פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



46
ועדת הכלכלה
04/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ד באב התש"ף (04 באוגוסט 2020), שעה 11:30

דיון מהיר בנושא: "חסימת מספרי טלפון מצילי חיים בקווי סלולר כשרים"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מתן כהנא
יבגני סובה
יצחק פינדרוס

ינון אזולאי
אוריאל בוסו
אליהו חסיד
יעקב טסלר
תהלה פרידמן

מימון שמילה - המשנה למנכ"לית ומנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת

מוטי כץ - ראש צוות, רשות התחרות

אבי רימון - יועץ משפטי, ועדת הרבנים לענייני תקשורת

יאיר הס - מנכל עמותת הלל

מיטל ארבל - עורכת דין, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

לורן פוריס - מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

נאוה כהן אביגדור - ראש תחום בכירה מידע מחקר ושת"פ מערך מאו"ר, המשרד לקידום וחיזוק קהילתי

יהודה דוויק - פעיל חברתי בתחום, עובד לשעבר בוועדת הרבנים לענייני תקשורת

אלחנן יונס - פעיל חרדי שמתמחה אצל ח"כ תהילה פרידמן

יצחק בירק - פרופ' בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, עוסק בתקשורת

רחל כהן - חברה בעמותה, שדלנית, עמותת הלל

לאה ורון

שרון רפאלי

"חסימת מספרי טלפון מצילי חיים בקווי סלולר כשרים"

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום 4 באוגוסט 2020, י"ד באב התש"ף. הנושא על סדר היום: דיון מהיר – שימו לב להגדרה. למה אני אומר את זה? כי יש לו משמעות – הוא נקבע בסדר היום בהנחתה של נשיאות הכנסת. יש כללים בתקנון. בתקופתו של רובי ריבלין נשיאנו, כשהיו חברי כנסת חדשים הוא אהב להתענג על זה. הוא היה אומר: "חדשים מקרוב באו, לא שיערו אבותיכם". לפעמים הוא היה מוסיף את זה כשהיה מדובר בחברי כנסת שהוא היה מחמיץ פנים כשהיה שומע אותם. אבל פה לא מחמיצים פנים. יש פה חברי כנסת חדשים איכותיים וצריך לעזור להם להתאקלם מהר. דיון מהיר ראש הוועדה חייב להניח. לא קורה שהוועדות מקפידות על התקנון. פה תוך עשרה ימים.

להתחיל את הדיון. אין חובה לקדם אותו, אין חובה להגיש מסקנות. אנחנו גם מגישים מסקנות.

אבל הדיון צריך להיות מהיר.

אין אצלנו שום דבר בחיפזון. אנחנו עושים דיונים כדי לסיים אותם ומוציאים להם בסוף סיכומים ומוודאים שהסיכום יתבצע. לכן אני אוהב את העבודה שלי.

כדרכנו בקודש בדיון מהיר אנחנו נותנים את רשות הדיבור למציעים. אני קורא את הכותרת: "דיון מהיר בנושא חסימת מספרי טלפון מצילי חיים בקווי סלולר כשרים של חברת הכנסת תהלה פרידמן ושל חבר הכנסת יבגני סובה".

במדינת ישראל כשיש נושא שמעניין קבוצות בפתרונות הטכנולוגיים פתאום הרגשתי אתמול מחוזר ומוכר. קיבלתי הודעות: "גם אני מחזק את ידך". שאלתי, מאיפה אתה יודע שאחרים חיזקו את ידי? כשאומרים לי: "גם אני מחזק את ידך", אני יודע שזה מסע.

העיקר לא לכבול את הידיים.

אני קיבלתי אתמול טלפון ב-1:15 בלילה שבא לחזק את ידי.

אתמול מישהו התקשר אליי מ-23:48 עד 24:05.

עד 24:05 אחר חצות. הוא כותב לי: "פיקוח נפש, תחזור אליי דחוף". אמרתי לעוזר לי לחזור אליו. בסוף זה היה על נושא הדיון היום.

כדרכנו בקודש המציעים יציגו את הנושא ומדוע הם ביקשו את הדיון המהיר.

תודה רבה ליושב-ראש גם על הדיון המהיר וגם על קבלת האורחים הנעימה – לא מובנת מאליה.

למה לא? מובן מאליו.

לא תמיד נעים בכנסת.

פה זה מובן מאליו. תשאלי את מתן כהנא, הוא תמיד מתקבל פה בשמחה.

איך הגעתי להתעסק בעניין הקווים הכשרים והחסימות? זה מתחיל מפנייה שקיבלתי על קו סיוע שמתעסק באלימות במשפחה, ונחסם. הדבר הראשון היה לפנות לשר התקשורת ולדאוג שיפתחו את החסימה. אבל אז גיליתי שפתחתי תיבת פנדורה מאוד גדולה. קודם כול, גיליתי המון קווי סיוע ותמיכה חסומים. זה יכול להיות 1202 של מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית, זה יכול להיות מרכז תמיכה ומידע של המוסד לביטוח לאומי לאזרחים ותיקים, זה יכול להיות מרכז זכויות לניצולי שואה. יש לי רשימה של קווים חסומים. התחלתי לבדוק ונכנסתי לשיח עם ועדת הרבנים לענייני תקשורת והבנתי שברירת המחדל היא שכוכביות חסומות, אלא אם כן פותחים אותן. לפי הקריטריונים מי מחליט – לא ברור. ואז התחילו לפנות אליי אנשים פרטיים שהקו שלהם נחסם. פנה אליי מישהו וסיפר שהקו של סבתא שלו חסום עכשיו בתקופת הקורונה. רוב השכנים שלה הם חרדים והקווים שלהם כשרים ואין להם איך להתקשר אליה לעזור לה בקורונה; מישהו שאמר לי שהבן שלו תלמיד ישיבה – כל מיני סיפורים של אנשים פרטיים; גם בעלי עסקים אמרו לי שחסמו להם את הטלפון של העסק, ואצל המתחרה שלו זה פתוח, ולא ברור לו למה מפלים אותו לעומת אחרים; כל מיני דברים שהם עבירה על החוק. קבוצות שלמות. הרי אסור במדינת ישראל לחסום קבוצות. יש קבוצות שלמות של מספרים שחסומים.

משרד התקשורת איתנו?

הם בזום.

למה לא פה?

אני אשאל אותו בדיון.

ואז גם התחילו לדבר על המון כסף שקשור לסיפור הזה. על גוף שמקבל 19 אגורות על כל מנוי על כל מספר כשר בחודש. אנחנו מדברים על 600,000 מספרים – זה סכומים מאוד גדולים. אנחנו מדברים על עמותה שמנהלת סכומים כאלה גדולים. למה הסכומים האלה הולכים? יש פה הרבה שאלות.

א', צריכה להיות הסדרה של הנושאים האלה של קווי סיוע. כל גוף שפותח קו שנותן מידע או סיוע שיפנה למשרד התקשורת ושאי אפשר יהיה לחסום את זה. אני מבינה שהציבור החרדי רוצה להגן על הקהילה ועל אורחות חייו. אבל בסוף יש פה נושאים שהם באמת פיקוח נפש.

ועל הדרך אם כמה פונקציונרים מתפרנסים – לא נורא. לפעמים זה גם קפיטליזם חזירי.

קודם כול, הנושא הזה צריך להיות מוסדר על-ידי משרד התקשורת - -

לא קשור אליך.

אין קפיטליזם חזירי.

דבר שני, כל אזרח במדינת ישראל שהוא לא חרדי חייבים, לפי החוק, לנייד את המספר שלו תוך 24 שעות. לחרדים יש חוק אחר – לא חייבים לתת להם לנייד. זה לא סביר בעיניי. אני לא חרדית, אין לי טלפון כשר – אף על פי שעכשיו יש לי חשק לטלפון כשר, אני חייבת לומר - -

למה? יחסמו אותך. לא תוכלי לפנות לעזרה דחופה. איזה סבל זה.

אני אעשה כמו כל החרדים – אחד כשר, אחד להתקשר.

נא לאפשר לה להשלים.

תהלה, למרות דין הקדימה זה מוגבל בזמן.

כן, אני מסיימת.

שנית, לאפשר ניוד; שלישית, שקיפות. אם אנשים נחסמים חייבת להיות הסדרה על מה חוסמים אנשים, כמה ימים לוקח להסיר חסימה ומה קורה אם לא מסירים חסימה. זה פיקוח. זה אזרחים במדינת ישראל – מי אחראי לזכויות שלהם ומי מפר את הזכויות שלהם לגוף פרטי? דבר רביעי – אם גוף מנהל כל כך הרבה כסף אמור להיות לו שירות לקוחות, ועל שירות הלקוחות הזה אמור להיות פיקוח.

אני יכולה לספר פה הרבה מאוד סיפורים, חלקם משעשעים. למשל, לרבנות הראשית חסמו את הקו שנותן את התוצאות בבחינות לרבנות. למה? לא ברור. אמרו תהלים על האדמו"ר מקרצ'נב – חסמו את הקו, אחר כך פתוח. יש לי אלף סיפורים כאלה הזויים מאוד. הנושא הזה צריך הסדרה.

תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, המציע השני, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול אני בהחלט מצטרף לדבריה של חברת הכנסת תהלה פרידמן. לא מזמן בכאן 11 הייתה סדרה מעולה שמדברת על עולם התקשורת בעדה החרדית. רותקתי לכיסא, מה שנקרא. זאת עבודה עיתונאים טובה ומרתקת. שם נאמר שבתקופת מלחמת המפרץ הרדיו נכנס למגזר החרדי, והקורונה תכניס את האינטרנט למגזר החרדי. אני, חלילה, לא מזלזל – יש הרבה אנשים ששולטים באינטרנט הרבה יותר מכלל המגזר אבל הסיפור הזה שמשרד התקשורת - -

יצא המרצע מן השק.

איך הגעת לשק?

להפך – אני שמח. תהלה דיברה - - - הוא מדבר לעניין: בואו נפתח את החרדים לאינטרנט, בואו נפתח אותם - - - אתה צודק. יצא המרצע מן השק. אהבתי.

זאת היכולת של פינדורס – להכניס את דבריו לפה שלי. לא אמרתי, בוא נפתח.

אי אפשר ככה לרשום פרוטוקול, רבותיי.

אמנם פתחנו את הדיון במילה דבדיחותא אבל מרגע זה תרחמו על אנשי הפרוטוקול.

הרשמים הפרלמנטריים.

אז בואו נחזור על הוויכוח הזה.

לא. מחקנו אותו. נא לא להיכנס אחד לדברי האחר, בבקשה.

אני לא נכנס. אתה נכנסת לדבריי.

קודם כול יש הרבה שאלות למשרד התקשורת באשר לפעילות ועדת הרבנים שכפי שאני מבין זה גוף שמחליט ועושה דברים, ונותן את ההנחיות למשרד התקשורת, וזה אמור להיות הפוך. דבר שני, אני חושב שכל הדאגה לחסימת המספרים צריכה להיות דאגה של כולנו. אם אדם ממגזר מסוים, לא משנה איזה, לא יכול להגיע לקו סיוע למי הוא יפנה? הוא יפנה לוועדת הרבנים שחוסמת או שהוא יפנה לנבחרי ציבור שיעזרו לו?

