פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
27/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ו' באב התש"ף (27 ביולי 2020), שעה 11:15

המשבר בענף היהלומים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
יבגני סובה
עידן רול

אליהו חסיד

אופיר גור - מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמה קאופמן פס - משנה למנכ''ל, משרד הכלכלה והתעשייה

יורם דבש - נשיא, בורסת היהלומים הישראלית

בועז מולדבסקי - יו"ר מכון היהלומים, קבוצת מכון היהלומים הישראלי

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר באג"ת, משרד האוצר

אלישיב ממן - יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר

יחזקאל בלום - ממלא מקום נשיא הבורסה, בורסת היהלומים הישראלית

ניסים זוארץ - נשיא, התאחדות תעשייני היהלומים

אסף גרוסמן - חבר הנהלה, התאחדות תעשייני היהלומים

רפי ירושלמי - חבר הנהלה, התאחדות תעשייני היהלומים

לאה ורון

לאה קיקיון


המשבר בענף היהלומים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 27 ביולי, 2020, ו' באב, התש"פ. הנושא על סדר היום – המשבר בענף היהלומים, ואני מוסיף את המילה: הגדול. המשבר הגדול.

הבורסה ליהלומים חווה את המשבר הקשה בתולדותיה. הפעילות משותקת כמעט לחלוטין, ואני מצטט ממה שנכתב, חלק מהדברים נכתבו על ידי העיתונאית נורית זומר מ "ידיעות אחרונות". הפעילות משותקת כמעט לחלוטין בגלל הקורונה והירידה החדה בביקושים. היינו רגילים לחשוב, וגדלנו על השלט הענק בחזית בניין הבורסה – "ענף הייצוא מספר 1". זוכרים את השלט הזה?

בוודאי.

הוא עדיין קיים שם?

כן.

ענף הייצוא מספר 1 בישראל חווה היום ירידה של כ-80% בביקושים, בייצוא יהלומים מלוטשים, במסחר הפנימי בין החברים – ה-issue של הבורסה נמחק כמעט לחלוטין. במסמך שהגיע אלי מנשיא הבורסה, שנמצא אתנו, נאמר שקיימת סכנה אמיתית להמשך קיומו של הענף. זו הסיבה שאנחנו מקיימים את הדיון. הקורונה לא פסחה על אף אחד. קשיים יש לכולם, וגם אחרי התערבות יהיו קשיים. אבל ברגע שיש כשל כזה גדול שענף יכול להימחק לגמרי, במיוחד ענף שהיה מוביל בייצוא, אני חושב שכאן המקום להתערבות, כאן המקום לומר למדינה לעשות משהו. במצב שכזה נזעקנו ואנו מקיימים היום דיון כדי להבהיר לממשלה שזה אינטרס מרכזי שלה, להתערב ולסייע לענף, לספק לו את הביטחונות והערבויות והמענקים הנדרשים, מעבר למבחן הכללי של התוכנית הכלכלית, כפי שעשינו, לדוגמה, בחוק התעופה, כפי שוועדת הכספים מתייחסת נקודתית בימים אלו לענפים כאלה ואחרים.

אני אוסיף ואומר שהרציונל הוא כזה: בכל אחד מהסקטורים שנגענו הוועדה התחילה לגעת בענפים מסוימים נקודתית. במסע הזה בשבועות האחרונים דיברנו על אותם עקרונות והם נכונים גם לענף היהלומים. איזון בין ההבנה של האזרחים כי המשבר יכאב לכולם, לבין ההבנה שעל המדינה לקחת אחריות ולא להיות פסיבית. האופק צריך להיות, הפתרונות צריכים לחשוב על היום שאחרי, לנצל את המשבר כדי לבנות מנועי צמיחה לכל סקטור. ולסיום, האמפתיה והיחס של הממשלה כלפי עסקים צריך להיות יחס של כבוד, לא יחס של חשדנות. לא להסתכל על כל סקטור כאילו הוא מנצל את המצב המשברי אלא לראות איך במצב המשברי חושבים מחוץ לקופסה כדי שיהיה מה לעשות אחרי המשבר.

אני חושב שעל רגל אחת נגעתי בדברים ואשמח לשמוע את נשיא הבורסה ולאחר מכן נשמע את משרד הכלכלה, אורחים נוספים וחברי כנסת. בבקשה, אדוני.

נמצא אתי גם יו"ר מכון היהלומים, בועז מולדבסקי.

אני אתן הסבר קצר – מכון היהלומים זו חברה ממשלתית מעורבת שמורכבת מנציגי ענף היהלומים, נציגי ממשלה, משרד הכלכלה ונציגי הבנקים וההסתדרות. זאת אומרת, כל מי שקשור לתעשייה חבר בה.

קודם כל אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על הדיון, על תשומת הלב ועל הרצון, ובעזרת ה' גם נמצא מפה עם תוצאות. תודה רבה גם לחברי הכנסת שהגיעו. אני רוצה כמה מילים על הענף, ברשותך. ענף היהלומים בישראל הוא בן 83 שנה. לא מזמן חגגנו 83 שנה, עוד לפני קום המדינה. בשנה בינונית, שנה חלשה אנחנו עושים ייצוא למדינת ישראל קרוב ל-20 מיליארד שקל. בבורסה, אדוני היושב-ראש, חיים בקהילה מאות חרדים, מאות חברות בורסה. הקהילה חיה בהרמוניה ועובדת בצורה מאוד יפה וצמודה. הבורסה הישראלית היא בורסה מובילה ברמה עולמית, מבין ארבע הבורסות המובילות בעולם. ממש ככה, מובילה ברמה בינלאומית. בכל מקום שאנחנו הולכים – אנחנו מגיעים לסין, לארצות הברית, יש המון המון כבוד ליהלום הישראלי. היהלום הישראלי הוא בהחלט מותג. אני רוצה לספר לך ולוועדה שלפני שלושה חודשים אני נבחרתי לנשיא הפדרציה העולמית של ענף היהלומים ל-24 בורסות, לנשיא שלהם, ולא נבחרתי רק בגללי אלא בעיקר בתור ישראלי, בתור תעודת כבוד לבורסה הישראלית.

בשנים האחרונות ענף היהלומים עשה שינוי מאוד מאוד משמעותי. לקחנו עלינו גזירות קשות. עבדנו בשיטת מיסוי מסוימת במשך 45 שנה, שינינו אותה וזה לא היה קל. היו דור 2, 3 – מי כמוך, כבוד היושב-ראש יודע שלשנות מנטליות, לשנות דרך מחשבה - - -

שילמו מחירים כבדים.

