פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
27/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ו' באב התש"ף (27 ביולי 2020), שעה 11:30

עלייה במקרי אלימות במשפחה ורצח נשים בתקופת הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
תמר זנדברג
תהלה פרידמן
עאידה תומא סלימאן

היבה יזבק
יוראי להב הרצנו

איריס פלורנטין - סמנכ"לית בכירה ראש מינהל לשירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

סנ"צ איילת אורנשטיין - רמ"ד נפגעי עבירה, המשרד לבטחון פנים

ד"ר שושי גרינוולד - מנהלת רמכזי אמונה לטיפול במשפחה, אמונה

אורה כורזים - יו"ר ויצ"ו ישראל

אבישג שחם חדד - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו

גלי עציון - יועצת משפטית, נעמ"ת

יעל מרים סיני - קשרי כנסת, שדולת הנשים בישראל

נס מי-פז - דובר עמותת הקשב"ה

שלי שטרכר שלו - מנכ"לית פורום ארגוני צעירות

איילת רזין בית אור - יועמ"ש, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

יונדב שטרן - ממונה תחום חברה וקהילה, אבות למען צדק

דלית אזולאי

ס.ל., חבר תרגומים



עלייה במקרי אלימות במשפחה ורצח נשים בתקופת הקורונה

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, היום 27.7.20, נושא הדיון הוא על עלייה במקרי אלימות במשפחה ורצח נשים בתקופת הקורונה. הדיון הזה הוא דיון, לצערי, שמלווה אותנו כבר מתחילת המשבר ולצערי, ככל הנראה ימשיך וילווה אותנו גם בהמשך. ברור לחלוטין שיש סיר לחץ כאן שמייצר אירועים שאנחנו פחות מכירים. אני אשמח לשמוע ולראות את הנתונים, אבל ברור שזאת לא תקופה רגילה והיא מאתגרת גם מבחינת סיר הלחץ שסגר יוצר כשהוא מבוצע לעתים כאלה ואחרות וגם כאשר יש פה משבר כלכלי מאוד מאוד חמור שגם הוא מוביל לתוצאות שהן מזרזות ומעצימות תופעות של אלימות במשפחה שאנחנו מכירים.

אני כן חייב לומר משהו, לדווח על משהו אחד שאני עושה ואני אשמח אם יצטרפו אליי להצעת חוק. עם הכרזת מצב החירום אירעו חמישה מקרי רצח נשים, שניים מתוכם בוצעו על ידי אסירים שריצו בעבר מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה. הם שוחררו ללא תנאים או פיקוח כי אין כזאת אופציה בחוק. בחוק קיים פיקוח על עבריינים לאחר שחרורם, אבל רק לעברייני מין, לא במקרה של עבירות של אלימות במשפחה, בעבירת אלימות במשפחה כשאסיר משתחרר הוא משתחרר ללא פיקוח. כדי שאפשר יהיה שוועדת השחרורים תוכל להטיל מגבלות בתנאים מסוימים על אסירים משוחררים שריצו עונש על עבירות אלימות במשפחה חמורות ויש סכנה שיחזרו לסורם אנחנו צריכים לעשות שינוי חקיקה.

אני הנחתי בלשכה המשפטית הצעת חוק שתאפשר לוועדות השחרורים לשים תנאים מגבילים על אסירים משוחררים שריצו עבירות אלימות במשפחה. אני חושב שזה בהחלט דרמטי, כי בסוף הנפגעת מוצאת את עצמה לא סתם עם סיכון, אלא עם אסיר משוחרר שיש לו את הרצון שלו לעשות את מה שהוא רוצה, עם עוד לעתים מוטיבציה מוגברת.

אם אתה כבר בזה אז אולי כדאי להציע שם לסגור מעגל ולהודיע לרווחה המקומית על השחרור.

כן, זה יהיה חלק מזה. אני מציין, את הצעת החוק הזו הגשתי בשיתוף עם ארגון המשפחות הנרצחים והנרצחות, בראשות לרה צינמן, מתוך השיחות איתם הגיע ועלה העניין. אני מקווה שנצליח לקדם אותה. אני גם חושב, עוד פעם, זו לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה, אני חושב שזה חוק שראוי שיקודם גם בכנסת המורכבת הזאת.

מכאן אני רוצה לעבור אל הדיון עצמו ונתחיל את הדיון אולי קצת עם דיווחים ונתונים ולהתחיל דווקא עם המשרד לבטחון פנים, סנ"צ איילת אורנשטיין, רמ"ד נפגעי עבירה במשרד לבטחון פנים, אחריה אני אבקש את איריס פלורנטין, ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה, איילת. בינתיים עד שאיילת תנסה להתחבר שוב, איריס, בבקשה.

אין שום בעיה, אני אתחיל. אני אתן קצת דיווחים על מה שאנחנו עשינו בחודשים האחרונים ואני גם אתייחס למה שאמרת כרגע. ראשית, כפי שאמרתי כבר בדיון הקודם התקציב שלנו עומד על 50 מיליון ואני אתחיל מה-20 מיליון האחרונים שקיבלנו לאחרונה.

אנחנו כבר חילקנו 90 תקנים לרשויות המקומיות כדי להרחיב את העבודה בעוד 60 רשויות מקומיות, להוריד רשימות המתנה, להרחיב את היכולת לקלוט משפחות באלימות. זה עשרה מיליון שקלים. אנחנו חילקנו תקציב של חמישה מיליון, תקציב גמיש, שמאפשר למשפחות באלימות לקבל תקציב מיידי להסעה, לביגוד, לבדיקה רפואית ולדברים נוספים בשעת המשבר המיידי. חילקנו עשרה תקנים של עו"ס משטרה, זה העו"ס שמחבר בין המשטרה לבין הרשות המקומית, הרחבנו את המהלך שמבוצע יחד עם בטחון פנים.

הקמנו שני מקלטי חירום בתקופת הקורונה כדי לקלוט נשים ישר לבידוד, אחד הקמנו באפריל, השני הקמנו לאחרונה, כדי לאפשר לנשים שצריכות להיכנס לבידוד להיכנס וגם אפשרנו מענה נוסף לנשים, גם מבודדות וגם נשים עם קורונה חיובית, לאפשר לעבור למלוניות. יש לנו הסדר חדש של פיקוד העורף עם משרד הבריאות, כך שאישה כזאת, כבר העברנו את הראשונה, יכולה לעבור למלונית. בהחלט משהו חדש.

אנחנו בתהליך של הקמה של שני מקלטים חדשים שבכלל יאפשרו ליותר נשים להיקלט, אנחנו כבר יוצאים לקמפיין נוסף בערך של חצי מיליון שקלים.

באיזה רשויות המקלטים?

הם לא אומרים, אבל לפחות הם כלליים או ל - - -

לא, אי אפשר, אני מציע חברות וחברי הכנסת - - -

אני יכולה להגיד שכנראה שני המקלטים החדשים הקבועים יהיו למגזר הערבי ולמגזר החרדי כשמקלטי החירום כבר קיימים וכאמור אנחנו לא אומרים איפה המקלטים נמצאים, מי שצריך לדעת יודע לאן לפנות.

אנחנו עושים קורסים בין משרדיים כדי להכשיר את האנשים השונים שעוסקים באלימות במשפחה לעשות את העבודה טוב יותר. נמצאים על השולחן, מודל למסוכנות כבר מוכן, אנחנו כרגע בשלב של לנסות את המודל ולבדוק את התוקף שלו ולצאת איתו לדרך. אנחנו בתחילת התהליך של מחקר עם הלמ"ס על היקף האלימות במשפחה, אנחנו נמצאים עם ברוקדייל במודל תוצאות שבעצם הולך למדוד לנו את האפקטיביות של עבודה בשטח, המדידה הראשונה תהיה באוקטובר.

אנחנו בתחילת הסכם של דיגיטציה, להקים מענים דיגיטליים, הראשון כבר קיים, לינק לנשים לזהות שהן באלימות במשפחה ולחבר את עצמן לקו 118. היום אנחנו בישיבה עם גוגל כדי לפרסם את הלינק הזה כדי שכל אישה וגבר יוכלו להיענות.

