פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
25
ועדת הכספים
29/07/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ח' באב התש"ף (29 ביולי 2020), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 29/07/2020
חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף-2020
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020
נכחו
¶
חברי הוועדה: ינון אזולאי - מ"מ היו"ר
רם בן ברק
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
אנטאנס שחאדה
הילה שי וזאן
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
עו"ד טלי ארפי - סגנית היועמ"ש, משרד האוצר
גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר
תמיר כהן - ראש המטה הכלכלי של שר האוצר, משרד האוצר
רישום פרלמנטרי
¶
תמר פוליבוי
הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020, מ/1350
היו"ר ינון אזולאי
¶
בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום רביעי, ח' באב התש"ף, ערב תשעה באב, 29 ביולי 20'. בתחילת הדיון נקרא את חוק התכנית לסיוע כלכלי (מענק חד-פעמי). אני מבקש מנעה בן שבת היועצת המשפטית רק לקרוא אותו.
נעה בן שבת
¶
"חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי והוראות שונות)" – יהיה פה איזה ביטוי שהחוק הזה מכיל עוד דברים מלבד מענק חד-פעמי. אני לא יודעת בדיוק איך זה ייקרא, אבל יהיה לזה ביטוי בשם החוק.
בהגדרות "בני זוג" ו"גמלת הבטחת הכנסה" אין שינוי מלבד תיקון שם ההסכם, אבל אלה דברים נוסחיים. אני לא אתעכב עליהם בכל ההגדרות של "בני זוג", של "גמלת נכה", הגדרת "סיעוד", הכול תיקונים נוסחיים.
"עולה" – מי שנמצא בישראל פחות מ-12 חודשים בתכוף לפני יום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020), ומתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבפסקאות משנה (א) עד (ד) לתקנה 5(4) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב–1982".
גם ב"עולה נזקק" ו"קצבת ילדים" אין תיקונים.
"תושב חוזר" – מי שטרם חלפו שלושה חודשים מהיום שבו החלה זכאותו כתושב חוזר לפי תעודה שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה".
"תושב חוזר נזקק" ו"תושב ישראל" כבר הקראנו בדיון הקודם.
"זכאות למענק
חד-פעמי בעד ילד
2.
(א) מי שמשתלמת בעדו קצבת ילדים – ישתלם בעדו מענק חד-פעמי בסכומים המפורטים להלן, בהתאם למניין ילדיו של ההורה שמשתלמת לו קצבת הילדים:
(1) אם הוא הילד הראשון, השני, השלישי או הרביעי במניין הילדים – 500 שקלים חדשים;
(2) אם הוא הילד החמישי ואילך במניין הילדים – 300 שקלים חדשים.
(ב) על מענק לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק ד' בחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים, והוא ייחשב, לעניין כל דין, כקצבת ילדים".
סעיף (ג) הוא ההסתייגות שנכנסה לנוסח של חבר הכנסת - - -
נעה בן שבת
¶
פרק ד' זה כל הפרק של תשלום קצבת ילדים, וזה אומר למשל למי זה משולם ואיך זה משולם לחשבון הבנק. לכן יש פה בסעיף (ג) התייחסות ספציפית.
נעה בן שבת
¶
להפך, זה מתנהג כמו קצבת ילדים מבחינת כל ההוראות למי משלמים ואיך משלמים. עכשיו סעיף (ג) דווקא משנה, בהתאם לבקשה של חבר הכנסת סמוטריץ.
"(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם באמצעות חשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד אותו ילד, אולם אין בהעברת התשלום לחשבון הבנק כדי לשלול את זכותו של הורה פרוד או גרוש, שחשבון הבנק שאליו מועבר התשלום שייך להורה האחר לקבל את חלקו במענק מאותו הורה בהתאם לחלקו היחסי לפי פסק דין או הסכם בין ההורים לעניין החזקתם הכלכלית של הילדים שבעדם ניתן המענק בהעברה או בקיזוז".
ההחזקה הכלכלית נקבעת לפי פסק דין באופן כללי. עד כמה שהבנתי, כל המטרה של ההסתייגות הזאת היתה למנוע את המחלוקות לגבי השאלה של מי החזקתם. אם היתה קביעה כזאת בין הצדדים, היא תחול ותישמר להם ביחסים שביניהם, בלי קשר לתשלומים שמבוצעים לפי החוק הזה. המוסד לביטוח לאומי מעביר את זה לחשבון הבנק.
