פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



6
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
04/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה
למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 10:00

היערכות לפתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל – ביוזמה משותפת עם ח"כ מיקי לוי

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
אימאן ח'טיב יאסין
מיקי לוי
יוליה מלינובסקי
יואל רזבוזוב

סעיד אלחרומי
אוריאל בוסו
יבגני סובה
אנדרי קוז'ינוב
הילה שי וזאן
אלעזר שטרן
איילת שקד

איתן בן דוד - המשנה לראש המל"ל, המטה לביטחון לאומי

יובל בן הרוש - ר׳ מכלול התעופה, משרד הבריאות

ד"ר אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים, משרד הבריאות

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

אילן פלוס - רח"ט כלכלה, משרד החוץ

אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר

אלעד לוי - מ״מ מנכ״ל לאופר תעופה ג.ה.י בע״מ

יוסי פתאל - מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת בישראל

מידן בר - יו"ר איגוד הטייסים

רונן קרסו - סמנכ"ל שיווק איסתא

טלי לאופר - מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

דן קטריבס - ראש אגף סחר חוץ, התאחדות התעשיינים

צבי הרפז - אחראי גיוס, מורשת דרך – עמותת מורי הדרך בתיירות הנכנסת

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

אלון קצף - נשיא ומייסד קבוצת דיוידשילד

מרים סוסלנסקי - מובילת המטה להצלת תיירות חו"ל

דוד שפרכר - מומחה ברגולציה תעופתית, המטה להצלת תיירות חו״ל

זהר אשכר - מראשי הארגון המטה להצלת תיירות חו"ל

רעות עוזיאל - כתבת חופש ותיירות במאקו

הלנה ביילין - שדלנית, עו"ד, ריצ'רדסון דיוטי פרי

יעל גויסקי - שדלנית, עו"ד, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

שירלי קציר - שדלנית, עורכת דין, חברות תעופה

ליאור לינהרד - שדלן/ית, עורכת דין, חברות תעופה

לאה גופר

ירון קוונשטוק


היערכות לפתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל – ביוזמה משותפת עם ח"כ מיקי לוי

בוקר טוב לכולם, אני פותחת ברשותכם את הדיון בנושא היערכות לפתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל, ביוזמה משותפת עם חבר הכנסת מיקי לוי, וחברים נוספים כאן שעוקבים בדריכות אחר כל הנושא של פתיחת השמיים, כולל ההתרחשויות האחרונות. אנחנו יודעים שמתקיים שיח כזה בקרב מקבלי ההחלטות. המטרה של הדיון היא גם להציף שוב את העניין. צריך לזכור שהעניין של פתיחת השמיים זה לא רק נתב"ג וזה לא רק התיירים שנכנסים ויוצאים, אלא יש פה הרבה מאוד מעגלים של אנשים שמתפרנסים מהעולם, הזה, אנשים שעובדים בענף התיירות, סוכני נסיעות. אני לא מדברת על כל מי שמפעיל את כל הקואופרציה במקומות השונים, כולל בנתב"ג עצמו.

אנחנו כאן כדי לראות איך אנחנו מקדמים את זה, במיוחד לנוכח הפעולות האחרונות שננקטו בממשלה. אז אנחנו נתחיל עם דברים של חברי הכנסת, אחר כך נעבור למשתתפים כאן וכמובן למשתתפים בזום. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה, גברתי. אני בראשית דבריי רוצה להודות לך על ההיענות שלך לבקשתי לקיים את הדיון בסוגיה הזו. אני אקדים ואומר, שלקראת תום הדיון אני מבקש ממך, כי נקיים מעקב כבר בשבוע הבא, כדי לראות את התקדמות משרד הבריאות, הפרויקטור שאליו פניתי, הכנת המתווה והנעת התהליך. אני גורס, נכון לרגע זה, שחוץ מאשר הצהרות אין למדינת ישראל תוכנית סדורה איך לפתוח את השמיים.

וכמו שאת אמרת, לא מדובר רק באזרחי ישראל שיצאו וכו', אלא מדובר בכניסה של תיירים אחרים, בהיערכות של בתי מלון, וזה באמת מערך גדול. 200,000 איש מתפרנסים מענף התיירות. מרבית הנציגים שלהם נמצאים פה היום בדיון, ממורי הדרך, סוכני נסיעות, איגוד הטייסים, נציגי חברות התעופה, נציגי רשות שדות התעופה, בתי מלון, היסעים, שירותי קרקע ועוד, ואני מתנצל אם לא הזכרתי את כולם, כי עם כולם דיברתי.

וכל האנשים היקרים האלה כמעט חצי שנה ללא תעסוקה, ואין אופק, אין מתווה. הם תולים תקוות באמת רבות לאור העבודה של הוועדה הזו בפתרון בעיות שהממשלה לא הצליחה לפתור, ואנחנו לקחנו סיכון על עצמנו – כן, לקחנו סיכון על עצמנו, ואת אפשרת את זה – כדי להוביל מהלכים ולפתוח ענפים כאלה ואחרים.

ולכן אני אומר שנכון שיש הרבה אנשים, אבל אם יהיה אפשר לשמוע את כל אחד שתי דקות, כדי לראות אנה אנחנו הולכים. אני חושב שהשמיים צריכים להיפתח כבר מחר בבוקר. אין מדיניות. אין מדיניות. יש מעל 140 מדינות בעולם שפתחו את השמיים, עם מגבלות כאלה ואחרות. אנחנו יכולים ללמוד מהן.

וכן, יהיה לנו קשה לעשות את זה בלי ממשלה, אבל מה שאני תולה בוועדה הזו שבראשותך, שאנחנו נצליח להניע את התהליך. ברגע שחמישה, שישה, שבעה מטוסים ישראלים – אל על, ישראייר, ארקיע – יעלו לאוויר, זה ייראה אחרת לחלוטין.

אני מאוד מקווה שגם החברים האחרים יתנו כתף, וגם את, אם תקבעי בשבוע הבא דיון מעקב אחרי זה, מאוד ייתכן שהממשלה כבר תתחיל לעשות צעדים כאלה או אחרים לאחר הדיון. ממש תודה רבה לך, אני מאוד מודה לך.

תודה רבה לך, חבר הכנסת מיקי לוי. אני רק אציין שהוועדה הייתה אמורה לקיים דיון בנושא לפני כחודש. משום שזה התקיים יום לפני כן בוועדה אחרת אז אנחנו דחינו ואמרנו שנקיים דיון מעקב. אני רוצה רק להוסיף על הדברים של חבר הכנסת מיקי לוי, ואני יודעת שזה בטח יעלה על השולחן, אז אני רוצה כבר לשים את זה כאן ולשים את זה בפרופורציות: אני דיברתי על הפעולות האחרונות שנעשו על ידי הממשלה ועל ההחלטות שנעשו. אחת מהן הייתה כניסה של 16,000 אברכים – ואני לא נכנסת עכשיו לעניין הדתי, מבחינתי זה היה יכול להיות גם 16,000 כל מגזר אחר שתרצו או כל קהילה אחרת. אבל עצם העובדה שמאפשרים כניסה של 16,000 אנשים לשטח ישראל בתנאים מקילים ומוצאים את המתווה הנכון, ובמקביל גם מאפשרים גם יציאה של 30,000 אנשים אחרים לאומן – אני אומרת: דין אחד צריך להיות לכולם. וזו המטרה של הדיון. אם אנחנו יודעים לייצר מתווה ופתרון לקבוצה מסוימת, אנחנו צריכים לתת את אותו פתרון גם לקבוצות אחרות, ואני מקווה שמהדיון הזה נוכל להתקדם לשם. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה, נעשה את זה לפי סדר.

תודה רבה, גברתי, חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה על הדיון. בעיניי זה דיון מאוד מאוד חשוב. אני עוסקת בנושא הזה כבר זמן מה. אני חושבת שעוד אחד מהכישלונות המפוארים של הממשלה הזו זה שהיא עד עכשיו לא עשתה את ההכנות הנדרשות לפתיחת השמיים. ישבתי לא מזמן עם שגרירת גרמניה בישראל, היא הסבירה לי בדיוק איך בגרמניה פתחו את השמיים. זה לא תורה מסיני, זה משהו שאנחנו יכולים לעשות. זה נכון שגרמניה היא מדינה ירוקה, וכמובן שהמצב האידיאלי היה שהיינו קודם מדינה ירוקה ואחר כך היינו פותחים את השמיים. זה כמובן היה עדיף. אבל המצב שאנחנו מדינה אדומה כבר די הרבה זמן.

אני חושבת שהממשלה הייתה צריכה כבר להתארגן במתווים שסך הכול כולם מבינים מהם פחות או יותר: שמי שנכנס לישראל צריך להראות בדיקה עדכנית עד היומיים האחרונים שהוא שלילי לקורונה; שיש מעבדה בנתב"ג. איך יכול להיות שעד עכשיו אין מעבדה בנתב"ג? צריכה להיות מעבדה בנתב"ג עם בדיקות תוך שלוש שעות. מי שמגיע ממדינה אדומה, בנוסף לבדיקה שהוא מראה מיומיים קודם, הוא צריך גם לעבור בדיקה בנתב"ג, לחכות שלוש שעות – אם שהוא שלילי הוא יוצא החוצה, אם הוא חיובי הוא נכנס על חשבונו לבידוד. יש אין-ספור פתרונות לטפל בבעיה הזו.

העולם כרגע מתרגל לעשות עסקים בלי ישראל. אני רגע שמה את התיירות בצד, שזו בעיה ענקית ואני בטוחה שנדבר עליה, שאנחנו כולנו רוצים שתיירים יחזרו לישראל. אבל צריך להבין שהעולם העסקי, הכלכלה, עולם ההייטק, היום עם ידיים קשורות מאחורי הגב. בכל העולם אנשים נוסעים לפגישות, מבצעים מכירות, והישראלים רק עובדים מזום. עכשיו, זום זה בסדר, אבל בסוף זה לא תחליף לפגישת פנים אל פנים.

ובפירוש אנחנו רואים – לפחות אני רואה אינדיקציות בעולם ההייטק – שמתרגלים לעבוד בלי ישראל. יש חלופות. וזה בהחלט פוגם ביכולת התחרות שלנו. וישראל באמת נמצאת במשבר הכלכלי הקשה ביותר שהיא ידעה. אנחנו צריכים למצוא פתרונות, איך אפשר להקל על המשבר הזה, ופתיחת השמיים זה אחד מהם.

אז אני אומרת לממשלה העצלה הזאת, שבאמת לדעתי הלכה לישון בין הגל הראשון לגל השני: תפתחו את השמיים במתווה שמצמצם סיכונים. כל אחד צריך להיכנס לכאן לבדיקת קורונה מלפני יומיים. מי שבא ממדינה אדומה – עוד בדיקה בנתב"ג. יש פתרונות.

אני חושבת שהדיון כאן, יפעת, הוא מאוד מאוד חשוב כדי להעלות את זה לסדר-היום. בסופו של דבר כל אחד מהנוכחים כאן ומהנוכחים בזום, צריך להפעיל את כובד משקלו בהתאם ליכולותיו, לדרוש מהממשלה מתווה, כי יש מתווים שמצמצמים סיכונים. זה לא הרמטי, כמובן שאי-אפשר להבטיח הרמטיות, ובוודאי שיכול להיות שגם ייכנסו אנשים חולים מדי פעם, אבל בסופו של דבר צריך לדעת לחיות בשגרת קורונה ולא לעצור את החיים.

תודה רבה, חברת הכנסת איילת שקד. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

תודה, כבוד היושבת-ראש. אז קודם כול, גם כאן הבלגן חוגג. אנחנו רואים את זה, אנחנו מרגישים את זה לפי הפניות שאנחנו מקבלים. ענף שלם קורס. אנחנו מדברים כאן על כל ענף התיירות, על מורי הדרך שפנו לכולם והם מפגינים כאן מחוץ לכנסת. ובאמת זה ענף שגם כן מאוד קשה יהיה לשקם אותו; וגם אמון הציבור – אנחנו פשוט מאבדים אותו. מישיבה לישיבה אנחנו רואים יותר ויותר פשלות של הממשלה.

אז גם כן קיבלו החלטה להכניס 16,000 סטודנטים, שאנחנו יודעים שרובם הם תלמידי ישיבות. ואם לא ניכנס לסקטור, כמו שאמרתם, אין לנו עניין להיכנס, אבל כמה פניות אני קיבלתי באופן אישי של משפחות שבן הזוג פה ישראלי, ובת הזוג, שאין לה את האזרחות הישראלית. היא רשומה במשרד הפנים, היא אמא לילד ישראלי. הייתה לי פנייה של אמא שבכלל מניקה ילד ישראלי וכל המשפחה ישראלים, ולא נתנו להם אישור להגיע. והיו לי עשרות פניות שאני פניתי. גם בנתב"ג טוענים שהם מתפקדים היום כמודיעין. כל יום יש פניות.

פשוט ברדק. אין שום מתווה, אין שום הנחיות, אין שום עמדה ברורה, הסבר מי יכול להגיע, מי לא יכול להגיע. עכשיו בדרך לכאן התקשר אליי יהודי שהוא ללא אזרחות ישראלית, רוצה לבוא לכאן לתיירות מרפא. הוא חולה סרטן. שואלת המשפחה: אנחנו רוצים להגיע לכאן, אנחנו לא יכולים להגיע. ואני מדבר כאן על יהודי.

כשהממשלה הזאת מחליטה לא להכניס בני זוג, אבל כן מכניסים, בגלל שיקולים פוליטיים צרים קבוצה מסוימת, כמו שאמרנו: תלמידי ישיבות, אז זה לא בסדר. ודווקא ברגעים האלו אנחנו כן מאבדים את אמון הציבור. וכאן בוועדה הזאת אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות. אנחנו דורשים מתווה, אנחנו דורשים נהלים ברורים, ושהם יהיו שוויוניים לכולם. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אנחנו צריכים להחליט באיזה מדינה אנחנו חיים, מדינה פתוחה או מדינה סגורה, מדינה שוויונית או מדינה לא שוויונית. הדוגמאות שאת נתת והחברים פה נתנו לגבי מדיניות לא ברורה של הממשלה עכשיו, הם מוציאים אותנו מדעתנו, ובאמת אנשים כבר לא מצליחים להבין: המדינה סגורה או המדינה פתוחה? השאלה למי. 30,000 לאומן בעת הזו – וזה לא קשור לאומן, זה יכול להיות לכל מקום אחר, אבל יש לנו קורונה. אמרו לנו שאנחנו כולנו נמות פה מקורונה ממש היום. ועכשיו 30,000 איש טסים לאומן. ואני לא צריכה להסביר לאף אחד איך זה נראה וכולנו יודעים. וברור לנו איך הם יחזרו. אז יש לנו קורונה או אין לנו קורונה? מותר לטוס או אסור לטוס?

לגבי אפליה – עכשיו התבשרתי שממשלת ישראל השכילה להבין שזה לא יכול להימשך ככה. היום שונה נוהל, שמאפשר לבני זוג של ישראלים שהם לא אזרחי ישראל לבוא ארצה, ונמצאים כבר בהליך. אני מאמינה שכל הנוהל הזה שונה היום בגלל הלחץ שלנו, כי אמרנו שזה לא יכול להיות - - -

בעקבות דיון שקיימנו בנושא.

כן, גם הדיונים, וגם אנחנו פנינו. כתבתי אתמול מכתב מאוד מאוד לא שגרתי לגמזו ולדרעי ולרשות האוכלוסין וההגירה ושאלתי: איך זה יכול להיות? אם אזרחים זרים יכולים להגיע ארצה במסגרת תוכנית כזו או אחרת, למה בני או בנות זוג של ישראלים לא יכולים להגיע לפה ולהתאחד עם המשפחות שלהם? תבינו את זה, אנשים לא היו יכולים להיפגש חצי שנה. היום הנוהל הזה שונה, ברוך השם.

השאלה אם אנשים יודעים על הנוהל הזה, מי שצריך לקבל את ההחלטות. זו הבעיה.

הם יודעים. זה מפורסם גם לכל מי שפנה אלינו.

שום דבר לא עובד בדרך הנורמלית, על הכול אתה צריך להילחם, על כל דבר אתה צריך לצעוק, שום דבר לא לפי ההיגיון הברור. אתה יודע מה, יש מה שנקרא היגיון בריא, לא צריך להיות מומחה בזה ומומחה בזה: אם אתם מאפשרים ל-17,000 אזרחים זרים להגיע לפה, אז למה לא מאפשרים לבני ובנות זוג של ישראלים? למה מותר לטוס לאומן – וזה בסדר – ואסור לטוס לכל מקום אחר? למה תיירים לא יכולים להגיע הנה?

רק שאנחנו נבין איפה אנחנו נמצאים. יש לנו שכנה, מדינה שנקראת ירדן. אנחנו חשבנו שאנחנו המפותחים, אנחנו המתקדמים, אנחנו הנאורים – ירדן מחר פותחת את השמיים, עם נוהל מאוד מסודר, עם כללים מאוד ברורים, עם מעבדה, עם בדיקות. זה ירדן. אז בואי נבין איפה אנחנו נמצאים ונפסיק להתגאות במה שאנחנו לא כנאה, ונבין ונחליט. צריך להחליט אם אנחנו פותחים. ברגע שאנחנו מחליטים שפותחים, זה כבר טכני להחליט איך. לזה יש מומחים שידעו להגיד לנו איך לפתוח.

אז אנחנו תיכף נשמע אותם.

אבל הממשלה צריכה להחליט שהיא פותחת קודם כול.

תודה רבה, חברת הכנסת מלינובסקי. אנחנו תיכף נשמע גם את מי שמטפל בסוגיה הזו בימים האלה. אני מבקשת, חברי הכנסת, אנחנו אחר כך נוכל גם להתייחס למה שיעלה כאן בדיון, אז ממש דברי פתיחה בקצרה, כדי שנוכל לשמוע גם את האחרים. בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

תודה, גברתי היושבת-ראש. זה דיון מאוד חשוב. ואני חושב שאנחנו בישראל מפגרים אחרי העולם בנושא הזה, בנושא פתיחת השמיים, והאזרחים הישראלים משלמים מחיר מאוד כבד והכלכלה הישראלית בכלל.

דיברו חבריי, ואני מצטרף לכל מילה שאמרו. אני אתן לכם דוגמה, זה פורסם אתמול בערב: אזרחים ישראלים שמגיעים לסיני – הם טסים לטורקיה, ומטורקיה הם טסים לשארם א-שייח' ומשם לסיני. ומצרים נותנת להם אפשרות, ומדינת ישראל פותחת את הגבולות שייכנסו, אבל משום מה הם לא יוצאים מהגבולות האלה. אותו גבול, מעבר סיני, שב-2019 חצי מיליון ישראלים נכנסו לסיני דרך המעבר הזה. עכשיו, כשאני אומר לכם חצי מיליון ישראלים, זאת אומרת שהם ירדו לאילת, הם עשו חניות ביניים בנגב ובאילת עצמה, והניעו לפחות את הכלכלה של העיר הדרומית הזאת והנגב והפריפריה שלנו. אבל משום מה עושים את כל הסיבוב הארוך הזה – Airlines Turkish, וחברות התעופה המצריות נהנות מהאזרחים הישראלים, אבל אנחנו והאנשים שלנו והצוותים שלנו נשארים מאחור.

