פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
28/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 40
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 10:30

סיור ועדה במשל"ט המלוניות הארצי של פיקוד העורף ברמלה

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
יוליה מלינובסקי קונין

תא"ל איציק בר - רמ"ט פיקוד העורף

אל"מ (מיל') ניר בראון - מפקד משל"ט מלונות

אל"מ (מיל') עמי דהן - מפקד צוות פתיחת מלונות

אל"מ (מיל') יעקב מנדלוביץ - מפקד משל"ט רפואה

לאה גופר

ס.ל., חבר תרגומים



סיור ועדה במשל"ט המלוניות הארצי של פיקוד העורף ברמלה

בוקר טוב. אנחנו נציג את עצמנו ונדבר קצת בסקירה כאן ואז ניסע למשל"ט עצמו ונראה את כל האופרציה, את הדבר הזה קורה. לי קוראים איציק בר, אני ראש מטה הפיקוד.

אני ניר בראון, אני מפקד משל"ט המלונות.

אני אחראי על הלוגיסטיקה של המלונות והפתיחה שלהם.

מפקד משל"ט הרפואה, עוסק בעיקר בתשאול של האנשים, צוות מתשאלים שמתקשר לכל אזרח.

הוא אחראי על כל מכלול הרפואה בתוך המשל"ט עצמו. אנחנו נראה לכם את זה שם בעיניים וזה יהיה ברור יותר.

עמי הוא בעצם מפקד צוות השטח, כל מה שקשור בפתיחת המלונות, בסגירת המלונות והסבת המלון ממלון למתקן אשפוז, בעצם צוות שטח שמתעסק בכל הדברים.

אני אגע לגבי שקף אחד מסדר, שהוא אסטרטגיית המענה שלנו. אפשר לראות פה את רשת הביטחון של מה שאנחנו עושים היום, זה כל מה שנמצא בפנים, וכל מה שעשינו בגל הראשון, שהוא נמצא בחוץ, שהוא בעצם נצור.

במה מתעסק היום הפיקוד? היום זה עוד לפני שקיבלנו את המשימה של להוביל את כל שרשרת קטיעת ההדבקה, אנחנו מאתמול מתעסקים בזה, זה הולך להשפיע מאוד על הפיקוד. אנחנו מדברים, אחת, על מענה במרחב הרשויות בסגנון של ערים כתומות וערים אדומות, בשביל זה יש לנו יקל"רים במרחב. יקל"ר זה יחידת קישור לרשות. יש לנו פו"ש, פיקוד ושליטה, ברמת הנפות, הסברה בשטח. הטמענו בכל הרשויות מערכת שנקראת דשבורד אג"מים, זו מערכת ייעודית שמשקפת לכל ראש רשות ברמה שלו כמה חולים יש ברשות, כמה נמצאים בבידוד אצלו, בבתים ברשות, כמה יצאו למלונות, מה קורה בכל - - -

ראיתי את זה אתמול במודיעין.

כולל כתובת אישית של החולים שהוא יוכל לשכנע אותם לעבור למלוניות?

הכתובות מגיעות באמצעות משרד הבריאות, הקופות, אתה לא תראה את זה במערכת. אתה לא תראה במערכת שאני לוחץ על כפתור ואני רואה את כל הרשימה, זה מגיע מה שנקרא בעותק קשיח או בדרך אחרת - - -

צנעת הפרט.

בדיוק.

במודיעין הוא בנה מערכת מדהימה. ראיתי אצלו אתמול את הדשבורד שלו.

זה פה בנו לו, האג"מים שלנו, קומה מתחתייך.

אבל יש לו גם מיפוי בתוך העיר, לפי כתובות. מדהים.

כן, המערכת שבנינו - - -

אנחנו נראה לכם, אנחנו עובדים עם זה כי אלה חלק מהכלים שאנחנו נותנים לו.

זה לא עכשיו רגע יש לי 20 אנשים, זה 20 אנשים ובאיזה מקומות. ראש הרשות יכול להגיד: אני רוצה לעשות ריכוז מאמץ על שכונה ג', על רחוב כך וכך. זה בהיבט של הרשויות.

שלום, חברת הכנסת מלינובסקי הגיעה. התחלנו עכשיו.

יופי, עד שמצאתי אתכם לקח קצת זמן. אתם פה עיר שלמה.

בתוך הרשת, כמו שאמרתי, הסיפור של הרשויות, הסיפור של סיוע למשרד הבריאות. אנחנו מסייעים למשרד הבריאות בהרחבת המוקד, 5400*, הוא נמצא קרוב למשל"ט עצמו, אפשר להציץ בו תוך כדי הסיור. זה כל האופרציה, כל המאמץ של חולים, חולים, חולים שמובל על ידי המשל"ט עצמו.

הסיפור של בתי החולים. אנחנו גייסנו את יחידות בתי החולים לבתי החולים. זאת אומרת היום בתי החולים מתוגברים באנשי מילואים של פיקוד העורף לסייע בכל מה שנדרש שם, גם לאור השחיקה וגם מערכת הבריאות בעצמה נמצאת עם מבודדים וחולים, זה חלק מעניין של התמיכה. מידע וידע, זה מה שבסוף מגיע לרשות עצמה.

אלה הדברים המרכזיים שכרגע הפיקוד עוסק. אתמול נכנסנו לקבוצת תכנון של כל מה שקשור בקטיעת שרשרת ההדבקה. זו אופרציה אחרת לגמרי, אנחנו לומדים את המשימה, זה לשים את הפיקוד בהיקפים אחרים. ככלל בתיאום הראשוני עם משרד הבריאות זה לקחת את כל המשימות של שרשרת ההדבקה ולבנות פה מפקדה משימתית שתסתכל רגע מי האזרח שעכשיו פיתח תסמינים ועד החיבור לניר, להוצאה למלון. את כל זה אנחנו נצטרך ללמוד ולבחון, לקבוע יעדים מאוד ברורים ומדידים, רוצה לומר שתוך 24 שעות-48 שעות מרגע שאזרח פיתח תסמינים הוא ימצא את עצמו - - -

כמה זמן?

זה בין 24 ל-48 שעות. זה עוד לא קיים.

זה מה שאתה רוצה.

זה מה שאנחנו רוצים בהקשר של לקחת את כל שרשרת הערך, זה להיכנס ליעדים מדידים בלוחות זמנים, מרגע שבן אדם פיתח תסמינים ועד שהוא הגיע לתחנה האחרונה שהיא תחנת הבידוד, זה יכול להיות בידוד בבית או בידוד במתקן אשפוז, כשבדרך כל תהליך החקירה קורה מהר מאוד. אנחנו נרצה לקחת מה שקורה היום באופן טורי, לקחת אותו ולהפוך אותו לפעולה מקבילה תוך כדי שהדברים קורים ולעשות את כל הפעולות בו זמנית. אירוע מאוד מורכב, אני לא רוצה להיכנס אליו בהקשר של הרחבה כי אנחנו לומדים אותו.

אתם כבר התחלתם להתעסק בזה? מאתמול?

עוד לא. התחלנו להתעסק בזה בהיבט של עבודת המטה, אנחנו היום מציגים רעיון מרכזי לרמטכ"ל, עשינו כמה דיוני תיאומים עם משרד הבריאות, ייקבעו לוחות זמנים מתי אנחנו מקבלים אחריות על המשימה ונצא לדרך.

אני אסביר בינתיים מה כן קורה באופן מלא. אתם תגיעו עוד רגע למשל"ט ואתם תראו שהקמנו מרכז שליטה, אבל הוא לא רק מרכז שליטה, מדובר במפקדה לכל דבר ועניין.

סליחה, זה בעצם העותק שהיה אז בזמנו בשיבא כשעשינו סיור לפני מספר שבועות?