מחירים כבדים. שינינו, לקחנו על עצמנו את העול ולקחנו אותו באהבה בשביל ללכת בנתיב אחד עם מדינת ישראל. לצערי אנחנו מתמודדים עם אומות עצומות, כמו סין והודו, אומות שכל אומה היא של מיליארד וחצי, ולא רק זאת, אלא שהם מקבלים תמיכה מהממשלה, מקבלים פרגון, מקבלים הקלות. אני רוצה לספר לאדוני שבשיא המשבר ב-2008 אשראי ענף היהלומים בארץ היה קרוב ל-3 מיליארד דולר ובהודו הגדולה הוא היה 4 מיליארד. הבנקים ההודים, ממשלת הודו עודדה את הענף. זה ענף עתיר הון, מעסיק הרבה עובדים, יש לו הרבה עסקים קטנים סביבו – ודחפה לענף הזה במשבר של 2008 עוד 12-10 מיליארד דולר. הם זינקו ל-16 מליארד דולר ואנחנו הצטמקנו היום לפחות ממיליארד. איך אפשר להתחרות כאשר שם הממשלה מפרגנת ועוזרת? סע לסין, אם תיכנס לבורסה – היא העתק של הבורסה שלנו. סין, האומה הגדולה, באה אלינו, לקחה את התוכניות, עשתה בדיוק את אותה בורסה. למדו מאתנו. והיום הם משיגים אותנו כי בתוך סין, בתוך הבורסה נותנים להם אזור סחר חופשי. הממשלה הסינית שהיא קומוניסטית בתפיסה שלה, מאפשרת להם הקלות שאנחנו היום מבקשים ונלחמים עליהם.

הייתה ועדה בין משרדית של משרד הכלכלה שמאוד פרגנה לנו. קבעו סדר גודל של 15 מיליון שח. קיבלנו הקלות לענף, לא הקלות בכספים לפרסומים, וכו'. לא הייתה ממשלה בשנה שעברה, הייתה שנת בחירות. עד היום קיבלנו 2.5 מיליון שח. זה כסף זעום. גם ה-15, בשביל ענף שעושה 18 מיליארד דולר. אני חושב שהגיע הזמן לשבור את הדימוי של היהלומנים. זה נכון, יש 7,12 שהם אולי עשירים, אולי מהמאיון העליון, אבל יש לנו הרבה פקידים ופקידות וממיינים ולוטשים ומנקדים ויהלומנים קטנים, ועסקים בינוניים. יש לנו כמו עם ישראל – יש לנו מהכל.

כמה סך הכל עובדים יש?

15,000 משפחות עדיין מתפרנסות. לצערי רובם היום בחל"ת. אנחנו צריכים פתרון נקודתי לענף היהלומים, אדוני, יושב-ראש הוועדה.

והוא?

באותה מידה שעשו בהודו – ואני לא מתכוון לסכומים שם, שהממשלה תקציב מיליארד שקל בערבות מדינה לבנקים, שיתנו רשת ביטחון. הם לא יפסידו – כי היהלומנים הם אמינים. המילה שלהם היא מילה. גם היום אין כמעט פשיטות רגל, אין כמעט הסתבכויות. פה ושם לעומת המחזורים זה כמעט כלום, אבל אנחנו צריכים את הכוח. אתה נכנס בהודו למשרד של 2 על 2 – הוא מוציא לך 100 מיליון דולר יהלומים. העיניים שלך בוכות. איפה אתה יכול להתמודד? תנו לנו קווי אשראי, בערבות מדינה. הפתרון שמתאים למסעדות לא מתאים ליהלומנים. צריך פתרון שמשרד האוצר, אגף התקציבים ייתן פתרונות יעודיים לנו. נוכל להחזיר את העובדים, נוכל לפתח עוד עסקים, עסקים קטנים. אנחנו יכולים ללכת קדימה ולהביא הרבה פרנסה, ולשלם מסים במדינה. אנחנו יכולים להציל אלפי משרות קטנות. זה הדבר העיקרי הראשון.

הדבר השני, אנחנו בדיבורים עם משרד הכלכלה. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם המשנה למנכ"ל הכלכלה ועם המפקח על היהלומים, אנשים נהדרים שמבינים כלכלה ומנסים לעזור לענף. אבל זה יותר רחב. אנחנו צריכים שממשלת ישראל תעביר שבבורסה נוכל להקים אזור סחר בינלאומי שקיים גם בשוויץ – מדינה נאורה, קיים גם בסין.

לטובת המאזינים והצופים, וכל מי שלא מבין: מה יקנה לך אזור סחר חופשי?

מה שיקנה לי – אפשרות להביא חברות ענק מכל העולם. מעריכים אותנו, אוהבים אותנו, המשטר פה דמוקרטי, יש מזג אוויר טוב. יבואו חברות ענק מכל העולם, והן מחכות לזה. יעשו פה עסקים, יש לנו עבודה כלכלית רצינית מאוד שמראה שמהעסקים שהם יעשו הנפולת ליהלומנים בארץ תכנסי רק ממסים קרוב למיליארד שח בשנה, מעבר למיסוי שאנחנו משלמים.

ולטעמך – מדוע זה לא נעשה?

אני חושב שחוסר פתיחות, חוסר הבנה בכלכלה - - -

בגלל הקורונה?

- - -

מה המשמעות של אזור סחר חופשי? מה היתרונות שלו לכם, ומה החסרונות?

היתרונות – אני אגיד כך: מדינת ישראל, להבדיל מאזורים אחרים, לא צריכה להשקיע כלום. את הפיקוח משרד הכלכלה בונה – מבחינתנו שיעשה את הפיקוח הכי קשוח, הכי חריף, אנחנו נשמח. חברות מחו"ל יבואו לפה, יעשו עסקים, לא ישלמו מסים. יהיה כדאי להם לבוא. יש פה דמוקרטיה. הם אוהבים את תל אביב, אוהבים את האקלים, אוהבים את היהלומנים.

הם יהיו פטורים ממס ואתם לא?

אנחנו לא. אני לא מבקש בשבילנו. אבל מהנפולת – ברגע שהם יבואו, יפתחו משרד, ייקחו עובדים, ייקחו מלון, יאכלו במסעדות – מדינת ישראל תיהנה. יש לנו עבודה כלכלית רצינית שממש ייכנסו למדינת ישראל קרוב למיליארד שקל. אין פה השקעה של המדינה, רק פתיחות מחשבתית, וזה win-win. נוכל לחזור ולהעסיק עשרות אלפי עובדים, בעזרת ה'. וזה קיים בשוויץ, מדינה לגיטימית, מדינה שומרת חוק, וגם בסין. לא מבקשים כסף. באנו עם הבעיה, באנו גם עם הפתרון. זה ממש פרויקט לאומי, ובאמת אני אומר: אנחנו סובלים ממשבר קשה בשנים האחרונות, אבל בקורונה, אין טיסות. כל העסק שלנו בנוי על טיסות.

עוד מילה, ברשותך. בארצות הברית יש להם שוק מקומי ענק. בהודו – אומה עצומה, יש להם שוק מקומי. לנו אין שוק מקומי, הוא קטן. לכן אנחנו צריכים את השווקים שבחוץ. לא יכולים לטוס, הירידה היא של 80%, אדוני. איך אפשר לקיים עסק כלכלי כשיש ירידה של 80%? אנחנו התחלנו את המשבר – סין זה קהל גדול שלנו, בתחילת ינואר, ועדיין לא יצאנו ממנו. אני לא מתחרה, לא במסעדנים, לא במלונאים. כולם עם ישראל, כולם טובים.

הפתרון צריך להיות ייחודי.

