פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת הכספים
28/07/2020


הכנסת
הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 102
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 11:30

1. הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3)
2. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
קרן ברק
ניר ברקת
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
קטי קטרין שטרית
הילה שי וזאן
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

משה ארבל
מכלוף מיקי זוהר
יצחק כהן
אימאן ח'טיב יאסין
עודד פורר

שר האוצר ישראל כץ
אסי מסינג - היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

שירה עמיאל - רכזת תקציב תרבות וספורט באג"ת, משרד האוצר

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

אביגיל ונקרט - רפרנטית, משרד האוצר

אייל מדן - רפרנט רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר

אלון מסר - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יעל לינדברג - אגף תקציבים, משרד האוצר

שלומי מור - עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

מאיר שפיגלר - המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

שרית פלבר - רפרנטית, משרד המשפטים

שגית אפיק
נעה בן-שבת

טמיר כהן

אתי אפלבוים;
הילה לוי

1. הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3)
2. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

מי מסביר? אני מבקש להקריא ולהסביר.

להקריא סעיף סעיף?

קודם להקריא ולהסביר. אם אפשר, בקול, שנשמע.

"הגדרות

1 .בחוק זה –

"בני זוג" – כהגדרתם בחוק הבטחת הכנסה;
"גמלת הבטחת הכנסה" – כל אחד מאלה:
(1 ) גמלה כהגדרתה בחוק הבטחת הכנסה;
(2 ) תוספת לגמלה, לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות זקנה
1 ושאירים מיוחדות
(3 ) תשלום לפי חוק המזונות
.
"גמלת נכה נזקק" – אחת מאלה:"

יש טעות בשם ההסכם. ההסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות.

לתקן את זה.

התשלום לפי חוק המזונות, זאת אומרת חודשי.

בסדר, אין בעיה.

"גמלת נכה נזקק" לפי אחת מאלה:

(1 ) קצבה חודשית המשתלמת לפי סעיפים 200 ,201 או 251 לחוק
הביטוח הלאומי;

(2 ) תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4א לחוק נכי רדיפות הנאצים או תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4א לחוק האמור;

(3 ) תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים או תגמול לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4ג לחוק האמור;

(4 ) תגמול המשתלם לפי סעיף 11א(א)(2) או (3)לחוק נכי רדיפות הנאצים או תגמול המשתלם לפי סעיף 13א(ב) או (ב1 )לחוק נכי המלחמה בנאצים.

(5 ) תגמול המשתלם לנכה או לנכה נפגע פעולת איבה לפי סעיפים 6 ,7 או 7ד לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 (נוסח משולב). או תגמול לפי סעיף 4 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל– 1970 המשתלם בשל החלת סעיפים 6 ,7 ו־7ד האמורים בלבד, וכן תשלום לפי הוראות מס' 81.01 ו-85.02 של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון לנכים שנקבע לגביהם כי איבדו את כושר עבודתם עקב הנכות וכי הם מחוסרי הכנסה;

(6 ) גמלת נכות לעולה המשתלמת לפי הסכם בדבר מתן גמלאות 4 מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת.

(7 ) תגמול לפי הכנסה שאסיר ציון זכאי לו לפי סעיף 11 לחוק 5 תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–1992."

אני רוצה לומר כמה דברים לגבי נכה נזקק. ההגדרה שקראנו עכשיו אחר-כך תשפיע על הזכאות לתוספת. דבר ראשון, אם אנחנו מדברים פה על נזקק, יהיו לנו כמה וכמה שינויי נוסח שדיברו על גמלת נכה. השארנו את המונח נזקק לפי הכנסה אז אנחנו רוצים שגם כאן ינקטו באותה צורה.

דבר שני. בפסקאות 2 ו-3 דיברנו על תגמולים שמקבלים נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים, התגמולים המוגדלים שמשולמים באמת לאנשים שהם במצב הכלכלי היותר קשה. בסעיף 4 אנחנו מדברים על התגמול שמשולם לבני הזוג שלהם, אחרי שהם יתאלמנו. הוא ישולם במשך 3 שנים לבני הזוג. צריך לזכור שזה קצת תגמול מסוג אחר, אבל אתם בכל זאת בחרתם לקבוע אותו בתוך הרשימה הזאת של התגמולים.

השאלה, מה העיקרון המסדר שגרם לזה שכל הגמלאות האלה הן בהגדרה של נזקק?

העיקרון שהנחה אותנו זה בעצם סיוע לקבוצות של מקבלי קצבאות שהקצבאות שלהם מותנות במבחני הכנסה. לכן זאת הרשימה שנקבעה.

גמלאות שמותנות במבחני הכנסה, אבל זה לא כל הגמלאות שמותנות במבחני הכנסה. יש גמלאות אחרות, למשל, גמלת זקנה בגיל המותנה, גמלת אזרח ותיק בגיל המותנה, היא מותנית בהכנסה. גמלת קצבת שארים לאלמן מותנית בהכנסה. יש עוד קצבאות שמותנות בהכנסה ובכל זאת הן לא פה.

מניחים שזאת אוכלוסייה שאנחנו רוצים בעצם לייחד, אוכלוסייה שהיא החלשה ביותר והנזקקת ביותר ולכן התמקדנו במקבלי הקצבאות שמוזכרות כאן.

הלאה.

"גמלת סיעוד" –
(1 ) גמלת סיעוד חודשית לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי
(2) גמלה למי שבחר בקצבה לשירותים מיוחדים מכוח סעיף 228(א) לחוק הביטוח הלאומי חלף גמלת הסיעוד
(3) גמלת סיעוד לעולה המשתלמת לפי הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏;
"חוק הבטחת הכנסה" – חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980‏;
"חוק המזונות" – חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972‏;
"חוק נכי המלחמה בנאצים" – חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954‏;
"חוק נכי רדיפות הנאצים" – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957‏;
"המוסד" – המוסד לביטוח לאומי;
"עולה" – מי שנמצא בישראל פחות מ-12 חודשים בתכוף לפני יום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020), והעומד באחת מפסקאות (א) עד (ד) לתקנה 5(4) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב–1982‏;"

נזכיר שתקנות הבטחת הכנסה מדברות על עולה, מי שיש לו אשרת עולה וכל אותם תנאים שמצויים בתקנות.

"עולה נזקק" – עולה שמשרד העלייה והקליטה נותן לו סיוע חלף הבטחת הכנסה;

1. קצבת ילדים לפי סימן ב' לפרק ד' לחוק הביטוח הלאומי;

2. קצבה המשתלמת לפי סעיף 3 להסכם בדבר תשלום קצבה לילד עולה;

"תושב חוזר" – מי שטרם חלפו שלושה חודשים מהיום שבו משרד העלייה והקליטה המציא תעודה המעידה כי הוא תושב חוזר."

המועד הקבוע הוא מועד הנפקת התעודה של תושב חוזר. ראינו שהתנאים של משרד הקליטה מדברים על-כך שהמעמד הזה ניתן לו שלושה חודשים אחרי שהוא נכנס לארץ.

יש לנו נוסח שמחליף את זה כך שהזכאות שלו תהיה ביום שבו נקבעה זכאותו כתושב חוזר בתעודה שהנפיק לו משרד הקליטה. אז הנוסח שאנחנו מציעים: מי שטרם חלפו 3 חודשים מהיום שבו החלה זכאותו לתושב חוזר, בהתאם לקבוע בתעודה שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה."

אני אגיד משפט אחד על הקודם בנושא החיילים המשוחררים.

השר מבקש לומר משפט על החוק הקודם. אם אפשר בקצרה מפני שאין לנו כלום.

קודם כל, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה על העבודה המאוד מאוד רצינית שעשיתם כאן עם חוק רשת הביטחון הכלכלי לכל תקופת הקורונה למשך שנה. אין ספק שהציבור מחכה לזה ואני רואה את חובתי להתגייס עם כל האנשים, לוודא שאכן התשלומים יצאו לדרך, לשכירים, לעצמאים, לבעלי העסקים ולכל מי שצריך לתת.

דבר נוסף. אני רוצה להבהיר כי היו אלי פניות מכאן. לגבי חיילים משוחררים בודדים, אלה שהמדינה משתתפת בשכר הדירה שלהם. זה לא בתוך החוק אבל בכוונתי, כפי שעשיתי לא מכבר, לאפשר להם לקבל מענק של 4,000 שקלים, שזה בערך 8 מיליון שקלים. אנחנו נטפל בזה כמשרד אוצר, לא במסגרת חקיקה. בעצם זה המשך הפעמיים הקודמות שבוצעו כבר, פעם טרום תקופתי ופעם בתקופתי, בדיוק עם אותו פלח של חיילים בודדים משוחררים.

דבר נוסף לגבי החוק הזה עצמו. קראתי כל מיני פרסומים על הדברויות שהיו איתי וכל מיני הכרזות שלי. לא דיברתי עם איש, לא הכרזתי דבר. לא הודעתי בשום מקום על שינוי ועל שינוי מנוסח הממשלה או כל דבר אחר. כפי שאמרתי אתמול ליושב-ראש, לא באתי כדי לנאום לכם אלא באתי כדי להקשיב. ככל שזמני מאפשר, אני אשתדל לשמוע את חברי הוועדה. אין ספק שמדובר בחוק שיש בו הרבה מאוד דגשים. יש בו כלכלה, יש בו חברה והרבה דברים. גם בממשלה עצמה בוצעו שינויים בחוק הזה בדרישת סיעות כאלה ואחרות. לכן, אני בהחלט בא לשמוע את הוועדה בלב פתוח ובנפש חפצה.

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לומר שאני מאוד שמח שהצלחתי לשכנע את משרד האוצר, את נציגי האוצר ושר האוצר, בכך שחייבים לשלם את המענק הנוסף לחיילים בודדים משוחררים.

אז אתה מוריד את כל ההסתייגויות?

רגע, רגע, הוא אומר מחמאה.

עוד פעם. אני שמח מאוד שהצלחתי לשכנע את משרד האוצר ואת שר האוצר בעזרת חברי הכנסת כאן, כולל מהליכוד וקטי שעזרה לי בזה וגם מיקי זוהר. אנחנו באמת רוצים לבשר לחיילים הבודדים המשוחררים שעד תחילת חגי תשרי הם יקבלו את המענק הנוסף של 4,000 שקלים. לפיכך אני מוריד את כל ההסתייגויות לחוק הקודם.

עכשיו נשארים המובטלים והצעירים עד גיל 20.

אדוני היושב ראש, ההסתייגויות והרביזיות.

רק הסתייגויות דיבור סיעתית.

שר האוצר הבטיח בישיבה האחרונה לנסות למצוא פתרון לצעירים המובטלים מתחת לגיל 20. טיפלנו בכל האוכלוסיות ונשארה אוכלוסייה קטנה מאוד, שעובדים משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי ועכשיו הם מובטלים כי רובם עובדים במסעדנות ובאולמות חתונות ואין להם פרנסה.

השר בוחן את הדברים האלה.

אני מבקש שהשר ייתן לנו תשובה.

אדוני השר, אני מאוד מודה לך. חסכת לי הרבה זמן.

אנחנו לשירותך.

מה עם שאלתי? אני רוצה תשובה.

אני אשתדל שזה יישמר על בסיס הדדיות.

הוא יבחן את זה.

הבטיח פעם קודמת לבחון את זה.

אני חייב לומר, אני שר אוצר לא שר החוץ. הרעיון הזה הוא לא רעיון שעסקתי בו. אנחנו עובדים גם במגזרת החוקים הקיימים. עשינו המון דברים בתוך החוקים הקיימים. אתם עשיתם בדיונים עצמם. זה נושא שהוא בפני עצמו והוא לא קשור לתוך החוק. גיל קבלת אבטלה זה דומה כמעט לגיל זכות לבחור לכנסת. אלה נושאים שמחייבים דיון ולא אגב.

אדוני השר, זה לא דומה לבחירה לכנסת, עם כל הכבוד. פה בחוק הזה, אלה שמעל גיל 67 לא היו זכאים ונתנו להם. במענקים שאנחנו דנים עוד מעט, כל אחד מגיל 18 מקבל. יש רק קבוצה אחת והמניעים הם לא מניעים כלכליים, עם כל הכבוד. אנחנו שמענו את זה גם בדיון במליאה וגם בדיון פה. מכיוון שהצעירים האלה אתם אומרים שהם לא התגייסו ואז לא מקבלים. אם זה פוליטי אז תגידו. אם זה כלכלי, תגיד לי, אדוני השר, מה ההבדל כלכלית בין מובטל שהוא בן 20 למובטל בן 19?

אוסאמה, זה עלה כמה פעמים. אני תומך בזה אבל לא הכנסנו את זה בחוק. אני מבטיח לך שאני אדבר עם השר. אין מעבר לעניין הזה.

זאת הפעם השלישית שאנחנו מעלים את זה בוועדה וזה עולה לדיון.

אדוני השר, אני רוצה לדבר איתך על העניין הזה. לא הכנסנו את זה בחוק, אנחנו הצבענו נגד ההסתייגות של הרשימה המשותפת. שאני אצביע נגד הרשימה המשותפת זה - - -

כנראה אני לא מעודכן, כל יום קורים כאן דברים חדשים.

אני רוצה לדבר איתך על הסוגיה הזאת. אני יודע שהסוגיה היא בעייתית. אני גם מעוניין בזה אבל אנחנו ננסה להגיע להסכמה. לא נגיע להסכמה, אז לא. אפשר להמשיך?

אני רוצה שהיא תשלום את ההקראה.

אדוני היושב ראש, באתי להקשיב לחוק הזה. עוד מעט אני צריך ללכת. אני רוצה לשמוע את עמדות האנשים.

"תושב חוזר נזקק" – עולה שמשרד העלייה והקליטה נותן לו סיוע חלף הבטחת הכנסה;"

זאת בעצם תכנית סיוע מיוחדת שנותן משרד הקליטה. אנחנו מדברים גם לגבי עולה וגם לגבי תושב חוזר.

"תושב ישראל" – כמשמעותו לעניין חוק הביטוח הלאומי ובכלל זה תושב חוזר."

זה ברור שאנחנו מדברים פה על תושב ישראל באזור.

היום חוק הביטוח הלאומי קובע מי הוא תושב. יש פסקאות שבהן כתוב באופן מפורש שתושב חוזר זה תושב האזור ויש מקומות שלא. ביטוח לאומי נוהג כך שתושב הוא כולל תושב האזור. לכן אנחנו חושבים שאין צורך להוסיף את המילים האלה.

זה שביטוח לאומי נוהג כך זה מספיק? לא תהיה מחר איזו עתירה לבג"ץ שאומרת שלביטוח הלאומי אסור שזה מנוגד לחוק? מה אכפת לך לכתוב?

הלאה.

שאלתי שאלה.

שוב אני אומרת. התושבים האלה נחשבים תושבי ישראל, רק יש מקום בחוק הביטוח הלאומי, לגבי קצבאות מסוימות, יש בכל זאת הבהרה שהם כן ויש מקומות שלא. דווקא אם נכניס עכשיו - - -

אז זה יהיה מכלל הן אתה לאו.

"זכאות למענק חד פעמי בעד ילד.

2.(א) מי שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי בעד חודש יולי 2020 והוא הילד הראשון, השני או השלישי במניין ילדיו של ההורים שלחשבונו משתלמת קצבת הילדים כאמור, ישתלם בעדו בענק חד פעמי בסכום של 500 שקלים חדשים."

למה עצרתם בילד השלישי? מה, הילד הרביעי לא צריך לאכול, או הילד החמישי?

כל ילד, אגב.

מיקי זוהר, בבקשה.

ראשית, אני שמח ששר האוצר הגיע לדיון כדי שיוכל לשמוע את הקולות שעולים מהוועדה. אני ואתה, אדוני היושב ראש, ניהלנו שיח בעניין הזה של החוק החשוב שראש הממשלה ושר האוצר מביאים היום לדיון. דנו לגבי האפשרויות. הלכה למעשה, בסופו של יום, כדי שהחוק הזה באמת יעבור ויתקדם בצורה מהירה, המסקנה היא שצריך אולי טיפה לשפר אותו בכל מה שקשור לילד הרביעי, החמישי וכן הלאה, בסכומים נמוכים יותר מן הסתם כי אי-אפשר לפרוץ את המסגרת התקציבית בצורה גדולה מידי.

למה לא לתת פחות לכל ילד ולחלק לכל הילדים.

אני לא מסכים לתת פחות.

אני חושב שאם שר האוצר וראש הממשלה יקבלו החלטה לאמץ את הרעיון שעלה כאן מהוועדה, אני חושב שזה יעזור בקידום החוק. זה גם יעביר את החוק מהר בצורה מהירה וגם סוף סוף נוכל להעביר לאזרחים את הכסף, שזאת המטרה של כולנו.

לגבי יתר הדברים, גם לגבי הסוגיות שהעליתי לגבי בעלי עסקים, כמובן שזה לפתחה של הממשלה. כמו שהודעתי, אני לא מתכוון לנסות להעביר פה דברים בניגוד לעמדת הממשלה. אם הממשלה תחליט לאמץ את ההצעה זה יהיה מבורך ובעלי עסקים יפסיקו לצעוק כמו שאני שומע אותם בשעות האחרונות. אם לא, כמובן שזאת תהיה עמדת הממשלה והקואליציה תכבד אותה. אני מאוד מקווה שבסופו של יום נמצא את הדרך לתת את הפתרונות.

מה אתה מציע בסעיף הזה?

בסעיף הזה ההצעה היא: ילד רביעי 500 שקלים, ילד חמישי 250 שקלים, וכל הילדים מהשישי עד העשירי 100 שקלים.

אתה דופק את החרדים.

אני חושב שאם שר האוצר יתמוך בהצעה הזאת זאת תהיה בשורה גדולה לאזרחי ישראל. אני חושב שהיא גם תגבש איזה סוג של הסכמה בוועדה כדי שהחוק הזה יעבור. כמובן שיש גם את הנושא השני שדיברתי עליו שזאת גם החלטה של שר האוצר וראש הממשלה לגבי בעלי עסקים.

חבר הכנסת טיבי.

רק הערה. זה שאני עם המחשב, זה לא שאני עושה דברים אחרים, אני פשוט רושם את עיקרי הדברים שנאמרים כאן.

לגבי מענקים לילדים. כבר לפני יותר משבוע, כשאתה הזכרת את הנושא, אני הזכרתי כאן ועמדנו על הזכות שכל ילד הוא בן למשפחה, ילד רביעי, שלישי, מה זה חשוב? מה שמגיע לילד שלישי מגיע גם לילד רביעי או חמישי בלי הגבלת מספר. לכן אני לא מסכים עם מיקי לגבי העצירה במספר מסוים. לגבי הסכומים אני לא רוצה להתערב. שמעת אותי אתמול במליאה. זאת העמדה שלנו בסיעה. דיברנו גם בערב. אנחנו עומדים על כך שמה שמגיע לילד אחד, שניים, שלוש, מגיע לכל ילד אחריו. אני מאוד מקווה שהתיאום שהיה בינינו ינצח גם גם במקרה הזה.

ברשותך וברשות השר, אני מבקש להעיר שתי הערות לגבי הסעיף הזה. הראשונה נוגעת למה שעלה עכשיו. אני רוצה להתחיל בפן הערכי. מדברים פה על ציבורים ועל מאבק. מדינה יהודית צריכה לעודד ילודה והבאת חיים לעולם. ככה מעודדים. כשמשדרים שהנורמה זה עד שלושה ילדים, חס וחלילה אסור יותר, זה השדר.

אנחנו לא מדברים על עידוד. אנחנו מדברים על מענק שהמדינה מחליטה להעניק לילד רעב.

למה אתה מפריע לי לומר את דעתי? אני רוצה לומר שאין הבנייה התנהגותית גדולה יותר מכלכלה. כשהמדינה אומרת שמשפחה רגילה זה שלושה ילדים ומעבר לזה זה משהו מוזר, אני לא מטפלת בזה. זאת אמירה ערכית פסולה בראש ובראשונה.

ברור שלא יכולה ולא צריכה להיות שום הבחנה בין מספר הילדים, בעיקר באופן שבו החוק הזה מנוסח. אם החוק הזה היה מדבר על תא משפחתי, היה אפשר לדבר על איזה מדרוג כמו שמיקי מציע לפי מספר ילדים כי יש איזה הוצאות של התא המשפחתי כמו בית, חשמל וארנונה, אז ממילא ההוצאות לילדים הראשונים הן יותר גדולות ואחר-כך הן הולכות ופוחתות.