יש לנו שלושה תקנים להובלה של המענה הלאומי. יש לנו פרויקט של מניעה שנקרא חברות וזוגיות. אנחנו בתהליך של הקמה של ארבעה מרכזים של 24/7, אני מקווה שהם יהיו מוקמים בחודש הקרוב. אנחנו כבר עובדים, כבר מתחילת התהליך, עם 180 תקנים לילדים בצל אלימות במשפחה, לגברים ולאזרחים ותיקים, וזה בגדול התקציב של ה-50 מיליון שקלים. אני רוצה להגיד שה-20 מיליון שקלים האחרונים שקיבלנו, כבר הקצנו אותם וחילקנו אותם, הם כבר נמצאים בהפעלה.

אני רוצה לענות, אדוני היושב ראש, על מה שאמרת בתחילת התהליך. יש לנו ועדה שכמעט מסיימת את עבודתה על מודל עבודה עם גברים, איך אנחנו מגיעים לאותו גבר שמשתחרר ואני רוצה להתייחס לדברים. אחת הבעיות העיקריות היא שהגבר שמשתחרר והיה במעצר לא מקבל את הטיפול ואנחנו רוצים לבנות תהליך כדי שכשהוא משתחרר - - -

במעצר או במאסר?

אני אגיד. גבר שנמצא במעצר לא נכנס לתהליך טיפולי, כשהוא מסיים את המעצר וקיבל תקופת מאסר קצרה הוא גם לא מצליח להיכנס לתהליך טיפולי ומשתחרר לקהילה ללא טיפול. על האוכלוסייה הזאת אנחנו רוצים לתת מענה ברמה בין משרדית כדי לקלוט את האדם הזה.

אפשר להתחיל את הטיפול כבר בשלב של המעצר?

אנחנו כבר בונים מודל כדי לטפל ברמה הבין משרדית.

חבר'ה, מעצר, גם ברמה המשפטית, מבוצע או בגלל מסוכנות שעכשיו עוצרים אותו ל-24 או 48 שעות, או לצרכים חקירתיים. במהלך מעצר אתה לא מבצע פעולות אחרות, מעצר זה לא הליך רגיל שאתה שולל חירות של אדם ללא משפט. בעיקרון עם התקדמות המשפט משם זה מתחיל, כל הטיפולים זה במאסר. לכן צריך להפריד בין מעצר ומאסר.

מאסר זה אחרי שהוא נשפט.

המקרה שאני רוצה להתייחס אליו שהוא הלקונה העיקרית - - -

איריס, אני רוצה לשאול שאלה לפני כן.

אני אגדיר את הלקונות אם תיתנו לי רגע.

סליחה, הדיון הולך להיות, אני רואה - - -

לא, יש לי שאלה שקשורה למה שהיא אמרה.

תרשום, היא תדבר עוד הפעם. איריס, כן.

תנו לי לסיים ואז תשאלו את כל השאלות. הלקונות הן, אדם שנמצא במעצר ואחר כך עובר למאסר קצר ולא מספיק להיות בטיפול, אדם שיש לו מאסר קצר. בשני המצבים הללו משחררים אדם לקהילה מבלי שאנחנו הצלחנו להגיע אליו. אנחנו עושים עכשיו ועדה בין משרדית ומנסים לתפור משהו כדי להגיע לאוכלוסייה הזו. מה שאנחנו היום כרגע עושים, אנחנו רק יודעים להגיע לקורבן ולהודיע לקורבן שהאדם שוחרר. שתי הלקונות האלה, אנחנו עכשיו מטפלים בהן. אני פתוחה לשאלות.

איריס, תודה רבה על הדברים. השאלה שלי נוגעת לפער שאת מדברת עליו בשיקום או בתוכניות ליווי אחרי השחרור. האם הפער הזה נובע מחוסר מודעות של השופטים או מהחלטות שניתנות ולא נאכפות? זאת אומרת האם השופטים פוסקים תוכניות שיקום לאחר השחרור כתנאי לחזרה לקהילה ואז אותן תוכניות לא מיושמות, או שהפער הוא במודעות של השופטים או של השופטות להורות על תוכניות כאלה?

דבר שני, בתחילת דברייך דיברת על היישום של ה-50 פלוס 20 מיליון, האם היישום של התקציב עונה על הצרכים שלכם עכשיו בתקופת הקורונה או שיש פער? ואם כן, בכמה את מגלמת אותו?

אני אתחיל מהשאלה האחרונה. בשלב הנוכחי אנחנו עסוקים בלעשות את כל הפעילות, אני לא צריכה ב-2020 תקציב נוסף, אנחנו בפעילות מלאה על כל התקציב שקיבלנו לאחרונה. כן, כדי להרחיב את המענים העתידיים ב-2021 אנחנו נצטרך תקציב נוסף.

השאלות לגבי האסירים. אסיר שמשתחרר בשליש יש לו תוכנית שיקום, הוא יוצא לקהילה ועושה תוכנית שיקום. לא על האסירים האלה אני מדברת, אני מדברת על אסירים שהיו במאסר קצר ולכן יצאו לקהילה מבלי שהם עברו טיפול בבית הסוהר ומבלי שנתפרה להם תוכנית שיקום. אלה האנשים שאנחנו צריכים להתארגן במשרדים השונים ולחשוב על פתרון.

כשהצעת החוק תגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה, אני אשמח מאוד באמת שתביאו - - -

אבל אני רוצה להבין למה יש את הפער הזה, ממה הוא נובע? הם נאסרו בהוראות שיפוטיות, זאת אומרת השופט שלח אותו למאסר קצר או ארוך, למה במאסר קצר הם לא מלווים אותו בשחרור שהוא תלוי - - -

לא, כדי לשחרר מישהו בתנאים מגבילים צריכה להיות הוראה חוקית שמאפשרת להציב לו תנאים אחרי השחרור לו ממאסר. ברגע שהוא ריצה את כל תקופת מאסרו הוא לכאורה, הוא אומר: חבר'ה, אני השלמתי את חובי לחברה. הקונספט הוא שבעבירות מסוימות שחושבים שיש בהן דפוס של חזרה, בעיקר אגב בעבירות של מין בא המחוקק ואמר - - -

הבעיה היא אצלנו?

כן.

אוקיי, זאת השאלה שלי.

בא המחוקק ואמר, סליחה, בעבירות מין רשאית ועדת השחרורים להציב תנאים מסוימים. אנחנו עכשיו כמחוקקים, אני אומר את זה לכם, אני אשמח אם תצטרפו להצעת החוק שלי בעניין הזה, אנחנו כמחוקקים צריכים להגיד שגם מי שעבר עבירה של אלימות במשפחה צריך שיקום.

יש לי גם הצעת חוק בנושא.

חברת הכנסת תמר זנדברג.

תודה. קודם כל יוזמה מבורכת ואני רק רוצה להזכיר שחוק מטעם ועדה הוא לא - - -

לא, זה לא חוק מטעם ועדה, ועדה למעמד האישה, מעמדה חשוב, אבל לא כוועדת חוקה שהיא לדעתי הוועדה היחידה, אפילו ועדת כספים - - -

למה? ועדת כלכלה לא יכולה להציע חוק?

לא.

לא, לא מטעם ועדה. זה בתקנות - - -

לא מטעם הוועדה.

רק ועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת הכנסת.

כל יום לומדים פה, אז למדתי משהו, אבל עדיין אני בטוחה שאם תחתים את כל חברי הוועדה - - -

לא, ברור, אני חושב שזה צריך להיות חוצה – יושבים פה רק – אה, יש פה מהקואליציה.

