פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



39
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
04/08/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, י"ד באב התש"ף (04 באוגוסט 2020), שעה 11:00

בשבועיים האחרונים ארבעה ילדים מצאו את מותם כתוצאה משכחה ברכב

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר
יוסף טייב
יבגני סובה
שלמה קרעי
מיכל שיר סגמן

סעיד אלחרומי
אימאן ח'טיב יאסין
ווליד טאהא
בועז טופורובסקי
היבה יזבק
אוסאמה סעדי

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב
עינת סגל - מנהלת אגף הרכבת, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ורד כרמון - מפקחת ארצית ילדים בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורית לוריא-כהן - סגנית מנהל אגף זהירות בדרכים מינהל ותקציבים, משרד החינוך

אורלי נעים - ממונה על הכלה והשתלבות, האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

זהבה רומנו - מנהלת מחלקה להסדרת השירותים הרפואיים, משרד הבריאות

חגי רזניק - מנכ"ל המשרד לחיזוק וקידום קהילתי

ליאת קרביץ דיין - מנהלת אגף הסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

נחמה לאור דרורי - מנהלת חטיבת חינוך והסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עליזה פישר - סמנכ"לית 'בטרם'-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

ד"ר דניאלדה אור - ראש תחום מחקר, 'בטרם'-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

יעל מיטלמן - מנהלת קשרי ממשל, 'בטרם'-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

נועה צור ברוש - מנהלת הגן הקיבוצי, התנועה הקיבוצית

עוזי אלוף - מהנדס ראשי המעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים

סיגל שפיץ טולדנו - יו"ר גנים ארצי, הנהגת הורים ארצית

גליה וולוך - מנכ"לית קרן ילדי ישראל

חנן דגן - מנכ"ל איחוד גני הילדים

אמנון פולישוק - מנהל פיתוח המוצר pass, 'קו אור'

יאן פודקמיין - מנהל תחום הרכב, חברת ואיאר

ירון קגן - מכירות ופיתוח עסקי

תמי ברנע

ס.ל., חבר תרגומים

בשבועיים האחרונים ארבעה ילדים מצאו את מותם כתוצאה משכחה ברכב

אני פותח את הישיבה של הוועדה, היום יום שלישי, 4 באוגוסט, בנושא שהוועדה הזו עסקה בו במשך השנים האחרונות. לצערי, אולי רק להסתכל על התקופה האחרונה ולראות שהיו ארבעה מקרים של ילדים קטנים - - -

כבר חמישה.

חמישה מקרים של ילדים קטנים שמצאו את מותם, בין כי נשכחו ברכב או ננעלו. אני חושב שהנתון הזה כשלעצמו אולי אומר שיכול להיות שלא נעשה די עד כה בעניין הזה וכמובן מחייב אותנו בוועדה ליזום עוד דיון ואולי עוד דיון מעקב כדי שנראה שיש התקדמות בנושא הזה, התמודדות שיכולה לחסוך בחיים. אני רוצה להגיד לכם שהנתונים שקיבלנו מארגון 'בטרם' מורים על כך שבעשור האחרון אנחנו מדברים על 35 ילדים שמצאו את מותם באירועים טרגיים אלה ועוד כ-900 מקרים של ילדים שנשכחו או ננעלו ברכב, אבל תודות לנסיבות שונות חייהם ניצלו.

ילד הוא עולם ומלואו ואני חושב שהתחושה של כולנו היא שכל פעם שאנחנו שומעים על מקרה כזה ועל עוד הורים ששכלו את הילד שלהם הלב באמת נשבר וכל אחד שואל את עצמו האם אנחנו עושים די כדי להתמודד עם הטרגדיות הללו ואולי לנסות למנוע אותן.

מטרת הדיון היא לנסות לראות איך מקדמים פתרונות, בין אם זה ברמה ההסברתית, בין אם זה ברמה הטכנולוגית. כמובן אנחנו לא נוכל להיכנס לסוגיה מהם האמצעים הטכנולוגיים הראויים, זה לא נושא של הוועדה, יכול להיות שנשמע על אולי קשיים שיצרנים מתמודדים איתם, אבל כמובן לא ניכנס לפירוט האמצעים הטכנולוגיים בנושא.

אני שמח שכבוד סגן שר התחבורה מכבד אותנו בנוכחותו, תודה רבה, כבוד סגן השר, ואחרי תיאום גם איתך אנחנו נשמע חלק מהדברים שתוכל גם אחר כך להתייחס.

תרצה שבהתחלה אני אגיד כמה דברים? רק כותרות.

כן, תיכף אני אתן לך. אני רוצה גם לומר שפנו אליי מספר חברי כנסת בנושא הזה, חשוב לציין אותם, חבר הוועדה חבר הכנסת שלמה קרעי, שביקש גם לקיים דיון, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני שמח גם על הנוכחות של חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי שגם ביקש להעלות את הנושא הזה לדיון. אני שמח לראות את חברי הכנסת כאן, חברי הכנסת מיכל שיר, אוסאמה סעדי, סעיד אלחרומי, בועז טופורובסקי, שלמה קרעי, ווליד טאהא, יוסף טייב, אימאן יאסין ויבגני סובה. תודה רבה לכם, באמת נושא חשוב ואני חושב שהוועדה הזו בהחלט יכולה לתרום לקידום הנושא ואני אישית גם מתחייב לעשות את הכול במסגרת הדיונים בוועדה כדי לקדם את הנושא הזה.

אז נפתח אולי בהערות של סגן השר ואחר כך נשמע את חברי הכנסת ואולי גם נתונים וסגן השר יישאר איתנו כדי להגיב על הסוגיות שיעלו.

ככל שייתן הזמן אני אשמח לענות על הדברים. קודם כל אני מודה לך, אדוני היושב ראש, על עצם קיום הדיון החשוב הזה. חבריי חברי הכנסת, אני באמת מברך ומתפעל ומתגאה בנוכחות כל כך גדולה בנושא החשוב מאוד.

אני נמצא כאן, כפי שאמרת, קודם כל אני הוזמנתי על ידך ואני התכוונתי להגיע, בוודאי מנהלת הוועדה הביאה לידיעתך שהיו לנו ממשקים עם ועדת המדע והטכנולוגיה יחד עם הוועדה לזכויות הילד בנושאים האלה ואנחנו כבר שנים לא מעטות מתעסקים בזה ואני חושב שגם קידמנו ביחד מספר נושאים. והנה אנחנו נמצאים היום שוב פעם, לאור האסונות שקרו, על אף שחשבנו שאולי הצלחנו קצת למגר את זה ולצערנו ממש בתקופה האחרונה, עכשיו אני שומע מכם על חמישה הרוגים כשאנחנו יודעים שכל אחד זה עולם ומלואו וכל אסון כזה זה אסון קשה מאוד להורים, למשפחה, ואסון שהוא לא נתפס, שמלווה מאוד חזק את ההורים. במסגרת הדיונים בוועדה הופיעו בפנינו הורים שכולים, לפעמים זה היה ממש כשקמו מהשבעה והגיעו לוועדה בגלל שהם ראו חשיבות במסרים שיש להם להגיד ולדרבן אותנו לעשות. אנחנו באמת מחויבים לעשות הרבה.

היום אני, ודאי כסגן השרה, מייצג את משרד התחבורה שהוא חלק מהמשרדים שפעילים בנושא, כמו משרד הבריאות שהוא שותף מלא לכמה וכמה נושאים ומשרד החינוך, אני יכול להגיד שהיו תקופות יותר ותקופות פחות. במאמר מוסגר חלק מהמחשבה שלנו כדי למנוע ולמגר את התופעה, באותן שנים רוב האסונות קרו בדרך למעון או לגני הילדים וניסו לשתף את משרד החינוך, מיוחד את הגננות ואת המטפלות, באפליקציות כאלה ובטכניקות כאלה ואחרות, שהם יהיו שותפים להזעיק את ההורים במידה שהילד לא הגיע. אבל בחלק הזה זה לא צלח.

אנחנו ישבנו עם מפתחים רבים וכפי שאמרתי גם עם ההורים וגם עם הגופים, הרשמיים והלא רשמיים, שמתעסקים עם ילדים ועם פגיעה בילדים ובתי חולים ובסופו של דבר קיימנו גם שולחנות עגולים בנושא הזה עם מפתחים. אני רק אגיד לכם שהנחת העבודה שלנו הייתה, של כולם, שמדובר חס וחלילה לא ברשלנות ולא בחוסר אחריות, מדובר בהיסח הדעת. וכשנאמר בהיסח הדעת אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גורמים שלא יהיה היסח הדעת, איך להזכיר את הדעת, תזכורות, הסברה, קמפיינים, מודעות מאוד מאוד חזקה וזה היה במשך תקופה. לאחרונה לא עשינו את זה, בעצם שנה וחצי-שנתיים כמעט אין פעילות בנושא הזה. היו תקופות שהיו, בבוקר במיוחד, במסגרת לפני חדשות ואחרי חדשות וראו שבאמת התמעטו וכמעט היו תקופות שלא היה שום דבר.

אם תרשו לי אני כן אבקש להתמקד באמצעים הטכנולוגיים שכפי שידוע, או לא ידוע, משרד התחבורה הוציא לפני כמה ימים קול קורא לגבי התקן למניעת שכחת ילדים ברכב. יש היום תקן שנקרא 6400-1 שזה לרכבים בתחבורה ציבורית. היום רכב בתחבורה ציבורית מחויב שיהיה לו התקן. זה גורם לכך שהנהג חייב לקום מהכיסא שלו, לגשת עד סוף הרכב ולעשות איזה אמצעי טכנולוגי, בלי זה הוא לא יכול לכבות את המנוע. מאז שזה קיים ויש חיוב ברוך ה' לא קרה שום מקרה של שכחת ילד ברכב הסעות.

אתה מדבר על מיניבוסים.

מיניבוסים, רכב הסעות.

אוקיי. לא, כי אמרת רכב בתחבורה ציבורית.

לא, מיניבוסים והסעות תלמידים, רכב שמיועד.

כמה זמן התקן הזה בפעולה?

זה כבר קיים כמה שנים. החיוב היה בכמה שלבים, אבל זה כבר קיים ומאז אין – אני לא יכול להגיד לך במדויק מה מספר השנים.

יחד עם זה ייצרו לאחרונה, בעקבות הפעילות והדיונים היו כאן, תקן שנקרא 6400-2, שזה מדבר על רכבים פרטיים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו רוצים לחייב, אז אם אנחנו מחייבים זה רק רכבים שלוקחים ילד, או בזמן שהוא מסיע ילד. החיוב להתקן זה במקרה שאתה מסיע ילד עד גיל ארבע או עד גיל חמש.

באיטליה, אם אני לא טועה, הם שמו את זה על כל הרכבים, ממש בחקיקה. ממש חקיקת חובה.

טוב, זה אני אגיע. איטליה אנחנו עוד לא מכירים, אבל איטליה זה רק לאחרונה. זה עכשיו בבדיקה.

אתה מתייחס עכשיו לאותו מכרז חדש?

זה עוד לא מכרז. עוד אין מכרז, הוצאנו רק קול קורא שיצא, עד ה-19.8, בעוד כמה ימים, זה הזמן שאפשר להגיש הצעות ואנשים שהתעסקו ותגובות למה שאנחנו רוצים.

מה הלו"ז למכרז הזה? אחרי ה-19.8 מה לוח הזמנים? מתי אתם חושבים שזה כבר - - -

זה יכול להיות מאוד מהיר, אבל אני אגיד לך איפה הבעיה נמצאת. אנחנו בעצם נמצאים במצב של ביצה ותרנגולת. אי אפשר לחוקק תקינה או לחוקק חוק כשאין לך אביזר, אין לך התקן שהוא בתקן. משרד התחבורה לא יכול לחייב הורים להתקין ברכב מתקן כזה או אחר אם אין לזה תקינה, אם אף אחד לא ייצר דבר כזה בייצור שהוא ייצור של מדף.

אפשר להגיד באישור משרד הרישוי.

אבל אין אישור משרד הרישוי.

יש את זה בעולם. לדעתי באיטליה הם עשו את זה והמדינה אפילו מסבסדת, אם אני לא טועה, כ-50% מאותו המכשיר.

דבר חדש באיטליה, שעכשיו נמצא בבדיקה של משרד התחבורה, זה חלק מהקול קורא שאנחנו בודקים. אבל עוד כשאני הייתי מקיים כאן דיונים לא היה באיטליה, אין בעולם, לא באירופה ולא בארצות הברית, שום תקינה על מתקן כזה שמדינה לקחה אחריות ואומרת שהמתקן הזה הוא מתקן שעומד בפרמטרים כאלה ואחרים ואנחנו בישראל, שמכון התקנים יצר תקינה, זה מתאים לתקינה הזאת. לא קיים דבר כזה. קיים בארץ, אנחנו עשינו תקינה, אבל אף יצרן לא הגיש ולא ביקש על מוצר שלו אישור ממכון התקנים, מדוע? מצד אחד הוא אומר: אם אין חיוב, אני אייצר, אני אשקיע הרבה במוצר כזה ולא יקנו את זה ממני. אין היתכנות כלכלית ומפתחים מחפשים היתכנות כלכלית. אנחנו יודעים שאם אנחנו ניתן חיוב אז הדבר הזה יהיה באמת כדאי כלכלית, אבל אנחנו לא יכולים לחייב בלי שיש מוצר כזה. בפער הזה, אנחנו עכשיו מנסים לצמצם את הפער ולהגיע.

בפגישה שאני הייתי, וזה באמת אולי שינוי גישה של משרד התחבורה, במדיניות של השרה, ראינו את משרד התחבורה כאחד שרוצה להגיע להתקן שעומד בתקנים, שהוא באמת נותן כמעט כיסוי מלא, גם אם זה נמצא לא במקום שאנשים – חלק מהאסונות קרו, אנשים הלכו לעבודה, אנחנו רואים היום חניות של משרדים שנמצאים מרוחקים בקומה למטה, בחניון, שיכול להיות שגם אזעקה קטנה או התראה קטנה לא תגיע לאנשים. אנחנו רוצים להגיע לפתרון שכל המקרים שהיו עד עכשיו בעצם זה ייתן לזה פתרון.

אבל הבעיה המרכזית, כיום מה שיצרנים באים אלינו ואומרים, וישבו איתי גם לאחרונה יצרנים ואמרו שלא כדאי להם, שהדרישות של התקן זה תקן שהם לא יכולים לעמוד בו. הדוגמה שאני מביא, ברגע ש-20 או 40 שניות הילד נמצא ברכב, סגרת את המנוע ולא פתחת את הדלת האחורית, או החיישן, לא משנה, לא ניכנס עכשיו לכל הפתרונות הטכנולוגיים איך זה יעבוד, אני רק רוצה לציין שיש שתי אפשרויות, יש אפשרות אחת שזה יהיה על הכיסא של הילד, שזה לכאורה הדבר הכי קל אם היה יכול להיות, מכיוון שזה אומר שאם הילד נוסע יש לך את ההתקן.

כמו בייבי סנס כזה.

או בתוך הרכב.

לא, על הכיסא, כמו הבייבי סנס, שאתה מרים והוא מצפצף.

