פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



30
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
05/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, ט"ו באב התש"ף (05 באוגוסט 2020), שעה 9:00

הדרכים לשיקום ענף התיירות: דוח מבקר המדינה 66ג - משרד התיירות - הזמנת אורחים מחו"ל והטיפול בהם

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
חמד עמאר

קרן ברק
אלעזר שטרן

אהרון הלינגר - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אורי סירקיס - מנכ"ל, חברת ישראייר

יוסי פתאל

מנכ"ל, לשכת מארגני תיירות נכנסת

שמואל אשבל - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

אמיר הלוי - מנכ"ל, משרד התיירות

ורוניק לוריא - מנהלת אגף א' אירוח ויחסי ציבור

פיני שני - סמנכ"ל בכיר מינהל חוויית התייר, משרד התיירות

דקלה כהן שיינפלד - יועצת בכירה למנכ"ל, משרד התיירות

אורלית שאוליאן - חשבת משרד התיירות, משרד האוצר

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים, דוברות, משרד הבריאות

טלי טננבאום - סמנכ"לית שיווק, התאחדות המלונות

שירי שטיינהרדט סלע - ראש מינהל קשרי חוץ, מרכז השלטון המקומי

שריף ספדי - מנכ"ל, עיריית נצרת

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית אילת

טלי לאופר - נציגה, התאחדות משרדי הנסיעות בישראל

צביקה הרפז - מורה דרך

דור יהודה - מנכ"ל ובעלים, וקליק תיירות בע"מ

חלי גורסוי - מנהלת אופרציה וסוכנת נסיעות, וקליק תיירות בע"מ

פלורינה הלמן לוין

הדר אביב


הדרכים לשיקום ענף התיירות: דוח מבקר המדינה 66ג - משרד התיירות - הזמנת אורחים מחו"ל והטיפול בהם

בוקר טוב. אנחנו נעסוק היום באחד הענפים, אולי הענף שנפגע קשה ממשבר הקורונה, ענף התיירות. מהמסמכים שהוגשו לנו גם על ידי הממ"מ וגם מסמכים שהובאו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אני אצטט כרגע נתון אחד: 5,800 כניסות של תיירים ביוני 2020 לעומת 365,000 ביוני 2019. זה מספיק בשביל להסביר את עוצמת הפגיעה בענף החיוני הזה שמפרנס עשרות אלפי ישראלים, אם לא יותר.

אנחנו ננסה לראות מה הן הדרכים גם לשקם אותו, גם להתמודד, בהנחה שמלווה אותנו בכל הדיון בקורונה, שהנגיף הזה ותוצאותיו, בוודאי תוצאותיו הכלכליות, יהיו איתנו עוד הרבה מאוד זמן, שנה ל פחות.

דוח מבקר המדינה הרלוונטי הוא מתוך דוח מבקר המדינה 66ג – הזמנת אורחים מחו"ל והטיפול בהם, זאת אומרת, הוא עוסק בשיווק של משרד התיירות את התיירות במדינת ישראל בימים כתיקונם. אנחנו ננסה לצאת מזה ולראות מה עושים בימים מאוד לא כתיקונם האלה. נתחיל כרגיל עם משרד המבקר, בבקשה.

(הצגת מצגת)

בוקר טוב, שלום לכולם. כפי שציין היושב-ראש, ענף התיירים הוא אחד הענפים החשובים לכלכלת מדינת ישראל, בין היתר בשל תרומתו לתעסוקה במשק. על רק ההתרחשויות הגיאופוליטיות והביטחוניות באזור והטלטלות בעקבותיהן, עולה חשיבות להבלטת מדינת ישראל כיעד תיירות אטרקטיבי כדי להגביר את תרומת ענף התיירות לכלכלת ישראל.

הדוח שאנחנו עוסקים בו בנושא הזמנת אורחים מחו"ל והטיפול בהם פורסם במאי 2016. הממצאים נכונים לשנת 2015. כפי שצוין, הביקורת נעשתה בתקופה בה ענף התיירות בארץ היה בצמיחה, ומספר התיירים שהגיעו לארץ גדל משנה לשנה. אני אציג בקצרה את הדוח והממצאים העיקריים שפורטו בו.

משרד התיירות מביא אורחים לארץ כאחת מפעולותיו ליצירת חשיפה לישראל, ולשווקה בחו"ל כיעד תיירות. זאת על ידי אגף מבצעי רוח שבמשרד. האורחים הם בעיקר מקבלי החלטות, מעצבי מדיניות, וכן אורחים רשמיים ברמה ממלכתית, מנהיגי דעת, ראשי ארגונים, עיתונאים, צוותי טלוויזיה, שדרי רדיו, צלמים, סוכני נסיעות, בלוגרים, כתבים ברשתות החברתיות וידוענים.

מטרת האירוח היא לשמש כלי הסברה למדינת ישראל על ידי יצירת הד תקשורתי חיובי מביקורם של האורחים בארץ, דבר שיסייע לשיפור תדמית המדינה ולעידוד התיירות מחו"ל.

הנושאים שנבדקו במהלך הביקורת זה פעילות האגף, איתור אורחים, ביצוע האירוח, התקשרויות עם ספקים, לצורך מתן השירותים לאורחים, בניית תיק האירוח והכשרת מורי דרך. כמו כן, בדקנו את מעקב אחר תוצרי האירוח, מתכונת העבודה של האגף, ואיגום פעולות ומשאבים של כל משרדי הממשלה המארחים אורחים מחו"ל, ויש לא מעט כאלה.

משרד התיירות מפעיל 19 לשכות של המשרד במדינות שונות, בארה"ב, באירופה, בקנדה, בדרום אמריקה ובמזרח אסיה. 3,000 אורחים מגיעים מדי שנה באמצעות אגף אירוח, והם מטופלים ב-30 עד 40 תיקי אירוח בחודש. מטפלים באורחים האלה תשעה מתאמי אירוח. התקציב השנתי לאירוח הוא בין 10 ל-11 מיליון ש"ח, בשנים 2012 עד 2014, וביצוע התקציב הגיע עד 83%. משרדי ממשלה נוספים הזמינו כ-3,000 אורחים מטעמם בשנים 2011 עד 2014 בעלות של כ-28 מיליון ש"ח.

הממצאים העיקריים שהועלו בדוח" היעדר מדיניות של המשרד בעניין איתור האורחים. מינהל השיווק שבמסגרתו פועל אגף אירוח לא פעל על פי תוכנית אב תיירותית מקיפה ורב-שנתית לגבי איתור האורחים במדינותיהם. ההמלצות היו גיבוש תוכנית המבוססת על צורכי המדינה ועל הפוטנציאל שיש באותן מדינות לגבי יכולת האורחים לתרום לקידום הפעילות התיירותית לישראל. אנחנו המלצנו שמשרד התיירות יבחן איך להגדיל את מספר האורחים שיוזמנו ממדינות שיש בהן פוטנציאל להגדלת התיירות מהם. כמו כן, המלצנו שלשכות המשרד בחו"ל יגבשו רשימות של אורחים פוטנציאליים ויעדכנו אותם באופן שוטף – דבר שלא נעשה.

לגבי ביצוע האירוח, אנחנו העלינו שביצוע האירוח נעשה שלא על פי הוראות הדין וכללי המינהל התקין. אגף האירוח לא התקשר עם ספקים לצורך האירוח במכרז פומבי. וההמלצה של המשרד למבקר המדינה הייתה שעל המשרד לוודא כי האגף פועל לפי הוראות הדין וכללי המינהל התקין, ושהוא יסדיר את התקשרויות האגף עם הספקים השונים כנדרש על פי הוראות הדין.

מעקב אחר תוצרי האירוח – בנושא הזה העלינו שהמשרד לא מקיים מעקב ראוי אחר תוצרי האירוח כנדרש על פי נוהל של משרד התיירות עצמו. המלצנו שהמשרד ישים דגש על מעקב אחר תוצרי האירוח לפי הנוהל שלו, שהוא ידגיש בפני האורחים את החשיבות הרבה שיש למילוי שאלון המשוב על ידי אותם אורחים כדי שהוא יוכל להשתמש בזה לצורך טיוב הפעולות שלו, ושהמשרד יבדוק באיזו מידה הפרסומים שפורסמו לאחר האירוח ביוזמת האורחים אכן נתנו ביטוי לאירוח. כמו כן, המלצנו שהמשרד יסיק מסקנות באשר לשיפורים הנדרשים במתכונת האירוח בעקבות התגובות שהוא יקבל.

בנושא של איגום פעולות ומשאבים של גורמי ממשלה בעניין אורחים, בדוח מבקר המדינה משנת 2011 הומלץ שמשרדי הממשלה השונים המארחים אורחים מחו"ל, יבחנו את האפשרות לאגם משאבים תקציביים לצורך הזמנת אורחים. ההמלצה הזאת לא יושמה. משרדי הממשלה אינם משתפים פעולה ביניהם כדי למקסם את תועלת המדינה מאירוח. למשל, כשאורח מגיע אז הוא יוכל להיות גם אורח של גוף ממשלתי נוסף. ההמלצות היו קיום שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה המזמינים אורחים מחו"ל; לשקול פרסום מכרז ממשלתי לבחירת גוף שיבצע עבור כלל משרדי הממשלה את הפעולות המינהליות והטכניות הנוגעות לאירוח אישים ומשלחות מחו"ל; ושהוא יבחן חלופה לפיה גוף מקצועי אחד יבצע עבור כלל משרדי הממשלה את הפעולות האמורות בדוגמה לחברת הביטוח הממשלתית ענבל.

לסיכום, נוכח תרומת ענף התיירות, כפי שצוין, לכלכלת המדינה וההיקף הכספי של תקציב משרד התיירות, יש צורך בפעילות שיווק נכונה והסברה יעילה של מדינת ישראל לעולם. קיימת חשיבות רבה לפעילותו של אגף האירוח במשרד התיירות. ממצאי הדוח מצביעים על כך שעלו ליקויים בפעולות שונות של אגף האירוח. על המשרד לפעול לשכלול פעולותיו בתחום ביצוע האירוח כדי להפיק את המרב מהביקורים ומהתקציב המופנה לשם כך.

אני מבקש לציין לסיכום, כי בתגובת משרד התיירות למשרד ראש הממשלה לממצאי הדוח הוא ציין כי הוא מקבל את הממצאים ויפעל בהקדם לתיקונם.

תודה רבה. אני מבקש להעלות את מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, בבקשה.

שלום, שמי דקלה, אני ראש המטה של אמיר. אמיר בדרך, הוא עוד רגע יגיע ויצטרף לדיון ואני מדברת בשמו.

מי שביקש ורצה שמבקר המדינה זה גם מנכ"ל המשרד מתוך הבנה שהייתה פה התנהלות שהייתה זקוקה קצת להסתכלות מבחוץ. הדוח הזה וכל הממצאים שלו היה מקובלים עלינו, ועבדנו כדי לשפר ב-180 מעלות את כל מה שהתקבל בדוח.

אני אתחיל מהסוף, על ההמלצות. צריך לזכור שהמשרד שלנו הוא משרד כלכלי. האופן שבו אנחנו משווקים את ישראל בחו"ל ומדברים על ישראל בחו"ל הוא באופן כלכלי, שאומר לאנשים, תרכשו חופשה בישראל. אנחנו לא עוסקים בהסברה, אנחנו לא עוסקים בדיפלומטיה, אנחנו לא מביאים לפה אורחים שיסתכלו על הגבולות וילמדו את העניינים הגיאופוליטיים שכאן. להיפך, אנחנו מתרחקים מזה מאוד. ולכן ההמלצות הסופיות שהוצגו בשקופית האחרונה של מבקר המדינה פחות רלוונטיות עבורנו בעניין של שיתופי פעולה עם משרדים אחרים שכם עוסקים בתחומים האלה.

ובכל זאת, אנחנו כן משתפים פעולה עם משרד החוץ בעניינים שקשורים לסלבריטאים ומובילי דעת קהל, אבל מאוד משתדלים שזה לא יהיה בחפיפה לעניינים דיפלומטיים או פוליטיים כדי שההיבט של חופשה בישראל לא ייהרס.

ברשותך, אם אפשר לעבור למנהלת אגף האירוח, ורוניק - - -

לא, ברשותך אנחנו נעבור למקום אחר. אני רוצה רק לדעת מתי מנכ"ל המשרד יגיע.

בעוד חמש דקות. הוא עולה מהחניה.

מאה אחוז. אנחנו נחזור אליכם. אני מבקש לעבור ליוסי פתאל, לשכת מארגני תיירות נכנסת.

בוקר טוב. רק שתי הערות קצרות. קודם כל, המבקר פתח, וגם אתה אדוני, שענף התיירות הוא דבר מאוד מאוד חשוב לתדמית, לכלכלה וכולי. אני חושבת שכדאי גם בהזדמנות להזמין נציג של משרד האוצר, שדעתם היא הפוכה לחלוטין וחושבים שגם תקציבי אירוח והרבה מאוד תקציבי שיווק זה דבר מיותר, כמעט בזבוז כסף. אז כדאי שהממשלה, לפחות תיפגש בחדר הזה של הוועדה לביקורת המדינה ויהיה - - - כי אנחנו רואים סתירה - - -

קודם כל, תהיה פה נציגה של משרד האוצר. ודבר שני, כמו שאני אמרתי בפתיחת הדיון, כל הדוח הזה שהוא דוח חשוב כשלעצמו, הוא כרגע פחות רלוונטי בהינתן המצב של ענף התיירות עכשיו. ואני רוצה להתמקד במצב של ענף התיירות עכשיו ובדרכים גם לעזור לאנשים, לכמות הגדולה מאוד של דורשי עבודה שיש בענף התיירות, ועוד יותר מזה לענף עצמו, כדי שאנחנו נוכל להחזיר כמה שיותר ממנו לפעולה ולהניע את הגלגלים הכלכליים שלו.

אז אני רוצה לשאול אותך כמארגן תיירות נכנסת. אני ציינתי בהתחלה את הנתון של חודש יוני, פחות מ-6,000 כניסות של תיירים לישראל לעומת למעלה מ-360,000 ביוני אשתקד. קודם כל, אם אתה יכול להגיד לנו איפה הדברים עומדים, אם חל איזשהו שינוי לטובה או לרעה. קשה קצת שיהיה לרעה, אבל חל איזשהו שינוי, הצפי שלכם והדברים שאתם עושים.

כרגע מדינת ישראל מגרשת תיירים, מסתגרת בפני זרים, המדיניות שלנו דומה – אני אמרתי אתמול בוועדת הקורונה – למדיניות של צפון קוריאה. הלוא אי אפשר לספור מספר תיירים ששוקלים לבוא לכאן אם לא נותנים להם לבוא לכאן. היום תייר שרוצה להגיע לישראל למטרות עסקים, למטרות ביקור וכולי, באמת, האסוציאציה היחידה היא צפון קוריאה. לכן, הנתונים עצמם משקפים את המדיניות שלנו ולא את הפוטנציאל.