לא כך מנוסח החוק הזה. החוק הזה נותן מענק לכל ילד. אחר-כך הוא גם נותן מענק לכל בן-אדם. הוא לא נותן מענק לתא משפחתי. כשמדברים על ילד אין הבדל. הטיטולים, המטרנה, גן הילדים והבייביסיטר וטיפולי השיניים, עולים אותו דבר לילד הראשון או לילד השנים עשר, כן ירבו בעזרת השם.

אם הייתם בונים מנגנון חוק שבנוי על תא משפחתי, הייתם אומרים שיש הוצאות של כל המשפחה וההוצאות הולכות וקטנות פר ילד ככל שהולכים ומתקדמים במספר הילדים. לא כך בנוי החוק הזה. לכן אני מבקש שהמענק הזה ישולם לכל ילד באשר הוא ובסכום דומה. אם צריך להפחית, כי אני יודע שיש מסגרות תקציב ואני לא פופוליסט, אז תיתנו לכל ילד פחות, אבל כל ילד במדינת ישראל צריך לקבל. האפליה היא בין הילדים לא בין ההורים כי המענק ניתן לילד.

הערה שנייה. ביקשתי מהלשכה המשפטית לסייע לי בניסוח בסוגיה של זוגות גרושים. אני מוכן לקבל שטכנית זוגות שלמרבה הצער פירקו את התא המשפחתי, יותר נוח להעביר את הקצבה לחשבון שאליו משתלמת קצבת הילדים כדי שזה יהיה מאוד מהיר. אבל יש פסקי דין, אחרי המענק שהועבר לפני פסח, גם של בתי הדין הרבניים וגם של בתי המשפט לענייני משפחה, שקבעו שהמענק הזה, מאחר והוא ניתן פר ילדים, צריך להיות מחולק בין שני ההורים, לפי החלק היחסי כשכל אחד מבני הזוג נושא בעלות אחזקת הילדים לפי הסכם הממון ופסק הדין שיש בעניינם. אגב, בתי המשפט ובתי הדין העירו מדוע המחוקק לא קבע את זה ושלח את בני הזוג לריב. אני מבקש שייקבע, כדי שזה יהיה מהר, שהוא יחולק בין שני בני הזוג שנושאים בהחזקת הילדים לפי החלק היחסי שכל אחד מהם מחזיק, כל אחד בהסכם שלו. יש בן זוג אחד שאליו הועברה הקצבה ובן הזוג השני יוכל לקזז את החלק שמגיע לו לפי ההסכם מסכום המזונות שהוא מעביר לצד השני. זה צדק בסיסי מינימלי, אחרת אנחנו שולחים את בני הזוג לריב בבתי הדין ובתי המשפט כדי להגיע לאותה הוצאה.

אני מסכים להעלאת התקרה בקשר לבעלי האולמות.

אתה מוריד את הרביזיה?

עדיין לא.

הערה קצרצרה. אני חייבת לציין לשבח את ההקשבה וההיענות של שר האוצר, ראש הממשלה. כמובן שהמענק הזה הוא לא משהו שהוא מובן מאליו. זה יפה מאוד, זה מצוין, זה יעזור להרבה מאוד משפחות.

מכאן אני ממשיכה לאותם ילדים שנמצאים במשפחות האומנה. בפסח כבר קיבלנו פעימה ראשונה והילדים של ילדי האומנה עצמם לא קיבלו אלא ההורים הביולוגים, שבחלקם הגדול אפילו מתכחשים לקיומם של הילדים. בעצם כל הנטל נופל על ההורים של האומנה. בזכות השר, כמובן, ניתן המענק של פסח לילדים האלה בפעימה הראשונה. אני מבקשת להתחשב בפעימה הזאת, לנסות לבדוק את האפשרות להעביר לילדי האומנה את הכסף. הכוונה להעביר את הכסף לאיפה שהילד חי. אם הוא חי במשפחת האומנה שזה יעבור למשפחה שמגדלת את הילדים ולא להורים הביולוגיים שלא מגדלים את הילד.

אדוני השר. הגשתי מספר הסתייגויות לחוק הקודם. אני מפרגן לחברי מישראל ביתנו, לאלכס, על ההישג של חיילים בודדים. אני חושב שזה לא מספיק. ההסתייגות שלי כללה את כל החיילים שהשתחררו בחודשים האלה של הקורונה וזה לא הרבה, אני יודע כמה. הם לא יכולים לעבוד והם לא נופלים בשישה חודשים עבודה ושישה חודשים דמי אבטלה על-פי הקריטריון. זה אומר שאנחנו דנים את החיילים האלה. זה נחמד ששחררנו להם את הכסף שמגיע להם מעצם השחרור שלהם, את החלק היחסי, אבל אני חושב שגם על המדינה להתחשב בחיילים האלה.

אני חושב שאתה יכול לבוא בדברים עם שר הביטחון או עם מנכ"ל משרד הביטחון. אפשר למצוא שם עוד 10 מיליון שקלים מהם ו-10 מיליון שקלים מהאוצר. זה לא הרבה כסף לתת לחבורה הזאת שמשתחררת ותרמה 3 שנים. החבורה הזאת שמשתחררת לא יכולה למצוא עבודה. זאת הסיבה שהיא גם לא תקבל דמי אבטלה. לכן אני מאוד מבקש. אתה יכול לבוא בדברים. התרומה ההדדית בין משרדך לבין משרד הביטחון, לארגן 25 מיליון שקלים זה כסף קטן.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשבח אותך ולשבח את חברי אחמד טיבי על זה שבאמת עמלתם על-מנת לתת לכל ילד אותו סכום. זה עיקרון השוויון. אני לא רואה שום הבדל בין ילד שלישי לילד שביעי. נהפוך הוא, המשפחות ברוכות הילדים זקוקות לכסף הזה יותר מאשר משפחות עם שני ילדים או עם ילד אחד. כל הכבוד. לכן חשוב מאוד לתת לכל ילד את אותו סכום בלי אפליה ובשוויון.

דבר שני. זה גם נוגע לסעיפים 2 – 4. את זה אני מבקש להכניס בחוק הזה. לקבוע סעיף בחוק הזה שכל הכספים האלה יהיו פטורים מעיקול, לא ניתנים לעיקול.

יש הגנה.

ניר ברקת, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לברך את השר שהגיע להקשיב ולשמוע. אני חושב שסדרת החוקים שאנחנו עכשיו מעבירים הם בכיוון הנכון.

אני הולך טיפה אחורה על מה שלא קיים בחוק לסיוע לעסקים. אנחנו מדברים על 80,000 עסקים שהמחזור שלהם נפגע בין 25% ל-40% והם לא מקבלים שום סיוע. על פניו, יש לנו פער שם. זה נושא שחייב לקבל סיוע והוא לא מופיע בחוק. העלינו את זה כמה פעמים ועדיין לא קיבלנו תשובה. חבל שלקראת החגים אנחנו לא נותנים להם מענה.

דבר שני. היה ויכוח לגבי היקף הסיוע לנושא של אולמות שמחה. אז יש ויכוח טקטי האם הסכום הוא מספיק גבוה או לא. יש כאלה שטוענים שהסיוע שניתן אולי מספיק, האולמות טוענים שזה רחוק ממספיק. אני חושב שאנחנו צריכים להבין שזאת לא הוצאה שאנחנו חוסכים בסיוע לעסקים אלא זאת השקעה. כל עסק שנעזור לו לא לפשוט רגל, נקבל חזרה את ההשקעה הזאת בריבית דריבית. תהיה יותר תעסוקה ביציאה מהקורונה, פחות אנשים באבטלה, פחות פשיטות רגל. לכן, ההמלצה שלי ללכת לטובת העסקים ולא נגדם.

הערה שלישית. אם רוצים ללכת למסלול של להשלים פערים בעקבות הקורונה, כלומר, מי נפגע בקורונה, אני לא בטוח למה הלכנו דווקא למסלול של תמיכה ישירה בכל אזרח וכל הסיפור של הילדים. יש ילדים במשפחות שלא נפגעו מהקורונה. בואו נעלה את הסכום של החל"ת או בואו נגדיל את הסיוע לעסקים ולעצמאים. אז זה בול בפוני מבחינת הסיוע שקשור לקורונה.

כמובן, בהינתן שכבר בחרתם, אז יש פה שאלות ערכיות, ילדים לא ילדים. אני בעד ההחלטה של ללכת לילדים אבל אני חושב שזה מסלול שהוא לא בול בפוני אבל חבל שהלכנו לשם במקום להגדיל את הסיוע איפה שחסר.

אני מבקש קודם כל לדבר על החוק הקודם ולהודות לשר על ה-100 מיליון שקלים תוספת לעמותות. אנחנו יודעים שזה לא מספיק ואנחנו בטוחים שאם העמותות יצטרכו עוד, יהיה לב פתוח בשביל לסייע להן. זאת היתה אמירה מאוד חשובה. אני חייב להגיד לך מילה טובה על טמיר שעזר לנו בכל הנושא, אז תודה רבה על העניין הזה.

אדוני השר, עדכנתי בבוקר את הוועדה. ה-700 מיליון שקל, מה שדובר שהשר דרעי הביא, עדיין לא התקדם, תקוע באוצר. חייבים לסיים עם זה היום, המשפחות זקוקות לזה.

זה בתוך החוק.

תקעו את הקריטריונים וזה לא התקדם.

לא פותחים דיון על זה.

לגבי החוק הזה. אני באמת שואל ותמהה מדוע נעצר בילד השלישי.

הוא כבר לא נעצר, התקדמנו.

למה לעצור את זה בילד השלישי? זה לא ראוי ולא נכון. הרב גפני אמר את זה והעלה את זה ראשון וזעק על הנושא הזה. לכן אני חושב שצריך להוסיף על כל ילד נוסף. כל ילד זה ברכה לעם ישראל, ברכה למשפחה ואסור לעצור בשום ילד. צריך לתת לילדים עד גיל 18. אני מצטרף לרב גפני בנושא הזה וכל מי שהעלה את זה.

חבר הכנסת קושניר ואחריו חבר הכנסת קרעי.

אדוני היושב ראש, כבוד השר. דיבר כאן חבר הכנסת סמוטריץ על אפליה חברתית. אני רוצה להתחבר לדבריו. אני חושב שאנחנו חייבים לעודד את החיילים המשוחררים שבחוק הקודם, לצערי הרב, לא הצלחנו לתת להם פתרון של דמי אבטלה. אולי צריך לחשוב לתת מענק כפול לחיילים שהשתחררו בשנה האחרונה. זה דבר אחד.

דבר שני. אני מבקש לראות את המשפחות שבהן יש משרת מילואים פעיל, כאילו הם זכאים למענק מקסימאלי לפי כמות הילדים, לפי מה שייקבע בחוק.

ראשית, ברור שעל שלושה ילדים בלבד זה מדרוג לא נכון והעדפה לא מתקנת כלפי משפחות ברוכות ילדים. אנחנו כאן בעד לתקן ולעודד ילודה, לעודד משפחות ברוכות ילדים. אני אתייחס להצעה שהציע חבר הכנסת מיקי זוהר. רק כדי שנבין את המספרים, לפי מה שאומר מאיר שפיגלר, יש בסך-הכול בערך 1,000 ילדים כאלה במדינת ישראל במשפחות שיש בהן 11 ילדים ומעלה. אנחנו מדברים פה על גרושים. זה פשוט ביזיון אם נשאיר מ-11 ומעלה בחוץ. זה אסור שיקרה.

חשוב שנכיר גם את המספרים האחרים. גם אם ניתן 500 שקלים לכל ילד, מעבר להצעה שהציע חבר הכנסת מיקי זוהר זה עוד 50-60 מיליון שקלים סך-הכול. מדובר כאן מהילד הרביעי. אני עושה חשבון. יש בערך 400,000 ילדים מעל הילד השלישי ומעלה. אם מכפילים את זה ב-500 שקלים לכל ילד, אנחנו מגיעים ל-200 מיליון. זאת התוספת ולפי ההצעה של מיקי זוהר מדובר ב-143 מיליון. אז ההפרש בין שני הסכומים, 57 מיליון שקלים ולהפלות לרעה משפחות ברוכות ילדים, אני חושב שזה דבר לא נכון.

עוד מעט לא תצטרכו לעשות חשבון כי לא יהיה חוק.

מדובר כאן באחוז אחד מעל ה-6 מיליארד שאנחנו כבר נותנים. על הדבר הזה לעשות אפליה כזאת ושהילדים לא יקבלו? אני חושב שאנחנו צריכים ליישר קו וליישר את כולם. כל ילד צריך לקבל מה שמגיע לו.

אני מבקש להמשיך להקריא. אני מקווה שרשמתם את ההצעה של מיקי זוהר.

"(ב) על מענק לפי סעיף זה יחול פרק ד' בחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים, והוא ייחשב, לעניין כל דין, כקצבת ילדים.

(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם באמצעות חשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד אותו ילד."

פה אני מבקש להוסיף את הנקודה של הקיזוז.

מה במקרה שאין חשבון בנק? אני מציע, אם יש אפשרות מעבירים לבנק הדואר את הכסף. אם אין לו חשבון, זה יכול להיות איש מבוגר, שיהיה לו חשבון בביטוח הלאומי. אם הוא חייב כסף לביטוח הלאומי, שאפשר יהיה לקזז לו את זה.

אנחנו באופן כללי לא מקזזים. בוודאי אם זה חל על הבנקים, עלינו שבעתיים. הרב גפני אומר שמי שירצה בעצם, לכאורה, ליצור בביטוח הלאומי זיקה של סכום מסוים כלפיו. אנחנו על-פי החוק אמורים לגבות דמי ביטוח לאומי וגם מס בריאות מכל אחד מהתושבים מידי חודש. מי שיהיה לו איזה סכום שנזקף לרשותו, אנחנו נוכל על-פי בקשתו, לגרוע את אותם דמי ביטוח ודמי מס בריאות שהוא ממילא מחויב לשלם מידי חודש עד לגובה הסכום שייזקף לרשותו.

החוק היום קובע שזכות הקיזוז לא תחול.

זה לא קיזוז, הוא מדבר על משהו אחר.

אני מציע לא לכתוב בחוק. יש הצהרה של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מבקשים ממנו שבמידה ויהיו כאלה שלא מקבלים את הכסף מסיבות כלשהם והם נשארו אם הכסף, הכסף לא חוזר לאוצר, אלא המוסד לביטוח לאומי, על פי בקשת האיש, אפשר יהיה לשלם עם זה את ביטוח הבריאות.

אבל החוק בעצם אומר שהוא צריך לשלם את זה לחשבון הבנק.

יש שנה שאפשר לבקש את הכסף.

נגיע לזה.

אפשר להקריא הלאה?

אדוני, האם צריך להכניס את האופציה הזאת?

תכף נגיע בחוק.

זה לא יכול להיות יותר משנה כי המענק הזה מתפוגג אחרי שנה.

דווקא בגלל זה צריך הוראה מפורטת שאומרת שאפשר לבקש שהכסף - - -

בבקשה, הלאה.

"(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם באמצעות חשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד אותו ילד.

זכאות חד פעמית לתושב.

3. תושב ישראל - - -"

אני רק רוצה לשאול אם המתווה של מיקי זוהר נכנס לנוסח? הוועדה מכניסה את המתווה לנוסח?

אנחנו נצטרך להצביע. אני מציע להכניס את זה לחוק.

וההסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ'?

אנחנו נצביע כמו שאנחנו מצביעים על הכול. אני מקבל את ההצעה הזאת בלב כבד. מה לעשות, הייתי רוצה שזה יהיה אחרת.

מה שאתה אומר זה לא משרת את הכתבים שאומר שנסחטנו על-ידי החרדים. אתה חייב להפוך את זה לזה שאנחנו נסחטים על-ידי החרדים. אתה חייב לעזור לכתבים לכתוב - - -

עדיף שאני לא אומר. מה זה החרדים? מה החרדים פה בעניין?

הנרטיב של הנסחטים על-ידי החרדים לא תופס שאתה אומר את זה. אתה פוגע בנרטיב.

אני אמרתי שההצעה הזאת היא הצעה שלו אני הייתי לבד בעולם לא הייתי מקבל את זה. אני חושב שכל ילד זה אותו דבר. אבל מכיוון שאני לא לבד בעולם ואני יודע שיש בעיות, אז זאת איזו פשרה. צריך לתת לכל ילד אותו דבר אבל קיבלתי את ההצעה. שלך.

הלאה.

"זכאות חד פעמית לתושב חוזר.

3. תושב ישראל שלפני יום ט' בתמוז, התש"ף (1 ביולי 2020) מלאו לו מלאו לו 18 שנים או נער או נערה נשואים זכאים למענק חד-פעמי בסכום של 750 שקלים חדשים, ובלבד שלא משתלם בעדם מענק לפי סעיף 2(א)."

לא משתלם בעד, זאת אומרת, או שהוא תושב ישראל והוא מקבל מענק לפי סעיף 3 או שהוא ילד. לא יכול להיות מענק כפול. השאלה, האם אין פה אפשרות שמישהו נופל בין הכיסאות? זאת אומרת, הוא כבר לא זכאי לקצבת ילדים והוא לא זכאי עדיין למענק כתושב?

אם הוא בן 18 בין ה-15.6 ל-1.7 אז הוא יקבל את ה-750 ולא 500 שקלים. הוא לא יקבל את הקצבה כילד.

אבל אם הוא נולד בין 1.7 ל-14.7, מה קורה אז?

הוא מקבל את קצבת הילדים.

"תוספת למענק

4.
(א) תושב ישראל, שמשתלמים לו בעד חודש יולי 2020, גמלה או תשלום מהמפורטים להלן, זכאי לתוספת למענק האמור בסעיף 3 בסכום של 750 שקלים חדשים:

(1) גמלת סיעוד;
(2) גמלת נכה נזקק;
(3) גמלת הבטחת הכנסה;
(4) תשלום לתושב חוזר נזקק;
(5) תשלום לעולה נזקק."

אנחנו מדברים פה על תוספת לגמלה שמשולמת לאותם נזקקים, כולל גמלת הבטחת הכנסה. אדם שמשולמת בעבור ילדו גמלת ילד נכה, אין זכאות כאן?

גמלה לילד נכה לא מותנת בהכנסה.

מה עם גמלת שארים? למה זה לא נכלל?

גמלת שארים יכולה להיות מותנית במבחן הכנסה אבל אמרתם שזה לא מעיד על מסכנות ומבחן הכנסה יותר גבוה.

תבדקו את זה.

זה לא מותנה במבחן הכנסה.

"(ב) לא תשולם בעד אותו אדם יותר מתוספת אחת למענק.
(ג) בני זוג הזכאים שניהם לתוספת למענק לפי פסקה (3), (4) או (5) בסעיף קטן (א), תשולם להם תוספת אחת למענק בלבד."

השאלה אם זה ישולם להם או שאנחנו מדברים בעצם על זה שתשולם התוספת מכוח אותה פסקה? אנחנו מדברים על שניים שזכאים לאותה פסקה. אם הם יהיו זכאים לשתי פסקאות שונות, משלמים את שתי התוספות?

זה תלוי מה. אם הם מקבלים שניהם הבטחת הכנסה וגם שניהם גמלת סיעוד, אז הם יקבלו עבור הבטחת הכנסה תוספת אחת ועבור גמלת הסיעוד גם אחת.

וכמובן, אם אחד מהם מקבל. משולמת תוספת מכוח אותה פסקה לאחד מהם בלבד.

אנחנו נדייק את הנוסח כך שיהיה ברור מה שאמרתי פה, כי הנוסח לא כל-כך ברור.

"שלילת זכאות למענק ולתוספת למענק

5.
(א) על אף האמור בסעיפים 3 ו־4, יחיד כמפורט בפסקאות 1 או 2 להלן, לא זכאי למענק ולתוספת למענק כאמור באותם סעיפים:
1) יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (בסעיף זה – הפקודה);

(2) יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה, אך לא הגישו לפי אותו סעיף עד מועד הגשת הבקשה לפי סעיף 6."

מה זה 121, זה ה-650,000.

מ-651,000.

נגיד שב-2018 באמת היה לו 650,000. ב-2019 העסק שלו קרס וב-2020 קרס עוד יותר בגלל הקורונה. למה הוא לא זכאי?

מבחינת הנתונים שיש ברשות המיסים, בדומה לדיונים שהיו לנו לגבי עצמאים בירידת הכנסות ולגבי החזר הוצאות, הנתונים המבוססים על שומות מלאות. לעצמאים, שכירים וכלל האוכלוסייה הם רק לפי 2018 כרגע.

אבל מי שיש לו שנה - - -

אוסאמה, אנחנו מדברים על מענק חד פעמי.

אבל הוא אמר שאת המענק אפשר לבקש תוך שנה. אם מישהו מגיש את הדוח שלו ב-2019 ויתברר שהוא זכאי, למה שהוא לא יקבל?