על הכיסא. זה חיישן שהוא מפעיל כשיש לו את המשקל של הילד. יש לזה כבר היום דברים, אבל הדרישה שלנו למשל שזה ייתן את כל המענה, שזה יפעיל את המערכות של הרכב כמו אורות, כמו צופר, כמו חלונות ועוד דברים מסוג כזה ולקבל את האישור של יצרן הרכב. זו היום הדרישה. אין מציאות היום שיצרן הרכב יאשר, כל יצרן רכב שאני מתקין כזה, שיגיד שהוא מאשר את ההתקן הזה. חברה כזאת, רכב כזה. חברות רכבים, אנחנו לא איתן באיזה שהוא ממשק שאני עכשיו רוצה לתת את התקן והוא יאשר לי את זה, שהתקנתי את זה נכון וזה יכול להתחבר.

האפשרות השנייה שאותו כיסא או אותו מתקן שיהיה הוא עצמו יפעיל את כל אביזרי הרכב, גם את האורות וגם את החלונות ומספר פרמטרים שאנחנו דורשים. זה התקן מאוד מאוד יקר. עד היום גם משרד התחבורה אמר שהוא יכול להטיל חובה על התקנים עד גבול מסוים. אני לא רוצה להיכנס לכסף, 500 שקל - - -

אבל כמו בתחבורה הציבורית, מה הבעיה שגם ברכב פרטי אם לא תפתח את הדלת האחורית ותסגור אותה לא תוכל לכבות את המנוע? ההתקן הזה היה יקר בתחבורה הציבורית?

זה התקן יקר, אבל התחבורה הציבורית עושה את זה. הסעות ילדים.

האם המשרד סבסד את ההתקן אז בתחבורה הציבורית?

לא, אבל יכול להיות שאנחנו גם היום מסבסדים, את התקן עצמו המשרד עשה, זה עולה באמת סכומים. להקים תקן, לקיים תקן ולהחליט על תקן זה דבר שעולה עשרות אלפי שקלים והמשרד היה שותף בהתקן הזה וההתקן הזה קיים. לא מבקשים עכשיו מיצרן שיעשה גם תקן. התקן קיים, אתה צריך רק להתאים את עצמך בנושא.

לא, אבל הייתה שאלה מדוע לא היה אפשר להשתמש באותו תקן שקיים ברכבי ההסעות ולהרחיב אותו על כל הרכבים?

אני מדבר איתך, תקן כזה צריך להיכנס לתוך רכבים, לעשות אביזרים, אורות, שזה מפעיל את הכול, זה תקן מאוד יקר. הסעות פרטיות עומדות בזה. להתקין את זה היום על כל רכב או על רכב שמסיע – תבין, אתה רוצה לקחת את הרכב שיש לך מהעבודה או לא עבודה, או הסבא מסיע את הילד, אתה מחייב שגם כשהסבא מסיע, זה יכול להיות חד פעמי בחודש ואתה רוצה שיהיה לו בתוך הרכב, אתה צריך את ההתקנים האלה שהם יהיו באמת נגישים וזמינים וגם לא יקרים כדי שהציבור יוכל לעמוד בזה.

הבעיה היא שהעלות בישראל יקרה, באירופה זה 350 יורו והמדינות מסבסדות יותר, כל אזרח משלם על זה רק 100 יורו.

יש היום מוצר באמזון שגם מייבאים את זה לארץ.

לא, כחובה. הם הטילו חובה על הרכבים - - -

לא, אין חובה כשאין תקן. אנחנו לא יכולים לעשות בתקנת חובה כשאנחנו לא יודעים להמליץ על מוצר שיש לנו בתקן.

רגע, ועד מתי הקול קורא?

אז היום הקול הקורא מטרתו בעצם ל - - -

אנחנו נשמע שוב פעם את המפתחים ואת היזמים בעניין הזה ולראות איך זה - - -

הוא עד ה-19 באוגוסט?

לגבי ה-19 באוגוסט, לדעתי בלי שאנחנו נוריד חלק מהדרישות – עשו רביזיה, התקן היה הרבה יותר קשה, לאחר דיונים בוועדות כאן היו שולחנות עגולים ועשו רביזיה בתקן ועדיין הרביזיה שעשו בתקן היא לא ישימה ועובדה שעד היום אנשים גם לא ייצרו אותו. אנחנו גם יודעים שאם אנחנו נייצר חקיקה ונחוקק חוק או תקנות שיחייבו יהיה משתלם לייצר דבר כזה.

מה המצב בעולם, אורי? מיכל אמרה שבאיטליה. אין בעולם תקנים כאלה?

המקום היחיד שיש התקדמות בנושא הזה - - -

שיש חובה גם?

יש חובה.

יש חובה, אבל יש גם מי שמייצר את זה.

הם גם הכריחו את כל יצרני הרכב שאין רכב שייסע באיטליה, לא קשור אם יש לך ילדים או אין לך, גם אם זה רכב שכור, חובה עדיין שיהיה את התקן הזה ברכב.

יש היום את חברת ניסן וחברת וולוו, הן שתי החברות - - -

לא, אבל זה לא מחובר לכיסא.

אם תרצו אני יכול להביא לכם עם כיסא ובלי כיסא, יש הרבה סוגי פיתוחים, השאלה מה אנחנו רוצים ליישם. חוץ מחברת וולוו וניסן שהם כיום מייצרים איזה סוג בתוך הרכבים, בתוך המכניקה של הרכב, כבר מוצר שהוא ימנע שכחה, שזה עדיין עוד לא מלא, אבל יש להם כבר פיתוח בעניין הזה, וגם זה נמצא, כפי שנמסר לי על ידי אנשי המשרד, שחלקם ודאי מקשיבים לנו בזום וגם יוכלו להתערב בזה, זה נמצא בבדיקה שלנו. אבל אלה יצרני רכב שהם מייצרים את זה.

אין ספק שאנחנו גם רואים, חלק מהסיבות, ודאי אתם גם תגידו את זה, צריך לתת תמרוץ. עוד לפני חקיקה היינו צריכים לתת תמרוץ, כמו שעשינו באביזרי בטיחות אחרים. יש הוזלה בביטוח של הרכב, למי שמתקין אביזרי בטיחות כאלה ואחרים, מה שקיים היום בשוק, לא פחות חשוב ממניעת שכחת ילדים ברכב. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שתזכורת תביא לידי כך - - -

בדיוק, תזכורת. זה לא אכיפה. זה מה שרציתי להגיד בהקשר למה שאתה אומר.

תזכורת תביא את זה, אבל מה מוצע בתזכורת? כדי למנוע שהבטרייה לא תתרוקן אנחנו יודעים לתת את זה, אנחנו לא יודעים לתת את הפתרון כשיש ילד.

חבר'ה, סליחה, אני מתפרץ פה לדבריו של סגן השר. שנה וחצי בכנסת כמעט לא החליפו רכבים, לפני חודשיים, כשקמה ממשלה, חלק מאיתנו קיבלו רכבים חדשים. אני שמתי לב שפעם ראשונה שאני באתי עם רכב אחר, לא רוצה להגיד פה שמות, לא לעשות פרסומות, פתאום הוא נותן לי תזכורת שאני לא אשכח את הטלפון הסלולרי שלי. ברכב הקודם לא היה דבר כזה. הוא כותב לי על הצג: אל תשכח את הטלפון הסלולרי שלך.

באיזה רכב?

אני אגיד אחר כך, לא לשידור. מה אני אומר? עזוב את הכיסא, עזוב את התינוק, תחייב כמדינה יצרני רכב שבתוך האפליקציה של המסך תהיה התזכורת. כי המקרים באים כתוצאה מהסחת דעת. אתה לא מתכוון שבן אדם ששוכח ילד באוטו עושה את זה במכוון בגלל שהוא רוצה להשאיר את הילד, 90% מהמקרים, אני לא יודע, תקנו אותי, 90% זה הסחת דעת. אתה עוצר את האוטו, מכבה את המנוע, הוא נותן לך תזכורת על הצג: אל תשכח את הטלפון הסלולרי, אותו דבר תוסיף: אל תשכח את הילד שלך ברכב. זה יפתור את הבעיה.

לנהג שנוסע איתי יש לו אפליקציה, אני יודע איך קוראים לבן שלו: אל תשכח את אהרון הקטן. כל פעם שאני נמצא ברכב.

זה במחשב של האוטו.

כבוד סגן השר, מה שאני מבין שהיום איטליה זו המדינה היחידה שמחייבת תקינה ברכבים, של כל הרכבים, האם למדתם את המודל הזה?

אנחנו עכשיו בלמידה.

לומדים את המודל האיטלקי.

זה דבר שהוא ממש חדש.

חברי הכנסת, שלמה קרעי ואחר כך אוסאמה סעדי.

תודה, אדוני יושב הראש. אדוני סגן השר, התהליך הזה כנראה ייקח זמן, כמו שאתה אומר, אתם בלמידה, אתם בקול קורא, זה משהו שיכול לקחת יותר זמן וכל חודש שעובר וכל יום שעובר, במיוחד בתקופת הקיץ הזו, זו סכנת נפשות. בישיבה הקודמת שהייתה כאן הצענו להשתמש במכוני הרישוי של משרד התחבורה כדי לעשות משהו. דיברו על הסברה, אמרו שמחלקים מדבקות בקניונים ואמרו כל מיני דברים נוספים שעושים. אני חושב שכל עוד לא הגענו למשהו, למתקן כזה, אביזר בטיחותי כמו שאתה מדבר עליו, שהוא יהיה קבוע בחוק ויהיה חובה להתקין אותו, אפשר שכל הורה שמגיע למכון רישוי להעביר טסט את הרכב שלו, שיגידו לו: קודם כל אנחנו רוצים מדבקה שתהיה מודבקת על השמשה של הרכב לא לשכוח את הילד. לחלק שם מדבקה כזו. או להוריד אפליקציה לטלפון הנייד: תראה לנו שיש לך אפליקציה של שכחת ילדים. הרי חמש הדקות האלה של להוריד את האפליקציה לפעמים זה מה שמונע. העצלות של לעשות דבר כזה וזה - - -

מה האפליקציה עושה?

הוא אומר שיש אפליקציות כאלה.

אבל זה אתה צריך להפעיל את הווייז, אתה צריך להפעיל את זה.

לא משנה, בסדר, אבל שיהיה - - -

יש הרבה אפליקציות, יש גם חברות שנותנים בשירות של 100 שקל לחודש ועוד - - - שנותנים לך מספר מוצרים אצלם, חלק מהמוצר הוא גם תזכורת, ויש להם התקן כזה שעומד בתקן שלהם, אבל זה לא עומד בתקן שלנו.

אין בעיה, התקן של משרד התחבורה, אתם בעבודה עליו, בינתיים יש לנו - - -

לא, אין תקן.

אין תקן, בסדר, אנחנו בתהליך.

מה לוח הזמנים?

אין יצרן שעומד בתקן.

אין יצרן, זה עדיין בתהליך. בינתיים למה לא לעשות את המינימום הזה שהוא לא בטוח יעזור, הוא יציל עוד נפש אחת. בואו נדרוש, מה זה בסך הכול? חמש דקות של הדבקת מדבקה ולהוריד אפליקציה לטלפון.

משרד התחבורה הוא לא משרד הבריאות. צריך לקחת בחשבון שזה לא תאונת דרכים, זה לא מוגדר, משרד התחבורה הוא בחלק הזה שלו, אני חושב שאתה צודק, שצריך הסברה, והיו מיזמים משותפים, היו תקופות שדווקא בבקרים היו שעות ששוכחים את הילדים, הזכירו לפני החדשות ואחרי החדשות, היו תקופות שהיה הרבה יותר ואני חושב שצריך לעשות את זה.

אבל יש לך משאב לא מנוצל, מכון רישוי. ברגע שמכון רישוי - - -

אני לא נכנס איתך לוויכוח, כל התזכורות הן – כמעשה טוב אפשר לעשות הרבה דברים, אתה מדבר על חיוב, מה אנחנו עושים כחיוב, כדי למנוע את זה. אני חושב שגם הורה יכול לעשות הרבה דברים.

מה לוח הזמנים?

אני כהורה לילדים - - -

חבר הכנסת קרעי אומר שאם נחכה יותר מדי זמן, אז תגיד לנו מה לוח הזמנים של משרד התחבורה, אולי זה יעזור.

נביא הרבה דוגמאות טובות איך אפשר לא לשכוח את הילד. אתה יודע, לא לשכוח ספירת העומר, יש היום טלפון, וזה עובד אצלי וזה עובד אצל בני משפחתי, 49 ימים שאנחנו סופרים ספירת העומר, יש היום גם טלפון בלי אפליקציה, מרים לך טלפון, המחשב מכניס לך, מצלצל לך, מצלצל, מה זה? ספירת העומר, אתה רואה ספירת העומר. אני חושב שזה הציל. יש אפשרות לעשות את זה, אבל זה עדיין לא חיוב.

בסדר, אבל אם אני רוצה להעביר טסט במכון רישוי, אדוני סגן השר, ואומרים לי: אם לא תדביק את המדבקה הזאת על השמשה לא תעבור טסט - - -

אבל זה חוק, זה תקנה.

מה שמציע - - -

זה דבר קל, אבל אני לא חושב שזה ימנע. זה לא ימנע.

אדוני סגן השר, אולי תרשום את ההערות, אם אפשר - - -

זו עוד מדבקה שיכולה לתת תזכורת, אבל לא תזכורת - - -

- - - משתמשים בהם בהשכרה. במקום להשתמש בקניונים, להשתמש במשאב קיים, שכל רכב עובר דרכו.

אני מציע לשמוע עוד חברי כנסת ואז סגן השר יוכל לרשום את ההערות ולהתייחס אולי לכולן ביחד. חבר הכנסת סעדי.

כן, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד סגן השר, באמת תודה לך על קיום הדיון החשוב הזה. אני פניתי אליך לפני שבועיים כששמענו על שני המקרים שהיו בחברה הערבית בוואדי סלאמה, הילד ממשפחת סואעד והילד מפורידיס, ועכשיו אנחנו שומעים על עוד שלושה מקרים טרגיים באמת, כמו שאמרתם, ואני מסכים עם זה, כל ילד הוא עולם ומלואו ואם אנחנו יכולים להציל ילד אחד זה התפקיד שלנו וזו העבודה שלנו.

אני הייתי שותף, כבוד סגן השר, בדיונים בוועדה הזאת בכנסת ה-20 כשהייתה יושבת הראש יפעת שאשא ביטון והעלינו את הנושא הזה ואמרנו שצריך ללמוד את זה ואמרנו שצריך תקנות והתקנים ועכשיו אנחנו שומעים מכבוד סגן השר שאנחנו עדיין בהליך של למידה. כמה ילדים צריכים שנאבד כולנו על מנת שבאמת משרד התחבורה כבר ייקח החלטות אם צריך התקן כזה או אחר?

למידה אמרתי על איטליה.

לא, אז למה - - -

אנחנו לא בלמידה, אנחנו - - -

אני מבקש מכבוד היושב ראש שהוועדה תפנה לממ"מ, לא צריך לחכות, שיבדקו מה המצב בעולם, אם יש תקנים חוץ מאיטליה. אם צריך עוד כמה עשרות אלפי שקלים בשביל תקן, מה זה עשרות אלפי שקלים? אנחנו פה בקורונה 200 מיליארד שקל וזה עוד בתחילת הדרך. אז אם המדינה תוציא עוד מאות אלפי שקלים בשביל דבר כזה ולהציל נפש אחת של ילד ערבי, יהודי, לא משנה, זה התפקיד שלנו. אם אנחנו לא נשמור על הילדים שלנו אז אני לא יודע מה אנחנו עושים פה.

