פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
29/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 19
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, ח' באב התש"ף (29 ביולי 2020), שעה 9:00

זכאות לדמי אבטלה לסייעות הצהרונים שהוצאו לחל"ת

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

משה ארבל
אורלי פרומן

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורלי ליימן עיני - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

חיים הלפרין - ממונה תוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

אלון דסה - מנהל תחום בכיר אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

עירית ורונין - ממונה על תנאי שירות, מרכז השלטון המקומי

רינת חכים - ראש תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות

ראומה שלזינגר - ראש מטה מרכז, כוח לעובדים

עדנה יהושע - נציגת ועד עובדות הצהרונים בירושלים, כוח לעובדים

תמר בן דרור - עו"ד, מנהלת קו חם סייעות, אית"ך-מעכי-משפטניות למען צדק חברתי

סיגל אבישי - סייעת צהרון בעבר וסייעת, אית"ך-מעכי-משפטניות למען צדק חברתי

שי כהן - יו"ר צהרוני המשכיל, אולפנים המופעלים על ידי עמותות וארגונים

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

דלית אזולאי

ס.ל., חבר תרגומים



זכאות לדמי אבטלה לסייעות הצהרונים שהוצאו לחל"ת

בוקר טוב. אני מתכבד את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום 29 ביולי, ח' באב תש"ף. הנושא זה זכאות לדמי אבטלה לסייעות הצהרונים שהוצאו לחל"ת.

אני אפתח ואומר, הדיון הזה הוא דיון שחייב להסתיים עד השעה עשר מבחינת לוחות הזמנים שלנו, הוא נקבע מעכשיו לעכשיו בעקבות זה שנחשפנו והבנו שישנה פה בעיה עם סייעות שבכל מהלך היציאה לחל"ת בגלל כל נושא הקורונה מצאו את עצמן ללא דמי אבטלה או עם דמי אבטלה מופחתים. אני חייב לומר עוד פעם, מדובר במגזר שרובו ככולו כמעט נשים שנמצאות בתחתית השרשרת מבחינת התייחסות המוסדות אליהן, הן לא יודעות מי הבוס שלהן, זה הרשות המקומית, זה משרד החינוך, לפעמים זה חברות פרטיות כאלה או אחרות.

הדיון הזה, אני כבר אומר לכם, הוא דיון ראשון, נראה מה התשובות שאנחנו נקבל פה, אבל אני מציע גם למשרדי הממשלה, זה לא שבאתם לדיון וזה נגמר באירוע הזה, זה הולך להימשך, לא תיפרדו מההגעה לפה בזמן הקרוב.

אני רוצה תחילה שיציגו את הנושא נציגות של ועד צהרונים בירושלים, עדנה יהושע נמצאת איתנו בזום. כן, עדנה.

שלום. אני חברת ועד עובדות הצהרונים. אנחנו מפוטרות כל עשרה חודשים, יש בנות שזוכות לעבוד בקייטנות כי ההעדפה היא לעובדות הבוקר והן משולמות הרבה יותר מעובדות הצהרונים. עכשיו, לאור המצב, החליטו שמי שעושה את הקייטנה תעבוד עד ה-6 באוגוסט והבנות לא מעוניינות לעבוד את שישה הימים מפני שהן לא יכולות לקבל דמי אבטלה על הימים האלה.

עדנה, שאני אבין. אם הן עובדות את שישה הימים האלה הן לא יקבלו דמי אבטלה על חודש אוגוסט?

הן לא יקבלו דמי אבטלה. רובן לא רוצות לעבוד. הבנתי שעכשיו התחילו לגייס בנות חדשות. אתם יודעים, מי שנפגע פה זה הילדים, הילדים הכי מסכנים, הם צריכים עוד פעם להתרגל לצוות חדש.

כן, זה ברור. תודה, עדנה. עורכת הדין תמר בן דרור, מנהלת קו חם סייעות.

בוקר טוב. אני רכזת הקו החם ויש לנו גם פרויקט הסייעות באית"ך-מעכי, משפטניות לצדק חברתי, ובאמת צריך לעשות איזה שהיא הבחנה. יש הרבה מאוד סוגי סייעות ואחד הסוגים זה הסייעות בצהרונים. עדנה היא חלק מהסייעות בירושלים שמאוגדות דרך כוח לעובדים. יש גם הרבה מאוד סייעות שבכלל לא מאוגדות, אחת מהן נציגה שהצטרפה פה אלינו.

מדובר בסייעות שמגיעות למשמרת בצהריים, הן מועסקות דרך העסקה עקיפה, הן מפוטרות בכל קיץ, יש להן חוזים מאוד מאוד פוגעניים וזו בעצם הבעיה ארוכת הטווח. הפיטורים, צריך להגיד, לא מאפשרים להן לצבור זכויות כמובן, להעביר דמי מחלה משנה לשנה, פיצויי פיטורים במצב של פיטורים ועוד הרבה מאוד זכויות שאפשר לצבור רק כאשר מועסקים בהעסקה רציפה. ומעבר לכך כמובן השכר המאוד נמוך, ההעסקה העקיפה. אלה הבעיות ארוכות הטווח ואני שמחה מאוד שמתקיים הדיון הזה ושהדברים מועלים על סדר היום ואני מאוד מברכת על זה ומצטרפת לזה שזה באמת לא יכול להיות הדיון האחרון, אלא רק ראשית של תהליך.

סליחה, תמר, מי המעסיק, העירייה, הרשות המקומית?

לא, הזכיינים, זה גם משהו שעדנה אמרה.

אל תתייחסי עכשיו רק לירושלים, אני מדבר כללית. כללית, יש מקומות שבהם הרשות המקומית היא המעסיקה או שאין דבר כזה?

