כלמידה מרחוק, עם הרבה קשיים לחלק מהתלמידים ולכן גם פה אנחנו משאירים הרבה חופש פעולה להחליט מי יהיה בתוך הקפסולות, וגם יכול מאוד להיות שאנחנו נחרוג מהימים המאוד הדוקים.

אני מזכיר שבכיתות י"א–י"ב שלנו אנחנו גם מלמדים שלושה ימים בשבוע ועוד יומיים יוצאים לעבודה, אז ככה שאם זה בקפסולה של י"א–י"ב, אז יומיים הם ילמדו פרונטלית ועוד יומיים, אנחנו מורידים יום עבודה בחוץ, יומיים למידה מרחוק.

אנחנו מאפשרים חופש פעולה מה ילמדו מרחוק, אבל ברור לנו שהסדנאות והלמידה המעשית והמקצוע חייבים להילמד בתוך תחום שטח בית הספר. לתלמידים שלנו קל הרבה יותר להפנים בלהטמיע את הלמידה כשהם עושים את זה בתוך הסדנאות, לכן השאיפה לכוון את לימודי הליבה יותר כלמידה מקוונת ואת לימודי המקצוע יותר כשהם מגיעים לתוך בתי הספר.

אנחנו בנוסף לזה מבינים שיש לנו פה רתימה של ההורים. אנחנו צריכים להבין שכשתלמיד נמצא היום בבית, אין ספק שיש פה איזושהי מערכת שצריך להכווין את ההורים. ההורים צריכים לקבל מאיתנו סוג של כלים להתמודד עם הדבר הזה. שוב, מנהל בית הספר יצטרך לרדת לרזולוציות שהוא לא ירד בעבר, המחנך, המורה כמובן, כמה ילדים יש בבית, כמה מחשבים יש בבית, מה תפקיד ההורה אם הוא נמצא, מה תפקיד הילד במערכת היחסים הזו.

לנו ברור שאנחנו הגדרנו את השבוע הראשון, אני ממליץ גם למשרד החינוך כמובן לעשות את זה, כשבוע דיגיטלי שבו אנחנו עושים תהליך מאוד סדור עם התלמידים ועם המורים, שכמובן קודם לזה ימי הכנה במהלך החופש. מנהלי בתי הספר שלנו לקחו יותר ימי הכנה ממה שמתוכנן על ידי הסתדרות המורים, אבל הם מייצרים את זה בתוך בתי הספר שלהם ובעצם פותחים את השבוע הראשון עם למידה ואורח חיים דיגיטלי כדי לראות איפה הבעיות, איפה הקשיים, איך מתחברים. במקביל לזה למורים יש יועץ דיגיטלי מבחוץ שמספק להם את הכלים, את ההפעלה, את היכולות לתזמן בין סינכרוני וא-סינכרוני וכו'.

עוד בנושא ההורים - ברור לנו שבאוכלוסייה שלנו אין תמיכה הורית לכל התלמידים אבל איפה שאפשר לגייס, אנחנו מגייסים. למשל הפזורה הבדואית, אין שם WIFI, אין שם יכולת לתקשר איתם, ושם אנחנו מבצעים איזושהי מערכת שהיא יותר על ידי חוברות, על ידי עבודה ביתית. בזמן שהם מגיעים, יבדקו את התהליך שהם עשו בבית עד שנמצא פתרון בנושא הזה.

אנחנו לאור לקחים מבינים שבניית מערכת שעות שבועית, דו-שבועית וחודשית היא קריטית פה. אותה מערכת שבנינו עד היום ללא הלמידה מרחוק, היא לא תתפוס. צריך לייצר פה מערכות. אנחנו הפקנו את הלקחים, את שעות העירות של התלמיד, את שעות ההתמודדות של המורה, כמה תלמידים מורה יכול להכיל בו-זמנית. לנו מאוד ברור שלא יהיה ניתן לקיים שיעור פרונטלי ולהקרין אותו בצורה סינכרונית לתלמידים בבית בקפסולות, אלא אנחנו אמורים לתת לו תוכן אחר או תוכן זהה אבל עם מורה או עם חונך בצורה מקוונת מרחוק.

יש פרויקט עם אייל רם ממשרד החינוך, שאנחנו בתהליכים להיות שותפים במאגר של מורים שיהיה במועצות המקומיות והרשויות המקומיות, שנוכל להשתמש. אנחנו עסוקים עכשיו בתקציב ובתקצוב של הדבר הזה, שבית הספר יוכל להשתמש באותם מורים או באותם אנשים שהם אנשי תוכן שיכולים לתרום לנו ולסייע לנו בזמן של פיצול הכיתה לקפסולות או פיצול הכיתה בצורה היברידית.

עוד דבר שחשוב לי להגיד, אנחנו בעצם בתהליך הזה רוצים כבר בתחילת שנה להגדיר אותה. אנחנו כבר מגדירים אותה. אני הגדרתי את זה לרשתות חינוך ולבתי הספר. אורית ואני הגדרנו. הנה הזאת, תשפ"א, היא שנת הקורונה. גם אם אנחנו בינואר נמצא פתרון וכולנו נחזור לפעילות, ההתייחסות תהיה לשנת קורונה שזה אומר, אנחנו הולכים לקצץ 25% בהגדרה מתכני הלימוד, תכנים שהם לא פוגעים ברישוי כמובן ולא פוגעים בחקיקה.

יש פה גם דיאלוג עם משרד החינוך, את סוגיית הגמר שלנו, את בחינות הגמר ובחינות המקצוע. אנחנו אמורים להתעסק בזה שאנחנו כבר עכשיו נשים את המיקוד. המיקוד יהיה מאוד ברור למורים ויצטרך בהחלט להכיל יכולת. אנחנו נעקוב אחרי זה ונראה שלא הגזמנו או לא הפחתנו. נעשה תיקונים לקראת פברואר אבל בעיקרון התהליך הזה יהיה מופחת, הגדרה של תכנים מופחתים בשנת הלמידה הזאת וגם שינוי שיטת הבחינה. אנחנו נתמקד יותר בבחינות המעשיות, נלך יותר להערכות בית-ספריות, מעקב אחרי תלמידים.

בנושא הבגרות הגענו עם שוש נחום ועם דיוויד גל להסכמות מאוד טובות וטולרנטיות לשני הכיוונים, השנה הזאת בנושא הבגרות בהשוואת תנאים, ועל כך אני בהחלט מודה לשוש נחום גם על שיתוף הפעולה וגם על הראייה המאוד רחבה והכלת האירוע הזה. אני חושב שזה היה צריך להיעשות מזמן אבל מה שנעשה עכשיו הוא בהחלט מדהים וטוב לתלמידים בכלל בשני הכיוונים.

במקביל אני עובד עם יעקב שנבוים שנמצא פה ועם אהרון שחר שאני לא רואה, בנושא הכלה שלנו את הדרישות שלהם. אנחנו בשיח וכמובן כפי שאני התחייבתי, אנחנו גם בשנה הזאת ובכלל נלך להכיל את אותן דרישות של משרד החינוך אצלנו. אנחנו מקיימים שיח. יש לנו עוד לאף לשאוף, יש לנו עדיין את ה-30% הערכה חלופית וציוני מגן שאנחנו חייבים לקיים עליהם דיון, אבל זה לא דבר שנפתור אותו לתחילת שנה זו. אני מניח שבמעלה השנה אנחנו נפתור אותו.

נקודה נוספת שאני רוצה להגיד, אורית ואני פה גם מתכתבים, זה את כל סוגיית הייעוץ וטיפול. יש לנו בתוך בתי הספר שלנו צוותים טיפוליים וצוותים ייעוציים. הם, מה שנקרא, על המשמר, יושבים עם המנהל, בונים את התהליך של מעקב אחרי תלמידים. ברור לנו מסוף שנה שעברה שיש נפילות מתח אצל חלק מהתלמידים גם במצבי הרוח וגם ביכולת שלהם לשהות בבית, וגם אם יש למישהו סביבה תומכת, ואנחנו בהחלט מייצרים, אורית וקנין, ממונת נוער שנמצאת פה בדיון מובילה את זה ובעצם אנחנו עושים מעקב אחרי הילדים האלה.

אני אומר שוב, אנחנו בשנה הזאת מגדירים אותה שההצלחה בראש ובראשונה אם נצליח להעביר את המערכת שלנו במשרד העבודה והרווחה מלמידה בצורה מסוימת עד לפני המשבר, ללמידה דיגיטלית, סינכרונית ו-סינכרונית שכל בתי הספר יודעים להפעיל את כל הכלים עם עקומת למידה גבוהה, לדעתי זאת תהיה הגדרה מוצלחת מאוד לשנה הזאת וממנה נוכל להמשיך ולפתח ולהתפתח עם בתי הספר. מודה ומתוודה, לא תכננו את זה, לא האמנו שאפשר לדרוש כזאת דרישה אבל בצוק העיתים אני רואה שאפשר בהחלט לייצר את הדבר הזה.

הישגי התלמידים הם משניים לחלוטין בקטע הזה. אני אומר שוב פעם, אנחנו נדקדק בקוצו של יוד בכל הסוגיה של רישוי. בהחלט כל סוגיית מבחני הבגרות במקום שבו משרד החינוך מגדיר את תנאי הסף ותנאי הרף, אנחנו נהיה בתוך המרחב הזה. נעמול כדי להיות ולהציג הישגים גבוהים, אבל במקומות האחרים אנחנו ניקח את השנה הזאת ונגדיר אותה שנת אורח חיים דיגיטלי בבתי הספר, ואני מאמין שאפשר.

תודה רבה קודם כל על הסקירה המקיפה.

ראשית, ציינת את החברה הבדואית. הייתי שמח לשמוע עד כמה אתה מרגיש שיש מענה. שנית ויותר רחב מזה, מה בכל זאת שתי סוגיות, שלוש סוגיות שהן הכי מטרידות אתכם ובהן אתם לא מצליחים להגיע למענה או לשיתוף פעולה בין המשרדים, אם יש כאלה.

לגבי האוכלוסייה הבדואית, בפזורה הבדואית אנחנו בהחלט נמצאים כאן באתגר בלתי רגיל. ראינו את סוף שנה שעברה, להגיע לבתים ולהגיע לתלמידים, אירוע מאוד מאתגר בייחוד שגם הם תחת תחלואה מאוד גבוהה בייחוד בחורה בדרום אבל לא רק, גם בעמל שיש שם 700 ו-900 תלמידים.