תודה, חבר הכנסת סעדי. אני רוצה להגיד לך שגם כבוד סגן השר בעצמו כשניהל את הוועדה למדע וטכנולוגיה זה היה אחד הנושאים שם. אני ואתה היינו בדיונים של הוועדה הזו לשלום הילד.

הייתה לי ביקורת מאוד קשה על משרד התחבורה, אני לא אתכחש לכך. אני מאוד מקווה, ויש הצהרה של השרה, שיש מדיניות אחרת. הייתה מדיניות של השר גם עד סכום מסוים, לא לחייב, הוא לא רצה לחייב, הוא אמר שהוא לא יכול לתת חיובים - - - וגם כשדיברו על 500 שקל הוא אמר שזה הרבה, שהוא לא יכול לתת התקן כזה, בוודאי אם מדובר על התקן יותר גדול.

במקום לשלם את אגרת הרישוי לתאגיד השידור הציבורי תעבירו את זה - - -

השרה היום הכריזה על זה, יש היום הסתכלות אחרת על כל הנושא הזה. אנחנו הולכים גם לשנות את העמדה של פקידים בנושא. הפקידוּת, חלק מהפקידות, תפוסה באיזה תפיסה שרק אם זה מושלם, זו אחריות שלנו. כשאני ניסיתי להעביר חיישן לרוורס, 12 אסונות היו קורים במגזר הערבי בעיקר בנושא תאונות חצר ברוורס, ביקשנו לחייב חיישן רוורס, זה לא הרבה וזה קיים, אז אמרו לי אין תקינה, זו אחריות שלנו ומה יקרה אם מישהו יסתמך על החיישן ובסוף הוא לא יראה את הילד? אנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה. זאת התפיסה של משרדי ממשלה באופן כללי. אנחנו עד היום לא נמצאים בחיישני רוורסים עם התקן עם חיוב, רק בגלל שברוך ה' היום לרכבים עצמם כבר יש להם את זה, זה כבר בִּילְד אִין בתוך הרכב.

זה בִּילְד אִין, ולכן אני מקווה שנגיע למצב שכל היצרנים - - -

אבל אנחנו לא יכולים לחכות, אנחנו צריכים - - -

בהחלט. אנחנו נצטרך גם לעשות פינג פונג, בינתיים חבר הכנסת טופורובסקי נרשם.

אני מקווה שיש כאן נציגים של משרד הבריאות.

הם איתנו בזום, לכן רצינו להתקדם, גם משרד הבריאות והרשות לבטיחות בדרכים.

אני עכשיו אעלה טענות, אבל זה קצת לא פייר לסגן השר, הוא גם חדש יחסית וגם התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים מנוהלת על ידי משרד הבריאות. היו להם דיונים בנושא הזה ויש כאן סוג של מחדל בתחום הזה, כי ב-2018 כבר היה תקן, היה תקן שהעלו על נושא של בטיחות בדרכים ואז אמרו שאף אחד לא הגיש הצעה. אני אומר לכם, אנחנו מכירים את הטכנולוגיה ואת היזמות הישראלית, אם אנשים היו יודעים הם היו מגישים הצעות, הם לא יודעים.

גם הקול הקורא עכשיו, אדוני סגן השר, אני לא מכיר אותו, עכשיו אנחנו מחפשים אותו ואנחנו לא מוצאים אותו. דיברתי עם יזמים לפני הפגישה, כי כל הזמן פונים אלינו, הם אומרים שהם לא מכירים כזה קול קורא. אז אם הם לא מכירים איך הם יכולים להגיש הצעות?

קול קורא, הקול קורא התפרסם בכל העיתונים. הוא יצא ב-27 ביולי.

האם זה גם באתר של משרד התחבורה?

אני מניח שכן.

נשמח לעזור לפרסם אותו, בוא נגיד ככה. אבל בסופו של דבר ב-2018 תקן, ב-2019 הייתה ישיבה מיוחדת של התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים ויש סיכום, 'מפגש הוועדה לבחירת טכנולוגיה למניעת שכחת ילדים ברכב', זה היה במאי 2019. הייתה ישיבה אחת, לא היה מאז כלום. סליחה על הבוטות, היה קיץ של 2019 שבו ילדים נשכחו ברכב ומתו ועכשיו אנחנו בשיאו של קיץ 2020 וילדים כל שבוע נשכחים ומתים ברכב.

אני חושב שעם עבודה נכונה ועם תשומת לב היה אפשר לפתור את זה. אין שום סיבה שזה לא ייפתר, אין שום סיבה שלא תימצא טכנולוגיה. אנחנו לא אמורים לדעת מה הטכנולוגיות, אנחנו אמורים לדרוש שזה יהיה כבר עכשיו והדבר הזה חייב להיעשות, אני חייב לקבל תשובות, גם ממכון התקנים למה הדבר הזה לא מתקדם, גם מהתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים, גם ממשרד הבריאות. משרד התחבורה כאן והוא אומר ומנסים והכול, אבל אין סיבה, לא יכול להיות שהבירוקרטיה תעצור את זה. ואנחנו גם חייבים שתהיה הסברה, שתהיה הסברה בכל הרשתות, בטלוויזיה, ברדיו, בשביל להציל חיים של ילדים.

תודה, חבר הכנסת טופורובסקי. סגן השר, אני מבין נכון שזו לא הפעם הראשונה שיוצא קול קורא או שזו פעם ראשונה?

זו לא פעם ראשונה.

אבל אתה אומר שנלמדו הלקחים מהפעמים הקודמות?

אנחנו רוצים היום, היום זה משרד חדש, זו מדיניות חדשה, אנחנו רוצים באמת לבוא - - -

אבל נעשו שינויים? זה לא אותו - - -

אני עכשיו בכובע שלי, עצם זה שמאז שאנחנו ישבנו בפעם הראשונה ועדיין אף מוצר, אף יצרן, אף מפתח, לא הגיש ולא התאים את עצמו, ואני ליוויתי מפתחים, אני עמדתי גם מול מכון התקנים, עצם הדרישות של היום בתקן של היום אין יצרן שיהיה מוכן לעשות את זה.

עם הקול הקורא החדש, ניגשו כבר?

ודאי שניגשו, יש הרבה התעניינות. גם אמרה לי האחראית בתוך משרד התחבורה, עינב, היא אומרת לי שיש הרבה התעניינות, הרבה אנשים, כבר ישבו עם אנשים, ישנה פעילות.

ויש עוד שבועיים לקול הזה?

גם לזכותו ייאמר שהוא אומר שיש בעיה עם הקול קורא. ברגע שדורשים אישור יצרן רכב זו בעיה.

ודאי, אף אחד לא יגיש את זה. והתקן שהוא מנותק מהרכב, מהמערכות של הרכב, התקן לבד שיעשה את כל המערכות וידליק אורות זה יקר מאוד. יישומית טכנולוגית זה כן, אבל לא יישומי - - -

אבל הבעיה שאתה מצביע עליה היא בקולות הקוראים הקודמים ועכשיו הוסקו המסקנות ו - - -

נכון. הבאנו את הדברים עוד פעם, שאנשים יבואו ואנחנו נראה איך לגשר בין הפער של היצרנים המפתחים לבין הדרישות ש - - -

ואתה אומר שיש כבר הצעות?

משרד התחבורה לא מייצר התקנים. משרד התחבורה יכול לעשות דבר אחד, השר דרבן, תיווך, גם שילם בעצמו תקן שיעשו והוא יכול לעשות תקינה או תקנות שיחייבו, זה מה שהוא יכול לעשות, אבל הוא לא יעשה תקנות ואנחנו לא נסכים לזה, אתם גם לא תסכימו לזה, אם לא יהיה מוצר.

אבל אנחנו נעשה את הישיבה הזאת עוד שנה עוד פעם ונגיד: אבל אמרנו שלא יהיה יצרן.

אבל אדרבא, אני בא לכאן לשמוע מה ההצעות באמת.

אתה יכול להגיד שיש כבר הצעות, או שזה יותר התעניינות?

יש התעניינויות. אני הבאתי את ראש המחלקה, שהוא סמנכ"ל אצלנו, עם אחד היצרנים, הוא עושה את זה למטרות – זו עמותה שבעצם מייבאת או עוזרת לייבא. אמזון היום, כל אחד יכול, הוא אמר לי שהמוצר הזה נמצא ב-170 דולר אולי, זה כל המחיר שלו. הוא גם מתקין את זה, הוא מצא מתקינים, אבל כל זה לא רשמי. המוצר הזה באחריותו, הוא עשה את זה כעמותה שהתעסקה עם חולים, אבל הוא עצמו שכח את הילדה שלו והוא הציל אותה ומאז הוא קיבל על עצמו. זה אחד, אבל יש עוד הרבה כאלה.

הופיעו בפנינו מפתחים, היו בתי ספר שקיבלו פרס על פיתוח, אבל אף אחד עוד לא התקדם איתו, או אף אחד לא הפך את זה לחלק יישומי. אין היום התקן, לא קיים גם בעולם בכלל. מה שיש באיטליה נפריד את זה. גם במסמך של הממ"מ, יש מסמכים, בממ"מ כתוב שאין היום שום תקינה בינלאומית או במדינה אחרת שיש שאנחנו יודעים להגיד שניקח את זה, שזו התקינה שעשו במדינה כזאת וכזאת ושאנחנו גם נאמץ אותה.

אז בוא ניקח את איטליה.

חבר הכנסת סעיד אלחרומי. כמובן כל ילד הוא, אמרנו, עולם ומלואו, לא משנה אם הוא יהודי, ערבי, חרדי, אבל הנתונים לצערי מראים על שכיחות התופעה הזו במיוחד בחברה הערבית. כמחצית מהילדים שמצאו את מותם בגלל שכחה או נעילה ברכב הם מהחברה הערבית. חבר הכנסת אלחרומי, בקצרה אם אפשר.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מברך על הדיון, דיון מאוד חשוב ובעיניי גם הדוגמאות והפרטים שסיפק עכשיו סגן השר, אנחנו בדרך הנכונה. מה שאני מבין שכבר יש קול קורא עד 19 בחודש וכבר יהיו אנשים שייגשו. אבל, חברים, נושא ההסברה הוא הנושא החשוב ביותר כאן בסיפור הזה, לאו דווקא נושא התקינה הוא שיפתור בסופו של דבר את הבעיה.

אני יודע מה הפקידות תגיד במשרד התחבורה ויודע מה הקשיים שיפגוש סגן השר וכל פוליטיקאי שבאמת רוצה לקדם את הנושא הזה, הם יגידו שמול תועלת ובגלל ארבעה-חמישה מקרים, אבל אנחנו צריכים בנושא ההסברה גם להעלות על נס דוגמאות של דברים שמצליחים. למשל הצפצוף הזה כשאתה נוסע רוורס, נכון שהוא לא מחויב, אין חובה, אבל זה הציל חיים. נכון שאין חובה בזה, אבל זה הציל חיים ועכשיו חברות מכניסות את זה במכניקה של הרכב, אתה קונה רכב ויש כבר כמה אופציות - - -

זה בִּילְד אִין בתוך הרכב.

כן. עכשיו צריך גם לעניין ולהציג את הסוגיה גם ליצרני רכב וגם ליבואנים, שהנושא הזה מאוד מאוד חשוב וחשוב שברכבים יהיו בהם הדברים האלה. למשל, כשאתה פותח את הדלת יש צפצוף היום, נכון? אז אפשר שכשאתה פותח את הדלת יש צפצוף ועוד 'אל תשכח אותי'. דוגמה. לכן אני חושב שמאוד חשוב הדיון הזה, אבל צריך להיות גם המשך, אדוני היושב ראש, אחרי ה-19 בחודש עוד ישיבת מעקב.

לעקוב, כן. חברת הכנסת מיכל שיר.

כן. אני שומעת על הקול הקורא ואני שומעת על כך שמשרד התחבורה נותן לזה משקל וזה טוב מאוד ובאמת הגיע הזמן, אבל משהו בשיח הזה, בכל פעם ככה זה מרגיש לי, אולי אני טועה, מרגיש לי קצת מבוי סתום, כאילו אנחנו לא מגיעים – אם הקול הקורא הזה לא קורה ואם לא מגיע יצרן, לא מגיע יזם שמוכן לקחת את זה על עצמו, מה אז? מרימים ידיים? זאת אומרת איפה המעקב, איפה תוכנית ב', איפה המשך התהליך? זה כאילו משהו בדיון הזה נעצר לי באמצע-סוף אוגוסט כשהקול הקורא הזה נגמר. איך אנחנו נלחמים בזה ללא לאות ובאים ואומרים שאנחנו לא מוכנים להתפשר על התוצאה, מדינת ישראל רוצה שהדבר הזה יקרה עוד השנה, בואו נראה איך אנחנו מקדמים את זה.

כשאנחנו אומרים מדינת ישראל, באמת זה שיח שזור אצל כולם, להורים יש אפשרות היום לעשות התקנים, יש 'יד שרה' שנותנת התקן משלה, תקנים לשכחת ילד, לא טוב? כל אחד יכול לעשות, משהו שתלוי בחלק של ההורה או לא בהורה. יש היום כל מיני, בשוק יש הרבה דברים. הדרך היחידה, אם אין קול קורא, זה להביא תקנות לכאן, לוועדת הכלכלה, לתקן תקנות בלי שיש מוצר ולחייב כל הורה שלוקח את הילד שלו שהוא צריך לעשות איזה התקן. מה, איזה התקן? התקן שיזכיר לו. אפשר לעשות תקנה, מישהו יקבל את זה? אני יכול לעשות את זה? אני שואל אתכם. איך אנחנו רוצים להתקדם אחרי ה-19.8? איך אני עושה? אני רוצה להביא התקן, אני רוצה לחייב, אתה מחייב הורה, אחרי זה - - -

אפשר שגורמי המקצוע אצלכם יישבו ויעשו רשימה של כל מיני דברים מומלצים ושאחד מתוכם תעשה.

המשרד חשב אולי להביא תמריצים ליזמים מסוימים כדי להשקיע בדבר הזה?

אני לא אומר שזה הדבר, זה לא אופטימלי, אבל - - -

אתה צודק. אני גם לא חושב, אבל כשעושים תקנות, כשאתה מחייב יש אחריות. לא בגלל תביעה, נכון שיש יועצים משפטיים שאומרים שכשאתה אומר זה מִתְקן אז יכולות להיות תביעות.

גם על אי עשייה יש אחריות. גם על אי חיוב יש אחריות.

אתה יודע, אני לא רוצה לצטט דברים שאני אמרתי לנציגות של משרד התחבורה - - -

אני יודע, הכי קל לבוא אליך בטענות, אתה כאן.

אולי חיישן אחד לא עומד בתקן ואדם הסתמך על החיישן הזה, את מוכנה שיהיו עוד 12 הרוגים ילדים כל שנה בתאונות חצר?

זה לא עניין של מוכנה או לא מוכנה, השאלה מה כן עושים.

את יודעת, בחלוקת האחריות ככה זה עובד. אנחנו יכולים להביא, השאלה מה עושים עם זה.

אם אין יצרן ואם לא מתקדמים במתווה הזה, אז כן, בינתיים לעשות - - -

אני אומר לכם את האמת, רק אם אנחנו נקל. מה שאומרים, צריך להקל, לא מקסימלית.