אפשר להוסיף, שככל שתהיה הגשה של דוח ב-2019 שהוא נמוך יותר - - -

אז נוסיף את זה.

למה מי שלא הגיש דוח נשללת ממנו הזכאות למענק?

כי אז אנחנו לא יודעים - - -

ההוראה השנייה שהוקראה אמרה שאם אדם לא הגיש דוח לפי סעיף 131 הוא למעשה לא יהיה זכאי לאותו מענק. השאלה מה פתאום אנחנו משתמשים במענק הזה כמנוף להגשת הדוח?

אם אדם לא הגיש דוח אז יש אפשרות שההכנסה שלו עולה על 651,000.

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא.

יתכבד ויגיש את הדוח.

הלאה.

"תשלום המענקים והתוספת למענקים

6.
(א) המוסד ישלם את המענקים החד-פעמיים לפי סעיפים 2 עד 4 מבלי שתוגש בקשה וזאת אם יש בידי המוסד מידע מספק כאמור בפסקאות (1) עד (6) כמפורט להלן. לא היה בידי המוסד מידע כאמור ישולם המענק או התוספת לאחר שתוגש בקשה לקבלתו שתכלול את כל הפרטים שלהלן לגבי מגיש הבקשה.

(1) שם פרטי ושם משפחה;
(2) מספר זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות;
(3) תאריך לידה;
(4) מספר טלפון;
(5) כתובת מגורים, וכתובת הדואר האלקטרוני אם ישנה;
(6) פרטי חשבון בנק."

אנחנו מדברים על התשלום של המענקים - - -

אני לא רוצה בקשות ולא רוצה ניירת. אני לא צריך שום דבר חוץ מאשר חשבון בנק. גם במצב שאין חשבון בנק, אנחנו נעביר את זה לטובת כל אותם זכאים - - -

מאיר, אני מציע שיעבירו את מה שאתם מבקשים. לא צריך לשים את זה בחוק.

בסעיף עצמו יש הסדרה מה קורה אם אין לו את המידע. מה קורה כשאין לו את המידע.

יש לביטוח הלאומי את כל המידע. אוי ואבוי אם יש מישהו במדינה שלביטוח הלאומי אין את המידע עליו.

אם קורה דבר כזה, אתה לא רוצה לדעת את הנתונים?

עלה בוועדת שרים - - -

אל תקבע לי בחוק. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לקבל ממנו.

אסי, הוא לא מבקש את זה. תורידו את זה. מאיר, אם יש בעיה, תגיד לנו ואז נבוא בדברים.

אם אתה מקבע לי עכשיו משהו בחוק, אני לא יכול לסטות מזה.

אני לא מקבע.

יש לנו את דרכי הפעולה.

אולי צריך להגיד שהמוסד צריך לשלם את הסעיפים לפי המידע שברשותו לעניין הפרטים בפסקאות 1 – 6 שאותם אתה אמור לדעת. זאת ללא צורך הגשת הבקשה. אם אין בידך מידע שמאפשר לך לבצע את התשלום, אז ישולם המענק לאחר שתוגש הבקשה. אני לא יודעת אם אתם צריכים את כל הפרטים האלה.

אני לא רוצה בקשות. זה צריך להיות פשוט ללא הכבדה על הציבור. אנחנו בסוף נעשה את הכול כדי לקבל את חשבון הבנק, ככל שהוא לא נמצא בידינו כעת. אם לא, יש ברירת מחדל שנעביר את זה לבנק הדואר.

נחזור לזה. להמשיך הלאה.

"(ב) בקשה למענק או לתוספת כאמור בסעיף קטן (א) תוגש באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המוסד או באופן ידני אם הדבר מתאפשר לפי דין, או בפקסימיליה, ואם באפשרות המוסד לקבל את הבקשה גם בדרך של שיחת טלפון או מסרון – יכול שתוגש באמצעות שיחה או מסרון כאמור; המוסד יודיע באתר האינטרנט שלו על האפשרות להגיש בקשה למענק או לתוספת למענק באמצעות שיחת טלפונית או מסרון."

הלאה. מיותר כל הסעיפים הללו, אבל לא חשוב.

מתי מגישים הסתייגויות?

מתי שאתם רוצים אבל היה מדובר שלא מגישים.

מי אמר? אני הגשתי 6.

יכול להיות שמגישים בקשה לתוספת לבד ולא בקשה למענק? איך יכול להיות שמגישים בקשה לתוספת ולא בקשה למענק? איך יכול להיות שהתוספת עומדת בפני עצמה.

לא, לא יכול להיות.

"המועד האחרון להגשת בקשה למענק או לתוספת

7. בקשה למענק או תוספת לפי סעיף 6 תוגש עד 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה."

בגלל 12 חודשים אתה אומר שהביטוח הלאומי ישמור.

עד 12.

אז אפשר לפתור את זה בחוק שהמוסד לביטוח לאומי בעצם יכול לשמור את הכספים האלה.

זה אומר שאפשר לקבל את הסכום הזה עד שנה אחורה. זה בעצם מה שזה אומר.

אין צורך לשמור. ככל שיש תשלום שצריך לשלם אותו זכאי שלא מימש את זה, בתוך ה-12 חודשים אפשר יהיה לקזז את זה מהסכום הזה על פי בקשתו.

הלאה.

"החלת הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי על המענק

8. על תשלום המענקים והתוספות למענקים לפי חוק זה ועל תשלומם יחולו הוראות לפי פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, למעט הסיפה של סעיף 303(ב) לעניין ניכוי מהגמלה וסעיף 312 שבפרק האמור, בשינויים המחויבים.

דין מענק

9. על אף האמור בסעיף 2(ב), לא יראו את המענקים והתוספת למענק בחוק זה כהכנסה לפי כל דין"

הם לא חייבים במס, לא גורעים מהבטחת הכנסה או מכל מבחן הכנסה אחר.

זה אומר שבמבחני הכנסה הסכום הזה לא נכנס בחשבון והתושבים בעצם לא יוצאים נפסדים.

בסעיף 8 המשמעות היא שהבנק לא יכול לקזז מול חוב וגם הביטוח הלאומי לא יכול לקזז.

אנחנו לא מקזזים והבנקים מנועים במשך 30 יום לגעת בכספים האלה, אלא אם הלקוח מבקש זאת.

אפשר לקזז לפי בקשתו של האדם.

אי-אפשר לעקל את הכספים.

זה כמו גמלה רגילה.

האם צריך לכתוב למעט הקיזוז שהלקוח מבקש.

זה עול לא נורמלי עלינו אבל אנחנו נעשה את זה.

מה לגבי בני זוג גרושים? מי מקבל את המענק?

העלה את זה קודם חבר הכנסת סמוטריץ'.

פרודים וגרושים. השר מסכים, אני מקווה שנגיע להסכמות.

זה חצי חצי?

לא חצי חצי, כל אחד לפי החלק היחסי שהוא נושא בנטל החזקת הילדים לפי ההסכם.

אני רוצה להעיר. קודם כל, זה לא נעשה דרך קבע במשך כל הזמן.

דיברנו על הנושא הזה של הפרודים.

אתה מעביר לחשבון של קצבת הילדים. אנחנו נקבע שהסכום יתקזז והצד השני יכול לקזז.

תוך כדי שאנחנו מדברים שעות על העברת המענק, אנשים כבר בזבזו את הסכום.

"קבלת מידע ושמירתו

10.

(א) מנהל המוסד לביטוח לאומי (בסעיף זה – המנהל) או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי המוסד יקבל ממשרד העלייה והקליטה, ממשרד הביטחון ומהרשות לזכויות ניצולי השואה את פרטי המידע המנויים בסעיף 6(א) של הזכאים לתוספת למענק כאמור בסעיף 4(א) ושל עולים ותושבים חוזרים הזכאים למענק. כן יקבל מרשות המיסים בישראל את פרטי במידע המנויים בסעיף 5.

(ב) המוסד ישמור מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לפי הוראות אלה:

(1) המידע יישמר במחשבי המוסד בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר;

(2) המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובתום התקופה – ימחק המוסד את המידע, אלא אם כן המידע דרוש לשם ניהול הליך משפטי הקשור לביצוע חוק זה או הנובע ממנו;"

האם אפשר להגיד הליך משפטי שקשור או נובע מביצוע של חוק זה.

נכון.

להוסיף.

"(3) המוסד יעשה שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף זה לצורך תשלום תוספת למענק כאמור בסעיף 4, ולצורך בחינת שלילת הזכאות למענק לפי סעיף 5, בלבד;

(4) לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים במוסד שהמנהל או מי שהמנהל הסמיכו לכך נתן להם אישור פרטני ושחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע;"

זה לא צריך להיות אותם פקידים שמדובר בהם בסעיף קטן (א), מנהל המוסד או מי שהסמיכו לכך?

כן.

"(5) לבעלי התפקידים במוסד כאמור בפסקה (4), ולהם בלבד, תהיה גישה לפרטי המידע הדרושים;

(6) פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו;

(7) על אף פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏, והוראות כל דין אחר למעט פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, המוסד לא יעביר כל מידע שהתקבל או שנוצר לפי סעיף זה, אלא לשם ביצוע חוק זה ובמידה שנדרש."

האם אפשר להגיד בתחילתו של סעיף קטן 10: "בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות"? זה גם מה שנכתב בסעיף 13 לחוק מענק תעסוקה.

יש פה בקשה של המוסד לביטוח לאומי לקבל פרטי מידע שנוגעים לעובדי מדינה ועובדי מדינה שיצאו לגמלאות.

תעשו ביניכם את החשבון. אני תומך בעניין הזה, זה בסדר. ישבנו אתמול עם מאיר ואחרים. מאיר היה פרקטי בעניין הזה. ישב שם השר דודי אמסלם. זה לא נוגע לחקיקה.

לא, צריך להסדיר את זה.

השאלה למה צריך את המידע הזה? זה לא מידע שנוגע לתוספת.

הוא מדבר לצורך התשלום, בעיקר חשבון בנק. צריך להסדיר את זה בחוק.

למה צריך את זה? הרי עובדי מדינה יש להניח שכל הפרטים לגביהם ידועים למוסד, המוסד מכיר אותם והם משולמים כדין.

נועה, זה לא כתוב אז למה צריך לדבר על זה? לא כותבים כלום. הוחלט שלא כותבים, מה שכתבתם זה בסדר.

מה שהיא הקריאה כאן מאפשר לנו, לפחות לקבל בצורה מרוכזת את חשבונות הבנק של אותם עובדי מדינה ופנסיונרים שאין לנו את החשבונות. אבל אתה אומר לא להכניס את זה.

בשביל מה צריך?

אתה צריך הוראה שמאפשרת לך להעביר את זה.

אפשר לכתוב שאם אין למוסד לביטוח לאומי את חשבונות הבנק, תעבירו להם.

נועה, יש לנו נוסח, נעביר לך אותו העיקרון ברור.

השאלה מתי? אם מצביעים היום - - -

את העיקרון אמרנו.

העיקרון שאתם רוצים לאפשר לנציבות שירות המדינה להעביר מידע על חשבונות הבנקים?

לא מידע. להעביר את חשבון הבנק רק לצורך החוק הזה בלבד.

נכון מאוד.

למה רק לחוק זה?

בגלל שאני נגד העברת מידע.

אולי לפחות להגיד ברישה, בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות לגבי כל סעיף 9.

אני אציע נוסח, הוא יהיה מתואם איתך.

"סמכות שיפוט

11. לבית דין אזורי לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969‏ , תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה למענק או לתוספת למענק לפי חוק זה.

שיפוי

12. אוצר המדינה ישפה את המוסד לגבי כל סכום שהוצא בעד מענקים ותוספות למענקים שניתנו לפי חוק זה."

כאן יש בקשה של המוסד לביטוח לאומי לתקן את הנוסח. הבקשה הזאת מקובלת עלינו ומתואמת איתנו.

מה הם מבקשים?

אנחנו מבקשים שייאמר שבנוסף לשיפוי בגין מה ששילמנו, נקבל שיפוי בגין ההוצאות המנהליות שהוצאנו כפי שנעשה בדרך כלל.

מקובל על האוצר, נמשיך הלאה.

"ביצוע והתקנת תקנות

13. שר האוצר ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."

יהיה צורך כאן בתקנות?

אנחנו מקווים מאוד שלא.

"תיקון פקודת מס הכנסה – מס' 255 – הוראת שעה

14. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), יקראו את פקודת מס הכנסה כאילו אחרי סעיף 235(ג2) בא:

"(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר למוסד לביטוח לאומי את פרטיהם של יחידים החייבים במס נוסף לפי סעיף 121ב בשנת המס 2018 לשם בדיקה של זכאותו של יחיד למענק לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020 רק בהיקף הנדרש לצורך ביצוע החוק האמור."

זה כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל את הנתונים של אלה החייבים במס יסף.

אתם מבקשים רק על מס יסף? אתם לא מדברים פה על אי מילוי חובת הדיווח.

עוד דבר לגבי אותה חובת דיווח. אמרתם שהוא לא הגיש את הדוח עד שהוא הגיש בקשה. יכול להיות שהוא הגיש בקשה ונדחה בגלל אי הגשת דיווח ואז שוב הוא צריך להגיש בקשה. כמובן שזה גם הבקשה החוזרת. אני מדברת על אותו אדם שלא הגיש דיווח לפי סעיף 131.

אנחנו נתאים את הנוסח.

"תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – מס' 19

15. בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992‏ , בסעיף 16, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב) על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 1.64% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019, המחושב לפי סעיף 6א."

האם האחוז הזה כולל גם את הגידול שיחול אם מוסיפים את הילדים הנוספים?

זה ביחד עם מספר הילדים שיש היום. מה השאלה?

האם השיעור הזה הוא אותו שיעור שנדרש גם אם מוסיפים את יתר הילדים.

להבנתנו ועל סמך מה שקיבלנו מביטוח לאומי, זה הסכום שאמור להיות מספיק כדי לשלם את הקצבאות.

גם אם מוסיפים עד הילד העשירי?

לא. עם ההצעה הנוספת שעלתה פה? זה בהכנסה ממשלתית מה שרשום פה.

צריך להתאים את זה.

ככל שיהיה שינוי אז יהיה שינוי.

יש שינוי בנוסח שמוצג בפנינו?

לא. יש רק הצעה שזה לא ייגמר בילד השלישי.

יש גם הצעה שמשרת מילואים פעיל יקבל כאילו יש לו שלושה ילדים. זה רק הסתייגות או שינוי נוסח.

אם זאת הסתייגות, אז נצביע על ההסתייגות.

אתם מתייחסים לזה כאילו זה הנוסח. אם זה הנוסח מבחינתי זה נושא חדש.

זה לא נושא חדש.

זה יעלה בהסתייגות.

אין נושא חדש בהסתייגויות, עודד.

מה שמקריאים עכשיו, מבחינתי זה נושא חדש. ממה שמעתי מהיועצת המשפטית, לשיטתי זה נושא חדש. אני מבקש שיירשם, אני טוען טענת נושא חדש.

היועצת המשפטית מוסמכת לקבוע שאתה לא צריך להעלות נושא דיון חדש אם אין פה כל נושא חדש, אין פה כלום.

את הטיעונים האלה תגיד בוועדת הכנסת.

הוא לא צריך לכנס ועדת כנסת אפילו, הוא יכול להצביע. אין לו שום קייס. לא היה שינוי במילה מכל מה שנכתב פה עד עכשיו.

כרגע אין.

אפשר להמשיך הלאה?

רגע, אני טענתי טענת נושא חדש.

בסדר, עוד לא הגענו לזה.

אתם העליתם אותה עכשיו.

לא העלינו שום דבר. נדבר על זה בסוף.

מבחינתי זה נושא חדש.

לגבי סעיף 14, אתם מדברים על פרטיהם של יחידים. אפשר להסתפק בשם ותעודת זהות ובלי שם הפרטים, מה שמותר למס הכנסה להעביר.

"(ה) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות."

תחילה

16. תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של תיקון מס' 3 להוראת השעה. לעניין הגדלת ההוצאה הממשלתית נוסף על האמור בסעיף 3ב(א1)(א2)(א) ו-(ב) לחוק יסוד משק המדינה כנוסחו ערב כניסתו לתוקף של תיקון מס' 3 - - -"

אנחנו מציעים שלא תהיה הוראת תחילה שכורכת חוק בחוק אלא שפשוט לפי הסדר, קודם יעבור חוק היסוד ורק אחר-כך יעבור החוק הזה.

זאת הוראה שקיימת. מה הבעיה איתה?

עשינו את אותה הוראה במענק עידוד תעסוקה.

לא נוהגים לעשות הוראה כזאת.

בוודאי שכן.

עשינו את זה רק לאחרונה. אפשר להעביר קודם את חוק היסוד.

הלאה.

"לעניין זה, הוראת השעה, חוק יסוד משק המדינה (תיקון מס' 10) בהוראת שעה לשנת 2020, תיקון מס' 3 להוראות השעה (חוק יסוד משק המדינה) (תיקון מס' 10) והוראת שעה לשנת 2020 (תיקון מס' 3)".

יש לנו הערה לגבי סעיף 5 של גיא גולדמן מרשות המיסים.

שוחחתי עם ערן יעקובי ואנשי התפעול שלנו. צריך להעביר את הסיפור של שנת המס הרלוונטי לשלילת הזכאות למענק כי ברירת המחדל היא ל-2018. מי שלא הגיש דוח ל-2018, אי-אפשר לדעת אם הוא ביסף ומי שעבר הכנסה של 651,000 שקלים יישלל ממנו המענק. אלה שני המקרים.

היתה איזו השלמה שהוועדה ביקשה לעשות ל-2019. צריך להבין מה היא כי מבחינה תפעולית לא ערוכים לזה בנקודת הזמן הזאת כי כולם רוצים לשלם את המענק תוך יום. אני מציע שאם רוצים לעשות השלמה ל-2019 היא תצטרך להיות כך שתוגש בקשה לזכאי שחושב שבשנת 2019 הוא לא היה ביסף, בניגוד ל-2018. הוא יגיש בקשה ואת דוח 2019 וביטוח לאומי ישלם פעם אחת במרוכז בסוף התקופה בה ניתן להגיש תביעות לכל מי שנמצא זכאי.

אני העליתי את הנושא הזה. אני חושב שזה הגיוני מאוד לבדוק את 2019, כמו שאמר אסי.

אני רוצה להציע עוד נקודה. אני מבקש שאם הוא לא הגיש ועכשיו הוא הגיש והתברר שכן מגיע לו אז הוא כן יקבל. זה לא שאם הוא לא הגיש עד למועד הבקשה הוא יפסיד את הזכאות שלו.

אבל זה כתוב בסעיף.

לא. פה כתוב שאם הוא לא הגיש עד למועד הגשת הבקשה הוא לא זכאי. תכתוב בתוך התקופה. אתה יכול עכשיו להגיש את הדוח. אם יתברר שמגיע לו הוא יגיש את הבקשה ויקבל.

יש תקופה של שנה להגשה.

פה כתבתם "לפני המועד להגשת הבקשות", היינו, עד עכשיו.

לא, שנה.

אסי, יש פה טעות. זה לא צריך להיות לפי סעיף 6 אלא לפי סעיף 7 שזה השנה.

הבקשה היא ב-6 והמועד הוא ב-7.

אנחנו מדברים על הגשת הדוחות.

הוא צודק, סעיף 7.

אנחנו רוצים משהו לגבי תשלום מענק בעד ילד. אנחנו נוהגים לגבי המענק באופן דומה למה שנהוג לגבי קצבת הילדים. אם ילד נולד אחרי ה-15.7 לא מקבלים עבור אותו חודש. לכן המענק הזה ינהג אותו דבר במובן הזה, שאם הילד נולד אחרי ה-15.7, לא יהיו זכאים בעדו למענק בעד אותו החודש.

כל מי שנולד לפני יישומו של החוק.

אין בעיה, תקבעו, אבל אני רק רוצה שהיושב ראש יבין דבר מאוד פשוט. בעוד שקצבת ילדים היא מהרגע שהילד נולד ועד שהוא עובר את גיל 18 כאן זה כרגע מענק חד פעמי. זאת אומרת, מי שנולד, אליבא לדברייך, אחרי ה-15 לחודש, לא מקבל את המענק הזה.

גפני, כל ילד שנולד לפני תחילתו של החוק הזה. זה ברור.

על יומיים אתם מתעקשים?

אנחנו מבקשים שיהיה רשום שכל ילד שנולד עד למועד כניסתו של החוק הזה.

בסדר, נוסיף את זה.

מאיר, אני חושב שמהחודש הרביעי מגיע.

רצית להגיש הסתייגות.

קודם כל, טענתי טענת נושא חדש.