אני רוצה לשאול שתי שאלות, איריס, לגבי התוכנית. אחת, ציינת על התקציב שלשנת 2020 אתם כרגע מסופקות ול-2021 תצטרכו תוספת. כזכור בדיון הקודם הולך להיות פה קרב רציני ביותר על התוספת, יש כרגע ויכוח עם משרד האוצר בכלל האם, השאלה שלי זה על המה, כי המה יעזור לנו לגייס את האם. כלומר לשנה הבאה, אחרי שמילאתם את המענים כרגע מה המענים הבאים בקנה, זאת אומרת הראשונים שדרושים להתווסף. זאת שאלה ראשונה.

שאלה שנייה זה לגבי אוכלוסיות פגיעות. גם הנושא של הנשים הערביות, גם הנושא של נשים חסרות מעמד ופליטות, המשבר חשף ואולי אין מקום שהוא לא פגע וראינו את העלייה ואנחנו יודעות שקודם כל נשים ככלל הן אוכלוסייה פגיעה ובתוכה יש נשים פגיעות במיוחד. אז האם אתם נתתם את הדעת כבר עכשיו או מתכננות, איך הנושא של אוכלוסיות בסיכון גבוה נכנס בתוכנית.

תאספי ביחד את השאלות, איריס, ותשיבי.

השאלה שלי קשורה, אני מטפלת לאחרונה בתופעה של חסימת קווים שהם מענה לאלימות במשפחה לנשים שסובלות מאלימות במשפחה לטלפונים כשרים, זאת אומרת נשים חרדיות חסומות מלהתקשר. אני יודעת שזה לא בתחום האחריות שלך, אבל אני רוצה להסב את תשומת הלב.

זה לא אצלה, אני פניתי לשר התקשורת גם.

גם אני, אני יודעת, אבל אני רק חושבת שהם צריכים להיות ערים - - -

לחרדים יש קווים כשרים שרק למספרים מסוימים אפשר להתקשר, לחדשות וזה, אי אפשר לגלוש.

הם חסמו שם את קווי החירום.

הם חסמו חלק מקווי החירום. זה סיפור ממש מורכב כי זה לא חוקי, אחת. שתיים, יש פה גם סוג של מונופול, אתה לא יכול להתקבל לגן בעיר חרדית בלי מספר כשר, זה סיפור מאוד מאוד מסובך. אני יודעת שזה לא אצלך, אבל אני כן חושבת שאתם צריכים להיות עם תשומת לב לדבר הזה וכשיש קו אז לוודא שהוא פתוח לאוכלוסייה חרדית. כאילו לעשות מעשה פרואקטיבי בהקשר הזה.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

את האמת, קודם כל אני רוצה לברך, לפחות אנחנו רואים שיש התקדמות בביצוע התוכניות. קיבלתי כמה פניות מעובדות סוציאליות, ממנהלות לשכות באוכלוסייה הערבית שמדברים על מקלט החירום של הקורונה שכבר יש בו תפוסה מלאה ואפילו יש תור המתנה. אנחנו יודעים שזה בעייתי ביותר, במיוחד לאוכלוסייה הערבית כאשר עכשיו הגל השני מכה בצורה מאוד קשה בתוך הבתים ומשאיר גם את הנשים וגם את הנערות במצב שהן נמצאות תחת איומים ואלימות, לכודות בתוך הבית בלי מענה אמיתי. השאלה גם בעניין התוכניות לגברים. אם יש בעיות בלאתר את הגברים ולחייב אותם בטיפול, איך אתם חושבים שתוכלו באמת את התוכניות, כמה שיהיו טובות ותפתחו אותם, איך תוכלו להגיע ולקדם אותן בתוך החברה?

תודה. היבה יזבק.

תודה. אני רוצה להתייחס לעניין אחד ספציפי שגם מאוד מכריע בתקופת הקורונה והוא העניין של התלונות הטלפוניות שמשמשות לציבור הרחב. אני בדיוק גם באתי מהדיון שהיה בקשר לאחוזים המאוד קשים בקשר להזנחה והתעללות גם בילדים, במיוחד בתקופת הקורונה, ואני חושבת שזה גם תקף בהקשר של נשים, אבל ההבדל שכאן, בהקשר של אלימות נגד נשים ואלימות זוגית, אנחנו רואים שלפחות יש את האפשרות של הקו השקט, יש אפשרות לנשים להתקשר ולדווח. אז אנחנו ראינו שהייתה בעיה בכל מה שקשור לתקצוב של הקו הזה בהקשר גם של החברה הערבית וגם של חברות שונות שדוברות שפות שונות בחברה, אני רוצה לשאול עד כמה תוגבר הקו הזה ועד כמה מושקע עכשיו הקו הזה.

והשאלה השנייה וההמלצה, במיוחד שיש עכשיו את הגל השני ואנחנו בעיצומו של הגל השני של הקורונה, חשוב מאוד להשיק את הקו הזה מחדש, זה קו שאנחנו ראינו שהיו בו אלפי פניות מאז שנפתח וזה כנראה יעיל, זה עוזר לנשים לפחות לפנות באופן שקט בהקשר של אלימות זוגית ואלימות משפחתית. וגם מה נעשה עם הפניות האלה, איך מנתבים את הפניות האלה לגורמים המקצועיים והמשך הטיפול. על זה לא שמענו, מה עושים עם הפניות, איך הם מטופלים בכלל.

תודה. איריס, בבקשה.

אני אתחיל ככה, לגבי הפניות הטלפוניות. קודם כל קו 118 לא מפסיק את פעולתו, הוא ממשיך גם כקו רגיל וגם כקו ייחודי לאלימות עם עובדים סוציאליים לאלימות, הוא גם קו עם שפות ואני תיכף אתייחס לתגבור שעשינו עבור אלימות במשפחה. יש גם קו שקט ואס.אמ.אסים, יש גם קו מיוחד לגברים ואנחנו עכשיו עובדים על להעלות ווטסאפ ייחודי לעניין. נכון, בעבר לא היו עובדים סוציאליים דוברי שפות, תמיד היו מוקדנים והיה אפשר לחבר את זה לעובדים הסוציאליים. במסגרת החלטת הממשלה אנחנו הוספנו יותר מ-600,000 שקל כדי לעשות את הקו הזה דובר שפות וזה יוצא לדרך וזה כן עובד וזה לא ייעצר.

אנחנו גם אוספים את המידע מהקו הזה וממפים את הפניות השונות ואנחנו יודעים להגיד בכל תחום כמה פניות היו, ויותר מזה, אנחנו גם מקבלים את הנושאים שפנו. אני יודעת להסתכל ולראות מה פנו ועל איזה נושאים ואנחנו מנטרים את זה ומסתכלים ומסיקים מסקנות על עבודה, כשכמובן המידע הזה עובר לרשויות המקומיות ולמשטרה אם יש צורך. אם אפשר לתת מענה בקו באותה שיחה אז נותנים כמובן.

זה לגבי הקו. לגבי התאמה. נשים חסרות מעמד מקבלות מענה היום במקלטים, עדיין לא מוסדר לנו הנושא של מענה ברשויות המקומיות. אנחנו כן עובדים על זה עכשיו, אנחנו בנינו תוכנית כדי כן לפתוח את היחידות ברשויות המקומיות, כדי לתת מענה גם בקהילה. לא יכולנו לתת את זה עד היום, אני מקווה שנוכל להרים את זה בתקופה הקרובה. לגבי מענה מגזרי, אנחנו כמובן נותנים מענה למגזרים בהתאם ליחידות הקיימות ובהתאם למקלטים. יש לנו מענים לכל המגזרים ובכל השפות ואם נצטרך אנחנו גם ניתן תרגום.

לגבי ההסתכלות העתידית. קודם כל לגבי מקלט החירום, מקלט החירום כרגע לא מלא, המקלט הראשון, אבל יש לנו מקלט שני שבכלל לא מלא, כך שיש לנו אפשרות היום לקלוט לפחות עד סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר כל אישה שבחירום ורוצה לפנות, יש לנו מספיק מקום לכולם. יש ממש מקום ממתין וברגע שלא נצטרך את מקלטי החירום יותר אני מאמינה שיתפנה לנו מקום כי אנחנו נפתח עד אז את שני המקלטים החדשים, לפחות לגבי אחד מקלטים כבר בדקנו את המבנה ואנחנו אוטוטו ניתן אישור. לגבי המקלט השני אנחנו צריכים לבדוק את המבנה כך שאני לא מאמינה שנימצא במקום של אין מקום, אין מצב כזה כרגע.