אבל לא, אני אגיד לך למה אני לא מסכימה איתך. אפשר עדיין לא להתפשר ולבוא ולומר עד שזה קורה אנחנו, משרד התחבורה, לוקחים אחריות על פרסומות, העלאת מודעות, במיוחד בחודשי הקיץ החמים, בשעות שבהן אנחנו רואים שיש את עליית התמותה הגבוהה ביותר, להזכיר שבווייז לצורך העניין יש תזכורת, לתת כלים להורים ולפתוח את האופציות. פשוט לפמפם את זה לציבור, הציבור לא - - -

אתם צודקים. היו כאן אנשי משרד התחבורה - - -

אני מבין שהרשות לבטיחות בדרכים, הם אחראים על העניין ההסברתי, נכון? זה אצלם?

זה חלק. משרד הבריאות היה שותף בזה, גם חשבנו שמשרד החינוך צריך להיות שותף בזה, כי אנחנו חשבנו שזה נעשה בדרך למוסדות החינוך, זה בלט שזה קורה, אדם נוסע לעבודה ובדרך לשם, חשבנו שצריך להיות ממשק שלו, ומשרד הבריאות. זה הרי לא משהו – כיסא בטיחות, משרד התחבורה לא מייצר, הוא רק אומר כשאתה לוקח ילד בתקנות צריך להיות מקום עם חגורה, המשטרה היא האוכפת, למשרד התחבורה יש חלק בכיסא הבטיחות, אנחנו לא מייצרים - - -

אבל זה חוזר לאותו נושא כספי, כיסא בטיחות גם ככה זה עולה הרבה מאוד כסף ואז זה ייקר אותו עוד יותר. זה חוזר לעניין הטכנולוגי שיהיה גם יעיל וגם כדאי.

לכיסא בטיחות יש תקן היום. יש תקן, לא סתם תקן, עוקבים. שוטר לא יודע אם זה כיסא או לא כיסא, אבל כיסא הוא מחייב אותך.

יש תקן מסוגים שונים.

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהורה הוא מספיק אחראי שאם כבר הוא רוצה שלא יקנה משהו זול, אבל יש מי שמתחכם? יש מי שמתחכם.

אבל לא לכולם יש, באמת אין להם.

אבל, כבוד סגן השר, אני תוהה מדוע נגיד צפצוף של רוורס, זה משהו שכבר בִּילְד אִין כמעט אצל כל יצרני הרכב, לעומת הנושא הזה שלא מתקדם, בינתיים אף יצרן רכב לא - - -

אז יש לי בשורה שאמרו לי, אני לא עד כדי כך מתמצא, שלניסן ולוולוו יש להם סוג של התקנים, אולי בדגמים מסוימים, יש את אותו התקן שמתריע על שכחת ילד ברכב.

נגיד יש את החגורה, כשאתה לא שם חגורה ברכב אז זה מצפצף לך. אולי צריך להשתמש באותו מנגנון שכשאתה לא ניתקת את החגורה - - -

אז יתחיל לצפצף?

כשאתה מכבה את הרכב.

טוב, לא ניכנס לפרטים. ברשותכם אני צריך לעשות פינג פונג גם כדי לשתף את השותפים איתנו בזום. נציג הרשות לבטיחות בדרכים איתנו, נכון? בינתיים גם עלה הנושא ההסברתי. נחמה, מנהלת חטיבת החינוך והסברה.

שלום רב. אז אני אגיד כך, רק לצורך הפרוטוקול, המקרים הטרגיים של שכחת ילדים לא מוגדרים כתאונות דרכים ולמרות זאת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקחה על עצמה את כל נושא ההסברה שקשור לתופעה הכואבת הזו. אנחנו עושים את זה כבר כמה וכמה שנים.

ההסברה שלנו ממוקדת בשני צירים מרכזיים, ציר אחד זה ציר שמנסה להילחם באמירה שזה לא יכול לקרות לכל אחד, שזה קורה להורים מסוימים, מרקע מסוים, ממקום מסוים. ההסברה מדברת על זה שהדבר הזה יכול לקרות לכל אחד ואחד מאיתנו. בעידן כזה של המון המון הסחות דעת כל הורה יכול להיות במצבים המורכבים באלה. לכן ההסברה מדברת על זה שצריך לקחת בחשבון שזה יכול לקרות לכל אחד.

בהחלט.

ציר שני, שהוא ציר מאוד חשוב, זה מה בעצם ניתן לעשות בעניין הזה. בתוך התשדירים שלנו אנחנו מפרטים כלים שאפשר להשתמש בהם, כלים פשוטים ביותר, כמו לשים את התיק שלנו במושב האחורי, כמו להניח את הטלפון במושב אחורי, כמו לייצר שיחה יומית בין מי שאוסף את הילדים לבן הזוג השני כדי לוודא שהילדים הורדו במקום שהם אמורים.

אלה הצעות שאתם מעלים במסגרת ההסברה שלכם?

נכון. וגם אנחנו מציעים להוריד אפליקציות וטכנולוגיות שונות. אנחנו כמובן לא מפרטים אלה, כי כמו שנאמר קודם, אין כרגע התקנים שהם התקנים מאושרים. את כל המעטפת הזאת אנחנו מעבירים במסגרת תשדירי רדיו שמשודרים יום יום ממאי ועד בואך ספטמבר, ככל שמזג האוויר הוא חם, לעתים נעשה את זה גם מעבר לכך אם אנחנו יודעים שיש ימים חמים גם בחודשים הללו. התשדירים האלה משודרים כל בוקר, בגלי צה"ל, בגל"צ, עבור החברה הכללית והם משודרים עבור החברה הערבית באופן קבוע ברדיו א-שמס ובמקאן וכמובן אנחנו משתמשים ברשתות הדיגיטליות כדי להגיע אל ההורים ולחזק את המסרים הללו.

עד כמה זה עובד? לפי הנתונים שיש לכם המגמה היא בירידה או בעלייה? מה המעקב שלכם אומר בעניין הנתונים?

כמו שאמרתי קודם, הרלב"ד אוספת נתונים שקשורים לתאונות דרכים, אנחנו מסתמכים לגבי העניין על נתונים של ארגון 'בטרם', יכול להיות שהם יכולים להשלים את המידע, אבל מה שאנחנו יכולים להגיד שכרגע אין עלייה או ירידה. אני חושבת שאולי יש שנה אחת שיש מעט יותר מקרים, אבל המצב יחסית קבוע. היום אנחנו נמצאים על חמישה מקרים, זה בערך הקצב של המקרים הטרגיים האלה. אנחנו לא יודעים להגיד על שינוי.

לא, לגבי השנה אנחנו כבר עם חמישה מקרים ונשארו לפחות עוד חמישה חודשים.

נכון, אז בהקשר הזה אני אגיד, אני מסכימה לחלוטין שההסברה והעלאת המודעות בהקשרים האלה היא קריטית והיא מאוד מאוד חשובה, אנחנו מנסים להגיע עם הדברים האלה גם עם עלונים ומודעות שנתלות במקומות שהורים מבקרים בהם כדי שהדבר הזה יהיה כל הזמן במודעות על ידי חשיפה רחבה ככל שניתן, אבל אנחנו חושבים שהפעולות שנעשות עכשיו על ידי משרד הבריאות ועל ידי משרד התחבורה בניסיון למצוא טכנולוגיה שתסייע לאנשים להתמודד עם התופעה ה זו ותתריע בפניהם על מצב של שכחה הם קריטיים כמעטפת שלמה יחד עם ההסברה.

ברלב"ד אנחנו נמשיך ונבצע את ההסברה הזאת כל חודשי הקיץ, אנחנו לא מסירים את ידנו מהמשימה החשובה הזאת, אבל המעטפת שקשורה גם בכלים פרקטיים שאפשר לתת לאנשים כדי למנוע את התופעה הזו היא מאוד מאוד חשובה.

ואת יכולה להגיד, נחמה, שבשנים האחרונות לא היה קיצוץ בתקציבים להסברה, נכון?

היה קיצוץ ממש משמעותי להסברה, אבל אני חייבת להגיד שבנקודה הכואבת והטרגית הזו לא נגענו, לא שינינו, לא הורדנו, זה איזה שהיא מחויבות של הרלב"ד לנושא הזה ובעניין הזה לא בוצעו קיצוצים.

אז כדי להשלים את התמונה, לפני שממשיכים עם חברי הכנסת, נשמע את נציגת משרד הבריאות, זהבה.

בוקר טוב לכולם. התוכנית הלאומית, זה הוזכר קודם לכן על ידי חברי הכנסת, שהתוכנית הלאומית באמת לקחה על עצמה לקדם את כל הנושא הזה של טכנולוגיות למניעת שכחת ילדים ברכב. הקמנו ועדה מקצועית בשנת 2019 שהיא תקבע את הקריטריונים מהי טכנולוגיה שפחות או יותר מתאימה לתקן הישראלי ואנחנו רצינו ואנחנו רוצים עדיין להוציא קול קורא ליזמים להגיש טכנולוגיות והתוכנית הלאומית בעצם תסייע במימון של קביעת תקן כי אנחנו יודעים שחלק מהחסם של היזמים זה העלות לקביעת תקן. לכן זאת הייתה התוכנית.

לא התקדמנו, לצערנו, אבל אנחנו כרגע נמצאים ממש בשלבים סופיים של הקול קורא. משרד התחבורה הקדים אותנו והוציא קול קורא לאותם יזמים. הדבר הראשון שעשינו זה שיצרנו קשר עם משרד התחבורה ואיך אנחנו משתפים פעולה ובעצם פונים אל אותם היזמים שייגשו אל הקול קורא של משרד התחבורה, אנחנו ניתן להם תמריץ נוסף ואנחנו נגיש אותם לתקן הישראלי וכשתהיה לנו הטכנולוגיה, אחת או שתיים שיעמדו בתקן, אנחנו גם נוכל לקדם את זה הלאה לכיוון של תקנות וכיוון של חקיקה.

אני חושבת שנכון שנשקיע גם בהסברה. לצערנו בשנת התקציב שהייתה השנה, שהייתה מאוד מורכבת, הצלחנו להשיג תקציב לקמפיין למניעת טביעות, אנחנו כרגע פועלים להשיג תקציב נוסף למניעת שכחת ילדים ברכב. אנחנו ניקח את זה על עצמנו, אנחנו לא נוותר ואנחנו נעשה את זה גם השנה.

רק שלגבי השנה חודשי הקיץ זה אוגוסט וספטמבר, שזו התקופה שיותר - - -

נכון. כמו שהצלחנו, הייתי אומרת מהרגע להרגע להעלות קמפיין למניעת טביעות, אני מאמינה שנצליח עם כוחות משותפים להעלות מהרגע להרגע איזה שהוא קמפיין למניעת שכחת ילדים ברכב. יש לנו חומרים טובים, אפשר לקחת את החומרים האלה, לעשות להם אדפטציה ולהעלות אותם.

רק בהתחשב בנתון הטרגי שאנחנו מדברים על ארבעה ילדים, חמישה ילדים, רק מהשבועות האחרונות אז באמת זה מחייב פעילות יותר מהירה ותגובה יותר מהירה של המשרד.

זהבה, למה לחכות? הרי אתם עשיתם ישיבת ועדה לפני שנה ושלושה חודשים, לחכות שנעשה את הדיון כדי להגיד שזה לא התקדם ושנעשה מעכשיו לעכשיו קמפיין?

לא, אני חושבת שבמהלך התקופה עשינו הרבה מאוד עבודה, מול מכון התקנים, היה תיוג של תקן, עשינו עבודה מול הוועדה, זה שאלת שאלות, זה לא היה פשוט לכתוב את הקול קורא, היה צריך להתייחס לכל מיני נקודות, גם נקודות של איתנות של אותו יזם וגם להתייחס להיבט המשפטי וגם להתייחס - - -

לא, הקול קורא יצא כבר.

אבל לא הוצאתם קול קורא, משרד התחבורה הוציא אותו.

זהבה, אנחנו מדברים בעיקר עכשיו על הצורך בקמפיין מיידי, פשוט כי, שוב, אנחנו - - -

לגבי קמפיין, אם אנחנו נקבל תקציב, ואני אפעל לזה שנקבל תקציב, אנחנו נעלה אותו מיידית - - -

ממי היא צריכה לקבל תקציב?

אני אפנה לדוברות, אנחנו נעלה את הקמפיין. אנחנו חושבים שזה חשוב ושזה נכון לעשות את זה ואנחנו נשלב כוחות עם משרד התחבורה, עם הרלב"ד, ואנחנו נראה איך אנחנו מעלים קמפיין בימים הקרובים. עלו כאן רעיונות שאני חושבת שהם רעיונות מצוינים, אנחנו נבחן את הרעיונות האלה, יש לנו ועדת היגוי שהיא עם מיטב המומחים מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים, אנחנו נביא את הרעיונות ונחשוב איך אנחנו בעצם מיישמים אותם.

האם יש תאריך שהישיבה של הוועדה שאת עומדת בראשה הולכת להתכנס? הייתה רק ישיבה אחת פשוט. האם יש תאריך לישיבה שנייה, או שהיא תהיה בשנה הבאה?

על איזה ישיבה אתה - - -

לא, היא מדברת על הימים הקרובים, שצריך להכריע בעניין - - -

הוועדה לעניין שכחת ילדים ברכב, את יושבת ראש הוועדה שהתכנסה פעם אחת לפני שנה ושלושה חודשים.

הוועדה אמנם התכנסה פעם אחת והתכנסה לישיבה ארוכה, אספנו את רוב המידע שהיינו זקוקים מהוועדה, אנחנו בקשר של מכתבים, העברנו להם את המסמך כדי לקבל את התגובות שלהם. לא התכנסנו שוב, אנחנו חשבנו שההתכנסות הבאה תהיה כאשר יהיו לנו הצעות קונקרטיות להביא להם כדי לדון בהצעות הקונקרטיות, אבל היינו בקשר עם חלק מהחברים כדי לטייב כל מיני נושאים. לא מצאנו לנכון לכנס את הוועדה בשנית.

בבקשה, אנחנו כולנו רוצים להציל חיים של ילדים, בואו שלא נגיע לקיץ הבא ולא תהיה התקדמות משמעותית, זאת אומרת בואו נמצא פתרון.

אז בהקשר הזה דיברת על תקציבים, ממי צריך לקבל את התקציב או אישור התקציב?

האישור של התקציב צריך להתקבל מהאוצר ומוועדת חריגים ולהתקדם.

אז אנחנו נפנה לאוצר גם בעניין הזה. תודה רבה, זהבה. איתנו גם מנכ"ל המשרד לקידום קהילתי, ברשות חבריי חברי הכנסת, הוא לא יוכל להישאר איתנו כל הזמן וחשוב אולי לשמוע אותו, חגי רזניק. לא שומעים אותך. לצערי לא שומעים, אולי תנסה להתחבר ממחשב אחר, בינתיים נתקדם, חבר הכנסת ווליד טאהא.

תודה רבה, היושב ראש. נושא מאוד חשוב ומאוד כואב. כאשר מקרה אחד קורה זו טרגדיה שמלווה את המשפחה לכל חייה. אדם שקרה לו מקרה כזה קשה לו לשכוח מזה, קשה לו גם לסלוח לעצמו, אם כי הוא לא התכוון, אז גם מקרה אחד זה יותר מדי לא סביר ולא סביל. גם מקרה אחד.