אמת. פתרון ייחודי ואפשרי. לא רוצים כסף. רוצים את זה, וערבויות ליהלומנים להלוואות משמעותיות.

בדרך כלל ההלוואות ליהלומנים הן קצרות מועד, נכון? פרק עסקה, אני מדבר.

לא, בדרך כלל הבנק נותן קו אשראי. אתה משתמש - - -

זה מתגלגל בפיקים.

זה עובד על פיקים, כן.

משרד הכלכלה. אם הכל טוב, למה זה לא קורה?

אז אולי נחדד כמה דברים. אני משנה למנכ"ל במשרד הכלכלה והתעשייה. המפקח על היהלומנים נמצא כאן, סמנכ"ל במשרד- אופיר גור. אני רוצה להגיד שבכלל, התפיסה שלנו במשרד היא ביחד עם פיקוח ופיתוח. אנחנו תמיד עוסקים גם בפיקוח וגם בפיתוח הענף, נותנים הקלות רגולציה משמעותיות, גם סביב הקורונה וגם לפני הקורונה. אנחנו כן מסתכלים איך אנחנו מפתחים את הענף, ונשיא הבורסה גם התייחס לדבר הזה.

אני חושבת שהענף עשה כמה תהליכים מאוד משמעותיים. הראשון זה התהליך של השומה לפי מיטב שפיטה וכל התהליך של דיווח חשבונאי תקין, והתהליך השני שהוא מאוד משמעותי, גם מול הבנקים זה הנושא של פיקוח כנגד הלבנות הון, תהליך שהמשרד שלנו התגייס אליו ביחד עם הרשות לאיסור הלבנת הון, ובעצם אנחנו מוודאים שאין חלילה הלבנות הון בענף. אני חושבת ששני התהליכים האלה הם תהליכים מאוד משמעותיים, שכן הם מסובבים משהו בתפיסה של הבנקאות שרואה בענף היום ענף שמדווח, ענף שמתנהל כדין, ענף שיש בו פעילות ענפה ומפוקחת. בנושא של אשראי – יש היום לקרן בערבות מדינה מסלולים שפתחנו במיוחד ליהלומנים. כמובן תמיד צריך לעבוד מול הבנקים ולקבל אישור מהבנקים. יש היום קרן בערבות מדינה, היא נותנת הלוואות, היא יכולה לתת הלוואות, ואפילו פתחנו מסלולים ייחודיים בריבית דולרית ובכל מיני היבטים כאלה.

אני רק רוצה להתייחס לעניין האזור הסחר החופשי – זה נושא שהובא לפתחנו ממש לאחרונה. זה לא שהוא לא התפתח, הוא רק בתחילת הטיפול שלו. הוא הובא תוך כדי הקורונה - --

אין לכם כוונה לקדם את זה?

אז אנחנו עכשיו מתחילים לקיים את הישיבות. הייתי בישיבה ברשות המסים, ראשונית ביותר. הנושא הזה בטיפול, הוא בלמידה. עוד לא למדו אותו כל הגורמים המעורבים. זה ממש בהתחלה. להגיד שהוא לא הולך, חלילה, אני חושבת שזו לא התפיסה הנכונה, אלא – הוא נושא שעכשיו מטפלים בו, לומדים אותו. רק תיקנו היבטים מקצועיים כדי להבין מה המשמעויות של זה. זה ממש משהו שהתחיל לאחרונה, ואנחנו עובדים לבחון אותו יחד עם מי שנוגע בדבר – רשות המסים, כאן, יש היבטים, ושותפים נוספים. אנחנו תמיד, כמשרד, נרצה לפתח ולקדם ענף ולעשות את זה ביחד בדרכים הנכונות. אנחנו ממש בהתחלה.

אני המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה. יורם דבש הציג את המצב להלכה כמו שהוא, הירידה בסחר היהלומים ובעיקר בייצוא היהלומים היא ירידה עצומה, משמעותית. 2020 – החצי הראשון של השנה היא קטסטרופלית. חשוב רק גם להדגיש שזה לא רק הנושא של הקורונה. אם אני מסתכל על העשור האחרון – הוא היה רע מאוד לתעשיית היהלומים. דווקא קיווינו ש-2020 תהיה שנה יותר טובה ואז הגיעה הקורונה ובעצם שמה לאיל את כל התקוות שלנו.

אנחנו בכל מה שקשור לפיקוח מנסים לתת את ההקלות ליהלומנים ונתנו להם הקלות רגולטוריות, גם כדי שלא ירגישו מעבר לנושא האובייקטיבי של הירידות בביקושים והיעדר טיסות – שלא ירגישו יותר מדי רגולציה, אבל גם נכון מה שיורם דבש אומר – חייבים למצוא פתרונות אחרים, מחוץ לקופסה, שעוד לא ניסינו. תעשיית היהלומים היא תעשיית דגל. בשנים הטובות זה היה אחוז דו ספרתי מייצוא הסחורות הישראלי. אנחנו חייבים לעזור - - -

ולכן - - - זה אזור סחר.

בהחלט. ולכן, על פניו הרעיון נשמע לנו מאוד מאוד חיובי, ואנחנו מגיעים לרעיון הזה בגישה חיובית. אנחנו כמובן לא יכולים להחליט לבדנו על אזור סחר חופשי. יש פה כל מיני stakeholders, בין היתר – רשות המסים, ויכול להיות שגם גורמים אחרים, הרשות לאיסור הלבנת הון כמו שנעמה אמרה. היתה לנו פגישה ברשות המסים בתחילת יוני. אני חושב שגילינו גם מהצד השני איזושהי נכונות חיובית לקראת הדבר הזה, והכוונה היא עוד במהלך החודש הקרוב להתחיל לכנס ישיבות עבודה ראשונית בשביל לקדם את הרעיון. ברור לנו שאי אפשר לחכות עם זה יותר מדי זמן. המשבר הוא עכשיו, המשבר הוא כאן, צריך לתת פתרון מהיר, ועל פניו זה נראה בהחלט כיוון חיובי.

יש קרן הלוואות בערבות מדינה, נכון? אתם מנצלים אותה?

אנחנו לטעמי לא מנצלים אותה מספיק. הקרן בנויה, והיא חיובית, ונעמה צודקת – זו אחת התוצאות של הוועדה. היא לא ממש מתאימה ל DNA של היהלומן. אני לא אומר שהקרן לא טובה, ולא שיהלומן לא טוב. לפעמים שני טובים, אבל ענף היהלומים מתנהל בפיקים. בן אדם יכול להיות במינוס ב-10 לחודש, ובפלוס ב-20, והקרן נותנת הלוואות קבועות לטווחים ארוכים.

צריך להתאים אותה.

נכון. צריך להתאים אותה ואז יהיה ניצול מרבי שלה.

אתה יודע, הדבר הכי קל זה לעבוד בפס רחב, אותו הדבר לכולם. הגיע הזמן לשנות את התפיסה הזאת.