כשאתה אומר הפוטנציאל - - -

רק עוד משפט אחד, אדוני - - -

אתה תקבל משפט, אני רק רוצה לשאול שאלות מכוונות. אין שום בעיה, זמנך בידך.

כשאתה אומר פוטנציאל, האם יש לכם פניות של מארגנים בחו"ל שרוצים להביא אנשים לישראל, ואז שומעים מה הם התנאים של הכניסה לישראל, או שבכלל אי אפשר להיכנס לפה ופשוט מסתובבים והולכים למקום אחר?

אנחנו הסכמנו להתחייב בפני משרד האוצר, שאם ייתנו לנו לעבוד, אנחנו נחזיר – דיברנו על הרבעון האחרון של השנה הנוכחית – 25% מהתנועה של 2019. יש לנו הזמנות עם מקדמות ביד. אנחנו לא מדברים על פוטנציאלים. יש לנו הזמנות שאנחנו דוחים אותן מחודש לחודש.

אדוני יופתע לשמוע שמחירי בתי המלון להזמנות פוטנציאליות בשנת 2020 ו-2021 גבוהים יותר מ-2019, ממה שאנחנו מקבלים מבתי המלון. הפוטנציאל נמצא, כרגע הוא מנוהל משיקולים בריאותיים, בצדק, אבל הוא מנוהל בחוסר היגיון. ואני מניח שהדבר הזה עוד יגיע אל פתחך ואל הוועדה בעתיד לגבי תהליך קבלת החלטות.

ואם יורשה לי לזהות עבורך ועבור הוועדה את צוואר הבקבוק שהוא נמצא בו היום.

בבקשה.

בוועדת הקורונה אמרו שהם מתחילים לנהל סיכונים. אגב, בכלל, המדיניות של משרד הבריאות זה למה לא ולא איך כן. ואני חושב שזה אחד מהכשלים המהותיים בניהול התנועה אל הארץ.

אתמול נאמר ששוקלים, ובימים הקרובים יובא לדיון, שלמדינות ירוקות יורשו אנשים לטוס, ומי שמגיע למדינה ירוקה גם לא צריך בידוד ולא כלום. ישבו עם מומחה לניהול סיכונים, וזאת היא המסקנה, וזה יפה, חשוב, טוב ונכון, והתחלה מצוינת. אבל שני דברים בעניין הזה.

האחד, הנושא של מדינות אדומות וירוקות, בעולם כבר מתחילים לסגת מזה, כי המעבר מאדום לירוק הוא בערך כמו ברמזורים שאנחנו רואים בצמתים. ראינו את זה גם אצלנו כשהיינו ירוקים, עשינו טקסים עם שרי תיירות ממדינות אחרות, ובעוד שר התיירות בדרכו בחזרה אל המטוס בשדה התעופה, כבר הפכנו להיות אדומים ולא רצויים.

ולכן בנושא של ניהול סיכונים הצענו מתווים מאוד מפורטים, שפרמטר אחד מהם היה בדיקה 72 שעות לפני ההגעה, בדיקה עם ההגעה, ועוד בדיקה אחרי יומיים שלושה שהבן אדם נמצא כאן. וכמובן ניהול תנועה נפרדת, מפוקחת, מנוטרת אני לא אלאה אותך בכל - - -

יוסי, מכיוון שעסקנו בזה ונעסוק בזה גם בשעתיים הקרובות, אני אגדיר את זה במשפט שאני בטוח שתסכים לו. מה שאנחנו מביאים לארץ זה תיירים. זה לא מדינות. ומה שחשוב לנו זה אם האדם הוא נשא של הנגיף או חולה, ולא אם המדינה שהוא בא ממנה, מה האחוז של הנשאים או החולים בתוך המדינה הזאת. האם התנאים האלה שאתה מדבר עליהם מקובלים גם על הפונים הפוטנציאליים אליך מהעולם? זאת אומרת, האם הם אומרים, כן, אנחנו יודעים להביא קבוצות או אנשים שיהיו מוכנים לבדיקה לפני, בדיקה בזמן, בדיקה אחרי, ולכל התנאים הנלווים?

ברור.

קודם כל, לגבי מה שאמרת, שמביאים נוסעים ולא מדינות, ולא מסיעים צבעים, זה מקובל ביני לבינך ואולי עוד כמה אנשים שנמצאים בחדר, אבל לא על ידי מקבלי ההחלטות שמאוד נהנים ממשחק הצבעים. בוודאי שכן. התשובה היא חד משמעית. ואנחנו מבקשים, תנו לשוק הפרטי לנהל את זה. יש היום 4,000 מעבדות מאושרת על ידי מדינות. אנחנו יודעים לתמחר את זה. הלוא הנושא הזה של הבדיקות, גם הזמן מתקצר מאוד, וגם המחיר נמצא במגמת ירידה.

אם אנחנו צריכים להתנהל ככה עוד שנה, אז תגיד המדינה, אם נכנס בן אדם ממדינה אדומה והוא יעשה את שלוש הבדיקות שאני עכשיו אמרתי על חשבוננו – אתמול ניסו לטעון אנשי משרד הבריאות שמדובר במשאב לאומי ושצריך לשמור את הבדיקות רק עבור אזרחי ישראל. בסדר גמור. לא ביקשנו את זה ואנחנו לא דורשים את זה. רק שהם דורשים שרק הם יעשו את הבדיקות. אז זה דבר שהוא מגוחך. הם גם מונעים את הקמת מעבדה בשדה התעופה כפי שכבר מקובל בהרבה שדות תעופה בעולם.

אם יבוא מומחה לניהול סיכונים, ואני מקווה שזה ייעשה בוועדה כאן לפחות, וייתן ציון שרמת הסיכון לבן אדם שמגיע ממדינה אדומה שעובר את שלוש הבדיקות שאני אמרתי – לדעתי, הסיכון שלו להיות מדביק הוא נמוך יותר מהיושבים כרגע בחדר איתך בוועדה, אדוני. ולכן, אם יורשה לו להיכנס כמו שמתכוונים לתת לאנשים ממדינות ירוקות להיכנס ללא בדיקות בכלל וללא בידוד.

חשוב לי להדגיש, אנחנו מדברים על הזמן על תיירים – יש ערים שלמות, כמו טבריה, נצרת, עכו, צפת וכמו ירושלים, שגם היו בדיונים אצלכם, שנתמכות במאות מיליונים, שכלכלתן תלויה לחלוטין בחזרת קבוצות תיירים לרחובות שלהן. לא תהיה להן תקומה בלי זה. ולכן במקום דיונים למה לא, וראינו גם מה קורה בחודש האחרון – בהתחלה אמרו לנו שקו האלף זה הקו האדום, ואחר כך ראו שזה לא עובד כל כך, אז אמרו ש-2,000 זה הקו האדום, ושר הבריאות החדש אמר, כולם בחזרה לסגר בבתים מיד כשמגיעים ל-2,000, והרחובות מלאים והשמיים עוד לא נפלו.

ולכן אדוני, הדרישה היא לעבוד מול נתונים סטטיסטיים, שיודעים לכמת את הסיכונים כפי שעשו בהגדרה של מדינות ירוקות, כניסה ללא בידוד ויציאה חופשית, צריך לעשות את זה לגבי כל סך התנועה. כרגע אנחנו מגרשים ולא מאפשרים לאף אחד להיכנס לארץ.

תודה רבה. הצגת את זה בצורה מאוד מדויקת. אגב, עשיתי לעצמי בגס את המספרים, ואנחנו התגאינו כשהגענו לארבעה מיליון תיירים בישראל. כשאתה עושה חשבון על 365 יום, נכון שזה לא בדיוק כל יום אותו מספר, אבל זה כמה אלפי בדיקות ביום. וכשאנחנו מדברים על להגיע ל-30,000 ואולי אפילו ל-50,000 בדיקות ביום, נראה לי שאפשר איך שהוא להקדיש את האחוז הזה לענף התיירות.

אדוני, אני אוכל להוסיף משפטו אחד לגבי הדוח של המבקר, ברשותך? כי אני חושב שהוא חשוב.

כן.

עלו שם דברים חשובים. זה גם דוח שהיוזמה שלו היא על ידי משרד התיירות, וזה דבר מבורך, והמנכ"ל שמאז כבר עשה עוד הרבה מאוד שינויים לטובה. דיברו שם, במשרד המבקר, על נושא של איגום משאבים, ואני חושב שזו טעות שלא צריך לקבל אותה בהמלצות המבקר מכיוון שכשיוצאים למכרז מדינתי – וזה מה שעשו, אגב – וכשאנחנו, משרד התיירות, מביאים אנשים מחו"ל, יש רמת אירוח וניהול שהיא בסטנדרטים בין-לאומיים; וזה לא אותו ספק שעושה ימי כיף לגמלאים מתאים לרמת האירוח שהמשרד צריך כשהוא מביא לכאן אנשים שהם רמי דרג ומעלה.

ברוב הדברים שאמר המשרד הם כמובן נכונים, ולכן אני חושב שצריך לתת למשרד התיירות ולמנכ"ל משרד התיירות ולצוות האירוח שלו איזושהי מידת גמישות גם להביא אנשים שהם מאוד חשובים, שאם האירוח לא ייעשה כפי שצריך בסטנדרטים בין-לאומיים, הרי שאנחנו סתם זורקים את הכסף, לדעתי.

יוסי, ברשותך, בוא נעצור כאן. אני רוצה למקד את הדיון במצב הקיים ואתה הצגת את המצב הקיים ואת הבעיות בצורה מדויקת מאוד.

אני מבקש עכשיו להעלות את מנכ"ל משרד התיירות, בבקשה.

בוקר טוב. אני מתנצל, לא הצלחתי להתחבר מהרכב.

בסדר גמור. ניצלנו את הזמן בהיעדרך.

אני שמעתי עכשיו את - - -

אז תמשיך מהדברים שלו – איפה משרד התיירות בעניין? מה הוא מנסה לעשות?

הקורונה היא צרה צרורה, אבל כמו שאמרת, הבעיה הגדולה היא שתעשיית התיירות בניגוד לכל תעשייה אחרת – אני שומע ממשרדים אחרים, כל אחד והמצוקות שלו, ואם במשרד החקלאות צריכת הרוקט ירדה ב-20%, אז זה דרמה גדולה לחקלאים ובאמת זה כואב. פה היינו בינואר-פברואר בווליום של חמישה מיליון תיירים, והעצירה הזו לאפס יצרה מצב שתפס את כל התעשייה ברגע שהם היו אחרי ההחלטה של ההשקעה וההיערכות לחמישה מיליון תיירים וגידול משמעותי שהיה בשנים האחרונות. אנחנו אחת המדינות היחידות שהייתה בה צמיחה בכמות התיירים בסדרי גודל שאנחנו לא הכרנו ולא חלמנו.

ולכן פה אנחנו מאוד מוטרדים מכל מה שקשור לתשתיות התיירות. דיבר פה לפניי מנכ"ל מארגני התיירות. זו תשתית מאוד חשובה שמביאה לפה מיליוני תיירים בשנה. היא זו שממלאת את המטוסים, את האוטובוסים, מעסיקה את מורי הדרך, את המסעדות, את המלונות. ויש פה עשרות חברות שאנחנו עושים הכול כדי לתת להם גלגלי הצלה וקביים באמצעים של המשרד שעובד איתם דרך קרן השיווק, כשהמטרה היא לראות איך הם צולחים את התקופה הזו, כי הם אלה שיוכלו להחזיר מהר מאוד קבוצות.

שוב, אנחנו גם מאוד מודאגים מזה שאנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר, ואי אפשר לדעת פה, בכל מסלול תמיכה, על כמה זמן מדובר, ולא יודעים גם איך העולם ייצא מזה, כי בניגוד למשברים קודמים שהיינו, שהם היו נקודתיים ותקפו את מדינת ישראל, פה זה משבר עולמי שאף אחד לא בורח ממנו והמצב הכלכלי פה גם ישפיע. ולכן לנו מאוד ברור שכמה שאנחנו והמשרדים שלנו בחו"ל, שאנחנו שומרים עליהם וזה לא פשוט, כי שוב, זו תשתית מאוד חשובה, המשלחות שלנו בחו"ל עושות עבודה מקצועית.

עוצמת הבעיה ידועה. עכשיו מה עושה משרד התיירות?

אנחנו, דבר ראשון, דרך העבודה שלנו בחו"ל משדרים כמה שאפשר שאנחנו עובדים ומתכוננים, והמשרדים שלנו בחו"ל מול חברות התעופה, מול מארגני התיירות וכל הסיטונאים הגדולים שם, הרבה מאוד פעילות של חשיפת מוצר, קמפיינים נקודתיים שאנחנו עושים, כדי לתפוס את כולם ולהשאיר אותם פה. קשר כמובן עם התקשורת שהייתה פה – הסיבה של הדיון הזה היא הדוח – אנחנו הבאנו לפה אלפי מובילי דעה, עיתונאים וכולי, וכמובן קשר עם כל העולמות האלה כדי שהם יהיו איתנו ונוכל לגייס אותם ולחזור איתם כמה שיותר מהר לעבודה.

פה בארץ, אני חייב להגיד שברור לנו שאחרי הרבה שנים שתיירות הפנים הייתה בשוליים כי יחסית היא עבדה, וידענו שצריך גם לפנות מקום לתיירים מחו"ל בכל מה שקשור לאירוח - - - מלונאי. אנחנו משקיעים הרבה מאוד כדי לראות איך אנחנו נערכים לתיירות פנים חזקה לאורך זמן. הבעיה הגדולה היא שאנחנו מוטרדים מאוד ממה שיהיה לאחר החגים.

כרגע, מלונות שפתוחים, חלקם עובדים מצוין, חלקם קצת פחות – אפשר לנתח את זה. אבל עם ישראל נמצא פה, ויש הרבה אנשים שיש להם את האמצעים. רק אתמול חנכנו מלון חדש של רשת ישרוטל ליד קבר בן גוריון, בשדה בוקר. המלונות בתפוסה מאוד גבוהה. הרבה מלונות בתקופה הזו, בעיקר בסופי שבוע, בתפוסות גבוהות. אנחנו מוטרדים ממה שיהיה פה אחרי החגים, כי אנחנו נכנסים לתקופה שהיינו רגילים להיות בה בעיקר עם תיירות נכנסת, ופה כנראה שלא תהיה לנו.

אנחנו ישבנו עם משרד הבריאות בהובלת השרים השבוע. אנחנו בוחנים הרבה אמצעים וסיכמנו על צוות משותף שיבנה מתווה, להתחיל להחזיר תיירות בקפסולות. תיירות קבוצתית היא פוטנציאל טוב לזה. כמובן שכל מה שקשור לקידמה, וכבר דנו בזה הרבה, אנחנו מקווים מאוד שתהיה פריצת דרך ושפה יקבלו החלטות וניהול סיכונים מושכל כדי שאפשר יהיה ללכת קדימה.

