פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"א באב התש"פ (11 באוגוסט 2020), שעה 14:15

היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך החרדי

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
קטי קטרין שטרית – מ"מ היו"ר
ישראל אייכלר
אליהו חסיד
יוסף טייב
אורלי פרומן

אוריאל בוסו
אליהו ברוכי
יצחק פינדרוס

נעמי שי - מפקחת פיתוח מקצועי לעובדי הוראה, מחוז חרדי, משרד החינוך

רות אלמליח - מפקחת כוללת על-יסודי, חינוך חרדי, משרד החינוך

מוחמד חלאילה - אגף תקציבים, משרד האוצר

ניצה קסיר - יו"ר הוועדה המייעצת למל"ל לגל השני של הקורונה, ומשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות

דוד שרפר - פורום המוסדות המוכרים שאינם רשמיים

מאיר אסרף - עורך דין, שדלן, נציג הסתדרות המורים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך החרדי

צוהריים טובים, אני רוצה לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א בחינוך החרדי.

לפני שאני אתחיל את דבריי, אני רוצה להזמין את דוד שרפר מפורום המוכר שאינו רשמי, גני הילדים של החינוך המיוחד, מפני שהוא צריך להגיע לבג"צ בנושא הגנים בחינוך המיוחד ולכן אנחנו רוצים להתחיל את הדיון איתו כדי שבשעה 15:00 נוכל לשחרר אותו מוקדם יותר כדי להגיע לבג"צ בכדי לייצג את הנושא הזה גם בבית המשפט, אז דוד, רשות הדיבור לך ניתנת.

תודה, קטי, אין לך מושג כמה כייף להגיע לכאן לדבר ולראות שאת מובילה פה את העניינים, כי בדרך כלל צריך להיכנס לפה עם שכפ"ץ ולראות מאיפה, אני לא רוצה להמשיך, אבל פה באמת האנרגיות חיוביות והאווירה טובה. זה קודם כל חשוב כי את באמת מלווה את הסיפור שלנו מאז שהוא התחיל לפני יותר משנה, ואת צמודה במאבק הזה. באמת מגיע הרבה יישר כוח.

זה נכון שהדיון היום פה הוא על נושא החינוך החרדי, אבל אני חייב להתחבר לדיון הקודם קודם של החינוך המיוחד, שלמעשה מדובר פה באירוע של החינוך המיוחד החרדי, כי 90% מאותם ילדים לומדים במסגרות חרדיות, לומדות במסגרות בפיקוח חרדי. אני חושב שאם זה לא היה כך, לא היינו נמצאים במצב הזה.

יחד עם ההורים של אותם ילדים, שהזילו הרבה מאוד דמעות בוועדות הכנסת השונות, גם בוועדת חינוך, גם בוועדת הכספים בשנה וחצי האחרונות, ויחד עם למעשה כל חברי הכנסת מכל המפלגות ומכל הסיעות שנרתמו לעניין הזה, אנחנו מובילים את הדרישה הזאת בסך הכול לשוויון. לשמחתנו, אנחנו כבר לא צריכים להתווכח על האם מגיע השוויון, כי יש פה באמת הסכמה נדירה על הדבר הזה.

ברור.

אני רוצה להזכיר שבהתחלה אמרו לנו, מה פתאום, אתם מקבלים 100%, הטענות שלכם לא נכונות, ועל זה מגיעה תודה מאוד גדולה לאנשי הממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהציפו במסמך מאוד מסודר ורשמי ומדעי, והגדירו בעצם את האפליה הזאת. אין עליה ויכוח היום. הפתרון של הסוגיה הזאת מצוי בפרטים הקטנים ואותם מסתירים מאיתנו. לא נותנים לנו להבין מה הם הולכים לעשות. הבטיחו שוויון מלא כבר בשנת הלימודים הקודמת, ואחרי זה דחו, עדכנו את ההבטחה הזאת לשנת הלימודים הקרובה. גם היום, שלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים לא אומרים לנו מה הולך להיות, איך לארגן את שנת הלימודים, איך להיערך. באמת אנחנו גם רוצים לראות שהם הולכים ליישם את ההבטחה שהיא שוויון מלא ולא להמשיך למרוח אותנו עוד שנת לימודים.

דבר שני שהוא לא פחות חשוב, הייתה הבטחה של אנשי אגף תקציבים. ההבטחה לא ניתנה לנו, ההבטחה ניתנה לכם, לחברי הכנסת בוועדת הכספים סביב הדיונים של סוף תקציב 2019. הם הבטיחו שם לתת מענה חד פעמי עבור שנת הלימודים תש"פ. הם אמרו, מחצית מהסכום השנתי, אנחנו יודעים שהסכום השנתי הוא 80 מיליון, אז מחצית זה 40. אחרי זה הם אמרו, לא, בעצם המענה הזה יהיה 20 מיליון, וגם הוא ירד ל-17.5 מיליון, אבל פתאום גם הוא לא ניתן כי הם החליטו שהם מציבים תנאי שדורשים בעצם מכל ההורים ומכל הילדים לוותר על כל מה שמגיע להם במשך כל השנים האחרונות, שהיה מגיע על פי הדין.

אני רוצה להגיד שגם עכשיו כשהם הולכים לתקן, לא השתנה המצב החוקי. היו חייבים לתת לילדים האלה את המענה הזה ואת ההפרשים האלה כל שנה ושנה. אומרים להם, תוותרו על כל דרישות העבר שלכם ואז ניתן לכם איזה מענה מאוד מזערי ומביך אפילו, של 17.5 מיליון שקל.

זו דרישה שצריכה לצאת פה. אני מבקש מכם שתהיה דרישה חד משמעית להסיר את כל התנאים. יש את הכסף הזה. הוא לא מחכה לתקציב, הוא לא מחכה לכלום. האוצר אומר, אני מוכן לתת. המפתח בנושא הזה בידי משרד החינוך, שפשוט צריך להעביר ולוותר על הדרישה הזאת.

ברשותכם, יש לנו דיון בבית המשפט העליון, שהוא לא בנוגע לחינוך המיוחד כי את הדיון הזה כבר עברנו למעשה. גם בית המשפט מחכה לראות מה השינוי שהמדינה הצהירה שהיא הולכת להוביל. הסיפור בבית המשפט הוא בעצם על החינוך הרגיל. גם שם, אני לא יכול לוותר על המילים הכואבות האלה. למשרד החינוך ולמדינת ישראל יש חצר אחורית במערכת החינוך, שזה המוכש"ר, ואני מדגיש שאני מדבר על החינוך היסודי בלבד, כי בחינוך העל-יסודי הכול מוכש"ר, אז שם אין אפליה ואין בעיה. כל התיכונים בארץ הם מוכר שאינו רשמי, אז היחס אליהם הוא שוויוני.

היה שם בג"צ.

ביסודי, היות ויש את הרשמי מצד אחד, המוכש"ר, אני קורא לו החצר האחורית ואני אסביר למה, כי פשוט לא מעניין את אף אחד. היא כמו איזה חיית מחמד מאחורי כלוב, שזורקים לה כמה שעות לימוד ואומרים לה, תסתדרי. מנגד, בא אגף אחר של משרד החינוך ולא יודע מה אגף תקציבים מתקצב, ודורש דרישות לעמוד כאילו מתוקצבים ב-100% תקצוב, זאת אומרת, אתה מזרים 30%, מצפה לקבל 100% תקצוב. זה דבר שבכל מצב נורמלי הוא לא יכול להתקיים ובאמת הוא לא מתקיים. זה דבר שיוצר כאוס, זה יוצר מערכת שהיא שורדת ולא מערכת שנותנת חינוך, וזה בניגוד גמור לכל התכלית של מערכת החינוך.

מי זה הילדים שלומדים שם? מדובר שם בילדים הכי חלשים בחברה הישראלית. אני מדבר חלשים סוציו-אקונומית. אני לא נכנס להגדרות אחרות, וזה דבר מדעי ובדוק. זה ילדים שבאים מהמגזר החרדי, ילדים שבאים מהמגזר הערבי וזה הילדים שנמצאים במוכש"ר. אין להם אלטרנטיבה בחינוך הרשמי כי אין חינוך רשמי חרדי למעט משהו בשוליים, ובמגזר הערבי אנחנו מדברים על מזרח ירושלים שאין שם כיתות לימוד, כל אחד יודע את זה, ובכל זאת המציאות שזורקים להם 30%, היא לא משתנה כבר הרבה שנים.

הדיון בבג"צ הוא על זה שבאמצע שנת לימודים בא משרד החינוך והוריד את שעות הטיפוח, שזה השעות הדיפרנציאליות שיש במערכת, שאמורות לתת מענה לילדים החלשים ביותר. ככל שאתה יותר חלש, אתה מקבל יותר. באמצע שנת לימודים הורידו, זאת אומרת, המוסד מחויב לשלם למורים עד סוף השנה כי זה החובה שמשרד החינוך דורש ממנו, אבל את התקציב הורידו בלי להתריע. בלית ברירה ובעצם בישורת האחרונה פנינו לבית המשפט העליון. לא יהיה לנו קל שם כי באמת זו זירה לא קלה. החוק לא איתנו בסיפור הזה, ופה שוב פעם אני מחזיר את הכדור לחברי הכנסת. מבית המחוקקים הזה צריכה לצאת קריאה שילד הוא ילד, הוא ילד, לא משנה באיזה מסגרת הוא לומד, ואת המינימום הבסיסי שנותנים לכל ילד, מגיע לכולם. שוב, באמת תודה רבה על כל הליווי והאמפתיה.

תודה רבה דוד, אנחנו משחררים אותך.