שנית, קורונה זה אירוע פעם במאה שנה, כמו שאמר ראש הממשלה. אז אנחנו לומדים בעקבות האירוע הזה. אז אם צצים דברים שחייבים להיות במסגרת הוועדות המתאימות אז צריך לדבר על זה, לא צריך להתבייש. זאת הסוגיה שחשובה לדיון ולכן אני הצטרפתי לתהלה כי זה נושא ראוי לדיון.

נושא ראוי לדיון, אין ספק. על הדרך נרוויח דיון אחר על ההשכלה. אני מסכים איתך שצריך לעשות הסדרה ואסדרה. זה נושא חשוב. יש פה מדינה שצריכה לשלוט.

מאחר שיש חברי כנסת שגילו עניין ניתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת לפי סדר הגעתם. לא צריך להירשם אצלי לדיון. בוועדת כלכלה לא נרשמים לדיון – כל מי שנכנס ורוצה – מדבר. אם הוא רוצה, לא בכפייה.

אני רוצה להתחיל עם העיקרון של הדיון והשאלות שעלו פה על ההסדרה ושצריך להיות קו ושמשרד התקשורת צריך לשלוט ומי שולט על מי, ומי נותן הוראות למי.

בכל מערכת יש הסדרה. גם לחברה יש הסדרה ועמותה חייבת לפרסם את הדוחות שלה. אין כסף שעובר במזוודות, ויש דרך לוודא לאן הכסף הולך. זכותם של כל אחד לבדוק. בנוגע לכל הפניות שכולנו מקבלים – יש גם אינטרסים כלכליים ומערכות כלכליות וזכותן לעשות את זה. אבל צריך לזכור דבר אחד: המערכת של הטלפונים הכשרים היא מערכת של חוזה שיש בין אדם לספק שירות. היא וולונטרית לגמרי. בן אדם יכול להחזיק טלפון עם סוג אחר של סינון כמו שאני מחזיק. יש לי חוזה ונתיב ששולטים על כל מקום שאני גולש ונכנס אליו.

מה שנקרא – טלפון עם מגן שכתוב עליו "כשר".

כן, כן. אני מחזיק גם מספר לא כשר. דרך אגב, גם כל אלה ששלחו לי את הוואטסאפים לא מחזיקים את הטלפונים של ועדת הרבנים לענייני תקשורת, אז זה לא רלוונטי בעניין הזה - -

זה לא כשר.

- - - לילדים שלי מבחירה - -

זה לא כשר מה שאתה אומר.

יש כמה סוגים.

זה רבנות.

תנו לו לדבר.

- - - גם כל בעלי ההודעות ששלחו הודעות בוואטסאפים – אתה לא יכול להחזיק טלפון כשר עם וואטסאפ כי זה חסום. כי אין אינטרנט - - -

כל דבר במדינה הוא חוזה?

תהלה.

אני בחרתי לילדים שלי – יש לי חמישה מכשירים בבית שאני רוצה שהם ישמשו אך ורק לשיחות טלפון, לא לשיחות תוכן. ולא משנה – גם אם התוכן הוא שיעור תורה. אני לא רוצה. זה מה שאני רוצה. זה החוזה שאני עשיתי עם ספק שירות. זה דבר אלמנטרי שהוא זכות אלמנטרית של אזרח בישראל. אי אפשר לחסום לו טלפון שהוא חירום, אי אפשר לחסום לו 100, אי אפשר לחסום לו 103, אי אפשר לחסום לו 101. ואם יש כוכבית שלא עדכנו עדיין שזה טלפון חירום – לא צריך לעשות על זה דיון פרלמנטרי, סליחה שאני אומר את זה - -

לנשיאות, לא לנו.

- - כי אין מציאות שהם חוסמים כי זאת מסגרת החוזה שיש לאלפי אזרחים עם חברה מסוימת. עם כל הכבוד למי שזה לא מוצא חן בעיניו, זכותי לעשות חוזה שאני רוצה שאפשר יהיה להתקשר רק הביתה.

תודה.

לא רוצה שהילד שלי יתקשר למישהו אחר. אני רוצה קו שהוא יתקשר לשלושה מספרים. זכותי לעשות את זה ואין דרך לאף חבר כנסת, לאף ממשלה ולאף מדינה להכריח אותי להשאיר אותו פתוח. תודה.

מתן כהנא, בבקשה.

אני מודה שלא הכרתי את הנושא הזה. באתי לדיון כי עניין אותי לראות למה מטרללים לי את המוח כבר כמה ימים. זה טירוף מוחלט.

יש מצב כזה, מתן - - - לך את המוח?

הם זכו לחוסר אהדה בולט בטרלול שהם גרמו לי. מה שחבר הכנסת פינדרוס נשמע לי הגיוני לחלוטין.

מה זאת אומרת – מוחלט לאדם להחליט שהוא לא חוגר חגורת בטיחות?

תהלה, אני מבקש, אנחנו לא פותחים פה - -

על מה דיברתי?

- - -

חברים, אני אנעל את הדיון.

- - -

תהלה, אני אנעל את הדיון.

סליחה.

או שמקיימים דיון מתורבת ונורמלי – כל אחד ישמיע את עמדתו. יש גם אורחים שרוצים לדבר.

כשיש שירותי חירום אז נא יפתחו, אבל זכותו של חבר הכנסת פינדרוס לקנות לילדים שלו טלפון שמתאים לתפיסת עולמו. זה נראה לי בסיסי לחלוטין.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על כמה נקודות: קודם כול על מה שחברת הכנסת תהלה דיברה עליו. קו נעמ"ת הוא קו פתוח בכל הקווים והוא היה פתוח חוץ מאשר ב-054 שזה היה בטעות. והיא גם יודעת שבאותו יום פתחו את זה גם ב-054. אז כל הדיון על נעמ"ת הוא דיון מוטה ובטעות. כי קו נעמ"ת היה פתוח בכל הקווים הכשרים.

אתה אומר את זה מידיעה?

מידיעה בדוקה, וגם היא יודעת את זה.

הייתה תקלה בפרטנר.

זה היה פתוח בכל הקווים מאז ומתמיד.

במדינת ישראל מוגדר בחוק מה נקרא "קווי חירום". יש מרכז סיוע לנפגעות אונס שזה קו חירום מסוים. מדינת ישראל קבעה מה נקרא קו חירום, ולא נחליט כרגע בישיבת ועדה מה נקרא קו חירום.

אם צריך – נקבע.

אפשר לשנות את החוק, ולבקש מיושב-ראש ועדה לקיים דיון מהו קו חירום. דרך אגב, קו נעמ"ת לא נקרא קו חירום. למה אני אומר את זה? בגלל הטעות שהטעו את יושב-ראש הכנסת כשאמרו לו שהדיון חייב להיות דחוף כי מדובר בחסימת מספרי טלפון מצילי חיים. מדינת ישראל קבעה מהם קווים מצילי חיים, ונעמ"ת לא נמצאת ברשימת מצילי חיים.

לפי פיקוח הנפש של האדם שהתקשר אליי ב-24:00 בלילה - - - נעמ"ת.

אז יש קווים שמדינת ישראל קבעה שגם הם מצילי חיים לנושא הזה שתהלה העלתה.

זה בריאות הנפש.

זה לא קו מציל חיים במדינת ישראל.

אז מה חסום?

יבגני, תן לו לדבר.

תן לי לדבר.

אם רוצים לפתוח קו שמחר פותח אותו כל בן אדם על כל נושא ולהפוך אותו לקו חירום צריך להגיש ולפתוח חוק ולהכניס אותו לחוק כקו חירום. קווי החירום שמדינת ישראל שהם קווי חירום פתוחים בכל הקווים. אף פעם לא סגרו אותם באף קו כשר.

אני רוצה להעלות עוד נושא: כמו שאדם מבין שזכותי להגיע ולשלם למסעדה כשרה ולא יכולים לבוא בטענות לבעל המסעדה למה הוא מוכר בה רק בשר כשר ולא מוכר בשר טרף. למה? כי אני בחרתי להיכנס למסעדה הזאת, ולכן הוא פתח מסעדה. 16 שנה קיימת ועדת רבנים לענייני תקשורת שציבור ישראלי בחר שהוא רוצה הכשר לטלפונים. כל אדם שבא לקנות את הטלפון חותם על סדרה של דפים ולא נותנים לו לחתום בלי שהוא עובר עליהם, והוא בוחר בעצמו - -

זה נכון ש-0548, לא ניתן לנייד אותו?

ניתן לנייד כל קו. זה לא נכון הדבר הזה.

העלית נקודה נכונה - -

אני לא רוצה. שאלתי משהו וקיבלתי - - -

לא יכול להיות בעולם שיזרו חול בעיני הציבור ויכתבו בפוסט או בכל מקום אחר שלא מכניסים ילדים למוסדות שלא משתמשים בקווים לא כשרים. רבותיי, יש חוק במשרד החינוך, יש חוזר מנכ"ל שבן אדם יכול לפתוח מוסד ולהחליט על אורחות החיים במוסד, כך שאם הוא לא רוצה שייכנס מישהו שההורים מחללים שבת הילד לא ייכנס לשם. אותו דבר אם אני בחרתי טלפון כשר אני יכול להחליט שאני רוצה שתשוחחו רק עם טלפון כשר.

עם כל הלהט שלך - -

אני חושב שזה דיון שהטעו את היושב-ראש פה והטעו את היושב ראש שם.

לא הטעו את יושב-ראש הכנסת ולא הטעו אותי.

הטעו את יושב-ראש הכנסת – הדיון דחוף בגלל קווים מצילי חיים.

רגע, תכבד אותי, אני מדבר.

בבקשה, היושב-ראש.

לא לצעוק עלינו, אנחנו רגישים.

אין בעיה. נכבד את זה.

אנחנו במדינת חוק. רשות התחרות שהייתה פעם רשות ההגבלים העסקיים, כנראה, מרוב שרק הגבילה שינו לה את השם. חשבו שהיא תשנה את המהות עם שינוי השם. יש חוקים כאלה ואחרים, והתפקיד שלנו – טוב לנו או לא, נוח לנו או לא – אנחנו צריכים לבדוק ולבחון האם ההגבלות האלה שבחרת מרצון והחברה שמספקת תשתית של המדינה – אם זה פועל לפי החוק.

אני רוצה להוסיף פה – זה הדבר החמישי - -

- - -

למה אתה קופץ? אני אתן לך. הוא באמצע.

אני מקבל את מה שהיושב-ראש אמר, ואני רוצה לומר שבמשך שלוש שנים מתנהל דיון בבית משפט מול חברה אינטרסנטית, שאני מקווה שהיא לא המניע של מי שהעלה את הדיון פה – כי זה הרבה כסף בשבילם, ושלוש שנים בית המשפט זורק אותם מכל המדרגות. אז הדבר הוא חוקי לחלוטין, שבן אדם יכול לבחור מסעדה שהוא רוצה לאכול בה, בית ספר שהוא רוצה ללמוד בו ומכשיר טלפון שהוא רוצה לדבר בו. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה.