לגבי העתיד, איפה אני רוצה לראות את העתיד ולמה התקציבים מיועדים. כמובן שיש לי תוכנית. בראש ובראשונה אני רוצה להגיד שאני רוצה להעלות את הקפסיטי ואת היכולת של כל היחידות השונות לקלוט. זה אומר שאם אני לא נמצאת היום בכל רחבי הארץ אני רוצה להימצא בכולם. בכל מקום אני רוצה לתת מענה לגברים, נשים וילדים. אני כן רוצה להגיד שהשבוע אני שמעתי מחקר נוסף ואני גם יכולה להגיד את המידע הזה מתוך המידע שנאסף לי מהיחידות ברחבי הארץ, מי שמגיע לטיפול אנחנו מצליחים להפחית את הסכנה וזה כבר הוכח מחקרית. כך שהדבר הראשון שאני רוצה לעשות זה להגביר את יכולת הקבלה בכל היחידות ברחבי הארץ ואני רחוקה מזה כרגע.

הדבר הנוסף שאני רוצה להתייחס אליו זה כמובן צוות קטן שהיום בונה את המודל של עבודה עם גברים שמשתחררים לקהילה בלי טיפול. אני הולכת לקבל בשבועיים הקרובים את מודל העבודה ואני ארצה לתקצב אותו. הדבר הבא שאני ארצה לעשות זה לאתר את הנשים בסיכון, כי אנחנו יודעים מהמחקר האחרון שקיבלנו, שרוב הנשים שהגיעו אליהן דרך הפייסבוק במחקר לא היו נשים שפנו, כך שאף אחת מהן לא הייתה מהנשים שהגיעו ליחידות. וכמובן אני רוצה לשחרר את העברת המידע בין המשרדים. ועוד ועוד, אבל זה לכרגע.

תודה. סגנית ניצב איילת אורנשטיין, המשרד לבט"פ, אם תוכלי לספר לנו קצת על הנתונים.

בוודאי. אני אתייחס לנתונים. אני מתייחסת לנתוני תקופת הקורונה שאנחנו מודדים אותם מראשון במרץ ועד ה-18 ביולי, הנתונים שבידיי עד ה-18 ביולי. בתקופה זאת ישנה עלייה של 15% בכלל תיקי עבירות בין בני זוג. באשר לעבירות במשפחה ישנו את אותו שיעור עלייה של 15%.

על איזה תקופה אנחנו מדברים?

אני מדברת על ה-1 במרץ עד ה-18 ביולי. באשר לעבירות כלפי קטינים נמדדת ירידה של 7% בתיקי עבירות כלפי קטינים שלהערכתנו נובעת מתת דיווח משום שבחלק מהתקופות, כמו שאנחנו יודעים, לא היו מסגרות ולא היה מבוגר אחראי שרואה את הקטינים ופוגש אותם, בעיקר כשמדובר בפגיעות בקטינים במשפחה. באשר לעבירות כלפי קשישים ישנה עלייה של 24% באותה תקופה, כשמדובר בעיקר בעבירות איומים ובעבירות רכוש.

התבקשתי למדוד את הנתונים בהתייחס לפילוח על פי חודשים, אז כשמסתכלים על החודשים ינואר עד יולי ניתן לראות עלייה במרבית הפרמטרים, עלייה יחסית בחודשים מרץ ומאי ביחס לחודשים שקדמו להם. זאת אומרת אם אני לוקחת את מרץ לעומת פברואר ואת מאי לעומת אפריל, ביוני ויולי ישנה ירידה יחסית שקדמו להם בהיקף התיקים והיקף העבירות.

תודה. גלי עציון מנעמ"ת, יש לך נתונים מקו החירום שלכם.

כן. אני רוצה להתייחס לשני דברים. אחד לנתונים. מה שראינו, בתחילת יוני אנחנו פתחנו יחד עם ההסתדרות בקמפיין לעודד פניות לקו החירום ובכלל המודעות בנושא האלימות, הייתה לנו עלייה 500% בפניות לעומת פניות בחודש המקביל בשנה הקודמת ב-2019. מה שאפשר עוד להגיד, שהרבה מהפניות, זה בעיקר בא בעקבות הרצח של מאיה וישניאק, היו של סביבה תומכת, הורים, חברים, אנשים שרואים ולא ידעו בדיוק מה לעשות עם זה והיו מאוד לחוצים ורצו עזרה ומענה.

מה שהוביל אותנו לפתוח בפיילוט שאנחנו הולכים להשיק בזמן הממש קרוב של העלאת המודעות במקומות העבודה. מקומות העבודה זה מקום ששם פוגשים את האנשים מחוץ למסגרת של הבית, המסגרת המאיימת, וזה מקום שבהחלט אפשר להושיט יד, או לפחות להביא איזה שהיא מודעות לעניין עם סיוע של נעמ"ת, עם הפניה למרכז שלנו לטיפול באלימות וכמובן ייעוץ משפטי אם צריך.

אנחנו חושבים שצריך להגיע לצמתים, גם אם צמתי עבודה, גם אם זה בצבא לנוער, יש הצעת חוק שלנו שמקדמת חברת הכנסת קרן ברק. הרעיון הוא מודעו, מודעות מודעות. זה נכון ביחס לנשים, זה נכון ביחס להרבה מקומות שפוגשים אותם. אנחנו הרבה פעמים רואות אפילו עורכי דין שלא יודעים לזהות סימנים ולפעמים הם פשוט מניחים את הפצצה ומוציאים את הנצרה. אנחנו מכירים את זה שהרבה פעמים בנקודות הפרידה, בצמתים החשובים, זה יכול להיות פצצה מתקתקת.

אני רוצה להתייחס להצעת החוק שהיושב ראש דיבר עליה בהתחלה ואני רוצה לתת לכם דוגמה. אני מלווה כבר כמה וכמה שנים את משפחתה של עינב רוגל שנרצחה לפני 29 שנים. לפני חודש היינו בדיון שחרור מוקדם של הרוצח וראינו שם את מעגל הקסמים שבדיוק דרוש הפתרון הזה והשלמת החקיקה הזאת, כי האיש נחשב עדיין ברמת סיכון בינונית, שזה בהחלט לא סיכון שאפשר להוציא החוצה, מצד אחד, מצד שני הוועדה חשבה שצריך להוציא אותו כי אם לא יוציאו אותו עכשיו אז בעצם הוא ישלים את המאסר שלו ואז הוא ייצא לחופשי בלי שום פיקוח, בלי שום מעקב, בלי שום טיפול, בלי שום דבר. לכן חייבים כן לקחת בחשבון גם עם סיום המאסר, כמו בנושא עבירות מין, וזה מאוד מאוד חשוב.

אגב, אני פשוט רואה פה בינתיים, אמנם אחרי שהקמפיין ירד, אני חוזרת לנושא הקודם, אחרי שהקמפיין של ההסתדרות ונעמ"ת ירד הייתה ירידה בפניות, אבל עדיין עלייה של כ-100% לעומת החודשים המקבילים בשנה שעברה.

תודה רבה. איילת רזין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אחרייך אני ארצה לתת לשושי גרינוולד מאמונה, בזום.

תודה. אני רוצה להתנצל על האיחור, אבל אני רוצה להסביר למה איחרתי ולמה זה קשור לנושא הדיון כאן. בוועדת הרווחה התקיים עכשיו דיון בנושא של הכשרות חובה לאנשי מקצוע מתחום הרווחה, מתחום החינוך ומתחום הרפואה של זיהוי ומתן מענה מותאם במקרים של התעללות. נדהמתי לגלות, לא נדהמתי, נדהמתי מחדש לגלות שאין תמיכה גורפת בהצעת החוק הזו של חברת הכנסת קרן ברק, שבמקור מיכל רוזין ניסחה אותה ביחד איתנו, מכל מיני טעמים והסברים כשעל הכף השנייה של המאזניים יש את החופש האקדמי, כאילו שזה בכלל משתווה לנתוני פגיעה מינית, אלימות ואלימות במשפחה שאנחנו מכירים אותם כל יום, אבל בתקופה של הקורונה הם עוד מוכפלים ומשולשים ואף יותר מכך.