יש מגוון.

נכון, יש מגוון, אבל בעיקר יש מעט מאוד שמועסקות, וזה בדרך כלל אלה שמועסקות במשמרת הבוקר, אבל אלה שמתחילות רק בצהריים יש - - -

הבנתי, את מבחינה בין הסייעות שמגיעות רק בצהריים לסייעות שעובדות בגן הילדים גם בבוקר.

כן. השנה, צריך להגיד, שהן נפגעות פעמיים כי אפילו דמי האבטלה שבדרך כלל הן יכולות לקבל הן לא יכולות לקבל כי יש את המגבלה של 30 ימים רציפים.

הסייעות שמועסקות על ידי הרשות המקומית בחודשי הקיץ לא מפוטרות?

זה לא חוקי שהן מפוטרות. להגיד לך שזה תמיד המצב, ממש לא, אבל זה לא חוקי לפי ההסכמים שבהם כן חלה עליהן חוקת העבודה. אבל על סייעות הצהרונים, הנקודה השונה היא שלא חלה עליהן חוקת העבודה ושאין להן את הזכויות האלה ואז אפשר לפטר אותן. אני מאוד מבקשת שבאמת נשמע גם את סיגל, שהיא דווקא נותנת איזה שהוא קול של אלה שלא מאוגדות.

בבקשה, סיגל אבישי.

בוקר טוב. אני חייבת להגיד שהיום אני נמצאת כבר במקום אחר, אבל בזמנו כשהייתי סייעת צהרונים וגם סייעת בוקר משלבת שלא מאוגדת ועובדת דרך עמותה, שזה סוג של העסקה קבלנית, הייתי מפוטרת כל קיץ מה-30 ביוני, ב-1 ביולי הייתי מתייצבת בלשכה, חותמת למשך חודשיים, כמובן שאני לא יודעת אם יש לי עבודה ב-1 בספטמבר וזהו, וחוזרת בסוף אוגוסט לראות אם יש לי עבודה.

מעבר לזה שאין זכויות אחרות חוץ מהפנסיה, שהיום אני מקבלת דרך הרשות, באמת לגשת ללשכת העבודה, כי אנחנו רוצות לעבוד, זה היה בשבילי סיוט גדול ולחזור לאוגוסט לפתחי הרשות כדי לבקש עבודה זה גם איזה סוג של - - -

תודה, סיגל. שי כהן, יו"ר צהרוני המשכיל ואחר כך אני רוצה לתת למשרד האוצר, לאביעד שוורץ. תגידי מתי את רוצה, אורלי, אני אתן לך.

אחריו.

אז אחרי שי תהיה חברת הכנסת אורלי פרומן ואחר כך אביעד שוורץ ממשרד האוצר.

שלום, בוקר טוב. אני, כמו שהצגת, הבעלים של חברת צהרוני המשכיל והעובדים שלנו הם הבסיס שעליהם אנחנו קיימים, בזכותם אנחנו קיימים, בלעדיהם אנחנו לא שווים כלום. אנחנו נשמח מאוד שהן יהיו מטופלות גם בחודשים יולי ואוגוסט, אבל צריך לזכור שהמדינה קבעה את צהרוני ניצנים והעבירה את זה בחוק תחת משרד החינוך שבעצם הצהרונים מתוקצבים היום מהמדינה והם מתוקצבים אך ורק על חודשי העבודה, זאת אומרת שבחודשים שבהם אין עבודה אז אנחנו גם לא מתוקצבים בעצמנו וגם פעילות המטה שלנו בחודשים יולי ואוגוסט כשאין עבודה בצהרון. בעצם אין הכנסה לחברה וממילא אי אפשר להעסיק אף אחד וגם אי אפשר לשלם לאף אחד את התשלומים הנלווים. אני הייתי שמח מאוד שגם זה ייכנס איפה שהוא ולא רק החל"ת, כי החל"ת זו בעיה אחת שקיימת השנה, בדרך כלל היא לא קיימת, כי חותמים 30 יום ומעלה, השנה היא בעיה שהצטרפה ל בעיות נוספות.

אני שוב מסכם רק את הבעיות, הבעיה השנה החל"ת, שהן לא יכולות לחתום ואם הזמן של ה-30 יום יירד לשבועיים או שלושה אז כמובן שהן יוכלו לחתום השנה. אני חושב שגם לשנים הבאות כדאי מאוד שאנחנו נדאג לעובדים האלה שעליהם אנחנו מתבססים והם אלה שבפועל דואגים לכל הילדים שההורים שלהם יעבדו בשקט והמשק שלנו יעבוד, אז שאנחנו נוכל גם לשלם להם תשלום בחודשים יולי ואוגוסט, וזה לא משנה אם הם מועסקים על ידינו או על ידי מתנ"ס או על ידי רשות עירונית כזו או אחרת.

תודה, שי. אני אסכם ככה את הפלטפורמה של הדיון הזה שוב, כי הוא קצר. יש כאן שני נושאים, אחד ארוך טווח ומערכתי, והוא העסקת הסייעות בהעסקה פוגענית שאומרים להעסיק אותם עשרה חודשים ולפטר אותם לחודשיים ולקחת אותם לעבודה, כי הרי ברור כשפיטרת אותם שב-1 בספטמבר יצטרכו אותן שוב, זו לא שאלה. זו מדיניות כנראה של משרד האוצר ומשרד החינוך מבחינת תקצוב הנושא הזה. זה הנושא ארוך הטווח, ניגע בו בקצרה כעת, אבל הוא בהחלט משהו שיתחיל ללוות אותנו מעכשיו קדימה.

ויש נושא שהוא דחוף, קריטי ודרמטי וזו העובדה שהצהרונים, בגלל שהפעם הקייטנה עד ה-6 באוגוסט הסייעות יפוטרו והן לא יהיו זכאיות לחל"ת כי החל"ת דורש 30 יום.