אתה אומר קבוצות וקפסולות, אני מבין, אבל האם, מתוך הבנה שהדבר הזה הולך ללוות אותנו הרבה מ אוד זמן, אתם תופרים חליפה שתאפשר בסופו של דבר, בדרך של יצירת מערך של בדיקות, בדרך של יצירת כללים ברורים, לישראל להגיד, אנחנו פותחים את שערינו ומתמקדים בלא להכניס אנשים חולים ולא בהתוויה הבסיסית של מדינה ירוקה או אדומה?

כן, אנחנו בפירוש מול משרד הבריאות מהרגע הראשון לוחצים לכיוון הזה. אני חושב שאחד הדברים שקרו בתחילת האירוע הוא שמשרד הבריאות נחשף ליכולות של משרד התיירות. פיני שני הסמנכ"ל שלנו הוביל את זה יחד עם יוסי פתאל. הם ראו איך אנחנו יודעים לעבוד על כל השרשראות, ולאתר כל תייר, בהוצאת התיירים בתקופה שהיינו צריכים פה בפירוש לגרש מפה תיירים. ולכן את היכולות האלה שהוכחו אז וקיבלו הרבה אמון והערכה ממשרד הבריאות, אנחנו רוצים לקחת עכשיו להכנסה של תיירים.

אנחנו בוחנים איתם את המתווה להחזרת תיירות. אנחנו הצענו גם באילת שאנחנו כמשרד – זו תהיה השנה הראשונה בשנים האחרונות שלא יגיעו עשרות טיסות כרגע, זה מה שהיה לאילת, לשדה החדש. אבל אנחנו כן חושבים שאם משרד הבריאות גם יאמץ טכנולוגיות שכבר יש בעולם, ואנחנו אומרים להם את זה, וגם יכריז, למשל, על האזור של השדה החדש רמון, עם פארק תמנע, עם אילת, כקפסולה לתיירות – עוד פעם, אמר קודם יוסי פתאל, מומחה לסיכונים. הסיכונים פה הם קטנים. ממדינות ירוקות להביא תיירים בחורף לארץ – אפשר לעשות את זה. האלטרנטיבה היא שאילת תחזור להיות עיר ביטוח לאומי. אנחנו לא נוכל להחזיק את אילת בחורף בווליום התיירותי שהיא נמצאת בו בחודשיים האחרונים, אחרי שהיא חזרה. שוב דבר לא מובטח. ובאילת ובים המלח צריך לפעול בכיוונים כאלה.

כך שלשאלתך, אנחנו לוחצים, יושבים עם משרד הבריאות, רוצים שהם ילכו קדימה כמו מדינות אחרות שעשו את זה, וחושבים שזה הזמן לקבל החלטות כאלה, כדי להתחיל להחזיר גם תיירות קבוצתית, גם תיירות עסקית וגם תיירות בודדים, ואת כולם אנחנו צריכים כמובן, עם המינון הנכון ועם הוויסות הנכון ממדינות ירוקות, כדי להתחיל לשמר את התשתיות האלה.

אמיר, לפני שתמשיך, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

אני חושב מהדוח לתוך הקורונה, ואנחנו הולכים פה מוועדה לוועדה ורואים את אותה בעיה שאין מתווה. מה שאמיר אומר, ובצדק, שהם הפגינו את היכולות שלהם בפינוי התיירים והשליטה בהם, הסיפור הזה של קפסולות כבר מזמן היה צריך להיות. אני לא מדבר כרגע על שדות תעופה, על חקירות אפידמיולוגיות שם. אני בטוח שאתה יכול להפוך אוטובוסים לקפסולות, אמיר דיבר על אזור באזור אילת, את תמנע לקפסולה, אתה יכול להפוך בתי מלון לקפסולות.

האמינות הזאת שמשרד הבריאות גילה אצל משרד התיירות, היא הייתה לפני שלושה-ארבעה חודשים. כאילו, איפה אנחנו?

שמענו אתמול על ה-16 בחודש שנוכל להתחיל לטוס לעשר מדינות.

הסקופ היה פה בוועדה.

נכון, וזה סקופ שמתגלגל מוועדה לוועדה.

כן, כן. בינתיים עוד לא פתחו כלום, אבל הסקופ מתגלגל.

מה שאני פוחד, שב-16 בחודש נישאר עם הסקופ.

אבל אני חושב שהלחץ שצריך להפעיל, גם אנחנו כמובן, קודם כל, אבל גם משרד התיירות, זה שכבר נגמר הזמן הזה של בוא נחכה. הדיונים עם אמיר מזכירים לי קצת את הדיונים אחרי צוק איתן, על איך משמרים ואיך מפצים. ובאמת, משרד התיירות, צריך להיאמר לזכותו, עבד נכון שם.

כל אותם יחסים, כל אותה השקעה, מול סוכני חוץ, מול מובילי דעת קהל שהייתה, להערכתי, אמיר יודע יותר, אנחנו בקצה של השימור שלה. תודה.

קרן, בבקשה.

קודם כל, אני שמחה על הדיון. בשבוע הבא אני משיקה את השדולה למען התיירות, אני אשמח אם תצטרפו אליה, וזה אחד הדברים שאנחנו צריכים לדון בהם בשדולה, וגם להבין מה המשרד מציע. אתה אומנם אומר בצדק, אלעזר, שהשמיים לא נפתחים ב-16, אבל הם לא נפתחים כי פשוט מדינות אחרות לא כל כך רוצות לקבל אותנו כתיירים במדינה האחרת. אבל לעומת זאת, אנחנו כמדינה, יש לנו כר הרבה יותר רחב לקבל תיירות ממדינות ירוקות כאן בארץ. אין פה שוויון. הטיסות החוצה, יכול להיות שפחות יקבלו אותנו, אבל פנימה אלינו, אנחנו כן יכולים לקבל הרבה יותר מדינות.

ופה אמיר, אני פונה אלי, שצריך בשביל זה לשווק את מדינת ישראל בצורה מסוימת. אני מניחה שבשביל זה צריך תקציב מדינה וצריך לצאת עם איזושהי תוכנית דווקא לימי קורונה, אבל צריך להביא את התיירים לכאן ולהבין מה קורה במדינות אחרות. הרי באירופה זה גם לא שמחה גדולה, מה שקרה שם, לפחות בחורף, ואין לי מושג מה קורה במדינות אירופה היום מבחינת מוזיאונים, מבחינת ברים. הרי תייר שמגיע לא בא רק לנחות, הוא רוצה לבלות, גם תיירות מוזיאונית, גם תרבות, וגם מסעדות וברים.

אז מה קורה בעולם? איך שם פתרו את זה? ואולי להביא משם את התוכניות של איך לפתור את זה כאן בארץ. תרבות כנראה יותר קשה יהיה לצרוך כאן בתקופה הקרובה, לצערי הרב. צריך לפתוח את זה. אבל לפחות בשאר הדברים, מה קורה שם ואיך אנחנו יכולים להביא את זה כתוכנית פעולה כאן לישראל ולהביא תקציבים כדי לשווק את ישראל – אולי עם השדה המרוחק יותר ליד אילת, שדה רמון, ולפי זה לראות איך אנחנו עושים. אבל בשביל זה אנחנו באמת צריכים תוכניות, ואני מקווה שהן יהיו ושנוכל לדון בהן בשדולה שלי בשבוע הבא.

אמיר, בבקשה.

אני חושב שסוגיית התקציב היא סוגיה כואבת. זה קושר לנו את הידיים. נמצאת פה בשיחה גם מנהלת האירוח שלנו, ורוניק לוריא. אנחנו עשינו סביב הדוח שורה של שינויים. כמו שנאמר פה, אנחנו צריכים גמישות טיפולית. אנחנו לא יכולים לעבוד בכללים הרגילים. אי אפשר להביא אורח, מישהו שיש לו מיליוני עוקבים בחו"ל, ומטיסים אותו בטיסת ביזנס ושהוא ייסע עם אוטובוס של מכרז חשכ"ל, עם מסטיקים מהתלמידים בבתי ספר שמודבקים למושבים.

את כל זה צריך להבין גם בהיבט של הביקורת. משרד שרוצה להיות רלוונטי, רוצה לעשות את העבודה הכי טוב, צריך גמישות, צריך פה לקבל את הכלים הכי טובים בעידן של קורונה וקפסולות. במצב רגיל יש לנו הזדמנויות אירוח שמצריכות ומצדיקות הטסה במטוס פרטי לפה בתקופה כזו אם היינו יודעים להתגבר על המגבלות של משרד הבריאות ומגבלות האין-תקציב. זו הזדמנות. אנחנו רואים בזה הזדמנות, המשרדים שלנו בחו"ל ומשרדי היח"ץ שלנו, שדרך אגב, כולם נעתרו לזה שאנחנו קיצצנו אותם ל-25% מהשכר הקבוע והם ממשיכים לעבוד, כולם ערוכים לייצר לנו הזדמנויות שהמשבר הזה נותן, של סלבריטאים, של עיתונאים, שבימים רגילים לא היינו יכולים להביא אותם.

ופה אני חושב שבמצב היום, להציע להם בחורף האירופי להגיע לארץ בקפסולה עם חוף ים – אפילו מוזיאון לא צריך. אני חושב שזו ההזדמנות הגדולה, וצריך להבין שהעולם לא מחכה לנו. זה שמדינות מתחילות לעבוד וחברות תעופה מתחילות לטוס, מי שלא ראשון, נכנס לסוף התור. אנחנו עבדנו שנים אחרי האירועים האחרונים – הוזכר פה צוק איתן על ידי חבר הכנסת שטרן. שבועיים לפני צוק איתן הייתה פה חברת קת'אי פסיפיק, ובחרה פה כבר מלון איפה להלין את הצוות שלה. בא צוק איתן, ולקח להם שלוש שנים לחזור.

החברות האלה רוצות זמינות, רוצות קשר איתנו, הסכמי שיווק שאנחנו יודעים לעשות איתם, קמפיינים משותפים, ואז אפשר לעבוד ישר. ברגע שאנחנו מדינה סגורה ומחילים עלינו כללים שהם לא טובים, בטח למדינה שהמסר שלה בשנים האחרונות היה: אצלנו בטוח; אנחנו משדרים עסקים כרגיל גם באינתיפאדת הסכינים, שמרתון ירושלים צמח באותה שנה בעשרות אחוזים בגלל שאנחנו משדרים בקמפיינים שלנו עסקים כרגיל. ופתאום עכשיו כשיש משבר, אנחנו עם ההגבלות הכי חמורות. ואני חושב שהנזק לתעשיית התיירות יהיה גדול, ולכן צריך לעשות חשיבה ולהפעיל לחץ גדול על משרד הבריאות להתחיל לשחרר.

עיסוקכם הוא בעידוד התיירות לארץ ובשיווק התיירות לארץ. אתם גם מעורבים בכל הנושא של הפיצוי הכספי והאפשרות לתת לתיירנים עצמם, למלונאים, לסוכני הנסיעות, למורי הדרך, לכל האנשים האחרים, יכולת לעבור את התקופה הזאת?

כן, בוודאי. אנחנו בקשר מול כל הגורמים שהזכרת - - -

אז ברשותך, אני אחזור אליך אחר כך עם העניין הזה. אני מבקש להעלות עכשיו את ד"ר אשר שלמון ממשרד הבריאות. בוקר טוב.

בוקר טוב. משרד הבריאות מודע למצוקה, גם של ענף התיירות, גם של מדינת ישראל בכלל, על כל ענפיה הכלכליים שמושפעים מהתיירות.

כפי שהזכיר מנכ"ל משרד התיירות, התקיים דיון מסודר, מובנה, בין השרים עם הצוותים המקצועיים. הוקמו גם קבוצות עבודה. המטרה שלנו בשלב הזה היא לאפשר חזרה מדורגת, זעירה, בקפסולות, של תיירים ממדינות ירוקות.

לגבי מדינות אדומות, אנחנו מהבחינה הזו, כמו רוב המדינות המתוקנות בעולם, וצריך לזכור שכמעט כל מדינות האיחוד האירופי וכמעט כל מדינה אחרת שתבדקו בעולם, דוגלות בשיטה הזו – לא מכניסה תיירים ממדינות אדומות ככלל. יש קבוצות מסוימות שמקבלות היתר להיכנס למדינה גם ממדינות אדומות תחת תנאים מסוימים. גם בישראל יש קטגוריות שונות לדבר הזה.

לגבי הבדיקות, אני אנסה להזים אמירות כלליות שנאמרות וגם נאמרו פה, כולל על ידי עמיתי יוסי פתאל. מדינת ישראל לא שומרת בדיקות רק לאזרחים שלה. וסוגיית הבדיקות שהייתה סוגיה של סדרי עדיפות נכונים, ככל שאנחנו הולכים ומרחיבים את המשאב הזה, הסוגיה של הזמינות היא שולית.

לכן, בסופו של דבר, אם ההחלטה תהיה לתת רישיון למעבדה בנתב"ג או להתבסס על בסיס המשאב הלאומי, הוא דיון מקצועי שמתנהל, ויוחלט כך או אחרת, בסופו של דבר ברור שאם תוחלט מדיניות שיש בה בדיקות, יהיו בדיקות זמינות וזמינות מהר כך או אחרת.

הנקודה היא שונה, ואני אומר אותה שוב כאן. בדיקות אינן מחליפות חובת בידוד לאנשים שמגיעים ממדינות אדומות. דרך אגב, זאת המדיניות ברוב המדינות המתוקנות בעולם: באיטליה, בגרמניה, בצרפת, בספרד, בבריטניה ובעוד הרבה מאוד מדינות אחרות.

אשר, ברשות, אני רוצה לעצור אותך, כי יש פה באמת סוגיה עקרונית.

לישראל הרי יש יתרון – הוא אולי לא יתרון בחיים אבל הוא יתרון בהקשר הזה – שאנחנו מדינת אי, ומאוד קשה להשוות בינינו לבין מדינה אירופית שיש לה גבולות יבשתיים פתוחים ועוד רגילה מעשרות השנים האחרונות שבכלל אין בהן תחנות גבול ואין שום דבר, ואז היא צריכה לעשות התוויה כללית מאיפה באת.

למה לנו בישראל משנה מאיפה באת, ולא אם אתה נשא או חולה בעצמך – תהליך שאפשר לבנות ושבו נדע את זה ברמת ודאות די גבוהה?

התשובה היא שבדיקה בודדת של PCR מלמדת על מצב העומס הנגיפי בזמן הנתון.

אז תעשה שלוש בדיקות, כמו שאומר יוסי פתאל.

