פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



20
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
03/08/2020

הכנסת העשרים-ושלוש





הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 37
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, י"ג באב התש"ף (03 באוגוסט 2020), שעה 11:15

פעולות הממשלה להחזרת מובטלים למעגל התעסוקה: דוח מבקר המדינה 68ג - פעולות המדינה לקידומם של מקבלי גמל הבטחת הכנסה ולשילובם בתעסוקה

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
אוריאל בוסו

(משתתפים באמצעים מקוונים)

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

טל מלכין - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

אלעד זכות - יועץ המנכ"ל לביטוח לאומי

בני גולדמן - מר, משרד מבקר המדינה

רינת כהן - סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דבורה בדר - מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

משה יפרח - סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

יוסי אלקובי - נשיא, התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה

רוית גרוס - מנכל, התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה

רועי כהן - נשיא, לה"ב - ארגון העצמאים והעסקים בישראל

תומר רוזנר

פלורינה הלמן לוין

אתי אפלבוים

פעולות הממשלה להחזרת מובטלים למעגל התעסוקה: דוח מבקר המדינה 68ג - פעולות המדינה לקידומם של מקבלי גמל הבטחת הכנסה ולשילובם בתעסוקה

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. על סדר-היום: פעולות הממשלה להחזרת מובטלים למעגל התעסוקה. זה דיון שאין ראוי ממנו בזמן הזה שבו מתחילים להתברר נתוני התעסוקה. לאחר הגל התעסוקתי הראשון, זה שכלל הוצאה של הרבה מאוד אנשים לחל"ת ולמעלה מ-20% אבטלה. היה ברור שחלקה הוא זמני אבל היא מתייצבת לפי חישובים מסוימים. יש גם ויכוח על הנתונים האלה, על אזור ה- ,12% אבל 12% זאת אבטלה קשה. אנשים שכבר היו בחל"ת, חלקם פוטרו, חלקם אנשים שאיבדו את העסקים שלהם והם מחפשים דרך בתוך עולם התעסוקה בתנאים של הקורונה שהם תנאים שיישארו איתנו הרבה מאוד זמן במובן הכלכלי.

השאלה, האם אפשר להשים אנשים במקומות עבודה הופכת להיות השאלה הקריטית של המשק הישראלי? אנחנו מדברים על למעלה מחצי מיליון איש שנמצאים כרגע באבטלה והם דורשי תעסוקה. אין מקומות עבודה כרגע שמחפשים אותם. השאלה מה עושה המדינה כדי לקדם את שילובם בתעסוקה היא שאלה קריטית. אנחנו יוצאים מתוך דו"ח מבקר המדינה 68ג.

בבקשה.

אני אתן לטלי מלכין להציג את הדוח אבל לפני זה נגיד שהנושא הזה של טיפול במובטלים בתקופה הזאת נמצא על סדר-יומו של המבקר. הדוח עוסק' בקבוצה שלא מוגדרת כמובטלת. זאת קבוצה הרבה יותר קשה, אבל חלק מהמנגנונים שמטפלים בהחזרת מובטלים לשוק העבודה רלוונטיים גם לקבוצה הזאת ואפשר ללמוד מהם.

(מוצגת מצגת)

אני אתחבר לדברים שבני אמר. אנחנו מציגים דוח שפורסם ב-2018 והביקורת התבצעה ב-2017. הביקורת היתה על קבוצה של מקבלי הבטחת הכנסה. מקבלי גמלת הבטחת הכנסה זה סוג של קבוצת סל של אנשים שבאמת אין להם שום הכנסה. זאת אמורה להיות רשת ביטחון אחרונה למי שלא זכאי לקצבת נכות וגם לא לקצבת אבטלה. זאת קבוצה שכביכול מיצתה את האפשרויות שלה ומיצו את האפשרויות מולה. אנשים צריכים לעמוד במבחן הכנסות, לראות שבאמת אין להם שום הכנסות ובמבחן תעסוקה מול שירות התעסוקה.

מסוף 2014 שירות התעסוקה התחיל להפעיל תכנית רחבה בשם "מעגלי תעסוקה" שנועדה לשלב מקבלי הבטחת הכנסה בתעסוקה, בדגש על מקבלי גמלה חדשים וצעירים. כבר כשעשינו את הביקורת התוכנית נראתה לנו אפקטיבית ולכן לא התמקדנו בה. התמקדנו בכל מה שמסביבה והיה מספיק במה להתמקד. תכף נגיע לזה.

כאמור, ביצענו את הביקורת ב-2017. בדקנו את כל נושא החסמים של מקבלי הבטחת הכנסה בהשתלבות בתעסוקה. קצת נגענו בהכשרה מקצועית, במיצוי הגמלה ובאמת באיזו גישה כוללת ומה עושים עם אנשים שלא מקבלים את הטיפול הראוי במעגלי תעסוקה.

ב-2016 ההוצאה השנתית היתה 2.3 מיליארד שקלים על הגמלה. בממוצע לחודש, 91,000 משפחות קיבלו את הגמלה. נתונים יותר מעודכנים ל-2018 הראו ירידה. ב-2018 זה ירד ל-76,000 משפחות בחודש. הנתונים של גובה הגמלה מוצגים פה. בעצם, זוג עם שני ילדים ביחד כמשפחה היה מקבל 2,900 שקלים לחודש. זה סכום מאוד נמוך ולכן באמת זאת אמורה להיות רשת הביטחון האחרונה ביותר. רק לסבר את האוזן, לפי נתוני הביטוח הלאומי, קו העוני באותו זמן למשפחה כזאת היה 9,200 שקלים.

הממצא העיקרי שמצאנו, אחרי שניתחנו נתונים מהמון גופים ממשלתיים, היה שכשהסתכלנו על כל מקבלי הבטחת הכנסה ב-2016. בדקנו 3 שנים אחורה, האם הם קיבלו איזה כלי תעסוקתי מאיזה גוף במדינה? ראינו ש-81% מהם לא קיבלו שום טיפול.

מה זה כלי תעסוקתי?

ממש בדקנו מי קיבל "מעגלי תעסוקה", מי קיבל תכנית שנקראת "תנופה" שבשילוב של שירות התעסוקה ומשרד הרווחה. מי קיבל טיפול של משרד הקליטה? האם הוא עולה חדש? ועוד כלים אחרים של משרד העבודה. עשינו הצלבת נתונים מאוד רחבה לראות אם מישהו נגע בבן אדם הזה בשביל לעזור לו להשתלב בתעסוקה או למצות זכויות אחרות. ראינו ש-81% לא קיבלו שום דבר. כמובן שהמלצנו שהדבר הזה יטופל.

מי הם מקבלי הבטחת הכנסה, נכון ל-2016? העמודות כמובן חופפות כי יש אנשים עם יותר ממאפיין אחד, אבל יש הרבה אנשים עם מעט שנות השכלה. ישנם הרבה אנשים מהאוכלוסייה הערבית, הרבה מאוד אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים ואנשים שנמצאים בקצבה הרבה מאוד שנים, שזה בדרך כלל הוכח במחקרים כמקשה על השתתפות בתעסוקה.

בדקנו את החסמים שמונעים מהאנשים לצאת מהגמלה ולהשתלב בתעסוקה. החסם המרכזי שאנשים דיווחו על עצמם היה החסם של השכלה ושפה, אבל מצאנו שמעט מאוד אנשים מקבלים קורסי השלמת השכלה או קורסי עברית ותעסוקה וכמובן הצענו להרחיב את זה.

הנושא הבא זה אנשים עם מוגבלות. מצאנו שיש הרבה אנשים ששירות התעסוקה זיהה שיש להם מוגבלות אמיתית. הם אפילו לא הגיעו לאבחון של מוגבלות בביטוח הלאומי. אם הם היו מקבלים אחוזי נכות מביטוח לאומי, לא רק שאולי הם היו זכאים לקצבת נכות מלאה או חלקית ואולי זה היה יכול להוציא אותם אולי מהעוני, אלא יותר מזה. הם היו יכולים להיות זכאים לשיקום תעסוקתי של ביטוח לאומי או של משרד הרווחה, או של משרד הבריאות, תלוי בסוג הנכות, שיכול היה לקדם אותם משמעותית בעולם התעסוקה. ראינו שמעטים מאוד מאוד בכלל הגיעו.

רק כדי להבהיר את הנקודה כי זה באמת נתון מדהים. שירות התעסוקה קבע שיש להם מוגבלות על סמך מה?

לשירות התעסוקה ולביטוח לאומי יש מנגנונים שונים לבדיקת נכות. שירות התעסוקה ההסתכלות שלו היא תעסוקתית. יש לו ועדות כושר והוא בודק אנשים האם יש להם רמת מוגבלות שתקשה על שילובם בתעסוקה. זה משהו פנימי שלו.

זה בדיוק מה שאמרנו. אמרנו שיש בעיה בשיתוף הפעולה בין שני הגופים האלה. לא יכול להיות שאם שירות התעסוקה מזהה שלמישהו יש מוגבלות קשה, והוא לא מפנה אותו לביטוח לאומי לעבור אבחון.

אותו דבר הפוך. יש אנשים - - -

ניסיתם להבין למה האדם עצמו לא פונה? כמו שאמרת, כלכלית זה משתלם לו לפנות לביטוח לאומי.

אני מזכירה שאנחנו מדברים על אוכלוסיות שרבות מהן מאוד חלשות ביכולת שלהן למצות זכויות, להבין את הזכויות שלהן ולהיות מודעות אליהן.

עוד נושא שהגענו אליו זה באמת הנושא של משרד הרווחה. אחד הנושאים העיקריים שמשרד הרווחה מטפל בהם זה אנשים בעוני. יש להם מרכזי מיצוי זכויות וכן הלאה. מצאנו ש-55% ממקבלי הבטחת הכנסה לא מוכרים ברווחה. כלומר, אותו גורם שהיה אמור לקחת אותם ביד ולהגיד להם ללכת למצות את הזכויות שלהם, לבדוק האם הם זכאים, לא מוכרים ברווחה.

זה עוד יותר. נדמה לי שמהממשלה הקודמת, העבודה נמצאת בתוך הרווחה. לצורך העניין, שירות התעסוקה יושב דלת ליד דלת.

לא.

אני שמח שהצחקתי אתכם. תבהירו.

אחרי שינויים מבניים ארוכים באמת שני הגורמים נמצאים תחת שר הרווחה. שיתופי הפעולה בין שני הגופים האלה הם גם נושא לדיון. פה באמת מצאנו בעיות בשיתוף פעולה בין שירות התעסוקה למשרד הרווחה ובין שניהם לבין ביטוח לאומי, שגם כפוף עקרונית לאותו שר. כלומר, יש פה בתוך המערכת הרבה קצרים.

לדעתי היה יותר טוב שהעבודה תהיה בכלכלה אבל זאת דעתי הפרטית. זאת תחת אותה קורת גג מיניסטריאלית אבל את אומרת שעדיין מידעים לא עוברים באופן ראוי מאחד לשני.