למען הסדר הטוב, אני רוצה שחברי הכנסת, כל אחד בתורו יגיד את מה שהוא רוצה להגיד, ואת התשובות נקבל מאנשי משרד החינוך, אם אפשר, לאור הפניות שאתם תפנו. אני חושבת שזו הצורה הכי טובה לנהל את הדיון ולא רק לצאת ימי חובה, הנה, קיימנו. אני רוצה שכל חברי הכנסת, כל אחד בתורו יגיד מה הוא חושב ומה הוא מעלה כנושא.

נמצאים איתנו הרבה מאוד אנשים ממשרד החינוך וממשרדים אחרים שישיבו לנו. יש לנו גם ממשרד החינוך, גם ממשרד הבריאות, גם ממשרד העבודה והרווחה, גם מהשלטון המקומי. יש לנו גם מהנהגת ההורים, ממרכז החינוך העצמאי, מהמועצות האזוריות וכו'. אני מציעה שקודם כל חברי הכנסת שנמצאים כאן ישאלו את השאלות או יכוונו אותנו בדיוק לנקודות שהם רוצים לקבל תשובות ומזה נמשיך, כי אנחנו מדברים על פתיחת שנת לימודים שהיא בסך הכול עוד שבועיים. כולנו מכירים את המתווה שאתמול השר אמר, אז יש לנו גם בעיה איך עושים את זה, אז גם את זה אנחנו היום נשמע.

מה שאני מבקשת ממי שנמצא איתנו בזום, אני מדברת על האנשים המקצועיים, אני מבקשת שתקשיבו למה שחברי הכנסת שואלים או פונים. יש לכם את הצ'ט, אתם יכולים למטה לרדת ולרשום, לדוגמא, אני רוצה לענות לחבר הכנסת פינדרוס, אני רוצה לענות לחבר הכנסת טייב. ככה אני מבקשת כדי שנוכל גם לקבל תשובות ולא רק שנדבר ונדבר. נכון שזה פרלמנט מהמילה פרלה בצרפתית, שזה לדבר, אבל אנחנו גם רוצים מעשים, אנחנו גם רוצים תשובות. אם יהיה אפשרי שנוכל לקבל תשובות מאנשי המקצוע שנמצאים איתנו בזום, אנא, יש לכם למטה את האפשרות לכתוב ואנחנו מייד נקבל את זה.

תודה גבירתי יושבת-הראש. אני מבלה פה שעות רבות, מהבוקר, הן בחינוך המיוחד והן בתיכונים הטכנולוגים החרדים ועכשיו אנחנו מסכמים את היום עם הסיפור של החינוך החרדי בכללותו.

אגב, אני טעיתי. לא בעוד שבועיים, זה ב-א' אלול, אז זה אפילו פחות זמן.

נכון. אתמול ישב פה במקומי שר החינוך, לידו המנכ"ל, הציגו מתווה שהיה נראה על הנייר מתווה מדהים, מפורט. לצערי אם אנחנו מדברים תכל'ס, אני לא רואה איך הדבר הזה קורה. עוד פחות משלושה שבועות שנת הלימודים מתחילה. ישנן בעיות, קודם כל נתחיל מהתחלה, בחינוך המיוחד. יש אפליה גסה, ואמרתי את זה בבוקר ואני חוזר ואומר. אני בבוקר קראתי לא להתחיל את שנת הלימודים תשפ"א עד שהדבר הזה לא יסודר. לא יתכן שמשרד החינוך יבוא וידרוש ממנהלי בתי הספר או הגנים האלה לבוא ולוותר על 200 מיליון שקל כדי לקבל את ה-17.5 מיליון שהובילו בטובם להוביל במקום ה-40 שציפו לקבל. אני חושב שצריך לשים סוף לסצנה הזאת. ילד הוא ילד. ילד בחינוך מיוחד, בוודאי. אין שם סיפורים עלי באבא, לא לימודי ליבה ולא שום דבר. צריך לשים סוף לדבר הזה. הדבר הזה הוכשר, הוסכם על ידי משרד האוצר. אנחנו דורשים ממשרד החינוך לעשות את הצעד ולאשר את הדבר הזה ולתת את האפשרות להתקדם קדימה בסיפור הזה של החינוך המיוחד.

הסיפור של החינוך היסודי, ישנה בעיה של אמצעי קצה. נכון, אנחנו כאוכלוסייה ייחודית, יש לנו קושי עם הסיפור הזה של וידאו וטאבלטים וכל הסיפור הזה של מחשבים ניידים. סגן השר פורוש עשה עבודה נהדרת כדי להוביל את המתווה הזה של חלוקה של טלפונים לכלל התלמידים, למי שאין לו. אתמול השר דיבר על 50% שיקבלו. אני באמת הייתי רוצה לשאול, מתוך ה-50% שאמורים לקבל, קודם כל איך יקבלו תוך השבועיים האלה? האם בכלל נסגר איזשהו מכרז? האם היה איזשהו קול קורא? האם מישהו כבר זכה? אנחנו מדברים על שבועיים. רק להתחיל לקנות את המכשירים האלה, להוציא אותם מהמחסנים, להוביל אותם לרשויות המקומיות או למנהלי בתי הספר, זה לוגיסטיקה לא פשוטה. באמת הייתי רוצה לשאול איך משרד החינוך חושב בתכל'ס להוביל את המהלך הזה.

לגבי התיכונים הטכנולוגיים, דיברנו על זה בשעה הקודמת. אני מקבל עשרות פניות של מנהלי בתי ספר תיכוניים טכנולוגיים. מה שטענו קודם זה שבתי הספר החרדים לא מוכנים להכניס את הסיפור הזה של מחשבים. אני מוכן לקבל את הדבר הזה ביסודי, בישיבות קטנות.

לא, גם ביסודי מכניסים. שלא יבלבלו.

יכול להיות שישנם בתי ספר כאלה שלא מסכימים ולא רוצים, רוצים רק דרך אודיו וזה בסדר. בסיפור הזה של תיכונים טכנולוגיים לא קיים הדבר הזה. כולם רוצים ומוכנים. אנחנו נמצאים הרבה שנים מאחור. בציבור הכללי רוב הכיתות כבר עובדות עם הסיפור הזה של למידה מרחוק ומכשור והכול. אותם טכנולוגים חרדים, אין סיכוי שיעמדו במתווה הזה בפרט שהשר היה פה אתמול והראה חלוקה של ימים בתוך בית הספר בלמידה פרונטלית אבל רוב הימים יהיו בלמידה מרחוק. אני לא רואה איך הדבר הזה קורה. אני רוצה שיירשם בפרוטוקול שהוועדה דורשת ממשרד החינוך, מעבר למתווה לדעת איך ברמת התכל'ס הדבר הזה הולך לקרות.

אנחנו נשמע את זה מרות אלמליח.

אני רק רוצה לציין שמלבד חברי הכנסת שנמצאים פה איתנו, נמצאים איתנו גם בזום גם חברת הכנסת אורלי פרומן וחבר הכנסת אליהו חסיד, אז גם אם אתם מעוניינים לשוחח אחרי שחברי הכנסת שנמצאים פה ידברו, אנחנו נשמח. פשוט אתם צריכים להודיע כדי שנוכל לחבר אתכם.

אנחנו יכולים לעבור הלאה לחבר הכנסת ברוכי.

גבירתי היושבת-ראש, אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד. העוולה היא בעצם נדבך על נדבך כי בעצם מישהו הגדיר את תלמידי המוכש"ר שמקבלים מלכתחילהX אחוזים מתוך התקציב הרגיל, שזה כבר מה שנקרא עוולה ראשונה, ועכשיו גם במה שייעדו לילד הזה, לא מביאים. אני כבר לא מדבר על תלמידי הפטור שזה כבר עוד שלב אחד למטה.

בתקופת הקורונה, מה שנקרא, ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, שוב כל מגזרים האלה נופלים בין הכיסאות. כמו שאמר פה ידידי הרב, חבר הכנסת טייב, מדברים על 200 טלפונים שיגיעו. איך הם יגיעו? עדיין לא אושר התקציב.

בוא נשמע אם אנחנו מקבלים תשובה בנושא.

בנושא של החינוך המיוחד, אחרי שכבר הגיעו לסיכומים, גם אותם מנסים להפר עם כל מיני התחייבויות לביטולים של זכויות בסיס.

כן. חבר הכנסת אייכלר.

קודם כל אני רוצה להודות ליושבת-ראש, חברת הכנסת שטרית שכבר הייתה פה בבוקר בענייני החינוך המיוחד וגם בוועדת הכספים כבר נלחמה לפני הבחירות האחרונות על השוויון הזה, והשיגו הבטחה מפורשת שישוו את גני החינוך המיוחד החרדי לגני החינוך המיוחד הרגיל, ולא קיימו. הדיון הזה העכשווי הוא כפל-כפליים. הגמרא אומרת, "בתר עניא אזלא עניותא". בארמית זה שאחרי העניים בא העוני, זאת אומרת העוני מגיע לעניים. ככה זה יוצא, שתמיד כמה שהוא עני, בא יותר.

אני רוצה משפט היסטורי. מדינת ישראל, כשהיא קמה, היא הקימה מערכת חינוך ממלכתית והכירה במחלקת חינוך התיישבותית והכירה במחלקת חינוך ממלכתי-דתי, הכול בשוויוניות מוחלטת, והכירה גם במוכש"ר, במוכר שאינו רשמי. זה היה מתוך הבנה שהחברה הישראלית בנויה מכל מיני תרבויות ועליות וכל מיני אנשים. תמיד החינוך ההתיישבותי היה בראש כי אז באותם ימים מפא"י שלטה, אבל סיפר לי השר אהרון ידלין שהיה שר החינוך שנים רבות לאחר מכן, שכשבאו אליו שיתנו גם תקציב לתלמודי התורה, למוסדות הפטור, אז הוא אמר, למה לא? והוא לא הבין למה עד היום זה לא היה, והוא הכניס את התקצוב גם להם.