על כן היו המון דיבורים על איך אפשר למנוע את המקרים האלה ובשטח פועלים כאילו כל מיני יוזמות פרטיות של אפליקציות שמותקנות בטלפונים של ההורים, זה פועל בעיקר מול גני ילדים, בעיקר גני ילדים לא רשמיים, כי הבעיה עם גנים רשמיים, אבל גני ילדים לא רשמיים סוגרים עם מישהו לרוב ללא תשלום, מותקנת אצלם אפליקציה שמזכירה להם בעת ההסעה בבוקר ובעת החזרה הביתה, מזכירה להם שצריך לבדוק מה עם הילד.

אני מבין שיש יותר מאפליקציה אחת.

נכון, יש המון אפליקציות שמסתובבות.

יש גם בתשלום.

אבל, אדוני סגן השר, השוק הפרטי מלא בהצעות, אבל זה לא מחייב, מי שירצה יעשה, מי שלא ירצה לא יעשה. אמרתי, כשאתה לא היית, שגם מקרה אחד הוא יותר מדי לא סביר, גם מקרה אחד. אני חושב שכמו שדאגו לעגן בייצור של הרכבים את המנגנון של לתת לך התראה על שהשארת את האורות דלוקים, כל כך פסיכי, האורות דלוקים, נותן לך התראה, אל תרד, השארת את האורות דלוקים, אז למה שלא יעשו ברכבים מנגנון שייתן לך תזכורת שהשארת את הילד מאחור? אפשר בשיטה של חיישנים בתוך הרכב שייתנו את ההתראה הזאת. הרי היצרן פועל לפי מה? לפי פניות, לפי דרישות, לפי דרישות של מדינות, פניות של אנשים ואז הוא מתקין מה שהוא צריך.

היסח דעת. ההסברה מאוד חשובה וצריך אותה וצריך להמשיך איתה, אבל הסברה לא תפתור בעיה של היסח הדעת.

לא, ההסברה כוללת גם הצעות מה לעשות כדי להתגבר על היסח הדעת.

אני חושב שכדי להגיע לאפס מקרים צריך לעשות מנגנון קבוע, מנגנון התרעה קבוע בתוך הרכבים שימנע את זה באמת לגמרי.

אבל, אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו, הבוקר הייתי בסיור במקטע של כביש 6, אדוני סגן השר, ביום ראשון בערב נדרס ילד מג'לג'וליה על כביש 6. אני הזדעזעתי לראות את הקלות שאפשר להגיע מהיישוב ג'לג'וליה לכביש 6 כמעט באין מפריע. אדם יכול לעבור, חיות יכולות לעבור ואז גם לסכן את החיים של הנהגים. רק אחרי שקרה המקרה הטרגי, האסון הזה, הילד נמצא במצב קשה בבית החולים, רק אז מישהו נזכר לבוא ולתקן את המקטע של הכביש שלא היה קיימת בו גדר. הגדר הקיימת היא גדר גרועה, רעועה. אני כבר דיברתי עם השרה בעניין הזה, אמרתי שלא יעלה על הדעת שבמרחק של 100-80 מטר מהיישוב אפשר להגיע בכזו קלות לכביש 6. צריך לבנות שם גדר רצינית, אמיתית, וגם אם זה ליד שכונת מגורים, צריך לעשות גם מכשול של מניעת רעשים, זה א'-ב' של העבודה התקינה על כביש 6.

כן. תודה רבה, חבר הכנסת טאהא. הסתדר העניין עם חגי רזניק, מנכ"ל המשרד לקידום קהילתי?

כן, תודה רבה. סליחה על התקלה הטכנית קודם. אדוני היושב ראש ופורום נכבד, באמת אנחנו מציעים את עצמנו כשחקן נוסף בתוך האירוע הזה של שכחת ילדים ברכב, שזה אירוע מאוד קשה וכואב וכבר בהנחיית השרה שלנו, אורלי לוי אבוקסיס, נוצר קשר עם מועצת ארגוני הילדים והנוער, זו הזדמנות להגיד תודה גם לשלומי קסטרו, מנכ"ל המועצה. אנחנו כבר נמצאים בביצוע בשלוש רשויות מקומיות כשהביצוע הזה הוא ביצוע משולב, אנחנו גם עוברים ושמים בווישרים פלייר שמדגיש את הדבר הזה, אבל לא פחות מזה, חשוב לנו להשתמש גם בכוח של הקהילה ולכן גם פיתחנו מערך הדרכה משותף, שהחניכים של מועצת ארגוני תנועות הנוער יעברו הדרכה. ראינו את המקרה האחרון, איך לפעמים תשומת לב בתוך המשפחה, בתוך הקהילה, יכולה למנוע אסון.

אנחנו נגדיל ונציע את מערך ההדרכה הזה גם למשרדים האחרים וגם לתנועות הנוער ברמה היותר רחבה, כי בסופו של דבר הכוח של הקהילה יכול למנוע את הדבר הזה. יותר מזה, צריך להבין, תחת המשרד שלנו, כפי שאיגמה השרה לוי אבוקסיס, קיימת אחת היחידות של הרשות למלחמה בסמים, באלכוהול ובאלימות, קיימים אצלנו 250 מנהלים יישובים שהם עובדים תחת הרשות המקומית, אבל בתקצוב של המדינה, וככל שהפיילוט הזה, יחד עם מועצת ארגוני הנוער, גם על הווריאנט של ההדרכה, אבל גם על הווריאנט של קמפיין הווישרים הזה יבשיל, אז אנחנו נעשה את זה in house וננסה להטמיע את זה ב-250 הרשויות בערך בארץ.

מהביצוע של שלוש הרשויות שאנחנו נמצאים בו כרגע אנחנו נלמד את הלקחים ונראה הלאה. ופה אני מזמין את כל הפורום הנכבד הזה, אנחנו שחקני צוות, אנחנו לא עובדים לבד, אי אפשר לעבוד לבד בדבר הזה, אני מציע את היכולות שלנו, את הרצון, את מערך ההדרכה הזה שפיתחנו, לשתף איתנו פעולה ואנחנו נמצאים שמה לסייע בתוך הדבר הזה.

אז קמפיין הווישרים התחיל? זה כבר רץ ביישובים מסוימים?

כן, כבר אנחנו מתחילים בביתר עילית ובעכו, אנחנו נוכל גם לשתף את הוועדה בתמונות.

זה אמור לכלול את מרבית היישובים?

כרגע אנחנו נבצע שלוש רשויות במיידי. ההנחיה של השרה ניתנה בשבוע שעבר בעקבות רצף המקרים ובנינו גם את הקמפיין, את הגרפיקה, את ההפצה, וגם רתמנו את מועצת ארגוני הילדים והנוער. אנחנו יודעים לעשות את זה ברמה הרבה יותר רחבה, בסוף ההנחיה של השרה והדירקטיבה שלה זה שנגיע ל-250 רשויות שאנחנו פרוסים. אבל לא פחות חשוב, ופה אנחנו לא נהיה לבד, ואני קורא גם מפה מהבמה הזאת, אבל זו לא הבמה היחידה, אנחנו גם יוצרים פנייה יזומה שבסופו של דבר את אותו מערך הדרכה שפיתחנו יחד נטמיע בעוד ארגוני נוער, זה יכול גם לגלוש למערכות הפורמליות.

אנחנו רואים את הכוח של הקהילה להטמיע את הדבר הזה, אבל אפשר לייצר, גם לחצות את הקווים למערכות הפורמליות. בסוף הדיבור של זה הוא דיבור משמעותי וברגע שילד עובר פעולה או הפעלה והוא שותף ויש פה מערך הדרכה שמסביר את הדבר ואת החשיבות של הדבר הזה אז זה יכול לחצות קווים גם למערכות הפורמליות, בטוח ליותר מערכות לא פורמליות מעבר למה שאנחנו יצרנו, את האיגום הראשוני, אבל כן, לשאלתך אדוני היושב ראש, אנחנו כבר בביצוע ואני אוכל גם לשלוח את הטעימות מהדבר הזה לחברי הוועדה, לשותפים האחרים. פה אני מזמין שותפים נוספים לפנות אליי ואנחנו רואים את עצמנו חלק ממהלך גדול יותר. אנחנו מבצעים כרגע נקודתית ואנחנו נרחיב את זה למקום הרבה יותר גדול.

כן, תודה רבה, רזניק. באמת שילוב הקהילה, הצעירים במיוחד, זה חשוב, היעד הוא להגיע ל-250 יישובים, אז אני מקווה באמת שניתן יהיה לעשות את זה.

נגיע, יש לנו את הפריסה היישובית, יש לנו 250 מנהלי יישובים, כשנראה את הדבר הזה אנחנו נטמיע את זה גם דרכם לכל הרשויות. זה תהליך שאנחנו צריכים ללמוד אותו פה ונעשה אותו, בהחלט.

יופי, שיהיה בהצלחה. תודה, חגי. חבר הכנסת טייב.

ברשותך, כבוד היושב ראש, אדוני סגן השר, אני אמנם חדש, אני לא הייתי בכל הגלגולים, אבל אני מבין שהיו גלגולים רבים, לצערי, ואני רוצה לשאול, אדוני סגן השר, האם היום מדיניות המשרד היא ברמה שיכולה לצאת בתזרימים למשקיעים. אנחנו מדברים על זה שיש כאן עלות לא קלה, משקיעים מתקשים לצאת בהשקעה כזאת או אחרת ולעמוד בדרישות של המשרד של תקנים וכו', אני חושב שכדי שאנחנו לא נגיע לשנה הבאה, לאוגוסט 2021, לקראת חודש אלול, לאותו מצב, האם המשרד, המדיניות שלו כיום היא אוקיי, יש פה סגן שר חדש, יש שרה חדשה, בואו נצא לדרך חדשה, בואו נזרים? יכול להיות שבאמת צריך להביא תזרימים ליזמים חיצוניים שיבואו, יכול להיות בהמוניהם, אנחנו הרי צריכים גם כמה ספקים שיספקו את הדבר הזה, אני חושב שזו צריכה להיות הקריאה הראשונה.

משרד הבריאות אמר לך גם שהיום ניתנו תמריצים להשתתפות בעצם ההגשה לתקן כדי לאשר את זה. כשיהיה לך מוצר שאתה חושב שהוא עומד במכון התקנים, אבל זה עולה, זה יכול לעלות עשרות אלפי שקלים, לקבל חותמת מכון התקנים על מוצר מסוים זו עלות, תהיה השתתפות בזה ויהיו תמריצים לזה, אבל תביא את אותם אלה שהם מוכנים להגיש את זה כשהם יודעים שהם עומדים בזה. הוא לא יגיש לך מוצר שלא יעמוד בזה אם הוא צריך להשתתף.

מעבר לזה, אנחנו יודעים שאם נעשה תקנה שיש חיוב לא צריך תמריצים, יהיו מספיק אנשים. אם אתה מחייב לעשות התקן ברכב, חיוב, יש הרבה יצרנים שיעשו את זה.

כן, הבעיה שזה ביצה ותרנגולת, זה מה שהסברנו. אי אפשר לחייב לפני שיש תקנים.

אבל זה לא רק ביצה ותרנגולת, זה ביצה ותרנגולת, אבל לא על הכסף, על העיקרון, על המערכת, על מה הדרישות. הביצה והתרנגולת על הדרישות. מבחינה כלכלית זה ביצה ותרנגולת. כדי שאנחנו נוכל באמת לשים את הביצה דבר ראשון, או את התרנגולת, אנחנו העמדנו דרישות שהן מאוד גבוהות ואף אחד לא עומד בזה.

אבל אתה אמרת שבינתיים המסקנות הוסקו מפעמים קודמות שזה לא צלח ועכשיו - - -

אני הבאתי לכם, רציתי שתראו, אנחנו לא יכולים לעשות את זה עכשיו על סמך מה שהיה לפני שנה וחצי במשמרת אחרת. השרה לקחה דבר הגיוני, אני רוצה ללכת על תקנות, אבל אני רוצה קודם לשמוע. גם קרו דברים, בשנתיים האחרונות יכול להיות שקרו כל מיני דברים בטכנולוגיה, אז מה ביקשנו? ביקשנו מכל מי שיודע שקיים בעולם, שיש מערכות, מי שיש לו מערכות שהוא מכיר מהארץ, מי שמכיר בעולם, מי שמכיר תקנים, בכמה זמן אתם חושבים שזה יהיה זמין. כל מידע ביחס לרגולציה ותקינה החלה במדינות אירופה וארצות הברית, אנחנו נשמח לתיעוד, למידע, אנחנו מבקשים לשמוע זמנים לאישור המערכות הקיימות. אלה הדברים שאנחנו ביקשנו בקול קורא.

לשאלתך, ב-2017, כבר אז יש תקנה 6400-1, החל מאפריל 2017 רכבי הסעות ילדים מחויבים בקיום מערכת על פי התקן הישראלי.

אני בכוונה הנחתי על השולחן שלך וגם של מנהלת הוועדה את הספר של הדרישות, מה אנחנו דורשים ממתקן כזה. שיעמוד בחום, כמה רעש וכמה החוזק שלו. תקן ישראלי הוא תקן נחשב בעולם בגלל הדרישות. החום, אנחנו עשינו התקן מפלסטיק שיגרום כוויה לילד, שיימס בחום מסוים, שלא עומד במזג האוויר.

ואתה אופטימי שהפעם יהיו יצרנים – אנחנו תיכף נשמע מיצרנים - - -

אני אסיים את מה שאני רוצה. קודם כל אני מודה לך על עצם קיום הדיון הזה. אני לא רוצה להתיימר יותר מזה, אני חבר כנסת עד לאחרונה, אני עכשיו בתפקיד במשרד ממשלתי, 50% ממה שקיים היום, מהפעולות שנעשו, כולל בהסברה, באמת פעולות שהיו אטרקטיביות למניעת שכחת ילדים, נעשו בגלל דיונים בוועדות פה, הוועדה לזכויות הילד, ועדת המדע, זה נעשה. אנחנו יודעים שזה ככה. משרדים נמצאים בשטף של עבודה, אנחנו גם מקיימים את הדיון בעקבות אסונות שקורים, אנחנו גם ככה, כולנו לוקים בעניין הזה, כשיזהו במעקב בעוד חודש וחצי וברוך ה' לא יהיה שום דבר, אז יכול להיות שלא יהיו לנו דיונים. אנחנו צריכים, כמו כל דבר שצריך להתריע עליו, להתמיד בפעילות שלנו בזה ואז אפשר להגיע.

הפער שיש, מה שכאן עלה בוועדה, ואני מתייחס להרבה דברים שנאמרו, דיברו על כל מיני עצות טובות, זה אפשרי, מדבקות ושבמכון הרישוי ייתנו, אפליקציות, הכול נשאר בגדר של המלצה ובהסברה וצריך לעשות את זה. משרד התחבורה, מה שאנחנו דורשים ומצפים ממנו זה לא רק המלצות ועצות טובות, אנחנו צריכים משהו מחייב. ומשהו מחייב, כפי שאמרו פה, שיחייב את כל מי שמביא רכב לארץ להתקין בתוכו התקן למניעת שכחת ילדים.

מה זה נקרא התקן? במצבר ואורות אתה עושה צפצוף, אם זה מספק אותנו שמה שאנחנו מבקשים מכל יצרני הרכב שיהיה צפצוף, עם תמונה, עם איור של ילד או לא, אם זה מה שאנחנו מבקשים אז אני חושב שאת זה אפשר לדרוש מהחברות, כל רכב שמגיע לארץ צריך להיות עליו התקן. אבל אנחנו לא מבקשים את זה, זה לא מה שכרגע אנשי המקצוע דורשים, אנחנו צריכים הרבה יותר מכך. לא משהו שהוא סיסטמתי, כל פעם שאתה סוגר את הרכב, 'אל תשכח את הילד'. כנראה שזה גם יהיה פחות יעיל, זה לא ייזכר, אנחנו נתרגל לזה מאוד מהר, לצפצוף הזה.