כבוד היושב-ראש, אני חושב שהדיון הזה הוא מאוד מבורך. אני חושב שענף היהלומים זה אחד הענפים שמאגדים בתוכו את כל המגזרים שעובדים שם, והיו שנים טובות, כמו שאמר כאן כבודו, שנים שמדינת ישראל התברכה באחד המקומות הטובים בענף היהלומים. בשנים האחרונות אנחנו רואים פה, באמת, ירידה. אני חושב שלפני שהולכים לקרן סחר שזה דבר שצריך לטפל בו, כמו שדיברו פה, וזה דבר ארוך יותר – המדינה צריכה להקצות עכשיו - - -סביבי יש עכשיו אנשים שאני מכיר ויש פניות מציבור שעובד בענף היהלומים, שטוען שהגיע לפת לחם. זה ענף שידענו תמיד שזה אנשים שעובדים ומרוויחים ומשתכרים. הם הגיעו לפת לחם, שאין להם – אם זה יהלומנים, מלטשים, פקידים – ציבור שלם שיצא לחל"ת ומחפש היום לחם לאכול.

צריך דבר ראשון לעשות את ערבות המדינה, שתהיה. אם בהודו נתנו במשך השנים האחרונות 50 מיליארד, במדינת ישראל צריך להיות לפחות, שמשהו, כעת, בפרט לאור הקורונה, המצב הקשה – צריך להתייחס אליהם כמשהו ייחודי, לא כמו כל התוכנית הכלכלית. להתייחס אליהם כמשהו ייחודי, להקצות להם לפחות מיליארד שיוכלו להתרומם. לפני שייגשו לתוכניות ארוכות, כמו קרן סחר – שצריכים לעסוק בזה ולפעול בזה, אבל זה לא מהרגע להרגע. אנחנו צריכים להציל את הענף הזה לפני שלא יהיה על מה לדבר, וזה יהיה מאוחר מדי.

להוסיף עוד כמה דברים על מה שאמר חבר הכנסת חסיד. אני חושב שבאמת, הבורסה ליהלומים יש לה כמה מאפיינים שהם מאוד חשובים, והוא דיבר על השילוב. אני חושב שכל מי שיבוא מהוועדה ויראה את המיקרוקוסמוס שנוצר בבורסת היהלומים במשך השנים בין החרדים ובין האנשים שהם פחות אדוקים – החיבור הזה והכבוד ההדדי – יש לנו בית כנסת בפנים ובית מדרש, וכולם חיים תחת כפיפה אחת במשך שנים, כיחידה אחת, מכבדים אחד את השני. אני חושב שזו דוגמה למשק כולו איך אפשר לעבוד ואיך אפשר לחיות ביחד.

בנוסף, לגבי מה שידידי אמר פה, לגבי פת לחם – בפסח, הבורסה פתחה את הקופה שלה שהיא לא כל כך גדולה ואמרה – כל מי שרוצה יכול לבוא ולקחת איזשהו סכום. נתנו 1,250 שקל לאדם שרוצה, בלי לדעת את שמו. אלה שהיו אחראים על זה לא ידעו את השמות של האנשים. עשינו את זה ממש כצדקה והופתענו – באו 450 חברי בורסה, ולקחו את הכסף הזה. לחבר בורסה לבוא ולקחת את הכסף הזה זו ממש בושה. באו ולקחו, וזה רק מראה עד כמה המצב פה קשה.

נקודה נוספת שרציתי להעלות, והיא בכיוון אחר בכלל – בעצם, אנחנו זיהינו לפני שנתיים-שלוש זיהינו שאנחנו מובילים בעולם בשני תחומים. הבורסה מובילה בתחום היהלומים, ובנוסף לזה אנחנו ה start-up nation, אומת ההייטק. החלטנו להקים חממה טכנולוגית בבורסה על מנת למצוא פתרונות טכנולוגיים על מנת לקדם את הענף ולמצוא איזה game changer שיוכל לעזור לנו להתחרות בהודו בכל הייצור הזול שנמצא שם. זה גם אחד התחומים שהיינו מבקשים, אם המדינה תוכל לעזור לנו בכספים. אנחנו לא צריכים כספים גדולים. הלכנו למסלול של המדען הראשי ולא הצלחנו שם, ואם יהיה אפשר לתמוך במיזם הזה – אני חושב שזה מיזם שגם נותן מקומות עבודה, מצד אחד, וגם נותן עתיד שיכול להיות טוב יותר ויפתור הרבה בעיות.

אני רוצה להתייחס לשנייה התייחסות כללית. אני לא נוהג לומר את זה הרבה פה, אבל באמת, אחרי סדרה של ענפים שעברו פה – זה מקומם וחורה לי שאין התייחסות פרטנית לפי ענפים. כאילו כל פעם מופתעים מענף חדש שמגיע לוועדת הכלכלה והממשלה אומרת – אה, נטפל בו.

לא, היא לא אומרת – נטפל בו. היא אומרת: עזרנו לכם בחל"ת, עזרנו לכם בהקלה בארנונה, כמו תקליט שבור שחוזר על עצמו.

אז מה אתם עוד רוצים. יש פה ענף שמבחינתי עושה משהו שהוא מאוד לא מובן מאליו. אנחנו לא איזה מדינה עשירה במחצבים שאתה גם כורה פה את היהלומים וגם עושה את כל שרשרת הייצור והמסחר.

גם כשיש מחצבים לא מגיע הכסף – בדיון הקודם היום שעשינו דובר על זה.

כי יד פה מדיניות, זה ברמה הפוליטית – זה חייב להיאמר: יש פה מדיניות שחונקת תעשייה, ולבטח שלא מאפשרת. בכל משבר יש הזדמנות, גם במשבר הקורונה. ואנחנו רואים את זה בזה שאין הכשרות מקצועיות – שגם זה היה יכול להיות פתרון טוב להרבה מהאנשים. לדוגמה – מלטשים, אולי היה אפשר לפחות בתקופה הקרובה לתת להם הכשרות מקצועיות מטעם המדינה, תוך כדי מתן דמי אבטלה, ולייצר לכם לפחות - - - כי יש עדיין אפיקים אחרים בתעשייה שחסרות בהם ידיים עובדות. אין פה שום חשיבה מערכתית. מגיעים הנה ענפים שיודעים לייצר פרנסה וכסף וצריכים להידפק על דלתות הממשלה כל פעם מחדש ולהגיד – הי, זוכרים אותנו? אנחנו מכניסים מיליארדים, אבל לא תפנו אלינו חס וחלילה.

הגיע הזמן שהממשלה תקבל גישה פרואקטיבית וניגשת לענף-ענף, יושבת יחד עם ראשי הענף ואומרת – איך אפשר לעזור, וכשבאים לדבר על איך אפשר לעזור צריך לדבר גם ברמה המידית וגם ברמה ארוכת הטווח. אני מתחבר למה שנאמר פה. אני חושב שצריך לחשוב מחוץ לקופסה. אני חושב שהתחרות תלך ותקשה עליכם להצליח, אני מאמין שכבר היום, זה שאתם משמרים את היקף הפעילות ונפח הפעילות הזה הוא לא מובן מאליו, בהתחשב בגלובליזציה ובתנאים שבהם אתם עובדים. אבל זה ייקח זמן. אין להם זמן לחכות. באמת, אני קצת מכיר כמה רק מהסטרט-אפים שעוסקים בנושא של יהלומים. דברים מדהימים. באמת, יכולת לשווק ולמכור יהלומים און-ליין, כי בצילום, ביכולות צילום של יהלומים אנחנו לדעתי מספר 1 בעולם. יש טכנולוגיות שמצלמות לך את היהלום ברמה שכאילו אתה מסתכל, כאילו רואה את זה מולך.