"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ילד שנולד בחודש יולי 2020 ואינו זכאי לקצבת ילדים בשל הוראות סעיף 72(א) לחוק הביטוח הלאומי, יהיה המענק המשולם בעדו בסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), והוא לא יבוא במניין ילדי ההורה".
יש פה ויכוח על הנושא הזה. אני רוצה להסביר מה היה פה המהלך. אתמול בדיון הבנו שיש ילדים שהגיעו לגיל 18 ויש ילדים שעכשיו נולדו, שהם בקצוות. התברר לנו שאין בעיה עם הילדים בני ה-18, שהם או מקבלים קצבת ילדים או מקבלים - -
נעה בן שבת
¶
ואף אחד לא נופל פה בין הכיסאות, זה דבר שהוסכם. אבל לגבי הילד שנולד ולא זכאי לקצבת ילדים בעד אותו חודש, אמר אתמול מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שישלמו עבורו, אבל ישלמו עבורו סכום של 500 ₪ - זה מה שהוא ביקש, ומשרד האוצר מבקש להתייחס לזה.
טלי ארפי
¶
הקביעה הזאת מעוררת פגיעה מאוד מאוד קשה בשוויון, כי מי שנולד ב-15 ביוני והוא הילד השביעי במשפחה – הוא יקבל 300 שקלים לפי החלטת הוועדה; אבל אם אני נולדתי ב-15 ביולי, אני אקבל 500. קושי תפעולי לא יכול להצדיק פגיעה בשוויון, והפתרון הוא מאוד פשוט. ברגע שתשתלם לו קצבת הילדים, זה אומר חודש לאחר מכן, הוא יהיה זכאי למענק לפי המיקום שלו במשפחה. אנחנו לא נוכל להגן על זה משפטית, והמשמעות היא שנצטרך לשלם לכולם 500 שקלים. היה אתמול דיון ער לגבי הסכום שניתן לכל ילד. הוחלט 500 שקלים עבור ילד ראשון, שני שלישי ורביעי, לאחר מכן 300 שקלים. מה שאנחנו יוצרים פה זה לתת לכולם 500 שקלים – זה לא עושה שכל. יש פה פגיעה מאוד מאוד קשה בשוויון.
נעה בן שבת
¶
בהחלט נשמח מה שאומר המוסד לביטוח לאומי, אבל זה מה שאומרת עו"ד טלי ארפי. נגיד שעל אף ההוראות בסעיף - - -
היו"ר ינון אזולאי
¶
נשמע את המוסד לביטוח לאומי ולא נשנה את החוק. אם תהיה בעיה, שיביאו את זה שבוע הבא לתיקון חקיקה. כרגע מעבירים את זה כמו שזה.
טלי ארפי
¶
אתה אומר שהם יקבלו את זה לפי המיקום שלהם במשפחה, זאת אומרת: אם הוא ילד שביעי, הוא יקבל 300 – גם אם הוא נולד ביוני, וגם אם הוא נולד ביולי. אתה לא משנה את ההסדר לגבי הסכומים שנובעים מהמיקום של הילד במשפחה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
את רוצה לשנות את זה לפי התאריך, ואת אומרת: אני לא יכולה לתת לו על פי מה שהוא נולד, אלא על פי הסדר שלו במשפחה. אתמול היה פה דיון ער בעניין הזה. גם הטענה שלכם לא עלתה. מאיר שפיגלר, מנכ"ל ביטוח לאומי, הסכים לעניין, ולכן אני לא הולך לפתוח עכשיו שום סעיף בחוק ושום דבר. המשמעות היא שאנחנו ממשיכים בהקראה. היום זה מגיע לחקיקה, ייגמר בשנייה ושלישית. כל תיקון חקיקה שתרצו, תביעו את זה בנפרד. אני לא הולך לפתוח את זה היום, אחרי 10 שעות של דיון רצוף אתמול.
טלי ארפי
¶
האם נראה לך סביר, שמישהו שנולד ב-15 ביוני יקבל פחות מזה שנולד ב-15 ביולי? אין שום הצדקה לפגיעה הזאת.
נעה בן שבת
¶
עקרונית הוא לא היה מקבל מענק, כי הוא לא מקבל קצבת ילדים בעד אותו חודש בגלל תאריך הלידה שלו, אבל אמרו: אנחנו ניתן לו בכל זאת.
טלי ארפי
¶
אני רוצה להסביר שוב, אולי לא הובנתי נכון. מה שאתם קבעתם זה שילד שנולד אחרי ה-15 ביולי לא משנה מה המיקום שלו במשפחה, הוא יקבל 500.