עוד לא טענת, כי עוד לא עלה כלום.

טענתי.

בסדר, אני אבקש מוועדת הכנסת להתכנס.

לי יש 6 הסתייגויות.

הדיון לא צריך להיעצר רק אי-אפשר להצביע.

קודם להגיש את ההסתייגויות.

יש לי הרבה הסתייגויות.

כמה הרבה?

הרבה. נעבור עכשיו סעיף סעיף ובכל סעיף יש לנו הסתייגות.

אני הגשתי כתוב.

עודד, תאמר את ההסתייגויות.

עודד, אתה רוצה שאני אתחיל?

תתחיל.

היועצת המשפטית, כל הטיעונים שלי הם לא סתם. תשני א' לב' או רק לייטב את החוק הזה, אז אני מבקש לעקוב אחרי.

על-פי הוראות הביטוח הלאומי, סעיף 303ב ו-312 לחוק הביטוח הלאומי מותר לקזז חובות לביטוח הלאומי. אני מבקש מהחוק הזה - - -

לא החלנו את ההוראה הזאת. להיפך, אימצנו שזה לא יקוזז.

בסדר, אם ביקשתם שלא יקוזז זה בסדר.

הוספנו עכשיו שאם האדם מבקש לקזז את הסכום.

לא מקזזים חובות מהמענק, זה מה שאני אומר.

אבל אם אדם לפי בקשתו מבקש שהכספים יועברו לחשבונו. הם יועמדו לרשותו כדי לאפשר קיזוז מול חובות אחרים, אז הדבר הזה יתאפשר במשך שנה.

בסדר גמור.

יש אפליה מגדרית ביחס לנשים. המענק מקפח מי שפחות עצמאיות, בפרט כאלה שיש בהן הורה אחד. אם לצורך העניין התגרשתי ואני אם יחידנית ויש לי שני ילדים ואף פעם לא נישאתי, אז עכשיו בגלל שאין לי בעל אני מקבלת רק 750 שקלים? היא במצב יותר קשה. אני מבקש שיתנו לה 1,500 שקלים.

היא מקבלת עבורה והיא מקבלת עבור הילדים.

לא. אבל אם היה לה בעל, גם הבעל היה מקבל. אני אשם שהבאתי שני ילדים לעולם ואין לי אישה. זה שהיא אם יחידנית לא צריך לדפוק אותה ואת הילדים. אם היה לה בעל היא היתה מקבלת 750 לה ו-750 לבעל.

אבל אין לה בעל.

תקשיבו, אתם הולכים לפגוע במשפחות עם הורה אחד. תכף תגיעי לזה שאני לא רוצה לקבל ו-120 חברי כנסת לא מגיע להם לקבל, אבל אתם לא רוצים לתת לכמה משפחות יחידניות. תגידו לי אם זה צודק או לא.

אני רוצה שתעלו את זה להצבעה. חברי הכנסת, אתם מבינים על מה מדובר בכלל? אם חד הורית שקשה לה גם ככה. היא גם ככה שורדת כי אין לה בעל. אם היה לה בעל היא היתה מקבלת 1,500 ואם אין לה בעל היא מקבלת 750.

הבעל מקבל בעבור עצמו.

אני בעד לתת כמה שיותר למי שצריך אבל הבעל זה לא העניין. הבעל מקבל 750 זה לעצמו.

מי בעד ההסתייגות הזאת?

אתה רוצה שאני אמשיך? אין לכם רוב, לא כדאי לך.

תמשיך.

אני לא מצליח להבין איך הולך פה ההצבעה וההסתייגות.

מה שהולך זה דבר מאוד פשוט. אתה לא יכול לטעון לנושא חדש.

אני לא מדבר על נושא חדש, אני מדבר על ההסתייגויות.

אפשרת לו לפניך.

אני רוצה להבין איך זה הולך. אתה מקריא הסתייגות ומצביעים עליה?

כן.

כל הסתייגות אני אקריא ואז מצביעים עליה?

כן.

אני מדבר עכשיו על קצבת שארים. סעיף 4א, המענק מקפח את מקבלי קצבת שארים. שמעתי שחברי חבר הכנסת סעדי העלה את זה. האם זה נפטר? יש לכלול את מקבלי גמלת שארים על בסיס מבחני זכאות כלכלית כמו שאמר סעדי. אם פתרתם את זה אני אוריד.

אלמן או אלמנה.

לאלמנה אין מבחן הכנסה. רק לאלמן יש מבחן הכנסה.

אז מה הפתרון?

יש הרבה אוכלוסיות שמקבלות כל מיני קצבאות ויש כל מיני תנאים. השאלה אם אלה האוכלוסיות. קודם הסבירו לנו שזה לא רק קיומו של מבחן הכנסה אלא גם באמת מצב כלכלי של נזקקות. השאלה עם קצבת שארים מעידה על נזקקות.

שיבדקו ואם הוא מגיע לנזקקות שישלמו.

אתה מציע בעצם שניתן לאלמן ולאלמנה לא.

לא אמרתי את זה.

הרעיון שעמד מאחורי הבחירה של הקצבאות זה התניה של מבחני הכנסה וגם איזו הסתכלות על האנשים שאנחנו רוצים לסייע כי הם במצב כלכלי שנכון לסייע להם.

כמה מקבלת היום אלמנה? 2,000 שקלים? האלמנה זכאית ליותר והיא צריכה את הכסף הזה יותר מכולנו פה.

סעדי, 1,000 שקלים עבור עצמה בערך.

1,000 שקלים זה כלום. היא צריכה לקבל מענק כפול.

מיקי, מה עוד?

השר איננו פה. רציתי לתת סמכות לשר להעניק מענקים בלי כל הסיפור הזה, על פי החלטתו.

אני לא מסכים.

אני מתרעם על נושא הצדק החלוקתי. לא יכול להיות ש-120 חברי כנסת יקבלו כל אחד 750 שקלים בעוד יש אוכלוסיות נזקקות. חברי הכנסת זה רק לצורך הדוגמה. יש כאלה שלא איבדו את מקום עבודתם, הם לא צריכים את הכסף הזה. הצדק החלוקתי לא נכון. היה אפשר לחסוך הרבה כסף ולתת למי שהמקרר שלו ריק לחלוטין.

מה עם החד הוריות?

אמרתי את זה כשלא היית פה. אמרתי שלחד הוריות אני רוצה לתת כפול. תצביעי איתי.

אדוני היושב ראש, אם אנחנו מדברים על הגדלות לקצבאות אז חד הוריות צריכות הרבה יותר מאשר כל אחד אחר כי הן מכלכלות משפחה לבד ואין מי שישמור על הילדים.

מיקי לוי הציע שחד הוריות יקבלו כמו משפחה.

חד הוריות זה משפחה.

עודד, אם אנחנו נקבל את ההצעה של מיקי זוהר, אתה טוען נושא חדש?

איזו הצעה.

ההצעה מהילד הרביעי.

אם אתם מעבירים את החוק הזה ללא שינוי יש לי הסתייגויות. אם אתם מתכננים להעביר את זה בהסתייגות בכל מקרה - - -

הוא טוען נושא חדש.

את התרגילים האלה תעשו למישהו אחר.

מאה אחוז, נעשה תרגילים למישהו אחר וגם לך.

אני מבקש לומר לחברי הוועדה.

אם אתה מדבר על מגזר שזקוק, אז אין יותר ממשפחות חד הוריות.

תצביעי איתי הצבעת מחאה.

אני עשיתי מאמץ. דיברתי עם חבר הכנסת טיבי, דיברתי עם יינון אזולאי ועם חברים בוועדה שיהיה איזה דבר – הממשלה החליטה לעזור לאנשים.

אנחנו לא נגד.

חוץ ממי ששירת במילואים - - -

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

תוציא אותי גם. הרי גם ככה אתה עושה פה מה שאתה רוצה.

אדוני השר.

את ההסכם עם אחמד טיבי על משפחות מרובות ילדים אני מכיר, אתה לא יכול להסתיר אותו.

הסכם יש לי עם אחמד טיבי. הכול בסדר, תגידו מה שאתם רוצים. השקרים אצלכם רצים כמו אני לא יודע מה. תריצו אותם הלאה. דיברתם הוראה מהמנהיג לדבר נגד.

אוי, תפסיק לבלבל את המוח, תפסיק לדבר שטויות.

אני אבלבל במוח מה שאני רוצה.

זה שאתה יושב ראש לא אומר שאתה יכול לדבר שטויות.

אני עשיתי מאמץ לנסות לסיים את זה ולסיים את החוק של מענקי הסיוע וגם לסיים גם את החוק הזה שזה מענקים למשפחות. לא הסתדר, לא הסתדר, מה לעשות. כל אחד ייקח על עצמו את העניין הזה.

מכיוון שעודד פורר טוען שזה נושא חדש והרי נרצה לעשות את זה כי בלי זה לא נעשה את הדבר הזה. אני מבקש מוועדת הכנסת להתכנס על הנושא החדש.

רגע, אבל אני רוצה להבהיר. אין לנו אישור למליאה. זאת אומרת, עם הנושא החדש הזה יכול להיות שהחוק הזה לא יעלה למליאה ויתעכבו עם הכסף.

מאוד יכול להיות.

ישראל ביתנו נגד ילדי ישראל.

נגד אזרחי ישראל.

תן לי רגע. היות ואני צריך לחכות עכשיו לוועדת הכנסת, אני אבקש מהיושב ראש שנוכל להמשיך את הדיון. לפני זה, אני רוצה לסיים בחוק הקודם את ההסתייגויות שהיו ולהצביע על הסעיף כדי להגיע את זה למליאה.

בבקשה, מה היו ההסתייגויות?

היו רביזיות על כמה הסתייגויות. זה על החוק הקודם.

אנחנו משכנו את ההסתייגויות. ביקשנו להמיר אותן לרשות דיבור.

חבר הכנסת מיקי לוי ביקש הסתייגות לגבי תקופת האכשרה של החיילים והוא ביקש על זה רביזיה. הסתייגות נפלה והוא ביקש על זה רביזיה.

מי בעד הרביזיה ירים את ידו?

רגע, רגע, זה האשכולות?

לא, זה לגבי תקופת האכשרה של החיילים.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה
הרביזיה לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה.

עכשיו הסתייגות של הרשימה המשותפת. ההסתייגות היתה שדמי האבטלה יגדלו ב-30 שקלים מרגע ששיעור המועסקים פחת ל-10%. ההסתייגות הזאת נפלה ועכשיו יש רביזיה עליה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
הרביזיה לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה.

רביזיה נוספת. דמי האבטלה משולמים גם לגילאים 18 עד 20.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה
הרביזיה לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה.

גם רביזיה של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה
הרביזיה לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה של חבר הכנסת מיקי לוי לגבי הנושא של רכב אשכול.

אומר כאן מנכ"ל הביטוח הלאומי שאני אשאיר לו את זה. הוא יעבוד מול שר הרווחה . הוא הבטיח לי תוך כמה ימים. אני מוריד את זה.

אני רק ביקשתי הסתייגות כדי לדבר, לא ביקשתי רביזיה.

הסתייגות שהוועדה בעצם החליטה לקבל אותה. הסתייגות של חברת הכנסת עינב קבלה לקבי המועד של הדיס-ריגארד. זה נושא שנוסף לחוק רק שזה לא יהיה בפרק ב' אלא בפרק שונות כי זה תיקון נפרד לחוק הביטוח הלאומי. רק רציתי להבהיר את הנושא הזה.

דיברנו על תיקונים שנכנסו לפרק הזה. עכשיו אפשר להצביע על פרק ב' וגם על התיקון של דיס ריגארד שבו התקופה הוארכה עד ליוני 2021.

מי בעד פרק ב' לפי נוסח הוועדה, ירים את ידו?

הצבעה
פרק ב' אושר.

הפרק אושר.

רביזיה אחרונה לגבי פרק ג' של מענק אבטלה. חבר הכנסת אחמד טיבי ביקש רביזיה על הפרק כולו.

לא, זה במיוחד על ה-18 עד 20, מה שאמרת שתבדוק.

פרק ב', מענק של גיל 67 ומעלה.

נכון, אבל בגלל משהו אחר, עיריית נצרת.

תוריד, אני מתחייב להיכנס לזה. בסדר, הוא מסיר את זה. אנחנו ניכנס לעניין בכוח.

הצבענו על פרק ב', על פרק ג' ועל פרק ד'.

אבל נשאר שונות.

הצבענו על שונות.

אנחנו משכנו את הבקשות לדיון מחדש ואת ההסתייגויות.

חבר הכנסת טיבי, הרביזיה על נושא האולמות.

הרביזיה קיימת.

מבחינת לוח זמנים, מה שאושר באישור היושב ראש, אנחנו נמשיך פה על חשבון נאומים בני דקה. ברגע שיתחיל יום הזיכרון של גירוש גוש קטיף אנחנו נלך למליאה.

יום הזיכרון על מה שעשה הליכוד ב-2005. הליכוד גירש את היהודים. אחר-כך המליאה תצא להפסקה, נחזור לוועדת הכספים ונמשיך.

צריך לכנס ועדת כנסת לנושא חדש.

אנחנו לא מבינים מה קורה פה.

חבר הכנסת אחמד טיבי הסיר את הרביזיות שלו. אני התחייבתי לו. אני אשב עם שר האוצר יחד איתו לגבי נושאים שעלו, שאני חושב שהם צודקים ובלי קשר לעניין הזה צריך לטפל בבעיה הזאת. אני מודה שזה עלה כבר כמה פעמים. אני מתחייב להיכנס לעניין הזה, אני רוצה לפתור את הבעיה.

גם לגבי העיר נצרת.

גם לגבי העיר נצרת וגם לגבי בית החולים.

אדוני השר, אני רוצה להצביע על החוק הקודם. על החוק הזה אנחנו לא מצביעים כרגע כי הוא טוען לנושא חדש.

אם אנחנו לא נצביע עכשיו על החוק הקודם, אתה לא יכול להביא אותו. עוד לא הצבענו עליו. תפסיקו רגע, אחרי זה נבקש את העזרה שלך עם החוק של המענקים.

היות ואחמד טיבי הסיר את הרביזיה, אין רביזיה על הפרק האחרון פרק השונות.

גם קושניר הסיר את הרביזיה. אתה יכול להצביע על פרק ז', מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות ועל פרק ח', הוראות שונות.

מי בעד אישור הפרקים האלה ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה
הפרקים אושרו.

הפרקים אושרו.

אנחנו עוברים לחוק יסוד שמונח פה אצלנו על השולחן.

אייל, גם אצלי ההסתייגויות שהגשתי יביאו זכות דיבור במליאה.

מורידים הסתייגויות אבל שומרים על זכות דיבור במליאה.

בסדר. חוק-יסוד משק המדינה, מי מסביר אותו? אני רוצה לדעת כמה עולה ההצעה של מיקי זוהר. 143 הוא אמר? 150, בסדר.

150 מוצאים ולחיילים לא מוצאים 25, נהדר.

כפי שהסברנו בתיקונים הקודמים לחוק היסוד, בהתאם לסעיף 3ב לחוק-יסוד משק המדינה, למעשה הממשלה פועלת לפי תקציב המשכי שהכללים שלו קבועים בסעיף 3ב לחוק היסוד. הוא מבוסס למעשה על התקציב של שנת 2019 פלוס מדד, חלקי 12. זאת המגבלה החודשית והשנתית ואמות המידה להוצאות התקציב קבועות בסעיף 3ב.

למעשה, בהוראות השעה הקודמות שהראשונה שבהם נחקקה ב-6.4.2020 נקבע שבתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד יום 31.12.2020 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020 לפי המוקדם מביניהם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לשם התמודדות עם משבר הקורונה וזאת על בסיס תכנית כלכלית ובה חבילת צעדים שנחקקו אז.

הוראת השעה תוקנה כבר פעמיים על-מנת לעגן תוספת הוצאה ממשלתית לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. כעת מבוקש לתקן אותה פעם נוספת לצורך מימון תכנית המענקים החד-פעמיים שדיברנו עליה עתה.

אני מבקש להוסיף 150 מיליון שקל.

ככל שעלות התכנית תוגדל מ-6.5 מיליארד לפי השינויים שדובר עליהם כרגע בוועדה, יהיה צורך להתאים את הסכומים גם כאן.

אני מבקש לתקן את זה עכשיו לפני שאני מצביע.

גם במסגרת חוק המסגרות וגם בחוק היסוד.

בסדר, אבל אני מבקש בחוק המסגרות שעכשיו אני אמור להצביע עליו.

השאלה מה הסכום הסופי?

בפעמים הקודמות אנחנו עשינו הסטות. כלומר, ככל שרוצים להסיט מסעיף אחר בחוק לצורך ההגדלה הזאת, אז אפשר לצורך העניין להסיט מאחד הסעיפים האחרים.

אני מבקש עכשיו להוסיף 150. למה אתם מסבכים לי את החיים? להוסיף עכשיו 150 מיליון. אם לא יצטרכו את זה אז לא יצטרכו. אם יצטרכו, שזה יהיה. תאפשרו להכניס את זה, אני רוצה להצביע.

אני רוצה להצביע על עוד 150 מיליון, יש בעיה.

לא השלמתי את ההסבר.

תשלים.

בהמשך להערות שעלו בדיונים הקודמים, הכלל בהתאם לפסיקה הוא שיש מקום לתקן חוקי יסוד בהוראה קבועה. יש שני פסקי דין שעסקו בשאלה של תיקון הוראת שעה בכל מה שקשור לבג"ץ הדו שנתי. הפסיקה מתייחסת למצבים שבמסגרתם יש מקרים חריגים שבמסגרתם עדיין יש מקום לעשות תיקון של חוק בהוראת שעה. מקרים שהם חריגים, קיצוניים וייחודיים. דומה שכל נושא הטיפול בקורונה עולה כדי המקרים החריגים והקיצוניים והייחודיים.

יחד עם זאת, צריך לזכור שככל שאנחנו מתקרבים למועד של האישור הנדרש של הנחת תקציב המדינה לשנת 2020 והאישור הנדרש שלו בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, הדבר משליך כמובן על היכולת להגיש הוראות שעה נוספות לצורך תיקון סעיף 3ב לחוק היסוד.

זה מקשה עליך כשאין תקציב להוסיף למסגרת?

ככל שאנחנו מתקרבים לאישור תקציב המדינה הנדרש, הגדלת התקציב ההמשכי בהוראות שעה קשה יותר.

במקביל לכך, יש גם את התיקון של חוק המסגרות. אפשר להתחיל להקריא. אם היושב-ראש רוצה, אני יכול להקריא.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

אנחנו מדברים על יותר, על סכום של 210 מיליון.

כמה לילדים בסוף?

כולם אותו דבר. זאת אומרת, עד לילד הרביעי 500 ומכאן ואילך 350.

מה עם החד הוריות?

סיימת את ההסבר?

סיימתי את ההסבר, נותר רק להקריא.

תקריא.

חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3)

תיקון סעיף 1
1. בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020)‏ , בסעיף 1(1) –

(1) בסעיף קטן (א1) המובא בו, בפסקה (2)(ב)(6), במקום "2.5%" יבוא "3.45%";"

כאן היתה לנו טעות סופר. התיקון הופך להיות במקום (2)(ב)(6) במקום "1.81% יבוא 3.45%". החודש הרלוונטי הוא חודש אוגוסט ולא חודש ספטמבר.

"(2) בסעיף קטן (א2) המובא בו, בפסקה (2)(ב), במקום "12.2 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "18.7 מיליארד שקלים חדשים".

כעת הסכום שמבוקש כאן יצטרך להידון בוועדה.

אני לא הסרתי את ההסתייגויות שלי, לא הסרתי כלום.

רבותיי, אני מכריז על הפסקה. אני מעריך בערך חצי שנה עד שיסתיים הנושא במליאה ואחר-כך אנחנו חוזרים.


(הישיבה נפסקה בשעה 16:16 ונתחדשה בשעה 17:40.)

אתם רוצים להגיד לגבי הסכום? אני יכול להצביע על זה? אתם יכולים להגיד על כמה מדובר? בחוק היסוד, במקום 6.5 מיליארד, ביקש השר 6.7 מיליארד.

אנחנו צריכים את אסי מסינג בשביל זה? הוא עוכב בכניסה, כך אני מבינה.

לחכות לאסי מסינג?

כן.

אבל הוא הקריא את זה כבר. השר מבקש שבמקום שיהיה 6.5 מיליארד, יהיה 6.7 מיליארד.

לאור ההסכמות אנחנו מתקנים את סעיף 2(ב)(5). במקום 1.81%, יהיה 3.5% בחודש אוגוסט. חוץ מזה, לעניין ביטוח לאומי, אנחנו מגדילים מ-12.2 ל-18.97.