שלום לך ותודה, אדוני היושב-ראש.

אני מודה לך על הורדת האוקטבות.

אני שמח להשתתף אצלך בוועדה. לא יצא לי לברך אותך.

כבוד הוא לי.

אני מברך אותך שתמשיך להצליח.

תודה.

ידידי, הרב חסיד, יש לך טעות. אי אפשר להטעות אותו. מאוד קשה להטעות אותו.

לא הטעו אותו – הוא פשוט לא ידע - - -

כשמחמיאים לי אני נכנס לדריכות.

מה שנכון נכון. אנחנו אומרים פה רק דברים נכונים.

דיון מהיר, דחוף, חירום. חברים, אנחנו נמצאים כרגע בשגרת חירום – מקווים שזה לא יהפוך לשגרה – ואנחנו רגילים כל אחד בעמדות שלו שבהן פועלים ודנים לראות איך להתמודד ואיך להקל על אזרחי מדינת ישראל במצב הקורונה – במענקים, בכספים. עכשיו סיימנו דיון בהוצאה לפועל כדי לראות איך אפשר להקל. אני לא רואה את הפעילות בנושא שאנחנו יושבים עליו היום אבל יש אנשים שחושבים אחרת.

באופן כללי, ידידי היושב-ראש - -

אני מקשיב לך.

תודה.

בואו לא נתבלבל – נראה לי שאנחנו מבולבלים קצת כי אנחנו מושפעים מהמצב בכלל במדינת ישראל. באופן כללי טלפון כשר הוא טלפון חסום, שהלקוח רוכש ביוזמתו, והוא מחליט שהוא רוצה ללכת עם הטלפון הכשר הזה והוא לא רוצה להגיע לכל היעדים ולכל מיני שיחות לא ראויות. לכן אני לא מבין מה בכלל הדיון פה? מה הסיפור? אם יש משהו מסוים שרוצים לפתוח תוכן מסוים – יש עם מי לדבר, יש נציגים שאפשר לשמוע מה שהם אומרים. אני מצטרף למה שחבריי אמרו פה קודם שיש חוק במדינת ישראל איזה קווי חירום צריכים לתת מענה ונוכל להתקשר מהנייד. מעבר לזה אין חוק. רוצים? בואו נשנה את החוק.

לא נכון. יש גם חוק לניוד מספרים.

- - -

יבגני, הוא אמר חסימה ואתה מדבר על ניוד ועוררת פה דיון שהוא לא העניין.

הוא אמר שאין שום דבר אחר.

לא. הוא אמר לגבי חסימות.

יש חוק שאסור לחסום קבוצות. זה גם חוק.

אני לא חושב שכל הניסיונות וההתערבות של חברי כנסת לומר שייתנו לפתוח ולהתקשר לכל מיני מקומות הוא בסדר. יש פתרונות. מי שלא מעוניין, מי שלא רוצה יכול לקנות מכשיר פתוח ויכול להתקשר לאן שהוא רוצה.

טוב.

ברגע שאני רכשתי את הטלפון הזה אני יודע מה המטרה שלי, מה הרציונל שלי.

תודה. אוריאל בוסו, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ביום שמדינת ישראל תחוקק חוק שכל אזרח חייב לשאת מכשיר נייד רק אולי אז תהיה רלוונטיות לדיון כי אם זה יקרה גם יחליטו מה התכנים וההגבלות.

אל תיתן רעיונות, בבקשה.

לכן אני לא מבין את מהות הדיון. אני רק אזכיר שהחלק האחרון של השפיות שנשאר בשעבוד שלנו לטלפונים זאת הבחירה. ברוך השם, יש לכל הילדים שלי מכשירים כשרים והם עושים את זה מבחירה. צריך לזכור שגם הילדים עצמם יכולים לקנות מכשיר פתוח. עושים את זה מבחירה, ואף אחד לא יכול לכפות את זה. צריך לזכור שמדובר בוועדות שמוסמכות על-ידי גדולי ישראל, ומר"ן הרב עובדיה, עליו השלום, חתם לוועדה הזאת. אף אחד לא יטיף לציבור החרדי איך לכוון את אורחות חייו ואת מה שהוא יעשה. יש הרבה מה ללמוד. אנחנו נכנסים לבתי הספר הממלכתיים וצריך לכפות על התלמידים להפקיד את הטלפונים, ואם הם כן משתמשים – אז איזה תכנים. אנחנו גם יודעים שההגבלות שמשרד התקשורת עשה כדי למנוע מנוער מלהתבטא ואיזה תוכן הם מקבלים – התברר שעוקפים את הדברים האלה. לכן אף אחד לא יטיף לציבור החרדי. גם הטענות של הקווים החסומים מתוך הבית – עדיין יש מסגרות האחרות לדון בהן ולא המסגרת הזאת. תודה.

תודה. פרופ' יצחק בירק, בבקשה.

שלום לכולם. אני פרופ' חבר בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אבל לא מתקשר שכזה מן הסתם, אלא מטעם עצמי בלבד. אני חווה כל מיני דברים כל הזמן. בין היתר יש לי היום שלושה סטודנטים חרדים לשעבר שגדלו במערכת החרדית עד גיל 18, ואחרי זה עזבו אותה. חלקם חזרו בשאלה, וחלקם דתיים אבל בקשר ישיר עם אלוהים בלי מתווכים. אגב, הם מגיעים במצב נוראי כשהם ידעו חשבון רק עד לוח הכפל בגיל 18 בזכות אותן מערכות מפוארות. אבל זה לא נושא הדיון אז לא אכנס לזה.

אני רוצה להרחיב בכל זאת - -

אין לך הרבה זמן להרחיב. תתמקד בנושא הדיון.

כן, להרחיב קצת מעבר למה שעלה על-ידי הדוברים. דבר אחד – זכות הבחירה, שאדם יכול לעשות מה שהוא רוצה – זה לא לגמרי מדויק בכמה רמות: א', יש יישובים כמו מודיעין עלית שאדם לא יכול לרשום ילד לגן אם מספר הטלפון שהוא סיפק הוא לא מספר טלפון כשר מהסוג הנכון; שנית, להבנתי, יש עם חברת טלפונים אחת לפחות, הסכם עם ועדת הרבנים הזאת שמעניק לאותה ועדת רבנים בלעדיות. כלומר רשום שם שאסור לאותו ספק טלפונים נוסח סלקום, פרטנר - -

פרופ' בירק, אני אמרתי בפתיח שאני מתכונן לבחון את הסוגיות האלה אבל לא בדיון הזה.

בסדר. אני רק אומר שזכות הבחירה פה הוא לא פשוט, והבלעדיות הזאת עומדת בסתירה לטענה שחברת כשרות אחרת יכולה לעשות מה שהיא רוצה. כי לא – היא תמצא את עצמה חסומה אצל אותם נותני שירות. אז זה לא כל כך פשוט.

דבר נוסף, כשמשהו מתחיל להריח קצת לא טוב – וזה לא עניין של אבינו שבשמיים אלא של בני אנוש על הקרקע – אז רואים עוד כל מיני דברים כמו חברות שקשורות לעניין ששייכות באורח פלא לקרובי משפחה של מעורבים חרדים: של חבר כנסת חרדי; ויש חברה שנותנת שירותי תקשורת כשרה, כשאדם רוצה להכשיר את המכשיר עצמו כשהוא מגיע ארצה, וזה צריך לעבור דרך מקום, שלהבנתי, שייך לאשתו של חבר ועדת הרבנים, וגם שם יורד קצת. לאן הולך תשלום שמשלמים - -

תסביר מה שאתה אומר.

הוא לא רוצה להסביר. טסלר.

הוא אומר דברים באוויר.

ככה אתה מנהל את הדיון אצלך?

אתה מדבר סתם - - - מלכלך על ועדת רבנים? שיביא נתונים.

- - -

טסלר, תקשיבו, החוכמה היא לשמוע. אני מכיר את צחי בירק לא מהיום.

אבל הוא זורק דברים באוויר.

רגע, אני מדבר. למה אתה מפריע לי? חוץ מלהפריע לכם אני מפריע לכם להפריע. תסגלו תכונות כמו שיש לי. אף על פי שעד עכשיו הוא דיבר על 10% ממה שקשור לדיון והוסיף גם השקפת עולם אחרת – אין לי בעיה. תן לו לסיים.

- - -

אל תפריע לי.

קיבלתי.

אתמול התקיים פה דיון על יבואני הרכב הזעירים. זה נתח ישיר במשק הישראלי של 40 מיליארד שקל. אם נוסיף את כל סוגיות המוסך והביטוחים נגיע לעוד 30 מיליארד שקל – זה 70 מיליארד שקל. משטר פחד ומשטר כבילה. אנשים פחדו לדבר בדיון. חשפנו רק טפח. 18 משפחות שולטות בכל המשק הזה ולא נותנות לפתח תחרות בענף. גם שם אני אכנס לזה. אז הכי קל לעשות מהומות.

לא מהומות.

תן לי לסיים. אני אתן לך לדבר, אבל תן לי לסיים.

היושב-ראש, אתה יודע שהוא מתכוון אליך?

כן.

הוא לא מתכוון - - -

אני רוצה לדעת למי הוא מתכוון. הוא אמר שאם הוא - - -

יעקב טסלר, יעקב טסלר.

- - - אולי זה אני, אז אני רוצה שהוא ידבר דוגרי.

אתה יכול להפנות את תשומת ליבי. אבל לא צועקים. אתה יכול לבקש רשות דיבור ותקבל ממני. אני לא אחסום אותך לומר מה שאתה רוצה אבל לא כשאחרים מדברים.

תודה.

צחי בירק, אבקש להזדרז ולסכם.

אני רוצה לסכם בעוד דבר אחד ושוב, במבט על: האמירה שאזרח יכול לבחור זה לא כל כך פשוט משום שמדובר על מסגרות חברתיות מאוד מנוהלות.

תודה, זה לא הדיון כרגע. שימו אותו על השתקה.

הדיון כרגע הוא על חסימת קווי הטלפון וקווי החירום. אתה רוצה לפתח עכשיו דיון אידיאולוגי – לגיטימי, דיון על השקפת עולמך – לגיטימי. דאגתך ודאגתם הרבה של אחרים לחייהם ולאורחות חייהם של החברה החרדית – לגיטימי. אבל זאת לא הבמה כרגע.

ד"ר שוקי פרידמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בבקשה.

שלום וברכה, מדובר בנושא שמה שמטריד בו מאוד זה שהוא פוגע - - -

סליחה, יש תקלה, אני לא מצליח לשמוע אותך. אני עובר לבן אדם אחר. אלחנן יונס, בבקשה.