המידעים לא עוברים וגם הליווי שהפרט מקבל. אין לו שום כתובת אחת לטיפול. אני כן אסייג ואומר שמי שמגיע ל"מעגלי תעסוקה", וזה המיעוט, עושים לו מיצוי זכויות ועוזרים לו בדרך-כלל לבדוק את היכולות שלו. אבל זה לא הרוב. יש קבוצה מסוד גדולה שזקוקה לזה.

הסתכלנו קצת על נושא של הכשרות מקצועיות אבל אני מזכירה שאנחנו מדברים על הפרספקטיבה של מקבלי הבטחת הכנסה. זאת קבוצה יחסית ייחודית.

היא קצת יותר קשה.

כן, קצת יותר קשה. רובם המכריע מוגדרים כלא מקצועיים, עם מיעוט גדול של שנות השכלה. הרבה פעמים בעיות בעברית. הבעיות שזיהינו בהכשרות מקצועיות הן ספציפיות להם. זיהינו שגם אם כבר משתלבים בהכשרה מקצועית שהיא ממומנת, יש אחוזי נשירה גבוהים. הצבענו על הבעיות שקשורות בחוסר התאמה של האדם להכשרה, חוסר ליווי שלו. שירות התעסוקה יכול היה אולי ללוות את האדם ולעזור לו במשברים לאורך הדרך. אבל החסם העיקרי הוא בעיקר הנושא של מנגנוני התשלום שם שהם לא מותאמים לאנשים מאוד עניים, כי מצפים מהאדם לתת תשלום מקדמה, לשלם מכיסו.

הדבר השני זה הקורסים המתוקצבים של האגף להכשרה מקצועית. הבעיות שם הן לא ספציפיות רק למקבלי הבטחת הכנסה אבל עוד יותר מקשות עליהם. יש פער בין ההכשרות, לבין שוק העבודה לבין המעסיקים שגם יוכלו לקלוט את העובד בסוף. כמובן המלצנו גם לאגף להכשרה מקצועית וגם לאגף התעסוקה לטפל בבעיות האלה.

זיהינו שבקרב מקבלי אבטחת הכנסה יש קבוצה שהיא יותר קרובה לשוק העבודה ואותם אפשר אולי יותר בקלות לשלב בתעסוקה או לפחות לעזור להם. אנשים שאמנם הם מעל גיל 50 אבל הם יחסית חדשים בגמלה ועבדו עד לא מזמן. או, אנשים שכבר עובדים חלקית ומקבלים רק השלמת הכנסה. אלה אנשים שמסוגלים לעבוד והם הוכיחו את זה. היינו מצפים משירות התעסוקה להתמקד בהם ולעזור להם, כי נראה שהתשואה פה תהיה יחסית פשוטה.

אבל?

אבל לא עשו את זה.

למה אני מתעכב על זה? כי זה רלוונטי לקורונה. בקורונה ישנם אנשים ממעגל העבודה שהיתה להם עבודה והם לא בהכרח בעלי מוגבלות. הם עבדו באיזה מקום ובגלל שעסקים התחסלו או הצטמצמו הם יוצאים החוצה. הם יותר דומים לקבוצה שאת מדברת עליה מלבד הגיל.

נכון. הצבענו על-כך ששירות התעסוקה בזמנו אפילו לא עשה את המיפוי הזה. הוא לא ידע להגיד אם מדובר במישהו שצריך להשקיע בו הרבה משאבים שכרגע אין אותם או שמדובר באדם שעם קצת תשומות אפשר לעזור לו. ראינו שהם לא עשו את זה.

לנושא הבא. שירות התעסוקה הרבה פעמים סופר השמות, דהיינו, את מי הם הצליחו להשים במקום עבודה וזה נחשב כהצלחה. אדם שלא עבד 10 שנים ושמים אותו במקום עבודה לחודש, זאת הצלחה. אבל כשבאופן גורף אנחנו רואים ש-30% מההשמות של מקבלי הבטחת הכנסה היו לכמה ימים עד שבוע וכמעט 60% היו לתקופה של עד 6 חודשים. זה בעצם הצביע על תופעה של דלת מסתובבת. אנשים נגעו בעולם העבודה אך ישר חזרו לגמלה. הם נגעו וחזרו ובעצם לא הצליחו להוציא אותם מהמצב הזה.

זאת גם הגדרת מטרות לא נכונה. אם לא שמים סף וזה באמת נחשב להצלחה אז יש פה בעיה.

כן. אני אגיד ששירות התעסוקה כן מודד השמה איכותית, שזאת השמה מעל 3 חודשים. עדיין, מבחינת המדיניות שהיתה אז, כל השמה מעודדים אותה. אנחנו רואים בנתונים שההצלחה היא חלקית בהחלט.

המשכנו המלצה מדוח קודם שלנו על מיצוי זכויות שנוגעת קצת לנושא אחר. יש אוכלוסייה במדינה שזכאית לגמלת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה ולא ממצה את הזכות הזאת. זה פשוט יכול לעזור להוציא מעוני וגם אולי לקדם אותם לזכויות אחרות. זה קצת פחות בדגש כרגע.

הנושא הבא זאת הסתכלות קצת יותר רחבה. ראינו שאין כתובת אחת לאדם ואחרי שהוא כבר מבין את הזכויות שלו הוא צריך לרוץ בין ביטוח לאומי, למשרד הרווחה ולשירות התעסוקה. הם לא מתואמים ביניהם. בעצם, הדבר המרכזי שאנחנו לא היחידים שעלינו עליו, זה שמקבלי הבטחת הכנסה צריכים מבחן תעסוקה אפקטיבי. זה קצת מה שעושים ב"מעגלי תעסוקה", שיבחנו האם אפשר לעזור לו, אולי לצאת מהקצבה ולעבור לקצבת נכות או באמת להשתלב בתעסוקה. לעשות את כל המאמץ בשביל שהוא לא יהיה בגמלה. הרעיון הוא, שאחרי שיעשו עבודה מאסיבית כזאת בסוף תישאר קבוצה קטנה של אנשים שבאמת מסיבות שונות לא יכולים לעבוד בשום דבר. ראינו שמעגלי תעסוקה אולי עשתה את זה אבל בזמנו היא אולי נגעה 15% ממקבלי הגמלה לאורך שנה. אולי היום זה עלה ל-20%. זה עדיין משאיר 80% שאף אחד לא בודק ולא משקיע בלהוציא אותם מהגמלה הזאת. הסכום של הגמלה הוא באמת עוני די קשה וכדאי לצמצם מאוד את הקבוצה שנמצאת שם.

אני אגיע לסכום של הגמלה. הרעיון היה שאחרי שיעשו מבחן תעסוקה אפקטיבי כזה לכולם ובאמת יעזרו לכל מי שיכול לצאת מהגמלה להשתלב בתעסוקה או אם צריך למצות זכויות אחרות, אמורה להישאר קבוצה קטנה שבשבילה צריך לדבר על גובה הגמלה. יש בעצם את דוח חריס של הכונס הרשמי. גם הדוח הזה וגם כמובן קו העוני של ביטוח הלאומי, כשמשווים את המינימום שהם קובעים לקיום בכבוד - אני אזכיר שאין הגדרה בדין למינימום קיום בכבוד, אבל כשרואים את המינימום שהם קובעים להרכבי משפחה שונים באזורים שונים בארץ, רואים שגובה הקצבה רחוק מאוד מהמינימום הזה. לכן, כשמסתכלים על הקבוצה בסוף שתישאר צריך לבדוק את הפער הזה.

גובהה של הקצבה מעוגן בחוק?

כן. היא כמעט לא מתעדכנת - - -

הוא מעוגן שקלית בחוק?

אני לא זוכרת כרגע אבל זה צמוד לאיזה מדד שמתעדכן לאט מאוד. מאז 2003 קו העוני עלה ב-60% והגמלה עלתה ב-15%. היא גם הולכת ונשחקת למעשה.

זה בערך הסיכום שלנו. מדובר בקבוצה שיש צורך שיסננו אותה כמו שצריך וישקיעו בה משאבים, זאת הקבוצה של העניים בעניים. לכן צריך לעשות פעולה ממוקדת בה. אנחנו ציינו ומציינים לחיוב את הפעילות של שירות התעסוקה בנושא של "מעגלי תעסוקה" אבל כמו שהראינו, זה פשוט לא מספיק. הקבוצה הגדולה של אנשים בהבטחת הכנסה לא מקבלים את הטיפול.

דוח ממצה וגם מכין אותנו למרות השוני במצבים.

אני רוצה לפתוח את הדיון בשירות התעסוקה. נמצא איתנו משה יפרח, סמנכ"ל השמה ומעסיקים.

נפלה עליכם מפולת שלגים. בסופו של דבר, המשק עבר כמעט במכה אחת מסדר גודל של 4% אבטלה ליותר מ-20% זמני. כמו שאמרנו, בערך 12%, תלוי איך מחשבים, נמצאים באבטלה קשה. איך שירות התעסוקה מתמודד עם זה?

בעקבות הדוח שירות התעסוקה עשה כמה שינויים בנושא של "מעגלי תעסוקה". קודם טיפלנו עד גיל 50 והגדלנו את זה לגיל 57.

אתה יכול לתאר לנו את "מעגלי תעסוקה"? איך זה עובד?

"מעגלי תעסוקה" זה טיפול פרטני בדורשי עבודה מקבלי הבטחת הכנסה שמורכב מכמה כלים שאנחנו נותנים. זה מתחיל מייעוץ, אבחון. אנחנו מעבירים סדנאות והכשרות. בהתייחס לדוח, הוספנו עוד כלים, ליווי תוך כדי השמה. הבנו שיש לא מעט אנשים שנושרים מהעבודה וחוזרים חזרה למעגל המובטלים. לכן אנחנו מפעילים ליווי של האנשים תוך כדי ההשמה. הוספנו גם כלי חדש של מיצוי זכויות. נאמר פה שאין קשר בין הגופים, אז אצלנו ב"מעגלי תעסוקה" אותם מאמנים הם באמת מלווים אנשים למיצוי זכויות, אם זה נכות, הוצאה לפועל, רווחה. אנחנו מנסים לתת מעטפת של כל הזכויות של אותם אנשים ככל שניתן.

הם מפנים אותם ומסבירים להם איך להגיע לביטוח לאומי, אפרופו הדברים שדיברנו קודם ולקבל, למשל, קצבת נכות אם מגיע.

כן. מעבר לזה שבוועדות הכושר של שירות התעסוקה, כל מי שמומלץ במגבלה בינונית או קשה הוא מקבל המלצה מאיתנו לפנות לביטוח לאומי. אותם אנשים שנמצאים במעגלי התעסוקה, אנחנו גם מסייעים להם פיזית להגיש מסמכים לביטוח לאומי.