אני רוצה לציין שגם רשת החינוך של ש"ס וגם רשת החינוך של אגודת ישראל, של יהדות התורה, של החינוך העצמאי, שניהם בסך הכול מוכש"ר, הם מוכר שאינו רשמי. הם לא ממלכתי ולא ממלכתי-דתי, לכן התקצוב של החינוך העצמאי ורשת החינוך של רשת בני יוסף, פעם זה היה נקרא אל המעיין, שניהם היו תמיד מקופחים עד שהגיעו לדרגה של 100%. מה זה 100%? 100% מהמינימום, לא מכל התוספות והתוכניות הגדולות שעשו. מי שנשאר למטה למטה זה דווקא העניים שבמוסדות המוכר שאינו רשמי שאינם ברשתות ובעיקר תלמודי התורה, וזה עוול שצריך לתקן כי אנחנו יודעים שרוב המיסים במדינה זה ממיסים עקיפים ולא ממיסים ישירים, ששם ציבור העניים משלם מס יותר ולא פחות בפרוטה אחת משאר הציבורים, ואני לא אכנס לעניין הזה.

חבר הכנסת טייב דיבר על העניין של הקורונה, וזה מאוד חשוב, וסגן השר פורוש השיג טלפונים וזה מאוד חשוב, אבל אני מקווה שקורונה זה משהו חולף. חברת הכנסת שטרית, יש לך זכות לקבוע כלל, שאין מפלים ילד מול ילד, בין אם הוא ברשת הזאת ובין אם הוא ברשת הזאת, אם זה ממלכתי, ממלכתי-דתי, התיישבותי או מוכש"ר או מוסדות הפטור. כל הילדים צריכים לקבל את אותו הדבר כי כך נוהגת מדינה שיש בה שוויון ודוגלת בשם השוויון עוד לפני שבג"צ הכיר בשוויון כחלק מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זה היה דבר בסיסי של מדינה, שכל ילד מקבל.

אפילו בארצות הברית שלא נותנים תקצוב למוסדות פרטיים, ברוב העניינים של אוכל וכל הסלים מסביב המדינה נותנת ומפקחת וזורמת. בפרט מדינת ישראל שהיא מדינה יהודית שצריכה להכיר בלימוד התורני היהודי לא פחות מאשר הלימוד הכללי חייבים לקבוע כלל: מה שילד זה מקבל, ילד זה מקבל. צריך להפסיק את הקביעה הזאת שהם מקבלים 54% ביסוד ואחרי זה עוד מוסיפים כל מיני סלי תקצוב במיליארדים, שהם בכלל לא בעניין.

חברת הכנסת שטרית והחברים הנמצאים פה בוועדת החינוך בקדנציה הזאת, אני מקווה שהיא תהיה ארוכה קצת, כמה שהיא תהיה, שהיא תזכה להשוות את כל ילדי ישראל בתקצוב שוויוני חד וחלק.

תודה רבה חבר הכנסת אייכלר.

חבר הכנסת חסיד, אתה יכול להיות איתנו?

אני אתכם ואני מצטרף למה שאמרו החברים הקודמים. אני מעדיף לשמוע קודם את התשובות של אנשי המקצוע ואחרי זה להתייחס.

אין עם זה שום בעיה. אני פשוט חשבתי שאם תציגו את הנושאים שהייתם רוצים שהם יתמקדו בהם, אז אנחנו נוכל לקבל תשובות לשאלות שלנו.

הנקודות שכואבות לי זה מה שהחברים דיברו, אז ככה שחבל סתם להאריך את הזמן.

מאה אחוז. יש לי שאלה לצוות. אני רוצה להזכיר, אולי יש פה חברי כנסת שלא היו בדיון שהיה בוועדת כספים. עמדה לנו הזכות כחברי כנסת לא להצביע עבור מה שהאוצר היה זקוק ובמיידית, כי מדובר בדברים שהוא כבר נתן והוא היה חייב את האישור הפורמלי למה שהוא כבר נתן, וזה הביך אותו מאוד כשהוא נתן ולא מצביעים עבור זה. אני עמדתי על כך, אני ועוד הרבה חברים. אני חייבת להגיד שאני מאוד שמחה שכל חברי הכנסת שהיו בוועדה, זה לא ימין וזה לא שמאל. כשמדובר בילדים, אין פה ימין ושמאל, אין פה קואליציה ואופוזיציה, יש פה אנושיות, יש פה ערכיות, דבר שהעם הזה באמת זקוק לו יותר מכל דבר אחר, לכן כולם פה אחד אמרו, טפלו בילדים הללו. הילדים האלו הם ילדי חינוך מיוחד. אנחנו לא מתווכחים על ילדים שיכולים להרשות לעצמם למידה מרחוק, למידה בזום. הם צריכים טיפול. אנחנו לא במצב שאנחנו נותנים לו טיפול. אנחנו אפילו בתקופת הקורונה, בצל המגיפה לא יודעים אפילו מה לעשות. אנחנו כחברי כנסת, אין לנו מענה לתת לאותם הורים וילדים.

בשנה שעברה החדר היה פה מקצה אחד לקצה, מלא בילדים והורים שעיניהן היו נשואות לנו, מה הפתרון לילדים שלנו. אני אומרת, אם המדינה משקיעה בעת הזו בילדים כשהם עדיין רכים, אנחנו נוכל לקבל אותם בגיל בוגר בריאים יותר, ערוכים יותר, שהם יוכלו לתפקד בחברה ואז המדינה לא תצטרך להשקיע בהם כשהם בוגרים כי כבר טיפלנו בהם כשהם צעירים. כשמטפלים בהם כשהם צעירים, אתה מקבל אותם פרודוקטיביים, מקבל אותם לפי כל אמות המידה כאנשים שבחברה הישראלית הם יכולים לתפקד, לעבוד, לכן ההשקעה בהם כשהם בגיל הרך היא הרבה יותר חשובה, כפולה ומכופלת. יכול להיות שעכשיו זה נראה שיש פה הוצאה מאוד גדולה, אבל ההוצאה כשהם בוגרים היא הרבה יותר קטנה. אם זה ההיפך, ההוצאה כשהם בוגרים הרבה יותר גדולה.

אנחנו נעבור לחבר הכנסת פינדרוס.

אני רוצה לחלק את דבריי לכמה סוגיות. אני בכוונה ביקשתי לדבר אחרון כי אני רוצה לדבר על מה שקרוי, "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש", דברים שחבריי לא דיברו כי הדברים שחבריי דיברו, חזקה עליהם שיעשו את עבודתם ואת העבודה הנכונה ויהיו תשובות ממשרד החינוך. אני לא יודע אם חזקה אבל אנחנו מקווים.

אני קודם כל אתחיל בנושא של גני הילדים. כל הסיפור הזה של התקצוב של גני ילדים הוא שערורייה בפני עצמה. התוצאה של זה, אחד הדברים זה מה שאת אמרת קודם על החינוך המיוחד. למה זה שערורייה? אמר עמיתי הרב אייכלר ואני מסכים איתו, כל ילד הוא שוויוני, אבל אתה קובע לפחות כלל שאתה יודע איך להתמודד איתו. אתה אומר, מוכר שאינו רשמי מקבל כך וכך, פטור מקבל כך וכך, ממלכתי מקבל כך וכך. אפשר להתווכח כמה זה צריך להיות, איך זה צריך להיות. זה בסדר גמור.

כשאתה עושה גני ילדים ואתה אומר, אני מתקצב אותם, אבל אתה קובע נוסחה שהיא לא תואמת את המציאות והיא גם לא תואמת את החוק כי אתה חייב לתת משכורתX ואתה אומר, אני מממן את המשכורת אבל קבעתי נוסחה שאני עושה את זה על פי ממוצע של 12 שנה, ומה לעשות שרובם על פי ממוצע של 15 שנה, אתה בעצם חוטא לתפקידך. אתה עושה את זה מסיבות של חסכון של האוצר. זאת שערורייה. זה לא מסיבה שהמדינה קבעה כממלכה, אני רוצה שתלמד כך וכך ליבה, אני רוצה שתלמד תרבות סינית. בסדר, על זה יש מערכת פוליטית שתתווכח, תגיד אנחנו כן רוצים תרבות סינית, לא רוצים תרבות סינית. לנו חשוב התרבות היהודית, לאחר חשוב התרבות הסינית, בסדר, נתווכח על זה. זה עוד במסגרת הלגיטימיות של הוויכוח.

המסגרת הזאת שהמדינה מחליטה שרירותית על נוסחה שהיא לא רלוונטית למציאות, זה התוצאה של גם חינוך מיוחד וגם של עושק של גננות. זה נכון שזה לא חוקי אבל מצד שני באה הבעלות ואומרת, רגע, לא תקצבת אותי נכון. אני צריך להיות הבורר ולראות מי מרמה את מי, האם הרשת צודקת או שההוא צודק. זה לא רלוונטי. אם אתה אמור לתקצב את זה, אז אתה אמור לתקצב את זה. אנחנו כל שנה חוזר על זה ונמצאים ערב פתיחת שנת לימודים ועדיין אין ביטחון תעסוקתי לגננות כי הן לא יודעות מה השכר שלהן, כי מה שכתוב בכללים ובתקשי"ר לא רלוונטי כי המדינה מתקצבת את זה על פי איזושהי נוסחה אוצרית שאיזשהו פקיד החליט, לא על פי מה שצריך להיות. אחר כך נעבור ליסודי.