אנחנו מבקשים, אדוני היושב ראש, משהו הרבה יותר מזה. העמידו סף, ספר של כל מיני תקנות. אני חושב שבלי שאנחנו נעשה רביזיה בדרישות, ולשם אני חותר, יכול להיות שיהיה לי מאבק עם אנשי המקצוע, אני יודע שיהיה לי מאבק עם אנשי המקצוע, את המאבק הזה היה לי כשאני עמדתי במקום שלכם, אני עכשיו אעשה את זה מכיסא יותר קרוב, אבל לא מעבר לזה, אבל זו דעתי, בלי שאנחנו נעשה רביזיה לא יעמדו בתקנים. הלוואי שאני אתבדה, אני באמת אשמח לשמוע שיש אנשים שאומרים, משהו קטן, אני מייצר דבר כזה, תעזרו לי פה, תעזרו לי שם, אנחנו נזרום איתו.

אלה הדברים ולשם המטרה שלנו. אני מקווה מאוד. ואם יש לכם עצות אחרות ואני חושב שמה שאתה עושה זה דבר חשוב, היום הסברה, שוב פעם, יש לנו כמה חודשים עד לסוף הקיץ, חמישה חודשים, ארבעה וחצי חודשים, זה לא משנה. צריך לעשות את הפעולות שעשינו עד עכשיו.

בהחלט, וגם למצוא את התקציבים. האם במשרד יש תפיסה לגבי איזה עלות סבירה אמורה להיות על בעלי הרכבים? יש לפחות הערכה?

אתה שואל שאלה מצוינת, אני לא יודע איך לענות עליה. אני הייתי שואל כמו יהודי, מה אתה אומר, עד כמה סביר? מה אתם אומרים, עד כמה זה סביר? השר כץ, שר התחבורה בזמנו, כשהיו הצעות של 1,000 שקלים הוא אמר שזה יקר מדי. ההתקנים האלה יכולים להיות או ברכב או על כיסא הבטיחות, כתוספת, כחיישן. אלה שני המוצרים שיכולים - - -

כן, גם אני חושב ש-1,000 שקל, למרות החשיבות - - -

זה הכול עניין של רצון, כשאנשים שמים מוביליי - - -

התקנו ונתנו הנחות לביטוחים למי שהתקין את המערכת הזו.

אנחנו מוכנים היום לתת הנחות, זאת המדיניות של השרה, אנחנו מוכנים לתת הנחות ברישוי, במידה שיותקנו התקנים כאלה, אנחנו מוכנים גם עם תמריצים כאלה.

והמשרד ישקול סבסוד שלו?

אתה יודע, להגיד היום שאני יכול להתחייב על סבסוד מוצרים כאלה? אבל אני בטוח שאם יהיה חיוב לעשות את זה, יש היום מוצרים שלדעתי בפחות מ-1,000 שקל הם עומדים במשהו שאנחנו יכולים לעמוד בזה.

יש היום מוצר, אם יש לך עוד דקה אני אספר לך סיפור יפה. התקן שיש היום לשכחת ילדים שקונים את זה באמזון, שאני מכיר, זה הכי קרוב, היזם, אני לא מכוון למישהו מסוים, אני מאוד זהיר, ליצרן מסוים, זה אמזון, אין בזה שום דבר, אין לי אחוזים באמזון, את ההתקנה עושה מישהו באופן וולונטרי, מכוון בין מתקינים כאלה ואחרים, הוא אומר לו: אני אשלח אליך ובתנאי שאתה תיקח לא יותר מ-200 שקלים התקנה. הוא סיפר לי שיש לו גם על זה ויכוח. זה התקן שלא נוצר בשביל שכחת ילד. אתה יודע, בועז, למה זה הותקן? בארצות הברית, בעיירת נופש שנקראת לייקווד. היה אחד שהייתה לו חנות לאביזרי רכב, הוא נתקל בתופעה שיש טלית ותפילין שהיהודי מניח כל יום, התפילין זה דבר מאוד מאוד יקר והוא נפגע מאוד מהר משמש. התפילין נעשה מעור שברגע שהוא נמצא בחום הוא נפתח ואז התפילין נפסלות לך. אנשים היו נוסעים והיו שמים את הטלית והתפילין מאחורה, במושב האחורי והיו שוכחים את זה ונגרמו נזקים גדולים מאוד. אז מזה התפתח מוצר שהיום מוכרים אותו באמזון, הוא שכלל אותו קצת יותר, שהוא נותן התראה שאם אתה פותח את הדלת האחורית ונכנסת לנהג וסגרת את הרכב ולא פתחת שוב את הדלת האחורית המערכת מצפצפת לך. התקנה של 200 שקל.

משרד התחבורה לא מוכן לקבל את ההתקן הזה. מכון התקנים, לא משרד התחבורה, מכון התקנים לא מוכן לקבל, מדוע? הוא אומר שהוא רוצה שאת ההתקן הזה שעושה מתקין אביזרי רכב, שהיצרן יאשר את זה ואני רוצה שזה גם - - -

אבל בשביל זה יש מכון תקנים. אנחנו יודעים שהיצרן לא מאשר עכשיו כאלה דברים, בשביל זה יש מכון תקנים, שמכון התקנים יגיד שזה עומד בתקן מסוים.

יפה, אז הוא אומר שתייצר מוצר שיעמוד לפי כל התקנים שהנחתי לפניך, פלסטיקים כאלה וחום כזה וחוטים כאלה וכל התקנים האלה וזה יפעיל את אורות הרכב וזה יפעיל את הצופר וזה יפתח את החלונות וזה יתחבר לחיישנים.

אז מה שאני מבין, מה שאתם תבחרו עוד צריך לחזור לכל יצרן?

לא, אנחנו לא נלך לכל יצרן, אנחנו צריכים לתת התקן שיעמוד בתקן הישראלי ואז אתה יכול ללכת, אתה קונה, זה מומלץ, או כזה או כזה, אנחנו מעדיפים שיהיו שני מוצרים ושני מתקינים, כדי לא לתת למישהו אחד בלעדיות, אני מניח שיהיו יותר, אתה הולך לאחד שמתקין, רשמי או לא, מי שצריך, ואז אפשר ברישוי של הרכב לראות אם יש לך התקן כזה אם אתה מסיע ילדים, אם לא, יש היום משטרה שהיא אוכפת. ישאלו אותך: אתה מסיע ילד? איפה יש לך את ההתקן הזה? זה הפתרון. זה עשוי מאוד להבטיח שלא יהיה שכחת ילדים.

ברשותך, נרצה לשמוע גם אחד מנציגי היצרנים, הוא אולי יוכל להאיר עוד על הנושא. אבל לפני כן חברת הכנסת אימאן יאסין.

תודה רבה, כבוד היושב ראש, חברות וחברים. אכן הנושא מאוד חשוב, אבל יותר מהכול הוא באמת מאוד מאוד מאוד כואב. הרבה משפחות שחיות בצל הטראומה של אבדת ילד או ילדה עם רגשי אשם לכל החיים. אני באמת מופתעת מהדרישה של כל הדברים שמכון התקנים מבקש, לעמוד בכל מיני דברים, אפילו אם נלך על חלק מזה זה עדיין יציל חיים. על זה צריך ללחוץ. אם בלתי אפשרי לעשות את הכול בבת אחת, אז לפחות חלק, בטוח שזה יעזור.

ובנוסף לכל מה שנאמר כאן, חברי יוסף, אני רוצה להתריע על עוד מקום שלא דובר עליו עד עכשיו, שילדים נכנסים אליו ולא יוצאים ממנו וזה כל הרכבים המושבתים. זה נמצא במיוחד בחברה הערבית, בתוך היישובים הערביים.

כן, אנחנו מדברים על שכחת ילדים או ילדים שננעלים ב - - -

וחלק זה לא רק שכחה, חלק מהאסונות שקרו זה ילדים שנתקעים בתוך רכב.

כן, כי נתקעים שם.

אחד האסונות שקרו עכשיו זה נעילת ילדים, זה לא שכחת ילדים.

זה נעילת ילדים בתוך רכבים וזה נעילת ילדים גם בתוך גרוטאות, מקררים וכאלה דברים. נכון שיש נוהל כזה, אבל כנראה שאין מספיק אכיפה לנוהל הזה - -

אכיפה והסברה.

- - של הפינוי מצד אחד בתוך הרשויות ומצד שני כל העלאת המודעות וההסברה. אני כן עם הדגש על העלאת המודעות. עד שיתאפשר לעשות את המתקנים, להתקין את המכשיר הזה שייתן אזהרה ומה שצריך כדי לא לשכוח את הילדים ואם שוכחים אותם להיזהר ממש בשניות הראשונות, כי מהאינפורמציה שאנחנו רואים אפילו חמש דקות זה יכול להיות מאוד מאוד מאוד מסוכן, ואפילו בטמפרטורה כזאת, אפילו כאילו בחורף, 21 מעלות, זה עדיין מסוכן וקשה. לכן אני מופתעת - - -

תוך 20 דקות נשרפה פיצה ששמו בתוך רכב.

נכון.

רק לגבי רכבים ישנים וגרוטאות, זו אחריות ישירה של הרשות המקומית, אבל יכול להיות שיש מקום שמשרד התחבורה אולי יתזכר, ישלח מכתב.

זה לא רק עניין של לתזכר, תרשו לי - - -

הכול להטיל עלינו זה קצת קשה לי. גרוטאות, זו שאלה באמת של הרשות המקומית. אנחנו יכולים לרוץ אחרי? אני כן עושה פעולות, אני לא רוצה להרחיב. היום אנשים לא מודיעים על רכב שהם מוסרים לגריטה, זורקים את הרכב ואחרי זה הם סומכים ש – אנחנו עכשיו עשינו במשרד התחבורה פעולה לחייב אותם, כל זמן שהם לא באים להודיע שהרכב מושבת עדיין הם חייבים בטסט.

כן, זו אחת הדרכים ל - - -

אז אחת הדרכים שאנחנו עושים עכשיו כדי שאנשים יודיעו, אבל עדיין זה לא מחייב - - -

צריך להזכיר לאנשים כל פעם מחדש עד כמה זה מסוכן.

אני חושבת שיש סוגיה כאן שאפשר לאכוף אותה בקלות. כשמפסיקים את הביטוח של הרכב, הרי כל זמן שהרכב לא בשימוש הדבר הראשון שעושה בעל הרכב זה להפסיק את הביטוח, אז צריך להיות שם משהו רשום, מעודכן, ישירות למחשבים של משרד הבריאות דרך סוכן הביטוח, מה הסיבה שהרכב לא מבוטח.

את צודקת. זו סוגיה שנטפל בה. לא צריך דווקא גרוטאה, היום יש אפשרות להשבית את הרכב לחודשיים, אתה לא רוצה לשלם ביטוח ואתה מודיע, אנחנו עושים את זה היום בדרך מקוונת, אפשר לעשות את זה מקוון - - -

להוסיף גם מה הסיבה.

על גריטה של רכב, על זה שאנחנו משביתים רכב לגמרי, צריך לבוא למשרד הרישוי. ואני מסביר להם, אנחנו דורשים לבוא, זה יום עבודה, אנשים זורקים את זה ומעדיפים לא לעשות את זה.

אז לעשות את זה מקוון.

אין קשר היום בין הביטוח לבין המצב, אתה יכול היום לבקש מהביטוח, אין היום סנכרון - - -

אני אומרת להוסיף גם באותו טופס מה הסיבה, לא להיכנס לפרטים ולפרטיות של אנשים, אבל לשים את הסיבה הזו, שהרכב לא שמיש.

ואז לחפש איפה הרכב הזה נמצא.

ואז לחייב, צריך לפתור את הסוגיה הזאת.

צריך לחשוב על דרך איך לעשות את המעקב ואם זה לתקופה ממושכת, חצי שנה, שנה - - -

זה צריך להיעשות באכיפה, גם דרך הרשויות צריך אכיפה בנושא הזה ובטח שצריך לזה גם משאבים כדי לאכוף את הדבר הזה.

את צודקת, אבל באופן הפרקטי זה לא - - -

כן, אנחנו נשאל את נציגי 'בטרם' כמה יש מקרים כאלה, תיכף נדע.

ברוב המקרים בחברה הערבית זה קורה.

זה מרכב נטוש.

אוקיי, תיכף נשמע את אנשי 'בטרם'. חברת הכנסת יזבק.

תודה. קודם כל אני מברכת על קיום דיון מאוד חשוב זה. לפי הנתונים שאני יודעת, ותיכף גם נשמע מארגון 'בטרם', זה שבעשר השנים האחרונות יותר מ-850 מקרים היו של נעילה בתוך רכבים או שכחת ילדים. זה מספר מאוד גדול, אי אפשר אפילו להבין את זה. מספר כה עצום, כך שאנחנו מדברים על בעיה חברתית, בטיחותית, שהיא נגררת.

באמת כבוד היושב ראש, מהתשובות ומהתגובות שאנחנו שומעים מהמשרדים השונים אני רק יוצאת מכאן יותר מודאגת, כי זו תופעה וזו בעיה שיודעים עליה כבר שנים על גבי שנים וכולם יודעים שהיא קיימת וזה לא מטופל. הסברה? איזה הסברה? אני מכירה את הקמפיין בשפה הערבית, אני שומעת את זה כל יום כשאני ברכב, אבל אני אגיד לכם את האמת, אף הורה לא מתכוון באמת לשכוח את הילד שלו בתוך הרכב. אני בטוחה בזה, אף הורה לא רוצה שזה יקרה לו - - -

זו טראומה לכל החיים.

אבל את אומרת שהקמפיין לא עוזר?

עצם זה שיש קמפיין וששומעים את זה ברכב והורה שיש לו הסחת דעת, מה באמת קמפיין כזה יכול לעזור לו? זה טוב, אני רוצה שזה ימשיך, אני רוצה אפילו להעצים את זה, שזה יהיה יותר חזק אפילו.

אז הדגש שלך על?

אנחנו חייבים לקדם את העניין של פתרון טכנולוגי, אי אפשר להמשיך לעכב את זה יותר. ואפילו אתה יודע מה? שהפעילות ההסברתית תכלול עידוד של ההורים לשימוש באפליקציות שמכוונות לעניין, שימוש בכל האמצעים הקיימים עד שאנחנו מגיעים לאישור של התקן מסוים. אבל אי אפשר להמשיך ולהשאיר את המצב ככה, רק להסתפק בזה שאנחנו מעלים פרסומת לרדיו כמה פעמים ביום חודשיים בשנה. זה לא מביא את התועלת שאנחנו מצפים לה. ילדים, לצערנו, נהרגים ומתים בדרך. אנחנו מאבדים חיי אדם בדרך.

לפי הנתונים שקיבלתי מ'בטרם' אנחנו מדברים על מקרה אחד כל ארבעה ימים של שכחה.

זה לא כל כך מסתדר עם הימים, זה 800 בעשר שנים.

כן.

כן, זה כל כמה ימים.

כן, יש מקרה אחד בכל ארבעה ימים.

שלא נגמרו באסונות ברוך ה'.

כן, של מקרים.