אני מודה על הדיון הזה ואני רוצה לקחת את זה לתמונה היותר רחבה. סייעות חינוכיות, כפי שאני רוצה לקרוא להן, זה אחד התפקידים הכי חשובים בגן הילדים, כי מי ישנו בגן הילדים ביום יום? גננת וסייעות, ובמקרה של הקטנים שתי סייעות.

אני חייב לומר שאני ביקשתי שיהיה נציג של הסתדרות המורים כי הנושא נוגע לגננת והעבודה של הגננות בלי הסייעות לא רלוונטית. לצערי הסתדרות המורים בחרה לא לשלוח נציג.

במקרה של גילאי שלוש זה גננת ושתי סייעות, זאת אומרת היא מהווה 50% או 60% מכוח העבודה שיש בגן והתפקיד שלה הוא כבר לא התפקיד הקונבנציונלי שהיה פעם, בתפקיד שלה יש הרבה מאוד אלמנטים חינוכיים, היא מבחינתי יד ימינה של הגננת.

עודד, נפתח את ספר המקצועות של מדינת ישראל, אין מקצוע כזה שנקרא סייעת או סייעת חינוכית. אין. זאת אומרת אין תהליך הכשרה מחייב, אין תנאי סף לקבלה לתפקיד והן עוסקות ביום יום עם הילדודס הכי הכי יקרים לנו. באמת, אתה שולח את הילד שלך לגן, אתה רוצה להיות בטוח שהוא בידיים נאמנות, מקצועיות, ויש באמת נשים נפלאות שם שעושות את עבודתן נאמנה, אבל אין שום תהליך מחייב שהיא צריכה לעבור, הכשרה ותנאי סף.

יש יוזמות מקומיות. אני יכולה לומר שבכפר סבא, כשניהלתי את אגף החינוך, הקמתי בית ספר לסייעות וביחד עם האקדמיה יום בשבוע נתנו להן והן למדו במשך שנתיים כי הן חייבות ללמוד, זה תפקיד מאוד מאוד מאוד משמעותי, רגיש, עדין.

יש עוד רשויות שעשו את זה?

כן, יש עוד רשויות שעושות, זו יוזמה שצצה מלמטה, אבל אין שום דבר שמחייב. ניסינו ביחד עם מרכז השלטון המקומי, צריך להניע את זה, צריך לייצר מקצוע כזה עם כל מה שמתלווה למקצוע. כפועל יוצא יכול להיות שאפשר יהיה גם לטפל בשכר, כי השכר שלהן הוא עלוב, הוא בכלל בלי פרופורציה לגודל התפקיד, להיות ביחד עם 35 זאטוטים, חמודים, מתוקים ושובבים במשך כל כך הרבה שעות, זו גם עבודה פיזית קשה וגם מנטלית לא פשוטה.

הסייעות עובדות או מועסקות, או על ידי העיריות או על ידי זכיינים. בדרך כלל הסייעות של הבוקר עושות גם משמרות של הצהרונים, הן רוצות להרחיב את המשרה שלהן, ובצדק, להרוויח קצת יותר כסף. כשהן מועסקות על ידי העירייה, לפחות ביום לימודים ארוך, גם בתוכנית ניצנים, אז הן עובדות, אגב, גם בקיץ, כיוון שכל ילד ששייך לצהרון במשך השנה זכאי במשך הקיץ לקבל גם את הבקרים והסייעות שם ואז גם בצהרונים וגם בקיץ הן היחידות שמחזיקות את הגן. תבינו את גודל האחריות שיושבת על כתפיהן, הן מחזיקות את הגן.

אז קודם כל צריך לברך שהן ישנן כי יש חסר עצום בסייעות וכשיש היעדרויות רבות הילד יכול להגיע כל יום לגן ולמצוא צוות אחר שם. לכן צריך לטפל מן השורש בתפקיד הזה, זה תפקיד חשוב, צריך לתגמל אותן כמו שצריך, צריך לתת להן את הפיצוי ההולם בטווח הקצר הזה, שדיברת, הנושא של החל"ת מהקורונה, הרי גם הן הושבתו בעל כורחן, וצריך לדעת שהמערכת צריכה אותן וצריכה לטפל בהן ולהכשיר אותן.

תודה, אורלי. אביעד שוורץ, משרד האוצר.

שלום לכולם. אני אתייחס לסוגיה שציינת כדחופה ואני אגיד שבתוכנית הכלכלית שאושרה אתמול במליאה, אחרי קריאה שנייה ושלישית, אז גם קוצר משך החל"ת המינימלי המאפשר לעובד לקבל דמי אבטלה ל-14 יום. בהיבט הזה נראה לי שזה כן נותן מענה למה שצוין, בין ה-6 באוגוסט עד ל-1 בספטמבר התקופה היא מספיק ארוכה בשביל לזכות בדמי אבטלה לסייעות שיעבדו גם עד ה-6 באוגוסט. בהיבט הזה יש מענה.

אני כן אציין שגם באופן כללי עלתה התופעה של הפיטורים והעסקה מחדש. כיום עובד שעושים לו דבר כזה נהנה מרצף זכויות, כן שומרים לו את רצף הזכויות וברגע שהוא ממשיך לעבוד זה נספר כחודש המשכי. למשל אם הוא עבד עשרה חודשים, פוטר ואחרי שלושה חודשים הועסק מחדש, אז ממשיכים לספור לו מעשרה חודשים, לא מתחילים מחדש מאפס להיבט של הזכויות הסוציאליות של העובד.