זה מאוד קל לבלבל. זה התחיל בהתחלה, בחינוך החרדי זה לא מתאים, כן רוצים, לא רוצים. חבר'ה, קודם כל בואו נשים את הדברים על השולחן. בחינוך היסודי החרדי, בבנות, לאורך כל הציר, מגיל גני ילדים ועד למוסדות העל-תיכוניים, אני מדבר לפי הכללים, לומדים הכול: אנגלית, מתמטיקה, הנדסה, אדריכלות, מחשבים, ואז מוציאים מכרז למחשבים, הם בחוץ, מוציאים מכרז לחינוך טכנולוגי, העלה את זה עמיתי, הם בחוץ. קודם כל תפסיקו לספר סיפורים. יש בחוק במדינת ישראל מוסד תרבותי ייחודי לבנים שלו. לא דיברנו עליהם, לא ביקשנו מחשבים למוסדות התרבותיים הייחודיים, לא ביקשנו טאבלטים למוסדות התרבותיים הייחודיים, אבל קודם כל תפסיקו. זה נחמד לערבב, כל השחורים אותו דבר. יש מערכת של מעל 100,000 תלמידות - - -

שמחר יכולים לקבל את זה ומחר יכולים לתפקד.

אותן תוכניות כמו שאמר הרב אייכלר, אותן תוכניות במיליארדים.

מצוין. זו שאלה שאנחנו נפנה אותה למשרד החינוך. הבנות יכולות לקבל מחר.

ואין שום סיבה בעולם. תקצבו את זה רגיל.

אני רוצה להגיע לעל-תיכוני. על-תיכוני בעצם הוא יתום בגלל שמשרד החינוך אמור לקחת אחריות עליו והוא אחראי עליו פורמלית, זה לא בגיל של התיכון, זה בשנתיים של אחרי התיכון, מה שקרוי אצלנו סמינרים, אבל גם הם כל הזמן נופלים בין לבין. היה עכשיו מכרז מחשבים. עד לרגע זה המנהלים לא יודעים אם היו בפנים או אם הם לא היו בפנים. כל הנושא של הלמידה מרחוק, אם הם בפנים או לא בפנים. אמר לי אתמול סגן השר פורוש שנדמה לו שהם כן בפנים. בקול קורא שמשרד החינוך הוציא, האם בסופו של דבר הם נמצאים בפנים או לא נמצאים בפנים? אני אומר שוב, מדינת ישראל עוברת על החוק. אני לא מדבר על הוויכוחים האידיאולוגים. אני לא מתעלם. אני אשב פה בוועדה ואני בטוח שגם הרב אייכלר כחבר ועדה יעשה את זה הכי טוב כשיהיה ויכוח אידיאולוגי. אני מדבר על הדברים המוסכמים. תפסיקו לבנות נוסחאות לא חוקיות. תודה.

מאה אחוז. תודה רבה, דברים באמת ברורים.

הצטרף אלינו מאגף התקציבים מוחמד. מוחמד, אני לא יודעת אם היית בתחילת הדיון איתנו.

רק עכשיו עליתי.

אני רוצה לסכם את מה שנאמר לגבי ההבטחה שהובטחה כבר בשנת הלימודים תש"פ. אנחנו מדברים על שנת הלימודים הקודמת. בכנסת ה-21 דיברנו על מצב ילדי החינוך המיוחד בגנים במוכר שאינו רשמי, לא בבתי הספר היסודיים כי שם היה בג"צ והמשרד משלם את מה שצריך לשלם. כל חברי הכנסת שנמצאים פה חזרו על השאלה, אם הובטח בשנת הלימודים הקודמת שבשנת הלימודים הנוכחית גני הילדים של המוכר שאינו רשמי יקבלו את כל מה שמגיע להם שווה בשווה כמו כל ילדי ישראל שנמצאים בגני הילדים בחינוך המיוחד, האם אתה איש בשורה ומודיע לנו מה הולך להיות בשנת הלימודים הנוכחית?

כמובן שאתם מודעים לכך שהיה גם הליך בבג"צ בנושא הזה ושהבג"צ גם נמחק על ידי בית המשפט בגלל שאנחנו מתכוונים להסדיר את הנושא כבר בתקופה הקרובה אחרי קבלת המסקנות של הצוות הבין-משרדי שהקים מנכ"ל משרד החינוך. כידוע לכם, מונה מנכ"ל במשרד החינוך רק לאחרונה. מסקנות הצוות יוגשו אליו בתקופה הקרובה, אני מבטיח שיהיה לפני פתיחת שנת הלימודים ונחל ביישום ההמלצות כבר בשנת הלימודים תשפ"א.

לגבי ההבטחות שנציגות הבעלויות של החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי מעלות, אנחנו קיימנו מספר ישיבות גם בליווי סגן שר האוצר בנושא. הצוות היה אמור לתת מענה זמני שלא בנושא הבג"צ. הצענו מספר הצעות לנציגי מוסדות המוכר שאינו רשמי ונציגי ההורים. בישיבה האחרונה שהייתה לנו לפני שבוע וחצי אם אני לא טועה, ההצעה האחרונה שאנחנו הבאנו לנציגים נדחתה. אנחנו בכל מקרה לא מתכוונים להשאיר את המוסדות בלי פתרון ואנחנו מתכוונים להפיץ כבר בימים הקרובים למוסדות המוכרים שאינם רשמיים הצעה לשיפוי שאינה בהכרח מקובלת על הנציגים שהיו איתנו בישיבות, שהם לא נציגים רשמיים של המוסדות.

היה פה היום נציג שלהם ואמר שאתם מתנים, שאתם תיתנו להם רק בתנאי שהם יוותרו על כל הדרישות שלהם. אמרת שזה לא מוסכם עליהם, אז אתם יכולים להתנות תנאים כאלה אחרי הבטחה שהם יהיו דומים לכל שאר האחרים? אתם עושים איתם תנאים? זה משא ומתן?

קודם כל זה לא משא ומתן. בגלל זה אנחנו ביקשנו את ההתחייבות מהמוסדות, ככל שאנחנו מעבירים תקציבים שהם לא הפתרון ארוך-הטווח שהצוות הבין-משרדי אמור להחיל החל מתחילת שנת הלימודים תשפ"א, בתקווה, אז אנחנו מדברים על צרכים שהם לא מוכרים למדינה והם צרכים רטרואקטיביים. ביקשנו במקביל לשיפוי שיינתן, שיהיה מיצוי תביעות בנושא, שזה דבר שמקובל בנהלים של התנהלות המדינה מול ארגוני עובדים וארגונים אחרים.

זה לא ארגוני עובדים, זה תלמידים. יש עוד תלמידים במדינה שעושים איתם תנאים, שייתנו להם רק חלק ושיוותרו על התקציבים האחרים? אין שום מערכת חינוך שנדרשת לדרישה כזאת.

מוחמד, אתה יכול להגיד לנו מי דרש את הדרישה הזו? האם זה בא מכם, יועץ משפטי? למה יש דרישה של התניה? הרי זו הבטחה שניתנה לנו כחברי כנסת עוד בשנת הלימודים הקודמת.

בגלל שאין כל מחויבות על פתרון רטרואקטיבי, וגם התביעה שהייתה בבג"צ וגם עמדת השופטים שהייתה, שלא מדובר בתביעה רטרואקטיבית ושהפתרון ארוך-הטווח אמור להגיע דרך הצוות הבין-משרדי שמינה מנכ"ל משרד החינוך, שהוא צוות בין-משרדי למשרדי החינוך והאוצר, אז אנחנו ניתקנו את הפתרון ארוך-הטווח שאמור להסדיר את כל הבעיות למוסדות המוכרים שאינם רשמיים בגני הילדים, ואנחנו דיברנו על פתרון זמני שיניח את דעתם של נציגי הבעלויות, רק לתקופה האחרונה, לשנת הלימודים שעברה, שהמדינה אינה מחויבת לשפות, ואל מול השיפוי שאנחנו תכננו להעביר ביקשנו מיצוי תביעות.

מיצוי תביעות זו לא דרישה מופרכת. זה כמובן היה לשיקול דעתם. אנחנו כרגע לא מתכוונים לחכות לאישור של נציגי הבעלויות שהם כמובן אינם נציגים רשמיים. אני חוזר שוב, מי שישבנו איתם אינם נציגים רשמיים של הבעלויות. לפי כתב ההתחייבויות לבעלויות על גני הילדים בחינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי, כל מנהל בעלות שמעוניין לקבל את השיפוי על השנה שעברה, אנחנו נעביר לו את השיפוי בשמחה. אנחנו לא מתכוונים למנוע מאף אחד. הכוונות שלנו תמיד היו טובות. סגן שר האוצר גם ליווה את עבודת הצוות וכמובן שהוא לא היה נותן מקום בכלל שנדרוש דרישות שהן לא ריאליות.

אם אפשר ברשותך, אני רוצה להבין. אני סומך על סגן שר האוצר וגם הרב אייכלר חבר ועדת החינוך. אם היו משווים אותם לכלל המערכות, כמה לדעתכם זה היה צריך לעלות?

משווים את מה?

את התנאים בגני החינוך המיוחד החרדי ולא החרדי. כמה כסף המשמעות של ההשוואה?

זה מה שאנחנו רוצים לעשות בצוות הבין-משרדי.

אתם באתם לוועדת כספים. מה המספר שאמרתם שזה אמור לעלות?

אנחנו לא אמרנו מספרים. לא אמרנו אף פעם שזה עולה סכום כלשהו.

אני אפנה אותך לפרוטוקולים של ועדת כספים. אחת הטענות של אגף התקציבים באוצר בוועדת כספים, למה הוא לא מוכן להשוות, כי העלות של זה היא גבוהה, היא 80 מיליון.

זה סכום שאני זוכרת אותו.