הנתונים שלהם, עד כמה שאני זוכר, אתה אמרת 35, כנראה הוספת את הילד שנודע לך, זה 34 בעשר שנים. קשה להגיד על ילדים מספרים, אבל זה – היו שנים שהיו גם חמישה ושישה מקרים בשנה. זה ירד עכשיו.

אנחנו כבר עם חמישה מקרים.

אנחנו ביותר מדי לשנה הזו. וחלק זה באמת ברכבים ישנים. למשל 'יד שרה', שהוא ארגון שעובד בכל המגזרים, יש לו איזה התקן כזה שהוא - - -

אנשים יודעים על זה?

לא יודע.

אנשים לא יודעים על זה. כנראה שאנשים לא יודעים.

כן, אולי נשמע באמת מ - - -

זה צריך להיות חלק מההסברה לאנשים ולהורים.

אבל זה התקן שאת צריכה לחבר ליד שלך וזה בסוף גם לקחת – זה לא יוצא. יש התקן בתוך כיסא הבטיחות, זה חלק אחד, החלק השני – אתה שומע, אדוני היושב ראש? 'יד שרה' הוא נותן את זה בחינם, משאיל את זה. משהו מחובר לכיסא הבטיחות, החלק השני שלו זה כמו מחזיק מפתחות, אם אתה מתרחק 20 מטר זה מתחיל לצפצף. זה התקן מצוין אם אתה מתקין אותו על היד שלך. כל יום זה אצלך, לא יורד אצלך מהרצועה, תמידי, אתה כהורה - - -

טוב, מערך ההסברה כולל את ההצעות הללו, את הרעיונות האלה.

לא, זה לא כולל. הבעיה שאנשים והורים לא יודעים על כל האמצעים האלה.

זה אולי לתשומת לב מערך ההסברה בעניין הזה.

זה ההסברה, זה העניין ההסברתי.

נרצה לשמוע את 'בטרם', לשתי דקות.

'בטרם' זה ארגון מאוד חשוב, אני אשאר לכבודם עוד דקה-שתיים.

אני עליזה פישר, אני הסמנכ"לית. אני אתן לדניאלה, ראש תחום המחקר שלנו, לדבר על נושא הנתונים ולאחר מכן ליעל מיטלמן להתייחס לנושא הפעולות - - -

אבל אם אפשר באמת בקיצור כי אנחנו חותרים לסיום.

בקצרה.

שלום. אני אתן קצת נתונים.

הנתונים העיקריים. כי הקפנו את הנושא, אז הדברים המרכזיים.

מתחילת הנתונים שלנו החל מתחילת שנת 2020 מתו סך הכול ארבעה ילדים, כשבעשור האחרון מתו 34 ילדים ממקרים של שהייה ברכב סגור.

כולל הארבעה האחרונים?

כן, מתוך ארבעת המקרים יש לנו מקרה אחד במגזר היהודי, שלושה מקרים במגזר הערבי.

כמה זה נעילה וכמה זה שכחה?

לגבי ה-34 יש לכם פילוח כמה זה נעילה וכמה זה שכחה ברכב?

מהילכדות ברכב יש לנו תשעה מקרים, החל משנת 2008. זה בעצם 35 מקרים בסך הכול, מתוכם תשעה הם של הילכדות ו-26 הם של השארה ברכב.

עד 2008 לא הייתה הילכדות ברכב?

הנתונים שלנו מתחילים מ-2008.

אבל זה נותן איזה שהיא אינדיקציה מסוימת, זה בין רבע לשליש מהמקרים.

מבחינת הפילוח הגילאי אנחנו באמת רואים שרוב המקרים מתרחשים בגיל אפס עד ארבע, 83% מהמקרים של הילדים שנשכחו ברכב הם בגילאים האלה. מבחינת השעות שבהן זה קורה זה בדרך כלל בשעות הבוקר, רוב המקרים של הילדים שננעלו בתוך רכב.

תודה לכבוד סגן השר. אנחנו, ברשותך, נקבע ישיבת מעקב. מה אתה מציע, בעוד חודשיים?

אני איתכם לאורך כל הדרך, אני רואה את זה כאחת המשימות. אני מודה לך באופן מיוחד, אתה בוועדה הזאת יכול לקדם הרבה.

בשמחה.

אתה עושה את זה בצורה מקצועית ואמיתית, ואני חושב ששיתוף הפעולה הזה עם המשרדים, לאתגר את המשרדים, להביא שהמשרדים יהיו עם לוחות הזמנים, יש לך עכשיו שותף במשרד התחבורה, שותף אמיץ בעניין הזה, עם דרך וגם עם מדיניות שאולי שונה, בלי שאני מטיל שום אשמה. אני חושב שהמסרים שיוצאים מפה יכולים לקדם את הדברים.

בהחלט, אז נסכים על דיון מעקב בעוד כחודשיים?

כן, בכבוד, ברצון. רק שתהיה לנו ממשלה, אתה מתחייב על זה?

זה החלק שלכם. אני בחלק שלי. תודה רבה, מעריך מאוד את נוכחותך.

כן, סליחה שקטענו אותך.

אני רק אגיד שהמצגת נמצאת באתר הכנסת וכמובן תוכלו לעיין בה יותר בהרחבה. מבחינה בינלאומית, אם אנחנו מסתכלים למשל על ארצות הברית אז אנחנו רואים שבארצות הברית בממוצע נפטרים משהו כמו 37 ילדים כל שנה עקב השארה ברכב. בעשור האחרון נפטרו שם 356 ילדים. כשבעצם אם אנחנו רוצים לקבל טיפה פרופורציה, אז גודל האוכלוסייה בארה"ב גדול פי 37 מגודל האוכלוסייה בישראל, זאת אומרת שאם היינו רוצים לקבל מספרים דומים היו צריכים לקרות בארה"ב 1,200 מקרים. זה נותן לנו איזה שהיא פרספקטיבה לגבי עד כמה המצב בישראל הוא לא כל כך טוב.

גם בארצות הברית וגם בברזיל, שמצאנו מחקרים לגבי האירועים, שהגילאים הכי הכי נפוצים הם באמת גילאי אפס עד ארבע.

אתם יודעים מה המצב בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם, מדינות ה-OECD למשל? כמובן באופן יחסי.

אז עקרונית הצלחנו למצוא נתוני שכחה ברכב לגבי ארצות הברית וברזיל. אלה כרגע המדינות היחידות שעשו מחקרים בנושא.

מבחינת הדמות העיקרית שבדרך כלל זה קורה לה, אין הרבה הבדלים בין אם לאב, אנחנו רואים שלמשל בארצות הברית 28% מהמקרים קרו לאם, 33% מהמקרים קרו לאב. בברזיל זה קצת יותר מקרים שקורים לאבות, אבל גם כאן זה לא שאנחנו רואים איזה שהיא דמות בולטת שזה קורה רק לה.

אנחנו באמת יכולים לשים לב שזה לא רק מקרים של שכחה, זה בעצם, כמו שאמרתם, מקרים גם שילדים קיבלו בעצמם גישה לרכב ופשוט ננעלו בתוכו. בארצות הברית יש גם מקרים של השארה מכוונת בתוך הרכב, שאלה מקרים שאנחנו לא סופרים אותם.

תודה רבה. יש עוד נציג מ'בטרם' שרצה להשלים?

אז ממש בקצרה, כי אמרו פה הרבה דווקא מצד נציגי הממשל על הצורך בתקן וביוזמות טכנולוגיות, לא נחזור על הדברים, אני רק אשקף טיפה מתוך העבודה שלנו במוקד המומחים. אנחנו מפעילים מוקד מומחים פתוח לציבור שמקבל שאילתות מהציבור בנושאי בטיחות. בתקופות כאלה, עם תחילת הקיץ ועם דיווח בתקשורת על מקרי תמותה, אנחנו מקבלים כל יום, בלי להגזים, כמה פניות שעוסקות בנושא של: תמליצו לנו על התקנים טכנולוגיים למניעת שכחה. אנחנו כיום, מכיוון שיש תקן, אין התקנים שעומדים בתקן, לכן אנחנו רואים באמת משמעות מאוד גדולה לזה, לצד פעולות הסברה שהן לא מבוטלות, כי אנחנו יודעים שמניעה קשורה לא רק לאמצעים טכנולוגיים, אלא גם לאימוץ פעולות מניעה על ידי הורים. אז רק לחזק באמת את כל המהלכים החשובים בהקשר הזה.

תודה רבה. אני מבין שבהסברה כן, יש הצעות לאנשים מה לעשות כדי להתגבר על העניין הזה. אני לא בטוח לגבי הפניות לאמצעים או עזרים טכנולוגיים. אני מקווה שתוכלו ללוות גם איתנו את הנושא הזה של הקול הקורא החדש ואת ההתקדמות של הנושא. תודה.

הזמן שלנו מוגבל, אבל בכל זאת חשוב לשמוע נציגי יצרנים, אם יש להם אולי התייחסות לעניין קול הקורא. כמובן כמו שאמרתי בתחילת הדיון, אנחנו לא נוקטים עמדה מבחינת איזה עזר טכנולוגי ייבחר ולכן זה לא הדיון, הדיון יותר על ההתקדמות של הנושא הזה והניסיון מהפרספקטיבה של היצרנים. יאן איתנו.

נכון. היושב ראש, תודה רבה שזימנתם אותנו להשתתף היום. קצת חבל שסגן השר יצא, אני רוצה לתת לכם בכמה מילים איזה סקירה על התהליכים שקורים בעולם, כי נאמר פה הרבה מאוד בוועדה בשעה וחצי האחרונות על תקנים ואני חושב ש - - -

הרושם בוועדה היה שרק איטליה היום מחייבת.

אני בדיוק רוצה להסביר את זה. בלי לפגוע בכבודו של אף אחד, זה קצת יצא סיסמאות. יש ארגון Euro NCAP, זה ארגון שהיום מוביל בנושא של תקינת הבטיחות בעולם. ל- NCAP יש סניפים בכל אזור, אם זה באוסטרליה, אם זה באסיה, אם זה בהודו, אם זה בארצות הברית, ה-Euro NCAP הוא המוביל מביניהם והם מקדמים. זה בעצם מי שמגדיר היום שלושה כוכבים, ארבעה כוכבים, חמישה כוכבים.

נושא שכחת תינוקות או ילדים באוטו מטופל בשנתיים האחרונות בצורה מאוד אינטנסיבית, יש תקן שנמצא בשלבים סופיים של הגדרה, הדרפט פחות או יותר האחרון השתחרר לפני שבועיים והתקן הזה יחייב יצרני רכב להכניס איזה שהוא רכיב בתוך הרכבים החל משנת 2023. בארצות הברית ב-1 ביולי עבר בקריאה ראשונה חוק מקביל בקונגרס, עכשיו הוא נמצא בוועדות של הסנט לאישור, בגדול אני חושב שהטרנד העולמי מטפל בצורה מאוד מאוד יפה בנושא של שכחת תינוקות באוטו ואני חושב שכדאי לשקול שמדינת ישראל תאמץ את התקנים האלה כי התקנים האלה כבר מקבלים את הברכה של יצרני הרכב.

יש לא מעט יצרנים שמתחילים, לאור הדרפטים הקיימים, פעילויות של מכרזים להכניס מוצרים שעומדים בתקנים האלה וליצרנים האלה יהיה הרבה יותר פשוט להכניס רכבים עם אותו תקן גם לישראל, כמו לשאר העולם. השוק פה לא מאוד גדול ואם אנחנו רוצים לקדם את הטכנולוגיה שתאפשר את ההצלה של החיים כדאי לרכוב על גל הרבה יותר גדול ממה שאנחנו ממציאים פה. זה ככה כדאי להכיר.

מה שיש באיטליה, דרך אגב, זה משהו מאוד נקודתי, החלטה נקודתית שהכריחה אנשים באופן פרטי לשים בכיסא של הילד איזה שהוא בייבי-סנס, אבל זה מאוד לא רובסטי ובסך הכול גם איטליה בסופו של דבר תיהנה מהפירות של התקינה העולמית. זה ברמת התקינה, ואני חושב שכדאי לנו ליהנות מהפירות של מה ששאר העולם כבר מאוד התקדמו בעניין הזה.

בחלק הטכנולוגי יש לא מעט יצרנים, יש פה כמה חברים שלי שגם נמצאים היום בשיחת הזום. היה במקרה הזה זה חברה ישראלית שמקדמת מגוון פתרונות סייפטי ברכב ובעוד תחומים אחרים. אני יכול להראות לכם פה בקצרה איזה שהוא התקן קטן, מבוסס על גלי רדיו, זה משהו שהוא הולך להיות מוטמע בכל הרכבים ואין קושי גדול לעשות הסבה של הטכנולוגיה הזאת לפתרון שהוא יהיה אפטר מרקט והוא יעמוד בקריטריונים גם של הקול הקורא, שגם שם יש מקומות לשפר אותו ולעדכן אותו.

אני מניח שאתם מודעים כמובן לקול הקורא שעד ה-19 צריך להגיש את ההצעות?

בוודאי.

אתה אופטימי, אני מבין, שזה אכן יתקדם הפעם? כי קולות קוראים בעבר לא צלחו.

אני יכול לענות בשני אופנים בצורה הכי אובייקטיבית ולא ברמה מכירתית. אחת, הקול קורא פתיר, בטח בסכומים שנזרקו פה לחלל האוויר, אני חושב שהעלויות בסופו של דבר יותר נמוכות מהמספרים שנזרקו במהלך הוועדה, שזה חדשות טובות.

דובר על כמה מאות שקלים עלות.

זה סדר גודל שהוא סביר בהחלט. אני חושב שזה נורא יהיה תלוי בסוף האם זה יהיה וולונטרי או מנדטורי, כי אם בסוף אנחנו מדברים על תקינה שמחייבת לשים ברכבים אז הווליום של היצרנים עולה והמחירים יכולים לרדת. אם מאפשרים, אז זה קצת טריקי. ומהצד השני, אני חושב שבמסגרת הקול קורא, ומהבחינה הזאת חבל שסגן שר התחבורה כבר לא נמצא בדיון, הקול הקורא, אפשר להפוך אותו ליותר טוב ואפשר לשכלל אותו ואני חושב שלאור הרגולציה של העולם ולאור היכולות הטכנולוגיות שקיימות היום גם בישראל וגם בעולם, אפשר להעלות את הרף של הדרישות ולהגיע למשהו שהוא יותר בטוח. כדוגמה אחת בודדת, הקול קורא מחייב לשים איזה שהוא סוג של רכיב שרוטט במחזיק המפתחות שלך ודווקא לא להשתמש בטלפון. תראו, אנשים לא שוכחים את הטלפון באוטו, הם הולכים איתו לכל מקום ואם אתה נורא נורא בהיסח דעת, וזה מה שדובר פה לא מעט, זה לא באשמת ההורים, זה היסח דעת, אתה באמצע שיחת טלפון עם הבוס ואתה רץ, אתה נכנס לתוך המשרד, וגם אם האוטו יצפצף, קורה לך - - -

כן, מה שאני יכול להציע - - -

צריך משהו יותר רובסטי, זה פתיחת חלונות וקריאה למד"א אם צריך.

מה שאני יכול להציע, סגן השר אמר שהם ישמחו לקבל כל אינפורמציה, נתונים על תקינה, אז אני מזמין אותך וגם את שאר היצרנים אם יש להם רעיונות ומידע שיכול לתרום לשיח הזה אז בהחלט אפשר גם להעביר אלינו בוועדה, אנחנו נשמח להעביר הלאה לסגן השר. אנחנו גם סיכמנו איתו שנקבע ישיבת המשך בעוד כחודשיים, אני מקווה שעד אז נוכל לראות התקדמות. תודה רבה לך, יאן.