זו דוגמה אחת, גברתי היושבת-ראש. אבל מסביב זה לא רק תיירות, מסביב זה גם עסקים, זה גם רפואה, אנשים שנוסעים לחו"ל ואנשים שמגיעים מחו"ל. אז הגיעה העת לפתוח את השמיים. לקחת את כל אמצעי המיגון הנדרשים – אמרו חבריי לפניי: מעבדה בנתב"ג וכל זה, זה בסדר, אבל צריך לשים לזה סוף. תודה, גברתי.

תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת קוז'ינוב, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. בנוסף לכל מה שחבריי אמרו, דברי טעם ודברים חשובים, צריך גם לזכור את כל מערך הטייסים והמטוסים, וכמה זה למעשה עולה למדינה שהמטוסים מקורקעים. וגם כל מערך הטיס, למעשה אני מבין שאוטוטו יצא מהכשירות, כי ברגע שלא מעלים מטוס לאוויר, גם הטייס לא בדיוק יהיה כשיר לטיסה הבאה.

בנוסף, נכון, כרגע אפשר לצאת מישראל, אבל דורשים בדיקה של 72 שעות מראש, כשאף אחד לא מסביר כיצד להישמר ב-72 שעות האלה, כי הרי בטווח הזמן הזה עוד ניתן להידבק. כלומר, אין פה באמת מערכת הנחיות כרגע ברורה.

גם קופות החולים לא ממהרות לעשות בדיקות כאלה.

צריך לאפשר בדיקות פרטיות למי שרוצה לנסוע לחו"ל.

צריך לקצר את הזמנים האלה. מעבדה בנתב"ג – אפשר לעשות את זה. לכן זה דבר חשוב ברמה הלאומית, גם מבחינת מערך הטיסות שזה נכס לאומי וגם מבחינת כל שאר הדברים. התיירות, כמו שנאמר, החל מאיחוד המשפחות וביקורים בארץ ועד לתחום התיירות. תודה רבה.

תודה רבה לך. ובאמת בהקשר שאתה מעלה את הטייסים, יש גם את החברה שנותנת את שירותי ההסעדה במטוסים, שירותי קרקע. הרבה מאות אנשים שנמצאים בבית בלי שום אופק תעסוקתי כרגע.

200,000. זה המספר, גברתי.

שמעתי 250, מיקי. הורדת ב-50,000.

לא יודע, אני נזהר.

חבר הכנסת סובה, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה להגיד: ארבעה ימים השקענו בוועדת הכלכלה, שנמצאת פה בסמוך, בנושא של תקנות בנושא חוק טיבי. הינה, מיקי לוי גם ישב איתנו בוועדת הכלכלה. מצאנו את הנוסחה המאזנת בין הצורך להחזיר את הכסף ללקוחות. ואנחנו יודעים מי החברה הכי גדולה שחייבת כסף, זה חברת אל על – 400 מיליון דולר, לא רק לישראלים, לכל העולם.

ומצד שני, גם מצאנו פתרון צרכני בשביל שהצרכנים לא ייפגעו. כי חוק טיבי, חוק פיצוי תעופה, מדבר על 21 יום. נתנו 90 יום, נתנו עוד 30 יום. בסופו של דבר, מה עושה הממשלה? ביום ראשון, שלשום, מקדמת חוק נוסף שידחה את הפיצויים עד 1 באוקטובר, רק בגלל דבר אחד, בגלל חברת אל על.

עכשיו, אנחנו מדברים על פתיחת שמיים, סגירת שמיים, כאילו מישהו מחזיק shutter למעלה – לא, השמיים פתוחים. תסתכלו על לוח ההמראות והנחיתות, יש טיסות לישראל, השמיים פתוחים. מי שלא רוצה או מי שחושש לפתוח את השמיים, זה רק חברת אל על בעניין הכלכלי.

עכשיו, אני לא נגד אל על או בעד אל על. אני אומר שברגע שמדינת ישראל תיתן כסף לחברת אל על היא תפשוט את הרגל, משום שהיא תצטרך להחזיר את הכסף, היא תצטרך להחזיר את החובות, ואל על כנראה – שוב, אני אומר את זה בזהירות, כמו שאומרים: לנו יש חסינות, מותר להגיד – כנראה יש שיקולים כלכליים כבדים מאוד על הממשלה, והממשלה לא חושבת על הפתרונות בשביל להקל על כל הנוסעים שרוצים להגיע לישראל.

אנחנו דיברנו על בדיקות בשדה. יש חברות היום שמציעות פתרונות לבדיקות מהירות בשדה. יש גם חברות שמוכנות לקחת אחריות על אנשים שמגיעים. שמענו פה על הנושא של תיירות מרפא – בן אדם שמגיע לטפל בסרטן שלו, הוא יסתובב כמו קבוצת הצליינים מדרום קוריאה? תיקחו אותו לבית חולים. אז למה אתם לא מאפשרים לו לעשות את זה? משום שיש שיקולים כלכליים שמשפעים על ההחלטה לפתוח את השמיים.

ולכן, גברתי היושבת-ראש, אני יודע שהכוח של הוועדה הזאת זה דווקא דבר נדיר בפוליטיקה בחודשים האחרונים, תשאלי את השאלות האלה: מדוע לא מכניסים חברות זרות לישראל? ומה קורה בין משרד האוצר לחברת אל על? משום שאין הסכם, וזה מה שתוקע את כל פתיחת השמיים. ברגע שהנושא של אל על ייפתר, אתם תיראו שהמטוסים פה ינחתו. אל על, מה לעשות, היא החברה הלאומית שלנו מה שנקרא, אבל תפתרו את הבעיה עם אל על ואתם תיראו שיבואו לפה מיליוני תיירים, ואנחנו נדאג לטפל בכל האמצעים. זה כל הסיפור פה, ולא פתיחה ולא סגירת השמיים. תודה רבה.

אוקיי. תודה רבה, חבר הכנסת סובה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. בנוסף למה שנאמר פה על ידי כל החברות והחברים, ואני באמת מסכימה עם כל מילה, רק חשוב לי להדגיש כמה נקודות. הנקודה הראשונה באמת זה הסוגיה הכללית שאנחנו שרויים בתוכה בתוך המדינה. אני חושבת שאנחנו נמצאים במצב של תוהו ובוהו. שום דבר לא ברור, אף אחד לא יודע מה קורה מחר, ולא בגלל שאין תצפית מה יקרה לגבי הקורונה, אלא בגלל שלא מתכוונים שהדברים יהיו ברורים.

הרי היום יש את כל האפשרויות המדעיות לדעת איפה אנחנו עומדים במקום הבריאותי, ובדיקות אפשר לעשות. כל יום אנחנו שומעים חדשות חדשות. יום אחד אומרים: אנחנו רוצים להגיע ל-30,000, למוחרת אומרים: אנחנו רוצים להגיע ל-60,000.

ופתרונות זמינים ישנם. אגב, פתיחת שמיים, בדיקה מהירה קיימת ונמצאת בכל העולם, ואפשר גם שזה יהיה כאן, ואומרים שיש בישראל. אז מה הבעיה שבן אדם שרוצה לטוס, שיעשה את הבדיקה כמה שעות לפני והוא ידע, ויהיה מוסדר, אם הוא באמת חולה קורונה אז לתת את ההסדר הזה. ושידע כל צד מה הסיכון שהוא לוקח אם הוא נוסע, אם זה סיכון כלכלי או זה סיכון בריאותי, ואנשים יש להם שכל, שיחליטו מה שהם רוצים.

אבל בכללי המדינה מדברת והממשלה מדברת כל הזמן על השיקול הכלכלי. ואנחנו רואים כל הזמן כמה שהם מחטיאים את המטרה בשיקול הכלכלי. אין שום סיבה לסגור. או שמחליטים לסגור לתקופה ברורה – עשרה ימים, שבועיים – עושים את הכול, יוצאים מהכול, ואז כל דבר יהיה פתוח. או שפותחים ונוקטים באמצעים שצריך לנקוט.

פשוט אי-אפשר, האנשים מבולבלים לגמרי, האנשים חיים בחוסר ודאות, האנשים לא יודעים מה יקרה בכל הרמות – גם טיסות, גם בתי ספר, הכול. סטודנטים שרוצים לחזור ללימודים שלהם, לא מספיק מה שאיבדו, עכשיו הם עלולים לאבד עוד שנה.

ומדינות בעולם כבר נפתחו ומקבלים ומוציאים, ואנחנו פה כאילו סוגרים את עצמנו, ורואים שיש איפה ואיפה – אנשים מסוימים נכנסים ואחרים לא נכנסים. אז הגיע הזמן באמת לשים גבולות ולשים דברים ברורים וללכת לפי המתווה הנכון.

תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה.

קודם כול, זה דיון חשוב במיוחד. אני מאוד מודה לך על הקיום של הדיון הזה, ואני שמח שהחברים פחות או יותר באותו ראש, באותו כיוון. אז קודם כול, אנחנו תמיד מתפללים שהשמיים יהיו פתוחים לתפילות שלנו, של עם ישראל, ושהמגפה תיעצר. זה דבר אחד. ואפילו יואל אתמול התנדב ללכת לכותל, אז זה בסדר.

תן לנו את הטלפון שם למעלה, שנוכל גם להתקשר אליו.

איתך עוד לא סיכמתי, תחכה בתור בבקשה. אי-אפשר להכניס את כולם לכותל.

יש לך בעלות על הכותל, משה? אין לך בעלות על הכותל. אל תדבר ככה.

חברים, בואו.

אנחנו צוחקים איתך, נשמה טובה.

אה, צוחקים? גם אני צוחק איתך.

אנחנו צריכים להיות ענייניים. אם אנחנו באמת אומרים שמותר ואפשרי כן לעשות את זה, אז באמת זה לא רלוונטי לאיפה אותם אנשים נוסעים, אם הם נוסעים לפה, נוסעים לשם. אני חושב שבמקום שאנחנו נאמץ זמן לריב עם כל מיני קבוצות כאלה ואחרות, נצטרך לבקש מהמדינה היקרה, שתעמיד איזה מין מדריכים או כאלה שיסבירו לכל אלה שיוצאים בפתח המדינה משהו מזורז, חמש דקות, איך להישמר, איך להיזהר וכו', כדי לאפשר להם את זה.

כי אני לא רואה אפשרות, גברתי היושבת-ראש, אנשים לדוגמה שרגילים במשך עשרות שנים, שלא היו יכולים להיכנס לשערי אוקראינה, ונכנסו בפחד עם דרכונים מזויפים – הייתה כבר התיישנות – נכנסו בדרכונים מזויפים כדי להתפלל באומן אצל רבנו נחמן מאומן, אז עכשיו הם פתאום לא יעשו את זה. הם יעשו כל מיני תרגילים להגיע. אז למה לעשות את זה בצורה עקומה? הפוך, בוא נעזור להם לעשות את זה נכון. זה לגבי הסיפור של אומן.

אני עדיין תחת הרושם הפחות נעים עם הנושא הזה, מה שדיברו אתמול – כן סטודנטים, בחורי ישיבות. דין אחד שווה לכולם. אם לא מקבלים – לא מקבלים אף אחד; אם כן מקבלים – מקבלים את כולם.

יופי. מצוין. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים.

אנחנו בעד.

אבל עכשיו, אם שמתם לב, באמצע הוועדה לחש לי מישהו לאוזן – אפשר לעשות אחורה – בא ואמר לי: ידידי היקר, הנושא נבדק, אולי שליש מתוכם בחורי ישיבות.

לא נכון.

זה לא רלוונטי. חבר הכנסת אבוטבול, אני גם אמרתי בראשית דבריי, זה לא משנה מי אלה. יכול להיות גם שזה היה 16,000 אחרים לגמרי. אם הם כן, גם אחרים כן.

יפה, זו הגישה. יפעת, הגישה שלך גישה ממלכתית וחיובית. אבל לך אני אומר את זה: אני לא יודע על אחרים שאומרים להם כלום. אני בעצמי הגשתי עשרות בקשות ונאמר לי: לא, אי-אפשר. אפילו שזה בנים של אדמו"רים וכו' אמרו לי לא. אז לכן אני באמת מבקש: בוא נהיה ענייניים בוועדה, בוא נעביר דברים יחד בצורה גורפת. מי שאומרים לו: כן – כן; אומרים לו: לא – לא.

גם לגבי שמיים פתוחים – התשובה היא חיובית, לעבור את כל הדברים כמה שיותר, אבל לא משנה אם הוא נוסע לאומן או לתאילנד. ובעיקר לתת להם הדרכה נכונה. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. איתן בן דוד מהמל"ל, מרכז את כל הנושא של פתיחת השמיים.

בוקר טוב, גברתי, אני המשנה לראש המל"ל. לכל חברי הכנסת בדברי הפתיחה היו פה המון נושאים שעלו פה לדיון. אני חושב שכולם חשובים וראויים. לא כולם אולי מתכנסים לאותו דיון, אבל בהחלט הנושא הזה של מתווה לתעופה הוא מאוד חשוב.

צריך להגיד, ויסכימו איתי חבריי המקצועיים פה ממשרד התחבורה ורשות שדות התעופה, שלא מדובר פה בפתיחת שמיים. השמיים פתוחים, הרי מעולם לא נסגרו בצורה הרמטית. ישראלים יכולים לצאת ולהיכנס מגבולות המדינה, כמובן בתנאים שמשרד הבריאות קבע לבידוד, ככל שיש צורך, של 14 יום. אלה כרגע התנאים.

בנקודת הזמן הנוכחית, כמו שכולם יודעים, אנחנו נמצאים במצב תחלואה גבוה מאוד בישראל, אולי אחד הגבוהים בעולם במצב התחלואה פר מיליון נפש מול העולם כולו. ולכן ישראל מוגדרת בכל פרמטר כמדינה אדומה. לכן גם כרגע הסטטוס הוא שרוב מדינות העולם או שלא מקבלות ישראלים או שדורשות בידוד או בדיקות מיוחדות לפני שהם יגיעו לתחומים, לצערנו. אנחנו מקווים שאנחנו נגיע במהרה לתקופה יפה יותר בהיבט הזה.

עד לפני מספר חודשים מצומצם היינו מדינה ירוקה, ובאמת היה פה מתווה שכבר עמלנו עליו, יחד עם גורמים רבים – משרד החוץ, משרד הבריאות, משרד התחבורה, רשות התעופה, צוות התעופה במשל"ט הקורונה, רש"ת כמובן וגורמים רבים נוספים – יש פה תו כחול, שיוצר ועודכן לטובת שדה התעופה בנתב"ג או שדות תעופה נוספים; יש פה תו כחול שעובד עבור חברות התעופה שטסות לישראל וממנה, הישראליות והזרות. לצערנו, עקב מצת התחלואה המתווה הזה לא יצא אל הפועל עד כאן.

הנושא הזה של מתווה תעופה מחודש אמור להגיע ממש בימים הקרובים לקבינט הקורונה לדיון ואישור. אני מקווה שבתקופה הקרובה ממש נהיה אנשי בשורות להרבה מאוד מהדברים שעלו פה. אני מסכים עם הרבה מהדברים – הדברים מציקים, יש פה תעשייה שלמה שפועלת סביב התעופה: חברות התעופה, אנשי שדה התעופה, סוכני הנסיעות, כל החברות שנותנות שירותים לחברות התעופה – הכול פה הוזכר. באמת ליבנו אליהם, לכל התעשייה הזאת, כי זה פוגע בכלכלת ישראל כולה. לכן אנחנו מאוד קשובים לנושא הזה, מנסים למצוא כל פתרון אשר יביא חזרה את התעופה בצורה מושכלת.

בכוונתנו כרגע להגיע למתווה בהקדם האפשרי, שיאפשר לישראלים לצאת אל מדינות שמשרד הבריאות שלנו קבע שהן עומדות בקריטריונים של מדינות ירוקות. זה השלב הראשון והמיידי שאליו אנחנו רוצים להגיע. על פי הקריטריונים האלו יש כרגע – זה משתנה כל יום – קרוב לעשר מדינות כאלו, שאנחנו מנסים לדבר איתן. המדינות האלו ברובן כרגע אוסרות כניסת ישראלים או דורשות בדיקות מאוד מחמירות או בידוד בכניסה של ישראלים.

זה המתווה שאנחנו רוצים להגיע בשלב ראשון. אם יהיה צורך, אז כמובן זה יהיה בצורה של הדדיות עם המדינות האלו, בהתאם לתנאים שייקבעו. הכוונה שלנו שישראלים יצאו למדינות האלו ויחזרו לישראל ללא חובת בידוד וללא חובת בדיקות.

עכשיו, צריך לומר משהו, אני מקווה שיש פה מישהו ממשרד הבריאות.

כן, יש נציגים של משרד הבריאות.

אה, אשר נמצא פה. יופי. בסך הכול יש פה באלמנטים או בלוגיסטיקה של התפעול הזה של תעופה נכנסת ויוצאת, יש לא מעט בעיות. אני חושב שהן כולן פתירות. אבל כרגע משרד הבריאות וכולנו מתמודדים איתן. בין היתר זה כל הסוגיה של הקצאת בדיקות לטובת ישראלים שיוצאים לחו"ל, והמדינות שדורשות את זה יוכלו לעשות בדיקה 72 שעות מראש. ופעם שנייה, שאנשים שנכנסים לישראל, נוכל לאפשר להם בדיקות בהתאם לקריטריון שמשרד הבריאות יקבע. גם בדיקות בשדה התעופה, מחוץ לשדה התעופה.

איתן, מתי תהיה מעבדה בנתב"ג?

אני לא בטוח שצריך מעבדה בנתב"ג. זאת אומרת, גם על זה יש איזה ויכוח, האם צריך בנתב"ג או במקום אחר?

מתי יהיו תוכניות? עזוב אותי ממעבדה. מתי יש תוכניות למדינת ישראל?

למה אתם לא לומדים ממדינות שעובדות כמו שצריך? מגרמניה, מאוסטריה – למה לא ללמוד מהן? אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. למה אתם מורחים זמן? זה עולה בחיים של אנשים, בפרנסה של אנשים, בתעשיית ההייטק, בתעשיית התיירות. באמת, אני משתגעת מזה.

חברת הכנסת שקד, לא צריך להשתגע מזה.

לא, כן צריך להשתגע מזה. כן צריך להשתגע מזה.

גם אנחנו לא מתים על המצב הזה. אני בטוח שאת יודעת שגם אנחנו מתוסכלים מאוד מהמצב כולו בהיבטים רבים שאת מציינת. אבל אני מזכיר שהיום אנחנו עושים בישראל – עוד פעם, זה עניין יותר של משרד הבריאות, אבל משרד הבריאות מצליח היום לייצר 20,000 בדיקות, 25,000 בדיקות, בשיא הגענו ל-30,000 בדיקות. הבדיקות האלו עד היום היו כולן לטובת הקהילה בישראל. ונאבקו פה על כל בדיקה, עם מיצוי, כולל המעבדה החדשה הפרטית של MyHeritage, שהקימו על פי רגולציה של משרד הבריאות. כל בדיקה שנעשית בישראל נעשית לטובת הקהילה, לטובת אנשים שנדבקים או בבידוד או אסימפטומטיים או סימפטומטיים.