המשטרה דיווחה בחודש מרץ על קפיצה של 41% בתלונות על עבירות מין במשפחה ואנחנו מרשות לעצמנו לומר שזה עוד בתת דיווח, אני מניחה שאני לא צריכה להסביר למה. אנחנו פנינו בבקשה למשטרה והשר לבטחון פנים הקודם גלעד ארדן נעתר לבקשה הזאת וזה היה חלק מההנחיה שלו למשטרה, לבצע ביקורות מוגברות במקומות ובמשפחות שהן מוכרות, מה שנקרא, אם לרווחה ואם למשטרה. אנחנו פנינו לשר החינוך להנחות על ערנות מוגברת של צוותים חינוכיים שלפעמים הם הקשר היחיד שיש לילד בתקופה של סגר כמובן, לעשות ביקורי בית, למרות הקשיים והמגבלות של הקורונה, לעשות שיחות אישיות, בכל זאת לנסות להושיט יד ולגשש. כל הנושא של שיתוף מידע של רווחה ובטחון פנים, כל הנושא של פרטיות ושם טוב, כאילו הם בכלל נותנים איזה שהוא משקל נגד לפגיעות הקשות שאנחנו מכירות ושמגיעות יותר ויותר. זה בדגש על תקופת הקורונה, כשבעצם אין קשר תדיר עם החוץ.

תודה. שושי גרינוולד, אחרייך נס מי-פז, עמותת הקשב"ה. בבקשה, שושי.

שלום לכולם. אני מנהלת של המרכזים לטיפול במשפחה של תנועת אמונה. לנו יש 12 מרכזים ברחבי הארץ שפרוסים משדרות, נתיבות, בדרום ועד טבריה , נהריה ומעלות. בתקופה הזאת של הקורונה, אנחנו כולנו יודעים, בתקופה הראשונה ממרץ ואפריל, כמעט רוב הטיפולים הועברו לטיפולים מרחוק, באמצעות וידאו, זום, טלפון. אנחנו יודעים שהיו הרבה מאוד בעיות, הן למטפלים והן למטופלים, בעניין, כמו מתבגר שנפגע ברשת וברור שהוא לא יכול לדבר בצורה הזאת והיה צריך כן לקיים פגישה במרכז עצמו. החל מסוף מאי חזרנו כולנו למרכזים, כמובן בהגבלות של הקורונה. בתקופה הזאת אנחנו רואים בין 20% ל-25% עלייה בפניות.

אני רוצה להגיד שאנחנו לא מטפלים באלימות פעילה. אלימות פעילה, כשנודע לנו בתוך תהליך הטיפול, אנחנו נוהגים להעביר ולהיות בקשר עם הרווחה כדי להעביר את הטיפול בזוג, ביחיד, למרכז לטיפול באלימות במשפחה. אנחנו מטפלים לרוב לפני ואחרי ולכן הפניות שלנו עלו בתקופה הזאת בעיקר בנושא של טיפול זוגי. אני רוצה לאפיין אותם. היו לנו מטופלים שגמרו את הטיפול הזוגי הרבה לפני הקורונה וחזרו עכשיו בשיא הלחץ לבקש חזרה את הטיפול. היו לנו זוגות שעמדו ממש בסיום בהצלחה רבה ביניהם וביקשו כמובן להאריך את הטיפול, וכמובן הפניות החדשות.

חשוב לי לציין שבתקופה הזאת קיבלנו מטופלים להדרכת הורים מכיוון שהייתה עלייה באלימות כלפי ילדים, אם זה אלימות מילולית או אלימות פיזית ממש. בחור שהיה אצלנו בטיפול בגלל כעסים וכו' והתוודה בוועדה על הסגר ועל הלחץ שבתוך הזוגיות, בתוך הבית, על המשפחה, על תינוקת בת ארבעה חודשים שהיא כל כך בכתה והוא החטיף לה סטירה, מכה. הוא הודה, עלינו כמובן חלה חובת הדיווח. הבן אדם לגמרי נורמטיבי, שירת בצבא, לומד, עובד ובהחלט מדגיש את הקטע של ההתפרצות כחלק מהקורונה.

עוד נקודה שאולי לא הוזכרה או לא שמעתי, הנושא של פגיעות מיניות. יש לנו בטיפול בחורות שעזבו את הבית בגלל פגיעה מינית בתוך הבית, בתוך המשפחה, ובתקופת הקורונה לא הייתה להם ברירה אלא לחזור לאותו בית פוגע. אנחנו פוגשים את הבנות האלה שכמובן לא יכולות או לא רוצות בזום והן מבקשות את הטיפול ממש בתוך המרכז. זאת אומרת בתקופה הזאת של הקורונה וכל מה שמסביב אני רוצה להגיד שאנחנו בהחלט מרגישים עלייה, עלייה בכעס, עלייה בזעם, עלייה באלימות, אלימות מילולית ואני יכולה גם לציין שלא מזמן עבר החוק בנושא של אלימות כלכלית. זוג שנמצא בנישואים שניים, הבעל שכיר ממשיך לעבוד אחרי חל"ת, האישה עצמאית, זה היה טריגר לחזור לטיפול, בעלה אומר: את לא מכניסה כסף למשפחה שלנו. ויש כמובן ילדים שלי, ילדים שלך. זה העלה את הרף בתוך הזוגיות. אני מקווה שנוכל לעזור להם.

חשוב לי להדגיש, אנחנו מדברים באמת על הקיצוני ביותר, על אלימות ואלימות פיזית עד לרצח, אבל יש בדרך עוד הרבה זוגות ומשפחות שאנחנו נענים לטיפול שלהם ובתקופה הזאת זה ממש לא פשוט.

תודה. נס מי-פז. אחרייך אבישג שחם מוויצ"ו.

אני בהחלט מכבד את כל מה שנאמר עד עכשיו, יחד עם זאת אני רוצה להעיר או להסב את תשומת ליבנו לזה שהמערכת, מערכת הרווחה בפרט, אבל לא רק, נוטה לחוסר איזון ברגע שמדובר באלימות, כי ברגע שיש אלימות כלפי נשים היא מאוד מעצימה את זה ודואגת, ברגע שיש אלימות הפוכה המערכת נוטה להשתיק את זה בכל דרך אפשרית.

אני יכול להגיד שאנחנו נתקלים פה אצלנו בעשרות יותר מקרים של אלימות כלפי גברים כאשר כמובן מצד אחד אותם הנפגעים יש להם קושי לחשוף את הפגיעה שלהם, מטבע הדברים, מטבע האופי של החברה שלנו, יחד עם זאת גם אם יש מוכנות לחשוף אותה אנחנו רואים את חוסר המענה ההולם של מערכות הרווחה, ולא רק מערכות הרווחה. בעניין הזה אפשר להכניס באינטראקציה שמערכות הרווחה פועלות גם מול מערכת המשפט וגם מול מערכת המשטרה וגם שם יש איזה שהיא כמו הסכמה שבשתיקה בעניין הזה.

לצערנו אנחנו נאלצים לתת מענה, ככל שניתן, כי אנחנו מצומצמים, אנחנו יושבים על תקציבים ממש אפסיים, לאותם נפגעים. אני יכול להגיד שיש מקרה אחד שלא יוצא לי מהראש שנתקלתי בו כאשר גורם שלישי ממערך הבריאות שפנה למערכת הרווחה בעקבות התעללות כלפי קטין כאשר מערכת הרווחה טשטשה את זה ולא עשתה עם זה שום דבר, למה? למעשה הגורם של האלימות היה האם במקרה הזה ולא האב, כאשר במקרים אחרים אנחנו נתקלים שאין אפילו שום ממש במקרים של אלימות כאשר אבות מוגדרים כאלימים כאשר אין שום סיבה בעניין הזה.