אני חושב שאנחנו נלמד את התהליך הזה אבל בעיקרון מה שאנחנו כן מספקים, אנחנו יוצאים בתחילת השנה ואנחנו נתחיל לעבוד איתם בצורה קצת מיושנת אבל אנחנו לא יכולים להפסיד אותם. אנחנו ניתן לכם חומרי למידה בבית. הם יצטרכו להגיע לאיזשהו הספק ויהיה עיבוד של החומר ובדיקתו בתוך הכיתה.

לא פחות חשוב לי שתתייחס לשאלה היותר רחבה.

ברור. עוד נקודה קטנה - "עוז לתמורה" מאפשר לנו לפצל בלא מעט את הכיתה כשהם חוזרים, תלמידים, מורים. נעזוב את זה ברגע זה.

לגבי השאלה הגדולה עם משרד החינוך, אני חושב שאנחנו פתחנו בדיאלוג עם שוש, שעומד על בעצם שלושה נושאים עיקריים: נושא אחד שחייבים לפתור אותו, זה לקבל ציוני מגן. תלמידי משרד העבודה צריכים לקבל ציוני מגן כשהם ניגשים לבחינות הבגרות.

דיאלוג זה דבר חשוב מאוד אבל איפה זה עומד כרגע?

לא התקדמנו עדיין. אנחנו רק פתחנו את הדיאלוג. אולי שוש תתייחס לזה.

זאת צריכה להיות דרישה חד משמעית של ועדת החינוך, שאנחנו רוצים תשובה מיידית, מה עם ציוני המגן לבתי הספר האלה.

מסכים. תיכף אנחנו נשמע גם את משרד החינוך. בכוונה רציתי להבין איפה הפערים.

אוקיי, ציוני המגן, פער משמעותי. מה עוד?

30% זה הערכה חלופית. ציון המגן היום בנוי על 70% בחינה ו-30% הערכה חלופית בית-ספרית, שזאת נקודה שנייה שהיא ארכימדית, שצריך לטפל בה כדי שיהיה השוואת תנאים. יש עוד פרטים שפחות התחלנו לדון עליהם, כמו הכרה בתלמידים עד 2015, הכרה ב-12 שנות לימוד. נכון להיום מוגדרים רק תלמידים מ-2015 ואילך בבתי הספר שלנו, כאשר לדעתי חופה מעל הכול זה להגדיר את בתי הספר שלנו כבתי ספר אינטרניים ולא אקסטרניים, שזה סוגיה שברגע שנתחיל שם, היא בהחלט - - -

מה צריך לקרות כדי שזה יקרה?

תפיסת העולם שלי היא שגוף ממלכתי הוא בית ספר אינטרני לכל דבר ועניין. זה הגדרה שאני לא מכיר שמישהו אחר הגדיר אחרת, אבל נכון להיום אין הסכמה על הדבר הזה.

על איזה בסיס חוקתי שייכו אתכם לאקסטרני?

את השאלות האלה צריך להפנות למשרד החינוך.

כן, אנחנו תיכף נשאל את משרד החינוך.

אנחנו פועלים לפי חוק החניכות, שלפי החוק הזה אנחנו גם גוף תחת מדינת ישראל, הגדרה כמוסד חינוכי בתוך מדינת ישראל ולכן אני אומר שוב פעם, להגדיר לגוף אקסטרני, יש כאן איזושהי בעיה. אין לי ספק שבשיח שלי עם שוש יש דרישות לסטנדרטים. קראתי את התקנות ואת ההנחיות של משרד החינוך. אנחנו מוזמנים ומזמינים לפיקוח הדדי שלנו את משרד החינוך שיעשה עלינו פיקוח סטנדרטיזציה, ובנושאים שאנחנו אמונים עליהם בנושא התחום המקצועי - - -

שתי שאלות: קודם כל אני רוצה להגיד לך אדוני היושב-ראש, זה נושא חשוב מאין כמותו ותודה רבה שאתה נותן לו במה ייחודית. אנחנו מדברים פה הרבה מאוד על הנושא של חינוך טכנולוגי. אני רוצה גם לומר תודה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה וגם לך, גד, על הדברים המפורטים שנתת פה.

אני רוצה להתחבר לדברים שלך ולאתגר שלך בלהגדיר את זה כבתי ספר אינטרניים ולמול הדיאלוג שלך מול שוש, שאין ספק שהוא חשוב מאוד. בעיניי האתגר המרכזי הוא להפסיק את ההגדרה של החינוך הטכנולוגי כחינוך שאליו מוסללים המוחלשים בתלמידי ישראל כפתרון אחרון, כאנשים שאין להם סיכוי במערכת הרגילה והם מוצאים את עצמם דווקא בחינוך הזה כמוצא אחרון, כמקום של פחיתות כבוד והסללה למקצועות שהם לא אטרקטיביים, לוטק בניגוד להייטק.

השאלה איך מחזירים עטרה ליושנה ומחזירים את החינוך הטכנולוגי למקום הנכון שלו. אני חושב שהגדרתו כאינטרני זה אולי שלב ראשון אבל זה ודאי לא מספיק בהחזרת התודעה הציבורית לחשיבות של החינוך הטכנולוגי למקום ההיסטורי שלו כאבן משמעותית במערכת החינוך הישראלית בכללותה. השאלה שלי היא האם אולי הראיה היא צרה מדי, ואם לא, כיצד אתה רואה את הדבר הזה?

פרקטית לגבי שנת הקורונה שהגדרת אותה, אני בקשר רציף עם תאיר ממה"ט, שהיא עושה בעיניי עבודה מופלאה ומנסה להלך בין הטיפות בלאפשר לתלמידים שלה לסיים את ההכשרה שלהם ולהשתלב בשוק העבודה, אבל יחד עם זאת הרבה מאוד מהמקצועות, לא התאפשר בגל הראשון להעביר אותם להערכות חלופיות או ללימוד מקוון בשל האופי שלהם. אני שמח על האמירה שלך פה שכן הצלחתם לראות איך אתם מבצעים את ההתאמות. רציתי לשאול אותך איך טכנית עשיתם את זה והאם בהינתן שהגל הזה יימשך ולא תהיה אפשרות לבצע בחינות פיזיות, פרונטליות, אם באמת כמעט כל המקצועות, תתאפשר בהם בחינה או הערכה חלופית? תודה.

אני כבר אומר שהשאלות שנשאלו הן שאלות מצוינות. אנחנו כבר הצגנו לאביגדור רפורמה במערך בתי הספר, שבאה לתת מענה על השאלות שנשאלו. אני חושב שבהזדמנות אחרת אנחנו נוכל להציג את זה כי זה משהו הרבה יותר רחב, ואני חושב שבמקום שאנחנו במשרד החינוך נסדיר נושאים, יהיה הרבה יותר קל גם להעצים את החינוך הטכנולוגי.

אני חושב שצריך בהחלט להרים ולהאדיר את החינוך המקצועי. החינוך המקצועי התדרדר במשך השנים. אני חושב שהוא לא בדיוק כמו שהיה כפי שהכרנו אותו לפני הרבה מאוד שנים, בניגוד למה שקורה במדינות אחרות. אני חושב שהחינוך המקצועי, יש לו מקום חשוב וחלילה לנו לתת את ההרגשה לנוער שלשם מוסללים אלה שהם נוער בסיכון או אלה שהם ביכולות נמוכות. רק חלק מגיעים לחינוך אקדמי וחלק אחר צריך לרכוש מקצוע, והמקצוע יכול להירכש בבתי ספר מקצועיים.

לימודים טכנולוגיים בבתי ספר עיוניים הם חשובים, אני לא בא לזלזל בהם כהוא זה, אבל הם לא תחליף ללימודים מקצועיים להקניית מקצוע שהאדם יכול לפרנס את עצמו ורוכש גם כישורי חיים. אני מציע לתת את כל הבמה כרגע למשרד החינוך שהם יתייחסו לעניין. אני חושב שאפשר לראות עין בעין את הכול אם המטרה היא אכן להאדיר את החינוך המקצועי ולתת לו את המקום הראוי ולגרום לכך שיותר ויותר נערים יגיעו לצבא ואולי אחר כך, גם אחרי צבא, למצב שהם עובדים במקצוע מועיל, פרודוקטיבי, מפרנס, ואני חושב שאפשר לעשות את זה.

אוקיי. על אמירות המקרו אני בהחלט מסכים ומצטרף. נראה לי שהגיע הזמן שנשמע את משרד החינוך. בבקשה, עופר רימון.

שלום לכולם, צוהריים טובים. קודם כל, אביגדור קפלן שאני מרשה לו לקרוא לי ידידי, אנחנו בהחלט רואים את המטרה כמטרה משותפת של משרד העבודה ושל משרד החינוך גם ב-900 בתי ספר של משרד החינוך וגם ב-58 בתי ספר של משרד העבודה, שכל אחד חשוב לנו ויקר לליבנו כמו ה-900 בתי הספר שלנו. כולנו ביחד, מטרה אחת, חינוך טכנולוגי ומקצועי הטוב ביותר שאפשר לתת לתלמידים.

באמת צודק אביגדור, רוחות חדשות מנשבות ואנחנו שמחים עליהן. עד היום היה שיתוף פעולה נהדר בתחום של י"ג–י"ד בינינו לבין מה"ט, עם תאיר ואסף שנמצא כאן, שאחראי אצלנו על י"ג–י"ד. הולכים ומתהדקים היחסים גם במערכת של י' עד י"ב.

אני רק אומר כך, היערכות לקראת שנת הקורונה אצלנו עובדת בצורה הבאה: בכל 900 בתי הספר הטכנולוגיים הדבר הראשון זה לוודא שיש תשתיות ערוכות ללמידה מרחוק, קרי, סיב אופטי, פס רחב מחובר לבתי הספר, משם רשת אינטרנט מגיעה עד כל כיתה. כל כיתה היא מתוקשבת, יש בה מקרן, יש בה מחשב, יש בה את האמצעים לעשות למידה מתוקשבת, גם אינטרנט אלחוטי וגם אינטרנט קווי, ולתלמידים שידם אינה משגת אנחנו מספקים מחשבים ניידים.