רמת הדיוק שלה, ככלל, לראות אדם שנושא היא לא מספיק גבוהה, ולכן הוזכר ניהול סיכונים. משרד הבריאות מנהל את זה בצורה מאוד מעמיקה - - - אפשר גם ללמוד מהם. בתורת ניהול הסיכונים הזו, לומר שבדיקת PCR שוללת ברמת ודאות מספיק גבוהה תחלואה אצל אדם שהגיע ממדינה בה יש תחלואה גבוהה, היא מידה לא נכונה לתפיסתנו והיא הוכיחה את עצמה בעבר כמסוכנת פה. ואפשר שוב להתווכח מה היה ומה לא היה. אבל כך היה. אין ספק שלפחות בגל הראשון 70% מההדבקות הגיעו ממקומות מאוד מאוד מוגדרים שהיו אדומים.

המטרה הבסיסית היא לא להגיד לא על כל דבר לאורך זמן. ברור שנצטרך לנהל מדיניות מתמשכת שגם תעבור אבולוציה כזו או אחרת ככל שהזמן יחוף ואנחנו נחיה לתוך שגרת המחלה הזו. אבל האמירה הבסיסית שלנו, ואני חושב שזה היה מוסכם על שני השרים בדיון – בואו נתחיל מהמדינות הירוקות. יש מספיק מדינות ירוקות היום בעולם, שאפשר לפתוח אפיקים תיירותיים תחת בקרה מאוד מאוד מסודרת, גם לסוגיית הבדיקות, כולל המדינות שעוד יש ויכוח, כן או לא. אנחנו חשבנו שלא, אבל הנושא הזה עדיין בדיון.

יהיה צורך בבדיקות, נדע להעמיד את המשאב הזה. אני אומר שוב, כשיצטרך להגיע אדם ממדינה אדומה, גם לכך יהיה פתרון. כיום אנחנו נותנים פתרונות, כולל פתרונות של חליף בידוד במצבים מסוימים מאוד מאוד מוגדרים. אני מניח שנצטרך להרחיב את זה לסוגיה של אנשי עסקים ולסוגיות קריטיות אחרות למשק. פתיחה מלאה לתיירות ממדינה אדומה, אני לא רואה את ישראל עושה את זה כרגע בלי בידוד. וברור שבידוד מייתר או בעצם מבטל את האפשרות הזו.

נראה לאן נלך. כרגע זאת המדיניות, והיא מדיניות שמוסכמת עלינו וגם נראה לנו פרקטית נכון להתחיל איתה כשאנחנו רוצים להתחיל לפתוח את השוק לתיירות, ולא להיות עוד פעם במצב שאנחנו נכנסים לגל תחלואה ומתחילים לגרש מפה תיירים - - -

הטענה של יוסי פתאל, שמדינות ירוקות לא רלוונטיות, אני לא מקבל אותה. היום מדינות חשובות וגדולות באירופה, כמו איטליה וגרמניה, נכנסות להגדרת המדינות הירוקות. יש עוד לא מעט מדינות בעולם שנמצאות שם. נכון להתחיל איתן. נראה שיש לנו כלים, או נצבור ניסיון ונוכל לנסות לבדוק איך מתקדמים לכיוון המדינות האחרות.

שתי שאלות בהקשר הזה. האחת, האם מה שאמר לנו כאן איתמר גרוטו ונאמר גם במקומות אחרים, שב-16 בחודש אתם אכן מתכוונים להסיר חובת בידוד ממדינות ירוקות? האם זה עדיין בעינו? ודבר שני, בהמשך לדברים שאמרה חברת הכנסת ברק, האם אנחנו פועלים מול המדינות האלה כדי להקל גם על התייר הישראלי? שהרי למקל יש שני קצוות.

שתי השאלות האלה צריכות התייחסות טובה.

לגבי ה-16 באוגוסט – אנחנו כמשרד הבריאות, בדרג מקצועי, מתכווננים, למעשה סיימנו את כל העבודה המקצועית לקראת תיקון התקנות לטובת העניין, כך שבכפוף לתקנות, כרגע הנכנסים הישראלים ממדינות ירוקות יהיו פטורים מחובת בידוד.

לגבי מגעים בילטרליים – עד שנכנסנו לגל העכור הנוכחי, קיימנו שורה ארוכה של דיונים עם הרבה מאוד מדינות, והתקדמנו לקראת הבנות, אולי אפילו התחלה של הסכמים בילטרליים כדי לאפשר תיירות הדדית, עם יוון, קפריסין, קרואטיה, צ'כיה, אוסטריה, ועם עוד הרבה מדינות אחרות. היו דיונים בין-משרדיים, בריאות, תיירות, חוץ, תחבורה, וגיבשנו שורה ארוכה של מתווים כדי לפתוח את השמיים לאזרחים של שתי המדינות כדי לעודד את תנועת התיירים.

לצערנו, הגענו לאן שהגענו. המדינות האלה מטבע הדברים ניתקו מגע ובנימוס הודיעו לנו שהן נענות להנחיות של האיחוד האירופי, ולכן בשלב הזה הן לא מקדמות את ההסכמים. עדיין וחרף זאת, קבענו גם עם מנכ"ל משרד התיירות, נגבש קבוצת עבודה שתנסה לראות איך לאפשר באופן חד צדדי לתיירים ממדינות ירוקות להיכנס לכאן כמה שיותר מהר.

אם אני מבין ממך נכון, אין מדינות היום בעולם, אולי חוץ ממספר ספור שיקבלו ישראלי ללא בידוד, אלא אם יש להם מדיניות – אני הזכרתי בדיון קודם על התעופה את מה ששמעתי משגרירת אוסטריה בישראל, ששם הם נשענים על בדיקות.

הם לא מאפשרים, למיטב ידיעתי, לתייר ישראלי ל היכנס היום לאוסטריה, או בלי בדיקות אפילו לא עם בידוד.

אז אני אומר לך ששאלתי אותה שאלה מאוד ספציפית וזה היה במהלכו של גל העלייה בתחלואה האחרון, לא כשהיינו מדינה ירוקה, והתשובה הייתה, אם אדם מגיע מישראל עם בדיקה שלילית של שלושה ימים לפחות או עושה בדיקה בשדה התעופה או נכנס לבידוד בווינה ועושה בדיקה שם, וכמובן התשובות שליליות, הוא פטור מבידוד.

אבל אני לא רוצה להיכנס לדיון על המדיניות באוסטריה. נכון לעכשיו, אתה אומר לי, בעצם ישראלי לא יכול לטוס כמעט לשום מקום בעולם בלי בידוד שם.

נכון. בלי בידוד או בכלל, כי עד כמה שאני יודע אוסטריה כרגע לא מכניסה תיירים ישראלים, אלא במקרים מיוחדים. היה לי למשל אתמול דיון עם האיטלקים, עם השגריר האיטלקי, והוא הודה שככלל ישראלים לא יכולים היום להיכנס לאיטליה אלא אם הם עומדים בשורה של קריטריונים, וגם אז הם צריכים בידוד. בדיקה לא פוטרת ישראלים שנכנסים היום לאיטליה מחובת בידוד, למעט תת קבוצה מסוימת של עד 120 שעות שהייה באיטליה.

אנחנו בבעיה עם העולם, ואני חושב שהמלחמה הגדולה ביותר שאנחנו צריכים לעשות כרגע היא להוריד את המספרים פה, לא רק בגלל סוגיית התיירות, אלא בגלל כל מה שזה עושה לנו כחברה וכמשק. אבל מעבר לכך, ברגע שאנחנו נחזור למספרים שבהם אפשר יהיה לדבר על הסכמים בילטרליים, בעיניי זה הכלי הטוב ביותר והבטוח ביותר, ואולי המהיר ביותר להחזיר לכאן תיירות, ולאפשר לישראלים בצורה בטוחה לנסוע לאותן מדינות.

תודה. אני אתן ליוסי פתאל זכות תגובה קצרה, ואחר כך אנחנו נלך לסיבוב בשטח.

אני כמובן מברך על האפשרות להביא תיירים ממדינות ירוקות, אבל צריך להבין שלארגן קבוצה לוקח שלושה-ארבעה חודשים. בזמן הזה מדינות יכולות לעבור מאדום לירוק חזרה הרבה מאוד פעמים. צריך להזמין טיסות, צריך להזמין בתי מלון, זה בלתי אפשרי. זאת אומרת, האמירה תתחילו עם ירוקות – הלוואי והיינו יכולים לחבק אותה ולהתחיל, ואני מקבל את זה. אני רק חושב שלא צריך כל הזמן להשוות את עצמנו לעולם.

לא התייחסת להצעה שלנו לעשות שלוש בדיקות, שאני חושב שמבחינה סטטיסטית מורידות משמעותית את הסיכונים שאתה העלית בבדיקה אחת. אגב, לדעתי, זה צריך להיות נכון לגבי ישראלים שחוזרים ממדינות אדומות; שיעשו בדיקה בשדה התעופה, ייכנסו לבידוד של 24 שעות עד שיקבלו תשובה, ונחזור לאיזה שהם חיים.

הנושא הבילטרלי לא עובד, אשר. גם בתוך אירופה, ההחלטה שבתוך אירופה תהיה תנועה לא מתקבלת. היום כל מדינה מנהלת את המדיניות שלה לפי הצרכים שלה – עובדה טורקיה, עובדה יוון, עובדה קפריסין, הן לא מתנהגות לפי הכללים האלה.

אני חושב שאנחנו צריכים, ואני לא רוצה להכתיב כאן שום דבר, אבל להיכנס לחדר ולהחליט על איך כן, חד משמעית, עם טכנולוגיה, עם רמת ודאות וניהול סיכונים יותר גבוהה באמצעות מספר בדיקות. תגידו עשר בדיקות. נעשה להם בדיקה בבוקר ובערב, ונמדוד להם חום שבע פעמים ביום. תגידו לנו מה כן, ואז נתחיל להתיישר. ה-לא, לדעתי, צריך לרדת מהפרק כי אנחנו מתרסקים. עזוב אותנו, אנחנו לא נעמוד בזה כמדינה. תודה.

תודה. אורי סירקיס, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, תודה רבה. אני חושב שהדיונים הללו, בסופו שלדבר, גם כשמסתכלים טיפה אחורנית, הם מזיזים את הדברים ואנחנו מרגישים את זה בשטח.

ישראייר מתחילת האירוע הזה נקטה מדיניות אחרת לחלוטין בכל מה שקשור בניהול האירוע, יותר חיות, יותר אקטיביזם, ובוא נדבר דווקא על דברים טובים. אנחנו אתמול ציינו את הנוסע ה-100,000 בנתב"ג מתחילת המשבר. מי היה מאמין? 100,000 נוסעים טסו בישראייר מתחילת המשבר, גם בנתיבים הפנים-ארציים וגם בנתיבים הבין-לאומיים. אני בטוח שאם היו שואלים פה אנשים, אף אחד לא היה מאמין שאנחנו הגענו למספרים הללו.

בוא מדבר רגע על אילת. אילת נשארה פתוחה בגלל מאבק עיקש של ראש העיר, יחד עם רשות תעופה אזרחית ויחד עם שר התחבורה ואחר כך שרת התחבורה. ואני בטוח שאם רק משרד הבריאות היה צריך לקבל החלטה, הוא היה סוגר את הטיסות, כי בהתחלה הייתה לנו ביקורת מאוד מאוד קשה, גם לגבי התקשורת, לגבי התו הכחול, רגע, המטוסים מלאים, למה הם מלאים, למה אתם לא טסים חצי ריקים, וכולי.

כל הטיסות לאילת כרגע מלאות. הגענו לימים שיש לנו שבע טיסות ביום, בוויקנד האחרון הטסנו 3,500 איש. אנחנו בקשר רציף, יומיומי, עם ד"ר סלמון משום שהצוותים שלנו חשופים. אם יש חולה קורונה על הטיסה, אז אנחנו מאוד מאוד ערניים לעניין הזה ולכן אנחנו עוקבים אחרי זה באדיקות.

אנחנו הבאנו 1,000 חולים חדשים מתחילת המשבר. רק שניים מהם אומתו כחולי קורונה. זאת אומרת, יש פה איזושהי פרנויה שמתחילה בתחילת המשבר, שבה נכנסו הרבה מאוד אנשים מארה"ב והם היו נשאים של קורונה – אני לא נכנס לזה ברמה הערכית, אגב. זאת מדינת העם היהודי. לא יודע, מדינת העם היהודי, אז יכול להיות שהיא צריכה לקלוט אנשים וגם אנשים עם קורונה. אבל אני לא נכנס לאירוע הזה.

לא, אל תלך לשם.

אני לא מדליק פה מדורות.

אבל באופן כללי, מה שקרה, כשאתה מסתכל על הנתונים, אלה נתונים מאוד מאוד נמוכים. בסוף אנחנו צריכים להסתכל על עובדות, לא על אמירות שאין מאחוריהן עובדות. אנחנו עובדים עם שדה נתונים. יש בסוף השבוע האחרון 3,500 איש שטסו לאילת. יש חולי קורונה באילת. הכול בסדר. העיר מתמלאת, בתי המלון מלאים. לומדים לחיות לצד הקורונה.

שיעור האבטלה באילת בראשיתו של המשבר הגיעה למספרים – כל אחד רב עם השני, 70%, 90%, העיר לאט לאט מתאוששת, הקניונים שם פועמים, וזה מה שצריך לעשות.

רק עוד מילה אחת על הפנים-ארצי, ומפה אנחנו נלמד גם על הבין-לאומי, כי בכל הסקירות של ארגוני התעופה העולמיים, ואנחנו קוראים כל סקירה שמתפרסמת – האקונומיסט בשבוע שעבר – המעגלים הם, אתה יכול ללמוד ממה שקורה בפנים-ארצי, אחר כך בטיסות קצרות, ואחר כך במה שקורה בטיסות ארוכות.

ישראייר סיימה את יולי השנה בפנים-ארצי עם ירידה של 35%, 33% מול שנה שעברה. זה הכול. וזה אחרי שסגרו את שדה דוב וכולי. זאת אומרת, אפשר היה להביא לפה עכשיו הרבה מאוד תיירים אם היו נוקטים בשיטה אחרת

בוא נדבר רגע על הפן התיירותי. אנחנו מחזיקים חברת בת, קוראים לה דיזנהאוז תיירות נכנסת. בשנה שעברה הבאנו לפה קרוב ל-200,000 תיירים. אנחנו בין שלוש החברות הגדולות בענף. אני מניח שאנחנו מהווים כ-10% מהשוק. אני מזכיר את זה כי יש לנו כרגע, ברגע זה ממש בקשות ל-270 קבוצות שרוצות להגיע לישראל. אגב, רובן ככולן אוונגליזם, מי שלא מכיר, זרם של הנצרות הפרוטסטנטית, אוהבי ישראל, תומכי ישראל. בצוק איתן, בתוך הירי הגדול של הטילים, הם הגיעו לכאן. אפרופו השאלה מה קורה עם המוזיאונים – בתוך האזעקות הם הגיעו לכאן. הם רוצים לבוא לפה, לתמוך בישראל. הקבוצות הללו הן הלחם והחמאה של הערים בצפון שמשוועות לתיירות הזאת.