טלי ארפי
¶
וזה לא עושה שכל, כי אם אני ילד שביעי ואני נולדתי ב-15 ביוני, אני זכאית ל-300. העובדה שנולדת ב-15 ביולי, למה היא מצדיקה שהוא יקבל את ה-500?
היו"ר משה גפני
¶
מכיוון שכאן בוועדת הכספים החליטו, שילד חדש במשפחה שנולד, לא משנה באיזה סדר נולד, יקבל את ה-500 שקל, אז הוא יקבל את ה-500 שקל. חוץ מזה, ייכנס הסדר של זה לשאר הילדים. זה מה שהוחלט אתמול אחרי 10 שעות של דיון. לא העליתם את זה. שמעתי אותך. תאמיני לי, הבנתי והוכחתי לך שהבנתי.
נעה בן שבת
¶
מדובר על הפער שנוצר בין הילד שנולד ב-14 ביולי לילד שנולד ב-17 ביולי, ושניהם מקבלים סכומים שונים רק בגלל תאריך הלידה שלהם.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אין סוף לדבר. עשינו תיקון, ואין לדבר סוף. אם נשנה ל-14, תגידי ל-13. אם נשנה לאחד לחודש, תגידי ל-31 של חודש קודם, ולכן זה לא יהיה.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
אבל אדוני, זאת פגיעה מאוד משמעותית בשוויון. זה דבר שאי אפשר להצדיק אותו בשום צורה. אני מצטערת, זה פשוט שרירותי לגמרי, זה משהו שאי-אפשר להצדיק אותו. בהמשך לשאר הדברים הבלתי סבירים וההזויים שנקבעו פה, זה דבר הכי בוטה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
מעניין שאתמול כולם הזויים. גברתי לא השתתפה אתנו אתמול 10 שעות בדיונים, והדיונים פה באמת היו מעמיקים וקדחתניים.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
דיון שמתקיים עם נוסח? דיון שלא מתקיים לפי תקנון הכנסת ולא לפי מנהל תקין ולא לפי שום דבר שצריך להיות. אבל זה דבר שצריך לתקן אותו בנוסח.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
אתה מאשר את מה שהיא אמרה או לא? כי אם לא, אני רוצה התייעצות. אם אתה לא מאשר - - -
היו"ר ינון אזולאי
¶
אין הצבעה, אז אין התייעצות סיעתית. את יכולה לצאת ולהתייעץ עם מי שאת רוצה, אבל הישיבה ממשיכה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אוקי, שמענו, אני קודם כל ממשיך את ההקראה עד הסוף. איפה הבעיה? מותר להמשיך לקרוא עד הסוף? אני ממשיך בינתיים לקרוא עד הסוף, ואחר כך נראה מה עושים.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אחר כך נחזור לדיון בנושא הזה. אם אפשר להמשיך את ההקראה, נמשיך את ההקראה ונחזור לסעיף הזה, בסדר? מקובל עליכם? תודה.
נעה בן שבת
¶
3 – זכאות למענק חד-פעמי לבגיר. לזה אין הערה בנוסח.
בסעיף 4(א) אנחנו מדברים על התוספת למענק. בסעיף 4(א) אין שינוי.
"(ב) לא תשולם בעד אותו אדם יותר מתוספת אחת למענק" – זה אותו נוסח שהיה.
היה פה דיון סביב זה, ולכן רצינו להבהיר את הנוסח
¶
"(ג) בני זוג הזכאים שניהם לתוספת למענק לפי פסקה (3) (4) או (5) בסעיף קטן (א), תשולם להם תוספת אחת למענק בלבד".
מכוח אותן שלוש פסקאות אי-אפשר לשלם לשני בני הזוג תוספת.
5 – סייג לזכאות למענק ולתוספת מענק. אנחנו מדברים על הסייגים. ברשותך, את הסעיף הזה אני אקרא:
"5. (א) על אף האמור בסעיפים 3 ו-4" – זאת אומרת, רק למענק לבגיר ולתוספת למענק - יחיד כמפורט בפסקאות (1) או (2) להלן, לא זכאי למענק ולתוספת למענק כאמור באותם סעיפים:
(1) יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (בסעיף זה – הפקודה);
(2) יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה, אך לא הגישו לפי אותו סעיף עד מועד הגשת הבקשה לפי סעיף 6".