מעבר לזה אנחנו מאוד מקפידים על כוח אדם מקצועי כמו שהציגו במשרד העבודה: רכז תקשוב בכל בית ספר, רכז טכנו-פדגוגי שעובר הכשרה הדרכה שלנו, מדריך לכל בית ספר, השתלמות לכל צוות ההוראה בבית ספר, השתלמות לצוותי הניהול בבתי ספר.

תשתית ללמידה מרחוק - התשתית ללמידה מרחוק מבוססת על תשתית סביבת ענן. אצלנו סביבת ענן מכילה חמישה רכיבים. היא מכילה את הרכיב של תשתית ללמידה סינכרונית, קרי חדרים וירטואליים, תשתית ללמידה א-סינכרונית. כל הנושא של למידה שיתופית, בין אם אתה נשען על שתי המערכות העיקריות של בתי ספר בעולם, ובארץ משתמשים בהם, קרי סביבת הענן החינוכית של גוגל או סביבת הענן החינוכית של מייקרוסופט. כמובן שגם המודל מהווה סביבת ענן אבל אלה הסביבות המרכזיות שעושים שימוש בבתי הספר. כמובן שיש בפנים את כל העניין של שימוש במערכות LMS והנושא של כל העולם של ניהול קבצים בענן, גישה לקבצים שלך מכל מקום וכו'.

אנחנו רואים בכלל ביכולת של להעביר את בתי הספר הטכנולוגיים לעבודה בסביבת ענן כחלק מהכנת הבוגרים שלנו לשוק העבודה העתידי, שכמובן שהוא שוק עבודה שמבוסס ענן. אתם יודעים שהיום גם טכנאי במוסך, הוא ניגש לענן ומתקן את המכונית על ידי התחברות למאגרי מידע שכל הזמן מתעדכנים באופן אוטומטי, אז את זה אנחנו צריכים להכשיר את כל המורים שלנו והתלמידים שלנו.

מעבר לזה יש לנו כמובן כל הנושא של תוכן דיגיטלי. כל בית ספר מקושר לספקי תוכן שמהם הוא יכול לרכוש תוכן דיגיטלי. יש לנו פורטל פדגוגי שמכיל בערך 20,000 פרטי הוראה ואנחנו כל הזמן מספקים ומעבים עוד ועוד, כולל מערכת השידורים הלאומית שיש בה הרבה מאוד תכנים של החינוך הטכנולוגי.

אני מקבל את ההצעה של ידידי על ההיערכות שהם עושים בשבוע הראשון, אבל אני מציע לו ללמוד מה שאנחנו עושים. אנחנו מתחילים את ההיערכות ב-15 באוגוסט. מה-15 באוגוסט אנחנו עושים סקר מאוד מקיף בכל 900 בתי הספר הטכנולוגיים ושם אנחנו בודקים שבתי הספר ערוכים ללמידה מרחוק. מה זה אומר ערוכים ללמידה מרחוק? אנחנו בודקים כמה מורים לא יודעים לעבוד בתשתיות ללמיד מרחוק. תשתיות ללמידה מרחוק כוללות תוכנת ניהול. בלי תוכנת ניהול טובה אתה לא יכול לדעת איפה כל תלמיד נמצא, ולכן למנהל ולרכזים ולרכזי המגמות יש תוכנת ניהול. זו תכונת ניהול שאנחנו יצאנו במכרז מרכזי, תוכנות פרטיות כמו משוב, סמארט סקול. בתי הספר עושים בהו שימוש. אין אפשרות לנהל למידה מרחוק כשאתה לא עובד עם תוכנת ניהול.

כל זה ביחד חובר לסקר שאנחנו עושים, שבודק את המוכנות של בתי ספר. אם יש מורה אחד בבית ספר שלא יודע איך לעבוד בסביבה סינכרונית או א-סינכרונית או בתוכנת ניהול, אנחנו עולים מולו ונותנים לו הדרכה אד הוק כדי שהוא יהיה מוכן. זה הסקר שאנחנו עושים מול כל בתי הספר הטכנולוגיים לוודא את המוכנות המקסימלית.

עופר, התרשמתי מאוד מהאמירה שאתה אוהב את ההצעה של גדי ובעצם הצעת הצעה אחרת, אבל בסדר.

לא הצעתי הצעה אחרת. הוא אמר שהוא מציע לנו להתרכז בשבוע הראשון.

הבנתי. זו הייתה רק סיפא. מה שאני רוצה לשאול, זה נשמע לי מאוד יפה, הרעיון של הסקר והניסיון להגיע לנתונים מראש. למה זה לא משהו רחב שקורה לא רק בחינוך המקצועי? או שאני מפספס משהו.

לא אמרתי שזה לא קורה בחינוך המקצועי.

אמרתי, אולי אני מפספס משהו. אני שואל אותך כי זה רעיון טוב, אז אני מרחיב אותו רגע. אני שואל אם לדעתך סקר כזה שבודק את מצב המוכנות, זה נשמע לי כמו רעיון פנטסטי על פניו, יכול להיות רחב יותר?

הסקר עולה ב-16 בחודש כי עד ה-15 בחודש, ההסכם שלנו עם ארגוני המורים, שהמנהלים והמורים בחופש, אז אנחנו מכבדים את זה. הוא סקר אינטרנטי ב-3,600 בתי ספר, שכל בית ספר עונה לנו און-ליין. הוא אומר לנו, אצלי 10% מהמורים לא ערוכים ללמידה מרחוק, 20% מהמורים לא ערוכים - - -

איזה דרגים עונים על הסקר?

בדרך כלל מה שקורה בסקר, הוא מופנה למנהל בית ספר, אבל אתה יודע, יש את רכז התקשוב הבית-ספרי שהוא יד ימינו והוא מסייע לו לענות על הסקר. אתן לך דוגמא לשאלה. נגיד שיש לנו בית ספר שעדיין לא רכש תוכן דיגיטלי מאחד מ-24 הספקים שלנו, אז אנחנו בודקים איתו האם אתה יודע איך לבחור תוכן דיגיטלי? אתה צריך עזרה בעניין הזה? יש לנו שני מוקדים, אחד מוקד למנהלי בתי ספר ואחד מוקד לעובדי ההוראה, שיהיו מאוישים מה-16 בחודש ב-200 מוקדנים שהוכשרו לענות על כל שאלה של המנהלים ולתת להם סיוע און-ליין לכל בעיה. אנחנו תרגלנו את זה.

ב-15 במרץ כשכל המערכת עברה לקורונה, אנחנו נתנו הדרכות און-ליין ליותר מ-110,000 עובדי הוראה, אז איכשהו תרגלנו את העניין הזה. אני גם ציינתי קודם שבמקביל אנחנו מכניסים להם השתלמות בית-ספרית של 30 שעות לאורך השנה וגם השתלמות לצוותי ניהול, כי אחד הדברים שאנחנו עובדים עם צוותי הניהול זו השאלה איך אתה עושה ניהול אפקטיבי כשהילדים לא בבית ספר והמורים לא בבית ספר? זו שאלה מאוד גדולה. שוש יכולה גם להוסיף על זה פה, היא פרטנרית שלנו, המינהל הפדגוגי כמובן עם כל הנושא הזה, אבל אני הייתי רוצה ברשותך להיכנס לחינוך הטכנולוגי. זה מה שמעניין.

נמצא איתי כל הצוות שלי כאן, הצוות שעובד ביחד, ד"ר אהרון שחר, מנהל אגף טכנולוגיה שאחראי על כל המגמות הטכנולוגיים והמפמ"רים הטכנולוגיים. נמצא איתנו יעקב שינבוים שהוא מנהל אגף הסמכות, אסף מנוחין שכבר הזכרתי אותו, שהוא אחראי על י"ג–י"ד, דן פרת שהוא מנכ"ל תעשידע מיסודה של התאחדות התעשיינים. הם איתנו מממשים את החזון שהחינוך הטכנולוגי לא יהיה תיאורטי אלא הוא ישלב התנסות של תלמידים בתעשייה. אם תרשו לי, אני אשמח לשתף אתכם במצגת ולרוץ מהר ולהראות לכם מה האתגרים שלנו.

נשמח בהחלט.

יופי. הכנו משהו מאוד מיוחד לוועדה הזאת. דן ואהרון, יעקב, אסף ואני ישבנו שלושה ימים והכנו לכם הפתעה לקראת הוועדה.

אנחנו מוכנים לראות. אני אומר שאתה יכול לשתף את המצגת.

יופי, אז בואו נתחיל לרוץ על השקפים. אני אעשה את זה מאוד מהר כי אני רוצה להשאיר מקום לשאלות.

אנחנו רואים את המצגת.

בעצם מה עשינו כאן? חשבנו הצוות, מה יכול לעניין אתכם? אנחנו בעצם סיכמנו עשור בחינוך הטכנולוגי ונכנסים לעשור חדש, אז מה שעשינו לכם, סיכום קצר של מה שעשינו בעשור האחרון בחינוך הטכנולוגי. אני כאן רק בדבר אחד חלוק עם אביגדור ידידי הטוב, שאנחנו כבר לא נמצאים במצב של לפני עשר שנים שהייתה דעיכה בחינוך הטכנולוגי. אנחנו לדעתנו נמצאים בתור הזהב. בואו נתחיל לראות במהירות. בואו נעבור שקף.

אנחנו עכשיו בתור הזהב? מתי הוא מתחיל?

תור הזהב מתחיל מזה שהתחלנו את העשור עם 118,000 תלמידים. אנחנו נמצאים עם מעל 160,000 תלמידים, גידול של 46,000 תלמידים. זה חלק מתור הזהב. בואו נעבור לשקף הבא.

התחלנו ב-4,700 י"ג–י"ד במשרד החינוך. אנחנו נמצאים במעל 8,000. זה חלק מתור הזהב. בואו נמשיך הלאה.

לפי מכון טאוב, הגורם המרכזי שמביא לצמצום הנשירה בעשור האחרון במערכת החינוך הוא החינוך הטכנולוגי. בואו נמשיך הלאה.

הרבה מאוד מגמות, חלקן חדשות. פה תחבורה מתקדמת. סייבר ודברים אחרים הם חלק מהיכולת שלנו לתת מענים מותאמים לתחומים שפורצים היום קדימה. נמשיך הלאה.