כשאנחנו יושבים עם אותם פונים אנחנו לא יושבים איתם שעה בשבוע, או שעה בכלל, אנחנו יושבים איתם שעות על גבי שעות, לפעמים אפילו ימים, מלווים אותם, לפעמים אפילו לאורך שנים. הדבר הזה יוצר, במיוחד בתקופה שכזאת, איזה שהיא רתיחה כאשר זה לא מביא אף אחד למקום טוב. הייתי רוצה לראות את מערכת הרווחה, מערכת המשטרה וגם מערכת המשפט מלווים את אותם נפגעים, בין אם הם אבות ובין אם אימהות, גברים או נשים, באותה מידה, באותה מידה של סלחנות אפילו הייתי אומר, ולא משנה מה המגדר שלהם.

תודה, נס. אבישג שחם חדד מוויצ"ו.

קודם כל בוקר טוב, אורה כורזים, יושבת ראש ויצ"ו ישראל, ואבישג שחם חדד, מנהלת קשרי ממשל של ויצ"ו.

אחד הדברים שאנחנו מבקשות להעלות זה, כמו שאתם יודעים, אנחנו יחד עם משרד הרווחה הקמנו את מקלט החירום הראשון בחודש אפריל ובעצם מאמצע החודש הזה תם החוזה שלנו עם משרד הרווחה ואנחנו עדיין מחכים להמשך החוזה ולאישור המשך החוזה. אנחנו בינתיים מפעילות כבר שבועיים, ממשיכות להפעיל, את המקלט על חשבון ויצ"ו, אין לנו עדיין את האישור ואת המשך החוזה עם משרד הרווחה. זה מאוד קשה לעבוד ככה, אי אפשר לעבוד בצורה כזאת שאנחנו צריכות לרדוף אחרי המשך החוזה כשהצורך למקלט החירום ברור לכולם וראה זה פלא, הוקם עוד אחד.

מהיום החמישי שהוקם המקלט הזה הוא מלא עד אפס מקום עד היום. יש לנו 12 נשים וסדר גודל של 30 ילדים בכל רגע נתון, כל משפחה שעוזבת מיד יש במקומה משפחה חדשה שנקלטת. יש לנו עלייה משמעותית של 300% בפניות שלנו לקו החם שיש לנו לגברים, לטיפול בגברים אלימים, יש לנו עלייה של 400% גם בפנייה של נשים לקו לבני משפחה.

אני חושבת שאחד הדברים שאני אבקש מאבישג לדבר עליהם זה הנושא של החקיקה שאנחנו מבקשות להוביל בנושא של טיפול לגברים שיושבים על עבירות של אלימות במשפחה. אבישג, אולי תגידי כמה מילים בנושא?

אני רוצה להגיד שהצעת החוק מדברת על לחייב את הגברים האלימים לעבור טיפול ובמעמד מתן צו הגנה. אנחנו חושבות שזה יכול לצמצם את מספר המקרים ולמנוע את הרצח הבא. זו הצעת חוק שהגישה חברת הכנסת תומא סלימאן, אנחנו מאוד מקוות שהיא תתקדם בכנסת הזאת. תודה.

תודה. אני חייב לומר שמה שלא מסתדר לי, ואם יש מישהו שיכול להסביר למה, בכל המרכזים אנחנו מדברים על עלייה של 400% בפונים, 500% בפונים, 100% בפונים והנתונים שהמשרד לבטחון פנים מספק זה עלייה של 15% בפתיחת התיקים. הפער הזה לא מסתדר, לא מתכתב לי עם הנתונים. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת, אם מישהו ירצה להתייחס לזה אני אשמח.

לא כל פנייה נגמרת בתלונה.

זה ברור שלא כל פנייה נגמרת בתלונה, אבל זה היה נכון גם לגבי ה-100% שהיה קודם.

לכן אני אומרת, מה היחס בשוטף בין הפניות ל - - -

זה לא משנה, היחס אמור להישמר. סטטיסטית היחס אמור להישמר. אם היו לי 100 פניות למרכז סיוע וכנגדן המשטרה טיפלה בעשר, עכשיו יש לי 500 פניות למרכז סיוע, המשטרה צריכה לטפל ב-50. סטטיסטית זה מה שצריך להיות. כשהמשטרה אומרת שהיו קודם עשר פניות, עכשיו הם מטפלים ב-11 או ב-12 פניות, ופה אומרים היו לי 100 ועכשיו יש לנו 500, זה לא פער ש – לא יודע. צריך להבין.

אלה המקרים הכי מורכבים, מה שבתוך המשפחה, פתיחת תיק זה צעד - - -

ברור. יונדב שטרן, אבות למען צדק, בבקשה.

אני רוצה לומר קודם כל תודה על רשות הדיבור. אני רואה שהדיון נסוב הרבה מאוד סביב הנושא של אלימות במשפחה, כאילו כאיזה שם קוד לאלימות שמתחבא מאחורי השם הזה גבר אלים ואישה מוכה מסכנה, ולפי מחקרים שאנחנו מכירים כבר למעלה מיובל שנים, גם בכל העולם וגם בישראל, ישנה סימטריה באלימות במשפחה. ההעלמה של הנתון של הגברים המוכים או הגברים נפגעי אלימות במשפחה היא מוזרה בעיניי. יכול להיות שזה גם מה שמסביר את הפער בנוגע לנתונים של המשרד לבטחון פנים.

אני אשמח אם תאיר את עיני הוועדה לגבי מספר הגברים שנרצחו כתוצאה ממשבר הקורונה, למשל בחצי השנה האחרונה.

לגבי מה?

אתה אומר שיש הלימה בנתונים, אז כמה גברים נרצחו בתקופת הקורונה שראינו את העלייה?

קודם כל זה עוד במחקר בנושא, אני לא - - -

לא, לא צריך מחקר.

אנחנו פה עוסקים רק בנושא הזה ומפאת חוסר תקציב אנחנו באמת לא יכולים להשקיע בזה את כל האנרגיה, אבל במחקר שאנחנו עשינו, ואנחנו נפרסם אותו ונשלח אותו גם לוועדה, כמות הגברים שנרצחים היא כשליש מכמות הנשים שנרצחות מצד בת הזוג. עכשיו, פה יש עוד איזה נתון שצריך להוסיף על גבי הנתון הזה, זה שישנה הסתרה מאוד גדולה של הנתונים, וגם לזה יש מחקרים, גם בארץ פרופ' חנה בן דוד למשל דיווחה על זה, גם מחקרים בחו"ל וגם מחקרים בארץ, ישנה הסתרה של נתונים. ושוב, כמו שאנחנו רואים בדיון הזה, דובר על אלימות בין בני זוג, אבל לא מדובר אף פעם בשום צורה שהוא על הנתון של אלימות כלפי גברים.

כלומר תמיד באלימות בין בני זוג ההנחה היא שמי שאלים הוא הגבר, כמו שראינו בוויצ"ו, הטיפול הוא רק לגברים אלימים ונשים מוכות, אין אף פעם טיפול הפוך, אבל אף אחד לא באמת מאמין שנשים לא מכות. זה ברור שיש אלימות - - -

אתה קצת טועה בנושא הדיון, נושא הדיון הוא עלייה במקרי אלימות במשפחה וככל שאתה חש או אתה יודע לספר לנו או להאיר את עינינו על מקרים של אלימות במשפחה, שאתה רואה עלייה בתקופת הקורונה, אז אני אשמח אם תעביר לנו את הנתונים.

בוודאי. קודם כל גם בדוח של משרד הרווחה ישנה עלייה בדיווח על אלימות של 1,500 פניות על אלימות בן זוגית. אני לא יודע מה הכוונה אלימות בן זוגית, זה הכוונה שהגבר אלים? אני לא בטוח. מתוך היכרות שלי אני יודע שהגבר הוא אלים בערך בכ-50% מהמקרים, שוב, לפי מחקרים, וגם לפי סיפורים שאני מכיר אישית, כלומר אנחנו מטפלים בהרבה מאוד גברים שמגיעים אלינו בעקבות אלימות של בת זוגם.