לא, לא, אפילו לא דומה.

לא, זה המשל"ט של המלוניות.

רק על המלוניות נטו. כי שם היה גם עם המעבדות היינו בסיור. זה שני דברים שונים?

אני אסביר הכול, אני מבטיח לך שלא יישארו לך שאלות בעניין הזה. משל"ט ערבות הדדית הוא המשל"ט או המפקדה שפוקדת ושולטת בכל התהליך מהרגע שהבן אדם אושר ואובחן כחולה מאומת או מהרגע שהבן אדם קנה כרטיס טיסה לחו"ל והוא צריך להיכנס לתוך תהליך כזה או אחר, בין אם זה להחלמה ובין אם זה לבידוד, על פי התקש"ח של השבים מחו"ל. אנחנו מתעסקים בשני הצירים האלה, גם בחולים וגם במבודדים.

המפקדה הזאת עוסקת, כפי שרואים, עם כל הכוחות האלה, עם כל הגופים הללו. פיקוד העורף, כמובן שאנחנו פוקדים עליהם מכוח המציאות שאנחנו כאנשי צבא והם הפקודים שלנו, אבל כל האחרים, בתי החולים, משרד הבריאות, קופות החולים וכן הלאה וכן הלאה, הם עובדים איתנו בשותפות, חלקם הם דירקטיבה שנותנים לנו את הכללים ואת ההתנהלות, אבל כולם עובדים איתנו בצמידות. קופות החולים יושבות איתנו ביחד במשל"ט, יש לנו כמובן את כל מה שקשור בנושא נתב"ג, רשות ההגירה והאוכלוסין, מעברים, כל הציר שמדבר על המבודדים, כי זה לא רק מי שבא מנתב"ג, זה גם מי שמגיע מטאבה, גם מי שמגיע מאלנבי וכן הלאה, כל מי שנכנס.

אלה שבאים מחו"ל, הם לא תושבים שלנו, איזה קופה מאמצת אותם?

אני רוצה להגיד רגע בפתיח, אנחנו כפיקוד העורף לא עושים הפרדה בין אם אתה כן תושב ישראל או לא תושב ישראל. הסברתי את זה בפתיח עם חבר הכנסת יעקב אשר, לא מתעסק בדברים האלה של יש לך קופת חולים, אין לך קופת חולים. הסדרנו את הכול, גם אדם שאין לו קופת חולים, גם אדם שהוא תושב זר והוא לא תושב מדינת ישראל והוא אושר להיכנס לתוך מדינת ישראל ייכנס אצלנו למלונות. פתרנו את הבעיה הזאת מול קופות החולים ומשרד הבריאות בזה שאנחנו יודעים להכפיף אותו או תחת קופה שלוקחת עליו אחריות, או תחת ביקור רופא, והיה גם 'בטרם', שכרגע החוזה איתם נסגר, אבל אנחנו יודעים לתת לו מענה של טיפול קורונה, טיפול רפואת שגרה. מגיע בן אדם, שוהה אצלך עכשיו שבועיים, כואבת לו האוזן, מי מטפל בו? לכן יצרנו את כל המנגנונים האלה וזה בדיוק העניין - - -

כולל העובדים הזרים הלא מוסדרים שקיימים במדינת ישראל, גם זה טופל.

זה בעיקר הסוגיה המורכבת יותר, שעובדים זרים שנמצאים בתל אביב הם לא במעמד קבע, הם בוודאי לא חברי קופת חולים וכו' וכו' והם בכל זאת נכנסים למתקני ההחלמה אצלנו וכך אנחנו פועלים איתם.

אז כל הגורמים האלה, אנחנו עובדים איתם בשותפות. צריך להגיד שפיקוד העורף עשה פה חיבורים שמעולם לא היו, מעולם לא היו חיבורים בין גופים שלכאורה היה אמור להיות והקורונה, או מה שזה יהיה, הוליד כאן, זה גם דברים מאוד חיוביים בהקשר הזה.

אז אמרתי, אלה המאמצים שאנחנו מטפלים בהם בתוך המשל"ט. ואני אומר עוד פעם, זה מרגע שבן אדם גם מציר החולים וגם מציר המבודדים, כשהדבר הזה הוא מאמץ שלם. זה אומר שאני גם צריך לתשאל אותו, לאפיין אותו, לראות לאיזה מלון נכון שהוא צריך להגיע, לדעת לשנע אותו ולתפור לו את החליפה של ההסעה הרלוונטית, זה יכול להיות אמבולנס, אבל למשפחה ברוכת ילדים אני אשלח אוטובוס וכו'.

אני צריך לתמוך את זה במאמצי הסברה. יש אוכלוסיות ומגזרים שלהוציא אותם זה אירוע מורכב. היה לנו את זה אז בזמנו בבני ברק, היום אנחנו מתעסקים עם המגזר הערבי באזור ואדי ערה. אם אנחנו לא נבצע פעולות הסברה כדי להסביר להם למה זה נכון להוציא אותם אנחנו לא נצליח לעשות את זה וזה אנחנו עושים באמצעות - - -

בשפה שלהם כמובן?

בשפה שלהם כמובן, עם אנשים שהם מכירים. זה אנחנו עושים באמצעות המחוזות והיקל"רים שחיים את המתרחש בשטח. נזכיר שפיקוד העורף חי את השטח באופן מלא וזה עם מאמצי הסברה שהם בלתי נפרדים. מאמץ התמיכה הוא להסביר שזה לא רק להסיע אותו ולשים אותו במלון. הוא חי אצלנו במשך 20 יום, 30 יום, תלוי כמה זמן ההחלמה שלו, ובזמן הזה אנחנו צריכים לטפל בו, אמרתי, ברפואת הקורונה, צריך לעשות לו בדיקות, הוא עכשיו צריך לעשות רפואת שגרה, יש לו עניין של מצוקה, עניין של בעיה נפשית, רווחה, אכיפת חוק וסדר. כל הדברים האלה, צריכים לטפל באוכלוסייה שנמצאת אצלנו כרגע בתוך אותו מתקן אשפוז חלופי וכך אנחנו פועלים.

מה קורה באמת אם מגיעים מקרים מורכבים, לא קורונה, בעיות נפשיות, מורכבויות אחרות, יש לכם כוח אדם? יש תשתית שנותנת מענה לדבר הזה?

מי שאמור לתת מענה לכל אחד ואחד זה לכאורה כמו שהוא נמצא בבית, הוא אמור ליצור קשר עם קופת החולים שלו וקופת החולים אמורה לתת לו את הפתרון. הנושא של קופת החולים, רפואת השגרה, רפואת הקורונה, עובד טוב. הסיפור של נושא הברה"ן, הנושא הנפשי, שאם בן אדם רוצה לקפוץ מהחלון, אז לצערי האירוע שאתה לוקח אותו, אתה שולח אותו למיון פסיכיאטרי, אבל אני לא רוצה שהוא יגיע לזה, אני רוצה לתת לו מענה של מצוקה. עשינו חיבור לער"ן ועשינו חיבור לכל מיני – אבל העומס, שהם לא יודעים לתת את זה גם בשגרה מאוד מאוד מקשה עליהם גם לתת את זה בעומס, ולכן העסק הזה הוא פחות טוב. החיבורים קיימים, התוצאה והתפוקה יותר נמוכות. צריך להגיד שאת הדבר הזה יותר פגשנו בתקופה של המבודדים - - -

זה רק עוד יילך ויחמיר.

נכון.