מה האינטרס של המדינה? הרי בסוף כשאתה אומר פוטר ומועסק מחדש, הוא פוטר, הוא הלך לביטוח לאומי, הוא קיבל כסף מביטוח לאומי, תמורת הכסף הזה הוא לא עבד. האם לא נכון יותר, הרי ברור לחלוטין שבסוף המערכת הזאת היא מערכת שעובדת כל שנה ודווקא החודשיים האלה, או לפעמים חודש, בגלל הקייטנות, מאפשרת להם את ההיערכות לקראת השנה הבאה. זה החודש שאפשר לעשות בו הכשרות, זה החודש שאפשר לעשות בו רענונים, החל מההכשרות של עזרה ראשונה ועד להכשרות פדגוגיות. למה אתם לא מסתכלים על זה ברמה המערכתית? גם מבחינת העלויות התקציביות.

אני אציין שבנושא ספציפית הסייעות זה לא משהו שאני מתעסק בו בתחום, בצורת ההעסקה, כן צריך לעשות בירור לגבי הנושא ואיך היא נקבעה. כמו שציינת בהתחלה, זה לא נעשה ישירות על ידי משרד החינוך, כל הנושא הזה, אלא הוא דרך הרשויות או אולי דרך גופים נוספים שפועלים.

או דרך הרשויות שמשרשרות את זה לצד ג' גם.

כן, לזכיינים.

נכון. לכן אני אומר, בגלל שיש פה איזה שהוא אלמנט שהוא לא נעשה ישירות על ידי משרד החינוך, כל צורת ההעסקה והקביעה לאיזה חודשים כן ולא, אני לא מכיר את הפרטים של הנושא. צריך לבדוק.

יש מישהו באזור שלך עכשיו באוצר שכן עוסק בזה?

אני יכולה להתייחס? אני רפרנטית חינוך.

אוה, אגף התקציבים, תמיד אני אוהב שאתם מצטרפים אלינו.

כן, גם אביעד מאגף התקציבים, אבל אנחנו שני רפרנטים בשני נושאים שונים. אני רק אתייחס לכך שהסייעות שמועסקות השנה בצהרונים, זה ממש אירוע חד פעמי לאור הקורונה, זה לא כמו בשנה שעברה, אז בהקשר להתייחסות שזה משהו שקורה כל שנה, זה לא, זה משהו שקורה חד פעמי ולכן יכול להיות שעלו מורכבויות בהמשך הדרך באופן חד פעמי.

חיים הלפרין, משרד החינוך. חיים, נשמח לשמוע את עמדת משרד החינוך בעניין.

אנחנו, כשתקצבנו את הסייעות בעיקר בניצנים הגדרנו אותם כהעסקת שעתית כי כל המודל הוא מודל שעתי, אבל בתיאום עם השלטון המקומי - - -

אנחנו לא שומעים אותך כל כך טוב, חיים.

אני אומר שבקול קורא שהוצאנו לרשויות המקומיות, שכל מודל ההעסקה של הסייעות הוא מודל שעתי והגדרנו, גם בתיאום עם השלטון המקומי, תהליך שבו ניתן להסב את ההעסקה השעתית להעסקה שנתית מצטברת באופן שבו מי שרוצה להעסיק את הסייעת בתהליך שנתי ולא שעתי יכול לעשות את זה. זה מאוד מוגדר ומאוד ברור, כלומר זה לא משהו שמחייב שיהיה בהכרח הליך של פיטורים אוטומטיים וכו', זה תלוי באמת במודל ההעסקה שהרשות בוחרת להעסיק את הסייעות.

למה השארתם את זה פתוח, חיים?

כי יש מודלים שונים של העסקה ברשויות המקומיות. למשל אם רשות מקומית, זה לא עובדים שלה, אז היא מעדיפה שהזכיינים שלה יפעילו את זה במנגנון שנוח להם. לפעמים הם משפים אותם יותר, לפעמים פחות. אנחנו לא נכנסנו לתהליכים הפנימיים האלה כי באמת יש בעיה של שיא כוח אדם - - - השלטון מקומי מוציא - - - אבל עשינו את זה בכוונה באופן הזה שבו עד כמה שאפשר הסייעות, שגם ככה זו אוכלוסייה חלשה, זה כבר נאמר, לא תיפגע.

מה העמדה שלכם לגבי המקצוע הזה? אתם רוצים להפוך את זה למקצוע, אתם רוצים לעשות סדר בנושא הזה, יש לכם תוכניות לגבי הסייעות? או שמבחינתכם המצב הנוהג הוא מצב טוב.

דווקא התחלנו, עכשיו הכול תקוע, אבל התחלנו לבנות יחד עם האגף הקדם יסודי, יחד עם השלטון המקומי, מודל, מה שסיפרה אורלי שקורה בכפר סבא, אנחנו חושבים שצריך לעשות אותו כמודל ארצי, לבנות יחד עם השלטון המקומי תהליך שבו יהיה גם איזה שהוא אופק לסייעת, שהיא לא תחשוב ששכרה יהיה תמיד קבוע והיא לא תקבל עוד אגורה במעבר משנה לשנה. אני מקווה שאנחנו נצליח לבנות תוכנית חומש כזאת שתאפשר גם תהליך שיש בו אלמנטים של השכלה ויכולות וגם שדרוג בשכר. אני חושב שהדברים האלה הם - - - זאת חבורה של נשים מאוד מסורות שרובן הגדול עושות את מלאכתן נאמנה ואין סיבה לא לתת להן את התחושה הזאת שמתייחסים אליהן בהתאם.

אני ממשיך הלאה, רק תנסה לשפר את איכות הקו שלך כי אנחנו נחזור אליך בהמשך הדיון. אלון דסה מהמוסד לביטוח לאומי.