דיברנו על מספר הלומדים בי"ב עד י"ג, אבל בואו נדבר גם על זכאות לבגרות. עלינו מ-53.7% ל-65.2%. בואו נדבר על זכאות לתעודת בגרות טכנולוגית-מדעית איכותית, זה הקטר שיוביל את המשק, ילדים שלומדים 5 יחידות אנגלית, 5 מתמטיקה, 5 פיזיקה ו-10 הנדסת תוכנה. גדלנו מ-8.3% ל-15%. זה גידול מדהים.

על הנשירה דיברנו. על התנסות בתעשייה, בתחילת העשור לא היה ילד אחד בחינוך הטכנולוגי שהיה משולב בתעשייה. 18,000 תלמידים בשנה היום משולבים בתעשייה. בואו נמשיך הלאה.

עופר, כשאתה אומר תעשייה אתה מדבר על תעשידע, נכון?

לא. כשאני מדבר על תעשייה, אני מדבר על התעשייה הישראלית. אני מדבר על ילד שלומד מכונאות רכב או חשמל רכב או אוטומציה ברכב והוא נמצא במוסך.

למעט רכב, שאת הרכב אני מכיר, יש עוד נושאים שהם בחוץ? כי אז אתם עובדים כאילו כמונו בנושא חוק החניכות.

כל מה שאנחנו עושים למדנו מכם, נתחיל מזה, אבל אנחנו עושים את הפעולה הזאת באמצעות הידידים שלנו, השותפים שלנו וגם ספקים שלנו. ככה זה אצלנו, הכול ביחד, ודן יספר איך אנחנו עושים את זה ומה המתודולוגיה וכו'.

הדבר הבא שעשינו במהלך העשור זה את נושא ההסמכות. לא היה מערך הסמכות במשרד החינוך. בנינו מערך שלם של הסכמות והיום 58% מהתלמידים שלנו מוסמכים. דרך אגב, אני אספר לכם חידוש. מערכת השקיפות של המשרד שעד היום הציגה רק זכאות לבגרות, מציגה היום גם את נושא ההסמכות הטכנולוגיות כחלק מהתפוקות של מערכת החינוך. בהחלט הישג גדול לדעת כולנו.

הדבר הבא, קידום של תלמידות בנושא מגמות טכניות כמו אלקטרוניקה, הנדסת מכונו וכו'. שם יש לנו עוד הרבה עבודה. אני עדיין לא גאה במספרים האלה. בואו נמשיך הלאה.

מגזר חרדי - אנחנו התחלנו את העשור מ-7%, עלינו ל-14%. הלומדים בי"ג–י"ד במגזר החרדי הוא 2%, עלו ל-15%. במגזר הערבי עלינו - - -

עופר, שאלת תם. היה גם גידול כללי במספר הלומדים במערכת החינוך?

כן. אם נחזור אחורה, הראיתי שמספר הלומדים גדל בערך ב-46,000 תלמידים.

אני שואל האם היה גידול במספר התלמידים הכללי במערכת החינוך, לא רק בחינוך המקצועי.

התשובה היא שכן. יש לנו גידול טבעי אבל החינוך הטכנולוגי משיג את הגידול הטבעי.

נראה לי שראוי לציין כשמציגים מצגת כזאת, בכמה הגידול משיג. לצורך העניין, גם החינוך החרדי מ-7% ל-14%, מצוין, אני מאוד שמח אבל מה היה הגידול הכללי במגזר החרדי בקרב הלומדים בבתי הספר?

תראה, כשאתה מסתכל על אחוזים, זה לא הנושא, כי אם היינו בתחילת העשור עם 7% מ-י' עד י"ב של תלמידים חרדים ואנחנו נמצאים ב-14%, זה מכיל בתוכו את הגידול הטבעי, כי האחוז הוא תמיד אחוז מסך הלומדים, לכן אתה יכול להגיד כותרת, אנחנו הגדלנו פי שניים את שיעור התלמידים בחינוך החרדי. תסתכל משהו יותר יפה - בי"ג–י"ד היינו ב-2%. 72 תלמידים מהמגזר החרדי למדו אצלנו בי"ג–י"ד.

חבר הכנסת יוסי טייב רוצה לשאול אותך שאלה.

אני באמת שמח מאוד על הצגת הנתונים אבל אני מקבל עשרות פניות, עכשיו ממש באמצע הוועדה, של מנהלי תיכונים טכנולוגיים חרדים שמתלוננים על זה שעוד שלושה שבועות מתחילים את שנת הלימודים. זה יפה מאוד להציג שאנחנו הכפלנו את הכול. בסופו של דבר מדובר בכיתות שהן לא ממוחשבות. הציבור החרדי נמצא רחוק רחוק ועומד הרבה הרבה מאחור. איך משרד החינוך חושב לפתוח את שנת הלימודים בעוד שלושה שבועות כשאותם תלמידים לא יכולים ללמוד בלמידה מרחוק? אין אופציה כזאת. אותן כיתות לא ממוחשבות, תלמידים, אין להם מחשבים. איך אתם עומדים בדבר הזה?

אני לא הבנתי. יש לנו איזשהו פער, בוא תסביר לי אותו. אני התחלתי את ההצגה כשאמרתי איך משרד החינוך נערך למצב שהשנה תתחיל בלמידה מרחוק ב-900 בתי ספר טכנולוגיים. אתם רוצים שאחזור ואסביר את זה שוב?

כן.

מה השאלה? מה אתם רוצים שאני אענה?

איך אתם מכינים את עצמכם פחות משלושה שבועות לכניסה ללימודים, כשבתי ספר תיכוניים טכנולוגיים חרדים, אין להם מושג איך הם מתחילים בכלל עם הדבר הזה של למידה מרחוק? אין תשתיות, אין לתלמידים מחשבים. איך אתם עושים את זה? על הנייר זה נראה מאוד יפה. תכל'ס בשטח איך עושים את זה?

נראה לי שאנחנו פונים כרגע לנושא ספציפי ואתה לא רואה את התמונה הגדולה.

עופר, נראה לי שאין צורך בהערה הזאת. אני מבקש עכשיו שתתייחס לשאלה הספציפית של חבר הכנסת טייב ואחרי זה לשאלה של טאהא שמייד תגיע.

אז לענות על המגזר החרדי עכשיו?

כן.

לגבי המגזר החרדי, תראה, בעולם החרדי הייתי מחלק את בתי הספר לשניים. מתוך 1,600 בתי ספר, אנחנו מעריכים שבערך 200 יכולים לקבל את כל הפתרונות שאנחנו נותנים, התשתית ללמידה סינכרונית וא-סינכרונית, מחשבים, אינטרנט והכול. החלק האחר עדיין מהסס להיכנס לזה או לא. הבקשה הייתה לייצר להם תשתית ללמידה מרחוק.

לא הבנתי. עופר, אתה דיברת מקודם על 900 בתי ספר. איזה 1,600 בתי ספר?

אנחנו מדברים על התיכונים הטכנולוגיים.

במגזר החרדי יש 1,600 בתי ספר. הם נחלקים לבתי ספר של תלמידות ושל תלמידים. זה מופרד. בתי הספר של התלמידות הם בתי ספר מ-א' עד ח' ומ-ט' עד י"ב. בתי הספר של הבנים נחלקים לבתי ספר א' עד ח' ואז ט' עד י"א, זה ישיבה קטנה ואחר כך יש את הישיבה הגדולה, בזה אנחנו לא מתעסקים.

עופר, מה הקשר לשאלה של חבר הכנסת? הוא מדבר על בתי ספר שלא מוכנים לפתיחת שנת הלימודים, אז מה אתה עושה כדי להכין אותם?

אני מנסה לענות על זה.

אוקיי, לא הרגשנו ככה עד עכשיו אבל אני מקווה שתתקן את הרושם.

יש חלק מבתי הספר שהפתרון הכללי שאנחנו נותנים לבתי הספר הרגילים מתאים להם. לכל בתי הספר האחרים שלא מוכנים להכניס אינטרנט, מחשבים, וידאו לבתי הספר, אנחנו נותנים להם פתרון של למידה סינכרונית וא-סינכרונית על גבי תשתיות אודיו. אנחנו נאפשר בפעם הראשונה לבתי הספר האלה, לכל אחד, אנחנו נממן את זה, להתחבר לתשתית. יש חברות שנותנות תשתית ללמידה סינכרונית וא-סינכרונית.

אפשר לפתוח בית ספר טכנולוגי בלי הסכמה מראש על התשתיות האלה? זה אפשרי מבחינת היגיון פדגוגי?

אנחנו שואלים אותך שאלה פשוטה, תענה בכן או לא. האם יש בתי ספר טכנולוגיים מהחינוך החרדי שלא מוכנים להכניס אמצעים טכנולוגיים לבית הספר?

לא.

הבנו כרגע שיש כאלו, אז אין כאלו, אז על איזה בתי ספר אתה מדבר? אני באמת לא מבין. אני שואל בכנות.

יש בתי ספר במגזר החרדי שלא מוכנים להשתמש באינטרנט ובתקשורת וידאו. זה חדש לכם?

לא, לא, אנחנו ממקדים את זה לבתי ספר טכנולוגיים. יש כאלה שלא מוכנים להתחבר לאינטרנט?

כן.

הרגע אמרת לא. אני לא מבין.

לגבי כלל הציבור החרדי, יש לנו ב-14:00 ועדה ונדבר על הנושא הזה שם. כרגע אנחנו מדברים על תיכונים טכנולוגיים. לשם כך התכנסה הוועדה. בבקשה ממך, אם תוכל להתמקד על תיכונים טכנולוגיים, האם קיימים כאלו? אמרת שאין כאלו שלא מוכנים להכניס טכנולוגיה ווידאו ולמידה מרחוק.

לא, יש הרבה בתי ספר במגזר החרדי שמעדיפים להיות בתקשורת אודיו ולא בתקשורת אינטרנט. זה זכותם. אני לא יודע למה זה כזה סנסציה. אם יש לי בית ספר שהוא לא מוכן שהתלמידים שלו יהיו ברשת האינטרנט, אנחנו מכבדים את זה. זה כל מה שאמרתי.