אני מוכן לקבל שכשאתם רוצים להגיד כמה זה יעלה, אתם מגזימים בפי שניים, אז אני ארד ל-40, אז עבדתם עלינו, אז אבל למה עכשיו אתם אומרים שזה רק 17? השאלה לא מופנית אליך, היא מופנית לאגף התקציבים שהציג באוצר שהעלות 80. גם במשחק יש איזשהו גבול בין הפער למה שאתם טוענים בוועדת כספים שהעלות לתקצוב, לבין שכשבאים לבקש את הכסף. אתם אומרים, לא צריך כל כך הרבה, זה פחות, אז אני מוכן, אמרתי, 50% ספייר, אבל למה 17?

17 מיליון בלבד.

17 מיליון זה 20%.

מוחמד, לשאלה הזאת יש לך תשובה?

את היית איתי בדיון כשהנציג של האוצר אמר שזה 80 מיליון, אני לא יכול לעמוד בזה.

חד משמעית.

הוא אמר, עד סוף השנה 30, את זוכרת?

נכון.

ברשותך, אני רק רוצה לדייק. שופטי בג"צ לא אמרו איזשהו משהו. הם שמעו שיש ועדה. אמרו שכל עוד הוועדה לא אמרה את מה שהיא חושבת, לא רוצים לדון בנושא, ולאחר מכן במידה ואותם מנהלים לא יהיו מרוצים מתוצאות הוועדה, אז הם מבקשים מהם לחזור לבג"צ. זה ליתר דיוק.

הבג"צ נמחק.

אבל יש להם זכות לחזור.

יש להם זכות לחזור.

רחלי אמרה לנו בבוקר שהוועדה העל-משרדית אמורה להתכנס ולהביא את התוצאות שלה. קודם כל, האם אנחנו יודעים מתי היא אמורה להתכנס ומה היא צריכה להביא? אם אתם בעצמכם אומרים שאתם לא נותנים מספרים ואתם לא יודעים מה העלויות, אתם לא יודעים אם מדובר ב-80 או ב-40. אני עוזב את מה שהיה בוועדת כספים כי לא נכחתי שם אבל אני סומך על חבריי שהם יודעים על מה הם מדברים. תחליטו איפה אתם נמצאים. אתם שמתם איזשהו סכום? האם החינוך המיוחד החרדי, אפשר להשוות אותו לכלל החינוך המיוחד הכללי? זה מה שאנחנו דורשים. דורשים סך הכול שוויון.

התשובה היא כן. זו כוונתנו ומסקנות הצוות שיוגשו, בתקווה, בתקופה הקרובה למנכ"ל משרד החינוך.

מה זה בתקופה הקרובה? שנת הלימודים מתחילה עוד שבועיים.

זה לא אמור להשפיע על פתיחת שנת הלימודים בגנים.

אני רוצה רגע לפנות לחברי הכנסת לגבי מה שאנחנו אמורים להמשיך לעשות בוועדה.

יש לנו עוד נושא שהוא מאוד חשוב, זה איך בעצם ב-א' באלול פותחים את שנת הלימודים. אני רוצה שעכשיו אנחנו ננסה לסכם. מוחמד, תהיה איש בשורות, תן לנו לוחות זמנים.

הוא אמר שכבר יש מתווה. איפה המתווה?

תוכל להציג בפנינו את המתווה?

אני לא יכול להציג את המתווה בגלל שאנחנו אמורים להציג את המסקנות של עבודת הצוות הבין-משרדי למנכ"ל משרד החינוך שהוא יקבל את ההחלטה לאמץ את המסקנות של הצוות או לעשות בהם שינויים, ובהתאם לכך אנחנו נחל ביישום. גם אם היישום יחל מאוחר יותר, ההבטחה שלנו היא שהיישום והתשלומים יועברו כאילו אנחנו התחלנו את היישום בתחילת שנת הלימודים. אף אחד לא יפגע. תחילת שנת הלימודים תשפ"א, התקציבים יועברו בהתאם למתווה שיוסכם. אנחנו מדברים על הסכמה גורפת מצד המדינה ומצד משרדי הממשלה שצריך להשוות את תנאי ההוראה של תלמידי גני הילדים בחינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי. אנחנו לא מתעלמים מזה, אנחנו רק מדברים בצוות על הדרך לעשות את זה.

שתי הערות. דבר ראשון, אני מקווה שההבטחה הזאת תחזיק יותר מההבטחה להביא את ה-40 ו-17.5 עם ויתור. זו הערה ראשונה.

מה שאמרת זה לא סתם אמירה, כי מה הוא אומר עכשיו? את זוכרת שהם הבטיחו שהילדים יקבלו חזרה את הכסף מתש"פ - - -

זה לא הילדים, זה העמותות.

לא משנה, הילד. עכשיו הם מתנים לוותר על הרטרואקטיביות. אותו דבר הם יעשו עוד פעם בעוד חצי שנה.

שאלה עקרונית, האם אופק חדש נמצא במתווה החדש שלכם במסקנות הצוות הבין-משרדי?

זה חלק מהדברים שצריכים להיות מוגשים כמסקנות הצוות. אני עדיין לא יודע להתייחס לזה.

מוחמד, יש לי הערה לגבי אופק חדש. אני רוצה לספר לך משהו. אני הייתי ראש מטה של שר החינוך דאז כשאופק חדש התחיל. זה היה בתפר בין יולי תמיר לבין גדעון סער. התחלנו ליישם את אופק חדש. אני זוכרת ישיבות על גבי ישיבות גם עם האוצר, גם עם המוכר שאינו רשמי, עם כולם. התחננו שהמתווה הזה של אופק חדש יכנס לכל גני הילדים, לכל בתי הספר, כי הייתה שם אמירה מאוד מהפכנית. היה חשש כי לא הייתה עבודה נכונה מול המוכר שאינו רשמי, כי זה טבעי שבמוכר שאינו רשמי כשאתה מביא משהו חדש, צריך לבחון אותו, לבדוק וכו'. זאת ברכה להביא את הרפורמה הזו למוכר שאינו רשמי. יהיה פה שיפור מאוד מאוד רציני גם באיכות ההוראה, גם במה שהילדים מקבלים, גם מצוות ההוראה שיגיע, כי תהיה לו יותר מוטיבציה להגיע למקום ששם יש תוספת שכר שהיא מאוד משמעותית.

אותה גננת שחוצה כביש ורואה את הגננת החברה שלה בצד השני רק בגלל שמעל הגן שלה רשום גן דוכיפת ממלכתי ואצלה כתוב שזה גן שהוא מוכר שאינו רשמי, ההפרש אפילו גיאוגרפית הוא לא כזה, אבל התהום בין התנאים של הגננת הזו לגננת הזו הם כל כך גדולים. אני בטוחה שהם באים כשליחות לעבוד עם הילדים ולא בגלל המשכורת שלהן שכל כך הרבה נפגעת בגלל שלא מיישמים את מה שהובטח. אני מדברת איתך רק על שנה שעברה. ישבו מאגף התקציבים והתחננו שנעביר את הכול. אנחנו אפילו דיברנו על פתרונות של חודשיים-שלושה. תנו לנו חודשיים-שלושה ואנחנו כבר מביאים. עוד שבוע תיפתח שנת הלימודים במוכר שאינו רשמי. א' באלול הם מתחילים ואין זמן פה.

אני לא חולק על החלת רפורמה או כל פתרון שישווה את תנאי ההוראה של התלמידים. זה דבר מאוד חשוב. אני רק אומר שההתחייבות שלנו לוועדת הכספים שהייתה שנה שעברה, הייתה שהנושא יעלה לדיוני התקציב שיהיו בין משרד החינוך ומשרד האוצר לשנת התקציב 2020. שנת התקציב 2020 כמו שכולם יודעים, לא אושרה בכנסת, לא אושר לה תקציב ואנחנו מתנהלים בתקציב המשכי. גם ההחלטות שלנו התעכבו בגלל הדבר הזה.

אנחנו מקווים שבתקופה הקרובה תתקבל החלטה על אישור תקציב המדינה והנושא שוב יעלה בדיוני התקציב ויקבל את הביטוי שהוא צריך לקבל. העיכוב שהיה ביישום פתרונות או בקבלת החלטות היה רק בגלל אי-אישור תקציב המדינה בכנסת. לא חזרנו בנו, אנחנו תמיד אמרנו, אנחנו מסכימים שיש צורך להשוות תנאי ההוראה של התלמידים ואנחנו לא מתעלמים מזה אף פעם. לאורך כל החודשים האחרונים שהתנהלנו בתקציב המשכי וגם תחת משבר הקורונה, אנחנו דאגנו להתכנס ולסיים את עבודת הצוות הבין-משרדי וגם את עבודת הצוות הזמני שהיה בליווי סגן שר האוצר. אנחנו לא זנחנו את הנושא הזה לרגע אפילו.

מאה אחוז, תודה רבה. יש לי על קצה הלשון איזושהי הערה. אני מתלבטת עם עצמי תוך כדי השיח עם מוחמד אם להגיד אותה או לא להגיד אותה. הרי אתה יודע, כל אחד מאיתנו שחוזר הביתה ושומע את אמצעי התקשורת ושומע על מה שקורה היום בממשלה, כן יש תקציב, אין תקציב, כן יהיו בחירות, לא יהיו בחירות, ופשוט מה שעולה לי בראש זה שאני שומעת כל הזמן שחברי הכנסת החרדים מאוד חרדים כי אין כסף לישיבות, כי אז לא יועברו התקציבים שאמורים לעבור לישיבות.

