פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
28/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 10:12

התמודדות עם בריונות ברשת בקרב ילדים ובני נוער

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר
יוסף טייב

מוזמנים: אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים

אילן מלכה - ראש חוליית חקירות נוער, המטה הארצי, המשרד לביטחון פנים

הילה סגל - מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שפ"י, משרד החינוך

ורד גיל - ממונה אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, משרד החינוך

תמי אומנסקי - מנהלת תחום המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משרד החינוך

אילן אביטן - מנהל תחום רווחה, עו"ס ארצי מוקד מאו"ר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר נאוה כהן אביגדור - ראש תחום מידע, מחקר ושיתוף פעולה במערך מאו"ר, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי

מיכל בריטמן - מנהלת תחום בריאות, המטה הלאומי להגנה ברשת, משרד הבריאות

שושי פרידמן סומך - עו"ד, משרד המשפטים

גאל אזריאל - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

ד"ר דרורי גניאל - משנה למנכ"ל וראש מינהל שח"ק, עיריית אילת

מגי טובל - מנהלת תוכניות חינוכיות, עיריית אילת

פזית עציון - עו"ס לחוק הנוער, איגוד העובדים הסוציאליים

דניאל רז - ראש צוות אלימות במדיה, הנהגת הורים ארצית

משה חג'ג' - סמנכ"ל חושן - חינוך ושינוי

ריהאם אנדריה - עו"ס, רכזת בית חם לנערות במצוקה, עמותת יעדים לצפון

אולה מגאן - קרן אברהם

אורנה היילינגר - מנהלת נטיקה, איגוד האינטרנט הישראלי

מנהלת הוועדה: תמי ברנע

אהובה שרון, חבר תרגומים

התמודדות עם בריונות ברשת בקרב ילדים ובני נוער

בוקר טוב לכולם, לאורחים ב-זום ולנוכחים כאן. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. היום יום שלישי, 28 ביולי 2020. אנחנו נדון בתופעה מאוד מדאיגה של בריונות ברשת בקרב ילדים ובני נוער וזאת על רקע הנתונים שמראים עלייה מאוד מתמדת בזמן שמבלים בעיקר בני נוער מול המחשב, במרחב האינטרנטי. אגב, הנתונים מראים שבתקופת הקורונה, ממארס עד מאי, הייתה עלייה מאוד משמעותית של שימוש באינטרנט, פי שתיים וחצי.

על הרקע הזה חשוב לנו להמשיך וללוות - אחד הנושאים החשובים שהוועדה הזו מלווה מזה מספר שנים - את הנושא של השתקפות הבריונות ברשת ודרכי ההתמודדות עם העבריינות הזו. אני שמח שלוועדה הזו היה חלק בהקמת מוקד 105 וזאת בהחלט הזדמנות לשמוע נתונים עדכניים לגבי הפעילות של המוקד, דרכי ההתמודדות שקיימות עד כה ומה ניתן לשפר בעניין.

הייתי שמח אם המוקד יוצג בקצרה ולשמוע את הנתונים העדכניים.

אני רוצה לומר שיש הרבה משתתפים בישיבה אבל זמננו מוגבל ולכן אני מבקש כבר עתה מכל הדוברים להיות קצרים.

נפתח בהצגת המוקד והפעילות שלו על ידי המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום.

בוקר טוב. אני אתן סקירה קצרה על כל הפעולות שנקטנו ולאן הגענו עם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

למעשה כבר ב-2015 אנחנו זיהינו את הנושא הזה של הצורך להגן על ילדים ברשת ובכלל על כל מי שנמצא ברשת, הוא חשוב, נחוץ וקריטי. אצלנו למעשה גם תוכנית עיר ללא אלימות וגם מניעה, זיהינו את הנושא הזה, את הפער ואת הצורך בדבר ולמעשה התקבלה במשרד החלטה ומינו אותי להוביל את הצוות הבין-משרדי. כלומר, גם גורמי המקצוע במשרד וגם משטרת ישראל וכמובן משרדי הממשלה הרלוונטיים כמו משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. למעשה נכנסנו כבר כמעט שנה, 10 חודשים, לעבודה אינטנסיבית כאשר נפגשים בין יום ליומיים בשבוע לדיונים ולפעילות כאשר התוצר הסופי היה – הגענו עם זה כמובן לשר לביטחון פנים בקטעים הרלוונטיים של המשרדים – הצורך להקים את המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת והתוצר הסופי הוא הקמת המערך הזה שנסמך על שלושה יסודות: המטה שהוא למעשה יהיה אחראי על כל מה שקשור ביצירת הנהלים וכל מה שקשור ברגולציה, מוקד 105 שבו יוכלו גורמים – בין אם אלה בני הנוער ובין אם אלה ההורים – לפנות בין אם באירועים שהתרחשו ברף הפלילי או ברף הלא פלילי, והיחידה המשטרתית שיש בה את כל הרכיבים של מודיעין, של בילוש, של חקירות שהם מתעסקים אך ורק עם האירועים הפליליים.