זה מה שהשר ביקש?

זה מה שהשר ביקש.

זה יהיה הסכום וזה יהיה השיעור לאור השינוי עכשיו, עם 220 מיליון שקלים שנוספו?

נכון. התוספת בעצם מגדילה אותנו מ-3.45 ל-3.5.

ומ-18.7 מיליארד ל-18.9 מיליארד.

נכון.

יש לי שאלה לגבי הנחת התקציב. מה מתכוונים לעשות עם זה, לשנות את היום או להביא תיקון מס' 5 לחוק היסוד? ישנו את המועד הקובע?

אני לא מוסמכת לענות על השאלה. שר האוצר היה פה, אתם יכולים לשאול אותו.

תודה. הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3), עם השינויים שציינה גברת שירה. מי בעד ומי נגד אישור הצעת החוק, ירים את ידו.

הצבעה

ההצעה אושרה.

הצעת החוק אושרה.


הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה. היה כאן שר האוצר והיו איתו הסכמות. אני רוצה לומר גם לגבי מה שהציע חבר הכנסת מיקי זוהר בבוקר, ואני מודה לך על ההצעה הזאת כי אנחנו רוצים להתקדם, הציע השר כמה דברים. קודם כל, שבאמת יימשך העניין הזה שעד הילד הרביעי כולל, שזה הוסכם פחות או יותר וגם היה בהצעה שלך, זה יהיה 500 שקל; מהילד החמישי ואילך לא יעצרו באיזשהו מקום. זה יהיה 300 שקל לילד. בנוסף, הוא הסכים שחיילים משוחררים בשנה הזאת, כשיש בעיה שכולנו סובלים ממנה – נגיף הקורונה – יקבלו - - -

הם יקבלו כמו כולם, 750 שקל, והם יקבלו 500 שקלים נוספים.

זה הדבר השני שהוסכם.

כתוצאה מהתיקון הזה אנחנו מסירים את הבקשה לנושא חדש.

כן. ואת הרוויזיות ואת ההסתייגויות, וננסה להעביר את זה מהר. בנוסף לכך, הציע בצלאל סמוטריץ' לגבי פרודים, אם אפשר לנסח את זה כך שזה יעבור לחשבון הבנק שלהם.

אני מצטרף להצעתו.

יעבור לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים.

כן, אבל יעשו את זה לפי החישוב של בן הזוג הגרוש.

אני מנסה להבין על מה מדובר. אמרנו שהמענק משולם לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים. אנחנו נגיד שאם ביקש הורה כי המענק יחולק בינו ובין ההורה האחר - - -

לא, לא. ביטוח לאומי מעביר את זה לחשבון של קצבת הילדים, אחרת לא נצא מזה.

נכון.

אלא שבהסדרים בין בני זוג שנפרדו או התגרשו, המענק הזה יחולק באופן יחסי בין ההורים. יש על זה פסקי דין של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מאז המענק הקודם. המענק יחולק באופן שווה בין ההורים בהתאם לחלק היחסי שכל אחד מהם נושא בנטל הכלכלי של גידול הילדים, כאשר הצד שההקצבה הזאת לא מועברת לחשבון שלו, יוכל לקזז את זה מהסכום שהוא אמור להעביר להורה השני. דהיינו, הבעל משלם מזונות, הוא יוכל לקזז מסכום המזונות חצי או 30% או 60%, כמה שמגיע לו לפי הסכם הממון שיש ביניהם.

דרך חוק הביטוח הלאומי שקובע זכאות למענק, אנחנו נכנסים כבר מעבר - - -

אני אסביר לך. היו זוגות שהלכו על זה לבתי המשפט. בתי המשפט קבעו ביחס למענק הקודם שהוא יחולק באופן שווה. שווה אין פירושו חצי-חצי אלא לפי החלק - - - בתי המשפט קבעו שכך צריך להיות מכיוון שלא דובר על משהו קבוע שלקחו בחשבון בזמנו. הייתה ביקורת עלינו כמחוקקים, שלא קבענו את זה בתוך החוק שנתן את המענק הזה והשארנו לבתי המשפט להחליט בזה. אני לא מכיר אף פסק דין אחר. יש שורה של פסקי דין, גם בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים, שהעניין הגיע לפתחם, שקבעו שכך צריך להיות. אני מבקש שזה כתוב עכשיו בחוק.

תבדקי, אם אפשר נכניס את זה.

לא, אני מבקש. אני רוצה שתבטיח לי.

אתה רוצה לקבוע מהותית שהזכאות לסכום המענק הזה תהיה לשני - - - לפי נטל גידול הילדים.

כן, שהוא מסוכם ביניהם או בהסכם הממון או בפסק הדין, אם הם לא הגיעו להבנות ביניהם והלכו לבית דין או לבית משפט. היועצת המשפטית, חשוב להדגיש שהביטוח הלאומי לא עושה את זה.

בצלאל, מספיק.

אתה אומר שהילד מקבל סכום, המוסד לביטוח לאומי מעביר סכום למקום מסוים. עכשיו אני נכנסת לחישוב בין שני ההורים, איך הם מסכימים.

כן. החישוב הזה קיים. אני לא נכנס לחישוב הזה, הוא קיים בהסכם בין בני הזוג או בפסק הדין. בתי המשפט אמרו שמן הראוי שאנחנו - - -

בצלאל, אני מבקש לעצור פה. תבדקי אם אפשר, תחשבי ותיתני תשובה. מאיר, יש בעיה עם ההצעה הזאת מבחינת הביטוח הלאומי?

הביטוח הלאומי אדיש לחלוטין וזה לא נוגע אליו. אנחנו מעבירים.

הבנתי.

אני רוצה לומר משהו על הילדים, אם אפשר. גם זה תואם עם נציגי אגף התקציבים כאן. לגבי הילדים שנולדו וייוולדו מה-15 לחודש ועד לסוף החודש, אנחנו נסדיר את הנושא של המענק שמגיע להם, אבל הגובה שלו יהיה 500 שקל.

כמו כל ילד. לחיילים, אני מבקש לחדד שזה חל גם על משוחררי שירות לאומי ואזרחי.

בצלאל, נחזור לזה. אני לא הולך לשום מקום. מאיר, רציתי לדעת עוד דבר. ביקשתי שמי שלא מקבל את המענק, האם אפשר לשמור את זה בביטוח הלאומי?

כן, על זה דובר.

צריך לעשות את זה בחוק?

אם אתם שואלים אותי, ואני חושב עכשיו בקול רם, הרי אנחנו מעוניינים שאנשים ייקחו את הכסף שמגיע להם. המענק. אבל אם על בסיס סיפור של אותה שנה שציינתם לגבי חיילים משוחררים, אם מישהו יכול לגשת לבנק הדואר כי אין לי את חשבון הבנק שלו, והוא לא לוקח את הכסף ששייך לו, אנחנו נוכל אחר כך לזכות אותו במערכות שלנו בזיכוי בגובה המענק.

צריך להכניס את זה לחוק? תדברו ביניכם ותיתנו לי תשובה בעוד כמה דקות. מיקי זוהר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, מי אמר שהוויכוחים ביני לבין השר כץ לא תורמים לאזרחי ישראל? קודם כל, תודה רבה לשר ישראל כץ על החלטתו לשדרג את הצעתי ולהוסיף 300 שקלים לכל ילד במקום 100 שקלים לכל ילד. אין ספק שזה טוב לכל אזרחי ישראל. זאת בשורה נהדרת. אני מבטיח דבר אחד, שזה לא יגרום לנו להמשיך להתווכח. אנחנו החלטנו שאנחנו מפסיקים להתווכח. בדבר אחד אנחנו נמשיך לשתף פעולה – לטובת אזרחי ישראל. ההחלטה שתתקבל פה היום, שבסופו של יום היא החלטה מעולה לכל אזרחי ישראל באשר הם ללא יוצא מן הכלל, ללא הבדל דת, גזע ומין, חבר הכנסת טיבי.

זה בזכות חבר הכנסת טיבי ששיתף איתי פעולה.

זה דבר חשוב ולכן אני מבקש לברך את השר ישראל כץ על ההחלטה שלו לשדרג את הצעתי. אני מודה לך, יושב-ראש הוועדה ולכל חברי הוועדה על היוזמה המבורכת שהביאה אותנו אל הסיטואציה החיובית הזאת.

תודה רבה. עודד פורר, רצית להגיד משהו.

רציתי להגיד משהו בקשר לבקשה על הורים גרושים או פרודים. כשאושר הסבב הראשון של המענקים, אדוני היושב-ראש, אנחנו העלינו את זה כאן בוועדה והייתה דרישה של כל חברי הוועדה לייצר מנגנון שבו לא יהיה מצב שאב גרוש שמשלם מזונות גבוהים, נשאר גם בלי שום מענק דווקא בתקופה הזאת. אז ביטוח לאומי והאוצר אמרו שמפאת קוצר הזמן, אם נלך למהלך הזה – אני מזכיר לך שהיינו ממש לפני פסח – המענקים לא יגיעו לפני פסח. לא הלכנו על זה.

אני חושב שמן הראוי שמשרד האוצר וביטוח לאומי ימצאו עכשיו פתרונות. זאת לא קצבת ילדים רגילה אלא מענק. המשפחה כולה נפגעה – גם אם חד-הורית נפגעה וגם אב שמשלם מזונות נפגעה. המשפחה כולה נפגעה.

אוסמה, בבקשה.

אני רוצה להגיש הסתייגויות בשם הרשימה המשותפת, קודם כל לחוק יסוד: משק המדינה.

על חוק היסוד הצבעתי. אתה יכול להגיש הסתייגויות.

אם כך, לחוק המענקים. בסעיף 2 אנחנו מבקשים להגדיל את הסכום לילד הראשון עד הילד הרביעי ל-750 שקל; לחילופין, ל-700 שקל; לחילופי חילופין – 650; לחילופי חילופי חילופין – 600; 550. לילד החמישי והלאה אנחנו מבקשים להעמיד את זה על 500 שקל; 450 שקל; 400 שקל; 350 שקל.

לסעיף 3, אנחנו מבקשים שכל אזרח במדינת ישראל יקבל 1,000 שקל במקום 750; 950; 900; 850; 800.

לסעיף 4, אנחנו מבקשים להוסיף למענק הכפול. העליתי את זה קודם, אדוני היושב-ראש, ואמרת שיבדקו את זה. אני מצטרף גם להסתייגות של חברי מיקי לוי, להוסיף את קצבת השארים. מי שמקבל קצבת שארים, שיקבל מענק כפול.

אני לא חושב שהוא נשאר עם ההסתייגויות.

נשאר.

לא, לא.

תכף נשמע.

אם לא, אני מבקש להוסיף. אני לא רואה שום הבחנה אלא להפך. אלמן או אלמנה, מגיע להם שיקבלו מענק כפול ואני מבקש שכל חברי הכנסת יתמכו בזה. למה אלמן או אלמנה, שחיים מ-1,000 שקל או מ-1,500 שקל, לא מקבלים מענק כפול?

אנחנו היינו בחדר כשהוא אמר שהוא מסיר.

בנוסף, מי שמקבל קצבת זקנה, אני מבקש שגם הוא יקבל מענק כפול.

כל מי שמקבל קצבת זקנה?

מעל גיל 70. למה שלא יקבל מענק כפול?

עם כל הכבוד, מה הוויכוח הזה? הוא מדבר על משהו אחר, הוא לא מדבר על קצבת זקנה.

אני יודע, ואני רוצה שזה יהיה רק מי ששירת בצה"ל.

בסדר, כדאי שתנהל את הוויכוח הזה. כאילו נולדת מחדש.

מי שמקבל דמי אבטלה, גם מגיע לו מענק כפול.

לסעיף 5, אנחנו מבקשים שכל עובדי המדינה הבכירים, לרבות חברי הכנסת, לא יקבלו את המענקים האלה. אנחנו צריכים להוות דוגמה. לא יעלה על הדעת שזקן אלמן לא יקבל מענק כפול, וחברי כנסת ועובדי ציבור בכירים שמקבלים למעלה מ-40,000 שקל, יקבלו את המענק הזה.

לדעתי, על זה יש הסכמה בוועדה.

יש הסכמה בוועדה? בוא נצביע על זה. בבקשה.

אני מעלה נושא חדש – בחוק הזה לא דובר בכלל על שום הבחנה בין אזרח לחייל. ברגע שאתם מעלים שחייל מקבל מענק שחרור, פה יש אפליה על רקע שירות בצבא ואנחנו טוענים שזה נושא חדש. אנחנו מבקשים להעלות את זה לוועדת הכנסת.

זה נושא חדש.

אני יכול לפתור לך את האפליה הזאת בחמש דקות, תתגייסו לשירות אזרחי.

פה יש שוויון לכל האזרחים. למה העלית את זה? - - -

רק יודעים לקחת.

עם אוסמה אפשר להתפשר, שרק כוח צבאי יחלק את הכסף.

כל חיילי צה"ל שומרים גם עליך.

גפני, יש לי רק הערה אחת, ברשותך. בתקשורת, במיוחד בפייסבוק ובטוויטר, מסרבים להאמין שלפעמים הרשימה המשותפת יודעת לנהל משא ומתן, יודעת לשתף פעולה גם איתך, כבוד היושב-ראש. הרשימה המשותפת יודעת לנהל משא ומתן. במקרה הזה שיתוף הפעולה בשם המשותפת שניהל ד"ר אחמד טיבי איתך, כבוד היושב-ראש, אכן הניב תוצאות ויש לנו הישגים. החברה שלנו חייבת לדעת את זה.

רגע, לא שמעתי. עוד פעם.

יש כל מיני הודעות ברשתות החברתיות כאילו הרשימה המשותפת אינה חלק מהתמונה. לא, ואני אומר את זה בבירור, שהרשימה המשותפת ידעה לנהל משא ומתן, ידעה לשתף פעולה במיוחד איתך, כבוד היושב-ראש בדמות נציג הרשימה המשותפת, אחמד טיבי. ואתם השגתם הישגים לחברה הערבית בשיפור התנאים בחוק הזה, ואנחנו גאים בזה. תודה רבה.

תודה רבה. אסי, מה אתם מבקשים בחוק? אני מבקש שתגידו את כל הדברים.

בעקבות השיג ושיח שהיה קודם לכן, ההצעה היא לתקן את חוק קליטת חיילים משוחררים – לעשות תיקון עקיף, ואני אקרא את ההצעה: "תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים, הוראת שעה. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, אחרי סעיף 10א. יבוא: 10ב.: מענק להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש.

(א). חייל שסיים את שירותו הסדיר מיום ד' בטבת התש"ף, 1 בינואר 2020, ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א, 31 בדצמבר 2020, יהיה זכאי למענק חד-פעמי להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש בסכום של 500 שקלים חדשים.

(ב). מענק לפי סעיף קטן (א), ישולם לחיילים שסיימו את שירותם הסדיר עד יום י' באב התש"ף, 31 ביולי 2020, עד ליום 31 באוגוסט 2020, ולחיילים שסיימו את שירותם לאחר יום י' באב התש"ף, 31 ביולי 2020, בתוך 30 ימים ממועד השחרור.


במילים אחרות, מי שסיים את השירות שלו עד ה-31 ביולי, תום החודש הנוכחי, יקבל את המענק עד 31 באוגוסט 2020,ומי שפורש בחודשים הקרובים עד סוף השנה, יקבל את המענק תוך 30 ימים מיום שבו הוא שוחרר.

החוק מדבר על חייל או משרת. האם אדוני מדבר רק על חיילים או גם על משרת שירות לאומי אזרחי?

אנחנו מדברים על חייל שמשרת שירות סדיר.

זה אומר שאדוני מחריג משרתי שירות לאומי אזרחי, נכון?

זאת ההצעה.

אנחנו מוסיפים את החיילים המשוחררים, זה היה הסיכום. אנחנו לא מחריגים אף אחד. זה הסיכום וכרגע מוסיפים בתוספת הזאת.

חוק סעיף חיילים משוחררים, באותו סעיף שהוא מדבר עליו, 10א. מדבר על משרתים שירות לאומי אזרחי. לבוא ולהוסיף סעיף שמדבר רק על חיילים, ולא להתייחס למשרתי שירות לאומי ואזרחי - --

אולי נקצר לחייל בסדיר את זמן השירות שלו כמו בשירות לאומי?

אדוני, גם אני דאגתי בגלל זה, אבל עכשיו אני רואה שההגדרה "שירות סדיר" בחוק קליטת חיילים משוחררים, מתייחסת גם לשירות לאומי וגם לשירות לאומי אזרחי. כולם נמצאים שם. אנחנו לא מדברים רק על חיילים ששירתו בצבא בלבד, אלא גם על -- - - נחשב חייל משוחרר לפי חוק חיילים משוחררים.

אבל הוא לא התכוון לומר את זה.

אני לא יודעת מה הוא התכוון לומר. אם רוצים להגיד מענק כפול רק למי שסיים את שירותו הצבאי, אפשר להגיד. אבל בחוק קליטת חיילים משוחררים, החוק מתייחס לחיילים משוחררים, לשירות לאומי ולשירות לאומי אזרחי.

הלאה, מה עוד?

צריך לתקן את חוק המסגרות בהתאם לתיקון שנעשה עכשיו לחוק היסוד. להגדלת הסכום שנעשתה בחוק היסוד, צריך לעשות אותו דבר גם לתיקון חוק המסגרות. הקראנו תיקון לחוק המסגרות לפני שהוועדה הסכימה על הקצאה של עוד 220 מיליון שקל. אני אומר שצריך בהתאם לתקן גם את המספרים בחוק המסגרות.

בסדר, אישרנו את התוספת.

את זה אישרת בחוק היסוד. עכשיו צריך לתקן במקביל גם את חוק המסגרות, שנמצא בחוק הזה.

אבל חוק המסגרות כבר הלך למליאה.

לא, זאת פעם שנייה. בחוק המסגרות יש גם תיקון חוק.

בסדר, אז תגידו מה. אתם בעלי הבית, תגידו מה אתם רוצים. אתם רוצים עוד משהו בחוק הזה?

רק אם נחדד, אתה התכוונת לחיילים בלבד? חיילים ששירתו בצבא בלבד?

אני כתבתי את המונחים שקיימים בחוק קליטת חיילים משוחררים, של שירות סדיר. חייל שסיים את שירותו הסדיר.

בסדר גמור, כל מה שנכנס בתוך שירות סדיר.

כן.

אני רוצה להבין האם שירות לאומי ואזרחי נמצא שם או לא?

היועצת המשפטית אמרה שכן. זה נקרא שירות סדיר, גם כשמדובר בשירות לאומי ואזרחי.

טמקין, לאן אתה הולך?

סמוטריץ', השר לא עושה איפה ואיפה. הוא חשב על כל המשרתים. לא, לא צריך להגיד על שירות לאומי. שירות לאומי חשובים לנו יותר.

אולי כדאי שמיקי מכלוף זוהר ייכנס להחמיא לשר פעם נוספת בפניו.

שירות האזרחי, שכולם תוקפים את החרדים שלא עושים שירות אזרחי, כל הכבוד להם.

משה, אתה יכול לשבח את ישראל ביתנו שדרשה את התיקון הזה.

תגידו לי מתי אתם מסיימים את הדיאלוג הזה, שאני אדע מתי אני ממשיך את הישיבה.

תאמין לי, זה דיאלוג חשוב. הרב גפני, אני רוצה להסביר לך דבר אחד. הגיע הזמן במדינה לכבד את אותם אנשים שעושים שירות אזרחי. אין הבדל בין מי שעושה שירות אזרחי לשירות אחר. כל מי שמשרת את המדינה הזאת.

קטי, את צודקת. אנחנו נכניס גם את מי שמשרת בשירות לאומי ואזרחי לתוך החיילים המשוחררים.

היועצת המשפטית אמרה שזה כלול בחוק החיילים המשוחררים. השר מסכים לזה.

כל מה שמופיע בכל חוק אתה מביא לכאן להחלטות? לא הבנתי.

אומר שר האוצר שמה שביקשתם – מקובל.

גם השירות הלאומי והאזרחי.

אדוני שר האוצר, אתה נעתרת לבקשתה של חברת הכנסת קטי שטרית ועוד חברים.

האמן לי, הוא מבין מה זה שירות. הוא שירת את המדינה הזאת, הוא משרת את המדינה הזאת הרבה זמן.

קטי, אנחנו מודים לך על חידוד העניין. כרגיל, מי שפותר את כל הבעיות זה היועץ המשפטי אסי. בסוף הוא מספק את הסחורה.

אדוני השר, אתה תלמד שהוא מייצר את הבעיה ואז פותר אותה.