צהריים טובים. אני מתמחה אצל חברת הכנסת תהלה בלשכה. קיבלנו את הפניות הראשונות בעקבות החסימה של קווי סיוע, ואני מקבל את ההערות הלגיטימיות שמסגרת החוק קובעת מהם קווי החירום. אין לאף אחד מאיתנו שום רצון להביע דעה על אורח חיים של מישהו בעולם. כל אדם יבחר את המכשיר, את התוכן ואת הסינון שהוא בוחר דרכם לחנך את ילדיו, וזאת הדמוקרטיה הישראלית. אם אני מתייחס לזה כחרדי זאת הבחירה שלי כאבא לילדים, זאת האחריות שלי לחינוך שלהם; ואם אני מתייחס לזה כאזרח זאת האחריות הדמוקרטית של הכנסת לאכוף את זה שלי מותר לחנך את הילדים שלי בדרכים שאני בוחר.

הדיון הוא לבדוק איך מכניסים קווים נוספים שנולדו עם הזמן, ואיך הרגולציה הזאת שהיא באחריות משרד התקשורת, תקרה; איזה קו מוגדר כקו חירום – נכון, זה צריך להיכנס להסדרה, זה הדיון הראשוני.

כשהגענו לדיון הזה והתחלנו לקבל את הפניות קיבלנו פנייה מאוד פשוטה של מישהו שרכש מכשיר טלפון כשר לילד שלו והוא נחסם ולא יכול להתקשר לאימא שלו. זאת פנייה שהגיעה תוך כדי שאנחנו מבררים איך קורות חסימות. זה לא הדיון. הדיון הוא לא מי חוסם.

מה נראה לך, שמישהו חוסם את אמא שלו?

כן.

חד משמעית. זה קורה כל יום. זה קורה כל הזמן.

אדוני, אתה רוצה לדבר?

כן.

אתה תאבד את זכות הדיבור אם תתפרץ שוב.

ישבנו מול ועדת הרבנים בזום, הגשתי להם את המספר לפני עשרה ימים, אמרתי להם שיש מוקד שמחייגים אליו וחוסמים. בבקשה, זה המספר, נתתי את הדוגמה. אמרתי לו שיראה לי איך זה עובד, שילמד אותי. הדיון מוקלט, נכון? נתתי לו את המספר, אמרתי לו, בבקשה, לטיפולך. המספר הזה עדיין חסום. זה מספר פרטי של אישה שאין לה שום קו תוכן. הבן שלה אברך בכולל - -

מה התשובה שקיבלת?

טעות. אמרתי לו, נפלא, טעויות קורות, אני מכבד את זה, זה קורה לכולנו. אני מוצף ב-600,000 פניות. הכוונות הן טובות, הכול בסדר. איך אתה מייצר את הפנייה שמי שנחסם נפתח? אל מי פונים כדי שבאותה מהירות שאני חוסם אני פותח? ספר לי. הם אמרו לי: אנחנו עמוסים, קורות טעויות. אמרתי לו, אוקיי, נתתי לך דוגמה, תראה לי מה אתה יודע לעשות. הקו הזה עדיין חסום. הבן שלה לא יכול להתקשר אליה. ברגע זה אפשר לבדוק את זה. בדקנו עוד ועוד פניות.

אז הדיון פה על הטעויות - - -

אליהו, תגיד לי - - -

- - -

יש פה נציגות של ועדת הרבנים? הם באו לזום?

הם פה.

הדיון הוא אחד: הוסמכה ועדת רבנים על-ידי גדולי ישראל? קודש קודשים. אין לי, חלילה, דעה בנושא. מי אני? ועדת רבנים הוסמכה – תטפל. משרד התקשורת נתן לה את הדרך לעשות את זה – זכות ו של החוק. עכשיו אנחנו רק צריכים להנגיש את זה לאנשים: איך מותר לאדם לפנות, איך הם מנהלים את המערכת הזאת, ואיך אנחנו שומרים על מי שקנה את הקו הזה והוא שלו, לתפעל אותו. זה מבחינתי הדיון. תודה.

קובי אלחנן, בבקשה. הוא לא איתנו.

עורך דין אבי רימון, בבקשה, אדוני.

אני עורך דין אבי רימון, אני מייצג את ועדת הרבנים. היה לי הכבוד לפני 16 שנה יחד עם אחרים לייסד את המוסד הזה שנקרא "טלפון כשר". יש לי גם זכויות יוצרים על המונח "טלפון כשר", ואני כחילוני להחריד גאה בזה.

אני מבקש להתייחס לכל הנושא של קווי חירום. נושא קווי החירום מוסדר בחוק התקשורת. בסעיף 12(א) מנויים 12 קווי חירום, ויש אפשרות לשר התקשורת בהסכמת שר הרווחה להוסיף קווים נוספים למסגרת הזאת. אני רוצה להבהיר שוועדת הרבנים לא חוסמת קווי חירום, והיא גם לא חסמה את הקו של נעמ"ת.

1202 פתוח?

אני לא יודע. אם זה קו חירום אז הוא פתוח.

1202 לנפגעי תקיפה מינית פתוח או סגור?

זה קו סיוע לתקיפה מינית.

אם זה קו חירום שמוגדר בחוק הוא פתוח.

הוא לא פתוח.

אם הוא סגור יש אולי עניין טכני.

גברתי, זה פעם אחרונה שאת מתפרצת.

- - -

חברי הכנסת, אי אפשר לנהל ככה דיון.

כל קו חירום שמופיע בחוק התקשורת פתוח לטלפונים כשרים ויש אפשרות להוסיף עוד קווי חירום גם לא בדרך של חקיקה. אז אני מקווה שהנושא הזה ברור.

אתה יכול לשפוך אור איך זה עובד? איך החסימה מתבצעת? או באת רק לומר לנו את ההגדרה של קווי חירום? גם על זה אני אודה לך בסוף הדיון אבל אני מאמין שתעשה את זה ולו בשביל להגיד לי מה ההגדרה של קווי חירום בחוק.

מאה אחוז. התכלית של הטלפון הכשר היא לאפשר לציבור החרדי לעשות שימוש במדיום התקשורתי הזה שנקרא סלולר. בעולם הסלולר יש גישה לתכנים שלא מקובלים ולא עולים בקנה אחד עם הוויית החיים והתפיסה של המגזר החרדי. לכן הטלפון הזה מיועד בעיקרו לבני ישיבות ולבנות אולפנה, והוא חלק מהאחריות של ההורים בכל מה שקשור לחשיפת בני הנוער לתכנים. לכן הטלפון הזה חסום הרמטית באמצעים טכנולוגיים לעולם האינטרנט הסלולרי, והוא מאור להיות חסום לכל התכנים הטלפוניים. לצורך העניין כדי לוודא שתכנים טלפוניים שמקובלים על גדולי ישראל, רק המה יהיו נגישים אז חוסמים את כל המספרים שמיועדים מראש לתכנים במקום כוכביות וכיוצא בזה, ופותחים רק קווים שתוכניהם מקובלים.

תודה. אין לי ספק שיהיה עוד דיון על ההשלכות. מעבר ללגיטימיות של ההורים ושל ועד הרבנים לנהל משהו מרצון צריך להתקיים פה דיון אמיתי אם אין פה ניצול לרעה. הכוונה היא טובה. אנחנו קיבלנו תלונות של מישהו שהעז לבקר ומאז חייו הפכו לגיהינום.

כעורך דין אני רוצה לשאול אותך, וגם "לא יודע" זאת תשובה אבל אני חייב לשאול לטובת הפרוטוקול והחברים: האם ההתנהלות וההתאגדות הזאת לא פוגעות בחוקים אחרים כמו סוגיה של הגבלים עסקיים?

לא.

טוב.

תודה. יאיר הס, עמותת הילל, בבקשה.

אני מעמותת הילל שמסייעת ליוצאים בשאלה. ראשית נאמר כאן קודם שבכל דבר מהסוג הזה יש הסדרה ופועל בצורה מסודרת אז צריך לומר כמה דברים: ראשית, ועדת הרבנים נמצאת בהליכי התראה לפני פירוק ברשם העמותות. כבר שנים רבות הפיקוח לא מצליח - -

זה לא הדיון, אדוני. הדיון היום הוא חסימת קווים כשרים לקווי חירום. הם מתנהלים בניגוד לתקנון בניגוד לחוק, לפני פירוק, עוד לא פירקו – תן להם צ'אנס. אם לא – יש ועדת חוקה שאחראית על משרד המשפטים. פה זה ועדת כלכלה. בוועדת חוקה יש יושב-ראש אסרטיבי, והוא ודאי יקיים דיון מהיר בנושא הזה.

אני מתייחס רק לדברים שנאמרו כאן.

לא, אל תתייחס. אני מנהל את הדיון, ואני אומר לך את מהות הדיון. חברי הכנסת יכולים לדבר בדיון הזה גם על התחממות האוזון. אני אתעצבן ואכעס, אבל הם יכולים. אתה לא. אתה יכול להתמקד במהות הדיון.

נאמר כאן שיש חוזה שחותם עליו הלקוח והוא יכול לבחור אם לחתום על החוזה או לא. התשובה היא שדיברתי עם עשרות יוצאים בשאלה שהיה להם טלפון כשר, ואף אחד מהם לא חתם על שום חוזה לפני שהוא קנה את הטלפון.

הם יוצאים בשאלה ועדיין מחזיקים טלפון כשר?

הם מחזיקים אותו כי אין להם דרך אחרת לדבר עם המשפחה שלהם משום שהמספרים שלהם נחסמים. דבר נוסף, אני עצמי מחזיק טלפון כשר בבעלותי, ומעולם לא חתמתי על שום הסכם.

אדוני היושב-ראש, לא הבנתי מה הוא אמר פה.

לא חתמתי על שום דבר. ניגשתי לדוידקה, קניתי טלפון כשר, אני משתמש בו. זה טלפון של חברת הוט. עברתי לחברה אחרת, ובאף אחת מהחברות לא ביקשו ממני לחתום על שום דבר.

אתה חסום לקווי חירום?

עמותת הילל בוודאי חסומה.

אתה אישית חסום לקווי חירום?

הטלפון האישי שלי לא חסום.

תודה.

מי שכן חסום זה אימהות שיש להן ילדים בחברה החרדית. חסמו את הטלפון שלהם, והילדים שלהם לא יכולים לדבר עם אימא שלהם. אין שום שקיפות. זה לא שיש איזשהו תהליך. הוועדה מתנהלת בלי שום שקיפות, אין שום אפשרות לקבל נימוקים של ההחלטות, וקווים נחסמים בשרירותיות.

תודה. העוזר שלי כותב לי שקו 1202 עובד מטלפון כשר ולא חסום. המספר לסיוע לנשים דתיות במקרה של תקיפה מינית 025328000 עובד.

אני מבקשת חצי דקה רשות דיבור.

בבקשה, גברתי. הדוברת היא מנהלת הוועדה.