אני באופן אישי טיפלתי במקרה כזה שבן אדם התקשר אליי, לא יודעת, אין לי מושג מי זה, אזרח, סתם מצא את הטלפון שלי, אמר שהוא הולך להתאבד בבית מלון בתל אביב, שהוא לא יכול להיות שם. הייתי צריכה להרים טלפונים למשטרת ישראל, ל - - -

אז אני אחסוך לך, לא צריך להרים טלפון למשטרת ישראל, בכל מקום יש - - -

כל בן אדם שנכנס למלון, כל אזרח שנכנס למלון, מדברים איתו כל היום החמ"ל של אותו מלון. זה לא שעכשיו הוא נמצא במתקן כליאה, אלא - - -

איזה גילאים יש כאן?

אני אסביר, אני אתן את כל הפרטים.

לא, זה אמיתי, זאת אומרת אנחנו רגילים שיש אנשים עם מצוקות - - -

זה אירוע שיכול לקרות, אבל דבר ראשון אנחנו כבר כמה חודשים באירוע הזה עם קרוב ל-30,000 אנשים שעברו דרכנו, עוד לא היה לנו אירוע חריג, אני מקווה שגם לא יהיה, אבל המנגנון שבו בן אדם שוהה אצלנו ויש לו בעיה, היא ישר מטופלת בצוות המלון של פיקוד העורף. יש שם אנשי מילואים, יש מפקד מלון שהוא מחבר את כל הגורמים שנדרשים, כולל - - -

הבן אדם הזה, המצוקה הייתה אמיתית ושלחו אליו פסיכיאטרים.

זה יכול לקרות. זה דבר שיכול לקרות.

חברת הכנסת, המצוקות שאנחנו מדברים עליהן, היו לנו בעבר באופן המוני אפילו, אפשר לקרוא לזה ככה בהקשר למספרים, מהסיבה הפשוטה, שאנשים שהגיעו למלונות הבידוד אלה אנשים שחייבו אותם להגיע. היום בן אדם שמגיע מנתב"ג זה אדם שרוצה להגיע למלון כי אין לו את האפשרות לעשות את זה בבית והוא מרים את היד ומבקש ללכת למלון. ההחלמה, אותו דבר, זה וולונטרי לחלוטין. אין פה כפייה. מי שלא רוצה להיות לא צריך להגיע למצב הזה. אם יש מישהו שנמצא בתוך החדר ומרגיש באיזה שהוא מחנק ומצוקה, הוא בדרך כלל מתקשר אלינו לקבלה, הוא אומר: אני לא מרגיש טוב, לא טוב לי. מנסים לעזור לו במה שניתן, אם מגיעים למסקנה שזה מה שהוא רוצה הוא ישוחרר לאשפוז ביתי. אנחנו לא כופים על אף אחד את השהייה פה. אנחנו כן רוצים לתמוך בזה.

לגבי האוכלוסיות המיוחדות, אוכלוסיות רווחה, אנחנו בתיאום עם משרד הרווחה עזרנו להם לפתוח מלונות ייעודיים לאוכלוסיית רווחה, מנוער שנמצא במתקני כליאה של משרד הרווחה, אז הצוות שלנו - - -

פתחנו שלושה כאלה.

לבני נוער?

לא, פתחנו מלון בידוד אחד שהוא למבודדים מהקהילה. זה לא משימה שלנו, הנושא של מבודדים מהקהילה, את המשימה הזו לקחנו בעצמנו בגלל שיש מצוקה, לכל מיני דברים בעייתיים, מקלט לנשים מוכות, אנשים שנמצאים ברחוב ואין להם באמת איך לקיים את הסיפור הזה ואנחנו לקחנו את האנשים האלה ואל מול הרווחה מייצרים מנגנון שמכניסים אותם. אלה אותם מקרים שאין אפשרות ואין אף גוף שיודע לתת את הפתרון הזה, לכן אנחנו מתעסקים בדבר הזה.

אתם מטפלים גם בבעיות שיכולות לגרום למה שפונים אליהם, הפגת שעות הפנאי, תוכניות חברתיות, או שעד כאן? זה לא נופש, בכל אופן כשאדם נמצא יום שלם בחדר אז מתפתחים דמיונות, מחשבות, הוא יכול להשתגע עם עצמו. אז אם הוא בבית אז יש לו שם רדיו, אמצעים שהוא - - -

גם במלון יש לו. המלון עצמו, נכון שהוא לא נותן את הפסיליטיז שיש במלון, את הבריכה וכל מיני דברים כאלה - - -

לא ביקשתי את זה. נופש זה נופש, פה באים להחלים. את זוכרת, אהבתי את ההגדרה והשתמשתי בה. אנשים מתפנקים, חושבים שבאו עכשיו פה לנופש, יש להם כל מיני דרישות, שמונה סוגי מנה ראשונה וכו'. זה לא בדיוק ככה.

זה בדיוק מה שאמרת, חבר הכנסת. במדינות אחרות בעולם לקחו האנגר גדול או אולם ספורט גדול, סידרו עשרות מיטות ואתה שוהה במתקן החלמה. במדינת ישראל זה פסיליטי אחר. בגלל שהמלון מחולק לאזור ירוק, אזור צהוב והאזור שבו נמצאים החולים, אנחנו לא מביאים לשם, לא פעולות הפגה ולא בידור ולא כלום, אתה נמצא בסביבה, על החדר שלך אתה אחראי עם מי שנמצא איתך בחדר, השטחים הציבוריים - - -

ניקיון, כולל הכול בעצם. שלא להדביק אחרים.

כן. נכון. והשטחים הציבוריים זה באחריות המלון. אתה מקבל שלוש ארוחות חמות, יש לך הנגשה לכל דבר, ל-wi-fi ולטלוויזיה ולכל מה שיש במלון.

וכביסה?

כביסה, יש מכונות כביסה ואתה עושה בעצמך. אני חושב שנתנו מעל ומעבר - - -

יש מענה ספציפי לכול.

יש, אבל אני גם אענה לך על מה שאמרת לגבי הנושא של פנאי ותרבות. אנחנו לא מונעים את זה. זאת אומרת אם יש עכשיו, אני אתן לך דוגמה דווקא ממלון מרגוע, יש לנו כמעט כל יום דבר תורה, מגיע איזה שהוא רב, נעמד מחוץ למלון, שם מערכת הגברה, נותן להם דבר תורה, נותן לבחורים הצעירים שנמצאים שם, שזה בחורי ישיבה, דבר תורה.

האם בעבר הכנסנו את השחקנית רותם אבוהב ושמנו אותה במין כלוב זכוכית והיא עשתה הופעה? התשובה היא כן. אנחנו לא מונעים, אם כי אנחנו לא - - -

לא מעודדים.

לא עניין של מעודדים, אנחנו לא בונים תוכנית. בדיוק כמו שבבית חולים אין לך - - -

הם לא בונים והם גם לא משלמים על תוכניות כאלה, אבל אם עושים את זה מתנדבים ודברים מהסוג הזה אתם לא - - -

הם לא יוזמים, התכוונתי.

כמה מלוניות יש עד עכשיו?

27 מלונות.

זה גם מחלימים וגם מבודדים.

23 להחלמה, ארבעה למלונות הבידוד. צריך להגיד שבמלונות הבידוד, הארבעה, אחד מתוך הארבעה זה מלון שפתחנו אותו במיוחד לעולים שבאו מאתיופיה. עשינו את זה כבר פעם שנייה. משרד העלייה ביקש את העולים החדשים שהגיעו, בפעם הקודמת היו לנו 119 כאלה, הפעם הגיעו רק 34.

שבועיים?

לשבועיים בלבד, אבל עם מעטפת של משרד העלייה - - -

אז כבר ניצלתם את זה לשיעורים ועברית וכל מיני דברים?