אני חייב לציין שאני מאוד הושפעתי והתרשמתי מהדברים של חבר הכנסת שלמה קרעי, שהוא כרגיל מתמטיקאי ומביא את הדברים לגבי כל הילדים.

לקרוא למיקי זוהר.

ומאוד השתכנעתי לא לקפח את שאר הילדים. אני מדבר ברצינות. זה למעלה מ-400,000 ילדים ולכן החלטנו על זה.

תודה רבה אדוני השר.

יישר כוח.

איך אמרתי? אני בא לדיון בלב פתוח ובנפש חפצה.

בבקשה, משרד האוצר.

אנחנו מציעים לבצע תיקון בחוק מיסוי מקרקעין.

אני מברך אותך, אדוני השר, על הדבר הזה. בהחלט חשוב שכל ילדי ישראל נמצאים. אנחנו עם ישראל מעודד ילודה, מעודד משפחות ברוכות ילדים וזה היה חשוב מאוד. יש לזה גם איזון כלכלי נכון כי הארבעה הראשונים כוללים את העלויות הקבועות של התא המשפחתי, והיתר מקבלים את אותו סכום אחיד ללא שום הגבלה. יישר כוח.

יש כאן עוד חבר כנסת מהליכוד, נא לתת לו הזדמנות – אופיר כץ.

אני אודה לו בסוף על כך שהוא נושא בנטל על שכמו. גם לקרן ברק שאיננה ולאחרים, שהתייצבו לא למילואים אלא לשירות סדיר.

נא לקרוא לקרן.

כן, בבקשה.

אנחנו מציעים לבצע תיקון בחוק מיסוי מקרקעין, כך שיוקדם מועד פקיעת הוראת השעה של מס הרכישה, קרי להחזיר את שיעורי המיסוי של מס הרכישה לשיעורים שהיו בשנת 2015. הסיבה לכך שאנחנו מוצאים דחיפות לבצע את השינוי הזה בתקופה זו, היא מכיוון שאנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות בשוק, במיוחד בתקופת הקורונה. אנחנו כבר לא בתקופה שהייתה אז, כשהעלייה ברמת המחירים הייתה אסטרונומית ובלתי נשלטת. אנחנו בתקופה אחרת ולכן אנחנו חושבים שכרגע זה המועד הנכון.

איפה הנוסח? אנחנו לא מכירים את זה בכלל.

הנוסח נשלח לוועדה כבר לפני ימים.

הנוסח הופץ ונמצא באתר הוועדה.

הנוסח נמצא אצל הייעוץ המשפטי של הוועדה.

יש לך את זה פה? אני מבקש שתעביר את זה.

כן, יש לי.

איך זה קשור לחוק?

לפני החוק, למה זה נכון? הרי הרפורמה במס הרכישה רלוונטית למשקיעים. את רוצה להציף את השוק במשקיעים עכשיו, שיעלו את המחיר לזוגות הצעירים שאין להם דירה? הרי לדירה ראשונה עד 1.8 מיליון אין בכלל מס רכישה.

אתה רואה שהיקף העסקאות בענף הנדל"ן היום יורד בצורה משמעותית.

למה זה נורא? תהיה ירידת מחירים.

זה דבר שעלול לפגוע מאוד ביכולת של המשק לייצר צמיחה. מדובר בענף שהתרומה שלו לתוצר מאוד משמעותית, ואתה לא רוצה לגרום למצב - - -

מה שאת בעצם אומרת מוכיח את הטענה כנגד מדינת ישראל לאורך כל השנים, שכאילו מנסים להוריד את יוקר הדיור, אבל בעצם כולם רוצים להעלות את יוקר הדיור כי זה הקטר הכי משמעותי לצמיחה במשק.

תודה רבה. בצלאל, מספיק. די כבר. אדוני השר, בבקשה.

ברשותכם, גם אני לא שאלתי על כל סעיף איך הוא קשור. בסוף הכול קשור כדי לסייע לציבור. תוך כדי הדיון אתם שכנעתם. באתי לכאן בלי שהייתה הידברות קודם גם לגבי הילדים וגם לגבי דברים אחרים כמו חיילים משוחררים. עכשיו שכנעתם לגבי השירות הלאומי והשירות האזרחי ולגבי עוד דברים. אנחנו נמצאים במצב שבאה הממשלה ורוצה להוריד את מס הרכישה. להוריד מס. אנחנו מוותרים על הכנסות כדי להאיץ כרגע תחום מאוד חשוב, שזה תחום הדיור. יש לו משמעות בבנייה, יש לו משמעות בקנייה ויש לו משמעות בשכר דירה. ברגע שתרד העלות של רכישת דירה שנייה בכל הארץ, באופן טבעי יהיו דירות להשכיר לאותם אלה שאנחנו רוצים לעזור להם עכשיו במענקים, בהלוואות ובתחומים אחרים.

מבין החוקים זה התאים גם לחוק הקודם. בסופו של דבר, סוגיית החוק הקודם הושלמה ולכן זה גם מתאים כאן. אם אנחנו מדברים על מעון, על מזון ועל מרפא, זה הבית. אני כשר אוצר לכאורה מוותר על הכנסות ישירות. בצלאל, רק שתדע, שיש הרבה יהודים מהעולם – שאני לא ארגיז את אחמד, אבל זאת האמת – ששוקלים עלייה ורוצים לקנות בתים. הדבר הזה יכול לעודד אותם. גם במגזר הערבי וגם בכל הארץ יש הרבה שרוצים ושוקלים לקנות בתים. אני חייב להניע את הענף הזה.

אדוני השר, אני איתך. אם תוריד את המס גם בארצות ערב כדי שערבים ייקנו שם והיהודים מהעולם ייקנו פה, אני הולך איתך.

שנייה, שנייה. א', ברגע שזה מתאפשר חוקית זה בסדר. למדנו: נותנים לך – קח; מרביצים לך – ברח.

השיקול של העלייה קנה אותי.

זה לא רק עלייה, זה גם לזוגות צעירים.

אדוני השר, אני הייתי מהמתנגדים המרכזיים להעלאת מס הרכישה. חברים, זה תקע את כל משק הבנייה. יש פער עצום באפשרויות של סטודנטים וזוגות צעירים לשכור דירה, במיוחד במרכז. זהו מהלך מבורך. אני מברך אותך ומבקש מכולכם לא לעשות בעיות. זה לטובת המשק, זה יניע את גלגלי הבנייה מחדש.

אני יכול להגיד לך שצדקת, גם לאור הנתונים הכספיים. זה רק הוריד את ההכנסות.

ישראל, יש לך תמיכה גם של האופוזיציה.

אם אנחנו כבר באווירה חיובית, אדוני השר, יש עוד תקציבים שתקועים ב-922, במיוחד במשרד הבינוי והשיכון, שחוסם פרויקטים של בינוי ביישובים הערביים. אולי תזרזו גם את זה. זה הסרת חסמים.

אני בעד בנייה בכל מקום.

זה לא עלות תקציבית. זה הסרת חסמים במשרד הבינוי והשיכון ליישובים הערביים.

אני מוכרח לומר שחבר הכנסת טיבי פנה אליי בסוגיות האלה, ובלי קשר לוויכוחים אידאולוגיים שקיימים, בנושא האזרחי הדלת פתוחה. זה היה בתשתיות ונדמה לי שהכביש בטייבה הוא באמצע העבודות עכשיו. מקום המדינה לא עשו. לא רק מקום המדינה, גם בימי הטורקים והאנגלים לא עשו כביש בטייבה. אנחנו עושים בכל המקומות ואני בעד לבנות בכל המקומות ולהשכיר דירות בכל המקומות. זאת המגמה עכשיו.

יש תוכניות קיימות ומאושרות, כבוד השר. צריך להסיר רק כמה חסמים.

יש דברים שלא קשורים לישיבות החקיקה. אתם מוזמנים לבוא ולדון על הדברים האלה. היו גם דוגמאות של נצרת ושל מקומות אחרים. אסי, הנוסח קיים? הרי הוא מזמן בוועדה. אני אישית פניתי אליך, היושב-ראש.

הנוסח הזה, שאלנו היום בבוקר מה הקשר שלו לנושא הקורונה, מה הזיקה שלו. אני רוצה לציין בפני אדוני שגם הגופים הרלוונטיים לא יודעים ולא הוזמנו להביע את עמדתם בקשר לנוסח הזה.

אין מי שמתנגד לזה מהגופים הרלוונטיים.

אנחנו רוצים לקבל על זה פרטים. לטעמנו זה נושא חדש.

מבחינתי, כל החוק הוא נושא חדש. נביא את הכול לוועדה לנושא חדש.

אז מה שאמרנו – נכון.

זה חדש, ההוא חדש. הילדים הנוספים זה סופר-חדש.

אם אתה מתעקש על נושא חדש, בואו נלך, נצביע ונחזור.

היועץ המשפטי לא יכול לטעון טענת נושא חדש. רק חברי כנסת יכולים.

כל הנושאים שעלו הם לא חדשים?

יש פריבילגיה אחת ששמורה לנו ולא לכם, וזה להטריל את הכנסת.

אני אענה באופן ענייני על קביעה, שאני מקווה שהיא גם עניינית. כל הגופים הרלוונטיים, אני כשר אוצר מקיים איתם דיונים בתחום הזה כבר מכניסתי. גם עם משרד השיכון ועם כל הגורמים אנחנו מקיימים פגישות, על מנת לראות איך מניעים ומאיצים את המשק. כל הדברים מבחינתנו כרוכים אחד בשני. אנחנו באים לסייע לציבור. לא הבאתי עכשיו את חוקי ההסדרים. הבאתי דבר אחד שאגב, הוא עומד להסתיים בסוף השנה, אבל בגלל שזה כבר נודע בציבור, נעצרה רכישת הבתים. כולם מחכים ולכן, אנחנו באים ואפילו לא מקדימים את המאוחר. זה עומד להתבטל בסוף השנה. זאת הייתה הוראת שעה לזמן מסוים ולכן אני חושב שתוך כדי סיוע לציבור, אפשר להביא גם את זה.

זה לא נושא על כל מדיניות השיכון בציבור, על כל המדיניות הכלכלית בישראל. עלו כאן הרבה נושאים שאפשר להגדיר אותם כחדשים, והייתה הסכמה לקדם את כל הדברים כדי לסייע בלי הבדלים. הדבר הזה הוא נדבך בתחום זה. ציינתי גם עלייה, אבל גם צעירים. זה מייד יקל עליהם. יהיה כאן איתות להורדת מחירי השכירות, כך אנחנו מקווים, בתהליך, כדי שיוכלו לשכור דירות בכל המקומות. זה חלק מהסיוע שאנחנו רוצים לתת, ואני חושב שזה קשור לקורונה. זה קשור לקורונה ועוד איך, גם בהשפעה של הקורונה על מצב הבנייה – התחלות הבנייה הצטמצמו מאוד; גם רכישת הבתים הצטמצמה מאוד; מכירת דירות הצטמצמה מאוד.

לכן, אנחנו הצענו להכניס את זה. פנינו לקראת תחילת הדיונים ואני חושב שזה לא שונה מנושאים אחרים. אם זה נושא חדש, אז כל מה שמעל שלושה ילדים, גם חדש. וגם השירות הלאומי והאזרחי והחיילים המשוחררים. הכול חדש.

ישראל, אפילו יש עתיד אומרים שהם מסכימים פה אחד.

נכון, יש כאן הסכמה, אדוני היושב-ראש.

רק אנחנו מתנגדים?

הוא דיבר איתי, אני לא יודעת.

זה פה אחד בענף, כולם מחכים לזה.

מה זה שייך עכשיו לנושאים שלנו? מה זה שייך לחוק?

השר אמר שזה נושא חדש, זה נושא חדש. כבוד השר, אנחנו מסכימים איתך, זה נושא חדש.

הם הוסיפו את כל הילדים, לאו דווקא שלושה-ארבעה.

מה מס רכישה שייך לחוק?

זה לא הופיע בממשלתי, לא הופיע בטרומית.

מה זה שייך?

חשבתי שהיא מדברת על המענקים לילדים.

תגלו לנו מה העסקה.

עאידה, את מדברת על המענקים לילדים?

למה צריך להביא את זה עכשיו?

רבותיי, הלשכה המשפטית היא גוף עצמאי ואני צריך לשמוע לו והכול בסדר. אני ביקשתי שידברו, אולי יגיעו להסכמה. אם לא מגיעים להסכמה, אנחנו נצטרך ללכת לוועדת הכנסת. חבר הכנסת טיבי ביקש נושא חדש, ואנחנו נלך גם על זה לוועדת הכנסת ונצביע שזה לא נושא חדש או שזה כן נושא חדש. מה שנצביע. אני רק מבקש שתדברו ותנסו להגיע להסכמה.

נלך על כל הנושאים. מילד שלישי ומעלה – נושא חדש.

בסדר. אתה טוען גם על זה נושא חדש? בסדר, יופי. נו, מה? צריך להצביע, מה אתה רוצה שאני אעשה?

לעבוד לפי החוק.

החוק מאפשר להגיד "נושא חדש" וכדי לפתור את זה צריך ללכת לוועדת הכנסת, ולהצביע נגד.

במיוחד אם זה נושא חדש.

אתה לא קורא את המפה.

יש הרבה נושאים חדשים. באנו לגבש הסכמה.

ישראל, בסדר.

הוא שאל מה עמדת גורמים אחרים. כל הענף בעד, ואני הצד הנותן. אני הגורמים, אין גורם אחר.

בסדר. אסי, אתה יכול להגיד לנו לגבי הטענה של נושא חדש?

נושא חדש זה עניין פרוצדורלי, כמובן.

בסדר. את זה אמרתי כבר.

כזכור, יש פה שורה של נושאים שעלו, כמו שהשר תיאר, אגב הדיון מהבוקר, והם לא היו בנוסח המקורי. חלקם קשורים יותר, חלקם קשורים פחות. הוסכם בסוף להניח אותם והוסבר כאן בהרחבה שמדובר, בסופו של דבר, בהוראת שעה שפוקעת בסוף השנה. המשמעות של המשך הוראת השעה, היא שהיא עצרה את המשך הרכישה של הדירות. מה שמוצע כעת זה להוריד את חוסר הוודאות. מטיבם של הורדת חוסר ודאות ומסים, שהם צריכים להיות בצורה מהירה. העניין הזה מובא בפני הוועדה להקדים את המועד של הרכישה. זה הנושא. האכסניה, האם זה נמצא בתיקון עקיף במסגרת החוק שקיים? אני חושב שזה דבר שבוודאי אפשר לעשות אותו. אין מניעה מלחוקק אותו. ההסברים הובאו ובוודאי הלשכה המשפטית לא יכולה לטעון נושא חדש. זה טיעון שמי שצריך לטעון אותו הם חברי הכנסת. זה לא טיעון של הייעוץ המשפטי.

הלשכה המשפטית יכולה לטעון נושא חדש. זאת שאלה פרוצדורלית. כך כתוב בתקנון.

אני לא מכיר שיש מעמד ללשכה המשפטית לטעון נושא חדש.

אני רוצה להשיב ליועץ המשפטי.

אל תשיב לאף אחד. תן לי קודם לסיים פה. אני בבעיה אחרת ממה שאתה הולך לעשות לי עכשיו.

למה מעלים את זה עכשיו? היה צריך להעלות את זה בבוקר.

אייל, בבקשה.

אני רוצה לתת תשובה לכמה עניינים. ראשית, לגבי נושא חדש – אכן, טענה של נושא חדש יכולה להיטען על ידי חבר כנסת, שר או סגן שר בענייני משרדו. עם זאת, אין מניעה שהייעוץ המשפטי יאיר את עיני חברי הכנסת, שהנושא שנדון אכן נכנס לגדרי הנושא החדש, לפי תקנון הכנסת.

האם יש כאן מישהו שטוען שהנושא הזה הוא חדש?

נושא חדש הוא בעצם תיקון להצעת החוק, שלא ממין העניין. לכן, נושא מס הרכישה לא הוסבר לנו כיצד הוא קשור ומה הזיקה. ביקשנו את התשובה מהבוקר, כולל גם התייחסות של משרד המשפטים. גם לעניין נושא חדש, גם לגבי גני האירועים הייתה טענה מצד משרד האוצר שזה נושא חדש, למרות שבמקרה הזה הוא לא היה נושא חדש כי הוא נבע מהמענקים ומההוצאות הקבועות שרצו לתת לעוסקים שונים. חלק מהעוסקים השונים הם גם בעלי האולמות ולכן, לא יכול היה להיטען במקרה הזה נושא חדש.

לגבי מס רכישה, אמרתי שלא התקיים בוועדה דיון מבחינת הלשכות המקצועיות, מבחינת הציבור לגבי המשמעות של הפחתת מס רכישה למשקיעים, אם אני מבין נכון. בעצם, זאת משמעות התיקון לפי מה שהבנתי. זה לא מס רכישה לדירה יחידה. אני גם רוצה לדעת אם משרד המשפטים לא חושב שצריך שזה ייעשה במסגרת הליך חקיקה רגיל.

תגידו לי מה העמדה שלכם, כי זה לא פחות צרכני מגני האירועים.

תודה, אייל. תשובה, משרד המשפטים.

אני רק רוצה להוסיף על מה שאמרו השר והיועץ המשפטי לאוצר, בניגוד לנושא שעלה כאן הבוקר ואני מבינה שמנסים לקשר בין הדברים, פה מדובר בבקשה להקדים הוראה שממילא הכנסת קבעה שהיא אמורה לפקוע. אנחנו לא משנים איזשהם הסדרים רחבים במשק בלי לבחון אותם, כפי שהוצע בנושא אחר. הנושא שנדון עכשיו, כן נעשה דיון ממשלתי לגביו. אנחנו מכירים אותו, לפחות ברמה המשפטית לא מהבוקר או מאתמול בערב. אלה שני הבדלים משמעותיים. אני מצטרפת למה שאמר היועץ המשפטי לאוצר, שבנושא הזה, ככל שהנושא תלוי ועומד באוויר, יש לו השלכות רחבות על המשק ועל איך שהוא מתנהל.

מה עמדתכם?

אפשר היה לעשות את זה אחרת, אבל אי אפשר להגיד שלא ניתן לעשות אותו, ואי אפשר להגיד שהנימוקים שאנחנו מביאים כאן כרגע הם לא בעלי משמעות.

בסדר, הוויכוח ברור וצריך להכריע בו.

אפשר לתת שני נימוקים למה זה קשור לחוק הזה?

כן, בבקשה.

קודם כל, החוק הזה נועד לעזור לאזרחי ישראל לעבור את משבר הקורונה ויש שתי דרכים לעזור: 1. לתת כסף. 2. להוריד הוצאות. ברגע שמפחיתים מסים, זה צד שני של אותו מטבע שמסייע לאזרחי ישראל. שנית, אנחנו פורצים עכשיו את מסגרת התקציב ב-6.7, כמיליארד שקל בערך, אדוני השר, כדי לממן את החוק הזה? אומר לנו שר האוצר שאנחנו בהאטה בשוק הדיור והתוצאה היא ירידה בהכנסות המדינה. מאיפה נשלם את ה-6.7 מיליארד שקלים האלה? אומר שר האוצר: אני צריך מקורות תקציביים, ואחד המקורות שלי הוא להזניק את שוק הדיור. התוצאה תהיה הגדלה בהכנסות המדינה ממיסוי, כדי שיהיה מאיפה לשלם את זה. זה סופר-קשור לחוק.

מתי הצטרפת לקואליציה?

אני מחזק את סמוטריץ'.

למה החוק הזה לא הוצע קודם?

אדוני השר, יש לי עוד נימוק. ברגע שהחלטנו להגדיל גם לילדים, מעבר לילד השלישי את המענק, המדינה הערכית מעודדת ילודה, אנשים צריכים לשפר דיור ולקנות בתים יותר גדולים וצריך לתת להם הטבות מס.

עוד נימוק, יש כאלה שלא נכנסים לפה כי הם מרוויחים 650,000 שקל בשנה.

זה בהחלט קשור לחלוטין, ואני לא רואה שום נימוק משפטי שיכול למנוע מלהכניס את זה.

איפה הדוגמה האישית? בואו נוותר כולנו. לא שמעתי תשובות. כולם מדברים גבוהה-גבוהה, אבל ברגע שזה מגיע - - -

אוסמה, אני כבר ויתרתי על 20%. ויתרת?

אני תורם כל חודש 20%. למי לוותר? להתנחלויות?

למה לוותר? לתת לאלה שצריכים.

את מחזירה את זה למשרד האוצר.

אנחנו נחליט לאן הכסף שלנו ילך.

אני מבקש להציע עוד נימוק למה זה מאוד קשור לחוק. חשוב מאוד לפרוטוקול.

היו שני נימוקים חזקים שלך.