תודה רבה לך.

אולי נשמע עוד. ירון קגן. אנחנו קצת מוגבלים בזמן, אז אנא בקיצור התייחסות שלך.

אני לא רוצה לחזור על הפרטים, נאמרו הרבה דברים. קודם כל תודה על ההזדמנות לקחת חלק בוועדה, בהחלט דיון מעניין מאוד ומלמד מאוד.

אני רוצה להגיד סך הכול שני דברים. יש פתרונות טכנולוגיים היום בשוק, לא צריך להמציא אותם, הבעיה עם הפתרונות האלה זה הסיבוכים שלכם. אני יכול לתת לכם סקירה שלמה, שאני לא אעשה אותה עכשיו מפאת קוצר הזמן, יש פתרונות טכנולוגיים שעולים מ-50 יורו ועד 250 יורו. יש המון פתרונות, הבעיה שלהם שהם לא נותנים את המענה שבסוף צריך אותו.

אני רוצה להחזיר אתכם לדיון שהיה באביב 2017, סגן השר היה אז חבר כנסת וכבר אז הוא אמר: שיש אביזרים שונים, גם כאלה שיכולים לעמוד בתקן, יש אלף ואחד תירוצים, אבל האחריות אצלכם במשרד התחבורה. עכשיו האחריות היא בכיסא שלו, הוא אמר את זה על עצמו, הוא לא ידע שאחרי שלוש שנים הוא יהיה במשרד.

אני דירקטור של חברת סטרטאפ טכנולוגית, אני כמובן אגיש מענה לקול קורא, אבל יש שלושה פרמטרים חשובים שאותם אתם צריכים לשקול. האחד, המכשיר צריך לפעול באופן אוטומטי. דובר פה הרבה על היסח דעות וכו', אני לא רוצה לדבר שוב, אני חושב שכולנו מבינים, התראות והסברה זה חשוב, זה עוזר, אבל אנשים לא קמים בבוקר על מנת לשכוח את הילד שלהם, זה צריך להיות מכשיר אוטונומי לחלוטין, בלי התערבות של הנהג או ההורה. השני, ההתקנה צריכה להיות פשוטה, אם עכשיו נכנס פה אלמנט של התקנה, מישהו, כמו שאמר סגן השר, ב-200 שקלים או ב-100 שקלים, זה הופך את כל העסק מסורבל ומייקר את העסק. והדבר השלישי שנאמר לנו, אני מצטט מההמלצה שהייתה בוועדה ב-2017,של המשרד לבטחון פנים, זו ההמלצה, שהמכשיר יהיה נייד, שאפשר יהיה להעביר אותו מרכב לרכב.

אלה שלושה הפרמטרים, אוטונומי, פשוט להתקנה, שבן אדם יכול לבד להתקין אותו או שהוא כבר חלק אינטגרלי מתוך הכיסא או מתוך הרכב, ושהוא יהיה נייד. ואני אוסיף את הדבר הרביעי, הוא צריך להיות זול. אם הדבר הזה יהיה משהו יקר לא תוכל לעשות משהו שכל אזרח יוכל להשתמש בו. ורק לסכם, יש פתרונות טכנולוגיים היום, אתם רק צריכים להכיר אותם ולהיות מודעים להם.

תודה רבה, ירון. כן, אכן אני מקווה שהדברים שלך גם אופטימיים לגבי הצלחת הקול הקורא, אני מקווה שבאמת זה יקרה אחרי כל כך הרבה שנים של התעסקות בנושא.

הדובר האחרון שלנו בהנהגת ההורים, סיגל שפיץ טולדנו. כן, סיגל.

קודם כל תודה רבה על הזכות להשמיע גם את הצד של ההורים. אני אדבר בקצרה ואשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו. מהצד של ההורים קודם כל חשוב לי לומר שהתופעה היא הרבה יותר רחבה ממה שאנחנו חושבים. כי אנחנו יודעים משיחות מסדרון ומשיחות עם הורים וחברים, שלמעשה יש הרבה הורים ששוכחים את הילד ברכב, אבל לא קרה כלום, זה לא דווח ואז למעשה אף אחד לא יודע בכלל שזה קרה. לשתי דקות, שלוש דקות, הילד ניצל, הכול בסדר, וההורה, שאפילו מתבייש או מרגיש אשם באותם רגעים, למעשה לא סיפר לאף אחד. אז קודם כל סטטיסטית, מדברים כאן על אחוזים ומספרים, אז חשוב לי להגיד שהתופעה היא כנראה הרבה יותר רחבה ממה שאנחנו יודעים וזה בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון.

חוץ מזה אנחנו חושבים שאין מספיק הסברה. ההורים לא מוטרדים מספיק, נקודה. ההורים לא מבינים את גודל הסיכון שקיים בדבר הזה. כמו שאמרה כאן מישהי קודם, הורים מרגישים שזה לא יכול לקרות להם. ואם אנחנו מסתכלים על התקשורת, על כל ההסברה שנעשית במערכת החינוך, אין כמעט הסברה. אחד הדברים שאנחנו ביקשנו בעבר, ולא דיברו על זה כאן, זה שבמערכת החינוך תהיה התראה בבוקר שילד לא הגיע לגן. בבית הספר זה קורה, אין כאן עניין של העברת אחריות. אנחנו מכירים את הביקורת של הגננות או של הסתדרות המורים שלכאורה אנחנו מחפשים להעביר את האחריות. ההורים לא מחפשים להעביר אחריות לאף אחד, כולנו ביחד כאן לאותה מטרה, לנסות להפחית את מספר המקרים שנגמרים באסון. אם מורה בבית הספר יכולה לדווח במערכת ברבע השעה הראשונה של הבוקר שילד לא הגיע לכיתה אין שום סיבה בעולם שגננות לא יעשו את זה בגני הילדים. יש המון אפליקציות מאוד נוחות, מאוד פשוטות לשימוש, שבהן הגננות יכולות לדווח על זה שילד לא הגיע לגן. בסך הכול אפילו לשלוח אס.אמ.אס להורה. זה דבר כל כך פשוט שאפשר לפתור אילו לא הייתה כאן איזה שהיא תחושה של ניסיון להעביר אחריות ואני אומרת כאן בשם כל ההורים, אין כאן שום ניסיון להעביר אחריות לאנשי החינוך.

יחד עם זאת משרד החינוך מצהיר, גם באתר שלו ובכל מיני מסמכים אחרים, שיש להם כוונה לטפל בנושא. אנחנו לא רואים במסגרת החומרים שמועברים להורים, לא בגנים הפרטיים, לא במעונות, לא בגנים הציבוריים, אנחנו לא רואים שום מידע בנושא. ההורים לא מקבלים כלום, לא ידע, לא מידע, לא שום דבר שיכול לעזור בנושא הזה.

אבל השאלה, מצדכם זה נושא שלכאורה ניתן היה לקדם גם בהבנות עם הגננות? אולי כעניין של אד-הוק, לא בהכרח כחובה משפטית.

ניסו לקדם את זה בעבר, זה לא צלח, שוב, מהסיבה הזו שהייתה כנראה איזה שהיא תחושה שמנסים להעביר אחריות לגננת, שאם הגננת לא דיווחה וקרה משהו אז יוכלו להאשים אותה. צריך לפתור את זה. אני חושבת שלא ייתכן שמי שיפתור את זה אלה ההורים, יש פה מספיק גורמים בכנסת, בממשלה, במשרד החינוך, שיכולים לפתור את הסוגיה הקטנה הזו שלא דיברו עליה כאן והיא כל כך חשובה. שוב, עובדה שבבתי הספר זה עובד. גם הגננות הפרטיות צריכות מאיפה שהוא, למרות שהן לא מפוקחות, לצערנו הרב, זו עוד בעיה קשה, צריכות לדווח בבוקר להורה, חבר'ה, שהילד לא הגיע לגן. זה יכול להיות גם מסיבה אחרת, שלא נדע, אבל זה בהחלט יכול להוריד את כמות המקרים.

וגם הסברה ודברור. אנחנו כמעט שלא רואים שום חומרים, שום פרסומות. אנחנו בהנהגת ההורים מנסים לייצר מדבקות, לשלוח להורים, כדי לנסות להזכיר להם בוקר. זה צריך לעבוד בצורה מסודרת, זה צריך לעבור גם דרך מערכת החינוך. בסופו של יום, סליחה אם זה נשמע קצת ביקורתי, אנחנו מרגישים שיש כאן תופעה שהנזק הוא אדיר, אנחנו מדברים כאן על מוות של ילד ואנחנו מרגישים שהדבר הזה לא מטופל, נקודה, בשום רמה. אני לא נכנסת לקטע של הטכנולוגיות, כי ברור שההורים היו רוצים שתהיה ברכב איזה שהיא טכנולוגיה כזו או אחרת, ולא משנה לנו בכלל איזה, שתאפשר לנו לזכור רגע בתוך החיים הטורדניים האלה שיש לנו ש: היי, אולי שכחתם משהו. אבל בסופו של יום אם לא נבין כמה זה חשוב ואם לא תהיה הסברה ולא יסבירו לנו את הסיכוי הזה שזה יכול לקרות לכל אחד ההורים יהיו שאננים, מערכת החינוך לא מסבירה, הגננות לא מדווחות ובסוף אנחנו מרגישים שהדבר הזה לא מטופל.

סיגל, המסר ברור וחשוב כמובן. תודה, סיגל. אם נציגת משרד החינוך עדיין איתנו בדיון, אורית לוריא כהן, אני אשמח לשמוע התייחסות שלה לתפקיד של משרד החינוך, האם לקח על עצמו פונקציות מסוימות. כן, אורית.

אז משרד החינוך ביצע פעולות ממוקדות בכל נושא ההסברה, בכל הפלטפורמות השונות הקיימות, הן מבחינת פורטלים למוסדות חינוך ולהורים והן מבחינת הפייסבוק של המשרד ושל היחידות הרלוונטיות, כמו אגף זה"ב נגישות ואורח חיים בטוח. דוברות המשרד מעורבת בנושא. יש אגרות ייעודיות לנושא שכחת ילדים שמועברות דרך הווטסאפ, לקבוצות של קהלי היעד השונים שלנו, מרכזים ועד - - -

אורית, כנראה שהגילאים הרלוונטיים הם בעיקר גילאי שלוש עד ארבע או עד חמש, השאלה מה באופן ספציפי כאן עושה המשרד, גם בעניין ההסברתי.

בעניין ההסברתי, כמו שאמרתי, זה בעיקר פרסום שמתייחס להעלאת המודעות של ההורים, קודם כל למסמס את הסיסמה של לי זה לא יקרה, לשתף קמפיינים של השותפים שלנו כמו ארגון 'בטרם' והרלב"ד בקרב אוכלוסיות היעד שלנו ולהביא לידיעת ההורים שיש להם מה לעשות, לסגל לעצמם הרגלים, אם זה המלצה על אפליקציות כלשהן שקיימות בשוק, אם זה לקיים שיחות, לסגל הרגל של לבצע שיחת טלפון עם בן או בת הזוג כדי למסמס את הנושא, אם לשים את התיק במושב האחורי. כל זה מגולם באגרות שאנחנו מפיצים לשטח.

אורלי, הקולגה שלי, תוכל להרחיב גם קצת לגבי מה נעשה מול הגננות והצפי לפעולות נוספות.

אבל ממש בקיצור, כי אנחנו צריכים לסיים, ואם אפשר להתייחס במיוחד לפתיחת שנת הלימודים אוטוטו. כן, אורלי.

צהריים טובים. אני אמשיך ואומר שאגף החינוך הקדם יסודי רואה מחויבות להגברת המודעות בקרב צוותי הגן. שוב אני אומרת ומצטרפת, אנחנו מפיצים בעיקר דרך הפורטלים את המידע, יש שם מכתבים שמיועדים גם להורים וגם לצוותים ובהחלט לקראת פתיחת השנה אנחנו שוב מרעננים את הנהלים במציאת סדירויות, כמו שסיגל אומרת, לעדכון, אז בזה צריך להיות הדדיות, גם הורים, מנהלת הגן אל מול ההורים, יחד איתם בשיתוף פעולה, לעדכן על היעדרויות, על איחורים לגן וכמובן, אני אומרת שוב, זו לא הנחיה מחייבת, זה באמת פה ממקום של הצלת נפשות ליצור קשר עם ההורים כשילד לא מגיע לגן ולברר למה הוא לא הגיע במידה שההורה לא דיווח שהילד לא מגיע לגן. כמובן גם העלאת המודעות בקרב ההורים בניסיון למציאת פתרונות - - -

אז אתם כן ממליצים לגננות לעשות את זה, גם אם זה לא עניין של חובה משפטית.

אנחנו ממליצים לעשות את השיח הזה לפחות, לעורר את המודעות ולייצר את השיח אל מול ההורים בתחילת שנה ולהבין למה כל כך חשובה השותפות הזאת ולדעת איפה כל ילד ולמה הוא לא מגיע בבוקר לגן.

תודה רבה. תודה רבה לכל המשתתפים, סליחה שלא הספקנו לשמוע את כולם. אנחנו נמשיך בנושא הזה בתיאום עם סגן שר התחבורה, קבענו ישיבת המשך לעוד כחודשיים, אני מקווה שעד אז הדברים גם יתקדמו בכיוון המבוקש.

הרבה שנים עסקה הוועדה הזו והוועדה למדע וטכנולוגיה בכנסת בנושא, הבנו שיש כבר קול קורא עד 19 באוגוסט, אנחנו באמת מקווים שהדברים יתקדמו כדי שבאמת נוכל להגיע לתקינה מחייבת לעזרים הטכנולוגיים בנושא כך שנוכל להתמודד עם זה גם ברמה הזו ולא רק ברמה ההסברתית.

הוועדה תבקש ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת לבחון את הנושא מבחינת מה שקורה בעולם, ידע השוואתי באיחוד האירופי, במדינות ה-OECD ומדינות אחרות, אני מקווה שזה יוכל לסייע בקידום הנושא הזה ובדיון בעוד כחודשיים נקבל תמונה יותר רחבה לגבי מה שקורה בעולם.

הוועדה פונה למשרד האוצר, יכול להיות גם לוועדת חריגים, כדי לקדם את קבלת התקצוב הנדרש בנושא הקמפיין. כפי ששמענו ממשרד הבריאות יש צורך לאשר את התקציב הזה.

הוועדה גם מברכת על היוזמה של המשרד לחיזוק וקידום קהילתי על הפיילוט ששמענו ומבקשת להרחיב אותו ככל שאפשר ליישובים נוספים.

הוועדה גם קוראת ליצרנים שהיו איתנו כאן ולאחרים, אם יש להם אינפורמציה נוספת על הנעשה בעולם אנחנו נשמח לקבל ובין השאר גם נעביר למרכז המחקר והמידע לקראת הכנת מסמך מקיף על הנושא הזה שיוגש לנו.

אנחנו כמובן קוראים למשרד החינוך לקדם ולהרחיב פעילות הסברה בנושא הזה, במיוחד לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

תודה רבה לכל המשתתפים וכפי שאמרתי, אנחנו נעשה ישיבת מעקב בעוד כחודשיים, עד אז אנחנו בהחלט מקווים שכל הילדים שלנו יהיו בריאים ונשמור על בריאותם של כל הילדים. תודה רבה לכם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.