אנחנו מדברים כרגע על ילדים רכים, חינוך מיוחד, שנמצאים בגנים, שהרפורמה הזו כבר יושבת למעלה מעשר שנים בבתי הספר ובגנים, ואותם ילדים קטנים, עדיין מתלבטים איך מעבירים. צריכים לשבת ולדון. שיקום ערוץ תקשורת אמיץ אחד ויגיד, במדינה הזו יש חוסר שוויונית בין ילד בחינוך המיוחד בגן ילדים דוכיפת לילד בחינוך מיוחד בגן ילדים חרדי. שיקום רק עיתונאי אחד אמיץ ויגיד, יש פה חוסר שוויוניות. אנחנו בכלל לא מדברים על הקצפת, אנחנו מדברים על הלחם. זה פשוט שיעורי בית.

זה לא רק הערה, זה חשוב להגיד את זה. כשאנחנו מדברים כן תקציב, לא תקציב, חושבים שמדברים פוליטיקה. מדברים פה על ילדים קטנים וגננות ועובדים בכל מערכות החינוך.

אני כבר לא מדברת על הבטחות האוצר שהובטח לפני שנה.

אני מדבר איתך על עשרות אלפי אימהות שלא יכולות לרשום את הילדים שלהם כרגע למעונות יום כי עוד לא גמרו את הסיפור הזה. אני מדבר איתך על 1,000 מורי היל"ה שהולכים מחר בבוקר הביתה.

המון תוכניות.

אני מתחלפת כרגע עם חבר הכנסת רם שפע כי אני צריכה ללכת.

הנושא הזה הוא לא רק נושא חשוב, הוא גם כאוב. אני מדברת עכשיו לא כחברת כנסת, אני מדברת עכשיו כמורה. אמרתי לפני כן שאם אנחנו נשקיע בילדים הרכים הללו כשהם עוד צעירים, עם כל מה שצריך לתת לספק לאותו ילד רך, הוא יוכל להיות בוגר בחברה כאחד האדם ולא חלילה יהיו לו כאלה דברים שבסופו של דבר יפגעו בתפקוד שלו.

אני מעבירה כרגע את הדיון לחבר הכנסת רם שפע, יושב-ראש ועדת החינוך. תודה רבה לכל מי שנמצא בזום ולא הספקתי לשמוע אותו. אני אשמע אותו בהזדמנות אחרת.

אני מציעה להתחיל לדבר עכשיו על כל הנושא של הלימודים מרחוק והפתרונות לנושא הזה. כל חברי הכנסת שנמצאים פה העלו את הנושא הזה. תודה רבה.

(היו"ר רם שפע)

תודה רבה לחברת הכנסת קטי שטרית שהחליפה אותי ואני עכשיו מחליף אותה במקום הקבוע. אני לא הייתי בשעה האחרונה, אז אני סומך עליכם שניהלתם דיון ענייני ומהותי. אני מבין שמשרד החינוך עוד לא דיבר. אני צודק?

לא, לא, רק האוצר. אדוני היושב-ראש, יש איזה לוויה של אחד האדמו"רים בבני בברק, אני חייב גם לנסוע. אני רק רוצה להגיד לך שתדע שהדיון שהיה אצלך על הקדימדע, עד לרגע זה הם עוד לא קיבלו מכתב ממשרד החינוך.

אני כמובן מעודכן ואנחנו עוקבים אחרי מה שקורה שם. לא פשוט.

תמשיכו בדיון המאוד חשוב. אנחנו אתכם. תודה.

ניצה, את איתנו?

כן, אני נמצאת אתכם, רק אני מוכרחה להגיד שהייתה איזושהי בעיה. רק עכשיו העלו אותי. אני לא שמעתי את כל הדיון שהיה. אני לא בטוחה על מה אני צריכה לדבר, כי יכול להיות שמה שחשבתי לדבר עליו, כבר דיברו עליו.

בכל זאת נראה לי שהעמדה שלך משמעותית.

בסדר, אני אשמיע אותה ואני מתנצלת מראש שיכול להיות שאני מדברת דברים שלא קשורים בכלל לישיבה, כי אני ממש עליתי לפני כמה דקות.

אני רוצה להגיד כמה דברים, כאשר הדבר הראשון שאני רוצה להתייחס אליו זה בכלל על כל הנושא של פתיחת שנת הלימודים, על כמה דברים שזה נכון לחברה החרדית אבל זה נכון בכלל, דברים שלמדנו מהגל הראשון.

אני מוכרחה גם לומר שבאמת המל"ל, וזה אני היום מכירה יותר דרך העיסוק שלי עם המל"ל, היום הוא נרתם יותר לנושא הזה. אם בגל הקודם דיברנו בעיקר על שיח עם ארגוני המורים והנהגת ההורים, היום אנחנו יותר ויותר מבינים שיש צורך גם לשמוע את הגופים האזרחיים, וזה נכון אגב לכל האוכלוסיות ולא רק לחברה החרדית. למה אני מדגישה את זה? כי בחברה החרדית הדבר הזה הרבה יותר חשוב אבל הוא גם חשוב באופן כללי.

דבר נוסף שגם נלמד, זה הצורך בסופו של דבר להסתכל גם על הכוח שטמון ברשויות המקומיות, לאפשר להן הרבה יותר אוטונומיה, וזה נכון גם למנהלי מוסדות החינוך שהם כמובן יצטרכו לעבוד בתיאום עם הרשויות המקומיות. ברור מאליו שהם צריכים להקפיד על הכללים ולעשות את הכול בתאום עם משרד הבריאות ומשרד החינוך.

צריך לזכור שמה שקורה בין רשויות שונות זה לא אותו דבר. יש דיפרנציאציה, אין אחידות. יכול להיות שיש מקומות, ואני אולי אקח את זה קצת לקיצוניות, אבל למשל יש מקומות, אם זה אזור ירוק, יכול להיות שגם הצורך בקפסולות הוא יותר קטן או עם מדובר על כיתות שהן יותר קטנות או יותר גדולות או המרחב של הכיתה הוא יותר גדול או יותר קטן. אין ספק שזה דבר שהוא מאוד חשוב, בפרט שאנחנו מדברים על החברה החרדית.

החברה החרדית לא בנויה ממקשה אחת. השונות שם היא הרבה יותר גדולה מאשר בחברה הכללית. מי בעצם מכיר יותר טוב את הצרכים, את האוכלוסייה, את המאפיינים ואת המענים שאפשר לתת? זה באמת הרשויות כמובן יחד עם גורמי החינוך שעוסקים בכל הנושא, ופה בחברה החרדית יש לא מעט עמותות ומגזר שלישי שפעיל ולכן יש צורך לעשות את זה.

למשל, אני אומר את אחד המענים שאני שמעתי לפני כמה זמן כשהתייעצתי על איזשהו נושא עם חבר כנסת יצחק פינדרוס שאמר לי, תשמעי, את הילדים הצעירים אפשר ללמד גם בחצרות של מלמדים. למה זה פחות בעייתי? כי שם הרבה פעמים אותו מורה מלמד מהבוקר עד הצהריים או קצת אחרי, דבר שבחברה הכללית זה פחות קיים.

זה מדגיש עוד יותר את הצורך של שיתוף הפעולה. בלי שיתוף פעולה זה לא ייעשה. האוטונומיה של הרשות המקומית שמכירה, שתעבוד יחד עם מוסדות החינוך. יש הבדלים בצרכים שלהם ובמענים. זה דבר שהוא הכרחי. ברור שאני לא אפתיע אף אחד שצריך פה את השיתוף כמובן של הרבנים. הרשויות המקומיות יכולות לבצע גם את הדברים האלה.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכמה דברים כשאנחנו באים לדבר על הפתרונות. מבחינת הפתרונות בחברה החרדית, חלק מהדברים שאנחנו מקיימים אותם בחברה הכללית הם גם רלוונטיים לחברה החרדית, אבל יש בכל זאת מספר מאפיינים שהם שונים ולכן הדגשים צריכים להיות קצת שונים. נתחיל בזה שמספר הילדים בחברה החרדית הוא הרבה יותר גדול, אז הצורך הוא הרבה יותר גדול למצוא שם את המאפיינים. מדובר על זה שכ-20% מהילדים במערכת החינוך משתייכים לחברה החרדית. אם אנחנו מדברים על זה שהמספר יותר גדול, אז זה גם בא לידי ביטוי בצפיפות. זה לא רק, אבל אני אתן שני דגשים מסוימים. אחד, זה בסמינרים, שם יש סדר גודל של כיתה של 50 ילדים. אני הופעתי כשהסתבר לי, זה דבר שהוא מאוד שכיח, לפעמים גם יותר. תחשבו מה המשמעות של 50 בנות שנמצאות ביחד גם מבחינת אחר כך הסיכויים להדבקה וגם מבחינת איך אפשר אפילו לפצל את זה לשתי קפסולות. זה עדיין לא נותן את כל המענה, וגם כמובן בישיבות ששם צורת הלמידה הרבה פעמים נעשית בצורה של חברותא, אז גם היא צורת למידה לגמרי אחרת.

דברים נוספים שצריך לקחת אותם בחשבון כשבאים לתת את המענים, להסתכל על המשמעות של החינוך באוכלוסיות השונות. צריך גם לזכור את המשמעות של הסיפור של החשיבות של החינוך בחברה החרדית בהיבט החברתי והדתי, שאי אפשר להתעלם, זה תלמוד תורה מעל הכול, אז צריך גם את זה לקחת בחשבון.

כל מסגרות הלימוד של הבנים שלומדים גם בחברותא וגם בעצם נמצאים מהבוקר עד הערב, תחשבו מה קורה אם סוגרים מוסד חינוכי בחברה החרדית. זה לא כמו לסגור מוסד חינוכי בחברה הכללית. הרי מגיל מסוים הם נמצאים מהבוקר עד שעה מאוד מאוחרת. הסגירה יוצרת איזשהו ריק ולא פלא שאנחנו מתחילים יותר ויותר לשמוע על שיעור הצעירים שלא חזרו למערכות החינוך. יש פה השלכות מאוד גדולות, דתיות וגם חברתיות.