איתן, סליחה, אני לא מוכנה לקבל את זה. אתם חודשיים מרחתם את זה MyHeritage, ואם הייתם עובדים יותר מהיר ויותר יעיל אפשר היה להביא לכאן עוד מעבדות פרטיות. תיתן לחברות פרטיות לעשות את הבדיקות, הם ידעו להביא את המטושים בעצמם. תסמוך עליהם. אז אין סיבה לא להקים מעבדה בנתב"ג, אם עושים מכרז כמו שצריך.

אבל בואו רגע נאפשר לו לסיים את הדברים, כי מתוך הדברים שלו עולות הרבה מאוד שאלות שצריך להפנות. אגב, לא בהכרח לאיתן – למשרד הבריאות, למשרד התחבורה. אז בבקשה, איתן.

לא, יש לי שאלה לאיתן.

גבירותיי, אז פעם אחת יש מתווה שלם אולי לנושא התעופה, שעמלים עליו הרבה מאוד אנשים. ויש סוגיות בריאותיות, כולל הפעלת מעבדות, שאולי נציג משרד הבריאות ידבר עליהן בנפרד, כי זה נושא מאוד מקצועי, עם רגולציה ומקצוענות של משרד הבריאות, שאני לא יכול להשיב לכל שאלה בנושא הזה. אני יודע שעד היום המדיניות הייתה להקצות כל בדיקה שרק אפשר לטובת הקהילה פנימה בתוך ישראל.

כולם מבינים עתה שאנחנו חייבים בעת הזו, אחרי חודשים של הרצה והתכנסות בתוך עצמנו, לפתוח אפשרויות כניסה לישראלים ללא בידוד; לפתוח אפשרויות לכניסת זרים, בוודאי לאנשי עסקים או כל מה שמניע כלכלה, אבל גם אולי מעט תיירות לישראל בהמשך ממדינות אולי גם אדומות, עם פרופיל של בדיקות ובידוד מקוצר. אני מקווה שנגיע גם לזה. המתווה כולו יוצג בימים הקרובים בקבינט.

לא שמעתי מילה על מתווה. יש מתווה בכלל?

לא, הם אומרים שבעוד כמה ימים הם יגישו מתווה, למרות שאני יודעת שיש הרבה מאוד תוכניות שנבחנות היום על השולחן.

בדיוק. אני לא רואה איך מכל הדברים שהוא הציג מתכנס - - -

אוקיי. לחברת הכנסת מלינובסקי יש שאלה, ואחר כך גם אני רוצה לשאול מספר דברים בבקשה.

איתן, ברשותך, בהמשך לדבריך, אני מאוד שמחתי לשמוע שיש היתכנויות ודברים, אנחנו שומעים את זה הרבה זמן. השאלה שלי מאוד קונקרטית: מי נתן אישור ל-30,000 איש לטוס בעת הזאת לאומן? ואם לקחתם בחשבון בעת נתינת האישור היבטים בריאותיים בנושא הזה? כי אני יודעת שמשרד הבריאות התנגד לאירוע הזה. מי נתן את האישור? לפי המקורות שלי זה המל"ל.

לא, המל"ל - - -

חברת הכנסת מלינובסקי, זו החלטה פוליטית. לא נערב את הדרגים המקצועיים שם.

מאיפה את יודעת שזו החלטה פוליטית?

זאת החלטה פוליטית. צריך להגיד את הדברים.

אני לא מכיר החלטה בכלל. אני לא יודע על סמך מה אתם אומרים שיש החלטה. אין החלטה כזאת.

אז על סמך מה הם יצאו?

אני לא יודע. אנחנו מדברים עם ממשלת אוקראינה ועושים הכול כדי לעצור את זה. אין שום החלטה לאפשר - - -

- - -

אבל, חברים, שנייה, כדי שהדיון יהיה מסודר, ואנחנו לא מדברים לגופו של מגזר כזה או אחר.

לא קשור למגזר.

חברת הכנסת מלינובסקי, אני איתך. אני לוקחת רגע אחורה ושואלת שאלה שתיתן תשובה אולי גם למה שאת שואלת. ואיתן, יכול להיות שאתה יכול לתת את התשובה ויכול להיות שמישהו אחר ממשרדי הממשלה יכול לתת את התשובה. אתם אומרים: השמיים פתוחים, באופן עקרוני יש טיסות יוצאות ונכנסות. וזה נכון, אם מסתכלים על לוח הטיסות של נתב"ג, אנחנו רואים שיש טיסות שיוצאות ונכנסות. כל אחד יכול לטוס היום לחו"ל? כל אחד יכול לטוס לכל מדינה? מי קובע מי נכנס, מי יוצא? זאת אומרת, יש איזושהי משנה סדורה? כי על פניו, לפחות האזרחים במדינת ישראל יודעים, שהם לא יכולים לצאת החוצה; ואחרים שנמצאים בחוץ יודעים שהם לא יכולים לחזור חזרה.

גברתי היושבת-ראש, כל ישראלי שרוצה לצאת יכול לצאת, וכל ישראלי שרוצה לחזור יכול לחזור. יכולים להגיד לך את זה פה מרשות האוכלוסין, ויואל פלדשו מנהל רת"א, יכולים לצאת ולהיכנס. כמובן הם צריכים להתעדכן מה קורה במדינה שקולטת אותם, לאן הם טסים, האם הם צריכים שמה בידוד או בדיקות? יכול להיות שבכלל לא ייתנו להם להמריא למדינה שלא מקבלת ישראלים. גם זה קרה. זאת אומרת, יכול לבוא ישראלי לטיסה למדינה מסוימת, יגידו לו: אין אישור לישראלים לטוס או לנחות בספרד או בגרמניה או בצרפת, ולכן הוא לא יורשה בכלל לעלות על הטיסה. אבל ישראלי יכול לצאת מהארץ לכל מקום ויכול לחזור לארץ לבידוד של 14 יום. עד כאן לגבי ישראלים.

לגבי זרים – כרגע על פי NOTAM שמנהל רת"א מוציא ומעדכן אותו מדי שבועיים-שלושה, אזרחים זרים שאינם אזרחי ישראל אינם רשאים להיכנס לישראל היום, למעט חריגים שמאושרים בצורה מאוד פרטנית ונקודתית. זה מעט מאוד אנשים.

ומה עם 17,000 סטודנטים? זה מותר או שזה חריג?

קודם כול, תודה רבה, איתן. אני בהקשר הזה רוצה לומר משהו למשרד הבריאות, ואני אשמח לקבל את ההתייחסות שלו. ואחר כך אנחנו נעבור לנציגים השונים שנמצאים כאן מענף התעופה, וניתן לכל אחד שתיים-שלוש דקות, כי יש הרבה שרוצים לדבר ואני אשמח לתת לכמה שיותר.

אבל אני רוצה מהדברים של איתן לבוא אל משרד הבריאות בכלל לממשלה. קודם כול, הסוגיה של הנתונים. אנחנו בסוף מוגדרים כמדינה אדומה בזכות הנתונים שאנחנו מציגים ובוחנים מדי יום. ואני מוכרחה לומר, ואני אומרת את זה מאוד מאוד בזהירות, אבל מהנתונים שאנחנו משקפים, שאגב צריך לצלול פנימה ולבחון אותם, באמת כל מי שנמצא בחוץ חושב שיש לנו פה גופות ברחובות ושאנחנו נמצאים באיזושהי קטסטרופה במדינת ישראל, ואנחנו פה בבית יודעים שאנחנו לא במקום הזה. אנחנו מתמודדים עם משבר רפואי מאוד מאוד כבד, אבל אנחנו לא במקום הזה שמציירים אותו. וזה פוגע בנו. זה פוגע בנו, כי מי ששומע את השיח מבחוץ, משוכנע שאסור לקלוט אותנו, כי אנחנו נביא אליו את הקורונה.

וצריך לראות איך אנחנו מאזנים את הדבר הזה מחדש, איך אנחנו לוקחים את הנתונים ומסתכלים באמת על מי שחולה קורונה, ועל מי שחולה קשה כי הוא חולה קורונה ולא כי זה בא יחד עם מחלות נוספות. ומי שנפטר, והוא נפטר מהקורונה ולא נפטר ממחלות אחרות עם קורונה. ואני בכוונה מעלה את זה בדיון הזה שקשור לתעופה, כי בסוף הניתוח הזה של הנתונים הוא זה שמקרין על מדינת ישראל ועל איך שתופסים אותה בעולם. זאת נקודה אחת.

דבר שני, עלה כאן הנושא של בדיקות, דיברו על מעבדה בנתב"ג. אתמול קיימנו דיון, באמת בצורה אקראית לחלוטין הגיעו נציגים של חברות שונות לדיון, וסיפרו על טכנולוגיות חדשות ועל מכשור של בדיקות שיכולות לתת מענה תוך מספר דקות.

רבע שעה. אגב, שנבדק עם מד"א כבר.

זאת אומרת, יש לנו את הטכנולוגיה שאפשר להשתמש בה. אני רק נתתי את שתי הדוגמאות האלה, אני לא אאריך. אני רוצה שתתייחס לכל ההיבטים האלה, כי זה קצה קצהו של הקרחון שרק אומר: בואו, אנחנו יכולים לעשות את זה אחרת. אז אני אשמח להתייחסות. בבקשה, נציג משרד הבריאות.

בוקר טוב לכולם, אני מנהל המערך ליחסים הבין-לאומיים של משרד הבריאות, ועוסק בין השאר בהרבה מאוד מהסוגיות שעלו פה היום ברמה האישית. למעשה, יש לי תשובות כמעט לכל דבר שעלה, אבל אני לא אוכל לתפוס את כל זמן הוועדה. אני דווקא אתחיל עם מה שהיושב-ראש שאלה, ומשם נלך באופן יותר סדור להתייחסות.

אחד, לגבי מסד נתונים, יש כללים בין-לאומיים שהיום נקוטים לקביעה איזו מדינה ירוקה, אדומה או לא. אנחנו יצרנו מסד נתונים יותר קפדני בארץ, והחלטנו בימים האחרונים לשקול לעבור למסד הנתונים של האיחוד האירופי, שהוא יותר מקל. לצערנו, מדינת ישראל, בתחלואה שלה היום בבוקר, עומדת על פי עשרה מסף המדינה הירוקה.

זה לפי הספירה שלנו.

מה הסף?

אני אסביר. האלמנט הבריאותי של עשרה מקרים חדשים פר מיליון ליום, אנחנו מאוד מאוד רחוקים מאותו מקום. אנחנו צריכים לרדת משמעותית, יש עוד דרך ארוכה לעשות את זה. אני לא אכנס לכל הדיון שהוא דיון שקרוב לליבי, מה ההגדרה של חולה קשה ואיך מגדירים ואיך או לא מגדירים נפטר – שוב, אלה הגדרות בין-לאומיות של ארגון הבריאות העולמי, אנחנו לא ממציאים הגדרות ייחודיות לישראל. אבל בסופו של דבר יש מסד של שבעה-שמונה פרטים שנספרים על ידי האיחוד האירופי, שלצערנו על פי אותם נתונים כניסת ישראלים כמעט לכל מדינות האיחוד אסורה היום. עם בדיקות, בלי בדיקות, עם בידוד, בלי בידוד, ישראלים פשוט לא יכולים להיכנס לרוב מדינות האיחוד האירופי.

אנחנו עוסקים במתווה התיירות, ואיתן הזכיר את זה, ויש פה הרבה אנשים אחרים בזום ובחדר שהיו מעורבים, כבר הרבה שבועות. ואנחנו התחלנו ממקום שהיינו מדינה ירוקה, מתוך מטרה לייצר מנגנון בילטרלי של כניסה רחבה של אזרחים וזרים ממדינות כאלה תחת הסכמים מאוד ברורים, ולמעשה גיבשנו הבנות עם הרבה מאוד מדינות מובילות בתחום הזה. עד היום שבו מצאנו את עצמנו שוב מדינה אדומה, ולצערנו אותן מדינות פשוט אמרו לנו: חבר'ה, תחזרו אלינו כשתהיו ירוקים. ולכן עברנו לשלב הבא, והוא מתווה של ירוק לאדום. כלומר, כל עוד אנחנו אדומים וברור לנו שלא יהיו הסכמים בילטרליים, לייצר מתווה חד כיווני שיאפשר כניסה לישראל ממדינות ירוקות.

עכשיו, אני לא אכנס כרגע לדיון, והוא דיון ארוך, אם כן צריך בדיקת PCR מאדם שמגיע ממדינה ירוקה – כן או לא. להערכתנו, לא, ואנחנו נאפשר כניסה מהמדינות האלה, לפחות לאזרחים ישראלים ללא בדיקת PCR וללא צורך בבידוד, וזה חלק מהמתווה שיוצג לקבינט הקורונה.

מעבר לכך, יש הליך שלם של תו ירוק ותו סגול ותו כחול לשדות התעופה, למטוסים. כל אזרח שטס צריך למלא שאלון ולחתום על הצהרה. יש הרבה מאוד פרטים אחרים. לטעמנו, המודל הזה, לפחות כלפי אזרחים ישראלים, מוכן להצגה ולקבלת החלטות בממשלה, וזה יוצג.

אז מה מעכב את זה?

אני מבין שיהיה דיון בקבינט הקרוב וזה יוצג שם.

כלומר מחר? מחר יש ישיבת קבינט. זה עתיד לעלות שם?

עוד פעם, אני לא מנהל את לו"ז הקבינט. היו דיבורים שזה גם היה אולי אמור לעלות אתמול. לא עלה בסוף, לאור הנושאים האחרים אתמול. מבחינת הצוות המקצועי זה בהחלט מוכן להצגה ולהחלטות, ופה לגיטימי שהקבינט ידון.

לגבי כניסה של מדינות אדומות לישראל – העמדה המקצועית שלנו, שכיום אין תחליף לחובת בידוד. אזרח ישראלי יכול להיכנס לכל מדינה בעולם, כמו שאמר איתן בן דוד, אבל הוא נדרש ל-14 יום בידו.

הוא אמר שלא לכל מדינה בעולם?

לכל מדינה בעולם. אזרח ישראלי שרוצה לחזור לישראל.

אה, מכל מדינה.

היחידי בחדר הזה, למיטב ידיעתי, שאסור לו לטוס היום לחו"ל זה אני, כי לצוותי רפואה אסור לצאת מהארץ. כל אחד מכם יכול לעלות היום על טיסה לאן שהוא רוצה, ובלבד שהמדינה מוכנה לקבל אותו. ולצערנו, מדינות האיחוד האירופי, כפי שגם מדינות מובילות באסיה, לא מוכנות להכניס ישראלים גם תחת חובת בידוד. שוב, לזה יש יוצאים מן הכלל. לצורך העניין, סטודנטים שצריכים לנסוע לאיטליה, אתמול שוחחתי עם השגריר האיטלקי ועם משרד הבריאות האיטלקי, והם יאפשרו לסטודנטים ישראלים להיכנס תחת מתווה מאוד מאוד מוקפד לביצוע בחינות באיטליה. וכך אנחנו פותרים בעיות נקודתיות. אבל שוב, כתיירות, תיירים ישראלים כיום לא מתקבלים ברוב מדינות אירופה.

יש לי שאלה על ארצות הברית.

ארצות הברית מאפשרת כניסת אזרחים ישראלים, לפחות עוד לא שינתה את זה כרגע. יש דרישות שונות, אבל אני אתייחס לסוגיית הבדיקות שעלתה. ארצות הברית יחסית מכל מיני סיבות יותר קל היום לבוא ולצאת ממנה.

נכון, אז יש לי שאלה. ארצות הברית הרי זה מקום מאוד חשוב להייטק ולעסקים במדינת ישראל. למה לא לפתוח את השמיים לארצות הברית? וכשאני מדברת על לפתוח את השמיים, אני אומרת לעשות מתווה שיאפשר לאנשים לטוס לארצות הברית ומארצות הברית, שוב, עם בדיקת PCR לפני העלייה למטוס ואחרי הירידה מהמטוס בהפרש של שלושה-ארבעה ימים.

איילת, הבעיה זה הבידוד בחזרה.

אם עושים בדיקת PCR יומיים לפני שאת עולה לטיסה בארצות הברית, ואת עושה עוד פעם אחת בשדה התעופה בנתב"ג – ואת משלמת עליה כמובן, חברות מוכנות לשלם על זה כדי שהעובדים שלהן יטוסו – אז זה אפשרי.

מדויק. יש לי זוג חברים שעכשיו חזרו מארצות הברית.

אני רוצה להתייחס לזה. יש בעיית הבנה בסיסית, ואני רוצה כמשרד הבריאות לומר אותה. הבעיה היא לא במצאי בדיקות או לא באופן מוחלט. זה לא שאם היו לי 100,000 בדיקות ביום, אז לא הייתה בעיה והכול היה עובד. לתחושתנו, מאזורים אדומים, בדיקות PCR לא מחליפות חובת בידוד. אפשר לקיים דיון ארוך למה, אבל אני חושב שרוב העולם מקבל את האמירה הזאת. לכן גם למשל באיחוד האירופי, אם אתה בא ממדינה אדומה, ברוב מדינות אירופה, אתה לא פטור.

זה הכול שאלה של סיכונים. אתה רוצה לסגור הרמטית או לא.

נכון. לכן אנחנו מתייחסים עכשיו לאוכלוסיות מיוחדות שאת דיברת עליהן. הזכירו פה בהרחבה את הסטודנטים והאברכים, אני אתייחס גם לאנשי עסקים שעובדים על פתרון. לצורך העניין מאז תחילת המשבר, אני לא מניח שאני מחדש לכם, אולי לחלקכם, מומחים או אנשי מקצוע זרים שהיו צריכים להיכנס לישראל נכנסו, כולל תחת קפסולות סגורות לפעולות דחופות ללא חובת בידוד מקדים. יש מסלול מאוד מסודר, מאוד מוקפד, איך נכנס לצורך העניין מומחה שצריך להפעיל טורבינה בחברת חשמל או להפעיל פס ייצור בחברה.

אני מדברת על איש מכירות של חברת הייטק.

הבעיה שלנו עם אנשי מכירות היא העובדה שבאמת אנשים מגיעים לרוב ליום-יומיים, נמצאים במגע צמוד עם הרבה מאוד אנשים. יצרנו פתרון ביניים לאפשרות לפגישות כאלה בשדה התעופה בטרקלין פתאל. ברור לנו שהוא פתרון חלקי, צריך לתת פתרון יותר מקיף, ואנחנו דנים על פתרון יותר מקיף לעשות את זה. לא פשוט לנו איך לעשות את זה עם מדינות אדומות. מדינות ירוקות, אני מניח שכבר בימים הקרובים יהיה מתווה פשוט לעשות את זה.