במוקד יש שני רכיבים – כל מה שקשור בקו הראשון, קו המוקדנים שלמעשה מקבלים את הפניות ומנהלים את השיח עם הפונה, בין אם זה בן הנוער ובין אם אלה ההורים, ולמעשה מגיעים להחלטה האם זה ברף הפלילי, ואז מפנים ליחידה המשטרתית, ואם זה לא ברף הפלילי, מעבירים את זה לדסק שותפויות, שם למעשה נמצאים כל הזמן באופן קבוע גם אנשי משרד החינוך, גם אנשי משרד הרווחה, גם אנשי משרד הבריאות וגם אנשי משרד המשפטים וכמובן המשרד לביטחון פנים שמנהל את השולחן הזה. הרעיון הוא לעבוד במעגלים קצרים גם ברף הפלילי וגם ברף הלא פלילי. כלומר, אם יש אירוע שהוא קשור למערכת החינוך, לפנות לנציג משרד החינוך. יש חמישה כאלה בדסק השותפויות ומי שנמצא בתורנות, יודע לפנות למעגל קצר, אם זה למחוז או אם זה ישירות לבית הספר או אם זה ליועצת המקצועית. כך אנחנו מגיבים לאירועים שמופנים אלינו.

אני רוצה לומר עוד דבר לגבי הפניות של האוכלוסייה הבוגרת. סוכם בין השר לביטחון פנים דאז, חבר הכנסת גלעד ארדן, ושרת המשפטים דאז, איילת שקד, שלמעשה הנושא של הבגירים, המוקד או המטה הלאומי כרגע לא יעסקו בהם עד שהוועדה בראשות עדנה ארבל, נשיאת בית המשפט העליון, תסיים את עבודתה. אני לא יודע היכן זה עומד נכון להיום. בכל אופן, זה תחום שטרם סוכם עליו.

התכלית של כל המערך הזה היא באמת לתת מענה לבני הנוער ולהורים בכל הנושא של האירועים שמתרחשים ברשת, החל משיימינג, דרך פגיעות מיניות, דרך הצקות וכמובן ברף הפלילי, כל אותן עבירות. לצערי נחשפתי לאירועים מאוד מאוד חמורים ואני חושב שהמענה שהמערך הזה מספק הוא בהחלט ברמה גבוהה.

טרם הקמת המערך אנחנו למדנו על הנעשה בעולם. אני חושב שמהלמידה שלנו בנינו מודל טוב. אנחנו כמובן בקשר עם האנגלים ועם גורמים נוספים במסגרת שיתופי הפעולה שהמשרד לביטחון פנים מקיים. אנחנו הקמנו את המערך הזה ואנחנו משתפים, גם מעבירים את הידע וגם לומדים ממדינות אחרות. אם יתאפשר, ואני מקווה שכן, דוקטור נאווה כהן אביגדור תוכל להציג את הנתונים ותוכלו להתרשם גם מההיקפים וגם מאיכות הטיפול שמתבצע במערך על חלקיו.

תודה רבה. נתונים חשובים. אני מבין שהמטה עובר למשרד החדש, למשרד לקידום קהילתי. המעבר כבר הסתיים והכול מוכן?