אני רק אזכיר את המספרים לגבי כמות האנשים שאנחנו נוגעים בהם. חלק גדול מאבטחת הכנסה הם לא מתייצבים בשירות התעסוקה. יש להם פטור ממבחן תעסוקה. אם בדוח דובר על סדר גודל של 160,000 מקבלי הבטחת הכנסה, אני יכול להגיד שבשירות התעסוקה בכל זמן נתון לפני המשבר, היו כ-60,000 דורשי עבודה מקבלי הבטחת הכנסה. אם נספור תעודות זהות שונות, אז במהלך השנה הגיעו בערך 90,000 כאלה לשירות התעסוקה. מתוכם הצלחנו במהלך 2019 לגעת בלמעלה מ-22,000 דורשי עבודה כאלו. עשינו 12,000 השמות, שזה לא מעט השמות. צריך לזכור שזאת אוכלוסייה שהיא יותר מאתגרת מהאוכלוסיות האחרות. נאמר לגבי דלת מסתובבת ש-60% מהאנשים חוזרים לשירות התעסוקה תוך שלושה חודשים. המספרים ירדו בצורה משמעותית. היום אנחנו מדברים בערך על 12% שחוזרים תוך שלושה חודשים מאז שהם התחילו לעבוד.

בכמה אנשים נוגע שירות התעסוקה מידי שנה?

אם אנחנו לא מדברים במשבר, אז מדובר בערך בחצי מיליון תעודות זהות שונות, שמתוכן, פחות או יותר, מדובר ב-100,000 מקבלי הבטחת הכנסה ועוד 400,000 תובעי אבטלה או כאלה שבאים לקבל שירות בלי קשר לקצבה כזאת או אחרת.

מתוך ה-90,000 אנשים שהיו ב-2019 נגענו בלמעלה מ-25% מתוכם, כאשר רובם קיבלו כלים. זה יכול להיות סדנאות לחיבור לעולם העבודה, איך להתראיין, איך לכתוב קורות חיים, איך מחפשים עבודה ברשתות חברתיות, כולל עברית תעסוקתית. יש אוכלוסייה לא קטנה במעגלי התעסוקה שאחד החסמים שלה זה הנושא של העברית. אנחנו מנסים לתת שם דגש ולהכניס אותם לעולם העבודה כמה שיותר מהר דרך אותן הכשרות של עברית תעסוקתיות. יש גם הכשרות מקצועיות אחרות דרך האגף להכשרה מקצועית ודרך תכנית השוברים של זרוע העבודה יחד עם שירות התעסוקה.

שאלה ספציפית אחרונה ואחר-כך אני רוצה לעבור למה שקורה היום. מה היא החובה על מקבל הבטחת ההכנסה? נאמר פה שהוא צריך לעשות תהליכים מסוימים או להתחיל אותם ולא תמיד הוא יודע לעשות אותם או מסוגל לעשות אותם. מה מוטל עליו כדי שאתם תעזרו לו?

מעגלי תעסוקה היא תכנית מנדטורית בסופו של דבר. ברגע שדורש עבודה שובץ לתוכנית הוא מחויב בכללים של התוכנית. זה אומר שפעם בשבוע הוא מתייצב אצל מתאם ההשמה בלשכה על-מנת לנסות למצוא לו עבודה. מעבר לזה הוא מגיע עוד פעמיים לאותו מרכז מעגלי תעסוקה, שם הוא עובר את הסדנאות והאימונים שהוא צריך לעשות.

בוא נעבור למצב הנוכחי. אמרת שבשנה רגילה אתם נוגעים בחצי מיליון תעודות זהות. עכשיו יש עלייה דרמטית במספר הזה. איך שירות התעסוקה מתמודד?

כשאנחנו מדברים על חצי מיליון איש בשנה אנחנו אומרים שבכל זמן נתון יש 150,000-160,000 דורשי עבודה בשירות התעסוקה. נכון להיום, לפי המספרים שבשירות התעסוקה, יש כ-850,000 איש שעדיין לא חזרו לעולם העבודה. כמובן שבזמן רגיל בשגרה אנשים מתייצבים בשירות התעסוקה. יש להם חובה להתייצב בשירות התעסוקה. אנחנו מנסים לאתר להם עבודה או הכשרה שיכולה לקדם אותם בעולם העבודה. עכשיו, במגבלת התו הסגול, אין חובת התייצבות בשירות התעסוקה. אנחנו עושים זימונים יזומים לאותם דורשי עבודה. אנחנו מזמנים אותם לפי המגבלות. אנחנו מנסים לאתר את הצרכים של אותם אנשים ומה הם מחפשים בעידן הזה. אי-אפשר להגיד שיש מענה לכולם כי המצב מורכב כרגע, אבל בשירות התעסוקה יש למעלה 20,000 משרות פנויות נכון לרגע זה. אנחנו מזמנים אנשים בצורה יזומה. אנחנו גם עושים הפניות טלפוניות. מנסים ככל שניתן להעביר חלק מהכלים שאנחנו נותנים בצורה דיגיטלית וטלפונית. כמו שאמרתי, אנחנו גם מזמנים אנשים פרונטלית. לא מעט מהאנשים שנמצאים בשירות התעסוקה אלה אנשים שהם לא דיגיטליים. הם אנשים שצריכים את השירות האישי הפרונטלי. אנחנו מזמנים אותם ללשכות ומנסים לתת להם מענה ברמה של השמה וגם להסיר חסמים של כישורים ומקצועות.

אתה יכול לתת תמונה כללית לגבי השפעת הכלי שנקרא חל"ת? האם החל"ת בסופו של דבר גורם לדורש התעסוקה ליטות פחות, למשל, להסבה או הכשרה מקצועית כזאת או אחרת שאתם יכולים להציע, כי הם מחכים שהחל"ת יסתיים והם יוכלו לחזור לעבודה הקודמת שלהם? אני מחבר לזה את התחושה, שאני לא בטוח שהיא נכונה, לגבי ארעיות המשבר. האם אתם גם מעבירים לאנשים ומציעים לאנשים דברים מתוך הבנה שיש ענפים שלא יחזרו בכלל להיות מה שהיו קודם ושהמשבר הזה, בוודאי בהיבט הכלכלי שלו הוא משבר לשנים. גם כשיימצא חיסון לקורונה, הוא יהיה איתנו עוד הרבה זמן.

הארכה של החל"ת ותקופת דמי האבטלה עד ליוני 2021, אין ספק שזה גורם לחלק לא מעט מהאנשים לרצות להישאר במצב ולא לחזור לעולם העבודה. אני לא רוצה להגיד שמדובר בתופעה. אנחנו מתחילים לשמוע יותר ויותר דורשי עבודה שאומרים, יש לי כרגע את הביטחון של דמי אבטלה למשך שנה. עזוב אותנו כרגע. יש אי ודאות, אני אחזור לעבודה ויפטרו אותי עוד פעם. אני מעדיף לא לצאת לעולם העבודה. ברור לי שאם לא היתה את ההארכה של החל"ת, סביר להניח שהיינו מצליחים להחזיר יותר אנשים לעולם העבודה. כמו שאמרתי, יש משרות פנויות ועדיין קשה לאייש את המשרות האלה.

לגבי הנושא שהאריכו את החל"ת, זאת באמת הזדמנות להוציא את האנשים להכשרות, כך שברגע שנחזור לשגרה כלשהי – גם אנחנו מעריכים שייקח לפחות 3 שנים לחזור לשגרה מלפני המשבר. זאת ההזדמנות שלנו להציע לאוכלוסייה לשפר את המיומנויות וכך להגיע לעולם העבודה עם כישורים יותר רחבים ממה שיש להם היום. גם פה אנחנו כרגע רואים קושי לאתר מועמדים. הייתי אומר שזה שילוב של כמה דברים .גם הארכה של החל"ת וגם אי הוודאות מבחינה בריאותית. גם נכנסנו לחופש גדול שגם מקשה להוציא אנשים.

אנחנו מנסים לדבר עם האנשים ולהסביר להם שלשבת בבית זה הדבר הכי גרוע. המחקרים שלנו מראים שככל שבן אדם יושב יותר זמן בבית, יהיה לו יותר קשה לחזור לעולם העבודה. זה השיווק שאנחנו מנסים היום לעשות מול דורשי עבודה שנמצאים בשירות התעסוקה.

כמו שאמרתי קודם, בצד השני של המשבר יש שינוי בעולם התעסוקה. מה הקיבולת שלכם להכשיר אנשים למקצועות או לתחומים שאתם רואים שיהיו יותר נדרשים בצד השני של המשבר? למשל, מקצועות שדורשים לפחות ידע בסיסי בעולמות המחשב והטכנולוגיה. כמה אנשים אתם בכלל מסוגלים להכשיר?

בשיתוף זרוע העבודה במשרד האוצר אנחנו נמצאים על זה בימים אלו, לבחון מה מקצועות העתיד ומה הדרישות של המעסיקים ואיפה נכון להשקיע. אני יודע שיש תכניות די גדולות ואנחנו מחכים לקבל את התקציב הסופי כדי שנוכל להתקדם. שילוב של הגופים שמתעסקים עם זה, אם זה זרוע העבודה יחד עם שירות התעסוקה, יחד עם התאחדות התעשיינים ועוד גופים אחרים שבאמת מביאים את הקול של המעסיקים מהשטח. אני חושב שיש הרבה מה לעשות בנושא הזה. אנחנו באמת בכיוון לשם, לבחון איזה עיסוקים הולכים להיעלם בעקבות המשבר. ברור לנו שיהיו עיסוקים שיירדו בעוד שנה שנתיים. לאן לכוון את אותם אנשים שכשהם יחזרו לעולם העבודה יהיו להם את הכישורים המתאימים.

אני שוב שואל על הקיבולת שלכם. יש דיבור על זה שאולי חלק מעולם ההכשרה המקצועית צריך לעשות לו מיקור חוץ לשוק הפרטי, לא כי אתם לא עושים עבודה טובה אלא כי פשוט זה גדול על שירות התעסוקה שנבנה לימים רגילים לטפל בסדר-גודל כזה של משבר.

קודם כל, שירות התעסוקה נערך בכוח אדם נוסף לטפל באותם אנשים. זה ברור שאם טיפלנו ב-150,000 דורשי עבודה בזמן רגיל והיום יש במספרים האופטימיים יש 600,00 ובמספרים שיש אצלנו מדובר ב-850,000, ברור שצריך יותר כוח אדם. אכן קיבלנו כוח אדם נוסף כדי שנוכל לעשות את זה. אני גם יודע שזרוע העבודה עם האגף להכשרה מקצועית באמת משנה ומנסה להקל ככל שניתן את היכולת לפתוח קורסים ולהכיר במרכזים חדשים.

אני אומר שוב פעם. אם האוצר ייתן את התקציב ואם נדע לשלב כוחות יחד עם זרוע העבודה, אין לי ספק שנדע לעשות את זה כמו שצריך. אני לא חושב שצריך להפריט את הסיפור הזה. יש עובדים מיומנים בגופים הממשלתיים שעושים את זה והם מסוגלים לעשות את זה.