לגבי 17,000?

לגבי מעבדות – אני רוצה לשתף אתכם בהתלבטות שלנו לגבי מעבדות. ההבנה היא שמעבדה פרטית שיושבת בנתב"ג יכולה להסיט כוח אדם מקצועי וגם להילחם על משאבים אחרים. יש התלבטות מקצועית האם לאפשר להשתמש במאגר הלאומי לטובת נוסעים או לאפשר מעבדה פרטית. ברור שאם ההחלטה תהיה שאנחנו נאפשר למאגר הלאומי למלא את הצורך, זה צריך להיות יעיל, מהיר, ותוך 24 שעות לכל היותר לתת תשובה.

למה לא חברה פרטית?

תראי, כפי שאת יודעת, יש לא מעט חברות פרטיות שנכנסו לתחום. הזכרת את MyHeritage, יש את American Medical Lab. יש עוד לא מעט חברות שנכנסו - - -

יש מספיק. אז למה לא לעשות מכרז ולקחת חברה פרטית?

אני לא אומר שלא, אבל כרגע הנטייה המקצועית היא לשקול בין חלופה של חברה פרטית שתטפל רק בסוגיית הנוסעים לבין לשקול לאפשר לגוף אחר, שהוא יכול להיות גם, דרך אגב, חברה פרטית, כמו MyHeritage, כמו AML, כמו חברות אחרות, לתת מענה.

טוב, לנו אבל לא משנה המכניזם, משנה שיהיה מתווה שיאפשר את הכניסה והיציאה.

ובלבד שהמענה הזה יהיה מענה מהיר, יעיל - - -

חבר הכנסת סובה.

אני רוצה להמשיך, כי העליתם המון נושאים.

בהקשר למה שאמרת, שתי שאלות מאוד קצרות.

מאוד קצרות, בבקשה.

אתה אמרת שעשרה מקרים למיליון. לפי החישוב שלך, כל עוד לא נרד מתחת ל-90, אף אחד לא יכניס אותנו. זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה: אני יודע ששבוע שעבר חברים שלי טסו לאיטליה, וכאנשי עסקים קיבלו אישור לארבעה ימים להיכנס לתחומי המדינה בלי לעשות בידוד. השאלה אם אתה מכיר את הדבר הזה, והאם אפשר גם להחיל את הנורמות האלה לישראל. אם בא איש עסקים לשלושה-ארבעה ימים, הוא לא צריך לשבת 14 יום בבידוד. זו השאלה.

עניתי שאנחנו עוסקים במתווה אנשי עסקים. אני מכיר את הסידור הפרטני, שאיטליה ומספר מדינות אחרות – אני אגיד בשקט – מתחת או בניגוד להנחיות של האיחוד האירופי. אני גם לא מרחיב את זה, כי יש גמישות, וכל עוד זה עובד בשקט, כפי שלא עסקתי בסוגיית המומחים שנכנסים לישראל, זה עבד טוב וזה נכון שיעבוד.

מה עם - - -

תקשיבו, חברים, אנחנו בסוף לא נגיע לאנשים שהגיעו כדי להשמיע את דברם. אנחנו נחזור חזרה לנציג הבריאות בסוף הדיון ואנחנו נאפשר התייחסות.

לא, אני רוצה תשובה על אומן, סליחה.

לגבי אומן – עמדתנו המקצועית שאסור לאפשר לאירוע להתרחש, לא בגלל הטיסות הלוך, לא בגלל הטיסות חזור, אלא התכנסות של 30,000 איש על רחוב וחצי, אין שום דרך אמיתית לנהל את זה בצורה בטוחה. צריך לזכור שכל העולם אסר אירועים כאלה: אין משחקי כדורגל באצטדיונים, לא היה חאג' השנה למכה, בפסחא לא הייתה התכנסות בכיכר סן פטרוס. אני לא רוצה להשוות שום דת לאף דת אחרת, אני מבינה שסוגיית אומן יקרה לאנשים ואנשים מוכנים למסור את הנפש עליה, אבל זה לא יוכל לעבוד בדרך הזו. זו עמדתנו. למיטב הבנתי, זו גם עמדת ממשלת אוקראינה, וצריך לסגור את - - -

אז הם יצאו או לא יצאו?

הם יוצאים עכשיו.

הם מוכרים חבילות. תעצור את זה.

ברשותך, אדם שטס לטורקיה וממשיך משם לאוקראינה, כפי שקרה אתמול עם החולה, יוכל להגיע לאומן. והדרך היחידה לעצור את זה, שהרשויות באוקראינה ינקטו את הפעולות המתאימות.

אתה חושב - - -

תודה רבה לכם. הדיון הוא לא על אומן, חברים.

אני חושב שגם באוקראינה יש אינטרסים כלכליים רחבים בסוגיה הזו, ועדיין אני חושב שהממשלה מבינה, היה לנו שיח ברור עם הממשלה. אני רוצה להאמין שיימצא איזשהו מתווה שיעצור את העניין.

ומה עם 17,000 - - -

אוקיי. תודה רבה, חברים. הדיון הוא לא על המגזר, אתם מפספסים את הדיון.

לא, אבל אנחנו צריכים להבין - - -

אני לא יודע אם זה 17 או 12, כי אנחנו לא יודעים מה המספרים, הורשו להיכנס אך ורק צעירים שמשתתפים בתוכניות לימודים סדורות בישראל, שברור שאם הם לא ייכנסו השנה הם לא יגיעו לפה אף פעם. לא מדובר רק על ישיבות, דובר על אוניברסיטאות, על בתי ספר.

מה תנאי הבידוד?

תנאי הבידוד שלהם נקבעו אחרי דיון מיניסטריאלי ואישור, לעד שישה בקפסולה סגורה תחת פיקוח קפדני ביותר. אני קיבלתי אתמול 12 פקחים כדי לפקח על ההליך הזה.

לכמה זמן?

ו-14 יום מלאים הם יהיו - -

חברים, אני מאוד מבקשת, מיצינו את הסיפור הזה של ה-16,000, 12,000, כן סטודנטים, לא סטודנטים. זה לא מעניין כרגע. מעניין אותנו שיימצא מתווה כולל לכל מי שרוצה להיכנס ולצאת, ושאנחנו נוכל לנהל פה גם את ענף התעופה בצורה סדורה. אז אני מקווה שהסיפור של אומן והאברכים לא יעלה שוב על השולחן. קיבלנו את כל התשובות, אפשר להתקדם.

לא, כי זה חלק - - -

אני יודעת, אבל די, טחנו את זה.

אני רוצה להמשיך לסוגיית התיירות ותיירות המרפא שעלתה פה. אז קודם כול, קל לי להתייחס לסוגיית תיירות המרפא, תחום שמוכר לי היטב מקצועית כאונקולוג. אנחנו מאפשרים לאורך כל המשבר למקרים מצילי חיים של תיירי מרפא להגיע לישראל. זה מתווה סדור, שעובד. שדרך אגב, בשבוע האחרון גם הקלנו אותו.

באיזה צורה? איך?

יש הליך מסודר. מה שהיה עד לפני שבוע, מנהל בית החולים פנה למשרד הבריאות, ואנחנו אישרנו את זה. נכנסו עשרות רבות כאלה. החל מהשבוע הקלנו על התהליך, לא נדרש אישור משרד הבריאות, ובלבד שמנהל בית חולים מצהיר שהמקרה מציל חיים, ותייר המרפא יכול להיכנס לארץ.

לגבי תיירים בכלל – היה אתמול דיון בין שר התיירות לשר הבריאות, דובר על מתווים שונים. הוטל בין השאר גם עליי לעסוק בתחום הזה. אנחנו נתחיל, מתוך ניסיון לאפשר לקבוצות סגורות של תיירים ממדינות ירוקות להיכנס לפה, לראות שזה עובד, ורק אז נוכל להתקדם הלאה.

אני אזכיר לכולם ששני האירועים המכוננים בתחלואה בארץ היו הקבוצה הקוריאנית והקבוצה היוונית, שהביאה את כל התחלואה הניכרת הראשונה לארץ. אנחנו לא רוצים לחזור על טעויות, נעשה את זה בזהירות, אבל ברור לכולנו שגם לסוגיה המאוד חשובה של תיירות חייבים לתת פתרון.

אוקיי. תודה רבה. אני רוצה לומר משהו למען הסדר של המשך הדיון. אני אתן לחברת הכנסת הילה וזאן מיד, ואחר כך נשמע את אנשי הזום, אחרי ששעה היינו בתוך החדר הזה. אני רק רוצה לומר משהו עקרוני: זה מה שיוצר את כל הבלבול, שיטת הסלאמי של תיירים כאלה כן, תיירים כאלה לא, סטודנטים כאלה כן, סטודנטים כאלה לא. אנחנו כל הזמן בוחרים בפינצטה, דיברת על תיירות מרפא, ישר קפצו לי כל אותן נשים שרוצות להיות אימהות ויש להן עוברים מוקפאים שאם לא מגיעות אליהם הן מאבדות את ההזדמנות ואת הסיכוי. אני כבר לא מדברת על הכסף, אני מדברת נטו על הסיטואציה האישית שהן חוות.

ואנחנו צריכים להיות במקום שאנחנו יכולים לייצר פתרון הוליסטי ולא פתרון פרטני. כי אנחנו יכולים לשבת כאן עד מחר ולתת עוד הרבה מאוד קבוצות, שגם אתה וגם אני וגם האחרים נסכים שצריך לתת להם מענה.

ואני חושבת שנכון תעשה מדינת ישראל, אם היא תייצר מתווים כוללים, שיאפשרו את הכניסה ואת היציאה של האנשים, לא לפי הספציפיקציה של הסיבה שבגללה הם עושים את זה. אז אני אשמח אם זה יהיה רוח הדברים בדיון. חברת הכנסת הילה וזאן. אחר כך דוד שפרכר.

אני אעשה את זה ממש בקצרה, כי אני רוצה לשאול שאלה. אנחנו מדברים פה על יצירת מתווים, ושמענו פה גם את נציג רשות שדות התעופה, גם את נציג משרד הבריאות. ואני רוצה רק לשאול שאלת תם: האם מדינת ישראל ערוכה להחיל בפועל את המתווים האלו? ועל זה אני לא שמעתי תשובה. כמו שאמרה פה חברתי איילת – מעבדה, לא מעבדה – איך זה הולך להתבצע?

אין תוכנית, על מה את מדברת.

האם מדינת ישראל, ברגע שתתקבל ההחלטה, ערוכה להפעיל את כל המתווים שעלו פה? אני אשמח לשמוע את נציג רשות שדות התעופה מדבר על זה בפועל. וגם אני חושבת שכן צריך לתת את הדעת על מה שציינה פה איילת – מדינות אדומות לאדומות. אם יש צורך להיעזר בחברות פרטיות כדי לעשות את זה, בכל זאת אבל כן לעשות את זה, כדי לאפשר לגלגל לנוע הן מבחינה עסקית והן משאר הבחינות שהעלתה פה גם היושבת-ראש. ואני אשמח לקבל תשובה לגבי החלת המתווים בפועל.

אוקיי, כשנגיע לנציג שדות התעופה או רשות התעופה, אנחנו נאפשר את זה כמובן. דוד, בבקשה.

בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. אני עורך דין, אני מומחה ברגולציה תעופתית, ואני בין היתר פה מייצג שתי מטות התיירות – הצלת תיירות חו"ל ועתיד התיירות, בערך קצת יותר מ-10,000 אנשים שעוסקים בנסיעה, תעופה וגם חברות handling בשדות התעופה.

אנחנו עבדנו שבועות רבים על מתווה לפתיחת השמיים, ואנחנו צירפנו את המתווה הזה כחומר רקע לוועדה. המתווה שלנו מבוסס על תחיקה בין-לאומית, גם של ארגון בטיחות התעופה האירופי, גם של ארגון יאט"א שמאגד למעלה מ-290 חברות תעופה, גם מינהל התעופה הפדרלי האמריקני וגם ארגון ICAO הבין-לאומי, ארגון או"ם, שישראל גם חברה בו.

המתווה שלנו מבוסס קודם כול על טיפול רוחבי ללא שום אבחנה בין מדינות ירוקות ואדומות. ואני רוצה לומר, שאני חולק על דבריו של ד"ר שלמון, מכיוון שההגדרה עצמה של מדינה ירוקה, קודם כול באיחוד האירופי, ההחלטה של האיחוד האירופי היא רק בגדר המלצה, ד"ר שלמון, וכל מדינה באירופה חופשית להוסיף או להוריד. ועובדה היא, אני גם עורך דין בלגי, רק אתמול בבלגיה נוספו שלוש מדינות בתוך אירופה אדומות, שיתר אירופה חושבות שהן ירוקות. אחת מהדוגמאות זה שווייץ, חלק נכבד של שווייץ עכשיו נצבע באדום עבור בלגיה.

באיחוד האירופי איזה צבע בלגיה?

בלגיה היא כרגע כתום.

כתום להם, אדום לנו.

זה בצבע כתום לפי האיחוד האירופי. אבל עוד פעם, ההחלטה באירופה, ואני עורך דין ישראלי ואירופי, ההחלטה באירופה היא אך ורק בגדר המלצה.

עכשיו, המתווה שאנחנו מציגים פה, ואני חושב שמרבית חברי הכנסת פה בוועדה מסכימים איתי, נותן טיפול רוחבי, טיפול שהנוסעים והקהל ידעו מראש למה לצפות ולמה להתכונן, כי בעצם ההגדרה של מדינה ירוקה עצמה יכולה להשתנות מדקה לדקה.

נכון. הקורונה פה, צריך ללמוד לחיות איתה. מספיק עם העניין הזה. ללכת לנפוש איתה, לטוס איתה, לנסוע איתה. הכול. מה הסיפור? ברכבת הקלה בירושלים נוסעים 150 איש בו זמנית. מה הסיפור?

תיתן לו, הוא מציג את הדברים.

המתווה שלנו הוא מאוד מאוד קל. אחד, נותן טיפול ללא שום הבחנה בין מדינה ירוקה ואדומה, בהתאם לתחיקה הבין-לאומית. וישראל היא גם כן חברה באו"ם, לכן איכשהו כפופה לתחיקה הזאת. שתיים, עם מנגנון של בדיקות RT-PCR כ-72 שעות לפני הגעה לנתב"ג, ולתייר כנ"ל בחו"ל.

היתרונות הם קודם כול שכבר עכשיו, ויש לנו נתונים ברורים מאוד, שאחוז ההדבקה בנגיף הקורונה בטיסות הוא מאוד מאוד נמוך היום. נכון שכאשר היה לנו הסיפור של דרום קוריאה או יוון, אבל זה היה בפברואר-מרץ, אז אנשים נסעו דחוסים אחד עם השני בטיסות, ללא מסכות, ללא בדיקות. היום אנשים נוסעים בטיסה עם מסכה כירורגית, ואנחנו מציגים גם כן בדיקת PCR. כך שכבר הסיכוי שמישהו יגיע או יידבק הוא ישאף לאפס, ממש לאפס.

אז אנחנו מציעים פתרון מאוד קל, רוחבי, ללא הבחנה בין ירוק לבין אדום, בדיקות בישראל או בחוץ לארץ מראש. ואנחנו מציעים עבור הישראלים ששבים ארצה, שיעשו בדיקה כשהם ייכנסו לישראל במעבדה בנתב"ג, בדומה לכל מה שנעשה היום בכל אירופה.

עכשיו, כדאי גם כן להגיד שפתרון הזה הוא מאוד קל ליישום. אני אקח לדוגמה את שדה התעופה פריז שארל דה גול, שאני מכיר מאוד טוב, כי אני טוס כמעט פעם בשבוע לפריז, והמעבדה הוקמה תוך 24 שעות. תוך 24 שעות, עם בדיקות חינם ותוצאות. ויש לי חבר שטס מפריז לתל אביב – כרגע הוא נמצא עדיין בבידוד – והוא התנדב לעשות בדיקה כזאת בפריז, הוא נחת בישראל, קיבל כבר סמ"ס עם התוצאות.

בזמן הטיסה עשו לו בדיקה?

כשהוא המריא מפריז הוא אמר: אני אעשה סתם בדיקה.

אז חמש שעות לקח לצרפתים לעשות את הבדיקה. אז אם יש טיסות לארצות הברית של 12 שעות, מה הבעיה לעשות - - -

בגרמניה בפרנקפורט – שלוש שעות.

כלומר, מה שהצענו פה הוא משהו מאוד קל.

הנקודה ברורה.

והדבר האחרון, גברתי היושבת-ראש, אני הייתי רוצה להציע, שבגמר הוועדה הזאת נוכל אולי לקיים איזשהו שולחן דיונים מאוד מאוד מקצועי, עם אנשי משרד הבריאות, עם אנשי המל"ל, איתנו גם אנשי המקצועי. אני מומחה ברגולציה תעופתית, כמו שהזכיר חבר הכנסת סובה, אני פעיל הרבה מאוד שנים, מלווה את החוקים, את חוק טיבי - - - באופן מאוד מקצועי. זאת הייתה ההמלצה שלי.

אוקיי. תודה רבה. אני אומר לך, אני לא רוצה שום שולחנות דיונים אחר כך. גם סיימנו את הזמן של להתדיין, המשרדים צריכים להביא מתווה. אנחנו שמענו הכרזה גם של השרה וגם של אנשים נוספים, לגבי זה שרוצים לפתוח את השמיים או לשחרר את ענף התעופה באמצע אוגוסט. הגיע הזמן לעשות את זה, אין לדעתי עוד מה לדסקס בעניין. מירי סוסלנסקי, בבקשה, שתי דקות.

אני מהמטה להצלת תיירות חו"ל, מאגדים את כלל החברות והעובדים של הענף, הוקמנו בעקבות המשבר. וכמו שכולכם יודעים, ענף התיירות נמצא על סף קריסה ועם אופק לא ברור. אני רואה סביבי אנשים שפשוט נופלים רק כי הם לא מה יקרה ולמתי לתכנן. והדבר הזה לא מאפשר, אנחנו נראה יותר ויותר פיטורים וחברות שקורסות.

יחד עם דוד עבדנו במטה להצלת חו"ל על המתווה הזה. ואנחנו באמת מדברים שצריך להפסיק להסתכל על צבעי מדינות. אנחנו רואים באירופה מצבים שבהם משפחה נוסעת למדינה מסוימת, ותוך שעתיים המדינה משתנה מצבע ירוק לאדום ואז הם נדרשים לחזור לבידוד. הדבר לא מאפשר לא יציבות ולא תחושת ביטחון לאנשים שנוסעים, ובטח ובטח לא לחברות שאחראיות על הטסת הנוסעים האלה.

אנחנו מדברים על זה שהבדיקות צריכות להיעשות במדינת היעד. כלומר, הישראלים שיוצאים כבר יגיעו עם הבדיקה, התיירים שנכנסים יבואו עם בדיקה. ובעצם ההסתכלות של קו אחיד על כל המדינות, כדי לא להיכנס כל הזמן לשינויים מהרגע לרגע, שרואים כמה שאירופה מתמודדת עם זה כל הזמן ובצורה לא פשוטה בכלל.