כן. גם היום יש מלון פנורמה תל אביב שקולט את העולים החדשים. אמרתי שאנחנו קולטים עולים חדשים בחודש יולי ובחודש אוגוסט. החודש אנחנו קולטים 741 אלינו מתוך 1,200 שעולים, בחודש הבא אנחנו קולטים 1,000 מתוך 1,800 שעולים. הם מגיעים אלינו למלונות, יש להם מעטפת של משרד העלייה במלונות.

מה קורה עם האחרים? למה אתם קולטים רק חלק? עניין טכני?

לא, כל מי שאין לו אפשרות לעשות - - -

אוקיי, אתם לוקחים רק את מי שאין לו אפשרות.

יש עולים שכבר יש להם מקום מוסדר, מי שאין לו מגיע אלינו. אנחנו לא באנו להחליף את משרד העלייה, אנחנו באנו לתת אפשרות של בידוד.

אבל יש פה נקודה. אם עולה חדש הוא איש מבוגר עם מחלות רקע אתם לא קולטים אותו, אלא אם כן מחייבים את המשפחה למצוא מקום לזה. זה קרה עם מנהלת הלשכה שלי, ההורים שלה עלו ארצה, הם אנשים מבוגרים עם מחלות רקע, אתם סירבתם לקלוט אותם כי יש מחלות רקע, אז היא בעצם יצאה מהבית, הכניסה לשם את ההורים.

בסדר, יש להם עוגן פה.

המילה סירבנו היא בעיניי לא נכונה בהגדרה.

זה לא סירבנו לקלוט - - -

אלא אנחנו פועלים על פי דירקטיבה של משרד הבריאות, מה מותר ומה אסור. יש חוקים במדינת ישראל, הסברתי את זה גם לוועדת החוקה, כדאי שנכיר אותם, כשבן אדם שהוא קטין, מתחת לגיל 18, נדרש אפוטרופוס מעל גיל 24, שאלת לגבי גילאים. בוועדת החוקה, לגבי חבים בבידוד, החריגו את הסיפור הזה, כתבו את זה שחור על גבי לבן בספר המשפטים שאתם מכירים אותו, ועדת חוקה מתנהלת כרגע עוד פעם בעדכון על הדבר הזה והורידו את חוות הבידוד לאנשים שהם בודדים לגיל 17. לא בחולים, בחולים לא ייכנס בן אדם מתחת לגיל 18 אם אין לו אפוטרופוס. אני פועל על פי חוקים.

אגב, יש הגדרה שאומרת מה אני יכול להכניס לאותו מתקן אשפוז כיוון שמתקן האשפוז הזה הוא לא בית חולים סיעודי והוא גם לא בית חולים עם מיון, הוא בית חולים לחולים קלים. בן אדם שלא מסוגל לתפקד - - -

אני אגיד שבכל מצב לא מערבבים בין החולים לבין המבודדים.

זה שני מלונות שונים, שני תהליכים שונים.

עדיין, איך מתמודדים עם נושא התפילה, אלה שכן שומרים מסורת, רוצים להתפלל תפילת שחרית, מנחה, ערבית, הם מתפללים באופן יחיד בחדר.

נכון, במבודד כן. בחולים אין בעיה. הם מסתובבים בתוך המלון חופשי.

חבר הכנסת אבוטבול, אלוהים סולח להם בנסיבות האלה.

את יכולה לסדר לי איתו עוד כמה דברים?

בליל הסדר למשל היו מבודדים, אז מחוץ למלון כולם עמדו במרפסת ועשו ליל הסדר, עשו שולחן, וכל אחד קיבל את הקערה בחדר, הכול מסודר, מדוגם, כולל הגדה והכול.

אתה אומר רק המבודדים הם מבודדים, אבל החולים יכולים להתפלל יחד.

אמת. מהסיבה הפשוטה, שאם אני מבודד, אני לא יודע אם אני חולה או לא חולה והסתובבתי נגיד עם מישהו והתגליתי כחולה, עכשיו הענשת אותי בעונש קולקטיבי בזה שאני עכשיו צריך להתחיל עוד פעם 14 יום כי נחשפתי אליך. אתה לא רוצה להעניש את האנשים ולכן כל אחד נמצא בחדרו.

כמה מקומות בבידוד יש לך וכמה בהחלמה?

את תראי את כל המספרים, נכון לעכשיו בבוקר יש 5,375 אורחים במלונות ההחלמה, יש עוד 2,000 מיטות פנויות, במלונות הבידוד יש 876 ויש כרגע עוד 400 מקומות.

אתה דיברת על החוזרים מחו"ל, זאת אומרת גם אזרחי ישראל שחוזרים מחו"ל וגם באים מחו"ל שהם לא אזרחי ישראל, אנחנו נותנים להם את המענה הזה?

אז אמרתי שאני לא עושה הפרדה בין אחד לשני. אם רשות ההגירה נתנה לו את האישור להיכנס למדינת ישראל ואין לו אפשרות לעשות אשפוז ביתי הוא ייכנס אלינו למלונות.

הרעיון המסדר, חשוב להבין, אנחנו טבענו מודל שאומר 10, 20, 30, מקסימום 10,000 חולים בו זמנית, מקסימום 20 ימי שהייה מיום ה-PCR שלו ומקסימום 30 מלונות. כשאני אומר את זה זה מה שאנחנו יודעים לעשות. אגב, אנחנו עשינו את זה כי אף אחד אחר לא אמר לנו, אף אחד לא בא ואמר: אתה צריך להיערך ל-8,000. אף אחד לא יודע להסביר לי שום דבר, אנחנו בונים מודלים בעצמנו וזה מה שבנינו על פי המודל הקיים. אם מחר בבוקר יבוא הרמטכ"ל שהוא הפוקד עלינו ויגיד לא 10,000, 15,000 כי זה מה שהוא יחליט אל מול מה שיחליטו בממשלה אז אנחנו נצטרך לבנות מנגנון אחר. המנגנון הזה יודע להתמודד עם הדבר הזה.

כן, הציגו את זה יפה אצלנו בדיון.

דרך אגב, היום אתם מכירים את מודל ההחלמה החדש, הוא עד עשרה, 13 יום וכן הלאה, אמרתי שבן אדם שמגיע מעל 20 יום צריך להחליט, או שהוא יילך לאשפוז ביתי, או שאם יש לו סימפטומים כמו שמתארים שיש לו סימפטומים שיילך לבית חולים, אני הרי לא מתקן בית חולים.

מה עיקר הסיבות שיחליטו לגביו שיהיו יותר ימים? פשוט הבדיקות יוצאות חיוביות?

אני מיד אסביר את זה. והאפשרות השנייה זו אפשרות גם להגיד לבן אדם: אתה רוצה להישאר פה מעל ימים? אין בעיה, בוא תשלם תשלום נוסף ונראה איך העסק מתמודד. אבל אנחנו יודעים, במנגנון הזה שבנינו חישבנו בעצם כמה אני יודע להחזיק בכל רגע נתון בכל המלונות. ברמה של חודש זה אומר 15,000 איש וזה באמת נותן מחצית מהחולים שקיימים במדינת ישראל ואני חושב שזה מענה, שוב, בהנחה, שזה לא המענה היחיד שקיים. אי אפשר לחשוב שהדבר היחיד שקיים זה מלונות בידוד.

זה ייתן פתרון למורכבות, וסליחה, חבר הכנסת אבוטבול, זה לא אישי, אבל זו פשוט סיטואציה שצריך להתמודד איתה, של המשפחות במגזר החרדי שהגיעו ונשארו הרבה יותר מ-15 ימים, גם 30 יום וגם 45 ימים.

אמת. אפשר לדבר על זה אם תרצו.

סליחה, אבל מה, פשוט כל כך נחמד פה או מה? זה עוזר להם כלכלית?