למשל במחקרים שאנחנו הגענו אליהם, שדווחו באנגליה, יש ביורקשייר ובמנצ'סטר עלייה של 600% באלימות כנגד גברים וב-104% באלימות כנגד גברים, מספרים שאנחנו בארץ בכלל לא מודעים אליהם, שוב, בעקבות ההסתרה, הם לא מדווחים.

תודה. אני כן רוצה להסב את תשומת ליבך, אחת, יש מוקד ייעודי גם לגברים, 1218, מי שלא מכיר, חשוב שתכיר. יש נתונים שאנחנו מקבלים ממוקד 118 על אלימות במשפחה, אני מציע שתעקוב אחרי הנתונים, הם מפורסמים במרכז המחקר והמידע של הכנסת.

שלי שטרכר שלו, פורום ארגוני נערות. את איתנו?

שלום. אני רוצה לשים את הפוקוס על אוכלוסייה של צעירות במצבי סיכון. הצעירות במצבי סיכון מוגדרות מגיל 18 ומעלה ולמעשה זאת אוכלוסייה שהייתה הרבה מאוד שנים שקופה ובשנים האחרונות הוקמה תוכנית לאומית 'יתד' שמטפלת באוכלוסיות האלה של צעירים במצבי סיכון ואנחנו בפורום שמים את הדגש על הצרכים הייחודיים שלהם.

השאלה שלי בהקשר הזה, כשאני מסתכלת על הנתונים של הנשים שנרצחו אני יכולה להגיד שבממוצע כשליש מהנשים שנרצחות הן צעירות. כשאני אומרת צעירות אני מגדירה עד גיל 30. השאלה שלי, האם בתוך התקציב הזה שאיריס פלורנטין דיברה עליו, 50 מיליון שקלים שמוקצה לאלימות במשפחה או אלימות כלפי נשים, האם יש הקצאה ייחודית לצעירות כי באופן מאוד מאוד ברור הן מהנפגעות העיקריות ובעקבות משבר הקורונה לרובן לא היה אפילו מקום מגורים ואם הן רצו מקום מגורים הן היו צריכות לחזור למשפחות שלהן, למשפחות הפוגעות או לבעל המכה או לאיזה שהיא זוגיות שהיא בתוך אלימות. לכן חשוב לי לשים את הפוקוס על האוכלוסייה הזאת ולשאול מה נעשה מבחינת מענים ספציפיים עבורן שמותאמים לגיל שלהן ולצרכים שלהן.

תודה. אני ארצה התייחסות ספציפית אחר כך של משרד הרווחה על הסוגיה הזאת, איריס, אז קחי את זה לתשומת ליבך.

יעל סיני משדולת הנשים בישראל.

תודה. זו לא הפעם הראשונה, כבוד היושב ראש, שאתה מתייחס לנושא ותודה שאתה ממשיך לעקוב, אבל אני מרגישה שאנחנו כל פעם רודפים אחרי הזנב של עצמנו ובאמת איריס מציגה עבודה מאוד מאוד מרכזית וחשובה בנושא של מניעה ותמיכה בקורבנות, אבל אמנת איסטנבול התייחסה לנושא של אלימות במשפחה בכמה רבדים ואני מרגישה שאנחנו כל הזמן מפספסים רבדים אחרים שלא נמצאים בדיון.

האמנה דיברה על תכלול מדיניות, שזה העבודה הבין משרדית. יש לנו פה רק את איריס ממשרד הרווחה, אבל ברור לגמרי שנדרשת עבודה הרבה יותר רצינית. אתה דיברת על הפער בנושא של תיקים, יושבות פה נציגות מארגונים של נשים נגד אלימות, לדוגמה, שמלוות כבר שנים את הסיפור של סגירת תיקים מחוסר עניין לציבור בחברה הערבית בעקבות רצח נשים. זו רק דוגמה אחת על הסיפור של תכלול מדיניות שבאמת היה גם חלק מהתוכנית הלאומית ולא מתבצע עדיין בצורה מלאה.

הדבר השני זה מניעה, כל מה שקשור לחינוך. בעיניי זה כישלון גדול ואני אפילו לא מכירה תוכניות עתידיות משמעותיות בנושא הזה, כל מה שקשור לעבודה של משרד החינוך בהקשר הזה.

הדבר האחרון זה המיצוי והעמדה לדין של תוקפים. ממש לפני שבוע היה מקרה בטמרה שמראה את כל הסיפור של ניסיון לרצח של אישה על ידי הגרוש שלה. חוץ מזה שהיא בעבר התלוננה וחוץ מזה שהיא הגיעה למקלט וחוץ מזה שהיא התגרשה ממנו, אז אחרי שהיא נפגעה לקח ארבעה ימים למשטרה להגיע לזירה, המצלמה שצילמה את האירוע נעלמה וכמובן גם הסכין שהוא השתמש לפגיעה. אז אפשר שוב ושוב לרדוף אחרי הזנב של עצמנו, אבל בסוף אם הקורבנות ואם הנשים כרגע שיושבות בבית ומפחדות לא יחשבו שיש משמעות לתלונה שלהן למשטרה ולא יחשבו שיש משמעות לאומץ שלהן להתמודד עם התוקף, אז מה זה שווה? תודה.

תודה. איריס, אני רוצה התייחסות שלך לדברים שעלו פה לפני שאני מסכם את הדיון.

ראשית אני רוצה להתייחס למה שבוויצ"ו אמרו לגבי העובדה שהן רודפות אחרי החוזה. הן לא רודפות אחרי החוזה, אני רודפת אחרי החוזה וזה לא התפקיד שלהן. אנחנו אחת לחודש-חודשיים מאריכים את החוזה בהתאם לתהליך של קורונה במצב חירום, ההסכם כבר נמצא בתהליך מול האוצר בוועדת חריגים, בואו נזכור שאין תקציב מדינה והם יקבלו את ההסכם בזמן ואין להם שום בעיה תקציבית. אז כדאי לשים את הדברים על דיוקם.

לגבי מספר הפונים לקו 118, יש בין 1,000 ל-2,000 פניות, יש את הנתונים מפורסמים, אפילו ב-N12 כל הזמן אפשר לראות אותם, הפניות מגיעות ומופנות למי שצריך.

לגבי השאלה בנושא צעירות. כמובן שהשירותים מותאמים לצעירות. אנחנו לא עושים שירותים כרגע ייחודיים לצעירות בנושא אלימות, אני אפריד. יש הרבה מאוד שירותים לנערות וצעירות בשירות בתוך המשרד שלנו, גם מקלטי חירום וגם מענים ייחודיים לנערות וצעירות. במסגרת המענים של אלימות במשפחה מכיוון שהשקף של מי שמגיע הן נשים צעירות גם השקף מקבל את הטיפול הרלוונטי ומתאימים את הטיפול כמובן מול הכשרות רלוונטיות שמטפלים מקבלים והדרכות. אני חושבת שעניתי על הכול, אם לא, תשאלו.

אני אשמח לשמוע את ההסבר שלך לאי ההלימה בין העלייה בפניות למרכזי הסיוע לעומת העלייה בנתונים שמציגים במשטרה.

אני לא יכולה לדבר על הנתונים של המשטרה, אבל אני יכולה להגיד שיש עלייה מאוד גדולה בפניות לקווים. יכול להיות שהפנייה הגדולה לקווים, אחת, היא פנייה של אנשים ששואלים ואין מיצוי מיידי בין השאלות לבין הגעה לטיפול. אני כן יכולה להגיד שהייתה עלייה גדולה בטיפול, עובדה שאנחנו פתחנו שני מקלטים נוספים ואנחנו ממשיכים לפתוח בהתאם לפניות. אני כן יכולה להגיד, כפי שאמרתי גם קודם לכן, שיש פער בין כמות הנשים שנפגעות בבתים לבין אלה שמגיעות, אנחנו צריכים למצוא את הדרך להגיע אליהן ולשכנע אנשים להגיע ולמצות את הפנייה ולהגיע לטיפול. יש פער בין כמות האלימות המדווחת במחקרים לבין מי שבסוף מגיע לטיפול. צריכים להגיע אליהם ברמת מניעה.