אני מבקשת לפנות לעורך דין רימון כדי שיפנה אותנו לסעיף אחר בחוק התקשורת (בזק ושירותים). סעיף 12א(א), עניינו בכך שהשיחה מאת מנוי למוקדים מסוימים, לעובדי חירום מסוימים, תהיה ללא תשלום; בסעיף (ב) מעוגנת הקביעה שלא יצוין בפירוט אלו שיחות יצאו לאותם מוקדי חירום; בסעיף (ג) חוזרים על העניין ש"לא ייגלה לאחר מידע אודות המתקשר", ולאחר מכן יש רשימה של 11 מוקדי חירום לסיוע. בשום מקום בסעיף 12א לא ראיתי שנאמר שאסור לחסום את אותם קווים. אולי אתה מוכן להפנות את הוועדה לסעיף אחר בחוק התקשורת (בזק ושידורים).

אם המחוקק הגדיר מהם קווי חירום אז ועדת הרבנים, גם אם לא כתוב בחוק שאסור לחסום, היא לא חוסמת. היא מתייחסת למהות.

ברצותה תעשה וברצותה לא.

אבל ברצותה היא לא עושה.

אבל זה עדיין נשאר לפתחה.

תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה לומר שהצורך ב"קווים הכשרים" הוא צורך ברור וחשוב. צורך קהילתי לקהילה שאני לא חלק ממנה, וקטונתי מלשפוט אותה, אבל אני כן יכולה להשליך אותה על דברים אחרים שבחברה הכללית שגם אני תומכת בהם כמו חסימה של פורנוגרפיה, בקרת הורים וכל הדברים מן הסוג הזה. לדעתי, המנגנון הנכון במצב כזה הוא מנגנון וולונטרי, הוא מבחירה. הוא מנגנון שקהילה מנסחת עבור עצמה. אלא מה, הרושם שלי שהוא גם מהיכרות עבר עם הנושא אבל גם מכמה עשרות פניות שקיבלתי מאז אתמול בערב ועד היום - -

יכול להיות שאלה אותן פניות.

אני מניחה שהן נשלחו לכל חברי הוועדה. הפניות האלה מעידות על כך שיש כאן, כנראה, מצוקה שלא נענית בתוך הקהילה ובאותו מנגנון וולונטרי – אם מפני שמדובר במונופול שהשתלט על כל נושא הקווים הכשרים ובעצם אין באמת בחירה - -

זאת סוגיה אחרת שצריך לבדוק.

אבל, ככל הנראה, נוצר מצב שאין באמת בחירה. ואנחנו מכירים את זה גם ממקרים אחרים. המנגנון הוולונטרי הפך להיות מנגנון כופה מבחינה קהילתית, לדוגמה – מי שאין לו טלפון כשר לא מתקבל למוסדות חינוך כאלה ואחרים, יש סטיגמה חברתית ודברים מן הסוג הזה. כל אלה דברים שידועים מהרבה מאוד חברות אבל מתקיימים גם כאן. לכן בעצם אין בחירה אמיתית. הורים או משפחות שרוצים שהקווים האלה יהיו והקווים האלה לא יהיו, או לבחור בעצמם מה לתת לילדים ומה לא – אין באפשרות ולכן הם נאלצים להשתמש בקווים האלה. ואז כאשר נוצר מנגנון של מונופול וכפייה נוצר ניצול לרעה, כמו שאדוני היושב-ראש אמר.

את לא היית פה. אני אמרתי שכמוך גם אני וגם אחרים קיבלנו המון פניות, גם מהציבור שלי. אבל אני אמרתי שזאת הטעות הכי גדולה להיסחף לשם. אני רוצה להיכנס לדיון, קודם כול, בסוגיה שהעלו. אני אמרתי בעצמי – גיליתי טפח בנושא הזה, ואני הולך ללמוד אותו לעומק, ואנחנו נבחן את סוגית המונופול ואת הסוגיה הזאת. אולי משרד התקשורת יכול לייצר חלופות של מוצרי מדף בלי להיעזר בגופים רווחיים אחרים. אולי האזרח זכאי למוצר מדף של משרד התקשורת? אני בכוונה לא העליתי את משרד התקשורת, אלא ידברו בסוף כדי שיוכלו להתייחס. אני סתם שואל ותוהה כי יהיה עוד דיון אבל נצטרך ללמוד אותו לעומק. לכן גם לא נתתי לחברי הכנסת לשחרר פה, זה גם לא חכם. צריך לנהל את הדיון הזה בשום שכל ולכבד זה את זה.

אני מחזקת את ידיך ואני מתכוונת להשתתף בדיונים האלה כי באמת בעבר נחשפתי לפרשות שחלקן פורסמו בעיתונות וחלקן לא. אני אקח את עצתך ולא אכנס אליהן כרגע ונישאר רק בעניין קווי החירום. רק דוגמה למה שהגיע אליי ממה שחסום: *9626 – תוכנית "מקצוע לחיים" של אגף הלוגיסטיקה בצה"ל; *5105 - הרשות לזכויות ניצולי שואה; "הלב" – קטינים וצעירים שנמצאים על רצף הזנות ואין ספק שזקוקים לסיוע; "הלב" *9696 – אזרחים ותיקים ובני משפחותיהם.

- - -

בדקת את הקווים שאת אומרת?

איזו חברה יש לך? פרטנר? סלקום?

סלקום.

- - -

רבותיי, סליחה. תמר, עוד מעט נשמע את הסוגיה של הכוכביות. כשאני העליתי את צחי בירק חשבתי שהוא ישפוך לי קצת אור. הוא מהנדס אז חשבתי שיבהיר לי בזוויות הטכנולוגיות.

יש - - - תלמידים שחוזרים בשאלה וכועסים על החברה החרדית.

הרבה קווים שאמרו שהם חסומים נחסמו בטעות. יש כאלה שלא חסומים בכלל.

לא נחסמו בטעות. קווי מידע חסומים באופן כללי כולם.

לא נכון. אבל יש קווי - - - סמוכים ויש קווי - - - סגורים.

החשד שלנו הוא שבגלל המונופול והמצב הזה ובגלל הניצול לרעה, כמו שאתה אומר, שבמסווה של בחירה קולקטיבית יש ניצול פוליטי שבו יש כאלה שיחליטו עבור הקהילה מה כן או מה לא. לא יחסמו את עולם התועבה של הפורנוגרפיה ויאפשרו את הדברים שהם לסיוע הציבור, אלא הם יחליטו ויכוונו מה מסייע לציבור ומה לא - -

העולם הפוליטי זה גם עולם תועבה בשבילך.

- - ובכך יחסמו את הציבור ממידע חיוני במיוחד לקהילות המוחלשות. ויכול להיות, חבר הכנסת פינדרוס, שיש אנשים מתוך הקהילה שלכם שזקוקים לסיוע מחוץ לקהילה כי, כנראה, שמתוך הקהילה יש דברים שקשה לראות. סליחה, אני חייבת ללכת לדיון אחר שיזמתי אבל היה לי חשוב לבוא ולהשמיע את הדברים.

תודה. ינון אזולאי, בבקשה.

אני יכול להעיד עדות אישית שיש לי טלפון כשר ואולי רק כשר. אני מחייג רק מטלפון כשר. אני שמח מזה וטוב לי וטוב לחינוך הילדים שלי. גם לאשתי וגם לילדים שלי יש את זה וזה טוב. ההגבלות שיש שם הן הגבלות טובות מאוד, והן חייבות להיות בשביל החינוך של הילדים שלנו כי היום העולם פרוץ. אז קודם כול, ברוך השם שאני מצליח ואני עומד בניסיון ובפיתויים שיש בחוץ. גם אם אנחנו חושבים שאנחנו אחראים לעצמנו - -

ינון, אני נפגע. למה אתה לא מדבר אליי?

כי אתה לא מהילל.

דבר אליי.

אתה משמאי.

יחד עם זאת ועדת הרבנים עושה עבודה טובה בשביל הציבור שלנו, בשביל החינוך של הילדים שלנו עם כל המכשולים שהם שמים לנו, וזה דבר טוב. יש בעיות – אני לא אומר שאין בעיות. יש קווים שעדיין לא נפתחו. אבל הדבר הנכון הוא, קודם כול, לחסום כדי שלא ניתקל, וחלילה, הילדים שלנו או אפילו אנחנו נגיע למקומות שלא כדאי להגיע. אז עצם החסימה היא טובה. ואם צריך לפתוח – פונים. גם אני פניתי כמה פעמים ופתחו. אולי יש בעיה של הנגישות של הציבור לאותו קו מידע שיוכל לבדוק את זה. אני אתן לכם דוגמה: יש המספר שקוראים לו "number". זה מספר כמו 144 שבקווים הכשרים אפשר להגיע אליו. זאת בעיה. פעם הוא היה שירות כמעט חינם לציבור וזה עזר מאוד. חסמו אותו. עד היום אני לא מבין למה, אולי מכל מיני סיבות. אז תמצאו את הפתרון. שנה וחצי זה בחוץ – תמצאו את הפתרון.

מה הטענה לגבי "דרך המלך"?

קו "דרך המלך" זה קו - -

מה, הכיפה של דרך המלך היא בלי סרט?

אתה עושה משהו לא נכון. גם הקווים של דגל סגורים.

תנו לי תשובה. למה לא נכון?

דרך המלך סגור, וגם הקו החרדי סגור.

פינדרוס, אתה יודע למה בלשון אין עצם? בורא עולם ברא את גוף האדם שהוא המכונה הכי משוכללת. אתה יודע למה בלשון אין עצם? כדי שלא יכאב כשמדברים שטויות. למה אתה קופץ?

כי להורים פוליטיקה זה גם תועבה.

נכון.

להורים במגזר החרדי גם פוליטיקה פנים חרדית זה תועבה. זאת זכותם.

בבקשה, לא להפריע לינון אזולאי לסיים.

אתה לא מתכוון שאתה מייצג את התועבה, אני מניח.

אלחנן יונס, אדוני, אני אוציא אותך החוצה.

לא שומעים ראיונות שלי כי הקו החרדי סגור.

יצחק פינדרוס.

לגבי דרך המלך – זה לא רק דרך המלך. זאת החלטה גורפת שכל הקווים של הנייעס יהיו סגורים.

יש נייעס אחרים שהם פתוחים?

לא.

אף אחד. תבדוק.

מה שאני יודע ומה שיש אצלי – אין. אני כן אומר שוועדת הרבנים אמורה להיות עם ראש יותר רחב לכלל הציבור ולקבל את הדעות.

מה שיקרה – יש פתגם במרוקאית: "מי שרצה אותה כולה בסוף יעזוב אותה כולה". אתה רוצה להיות בלעדי? אתה רוצה שאחרים ילכו אחריך מרצון? אתה צריך לתת מענים. לא יהיו מענים זה ייפתח, יהיו מוצרי מדף אחרים.

בכיף. תפתח היום. אתה לא יכול להכריח את הילד שלי להיכנס - - - תפתח קו.

פינדרוס, הלוואי שהיית מאמין במה שאתה אומר עכשיו.

אני מאמין במה שאני אומר. אתה יכול לפתוח היום.

יש גם - - - אחרים.

יש. הנה, אני מחזיק היום קו של אחר שהוא פתוח.

נא לאפשר לינון אזולאי לסיים.