אמת.

עדיין המלטשים הכי טובים?

אנחנו המלטשים הכי טובים, אבל של אבנים גדולות, יקרות. מכיוון ששכר העבודה בארץ יקר, זה אבנים רק יקרות, ייחודיות. אני מאוד מחבר למה שאתה אומר – כל הטכנולוגיה של ענף היהלומים העולמי יוצאת מהארץ.

יוצאת מכאן. אנחנו מייצאים לארצות הברית ולכולם, כבר שנים. אם העולם השתנה ויש פחות כסף אז זה הזמן שממשלת ישראל תייצר תוכנית רלבנטית – לדוגמה, סחר דווקא ביהלומים קטנים, זולים יותר. אם אנחנו מבינים ששוק היוקרה אולי הולך להיפגע – צריך פה יוזמה. אני באמת לא מבין למה אנחנו צריכים לשבת פה כמו איזה גורם מתווך שצריך להעיר את הממשלה ולומר – הלו, יש פה אנשים, משרות, כסף, פרנסה של אנשים. אנחנו עוברים פה ענף-ענף וכאילו מופתעים כל פעם מחדש שענפים צריכים עזרה בקורונה. למה צריכים שהם יבואו לבקש? אנחנו כבר חמישה חודשים במשבר. מה, מישהו חשב שזה לא יפגע בענף היהלומים?

אז בואו נשמע את משרד האוצר. משרד האוצר אתנו, בזום?

אני מאגף תקציבים. אתייחס לשני נושאים שעלו. הנושא הראשון זה נושא ההלוואות. נגיד שכן בחנו את הנושא בקרן הספציפית, בקרן שיש כרגע, והנתונים של ענף היהלומים בנושא הזה הם דווקא די טובים, גם ביחס לממוצע וגם באופן כללי – בשני תחומים: אחד זה תחום של מסחר סיטוני, והשני – תחום של עיבוד. אושרו בתחום של מסחר סיטוני כמאה הלוואות בהיקף אישור של 74%, זה מאוד גבוה ביחס לקרן, ובהיקף של כ-100 מיליון שח. בתחום של העיבוד אושרו כ-45 הלוואות, ב-76% אישור, ב-36 מיליון שח נוספים. אז לפחות בנושא של הלוואות אני יכול להגיד שבדקנו את הנושא, וזה עוד מלבד הקרן שיש לענף שהוקמה במיוחד בשבילה באופן שוטף – כחלק ממסקנות הוועדה שעסקה - - -

אתה מכיר בשוני, ב DNA השונה של ענף היהלומים לגבי מתן האשראי?

אנחנו מכירים, ובגלל זה הוקמה יחד עם החשכ"ל במשרד הכלכלה קרן מיוחדת לענף הזה, ואני אומר שגם בלי הקרן המיוחדת, גם בקרן הרחבית שיש לכולם, אחוזי האישור שלהם גבוהים באופן יחסי. אחוזי האישור הממוצע בקרן הוא 68%, ואחוזי האישור שלהם, כפי שאמרתי, הם 74 ו-76%.

אבל יש איזה נתון שאולי מטעה קצת – אתה אומר שמתוך אלה שפנו אושרו 74%, אבל עצם המבנה של הקרן מנע מהרבה אחרים לגשת, פשוט.

למה?

אתה נותן אחוזים מתוך אלה שהגישו בקשות והוא אומר שמלכתחילה, בגלל הבעייתיות, הרבה לא מגישים בקשות כי הם לא - - -

הדבר שיכול לעזור ויכול להיות הכי נוח לנו זה בעצם ערבות מדינה לאותם קווי אשראי שדיברנו עליהם. קו אשראי זה בעצם שיש לך יכולת למשוך X כסף מהחשבון, וזה כמו אקורדיון – עולה ויורד בהתאם לפעילות. בעצם, מה שמקבלים פה, אנחנו מקבלים איזושהי הלוואה שההלוואה הזו היא לשיעורים ותשלומים, שהולכת ופוחתת, אתה מחזיר אותה לאורך זמן. אז לנהל עסק על סמך אותה הלוואה זה כאילו כמו משכנתה, בעצם – לפעילות העסקית זה פחות עוזר.

הוא אומר לך – צריך הלוואה בתנועה, גמישה, משתנה. זה נקרא מדד אשראי זמין.

אני יכול לבדוק כמה פנו מהענף בהתחלה, בדקנו את זה בכמה ענפים, אפשר לבדוק גם בענף הזה. ככלל, מה שאנחנו יכולים לבדוק זה את היקף האישורים, שהוא גבוה. יכול להיות שיש הצעות לשיפור הקרן, אנחנו קשובים לכולם. שינינו אותה גם פעמים בהתאם לבקשות של ענפים שונים במשק, ואין לנו שום בעיה לבחון בקשות שיובאו אלינו, ככל שהן רלבנטיות כמובן שגם ניישם אותן.

ולסוגיות האחרות שעלו כאן? סוגיית אזור הסחר?

כמו שמשרד הכלכלה אמרו – קיבלנו את הפנייה רק לאחרונה. אין לנו עוד עמדה, אנחנו בשלב של ללמוד את הנושא. נשב, כמובן גם עם משרד הכלכלה וגם עם רשות המסים, ונגבש איזושהי עמדה משותפת, ואז נוכל להתייחס.

העמדת אשראי ספציפי, ייעודי – אתה אומר שיש קרן ייעודית.

נכון. במסגרת הוועדה שכבר היתה בנושא היהלומים, מתוך קרן ערבות מדינה הוקם מסלול ייעודי לענף היהלומים. עוד לא הצלחתי לקבל את הנתונים שלו. ביקשתי מהחשכ"ל ואוכל לעדכן את הוועדה ברגע שהם יתקבלו, לראות מה קורה שם, ושוב – ככל שיש בעיות תמיד אפשר לבחון ולתקן, אם נראה לנכון.

קודם כל – תודה. מהידיעה שלי – הרבה אנשים לא לקחו, נכנסו לתהליך, התהליך לא מתאים לענף, כמו שהיושב-ראש אמר. אם אפשר לעשות שינויים מהותיים בעזרתך, בעזרת משרד הכלכלה, אנחנו נשמח לבצע אותם.

מי הגורם שיכול לשבת עם היהלומנים כדי לגבש מסלול מותאם?

אז אל"ף- יש מסלול, ואם יש בעיות אז נשב אנחנו אתם, יחד עם החשכ"ל, עם משרד הכלכלה, נלמד את הבעיות וננסה - - -

אז הנה, יצאה לך בקשה שתובא גם בסיכום, שאני מבקש לקיים פגישה בסוגיה הזו, אני מבקש ממשרד הכלכלה לתווך, להוביל וליצור את המסלול המתאים.