תודה בשלב הזה.

נשיא לה"ב רועי כהן, בבקשה. לא נמצא.

יוסי אלקובי לא נמצא.

רינת כהן, סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית, בבקשה. סליחה על הבורות, שאני לא כל-כך יודע מה קו התיחום ביניכם לבין שירות התעסוקה. מה עושה האגף להכשרה מקצועית בהקשר של הכשרה והשמה של אנשים בתוך המשבר הגדול שאנחנו נמצאים בו?

יש חלוקת עבודה מאוד ברורה בינינו ובין שירות התעסוקה בהקשר הזה שאגף להכשרה מקצועית יושב בתוך זרוע העבודה. זה אומר להכשיר מובטלים ואנשים בלתי מקצועיים, שזה היה גם לפני הקורונה. בעוד שמטרת שירות התעסוקה להכניס לתוך התעסוקה. אפשרות להשים אותם ישירות מול מעסיקים או להביא אותם אלינו להכשרות מקצועיות. יש להם גם הכשרות נוספות של כישורים רכים, השמה בעבודה, קורות חיים, כפי שמשה יפרח תיאר.

בגדול, אצלנו באגף להכשרה מקצועית יש לנו הרבה מאוד כלים שאנחנו מפעילים בכל מה שקשור בהכשרה מקצועית. יש את תכנית השוברים, שאנחנו הגוף המפעיל. זאת תכנית שפועלת מתוקף החלטת ממשלה. יש לה ועדת היגוי שהיא משותפת לנו, למנהל אוכלוסיות שהיא בתוך זרוע העבודה, שירות התעסוקה וכמובן האוצר שמוביל את המהלך.

רינת. אם תוכלי, לתת לנו מספרים. בכמה אנשים מטפלת כל תכנית כזאת?

אני אתן לכם את המספרים של 2019 כי שנת 2020 היתה יותר בעייתית מבחינת תקציבית. לא קיבלנו תקציב בתחילת השנה כי לא היה תקציב מדינה. בשנת 2019 היו לנו 7,000 מקבלים שוברים. יש לנו 11 גופים מפנים שפונים לגוף המפעיל שלנו. זה יכול להיות חרדים, מיעוטים, יוצאי אתיופיה, אסירים משוחררים, רווחה. בתוכם יש כאלה שמוגדרים כמקבלי הבטחת הכנסה, ששירות התעסוקה גם באופן ספציפי. שירות התעסוקה מקבל 50% מהשוברים והוא מפנה אלינו מובטלים וגם כמובן את מקבלי הבטחת הכנסה. זאת בגדול התכנית הראשונה שהיא תכנית שוברים.

בנוסף, יש לנו קורסים מתוקצבים רגילים שחלקם נעשים בשיתוף עם מעסיקים. בשנתיים האחרונות יצאנו עם הרבה מאוד מסלולים וקורסים שהם בשיתוף עם מעסיקים פרופר. במקרה אלה, תוך כדי ההכשרה התלמידים נכנסים ולומדים שלושה ימים ועובדים שלושה ימים.

יש הכשרות בתוך המפעלים עצמם. כיתה במפעל זה עוד מסלול נוסף שיש לנו בשיתוף עם מעסיקים.

גם היום, מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה, פועל וחותר להתחיל עם שיתופי פעולה יותר הדוקים עם התאחדות התעשיינים ואיגודים נוספים. בגדול, התוכניות האלה שסיפרתי, שזה קורסים מתוקצבים פרופר, בהם למעשה התלמיד לא נדרש לשלם מאומה, אנחנו מדברים על 4,500-5,000 תלמידים בשנה.

את אומרת שברור ששנת 2020 היא ללא תקציב אבל היא גם שנת קורונה. האם בתוך זה התקבלו תקציבים מיוחדים או העברות מיוחדות מהאוצר כדי להשאיר את זה? המספרים שאת מדברת עליהם עכשיו הם טיפה בים בסיטואציה הנוכחית.

לחלוטין אני מסכימה איתך. כמו שציינתי לפני כן, בתחילת השנה האגף נותר בלי תקציבים. כרגע מבחינת שוברים התקבל סכום של 8 מיליון שקלים שעבר ועדת חריגים ועוד 50 מיליון שקלים נוספים שאנחנו יודעים שהם בדרך. ביחד זה 58 מיליון שקלים.

זה מאפשר לתת שוברים לכמה אנשים?

סדר גודל של 4 מיליון שקלים לקורסים מתוקצבים. אתמול ועדת חריגים אישרה לנו עוד 10 מיליון שקלים. אני רק אציין שבשנה רגילה, לא שנה של קורונה והיעדר תקציבים, למשל, בשנת 2019 היו לנו 30 מיליון שקלים. כרגע יש 18 מיליון שקלים, ש-10 מיליון הגיעו רק אתמול. זה מעט מאוד, בטח בשנה רגילה ועל אחת כמה וכמה בשנת קורונה. אני יודעת משיחות שיש עם הממונה על הזרוע ומשיחות שיש לו עם האוצר, שעתידים להגיע מאות מיליוני שקלים. אנחנו מחכים לזה וכמובן נערכים לזה אבל כרגע טרם קיבלנו.

נגיד שהצלחנו בכוחה העצום של הוועדה לביקורת המדינה לסדר לך את מאות מיליוני שקלים האלה עד סוף הדיון. אתם יודעים להוציא אותם?

יש פה מהלכים שזרוע העבודה נערכים להם כרגע, זה לפתוח מסלולים נוספים. זאת אומרת, מעבר למסלולים שציינתי כרגע, מה שנקרא מסלולים ירוקים, לפתוח מסלולים נוספים עם מעסיקים, שזה גם קושי כרגע כי אנחנו כן שואפים כל הזמן להכשרות בשיתוף עם מעסיקים ולא רק לעשות וי על בן אדם ולהכשיר אותו. כן להתחיל לפעול יחד עם התאחדות התעשיינים ועם ארגון המעסיקים. באמת להתחיל לחבור לכוחות בשוק ולהתחיל להפעיל את זה במסה מאסיבית. כמו שמשה יפרח אומר, יש קושי כרגע כי ברגע שאנשים נמצאים בחל"ת, קשה להחזיר אותם להכשרות מקצועיות. כן יש פה הרבה עבודה בשיתוף עם האוצר לראות לאן להפנות את התקציבים ואיך אפשר לפתוח מסלולים נוספים.

גם ההכשרות עם מעסיקים שמאוד רצינו לפתוח אותם, היום המעסיקים פחות מעוניינים בזה. הם אומרים שהם מפטרים עובדים אז כרגע הם לא רוצים לפתוח הכשרות נוספות. בניגוד לשנת 2019 שמעסיקים התדפקו על הדלתות שלנו שנעזור להם להכשיר ולהכניס עובדים, היום אנחנו רואים את זה במספרים הרבה יותר קטנים.

נכון לעכשיו אין כסף. אנחנו באזור ה-18 מיליון שהגיעו כאשר בשנה רגילה אנחנו מדברים על 30 מיליון שמטפלים בכמה אלפי אנשים. גם אין קיבולת בשביל לטפל בזה. יש תוכניות ראשוניות. בינתיים, לצערנו, אתם לא נדרשים לזה כי אין ביקוש בגלל החל"ת ובגלל שאין ביקוש של המעסיקים. אבל בסופו של דבר, גם אם היו, האגף להכשרה מקצועית לא נותן תשובה למשבר הנוכחי של היום.

אני חייבת להגיד שהארבעה מיליון שהתקבלו לפני חודש, כל הקורסים נפתחו. זאת אומרת, היה צורך. זה שבמשך 6 חודשים לא היה תקציב לאף קורס, אז ברגע שפתחנו כל השערים נפתחו ואנשים מגיעים. אנשים עושים את השיקול שלהם. יש לנו גם את מרכזי ההכוון שלנו, שזה של חרדים, מיעוטים, אוכלוסיות עם מוגבלויות. יש כמובן גם את שירות התעסוקה. גם לאנשים שמתישהו שהם צריכים לחזור וחלקם מבינים שהם צריכים לעשות את ההסבה המקצועית וללכת להכשרות מקצועיות.

מהלך נוסף שנעשה השבוע. בעצם עד עכשיו ברוב המקצועות שלנו אנשים היו נקנסים. הם היו נכנסים להשכרה מקצועית ואם זה לא היה מקצוע נדרש כפי שהוגדר בחקיקה, אז הם היו אמורים לקבל 70% מדמי האבטלה שלהם במקום 100%. גם בנושא הזה היתה פה חבירה של כמה כוחות ובאמת בשבוע האחרון עברה חקיקה שאומרת שאנשים כבר לא צריכים להיקנס אלא יכולים ללמוד בהכשרות מקצועיות ולקבל 100% דמי האבטלה שלהם. גם האופציה שנפתחה, שבעצם הם יכולים לקבל דמי אבטלה עד יוני 2021 היא גם משמעותית כי אנחנו אנחנו הרבה פעמים חווינו נשירה על רקע כלכלי. בן אדם למד חודשיים-שלושה, נגמרו לו דמי האבטלה ואז הוא נכנס לבעיה כי הוא גם צריך לפרנס ואז הוא נושר.

כמו שאנחנו מבינים כרגע, גם הנושא הזה של דמי אבטלה, שמקבלים 100% ולא 70%, זה מאוד משמעותי כלכלי ומחזק את האנשים וגורם להם להיכנס להכשרות. חלק מהקורסים העברנו לאחר-הצהריים. לאנשים קשה ללמוד 5 ימים בשבוע 7-8 שעות. לכן חלק גדול מהקורסים אצלנו ירד לשעות הצהריים והערב פעמיים בשבוע בשביל לאפשר לאנשים גם אם הם מתפרנסים או נמצאים בחל"ת, עדיין להיכנס לקורסים המקצועיים.

השוברים זה גם כלי חזק מאוד שעובד טוב וחזק.

רינת, אני רוצה להבהיר. עד שבוע שעבר למעשה מדינת ישראל קנסה בן אדם שנמצא בחל"ת והוא מקבל דמי אבטלה במהלך משבר הקורונה, על זה שהוא רצה לעשות הסבה מקצועית.

נכון, למעט במספר מאוד מצומצם של מקצועות שהוגדרו בחקיקה כמקצועות נדרשים. אם מישהו בחר ללכת להכשרה מקצועית הוא "אכל אותה" במילים עדינות.

אוריאל בוסו, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כמו תמיד, הנושאים שעולים כאן הם חשובים. לא רק שהם חשובים הם קרדינליים לעת הזאת. אמנם הדוח פורסם במאי 2018 ומתייחס ל-2016, אבל בסוף אנחנו מתאימים את עצמנו לצורך השעה.