כשאני שומעת על הצהרות על פתיחת קו תעופה זה או אחר, או שישה או עשרה קווי תעופה, זה כמו לשים פלסטר על שבר ברגליים. זה מה שאני מרגישה, כי אנחנו צריכים פתרון קבוע ויציב. וידוע שהמתווה הזה הוא רק חלק ראשון מבין האתגרים שקיימים עד שענף התיירות בכלל יחזור לפעילות ויוכל לחזור לפעילות אמיתית, ולתת את הביטחון הזה לנוסעים, כי יש גם עניינים שצריך לטפל גם בהקשר הביטוחי, ולדעת שגם כל אזרח ישראל מקבלת ויכול לרכוש לעצמו מוצר ביטוחי מקיף ומלא, כי בלי זה אנחנו לא נראה טיסות.

אז המקום הזה מאוד חשוב. רק אתמול גם נוכחנו לגלות שישראלי טס לאוקראינה דרך טורקיה. הדבר הזה לא רק מסכן את הציבור, הוא גם מסכן את יחסי החוץ שלנו. בגלל זה ברגע שנדע שכל מי שיוצא יוצא עם בדיקה וכל מי שנכנס, הדבר הזה גם יפתור בעיות נוספות שיכולות לקרות.

לגמרי. תודה רבה, מירי.

היושבת-ראש, שמת לב שבכל דיון אותו מוטיב חוזר, שאנחנו שמים פלסטר. כל פעם מופיע הפלסטר, שמציגים את זה אנשים מסוימים, במקום לתקן את הבעיה.

נכון, כי אנחנו לא נותנים איזשהו פתרון כולל. בבקשה, אורי סירקיס.

בוקר טוב ותודה רבה. אולי רק פתיחה קצרה: ישראייר היא חברת התעופה היחידה שפעילה היום בנתב"ג. כל הטייסים שלה כשירים, שדה התעופה פתוח, השמיים פתוחים. אתמול עשינו שש טיסות לאילת, שתי טיסות לפריז, טיסה לבוקרשט. אתמול הבאנו קבוצה של 100 עולים חדשים, בסך הכול מתחילת המשבר הטסנו לפה למעלה מ-1,000 עולים חדשים. אני בקשר כמעט יום-יומי עם עמיתי שיושב כאן לידי, כדי לברר כמה חולי קורונה יש על כל טיסה, כי אם יש חולה קורונה צריכים להתנהג אחרת עם הצוותים. אנחנו הבאנו 1,000 עולים חדשים, ואחד או שניים מהם היו נשאים של קורונה, זאת אומרת אובחנו כחולי קורונה.

הם אובחנו כמאומתים, הם לא חולים. השימוש שלנו במילה חולים - - -

מאומתים. המשמעות של זה זה ניהול סיכונים. מדינת ישראל מאפשרת ל-1,000 עולים חדשים להגיע, ובצדק, ומנהלת את הסיכון.

מה קורה באילת? באילת התעקשנו להחזיק את הקו הזה. באפריל הטסנו, כולל פסח, 1,700 איש, ב-weekend האחרון הטסנו 3,500 איש. יש חולי קורונה באילת, מאתרים חולי קורונה במלונות באילת – אז מה? זה ניהול סיכונים. זה ניהול סיכונים משום שבלעדי זה היו מתים יותר אנשים באילת. היו מתים, משום שהם לא היו יכולים לטוס לטיפולים רפואיים, משום שהם לא היו יכולים לקבל את הטיפולים שהם מקבלים בבתי חולים במרכז הארץ.

ולכן הנקודה שאנחנו כל הזמן חוזרים ומעלים זה ניהול הסיכונים. יש המון טכנולוגיות שמגיעות אלינו. מגיעות אלינו, משום שאנחנו החברה שטסה. שבוע שעבר ראינו טכנולוגיה של חברה שנקראת ננוסט – בתוך שניות, דקות, אתה מקבל אינדיקציה – 50% מאומתת, 70% מאומתת. בואו נפעיל את זה, בואו ננהל את הסיכון ונאפשר לעשות את זה.

היום ישנן שש מדינות שמאפשרות לישראלים להיכנס: ארצות הברית, טורקיה, בולגריה, קרואטיה – שכחתי, יש עוד שתי מדינות.

מונטנגרו.

למה שלא יקצו 100,000 בדיקות, יאפשרו ל-100,000 איש לטוס? זה יחדש את המערך הביטוחי, זה יחדש את הקייטרינג בנתב"ג, זה יחד את הפעילות בנתב"ג. זה 600 טיסות, זה יכשיר את הטייסים שכרגע איבדו את הרישיונות שלהם. למזלי כל הטייסים בישראל כשירים. הכול עניין של ניהול סיכונים, פשוט לא מנהלים פה את הסיכון. יש לזה הרבה מאוד פתרונות, כל העולם מפעיל את זה.

יש מעבדה בשדה התעופה באתונה, יש מעבדה בשדה התעופה בטורקיה, יש מעבדה בשדה התעופה בגרמניה. רק בנתב"ג מדינת ההייטק החליטה שכאן אין מעבדות. הכול בגלל אינטרסים וחילוקי דעות שהם חילוקי דעות פוליטיים.

אנחנו חושבים שצריכים להקים מעבדה. אנחנו בישראייר הסדרנו כבר עם שני בתי חולים, שמוכנים לתת לנו חבילה של בדיקת קורונה יחד עם טיסה. אגב, אם בן אדם נבדק 24 שעות לפני הטיסה וחוזר לארץ כעבור ארבעה ימים, בתוך חמישה ימים הוא לא מדביק. הרי ההדבקה נעשית אחרי חמישה ימים. אז אם הוא עושה בדיקה גם בחזרה זה סטרילי לחלוטין. יש לזה פתרונות, פשוט אף אחד לא רוצה להרים את הכפפה הזו.

תודה רבה, אורי, על הדברים החשובים. רונן קרסו, בבקשה.

יפעת, אין לי הרבה, למעט זה שכלום לא קרה פה בחודשיים האחרונים. פשוט כלום לא קרה. היה מתווה שאמר הבחור ממשרד הבריאות שהתחילו לעבוד עליו, אבל הגיע הקטע של המדינה האדומה, עשו פוס, הכול עצר מלכת וחזרנו אחורה עוד חודשיים. יש תחושה שגם משרד הבריאות וגם המל"ל באמת לא מתפקדים בעניין הזה. עוד ישיבה. לא צריך יותר שולחנות עגולים, לא צריך יותר ישיבות. גם את וגם מיקי צודקים במאה אחוז, צריכים לפתוח את השמיים, צריכים לנהל את הסיכון באופן נכון, כי מול זה יש 200,000 איש, כרגע או שהם בבית וחלק באמת כאבן על המדינה בנושא אבטלה, או שמחפשים מקום אחר, או שבאמת אין אופק, אין תקווה.

עכשיו, הבעיה הכי גדולה בכול, שאף אחד לא רוצה להרים את הכפפה הזאת ולהגיד: חבר'ה, מתחילים לעשות את זה. אז יושבים, ועוד ועדה ועוד דיון ועוד שמיים פתוחים וסגורים ונהדר. חבר'ה, צריך לצאת מכל העניין הזה, צריך להתחיל להרים את השלטר בצורה אמיתית. זה אומר בעצם שאין בידוד לחוזרים, זה מה שנקרא להרים את השלטר.

זה הכול. אנחנו, התאחדות סוכני הנסיעות, מבחינתנו זו הדרישה, זו התקווה, יפעת. ובאמת, אין צורך להכביר מילים על מה שאת עושה, זה רק להוריד את הכובע. תודה.

תודה רבה, רונן. טלי לאופר, בבקשה, שתי דקות.

דקה אני עושה את זה, אני ממשיכה מאיפה שרונן קרסו הפסיק. התאחדות משרדי הנסיעות קודם כול מחזקים את ידייך ואת ידי מיקי, פשוט זו עבודת קודש וזה דחוף.

וכל הוועדה. יש פה הרבה מאוד חברי כנסת שמגויסים, חברים.

כולם, כולם, כולם. אבל אני מדברת רק על יוזמת הדיון.

אני רוצה רק להגיד את הדבר הבא: מדינת ישראל פשוט מתנתקת מהעולם – התנתקה מהעולם כבר. ואין יותר זמן לשולחנות עגולים, ואין יותר זמן לבדוק ולחשוב ולקיים, בדיוק כפי שאמרת. חייבים לצאת לדרך. עד שלא יצאו לדרך ולא יתחילו, ולא נתנסה ולא לבדוק, זה לא לזוז. אנחנו מתנתקים מהעולם ביחסי החוץ, אנחנו מתנתקים בקשרים הבין-לאומיים. מדינות העולם יפסיקו לספור אותנו בתור תיירות אופציונלית, הם לא ישלחו לכאן תיירים, התעשייה הזאת תקרוס. אין יותר זמן. הנושא הזה עכשיו צריך להתחיל. תודה רבה.

תודה רבה לך, טלי. זהר, בבקשה.

תודה רבה לוועדה, תודה רבה על ההשקעה הגדולה. אני מהמטה לתיירות חו"ל, להצלת תיירות חו"ל, אנחנו מנסים בעור שינינו מה שנקרא. הקורונה פה להישאר, כל מי שהולך ברחוב נמצא בסיכון. אני חושב שהרבה יותר טוב יהיה אם המדינה תתחיל לעשות בדיקות, כפי שהציע עורך דין שפרכר, במקום לשלם דמי אבטלה לכל האנשים שיושבים בבית. התיירות, אני מזכיר לכם, זה מרפא לנפש, לא משנה אם היא נכנסת לכאן או יוצאת לחו"ל. הגיע הזמן שתשחררו. חמישה חודשים הענף שלנו מושבת, המדינה שלנו סגורה, אנחנו בקרנטינה. הגיע הזמן שנתחיל לראות מעשים.

אין פלאפון בעולם שאין בו טכנולוגיה ישראלית. לא יעלה על הדעת שלא ייקנו כמה מטושים וישחררו אותנו מפה. אנחנו ענף של אנשים אחראים, אנחנו יודעים את העבודה שלנו, אנחנו נדע איך לקדם וללכת עם זה קדימה, לשפר בדרך תוך כדי תנועה, כמו שאמר ראש הממשלה. הגיע הזמן שתיתנו לענף שלנו פשוט ללכת. תודה רבה.

תודה רבה לך, זהר. מידן בר, איגוד הטייסים.

בוקר טוב ושלום לכולם. אני חושב שזה באמת חדר שיש בו הרבה מאוד אומץ ואני אעשה את זה בפחות משתי דקות. אני חושב שהאירוע הוא אירוע אסטרטגי. כמו שאמרה חברת הכנסת איילת שקד, יש פה אירוע אסטרטגי, הוא הרבה מעבר לקורונה. ואני אגיד שאנחנו באיגוד הטייסים עובדים על זה כבר שלושה חודשים, ולא המצאנו שום דבר, פשוט מסתכלים מערבה ורואים מה קורה. בשעה וחצי שאנחנו יושבים פה גרמניה, הולנד, מרכז אירופה – עשרות טיסות מתווספות ביום, וזה לא סתם. עכשיו שדות התעופה בניו יורק מלאים בשלוש בבוקר, וכל אמריקה היא אדומה. אני מזכיר שגם בישראל טסים, בין תל אביב לבין רמון, ואנחנו מדינה אדומה.

אני אגיד שלא באנו לדבר על תסכול, לא באנו לדבר על אכזבה, יש לנו פתרון, אפשר יהיה להציג אותנו. דיברנו גם איתך, אנחנו חורשים את חברי הכנסת והשרים. יש פתרון לדבר הזה, פשוט צריך להחליט לעשות אותו.

בקצרה, מה שאנחנו צריכים לעשות זה ארבעה דברים. צריכים לפתוח מהר, כי ברגע שמטוס ממריא הדברים מתחילים להסתדר. זה לא מתמטיקה, זה לא פיזיקה גרעינית. שתיים, צריך לחשוב שנה קדימה, כי בעוד חודשיים תהיה פה גם שפעת או איזה מוטציה, אנחנו נצטרך לחיות עם הדבר הזה כמו שחיים בעולם. שלוש, צריך אלגוריתם נכון. זה בדיוק מה שאיגוד הטייסים אומר, יחד עם משרד המדע ועם משרדים נוספים. אם יש לך את סט הכלים הנכון, אתה יכול להפעיל אותו כל הזמן. אנחנו לא מטיסים צבעים של מדינות, אנחנו מטיסים אנשים. וצריך לוודא שהן אדם בריא לפני שסוגרים את הדלת של המטוס, והוא בריא ברגע שפותחים אותה.

והדבר רביעי, והוא מאוד מאוד חשוב: אנחנו צריכים להכניס ולשתף גורמים אזרחיים נוספים לבדיקות, לביטוחים. כרגע משה שקורה, השליטה היא מאוד מאוד מבוזרת והביצוע הוא מרוכז, וצריך להפוך את זה – צריך שתהיה שליטה מרוכזת וביצוע מבוזר. אני אגיד את זה בקצרה: בן אדם שרוצה לקנות מחר כרטיס בארקיע, באל על או בישראייר, רוכש כרטיס. יחד עם זה הוא רוכש בדיקה והוא רוכש ביטוח. הוא יעשה בדיקה אחת, שתגביל אותו. דרך אגב, 48, 72 שעות לפני הגעה לשדה הוא לא יוכל ללכת לחתונה. הוא יגיע לנתב"ג. שמואל זכאי יודע לעשות את זה יותר טוב מכל שדה בעולם, להביא אותו למטוס בריא. הוא כנראה לא יקנה בדיוטי פרי בקרוב. הוא ירד במדינת היעד. הוא יעשה את אותו דבר בחזרה והוא לא יידרש לבידוד.

מדינת ישראל יכולה להגדיר מצבי כוננות, כמו שאנחנו עושים בדרום. אם עכשיו תחלואה עולה, אם עכשיו רמת הבדיקות פתאום יורדת, אם עכשיו יש חשש לאיזה מוטציה, מוסיפים כלי נוסף: עוד בדיקה, עוד הצהרה, כמובן אפליקציה שהיא טכנולוגית.

אני אגיד משפט אחד לסיכום: תראו, צריך לראות איך אנחנו נתפסים בעולם. אני אומר לכם כטייס חיל אוויר 25 שנה, זה קצת מביך אותי ההתנהלות פה. אם מישהו היה מסתכל איך מדינת ישראל, שיש לה על פרסומים זרים הכול, לא מסוגלת להיות ירוקה ומובילה, אני חושב שזה הזמן להפוך את הקערה על פיה.

אני חושב שאנחנו יודעים לעשות דברים סופר מסובכים, אבל הדבר היחיד שצריך לעשות זה שאת, חברת הכנסת שאשא ביטון, תקבעי בתחילת שבוע הבא הצגה של המתווה – לא דיון, לא שולחן עגול ולא ישיבה מרובעת – פשוט הצגה של המתווה, ואני חושב שאפשר לעשות את זה. תסכול זה לא תוכנית עבודה ונטייה מקצועית זה לא אסטרטגיה.

זה הכול. אנחנו פה בשביל לעבודה. אנחנו נביא את המתווה ונעזור, ונביא את המידע ונטוס לכל מקום שרק תרצו, כי לא הגיוני שמדינת ישראל תאבד – היום זה לא האנשים בבידוד, המדינה בבידוד, ואנחנו מאבדים את היכולת, את העצמאות התחבורתית שלנו. זה לא הגיוני, וזה פתיר. תודה רבה לכם.

תודה רבה, מידן. אני אומנם כתבתי לי את זה כאן לסיכום, אבל אני אשים את זה על השולחן כבר עכשיו, ד"ר שלמון, הסיפור של מדינות אדומות וירוקות. ובוא ניקח רק את מדינת ישראל: כמה מאומתים יש לנו? אני אפילו לא מדברת על חולים, כי אנחנו יודעים שבין 50% ל-70% הם בכלל לא חולים, הם רק נושאים את הנגיף, הם יכולים להדביק. אנחנו מכירים את הסיפור הזה. כמה אנשים במדינת ישראל היום מאומתים? סביב ה-50,000, נכון?

להערכתי מעט מעל 50,000 איש נכון לבוקר.

מתוך כמה תושבים?

בערך 9 מיליון.

אני יודעת, אנחנו מכירים את המספרים. למה אני אומרת את זה? כי בסוף המכניזם צריך להיות מאוד מאוד פשוט. כי אנחנו מדברים על 50,000 מתוך 9 מיליון, אנחנו יכולים לומר הפוך: מעל 8 מיליון אנשים בכלל אין להם קורונה. אז הסיכוי שיעלה סטטיסטית חולה קורונה לתוך מטס ויטוס ליעד מסוים, מיותר להגיד שהוא מאוד מאוד קטן.

אני יכולה לומר הפוך: יכולה להיות מדינה ירוקה, שדווקא אותם אנשים חולים יעלו לנו בטיסה. זאת אומרת, שבסוף אנחנו צריכים למצוא איזשהו כלל שיבטיח את הבטיחות של הנוסעים, שיבטיח את הביטחון שאנחנו לא מכניסים לכאן אנשים חולים, ואם הם חולים אז אנחנו יודעים לתת להם את הטיפול. זאת אומרת, אנחנו צריכים לייצר מנגנון, מנגנון שהוא נכון לכולם. אדום, צהוב, כתום זה בכלל לא מעניין. זה מעניין שיהיה לי מנגנון שיידע להתמודד עם כל סיטואציה כזו בעתיד.

לא בכדי רוב העולם עובד לפי שיטת הצבעים.

רגע, לפני שאתה עונה, אם אפשר לחזור לשאלה שלי על התייחסות לאיזשהו מתווה מדינות אדומות לאדומות, והאם אנחנו יכולים לבצע את זה, את הבדיקות, כמו שציינו פה בעלי המקצוע, לבצע אותן בעת חזרה, לפחות משהו יתחיל לנוע.

אני שוב חוזר ומדגיש: הבעיה היא לא במצאי בדיקות, אפילו לא בסדרי עדיפויות של בדיקות, הבעיה היא שלהבנתנו המקצועית בדיקות לא מחליפות באופן מלא את הצורך בבידוד. לכן כדי לפתור אנשים ממדינות אדומות שנכנסים לישראל מצורך בבידוד, למעשה הרף הוא הרבה יותר גבוה מבדיקה תקינה.

אז מה, תגיד מה. יש מתווה כלשהו?

יש מתווים שונים. באופן עקרוני אני שוב חוזר ואומר: ברוב העולם מי שמגיע ממדינה אדומה, לצורך העניין חמתי שטסה למדינה באיחוד האירופי, שהיא גם אזרחית של אותה מדינה ולכן יכלה להיכנס, נדרשה להיכנס ל-14 יום בידוד כי היא באה מישראל, חרף העובדה שהיה לה מטוש שלילי.

אז אתה אומר שאין שום דרך לפתור את חובת הבידוד? תגיד את הדברים ברורים.