שניהם לא זכאים למענק לבגיר או לתוספת למענק, אבל הם כן יכולים לקבל את קצבת הילדים.
הוסיפו פה פסקה
¶
"(ב) על אף האמור בפסקה (א)(1), יחיד כאמור באותה פסקה יהיה זכאי למענק, אם בשנת המס 2019 לא היה חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודה, ובלבד שעד מועד הגשת הבקשה לפי סעיף 6, הגיש דוח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס 2019, ובבקשתו הצהיר למוסד לביטוח לאומי שמתקיים בו האמור בפסקה זו; מענק ליחיד כאמור בפסקה זו ישולם עד שבעה ימים לאחר המועד האחרון" - - -
נעה בן שבת
¶
דובר על הנושא הזה אתמול. אנחנו מדברים פה על מס יסף משנת 2018. יתכן שאדם בשנת 2018 היה צריך לשלם מס יסף, אבל בשנת 2019 מאוד ירדו - - -
נעה בן שבת
¶
ואז דובר פה שעל אותו אדם להשלים את חובת הגשת הדוח, כדי שאפשר יהיה באמת לראות האם הוא חייב במס יסף או לא חייב בו.
נעה בן שבת
¶
זה אמור לבטא את זה.
אבל עכשיו השאלה מתי אנחנו משלמים, במקרה הזה, המענק לאותו יחיד. יוצא מפה שבעה ימים אחרי המועד האחרון להגשת הבקשה למענק. המועד האחרון לבקשה למענק מוארך למשך שנתיים, זאת אומרת: זה היה גם תיקון שנכנס אתמול, שהמועד האחרון לבקשת בקשה למענק מוארך לעוד שנתיים, זאת אומרת שנתיים לטפל בתשלום המענק הזה. זה אומר שאת התשלום הזה הוא יקבל רק שבעה ימים עוד שנתיים, אז יוצאת איזושהי פגיעה באדם הזה.
טלי ארפי
¶
זאת לא פגיעה, אני אסביר גם למה. להפך, ב-2018 הוא לא הגיש את הדוח, ובגלל שהוא לא הגיש את הדוח, הוא לא יהיה זכאי. אמרנו למה לגרום לו לפגיעה אם בשנת 2019 הוא הגיש דוח וההכנסה שלו היתה פחותה ואז יהיה זכאי למענק.
גיא גולדמן
¶
אני אבהיר, זה לא עניין הגשת הדוח, זה עניין יסף. יכול להיות שאותו אדם בשנת 2018 עבר את תקרת מס היסף ונמצא לא זכאי, ובשנת 2019 הוא לא עבר ולכן ניתנת לו הזדמנות להגיש בקשה, בהסתמך על נתוני 2019, בקשה מיוחדת שתיבחן, ובמרוכז המענקים האלה ישולמו למי שיימצא זכאי.
נעה בן שבת
¶
סעיף 6 זה יותר הערה לנוסח: "תשלום המענקים והתוספת למענק
6.
(א) המוסד ישלם את המענקים החד-פעמיים והתוספת להם לפי סעיפים 2 עד 4 בהתאם למידע שברשותו לעניין הפרטים שבפסקאות (1) עד (6) שלהלן, ללא צורך בהגשת בקשה; לא היה בידי המוסד מידע המאפשר לו לבצע את התשלום, ישולם המענק או התוספת לאחר שתוגש בקשה , שתכלול את כל הפרטים שלהלן לגבי מגיש הבקשה והאדם שבעדו מבוקש התשלום".
יש פה פירוט של אותם נתונים שצריכים שהם רלוונטיים.
סעיף 7 זה אותו תיקון שדיברנו עליו
¶
"המועד האחרון להגשת בקשה למענק או לתוספת
7.
בקשה לפי סעיף 6 תוגש עד תום 24 חודשים מיום תחילתו של חוק זה".
אנחנו בסעיף 10
¶
"קבלת מידע ושמירתו
10.
(א) בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, מנהל המוסד או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי המוסד (בסעיף זה – המנהל), יקבל מהגורמים שלהלן את פרטי המידע המנויים לצדם:
(1) ממשרד העלייה והקליטה, ממשרד הביטחון ומהרשות לזכויות ניצולי השואה – את פרטי המידע המנויים בסעיף 6(א), של הזכאים לתוספת למענק כאמור בסעיף 4(א)".