רק משפט בכל זאת בנושא הזה. הפער הזה שבין שכיחות התופעה לבין הדיווח, אפילו לגורמי הטיפול, לבין הדיווח לגורמי האכיפה הוא כמובן מוכר וידוע. אתה צודק שיש כאן קפיצה שיכול להיות שהיא גם נחשפת בזמן המשבר כי אפרופו התוכנית הלאומית ואפרופו העבודה שעושה משרד הרווחה, אני חושבת שיש כאן חוליה שצריך לתת עליה את הדעת יותר במעבר למשטרה ובמעבר לדיווח, זה נושא שידוע ומוכר, ועם התפתחות המענים הטיפוליים והתוכנית וכל המענים שאנחנו מדברים וכל מה שדיברנו כאן ומדברים בכל הישיבות - - -

זה אמור להוריד עומס במשטרה.

לא, הפוך, הצעד הנוסף לעבודה מול גורמי האכיפה ואיך שהם מטפלים בנושא, גם במשטרה וגם בבתי המשפט, הוא עוד לא הופנם ואני חושבת שמאוד כדאי שאנחנו גם נקדיש דיונים לזה. כרגע איילת מאיגוד מרכזי הסיוע הפנתה את תשומת ליבי לקמפיין שיש באוסטרליה מטעם המשטרה שאומר, כמו קו הסיוע, כמו 118 של הרווחה, טלפון של המשטרה שעושה קמפיין, you make the call we'll make it stop, מטעם המשטרה.

את נשמעת מופתעת, כאילו המשטרה עושה את זה.

נכון, נכון.

זה נשמע די אלמנטרי.

אבל גם כשהם מתחייבים שהם יגרמו לזה להפסיק ואני שואלת למה באוסטרליה אפשר ופה לא.

אז אני אומרת, באמת פה, ואני אומרת את זה גם בתור גורמי סיוע, נקרא לזה לא מקצועיים, כשאלינו מגיעה אישה אנחנו לא נמליץ בהכרח על פנייה למשטרה, אנחנו נמליץ על פנייה לגורם טיפולי, נמליץ על פנייה לאיגוד מרכזי הסיוע בשביל הליווי, כי אנחנו יודעים שזה לאו דווקא המענה הכי טוב, בטח לא הכי מהיר, בטח לא הכי שיוביל. לכן אני חושבת שלנו כוועדה גם אסור להזניח את הצד הזה, במיוחד עם התפתחות המענים הטיפוליים, שיש פה בסוף בסוף בסוף אכיפה שהיא חייבת לצעוד עם הזמן גם היא מבחינת איך מטפלים בנושא, מה המענה שניתן לאישה במשטרה, איך נראה הגורם הטיפולי, מי יחקור אותה, איך, לאן יגיע התיק, איך הוא יטופל וכמובן אחר כך גם במשפט עצמו, אם וכאשר.

תודה. אני רוצה לומר שאלימות בתוך המשפחה היא רעה חולה בכל חברה, בטח כשאנחנו מדברים על החברה שלנו, אבל כשאנחנו מסתכלים בתקופת הקורונה האירוע הזה מקבל פרופורציות אחרות לגמרי. עם זה פתחנו גם, זו תקופה שסיר הלחץ הזה מקבל חימום מאוד מאוד מאוד אינטנסיבי, אם באמצעות סגרים כאלה ואחרים והגבלה על יציאות מהבית, אם הגבלה על פעילויות במקומות עבודה שפתאום לא פעילים ולאנשים יש פחות את מקום העבודה לצאת אליו שלעתים הוא מהווה מפלט, אם זה המסגרות החינוכיות שלא פועלות באופן שוטף ועד המשבר הכלכלי שיילך וילווה אותנו, לצערי, עוד תקופה ארוכה, שהוא טריגר מאוד מאוד חזק.

ממשלת ישראל חייבת, כשהיא מתייחסת לתוכנית בראי משבר הקורונה קדימה, להתייחס גם לנושא אלימות בתוך המשפחה כחלק מהעניין שחייבים להסתכל עליו לפחות לשנה הקרובה. כשאני אומר שזה צריך להיות כתוכנית לשנה הקרובה זה אומר לא עכשיו יצרנו איזה שהוא פתרון אד-הוק, הנה פתרנו פה לחודש הקרוב, תגברנו קצת שם, עשינו חצי קמפיין פה, אלא תוכנית עבודה ברורה לחלוטין שמסתכלת שנה קדימה איך מתמודדים עם זה. זה שנתוני המשטרה אומרים שיש פחות פניות בנושא של קטינים, אבל אנחנו לא חושבים שיש פחות פגיעות אלא פחות פניות בגלל שאין את המסגרות, אומר שהמערכת חייבת לתת מענה לזה, אומר שמשרד החינוך חייב להגיד, אוקיי, אין לי את המסגרות הרגילות שבהן אנחנו יודעים לייצר את התהליכים שבהם קטינים מקבלים מענה במקרים כאלה, אנחנו צריכים לייצר מענים אחרים, חייבים לייצר מענים אחרים.

ואני מתחבר גם למה שאמרה פה חברת הכנסת זנדברג, גם המשרד לבטחון פנים חייב להבין, אוקיי, עכשיו יש עלייה של 15%, כנראה שאנחנו נראה את העלייה הגדולה בעוד מספר חודשים. לא יכול להיות שאנחנו היום עם 500% אחוז עלייה בפניות למוקדי סיוע, או 400% או אפילו 100% ובקצה זה יהיה רק 15%. יכול להיות שהקצה הזה יגיע קצת יותר מאוחר, יכול להיות שנגיע לתיקים ולאירועים שבהם המשטרה תצטרך להיות מעורבת יותר מאוחר, אבל חייבת להיות פה איזה שהיא תוכנית כוללת.

אני אבקש לקבוע דיון המשך בשבועות הקרובים. אני כן רוצה לתת קצת זמן למשרדים להיערך אליו, משרד החינוך, משרד הרווחה והמשרד לבטחון פנים, נושא הדיון יעסוק בתוכנית של שלושת המשרדים האלה שנה קדימה למלחמה במקרי אלימות בתוך המשפחה ורצח נשים. אנחנו מבינים שהנתונים בעלייה, אנחנו מבינים שהנתונים קשים, אנחנו שומעים פה מכל אחד מהארגונים על עלייה בפניות אליו, אנחנו צריכים לעסוק במה עושים, מה קורה הלאה ואיך מתמודדים עם זה קדימה.

משרד החינוך יצטרך לתת פה התייחסות בראי הקורונה, הוא יצטרך בעוד סדר גודל של חודש לבוא ולהגיד לנו, בשנת הלימודים הבאה, עוד חודש זה ממש לקראת פתיחת הלימודים, בראי הקורונה שככל הנראה בחורף יהיו מגבלות כאלה או אחרות על תלמידים, תלמידים יישבו בבית, איך המשרד לוקח את התוכניות או את היכולות הקיימות שלו בתוך המסגרות לייצר פתרונות לבני נוער שחווים אלימות במשפחה, איך הוא מעביר את זה לעולם שבו אנחנו חיים היום. כנ"ל לגבי משרד הרווחה ובוודאי המשרד לבטחון פנים מבחינת ההיערכות קדימה. אם עדיין לא הייתה עלייה בפניות, זה יגיע, אין מצב שבו אנחנו נמצאים עם כזאת עלייה בפניות למוקדי סיוע בלי שזה ישתרשר בסוף הדרך. זה כבר משתרשר ב-15% עלייה, אבל אני מעריך שיהיו נתונים אחרים.

תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.