אני אומר דבר מאוד ברור: שיש לנו עדיין מספיק מקום להתחיל עם מדינות שהן ירוקות, להתחיל את המתווים האלה, לראות שזה עובד, להתקדם למצב שהתיירות מתחילה להניע, להתקדם למצב שהתעופה מתחילה להניע.

אבל אזרחי המדינה כרגע - - - אני רוצה שהוא ייתן לי קודם פתרון כלשהו לאזרחי המדינה.

לגבי כניסה ממדינות אדומות, בין אם של אזרחים ישראלים ובין אם של אזרחים זרים, להבנתנו המקצועית בידוד נדרש. אני אומר שוב: רוב המדינות המתוקנות בעולם אוחזות בגישה הזאת.

זאת אומרת שאתה אומר בצורה ברורה: אין לך פתרון, ומשרד הבריאות לא עומד מאחורי שום פתרון של ביטול הבידוד?

אין לי פתרון באופן גורף לפטור מבידוד אנשים שנכנסים ממדינות אדומות. זו היום עמדת השר והדרג המקצועי אצלנו במשרד.

וכל הפתרונות שהציעו פה?

הוצע פתרון אחד פה, הפתרון של בדיקה. אני אומר שוב: להבנתנו, וזה לא בגלל שאין בדיקות אז לא מאפשרים, להבנתנו בדיקה לא מורידה את הסיכון מספיק בכדי לפטור אנשים שמגיעים ממדינות אדומות מחובת בידוד.

גם - - - בטיסה וגם בנחיתה?

אבל עם כל הכבוד, לא הסמכתם שנפתח את הבריכות, לא הסכמתם שנפתח את המסעדות, לא הסכמתם כלום.

נכון.

חבר הכנסת לוי, מדינות שפתחו הכול, ראינו מה קרה.

לא הסכימו, אז אנשים לקחו את החוק לידיים שלהם. זה מה שקורה באומן.

אני לא מקבל את האמירה הזו. מדינת ישראל יודעת לאכוף.

הם יטוסו לאומן דרך טורקיה, כי טורקיה פתוחה. הם יטוסו לאומן דרך יוון, כי ביוון עושים בדיקת קורונה. ויהיו שם 30,000 איש.

זה, אגב, המקום הכי מסוכן שהמדינה נמצאת בו, שאנשים מוצאים דרך - - -

אבל, מר סירקיס, אנחנו כולנו נשלם את המחיר.

במקום שיטוסו איתנו - - - בכניסה וביציאה.

לא, אנחנו לא נפתור את הבעיה בבדיקה.

לא רק זה, בסופו של דבר זה ניהול סיכונים, כמו שנאמר פה. אם עושים בדיקה בארץ המוצא - - -

אגב, פרופ' אבי שמחון יעץ לראש הממשלה לא לאפשר לישראלים לצאת לחו"ל, כדי שהם יבזבזו את הכסף שלהם כאן בארץ. אנחנו יכולים לעשות פה אלף דיונים.

חברים, זה סתם ספקולציה.

אני רוצה רגע לומר משהו, למרות שאמרתי שלא נגיע לזה. ואל תקפצו בבקשה, זה רק בשביל לחדד משהו, דווקא מהמקום של הדברים ששאלה חברת הכנסת הילה וזאן. אותם אנשים שנכנסים עכשיו, אותם סטודנטים מאורגנים שנכנסים בקפסולות של שישה, לכמה ימי בידוד הם נדרשים?

14.

14? בוודאות?

כן, מלאים. אני כתבתי את המתווה אז אני יודע. אוקיי, כי אנחנו שמענו שזה פחות.

אני שמעתי נתונים אחרים.

חברת הכנסת, אני לשמחתי הייתי חלק מצוות כתיבת ההנחיות, אני יודע מהן.

אני ראיתי חמישה ימים.

14 מלאים. אל תגידי לא, כי אני מפקח על זה ואני אותן את האישורים. תבואי אליי אחר כך, אני אראה לך את הנוהל כתוב.

בבקשה, חברת הכנסת וזאן.

בסופו של דבר כמו שאמרנו זה ניהול סיכונים. הסיכוי של בן אדם שנבדק שהוא יוצא מטורקיה או ממדינה אחרת, ונבדק כשהוא מגיע לפה, ועדיין יש לו קורונה, הוא אפס מול הסיכוי שאחד מאיתנו יידבק as we speak. זה ניהול סיכונים. ודאי שאי-אפשר להגיד שהבדיקות האלה הרמטיות, אבל בשם זה לאסור מישראלים – זאת אומרת, לא לאסור, אתם מרשים להם לצאת, אבל ברור שברגע שאתם מכניסים אותם לבידוד למשך שבועיים אז אתם אוסרים עליהם, כי אנשים לא ייכנסו. אז ניהול סכינים אומר: מה הסיכוי שזה יקרה, מול הסיכוי שדבר שאני כן מתיר במדינה שלי יקרה, והסיכוי הזה מול הסיכון הזה מצריך איזושהי חשיבה קצת יותר עמוקה בקבלת ההחלטות האלה.

חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

תודה. המילים ניהול סיכונים עולות פה כמה פעמים, תוספות מקום של כבוד. אני לא מכיר מערכת של קבלת החלטות מורכבת או מערכת ערכים שאין בהן התנגשויות בתוכן. ויש התנגשויות. וצריך לדעת איזה משקל אתה נותן לכל דבר. אני מודה שהתחושה שלי, שנכנסים לפה גם אלמנטים של כוחניות, אפילו על גבולות ההיסטריה. אנחנו מכירים את המספרים – את מספרי המתים אפילו, אני לא מדבר רק על מספרי החולים – ואני לא רוצה לדבר גדול יותר, כמה מתו בתקופה הזאת השנה בישראל, כמה מתו לפני שנה בתקופה הזאת בישראל.

הרושם הוא שבתוך ההתנגשות הזאת של הסיכונים ושל הרווחים אנחנו לקחנו צד אחד באופן קיצוני, וזה הצד של למנוע סיכונים כאילו בכל מחיר. סתם אני אגיד, בעולמות שאני מכיר, אז אולי לא כדאי לצאת לשום פעולה צבאית, בגלל שאולי מישהו ייפגע. בגלל שאם לא עושים שום פעולה אז אף אחד לא נפגע.

ואני חושב שהוועדה זאת כבר קנתה לה מוניטין בשבועות האחרונים כמי שלא מקבלת דברים עד שלא מסתמכת על נתונים מצד אחד, ואז גם יודעים לקחת סיכונים. ואני חושב שהמשמעות של שדות תעופה סגורים היא הרבה מעבר לעובדי שדות התעופה, היא גם הרבה מעבר לתיירים שיוצאים ונכנסים. זה סוג של אווירה בתוך המדינה בכלל של מי אנחנו, איך אנחנו נראים ואיזה אופק יש.

ואני חושב שהמגזרים השונים שעולים פה, בין התיירות לבין ההייטק, אנחנו לא נוכל לחזור לאותו מקום עוד פעם. את אותו נהר לא חוצים פעמיים. זאת אומרת, מה שאנחנו מפסידים היום, לא מחכים לנו בעולם. תחרות בהייטק שאנחנו מפסידים היום, נכנסות מדינות אחרות.

ואני מקווה שבאמת, כמו שאמרת, יושבת-ראש הוועדה, בסוף תנחי או בסוף יהיה פה סוג של מתווה, שאנחנו יכולים לדעת לאן להסתכל קדימה, גם אם זה לא היום וזה עוד שבועיים, אבל יש תוכנית שמוליכה לשם. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. פרופ' חגי לוין, בבקשה.

הקשבתי קשב רב לכל הדיון. אנחנו הקמנו צוות מומחים רב מקצועי של איגוד רופאי בריאות הציבור, בראשו עומדת פרופ' אילנה בלמקר, ואנחנו גם מתייעצים עם בעלי העניין השונים. לפני שאני אגע בכמה נקודות מרכזיות שאנחנו רוצים להעלות, הדרך היחידה לניהול הסיכונים זה במקצועיות ובשקיפות. המצב הנוכחי שבו יש עמדה מקצועית, תו כחול, אבל היא מוסתרת מהוועדה, מהציבור, מאנשי המקצוע. היא לא מוצגת, היא רק תוצג לדרג הפוליטי, ורק אז אולי יעשו שינוי בהחלטה המקצועית.

זה לא עובד ככה. את ההמלצות המקצועיות צריך להציג ביושר לכל בעלי העניין ולציבור, ולהציג גם את עמדת דעת המיעוט אות החלופות, ואחר כך הדרג הפוליטי יחליט. אבל לא ייתכן שההחלטות האלה מתקבלות באישון לילה, בחדרי חדרים. זה פוגע באמון. עכשיו, המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. הוא פוגע בחוסן הלאומי של מדינת ישראל, ובוודאי שאפשר באומץ, כפי שאמר חבר הכנסת שטרן, תוך לקיחת סיכונים, אפשר להתקדם הלאה. לא שזה פשוט.

עכשיו, מה צריך לעשות? אני רוצה לציין נקודות שלא מספיק שמים לב אליהן. צריך לזהות ממש במיפוי מדויק של כל נקודות החשיפה במסלול שבו בן אדם עובר ממדינה למדינה, ולראות איך אנחנו ממזערים אותן בכל שלב ושלב – בטיסה, במעברים, בביקורת הגבולות וכן הלאה. זה אנחנו חייבים לעשות.

אני שואל אתכם, אני לא יודע כמה אנשי ביטחון יש בנתב"ג: אתם יודעים כמה אפידמיולוגים יש בנתב"ג? אפס. בניגוד לשדות תעופה אחרים בעולם, שבהם יש יחידה אפידמיולוגית שזה תפקידה, מלכתחילה לראות איך מונעים הדבקות בתוך שדה התעופה, ואם יש אירוע, לנהל חקירה אפידמיולוגית כדי להפיק לקחים כדי לתקן, אצלנו אין בכלל את ההליך הזה. אז אם אין את ההליך, אז איך נלמד? חס וחלילה פתאום, כמו שראינו בדברים אחרים, פתאום יפתחו בבת אחת, בלי מקצועיות, בלי היגיון, בלי איזונים ובלמים, ואז לצערנו מהר מאוד יסגרו חזרה. זה לא עובד ככה. צריך לעשות את הדברים במקצועיות, עם סיכונים.

גם אם תהיינה בדיקות, ואפשר לחשוב על מתווה עם בדיקות למתארים מסוימים. והבדיקות הן לא חזות הכול, הן לא יכולות להציל אותנו מכל דבר. אגב, אם עושים את זה מקצועית, כנראה שצריך לעשות שתי בדיקות, אחת כמה ימים לפני הטיסה ואחת קרוב מאוד למועד הטיסה, אבל נשים את זה רגע בצד. מה שצריך לעשות זה לראות איך אנחנו, אם יש אירוע, מזהים מי היה יכול להידבק.

אז אולי צריך אפליקציה, או בתוך המגן 2 לעודד שימוש או לחייב אפילו שימוש, ולראות איך אנחנו מייצרים מצב שאם היה מקרה שעבר בשדה תעופה – א' מעט אנשים נחשפו; ב' אנחנו יודעים לזהות את האנשים האלה, במיוחד העובדים הקבועים, לזהות ולבדוק אותם. ככה אנחנו נוכל לפתוח בצורה פחות מסוכנת, יותר בטוחה.

אני חייב להתערב, חגי, במילה. בכל מקרה בנתב"ג יש חקירה אפידמיולוגית מסודרת על ידי צוות ייעודי. זה פשוט אמירת אי אמת.

שנייה, יהיה אפשר להתייחס אחר כך. בואו רגע נקשיב לדברים עד הסוף, תוכל להתייחס והוא יוכל להשיב. בבקשה.

מאה אחוז. אבל אני מתקומם על הטענה המסולפת שזאת אמירת אי אמת. אני אפידמיולוג, הדובר הוא אונקולוג - - -

אני מצטער, חגי, להגיד שאין חקירות אפידמיולוגיות בנתב"ג זה אי אמת.

הוא אמר שאין אפידמיולוגים.

יש צוות ייעודי של מחוז מרכז שמטפל בנתב"ג. זה פשוט אמירת אי אמת, וצריך לפחות לדייק בעובדות.

יש רופא אפידמיולוג בנתב"ג או לא?

לא צריך אדם שישב. אדם שיושב ברמלה או בלוד ומטפל בזה. לא, הוא אמר שאין חקירות, וזה שקר. חברים, לא לסלף, יש חקירות בנתב"ג. לא לסלף.

הוא אמר שאין - - -

אוקיי. חברת הכנסת מלינובסקי, בוא ניתן לפרופ' חגי לוין להשיב. הוא ישיב והוא יגיד למה הוא התכוון.

הוא לא אמר את זה.

כשהוא אומר דברים לא נכונים אני אתקומם, כי זה פשוט אמירת אי אמת. ולדעתי פרופ' לוין יודע שיש חקירות בנתב"ג.

תודה רבה. פרופ' חגי לוין, בבקשה, אתה יכול להמשיך את דבריך וגם להתייחס.

אני אתייחס. ד"ר שלמון קופץ משום מה. כפי שאמרתי, יש שדות תעופה בין-לאומיים שיש להם יחידה אפידמיולוגית in house, שהיא מחויבת והיא מכירה את שדה התעופה וזה מה שהיא עושה. לצערנו במדינת ישראל, למרות העבודה המצוינת של מחוז מרכז של משרד הבריאות, אין יחידה אפידמיולוגית in house לנתב"ג. ועל זה אין עוררין, אלה העובדות. ואנחנו כבר לפני מספר חודשים הצענו והתרענו על הדבר הזה, האמת עוד לפני האירוע הנוכחי בכלל. מן הראוי לנהוג במקצועיות. ומחוז מרכז עושה עבודה מצוינת. זה לא קשור, לא נטען שאין חקירות אפידמיולוגיות, אלא שצריך להיות צוות פנימי. כפי שיש מרפאה בנתב"ג, צריכה להיות יחידה אפידמיולוגית. אז לא כל כך ברור לי על מה ד"ר שלמון נזעק. אני מכיר היטב מה עושה מחוז מרכז ומה קורה בשדות תעופה בעולם, ואיך אנחנו יכולים להתקדם הלאה, זאת השקעה קטנה יחסית לשדה התעופה.

אנחנו צריכים לא לסלף את העובדות, אלא לפעול במקצועיות, בשקיפות, בשיתוף פעולה, ולמצוא את המתווה, ואחר כך לבדוק את עצמנו כל הזמן כדי לתקן. אין דרך אחרת. המצב הנוכחי פוגע בחוסן שלנו, הוא לא בהכרח מועיל לבריאות הציבור, ואנחנו צריכים לשנות אותו. ושוב, לא בשינויים קיצונים ולא מבוססים, ובאיזשהו אפילו רושם שאולי הוא נכון, אבל איזשהו רושם שההחלטות הן פוליטיות, אלא בשקיפות מלאה, כי רק זאת הדרך להתקדם.

אנחנו נגיש בקרוב לוועדה את נייר העמדה המקצועי והמבוסס שלנו גם על הספרות המדעית. ואם יש איזושהי נקודה לאופטימיות, בזמן הזה הפסיק הסבסוד ההמוני של מוצרי טבק, שהיו קונים ומביאים לחברים וכן הלאה בשדה התעופה. ואפשר לחשוב גם על ההזדמנות הזאת, להפסיק את הפטור ממס לטבק בשדה התעופה, כי זה דבר שמזמן היה צריך להפסיק אותו. תודה רבה.

אתה אומר: שניים במחיר אחד. תודה רבה, פרופ' חגי לוין. אמיר הלוי, בבקשה, מנכ"ל משרד התיירות.

תודה רבה. אני חייב להגיד, שברור שאין אף ענף שחטף את הנזק שענף התיירות חטף פה, ממצב של תוכניות עסקיות ל-5 מיליון תיירים, בין אם זה מורי דרך ובין אם זה חברת תעופה, כולם התיישרו לאפס. אנחנו מתחילים לראות ניצנים של התאוששות בתיירות הפנים, אבל שאף אחד לא יטעה, זה מעט מאוד, זה מספרים קטנים מאוד. מרבית המלונות סגורים עדיין, התפוסות בחלקם נמוכות מאוד.

ולכן מאוד חשוב לנו לעשות הכול כדי לחזור כמה שיותר מהר לפעילות בכל מה שקשור לתיירות נכנסת. ופה צריך להגיד: שמעתי בתחילת הדיון את דבריה של חברת הכנסת איילת שקד. אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע פה ולקחת סיכונים ולראות איך מכניסים לפה תיירות נכנסת חזרה. אנחנו נהיה אחרי תקופת החגים בתקופת קריסה, שתיירות הפנים כמעט ותיעלם ואין תיירות נכנסת, ואנחנו פה פשוט במצב של איבוד תשתיות.

ולכן חשוב לנו לראות בכל דרך, ואני חייב להגיד שהסטרטאפ ניישן צריכה להוביל ולא להגיד מה קורה במקומות אחרים בעולם.

חד משמעית.

ולראות איך מאמצים טכנולוגיות ולוקחים סיכונים. ולכן, הזכיר פה ד"ר שלמון, ישבנו אתמול, שר הבריאות ושר התיירות עם כל הצוותים, ואני מקווה שאנחנו נוכל ליצור פה מתווה. ולא להסתמך רק על טכנולוגיה, אלא להתחיל לשמר בדיוק כמו שעשינו, כי אחד היתרונות של תעשיית התיירות, שיודעים פה לנהל ולווסת תנועה. הוזכרה פה הקבוצה הקוריאנית. צריך לזכור, מי שהדביק שם זה היה הנהג, בקבוצה לא היו חולים.

תעשיית התיירות – אם מארגני התיירות, שזו קבוצה של עשרות חברות שמגלגלות מיליארדי שקלים לטובת מדינת ישראל, יושבים מושבתים, משרדים ריקים, העובדים בחל"ת. אנחנו רוצים להתחיל להחזיר אותם. זו תיירות שיודעת להביא קהל, שמוציא פה לפעמים 10,000 דולר בשבוע או צליין ב-1,000 דולר. היתרון הגדול הוא שאנחנו יודעים לנהל אותם, יודעים לארגן אותם, יודעים איפה הם לנים, איפה הם אוכלים. כל המסלול שלהם מאוד ברור.

ולכן בשילוב של לקיחת סיכונים – סיכונים קטנים, צריך להגיד – והתארגנות, ובתקווה שגם תהיה פריצת דרך טכנולוגית עם בדיקות, אז אני חושב שצריך פה להחליט ולכוון לזה שכמה שיותר מהר נגיע להכנסה של קבוצות בצורה מבוקרת.

אתם לא חשבתם לשים בדיקות בנתב"ג?

תודה רבה, אמיר הלוי, על הדברים המאוד חשובים האלה. וזה זורק אותי לדיון אחר, שניהלנו בנושא התרבות, שמשרד התרבות גם אמר: תפתחו, אנחנו יודעים לנהל את זה. ואני מוכרחה לומר לכם שיש פה משהו שמאוד מטריד אותי: יש לנו משרדי ממשלה. בשביל מה צריך משרדי ממשלה, אם בסוף אנחנו לא מסוגלים לתת להם לנהל את התחום שלהם בצורה הנכונה וכפי שהם תופסים את זה מבחינה מקצועית?