רק לחדד – שנת 2017 הייתה ועדה, ועדה בין משרדית.

פה אני לא מדבר על ועדה. אני מדבר על שולחן עגול בהסכמה.

אחת ממסקנות הוועדה היה לייצר בתוך הקרן בערבות מדינה מסלול ייעודי לענף היהלומים, לרבות מסלול דולרי, ולא בשקל, וכו'. כל המהלכים שנתבקשו ניתנו בתוך המסלול הזה, כאשר הם יכולים לקחת הלוואות בערבות מדינה. בנוסף, גם הקרן להלוואות לעסקים בסיכון שהוקמה לאחרונה בעקבות משבר הקורונה לעסקים בסיכון – גם לתוכה - - -

הבנקים מסרבים לתת. אתם נותנים והבנקים אומרים – העסק בסיכון, אני לא נותן.

לכן אני רוצה את הפגישה הזו. אם צריך להזמין גם את נציג בנק ישראל - - -

גם הנציג של בנק ישראל, שידבר.

נציג בנק ישראל, המפקח על הבנקים – כל גורם שיכול להביא את החליפה המותאמת הזו – כי סך הכל זה win win, אף אחד לא עושה פה טובה לאף אחד. אף אחד לא רוצה מתנות ולא צדקה.

נציג בנק ישראל אתנו בזום?

כן, אבל התבקשתי רק להיות נוכח, ולא להתבטא.

ואין לך מה לומר, ממה ששמעת? מי הדובר?

אני הסטודנט של מישל, ממחלקת מחקר.

ומי ביקש ממך לא להתבטא, בישיבת ועדה של הכנסת?

מישל.

תודה. אני מכיר את מישל, הוא הופיע אצלנו.

כפי שאמרתי – אני חושב שמתבקש ליצור את מסלול ההידברות הזה, אולי ייצא מזה איזה מסלול ייעודי על אשראי זמין ולא מסלול של הלוואות. יש עוד אורח בזום שיכול לדבר, ולא התבקש שלא לדבר?

אני מרשות המסים, מהמחלקה הכלכלית, וגם בנושא של היהלומנים הינו מעורבים, בכל הנושא של מענק ההוצאות הקבועות.

אז כפי שציינו הדוברים לפני – ענף היהלומים הוא באמת ענף ייחודי, הוא מאופיין במחזורים גבוהים ורווחיות נמוכה יותר, רווחיות גולמית, כמובן . בנוסף, מדובר בענף שעיקר התוצרים שלו הם לייצוא. הענף הזה גם מיוחד, בחוק מע"מ – הוא מקבל פטור ייחודי בסעיף 33, וגם הדיווחים שלו שונים. בתחילה גם החרגנו אותם ממענק הוצאות קבועות, ופנו אלינו לא מעט גורמים שביקשו שנבחן את הנושא. באמת היתה בחינה. הסיבה שהחרגנו אותם היא גם מבחינה תפעולית – הדיווחים שלהם הם שונים מהדיווחים של שאר העוסקים, הם מדווחים פעם בשנה ולא פעם בחודשיים או בחודש כפי שענפים אחרים מדווחים, וגם הייחודיות של הענף, שהרווחיות שלו נמוכה, אז המענק פחות היה מותאם להם.

התקיימו לא מעט ישיבות עם הנציגים, והגענו להסכמות שאנחנו מיישמים אותם בזמן הזה. אני שמח שגם ההסכמות האלה ילכו אתנו הלאה, וימשיכו, כי כפי שהיום אתם יודעים – ועדת הכספים יושבת על מענק הוצאות קבועות לחודשים הבאים, ועצם ההכללה שלהם בהסכמות שהגענו אליהם יכניסו אותם גם למאמצים הבאים, וזה גם יתרון משמעותי.

לגבי אזור סחר חופשי – התקיימה ישיבה בחודש יוני עם מנהל רשות המסים מר ערן יעקב ונציגים אחרים משני הצדדים, וסוכם שיוקם צוות. כמובן שצריך לבחון את ההשלכות לכל הכיוונים, את היתרונות ואת החסרונות שיש למהלך כזה, את המשמעויות שיש למהלך מסוג זה. יוקם צוות ואנחנו נוכל לעדכן בהמשך לגבי היתרונות, החסרונות והמשמעויות של מהלך מסוג זה.

אני מאוד מודה לך. לעומת הדובר הקודם – כל הכבוד לך.

קודם כל אני מתנצל שלא יכולתי להשתתף בישיבה הזו כי אני לא בארץ. אני מצטרף לחבריי, ליורם דבש ולבועז מולדבסקי לגבי מה שקורה בענף שלנו. אני חושב שבאמת, הדבר שהכי יכול כרגע לעזור להציל את הענף זו הלוואה בערבות מדינה, והלוואה בסיכון, גם. כמו שאמר גל ברנס – קיבלו אנשים, גם אני קיבלתי הלוואה בערבות מדינה, אבל זו לא חכמה לתת לאנשים שהם די חזקים מבחינת הבנקים, ולא לתת לאנשים שקצת יותר קשה להם לקבל את האשראי מהבנק, כי הבנק נתן למי שהוא בסדר מבחינתנו במאה אחוז, ואין לו סיכון, ואלה שבאמת צריכים את זה ואין להם את המאה אחוז הזה לתת לבנק – הם אפילו לא - - -שלא קיבלו.

אנחנו מבקשים בערבות מדינה, שיובהר. בערבות מדינה.

הלוואה בערבות מדינה. אני לא אומר להגדיל את האשראי שלנו, של הענף. אנחנו לא מנצלים. כרגע האשראי שלנו הוא 900 מיליון דולר. מנוצל מתוכו אולי 700 או 600. הבעיה היא בערבות מדינה, וגם לעסקים בסיכון, שהבנקים מאוד מאוד קשים עם אנשים שהם קצת יותר לחוצים בכסף, ואני חושב שזה משהו שיכול לתת תמיכה מאוד חזקה, כי אנחנו יודעים לצאת מהמשבר זה. אנחנו יודעים לצאת ממנו עם קצת עזרה ורוח גבית.

אני רוצה לחדד נקודה. קודם כל אני שמח על הגישה החיובית. למה הענף שלנו ייחודי, גם כן? תראו לי עוד ענף במדינת ישראל שקיים יותר מהמדינה ונותן פרנסה, כמו שיורם דבש אמר – ל-15 אלף משפחות. מדינת ישראל החליטה שאנחנו ייחודיים, ודוגמה לכך – תראו את המאזנים שלנו. אנחנו הקבוצה היחידה במדינה שיש לה מאזנים בדולרים. למה? כי רשות המסים בזמנו אמרה – אלה ייחודיים. אני לא אקח מזמנכם, אני אגיד רק דבר פשוט: לכל אחד יש מסגרת אשראי. יש אחד שיש לו מיליון, יש אחד עם 200 אלף, 100 אלף. פשוט, בצורה פשוטה – שמסגרת האשראי שלו תגדל עם ערבות המדינה, שהמדינה חושבת שהיא תוכל לעזור לו. זה הכל. פשוט.