ואם יש לנו 270 קבוצות כאלה, והואיל ונתח השוק שלנו הוא כמו שציינתי, אז יש לנו 2,700 כאלה. זאת אומרת, שהיו יכולים עכשיו לנסוע כאן 2,700 אוטובוסים, ו-2,700 מדריכי טיולים היו יכולים לעבוד, וכן האלה. כל העסק היה צריך לפעול.

עכשיו בוא נדבר רגע על קונספציות, שבירתם, ובוא נדבר על רעיונות ברמה הפרקטית. הייתה פה קונספציה שנלחמנו עליה כל הזמן, ואמרנו, אנחנו צריכים לבצע בידוד מבודל או בידול של הבידוד. זאת אומרת, כל הזמן אמרו, כל מי שמגיע לפה, 14 יום, ולא משנה מאיפה הוא הגיע. הצלחנו לשנות את זה. עכשיו יש שינוי ב-16 באוגוסט, והאנשים שמגיעים ממדינות מסוימות לא יידרשו להיכנס לבידוד. וכל הזמן אומרים, אבל הם לא רוצים, אך אחד לא מקבל אותנו. אל תדאג, ב-16 באוגוסט אנחנו גם נטוס וגם אתה תראה שיהיו מדינות שיקבלנו אותנו.

צריך להזמין לפני ה-16 כדי להגיע ב-16.

המושל ברודוס, למרות שיוון לא מקבלת אותנו, אני מניח שהוא יפעיל לחצים, והוא יגיד, אני מוכן לקבל ישראלים ובתנאי שהם יעשו בדיקת קורונה בכניסה - - -

אבל כמו שחברת הכנסת ברק אומרת, צריך לדעת את זה מראש. א', כי יש לוגיסטיקה לכל העניין, ו-ב', כי גם הנוסע אומר, רגע, רגע, זה לא כשאני אהיה באוויר, אורי סירקיס ידבר עם המושל של רודוס.

וצריך להזמין את הטיסה ואת בתי המלון. זה לא מעכשיו לעכשיו. אתה לא נוסע באוטובוס לאילת.

- - - גם באפריל טסנו לאילת עם 1,700 איש לכל אורך החודש. ובוויקנד האחרון היו לנו 3,500 איש.

אורי, אני מבקש להתכנס.

איפה יש עכשיו קונספציה שצריך לשבור אותה? הקונספציה הבאה, ודיבר על זה קודם נציג משרד הבריאות, זה שהטיפול במחלה צריך להיות בדיוק כמו הטיפול הביטחוני. זה אירוע רב שכבתי. גם בנתב"ג, כשאתה נכנס, בשער שואלים אותך מאיפה הגעת ועושים לך תשאול, ואחר כך שואלים אותך אם ארזת לבד, ואחר כך המערכת הפנימית מבצעת בדיקות. יש הרבה מאוד מנגנונים. אתה לא חייב לעבוד רק עם המטושים הללו. יש הרבה מאוד טכנולוגיות, והטכנולוגיות האלה הן לא באמינות גבוהה, 80%, אבל אתה יכול להפעיל כמה חגורות כאלה.

אתה יכול להגיד, תייר שמגיע לפה עושה בדיקת קורונה, ואחרי כמה ימים נעשה לו בדיקה מהירה עם טכנולוגיה שרמת האמינות שלה היא 80%, זה בסדר. ואולי נעשה לו שתי בדיקות כאלה. אז יכול להיות שבתוך הרשת הזאת יברח איזשהו תייר, אבל אנחנו נוכל לחיות, המערכת תוכל להמשיך להתקיים.

והקונספציה השנייה זה 14 יום בידור. אני אתמול, בעקבות היון שהיה פה בוועדת הקורונה, התקשרתי לבכירי משרד התיירות בבולגריה. אגב, בולגריה היא מדינה אדומה בהגדרה של משרד התיירות, אבל הם "מתים" שתיירים ישראלים יבואו לבקר שם, והישראלים "מתים" לבוא לבולגריה.

אנחנו עומדים לחתום עם אחד או שניים מבתי החולים על הסכם שבו הוא יבצע בדיקות קורונה עבור הלקוחות שלנו, ודיברתי עם הצד השני, והם אמרו, אנחנו מוכנים לבצע בדיקת קורונה בשדה התעופה, בחזרה שלהם לישראל. זאת אומרת, אנחנו נביא לכאן תייר שעבר בדיקת קורונה, נמצא שהוא נקי, עבר עוד בדיקת קורונה, נוחת כאן בארץ, למה הוא צריך להיות 14 יום בבידוד? למה שהוא לא יהיה חמישה ימים בבידוד? למה הקונספציה? למה כולם אותו דבר. הכול בסדר, אפשר לגלות גמישות ואפשר לעשות פה שינויים. תודה רבה.

רעיונות טובים. הזכרת את אילת. אני רוצה לחבר את מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, בבקשה. בוקר טוב.

בוקר טוב לכם, תודה רבה על ההזמנה. אני רוצה להגיד כמה דברים ולחבר את נושא הקורונה לעיר אילת.

אין ספק שהעיר אילת חטפה מכה כבדה מאוד עם הסגר הראשון, שהיה מחויב המציאות, יש לומר. נדמה לי שאתה כיושב-ראש ועדת הקורונה נחשפת לאתגרים הלא-פשוטים שמולם עמדנו ושטלטלו את העיר אילת בטלטלה מטורפת.

נכון.

אנחנו עדיין סוחבים את השובלים של אותה טלטלה, אבל אני שמח להגיד שמשום שעשינו פעולות נכונה, זה איפשר לנו לקלוט בסבב השני את תושבי מדינת ישראל. ומאז אמצע חודש יוני אני יכול לציין שהעיר אילת קולטת לתוכה בצורה מסודרת כל שבוע בין 60,000 ל-70,000 מתושבי מדינת ישראל. זה אתגר מטורף, שמן הסתם מייצר גם אתגרים הקשורים לנושא הבריאות.

אני רוצה להגיד מה יכולה להיות תרומתי לדיון הזה. הדבר הראשון שהוא מחויב המציאות, זה לראות איך העיר אילת הופכת להיות עיר ירוקה ואיך היא מקבלת משאבים ותשומת לב מיוחדת משום האפיון שלה כעיר, אולי היחידה היום במדינת ישראל שקולטת כל כך הרבה אנשים. ולכן אנחנו באנו בהצעות ועשינו מעשים שתכליתם תהיה לראות שהעיר מקפידה, ירוקה, יודעת לתת מענים שהם מענים מידיים לטובת נושא הבריאות.

מאיר, מה מצב תחלואת הקורונה באילת היום?

אני יכול להתייחס לתושבים, כי אני לא מקבל נתונים לגבי תושבים שהם מחוץ לאילת. החקר האפידמיולוגי מזין אותנו בנתונים של העיר אילת. נכון להיום יש לנו פחות מ-100 אנשים שנמצאים בבתים באילת כחולים מאומתים; בשבוע האחרון בממוצע בין שניים עד חמישה נדבקים ביום, שזה עדיין בגבולות השליטה. יש לנו כ-100 בדיקות ביום. אני מדבר איתכם במספרים הגדולים. והמצטבר נמצא ברמה של שליטה.

אנחנו מדברים על קליטה כל שבוע של בין 60,000 ל-70,000 איש בסירקולציה שבועית. זאת אומרת, בחודש, אם נייצר את המכפלות, אנחנו מדברים על מספרים שמגיעים קרוב לרבע מיליון איש. אלה מספרים פנומנליים שמצריכים מכולנו הרבה מאוד תשומת לב.

ולכן, הבקשות שאנחנו משגרים היום לפרופ' גמזו, וכמובן למשרד הבריאות, למל"ל – עם כל הגורמים הללו אנחנו עובדים – נועדו לאפשר לנו ל שלוט במצב. זה אומר, יותר חקר אפידמיולוגי, יותר בדיקות מעבדה באילת, ביוספטל, שכל הקופות יאוגמו כקופה אחת ובכך, ברגע שנוכל לקבל תוצאות מידיות, נוכל לחנוק מהר את שרשרת ההידבקויות.

אנחנו דורשים שיהיה לנו מאבק גם אחרי חולים מאומתים שבחוסר אחריות חודרים לעיר אילת. דרך אגב, היום למשטרת ישראל יש מסוגלות על ידי סורק ותעודת זהות לאתר אם יש חולה, ואפילו כזה שנכנס לבידוד, שכפי שאמרתי, בחוסר אחריות חודר לאילת. וצריך בעניין הזה לקבל את כל התמיכה.

אני יכול לספר לך, אדוני היושב-ראש, שהעיר אילת הקימה משל"ט קורונה, יש מפקד קורונה, גייסנו סיירת ירוקה בדמות 25 חבר'ה צעירים. אתמול נפגשתי איתם בשעה 23:00 בלילה. יש לנו מערכת כריזה, מצלמות, מערכות הסברה, וכל מה שאנחנו עושים במשאבים שאת חלקם קיבלנו מהמדינה נועדו לתת מענה כדי לתת מענים נכונים בתחום הזה.

אני רוצה להציע ולבקש – דובר פה על התיירות הישראלית. יעבור גל של חודש אוגוסט והחגים וניכנס לתקופה הבאה. התקופה הבאה היא תקופה של כנסים. כבר היום – שומע אותי מנכ"ל משרד התיירות ואנשים נוספים – צריך להיכנס למה אני קורא קפסולת מערכות הכנסים. צריך לתכנן היום, לא בעוד חודשיים, איך ממשיכים לקיים כנסים תחת המגבלות, תחת זה שיוצרים קפסולות כנסים, כך אני קורא לזה, כדי לא לחנוק את המפעל החשוב מאוד שאנחנו זוכים ליהנות ממנו בחודשים נובמבר, דצמבר, ינואר וכן הלאה. זה דבר שצריך לעשות היום.

דרך אגב, דיברתי עם ארנון בר דוד מההסתדרות, והוא הבטיח שיעשו כל מאמץ כדי שההשתלמויות והכנסים יתקיימו בעיר אילת, ולפחות בכל מה שקשור למטרייה שלו.

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא נושא כניסת תיירים ממדינות ירוקות. אין ספק שהתיירים יגיעו אם אנחנו נדע לתת מענים. כפי שכבר נאמר, יש יכולת לבדוק את התיירים הנכנסים כבר בארץ היציאה שלהם, יש יכולת לבדוק אצלנו בבדיקות מהירות. תייר שיידע שהוא נכנס לעיר שהיא עיר אחראית, רצינית, מפקחת, מפוקחת, תהיה לו מוטיבציה, ואם תרצו, תת חרדה להיכנס לעיר, וזה מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים בשלב הראשון לראות כמה שיותר מתושבי מדינת ישראל, ולעשות מאמץ לראות גם תיירים שיגיעו אלינו מארצות ירוקות.

המפתח לעניין הוא לאפשר לנו כעיר לקבל את כל המשאבים כדי שהעיר הזו תהיה עיר ירוקה – אם תרצו, קפסולת אילת ירוקה. ככה אני רואה את הדברים. זו לא משימה בלתי אפשרית. ניתן לעשות את זה בעבודה נחושה. אתם ראיתם שהשבוע החלטתי לתבוע אזרח מדינת ישראל שחדר בחוסר אחריות, ודרך אגב, אני מתכוון לעשות את זה עם כל תושב. אני מקווה שנקבל תמיכה גם של המשטרה, גם של הפרקליטות ושל כל אותם גורמי אכיפה נגד אותם עבריינים שפועלים בניגוד להנחיות ולהוראות. עד כאן.

לא הבנתי מה הוא תבע. בקלאב הוטל?

זו אמירה מאוד חשובה, כי אני זוכר שהיו תקופות, למשל, בתקופות הפיגועים הקשים שהיו בירושלים ותל אביב ומרכז הארץ, שאילת שיווקה את עצמה כאילת – בואו לאילת. לאילת יש שדה תעופה משלה, בדרך כלל מי שנמצא באילת או הרבה מהאנשים באים לאילת והולכים מאילת. זאת אומרת, לייצר באמת את אילת כעיר ירוקה זה יכול להיות רעיון משמעותי מאוד לתיירות אצלכם.

זו אקס טריטוריה, אדוני היושב-ראש.

אחרי זה יהיה לנו קל יותר לתת עוד הטבות.

כמו אזור סחר חופשי.

אני מראש אמרתי לך לעשות את זה.

כן, אני יכול להגיד לכם שחברת הכנסת ברק ביקרה אותנו לאחרונה, ואני אפילו יכול להגיד שהיא נהנתה.

אני חוזר ואומר, העיר אילת היא עיר שאפשר לראות אותה כאקס טריטוריה, היא סגורה ומסוגרה, היא ברת שליטה. אם נקבל את המשאבים כפי שכבר ציינו בתגבור החקר האפידמיולוגי, בדיקות שכל הקופות מתעלות את עצמן ליוספטל, יכולת לקבל מענים בטווחים של שעות, יכולת לשלוט בכניסה – חולים שיכולים להיכנס וידעו שהם יענשו אם ייכנסו, ועוד כל מיני פעולות שאנחנו עושים ונמשיך לעשות, אלה הם דברים שיכולים לתת תחושה של ביטחון לתייר מהארץ ומחו"ל, ובכך להניע את הכלכלה הזו שכל כך חשובה לאילת וחשובה למדינת ישראל.

תודה רבה, מאיר יצחק הלוי. הדברים ברורים. אני מבקש את מנכ"ל עיריית נצרת, שריף ספדי. בוקר טוב. הוזכרתם פה קודם, גם על ידי אורי סירקיס, בהקשר של תיירות אוונגליסטית, תיירות נוצרית שרוצה להגיע לכאן. אתה יכול לתת לנו תמונה, מה מצבה של מצרת היום כעיר תיירות?

מצב נצרת לא הכי טוב כי היא עיר מבוססת תיירות, כפי שאתם יודעים. האבטלה בנצרת היא כמעט 50%, משום שהרבה מהעסקים מבוססים על תיירות. המצב לא טוב. למעשה, הרבה בתי מלון נסגרו. כל ההסעות, מדריכים, מסעדות, מה שקשור בתיירות סבל וסובל עדיין בצורה רצינית.

אנחנו מקווים שמה שקורה עכשיו, שתיירות הפנים בסופי שבוע מתחילה קצת להזין את התיירות בנצרת, אבל זה לא מספיק. בתי מלון עדיין לא פתחו. יש רק שני בתי מלון – גולדן קראון ורמדה – שהם פתוחים, בעיקר כי יש שם בריכות ואנשים בקיץ מתעניינים גם בעניין הזה. אבל לשאלתך, המצב בנצרת לא כל כך טוב, ולכן ראש העיר ביקש סיוע מיוחד מהממשלה, כמו שהיה בטבריה ובאילת - - -

איזה סיוע אתם מקבלים?