אני אסביר לך. יש כאלה שהשכירו את הבית שלהם ולא היה להם לאן לחזור וכל מיני דברים כאלה, שצריך להתמודד איתם, ולא הם צריכים להתמודד איתם, הם צריכים לתת פתרון למדינה מבחינת השהות של האנשים.

ככלל אנחנו מכניסים משפחה מעורבת, או משפחה חרדית, ביחד ואנחנו גם רוצים לשחרר אותם ביחד. אם ההורים עדיין חולים אנחנו לא נפצל ביניהם. אם ההורים הבריאו ויש עכשיו עוד שני ילדים שנשארו, קטנים, חולים, אז קופת החולים לרוב מוציאה מכתב שחרור כי אין שום סיבה בעולם שהילדים האלה, כמו שמלכתחילה הם לא היו נכנסים, הם יחזרו חזרה הביתה וימשיכו את האשפוז הביתי. אבל אז מתחיל תהליך שבו מתקיים שיח בין המשפחה לבין קופת החולים. כשמתקיים שיח בין קופת החולים לבין המשפחה אז יש החלטות שאני מקווה שהן נשארות מקצועיות, ואני אומר את זה בזהירות רבה. כל עוד אני לא מקבל מכתב שחרור אני לא משחרר בן אדם. אני משחרר על פי הדירקטיבה של קופת החולים.

אני יכול לדחוף לעניין הזה, אני יכול להסביר, אני יכול להגיד שהמשפחה עברה כבר את העשרה ימים, אני יכול לצלצל בפעמון למה שצריך, אבל ככלל קופת החולים היא הגורם שמשחרר כמו שהיא הגורם שמאשר את הכנסתו פנימה.

אני חייב רגע להגיד, אני לא חושב שזה מגיע לממדים כאלה, אני בטוח שיש סיבות אחרות. הנושא של השכרת דירה, לדעתי זה מאוד קטנוני בקטע הזה, כנראה שיש להם סיבות אחרות. אולי באמת רווחה כלכלית או דברים מהסוג הזה.

עדיין, אבל הם לא לשכת רווחה. חייבים להשאיר אותם קורקטיים.

אין בעיה, זה צודק, אבל השאלה איך אתם – למה זה מאריך את זה? למה לא ברגע מסוים, זה מגיע, זהו זה, החלמת, להתראות תודה? נותנים התראה יומיים: בעוד יומיים חזור לביתך.

זה מה שאנחנו עושים. צריך לזכור שהמלונות האלה זה בעצם מתקן אשפוז לחולים קלים. כמו שאתה לא מחליט עכשיו שאתה נשאר בבית חולים.

רופא זורק אותך למחרת כי הם צריכים את המקום.

אמת.

חבר הכנסת, אני אסביר לך את העניין בצורה יותר פשוטה. מלונות הבידוד, התאריך הוא נורא ברור, אתה נכנס ל-14 יום, הגעת ביום ראשון, בעוד שבועיים ביום ראשון אתה יוצא הביתה. במלונות ההחלמה התהליך הוא פשוט במרכאות, אתה הגעת ליום עשרה ימים מיום ה-PCR שלך, מיום בדיקת הקורונה, אם אין לך סימפטומים אתה משוחרר, אתה בריא. אם יש לך סימפטומים מוסיפים לך עוד שלושה ימים. שלושה הימים האלה צריכים לחלוף ללא סימפטומים. היו לך בתוך שלושה הימים עוד פעם סימפטומים עוד שלושה ימים. עכשיו מה קורה ביום התשיעי? יש משפחה עם 13 נפשות, שיהיו בריאים, שניים מהם אומרים שאין סימפטומים, פתאום שמונה יש להם סימפטומים, בדיוק אתמול יש סימפטומים, עכשיו הם מקבלים אוטומטית שלושה ימים תוספת? אוקיי, הגענו ליום ה-12. עוד פעם: שלום, קופת החולים, מה שלומכם? איך אתם מרגישים? יש סימפטומים? בוודאי, יש לנו חום, מאתמול אנחנו כולנו משלשלים.

אבל אלה דברים שאפשר לבדוק, זה לא פה דבר ש - - -

זו בדיוק הנקודה. אם ההחלטה נמצאת בידי האזרח, כלומר הדיווח הוא דיווח עצמי אל מול מה שהוא מדווח בעצמו, זה לא עניין. אני ביקשתי מקופות החולים, אל תיתנו לי שההחלטה תהיה בידיו, אם הבן אדם אמר שיש לו סימפטומים תשלחו רופא שיעשה לו בדיקת חום ויגיד אם כן או לא.

כשרואים שזה מוגזם שמישהו אחר ייקח את ההחלטה.

לא צריך שזה יהיה מוגזם, צריך שזה יהיה נורא ברור.

רואים שזה משהו, או חשד לכאילו מין משחק כזה. אני גם בעד, אף אחד לא מחפש לנצל פה את העניינים. אם היה מקרה אחד כזה, או שני מקרים, אינני יודע, של השכרת דירה, זה - - -

אבל בוא נשאיר את זה בזה כדי שלא נעשה לשון הרע סתם. יש כאן אנשים שיוצאים בצורה מסודרת.

חבל להפיץ על מגזר שלם בגלל איזה אחד.

לכן אני לא שם את זה ב – דרך אגב, זה לא מה שאמרנו.

לא הפצנו, אנחנו רק מגדירים את המורכבות.

אף אחד לא מכוון למגזר מסוים. בשבוע שעבר היה פה ביקור של יושב ראש הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, חבר הכנסת טסלר, שהוא מגיע במקרה מהמגזר והצגנו לו את כל הדברים ואחרי זה הוא נסע לצפון וביקר בלביא ובכינר וראה את הדברים. לפעמים יש מה שנקרא הטיה בתוך הציבור בהקשר של המגזר כי יש לנו יותר אירועים שמכוונים למגזר הזה, לצערי. אני לא רוצה להשתמש בו בדוגמאות, לפעמים אנחנו מקבלים מכתבי תלונה של חברי כנסת מהמגזר שהמלון נפתח והמכתב מגיע עם התלונה, אנחנו אומרים: חבר'ה, אנחנו רק עכשיו פתחנו, כאילו על מה התלונה? עוד לא נכנסו אנשים. אני מקבל מכתב שהמלון מטונף והשירות וזה, ומשפחה איקס רוצה לעבור למקום – זה לא מתאים, זה גם לא מכובד.

זה לא נופש.

ובכל זאת אני רק אומר, לא אמרנו שזה המגזר, יש לנו תופעות גם במגזרים האחרים, יש לנו התנהגויות של חוסר התנהגות ראויה של אלכוהול ומוזיקות וכאלה דברים אחרים. יש לנו הכול מהכול והכול בסדר ואנחנו מתמודדים עם הכול.

מה זה תשלום סמלי שכתבתם?

אמרתי שאלה האופציות שנכון לחוקק.

אה, עוד לא חוקקתם את זה?

לא, אני אומר שבן אדם שמגיע ליום ה-20 במקסימום שלו, או שהוא יילך הביתה, או שהוא יילך לבית חולים או שהוא ישלם. אני אומר, אם אתם רוצים שאני אתמודד עם 10,000 חולים בו זמנית אל מול היכולת שאני יכול לתת, זה מה שצריך לאפשר. כל בן אדם שהלך לפני מצבנו טוב.

כמה עולה - - -

אתם משלמים גם 600 שקלים ללילה, 560.

תלוי באיזה מלון.

390 מיליון כל העסק הזה עולה עד עכשיו.

עד עכשיו עלה 357 מיליון, נכון ליום ראשון, ועדיין לא שילמנו את החודש.

התמחורים ללילה שונים ממתקן למתקן?

בוודאי, תלוי במלון עצמו ובאיכותו.