כן. למעשה שתי יחידות מהמשרד עוברות למשרד החדש, אחת היא הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול והשנייה, המערך. עם המערך זה יותר פשוט כי המערך הוקם בעקבות החלטת ממשלה מספר 1006 מיום 17 בינואר 2016. החלטת הממשלה כבר תוקנה ולמעשה הסמכויות כבר הועברו מהשר לביטחון פנים, חבר הכנסת אמיר אוחנה, לשרה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נשאר החלק של העברת העובדים, קרי, סגירת הדברים עם הממונה על השכר אבל מבחינת האחריות וההתנהלות, המטה כבר עובד בכפיפות למשרד החדש. היחידה המשטרתית או שני החלקים המשטרתיים, גם המוקד וגם היחידה המשטרתית, כמובן שהם חלק מהמערך, אמנם הם כפופים לראש לה"ב ולראש אח"מ אבל הם נותנים את כל השירות כפי שהם נתנו כשהם היו בכפיפות למשרד. אין שום אפשרות לפצל את המערך. כלומר, אין מצב – ואסור להגיע לזה – שהמטה יהיה כפוף למשרד החדש והיחידה המשטרתית כי בסוף הסביבה הפיזית, שם יושבים כולם והם יעברו בתוך כחודשיים למבנה חדש באייר פורט סיטי עם כל הטכנולוגיה והם חייבים להמשיך לעבוד תחת קורת גג אחת, בשיתוף פעולה. לא צריכה להיות עם זה כל בעיה.

גם במבנה הארגוני, אחרי תקופה של למעלה משנתיים או אפילו שלוש שנים, ביצענו עבודת מטה כדי לבחון פעם נוספת את מה שהקמנו והגענו למספר תובנות ונמצאים בשלב עדכון המבנה הארגוני כאשר יש מפקד אחד לכל המערך הזה. גם המנכ"ל של המשרד החדש, חגי רזניק, וגם השרה ביקרו שם והם בקשר רציף.

תודה רבה על ההצגה. אני מבין שמבחינת סקירת הנתונים העדכניים, דוקטור נאוה כהן אביגדור, ראש תחום מידע, מחקר ושיתוף פעולה במערך מאו"ר, תוכל להתייחס.

בוקר טוב. בהמשך לדברים של מר אליעזר רוזנבאום אני רוצה להמשיך ולהתייחס גם לנתונים עדכניים בתחום שאנחנו עוסקים בו היום בדיון – בריונות, הצקה, ביוש – ממוקד 105. אני אקצר ואומר אחר כך רק כמה מלים על הסברה ועל מניעה כי הפעילות שלנו היא הרבה יותר רחבה. זה לא רק מוקד אלא זו גם פעילות רחבה ברמה הלאומית.

מבחינת נתונים עדכניים. אני יכולה לומר שמתחילת פעילותו של המוקד ב-6 פברואר 2018, ממש עד הימים האחרונים, מספר האירועים שהתקבלו בכלל בכל טווח הפגיעות ברשת הוא כ-18,000,ליתר דיוק – 17,876 אירועים, כאשר מתוכם 2,687 אירועים מוגדרים תחת הקטגוריה של בריונות, הצקה וביוש, שזה נושא הדיון שלנו. זאת אומרת, מפברואר 2018 ועד היום, מוקד 105 טיפל בלמעלה מ-2,500 אירועים מהסוג הזה.

הזירות המשמעויות לגביהן אנחנו מקבלים את הפניות הן בעיקר ווטסאפ ואינסטגרם, כ-37 אחוזים מהאירועים האלה התרחשו ב-ווטסאפ וכ-30 אחוזים התרחשו ב-אינסטגרם.

כאן חשוב לי לומר שני דברים מאוד משמעותיים. זה לא אומר שהזירות האלה הן זירות יותר מסוכנות. זה אומר שאלה זירות שיש בהן הרבה יותר ילדים ובני נוער וגם מבוגרים. אחד הדברים שלמדנו הוא שככל שזירה הופכת להיות פופולרית יותר, ככל שבזירה יש יותר משתמשים, סביר להניח שיהיו גם יותר נפגעים.

המשפט השני שחשוב לומר הוא שצריך לזכור, גם בדיון הזה, שהטכנולוגיה היא ניטרלית ואנחנו לא. אנחנו אלה שפוגעים, אנחנו שאלה שנפגעים.

עוד קצת נתונים. גילי הנפגעים העיקריים שפנו למוקד – אנחנו מדברים על קטינים שפנו מיוזמתם למוקד כי הם נפגעו – בעיקר בגילי 12, 13, 14. הנתון הזה של טווח הגילים יחזור גם בווריאציות אחרות.