כן, שלום, בוקר טוב לכולכם. אני מנהל תחום אבטלה בביטוח הלאומי. מה שקורה באמת, כמו שהחברים הקודמים דיברו כאן, בכל שנה יש אוכלוסיות שמגיעות אלינו לקבל דמי אבטלה במסגרת חל"ת קיץ. בדרך כלל אין בעיה מבחינת הזכאות היות שמדובר באנשים שעובדים במשך רוב השנה ורק בחודשי הקיץ, ביולי-אוגוסט, הם מובטלים, לכן הם צוברים תקופת אכשרה ומקבלים את דמי האבטלה בצורה מחזורית.

השנה באמת בגלל הקורונה הייתה קייטנה שהתארכה עד חל"ת אוגוסט ואז בעצם לא היו להם 30 ימי חל"ת רצופים, כמו שהחוק שלנו דורש, ולכן נתעוררה בעיה. הבעיה הזאת גם התעוררה ממגזרים אחרים, לא רק מהמטפלות, יש עוד הרבה מגזרים אחרים שעכשיו בגלל הקורונה נאלצים להוציא אנשים לחל"ת ולהחזיר אותם לתקופות כאלה ואחרות והייתה דרישה לחל"ת יותר גמיש בגלל הקורונה. לכן באמת, כמו שהנציגים מהאוצר אמרו, אתמול בלילה עברה הוראת שעה שמקצרת את התנאי של החל"ת במקום 30 יום ל-14 יום וזה כן ייתן מענה ויפתור את הבעיה של המטפלות לקיץ הזה. ברור שזה לא חוק קבוע וכשתיגמר הקורונה נחזור לשגרה הרגילה.

אבל באמת בפן האישי, אם יורשה לי, אני חושב שכל צורת ההעסקה הזאת של העסקה לא רציפה שפוגעת בזכויות של עובדים בקטע הפנסיוני, הפרשות לגמל, להשתלמות וזכויות סוציאליות אחרות, היא העסקה בעייתית ונוצר איזה שהוא מצב בשוק העבודה שמתבססים על דמי אבטלה, על חל"ת, שזה לא בהכרח התכלית שלשמו נועד ביטוח אבטלה. יש הרגשה שיותר ויותר גופים במשק מגלים את הדפוס הזה ומתחילים, במרכאות נקרא לזה, לנצל אותו וחבל.

אלון, קודם כל העמדה הכלכלית שלי, אמרתי אותה לאגף התקציבים, אמרתי אותה לא פעם בוועדת הכספים, כל הפטנט הזה של החל"ת בזמן הקורונה, כמו שהוא נעשה כרגע, אני רואה בו בכלל, ועכשיו אני לא מדבר ספציפית על העניין הזה, סוג של גלולת רעל שאנחנו מכניסים לתוך האירוע. המנגנון הנכון הוא מתן מענקים לעסקים שימשיכו להעסיק את העובדים.

אני מסכים איתך לגמרי.

ויוכלו להעסיק אותם ב-30%-20% משרה כשהמענק אמור להשלים את שאר התקציב ואז העובד לא נסמך על ביטוח לאומי, העובד לא הופך להיות נזקק ונשמר הקשר שלו לעסק וגם העסק משמר את העובדים, שזה גם חשוב. זה אני אומר ברמה הכללית. אני מכיר גם את העמדה של מנכ"ל הביטוח הלאומי, לפחות בוועדת הכספים הוא אמר שהוא תומך בעמדה הזאת, אני לא מבין למה המדינה מתעקשת לשלוח מיליון אזרחים לביטוח לאומי.

עכשיו לגבי ביטוח לאומי, אתה אמרת פה שישנן אוכלוסיות שאתם מכירים כבר שמגיעות מה שנקרא בתעסוקת קיץ ומגיעות אליכם לדרישת אבטלה. מה שאני אבקש מהביטוח הלאומי זה קצת נתונים על האוכלוסיות האלה. מעניין אותי לדעת האם רוב של האוכלוסייה הזאת שמעסיקה בתעסוקת קיץ זה נשים שבאות לדרוש מכם את אותו חל"ת. אני יודע, אגב, שיש בעיה כזו לא רק בקרב הסייעות, יש בעיה כזו גם בקרב עובדי ההוראה שעובדים בעשרה חודשיים וחודשיים. אנחנו נוציא לכם את זה גם מסודר מהוועדה, אבל אני מבקש מהביטוח הלאומי להעביר לנו מי האוכלוסיות ובאיזה היקפים שנמצאים, אני לא מדבר על השנה הזו, השנהה זו היא לא שנה רגילה, אבל פילוח של האוכלוסיות שיוצאות לאותו חל"ת זמני.

מי שמגיע בדרך כלל זה באמת כמו שאתה אומר, זה בתחום ההוראה והמשיקים לה, או שומרים בבתי ספר וגנים ובאמת כל מי שקשור להעסקה בתחום ההוראה, אם זה קרן קרב וכל מיני מורות וסייעות פדגוגיות כאלה ואחרות שעובדות עם ילדים במצוקה וגננות וסייעות. זה באמת האוכלוסייה שאתה מדבר עליה, אלה האנשים שמגיעים אלינו כל שנה.

תודה, אנחנו נבקש את זה מסודר מכם על מנת שיהיה לנו מסמך מסודר. מה שכן, אני אבקש שכשאתם פונים לביטוח לאומי שיהיה עם לוח זמנים, מסמך כזה תוך פחות משבעה ימים הם בוודאי יודעים לייצר אותו. זה אני יודע, יש להם מערכות מידע מצוינות. תודה.