צריך גם לזכור דבר נוסף. כל הסיפור של היכולת של למידה מרחוק היא מאוד מוגבלת. ברוב המקומות אין הסכמה לשימוש באינטרנט. צריך למצוא מענים שהם לגמרי שונים. כמובן שכל הקפסולות במקומות שאפשר, ברור שצריך לעשות אותם, ראו דוגמת בני ברק. מה שנעשה שם זה דבר טוב. מה שאפשר היה לעשות, המענה של הקפסולות רק לכ-15% מהמקומות.

דבר נוסף שיש, צריך באמת למצוא, ופה חשוב גמישות מחשבתית אבל היא דורשת הקצאה של משאבים. החברה החרדית לא תוכל לעשות את זה לבדה. אני אתן פה דוגמא של דבר שעכשיו מתגבש בחלק מהסמינרים אבל אני לא רואה תקציבית איך הם יכולים לעשות את זה, לנסות לבנות מערכת שמע, מעבר לסיפור הקפסולות, מערכת שמע פנימית. אגב, תהיה גם טלוויזיה במעגל סגור. בנות שלא נמצאות בתוך הסמינר יכולות ללמוד מרחוק. בנות אחרות שנמצאות בכיתה, במקומות אפשר לפצל יפצלו ואז כן תהיה טלוויזיה במעגל סגור שהן יוכלו לראות את זה ממקומות שונים. זה דבר שדורש הקצאה תקציבית מאוד גדולה. אני לא ארחיב אבל אני נותנת את זה כדוגמא של דבר שהתחילו לחשוב עליו ובסמינרים מסוימים הולכים לכיוון הזה. המדינה חייבת להתערב ולסייע.

מה תפקידך הרשמי?

אני ראש הוועדה המייעצת למל"ל בגל השני של הקורונה ואני גם המשנה ליו"ר במכון החרדי למחקרי מדיניות.

לישראל תיק?

כן.

אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה לך.

בבקשה, חבר הכנסת בוסו.

אדוני היושב-ראש, קודם דיברו פה שני חבריי שגם כן בקיאים ומכירים את נושא החינוך. אני שומע את היועצת של המל"ל. מה שקורה בחברה שלנו, אנחנו לא צריכים שאנשים ילמדו אותנו. גם את הצרות שלנו אנחנו יודעים, את הצפיפות בכיתות ואת הנושאים של הלמידה בזום ותלמודי תורה. יש לי גם ילדים שלומדים בשמע, הראשונים שהתחילו בנושא הזה ואני מוכרח לומר שאפילו למדו יותר ממה שלמדו בבתי הספר מבחינת שעות, מבחינת היקף הלימוד.

מצד שני אני גם שומע את הנושא של כן הרשויות, כיתות, לא כיתות. בסוף זה לגלגל ולזרוק את הכדור מאחד לשני כשיודעים בסופו של יום שיש בעיה, שזה פוגע בתלמידים. אני לא מדבר על הפגיעה התקציבית. הרי אנחנו יודעים שהמוכר שאינו רשמי מתוקצבים לא ב-75% אלא כשמסתכלים בכולל הם לא מגיעים אפילו ל-50%, והפטור מתוקצבים לא ב-50% כמו שנאמר, כי כשמשקללים את הכול זה לא מגיע אפילו ל-25%.

בסוף כן מעבירים את הכדור לרשויות, ולכאן לכאן במקום לשים את התמונה הכוללת כולל פתרונות נושאים תקציבים, לדעת את ההשלכות, כי לא הרשויות יפתרו את הבעיות. בסוף ילדי ישראל נפגעים פעם אחר פעם ובטח כשמדובר בתקופת הקורונה, פתיחת שנת לימודים, ילדים שצריך לתת להם את הפתרונות. נכון שאין לנו אינטרנט אבל יש לנו מערכות שמע, אבל זה מערכות שמאלתרים, כל סמינר וסמינר ותלמודי תורה, וזה עלויות כספיות ואף אחד לא לוקח אחריות. אנחנו לקחנו אחריות על עצמנו.

בנושא הקפסולות, במקומות הצפופים אין לנו את המבנים הקיימים. כשאתה אומר להם לחלק כיתות, זה לשים אותם חלק ברחובות, אז עכשיו עברנו תקופת קיץ לשמחתנו בקורונה ועמדו בשמש. לא יודע מה יהיה בחורף.

אני מציע שמשרד החינוך יסתכלו על התמונה ולא יגידו איפה הבעיות אלא ינסו לתת פתרונות. חלקם פתרונות טכניים. מספיק שיתנו הוראות לרשויות להעמיד את המבנים הציבוריים לרשות החינוך, את המתנ"סים, את המקומות הללו. זה גם כן יקל, ולא שכל אחד יגיד, תסתדר אבל לא בחלקתי.

היושב-ראש, זה החלק שלך, אני חושב, שנפל בחלקך בתקופה הזאת המורכבת, ואני יודע שאתה איש שדואג אמיתי. אני לא אומר את זה כפרגון. אני מכיר אותך כמי שרוצה שוויון אמיתי, כי בסוף זה ילדים שככל שההשכלה שלהם תהיה טובה, אנחנו נרוויח מכך.

חד משמעית. תודה רבה. אגב, חבר הכנסת ברוכי, ברוך הבא לוועדת חינוך, שמח לראות אותך כאן, דיון ראשון. אני מקווה שנראה אותך בעוד דיונים.

משרד החינוך, שלום רות.

שלום וברכה, צוהריים טובים.

צוהריים טובים. אני חושב שהדבר הכי משמעותי, אני מצטרף למה שחבר הכנסת בוסו אמר, נשמח לשמוע על ההיערכות לפתיחת השנה, איפה האתגרים הכי גדולים ואיזה פתרונות את מציעה לתת לאתגרים.

טוב, אז קודם כל באמת דיון מאוד חשוב. גם השעה הקודמת הייתה מאוד משמעותית. עלו כאן נושאים באמת שאנחנו ממש בתוכם, מה שנקרא, חיים אותם ומנסים למצוא פתרונות עד כמה שניתן לכל מה שעלה כאן.

אני רק רוצה לומר לכל מי שנמצא כאן ולא כל כך מכיר את המגזר החרדי, קצת איזושהי סקירה כללית. אנחנו באמת המחוז הגדול ביותר במדינה, מעל 470,000 תלמידים מכיתות גן עד י"ב וחינוך מיוחד עד 21. גני ילדים, הרוב המוחלט הוא מוכר שאינו רשמי.

אולי דיון שלא קשור לפה אבל אני מאמינה שגם הוא ימצא פתרון, זה גני הילדים הרגילים, ואחר כך אנחנו עולים ליסודי. ביסודי יש לנו את המורכבות של ממוסדות הפטור עד מוסדות הממ"ח, מוסדות פטור, מוכר שאינו רשמי, הרשתות וממ"ח. אחר כך אנחנו עולים לעל-יסודי, שם יש לנו את מוסדות התרבותי-ייחודי, מה שמכונה הישיבות הקטנות, לצידם יש את הישיבות התיכוניות החרדיות וכמובן כל התיכונים של הבנות, שפחות או יותר הישיבות התיכוניות והתיכונים של הבנות מתנהגים פחות או יותר כמו כל בית ספר, כמו שנאמר כאן, מוכר שאינו רשמי כמו כל המדינה בעל-יסודי.

ההיערכות שלנו לפתיחת שנה בכלל והשנה בפרט היא באמת סביב הנושא איך אנחנו באמת נותנים לבתי הספר על כל מגוון הסטטוסים המשפטיים שלהם את המענים המדויקים וכמה שיותר, ואני חייבת לומר שהשנה ובהיערכות הזאת, ובעזרת כמובן גם סגן השר, המנכ"ל, כל מי שהיה שותף לכל ההיערכות, נכנסו והסתכלו, וזה דבר מאוד ייחודי, אני הרבה שנים במשרד, גם על מוסדות הפטור וגם על תרבותי-ייחודי. כשאני מדברת במה הם נכנסנו, אז קודם כל גם בנושא המתווים. אנחנו גם ישבנו עם כל קבוצה בנפרד כדי לראות מה הם רוצים, מה מציק להם, מה נראה להם נכון לעשות, וגם בעניין של המענים. במענים אני מדברת על המעטפת של המענים כמו שהציג השר אתמול, בנושא המיגון, אז דאגנו שגם התרבותי-ייחודי וגם מוסדות הפטור יהיו בתוך הסיפור. דאגנו שזה יעבור לבעלויות כדי שבאמת הם יוכלו לרכוש את הדברים ויוכלו לגשת לקול קורא. זה בנושא של המיגון.

בנושא של כמובן למידה מרחוק-אמצעי קצה. עשינו מיפוי, ותיכף אני אבקש מנעמי שי להרחיב בנושא של הלמידה מרחוק והקולות הקוראים, לעשות קצת סדר בכל הנושא הזה. המיפוי שעשינו מראה שאכן הרוב משתמש במרחבים קוליים, מערכות שמע. אגב, אנחנו עוד לפני הקורונה התארגנו ללמידה בשעת חירום. לא חלמנו על דבר כזה, ברור, חלמנו על דברים אחרים ולא על איזשהו נגיף קטן שמשבש את החיים של כולם, וזה היה מאוד טוב כי אז כבר יצרנו את כל הפלטפורמות באמת איך אפשר להביא את הלמידה לתוך הבית של התלמידים אצלנו.