אני רוצה לסיים. אני רוצה להגיד לך – הנה, גם אני אומר שאני מתראיין בדרך המלך ואני אוהב את הקו הזה. לא בטוח שאני רוצה שהילדים שלי יהיו כל היום בזה. אני אומר את האמת. אבל אם ילכו לחכם שלום, למשל, שזה מורה הדרך שלנו, הוא יגיד לנו שוועדת הרבנים חייבת להימשך ולא יעזור לאף אחד כלום, כי זה הבלמים שלנו. ואם חכם שלום יגיד שכן אז כן, ואם יגיד לא – ועשית ככל אשר יראוך בכל דבר ולא רק במה שנוח לנו. לכן אני אומר, דרך המלך או לא משנה איזה קו – לנו זה צריך להיות סגור. אם אנחנו רוצים להביא צריך להגיע לחכם שלום, לקבל את ההוראה שלו וללכת בשקיפות.

אתה אומר שברירת המחדל היא שזה חסום. אתה רוצה לפתוח – תביא - -

תבקשו מהרבנים שלנו. זה מה שאני אומר.

עורך דין רימון, אני לא אומר שהטעית את הוועדה במתכוון אבל אני מפנה אותך לחוק התקשורת (בזק ושידורים) – תלמד אותו. תלמד את סעיף 12א(א) עד (ה). זה בשבילך לידע.

אני מכיר אותו.

כנראה, לא הכרת אותו מספיק.

לא. אני אומר שוב - -

או ההיכרות סלקטיבית. לא משנה - - - תגובה.

שוקי פרידמן, הצלחת להתגבר על התקלה?

הוא התנתק.

מה קורה עם המכון הישראלי לדמוקרטיה?

ד"ר נאוה כהן, בבקשה.

בוקר טוב, אני מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, 105 – המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי. אני רציתי להציף, ברשותכם, סוגיה לחשיבה כי אמרת, אדוני היושב-ראש, שאתה רוצה להיכנס לעומק הדברים - -

לא בדיון הזה.

כן, בסדר, אבל משהו שצריך לחשוב עליו. דיברו בעיקר על מספרי חירום. מוקד 105 שהוא המענה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שהוא הכתובת לכל טווח הפגיעות בקטינים במרחב המקוון בין פגיעות אזרחיות ובין פגיעות פליליות – הוא לא מוקד חירום. המספר 105 הוא לא מספר חירום. יחד עם זאת אנחנו מטה לאומי בשיתוף עם משטרת ישראל, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, חינוך, רווחה, בריאות ומשפטים, וזה המענה הלאומי להגנה על קטינים ברשת. אבל זה עדיין לא מספר חירום.

וזה עובד.

מה שרציתי להציף זה שיש דברים שחשוב שתהיה נגישות אליהם כאשר מישהו נמצא במצוקה. במקרה שלנו זה קטינים במרחב המקוון בין הם נפגעו ובין הם חסומים לפגיעה - -

גברתי, את יודעת ש-105 חסום בקווים האלה?

אני לא יודעת ספציפית על קו כזה או אחר.

הדיון הוא על חסימה.

אני מבינה.

אומרים לי שקו 105 לא חסום וניתן לחייב ממנו.

זה חשוב אבל יש, מן הסתם, קווים שהם נותני סיוע שהם לא מוגדרים בחירום.

תודה. אני לא שיערתי שנעמיס על הדיון הזה. בוודאי, יש חשיבות לכל קווי הסיוע האלה של כל הארגונים החשובים האלה. הדיון כרגע הוא הטלפון של ועדת הרבנים שחוסם קווי חירום. כרגע עוד לא השתכנענו שיש חסימה של קווי חירום. תודה רבה לך.

נציג ועדת הרבנים, בבקשה.

אני הנציג.

אתה היחיד?

כן.

מי זה יהודה דואק? בבקשה.

אני מקדים שאני אדם פרטי, אני לא מייצג אף אחד. ב-2004 רכשתי טלפון כשר בהכשר משמרת הקודש והחינוך, לא את הטלפון הזה. ב-2007 רכשתי את הקו הזה בהכשר ועדת הרבנים לענייני תקשורת מפני שלא נהניתי מהמסלול של ההכשר הקודם. ב-2014 החלטתי לרכוש הכשר אחר בהכשר בית דין בני-ברק, והשתמשתי בו תקופה.

החיים קשים. אני מחזיק את אותו מכשיר מההתחלה.

ראיתי שהפיקוח שם, לטעמי, לא מספיק אז חזרתי לפיקוח של ועדת הרבנים לתקשורת, ואני מאוד מרוצה. בני ביתי משתמשים במסלול הזה.

1202, 105 – כנראה, אני היחיד עם טלפון כשר אז חייגתי וזה פתוח. רק לידיעה.

אני מבקש לא לזלזל בי. גם אני חייגתי.

מצוין.

יש הרבה. תדע לך, אפילו איווט ליברמן מחזיק טלפון כשר. אל תדון.

לפני שידונו האם טלפונים מצילי חיים הם פתוחים או סגורים צריך לדון, לדעתי, מה מציל חיים ומה לא מציל חיים.

זה לא הדיון היום. אתה רוצה לדבר על חסימה? על הקווים הכשרים?

אוקיי, על הקווים הכשרים. יכול להיות שבחוג מסוים הקו הזה מציל חיים, אבל בחוג אחר שרוכש את הטלפונים האלה הטלפון הזה לא יציל חיים.

תודה. העמדה שלך ברורה.

למה? נשים חרדיות נפגעות תקיפה מינית הן אחרות?

תהלה, זכותו לומר מה שהוא רוצה.

גם זה פתוח. 5328000 פתוח.

תודה. שוקי פרידמן, בבקשה.

שבע ייפול צדיק וקם. לך לשמיני כבר.

עורך דין מוטי כץ, בבקשה.

אני עורך דין ברשתות התחרות.

מה שהיה פעם רשות ההגבלים. שפוך לנו אור על צורת ההתקשרות הזאת.

אני חורג מנושא הדיון כי אנחנו לא עוסקים בנושא חסימת המספרים באופן ישיר.

לא ביקשתי את זה. מאחר שבדיון אחר נציגת רשות התחרות לא הבינה את תפקידה כראוי אני אתן לך הקדמה: חשוב לי האם המונופול הזה הוא יחיד והאם הוא עונה לחוק או בניגוד לחוק? זה מה שאני צריך ממך, לא יותר מזה. יש הרבה טובים אחרים פה שיכולים להוסיף ולתבל – קווי חירום, השקפה, דאגה לציבור, אבל כרגע זה מה שאני מצפה ממך. תודה.

תודה, אדוני היושב-ראש, זה נושא שנבחן כרגע ברשות. לדעתנו, לוועדה יש, כנראה, נתח שוק משמעותי והיא גם נהנית ממיעוט תחרות קיים בתחום הזה של מתן כשרות למנויים סלולריים או למכשירי קצה. אנחנו בדקנו את ההסכמים בין הוועדה לבין חברות הסלולר, וגם שאלנו שאלות את חברות הסלולר ואת הוועדה.

הגעתם למסקנה, שמה? אתה מוכן לחזור על הדברים?

אמרתי שאנחנו בודקים את הנושא. אנחנו גם בדקנו את ההסכמים בין הוועדה לבין חברות הסלולר, וגם התייחסנו ושאלנו שאלות בנוגע לתנאים מסוימים בחוזה, שלדעתנו, יכולים – ואולי מקשים – על התפתחות של תחרות באותם מקטעים שהזכרתי של מתן כשרות למנויים סלולריים ולמכשירי קצה. הנושא נמצא כרגע בבדיקה אז אני לא יכול להצביע על ממצאים סופיים.

תוך כמה זמן נראה לך שהבדיקה תסתיים?

אני לא יודע להצביע כרגע על זמן. אני לא יודע להצביע על מועד אחר.

כשנציגי ממשלה באים ולא יודעים אני בדרך כלל מתנדב לעזור להם: יש לך 30 יום מהיום. הוועדה תכניס בסיכום להעביר לה חוות דעת אם זה עונה לכללים של התחרות או לא. תודה.

- - -

לא, לא.

אנחנו נעשה את הבדיקה שלנו כשנסיים אותה.

לא. אנחנו נבקש שתסיימו אותה תוך 30 יום. תסביר את זה לראש רשות התחרות. היא תגיד לך מה המשמעות שיושב-ראש ועדה מבקש ממנה. אם לא אנחנו נקרא לה לפה על הרבה נושאים שהוועדה לא מקבלת תשובות מרשות התחרות.

אני בספק - -

אני הייתי עדין. אל תמשיך, אל תמתח.

מיטל ארבל, בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש, אני עורכת דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה.

מי זה "אנחנו"?

היא אמרה: המרכז הרפורמי לדת ומדינה. לא יודע למה גפני לא מארח אותם לדיונים.

בבקשה, גברתי.

חשוב לי לציין שהחוק לא מדבר בכלל על חסימה של שיחות, החוק מדבר על חסימה של שירותים וגם זה אפשרי אם המנוי חותם על הסכם מיוחד בצורה וולונטרית שמבהיר את זה. בדומה לחברי יאיר הס שדיבר פה, גם אני עשיתי מינוי כשר. לא נדרשתי לחתום על שום דבר, ובטח לא על שום מסמך שהזכיר את ועדת הרבנים - -

אני מכבד. תקשיבי, ברגע שאני קניתי מכשיר כשר הבעתי את דעתי. לא רק הבעתי את דעתי – זאת הבעת דעה עם מעשה. אני ינוקא שבינוקא בשדה המשפטי. לא משנה שיש כמה תקדימים שהובלתי, ואני לא משפטן.

אז, תקשיבי – אדם קנה מכשיר כשר שהוא יודע שהוא חסום לכך וכך, לא רק שהוא גילה את דעתו, בנקיטת חפץ ובמעשה הוא עשה זאת. זה חזק שבחזק. אל תחפשו עכשיו חוזה שהוא נאלץ לחתום עליו.

- - -

את לא חייבת להתווכח איתי.

אני מציע שקודם כול יטפלו בנערים שהולכים לקנות טלפונים לא כשרים עם אינטרנט. ששם יטפלו בזה.

ינון אזולאי, נא לכבד אותה.

אני מבקשת את רשות הדיבור.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני חולקת עליך.

מותר לך.

לדעתי, מי שמעוניין בקו כשר בלי שירותי אינטרנט ובלי שירותי מסרונים ובלי נגן ומצלמה, מן הסתם יודע שזה השירות שהוא מקבל. אני לא חושבת שמנויים מודעים לסמכות שיש לגוף פרטי שנקרא ועדת הרבנים, לחסום ולשחרר קווים כל יום כאוות נפשם במחי יד ללא כל תשתית עובדתית, ללא כל הסדרים; שלא לדבר על הצדדים השלישיים שנפגעים מהחתימה. אלה אנשים שיש להם טלפון רגיל לחלוטין, אבל חבריהם, שיש להם טלפון כשר לא יכולים להתקשר אליהם. גם בעלי העסקים, אגב. זה פוגע בחופש העיסוק ובכבוד האדם וחירותו, ועל כך עוד ידובר.