כלל גילי הנפגעים, מתוך האירועים שציינתי, לאו דווקא אלה שפנו ביוזמתם למוקד, שוב, גילי 11, 12, 13, 14. זה טווח הגילים בו ילדים קטינים נפגעים ברשת בנושא של בריונות, הצקה וביוש.

גילי הפוגעים הם 12 ו-13. זה אומר שהגיל הזה שחוצה, גיל 13 פחות או יותר, גם נפגעים וגם פוגעים, זה גיל שסביבו יש הרבה מאוד בריונות במרחב המקוון. קטינים פוגעים בקטינים.

מבחינת מין, יש לנו אמירה מגדרית מובהקת. בעיקר נפגעות ילדות ונערות, גם בתחום הזה של בריונות ולא רק. 70 אחוזים מהנפגעים הן ילדות ונערות נפגעות, ומבחינת הפוגעים 61 אחוזים הם פוגעים. זאת אומרת, אפשר לומר בהכללה, אבל מבוססת נתונים, שיותר בנים פוגעים ויותר בנות נפגעות.

מבחינת המודיעים, מי התקשר והודיע על הפגיעה, שוב, בתחום של בריונות, הצקה וביוש. בעיקר התקשרו הורים – 51 אחוזים מכלל הפונים בתחום הזה למוקד, לאחר מכן 29 אחוזים הנפגעים עצמם, 10 אחוזים צוותי חינוך ויש עוד קטגוריות נוספות. מה שחשוב לומר כאן זה שההורים הם דמות סמכותית, ההורים פונים למוקד אבל אנחנו רואים לאורך התקופה שהמוקד פועל שיותר ויותר קטינים שנפגעים פונים מיוזמתם למוקד ואנחנו מברכים על כך כי אנחנו חושבים שזה חשוב. הם רואים במוקד כתובת אמינה.

לצערי ככל שנצליח ונעשה את העבודה שלנו טוב יותר, נקבל יותר פניות. אנחנו כרגע לא בסיטואציה בה אפשר בה אפשר לחשוב על מיגור כל האלימות במרחב המקוון. אנחנו צריכים להיות ריאליים וככלל שאנחנו נהיה מוכרים יותר בציבור וככל שנעשה את העבודה טוב יותר, יפנו אלינו יותר וכמות האירועים תעלה מהבחינה הזאת.

סוגי האירועים, גם זאת סוגיה חשובה. הרוב המוחלט של האירועים בתחום של בריונות, הצקה וביוש, אלה אירועים שמסווגים אצלנו כאירועים אזרחיים. אני אוסיף נקודה חשובה שממשיכה את הדברים שנאמרו קודם. אנחנו מסווגים אירועים כאירועי חירום, כאירועים משולבים, פליליים ואזרחיים, דהיינו, גם באירועים הפליליים שמגיעים למוקד, אנחנו מוצאים את הפן האזרחי. אגב, נמצאים כאן בדיון, ומן הסתם ירחיבו לאחר מכן, גם נציגי תחום רווחה ונציגי תחום חינוך במוקד 105 שהם חלק מדסק השותפויות. הם יוכלו להרחיב בפעילות של דסק השותפויות. רוב האירועים של בריונות, הצקה וביוש מוגדרים באופן מובהק כאירועים אזרחיים ולכן הטיפול בהמשך הוא טיפול ברמה האזרחית, בתוך הקהילה, בתוך מוסדות החינוך והרווחה. אני לא אפרט מעבר לכך כאן.

אני רוצה לומר שאנחנו במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת רואים את החובה שלנו גם לעשות פעילויות של הסברה וגם לעשות פעילויות של מניעה. המדיניות של השרה לחיזוק וקידום קהילתי היא באמת להרחיב את שיתוף הפעולה ואת העצמת הקהילה בהתמודדות עם אלימות ברשת. אנחנו נבנה תוכניות ייעודיות למתן כלים להעצמת הקהילה בטיפול הזה. כבר עכשיו, בחודשי הקיץ, אנחנו בהרצאות זום עם רשויות בכל רחבי הארץ. אנחנו מפעילים פורום נוער שמסייע לנו בחשיבה - ואולי אחר כך באמת ראש תחום חינוך תוכל להרחיב על הפעילות של פורום הנוער - כי אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות מחוברים לנוער. יש לנו הרבה מאוד שיתופי פעולה גם בהסברה וגם במניעה עם חלק לא מהגופים שנמצאים כאן בדיון. יש גם עבודת מטה להרחבת היכולות הטכנולוגיות למתן מענה מיטבי במוקד.