אני שומע את הדברים שאומרים כאן ממשרד הרווחה ומשירות התעסוקה. לאחר פניות שקיבלתי ממעסיקים מסוימים אני חושב שאולי צריך לעשות איזו ועדה משותפת וחשיבה. אנחנו מדברים על איך לשלב את האנשים חזרה בעבודה, איך להכשיר אותם. לא המטרה של המדינה לתת לאנשים חל"ת ושישבו בבית. צריך להניע את המשק. פנו אלי מעסיקים ואמרו. אני יודע שבגל הראשון של המענקים מעסיקים קיבלו תגמול מסוים אם הם לא יוציאו לחל"ת. אבל אפשר את ה-70% שנותנים היום לאנשים חל"ת, לתת למעסיק עם אפשרות לשלם את אותם 70% ולהעסיק כוח אדם. למשל, רשת מסוימת של בגדים. העובדים נמצאים בבית ומקבלים 70% דמי אבטלה ואין אפשרות להחזיר אותם לעבוד באותו שכר. אבל אם המעסיק יקבל את הכסף הוא יוכל להביא את האנשים חזרה לעבודה. יתחיל למכור אונליין ולעשות מכירות באינטרנט ובכך להניע את המשק. לדעתי צריך לעשות חשיבה מחוץ לקופסה. אולי ועדה משותפת של נציגי משרד הרווחה, שירות התעסוקה, אולי ועדת הכספים ומשרד האוצר, התאחדות התעשיינים ומעסיקים. במקום לתת לאנשים חל"ת, שתהיה אפשרות למעסיקים לקבל את הכסף ולהעסיק בסכום הזה את העובדים וכך להניע חזרה את המשק. זה עדיף מלתת לאנשים להמשיך לשבת בבית ולקבל 70%. יש כאלה שטוב להם ואנחנו מפסידים כמה פעמים. מפסידים את חוסר ההכשרה, מפסידים את ההנעה המחודשת של המשק, יצוא יבוא. מפסידים מכך שאנשים יושבים בבית ומתרגלים לכך שהם לא עובדים.

אתה מתייחס למודל שנקרא "המודל הגרמני". בגרמניה עושים את זה 50-50. למעשה, הממשלה מסבסדת ב-50% את השכר.

בארצות הברית כשהתחילה הקורונה זה הדבר הראשון שהם עשו וזה עבד שם יפה מאוד. כן נתנו למעסיקים את הסכום שרצו לתת לחל"ת. מצד אחד, רוצים לתת לאנשים כסף כי לאנשים אין מה לאכול. מצד שני, ראינו את הבירוקרטיות במשרד האוצר ורשות המיסים שבסוף בקושי אנשים מקבלים את הכסף וגם אם הם מקבלים זה לא באמת מה שמגיע להם. אנחנו מפסידים בסוף את המשק שלא חוזר להנעה מחודשת.

עכשיו ברור לכולם. אולי בהתחלה לא היה ברור לכולם שזה משבר מתמשך. ננסה לקבל תשובה. זה גם הוצע על-ידי שר הכלכלה. ננסה לקבל תשובה למה לא עוברים לזה.

בשלב הזה אני רוצה להעלות את רועי כהן.

רועי כהן, בבקשה. בהקשר של העצמאים ובעלי העסקים, כל הסוגייה של הסבות מקצועיות והשמה היא יותר מסובכת, כי היא למעשה אומרת שהבן אדם מוותר על העסק שהיה לו או על העיסוק העצמאי שהיה לו, כי אחרת הוא לא היה צריך הסבה מקצועית.

כמי שמרכז את כל המידע של עצמאים ובעלי עסקים קטנים, כמה אנשים באמת נדרשים לזה וכמה אנשים אומרים, אני אצמד לחלום שלי ולעסק שבניתי עד שחס וחלילה זה יקרוס עלי סופית?

עפר, תודה על השאלה. מאחר ועסקינן בוועדה לביקורת המדינה אז אני חייב לומר פתיח. ב-12.3.2020 התקיימה פגישה עם נציגי אגף התקציבים. אני יחד עם הכלכלן ד"ר רובי נתנזון הצגנו להם את הדרישה לגרום לכך שהמעסיקים הם אלה שיקבלו את אותן עלויות של העובדים ולא ינתקו אותם מהמגע של מקום העבודה. הצגנו את זה, הצגנו את המודל שהיה נהוג בגרמניה. הצגנו את כל הדברים ואמרנו שהניתוק הזה יגרום לכך שמדינת ישראל תיכנס לעשור שלם של אבטלה, כי יהיה קשה מאוד להחזיר את אותם עובדים למעגל העבודה ולאותם המעסיקים. לצערנו החליטו על חל"ת. אני חושב שיש עוד הזדמנות לתקן.

לגבי הנושא ששאלת. קודם כל, צריך להגיד את המצב החוקי היום. עצמאי לא זכאי להכשרה בכלל. חבר הכנסת שלח, תשאל את מר יפרח, האם עצמאי שעכשיו דופק בדלת לשירות התעסוקה והוא רוצה לעשות הכשרה מקצועית, הוא לא זכאי בכלל. הוא לא נמצא בכלל במקום הזה.

זה בסדר, הוא גם לא זכאי לדמי אבטלה. זה משלים את העולם לגמרי.

קודם כל ממשלת ישראל צריכה להבין שיש כרגע עשרות אלפי עצמאים שכנראה לא יוכלו לחזור למקום העבודה שלהם וצריך לעשות איתם משהו. צריך לקחת אותם ולתת להם את האפשרות להיכנס לתוך מעגל העבודה מחדש באמצעות הכשרות, להקנות להם ידע ומשאבים אחרים וזה לא קורה.

דבר נוסף, לגבי החזרת מובטלים. איך עסק יכול להחזיר את העובדים שלו אם הוא תלוי כרגע בוועדת קורונה שתאשר את העסק שלו, או אם יהיו עליו הגבלות כאלה ואחרות. ברגע שאין לך ודאות העסקה, איך בעל עסק יודע להחזיר את העובדים שלו אם אומרים לו שבעוד שבוע יכולה להיות החמרה והוא לא יוכל לפתוח את העסק שלו? זה בבריכות השחייה, באולמות האירועים, בחדרי הכושר, במשחקונים, בגני הילדים, מסעדות. כל הענפים האלה תלויים על כרעי תרנגולת מבחינת היכולת שלהם להחזיר את העובדים. לכן אני דורש, קודם כל תייצרו להם ודאות העסקה. גם אם קורית החמרה, המדינה נכנסת לנעליים שלהם. לא מוציאים אותם עוד פעם לחל"ת אלא אתה תמשיך להעסיק אותם. אתה החזרת אותם לעבודה, כרגע יש לך רציפות העסקה לפחות לשנה האחרונה. אם נצטרך לסגור לך את העסק ניקח אחריות וניתן לך את התשלום עבור אותם עובדים. אלה הפעולות שאתה צריך להעלות היום כיו"ר ועדת הביקורת ולאתגר את המערכות שיתנו ודאות העסקה לאנשים שרוצים להחזיר את המובטלים.

עצמאי שרוצה לקבל הכשרה לא זכאי בכלל, לא פתחו את האפיק הזה עבורו. לכן אני קורא לחברי הכנסת בואו תעזרו לנו לעזור לציבור העצמאים שמשוועים כרגע כן לחזור למעגל העבודה. אתמול קיימנו ישיבה אצל שר העבודה והרווחה והציפו קהלים שלמים שיש דרישה למקומות, אם זה במוסכים, אם זה בענף מיזוג אוויר, אם זה בענף התעשייה והמלאכה. הם משוועים לידיים עובדות אבל אין מי שיכשיר כדי שייכנסו לשם אותם עובדים. אמרו לי שהעצמאים לא זכאים. בואו נפתור את הבעיה הזאת ונוכל לייצר מציאות אחרת עבור ציבור העצמאים. תודה רבה.

בשלב המוקדם הזה אני רוצה להעלות את אביעד שוורץ, רפרנט תעסוקה באגף תקציבים.

הסוגייה של חל"ת מול סבסוד תעסוקה עולה מתחילת המשבר וביתר שאת עולה בחודשים האחרונים כשנהיה ברור שהמשבר התעסוקתי הוא משבר לשנים. אתה יכול לסכם את עמדת האוצר בהקשר הזה?

אני אנסה להציג את העמדה. אני לא יודע להגיד שזאת עמדת האוצר. יש דיונים של ועדת היגוי בין משרדית לתחום התעסוקה שדנה בדיוק בנושא התמריצים לטווח הקרוב. אנחנו נמצאים בשלבי דיון סופיים ובקרוב תפרסם תוצאות.

אני כן אגע בסוגיות. אתחיל מזה שהמשבר הזה שונה ממשברים קודמים בהרבה מובנים. המובן היותר משמעותי הוא שיש הבדל בין משבר שנוצר מירידת ביקושים לבין משבר שרובו נוצר מהטלת מגבלות של הממשלה. כשהממשלה הטילה סגר או מגבלות אחרות, העסקים לא יכלו לפעול ולא היתה להם אפשרות לפעול כי הממשלה אמרה להם לסגור. במצב הזה, דווקא הפתרון של החל"ת הוא פתרון טוב כי הוא אומר למעסיק, אתה מפחית עלויות העסקה מעכשיו לעכשיו. מהיום למחר בבוקר הורדת את עלויות ההעסקה שלך לאפס. אתה לא משלם 20%, 30% או 50% אלא אתה משלם 0%. במיוחד במצב שבו המעסיק לא יכול להעסיק את העובדים כי אין פעילות, זה פתרון שנותן מענה טוב לתקופה הזאת. הוא לא מנתק את יחסי עובד ומעביד. אנחנו גם רואים את זה בנתונים. חלק גדול מאותם אנשים שיצאו לחל"ת כבר חזרו לשוק העבודה וניתן פה מענה טוב לנושא הזה.

טוב, אבל קצר טווח. כשאתם מאריכים את החל"ת בשנה אתם הופכים אותו לארוך טווח ואז אנחנו נתקלים בתופעות שהזכירו חלק מהמדברים לפניך. למשל, שהחל"ת נותן לאדם ביטחון והוא מרגיש חוסר ביטחון לוותר עליו וללכת לצורת תעסוקה כזאת או אחרת. אתם בעצם יוצרים בחל"ת ארוך טווח איזה סוג של תמריץ שלילי הן להסבה מקצועית והן לחזרה לשוק העבודה. שוב, אני לא שם את זה באופן מוחלט אלא אל מול האלטרנטיבה של סבסוד העסקה.

קודם כל, זה נכון. לדמי אבטלה יש גם תמריץ שלילי לתעסוקה כי הוא אומר לאנשים שגם אם הם נשארים בבית אתה מקבל אחוז מהשכר שלך. ככל שהשכר יותר נמוך האחוז של דמי אבטלה מהשכר הוא יותר גבוה. לכן באמת זה יוצר תמריץ שלילי. רואים עדויות של מעסיקים לנושא הזה. הם מנסים לגייס עובדים או להחזיר עובדים ובאמת עקב האפשרות לקבל דמי אבטלה זה נעשה גם יותר מאתגר. זה נכון.