תגיד משפט סיום ונצא לשטח.

בפעם הקודמת בגל ראשון היינו עם 24 מלונות, 12 מלונות החלמה, 12 מלונות בידוד בגלל הסוגיה של השבים מחו"ל, היינו עם 2,860 חולים בשיא. פינינו ביום הכי טוב שלנו 450 אנשים. היום אנחנו עומדים, כמו שאמרתי לכם קודם, עם 23 מלונות החלמה, כמעט פי שניים מלונות החלמה, אנחנו נמצאים עם כמעט 5,500 חולים, אנחנו מפנים ביום 750 אנשים. כל הקפסיטי שלנו, ככה התנהלנו פעם. בעולים, עוד רגע אתם תראו את המתקן החדש שלנו. זה השבים מחו"ל.

מילה אחת צריך להגיד, אני הולך להגיד את זה גם בוועדת החוקה, כשאני אחזור לשם, 55,000 אנשים שבו מחו"ל מה-1 באפריל, נכנסו אלינו למלונות 7,992, סך הכול 47 הלכו הביתה. האנשים שהגיעו אלינו מ-1 במאי, עזבו רגע את אפריל, מ-1 במאי עד ה-1 ביולי הגיעו אלינו 4,252 מבודדים. כמה מבודדים התגלו כחולים? מה ההערכה שלך, חברת הכנסת? כמה נראה לך שמתוך ה-4,252 שיישארו אצלי יתגלו כחולים?

אני לא אומר לך אפס, אבל זה בפרופורציות - - -

את ממש קרובה לזה, שניים, אני זוכר את השמות שלהם, כי זה כל כך אירוע מכונן. וזה אומר שהכלי הזה הוא לא אפקטיבי, לקחת את האנשים ולהחליט ששמים אותם - - -

לכן הורידו את זה שזה לא יהיה דרך פה.

העלות מול תועלת לא מוכיחים את עצמם.

אני מבין שבגלל זה הוחלט שרוצים בידוד ביתי.

אבל גם אלה שאין להם, אתה שאלת כאן קודם, האם אנחנו מתקן בידוד או מתקן אשפוז, התשובה בעניין הזה לא, אנחנו לגמרי מתקן רווחה, אנחנו לגמרי פותרים את בעיית העולים, אנחנו לגמרי פותרים את הבעיה שלמישהו אין איפה להיות. אגב, גם בעניינים של חולים יש לנו לא מעט אנשים שאנחנו מכניסים אותם ממש לא בגלל הקורונה, אלא בגלל עניין הרווחה. זאת אומרת שני אנשים חולים מתוך שישה ואני צריך להחריג אותם כי הסיפור הרווחתי שלו כל כך קשה שאתה אומר אוקיי, אין ברירה, כי אף אחד אחר לא עושה איתו כלום.

וזה העניין. בסוף צריך להבין, אני לא מתקן כליאה ואני לא מתקן רווחה, וכשיש בן אדם שלא מסוגל להישאר בתוך הבית כי הוא יוצא החוצה והוא מתנהג בצורה לא ממושמעת, אז במקום שיהיה גורם אכיפה שיטפל בו אומרים: בוא תיקח אותו אליך למלון כי אצלך הוא לא ייצא. יש פה בעיה וחוסר הבנה אולי במשימתנו ולכן אני שם את הנתונים האלה.

זה מה שהיה, 30,000 אנשים עברו אצלנו במערכת, 23,000 נקלטו במלונות עד כה. אלה המספרים שאתם רואים כאן, זו כמות האנשים שסירבו או ביטלו מסיבה כזו או אחרת או לא עמדו בקריטריונים. אנחנו סוג של מפעל, במרכאות, שמייצר פה תהליך מאוד מאוד משמעותי וכדאי שתראו אותו רגע בעיניים איך הוא עובד.

איך מתבצע הפינוי?

בהסעות אמבולנסים או באוטובוסים.

בהנחיה של קופת חולים?

לא. קופת החולים, כשהיא הזינה אותו במערכת, אתם תראו את זה עכשיו כשנגיע למשל"ט, וזו נקודה שכן חשוב להגיד עליה מילה. נעשה את שם, אתם תראו את זה.

אבל היה סיפור עם פינוי של בחורה בירושלים, שנהג סירב לפנות אותה.

הוא לא סירב, הוא לא סירב לגמרי. אתם לא בקיאים בנתונים, אבל הוא לא סירב. זה היה אירוע אחר. היה שם בן אדם חרדי בתוך האמבולנס, היא עלתה עם גופיה, הוא שאל אותה אם אפשר לא לעלות, היא אמרה לו: אין בעיה, אני אחכה לאמבולנס הבא, כי מיד שלחו לה אמבולנס אחר. יש הקלטה שהיא מודה על זה שטיפלו בה כמו שצריך.

זו חברה פרטית שאתם - - -

אבל זה נחמד שמוציאים את זה אחרת.

כי כל מה שקשור לצניעות יוצא מפרופורציות כל הזמן.

אבל מתוך ה-23,000 אז את מדברת על מקרה אחד. זה בסדר, זה החיים.

אבל צריכים לטפל בכל דבר.

אבל אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית. נושא הפינוי, איך מתבצע.

אז אנחנו נסביר לך שם, את תראי בעיניים.

הבנתי שמי שבא מחו"ל זה דרך שדה התעופה, רשות האוכלוסין וההגירה, נכון?

לא, אני גם אסביר לך את זה.

רק מילה, כי אתם ועדה חשובה מאוד בכנסת ואנשים מסתכלים על מה שאתם עושים, אז מבחינה רפואית חשוב לי להסביר משהו. אני מייצג את הרפואה כאן במשל"ט, אנחנו אלה שמתשאלים את האנשים, אני גם חבר בוועדה של פרופ' רוני גמזו ויושבים שם הרבה שעות, כולל לתוך הלילה ועד הבוקר ואני רוצה לומר לכם שבעצם האירוע הזה הוא אירוע שאין לאף אחד מנדט על השכל ועל הידע, זה הכול עניין של ניסוי וטעייה. גם במחקרים שאנחנו עושים, עם כל המתחקרים בבריאות הציבור, קשה מאוד להוכיח, ואתם ראיתם את זה בעצמכם, איפה זה קרה ואיך זה קרה. קשה מאוד להגיע לחקר הזה. מה שאני רוצה לומר, שמה שעושים כאן, שזה בעצם ניתוק של הבן אדם מתוך המקום שבו הוא גר, אתה קוטע את שרשרת ההדבקה וצריך להמשיך את זה וזה חשוב מאוד.

זאת הקטיעה האמיתית, נכון, דיברנו על זה.

יש פה מערכת מעולה, אני איש מילואים, מערכת מעולה, עם קבלת החלטות, עם סדר, אתם תראו, באמת לתפארת מדינת ישראל. אני חושב שזה משהו שבאמת עוצר את התפשטות המחלה ונכון להמשיך איתו.

זה מה שהצבענו עליו, אגב, כל השיח שלנו היה תיגעו בעניין האמיתי והעניין האמיתי זה להוציא החוצה מהקהילה את כל אותם מאומתים. אגב, 67% נדבקים - - -

חברת הכנסת, שלושתם הם אנשי מילואים ואלה אנשים שחצו כבר את קו ה-100 ימי מילואים, אנשים שעצרו את העיסוק שלהם באזרחות והתגייסו למשימה.

יישר כוח.

(בסיור)

בעצם כך אנחנו שולטים על התהליך עצמו. יש לנו כאן את כל מה שמחובר בצורה ישירה למשרד הבריאות. אנחנו יכולים לדעת בכל רגע נתון כמה חולים יש, באיזה עיר חולים.