אנחנו מקווים לקבל את הסיוע שהבטיחו, 30 מיליון, אבל זה עדיין לא התקבל. צריך את האישור. אבל יש כוונה לסייע לנצרת כפי שסייעו לטבריה ולאילת, לאחר מה שהתרחש בוועדת הפנים, וראש העיר ביקש וצעק, שבאמת כואב לו שנצרת לא מקבלת מה שמקבלת טבריה ואילת וערים אחרות בארץ. ובסוף התחשבו בזה, ויש הבטחה לקבל 30 מיליון.

הסיוע הזה הוא לעסקים כדי שלא יצטרכו להיסגר או שהוא גם סיוע שמיועד לעודד למשל תיירות פנים? זאת אומרת, הוא מיועד לעודד דברים שיניעו את הכלכלה או רק סיוע לאנשים?

שניהם ביחד, לדעתי. אבל עדיין אין מתווה סופי, צריכים לדון בזה. אבל המטרה היא לסייע לעסקים לחזור לשגרה וגם להניע את הכלכלה בעיר. כי בסופו של דבר, זה גם פוגע בהכנסות העירייה כי כאשר אין עסקים אז לא משלמים ארנונה. כל זה, אתה יודע, אחד קשור בשני.

כן. הנתון הזה, של 50% אבטלה זה - - -

פחות או יותר. זה כמעט 50% אבטלה בנצרת. לפני הקורונה היה 3%, וזה קפץ לרמה של כמעט 50%, וזה נזק רציני לכלכלת העיר ובטח להכנסות העירייה בסופו של דבר.

מה שיעור התחלואה בעיר? אתה יכול להגיד לנו?

כרגע, על פי הדוחות של משרד הבריאות, כמעט מגיעים ל-390 מאומתים. אבל צריך לזכור שנצרת מונה כ-100,000 תושבים. ראש העיר אילת אמר ש-100 אצלו, ואילת מונה כ-50,000. אנחנו כמעט 400 לפי הדוחות של משרד הבריאות.

אתם גם לא מוזכרים בערים אדומות.

עדיין לא. למעשה יש לנו עלייה לאחרונה בגלל תופעת החתונות. אבל עד לפני זה העיר השתלטה, היה לנו פרסום, היה - - -, היה כריזות של ראש העיר בשמו ובקולו, וזה עזר הרבה ואנשים נענו לבקשות של ראש העיר לא לעשות התקהלויות ולהיות בבידוד ולשמור על ניקיון.

דבר אחרון, ואולי קשה לענות על זה – אתה יודע כבר על עסקים, למשל, מלונות, שנסגרו ולא ייפתחו אפילו אם המצב ישתפר משמעותית עכשיו?

אני לא יכול להגיד לך אם לא ייפתחו, אבל בעלי המלונות שאנחנו נפגשנו איתם מדברים על קשיים רציניים מאוד. ויכול להיות, אם המצב ימשיך, ולא תהיה עזרה וסיוע מהממשלה לעסקים האלה, שהם לא יוכלו לפתוח מחדש. וזה דבר שיפגע באופן רציני בעיר, בכלכלה, וגם בהכנסות של העירייה.

לכן אנחנו פונים לכל משרדי הממשלה ובעיקר למשרד התיירות שייקח בחשבון את נצרת, כי ממילא נצרת סבלה – ויושב בזום הזה גם מנכ"ל משרד התיירות, והוא יודע על הבעיות של נצרת בשנים האחרונות עם התקציב, והיו כל מיני בעיות מסיבות שונו. אז אני חושב שנצרת צריכה לקבל התייחסות מיוחדת בעקבות זה שבמשך שבע-שמונה השנים האחרונות היא לא קיבלה תקציב הולם, ובאמת נצרת לא הייתה בשיווק של משרד התיירות.

ואתם בדיון הזה של ועדת הביקורת מדברים על אירוח ועל אורחים, ואני חושב שגם נצרת צריכה להיות בתוכנית של האגף הזה, של השיווק ושל האורחים מחוץ לארץ, ונקבל מענה טוב שיביא כל מיני מעצבי דעות וכל מיני אנשים חשובים שיכולים לתת לנצרת את התדמית שלה כחלק ממדינת ישראל ולשווק אותה כעיר חשובה כמו ערים אחרות במדינת ישראל, דבר שעד עכשיו לא נעשה כפי שצריך.

תודה רבה. שאלתי את השאלה כי אתמול שמעתי דיווח בתוכנית רדיו, ש-30% מבתי המלון בפריז נסגרו ולא ייפתחו יותר.

אבל זה הגיוני. ומה קורה בספרד? בכל אחת מהמדינות.

כן, זה נתון מטורף. בעיר התיירות מספר אחת בעולם אולי. יש כמובן צד נוסף לכל האירוע, והוא הצד של האנשים, בעיקר עצמאים שעובדים בענף הזה ומטה לחמם נגדע באחת. אני מבקש להעלות את צביקה הרפז, בבקשה.

בוקר טוב.

בוקר טוב, צביקה. מה שלומך?

בסדר, תודה.

אתה מורה דרך. תסביר לנו את הכמעט מובן מאליו, מצוקתם של מורי הדרך.

א', עברנו ממצב של 100% ל-0% בבת אחת. אני הייתי בין האחרונים שעבדו עד ה-15 במרץ. מאז לא היה אפילו יום עבודה בודד. כמובן שאנחנו עובדים עם תיירות נכנסת, ואין תיירות.

מעבר להיותנו חזית ההסברה, ועצם העובדה שבגלל זה חייבים לשמר את הענף שלנו, יש פה בעיה מאוד גדולה שהרבה מאוד אנשים שגם כשהם זכאים לכל מיני מענקים ודמי אבטלה חלקם, אז נופלים בין הכיסאות בצורה בירוקרטית. אחד הדברים זה שהמקצוע מורה דרך לא מוגדר במחשבון הזכויות של ביטוח לאומי, אז הם לא כל כך יודעים איך לעכל את העובדה שמורי דרך עובדים גם בתלוש וגם בחשבוניות, ואנשים נופלים בין הכיסאות.

מעבר לזה, יש פה בעיה נוספת של אנשים שמחזיקים רכבי אשכול. אז נכון, בוועדת הכספים לפני תשעה ימים עלה הנושא, והוחלט כן לטפל ולבטל את ההחרגה, אבל רכבי אשכול הם רכבים שנקנו באיזושהי הטבת מס ונדרשים לתת דין וחשבון על ימי עבודה בשנה, ואותה הטבת מס עשויה להישלל ממי שלא עומד בזה. אני יודע שזה נשמע מגוחך, אבל יכול להיווצר מצב שבסוף השנה אף אחד ממורי הדרך לא יגיע למכסת ימי העבודה ואז ידרשו בצורה מגוחכת לחלוטין לשלם החזרי מס בגין אותו רכב אשכול.

ודבר אחרון שהייתי רוצה להעלות, ודווקא קשור לתיאור של הדיון הספציפי הזה, הוא נושא האירוח של משרד התיירות. משום מה נוצר מצב שדווקא משרד התיירות שאמור להיות האבא שלנו כמורה דרך, דווקא הוא מעסיק מורה דרך במחיר נמוך משמעותית ממחיר ההסכם הכולל, וגורם לנו אפילו לחשוב על מצב שהוא ביזיוני. והם בעצמם, שלכאורה אמורים לעזור לנו, הם מפרים את אותו הסכם.

אני אישית עד עכשיו נמנעתי מלעבוד עם משרד התיירות במחלקת האירוע שלהם, למרות שאני עובד עם משרד החוץ, מדריך מלכים, נשיאים, ראשי ממשלות. ושם זה כן עובד במחיר אחר. אז יש פה עוד לקונה שאמורה להיות פה אחדות מסוימת כלל משרדית, ולא יכול להיווצר מצב שלשכת התיירות הנכנסת, שזה לכאורה גוף ממשלתי, הסכם השכר שלהם יהיה פרוץ לחלוטין וכל אחד יבוא ויעבוד לפי דברים אחרים.

צביקה, אתה מייצג מורי דרך. מול מי אתם עובדים? מי האוזן הקשבת שלכם או מייצג אתכם בדיונים הפנים-ממשלתיים על הדבר הזה?

אז זהו שאנחנו כנראה בנים חורגים להרבה אבות כי אף אחד לא כל כך רוצה לקחת אחריות. ביטוח לאומי – אחראי על זה משרד הרווחה, אנחנו מרושיינים על ידי משרד התיירות, התקציב מגיע ממשרד האוצר, וכל אחד מאיתנו צריך ללכת ולחפש איזה אוזן קשבת, למשוך אותה אלינו על מנת להציף בעיות. זאת אומרת, זה לא שיש לנו ערוץ פתוח אל משרד התיירות ושם שומעים אותנו במאה אחוז עם אוזן קשבת.

כאשר אנחנו מעלים דברים, ויסלח לי אמיר הלוי וורוניק לוריא שיושבים פה, אז משום מה מתקבלת אצל חלקנו ההרגשה שקצת מנפנפים אותנו, שאנחנו נדחקים לפינה. וגם כשיש תקציבים כלשהם, תקציב שיווק או תקציב פרסום, אז הוא הולך קודם כל לדברים הגדולים ולסוכנים הגדולים ולבתי המלון. וזה שונה לחלוטין ממה שהיה באינתיפאדה בשנת 2000, כאשר גנדי דאג לתקציב מידי ממשרד האוצר, העביר למורי דרך לצורך הכשרות. אנשים עברו הכשרות וקיבלו דמי אבטלה תוך כדי, וזה הציל אנשים. השנה זה לא קורה. השנה גם אלה שאמורים לקבל, כמעט ולא מקבלים.

אוקיי. אנחנו נעלה את הדברים האלה בהמשך, גם כשתהיה פה נציגה של משרד האוצר. צביקה, תודה.

טלי לאופר, בוקר טוב.

בוקר טוב.

את מייצגת את סוכני הנסיעות?

כן, התאחדות משרדי הנסיעות בישראל, אני ואתה גם שוחחנו בנושא הזה. אני לא אגזול מזמן הוועדה, אני לא אחזור על דברים שנאמרו כאן ויוצגו בצורה בהירה. אני רק אוסיף במשפט שכמובן האירוע, האסון התיירותי חורג מעבר לנושא ספציפי כזה או אחר של תיירות נכנסת או יוצאת, קפסולה ככה או אחרת.

כל מה שאמרו כאן נכון ומדויק, והוא אירוע הרבה יותר גדול, אסון תיירותי הרבה יותר גדול. ואני רק רוצה להשתתף ולחזור על התמיהות שהועלו ועל הנקודות שהועלו, גם על ידי אורי סירקיס, גם על ידי יוסי פתאל וכולי. גם אנחנו לא מצליחים להבין את ההתעקשות של משרד הבריאות על לא להמיר את הנושא של בידוד וסט בדיקות, כמו שאפשר וכמו שמוצג בכל כך הרבה מתווים. וכל היתר נאמר. לא אוסיף. תודה רבה.

תודה לך, טלי. אני מבקש להעלות את חלי גורסוי או את דור יהודה, בבקשה.

חלי, בוקר טוב לך. אתם סוכנות נסיעות אינטרנטית. הדרך שלי לתאר את זה נכונה?

כן, פחות או יותר. אנחנו חברה צעירה שעובדת היום עם פרילנסרים בתחום התיירות. יש לנו 60–70 פרילנסרים, והצלחנו להגיע לאיזשהו מודל שבו אנחנו מייצרים הכנסה עבורם ועבורנו עם אחוזי רווח נמוכים, ובעצם כולם מרוצים. החבר'ה אצלנו מגיעים ב-60%–70% משרה ל-8,000 עד 12,000 שקל משכורת בחודש. ואני רוצה לתת את הדברים מנקודת מבט שלי כסוכנת נסיעות, כמי שחיה את הענף, ובעצם כבר מאמצע פברואר המשרדים סגורים.

אלה אנשים שביום אחד נעצרה להם כל הפרנסה. יש המון מובטלים בענף ומפוטרים, וכל מיני חל"תניקים שגם לא יהיה להם לאן לחזור לאור כל הסיטואציה המורכבת הזאת. אני רואה את זה כבר, אני חברה בקבוצות ואני שומעת את האנשים. אנשים מיואשים, אנשים מדוכאים. מציעים להם עבודות בסופר ב-30 שקלים לשעה.

אני מבינה שיש את הבעיה של הקורונה, אבל אם אנחנו נסתכל על הנתונים, זה מרגיש כאילו משרד הבריאות ממשיך וממשיך לייצר היסטריה. לאורך טווח של חמישה חודשים אנחנו מדברים פה על פחות מ-0.1% מקרים של חולים קשים או נפטרים, רובם מעל גיל 80 עם מחלות רקע. אין פה באמת מגפה כל כך מסוכנת. נכון, זה פוגע באוכלוסיות בסיכון, גם אני אחת מהן. אבל מצד שני, ואתם מדברים על ניהול סיכונים, קחו את 250,000 בתי אב שאיבדו את ההכנסה, קחו את הבריאות הנפשית של האנשים, אנשים שביום אחד נעצרו להם החיים.

אני חד הורית עם שלושה ילדים, מפרנסת יחידה, בלי ביטחונות. למזלי, אני באה עם הרבה רקע מתחום הדיגיטל, אז איך שהוא אני מצליחה להסתדר. אבל יש הרבה אנשים שאין להם את זה. תחשבו עליכם שביום אחד עוצרים לכם את הפרנסה לחמישה חודשים, ואין שום עתיד, ואין שום מתווה, ואין שום כלום, והממשלה פשוט שכחה בעיקר הרבה פרלילנסרים.

חשבנו על מתווה. יש לנו יכולות דיגיטליות, יש לנו מערך מוכן של שיווק שיכול לייצר מאות לידים. אגב, גם לתיירות נכנסת. אנחנו חבר'ה צעירים שבאים עם גישה קצת אחרת. אנחנו עובדים עם ספקים מאוד זולים. אני שומעת על שיווק עם משפיענים בחו"ל, ואני בעצמי בלוגרית בשנים האחרונות, ואם ניקח את עשרות אלפי הדולרים שמושקעים על הסלבים ועל הבלוגרים ונשקיע אותם בפרסום, בקמפיין ממומן וממוקד לקהל ממוקד שכן מחפש חופש בחו"ל, ולא כאלה שיעשו לייק באינסטגרם; לחבר'ה צעירים, למתג את תל אביב, את ישראל כאחלה יעד אטרקטיבי לצעירים, עם מסיבות, עם כל מיני דברים; וגם לקהל מבוגר יותר. הרי כמו שאמרו, יש את התיירות הנוצרית שהיא מאוד חזקה ופעילה בארץ. אפשר לעשות דברים נפלאים בהרבה הרבה פחות כסף - - -

חלי, כמובן שבשביל זה אנחנו צריכים למצוא את הפתרון הבריאותי, ובזה אנחנו עוסקים עכשיו.