אני אסיים בכמה דוגמאות בנושא ההסברה. יש לנו אתר ואנחנו נמצאים ברשתות החברתיות, ואני קוראת דרך הדיון הזה להעביר לציבור את המידע, שייכנסו לאתר בו יש הרבה מאוד חומרים והרבה מאוד טיפים להורים, לקטינים, לאנשי מקצוע וזה מקור ידע מאוד משמעותי.

אנחנו מעבירים בתחום הזה של הדיון, של בריונות, הצקה וביוש, מסרים שמציפים את הבעייתיות בהתנהגות הזאת, קוראים לילדים לא לעמוד מהצד וברגע שהם נתקלים בהתנהגות אלימה, לנקוט עמדה, לצאת מהשיח, לתת כתף לנפגע. צריך לזכור שאנחנו מדברים גם בפוגעים קטינים וגם הם זקוקים לטיפול.

אנחנו מדגישים התנהגות מכבדת, קבלת האחר, גם אם דעתו שונה.

אנחנו מעבירים תכנים גם בשפה הערבית ובשפות נוספות, אם אלה תכנים בתוך האתר, אם אלה סרטונים שאנחנו מפיצים, עלונים. אני לא רוצה לרדת לכל הפירוט כדי לתת זמן גם למשתתפים האחרים, אבל באמת אנחנו מנסים לתת מענה רחב יריעה גם בנושא של אכיפה, גם בנושא של מניעה וגם בנושא של הסברה. ברור לכל מי שמשתתף כאן בדיון, אלה אנשי מקצוע שמתעסקים בתחום, שככל שנהיה טובים יותר בהסברה ובמניעה, נזדקק פחות לאכיפה.

תודה רבה על הסקירה המאוד מקיפה. שאלה. האם הקו נגיש באופן מלא כל הזמן ברמה הלשונית? הזכרת את השפה הערבית ואולי יש עוד שפות אחרות.

כן. קודם כל, מוקד 105 פועל 24/7. אנחנו נותנים מענה לפניות גם בשפה הערבית וגם בשפות נוספות.

איזה עוד שפות?

יש מענה באנגלית, יש מענה בערבית, יש מענה באמהרית. ככל שאנחנו זקוקים למענה בשפות נוספות, אנחנו מקבלים תמיכה בעניין הזה. אין מצב שמישהו פונה ולא מקבל מענה, לאורך כל שעות היממה.

גם האתר מונגש לשונית?

כן. יש אתר עם תכנים בעברית, בערבית ובאנגלית. אנחנו בהחלט מתכננים בהמשך – אתם יודעים שזה תלוי תקציב – להרחיב את המענה שאנחנו נותנים בשפות שונות. אנחנו מבינים את החשיבות של כל התחום הרב-תרבותי וזה חלק מאבני היסוד. גם בשלבי ההקמה היה לנו ברור שאבן יסוד היא לתת מענה רב-תרבותי. לחברות שונות יש גם מאפיינים שונים של גלישה ברשת וכתוצאה מכך גם של היפגעות ברשת.

שאלה אחרונה כדי שנוכל להספיק לשמוע אחרים. לא דיברת על המענים, על סוגי המענים שניתנו. דיברת על פלילי ואזרחי כשהרוב היה אזרחי אבל את יכולה לתת לי דוגמאות לגבי מענים?

אני אומר משהו כללי ואני אשמח לתת את הבמה, ברשותך ודרכך, גם לתמי אומנסקי שהיא ראש תחום חינוך אצלנו וגם לאילן אביטן שהוא ראש תחום רווחה.

נשמע את שניהם.

הנציגים שלהם יושבים בתוך דסק השותפויות במוקד והם מפעילים את הפניות האלה. אני אומר במשפט אחד שכל פנייה שמגיעה, ממופה, מגיעה לדסק השותפויות, יושבים שם מומחים מהמשרדים שציינו וראש דסק השותפויות – אביטל לייבה – מתכללת את כל הפעילות והדברים האלה יורדים לשטח. אני מציעה שהם יציגו את זה.