ואם המדינה תחשוב שהיא לא צריכה לעזור לך?

אז היא לא תיתן.

למה שזה לא יהיה לפי מה שאתה צריך, כיהלומן?

אז אני אומר – אני אסביר עוד פעם: מסגרות האשראי, ההלוואות שנותנים, שזה הלוואות – אדם מקבל במכה אחת, סתם אני אומר – 500 אלף שקל. זה מונח עד שהוא משתמש בזה. תוסיפו למסגרת בערבות מדינה. יש לו 200 אלף דולר? שיהיה לו עוד 100 אלף דולר שכמו שהולך ושב – בערבות המדינה, זה הכל.

אוקיי, זה מה שהתכוונו. תודה.

בוקר טוב. אני יצרן יהלומים, 28 שנה מייצר יהלומים. הבעיה שלי, איך שאני רואה את הדברים, זה בסטיגמה שנוצרה על ענף היהלומים שכולם עשירים, והיהלומנים יכולים להסתדר ולעבור את המשבר הזה בלי עזרה. ירדנו למצב שאנחנו כבר חמישה חודשים לא עובדים, והעסק שלנו דומם לגמרי. העסק שלנו בנוי על טיסות - - -

מה אתה צריך כדי שתרים את הראש אחרי המשבר.

שקודם כל תשמרו על היהלומנים עם הראש מעל למים.

איך?

וחשוב מאוד – עד סיום משבר הקורונה תנו לנו לחיות בכבוד, לקבל מהמדינה, אנחנו לא שונים מאף סקטור אחר, ומגיע לנו בדיוק את אותן הזכויות של המסעדנים, של אולמות האירועים, ואני חושב שאנחנו יכולים להחזיר למדינה עוד הרבה הרבה הרבה, ואפשר להחזיר עטרה ליושנה. רק צריך סבלנות וזמן, ותהיו אתנו – אנחנו נהיה אתכם.

שלום לכולם, אני רוצה להציג משהו כבעיה מתמשכת. אנחנו, בענף שלנו, כבר לפני עשור התחלנו להתריע ולומר שהעסק שלנו עוזב את המקום הזה. אני יכול לומר לך שאני דור שני לתעשיינים כאן, משפחה שיש לה כבר דור שלישי כאן. לאט לאט אנחנו רואים בעשור האחרון שהתפקיד של המדינה והתפקיד של הממשלה ושלכם בכלכלה – זה לשמר את מקומות העבודה. אנחנו, כמדינה, צריכים לדאוג שלאנשים יהיו מקומות עבודה. כשבאים ראשי ענף ואומרים שמתחיל להתדלדל בו הנושא הזה של התעסוקה, אנחנו כמדינה צריכים לדאוג כמה שיותר. נשיא ארצות הברית כל הזמן מדבר על jobs וכל הזמן מדבר על שימור מקומות עבודה.

נראה אם זה יעזור לו עוד כמה חודשים.

אנחנו רואים מה קרה לענף שלנו שהתדלדל לכמות של רק 15 אלף משפחות שנמצאות בו, כשהיינו לפני עשור, לפני עשרים שנה היינו 35-30 אלף משפחות שמתפרנסות מהמקום הזה. יש פה מקום למדינה, לממשלה, לכם כוועדת כלכלה – לבוא ולהגיד: דבר ראשון, נדאג שמה שקרה בעשור האחרון לא יקרה בעשור הבא. חייבים לשמור את הענף הזה. זה ענף עם הרבה הון, עם הרבה קשרים בינלאומיים. זו קבוצה של אנשים שיש לה יכולות מדהימות לעשות קשרים, לעשות עסקים, להביא הרבה ערך מוסף למדינה. אנחנו היינו פעם פורטים דולרים במדינה הזו בשביל 35-30 אלף משפחות והיום אנחנו פורטים רק בשביל 15-10 אלף משפחות. אנחנו חייבים לשמר את מה שנשאר מענף היהלומים, בשביל שהמדינה תשמור על מקומות עבודה. אם, לדוגמה, אתם לפעמים מביאים בתקשורת ידיעה שנסגר מפעל של 200 עובדים של "פריגת" או משהו כזה – עושים מזה כאילו מה קרה. קרה, נכון, 200 משפחות לא מקבלות משכורת. אבל אצלנו זה קרה לאורך העשור האחרון. כל פעם נסגר עוד מפעל ועוד מפעל ועוד אלף אנשים עזבו, ועוד אלפיים, ותמיד אנחנו, בענף היהלומים, לא ביקשנו עזרה של אפילו שקל מהמדינה. את הכל מימנו בכוחות עצמנו. בחיים יהלומנים לא באו למדינה וביקשו תמריצים, הטבות. כלום. תמיד ידענו לממן את עצמנו. ומה שקרה, שאנחנו מימנו את עצמנו ללא עזרת המדינה, השארנו חצי מהאנשים. אם אנחנו לא נתעורר היום נמצא את עצמנו בשנים הקרובות שאנחנו לא שם. תודה.

תודה. פעם בממשלה דיברו על זה. אני זוכר, כשהייתי בממשלה ב-2009, כשהייתי שר – דיברו על זה. נכון, יש יחידות כאלה. אבל מה שמתבקש ועולה שממשלה, גם בשוטף – לא רק במצב של משבר, צריכה להעמיד יחידה כלכלית כזו שיודעת להיכנס לענפים כאלה שהם רווחיים. מתי המדינה נזעקת? כשיש משבר, כשהענף כושל. יחידה כלכלית כזו שיודעת לבוא לעסק, והיא רואה – רשות המסים רואה ענף שכרגע מכניס לה, יש לה עניין. האם צריך להיות לה עניין להכניס לשם יחידה, לראות איך היא נכנסת לסייע, לבחון, לעשות מכפיל כוח כדי לייצר, שלא לדבר על לשמר את המצב. אבל לצערי הרב, התחושה היא, כפי שאמר רפי ירושלמי – יכול להיות שזה בעוכרו, שלא צעקו. מי שצועק מקבל.

זה נכון. זה נכון. זו גם אשמתנו.

לכן אני חושב שזה נכון, גם בלי הקורונה. הלוואי והייתי שם כדי לקבל החלטה להקים את היחידה הזו – אני חושב שזה חשוב מאוד. יש את המדען הראשי, אתה יודע – אבל לצערי הרב הייתי שם. קורצתי מחומר של עובד ציבור והייתי בשירות המדינה. הפכנו להיות מקדשי הרגולציה. הכל חשדנות, ואין מעוף. גם כשאתה רוצה להמציא משהו עם מעוף – כמו בסדר פסח. יש שני שותפים – אחד שמביא את המצה והשני שאחראי על המרור. לפעמים התחושה שהמדינה שותפה בו בסדר הזה רק כדי להביא את המרור.