אוקיי. אותם בתי ספר שכן מוכנים, איך אתם נערכים לשנת הלימודים תשפ"א בעוד פחות משלושה שבועות כשהם נמצאים רחוק רחוק והרבה אחורה לעומת שאר התיכונים הטכנולוגיים הכללים?

כל בית ספר חרדי שאין לו בעיה עם האינטרנט, אותו הסבר שאני נתתי קודם על ההיערכות של בית ספר כללי, קורה גם בבית ספר חרדי. בית ספר חרדי שיש לו בעיה עם האינטרנט, תפיסת הפתרון היא תקשורת אודיו.

טוב, יש פער בינינו. אנחנו אחרי זה נתמקד בזה עוד פעם בדיון על החינוך החרדי. תמשיך בבקשה.

אני יכול לחזור ברשותך למצגת?

כן, כן, אתה בדיוק ממשיך עכשיו לחינוך בחברה הערבית. זה בדיוק המשך.

לגבי החברה הערבית שמאוד יקרה לליבנו, אתם רואים שבתחום של י' עד י"ב, בעשור האחרון לא היה גידול, עלו מ-25% ל-26%, אבל נזכיר שהייצוג שלהם בחינוך הטכנולוגי הוא מאוד יפה, הוא אפילו יותר גדול מהייצוג שלהם באוכלוסייה. לגבי הלומדים בי"ג–י"ד, כאן אני שמח לראות שאנחנו גדלנו מ-4% ל-6%. זה לא מספיק לנו. אנחנו רוצים יותר ועובדים על זה. בואו נמשיך הלאה.

אני רוצה לשאול שאלה בנקודה הזאת ספציפית, עופר רימון. אני רואה הבדלים גדולים מאוד באחוזים. אנחנו לא מדברים על מספרים, מדברים על אחוזים. בין תלמידים טכנולוגיים בחברות השונות, אני מתכוון לחברה החרדית, יש הבדל עצום בין התלמידים שנמצאים בבתי ספר טכנולוגיים לבין החברה הערבית. החברה הערבית אמורה לכלול גם את הדרוזים והבדואים, אבל כמו בכל המקרים, מדינת ישראל יודעת לחלק את החלקים לעוד חלקים.

זה לא מתוך כוונה כזאת.

למה יש כאלה אחוזים תהומיים בפער בין כל אחד מהמגזרים, לטעמך? למה יש את ההבדלים האלה?

אני אסביר לך. תראה, י"ג–י"ד פעם לא היה פתוח לחברה הערבית.

י'–י"ב, עזוב י"ג.

בי'–י"ב המצב בחינוך הטכנולוגי בחברה הערבית הוא מעולה. יש לנו הרבה מאוד מגמות בחברה הערבית. אני אגיד לך עוד משהו מדהים על החינוך הטכנולוגי בחברה הערבית, שאני לא יודע לענות עליו, אולי אתה תוכל להסביר לי. בחברה היהודית אין לנו כמעט תלמידות למשל שלומדות אלקטרוניקה, מעט תלמידות שלומדות הנדסת תוכנה, מעט תלמידות שלומדות הנדסת מכונות. זה נחשב כאילו מקצועות גבריים. דווקא בחברה הערבית אנחנו לא מוצאים את זה. יש הרבה מאוד תלמידות שלומדות אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, לא פחות מהבנים, ואנחנו לא הצלחנו לפצח את זה. יש אולי אפילו סטיגמה שבמגזר היהודי כאילו יותר ליברלים, אבל דווקא כאן אנחנו רואים הרבה מאוד תלמידות לומדות אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה והנדסת מכונות, שזה מקצועות שבחברה הלא-ערבית כאילו יותר גבריים. אנחנו מאוד שמחים על זה אבל לא ממש מצליחים להסביר את זה.

אוקיי.

אוקיי. עופר, יש לך עוד משהו להציג?

כן, בטח, אני רוצה להמשיך הלאה ואני אסיים. בואו נרוץ הלאה בשקפים.

אחד הדברים שאנחנו משקיעים עליו המון אנרגיה זה על הנושא של הכוונה בבחירה. אנחנו עובדים מאוד חזק על כיתות ט' כדי להביא את הילדים לראות מה זה טכנולוגיה, מה זה שוק העבודה, לחשוף אותם לזה וגם לעודד בכיתה א' תלמידות ללכת לכיוון חינוך טכנולוגי. אנחנו גם נכנסים לשלבי הגיל המוקדמים. יש לנו המון עבודה בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, כי טכנולוגיה זה שפה ואנחנו רוצים להתחיל את זה כבר בבית ספר יסודי. בוא נעבור הלאה ונסיים את המצגת.

יריד טכנולוגי - שנה שעברה לצערנו לא יכולנו לעשות את היריד הטכנולוגי בגלל הקורונה. שנה לפני זה כבר היו לנו 30,000 תלמידים שהיו ביריד הטכנולוגי. אנחנו מקווים שהשנה נוכל לעשות אותו, ואם לא, נעשה אותו מרחוק. בואו נמשיך הלאה.

ככה נראית תעודת הסמכה שלנו. אני אעצור כאן ואני מאוד אודה לך אם תוכל לאפשר גם לשותפים שלנו, לדן פרת לדבר, לד"ר אהרון שחר, לאסף מנוחין וליעקב. אני חושב שהם יוכלו להגיד דברים מאוד מעניינים.

אני מאוד רוצה שהם ידברו, אנשים ראויים מאוד. אני לא יודע אם נצליח לתת לכולם אבל בהחלט לחלקם.

חבר הכנסת טאהא, אתה רוצה לשאול אותו משהו לפני כן?

כן. אני דווקא מתרשם שעופר ידידי הוא תמיד אופטימי והוא נותן תמונה שכאילו מה שיש לו על המצגת זה בהכרח מה שיש בשטח. מה לעשות, אני בניגוד לעופר ידידי רואה בשטח דברים אחרים לחלוטין. מה שיש במצגת שלך, אני סומך על הכישורים הטכנולוגיים שלך, עופר, כי לא סתם אתה נמצא במקום הזה. אני יודע, ידידי היקר עופר, על עשרות, מאות בתי ספר שאינם מחוברים לתקשורת ואינם מוכנים ללמידה מרחוק, גם בבתי ספר שיש בהם מגמות טכנולוגיות. לפעמים ההגדרות מבלבלות. אלקטרוניקה לומדים בבית ספר עיוני רגיל אבל אנשים תופסים בית ספר טכנולוגי כמשהו ייחודי ללמידה טכנולוגית.

הנושא השני, עופר, יש גם תהום פעורה בתפיסה בין מה שאתה מציג לבין מה שהחברה תופסת חלק מבתי הספר הטכנולוגיים. הייתי פעם במקום הזה באגף חינוך. לפעמים נלחמים כדי שבית ספר כזה ישרוד למרות שאתה והגורמים האחרים במשרד, לומר גם משפט לטובתכם, עשיתם את כל אשר הייתם צריכים לעשות מבחינת ציוד ודברים אחרים, אבל התדמית לא מאפשרת שרידות של בית הספר, ובשלבים מסוימים חשבנו לסגור בתי ספר כאלה כי לא המשרד ולא הרשויות הצליחו לשווק את זה טוב עבור האוכלוסייה, אז אני לא יודע על איזה מספרים אתה דיברת.

אולי, ידידי, נעשה סיור ביחד, אתה ואני עם הצוות שלי, נתחיל בבית ספר השלום בשייח דנון, ומהצפון נרד עד הדרום, נעבור איפה אתה רוצה, באום אל פאחם עד המגזר הבדואי. נראה את הדברים ביחד, נדבר עם מנהלים. נתחיל בבית ספר השלום ששם סאמח עשה תוכנה, הכניס תוכנית לימודים שהיום כל בתי הספר, גם היהודים וגם הלא-יהודים לומדים אותה בהנדסת תוכנה, ואני חושב שאתה תראה דברים שאתה לא מכיר. אולי נעשה סיור כזה, מה אתה אומר?

כבוד לנו, אבל נעשה סיור - - -

כבוד לנו, לא כבוד לכם.

אבל נעשה סיור גם לבתי ספר שאתה לא נקבת בשמות שלהם.

אתה תחליט לאיזה בתי ספר, לא אני.

אני מכיר את העשייה האישית שלך ואת ההשקעה שלך ואני באמת מברך אותך על זה, אבל יש עדיין תהום פעורה בין מה שאנחנו רואים כמשהו תיאורטי לבין המצב בשטח, ואנחנו דווקא מדברים על בתי הספר שאין להם את כל הכלים כדי להתנהל בצורה טובה, כי מה לעשות, אנחנו באים מהשטח ואנחנו רוצים לדבר בשם אלה שאין להם את האמצעים ואין להם את הכלים. לא באנו להתנגח חלילה וחס ואין כוונות כאלה. אנחנו צריכים לעשות את כל מה שצריך כדי להביא את מערכת בתי הספר בכל השמות שלהם, טכנולוגי ואחר, לרמה - - -

אני אומר לך, בוא נעשה סיור אתה, אני, עבדאללה חטיב.

טוב. הנקודה השנייה, אני מניח שאחרים ישיבו עליה, לא אתה. היושב-ראש, אני רוצה להבין לגבי הביקור סדיר בבתי ספר שבאחריות משרד העבודה. מי למעשה עושה את הביקור סדיר בבתי הספר האלה? האם קציני הביקור סדיר ברשויות, שהם שייכים למשרד החינוך, הם גם עושים את העבודה של ביקור סדיר בבתי הספר האלה? זאת שאלה ראשונה.

אני דורש ממך, היושב-ראש, להביא תשובות חד משמעיות לגבי הגדרות בתי הספר שבאחריות משרד העבודה כבתי ספר אקסטרניים. הגיעה העת שהם לא יהיו מחוץ למסגרת, אקסטרניים.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו, שגם דורש ממך שיתנו תשובה חד משמעית אפילו עם לוח זמנים. מתי יתחילו להבין שצריך לתת הכרה בציונים בית-ספריים, ציוני מגן גם לבתי ספר אלה? הם גם במדינת ישראל, אגב, מנוהלים גם על ידי משרד ממשלתי של מדינת ישראל, אז מתי נתייחס אליהם כמו כל בתי הספר במדינה? תודה רבה.