הצטרפו אלינו מהסתדרות המורים, מר מאיר אסרף. אני רוצה, מאיר, את ההתייחסות שלכם. נכון שהסייעות לא מאוגדות בהסתדרות המורים, אבל בסוף גננת לא תפתח גן כשאין לה סייעת, הסייעת היא חלק בלתי נפרד מהצוות החינוכי בגנים, לפחות ככה אנחנו רואים את זה, ואני אשמח לשמוע גם מה העמדה שלכם. אני שמח שנפתרה לפחות הסוגיה של הקיץ הזה עם שישה הימים בעקבות זה שקיצרנו את האפשרות לחל"ת ל-14 יום, אבל בכלל הפטנט הזה של הוצאה, גם של מורים ומורות, הוצאה לחל"ת או אבטלה בחודשי הקיץ וגיוס מחדש ב-1 בספטמבר.

כמו שציינת, אנחנו לא מייצגים את הסייעות, אבל כן יש לנו עניין רב באיך הסייעות, בתנאי העבודה והשכר שלהן, כי הדבר משליך על איכות הנשים שמגיעות למקצוע. אנחנו כל כך חרדים למעמד עובדי ההוראה והמעמד של הסייעת שנמצאת לצדה זה גם חלק מהדבר הזה. הצרכנים, צרכני החינוך, הילדים וההורים, מאוד חשוב להם שיהיו אנשים איכותיים, לא רק עובדי הוראה איכותיים, אלא גם צוות מסייע חינוכי שהוא צוות איכותי. הסייעת בגני הילדים וגם בצהרונים היא מישהי שהיא חלק בלתי נפרד מהצוות החינוכי ולכן אנחנו גם ביקשנו להשתתף בדיון הזה.

זה דיון חשוב מאוד ואני חושב, אדוני, שאתה הצפת את הנקודה שאין פה שום בעיה תקציבית כי הרי זה לא משנה מאיזה כיס אתה מוציא את הכסף. אם אותה סייעת עובדת שנה שלמה ואחר כך היא צריכה לחזר כעני על הפתחים, ללכת לביטוח הלאומי, לדרוש עבודה לכאורה כדי לקבל את האבטלה, אז אין פה שום בעיה תקציבית. לכן אם אדוני יציע הצעת חוק אני חושב שניתן יהיה לנמק באמצעות המחלקה בממ"מ, שעוסקת בבקרה תקציבית, שלא מדובר בהצעת חוק תקציבית.

יש עמותות חינוך שמעסיקות עובדי הוראה. אנחנו מתנגדים להעסקה קבלנית, אנחנו דיברנו על זה כמה פעמים ויש לנו עמדה ברורה בנושא, אבל הנקודה שחשוב לי להבהיר בנושא של הסייעות שמועסקות על ידי אותן עמותות, שבעוד שעובדי ההוראה שמאוגדים אצלנו נהנים מהסכמים קיבוציים שמבטיחים תשלום בימי הקיץ עובדי הוראה שהם לא מאוגדים או שהם מועסקים על ידי גורמים קבלניים שההסכם הזה לא חל עליהם, הם לא נהנים מאותם תנאים, שהם תנאים בסיסיים וצודקים. זה גם בכל העולם כך. הרי לא סביר שאתה מעסיק עובד מספר חודשים ואז מפטר אותו כאילו הוא איזה סרח עודף, אין לי מה לעשות איתך, תחפש את עצמך עד שנה הבאה. הדבר הזה לא מקובל ואנחנו מתנגדים לצורת ההעסקה הזאת.

אני חושב, אדוני, שהדרישה שלך לקבל תשובות והמודל שהצגת הוא מודל שאנחנו בהחלט יכולים להצטרף אליו. למרות שאנחנו לא מייצגים את העובדות האלה אנחנו חושבים שזה דבר שהוא ראוי ויש לנו קצת ניסיון בנושא של צורות העסקה בעולם החינוך ואני חושב שצריך לאמץ מודל, אפילו בעלות תקציבית אפס, כי אין פה הרי עלות, הרי ממילא הם מקבלים את הכסף מאיפה שהוא, לאמץ מודל שיאמר שתישמר הזיקה למקום העבודה במהלך כל 12 החודשים של העבודה ולא שבמהלך החתימה על אבטלה יזמינו שבועיים להיערכות לשנת הלימודים או לריאיונות עבודה לקראת שנה הבאה.

זה דבר שהוא לא ראוי ואם תישמע עמדתנו, אז אנחנו מבקשים לתמוך בסייעות כי אני חושב שזה לא רק בצהרונים, זה גם הסייעות בגני הילדים, שהן אמנם מאוגדות, אבל גם לפעמים אנחנו נתקלים בצורת העסקה כזו.

תודה, מאיר. מרכז השלטון המקומי, יש לנו נציג? כן, עירית. אתם אולי אחד הגורמים הכי משמעותיים באירוע הזה, בסוף זה בחצר של השלטון המקומי.

אני אשמח להתייחס לנושא של העסקת סייעות במהלך שנת הלימודים. בשלטון המקומי למעשה, על פי חוקת העבודה, סייעות בגני הילדים מועסקות 12 חודשים כאשר במסגרת שעות העבודה שלהן הן עובדות משעה שבע וחצי עד שעה ארבע, זאת אומרת שרשות שמקיימת למעשה יום לימודים ארוך הסייעת נהנית מתשלום של 12 חודשים וגם תוספת של יום לימודים ארוך. זה בהיבט התעסוקתי של הסייעות, כך שלמעשה הסייעות האלה מקבלות גם בתקופה הזאת תשלום של 12 חודשים. גם בעקבות נושא של קייטנת קיץ, צהרונים, כל הסייעות שהועסקו במהלך השנה ועובדות עכשיו כל יולי ושישה ימים באוגוסט, הן למעשה מבטיחות לעצמן גם תשלום שכר מלא בחודש אוגוסט.