זו מערכת של פיקוד העורף, זו מערכת שנבנתה ייעודית לאירוע הזה של הקורונה. כל מה שאתם רואים כאן נבנה על ידי הפיקוד ובעצם מוזן על ידי גוף שלם בתוך הפיקוד שמזין את כל הנתונים האלה.

אני יכול להראות פה בחתך של כל הערים האדומות, אפשר לראות את כל מי שכרגע היא עיר אדומה וגם את הערים הכתומות ואני יודע במה אני צריך להתמקד. אם עכשיו אני רואה שיש לי כאן את יישוב חשמונאים, שאמנם נוספו רק אפס, אבל אני יכול לראות באמת את אחוז הבדיקות אל מול האנשים שהתגלו כחולים ולדעת במה אני צריך להתמקד.

נכון להבוקר אנחנו התמקדנו במרחב של המגזר הערבי באזור ואדי ערה כי רצינו לפנות משם, לתת שם פוש, ואנחנו עוסקים במגזר החרדי ויש עוד מקומות נוספים שאנחנו צריכים לטפל בהם כדי להגיע למצב שאנחנו באמת מטפלים בדחוף מעבר לעובדה שיש - - - להתעסק כמובן בכל שאר הארץ, אבל יש מה שנקרא משהו שמקבל עדיפות ראשונה ושנייה.

המספרים שאתם רואים כאן, אמרנו 30,000 איש היו במערכת. דיברנו על זה קודם, כמה היו אצלנו במלונות ומה קרה איתם. יש כאן תאריך, מהרגע שהבן אדם נכנס כחדש הוא נכנס לתוך המערכת. כל מה שקורה מכאן אחורה, מה שהסברתי בעל פה, אני לא יודע על קיומו, אני יודע עליו רק כאן. נכון לעכשיו יש 26 אנשים חדשים במערכת, איך שהם נכנסים הם מיד עוברים הלאה. התחלנו את הבוקר באפס ואנחנו מסיימים את היום באפס, דהיינו זה אומר שאנחנו באמת מפנים את כל מי שנכנס תוך 24 שעות.

אני רוצה להסביר. בן אדם נכנס לכאן, יכול להיות שהוא יעבור לבירור בקופת חולים, זה הסטטוס הזה שנקרא טיפול בקופת חולים, כי אמרנו שעכשיו או שיש לו איזה בעיה רפואית שאיננה מאפשרת לו להגיע לתוך הסיפור הזה.

הטיפול ביקל"ר. זה שיח שאני פותח אותו רגע בסוגריים, אנחנו עובדים כאן עם שני יקל"רים, בבני ברק ובירושלים, שהם מטפלים באוכלוסיות האלה כי היתרון היחסי שלהם בלתשאל את האוכלוסייה הזאת הוא טוב יותר מהיתרון היחסי שלי. הם יודעים לחיות את השטח, הם יודעים לאגד אותם כמה שיותר מהר. אני שולח להם כמובן את ההיסעים ואת כל מה שנדרש ומפנה אותם לבתי המלון כמה שיותר מהר. זה כרגע מטפלים בחבורה הזו.

יש כאן 76 אנשים שכרגע ממתינים לשינוע. זה אומר שכבר חיברו להם הסעה שאמורה להגיע אליהם, בשעה שתיים, בשעה שלוש. לצערנו או לשמחתנו, כל אחד איך שירצה, לכל אחד יש המון בקשות: אל תבוא בעשר, תבוא בשעה חמש, הילד רגע משחק, הילד בחוג, טה טה טי, טה טה טה, בסוף איכשהו אנחנו - - -

זה לא אומר שלפנות ערב זה יהפוך להיות 50 כי נכנסות בקשות חדשות, בקשות לשינוי? בממתין לשינוע.

הדבר הזה עוד רגע יעבור לשינוע. כאן זה אומר שחיברו לו אוטו. כשהאמבולנס יאסוף אותו זה יהפוך לכאן. כשהוא יגיע למלון, תפרוק אותו במלון ואז זה ייקלט במלון.

כן, אבל במקביל ייכנס לך ממתין לשימוע אחר שטיפלתם מה-26.

בוודאי, מפה או מפה. בוודאי.

הטבלה הזאת - - -

כל הזמן עולה.

זו הפעולה של המקום הזה.

נכון לבוקר קלטנו ביממה הקודמת, משש עד שש, 740 ומשהו אנשים וגם שחררנו 740 ומשהו אנשים. אתה צריך להבין שאנחנו מתעסקים גם בלהוציא. יש אוכלוסיות מסוימות, משפחות מרובות ילדים, אני לא אומר להם: טוב, תעלו משניר או מהחרמון או מרוח גלילית בגורן, אני אומר להם: טוב, אתם בריאים, להתראות, שלום . איך יילכו 13 נפשות עם פקלאות ואופניים ומזוודות? מחברים להם הסעה ומוציאים אותם. זה גם תהליך שאנחנו מתעסקים בו, זה גם חלק מהתפוקות שאנחנו מייצרים כאן בתוך התהליך הזה.

אלה הדברים שאנחנו מטפלים בהם, כמובן שהמערכת הזאת יכולה לתת לי כל מיני חיתוכים שאני רוצה. אני יכול לראות לפי קופות חולים, אני יכול לראות לפי ערים, אני יכול לראות איזה גילאים יש לנו. בכל רגע נתון אפילו ברמה של פר מלון, כל דבר שאני רוצה ואלה הנתונים שמופיעים לנו במערכת. אפשר גם להיכנס ולראות חיתוכים בתוך המלון עצמו, וזה מה שאנחנו מתעסקים.

המלונות ניתנים גיאוגרפית? יש החלטה גיאוגרפית בנושא? כלומר מי שקשור באזור ירושלים ייקחו אותו לירושלים?

זה מתחיל בזה שקודם כל פרסתי כאן את המלונות, אלה המלונות שאנחנו מחזיקים במלונות ההחלמה ואלה מלונות הבידוד. המלונות פרוסים מבאר שבע וערד ועד מבואות החרמון. החלוקה שאנחנו רוצים לייצר זה קודם כל לפי כשרות, זו החלוקה העיקרית שאנחנו עושים, מלון חרדי ומלון כללי. מלון שיש לו אופי חרדי, כשרות חרדית, זו החלוקה היחידה שאנחנו עושים אותה דיכוטומית. הדבר השני זה כמובן פריסה גיאוגרפית, דהיינו מלון לאונרדו באר שבע אני אשאף לקחת את האנשים שגרים בדימונה, באר שבע וכן הלאה ואני אשים אותם שם, למה? כי בן אדם ששוהה בתוך המלון 20 יום רוצה שמישהו יביא לו חבילה, שיחליף לו משהו, כזה דבר, אני לא אתחיל לפרפר אותו למקום אחר.

החבר'ה במגזר החרדי, פה יש דווקא ראייה אחרת. החבר'ה מירושלים או מבני ברק וכן הלאה אוהבים לבוא לצפון, למרות שיש גם מלונות חרדיים במרכז, אבל זה נראה להם משהו יותר נחמד. דווקא חבר'ה מהצפון, טבריה, צפת וכן הלאה, רוצים להישאר בצפון, לא רוצים לרדת דרומה. אבל אנחנו באמת פרסנו את זה באופן כזה ש - - -

אז עמי עובד קשה יותר בצפון, לא?

יחסית למלונות, כשאתה רוצה מלון אתה קודם כל צריך להיות במרחב, אנחנו מנסים לעשות - - -

מה זה החלוקה של האדום, צהוב, ירוק?

מעל 20% הופך להיות צהוב, מעל - - -

אוקיי, רציתי לדעת מה ההגדרות.