עופר, השאלה האחרונה הייתה מופנית אליך והשאלה על הביקורים, אני מניח שמשרד העבודה יודע לענות.

אני מרגיש שאולי כדאי שגם הצוות יענה על חלק מהשאלות.

אז קדימה, בבקשה, מי שרוצה. אנחנו לא מתנגדים. מי שמוסמך, שיענה על השאלה.

כל הצוות שלי הגיע לכאן.

מי מבין הצוות מוסמך לתת תשובות? בבקשה, שיענה.

אהרון, דן, בקשה תדברו.

הייתי רוצה לדבר על הנושא של התדמית. התדמית של המגמות הטכנולוגיות בהחלט עמד בעוכרי המגמות הטכנולוגיות. אני חושב שבעידן של העשור האחרון יש תנופה, יש הכרה בחינוך הטכנולוגי. אנחנו רואים איך החינוך הטכנולוגי מקדם את מיומנויות המאה ה-21 לשוק העבודה העתידי, שהוא נותן מענה הולם.

איזה תנופה אתה מתכוון, במספרים או באיכות הלמידה?

באיכות הלמידה בעיקר וגם במספרים. זה גם מוכיח את עצמו.

דבר נוסף, כדי להבין באיזה טכנולוגיות אנחנו מתעסקים, לשם כך נוצר היריד הטכנולוגי ששם מגיעים מפאר התעשייה של מדינת ישראל, ומעל 30,000 תלמידים באו וראו.

אני חייב לשאול שאלה, סליחה שאני קוטע אותך, זה אולי מחזיר אותנו טיפה אחורה, אבל אני מקבל פה תוך כדי דיווח או טענה שיש איזשהו פער בנתונים שהצגתם ביחס לצמיחה או צניחה במספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי. אני אשמח שתיישרו את הפער, לפחות ממה שאנחנו מבינים. אני מקריא רגע הודעה שקיבלתי לגבי נתונים על מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי שהוצגו על ידי עופר. "אם מחשבים את שיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי בחטיבה העליונה כפי שהציג, קרי, 164,000 תלמידים בתש"פ, אז ביחס למספר הכולל של התלמידים בחטיבה העליונה, שזה 450,000, עולה ששיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי ירד מ-39% בשנים הקודמות ל-36% בשנה הנוכחית, האחרונה". מה אני מפספס פה, שהצגתם צמיחה ואני מזהה פה ירידה? אני מקווה שאני טועה.

אז אני אענה. אהרון, תרשה לי לענות על זה בבקשה.

כן עופר, בבקשה.

הנתונים שלי יש ביד, ואני אשמח אם תפנה אלי את הגורם שטוען אחרת, שבתחילת העשור היינו באזור ה-35% ובסוף העשור אנחנו ב-40%. אם למישהו יש נתונים אחרים, אני מציע שתפנה אותו אלי, ניכנס ונראה איפה הטעות, אצלנו או אצלם.

צוהריים טובים אתי, מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, נשמח שתעזרי לנו ליישב את הסוגיה כי זה נראה לי פער די משמעותי.

תודה רבה. כמו שנאמר על ידך, אם אנחנו לוקחים את הנתונים שהוצגו על ידי עופר רימון מקודם, שדיבר על 164,000 תלמידים בחינוך הטכנולוגי בשנת הלימודים תש"פ, ומחשבים את שיעור התלמידים בחטיבה העליונה על פי נתוני "מבט רחב" של משרד החינוך, שזה 450,000 בחינוך הרגיל, אז יוצאים לנו 36.4% מהתלמידים בחטיבה העליונה הם תלמידי החינוך הטכנולוגי, כבשנים קודמות, שזה נתונים שמופיעים במסמך שלנו על החינוך הטכנולוגי, דובר על כ-39% מהתלמידים בחטיבה העליונה שלמדו בחינוך הטכנולוגי.

אדוני, אני מציע שאנחנו נבדוק מה המכנה ומה המונה. מציע שנראה את הנתונים האלה ונחזור אליך. אני לא יודע למה את מתכוונת ב"מבט רחב". את חייבת להוציא גם את המונה וגם את המכנה מאותה מערכת. אני מוציא את הדברים מתוך מערכת הקליקסיו של המשרד, שהיא מערכת ה-BI של המשרד, אז בואי ניכנס ביחד, נוציא אותה שאילתה לפי אותו תאריך ונבדוק את הדברים. יכול להיות שהטעות אצלנו, יכול להיות שהטעות אצלך. בואי נבדוק את הדברים ונחזור ליו"ר הוועדה.

אתי, תודה רבה קודם כל על המידע החשוב. עופר, אני מקבל את זה שלא תצליחו עכשיו ליישב את הפער. אני רק אומר שלצערי לאור העובדה שאתמול גילינו טעות די משמעות במצגת שהוצגה לא על ידך אבל על ידי המשרד ביחס לתלמידי החינוך המיוחד, אני מרגיש צורך לדקדק ולוודא את הפרטים כי הם בסוף רלוונטיים. בין צמיחה לצניחה מפרידה אות אחת ומהות גדולה מאוד, אז היה לי חשוב לוודא.

תלך ותשאל בשטח מנהלי בתי ספר, תראה את התחושה הכללית. אף אחד לא מדבר על צניחה, מדברים על צמיחה.

אני מאמין לך לחלוטין שיש שביעות רצון אבל זה לא קשור. אם המספרים יורדים, אז צריך להגיד שהמספרים יורדים.

הם לא יורדים.

מעולה. אני סומך על אתי שהיא תעדכן אותנו כשתבדקו את זה אחר כך. זה שאתה אופטימי זה טוב. גם אני, אבל זה רק צריך להתיישב על המספרים. אנחנו נבדוק את זה ונחזור. הכול בסדר.

אהרון, סליחה שקטעתי אותך.

אוקיי, אז שוב אני רוצה להגיד שאנחנו לפחות בשנים האחרונות מתעסקים יותר במיומנויות. אנחנו מתעסקים באיך לקבל טכנולוגיות חדשות. עצם העובדה שאנחנו שינינו את כל המבנה של מגמות הרכב לתחבורה מתקדמת, אנחנו נותנים מענה לרכבים של מחר ומוחרתיים. אנחנו הורדנו את כל הטכנולוגיות של הרכבים של קובה ואנחנו עושים את התהליך הזה צעד אחרי צעד בכל המגמות הטכנולוגיות. אנחנו מתעסקים בתעשיית החלל, אנחנו מתעסקים בנושאים של ביוטכנולוגיה, מהתכנון של התרופות המתקדמות. כל מגמה ומגמה אנחנו מקדמים ונותנים מענה.

אנחנו נותנים מענה לכל קשת רמות התלמידים שנמצאים במערכת החינוך, מהתלמידים המצטיינים ביותר לתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים, ואנחנו נותנים מענה ספציפי והכנה מלאה לקראת יציאתם אל התעשייה העתידית.

אוקיי, תודה רבה.

חבר הכנסת טאהא מחכה בקוצר רוח לתשובות לשאלות שהוא שאל. דן פרת, אתה רוצה להתייחס?

אני הייתי שמח. אין לי מטעם תעשידע את התשובות לשאלה הספציפית הזאת, אבל לומר משהו ללמידה המקוונת שעומדת בבתי הספר כשאלה מאוד מאוד חשובה.

נכון.

רציתי לומר שהפרויקט המרכזי של ההתנסות בתעשייה של היציאה של הילדים אל מקומות ההשמה, אל מקומות העבודה, אל המעסיקים, יש לנו ניסיון סך הכול טוב מאוד בניסיון הקצר שצברנו אחרי פתיחת בתי הספר, אחרי פסח בשנה החולפת.

צריך לומר גם כן דבר שקצת לא ברור בשיחה. בתי ספר טכנולוגיים הם לא לנוער מרקע סוציו-אקונומי חלש. יש שם ילדים כאלה. בתי הספר הטכנולוגיים שתעשידע יוצאת אל מקומות ההשמה, נמצאים במנעד מהחזקים ביותר ועד החלשים ביותר, ובמגמות התוכנה, האלקטרוניקה ובמגמות החזקות, שם עובדת הפעילות של הלמידה מרחוק בצורה מיטבית, לפעמים כשיוצאים החוצה אל מקום העבודה בענן הווירטואלי, יותר טוב מאשר בביקור בחברת התוכנה. גם ביציאה אל מקומות כמו בתי מלון ומוסכים עם נוער חלש יותר, שזה מורכב הרבה יותר והאפשרות להגיע לשם בצורה של מאה אחוז לדעתי היא נמוכה מאוד, עדיין אפשר לייצר וייצרנו את זה כבר, אפשר להראות את זה, שמינהל טכנולוגיה מגיע דרך תעשידע אל בתי הספר האלה דרך מנטורים מהתעשייה.

דבר מאוד מעניין וצריך קצת גם להתעודד - מאגר המנטורים מהתעשייה, מהנדסים, המנכ"לים, בעלי מקצוע, כשמדובר בזום, כשמדובר בלמידה מקוונת, הוא הרבה יותר גדול ואיכותי מכיוון שיש את האפשרות הנוחה הרבה יותר לתקשר עם הילדים. אפשר ממש לנהל פרויקטים גם עם ילדים חלשים יותר.

נקודה אחרונה. מהניסיון שלנו - אין בתי ספר שאין להם יכולת לעבוד בלמידה מרחוק מכיוון שמדובר גם על תשתיות ביתיות. יש בתי ספר, זה מנעד, שיש להם יכולת התחברות מלאה של כל הכיתה ויש בתי ספר באזורים חלשים יותר, אולי להוציא את הפזורה הבדואית, שבהם יש בעיות של נגישות לתשתית האינטרנטית, אבל זה תמיד באחוזים שונים, כלומר אנחנו תמיד מגיעים לחלק מהתלמידים.