אדוני, אני רק חייבת לומר – אני התחלתי את דבריי שהיחידה שלנו - - -

אני מעדיף לומר את זה. משרד הכלכלה כאן מהצד של הטוב. אני לא בא להגן. יש מעוף, יש ניסיון, יש רצון. בכוונה כיוונתי את זה לרשות המסים, לאוצר, משרד המשפטים – כל הרגולציה המכבידה הזאת. הלוואי וממשדר הכלכלה – ואני מכיר את משרד הכלכלה לא מהיום, אלא שנים רבות, יש שם ים של כוונות טובות. יש ים של רצון טוב, אבל זה נתקע בסוף. מגיע לרחוב הצר של הקונוס - - -

אני רק רוצה להגיד שהענף יודע שאנחנו עוסקים, כמו שאמרתי, בפיקוח ובפיתוח. לא סתם השתמשתי בשתי הזרועות האלה – אנחנו לא רק המפקח על היהלומים, אגב, גם בכל היחידות המשרד: גם הרגולטור וגם המפתח של הענף. מחפשים חדשנות ועובדים צמוד עם הענף. יורם דבש לא מספר איך אני עונה לו ביום ובלילה, אבל בדרך כלל הוא כן אומר את זה. אנחנו כל הזמן קשובים במקומות הללו.

כי פה מקליטים, לא נעים לי.

אני יודעת. אני רק אומרת שבאמת – גם הוועדה שהייתה ב-2017 זו ועדה שישבה בלי קשר לשום משבר קורונה, אלא להסתכל על הענף. עשו שם כמה מהלכים בתוך הקרן בערבות מדינה. צריך לראות, אולי, איך עוד לתמרץ את האנשים לכיוון של הלוואות. הם יודעים שאנחנו עושים כנסים בבורסה, כדי שאנשים יבואו. אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה כדי שאנשים ייקחו את הכלים שיש לממשלה. אני חושבת שגם בכיוון הזה אנחנו נגביר פעילות.

יש לך חסידה פה בוועדה, שחשבה שהיה צריך לשכפל אותך מזמן.

מזכירת הוועדה?

קודם כל, באמת ובתמים, אם הענף היה מקבל רוח גבית ממשרד האוצר ומרשות המסים כמו שהוא מקבל ממשרד הכלכלה, זה היה מדהים. הקואופרטיביות שלהם, הרצון הטוב – זה פשוט מדהים. וזה נכון מה שאמר אחד מהקולגות שלי: ענף היהלומים הוא הענף היחידי שהוחרג בפעימה השלישית, ולא ידענו על שום מה. ברוך ה' אחרי מאמץ גדול כשטיפסנו על קירות והרים הצלחנו להיכנס, כמו עניים. אבל ברוך ה' אנחנו שם. אפשר לעשות הרבה דברים טובים. אני מבקש מהיושב-ראש, אל תעזוב אותנו אחרי הדיון. תמשיך ללוות אותנו ואת משרד הכלכלה, כי יש לנו הון אנושי מדהים ויש לנו את היכולת לעשות דברים.

מאוד חשוב - - -

אני רק רציתי בקצרה להגיד שהבעיות ששמענו לא שונות מהבעיות בענפים השונים רק שיש – כמו שאמר אחד מהמשתתפים בזום, יש כנראה בעיה תדמיתית שאנשים חושבים שכל מי שעוסק בענף הוא מיליונר שיכול חמישה חודשים לשבת בשקט ולעבור את משבר הקורונה. מסתבר שיש אנשים שנפגענו, נפגעו קשה, וכפי שנאמר פה מדובר על ענף - - -

אני לא מאמין שיש ענף שיכול לשרוד אחרי ירידה של 80%.

נכון, נכון. בגלל זה אני אומר – המספרים, כשאתה מתעמק במספרים, כשאתה רואה את עומק הבעיה אתה מתחיל להבין שגם אם אתה עוסק באבנים יקרות אתה עדיין מאבד פרנסה תוך 6-5 חודשים וזה פוגע בך כלכלית. אני חושב שכל הטענות שלכם, ומה שאנחנו שומעים גם בהקשר לענפים אחרים הן טענות מוצדקות למשל – פטור מארנונה, דברים שקשורים להגדרה, וכל הנושא שאתם מציעים פה – אזור סחר בינלאומי – אלה דברים נכונים, אלה דברים שצריך לטפל בהם. שוב, אני לא בא חלילה בטענה למשרד הכלכלה, אבל אני בא בטענה לממשלה כי ניהול המשבר הזה וניהול נכון מקרין על כל הענפים – אם זה ענף היהלומים, ענף החקלאות, הסעות, כל ענף. כל יום אנחנו מדברים פה על ענפים.

אני חושב שהבעיה מתחילה מלמעלה. לא יודעים שם למי לתת מענק ולמי לא, למי כן להתייחס ולמי לא. בסופו של דבר, כשזה מחלחל למטה אנחנו רואים את התוצאה העגומה, ויש הרבה משפחות שנפגעו מזה. לא כל משפחה שעוסקת בענף הזה היא משפחת מיליונרים - - -

יש גם שכירים, והרבה שכירים.

וודאי. יש גם שכירים, יש גם אנשים שעובדים יום יום. אנשים לא קונים היום שרשראות וטבעות ודברים כאלה.

יש לכם תחזית שבעקבות הקורונה תהיה ירידה בביקושים? או אולי דווקא כן – אולי נראה שאנשים יסתכלו על הדברים האלה כעל השקעה, כי בכל זאת, ערך הכסף יכול לרדת, אבל יהלומים הם החברים הכי טובים של האדם. נכון?

של האישה.

אז יש לכם תחזית? אתם יכולים פחות או יותר לבנות את התכנון שלכם?

כל עוד יהיו חתונות, אנחנו נמכור יהלומים.

אני תמיד אמרתי – מזל שבעולם יש נשים וילדים, אין מיתון.

הוועדה סבורה כי נוכח המשבר הקשה והסכנה להמשך קיומו של ענף היהלומים נדרשת הממשלה לפתרונות ייעודיים וייחודיים ולפעולה בכמה מישורים. הוועדה ממליצה למשרד הכלכלה והתעשייה ביחד עם משרד האוצר, רשות המסים והגורמים האחרים לבדוק בהקדם את האפשרות להקים בבורסה אזור סחר חופשי, אזור חסר בינלאומי שיאפשר לחברות מחו"ל לפתוח משרדים בישראל ולנהל פה את עסקיהם, ולעסוק במסחר היהלומים בארץ.

הוועדה ממליצה למשרד האוצר להחיל את הסיוע שמעמיד בהתאמה לענפים שונים לסוגיהם, לבחון את הצרכים של כל ענף בישיבה משותפת עם נציגיו, ולהיענות לצרכים של כל ענף בנפרד. הוועדה מציינת בחיוב את ההיקף הגבוה של האישורים להלוואות מתוך אלה שביקשו כמובן, שכבר הועמדו ליהלומנים, ממליצה למשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר לפעול ביחד עם נציגי הבורסה ליהלומים להתאמת הקרן בערבות מדינה לצרכים של היהלומנים, לרבות להציע שינויים משמעותיים מהותיים שיאפשרו ליהלומנים נוספים לפנות לסיוע מאת הקרן.

לפי הבקשה של נעמה קאופמן, אנחנו לא ננזוף בנציג של בנק ישראל שהתבקש לא לדבר בדיון.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:17.