באמת מעל 60% משתמשים במערכות מרחבים קוליים, זה המוסדות. יש לנו גם כאלה שמשתמשים במחשבים ללא אינטרנט, זאת אומרת שאפשר לשלוח להם חומרים דרך מייל והם יכולים לפתוח את זה בבית, ויש כאלה שמשתמשים ממש במערכות מקוונות כמו כל מה שמוכר כאן, זום וכו', 10% כאלה, ועל זה באמת תרחיב נעמי, על כל המענים ששמנו כאן, וגם פה באמצעי קצה נכנסו גם מוסדות הפטור וגם תרבותי-ייחודי. זה לא דבר מובן מאליו. אני אומרת לכם, אני שנים פה, לא ראיתי את הדבר הזה.

הנושא השלישי שהוא מאוד משמעותי זה עוזרי החינוך, עוזרי ההוראה, איך שקוראים לזה כאן. זה הפיצולים של ג'–ד', בעצם הכפלה של שעות התקן בשנה הזאת לכיתות ג'–ד'. גם פה, גם מוכר שאינו רשמי, גם רשתות וגם מוסדות הפטור נכנסים לזה, שזה דבר מאוד מאוד מבורך, אז זה במעטפת הכללית. דיברו על זה, התייחסו לזה וחשוב לי באמת שאנחנו נשמע על זה.

לפני שאני עוברת לעוד דברים, הייתי רוצה באמת לבקש מנעמי שי שתיתן ממש הדגשים. אנחנו גם כתבנו הדגשים מיוחדים וייחודים על הקול קורא, הדגשים מיוחדים למחוז החרדי, אז ברשותך אם אפשר באמת לבקש מנעמי שי שתתייחס.

שלום וברכה, למעשה תהליך ההיערכות מפתיחת שנה התחיל כבר ותוך כדי תנועה בגל הראשון ליווינו את בתי הספר באיתור מאוד ממוקד במענים לצרכים שמותאמים לחברה החרדית. כמו שציינה רות, יש מנעד רחב מאוד של פתרונות שבתי הספר בוחרים כמובן כתפיסה ערכית וחינוכית להשתמש בהם בשביל לשמור על צביון החינוך החרדי. נעשה מיפוי מאוד מדויק וגם מענה וסיוע לפתרונות האפשריים ללמידה מרחוק.

כשאנחנו מדברים על היערכות לפתיחת שנה, אנחנו רוצים לייצר מענים שמותאמים לציבור. כמו שאמרה רות, למעלה מ-60% משתמשים רק במרחבים קוליים ועוד 30% משתמשים במרחבים קוליים לצד חומרים דיגיטליים שזמינים להם דרך מיילים או דרך גישה לכלים שיתופיים מסוננים. נעשה מהלך משותף יחד עם אגף טכנולוגיות מידע כדי לתת מענה באמצעות מרחבים קוליים כפי שהציבור צורך אותם. אפיינו בדיוק את דפוסי השימוש. איתרנו את הספקים שמוכרים על ידי הציבור, שיכולים לתת להם את המענה. אפיינו את צורת הפתרון ואנחנו ממש מקווים שבימים הקרובים כבר תצא הפניה לבתי הספר לבחור מבין הספקים את הספק שאיתו הם רוצים ומעוניינים לעבוד ולפתח איתו את הלמידה, כשמשרד החינוך תומך באותם ספקים.

חשוב לציין שגם מול אותם ספקים נעשתה עבודה כדי לוודא שהתשתיות שלהם מסוגלות לעמוד בעומסים. חווינו קושי מאוד גדול בגל הראשון, וזה טבעי בגלל שאותם ספקים, דפוסי השימוש לא היו מותאמים לצורך המאוד גדול שהיה. אפשר להגיד שהם התארגנו תוך כדי תנועה ועבדו ושדרגו את השרתים שלהם. נעשתה עבודה מאוד גדולה על ידי מנהלת המחוז וגם על ידי סגן השר בשותפות לדבר עם משרד התקשורת, ומנכ"ל משרד החינוך היה מעורב כדי לראות איך אפשר לשפר את התשתיות כדי לתת מענה. ברור שאם זה הצורך של הציבור, אנחנו צריכים להיות שם בשבילו ולתת את המענה באופן הכי מותאם.

השאלה היא כמה את חושבת שיהיה מענה. אנחנו מדברים על עוד שלושה שבועות.

למיטב ידיעתי ממש בתחילת שבוע הבא אמורה לצאת ההודעה לבתי הספר לבחירה מבין הספקים כי העבודה מול הספקים כבר נעשתה.

אני רוצה לציין בהקשר הזה, זה טבעי שלעבור ללמד בלמידה מרחוק זה גם תהליך מאוד מורכב. בוודאי שמורה שצריך לשנות את דפוס ההוראה שלו ועוד לעבוד בסביבה שאין לה מענה ויזואלי, זה מאוד קשה. נערכנו בתהליך מאוד רחב ובפריסה מאוד גדולה להכשרה של צוותי ההוראה גם בהשתלמויות בית-ספריות וגם בהשתלמויות אזוריות ודיסציפלינאריות.

אם את צריכה להעריך, כמה אחוז מהתלמידים והתלמידות, תהיה להם תשתית מספיק טובה ב-1 בספטמבר כדי לפתוח את שנת הלימודים כהלכה?

אני מבדילה בין התשתית של המרחב הקולי לבין אמצעי הקצה. ברמה של המענה של המרחב הקולי אני מאמינה שכל בתי הספר שיצטרפו למרחבים, יהיה להם מענה. גם ההיקף התקציבי שהוקדש לכך וגם האפיון של הפתרון והשיח עם הספקים יאפשר את זה.

האתגר שעמד בפנינו לצד זה, זה הגישה של התלמידים למרחב הקולי, וכאן נעשה מיפוי מאוד ממוקד מול כל בתי הספר שמשתמשים במרחב הקולי כדי לאתר את הפערים. בדיקה שנעשתה על ידי אגף טכנולוגיות מידע, מדברים על יחס של 1:5 של תלמידים שחסר להם אמצעי הקצה. כשאני מדברת על אמצעי קצה זה יכול להיות אמצעי קצה של מרחב קולי, אז אנחנו מדברים על טלפונים כשרים, ויש עוד בתי ספר שמשתמשים בטאבלטים מוקשחים כמו שאנחנו אומרים או שיש כאלה שמשתמשים במחשב עם גישה לאינטרנט במוסדות שזה מתאים להם.

זה בסדר וטוב שאת מפרטת, אבל אני שואל כמה אחוז מהתלמידים והתלמידות יקבלו, לא משנה אם זה את המכשיר טלפון או את הטאבלט המוקשח, את האמצעי קצה שהם צריכים כדי להשתמש שיהיה מותאם אליהם. כמה אחוז לדעתך מתוך התלמידים יוכלו להתחיל עם זה?

לאור המיפוי הזה, משרד חינוך יצא בקול קורא. הוא כבר פורסם לבתי הספר, שיוכלו להגיש רשימות תלמידים שנזקקים למענה להשלמה של אמצי קצה. אנחנו כמחוז עשינו כבר תהליך תיווך כדי להגיע לכמה שיותר מנהלים כדי להנגיש להם את המידע על הקריטריונים להצטיידות. יש שני קולות קוראים מותאמים לנושא הזה של השלמת ההצטיידות לתלמידים. אגב, זה נכלל כחלק מהמענה הארצי לנושא הזה. יש שם התאמה ייחודית לטלפונים כשרים לתלמידים ואנחנו נמצאים בתוך הפול הזה יחד עם קול קורא להשלמה של אמצעי קצה לתלמידים.

אני יודעת שמסמך הקריטריונים כבר פורסם, ההגשה היא עד ה-21 בחודש. זה תלוי ברמת מנכ"ל לראות שבאמת יעמדו ביעד הזה, אבל אנחנו איתם בתהליך. אנחנו מגייסים את בתי הספר, את הרשויות המקומיות. אנחנו בשיח עם כל מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות החרדיות ואלה שעובדים איתנו בשיתופי פעולה כדי להנגיש כמה שיותר את ההבהרות ואת ההנחיה לבתי הספר איך להגיש את הבקשות האלה כדי שיוכלו לתת את המענה. אם יצליחו לעמוד מבחינת לוחות הזמנים, אנחנו יודעים שהתלמידים שלנו יקבלו את המענה כי נערכנו ברמת הפניה לקול קורא כדי לתת מענה לכל התלמידים.

אוקיי, תודה רבה לך. אני מוכרח לומר, אנחנו לא מכירים אבל נראה שאת מאוד בקיאה בפרטים ובנכונות גבוהה מאוד שזה יצליח. אני אומר את זה בכנות. יישר כוח.

זה עבודה משותפת במחוז החרדי.

אם את בוחרת לפרגן אז בכלל אני עוד יותר מרוצה. יישר כוח. הלוואי ובאמת המוכנות תהיה הכי גבוהה.

מיכל בן דוד מהסתדרות המורים מאוד רוצה לדבר. אנחנו עוד רגע, גם אני וגם ידידי יוסי טייב, שאנחנו חברי הוועדה, חייבים לצאת להצביע בוועדה אחרת ולכן אי אפשר יהיה להמשיך את הדיון, אז מיכל, את צריכה להיות מאוד יעילה.

מאיר, מיכל על המשתמש שלך?

מיכל בן דוד עזבה. היא המתינה כל היום וקיבלנו הודעה שהיא לא תדבר, אז אנחנו מתנצלים, היא כבר עזבה.

אני הגעתי לפה עכשיו.

כן, כן, אני יודע. העברת המקל הייתה בעייתית בקטע הזה.

אוקיי, נעבוד על זה. מאיר, תודה.

חברים, תודה רבה. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי החינוך החרדי וההיערכות שלו. אם יש מישהו שרצה לדבר ולא הספיק, אני מתנצל אבל אין לנו ברירה, אנחנו בעוד דקה צריכים להיות בוועדה אחרת. תודה רבה בהצלחה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:31.