דבר נוסף חשוב זה מערך הקורסים און-ליין. כמו ההתנסות בתעשייה, גם מערך הקורסים, תעשידע העבירה את הקורסים המקצועיים השונים שמתאימים למגמות השונות, שהתלמידים אהבו אותם מאוד, ללמידה מקוונת וזה עובד מצוין. צריך לראות גם את חצי הכוס המלאה שביציאה למצב שבו אנחנו לא נצליח להגיע לכל תלמיד. לא תמיד נצליח במאה אחוז איכות אבל הלמידה נעשית. השנה תצא כשהילדים מקבלים למידה משמעותית ולאט לאט אנחנו נכנסים לשאלות המרכזיות יותר לא רק של התשתית והטכנולוגיה, אלא מה שנקרא פדגוגיה מקוונת של למידה מרחוק שאנחנו בעצם לא רק סופרים את הילדים שנכנסו לזום ורושמים הצלחה, אלא פשוט מודדים ומעריכים את האפקטיביות של הפעילות הזאת, באיזה מידה התרחשה למידה משמעותית שאפשר למדוד בה את ההישגים. יצאנו לדרך וההישגים בזמן קצר מאוד, אני חושב, של מינהל טכנולוגיה בכלל, הם מאוד גבוהים.

דן, תודה רבה. הדיון הולך ומתפתל בין כל מיני נושאים. אין שום ספק שחשוב מאוד לשמוע על המהות של ההתקדמות של התלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.

מה שאני רוצה לוודא, שבדקות שנותרו לנו אנחנו נעביר את השרביט לשוש נחום ששולטת ככל שאני מבין, בפרטים, ובעצם נחזור לאתגרים שהציף בתחילת הדיון גד יעקב, כדי לשמוע גם על בחינות הבגרות, גם על ציוני המגן ועל מה הולך לקרות בשנה הקרובה עם המקומות שבהם יש אי-הסכמה בין המשרדים, וזה בסדר, אבל אנחנו רוצים לוודא שאנחנו מבינים את הפערים.

רם, גם הנהגת ההורים תשמח להתייחס.

צופית, אני הרגע וידאתי שאת בזום כדי לתת לך להתייחס. אל חשש.

שוש, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם, אני אפתח ואני אומר שיש לנו שיח מצוין עם גד. בעקבות הישיבה הקודמת שהיה גם המנכ"ל של המשרד, נתבקשו בעצם לארבע משימות: משימה ראשונה הייתה לוודא שמתווה הבגרויות לתשפ"א יהיה כך שבכל מה שקשור לשתי קבוצות, מה שנקרא, בתי הספר, יהיה שוויון מיטבי. במה? אחד, בפריסת המועדים. לא יהיה יותר מצב שיהיה מועד ספטמבר לאלה וכו'. שניים, בנושא הניקוד, תיכף אני אסביר במה דברים אמורים. שלוש, והיה ובמתווה של המשרד יהיה אפשרות לצמצם היבחנות חיצונית כזו או אחרת, אזי כל מה שיחול על התלמידים של משרד החינוך, יחול גם על בתי הספר של משרד העבודה, וזה הכנו כבר, זאת אומרת שכשיתפרסם המתווה לא תהיה בעיה.

לגבי התאמות לתלמידים בהיבחנות, סוכם שעד נובמבר דוד גל יישב עם גדי ויסדיר את הנושא הזה. נכון גם לגבי כל הנושא של הרישום מול המנב"סנט, זאת אומרת, כל שנוגע לשנת הלימודים תשפ"א בהיבחנות, במועדים, בניקוד וכו', אנחנו מסונכרנים לחלוטין.

עכשיו אני עוברת לשאלות הבאות. משרד החינוך למעשה מנפיק שתי תעודות סיום במה שנקרא, הגבוהות ביותר שלו. אחת היא מה שנקרא תעודת הבגרות, והשנייה, התוספתי של המגמות הטכנולוגיות, היא גם אותה הסמכה טכנולוגית. אני מתייחסת כרגע לפרק של תעודת הבגרות, לא למה שנקרא המגמות הטכנולוגיות. כל תלמיד באשר הוא, ולא משנה אם הוא אינטרני או אקסטרני מחויב ל-X מקצועות חובה, למתמטיקה, אנגלית ושפה ולמורחבים, בין אם הם טכנולוגים או בין אם עיוניים. לפרק הזה אנחנו צריכים בעצם להחיות מחדש את אותה ועדה של 2015 ואנחנו בדיבור עם גדי. אנחנו מתכננים במהלך תשפ"א להיכנס לעניין הזה כדי לעשות את ההסדרה, משום שמבחינתנו ברגע שתלמיד מקבל פטור מחוק חינוך חובה ובתי הספר של משרד העבודה הם לא עם סמלי מוסדות החינוך, אנחנו צריכים להסדיר את זה ואז אנחנו נעשה את אותו הליך פיקוחי.

אני מאוד אופטימית כי אני חושבת שזה מהלך נכון שאנחנו נגיע להסדרה, ומוסכם על גדי שאיך שאנחנו מתחילים את השנה, אנחנו ישר מתיישבים ומתחילים, כי צריך לזה גם יועצים משפטיים, גם סמלי מוסד, כל מיני מערכות שונות. אנחנו נצטרך את המנכ"ל החדש של המשרד החדש, אני צריכה להסביר לו את כל המהלך וכו', אבל אני חושבת שזה יכול להיות בהדרגה.

כל הסיפור של ציוני הגשה או לא ציוני הגשה או מגן או לא מגן יושב על מה שניתן באינטרני, היסטורי לאורך כל השנים, זאת אומרת זה לא דבר שאני יכולה לנתק, כי למשל תלמידים אינטרניים חייבים לעשות דברים שהתלמידים האקסטרניים לא צריכים לעשות, כמו השכלה כללית, כמו מעורבות חברתית, זאת אומרת זה לא רכיב שאני יכולה רק לתלוש ולהגיד, את זה אני רוצה ואת זה לא. זו עסקה שלמה שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסדירם אותה. אני אופטימית. כבר ישבנו, וגדי יעיד, והתחלנו קודם כל להסדיר את זה.

יש לי שאלה. רק על עצמי שאני יכול להעיד שכבר שנים אני שומע שעוד רגע המשרדים מצליחים למצוא פתרון, לכן אני מתקשה להיות אופטימי על התיאור שבו השיח מצוין ביניכם וכולם מדברים מעולה. זה מעודד ומשמח את הוועדה אבל אני מסתכל פה על כל מיני דיונים שהיו בוועדת חינוך בעבר ובערך אותם סיכומים היו גם בעבר.

תראה, אני יכולה להעיד רק על עצמי. אני נכנסתי לעניין הזה במיידי ומייד קיימנו את הישיבות ויש לנו את המתווה ויש לנו סיכומי פגישה. אני אצטרך להוכיח את עצמי. תזמין אותי באוקטובר ותשאל, שוש, מה עשית, מה לא עשית, איך עשית? אני לא יכולה להעיד מה היה לפניי, אני יכולה להגיד רק עליי.

בתקווה גדולה שאנחנו נאריך ימנו פה ושנוכל לעשות את זה.

אתם מקבלים את הפתרון המוצע שכבר בעצם לפני שנתיים קיבלתם? אני מנסה להבין.

לא. אני ב-2015 לא הייתי בתפקיד ולכן אני לא יכולה להעיד על מה שהיה קודם. אני עכשיו עושה את כל הלמידה. אני מבינה שהיה סיפור על נושא של הפיקוח ואמרתי לגדי שאנחנו נשב על זה ביחד, גם גדי הסביר את העניין, וננסה לראות איך אנחנו עושים, אבל ציון הגשה זה לא רק משהו טכני כזה.

אני רוצה להבין בדיוק בשני משפטים מה מבחינתך הפער. על מה אתם כרגע עדיין לא הצלחתם להגיע להבנות שאני בטוח שתגיעו, אבל על מה?

אני אסביר. זה לא פער, זה למידה שונה והיבחנות שונה. זה מה שאני מנסה להסביר. נגיד אני אדם מבוגר בן 30, לא למדתי אף פעם, אני הולך ופותח תיק אקסטרני במשרד החינוך, אני נדרש ל-X, Y,Z . אם אני תלמיד שלמדתי בבית ספר אינטרני רשמי של המשרד עם סמל מוסד, אני נדרש לדברים אחרים. כשאני צריכה לעשות את החיבור בין השניים, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את העסקה במקצועות המשותפים.

שוש, אני מצטער שקטעתי אותך אבל את משווה בין מבוגר בן 30 - - -

סליחה, בטעות אמרתי. זה יכול להיות מי שהפסיק ללמוד בבית ספר של משרד החינוך.

בדיוק. מתייחסים לתלמיד בבתי הספר האלה כאילו נזרק מהמסגרת של משרד החינוך ועל כן הוא כזה אקסטרני, אבל זאת הגדרה - - -

אני אמונה שזה צריך בעצם להיות מוסדר. אכן אנחנו רואים בכל הילדים, לא משנה מי הוא, אני יכולה להעיד עלי ועל כל המשרד שזה נר לרגלנו וזה אכן יהיה הסיפור שנדון בו במיידי. אני חושבת שגדי יכול אולי לתרום כי היה לנו כבר כמה ישיבות עם גדי.

אנחנו יודעים פה בוועדה שהסיפור של הכרה בציוני מגן כנראה גם מצריך קודם את הפתרון של ההגדרה של בתי הספר, אקסטרניים ואינטרניים. בדיון הקודם לפני כחודשיים דיברנו על זה. עכשיו ציפינו לשמוע שתביאי לנו בשורה.

שוש, אני מתערב. חברים, שוש הרימה את הכפפה. עוד לא נגמר הדיון הקודם, קיבלתי טלפון משוש. נקבעו דיונים. יש לנו סדרת דיונים. אני מאוד רוצה להאמין שבטווח הזמן הקרוב תיפתח שנת הלימודים, נעשה חודש-חודשיים לחץ ונבוא עם תוצאה. במידה ולא, רם, אני יודע להגיע אליך ולהגיד לך שאין תוצאה ואני ארצה שנחזור לדיון. אני מאמין לפי הגישה של שוש, שיש לאן ללכת ואנחנו פתוחים.

קודם כל תודה רבה. אם ככה חיזקתם אחד את השני, אז אולי יש תחושה של אופטימיות. אנחנו רושמים לפנינו שבשבוע של ה-30 בספטמבר, דהיינו עוד שבעה שבועות אתם מדווחים לוועדה מה ההסכמות ביניכם ואיך אנחנו מתקדמים בצורה חיובית. גדי, מקובל עליך?

עלינו מקובל. משרד העבודה, בהחלט מקובל.

שוש?

בסדר גמור.