אני רוצה שלישי.

לא צריך שלישי.

זה חשוב לפרוטוקול.

אני מבקש לשבח את ראש הממשלה, את שר האוצר.

זה נושא חדש.

אני רוצה לשבח את ראש הממשלה ואת שר האוצר, כל מי שתרם לעניין הזה. ואני רוצה לשבח את עודד פורר לגבי הנושא של החיילים המשוחררים. הינה, אמרתי?

לפי ההסכם הקואליציוני, בכל פעם שאתה מזכיר את ראש הממשלה, אתה צריך להגיד: ואת ראש הממשלה החליפי.

אם ההסכם הקואליציוני היה מחייב. רבותיי, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת אחמד טיבי, שבאמת עבדנו יחד בעניין הזה כל הזמן. אתה יכול להגיד את זה לציבור, שהתרומה שלך בעניין הייתה תרומה רבה. אני רוצה לשבח את חבר הכנסת מיקי זוהר ואת שלמה קרעי. אני מבקש שאנחנו נעבור להצבעות.

יש לנו נושא חדש על החיילים המשוחררים והסתייגויות.

אתם לא מתביישים?

לא.

בושה וחרפה. החבר'ה האלה שומרים עליכם. רק לקחת, רק לקחת.

בבקשה, הסתייגויות.

יש לנו הסתייגויות קודמות של הרשימה המשותפת. הסתייגות אחת כבר לא רלוונטית לגבי מספר הילדים. הסתייגות אחרת, בסעיף 4א, אחרי תת פסקה 5, יתווספו הפסקאות הבאות: 6. "מי שמקבל דמי אבטלה. מי שמקבל מענק סיוע לעצמאי ולשכיר ובעל שליטה לשם סיוע להתמודדות עם נגיף הקורונה." הם מבקשים גם להם לתת את הקצבה המוגדלת. את התוספת. זאת ההסתייגות.

מי בעד ומי נגד ההסתייגות, ירים את ידו.

הצבעה

ההסתייגות לא אושרה.

רוויזיה.

רוויזיה.

אני מבקש שאם הוא לא מושך את הבקשה לנושא חדש, אנחנו נכפיל את המענק לחיילים משוחררים ל-1,000 שקלים.

מה זה קשור לחוק הזה?

זה קשור שהחבר'ה האלה לא קיבלו שום דבר. שום סיוע. פעם אחת החיילים מקבלים סיוע, וגם זה לא נאה לך. אתה לא מתבייש.

אתה לא מתבייש.

הם טובים מספיק בשביל לשמור עליך, הם לא מספיק טובים בשביל לקבל 500 שקל. תתבייש לך. תגיד תודה. אתה הסוחט.

אתה כאן סחטן. אתה הסחטן.

אוסמה, אוסמה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. עודד, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אני אוציא אתכם.

תתבייש לך.

אתה תתבייש.

של נעליך כשאתה מדבר על חיילי צה"ל. תתבייש לך.

אף אחד לא עושה לי טובה.

תתבייש לך, מי אתה בכלל? מי אתה בכלל?

מי אתה בכלל?

הם שומרים עליך. תתבייש.

עודד, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. אוסמה, מספיק.

של נעליך כשאתה מדבר על חיילי צה"ל. חצוף.

אתה חצוף.

עודד, מספיק. קראתי לך לסדר פעם שנייה. מספיק.

לא יכפישו פה את חיילי צה"ל, וזה יעבור לסדר-היום.

כל שקל שמגיע לחיילי צה"ל, סופר מבורך.

למה לא הכנסתם את זה בחוק - - - זה לא היה בחוק המקורי.

אני מסכים איתך.

אופיר - - - להשתמש בחיילי צה"ל כדי לתקוף את החרדים. זה מה שאתה עושה. אתם משתמשים בחיילי צה"ל רק כשאתם רוצים לתקוף את החרדים. רק כשנותנים משהו לילד חרדי, אתה נזכר בחיילי צה"ל. - - - תתביישו כולכם. אתם מגן על חיילי צה"ל? שנאת ישראל יש לכם.

הצטרפת אל אוסמה סעדי, כל הכבוד.

האמת היא שאתה בושה לכנסת.

אתה בושה לכנסת. אתה בושה לכנסת. תתבייש לך. תתבייש לך.

כשיש מענק לילדים - - -

הם משתמשים בחיילי צה"ל כדי לתקוף את החרדים. זה מה שהם עושים כל הזמן. מה אתה מגבה אותו, אופיר? הוא משתמש בחיילי צה"ל רק כדי לתקוף את החרדים. הוא משתמש בחיילי צה"ל כדי לתקוף את החרדים.

די כבר. מספיק.

- - - שחיילים הם מול ילדים - - -

החיילים שלנו הם מעל הכול.

טיבי, אני קורא לך לסדר.

גם הוא יצא וגם אוסמה יצא. אני לא יוצא. אני לא אצא אם יגררו אותי מפה. לא יהיה דבר כזה.

שב. עודד, שב.

הוא עומד וצועק חופשי פה. מי הוא בכלל?

אתה נגד חיילי צה"ל בגלל שאתה לא נותן להצביע על ההטבה לחיילים.

מי אתה בכלל? מי אתה בכלל?

- - -

הם מתפרנסים מזה.

גם לחיילים נקבל, גם לחיילים. גם החיילים יקבלו.

חוצפן.

לא, אל תעמידו את זה ככה. החיילים שומרים על כולם. אוי ואבוי, לא להעמיד את זה ככה.

מיותר לגמרי.

אוסמה, אנחנו לא נגד הילדים, לא נגד הילדים.

<< יור > >

עם כל הכבוד, היא קוראת הסתייגות. די. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רק מקווה שאחרי המופע הזה, אדוני היושב-ראש, אתה תשקול מחדש את שיתוף הפעולה הרומנטי בינך לבין טיבי וחברי הרשימה המשותפת.

מי בעד ההסתייגות ירים את ידו.

עאידה רוצה לנמק.

אני אפילו לא שמעתי את ההסתייגות.

בסדר. תקראי שוב.

אני לא יודעת על מה מדובר. זכותי, לא?

כן, בבקשה. תקריאי עוד פעם.

בסעיף 4, יימחק סעיף קטן (ג) – זאת הבקשה. סעיף קטן (ג) אומר שאם בני הזוג זכאים שניהם לתוספת המענק לפי אחת מהפסקאות 3 עד 5 בסעיף קטן (א), משלמים להם רק תוספת אחת. אמרנו שזה לפי בחירתם לפי אותה פסקה.

מצוין. מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו.
הצבעה

ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אחמד, אתה עומד בלי מסכה כדי לירוק על כולנו?

בצלאל, אני אוציא אותך, באמת. מספיק כבר. מה זה הדבר הזה?

היו הסתייגויות של הרשימה המשותפת לגבי הילד הראשון עד הילד הרביעי, החל מ-550 עד 750 שקל. אלה אומנם חמש הסתייגויות, אבל אולי תצביעו על כולן כאחת.

בסדר. מי בעד ההסתייגויות הללו, ירים את ידו.

הצבעה

ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

לגבי הילד החמישי והלאה יש אפשרויות מסכום של 350 שקלים עד סכום של 500 שקלים. גם פה אפשר להצביע על כל ההסתייגויות יחד.

מי בעד ההסתייגויות ומי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

הסתייגות לסעיף 3 – כל אזרח יקבל בין 800 עד 1,000 שקל.

מי בעד ההסתייגות ומי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגות לא התקבלה.

סעיף 4 – ביקשו להוסיף למענק הכפול קצבת שארים.

מי בעד ומי נגד?


הצבעה

ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגות לא התקבלה.

לא שומעים כלום. אם ככה מתקיימות ההצבעות, כל הכבוד. אפשר שהיועצת תקרא יותר בקול? אנחנו לא שומעים פה כלום.

בבקשה, יותר בקול ולמיקרופון.

הסתייגות נוספת – אזרח ותיק מגיל 70 יקבל מענק כפול.

מי בעד ומי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגות לא התקבלה.

רוויזיה על כל הצבעה שהייתה עד עכשיו.

טוב.

כבר הצבענו על הנושא של דמי אבטלה. זה היה בהסתייגות ועכשיו זה עומד בפני עצמו. מי שמקבל דמי אבטלה, מוצע שהוא יקבל מענק כפול.

מי בעד ומי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגות לא התקבלה.

יש עוד הסתייגות של הרשימה המשותפת לגבי סעיף 5, שכל עובדי המדינה, לרבות נושאי משרה - - -

דקה, דקה. אני רוצה להסביר. אני פונה לכל חברי הכנסת, חברי כנסת, שרים ועובדי מדינה בכירים לא זקוקים למענק הזה. אני מבקש לאתגר את כולם, ואני בטוח שכולכם מסכימים, להצביע על כך שכולנו מוותרים על התוספת ועל המענק הזה.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות ומי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגות לא התקבלה.

רק שהציבור יראה. רוויזיה.

למה ההצבעה כל כך מהירה?

אני כבר תרמתי את הכסף הזה בלי הפופוליזם שלך. בשקט. ואני מוכן לוותר, אבל לא בהסתייגות שלכם.

נו, באמת, די עם הפופוליזם? מה פופוליזם בזה שמי שמקבל משכורת 44, לא יקבל - - -

הסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ' לגבי החלוקה בין בני זוג גרושים ופרודים.

עאידה, היא קוראת. עאידה, מספיק. עאידה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

תתביישו לכם.

מספיק כבר.

בני 18 עד 20 עבדו, שילמו - - -

בני 18 עד 20 צריכים לשרת בצה"ל.

עאידה, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. עאידה, אני קורא לך פעם שנייה. אני מבקש.

אדוני היושב-ראש, זה מרגש לשמוע שטיבי מעדיף להעביר את הכסף לקופת האוצר ולא לעמותות בטייבה. מרגש.

יש הסתייגות של בצלאל.

יש הסתייגות לגבי בני זוג פרודים וגרושים. שוב אני אומרת, שחוק הביטוח הלאומי לא נכנס בשום מקרה לא לגבי קצבת ילדים איך מחלקים בין שני בני הזוג. אומרים: או שאנחנו משלמים להורה הזה, או שאנחנו משלמים להורה אחר או שיש מקבל קצבה. לא נכנסים לחלוקה של הזכאות בין שני ההורים המטפלים. אבל כדי לתת לזה מענה, חשבתי להגיד שהוראות הסעיף שאומר שזה ישולם לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים, לא גורעות מחלוקת הסכום בהסכמים שיש בין ההורים לגבי חלוקת סכום המענק לפי פסק דין או לפי הסכם. זה לא גורע מאותם הסכמים. זה לא דבר שיוצא מתוך עצמו. לא חוק הביטוח הלאומי ייכנס ויגיד איך ההורים מחלקים ביניהם את המענק.

מחילה, רגע.

לא מתנהל על זה דיון. אתה רוצה, תגיד, נצביע ונעלה את זה למליאה.

לא הבנתי. היא מכתיבה לי את הנוסח? גפני, אל תהיה - - -

מה אתה רוצה שאני אעשה? לא הבנתי, אתה רוצה את החוק או לא?

אני רוצה לטייב אותו. עם כל הכבוד, היועצת המשפטית מציעה נוסח ואני מבקש לשכנע בנוסח אחר, וגם היא תשתכנע.

בבקשה. מה אתה מציע?

אני לא מבקש שחוק הביטוח הלאומי יקבע איך מחלקים את הכסף בין ההורים. הקביעה הזאת נקבעה או בהסכם הגירושין ביניהם או בפסק דין של בית משפט או בית דין, שעשה את הסכם הגירושין. שם זה נקבע. מכיוון שלא מדובר במענק שוטף, שהיה ידוע בעת שקבעו את הסכמי הממון, הוא יתחלק באופן שווה בין ההורים, בהתאם לחלק היחסי שכבר נקבע בהסכם הממון. זה לפי החלק היחסי שכל אחד מן ההורים נושא בנטל. זה הכול, נורא פשוט.

אם הסכם הממון קבע שיש חלוקה והיא חלוקה על כל הסכומים, אז הסכם הממון - - -

לא, אין סכום. הסכם הממון לא צפה את זה, גברתי היועצת המשפטית. אני מבקש לקבוע שמדינת ישראל נותנת עכשיו מענק והיא נותנת אותו באופן שוויוני. ואם יש תא משפחתי, והלוואי על כולנו שהוא אחד - - -

למה אתה לא עושה את זה כמו קצבת ילדים?

לא. קצבת ילדים הולכת רק לאימא, אבל זה נלקח בחשבון כשעשו את הסכמי הממון. ידעו שיש קצבת ילדים, אז הורידו לאבא מהמזונות. על המענק הזה לא ידעו קודם, לא חישבו אותו. עכשיו האימא צריכה לקבל והאבא צריך לקבל. האבא משלם מזונות לילדים, למה שלא יקבל את המענק?

אתה רוצה שנצביע על זה? אני אצביע נגד.

אתה לא תצביע נגד.

אני אצביע נגד.

בסדר, אבל יהיה רוב.

היועצת המשפטית אומרת שאי אפשר.

היא לא אומרת שאי אפשר.

מה אתה רוצה, להמשיך את הוויכוח?

אני רוצה להצביע על ההסתייגות הזאת ואני מקווה שהיא תעבור.

בסדר, נחזור לזה. בלאו הכי אנחנו צריכים ללכת לוועדת הכנסת.

תן לה לחשוב על זה עוד פעם.

אני מבינה את ההסתייגות. הצעתי נוסח חלופי שרק אומר שלא יגרע.

אני רק אומר שהנוסח הזה לא עונה. צריך לכתוב שהחוק אומנם קובע שזה עובר לחשבון אחד, אבל יהיה קיזוז בין שני ההורים לפי החלק היחסי שלהם. גברתי היועצת המשפטית, אם את רוצה אני אראה לך פסק דין ותנסחי לפי הנוסח הזה.

תודה רבה. תעזבי את זה עכשיו. אנחנו נצא להצביע בוועדת הכנסת, תדברי איתו.

אם כך, עדיין לא הצביעו על ההסתייגות הזאת.

ההסתייגות הבאה, הציעה חברת הכנסת קטי שטרית לגבי הורי אומנה, התשלום של המענק לא - - -

קטי, את נשארת עם ההסתייגות של האומנה או שאת משאירה את זה בלי ההסתייגות?

אני יודעת שהשר יפתור את הבעיה. לא עכשיו, הוא יפתור אותה.

תודה רבה, אז היא מסירה את ההסתייגות.

יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת קושניר. הוא הציע שיהיה מענק כפול למי שהשתחרר בשנה האחרונה.

קושניר, הגיעו להסכמה עם השר. בסדר, ההסתייגות ירדה. יש עוד?

לא. יש תיקונים חדשים. יש את המתווה של הילדים, וזה לא הסתייגות, והחיילים המשוחררים. בנושא התיקון של קצבת הילדים, הוועדה מסכימה על התיקון?

כן, כן. גם החיילים.

נושא נוסף זה עדכון הסכומים. הובהר לנו על ידי משרד האוצר שצריך לעדכן את המסגרת שקבועה בקופסה פה בסעיף 15. השאלה היא לאיזה סכום צריך לתקן אותו.

לגבי התחילה, מכיוון שהצעת חוק היסוד אושרה כאן ואין חשש שזה לא יעבור, אני מציעה להוריד את סעיף התחילה כי הוא מיותר.

בסדר.

אני מבקש בכל זאת להשאיר אותו, אם חוק היסוד לא יעבור.

אם הוא לא יעבור, לא יהיה.

אז גם את זה תמשכו, נכון? אתם תחזרו בכם מההצעה הזאת, נכון?

בשביל מה? למה אנחנו צריכים לעשות צחוק? אם חוק היסוד לא יעבור, תמשוך את החוק הזה. מה השאלה? אני גם לא אביא אותו, אז על מה הדיבורים?

אוקיי, מה עוד?

מה עם התיקון במס רכישה?

אני אקרא את התיקון. "בחוק מיסוי מקרקעין שבח רכישה, התשכ"ג-1963, להלן – החוק העיקרי, בסעיף 9. 1. בסעיף (ג) בסיפא, במקום "בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים ג(1), ג(1)(א), ג(1)(ב), ג(1)(ג) ו- ג(1)(ה), יבוא: בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים ג(1), ג(1)(א), ג(1)(ב), ג(1)(ג).
2. סעיף קטן ג(1)(ה) – בטל.
3. בסעיף קטן ג(2)(א), ברישא: במקום בסעיפים קטנים ג, ג(1), ג(1)(א), ג(1)(ג), ג(1)(ה), יבוא: בסעיפים קטנים: ג, ג(1), ג(1)(א), ג(1)(ג). (ב), בהגדרה המדד הבסיסי, המילים "לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן ג(1)(ה), המדד שפורסם ביום כ"ד בטבת התשע"א, 15 בינואר 2015.
4. בסעיפים קטנים ג(3) ו-ג(4), במקום ג(1)(א), ג(1)(ג), ג(1)(ה), יבוא: ג(1)(א), ג(1)(ג).

2. תחילתו של סעיף 1 ביום פרסומו של חוק זה, והוא יחול על מכירת בניין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים מהיום האמור ואילך."

הסעיף המרכזי הוא פסקה 2, סעיף קטן (ג)(1)(ה) – בטל. זאת הוראת השעה שהייתה אמורה לפקוע בסוף השנה וכל היתר זה התאמות טכניות למחיקת הסעיף הקטן הזה. זה הכול.

לעניין חוק המסגרות בסעיף 15, במקום 1.64 זה צריך להיות 1.69.

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, לא עשיתי הפסקה. שב ליד השולחן, אני רוצה לשאול אותך שאלה ותענה. זאת שאלה ששאלתי כבר בבוקר, אבל זה היה לא מסודר. אני מבקש לדעת לגבי אותם אלה שלא קיבלו את הכסף מסיבות שונות – אין להם חשבון בנק, הם לא הלכו לשום מקום, אדם לא נמצא בעניין. האם אפשר שאתה תאמר בעניין הזה שאתה שומר לו את הכסף, כך שאם הוא צריך לשלם כספים לביטוח הלאומי, אפשר לקזז לו מהכסף הזה. זה שלו. רבותיי, חשוב לי לדעת את התשובה של מנכ"ל הביטוח הלאומי.

מעבר למה שנאמר בפעם הראשונה, אנחנו בהחלט נזכה את מי שבסופו של יום לא ייקח – לא משנה באיזושהי דרך – את המענק שהוא זכאי לו, במסגרת מאגרי המידע של הביטוח הלאומי בסכום הנ"ל. או שהוא יבקש להשתמש בו בצורה ישירה, או שהוא יקבל אותו באותה הזדמנות שבכל זאת נוכל להעביר לו את הכסף. אין לנו שום כוונה לעשות עושר ולא במשפט. אנחנו רוצים שהכסף יגיע אל היעד שלו, ולא משנה באיזו נקודת זמן. שבסוף הכסף יגיע אל הזכאי.

תודה רבה, הצהרה חשובה.

כשהכסף נשמר אצלכם, מה קורה עם הכסף? יש אפשרות של קיזוז?

אני אומר שוב שאם תבוא בקשה להיעזר בזיכוי הזה לטובת תשלום כלשהו, אנחנו נבחן את האפשרות באמצעות המערכות הפנימיות שלנו להיעתר ככל שניתן לבקשה הזאת.

הוועדה רוצה שנכתוב את זה בנוסח?

לא.

עקרונית, החוק אומר שצריך לשלם את הכסף לחשבון הבנק.

אני אגיד לך על מה אני מדבר. אם אני צריך לקבל כסף מהמענק הזה, אני בא לביטוח לאומי ואומר להם: אל תעבירו לי את המענק אלא תשאירו אותו אצלכם. אם אני אהיה חייב כספים לביטוח הלאומי, תקזזו לי מהסכום הזה. לגבי אדם אחר שלא קיבל את הכסף מסיבות שונות – זה מה ששאלתי אותו קודם – אומר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר: אני לא הולך להיות עושה עושר ולא במשפט. אני שומר את הכסף הזה. אם אדם יגיד שהוא חייב כסף לביטוח לאומי או שהוא חייב מס בריאות, אני יכול לקחת מהכסף הזה.

זה נשאר מעבר לשנה או שזה רק ל-12 חודשים?

אני אפילו ארחיק לכת ואומר לך שאנחנו פועלים דרך קבע לאתר מתחת לאדמה אנשים, שיש כספים שלהם בביטוח לאומי ומאלף ואחת סיבות הם לא קיבלו אותם. המוטיבציה שלנו היא לדאוג לכך שכסף יגיע אל אותו אדם שצריך לקבל אותו.

זה צריך להיות מוגבל לשנה. זה כל הסיפור, כי זה מה שהחוק אומר.