נעה בן שבת
¶
לא, פסקה (1) זה משרד העלייה, משרד הביטחון והרשות לזכויות ניצולי שואה. זה לגבי אנשים שזכאים לתוספת לגמלה, זאת התוספת למענק. אם משרד הקליטה נותן להם גמלת הבטחת הכנסה לתושב חוזר או לעולה, או שמשרד הביטחון משלם לנכה צה"ל, או מהרשות לזכויות ניצולי שואה.
(2) זה רשות המיסים, קראנו את זה.
"(3) ממשרדי הממשלה וממנהלת הגמלאות במשרד האוצר" - -
את אומרת שמנהלת הגמלאות זה גם חלק ממשרדי הממשלה?
נעה בן שבת
¶
"- - שפרשו משירות המדינה, לפי מספרי זהות".
עכשיו השאלה, אם אנחנו צריכים להחריג ולהגיד שלא יימסר מידע לגבי יחידות סמך שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה וזהות - - -
טלי ארפי
¶
כן, אנחנו מציעים שהגופים הביטחוניים יהיו רשאים למסור את המידע, לפי שיקול דעתם, שלא נפגע בזהות עובדים, שצריך להשאיר את פרטיהם חסויים.
טלי ארפי
¶
אין שום בעיה, יחידות במשרדים שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה, המידע יימסר בהתאם לשיקול דעתם.
נעה בן שבת
¶
"מטעמים של ביטחון המדינה, זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין. את אמרת שהמידע יימסר לפי שיקול דעתם".
נעה בן שבת
¶
בסדר, במקום "שיקול דעתם" – "בהתחשב בשיקולי הביטחון".
אנחנו עוברים לסעיף (ב), התיקונים יחסית קצרים:
"(2) המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובתום התקופה – ימחק המוסד את המידע, אלא אם כן המידע דרוש לשם ניהול הליך משפטי הקשור לביצוע חוק זה או הנובע ממנו".
השינוי הבא בנוסח זה בסעיף 12
¶
"שיפוי
12.
אוצר המדינה ישפה את המוסד לגבי כל סכום שהוציא לתשלום מענקים ותוספות למענקים שניתנו לפי חוק זה, וכן לגבי החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מביצוע חוק זה".
התוספת הזאת באה לפי בקשת המוסד, שאתמול ביקש לשפות אותו גם על הסכום הזה.
נעה בן שבת
¶
נקרא את התיקון לפקודת מס הכנסה בסעיף 14, כי היו כמה תיקונים בנוסח הזה:
"תיקון פקודת מס הכנסה - הוראת שעה
14.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), יקראו את פקודת מס הכנסה כך שבסעיף 235,אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא:
"(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר למוסד לביטוח לאומי מידע על שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות של יחידים החייבים במס נוסף לפי סעיף 121ב בשנת המס 2018 ובשנת 2019 ושל יחידים שהיו חייבים בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה לשנת 2018 ולא הגישו אותו כאמור בסעיף 5(א)(2)" - -
זה פריט נוסף שלא היה בנוסח – ההוספה של אנשים שהיו חייבים בדוח וימסרו גם לגביהם את המידע הזה .
היו"ר ינון אזולאי
¶
מי אלה אנשים שהיו חייבים בדוח ולא ימסרו את המידע? אל תוסיפי שום דבר בהעברת מידע, על איזה אנשים את מדברת?
נעה בן שבת
¶
כששאלנו את עצמנו בסעיף 5 ממי נשלל המענק, אמרנו שזה יחיד שמחויב במס יסף בשנת 2018 וגם ביחיד שבשנת 2018 היה חייב בהגשת דוח ולא הגיש אותו, כי אז לא יודעים האם הוא בתוך קבוצת מס היסף או לא.
נעה בן שבת
¶
ההוראה שבסעיף 14 נועדה לאפשר לרשות המיסים להעביר את המידע הזה למוסד לביטוח לאומי, ולכן צריכה להיות איזושהי הלימה בין שני - - -
גיא גולדמן
¶
1. כן.
2. אם הוא לא הגיש בכלל דוח, אז הוא גם לא זכאי, כי אין לי דרך לדעת אם הוא עבר את היסף או לא.
טלי ארפי
¶
אין פה שינוי, זה שינוי נוסח בלבד. זה מתאים למה שקבענו לגבי הסייג לזכאות. זה ממש שינוי נוסח, זה לא שינוי במהות.