עכשיו, אני לא אומרת שהם יעשו את זה לבדם, אבל יחד עם צוותים מעולם הבריאות, שיוכלו לשבת איתם ולראות איך בונים את המתווים שגם נותנים את המענה מבחינה רפואית. הם אומרים: תנו לנו, תשחררו. אנחנו יודעים לעשות את זה, אנחנו יודעים לקחת אחריות. ואנחנו כאילו תופסים את הכול מאוד מאוד קרוב לזה ואומרים להם: לא, אתם כרגע לא בפעולה.

אתם חייבים לשחרר קצת, אתם חייבים לאפשר להם לעשות את העבודה המקצועית שלהם בליווי רפואי שלכם. זה אפשרי. וזה משרד התיירות וזה משרד התרבות וזה עוד משרדים נוספים, שכולם אומרים את דברם ואנחנו כאילו מחזיקים אותם בכוח כדי שהם לא יעבדו.

רק הערה אחת. אנחנו אתמול ישבנו בדיון מאוד מעניין על נושא מעבדות. וזה כבר קורה בכל העולם, בשדות תעופה בעולם יש מכשיר שתוך 15 דקות נותן תוצאה – נושא קורונה. הדיוק שלו הוא 80% מהבדיקות הרגילות. זאת אומרת, הסיכון פה הוא לא גבוה במיוחד. ואגב, הכי מעניין, שזו טכנולוגיה ישראלית, שפה אנחנו לא משתמשים ובחו"ל לעבוד.

לפספס אחד מארבעה או חמישה חולים זה סיכון לא מבוטל. אנחנו בוחנים את הטכנולוגיות האלה. אין מטרה פה לעכב טכנולוגיות, ברגע שאפשר יהיה לאשר נאשר.

אבל זו דוגמה טובה, אז הוא מפקשש אחד מארבעה או חמישה.

אחד מ-20 זה ניהול סיכונים, אחד מארבעה זה לא ניהול סיכונים.

לא, זה כן. השאלה מה הנזק - - -

אני חושב שמהניסיון של התקופה שהיינו צריכים להוציא מפה תיירים, אז משרד הבריאות ראה איך ידענו איפה כל תייר.

רגע, סליחה, מדבר מנכ"ל משרד התיירות. מה אתה אומר?

אני אומר שבתקופה שהוצאנו מפה את התיירים, בתקופה הקשה הזו שגרשנו אותם מפה, והבנו שזה קורה בכל העולם, ואני לא מלין, ראינו שאנחנו יודעים בדיוק את השרשרת לאן הם הולכים, שיתוף פעולה מדהים שהיה עם לשכת משרד התיירות, מארגני התיירות, משרד הבריאות. לכן אפשר פה לחזור בצורה מבוקרת למסלול שיגיעו לפה תיירים, ואנחנו יודעים בדיוק בכל רגע נתון איפה הם.

חד משמעית.

ואגב, אין לנו עכשיו תיירים ואנחנו עדיין באחוזים גבוהים של תחלואה. אז זה לא שהם מביאים לנו לפה מחלות. ואני פונה למנכ"ל משרד התיירות: אתם חייבים להיות יותר אגרסיביים. טוב שאתם אומרים, אבל זה מה שאתמול אמרנו למשרד התרבות: מצוין, אבל תהפכו שולחנות. את המנכ"ל, יש לך שר, תילחמו על זה. אנחנו רואים פה דברים לא הגיוניים. זה תחום האחריות שלכם, בשביל זה אתה יושב שם.

תודה רבה. אלעד לוי, שירותי קרקע, בבקשה.

תודה רבה על ההזדמנות וגם תודה רבה על הכינוס של הוועדה החשובה הזאת, גם לחבר הכנסת מיקי לוי שליווה אותנו. אני ממלא מקום מנכ"ל לאופר GHI, ומייצג את חברות שירותי הקרקע שפועלות בשדה לצורך הדיון. ולמי שלא יודע, וזה חשוב שתכירו את הזווית הזאת, ללא חברות שירותי הקרקע טיסות לא יכולות להתקיים. בעצם אנחנו מספקים את כל השירותים שהמטוסים והחברות הישראליות והזרות מקבלות בזמן שהן בקרקע. את מרבית השירותים הן מקבלות מאיתנו בהרשאה מרשות שדות התעופה, שמסייעת לנו הרבה במהלך המשבר.

כל מה שאמרו פה, דרך אגב, הוא נכון, הוא חשוב, ואני בהחלט מסכים עם הגישה שאין יותר זמן לדיונים. דיברו על הכשירות של הטייסים, אני רוצה לדבר על הכשירות של העובדים בענף שלנו, ענף שבעצם מושבת כמו כל ענף התעופה והתיירות, מחודש מרץ מעל 90% מהעובדים נמצאים בבית, ללא יכולת לשמור על הכשירות שלהם.

גם כשמדינת ישראל תרצה לחדש את הטיסות לא יהיה אפשר לחדש אותן. חשוב להבין את זה. אנחנו בעצם נמצאים היום במצב של עובדים מקצועיים, עובדים שגוררים את המטוס, העובדים שמקבלים אתכם בשדה, עושים צ'ק אין על מספר מערכות, עובדים שנמצאים ברחבת המטוסים – אנחנו מדברים על בטיחות ואנחנו מדברים כשירות מבצעית – אי-אפשר יהיה להפעיל את ענף התעופה בפורמט שרוצים אם לא ניתן מענה עכשיו ומתווה ברור לפתיחת השמיים, כי השמיים, כמו שאמרתם, פתוחים, אבל עובדים בשוטף פחות מ-10% מהעובדים בענף.

ויש פה חברות שנמצאות על האדים של הדלק. למזלנו רשות שדות התעופה, אני חייב לציין אותם לחיוב, באמת עוזרים כאן, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך ולדמם ולהיות במצב שאנחנו נמצאים. מחודש מאי אנחנו שומעים שאוטוטו פותחים, ויש מתווה ואין מתווה.

אנחנו נגיד על זה משהו.

ואני מסכים, צריך להגיע מתווה, צריך להפעיל את הפעילות, כי יש כאן עובדים, והכשרות מקצועיות שפשוט יצטרכו להיערך מחדש. ומדובר בחודשים ארוכים של הכשרות שאף אחד לא נותן את הדעת עליהן. תודה רבה.

אוקיי. תודה רבה לך. אלון קצף, בבקשה, שתי דקות. תציג את עצמך, בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי ביקש שהוא ידבר.

בוקר טוב לכולם ותודה רבה. אני נשיא חברת PassportCard בדיוידשילד, אנחנו חברת הביטוח הגדולה בישראל לביטוחי נסיעות, ומבטחים את רוב השליחים שיוצאים מטעם חברות לחו"ל. אנחנו עושים פעולה דומה גם בגרמניה, ומבטחים גרמנים שיוצאים מחוץ לגרמניה.

חשוב לי להגיד מספר דברים. ראשית, לגבי ההשפעה הכלכלית. יש לנו לא פחות מ-800 חברות בישראל שמבקשות לשלוח שליחים ונציגים שלהן להתקנות של ציודים בחו"ל ו/או להדרכות ו/או לפרויקטים כלכליים ופרויקטים של תשתיות. כל החברות האלה לא יכולות לעשות כרגע עסקים. אני כמובן מדבר גם על אנשי התיירות שסובלים סבל קשה, ואני לא ארחיב על זה יותר.

חברת הכנסת איילת שקד, עורך דין שפרכר, הציגו את הפתרון למעשה, כאשר אנחנו שומעים ברקע שד"ר שלמון ממשרד הבריאות טוען שמדיניות משרד הבריאות וההמלצה המקצועית היא המלצה שונה מאשר ההמלצה להקים מעבדה ותהליך שלם של בדיקות.

אני מזמין את ד"ר שלמון, כפי שביקש גם פרופ' חגי לוין, להסביר לאנשי המקצוע, למה הדעה המקצועית של משרד הבריאות שונה מהדעה של מכון קוך בגרמניה, שונה מעמדת משרד הבריאות של צרפת, שונה מעמדת משרד הבריאות של דנמרק, של יוון, צ'כיה, פינלנד, איסלנד, ועוד ועוד מדינות רבות שתומכות בפרוטוקול של בדיקות בשדה כבדיקות שפוטרות מבידוד.

עוד אני אספר לכם, שבגרמניה מדברים בימים אלו על פרוטוקול למדינות אדומות של שתי בדיקות, בדיקה אחת במדינת המוצא ובדיקה שנייה עת מגיעים לגרמניה. הפרוטוקול של שתי בדיקות, כפי שציינה חברת הכנסת שקד, עם מרחק של 72 שעות ביניהן, הוא פרוטוקול שמכה גלים, תופס. אפילו שכנתנו ירדן מבצעת את הפרוטוקול של שתי בדיקות טרום טיסה ובעת הנחיתה בשדה התעופה.

ונדמה לי, על סמך שיחות שאני עורך כבר שלושה חודשים, ששורש הבעיה הוא בפחד של משרד הבריאות מאובדן רוחב פס של בדיקות שישמש את התושבים במדינת ישראל. על הטענה הזו אני רוצה לומר שני דברים. ראשית, אתמול התפרסם מכרז להקמת מעבדות בישראל, מכרז של משרד הבריאות ומשרד הביטחון, כאשר שורת הפתיחה שלו הייתה: המציע במכרז לא ישתמש בכוח אדם שמשרת את תעשיית המעבדות בשלושה חודשים האחרונים. כך כתוב.

במתווה שאנחנו הצענו, הן למשרד הבריאות, למשרד התיירות ולחברי הוועדה, אנחנו מדברים על מצב שאנחנו יכולים להקים מעבדת בדיקות בנתב"ג תוך שימוש אך ורק בכוח אדם זר שיגיע מאירופה. אנשים שמפעילים מעבדות באירופה הם אלו שיאיישו את המשרות כאן בישראל, מבלי לקחת רוחב פס ממשרד הבריאות ולענות על כל החששות של משרד הבריאות בנושא הזה.

אז רצוי באמת שמשרד הבריאות יעדכן את הנחות העבודה המקצועיות שלו ואת ההמלצות שלו, תוך כדי זה שהוא מתייחס לעובדה שישנם גופים שמסוגלים להקים כאן במדינת ישראל מעבדות ללא שימוש בכוח אדם ישראלי, ללא שימוש בריאגנטים שמתאימים לאיזושהי מעבדה כאן בישראל, כך שאין אפילו חשש לאיזושהי תחרות מאחורי הקלעים.

לסיום אני רוצה לומר עוד דבר: כשאנחנו מדברים על פרוטוקול של שתי בדיקות, הרי שאנחנו מדברים על מצב שאנחנו נדרוש מאנשים שנכנסים לישראל לעשות בדיקה בחו"ל טרום הגעתם לטיסה לכיוון ישראל. יש היום רשתות של למעלה מ-4,000 מעבדות ברחבי העולם, כולם עברו אקרדיטציה על פי התקנים המחמירים ביותר. לכל אחת מהמעבדות האלה אנחנו יודעים להפנות אנשים, על מנת להקל עליהם את תהליך הכניסה לישראל. את הדברים האלה אפשר לעשות מחר בבוקר, מבלי לקחת רוחב פס ממשרד הבריאות, ותוך כדי שימוש באנשים שמגיעים מחו"ל בשביל להפעיל את המעבדות.

אוקיי. הנקודה הזו ברורה.

עד כאן דבריי. אני באמת מציע שהשקיפות, כפי שפרופ' חגי לוין, היא תהיה זו שמנחה את ההחלטות הרפואיות, המקצועיות, ולא פחד מרוחב פס של מעבדות שילך לאיבוד.

למה הפסקתם לבטח נוסעים מעל גיל 60?

אז מה שכתוב בעיתון זה דבר אחד. אני כבר מודיע: הביטוח יהיה עד גיל 80, והציטוטים בעיתון פשוט גורמים עוגמת נפש.

ביטוחי ביטול פרה טיסה, כל מה שהיה נהוג עד הקורונה?

יהיה ביטוח ביטול טיסה כתוצאה מהידבקות בקורונה.

אוקיי, תודה רבה.

יש לו תוכנית באמת מקיפה לנושא הביטוחים, כולל מחירים. לזכותו ייאמר. ישבתי איתו שעתיים.

חברים, אני רוצה ממש בקצרה. אנחנו כבר שעתיים בתוך הדיון, אנחנו חושבת שהרעיון הוא די ברור. אבל אני אאפשר לנציגים מתחומים שונים לדבר. ואני עוד רוצה לשמוע גם את יובל בן הרוש ואת אילן, רח"ט כלכלה של משרד החוץ. אז אני מבקשת שתישארו איתנו. אנחנו נעבור ליוסי פתאל, אחר כך צבי הרפז, ממש בשתי דקות כל אחד, ואחר כך נשמע את הנציגים גם של מכלול התעופה במשל"ט וגם של משרד החוץ. בבקשה, יוסי פתאל.

שלום רב. תודה רבה על הדיון, גברתי. קודם כול, אני עדיין די נדהם שהדיון הזה מבוסס כולו דקלרציות, הכרזות, דעות ולא נתונים. לדוגמה, הקבוצה הדרום-קוריאנית, שאפילו איש משרד הבריאות שלמון שאני הייתי איתו בקשר, לא הדביקה אפילו ישראלי אחד. הנהג שחלה הוא הדביק תיירים.

אני חלוץ החקירות האפידמיולוגיות במדינת ישראל בחודש הראשון של המשבר. סדצקי, בר סימן טוב, שלמון, היו איתי בקשר, לפעמים עשרות פעמים ביום. ואנחנו הוכחנו שאנחנו יכולים לשלוט לגמרי בתנועה של התיירים. ואני לא רוצה לעשות עכשיו מבחן לאנשי משרד הבריאות ולבקש מהם שיציינו עשרה מקרים שבהם תיירים הדביקו ישראלים – הם לא יצליח להגיע למספר הזה.

לגבי שיקול הדעת המקצועי, ואני מצטער שאני אומר את זה בכעס, אנחנו איבדנו במידה רבה את האמון. רק בחודש האחרון אמרו לנו ש-1,000 זה קו אדום, שאחריו יהיה הסגר; ואז בא שר בריאות חדש ואמר ש-2,000 חוזרים בחזרה לבידוד, ושום דבר. לכן אני מציע שיהיה קורטוב של ספק גם בדברי אנשי משרד הבריאות, מכיוון שהדברים האלה הם מאוד בעייתיים לאורך הזמן והם לא מבוססים על נתונים.

לעניין מדינת ישראל והמצב הייחודי שלה – להבדיל מכל ההשוואות שעשו פה, אנחנו מדינה שיש לה שער כניסה יחידי דרך האוויר. המדינה שהכי קרובה למצבנו בהתייחסות לכניסת זרים זאת צפון קוריאה, לא אף מדינה אחרת. באירופה יש תנועה בין המדינות, גם בארצות הברית, במזרח כמובן וכו'. המדינה היחידה שמבודדת את עצמה מהעולם ומכניסה של זרים, שזה דומה, אגב, גם במספרים אנחנו לא רחוקים, זה לגמרי צפון קוריאה. וצריך לקחת את העניין הזה ולהתייחס אליו.

בתחילת התהליך, כשהיה את הסיפור עם האירועים, משרד הבריאות היו מעבירים לי שם ואירוע, אחרי שלוש שעות קיבלו את כל השרשרת, את כל הטלפונים. אמנון שמואלי מרשות ההגירה והאוכלוסין, ביחד איתי, דאגנו לפינוי מסודר. ואני אומר עוד פעם: לא היו הדבקות. יש בעיה חמורה של תדמית לגבי תיירים, ואנחנו צריכים לפתור אותה גם עם הציבור.

לעניין התיירות הנכנסת – אומרים כאן אנשים ניהול סיכונים, ואף אחד לא מתכוון בעצם למה שהוא אומר. הלא תייר שעושה בדיקה 72 שעות לפני ההגעה שלו לארץ, עם ההגעה שלו לארץ, במתווה המפורט שהגשנו לכם בוועדה, גם אחרי יומיים-שלושה שהוא נמצא בארץ, הסיכוי שיש ביניהם חולה שמפיץ מחלה הוא נמוך בצורה משמעותית מהישיבה שלכם עכשיו בחדר הוועדה. חד משמעית. ואנחנו נגייס פרופסור או דוקטור לסטטיסטיקה שיציג את המספרים האלה. הנושא שלא שמים תג של סיכון סטטיסטי למתווים שונים של תנועת תיירים בארץ – זה שהוא לא קיים, הדבר הזה הוא חשוב מאוד.

הנושא של צבעים שמדברים פה מטעם משרד הבריאות – רבותיי, בעולם כבר חוזרים מזה. הלא במדינת ישראל הכרזנו שאנחנו ירוקים, עשינו טקסים עם שרי תיירות, בדרך למטוס כבר נהיינו אדומים, והכול התרסק. צריך להבין, לנו להביא קבוצות תיירים לארץ לוקח ארבעה חודשים. איך אפשר לתכנן ככה ענף שלם ולתכנן טיסות ובתי מלון ותנועה?

ואני מדבר עכשיו, אני אומר את זה על דעתם של ראשי הערים בטבריה, בנצרת, בצפת ובעכו, ואני גם מדבר בשם ראש עיריית ירושלים: המצב הנוכחי כפי שהוא מוגדר ומנוהל פה על ידי משרד הבריאות הוא מסוכן בריאותית יותר ממה שיאפשרו כניסה של תיירים, בקבוצות תיירים, בצורה מפוקחת, נבדלת, נפרדת, מנוטרת, כפי שאנחנו עשינו ויכולים לעשות. ללא קבוצות תיירים הערים האלה מתות לחלוטין. מדובר פה על 200,000, זורקים ככה מספרים – אין בנצרת חיים בלי קבוצות תיירים. אין חיים בצפת, ובחדרים סמוכים בכנסת שופכים מאות מיליונים כדי לתמוך בהם.

לכן צריך להכניס את התיירים בצורה מפוקחת, לנהל סיכונים סטטיסטית ולא בדקלרציות. לצערי הרב, המדיניות כרגע שמובילים אנשי משרד הבריאות היא למה לא ולא איך כן. צריך לאסור את השימוש בלמה לא, ולחייב דיון באיך כן, כולל מספרים שיודעים להגדיר סטטיסטית את הסיכונים. יותר בטוח לשבת באוטובוס מלא תיירים במתווים שאנחנו הצגנו, מאשר לשבת עם חברי הוועדה עכשיו בדיון הזה. ואנחנו נתנו לכם נייר מפורט עד לפרטי פרטים.

אנחנו עם מחיצות פה.

המשפט האחרון שלי: הנושא הסטטיסטי, וגברתי, אתם תבעתם כל הזמן מספרים והם לא קיימים בדיון הזה. הסיכון הסטטיסטי לעומת הסיכונים שנאמרים כאן כעמדה מקצועית מטעם משרד הבריאות אינם מוכחים. אנחנו הצענו מתווה מפוקח, מבודל, שעות נפרדות – אין לי זמן. ואני חוזר אל הכלכלות המתרסקות, המתפוררות, שמהוות סיכון בריאותי עד כדי חיי אדם בכל הערים שלא יחזרו לאיתנן ללא כניסת תיירים. תודה רבה.