השאלה האם לתת הרבה יותר כסף בצד השני זה הפתרון? זאת שאלה אחרת. אנחנו באמת חשבנו שנכון לשים איזה סייגים לנושא החל"ת, משהו שבאמת יאזן טיפה את התמריץ השלילי לתעסוקה. זה באמת גם משהו שאנחנו דנים בו עכשיו בוועדה.

אחד מהדברים שעלו זה אפשרות למענק לעובדים בשכר נמוך. קיים בביטוח הלאומי מנגנון מסורבל שגם הם רוצים לטייב אותו, שבעצם רוצים לאפשר לעובד שפוטר ועכשיו מקבל דמי אבטלה, להיכנס אצל מעסיק אחר גם אם זה בשכר יותר נמוך ועדיין לקבל איזה מענק משלים.

יש מנגנון של מס הכנסה שלילי.

זה שני מנגנונים שונים. יש מס הכנסה שלילי שניתן לעובד עצמו. בנוסף, יש משהו שהוא תחליף לדמי אבטלה שניתנים. זה נקרא מענק לעובד בשכר נמוך והוא בעצם מאזן את היציאה הזאת. הוא לא מפסיק לקבל לגמרי דמי אבטלה אם הוא עובד בשכר נמוך. היום, למשל, אם דמי האבטלה הם 5,000 שקלים והוא ימצא עבודה שהשכר שלו יהיה 5,000, זה ייצא אותו דבר. המענק הזה בא לתת את ההפרש הזה. רוצה להגיד שאנחנו יודעים שאתה עובד עכשיו בשכר נמוך וזה לא ישתלם לך אז ניתן לך איזה מענק. בהקשר הזה זה דומה למס הכנסה שלילי. הוא יקבל לתקופה מגבלות של כמה חודשים שתפצה עד שימצא עבודה במשרה מלאה ובשכר גבוה יותר. בדרך כלל, בעולם רגיל, דמי האבטלה היו מוגבלים ואז זה היה נותן בעצם אפשרות להאריך עוד קצת את התקופה הזאת.

מה היום הכלי העיקרי שאתם רואים ומתכוונים להשתמש בו כדי להחזיר כמה שיותר אנשים לתעסוקה בטווח הקצר והבינוני?

מצד אחד, השקענו באיזה רשת ביטחון לשכירים ועצמאים והמטרה עכשיו היא באמת ליצור את התמריצים לצד השני באמצעות המענק שהזכרתי. לבדוק האם יש עוד מקומות שבהם יש לתמרץ. יש במקביל גם את המענק לעידוד תעסוקה. עכשיו אנחנו אמורים להתחיל לראות את הביטוי שלו. ברגע שכל התהליכים בשירות התעסוקה יושלמו, חיבור לחברות, חילול שכר ודברים כאלה שיקלו על הגשת הבקשה ויפשטו אותה עוד יותר. זה בעצם נותן סבסוד שכר למעסיקים שמחזירים עובדים.

עכשיו אני רוצה לקלוט עובד או להחזיר עובד, אני מקבל כמעט 2,000 שקלים לחודש עבור העסקה שלו, שזה סבסוד שכר משמעותי ונועד לתמרץ. לגבי כלים נוספים, ועדת ההיגוי עכשיו יושבת על זה. אני מעריך שתוך שבוע וחצי שבועיים נוכל לצאת החוצה עם תכניות לתקופה הקרובה. חלק מזה זה גם כל עולם ההכשרה המקצועית לטובת עובדים שצריכים לעשות איזה שינוי והסבה.

אני אתקן גם את מה שרועי כהן אמר לגבי עצמאים. אין מניעה לעצמאים להיכנס להכשרה מקצועית. כאשר האגף להכשרה מקצועית פותח קורס הכשרה מתוקצב הוא לא שואל את האדם אם היה עצמאי. ממש לא. זה פתוח לכל מי שרוצה ולכל מי שמחוסר עבודה. בשונה מביטוח לאומי, זה לא רק מי שמקבל דמי אבטלה אלא כל אחד יכול להירשם כדורש עבודה בשירות התעסוקה ולקבל את השירות שם. אין שם שום הבדלה אם הוא מקבל דמי אבטלה או לא.

חגי אדרי, התאחדות התעשיינים. אני מניח שאתם מרכזים גם את הביקושים וגם מבינים את המצב התעסוקתי של החברים בהתאחדות התעשיינים. אתה יכול להגיד לנו איזה סדר גודל של ביקושים קיימים היום אצל החברים בהתאחדות התעשיינים, שאם תימצא הכשרה מקצועית ראויה ושירות השמה ראוי, יוכלו להחזיר אנשים למעגל העבודה?

בתעשייה אנחנו רואים שני מקרים. יש צד אחד של תעשייה ששמרה על העובדים שלה עד היום. אין מה לעשות, יש פגיעה בביקושים בשוק גם בישראל וגם בשוק העולמי וזה תהליך שלוקח זמן עד שהשווקים האלה יתעוררו. יש צד אחד של עובדים קיימים בתעשייה שמצמצמים פעילות וככל שהזמן מתקדם כנראה יהיה צורך להוציא אותם לחל"ת, לחופשה כזאת או אחרת או פיטורים.

מצד שני, אנחנו כן רואים ביקוש של כמה אלפי עובדים בתעשייה לעובדים בתחומים מסוימים. בערב המשבר היינו על 10,000 עובדים וכיום אנחנו מדברים בערך על 6,000-7,000 עובדים שנדרשים בתעשייה שצריכים הכשרות. מבחינתנו, הפתרון הוא כול.

אנחנו באמת מרגישים בצורך ממשי בקיום איזה מנגנון כמו המודל הגרמני או מנגנון אחר של תעסוקה חלקית שמאפשר הפחתת משרה לעובד בשביל להשאיר אותו ולצלוח את המשבר הזה. זה אידיאלי מבחינת כולם. המעסיק שומר את העובד שלו והעובד נשאר עם מקום עבודה ולטווח ארוך הוא יחזור להיקפי העבודה שהיו לו.

מצד שני, אנחנו מדברים על מערכת של הכשרות מאוד רצינית שצריכה לקום פה ושיודעת לעבוד בצורה מהירה בלי בירוקרטיה. אנחנו מדברים על מאות אלפי מובטלים היום. לפחות כמה עשרות אלפים בשנה שנתיים הבאות יכולים להיכנס לתחומי התעשייה וגם לתחומי המסחר.

הפער מבחינתנו הוא שההכשרות לוקחות זמן והבירוקרטיה עד שהדברים זזים ועד שמסדרים את הדברים בין דורשי העבודה ולמעסיקים אנחנו מבזבזים זמן יקר. מצד שני, צריך לקדם את זה כמה שיותר מהר ולא להמשיך בדיונים שיימשכו חודשים ארוכים וישאירו אותנו עם מפעלים שלא יהיו להם את העובדים והם ייאלצו לצמצם עוד יותר ועם עובדים שיישארו בבית.

מבחינתנו הפתרון הוא כפול. אחד, מנגנון להעסקה חלקית ושניים, מנגנון מהיר להכשרות מקצועיות שיכולים לעשות השמות מיידיות עם הכשרה תוך כדי עבודה.

להבנתכם, אם לא יהיה מנגנון של סבסוד שכר כזה או אחר, המודל הגרמני או משהו אחר, כמה אנשים נוספים להערכתך ייפלטו ממעגל העבודה בזמן הקרוב ובחודשים הקרובים?

אנחנו מעריכים שאם לא יהיה מנגנון של העסקה חלקית ומנגנון שמשפה ומפצה את המפעלים על הנזקים שלהם ואת אלה ששימרו את העובדים, אנחנו מעריכים שככל שהמצב הבריאותי יימשך אנחנו נראה עוד עשרות אלפי עובדים שייפלטו מהתעשייה. אין לי את הנתונים המדויקים אבל לפני חודש חודשיים דיברנו על 30,000-40,000. צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים שכבר יצאו והתחילו לחזור, גם המגמה הזאת נעצרה. היו 80,000 עובדים בתעשייה בחל"ת, התחילו להחזיר אותם באופן הדרגתי והמגמה הזאת נעצרה. אם אנחנו רוצים לראות אותם חוזרים, אנחנו חייבים את המנגנונים האלה. אם לא, מדובר בעוד 50,000 איש שיישארו בבית.

זה נכון שביולי, למשל, בסופו של דבר יותר אנשים איבדו את מקום עבודתם מאז שחזרו לעבוד?

אני לא יודע להגיד לך על זה בתעשייה לגבי יולי. אני יכול להגיד שביולי כמעט לא חזרו עובדים לענפי התעשייה. ביוני חזרו קצת אבל ביולי המגמה מתהפכת. אין לי נתונים אז אני לא רוצה לומר באופן חד משמעי.

אני חושב שפורסמו נתונים שמאששים את מה שאתה אומר.

רוית גרוס, מנכ"לית התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, בבקשה.

אני מניח ששמעת את הדברים שנאמרו. דווקא בענפים שצוין שיש בהם ביקוש מסוים, לדעתי זה ענפים שנופלים תחתיכם. האם את יכולה להאיר את עינינו בנתונים?

אני מצטרפת למה שחגי אומר, שגם בהתאחדות המלאכה והתעשייה אנחנו מייצגים עסקים יצרניים קטנים, כאלה שמעסיקים עד 20 עובדים. גם אצלנו רוב העסקים בעצם המשיכו להעסיק את העובדים בכל המשבר הזה ושמרו עליהם. יש הרבה בעלי עסקים שבעצמם לא משכו משכורת כדי לאפשר לעובדים להמשיך לעבוד. למרות זאת עדיין חסר לנו כוח אדם.

רציתי לדבר על נושא ההכשרות הטכנולוגיות ועל הכשלים שקורים אצלנו בתעשייה הקטנה. בתעשייה הקטנה קשה לנו לקבל את העובדים האלה כי בשונה מחברות גדולות שמנהלות מחלקות משאבי אנוש שהם בקשר עם כל המכללות וגופי ההכשרה, העסקים שלנו הרבה פעמים מדובר באדם אחד שמנהל את העסק. אין לו את האפשרות והזמן הפנוי להתעסק עם הדבר הזה. נוצר מצב שלמעשה אין להם את האפשרות בכלל לגייס את העובדים האלה. אם הם מגיעים לאפשרות לגייס את העובדים האלה, נשאר שם עובד אחד כאשר רוב הבוגרים של ההכשרות האלה הולכים למפעלים הגדולים. זאת בעיה אחת שאני חושבת שצריך לטפל בה, דהיינו, שלעסקים קטנים תהיה איזו פונקציה של השמה.