נעה בן שבת
¶
למעשה, הנוסח שהיה אתמול דיבר על מס יסף בשנת 2018, וזה מה שהיה כתוב בסעיף. אבל למעשה במהות, אמרנו כבר שהמוסד לביטוח לאומי יכול לקבל מרשות המיסים – את זה אמרנו בסעיף 10(2) – את פרטי המידע המנויים בסעיף 5.
נעה בן שבת
¶
לא רק של עובדי ציבור. הוא יכול לקבל ממס ההכנסה את השאלה על מס יסף ועל הגשת הדוחות, אבל הסעיף המשלים של פקודת מס הכנסה - - -
נעה בן שבת
¶
אבל עשו תיקון גם בפקודת מס הכנסה לקבל את המידע המשלים. התיקון הזה נעשה בפקודת מס הכנסה, אבל שבהצעת החוק לא דובר על 2018 - - -
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
סליחה, להבנתי לא דובר אתמול על מידע על בעלי הכנסות גבוהות, זה נושא חדש לגמרי. לא דובר על זה אתמול. אני לא מבינה מהותית, למה בכלל צריך להעביר מידע על בעלי הכנסות גבוהות במגזר הציבורי.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
אני באמת לא מצליחה להבין, למה צריך להעביר את כל המידע הזה. יוצא שבחסות החוק הזה יעבור כל כך הרבה מידע ממס הכנסה – נעה?
היו"ר ינון אזולאי
¶
רק לפתוח סוגריים, אנחנו התנגדנו בגדול להעברת מידע, גם הרב גפני מתנגד. הביטוח הלאומי ביקש את זה לגבי עובדי מדינה. אני אישית אתנגד בכלל לכל זה. ברגע שסוכם אתמול, אני לא הולך לפתוח את זה היום. היו סיכומים אתמול, אני לא הולך לפתוח אותם, למרות שזה בניגוד לדעתי ואגיד לך שזה גם היה בניגוד לדעתו של היושב-ראש. ברגע שיש הסכמים, אנחנו ממשיכים.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
מה זאת אומרת? ביטוח לאומי יודע מעצמו, יש לו מלא נתונים. הוא משלם, לפי מה משלמים ביטוח לאומי?
נעה בן שבת
¶
"(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר למוסד לביטוח לאומי מידע על שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות של יחידים החייבים במס נוסף לפי סעיף 121ב בשנת המס 2018 ובשנת 2019 ושל יחידים שהיו חייבים בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה לשנת 2018 ולא הגישו אותו כאמור בסעיף 5(א)(2), לשם קביעת זכאותם למענק לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020, ובלבד שמידע כאמור נדרש לשם ביצוע אותו חוק, ובמידה שנדרש:"
אני רואה שבסעיף 15 השינויים נוסחיים בלבד. החוק הזה בינתיים עודכן בעוד עדכונים, ולכן ממילא אנחנו צריכים להעביר את זה לסעיפים (ד) ו-(ה), ולא כפי שהיה במקור. יש פה תיקון משמעותי, שדובר עליו אתמול, הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית עודכנה במקום 1.64% ל-1.69%.
הנוסח של חוק קליטת חיילים הוקרא פה בדיון, אבל זה היה מאוד לא ברור, אז נקרא אותו בצורה מסודרת:
"תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים
16.
בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, אחרי סעיף 18ב יבוא:
"מענק להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
18ג.
(א) חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 זכאי מאוצר המדינה למענק חד-פעמי בסכום של 500 שקלים חדשים.
(ב) מענק כאמור בסעיף קטן (א) ישולם לחייל משוחרר בתוך 30 ימים מיום סיום שירותו הסדיר, ולעניין חייל שסיים את שירותו הסדיר עד יום י' באב התש"ף (31.ביולי 2020) – ביום י"א באלול התש"ף (31 באוגוסט 2020)".
מכאן ואילך עד שנת 2020 הם מקבלים את התשלום תוך 30 ימים, אבל הקודמים יקבלו את התשלום ב-31 באוגוסט.
נעה בן שבת
¶
"תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)
17.
(א) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), בסעיף 9 –
(1) בסעיף קטן (ג), בסיפה, במקום "בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג1), (ג1א), (ג1ב), (ג1ג) ו-(ג1ה)" יבוא "בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג1), (ג1א), (ג1ב) ו-(ג1ג)";
(2) סעיף קטן (ג1ה) – בטל;
(3) בסעיף קטן (ג2) –
(א) ברישה, במקום בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א), (ג1ג) ו-(ג1ה)" יבוא "בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א) ו-(ג1ג)";
(ב) בהגדרה "המדד הבסיסי", המילים "לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1ה) – המדד שפורסם ביום כ"ד בטבת התשע"ה (15 בינואר 2015?)" – יימחקו;
(4) בסעיפים קטנים (ג3) ו-(ג4), במקום "(ג1א), (ג1ג) ו-(ג1ה)" יבוא "(ג1א) ו-(ג1ג)".