עד ה-30 בספטמבר תשובות על ההצלחה שלכם להגיע להבנה בין המשרדים ביחס לכל.

לגבי ביקור סדיר, שאל קודם חבר הכנסת טאהא. בבקשה, אורית.

אני אומר שהאחריות על נושא ביקור הסדיר, בדומה למשרד החינוך, היא על מנהלי בתי הספר, היועצים החינוכיים שיש בבתי הספר והצוותים הפדגוגיים.

האחריות על הביקור סדיר היא של הרשויות המקומיות.

נכון, אני רק אשלים. מי שמלווה את בתי הספר שהם בפיקוח משרד החינוך הם הקב"סים שמועסקים על ידי הרשויות המקומיות.

נכון.

לצערי הרב לא כל הרשויות המקומיות רואות במסגרות שלנו כמסגרות ש"ששייכות להן" ולכן לא בכל בית ספר יש לנו קב"ס מלווה. יש בתי ספר שיש לנו קב"ס מלווה ושיתוף הפעולה הוא מצוין. זה עוד נושא שצריך להסדיר אותו.

את אומרת שלמעשה אין גוף שמשגיח על ביקור סדיר של תלמידים בבתי ספר אלה וזה במילה אחת, קטסטרופה.

לא, לא, לא, אני לא אומרת את זה. יש לנו מי שאחראי על זה במחוז. יש לי מפקחות על הצוותים הטיפוליים שהן עוסקות בנושא באופן אישי. מתכנסת ועדה פדגוגית אחת לרבעון ודנה בכל תלמיד ותלמיד גם בהקשרי הביקור הסדיר. בנוסף, בחלק מבתי הספר כמו שאמרתי, ברשויות שאנחנו בשיתוף פעולה איתן יש גם שיתוף פעולה של הקב"סים. אנחנו עוקבים באופן מאוד צמוד ואינטנסיבי אחר ביקור סדיר של התלמידים שלנו. אנחנו גם מחויבים לדווח על זה כחלק מהזכאות שלהם לקבלת תעודה של 12 שנות לימוד.

אני חייבת להגיד, לאחר ההתייחסות של שוש וגדי, אני קצת כמוך כי אני הייתי כבר בכמה וכמה ועדות שבהן סוכם שזהו, מגיעים לפתרון ומספיק עם הפערים. אני מאוד אופטימית בהקשר ששוש נכנסה לתמונה, אבל מרבית הקריטריונים שנדרשים כדי להגדיר את בתי הספר שלנו כבתי ספר אינטרניים, הם קיימים כבר הרבה מאוד שנים, רק צריך להעלות אותם על הכתב, להכיר בהם וגמרנו, אנחנו יכולים לצאת לדרך. אני אעבור גם לאופטימיות זהירה. אנחנו בכל מקרה באים בנפש חפצה מאוד לתת פתרון לתלמידים שלנו.

תודה רבה.

צופית גולן מהנהגת ההורים הארצית, הבטחתי לך את זכות הדיבור, ואחרי זה אנחנו מסכמים.

תודה. קודם כל אני מברכת על הרוח החדשה והאופטימיות. זה מאוד מרגש וזה נחמד לראות, אבל רם, אני לא יכולה שלא להסכים איתך. זה כל פעם שב ועולה. אין באמת מענה. מבחינתנו האחריות על התיכונים האלה צריכה להיות של משרד החינוך.

אני רוצה רגע לצאת מכל הדיון הרחב שבאמת יינתן לו מענה בעוד חודשיים. עוד שבועיים וחצי נפתחת שנת הלימודים. נכון להיום ברוב התיכונים האלה התלמידים שלומדים שם זה תלמידים שזקוקים לתיווך יותר גדול, לקשר עם הצוות. אין להם את המסוגלות כיום, לרובם, לא כולם, להיות לומד עצמאי. זה נוער שזה הסיכוי האחרון שלו בהרבה מאוד מהמקרים לסיים בגרות. זה נוער עם קשיים כלכליים, קשב וריכוז, רמת מוסחות. אם לא תהיה להם מסגרת, הם לא ילמדו. נכון, יש נוער חזק, שמענו. זה לא התמונה שמגיעה אלינו מהשטח. העמדה שלנו זה שהתיכונים האלה צריכים לפעול לאורך כל השנה בכל מצב, בלמידה מלאה, כמובן עם ההקפדה על הנחיות הבריאות.

אנחנו מאוד מודאגים מהכוונה לקיים חלק ממקצועות הליבה האלה במתווה מקוון. שמענו פה את עמדת משרד החינוך שיבדקו תשתיות, מכשירי קצה. לאור המתווה שכרגע מסתמן וכמו שאמרתי, אנחנו מתנגדים לו, מיפוי כזה כבר היה צריך להיות מבוצע על מנת שאפשר יהיה להתחיל את השנה כראוי ובוודאי שהיה צריך כבר להכשיר את הצוותים. הרי אי אפשר יהיה לעשות את זה תוך כדי.

לגבי התלמידים, שוב, אנחנו יודעים שרובם באים מרקע סוציו-אקונומי קשה, וכבר אתמול בוועדה שהייתה אצלכם, נאמר שההצטיידות במחשבים להשאלה עוד תיקח הרבה מאוד זמן. בזמן הזה הפערים האלה יגדלו והילדים האלה יישארו מאחור. לחלק מהילדים האלה, חשוב להזכיר, גם אין את ציוד הלימודים הבסיסי, בוודאי לא ציוד של הלימודים המקצועיים שלהם.

אני גם אשמח להבהרה נוספת. אני לא לגמרי הבנתי לגבי החינוך החרדי והחינוך הערבי. אנחנו יודעים, זה נאמר בעוד ועדות בכנסת, אין באמת את אמצעי התקשוב. הם לא יקרו בקרוב, אז גם אי אפשר יהיה לעשות למידה מבתי הספר כי אין שם איך וגם אין בבתים.

אני שמחה על השינוי בשיטת הבחינה, צמצום חומרים, כל ההבנות. זה נהדר, אבל לשנה הקרובה חשוב לנו שהילדים האלה ילמדו בכיתות, בקבוצות קטנות אם צריך, לדאוג להם לתקצוב הולם. אם צריך, להגדיל את התקצוב של חומרי החיטוי כי יש שם מגמות שמשתמשים בהרבה ציוד כמו ספרות, רכב וכו'. מראש לתקצב את זה. זה נוער שעבר וספג בשנה האחרונה פגיעה אולי הכי קשה. זה נוער שנשאר מאחור. הוא לא מסוגל נכון להיום לקיים למידה מקוונת. הלוואי ונצליח, הלוואי וזאת תהיה שנת הזדמנות ובאמת יצומצם פה הפער. כרגע צריך לדאוג להם לצמצום הפערים, להשלמה של שיעורים, לדאוג לעוד שיעורים אם צריך.

דבר נוסף שאני לא שמעתי עליו התייחסות ממשית זה כל הנושא של הקשיים הרגשיים, החברתיים. הרבה מהילדים האלה באים כמו שאמרתי, ממשפחות סיכון. הקורונה הגדילה את זה. הם צריכים מענה מורחב. לא ראיתי שיש ממש מענה שמוסבר שהוא הולך להיות.

לגבי הצוותים שמלווים את הילדים האלה, פגשנו את זה בדיונים אחרים מול המשרד, גם הם צריכים ליווי כדי שהם יהיו מסוגלים להכיל את כל מה שקורה פה, את ההצפה של התלמידים.

בנושא הקב"סים, אנחנו יודעים שחוק לימוד חובה מושהה, לא מושהה, חייבים להגיע, לא חייבים להגיע. התלמידים האלה, אנחנו יודעים שהנטייה שלהם לאור הרקע היא פחות להגיע, פחות להתחבר לזום. חשוב עוד יותר שתהיה עין בוחנת, שמישהו יראה שהם לא הולכים לאיבוד. אנחנו מתחננים שמכם תצא הבשורה שהתלמידים האלה יקבלו מענה שלא יגדיל את הפערים, להיפך, יצמצם אותם, ימנע נשירה. תודה רבה.

צופית, באופן לא מפתיע, לא יכול שלא להסכים עם כל הסעיפים שהתייחסת אליהם. בכנות, פשוט סיכום טוב מבחינתי לדיון.

אני לוקח את האמירה הזו ומסכם. אני חושב שבאופן כללי אנחנו רואים רוח של ניסיון להצליח להגיע למציאות מוסכמת בין שני המשרדים, ועדיין כבר כמה שנים טובות שהמשרדים לא מצליחים להגיע למתווה משותף. אני מקווה ששוש וגדי יפתיעו את כולנו ויתייצבו פה בסוף ספטמבר, אולי בתנאי קורונה טובים יותר, בתקווה, ובאמת יצעידו אותנו לעתיד טוב יותר, ואני לא מגזים, לפחות ביחס הזה.

כן אני חייב להגיד, עופר ידידי, האופטימיות שלך היא דבר נפלא. אנחנו דומים בהיבט הזה אבל יש לי איזושהי תחושה שהיא לאו דווקא משקפת בדיוק את המציאות. אני מזכיר שאתי הציגה גם איזושהי תהייה לגבי הנתונים, ואני מבקש מאתי שתעדכן אותי אחרי שתעשו בדיקה משותפת לגבי הנתונים כדי שנוודא, כי בסוף אם אנחנו לא צומחים, אז אנחנו בפער מאוד מאוד משמעותי ביחס למה שהצגתם. זה עדיין אומר, ואני מתחבר למה שדן אמר, שאם מצליחים לייצר למידה משמעותית יותר, איכותית יותר לתלמידים, זה מצוין, אבל עדיין אני רוצה לדעת כמה תלמידים ותלמידות נמצאים בתוך המערכת המקצועית. זה נראה לי די משמעותי ואם יש פער בנתונים, חייבים לבדוק אותם ממש בדחיפות כי זה משפיע פשוט על כל השיחה שלנו בשעה וחצי האחרונות.

זה הסיכום שלי. אנחנו למעשה קובעים עכשיו את הדיון שבו תציגו את ההסכמות שלכם, את המתווה המשותף.

תודה רבה לכל המשתתפים. מי שלא הספיק לדבר, יש מעטים כאלו, אז אני מתנצל, מעריך את ההשתתפות שלכם ושיהיה לכולנו בהצלחה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:12.






.