זו כמות המיטות הפנויות כרגע, על כל כלל המלונות. זו כמות האורחים במלונות הבידוד וזו כמות המיטות, אבל צריך - - -

אבל כשאתה מחבר את המיטות ואת הפנויים אתה מגיע ל-10,000 שדיברנו בערך. קח את זה ואחד לפניו, שני הירוקים, 2,600 - - -

אתה מדבר את כל זה ביחד?

לא, אני מחבר רק את הירוקים, אמרת מיטות פנויות 2,007.

לא מיטות פנויות. כמה אורחים יש כרגע? ביחד - - -

מה זה ביחד? מה זה הסגולים האלה?

זה וזה, המבודדים, זה ועוד זה נותן את זה.

קח את השדה ימינה אתה מגיע כמעט ל-10,000.

אמרתי, הרעיון המסדר, אני יודע לעמוד ב-10,000 מיטות אבל אני ארצה לדעת בו זמנית. אני יודע להכיל כרגע 10,000 אורחים בו זמנית.

זה מספר האורחים שניתן לקלוט. אתה חיברת את השוהים עם - - -

לא, הוא שואל אם אני יודע להיות בזה, התשובה היא כן.

כן, זה ברור, אבל החיבור של הרובריקות האלה - - -

עדיין יש לך 3,000 מקומות - - -

כרגע אני עם 6,200 אורחים, אני יודע להגיע ל-10,000, יש לי את המיטות מוכנות. אבל צריך לדעת ש-10,000 בו זמנית, צריך להבין, אם עכשיו יש לי 10,000 מהמגזר החרדי לא תהיה ברירה אלא לפתוח כנראה מלון נוסף ל-30 שדיברתי עליהם קודם כי יכול להיות שיש לי יותר אורחים מהמגזר הזה ופחות מהמגזר הזה. אז כל הזמן אני שומר על האיזונים האלה.

זו בדיוק המשימה של המשל"ט.

זה לא הכול צבוע בצבע אחד.

אתה יכול לראות כאן לפי התפוסה. אתה רואה שהמלונות האדומים זה בעיקר המלונות החרדיים. אתה רואה את השלושה האלה, אלה מלונות כלליים. דווקא פה אין לי, למה? כי כששחררנו עכשיו בגל הגדול שהיה לנו ביום חמישי, נכנס המכתב של עשרה ימים, אמרת לאנשים: תקשיבו, אתם בריאים, תוך דקה בני דן, גבעת חביבה, זה חדש, הם מיד יצאו, כי הם רצו לחזור חזרה למעגל העבודה ולחזור הביתה. במקומות האחרים היה יותר אתגר.

אמרתי לך, בגלל המורכבות, משפחות ברוכות ילדים.

בסדר, לא שפטתי, אמרתי.

זה משהו שרציתי לשאול, כבר קיבלתי פה תשובה. אנחנו יודעים לפענח את הנדבקים לפי אזורים בערים הגדולות למשל, שאנחנו נוכל לדעת את השכונה?

ודאי. אם אני אכנס לירושלים את תוכלי לראות את זה ברמת השכונות.

המערכת הזאת יודעת לתת לי תמונת מצב מה קורה בכל רשות, כמה חולים, כמה יצאו למלונות.

ראשי רשויות מחוברים לזה?

הפיקוד בנה את המערכת הזו בתקופת הקורונה, כל ראש רשות מקבל - - -

מקבל את החתכים האלה ששייכים אליו.

הדבר הזה יעזור לך לכל אירוע אחר. אם בנית כבר מערכת זה יעזור לך - - -

כל ראש רשות קיבל את הדשבורד הזה.

אם מחר תהיה רעידת אדמה או משהו אחר זה כלי.

כן. היופי במערכת הזו שהרשות לא נדרשת לעשות כלום.

הנה, את רואה? אני יכול לראות את זה ברמה של השכונות, איפה יש לי מצב אדום. זה מראה במזרח ירושלים כרגע.

זאת אומרת ב רמת הרשות אם יש לי התפרצות בשכונה מסוימת, עיר כמו חולון, לצורך הדוגמה, שאני גרה שם, יש לי ב - - - התפרצות, זה לא אומר שכל ה-200,000 צריכים להיות ב - - -

זה לא היה בגל הראשון לרשויות, בנינו את זה, הטמענו את זה ברשויות.

הוא מראה לך אפילו היום כמה עלו חולים באותו מקום.

מצוין. זה כלי מצוין. זה נותן את האינדיקציה. אתם בקשר טוב עם ראשי הרשויות? הם משתפים פעולה?

בוודאי. מחוז ירושלים אחראי - - -

אנחנו מאמנים את הרשויות. פיקוד העורף אחראי על הכנת הרשויות לחירום. כמו שאנחנו מכינים אותם לחירום אנחנו תומכים אותם באירועי חירום. הקשר עם ראשי הרשויות הוא קשר הדוק.

בכל רשות יש קצין מקשר?

בכל רשות יש יחידה שלמה שנמצאת ברשות בחירום, גם חירום בשגרה וגם במצב של מלחמה.

מאוד חשוב, כי אנחנו מאמינים שמה שינצח זה הנושא של השלטון המקומי, קופות חולים, אתם, זה השילוב.

חד משמעית.

כן, זה בדיוק מה שקורה. אתם רואים גם מצב שהמשל"ט פה נתן לחלק מהרשויות, כמו שהוא נתן לבני ברק, אמצעים והוא עושה את האופרציה שהמקום הזה עושה. הוא קיבל אמצעים לשנע, הוא קיבל מקומות במלונות והם עושים את כל הפעולה באופן עצמאי. הם מתחקרים את האנשים שלהם והם משנעים אותם מול האמצעים שנתנו.

ומה אתם עושים עם הפזורה בדואית? הבלתי חוקיים?

גם, גם. אותו דבר.

מרכזים מאמץ, שמנו להם מלון במרחב שלהם.

יש מלון נפרד?

לא נפרד, קרוב אליהם. יש במלון הזה גם יהודים וגם בדואים, אבל קירבנו להם את המלון וזה אפשר - - -

אבל בפזורה הבדואית עם מי אתם בקשר? כי אין שם ראש רשות.

יש שם ראשי רשויות.

זה כאילו לא חוקי.

יש ראשי רשויות, עבדנו איתם ב - - -

הפזורה הבדואית מחולקת לרשויות. זה שעכשיו הבתים הם לא מוסדרים, אבל - - -

לא, זאת אומרת אתם מצאתם את הכתובת, הכול בסדר.

כן, יש שם קבוצה דווקא מאורגנת.

ודאי, חורה, כסייפה.

יותר מזה, בגל הראשון, שהיה לנו לפני החגים, כשאנשים היו בבית, אז יש עוד משימה שהרמ"ט אחראי עליה, זה חלוקת מזון כמעט לכולם. אז הגענו גם לבתים האלה, גם בפזורה.

גם עכשיו אתם מחלקים? ממשיכים לחלק?

לא. אנחנו ערוכים לחלק, אנחנו בעיקר נערכים למצב שיוכרז סגר על אזור מסוים.

רק בסגרים. אגב, מי מזין פה את כל הטבלאות? כל החדרים פה למטה?

כן.

גם דרך המלונות. לכל מלון יש - - -

בגל הראשון כשהיה סגר אתם חילקתם לאנשים המבוגרים.

יש רב סרן בכל מלון, או סגן אלוף, ויושבים שם 12 איש, כולם מעל גיל 25 ומעלה, לא חיילים סדירים, כדי שהם יהיו 90% פסיכולוגים לאוכלוסייה, בדילמות, בבעיות שעולות.

יישר כוח, תבורכו.

אנחנו רוצים לומר תודה רבה. מרשים מאוד, ההרגשה שאנחנו בידיים טובות.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.