תודה רבה לך. נשמע את אילן אביטן, מנהל תחום רווחה, משרד העבודה והרווחה.

בוקר טוב. אני שמח שניתנה לי ההזדמנות לומר כמה מלים. אני עובד סוציאלי לחוק נוער ארצי במשרד הרווחה ואני מנהל את תחום משרד הרווחה. נמצאת אתנו תמי אומנסקי מנהלת תחום משרד החינוך ומיכל ברייטמן מנהלת תחום ריאות.

אני חושב שהחשיבות הגדולה של העבודה היא העבודה המשותפת. היכולת שלנו לשבת במקום אחד ולראות את הדברים, לראות כל אירוע שנכנס ולטפל בצורה משותפת ולהתייחס לכל המרכיבים של כל פנייה ופנייה בהיבטים החינוכיים, הבריאותיים, הטיפוליים כאשר לכל אחד יש את הצינורות שמחברים אותו למשרדים שלו ויכולת מאוד מאוד גבוהה שאני חושב שהיא מהגבוהות בארץ במציאות הזו שלוקחים כל ילד או כל פנייה ומתייחסים אליה ב-360 מעלות ובהתייחסות הוליסטית.

ככל שנחבר ונחזק את הצד הזה של העבודה המשותפת, של הראייה המשותפת מהיבטים שונים, נוכל לתת מענה יותר מלא לכל הילדים שפונים אלינו.

כדי לא להאריך, אני אומר עוד שתי מלים. בכל פנייה שנעשית למוקד בדסק השותפויות שמתופעל על ידי ראש דסק, אביטל לייבה, והנציגים שלנו, הם באותו רגע נתון יושבים וביחד מטפלים או בונים ביחד את תוכנית ההתערבות הראשונית ואחר כך מחברים את התוכנית לרצף טיפולי שהוא מאוד מאוד קריטי לקהילה. בסופו של דבר התהליך עצמו יתבצע בקהילה אבל האבחון הראשונה, בניית המענה הראשונית והחיבור לרצף הטיפולי לקהילה, זו נקודה מאוד מאוד חשובה. תודה רבה.

תודה. נשמח לשמוע יותר בפירוט גם ממשרד החינוך.

שלום לכולם. אני מצטרפת לדברים של נאוה ושל אילן. נמצאת כאן גם מיכל ברייטמן ממשרד הבריאות. אני חושבת שהדבר הגדול של המוקד הוא באמת השותפות וברשותכם אני רוצה למקד גם את הדיון לגבי עשייה ספציפית. כשעוסקים בבריונות רשת, עיקר הסיפור, האירועים האלה הם אירועים שהם אירועים אזרחיים ולרוב הם מתרחשים בין ילדים בבתי הספר. הבריונות לפעמים עוברת מהמרחב הפיזי לעולם הרגשי ולפעמים ממרחב הרשת לעולם הפיזי. אנחנו שאלנו את עצמנו ב-105 למה צוותי חינוך פונים ל-105 בנושא של בריונות ברשת, כי הרי אנשי משרד החינוך, הצוותים החינוכיים, היועצים, הפסיכולוגים יודעים להתמודד עם בריונות ברשת בבתי הספר. לכן שאלנו את עצמנו מה יהיה הערך המוסף של המוקד ואחד דברים היפים שאנחנו רואים הוא שמאחר שמדובר בבריונות רשת שמתרחשת במרחב הרשתי, הרבה פעמים הילדים הם מאזורים שונים, ממקומות שונים והיכולת שלנו לאתר את הילד הפוגע ולנסות לחבר את בתי הספר ואת אנשי המקצוע לטיפול במורכבות שנוצרה, בפגיעה שנוצרה, אני חושבת שזה הדבר המהותי.

גם למשרד הרווחה וגם למשרד החינוך יש יכולת לקבל מידע מהמערכות הממוחשבות שלנו לגבי האוכלוסייה שפונה אלינו. כמובן גם למשטרה יש את היכולת הזאת. החיבור של כל המידעים האלה, כולל פנייה לאנשי מקצוע וחשיבה משותפת על איך לטפל באירוע, הוא ערך מוסף מאוד מאוד גדול.