דבר שני זה כל הנושא של ההכשרה התוך מפעלית. בעסק קטן זה דבר שיכול להיות בעיה. עסק של לו 5-10 עובדים, ברגע שיש לו חניכות במפעל עצמו, זה אומר שלוקחים את אחד העובדים הכי מנוסים או בעל המפעל עצמו שבעצם יוצא מהתפקיד שלו. הוא משבית מכונה כדי ללמד את אותו עובד. לבעלי המפעלים אין בעיה עם הסיפור הזה אבל התגמול שמקבלים עבור החניכות הוא מאוד נמוך. גם פה, לדעתי, כן צריך לפעול ולגרום לזה שהתגמול שהמפעלים הקטנים מקבלים עבור ההכשרה, שהם יוכלו לקבל שיפוי טיפה יותר גבוה. כרגע זה עומד על משהו כמו 40% ואפילו פחות מזה. אני חושבת שבנושא הזה ההכשרה התוך מפעלית בעסקים הקטנים היא שונה ממפעלים גדולים וצריך לקחת בחשבון את הדבר הזה.

את מדברת על זה שכמו שהמדינה נותנת שובר לקורס היא תיתן שובר להכשרה תוך מפעלית. היא תסבסד עבור המפעל את העובדה שצריך לקחת אדם מנוסה שיכשיר ושלוקח זמן עד שהאדם החדש מתחיל לתת תפוקה שהיא ראויה למשכורת.

נכון. במצב היום בעל מפעל מקבל 9,000 שקלים לחניכות של 400 שעות. מתוכם 7,000 שקלים הולכים לכיסוי המשכורת. מי שמשלם את המשכורת בחניכות זה בעל המפעל. חשוב לעשות את החניכות וחשוב שתהיה העבודה בשטח, אבל אני חושבת שהמדינה צריכה להשתתף יותר בתקציב בתגמול בעסקים הקטנים כי זה משהו שהוא קשה מבחינתם.

חשוב לי לומר דבר נוסף לגבי הגדרת הביקושים. זה טוב מאוד מענקי עידוד לתעסוקה, אבל מנקודת מבטם של המפעלים הקטנים, ההוצאה על שכר עובדים זאת אחת ההוצאות הכי גבוהות שיש במפעל. מעסיק לא יקלוט עובדים אם הוא לא יודע שיש ביקושים והזמנות. לכן אנחנו פועלים בכל התחום הזה במלוא המרץ לגרום לזה שבכל מה שקשור לרכש ממשלתי, המדינה תעביר את העבודה למפעלים בישראל, מפעלים כחול לבן. רכש ממשלתי לא צריך להיות בחו"ל. הוא צריך להיות כאן בארץ ובדגש על המפעלים הקטנים. לפחות שיעשו איזו מכסה או איזו הקצאה למפעלים קטנים. ברגע שיש ביקושים ויש הזמנות אז יש אינטרס לבעלי העסקים הקטנים לקלוט עוד ועוד עובדים. זה פשוט ביחס ישר, ככל שיש יותר עבודה אז כמובן הם צריכים את העובדים. מענק כזה או אחר לא יגרום לבעל עסק לקלוט עובד אם הוא לא יודע שיש לו צפי של הזמנות. לכן בתקופת הקורונה חשוב שרכש ממשלתי ייעשה בארץ. צה"ל לא יקנה מדים מסין אלא יקנה את המדים ממפעל בישראל. מה יותר טוב מזה? זה בעצם משמר את העובדים שלנו כאן. אז הדגש הוא על כחול לבן מעסק לבן.

תודה רבה, הדברים ברורים לגמרי.

אבקש להעלות את המוסד לביטוח לאומי. דבורה בדר נמצאת?

אני מנהלת אגף הבטחת הכנסה. האמת היא שהנושא כשלעצמו הוא מאוד מעניין. שמעתי את החלק הראשון שנגע מעט בהבטחת הכנסה ואז זה עבר למה שקורה לנו היום בעקבות המשבר של הקורונה והמשבר במשק. אין לי מה להוסיף. חבל שלא הגיע דווקא מנהל אגף אבטלה שאולי היה יכול להעשיר אתכם קצת יותר איך הביטוח הלאומי רואה את הנושא הזה. הנושא של הבטחת הכנסה הוא נישה מאוד קטנה אבל כן חשוב שתדעו שבמסגרת חוק הבטחת הכנסה אפשר שמישהו יימצא בהכשרה ואם אין לו זכאות לאבטלה אז הוא יקבל הבטחת הכנסה. בואו לא נשכח שהקצבאות של הבטחת הכנסה הן נמוכות. חוץ מלהגיד לעג לרש, אין לי מה להגיד חוץ מזה. לאור מה שהמשפחות האלה עוברות, אני לא יודעת אם זה בדיוק הפתרון שלהם. זה אולי יכול להיות נישה קטנה אבל להגיד שזה המוטו שצריך להיות? אחרי שדיבר כאן נציג התאחדות התעשיינים והעצמאים והעסקים הקטנים, לצערי אין לי במה להעשיר אתכם. אולי עוזר של המנכ"ל יצליח להתחבר. תוך כדי השיחה ניסיתי להיות בקשר איתם כדי שיצטרף נציג נוסף מהביטוח הלאומי שהוא בר סמכא בפרט לתקופה הזאת.

תודה. ננסה להעלות את מנהל אגף אבטלה. תודה רבה לך.

אביעד שוורץ ממשרד האוצר.

אני אשמח לקבל תשובה על הדברים שהעליתי, לאן פנינו מועדות.

אביעד, אתה יכול לתת לנו איזה לוח זמנים להחלטות על משהו? התמונה שמצטיירת היא שבתחום התעסוקה אנחנו צריכים משהו מאג'ורי. ברור התרופה הכי טובה יהיה שהעולם יחזור לתפקד בצורה יותר טובה. אני אומר העולם, כי המשק הישראלי הוא ממילא משק מוטה ייצא. הביקושים יביאו לזה שמפעלים או עסקים יחזרו לעבוד והם יצטרכו עובדים וכל הגלגלים הכלכליים יתחילו לנוע.

אתה יכול להגיד לנו אם יש באופק תכנית גדולה של האוצר? למשל, לתחום המחיה הבסיסית, להבטיח שלאנשים שיהיה להם כסף בבנק. אפשר לנהל עליהם ויכוחים אבל לפחות קיימות. תכנית גדולה ליצירת ביקושים, ליצירת צמיחה, להחזרת אנשים למעגל העבודה.

וועדת היגוי הבין-משרדית, יחד עם זרוע העבודה, עם משרד הכלכלה, עם הביטוח הלאומי ובנק ישראל, זה בדיוק המוקד של עבודת הוועדה. נראה לי באמת שהדבר העיקרי עכשיו הוא כפי שאמרת. אם לא יוטלו מגבלות והכול יחזור, זאת כבר תהיה התקדמות משמעותית שכנראה תביא לתוצאה הכי טובה גם בשוק העבודה. מעבר לזה, זה ליצור את ההתאמות ככל שאפשר. זה אומר, עבודה על התמריצים ולנסות להבין איפה יש תמריצים שליליים לצאת לעבוד ולפתור אותם. מצד שני, לעודד את התמריצים החיוביים. חלק מהדברים כבר נעשו וחלקם זה באמת עולם ההכשרות המקצועיות הרחב, דהיינו, משוברים להכשרות מתוקצבות, להכשרות בשיתוף מעסיקים. אלה הפעולות שנעשות וזאת העבודה.

יחד עם שירות התעסוקה והרחבת השירותים שלהם, מעבר לשירותים מקוונים ודיגיטליים, כל התוכניות נעשות יחד עם הגופים השונים לטובת הנושא הזה. באופן כללי, קידום מערך ההכשרות המקצועיות, אפילו גם בתחומי ההשכלה הגבוהה הרחבה של תחומים נדרשים. כל הנושאים האלה נידונים עכשיו בוועדה.

כמו שאמרתי, בטווח זמן הקרוב יצאו המסקנות ושם יהיו הדברים. גם להכשרה המקצועית יינתן בוסט מאוד משמעותי. מן הסתם לא הכול יהיה הרגע אלא זה תהליך שילווה אותנו בחודשים הקרובים. צריך למצוא התאמה כל הזמן לשוק העבודה ומציאת המשרות החדשות יחד עם הגופים הרלוונטיים. זאת התוכנית שתיבנה ואני מעריך שתוצג בשבועיים הקרובים.

עוד לפני הקורונה היה הרבה מאוד שיח ובצדק על רמת הפריון הנמוכה של העובד הישראלי. בסוף זאת קלישאה להגיד שמשבר הוא הזדמנות וכן הלאה. האם יש לכם תוכניות מגירה שעסקו בכל מה שצריך, בהשקעה, בהשקעה מוטת טכנולוגיה, השקעות מוטות פריון שהיו קיימות עוד קודם ושיש לכם אפשרות להפעיל אותן עכשיו בסיטואציה המשברית הזאת?

יש פה שני מובנים שונים. מצד אחד, יש עולם של השקעות של תכנית צמיחה והאצה כי חלק גדול מפער הפריון נובע באמת מפער בתשתיות. מדובר בתשתיות תומכות פריון שיאפשרו לעובדים לייצר יותר. השקעה בתכנית האצה וצמיחה זה משהו שאני לא מרכז אותו לכן לא ארחיב עליו כי אני לא מכיר אותו לעמוק, אבל זה גם משהו שנעשה. להשקיע במקומות הטובים הללו שיאפשרו לנו בעתיד להעלות את הפריון ולנצל את המשבר הזה לאיזו קפיצה.

גם בהיבט העובדים, יש את ההכשרות המקצועיות עצמן ומעבר לרכישת השכלה ועידוד רכישת השכלה. חלק גדול ממה שאנחנו עובדים זה להעלות מיומנויות שהן קצת יותר בסיס. לא בהכרח הכשרה מקצועית למקצוע מסוים אלא, למשל, כישורי שפה, עברית עבור אוכלוסייה ערבית שזה כן חסם להשתלבות בשוק העבודה. אנחנו מנסים לתת קפיצה שם ולאפשר גם לשפר את מערך הכשרת העברית. בזרוע העבודה עובדים עכשיו על שיפור משמעותי של כל מערך לימודי העברית. זה תהליך שהתחיל לפני ועכשיו ממשיך ומועצם. אנחנו עובדים איך להרחיב את רכישת הכישורים גם בהיבט של השכלה גבוהה. חלק מזה גם קורה באופן טבעי כי בתקופת משבר יש פחות ביקושים בשוק העבודה ולכן אנחנו רואים גידול ברישום להשכלה גבוהה, שזה גם משהו שהוא חיובי. כלומר, יותר אנשים שירכשו השכלה וזה יבוא לידי ביטוי גם בפריון העבודה. אלה דברים שאולי המשבר יעזור לנו, אבל כן יש לנו פוקוס מרכזי בהורדת מפלס האבטלה לשיעורים קצת יותר נמוכים וקרובים למה שראינו לפני המשבר. אחרי זה נוכל לחזור ולהתמקד בהעלאת הפריון בצורה יותר משמעותית.