מתי יכולה להתעורר בעיה למעשה? כאשר מדובר בצהרון שהוא חיצוני, צהרון של למשל איזה שהוא גוף חיצוני ואז כמובן חוקת העבודה לא חלה במקרה הזה.

אבל זה גוף חיצוני שהרשות המקומית לקחה אותו באמצעות מכרז.

אני אגיד לך מתי זה קורה. זה קורה כאשר הצהרון נמשך עד שעה חמש, מעבר לשעה ארבע, והרשות המקומית לא יכולה לחייב סייעת לעבוד מעבר לשעה ארבע, כי זו חוקת העבודה, ואז נוצר מצב שהרשות המקומית בלית ברירה בעצם נדרשת להפעיל את הצהרון באמצעות גוף חיצוני שיוכל להעסיק את הסייעות האלה במסגרת שעות הצהרון. זה המצב. רק אם סייעת לעבוד מעוניינת לעבוד אחרי שעה ארבע, זה סיפור אחר, אבל אי אפשר לחייב אותה לעבוד עד שעה ארבע.

עירית, לא תמיד. יש רשויות שלקחו את כל יחידת הצהרון ופשוט הוציאו את זה לזכיינים. יכול להיות שמרביתם עדיין הם עובדי עירייה ואז הפורמט שאת אומרת הוא כמעט נכון כיוון שגם בעיר שאני עבדתי הצהרון היה עד רבע לחמש ועדיין סייעות העירייה בחלוקה הנכונה של השעות במשך היום לא עברה את מכסת השעות הרגילה, אבל הסתדרנו עם זה.

נכון, את צודקת.

מי שניסה להוציא החוצה את כל יחידת הצהרון באמצעות מכרז וזכיינים ואז הזכיינים מעסיקים באותה צורה שעליה אנחנו דנים היום.

תודה. תודה, עירית. ראש מטה מרכז של כוח לעובדים. ראומה שלזינגר.

אהלן, תודה שנתתם לי את האפשרות לדבר. אני באמת גם מברכת, אני חושבת שהיו פה כמה בשורות מאוד חשובות בדיון הזה ובעיקר הבקשה לקבלת מידע על חל"ת הקיץ הקבוע הזה.

אני אציג את עצמי, ראומה שלזינגר, ראש מטה מרכז בכוח לעובדים. אנחנו כן מאגדים את עובדות הצהרונים שהן תחת המפעילים החיצוניים, העמותות והמרכזים הקהילתיים וכן הלאה, עובדות הצהרונים הן גם סייעות וגם גננות ברחבי הארץ, עדנה מייצגת 900 עובדות צהרונים בירושלים וזה לא פעם ראשונה שהיא מגיעה לוועדה לדבר על הבעיות. כשכולנו התוודענו לעניין החל"ת פתאום בתקופת הקורונה עדנה והחברות שלה מוועד עובדות הצהרונים בכוח העובדים כבר התריעו על בעיית החל"ת התקופתי הזה בקיץ שנים אחורה. אז הדיון העתידי ובקשת המידע שהוועדה ביקשה בהחלט מבורכים ואנחנו מאוד מצפות להמשיך בדיקה של הנושא הזה.

אז הבשורה של 14 יום הנוכחיים היא מאוד חשובה, אבל הלאה, פתרונות ארוכי טווח לאבטלת הקיץ הזאת הם קריטיים. אני כן רוצה לציין שעובדות הצהרונים שהתאגדו במסגרת כוח לעובדים הצליחו למצוא פתרונות לאבטלת הקיץ, פתרונות מאוד יצירתיים לאבטלת הקיץ, שישמרו לא רק על הזכויות הבסיסיות הכי הכי מינימליות של צבירת זכויות פנסיוניות, אלא דברים מעבר לזה. ניתן להגיע לפתרונות טובים יותר שיאפשרו לא את החל"ת המינימלי הזה של הקיץ, אלא תוספות, אפשרות בחירה אם לעבוד בקייטנה בקיץ או לא, חלק מהעובדות לא מעוניינות לעבוד בקיץ, חלקן כן היו רוצות לשמור על רצף תעסוקה, אני חושבת שאפשר להגיע לפתרונות עדיפים ארוכי טווח לחודשי יולי-אוגוסט, בטח אם מתאגדים ומקימים ועדים והם מוזמנים להצטרף לכוח לעובדים.

תודה, ראומה, בואי, זה – תודה רבה. רינת חכים, מרכז המועצות האזוריות.

אני עדיין לא ביקשתי זכות דיבור אז אני מוותרת, תודה.

תודה. אורלי, את רוצה ל-?

אני חושבת שיש פה נושא, כמו שאמרת, בטווח המיידי שהוא סוג של טיפול אחד, אבל אני חושבת שפה צריך לעשות טיפול שורש בכל הנושא של הסייעות, הן של הבוקר והן של הצהריים, והכי חשוב שיהיה רצף, שלילד בכלל לא יחליפו סייעות בשעות הצהריים, הוא נמצא שמונה שעות בגן, תשע שעות בגן, הוא צריך דמויות קבועות שילוו אותו ובוודאי אנשים שהוכשרו למקצוע, מבינות בחינוך, שהן חלק מהצוות החינוכי. באותה הזדמנות, כדי שיגיעו גם אנשים איכותיים למערכת אז צריך בוודאי לטפל בתנאי ההעסקה שלהם, לרבות השכר.

תודה, אורלי. אני רוצה לסכם את הדיון, שהיה באמת דיון מהיר כהלכתו, אפשר לומר.

מהר וחשוב.