זוה, אבל מבחינת ניהול סיכונים – אתה מסתכל על 250,000 מובטלים לעומת 500 חולים קשים - - -

מתוך זה נערכים כל הדיונים, גם בוועדה הזאת וגם בוועדות האחרות בכנסת, ומתוך הניסיון שלנו למצוא איזון. אני מודה לך בשלב הזה.

זהו? ברשותך, אם אפשר להוסיף עוד משהו קטן.

ממש קטן, כן.

דיברו על כמה מדינות ירוקות – למשל, תאילנד, יש 120 נשאים וחולה אחד, גיאורגיה – 200 נשאים וחמישה חולים, יוון – 13 חולים, הולנד – 27 חולים, שבדיה – 37 חולים. עצם זה שישראל מדינה אדומה – רוב המדינות הפסיקו בכלל לעשות בדיקות, הפסיקו להסתכל על מספר הנשאים, כי הבינו שזה לא נכון.

מדינת ישראל ממשיכה לשווק לעולם את כמות הנשאים שהם בלי שום סימפטומים כחולים. יש לי חברים בחו"ל שאומרים לי, תיזהרי, הם בטוחים שיש לנו גופות מתגלגלות ברחובות.

חלי, בואי לא נחרוג מגבולות הדיון. אותך לפרויקטור קורונה, ותציעי לו את כל ההצעות הטובות האלה.

כן, כן. אני רק אומרת, זה הביצה והתרנגולת. תודה.

תודה רבה. אני מבקש להעלות את אורלית שאוליאן, ממשרד האוצר.

שלום רב.

בוקר טוב, רק כדי להבין – כתוב לי שאת חשבת משרד התיירת. את מוסמכת לענות על הדברים שנוגעים למימון או להנעה של גלגלי התיירות, לאו דווקא לבעיות של האנשים בענף התיירות? זה נכון, מה שאני מבין?

לא מדויק. כחשבת משרד התיירות אני בעצם אחראית על ביצוע התקציב של המשרד. אני לאחראית על גיבוש או קביעת תקציב המשרד. אני למעשה נמצאת פה בדיון בהתייחס לדוח הביקורת. אם יש שאלות לגבי הדוח על יישום ההמלצות שנגעו לחשב הכללי, אז אני יכולה להתייחס.

אז אני אשאל אותך, בהינתן שגם אין לנו תקציב והתייחס לזה מנכ"ל משרד התיירות קודם – האם יש סוגיות תקציביות, אם משרד התיירות ומשרד הבריאות יגיעו להסכמים והסדרים, שימנעו את הנעת התיירות מחדש? והאם מבחינתכם הכסף נמצא?

לא, אנחנו מתנהלים עכשיו בשנה ללא תקציב מדינה מאושר, לפי כללים של תקציב המשכי. זאת אומרת, כל פעילות צריכה לעבור ולקבל אישור של ועדת החריגים באוצר. אני חושבת שמי שרלוונטי יותר לשאלות מהסוג הזה הוא אגף תקציבים במשרד האוצר, והנציגה שלו גם פה בדיון.

אם היא יכולה, אנחנו נארח אותה באותו כבוד שאנחנו מארחים אותך. רעיה עדני, בבקשה, אנחנו איתך. אני חוזר על השאלה, אם משרד התיירות ומשרד הבריאות יגיעו למתווים כאלה ואחרים שיאפשרו חידוש יותר מסיבי של התיירות לישראל, וכולנו מודעים לזה שאין תקציב, כולנו מודעים למגבלות, האם מבחינתכם, בפשטות, כסף יהיה הבעיה?

חשוב לחדד את זה, שוק התיירות הוא שוק פרטי לחלוטין, והוא פועל במתכונת של קונה מרצון ומוכר מרצון. הסיוע הממשלתי ניתן במספר דרכים מאוד ספציפיות וייחודיות לענף, שבהן אנחנו מאתרים כל מיני כשלים.

סיוע אחד זה בעולמות של תשתיות תיירות, אנחנו כן רוצים בשיתוף עם משרד התיירות בשלב הזה דווקא להגדיל את התקציב של התשתיות כי אנחנו מזהים הזדמנות, כי מה שמוכן דווקא יכול להיות זרז, ולנצל את התקופה שבה אין תיירות ולשפץ מחדש ולהקים כל מיני תשתיות תיירות חיוניות. ולכן הרבה פרויקטים שהם פרויקטים טובים וגדולים, כמו למשל הטיילת באילת, תוקצבו כבר בהחלטת הממשלה, וגם חלק מתקציב ההאצה שנמצא כרגע בדיונים, הוא יכול להיות פוטנציאלי לדברים האלה.

דבר שני, תמיכה נוספת היא באמצעות שיווק. אין טעם, למעט אולי כספים נקודתיים, לבצע פעילות שיווקית כי היא פעילות שאמורה להניע לפעולה, היא אמורה לאפשר או לגרום לתייר להזמין חופשה לישראל. מאחר שהשמיים כרגע סגורים, עד שהם לא ייפתחו, אין טעם להשקיע כספים בתקציבי שיווק. ולכן הפעילות הזאת של משרד התיירות מנוטרלת מסיבות שאינן תקציב, אלא מסיבות אובייקטיביות של המצב כרגע.

נגיד שב-16 באוגוסט מתחילה פתיחה של השמיים ונגיד שמצב התחלואה גם אצלנו וגם בעולם טיפה ישתפר, האם את הכסף שצריך כדי להניע כמה שיותר מהר את הענף יש לכם?

כרגע, עד שלא יהיה תקציב מדינה – ואורלית שאוליאן, חשבת המשרד, הסבירה את זה היטב – המתכונת של הקצאת תקציבים היא בהתאם לתקציב ההמשכי. ולכן כרגע, עד שלא יאושר תקציב מדינה אי אפשר לעשות שינוי משמעותי בתקציב המשרד.

ברור.

לכשיאושר תקציב מדינה, אנחנו נצטרך לעשות הערכה שך מתי תחזור הפעילות המלאה. כי גם אם פותחים את השמיים בצורה נקודתית, בטפטופים, עם מדינות כמו יוון וקפריסין, שיעור התיירים שמגיעים מהן לישראל הוא קטן. חשוב לזכור שיצואנית התיירים הכי גדולה שלנו היא ארה"ב. רוב מוחלט של התיירים בישראל מגיעים מארה"ב, אחרי זה מאירופה. וכל עוד אין תנועה מסיבית של תיירים מהמדינות האלה, אז הפעילות תמשיך להיות נקודתית ואין צורך להפעיל את כל מינהל השיווק של משרד התיירות.

בעת אישור התקציב אנחנו נצטרך לעשות הערכת מצב ביחד עם המשרד ולראות איזה תקציבים אנחנו מאמינים שנכון ואפשר להוציא כרגע, ואיזה תקציבים יחכו עד לשיקום מלא של הענף.

תודה רבה. התשובות מדויקות. אני מבקש לסיום לחזור לאמיר הלוי. אמיר, שמעת את הסיבוב שלנו, אני מניח שלך רוב הדברים לא חדשים, מה היית רוצה להוסיף בשלב הזה?

אני אתחיל מהסיום. שמעתי את נציגת אגף תקציבים ואת נציגת החשב הכללי, שהיא גם חשבת המשרד. חוץ מלמחות על חוסר ההבנה והניתוק הזה שהפעולות האלה, כל מה שהן עושות – ואני יודע שאין תקציב, ודיברנו על זה בחלק הראשון של הישיבה – זה חנק, זה הריסת תשתיות. אני לא יודע מה הניסיון של אנשי משרד האוצר בשיווק, אבל כל בר דעת מבין שאתה חייב להישאר על המדף.

לא ביקשנו תקציבים גדולים. מדינות עושות קמפיינים, גם אנחנו עשינו באמצעים הקטנים – אגף חו"ל שלנו עשה סרטון של איך מכינים שקשוקה בזמן שכל אירופה ישבה בסדר, והיה לזה הצלחה אדירה. אנחנו פועלים באופן ממוקד - - -

אמיר, כשאתה אומר, ביקשנו תקציבים או תקציבים לא מגיעים, על איזה סדר גודל אנחנו מדברים?

דרך אגב, השיא התיירותי שהיה במדינת ישראל בשנים האלה היה בעיקר בגלל שתקציבי השיווק גדלו מאוד.

בוודאי.

והם ידעו למקד, גם אמיר ובתקופה הקודמת, מאיפה להביא איזו תיירות, לעשות שיווק נכון.

בוודאי, נכון.

ואחר כך אנחנו מתהדרים בשיא התיירות בכל הזמנים. זה לא קורה סתם ככה. ובקורונה אפשר גם כן לחשוב על הזדמנויות בתקופת קורונה.

אז על כמה כסף אנחנו מדברים, אמיר, שביקשתם ולא קיבלתם?

פחות מעשרה מיליון שקלים.

זה כלום.

ופה צריך להגיד, מדינות כמו איסלנד, כמו טורקיה, יש קמפיינים שעשו בתקופה הזאת. פה הייתה התעלמות מוחלטת, ועוד פעם, חוסר הבנה, ובעיקר בכל מה שקשור לתיירות הפנים, שזה מה שיחזיק פה את עסקי התיירות.

והתעשייה שחלקה הופיעה פה, התעשתה מהר והיא מכוונת לתיירות פנים. גם אלה של תיירות יוצאת וגם מארגני התיירות מחפשים עכשיו מוצרים חדשים, מנסים להפיק את המקסימום מהמשבר הזה, בעיקר סביב הנגב, שזה מוצר שאנחנו בונים אותו עכשיו. אבל כשבמשרד האוצר יש אטימות כזו וניתוק ממה שקורה, אנחנו נשלם על זה מחיר כבד.

אני רוצה שוב להבהיר את הנקודה הזאת. התשובה שקיבלתם זה שלא כדאי עכשיו כי התיירות סגורה, כמו שאמרה לנו נציגת אגף תקציבים, או שעוד אין תקציב וכן הלאה, בנימוקים טכניים?

יש דרך בוועדות חריגים למצוא פתרונות לאין תקציב. העניין הוא שיש לנו פה חילוקי דעות על הצורך, ופה מומחי השיווק של משרד האוצר חסמו את זה. ואני עוד פעם אומר, עם דגש על תיירות הפנים -- - תקציב כדי להיערך לאמצע אוקטובר כמו שציינת קודם.

אנחנו יודעים לעבוד ממוקד, כל השיאים בתיירות הגיעו עם עבודת דיגיטל שזכתה להרבה מאוד הערכה. אנחנו עשינו פה מהפכה גדולה, בהתייחס למה שנאמר פה על ידי סוכנת הנסיעות שפעילה עכשיו בדיגיטל. אנחנו אחד הלקוחות הגדולים, אם לא הכי גדול, של גוגל בארץ. אנחנו יודעים לעשות את זה, רק צריך תקציב מינימלי כדי לשמר לקוחות. אחרת, אנחנו יורדים מהמדף. חברות תעופה לא יגיעו לפה, תיירים ילכו למקומות אחרים, ובתקציב מינימלי אנחנו רוצים לעשות את עבודת השימור הזו.

זה כלום כסף.

אני שמעתי חלק כי המערכת נפלה. שמעתי את מנכ"ל עיריית נצרת. אני חייב למחות. אנחנו היינו שם עם השר זמיר. הבטחנו להם, אחרי שהם עשו כל טעות אפשרית – אני חייב להגיד את זה.

אנחנו הגענו אליהם לפני מספר שנים, הצענו להם להשקיע שם, ייעדנו תקציבים. כשעומד מנכ"ל עיריית נצרת ואומר שמשרד התיירות לא השקיע, אז אני אתן את העובדות. קרוב ל-70 מיליון שקלים בשמונה השנים האחרונות לקידום מלונאות בנצרת; אני אומר עוד פעם, 80 מיליון שקלים. תקציב של 12 מיליון שקלים, השהינו אותו, ואני גאה על זה, כי המדיניות שלנו היא כשאין זרוע ביצוע טובה אנחנו עוצרים את הכסף מניסיון של ערים שבהם נזרקו מאות מיליוני שקלים בתשתיות. וזה הקו שלנו, וכך אנחנו פועלים.

דאגנו לזרוע ביצוע שהצליחה בעכו. בנצרת, עיריית נצרת מטעמיה החליטה לעצור. הבנו את זה. אנחנו מוצאים לזה פתרון, והם יודעים את זה. כך שלשמוע כל פעם את הטענות המופרכות האלה, אני חושב שזה לא הוגן. נצרת חשובה, היא נהנתה מהבום התיירותי שהיה פה ומהשיאים, לכן יזמים השקיעו שם הרבה. יש שם הרבה אתגרים, תחבורה וכולי. ואנחנו על זה. כך שאני חושב שצריך להעמיד דברים על דיוקם.

נוסף לכך, כשעומד מורה דרך כשחצי מהתקנים במחלקה המשפטית במשרד התיירות עסוקים בלענות לו בתקופות השיא על כל מחני טענות שאף אחד לא מצליח להבין אותן, אני לא יודע מה מביא אותו בתקופה כזו לתת פה טענות/

היות ואני יושב שתי קומות מעל מנהל רשות המסים, אני לא רוצה להיכנס לכל הסוגיות של תשלומים למורי דרך. אני רק כן אגיד שאנחנו כפופים לכל מה שקשור להסכמים הקיבוציים. אנחנו העלינו בסיוע החשבת שלנו את התעריף שאנחנו משלמים למורי הדרך, אנחנו מעסיק גדול שלהם, אבל אנחנו לא שוק פרטי. אנחנו ייעדנו תקציבים מיוחדים למורי דרך שישתלמו בסינית, ועוד ועוד פעולות שעשינו. אנחנו מטפלים ברכבי אשכול מול כל הגורמים. רק צריך לזכור. לא הכול אצלנו. זה לא one-stop shop. יש פה הרבה גורמים, כמו ביטוח לאומי, כמו - - -

אמיר, זה לא מסוג הבעיות שאנחנו נפתור או נבהיר בדיון כזה עכשיו.

כן, אני רק אגיד שאנחנו בשיתוף פעולה, למשל, עם רט"ג, מעסיקים בצורה יזומה מורי דרך, והכול תלוי תקציב ואנחנו נשמח להרחיב את זה. מורי הדרך מאוד חשובים לנו. יש להם חלק גדול בהצלחה. הם נהנו בתקופה שהיינו על ווליום של חמישה מיליון תיירים בשנים האחרונות, ואני מקווה שנחזור לזה.