לבד מזאת אני רוצה לצטט את ועדת הרבנים. המנדט שלהם, לפי מתמחי ההתאגדות שלהם בעמותה, הוא לחסום קווים בעייתיים בתחום הפורנוגרפיה, הימורים וכיוצא בזה. מן הסתם הובאו פה דוגמאות להמון קווים שאמנם אולי לא על פי הגדרת חוק קווי סיוע, אבל בוודאי לא פורנוגרפיה והימורים וכיוצא בזה. בכך ועדת רבנים חורגת מהמנדט שניתן לה.

תודה.

סליחה שאני מתפרץ. אני לא מבין דבר אחד: הם אומרים כל הזמן למה אתם כופים את אורח החיים שלכם עלינו. תגידו, זאת לא כפייה מה שהם רוצים לעשות פה? הם רוצים לגעת בחינוך הילדים שלנו?

הם יגידו לך שאתה התחלת.

תבין, יושב פה מישהו מהילל – מה הם חושבים?

הטלפון הכשר לא נועד - -

אדוני.

- - - פורנוגרפיה, מה שאתה רוצה תעשה - - -

- - -

אל תעיר לחבר כנסת. לא. אין לך רשות.

משרד התקשורת, בבקשה. ינון, קצת סבלנות.

כשרוצים לגעת בחינוך הילדים שלנו זה מקומם אותי.

אני כבר התרגלתי.

אסור לנו להתרגל לזה.

צהריים טובים, אני מימון מוני שמילה, משנה למנכ"ל ומנהל מינהל ההנדסה במשרד התקשורת. אני מלווה את הנושא הזה כבר עשר שנים כמעט.

אתה יודע מה אתה הולך לומר לנו בדיון?

ברור.

שמעת את הדיון, נכון? שמעת את התהיות?

שמעתי הכול וגם רשמתי ואני אגיב.

חוץ מחינוך, דת, מדינה, בריאות – אתה יכול לדבר על כל מה שקשור לתקשורת. בבקשה, אדוני.

תחילה אני מתנצל שאני לא נמצא אצלכם בוועדה. אני נמצא כרגע בוועדת המכרזים של "דור חדש" - - -

חסכת לנו כמה שאלות ונזיפות. קיבלנו. תודה.

התחלנו אותה בעשר בבוקר. היום ערב ט"ו באב, דרך אגב. מדברים על חיבורים בערב ט"ו באב ולא על חסימות וניתוקים. אז כדאי שנזכור כאן גם את מסורת ישראל.

אל תתחיל איתי. אתה יודע – "סלקום אין קליטה" זה מושג שהוטבע לא בגללנו.

אנחנו בעד שכולם יהיו מחוברים.

במובן החיובי אתה צודק.

- - - שיגדל ונחבר יותר ויותר את כולם גם בעזרתך, אדוני היושב-ראש.

קודם כול, חוק התקשורת מאפשר לקבוצת מנויים או לא מנוי להגדיר איזה מגבלות הוא רוצה שיטילו עליו. לדוגמה, ועדת הרבנים שמייצגת קבוצה יכולה בדין להחליט איזה מספרים אפשר לחסום, אפשר לא להתקשר, אפשר לא לקבל מהם שיחות. לכן הדבר הזה מתיישב עם החוק. ועדיין יש דברים שהמחוקק לא רצה שייחסמו כמו מה שהוזכר בסעיף 12: לחייג למשטרה או למוקדי חירום. אגב, דיברו פה על קו 105, וצריך לומר שהוא מוגדר כקו חירום. השר לביטחון פנים הקודם גלעד ארדן ביקש קו כזה וקיבל אותו בדין. זה גם קו שמחייגים אליו חינם. חשוב לדעת שזה קו חירום ואסור לחסום אותו.

הוא לא חסום.

הוא גם לא חסום.

איפה מופיע שאסור לחסום?

מנהלת הוועדה שואלת משהו: יש עיגון בחקיקה שאסור לחסום קווי חירום?

לא כתוב שאסור לחסום קווי חירום. ועדת הרבנים יכולה - -

לא ועדת הרבנים. אני עכשיו רמי לוי שיווק השקמה, ואני מפעיל וירטואלי, ואני רוצה לחסום את קווי החירום.

הוא לא יכול לחסום. אסור לו לחסום.

מכוח מה?

יש תכנית כזאת.

אדוני, כשנתתי לך לא עזרת לי. אתה רוצה לעזור במשהו ולא נתתי לך? עזוב.

אני אעזור לך. אני אשמח לענות.

לא כדאי לך.

הרגולציה שלנו בחוק עצמו או, לפי החוק, ברישיונות שאנחנו נותנים לחברות התקשורת – אסור לחסום קווי חירום.

זה בזיכיון או הנחיות?

זה הוראות רישיון או תקנות – אני לא יודע להגיד לך בדיוק.

אוקיי, תנאי רישיון. מותר לכם.

לגבי חסימות – אם ועדת הרבנים או מישהו חסם מספר שמישהו חושב שנגרם לו מזה נזק או לא היה צריך להיחסם יכול לפנות גם לוועדת הרבנים וגם אלינו לפניות הציבור במשרד, והדבר הזה מטופל באופן מיידי. כשהיו לנו מקרים כאלה הם נבדקו ואם הם היו חסומים הם נפתחו. דרך אגב, לא מצאנו מספרים שנחסמו.

אם אני רוצה לפרוש מהכנסת עכשיו ומחפש תעסוקה ואני רוצה להקים ועדת רבנים משלי - -

אני מצטרף.

לא כדאי לך.

- - אתה תיתן לי? תגיד לי. כמשרד התקשורת אתם תיתנו לי?

כן. אתה יכול להיות ועד רבנים משלך, ללכת לחברות - -

איזה חברות? חברות הסלולר?

אתה עושה התקשרות עם כל חברת סלולר ואומר שיש לך קבוצה שאתה רוצה לייצג ומבקש קומת מספרים, ויכולים להקצות לך מספרים, ואתה תקבע מה יהיה הנוהל – לאן ייתנו לחייג, לאן לא ייתנו לחייג, באיזה שעות ייתנו לחייג וכל דבר שתמצא לנכון.

מותר לחסום קבוצות של מספרים?

- - אין שום בעיה. יוכל לקבל את הגושפנקה ואת האישורים מהמשרד.

סליחה?

החסימות כפופות לאישור המשרד?

שוב – בעל קבוצה יכול לחסום את מה שנראה לו ואינו לרוחו ולתלמודו, ומה שהוא לא רוצה שהילדים שלו ייכנסו אליו. יש מקומות שאנחנו אומרים לחברות שגם אם יבוא אליך מחר חבר הכנסת לשעבר הרב מרגי וירצה לחסום את מספר 100 – את זה לא תוכל לחסום.

אבל מותר לי לחסום קבוצות של - - - לא קווי תוכן.

הוא לא שומע אותך.

אני לא שומע את השאלה.

מותר להם לחסום קבוצות של מספרים?

הם יכולים לחסום כל מה שהם רוצים. אם נזהה שהם חסמו בתוך הקבוצה דברים שאנחנו אוסרים את החסימה שלהם – מוקדי חירום, למשל, זאת דוגמה טובה – הם לא יוכלו לחסום. הם לא יכולים לחסום, לדוגמה, משרדי ממשלה.

זה רק ברישיון.

אני לא מבינה. אם מחר בבוקר חוסמים אותי – למה זה מותר?

מותר לי לחסום אותך. לא באת לי טוב בעיניים וחייגת אליי – אני אומר: תהלה פרידמן חסומה.

אבל אם כבר מותר לחסום את כל - - - שלי?

לפני שבוע קניתי לבני בן 9 טלפון שהוא שעון. הוא יכול לחייג אך ורק ל-15 טלפונים וזהו - -

יש פה שאלה אחרת - -

- - והוא חסום לכל המספרים האחרים.

תהלה, ההגדרה היא טכנולוגית. הוא יכול להחליט עכשיו שכל 054 חסום. עומדת לו הזכות.

אבל כאן הם מחזיקים 600,000 איש. אם חסמתי בעל עסק או קו – מה הוא אמור לעשות? חסמו אותו ל-600,000 איש.

האנשים האלה שנחסמו הביעו את דעתם מרצון לחסום.

אבל בפועל הם לא חותמים על חוזה.

אני מבין את הקושי שלך אבל אנחנו שומעים את המשרד. הם יכולים לחסום כל מה שהם רוצים חוץ מקווי חירום וקווי סיוע.

יש לך עוד משהו להוסיף?

כן. היה לנו דין ודברים גם עם ועד הרבנים ואמרנו שכדי לא לשפוך את התינוק עם המים – כמו שאמרתם קודם את הפתגם במרוקאית - -

אתה רוצה שאני אחזור על זה? "מי שרצה את כולה לעצמו בסוף נאלץ לוותר על הכול".

אז אותו דבר גם אנחנו אמרנו לוועד הרבנים – אם יהיו חסימות בלי היגיון ולירות לכל עבר ולחסום כל דבר, בסוף הדבר הזה אולי יוביל לביטול כל הטלפונים הכשרים.

אני רוצה להוסיף לגבי ניידות. כל מנוי כשר יכול להתנייד ולעבור כמו כל אזרח או מחזיק טלפון אחר במדינת ישראל מחברה א' לחברה ב'.

אני רוצה לחדד את ההגדרה. התפקיד שלי לסייע פה. לא משנה עכשיו איזה מספר יש לי. אם יש לי מספר סלולרי – ולא משנה מהו – חוק הניידות חל עליו בכל מקרה.

כן. אבל יש פה "אבל".

אני רוצה לשמוע את ה"אבל". הייתה מפלגה שהתחילה עם "אבל" ולא נשאר ממנה כלום.

כשהגדירו את חוק הניידות שכל מנוי יכול להתנייד לאן שהוא רוצה זה עלה בדיונים בוועדת הכלכלה, אבל אמרו שמי שהוא מנוי ונמצא כשר בחברת סלקום יוכל להתנייד לחברת פרטנר או פלאפון אבל גם לקומה כשרה.

בסדר, ברור.

עומדת לו הזכות והוא יכול להתנייד כמו כל - -

אז איפה קרטל? זה ממסמס קצת הקטע הזה.

אף אחד לא מונע ממנו לעבור מחברה א' לחברה ב', ובלבד שזה נפתר בקומה כשרה.

אתה אומר שאם הוא נמצא בחברה א' הוא יכול לעבור לחברה ב' ואין בעיה. אם חבר הכנסת מרגי הצהיר שהוא רוצה לפרוש - -

איך אתה אוהב את זה, איך אתה אוהב את זה. הוא בכלל קרא לי "חבר הכנסת לשעבר". אתה מחזק את זה.

במטרה. אבל זה אוטומטית "לשעבר".

אתה יודע שאומרים שבפוליטיקה אומרים שאין לך חברים במפלגה שלך – תמיד זה מהמפלגה השנייה.

בגלל זה אנחנו חברים.

נגיד שהוא פתח ועדת רבנים – האם הקו שנמצא בוועדת רבנים א', אני יכול לעבור איתו לוועדת רבנים ב'?

לא.