תודה רבה לך, יוסי. אין לנו נתונים סטטיסטיים כי לא ממש היו טיסות או לא היה ממש פתוח ענף התעופה - - -

לגבי הסיכון אפשר בפירוש להגיד, שאם יש את שלוש הבדיקות שאני אמרתי, יעמוד לפניכם דוקטור ויגיד, האם זה יותר מסוכן מאשר לעלות על אוטובוס קו 5 או על אוטובוס תיירים בתנועה שהיא מבודלת, כמו שאנחנו מציגים?

אוקיי. תודה רבה, יוסי. אני רק אמשיך את דבריי. דיברנו על הסבירות הסטטיסטית שיעלו חולים לטיסה או שיגיעו הנה וידביקו; דיברנו על הסבירות הנמוכה שיש בזה. ובכל זאת, אנחנו מאמינים שגם במציאות אחרת, כי מה לעשות, אנחנו נצטרך לחיות עם הקורונה, צריך למצוא את המנגנון ואת הדרך כן לאפשר את השגרה גם בענף הזה. אז תודה רבה לך. צבי הרפז, אבל אני ממש אקפיד שזה יהיה שתי דקות.

מה זה תו כחול? אפשר לראות?

אפשר לראות הכול. בניגוד למה שנאמר פה, אין סודות.

אז איפה אפשר לראות אותו?

תפנו אליי, נעביר לכם.

יש מצב שאנחנו בוועדה נקבל תו כחול?

אין שום בעיה להראות את התווים.

משום מה זה לא בא לדיון בוועדה.

לא צריך להביא אנשים מחו"ל כדי לבצע את הבדיקות, יש 100 טייסים שמוכנים לעשות את זה, אנשים עם רמה, צ'יק צ'ק אפשר יהיה - - -

אתה כמה סלקטורים יש? אלפים.

לא, לבדיקת - - -

אבל זאת לא הבעיה.

צבי, בבקשה, שתי דקות.

בוקר טוב לכם, אני מתנצל על הרעשים החיצוניים, אני נמצא במאהל מול משרד האוצר. כמורה דרך אנחנו יודעים לעבוד עם תיירות בדיוק בקפסולות. בדיוק כמו שיודעים לטוס בקפסולות ויודעים להסתדר בקפסולות בדברים אחרים – גם בלימודים – אנחנו יודעים לעבוד עם תיירות בקפסולות. אין לנו שום בעיה להיות נאמני קורונה, שלוקחים על עצמנו את האחריות לנטר ולבדוק כל אחד מהתיירים, כל בוקר חום, כמה פעמים ביום אפילו אם צריך, להקפיד על מסכה, להקפיד על אלכוג'ל, להקפיד על מרחקים, וכמובן להיתמך באפליקציה ולשדר את זה בצורה רציפה לאורך כל היום.

אנחנו יודעים לעבוד עם דיווחים לאתרים, מתי אנחנו מגיעים. אנחנו יודעים להקפיד על לוח הזמנים, אנחנו יודעים לבצע הפרדה בחדר אוכל. רק צריכים שיאפשרו לנו את זה. ואם יאפשרו לנו, אנחנו נדע להתמודד עם הדברים האלה, בדיוק כמו שאנחנו יודעים להתמודד עם מצבים אחרים שצצים תוך כדי ומטפלים בהם, ככה לאורך כל השנים. תודה רבה.

תודה רבה לך, צבי. יובל בן הרוש, בבקשה, ראש מכלול תעופה במשל"ט הקורונה.

שלום לכולם. אני אדבר מהר. בניגוד למה שכולם הציגו פה, יש מתווים. אנחנו עובדים מטעם משרד הבריאות, בנינו מתווים ביחד עם משרד התחבורה, בליווי מאוד צמוד של רת"א, ביחד עם משרד החוץ, ביחד עם מומחי סיכונים ומתמטיקאים ממפא"ת. אנחנו יודעים, בהתקבל החלטה, לצאת למתווה בטווח זמן מאוד קצר, עם משימות מאוד מאוד ברורות לכולם.

לא מבין, יש לנו סיווג ביטחוני לדעת מתווים.

רגע, אנחנו נעשה את זה מסודר. יובל, זה אומר שני דברים: once, אם מתקבלת היום החלטה, אפשר לפתוח את השמיים. זאת אומרת, שההכרזה של שרת התחבורה, שאני לגמרי מאמינה לה שהיא בכיוון לשם, תוכל להתממש בעניין של אישור, נכון?

אנחנו ב-15 באוגוסט יכולים לצאת למתווה שמעל עשר מדינות אפשר להיכנס בלי בדיקה ובלי בידוד.

למה עשר?

שנייה.

רש"ת עם נתב"ג במוכנות מאוד גבוהה, רת"א מכירים את המתווה, העבירו את המתווה הזה כבר לחברות התעופה להתארגן. אנחנו יודעים, עם קצת פעולות שנשארו לנו ואנחנו אמורים לסיים עוד השבוע, עד ה-7 באוגוסט שמנו לעצמנו יעד, אנחנו יודעים ב-16 באוגוסט, כמו שאגב מנכ"ל משרד הבריאות אישר וכל צמרת משרד הבריאות אישרה ופרופ' גרוטו אפילו אישר לעיתונות, אנחנו ב-16 באוגוסט יודעים לצאת עם המתווה הירוק.

אוקיי. זה אומר שבתחילת שבוע הבא, בעזרת השם, אנחנו קובעים כאן דיון, ואתם תציגו לנו את המתווה שיאפשר את פתיחת השמיים ב-16 באוגוסט, כפי שאתה אומר.

נשמח מאוד. ושוב, אני מדבר פה על מתווה שהוא המתווה של המדינות הירוקות, שהוא המתווה שמקובל ברוב מדינות אירופה.

אז אני אתייחס לזה אחר כך גם.

לרוב מדינות אירופה היום יש רשימה ירוקה של מדינות בלי בדיקה, בלי בידוד. לרוב או בוא נגיד לכל מדינות העולם למעט אחת או שתיים יש גם רשימה שחורה של מדינות. אז ככה שהנושא של איסור על חלק מהמדינות הוא לא משהו חריג.

לגבי המתווה האדום שהעלו פה, ארצות הברית – אנחנו הצגנו למשרד הבריאות מתווה שכולל באמת שתי בדיקות. אני ממליץ לאנשים בפורום לא להינעל על איפה הבדיקה ואם זה בנתב"ג או לא, כי אני לא חושב שזה נכון.

זה לא רלוונטי לנו, רק מעניין שיהיה מתווה.

תפתחו. עזבו אותנו, תפתחו.

מזמין כל מי שחושב שהוא יודע יותר טוב ממני לבוא לאתגר אותי, אני אשמח.

לא, חלילה, להיפך. אני אומרת לך אפילו: אנחנו לא נכנסים לשיקולים שלכם של איפה הבדיקות ואיך עושים אותן. מה שאנחנו רוצים זה שיהיה מתווה מוסדר שיאפשר את ההפעלה של המערך הזה, את השיקולים המקצועיים אני משאירה לכם.

רק הערה אחת לגבי הנושא של מדינות אדומות וירוקות, אני אמרתי את זה גם קודם: סטטיסטית אנחנו יכולים להיות במציאות שדווקא ממדינה ירוקה יעלו לנו כמה אנשים שהם חולים או שהם נושאים, לצורך העניין, את הנגיף; ולהיפך, ממדינה אדומה יבואו אנשים שלא היו חולים, לא חולים ואולי גם לא יהיו חולים.

ולכן אני אומרת, שאני מבינה את ההיגיון מאחורי הסיפור של האדום-ירוק, זה אולי עושה קצת שכל וזה מרגיע, אבל בשורה התחתונה אנחנו צריכים מערך שיהיה נכון לכולם. אנחנו לא רוצים שייכנסו אנשים חולים, או אם ייכנסו אנשים חולים, שנדע להתמודד עם זה ולטפל בהם. ולכן אני חושבת שצריך להוריד מסדר-היום את העניין של ההבחנה בין המדינות, למעט באמת מקומות שאנחנו יודעים שיש שם תחלואה באופן חריג ממש, מה שלא קורה כאן.

זה אומר שאנחנו יכולים להתחיל למכור ל-16 באוגוסט, מה שהוא אומר פה?

ביום ראשון נדע - - -

אני רוצה להגיד משהו מעניין בהקשר של המתווה הירוק – סטטיסטית זה תלוי כמובן בכל מיני הנחות יסוד. על כל 10,000 ישראלים שיצאו ממדינה ירוקה, 60 יצאו חולים ו-40 יחזרו חולים. כלומר אנחנו חוסכים תחלואה אם אנחנו מוציאים אנשים למדינות ירוקות.

רגע, נציג משרד הבריאות אומר: הם מבחינתם יהיו מוכנים.

רגע, אבל תנו לי לשמוע את מה שיובל אמר.

כפי שאמר יובל, אנחנו ב-16 בחודש נהיה מוכנים עם מתווה המדינות הירוקות. הדברים נאמרו על ידי השר, נאמרו על ידי פרופ' גרוטו כאן בוועדה.

גברי, אני רוצה להגיד לך ולך, השר שלך כרגע אמר: אין שום הוכחות שמגבלות סוף השבוע הוכיחו את עצמן. לבטל את כולן.

נכון, כתבתי לעצמי. נפסיק עם המגבלות בסופי שבוע.

הוועדה הזו אמרה את זה לפני שלושה שבועות. אז ככה יהיה גם בתיירות. חבר'ה, תפסיקו, נו.

חבר הכנסת לוי, אמרתי בדיוק, בסוגיה של מתווה המדינות הירוקות, משרד הבריאות יהיה מוכן ב-16 באוגוסט, כפי שהוכרז.

מוכן זה אומר שאפשר להתחיל למכור ל-16?

זה לא נאמר בתחילת הדיון. אבל אני מבקשת מכם רגע לאפשר ליובל לומר את הדברים שלו שוב. לי חשוב לשמוע את מה שהוא אמר. יובל, אמרת משהו שלא הצלחתי לשמוע, אני אשמח אם תחזור על הדברים. חברים, אני אוציא אתכם החוצה.

מומחה ניהול הסיכונים שלנו שעשה את המודל, ברוב התרחישים שאנחנו מראים, אם אנחנו מוציאים 10,000 ישראלים למדינות ירוקות, ובהנחה שבממוצע יהיו שם גם 60 חולים שעלולים לטוס, בדרך חזרה, אם הם שוהים שם חמישה ימים, יחזרו 40. כלומר אני מקטין את התחלואה בזה שאני מוציא אנשים למדינות ירוקות. שוב, זה הערכות סטטיסטיות של מומחה ניהול סיכונים, יכול להיות לפה או לשם. אבל יש היגיון, יש בזה רציונל, עשינו פה המון המון בדיקות.

ועדיין אני מבקשת שיימצא מערך כולל, כדי שיהיה ניתן לאפשר את הפעילות השוטפת של הענף הזה, בלי הגדרה מצומצמת של מדינות כאלה ואחרות. שוב, אני חוזרת, למעט מוקדים שהם מאוד מאוד מורכבים, ואנחנו יודעים שיש גם כאלה.

לגבי זה, ובתור יושבת-ראש הוועדה שנוגעת, אני מניח, לא רק לתעופה, אם משרד הבריאות יראה לנכון לקצר בידוד באמצעות בדיקות, ייתכן שזה יהיה לבידוד לא רק של הטסים לחו"ל. בגלל זה פה הצוות שלנו, אם ייתנו לו פתרון שאומר: משרד הבריאות מאמין שבדיקות מקצרות בידוד, זה יחול גם על השבים מחו"ל ממדינות אדומות ונשמח מאוד.

אוקיי. תודה רבה, יובל. אילן ממשרד החוץ, אתה רוצה להוסיף משהו?

האמת היא שמה שיובל אמר זה בדיוק נוגע למה שרציתי להתייחס אליו, אז אני יכול לקצר. מה שרציתי להוסיף זה כמה משפטים. צריך לזכור, וזה הוזכר מקודם, אנחנו מדינה אדומה. אז גם אם נפתח למדינות ירוקות, ואני חייב להגיד, משרד החוץ עשה שיחות עם כל המדינות, כדי לקדם את המהלך, מרבית המדינות מיישרות קו עם ההמלצה של האיחוד האירופי, ובשלב הזה כל עוד המצב התחלואתי פה כפי שהוא, הן לא יאפשרו כניסה של ישראלים, למעט חלק מהמדינות שמאשרות חריגים מאוד של אנשי עסקים בודדים מאוד או סטודנטים או מקרים הומניטריים, אבל בגדול הגבולות עם מרבית המדינות סגורים. זאת נקודה ראשונה. ומיישרים קו.

דבר שני שצריך אבל לדעתי גם להסתכל, זה שמדינות מצפות גם להדדיות. ולכן צריך יהיה פה במודל המדינות הירוקות גם לאפשר, וזה גם נותן מענה לדובר הקודם, ואנחנו מודעים לקשיים של הסקטור, שהוא במצב קשה, צריך לאפשר גם כניסה של תיירות ממדינות ירוקות לארץ. אלה שתי הנקודות שרציתי להגיד.

אנחנו כמשרד החוץ מוכנים להשיק כל מהלך מול המדינות. עם כולן יש לנו קשר ושיח שוטף שנבנה ספציפית על הנושאים האלה בחודשים האחרונים. תודה.

מצוין. תודה רבה, אילן.

אפשר אולי לדבר, מהתאחדות התעשיינים? כי לדעתי מדברים המון על תיירות, אבל אני רוצה להדגיש את החשיבות של מה שאמרה חברת הכנסת שקד. הכלכלה הישראלית – תיירות היא מאוד חשובה בה, אבל אנחנו היום נמצאים במצב של מצור, שאנשי עסקים שרוצים להגיע ארצה, להמשיך לעשות עסקים, לא יכולים להגיע, אנשי עסקים ישראלים לא יכולים לצאת החוצה. את התוצאות של המצור הזה אנחנו נראה לאורך זמן. אין יותר השקעות, אין יותר שיווק, אין יותר התמודדות על מכרזים.

אדוני, הנקודה ברורה.

אנחנו מודרים. אנחנו מאבדים את פלחי השוק שיש לנו בשווקים העולמיים, ואם לא יעשו את האיזון הנכון בין הכלכלה באופן הכללי שלה לבין הרפואה, אנחנו רק נראה תוצאות חמורות יותר. אני חושב שהדבר החשוב ביותר שנאמר פה היה של איגוד הטייסים: צריך להתעסק באנשים, להטיס אנשים, ולא מדינות. צריך למצוא מצב שמבודדים את החולים מהלא חולים ומטיסים את האנשים הבריאים, ועושים את ההבחנה הזאת ונותנים לכלכלה לתפקד, כי אחרת את התוצאות של אי התפקוד עכשיו, אנחנו נאכל את המרורים האלה בחודשים הקרובים.

תודה רבה, אדוני.

ולא רק התיירות נפגעת, כל הכלכלה נפגעת. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, השוק המקומי לא מספק. נכון שחשוב לקנות כחול לבן, אבל 9 מיליון זה לא 9 מיליארד. וכדי שהכלכלה תמשיך או תתחיל לצמוח מחדש, חייבים לפתוח מחדש את השווקים, את הגישה לשווקים בשני הכיוונים.

תודה רבה, אדוני, על החידוד של הדברים שנאמרו כאן. אני חושבת שכל השיח נוגע בדיוק גם בנקודות האלה.

אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון. הסיכום בדיון הזה יהיה מאוד פשוט. אנחנו שמענו כאן את כולם, אפשרנו גם להביא צדדים שונים ומגוונים של הסוגיה הזו. אני מבינה גם ממך, ד"ר שלמון, שמבחינתכם ב-16 באוגוסט אפשר לתת אור ירוק לתעופה בישראל, לטובת אותן עשר מדינות – בוא נתחיל עם זה – עשר מדינות ירוקות. במה זה תלוי?

אנחנו הכנו. כרגע הייעוץ המשפטי שלנו, משרד המשפטים וגופים אחרים עובדים על התקנות. זה יוצג לקבינט, ילך להליך של חקיקה וזהו.

ילך להליך של חקיקה. אז אני רוצה לומר משהו.

זה סיפור.

זהו, עוד פעם, ברמה המקצועית. בסופו של יום צריך יהיה להכניס את זה לתקנות, זה יצטרך להיות מתוקן.

אוקיי. אין הרבה זמן עד ה-16 באוגוסט, זה שבוע הבא. זה אומר שאתם נמצאים בסד זמנים שהדברים צריכים להסתיים עד סוף שבוע, ובתחילת שבוע כבר להיות מוצגים לכנסת.

חברת הכנסת ביטון, אני חייב להגיד לך שאנחנו השקענו הרבה מאוד שעות, כולל בשבוע האחרון.

אני בטוחה.

אנחנו לא מעכבים את זה. כולל סוגיות משפטיות שנתנו את דעתנו עד לרמת הפרט הכי קטן.

אוקיי. אז אנחנו נבקש שעד תחילת שבוע הבא, נשלח גם זימון מסודר, הדברים יובאו לשולחן הוועדה.

התו הכחול.

כן. יוצגו כאן גם מבחינת המתווה, וגם לוודא שהתקנות אכן נכתבות. כי אם הן לא תהיינה כתובות עד יום שני, זה אומר שכל ההצהרות האלה הן עורבא פרח.

יש פה התחייבות של מספר שרים, גם שרת התחבורה, גם שר הבריאות. אני חושב שאפשר לראות את זה - - -

אוקיי, אז ביום שני אנחנו נקיים על זה מעקב, וגם נבקש לראות את התו הכחול, כפי שנתבקש כאן.

ואני כן רוצה לומר בסוף הדיון הזה, לשים על השולחן את ההצהרה של שר הבריאות, שבעיניי היא הצהרה מאוד מאוד חשובה. הוא אמר: נפסיק עם המגבלות בסופי שבוע, אין שום הוכחה שזה עוזר למישהו חוץ מלהפריע לציבור. אני חושבת שזאת אמירה מאוד חזקה, ואני שמחה ומברכת שזה בא ממשרד הבריאות. וכל מה שאני יכולה לקוות כאן יחד איתכם זה שלא יפריעו לשר להשלים את המהלך הזה.

וחבל - - - לפני שבועיים.

אבל צריך ומר את זה האמת: ככל שזה היה תלוי בו, זה היה קורה כבר בשבוע שעבר. כי ביום חמישי אני יודעת ששר הבריאות רצה להסיר את הסגר על המסחר וכן לאפשר את הפתיחה. לצערי הרב, עניינים פנים ממשלתיים לא אפשרו זאת. אני מקווה שהפעם הם לא יפריעו לציבור, אבל גם לא יפריעו לשר לעשות את מלאכתו.

תודה רבה. ניפגש שבוע הבא עם מתווה ותקנות.


הישיבה ננעלה בשעה 12:17.