מאה אחוז. תודה רבה. יש עוד בקשות תגובה, גם בעקבות הדברים שלך. קודם כל, בוא נ עלה חזרה את רעיה עדני, בבקשה. שמענו את הדברים מהזווית של משרד התיירות. שמעת טענה ברורה. אנחנו מדברים על תקציב ויש - - -

אני מבקשת להבהיר לוועדה שכל בקשה של משרד התיירות שהוגשה לוועדת החריגים אושרה, בסך של שבעה מיליון שקלים. אני לא מכירה שהייתה אף בקשה שלא אושרה השנה לתקציב, ובנוסף לזה, חשוב להגיד שמשרד התיירות קם ומטרתו היא להביא תיירות מבחוץ. ומאחר שהשמיים סגורים, היכולת לעשות את זה וגם היכולת של הישראלים לחפש אלטרנטיבות בחו"ל והצורך להשאיר אותם בארץ הוא מצומצם.

אני לא חושבת שזה תפקידו של משרד התיירות להרים קמפיינים לתיירות פנים בשוטף, ואני חושבת שהמשרד מסכים איתי. וגם בעת הזאת עוד פחות מכך מסיבה מאוד פשוטה – בכל שנה יוצאים מישראל ארבעה מיליון איש לתיור בחו"ל. והשנה הם תקועים בארץ. ותשאלו כל בעל עסק שיודע להסב את התיירות שלו תיירות פנים – התפוסות באילת, וזו האינדיקציה הכי טובה, כי זו העיר שנשענת על תיירות פנים, הם תפוסות שגבוהות מהקיץ שעבר. המחירים גבוהים מהקיץ שעבר, ואין שום צורך להעמיס בקמפיין לאזרחי ישראל שרק מחפשים איפה ללון. בתי המלון מפוצצים. עד אחרי החגים אין חדר אחד לרפואה, לא באמצע השבוע ולא בסוף שבוע.

יש מקומות נקודתיים שנשענים על תיירות חוץ, והמקומות האלה לא אטרקטיביים לישראלים. ישראלים לא רוצים לנפוש שם, ושום קמפיין לא ישכנע אותם.

רעיה, אני אגיד לך מה הבעהי העקרונית שלי עם מה שאת אומרת, והיא עולה כל פעם שאני בדיון עם ידידיי הטובים באגף התקציבים בשבע השנים שאני פה.

את עכשיו נתת ניתוח מקצועי, נכון או לא נכון, של ענף התיירות. ואני לא חושב שזה מתפקידו של אגף תקציבים. אז זה יהיה שיח, ובטח שכל פקיד ממשלתי רוצה למקסם את התחום שהוא נמצא בו, ובסוף הכסף נמצא אצלכם. זה נכון. אבל אנחנו מעלים פה מנכ"ל של עירייה שהתיירות אצלה היא בעיקרה תיירות חוץ, ויש שם 50% אבטלה. אם ישכנעו אותי או אותך לעשות סוף שבוע בנצרת, יכול להיות שזה יציל את בתי המלון בנצרת, ואז כשתחזור תיירות החוץ הם יהיו שם.

אני לא יודע אם אני צודק או לא צודק, אני יודע שאלה שיקולים של משרד התיירות. אני חושב שתיירות בכל הועלם, מניסיוני המועט, היא דווקא ענף שבו השקעה לא גדולה בקמפיינים – אני גרתי בארה"ב, ובקמפיין של חמישה מיליון דולר של אז, אבל זה גם לא הרבה גם היום, אוסטרליה הפכה להיות אחד מיעדי התיירות המובילים של תיירים אמריקאים, במיליארדים.

אני לא יכול להתווכח עם הטענה העובדתית שלך. מי שמתווכח איתה זה מנכ"ל משרד התיירות. אני אומר שבאופן כללי מעט מאוד כסף עכשיו יכול להציל הרבה מאוד כסף אחר כך, וזה נכון בתיירות כמו שזה נכון בכל דבר.

שוב, יושב-ראש הוועדה, אני חושבת שזה תפקידי וזו גם ההנחיה שאני מקבלת, היא לדאוג שכספי המדינה ילכו למקומות הטובים והיעילים ביותר, לטובת רווחת אזרחי ישראל. זה לא כסף שלי. זה כסף שלכם. וזה התפקיד שלי לדאוג שהוא ילך למקומות הנכונים, וכל משרדי הממשלה רוצים כספים להרבה מאוד פרויקטים, טובים יותר או טובים פחות, וזה תפקידי לנתב אותם למקומות האלה ולהמליץ על כך לדרג המדיני, וזה מה שאני עושה ואני אמשיך לעשות.

דבר שני, אני מזכירה לך שבתחילת דבריי התייחסתי לתקציב שמשרד התיירות ביקש. כל שקל שמשרד התיירות ביקש הוא קיבל. בתוך זה גם, על אף עמדתי המקצועית, משרד התיירות ביקש שני מיליון שקל לקמפיין פנים וקיבל את הכסף הזה. אין לי מושג איזה קמפיין נעשה ואיזה קמפיין לא נעשה. אלה שאלות למנכ"ל המשרד. אבל כל תקציב שהם ביקשו עד עצם היום הזה במבחן העובדות והתוצאה, הם קיבלו. ולכן הטענות האלה הן חסרות בסיס, ואני לא מבינה למה מנכ"ל המשרד מעלה אותן בכלל.

זו האמת וזו התשובה, ואת עמדתי המקצועית אני אמשיך להביע גם בוועדה וגם בפני מנכ"ל המשרד. המשרד מכיר אותה היטב. ואני חושבת שלטובת אזרחי ישראל, הם לא צריכים עידוד לנפוש כשאין להם איפה לנפוש.

ולגבי נצרת, זו שאלה רחבה יותר של אנשי מקצוע שיכולים לענות, אם ישראלים באמצעות קמפיין יגיעו לשהות בנצרת או לא. אני אשמח להרחיב את הדיון אבל נראה לי שזה לא כל כך השולחן.

אוקיי, תודה. קיבלנו בקפסולה קטנה את החיים בתוך השירות הממשלתי במדינת ישראל.

יוסי פתאל, ביקשת להגיד מילים אחרונות. בבקשה.

נדמה לי שהעליתי את הנושא הזה גם בתחילת הדיון, שיכולות להיות כוונות, מקימים משרד ממשלתי ואז - - - אגף במשרד האוצר. אני יכול לבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לקיים דיון אסטרטגי, ואתה ידוע כאחד שיש לו את הראייה הזאת, בנושא הזה, כי אנחנו כל פעם יורדים למיליון או לחמישה מיליון המסוימים ומקבלים את התשובות האלה. ואני חושב שזה אחד מהכשלים הגדולים ביותר בניהול של תחום התיירות במדינת ישראל, וכל דעה כמובן היא לגיטימית.

אני רק רוצה לציין לגבי מורי הדרך, שאנחנו ארגון המעסיקים שלהם. כל מורי הדרך שעובדים כפי שצריך, עם תלושי שכר, נמצאים בחל"ת. אני לא יכול להגיד שיש בעיה לכלל מורי הדרך. הרוב הגדול שעובדים תחת ההסכם הקיבוצי שעליו אנחנו חתומים ורשום במשרד העבודה נמצאים בחל"ת, ומקבלים. יש בעיה כמובן עם רכבי אשכול. היא נכונה. לגבי החשבוניות, יש כאלה שמנסים לרקוד על כל החתונות, אז עכשיו זה לא כל כך עובד.

לגבי האפשרות להסב, אם אגף תקציבים חושב שזה נכון שעסקים שבנויים לגמרי על תיירות צליינית, יסבו את עצמם לתיירות פנים – אגב, הם הציבו 500 מיליון רק לתחום הזה, אבל אף אחד לא יודע איך מנצלים אותם ואני לא יודע לאן הם יקחו אותם בסוף. אז צריך ללכת לעסקים האלה ולהגיד להם איך עוברים לתיירות פנים, כולל לנו, בשנה הקרובה, ואיך מסייעים, אם זה חשוב.

מצד שני, אומרים לנו, לא צריך משרד לתיירות פנים בכלל, וחבל להשקיע בזה כסף. אני חושב שזה הכשל הבסיסי, ואני יכול לבקש מאדוני שזה יחזור לדיון בוועדה. תודה.

תודה רבה. אתה באמת מביא אותי לדברי סיום. ואיך שהוא לקראת סיומו של הדיון הזה הגענו לנקודה סופר עקרונית, ואגב, אני אומר את זה גם כמי שהיה יו"ר ועדת קורונה, עלתה בדיונים של ועדת הקורונה עם נציגי האוצר מהתחלה.

האחד, זה כמובן הדבר המתמשך שבו כמו יוסי פתאל אמר, מקימים משרד ממשלתי, יש לו תוכניות, הוא מפתח מומחיות, הוא נוגע בשטח, ואז למעשה אגף תקציבים או החשב הכללי מודיעים לו שהמדיניות אינה מקובלת עליהם. זה סיפור מתמשך בדרך שבה מתנהלת הממשלה בישראל. אבל אני רוצה להגיד שבהקשר של ענף התיירות עכשיו, הוא חמור במיוחד.

ענף התיירות – זה ברור לכולם – נמצא במשבר. יש לי פה את הנתונים, זה ענף שההכנסה שלו, רק המלונות בישראל, גלגלו למעלה מ-13 מיליארד שקלים בשנה שעברה. אגב, 56% מהם מתיירות פנים. תיירות פנים היא כן עסק גדול. והדבר הזה, שבהיעדר תיירות חוץ כתוצאה מהיעדרה של מדיניות – כמו שנאמר פה – שצריכה להגיד איך כן, ולא למה לא, ההישענות על תיירות פנים נהיית הרבה יותר גדולה. ואם אנחנו לא נעודד אותה או הממשלה לא תעודד אותה, אז כשתיפתח תיירות החוץ, לא יהיה להם לאן להגיע, לא יהיו האנשים שמסוגלים לארגן את זה, ולא יהיו המוסדות, המלונות והסדרי הלינה האחרים שמסוגלים לקלוט את זה, ולא יהיו הסדרי המקומות של הבידור שאליהם התיירים באים וכן הלאה.

ובמקום לראות את הדבר הזה מול העיניים ולראות איך בסוף, הן מהצד של משרד הבריאות והן מהצד של משרד האוצר, לוקחים ענף שהוא ענף משגשג, שמעסיק הרבה מאוד אנשים, שהכניס ומכניס למדינת ישראל מיליארדים שקלים, ומציפים אותו דרך הקושי האובייקטיבי הקשה מאוד שאנחנו מכירים אותו בכל העולם ודואגים שהוא ייצא טוב יותר מהצד השני, אז אנחנו רואים גישה שהיא גישה שלילית, לא במובן שרוצים שזה ימות, אלא גישה שאומרת קודם כל למה לא, הן במשרד הבריאות והן במשרד האוצר. והתוצאה היא סכנה לקיומו של הענף הזה.

הבית הזה, גם הוועדה הזאת וגם ועדות אחרות, שמענו פה עידוד לדיונים בוועדות אחרות, לא יניחו לדבר הזה, הן מפני שמדובר פה בפרנסה של הרבה מאוד אנשים והן מפני שמדובר פה בסופו של דבר בענף שהושקעו בו מאמצים גדולים בשנים האחרונות; מספר התיירים עלה, חצה את הארבעה מיליון, הגיע לחמישה מיליון, הגענו להישגים האלה וכל ההישגים האלה מאיימים להימחק. אז מה שלוקחת הקורונה כמגפה עולמית היא לוקחת, וברור שהענף הזה חוטף מכה בכל העולם. ומה שאפשר לעשות פה בהיבט של התקציבים וההחלטות האחרות, צריך לעשות.

מכיוון שיש לנו זמן, אני נותן לאמיר הלוי עוד תגובה של דקה. בבקשה.

תודה רבה. היות ודיברה עוד פעם רעיה מאגף תקציבים דברים פשוט לא נכונים – יש לנו איסור מוחלט על קמפיינים. אני חושב שזה חמור מאוד. נתתי דוגמאות מחו"ל, נתתי דוגמאות של מדינות אחרות לשימור לקוחות. זה פשוט לא נכון מה שהיא אמרה, ואני גם אכתוב את זה לממונה על האגף שם.

אני רוצה להגיד עוד דבר. תיירות פנים – באנו עם שלל הצעות כדי להניע את המשק. אחד הדברים שצריך לשפר פה זה את התקשורת עם תושבי מדינת ישראל, לצאת ולהניע עסקים בפריפריה, ודרך התיירות אפשר לעשות את זה. באנו עם הצעות, לתת קופונים, לתת תקציב, שאנשים יוכלו להשקיע אותו רק במסעדות ועסקים תומכי תיירות. והתשובה שקיבלנו באגף תקציבים, אני מצטט: למה אנחנו צריכים לעזור למסעדה בנצרת?

כך שאני חושב שהכיוון צריך להיות שכולנו צריכים להתאחד בשעה הקשה הזו למען כל כך הרבה אנשים במדינת ישראל, ולראות איך יוצרים פה מנועי צמיחה שיסייעו פה לעסקים הקטנים, כמובן שעם דגש על תיירות, ויעזרו לנו לעבור את זה יותר בקלות.

הגישה שאנחנו מקבלים מאגף תקציבים היא כזו: לא צריך, תעזבו. ולשבת ולשמוע את רעיה שנותנת לי פה תפוסות של מלונות כשבערך חצי מהמלונות עוד סגורים – התפוסות בירושלים זניחות, בתל אביב אותו דבר, למעט סופי שבוע שקצת משתפר, אותו דבר בטבריה, בנתניה. אלה עסקים שמעסיקים עשרות אלפי אנשים, והם סגורים. ולשמוע עוד פעם את אגף תקציבים עם הדיסאינפורמציה הזו, עם נתונים לא נכונים, זה מקומם. וכל מה שאנחנו אומרים זה תנו לנו לעבוד.

ביקשנו קמפיין קטן שהניע קצת לפני חודש. אנחנו יודעים שהאתגר הגדול הוא מיד לאחר החגים, להסביר לתושבי מדינת ישראל שאם רוצים אחווה וערבות הדדית, זה גם לצאת לתיירות, מי שיכול כמובן, כי זה מציל משפחות ומציל עסקים, ודואג לפרנסה בהרבה מקומות, גם בתל אביב ובירושלים. את זה צריך לעשות באמצעות קמפיין, ואני מקווה שנצליח לשכנע. תודה רבה.

צודק לחלוטין. וכמובן צריך להוסיף, שאם לא יהיו מסעדה או מלון בנצרת עכשיו, אז הם גם לא יהיו כשתחזור התיירות, ואז יהיו דברים שיצטרכו להקים אותם מחדש. הדיאלוג הזה עם האוצר נמשך מהרגע שהתחיל משבר הקורונה. אני מודה לכל המשתתפים. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.