למה לא? זה לא מה שאמרת לי. יש לי קו כשר.

אני אסביר שוב: כי מחר אני גם אקים ועדת רבנים – גם אני רוצה לפרוש – והבן שלי, אולי אפילו לא בידיעתי, יעבור לחברה האחרת וייכנס לתכנים שאני לא הייתי רוצה שהוא ייכנס.

רגע, כל אחד שומע מה שהוא אוהב לשמוע. אני רוצה לחדד את זה. כאזרח מדינת ישראל אני זכאי לקו וקניתי קו. אני לא קניתי מוועדת הרבנים את המספר. אני קניתי את המספר מחברת הסלולר, נכון? אתם לא מקצים מספרים לוועדות רבנים.

אנחנו מקצים לחברות הסלולר.

אתה מחזק, יפה. נניח שהמספר הזה הוא בקומה הכשרה במושגים שלכם. אמרת לי שאפשר לנייד אותו, אבל אמרת שאם אני עובר מוועדת רבנים כשרה לוועדת רבנים אחרת כשרה זה עובר.

לא עובר.

אבל לא דיברתי איתכם, ריבונו של עולם. אני מדבר איתו, משרד התקשורת. אתה אמרת משהו וסתרת את עצמך.

אם סתרתי אני אסביר כי אני רוצה להגיד דברים ברורים. לוועדת רבנים א' יש קומות כשרות בכל החברות שהיא באה איתם - -

אז שאלתי ואתה ענית לי. אתה תענה לי. משרד התקשורת נותן זיכיון לחברות הסלולר לגבי המספרים. יכולת להגיד לי כן, אבל – וזה ה"אבל" שלא אמרת, אמרת "אבל" למישהו אחר. ה"אבל" הוא שחברות הסלולר רשאיות למכור קווים לוועד הרבנים, והם הופכים להיות רכוש של הוועד ואי אפשר לנייד אותם. ההערכה שלי היא שזה בניגוד לחוק הניידות.

המספר לעולם שייך לחברות הסלולר ויימצא שימוש למנוי.

- - -

מה לעשות – בתחמנויות שפשפו אותנו.

חבר הכנסת מרגי, אני איש תקשורת, אני יכול להסביר לך את זה.

לא רוצה שתסביר לי. יש משרד התקשורת, לא צריך טובות.

לוועדת רבנים א' יש קומות של מספרים - -

מכוח מה יש לה?

הם בנו תאגיד מסודר.

הם קנו קווים, הם הבעלים של הקווים. האזרח לא קנה מחברת הסלולר. האזרח קנה את הקו הזה - -

המנוי לא עושה את ההסכם שלו עם ועד הרבנים, הוא עושה עם חברת הסלולר. הוא חתום בחוזה מול חברת הסלולר.

כמה קווים הם קנו?

מה השאלה?

כמה קווים? יש מגבלה?

יש כמות של קווים. יש סדר גודל בכל חברה של כ-100,000 קווים בכל חברה, אם אני לא טועה.

אין דבר כזה קניית קווים.

הם לא קנו קווים, הם קנו - - -

סליחה, החברות מעמידות לרשותם בהסכם. אני לא משפטן ואני אומר לך שזה בניגוד לחוק הניידות. אם אני לא יכול לעבור עם המספר הזה לאן שאני רוצה - -

אתה יכול.

הוא אומר לך שלא.

לא הבנת. אתה יכול - - - 84. 84 שייך לפרטנר, ואני יכול לעבור לסלקום או לפלאפון.

בקומה הכשרה.

בקומה הכשרה. אתה אומר שזה בניגוד לחוק הניידות – כשעשו את חוק הניידות בדקו גם את זה. הרי אז עשו את זה. אם זה בניגוד לחוק צריך לתקן. אני רוצה כחברה לשמור לי קומה בכל החברות. הוא נותן לי את זה ב-19 אגורות, הוא רוצה לתת לי את זה ב-6 אגורות – זה הכול.

ברמה האישית אני אומר לך שטוב שכך וזה בסדר. אני כיושב-ראש ועדה אומר לך שאני מבין דבר מתוך דבר: צריך לבדוק את זה כי אני לא בטוח שזה תואם את חוק הניידות.

- - - בחוק הניידות.

אל תתערב, אדוני. אמרת דברים - - - ואכלנו אותם.

- - -

אל תתערב לי בדיון.

סליחה, אני מבקש - -

סליחה, אתה יכול לבקש, אני יכול לשקול לתת לך. כרגע אל תתערב לי בדו-שיח הפנימי.

אבל אתה אומר עליי הרבה דברים לא נכונים ואני מבקש - -

הדבר הזה עלה כשחוקקו את חוק הניידות.

אני זוכר שזה עלה.

זה רשום בדברי ההסבר. אני בטוח שגברת לאה ורון תדע גם למצוא את זה, ואם לא אני גם אדע להעביר את זה.

התשתם אותה היום בגלל הדיון.

זה עלה בחוק הניידות. אנחנו התעקשנו על זה בחוק הניידות.

זה נבדק גם על-ידי המשרד והיועצים המשפטיים של המשרד, ויש אפשרות, כמו שנאמר, לעבור מחברה א' לחברה ב' אבל בתוך אותו מתחם של קומות כשרות. זה לא רשום בצורה מפורשת בחקיקה, ולכן היו לנו לא מעט דיונים סביב הדבר הזה. לכן אם מישהו יעשה קומה כשרה ותהיה כשרות אחרת יהיה בג"ץ ויהיה עכשיו בית יוסף, הוא לא יוכל להתנייד מהכשר בג"ץ להכשר בית יוסף.

הבנת אותך. אני שואל אותך שאלה נוספת ובזה אני מסכם. אמרנו שחבר הכנסת מרגי רוצה לפרוש ורוצה לפתוח עסק. אם אני רוצה להקים ועד רבנים נוסף, יש עיגון בחוק לכך שוועד הרבנים הקיים שהוא גדול, יחיד ובלעדי יכול לאיים על חברות הסלולר ולהגיד להם שהם לא מקימים ועד רבנים אחר, לא משתפים אותו פעולה?

אין כזה דבר.

שאלתי אותך? לא.

אני מייצג אותם.

לא שאלתי אותך. אני שואל את פי הנערה, לא אותך. הבנת את השאלה או אני אחדד אותה? שלא יגידו שאני מוטה. דעתי האישית היא בצד כרגע. אני מנהל דיון.

לדעתי, דברים כאלה לא קורים, אסור שיקרו ואם, חלילה, יהיה כזה דבר - -

גם המובן מאליו כדאי שייכתב.

מישהו קודם שדיבר מרשות התחרות - -

אם הייתי יודע שהוא יודע מהי עבודתו – לא הוא באופן אישי, אלא רשות התחרות בכלל, אם היא ממלאת את ייעודה – הייתי רגוע. היא לא ממלאת את ייעודה. כרגע אני פה ואני יכול לסמוך רק על בינתי.

אסור לעשות את הדבר הזה. זה איום כזה אם תפתח.

זה מה שרציתי לשמוע. תודה.

אני מבקש להתייחס.

התייחסות קצרה.

קודם כול, נושא של ועדות רבנים נוספות - -

מה נבהלת?

לא נבהלתי.

אני לא הולך להקים.

אני מעמיד דברים על דיוקם.

- - - יש, לפחות, 16 ועדות רבנים שיש להן חברות כשרות משלהם, והן פעילות אצל חברות הסלולר: - - - אתה בטח שמעת; ושמעת על "קשר כשר" ופיקוח - - -

לא ביקשתי את המידע הזה.

- - ויש - - - אמיר כהן - -

אדוני, חשבתי שאתה רוצה להתייחס לסעיף 12 בחוק התקשורת.

אני אתייחס עכשיו לסעיף 12.

בבקשה.

אני עורך דין, ואני מומחה לדיני רגולציה ולתחום התקשורת. 25 שנה אני בתחום הזה ומכיר את חוק התקשורת לפני ולפנים. אני אומר לך כעורך דין באופן מוסמך שאם הכנסת – אפילו לא שר התקשורת ואפילו לא פקיד במשרד התקשורת – קובעת שיש מוקדי חירום וקובעת לצורך מוקדי החירום האלה הוראות שונות ומשונות, ברור מאליו – וזה מובהק ומוטמע – שאסור לחסום את המספרים האלה.

אדוני מוכן להקריא את הסעיף?

אין איסור. אתה שוב מטעה.

מובן מאליו, כאשר כנסת מגדירה מספרים מסוימים כמספרי חירום - -

היא מגדירה ללא תשלום.

- - לא יעלה על הדעת – יש גם היגיון - -

לא, תודה.

לעניין ניידות – יש תכנית ניידות מפורטת שקובעת איך מתניידים מספרים ובאיזה אופן ובאיזה צורה; ובתכנית הזאת יש התייחסות למספרים כשרים, ושם נקבע - -

אני הסתפקתי בתשובות שלך.

אני רק אומר שיש תכנית.

רק אני חושש מהכוח. אני חושש מהשריר פה בזרוע. זה נקרא קיבורת. אני פוחד כשמפעילים את השריר.

אני רוצה שיהיה גם כתוב בפרוטוקול שוועדת הרבנים לא מתנגדת לאף ועדת רבנים אחרת, ומבחינתה אין שום מניעה שאף חברת סלולר - - -

תודה.

אני מסכם את הדיון. אני מודה לכל חברי הכנסת ולאורחים שהשתתפו. חסימת קווי טלפונים סלולריים מחייבת הסדרה כדי לשמור על זכויות כל הצרכנים. הטלפונים המכונים "טלפונים כשרים" החסומים לאינטרנט ולנמנעים מסוימים נרכשים על-ידי מי שמעוניין בכך ולא בכפייה ומנוהלת לפי הנחיית ועדת הרבנים.

לפיכך הוועדה דורשת מרשות התחרות לסיים את הבדיקה שעורכים ביחס להסכמים בין ועדת הרבנים וחברות הסלולר, להעביר אליה את תוצאות הבדיקה שעורכים עד יום 6 בספטמבר 2020.

בדקת שזה לא שבת?

כן.

אפשר גם מול רשם העמותות?

לא.

הוועדה תקיים ישיבה נוספת על השלכות של חסימת קווי טלפון סלולריים. הוועדה לא השתכנעה שיש חסימה של קווי החירום על-ידי ועדת הרבנים. לא הוכח לנו. ההפך הוא הנכון: כל מספר שעלה היה ניסיון.

הוועדה תקיים ישיבה נוספת על השלכות של חסימת קווי טלפון סלולרי כדי להבטיח שלא יהיה ניצול לרעה של ההחלטות. הוועדה גם תבחן את סוגית המונופול ואת סוגית הניידות שעל-פי החוק הסעיף שהזכיר היועץ המשפטי של ועדת הרבנים 12א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) עניינו בחיסיון ובשיחות ללא תשלום למוקדים מסוימים, ואין בו איסור לחסימת קווים לא למד"א, לא למכבי אש ולא למשטרה. הוועדה תשקול לעגן בחקיקה איסור לחסום קווי חירום מצילי חיים. תודה רבה. הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.