חשוב לומר שלגבי בריונות רשת, באמת העבודה נעשית בשותפות הדוקה ביותר עם בתי הספר. אנחנו כנציגי משרד החינוך פונים למפקחות שאחראיות על היועצות החינוכיות ודרכן או יחד אתן פונים ליועצת בית הספר וחושבים יחד עם היועצת - לעתים גם עם גורם מהרווחה אם יש צורך או גם עם גורם ממשרד הבריאות אם יש צורך, או כמובן מהמשטרה – ומתכננים יחד עם אותה יועצת איך נכון לפעול לגבי האירוע הספציפי.

חשוב לי עוד להוסיף שכיוון שיש לנו יכולת לתת מענה בראייה רב-תרבותית, לא דומה טיפול באירוע בחברה חילונית לעומת טיפול באירוע של בריונות רשת בחברה החרדית. רק אתמול פגשתי את כל המפקחים של המחוז החרדי וברור לנו שכאשר מגיע אירוע שמתרחש בחברה החרדית שעוסק בבריונות רשת, ומדובר בילד שבכלל לא היה אמור להחזיק טלפון, אם אנחנו נרים טלפון לבית הספר, תהיה שם דרמה גדולה ובכך יותר הזקנו מאשר הועלנו. לכן כל צורת העבודה שלנו מאוד מאוד מותאמת תרבות. אותו דבר לגבי החברה הערבית. אנחנו חושבים עם אנשי המקצוע, עם המפקחים על הייעוץ, עם היועצים החינוכיים, עם המדריכים של השירות הפסיכולוגי ייעוצי שהם מומחים בנושא הזה – בתוך משרד החינוך יש יחידה מומחית בנושא של אלימות ובריונות גם ברשת – ואתם אנחנו עושים את העבודה הטיפולית.

זה מה שקורה ב-105. אני אומר שהנתונים שאנחנו למדים מהם – נאוה הציגה אותם – אני חושבת שאחד הדברים המופלאים הוא שמשרד החינוך לוקח את הנתונים האלה, לומד אותם לעומק ומיישם את הלמידה הזאת לתוך תוכניות ההתערבות של משרד החינוך.

ברשותכם, אני רוצה כמה מלים לומר על התוכנית של משרד החינוך בנושא התנהלות ברשת ומניעת פגיעה. למעשה התוכנית של משרד החינוך מורכבת משישה רכיבים עיקריים. אנחנו קוראים לתוכנית הזאת התוכנית המערכתית לקידום התנהלות ברשת ומניעת פגיעה.

הרכיב הראשון הוא תוכנית כישורי חיים החדשה. תוכנית כישורי חיים החדשה זו תוכנית שאנחנו באמת מתאימים אותה לפי השלבים ההתפתחותיים. לדוגמה, אנחנו יודעים שבכיתות ג' העיסוק והשלב ההתפתחותי ועל מה שצריך לעבוד זה על האמפתיה ועל החברות. למדנו מנתוני מוקד 105 על מה מתרחש לגבי בריונות ברשת והתוכנית נבנתה באופן מותאם לילדים והיא עוסקת בנושא של אמפתיה וחברות. אותו דבר בכיתות ז' ובכיתות י'. לדוגמה, ראינו את כל הנושא של חשיפה לתכנים מיניים בגילים הצעירים, לעומת בחטיבות הביניים. נאוה ציינה שבחטיבות הביניים אנחנו רואים את ה-פיק של הפגיעות ברשת. בחטיבות הביניים אנחנו רואים הרבה מאוד עיסוק בתכנים מיניים כאלה ואחרים. תוכנית כישורי חיים הותאמו לה שיעורים שעוסקים בנושא של ההתנהלות ברשת בהיבטים האלה.

הדבר השני שאנחנו עוסקים בו במשרד החינוך הוא כל הנושא של מנהיגות נוער.

אם אפשר לקצר בדברים כדי שנוכל לשמוע גם אחרים.