אמרת את זה בבוקר וזה בסדר. אני מודה לך. החוק אומר שבמשך שנה הוא צריך לשמור. אומר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שבלי קשר לחוק - - -

הוא לא יכול, החוק לא מאפשר לו. הוא לא יכול לעשות משהו שהחוק לא מאפשר לו. בשנה הזאת, אם זה יקרה, זה בסדר.

בסדר. עם כל הכבוד, אני מודיע כיושב-ראש הוועדה שיש חוק שאתה צריך לשמור את זה בביטוח לאומי למשך שנה. זה ידוע. אני מדבר על דבר שהחוק לא מחייב אותך, אבל האנושיות מחייבת אותך וכל מה שנלווה לעניין הזה. במקום שהכסף יחזור לאוצר, הוא יגיע לאיזה קשיש שבסוף אתה מחייב אותו בכסף. תשמור לו את הכסף הזה כדי שהוא יוכל מזה לקזז.

הכסף לא חוזר. הוא לא חוזר.

אני לא מתווכח על זה בכלל. אתם רוצים את הכסף של הקשישים?

הרב גפני, זאת המדיניות שלנו וכך אנחנו פועלים.

מה אתם רוצים? אתה לא שם לב איך שאתם נראים. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על קשיש, שאין לו חשבון בנק, שביטוח לאומי לא איתר אותו. במשך שנה הוא חייב לשמור את הכסף. אני מבקש ממנו שבמקום להחזיר את הכסף לאוצר – תשפו אותו ולא תשפו אותו – אם אותו קשיש מגיע, הכסף הזה ישמש לצורך התשלומים בביטוח הלאומי. למה אתם מתווכחים איתי על זה בכלל? מה הוויכוח פה? אתם רוצים להרוויח כמה שקלים על חשבון הקשישים? אז תעזבו.

אף אחד לא רוצה להרוויח, אבל אי אפשר לנהל את זה.

אי אפשר לנהל? אפשר. אפשר. מה הדיון? אתה יודע מה, הייתי מכניס בחוק לא שנה אלא 15 שנה. אתם רוצים? בבקשה, נלך על החוק. רציתי להימנע מחקיקה.

אני מזכיר שני דברים, ראשית, אנחנו מדברים על מענק שניתן כרגע בתקופת הקורונה. מה שיקרה בעוד למעלה משנה, יקרה בעוד למעלה משנה. שנית, מנכ"ל הביטוח הלאומי יכול לפעול רק בדל"ת אמות החוק המסמיך אותו, והחוק אומר כך: בלי קשר לשאלה אם יש למישהו חוב לביטוח לאומי או לא, החוק מאפשר להגיש בקשה למענק בין אם יש לו חשבון בנק ובין אם אין לו עד שנה. ביטוח לאומי יעשה את כל המאמצים על מנת לאתר את האנשים בשנה הזאת. זה אופן הפעולה ולכן אני חושב שהדיון הוא על משהו שלא באמת נדרש.

הרב גפני, יש אפשרות לראות בסכום הזה, ככל שהוא לא יעבור לזכאי, כגמלה שלא נפרעה, ואז אנחנו יכולים להמשיך לשמור לו את הסכום הזה, ולתת לו אותו באותו רגע שהדבר יתאפשר.

זה בסדר?

הבעיה היא אותה בעיה. אם אתה לא מצליח לאתר אותו, אתה גם לא תצליח לאתר אותו בשביל לשלם לו גמלה. מה ההבדל?

זה רק עניין של מאמץ ומשאבים. אני אפתיע אותך ואומר שהשנה איתרנו אנשים שהיו חובות כלפיהם, כלומר כספים שעברו אליהם וחזרו בחזרה מכיוון שהם לא הגיעו ליעדם. לדוגמה, חשבונות בנק שגויים או פרטים אישיים שגויים. הצלחנו לאתר אותם ולתת להם את מה שמגיע להם גם אם עבר זמן רב.

יש גם חלופה של אנשים שלא ירצו את המענק הזה. מה תעשה איתם? איך אתה יודע להבדיל בין זה שרוצה או לא רוצה?

שלומי מור, אתם הגעתם להסכמה?

לצערי לא.

אז אני מבקש להוסיף בחוק שבמקום שנה ייכתב: שלוש שנים. אני אביא את זה להצבעה. לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. אנחנו מדברים על דבר הומני.

זה לא קשור להומני.

אז נתקן את החוק. יש אנשים שלא ירצו את המענק הזה. בתיקון הזה אתה כופה עליהם בכל זאת לקבל אותו.

לא.

בוודאי שכן, כי אם אתה הופך את זה לגמלה, זאת המשמעות. לכן אני אומר שבסך הכול יש פה שנה והביטוח הלאומי יעשה את כל המאמצים בשביל לאתר את כל האוכלוסיות. נראה לי שבזה די.

לך איתו, משה.

בסדר, נעשה את זה לשנתיים. מדובר על כמה קשישים. למה אי אפשר להתנהג באנושיות?

זה לא נכון.

אני רוצה לברר כמה דברים. אני מבינה שיש עכשיו הסתייגות לגבי הנושא של 24 חודשים. אתה רוצה שנתיים?

לא, לא.

במהלך הדיון הבנתי שאם מקבל המענק מבקש זאת, אפשר לקזז לו. אני מבינה שעכשיו אנחנו לא מדברים על דבר כזה ולא נזכיר את הנושא הזה בחוק בכלל.

נכון. הלאה.

אם כך, זה יורד. יש נושא של תוספת למענק. מדובר על בני זוג שזכאים לתוספת למענק לפי אחת מהקצבאות 3 עד 5. שניהם זכאים לאותה תוספת ועכשיו נבהיר שלא תשולם לאם תוספת אחת בלבד למענק, אלא התוספת תשולם לאחד מהם בלבד. בסדר? התוספת משולמת מכוח אותה פסקה.

כן. יש עוד משהו?

אבל יכול להיות שכל אחד מהם מקבל לפי פסקה אחרת מבין השלוש האלה, ואז כל אחד מהם יהיה זכאי למענק.

מושכים את הרוויזיות. תודה.

נעה, רק לוודא, זוג שזכאי לאחת מהגמלאות של הבטחת הכנסה או תושב חוזר או עולה נזקק, יהיה זכאי לתוספת אחת בלבד.

אני לא חושבת שזה מה שעלה מתוך הנוסח.

זה מה שעלה מהנוסח.

טלי, מה קורה אם אחד מהם זכאי מתוקף סיעוד והשני זכאי מתוקף הבטחת הכנסה?

הם יקבלו פעמיים 750.

אז הם יהיו זכאים פעמיים?

לא. תוספת אחת עבור הבטחת הכנסה ותוספת אחת עבור גמלת סיעוד.

זאת אומרת, פעמיים. הם זכאים פעם אחת רק אם הזכאות שלהם נגזרת מאותה הסיבה. אז פעם אחת.

מר שפיגלר, אני רוצה לחדד את ההבדל בין מה שמדברת עליו עורכת הדין ארפי לבין מה שעולה מתוך הנוסח של הצעת החוק. הצעת החוק אומרת שכאשר אנחנו מדברים על פסקאות 3 עד 5, כלומר גמלת הבטחה, תשלום לתושב חוזר נזקק ותשלום לעולה נזקק, נניח שאחד מבני הזוג הוא תושב חוזר ובן הזוג השני הוא עולה נזקק, כל אחד מהם יהיה זכאי לתוספת. כל אחד מכוח הזכאות שלו.

לא, זה לא נכון. זה לא מה שרשום.

הנוסח אומר שאם שניהם זכאים לתוספת לפי אחת מהפסקאות, לפי אותה הפסקה, אז לא משלמים להם כפול, אבל אם אחד הוא תושב חוזר ומכוח עצמו הוא זכאי לכפול, והשני הוא עולה, הוא זכאי מכוח עצמו למענק עולה. זה אותו דבר אם אחד מהם מקבל הבטחת הכנסה והשני הוא תושב חוזר.

לא, לא.

אפשר להגיד לא על כל דבר וזה בסדר. שני בני זוג, אחד זכאי לאיזושהי קצבה, איזושהי גמלה שאין לה שום קשר למה שזכאי בן הזוג שלו. עכשיו הם צריכים לקבל מענק, אז הם לא יקבלו את הזכאות שמגיעה להם באותן קצבאות?

במסגרת החוק, כמו שהוא כתוב, וככה אנחנו גם חישבנו את התחשיבים, כל זוג יקבל תוספת של עד 750 נוספת, מעבר ל-1,500 שמגיעים להם. הם יקבלו 2,250 במקרה כזה.

אז הם כן מקבלים.

לא 3,000.

אבל אם בן הזוג זכאי לסיעוד יחד עם הבטחת הכנסה, הם כן יקבלו פעמיים.

אין שום היגיון. אם שניהם נכים, למה שלא יקבלו?

לפי מה שאומר היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, אחד מקבל הבטחת הכנסה ואחד מקבל סיעוד, יורידו להם?

אם שני בני הזוג מקבלים הבטחת הכנסה, תוספת אחת. אם אחד מבני הזוג מקבל הבטחת הכנסה וגם סיעוד, הוא יקבל עבור הבטחת הכנסה, כלומר הוא ואשתו, ועבור גמלת הסיעוד. הם לא יקבלו שניהם את אותה תוספת.

הרב גפני, אני רוצה להבין אם לאותו אדם יש גם סיעוד וגם הבטחת הכנסה? בן הזוג יקבל פעם אחת?

זה מה שהסברתי עכשיו. על הבטחת הכנסה יקבלו תוספת אחת.

עוד נושא הוא הצעירים שנופלים בין הכיסאות. אני רוצה להבין, אם יש ילדים שקיבלו קצבת ילדים בחודש הקודם והם לא יקבלו לא קצבת ילדים ולא תשלום כתושב, האם יש כאלה? בבוקר הבנו שצריך להוסיף פה סעיף נפרד ולהסדיר את המעמד של האנשים האלה. האם יש כזאת קבוצה? אני לא מדברת על הנולדים. לגבי נולדים הזכרת שמי שנולד במהלך החודש. זה מישהו חדש שאתה תשלם לו 500 שקל, בלי קשר למקומו במשפחה.

הסברנו בבוקר שמי שנולד בין ה-15 ביוני ל-1 ביולי, ומלאו לו 18 בתווך, הוא יקבל 750 ולא 500 שקלים.

יש את הנולדים ויש אנשים שיש להם תאריך יום הולדת. בואו נפריד ביניהם.

הזכאות הראשונית היא למי שקיבל קצבת ילדים, שיקבל 500. אם לא קיבלת קצבת ילדים, תקבל את המענק שלך כבגיר, 800 שקל. הובהר פה שאם אתה לא זכאי לקצבת ילדים, נולדת ב-20 לחודש, בכל זאת תקבל 500 שקלים.

גפני, סיכמנו שכל ילד שנולד לפני כניסתו לתוקף של חוק זה - - - דבר שני, בסעיף 5 אני רוצה לוודא שתוקן מה שהסכים עליו משרד האוצר לגבי הדוחות מ-2018. אמרנו שאם הם מגישים את הדוח ב-2019 ואז הם זכאים, יש להם שנה להגיש את זה והם יהיו זכאים למענק. זה הוסכם, נכון?

משרד האוצר, מוסכם?

כן. זה מה שסיכמנו.

בסעיף 5(2), סיכמנו להוסיף לפי סעיפים 6 ו-7, נכון?

כן, חבר הכנסת קושניר.

אני רוצה לברך את חברי הרשימה המשותפת שהסירו את ההסתייגויות. זה אומר שעכשיו הם תומכים בחיילי צה"ל וזה מאוד מאוד חשוב.

בשביל מה אני צריך את הדיון הזה עכשיו? אתה רוצה לברך? תברך את שר האוצר. אתה רוצה שיתחיל ויכוח? כאילו שיש לי עכשיו עצבים לזה.

הרשימה המשותפת תומכת בתהליך.

כל הברכות לברכות שלך, אני מודה לך על זה. עוזי דיין ביקש לדבר? בבקשה, בקצרה.

אני מבקש בסך הכול לדבר על קבוצה קטנה של נכי צה"ל, שלא מצאתי דרך אחרת - - -

הם בפנים, הם בפנים. הם מקבלים מענק כפול.

הם בפנים. תודה רבה.

עוזי, הפירוט שאתה מביא הגיע לכולנו. זה לא בחוק הזה.

נכי ביטוח לאומי מקבלים הבטחת הכנסה, המקבילה שלהם בנכי צה"ל נקראים אחרת – תג"מ, אלה שמקבלים תגמול מחייה. מדובר בכ-6,000 איש. יש עוד כמה מאות שהסיווג שלהם אותו דבר, אבל הם במצב זמני. זה נקרא תט"ר – תגמול טיפול רפואי, וחפ"ר – חוסר פרנסה. מדובר על כמה מאות. יש הבנה והסכמה ואני מבקש שזה לא ייפול בניירות הכתובים אחרת הם לא מקבלים את זה.

תודה רבה. אתם יכולים להשיב לו?

למיטב ידיעתי כולם נמצאים פה. הם בפסקה 5 להגדרת גמלת נכה נזקק.

השאלה אם גם תט"ר נמצאים שם.

כן. הפנינו להוראות אגף שיקום נכים.

לגבי בצלאל סמוטריץ', מה את מציעה?

שלחתי נוסח ליועצת המשפטית. שלחתי לה גם פסקי דין כדי שהיא תראה את זה. אני חושב שזה נוסח מצוין.

אוסמה, משכת את העניין של נושא חדש?

כן.

גם את הרוויזיות הוא משך.

את רוצה שאני אקריא, היועצת המשפטית?

כן. אני עדיין חושבת שמיותר להכניס את זה, אבל אני חושבת שבנוסח הזה, זה אפשרי.

היושב-ראש, אני אקריא נוסח שהיועצת המשפטית אומרת שהוא אפשרי. בסעיף 2(ג), בסופו יבוא: ואולם, אין בהעברת התשלום לחשבון הבנק האמור, בכדי לשלול את זכותו של הורה פרוד או גרוש, שחשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים שייך לבן זוגו הגרוש או הפרוד, לקבלת חלקו במענק מאת ההורה שאליו הועבר בהתאם לחלקו היחסי בהחזקתם הכלכלית של הילדים, שבגינם ניתן המענק, בהעברה או בקיזוז.

נעה, זה אפשרי?

אני חושבת שאנחנו עדיין מכניסים את חוק הביטוח הלאומי לתוך מאבקים.

הביטוח הלאומי לא צד לעניין.

אתה לא צד.

מישהו מבין חברי הוועדה מתנגד לזה?

הרב גפני, אני הבנתי טוב את מה שאמר חבר הכנסת סמוטריץ'. זה לא קשור בכלל לביטוח הלאומי. אנחנו מעבירים את המענק למי שמקבל את קצבת הילדים. אחר כך זה בין הפרודים או הגרושים. זה לא עניינו של הביטוח הלאומי.

בדיוק, בדיוק.

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעות.

זה נכנס לתוך החוק, הרב גפני?

כן.

תודה רבה.

הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי. אני יכול להצביע על הכול יחד?

כן.

אני מצביע רק על העקרונות ואני מגיש רוויזיה בסוף, ואז תשבו על הנוסח. אני לא רוצה לעכב את החוק.

זה כולל את מס הרכישה?

כן, כן. היועצת המשפטית טוענת שאין עדיין נוסח ושהם צריכים לסכם מה יהיה בדיוק בחוק. היא ביקשה אם אפשר לקיים ישיבה נוספת. אמרתי שאנחנו נצביע עכשיו ולא נחכה. אני מגיש רוויזיה והם ישבו מייד אחרי זה.

אבל יש נוסח, איפה הוא?

בסדר, אז שיגישו את הנוסח. מה הבעיה?

בוא נצביע ביחד על הכול.

אנחנו לא יכולים להצביע על נוסח שמביא האוצר בלי שראינו אותו, עם כל הכבוד.

ישראל, זה הפתרון. על מה אנחנו מצביעים עכשיו? על הכול יחד כולל מס הרכישה?

יש כמה סעיפים שרצינו ולא הבנתי אם אנחנו יכולים להכניס את הסעיפים האלה או לא? דיברנו על העברת מידע.

אני אקום ואלך.

מה עם מס הרכישה?

זה הוקרא. זה בפנים.

איפה הנוסח לגבי מס הרכישה?

הקריאו את זה.

אבל הם אומרים שלא.

רבותיי, אני מביא את החוק להצבעה. בחוק יש כמה דברים: יש את המענק לילדים, כפי שהשר הציע ואני מאוד מודה לך על כך, אדוני השר. יש את הנושא של החיילים שנמצא בתוך החוק והוקרא. אנחנו יודעים בדיוק מה שיש שם. לגבי מס רכישה, הנושא הזה בפנים והוא הוקרא. מה שהוקרא נמצא בתוך החוק. יש את מה שביקש בצלאל סמוטריץ' ומה שביקשו כמה חברי כנסת בנוגע לנושא נוסף עם השירות הלאומי וכל מה שנלווה לעניין. הכול בפנים. הכול בפנים.

אני מבקש מחברי הוועדה להצביע על החוק כולו, עם כל מה שהוקרא. אני אבקש מייד אחרי שזה יוצבע, אם אכן יהיה פה רוב לחוק, שתשבו עם היועצות המשפטיות ושיהיה נוסח כפי שצריך. על העקרונות אנחנו מצביעים ואת זה אנחנו מאשרים. את כל הדברים האחרים אני אבקש שתעשו מייד. אם לא תעשו את זה מייד, אני אצטרך להחזיר את זה לוועדה. עכשיו אנחנו מצביעים על הכול יחד.

אתם מבקשים להוסיף עוד סעיף של העברת מידע?

כן.

הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020. מי בעד הצעת חוק, ירים את ידו?

הרב גפני, רק רגע. אני חייב את הנתון, אני חייב את העברת המידע. אני חייב את זה.

העברת מידע מנציבות שירות המדינה לעניין חשבונות הבנק של עובדי המדינה. רק לוודא שזה עיקרון שנמצא.

אם זה רק זה, אני חושב שהצבענו בחוק הקודם.

תסכמו אחר כך. תעשה רוויזיה.

לא, אני לא רוצה לעשות רוויזיה סתם ולהוסיף דברים. אתם רוצים? בלי זה אתם לא יכולים לפעול?

אני חייב את זה.

אתה חייב שיעבירו לך את חשבונות הבנק של עובדי המדינה, מה שאין לך?

נכון, של העובדים והפנסיונרים. אני חייב את זה.

איך זה שרק של עובדי המדינה אין לך?

לא, יש לי. את לא רוצה להתחלף איתי. אנחנו מארגנים את חשבונות הבנק מן היקב ומן הגורן, אבל יש כאן מאגר מידע ואני צריך את המאגר הזה.

זה לא רק. זה מקור אחד מיני רבים שאנחנו מנסים ללקט.

ביומיים וחצי הבאנו 1.176 מיליון חשבונות. את יודעת מה זה?

מה הבעיה? אנחנו רוצים לייעל את העברת הכספים.

אנחנו מדברים על העברת מידע שהוא מיותר, מידע עודף.

הוא לא מידע עודף, הם צריכים את הפרטים האלה.

אבל עם כל הסייגים שקיימים לגבי העברת מידע.

אני לא הסכמתי להעברת המידע הכללי. אנחנו מדברים על עובדי המדינה, שאתם רוצים את חשבונות הבנק.

הפנסיונרים.

זה יהיה בחוק ואת זה צריך להעביר לכם. אני אבקש לנסח את זה ביחד. העיקרון מקובל עלינו, רק לעניין חוק זה.

עם המגבלות שקבועות - - -

נכון. והניסוח הזה יהיה בין היועצות המשפטיות בתוך הניסוח הכללי.

אני מבקש להצביע על החוק כולו, כולל מה שדובר. הכול בפנים.

הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020. מי בעד הצעת חוק, ירים את ידו?

הצבעה

הצעת החוק אושרה.

הצעת החוק אושרה. אני אחזור לדון בעניין הזה אם לא תגיעו לפתרון בניסוח. אני מבקש שתגיעו לפתרון בניסוח. אתם כולכם אנשים מוכשרים, העקרונות ברורים ודיברנו על הכול. אני מבקש לנסח את זה כפי שצריך ואם לא, יש רוויזיה שלי.

אז לא נבקש רוויזיה?

לא, לא. תודה רבה, הישיבה נעולה.

תודה רבה לך, היושב-ראש, תודה רבה לוועדה.

תודה רבה לך, אדוני השר. אני מבקש להודות לך על התרומה שלך. בכל פעם שיהיו לי בעיות, אני מבקש שתבוא. וסגן השר כמובן.


הישיבה ננעלה בשעה 19:36.