קבענו אותו ממש כדיון מהיר מרגע שהנושא הזה הוצף. אחת, אני רוצה לברך ואני שמח שהצלחנו ויש באמת פתרון לבעיה הזו של ההעסקה ומתן אפשרות לקבל דמי אבטלה לסייעת גם אם היא עבדה עד ה-6 באוגוסט. אני חושב שבהחלט מבורך הצעד שבאופן כללי מאפשר חל"ת ולא דורש את ה-30 יום, בעיקר במודל התעסוקה שבו אנחנו נמצאים כרגע. ועדיין אני חוזר ואומר לאוצר לגבי משבר הקורונה, תעברו לאותו חל"ת גמיש שאנחנו מדברים עליו, תעשו את ההעסקה הזו דרך העובדים.

לגבי העניין עצמו כאן, גם כאן הפתרון הוא מאוד פשוט, העסקה רציפה. הפטנט הזה שבו מדינת ישראל, וזה מדינת ישראל, חבר'ה, אפשר להגיד הזכיינים מה-זכיינים, הזכיינים, מישהו בחר אותם, מישהו קבע להם את התנאים, מישהו קובע כמה משלמים לזכיינים האלה. הרי בסוף זה משורשר חזרה למדינה, המדינה צריכה להבין שבמערכת החינוך היא צריכה להסתכל על זה ברמה השנתית. האוכלוסייה הזו של תעסוקת קיץ, כפי שהגדירו אותה בביטוח הלאומי, מדובר במודל תעסוקה פוגעני ופסול שלא יכול להיות כזה שעוד מקבל גיבוי ממדינת ישראל.

ברגע שאנחנו נקבל את הנתונים מהביטוח הלאומי אני מרשה לעצמי להניח שנגלה שהרוב המכריע של המועסקות בתעסוקת קיץ הן נשים.

בטוח, אני לא העסקתי אף סייע.

כן, אני גם עוד לא פגשתי ואני כבר עם הבת השלישית במערכת החינוך שהיום שמתי אותה בבוקר אצל הסייעות בקייטנה של הגן.

מודל פוגעני משני היבטים, גם בילדים וגם בעובדים עצמם.

חד משמעית. המודל הפוגעני הזה בא לידי ביטוי דווקא במקום שבו אתה רוצה את כוח האדם הכי מיומן, הכי מתאים. ואני לא רוצה לדבר על האירועים המצערים שנחשפנו אליהם בתקשורת ואני מקווה מאוד - - -

רק שלשום.

האירועים החריגים, אבל סייעת שלא מוגדרת כמקצוע זה מתחיל מזה. אני מקבל פה את מה שאמרה חברת הכנסת פורמן. אני לא יודע מי אמון על הגדרת המקצועות, לדעתי זה הביטוח הלאומי או זרוע העבודה במשרד העבודה.

זה משרד העבודה, אני מנסה לטפל בזה מהצד הזה.

אז אני אומר לכם, יש דרישה של הוועדה ממשרד העבודה ומשר העבודה להגדיר את הסייעת כמקצוע, סייעת או סייעת חינוכית, ולקבוע מה הן ההכשרות, מה תנאי הסף, מה הם תנאי העבודה המינימליים למקצוע הזה.

ברוך הבא, חבר הכנסת משה ארבל.

תודה רבה.

אתה מגיע לסיכום, זה יפה.

בסדר, זה גם חשוב. פשוט הייתי בדיון מהיר שיזמתי.

אין לי תלונות, אני קודם כל שמח לראות אותך פה.

תודה.

אז אני אומר שאין תנאי סף, אין הכשרות, אין תנאי העבודה. זרוע העבודה במשרד העבודה חייבת לקבוע ולהגדיר את המקצוע הזה כמקצוע.

הדבר השני, התהליך שבו משאירים את זה פתוח, האם יעסיקו אותה בהעסקה שעתית או בהעסקה שנתית, אין דבר כזה, הרצף התעסוקתי חייב להיות 12 חודשים. אגב, הוא ידבר גם עם הנושא הזה של ההכשרות. אנחנו כמו מטומטמים, סליחה, מדינת ישראל, שולחת את הסייעת לקחת דמי אבטלה בחודשי הקיץ שמשולמים מקופה אחרת של מדינת ישראל, במקום שבקיץ הזה אפשר יהיה לקחת את הסייעת לקורסים, להכשרות - - -

ולקייטנות שממילא מופעלות.

וגם לקייטנות כאלה או אחרות.

שכבר יש לה ניסיון והיא מוכשרת.

לכן הפטנט הזה הוא פסול מעיקרו ואני אומר גם למשרד החינוך וגם למשרד האוצר, אנחנו נקיים פה בשבועות הקרובים דיון נוסף שבו אני מבקש שתציגו מודלים אחרים שבחנתם אותם. משרד החינוך אומר שיש כל מיני מודלים, משרד האוצר, יש כל מיני מודלים, מודלים שבהם לא מפטרים, לא את המורות ולא את הסייעות, כולל עלויות. אגף התקציבים, תגידו כמה זה עולה לכם, הרי תגידו שיש לעניין הזה השלכות רוחב, בואו נבין מהן השלכות הרוחב ומה העלויות של הסיפור הזה.

מרכז השלטון המקומי חייב להיות חלק מהתהליך. יש רשויות, בדרך כלל זה קורה ברשויות החזקות, לא מוציאים את הסייעות לאבטלה אלא כן משתמשים בכוח האדם הזה. רשויות שמנוהלות וגם מבחינה כלכלית יש להן את היכולת. אני חושב שצריכה להיות פה עמדה מאוד מאוד ברורה ולהגיד שכשאנחנו מוציאים את זה לזכיין אנחנו לא יכולים, אני לא מקבל את התשובה הזו, גם זכיין כפוף לתנאים שקובע מי שמפרסם את המכרז והתנאים צריכים להיות כאלה שהחוזה הוא ל-12 חודשים.

עד כאן הישיבה הזו, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.