(ב) חוק מיסוי מקרקעין כנוסחו בסעיף קטן (א) יחול על מכירת בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים מיום תחילתו של חוק זה ואילך".
נעה בן שבת
¶
אני לא בקיאה בנוסח הזה לגופו. הנוסח הזה הוקרא אתמול והועבר אתמול בדיון. אני לא מכירה אותו לגופו, אני מכירה את הנוסח אחרי שהוא נבדק והועבר.
היו"ר ינון אזולאי
¶
מיקי, אתמול פתחנו את זה. גיא, תן רק הסבר קצר לבקשתם של חבר הכנסת מיקי לוי ושל חברת הכנסת מרב מיכאלי. אתמול פתחנו את זה ודנו את זה.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
לפני מס רכישה, לגבי החיילים המשוחררים, 31 ביולי זה עכשיו. זה מעט מדי זמן, צריך להאריך את זה יותר. להוסיף את כל הכסף לילדות וילדים - - -
היו"ר ינון אזולאי
¶
היה דיון עם סיכום. אי-אפשר לבוא היום ולפתוח עוד פעם את הדיון, אחרי שאתמול סוכמו דברים. מיקי, זה היה על דעת כולם.
היו"ר ינון אזולאי
¶
לתשלום. השחרור היה בכל שנת 20', עד 31 בדצמבר 2020. טלי, בוא נחזור לסעיף שרצית לעשות בו שינוי ונצביע עליו.
היו"ר ינון אזולאי
¶
לגבי הסעיף שאנחנו רוצים לעשות בו שינוי לפי בקשת טלי היועצת המשפטית, נעשה הצבעה על הרביזיה.
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
איך אתם מצדיקים את ההורדה של מס רכוש, ועוד ההגדלה של הסכום עד 16 מיליון שקלים?
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה רבה. אנחנו נפתח את הדיון רק על הסעיף שיוקרא. נשמע גם את המוסד לביטוח לאומי.
טלי ארפי
¶
המוסד לביטוח לאומי ביקש איזושהי בקשה לגבי התשלום, ואני גם אתייחס אליה:
"על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ילד שנולד בחודש יולי 2020 ואינו זכאי לקצבת ילדים בשל הוראות סעיף 72(א) לחוק הביטוח הלאומי", ישתלם המענק בעדו בסכום בהתאם למיקומו - - -
טלי ארפי
¶
ומענק כאמור ישתלם באחד באוגוסט – זה לבקשת המוסד לביטוח לאומי. המנכ"ל פה יכול להתייחס לזה.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
ביקשתי לשאול קודם שאלה, אבל ינון אמר בסוף. למה בסעיף 2(ג) אנחנו לא כותבים אותו הדבר, אבל במילים אחרות?
רועי קרת
¶
פספסתי את מה שאמרה עו"ד ארפי. לא שמעתי מה היא אמרה, אבל אני רוצה להבהיר שמבחינתנו הילד הנוסף, זה שייוולד עכשיו:
א. יצטרך עוד חודש לצורך התשלום שלו, כי אנחנו את התשלום של הקצבה שאליה צמוד המענק, נקצה רק בחודש הבא;
ב. זה צריך להיות 500 שקל, ולא לפי- - -
היו"ר ינון אזולאי
¶
אבל היא אומרת דבר שהוא הגיוני, שלא יכול להיות שתפלה בין ילד אחד לשני, לאחד תיתן 500 שקל כשלצורך העניין הוא ילד שביעי. הוא יצטרך לקבל כמו הילד השביעי, ולא כמו ה-500 שקל. יש בזה שכל, אני חושב שהדבר הזה נכון.