במערך ההכשרה המקצועית עוד לפני המשבר כבר היו דיבורים על רפורמה מקיפה. זה נדון בדוח ועדת התעסוקה ל-2030. זה משהו שאנחנו גם רצינו לקדם בחוק ההסדרים לפני המשבר הנוכחי. הכל התעכב כי לא היתה ממשלה וכנסת אז הדברים התעכבו. אלה המלצות שכבר נעשו לפני המשבר וזה צעד לטובת הדבר הזה שאנחנו רוצים להמשיך ולקדם אותו, בטח בתקופה הזאת.

תודה רבה. ביקש להתייחס נשיא התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה, יוסי אלקובי. בבקשה.

אני מתחבר למה שאמרה המנכ"לית שלי. אנחנו יושבים ודנים כל הזמן בנושא של כחול לבן. כל ההכשרות המקצועיות וכל הוועדות, אני אומר לכם שלא קורה כלום. חייבים להשאיר כאן רכש ממשלתי שנושק ל-100 מיליארד שקלים בשביל שהתעשייה שלנו תמשיך לנשום ושהראש יהיה מעל פני המים. יש בעיה כי סינים זוכים במכרז של 9 מיליארד שקל. בחוזה שלהם, בשורות הקטנות, הם לא רשאים להשתמש בתעשייה שלנו ובעסקים הקטנים כדי לתת להם שירותים. הם עושים מה שהם רוצים.

יתרה מזאת. אותם סינים שקיבלו את המכרז הם חתמו עם האיראנים, ביטחוני, כלכלי. אני חושב שחייבים להשאיר.

בנושא של עסקים קטנים ובינוניים שאותם אני מייצג יש בעיה והיא הבנקים. אני רוצה שתבינו שהבנקים מקשים. אני לא אומר שצריך לחלק כסף לכל מי שרוצה אבל אנחנו בימים טובים, כשעבדנו עם הבנקים, שילמנו שיקים והכול בסדר. הבנקים קיבלו רגליים קרות ואנחנו נתקלים בקשיים בהלוואות בשביל להמשיך להתקדם. כל ההכשרות המקצועיות לא יהיו שוות אם לא תהיה עבודה. נכשיר עובדים אבל לא נוכל לתת להם עבודה. אנחנו חייבים שיהיו הזמנות. לא להגיד שאנחנו ביחסי גומלין. עזבו את יחסי הגומלין. אנחנו נמצאים במצב קשה, יש מלחמה ביולוגית וכל מדינה מטפלת נטו בתוך המדינה שלה ומנסה לייצר עבודה. המודל הגרמני אני לא יודע אם הוא טוב לנו. בואו נסתכל לכאן. אנחנו יכולים היום להציל את הכלכלה של מדינת ישראל רק בחשיבה נבונה ונכונה ולא בוועדה ובעוד וועדה, עוד שבוע, עוד שבועיים. אני חושב שאפשר להכניס שולחן עגול את המגזר העסקי. אלה אנשים שבאים מהשטח, באים ממקומות העבודה. הם יכולים לתת הצעות מיידיות לעכשיו ולא לעוד שבוע. כל יום אנחנו בזום וזה אומר עוד שבוע נדון. יש יחסי גומלין, אין יחסי גומלין, תפסיקו עם מחול השדים הזה שאנחנו לא משיגים כלום ושום דבר. העסקים הקטנים מתרסקים יום יום. כל ההפגנות האלה הן באמת קול זעקה. אני מייצג 40,000 בעלי מלאכה שמייצרים לכיפת ברזל והמון לביטחון. אני רואה שבעוד חודש חודשיים העבודה שתהם תצטמצם כי שולחים לחו"ל כי שם יותר זול. שיתנו לנו לשלם מס 12% ושיורידו לנו את הארנונה המטורפת שכל שנה היא גדלה ואז נוכל להיות ברי תחרות. העובד שלנו זה לא העובד הסיני ב-150 דולר. העובד שלנו נושק ל-3,000 ו-4,000 דולר לחודש. מי יכול להקשיב?

בסופו של יום, השקעה של המדינה בנו מצילה את קופת המדינה. בל נעשיר את קופותיהן של מדינות אחרות. בואו נתמקד היום, בואו נפסיק להיות יפי נפש. היום מעניין רק דבר אחד, שהכל הרכש הציבורי, הביטחוני, המוניציפלי שיישאר כאן. זאת שעת מבחן של הממשלה. ככה לא נגיע לשום מקום. תכינו בתי ספר טכנולוגיים, תעשו כל מה שאתם רוצים, זה לא ייתן כלום. ילמדו מקצוע, יעבירו את הזמן שלהם אבל עבודה לא תהיה. אני מודה לכם.

תודה. אגב, מדינת ישראל לאורך שנים גם לא מממשת את רכש הגומלין שחברות שזוכות פה במכרזים מחויבות פה על-פי חוק. עסקתי בזה הרבה בהקשר של התעשיות הביטחוניות. גם את רכש הגומלין שמחויבים בו לא מממשים.

לקראת סיום, אלעד זכות יועץ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

אלעד, איפה הביטוח הלאומי בתוך השיח הזה על התכנית הגדולה והמהלכים הגדולים להחזרת אנשים למעגל העבודה?

שלום. מצטער שהצטרפתי באיחור. חשבנו שמדובר על נושא הבטחת הכנסה בלבד. אני לא יודע מה נאמר פה קודם, אבל קודם כל, האחריות להשמה של זכאי אבטלה והבטחת הכנסה היא בשירות התעסוקה ובעצם המנגנון הוא בשיתוף הפעולה בינינו, כשהם שולחים לנו מפות של מי התייצב. מבחינתנו, אם משימים אותו לעבודה שמתאימה לו לפי החוק, אז מבחינתנו נפסיק לשלם לו אבטלה כי הוא עובד.

מעבר לזה, יש אצלנו את השירות שנקרא שיקום תעסוקתי לאנשים עם מוגבלות. אנחנו בעצם מספקים שירותים של ליווי, תמיכה והשמה לאנשים עם מוגבלות עם אחוזי נכות רפואית מ-10% או 20% ומעלה, תלוי בסוג הנכות. זה שירות שניתן גם לנכים כלליים, גם לנפגעי עבודה, נפגעי איבה וגם לאלמנים ואלמנות שמבקשים את זה.

עקב הקורונה הכנסנו כמה תוכניות מאוד ייעודיות קצרות טווח של חודש חודשיים, גם ליווי פסיכולוגי ופרטני של האנשים על-מנת להתמודד עם המשבר התעסוקתי. יש גם תוכניות טרום שיקום, שבעצם נותנים להם להתנסות ולעשות התנסות מסוימת במקומות עבודה כדי לראות איך נצליח להשים אותם. כל הסוגיה של אנשים עם מוגבלות היא חזק אצלנו בתכניות עבודה.

מעבר לזה, יש את כל ההיבטים של הקלה על מעסיקים. עולים הרבה רעיונות מטעם בנק ישראל לגופים כלכליים שונים על הפחתות של כל מיני עלויות העסקה. אני יכול להגיד שמבחינתנו, הוצאנו דחייה של החובה לתשלום לביטוח לעובדים בתקופת חל"ת ודחינו כרגע עד אוגוסט. כמובן שאנחנו בקשר ישיר עם המעסיקים. הם יכולים להעיד על-כך. אנחנו מנסים לראות כיצד ניתן לעשות הקלה.

לגבי כלים שיש בביטוח לאומי לעידוד תעסוקה או לתמיכה במעסיקים או בשוק העבודה בכלל, אז בשוטף יש לנו כמובן את מענק העבודה המועדפת. אנחנו מנסים עכשיו לקדם כל מיני אדפטציות לתקופה של הקורונה, לאנשים שצברו תקופה מסוימת שאפשר יהיה להאריך להם את התקופה המזכה בעבודה מועדפת לאחר שהם חוזרים. הצענו את זה גם במגוון פורומים ככלי עבודה שאפשר להשתמש בו בהקשר של תמיכה בעבודה. אני יודע שמשרד האוצר פחות היה מעוניין בזה. שר הרווחה כן מאוד מנסה לקדם את העולם של הגמישות התעסוקתית עם אבטלה. גם לו אנחנו אמורים להציג איזו תכנית בהקשר של מענקים לעובדים בשכר נמוך שהם היו בתוך אבטלה. אני לא יכול לפרט על זה יותר מידי כי כרגע אין החלטה פורמלית, אבל אני יכול להגיד שגם בצוות הבין-משרדי בנושא של תעסוקה וגם שר הרווחה, מאוד מעוניינים לקדם כלים שיאפשרו גמישות למעסיקים להעסיק ואת האפשרות לקבל אבטלה או מענק במקום אבטלה, שיינתן בגובה יותר נמוך מדמי אבטלה אבל יעודד את העובדים להיכנס לשוק העבודה.

מעבר לזה יש את המענק של שירות התעסוקה שאמור לתמרץ מעסיקים להחזיר עובדים. הוא עבר בחקיקה לפני מספר חודשים ואמור להתבצע כרגע.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. ברור שסוגיית התעסוקה היא הסוגייה אולי המרכזית שעומדת בפנינו. בעניין הבריאותי יהיו עליות וירידות אבל מכיוון שההשלכות הכלכליות של המשבר הזה ובראש ובראשונה ההשלכות התעסוקתיות שלו, הן איתנו לשנים. הצורך למצוא מודל יציב שמאפשר תעסוקה, כמו שנאמר על-ידי משתתפים שונים, זה גם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע. לקנות כחול לבן זאת לא תהיה רק סיסמה או איזו בקשה לציבור אלא זאת תהיה מדיניות של מדינת ישראל. כל שקע שמושקע בזה שבסופו של דבר אדם עובד הוא שקל יותר פרודוקטיבי מאשר שקל שמושקע בלממן אדם כדי להציל אותו מעוני כשהוא לא עובד.

הדבר הזה צריך להיות עכשיו בעדיפות עליונה הן במשרד האוצר והן במשרדים האחרים כמדיניות מובהקת, מכיוון שאנחנו במשבר כלכלי. על-פי התחזיות הכי אופטימיות, בצמיחה שכרגע אף אחד לא רואה אותה, גם בהתחשב בזה שישראל היא מדינה מוטת ייצוא והעולם כולו עובר משבר כלכלי, אף אחד לא רואה אותה לשנים, כדי לחזור אפילו לשיעורי האבטלה לפני המשבר של 4%. קודם לחזור לאבטלה חד ספרתית ולהתחיל לטפל בה בשם. זה צריך להיות בעדיפות עליונה, זה צריך להיות קודם כמעט לכל שיקול אחר. זה לא קורה וזה ברור לנו גם מהדברים ששמענו היום. זאת האמירה של הוועדה ואנחנו נמשיך לעקוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.