רועי קרת
¶
זה מאוד יסבך. אדוני היושב-ראש, אנחנו בחוק הזה עשינו הרבה מאוד פשרות – אני יכול להצביע על עוד כל מיני דברים שיכולים להיחשב כעיוות – כדי לייעל את הביצוע. גם ההערה שלי היא הערה לצורך ייעול הביצוע. אם אנחנו נצטרך על ה-7,000 ילדים האלה להתחיל לבנות מנגנון של מספר הילד במשפחה, כשיש משפחות שלא כל כך פשוט לספור בהן את מספר הילד כי הן לא משפחות רגילות, הן משפחות מורכבות, הילד עבר מאבא לאימא, לאימא יש ילד חדש. עכשיו לך תספור את מספר הילד.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה רבה. בגלל בעיות טכניות אנחנו לא יכולים להפלות אנשים. מקובל עלי מה שהיועצת המשפטית אמרה. גם אם בהתחלה חשבתי אחרת, ברגע שהיא הסבירה, אני מקבל את הדברים שלה, ואני מבקש - - -
טלי ארפי
¶
- - "בחודש יולי 2020 ואינו זכאי לקצבת ילדים בשל הוראות סעיף 72(א) לחוק הביטוח הלאומי, יהיה המענק המשולם בעדו בסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1)".
נעה בן שבת
¶
אולי נגיד במקום זה יהיה זכאי למענק? הרי הוא לא היה זכאי למענק לפי הסעיף מכוח זה שלא שולמה לו קצבת ילדים.
נעה בן שבת
¶
אני מציעה שיהיה כתוב, ש"}ילד שנולד בחודש יולי 2020 ואינו זכאי לקצבת ילדים בשל הוראות סעיף 72(א) לחוק הביטוח הלאומי", שאומר שמאמצע החודש הוא לא זכאי, ישולם לו מענק לפי סעיף זה, ישולם לו המענק.
גיא גולדמן
¶
סעיף 9(ג1ה) קבע בהוראת שעה עד סוף שנה זו – הוראת שעה של שש שנים, למיטב זכרוני – מס רכישה גבוה על בניין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים, למי שזאת לא הדירה הראשונה שלו.
גיא גולדמן
¶
דירות להשקעה. הוחלט אתמול בוועדה להקדים את פקיעת הוראת השעה הזאת מסוף השנה הזאת לפקיעה מידית.
גיא גולדמן
¶
אני רק אבהיר את מה שאמרתי. ברירת המחדל היא אי-הארכה. במצב הקיים אם לא עושים כלום, הוראת השעה פוקעת, זאת אומרת: גם לולא ההחלטה אתמול, הוראת השעה היתה פוקעת. כל מה שקרה זה הקדמה של הפקיעה בחמישה חודשים, זה הכול.
תמיר כהן
¶
כל מה שנעשה זה קיצור של פקיעת הוראת השעה למועד הנידון. הטעמים הוסברו באופן מלא אתמול. שר האוצר בכבודו ובעצמו היה פה, הסביר את זה, הנציגים המקצועיים התייחסו. היתה תמיכה גורפת של כל חברי הוועדה מכל המקומות.
איל בן ארי
¶
היום תקרת מס הרכישה על דירות להשקעה היא שתי מדרגות: עד חמישה מיליון – 8%, מעל חמישה מיליון – 10%. אנחנו חוזרים למדרגות הנמוכות יותר, שעד בערך 1.2 מיליון זה 5%; ה-8% מגיע רק לדירות שעולות מעל 4.8 מיליון שקל.
כמה כסף אתם צופים שייכנס בעקבות הקדמת ביטול הוראת השעה?
מרב מיכאלי (העבודה)
¶
אנחנו באים לעשות גם טוב לאנשים אחרים. לא יהיו לנו כספי מסים לשלם להם, כספי סיוע. הם יותר זקוקים לזה מאנשים שמסוגלים לקנות דירות נוספות במיליונים רבים.
נעה בן שבת
¶
יש לנו את התיקון של המשרדים שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה חסויה. זה תיקון שלא דובר עליו אתמול.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אנחנו לא מכריזים הפסקה, אנחנו מחכים לך, נעה בן שבת. אם נכריז הפסקה, נצטרך לשלוח להם אס-אם-אס שבעוד חמש דקות יבואו.
נעה בן שבת
¶
אנחנו מבקשים מהוועדה לתקן את התיקון הזה שטלי דיברה עליו בנוסח שתיקנו, וגם את התיקון של משרדי הממשלה בנוסח שהקראנו עכשיו, וגם את הנושא של מסירת מידע על ידי מס הכנסה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אני עובר להצבעה. מי בעד השינויים בחוק, כפי שהוקראו וכנוסח הוועדה?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אין מתנגדים, אין נמנעים. בשעה טובה, עבר לקריאה שנייה ושלישית, למען עם ישראל.
אני רוצה להודות לכולם וליועצות המשפטיות נעה ויעל. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:29.