אני אומר בקיצור. נמצאת אתי כאן הילה סגל שהיא מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה ואם תרצו, היא תוכל להרחיב יותר לעומק. בגדול הרכיב השני הוא מנהיגות נוער. 2,100 ילדים פועלים בנושא הזה בבתי הספר וכמו שנאמר, יש פורום של המטה הלאומי שגם פועל בתחום הזה. יש לנו הכשרות לצוותי חינוך, כלים שפיתחנו לצוותי חינוך בנושא של התנהלות ברשת. יש את הנושא של ההסברה שנעשית אל מול בתי הספר, כולל בשותפות עם 105. יש לנו שלושה מועדים – שבוע גלישה בטוחה, תחילת שנה וסוף שנה, שם מתרחשת פעילות יותר אינטנסיבית – וכמובן טיפול באירועי פגיעה של 105 ושל אנשי המקצוע והצוותים החינוכיים.

ההכשרות מתקיימות בעיקר אל מול צוותי המקצוע, יועצות חינוכיות, פסיכולוגים.

צוותי חינוך.

לגבי חטיבת הביניים, בכל זאת יש בתי ספר שעד היום הם בלי יועצת או פסיכולוג. איך אתם מתמודדים עם זה? מי איש הקשר?

השאלה הזאת באה בדיוק בזמן כי אנחנו בדיוק באיזו חשיבה משותפת על אולי איזושהי יצירה של איזשהו משהו ספציפי יחד עם 105 לתוך חטיבות הביניים. אנחנו עובדים בקשר מאוד מאוד הדוק עם מנהלת אגף על-יסודי שאחראית על חטיבות הביניים וכל החומרים שמפותחים במשרד החינוך וגם במטה הלאומי נשלחים.

לשאלתו של יושב ראש הוועדה, אנחנו נאמר שאנחנו במאמץ ולדעתי אנחנו מתקדמים יפה מאוד לכך שלא יהיה היום בית ספר שלא פועלת בו יועצת חינוכית. בשנה האחרונה עשינו שם מהלך מאוד רציני, בעיקר בחברה הערבית. היושב ראש מכיר את התמונה מההצגה שהייתה לתוכנית שנעשית בחברה הערבית. כמו שתמי הזכירה, הכלים שאנחנו מפתחים מיועדים לצוותי החינוך. זאת אומרת, השבוע הלאומי לגלישה בטוחה מתקיים ויש לנו נתונים הכי גבוהים לעיסוק שנעשה בכל הכיתות בידי הצוותים החינוכיים. זה נכון שהיועצות החינוכיות מקבלות הכשרת חובה כחלק מרישיון הייעוץ, אבל כלל הצוותים עובדים בנושא, עושים אותו כחלק משיעור כישורי חיים ויש לנו מעל ל-85 אחוזים של פעילויות בכלל בתי הספר, גם בחברה הערבית, גם בחינוך הממלכתי-דתי וגם בממלכתי. זאת אומרת, זה אחד הנושאים שהעיסוק בהם הוא מאוד רחב ומקיף והשותפות כאן עם המטה הלאומי היא באמת מהווה ערך מוסף מאוד גדול.

תודה. אני חייב לומר לך שאני תמיד מוטרד כשאני מודע לכך שעדיין בתי ספר בחטיבת הביניים הם בלי יועץ או יועצת חינוכית. זה מדאיג. אני חושב שהתפקיד הזה הוא כל כך אינטגרלי מחיי בתי הספר ועכשיו כשאני שומע את טווח הגילים עליהם אנחנו מדברים בנושא הזה של בריונות ברשת, זה רק מחזק את הצורך בפונקציה המקצועית החיונית הזו. אני כמובן מודע להכשרות של צוותי החינוך, מחנכים, מורים, אבל לא נראה לי שהם יכולים למלא במלואה את הפונקציה המקצועית של היועצת או היועץ.

אני מודה לך. אני יודעת שאתה מכיר מקרוב את עבודת הייעוץ ואני מודה ומעריכה את העמדה הזאת. באמת יש תהליך מאוד מאוד מעודד והבנה היום של רוב מוחלט של בתי הספר. עדיין אנחנו נמצאים במקום שבו לבתי הספר היסודיים אין תקינה רשמית לייעוץ ומהבחינה הזאת אנחנו עושים דרך. אני שוב מודה על ההכרה בחשיבות של הפרופסיה.

תודה רבה. אני מניח שהוועדה שלנו עוד תחזור למקד את הדיון בנושא הזה כי באמת הוא נושא חשוב. גילוי נאות, אשתי יועצת חינוכית בתיכון ואני מכיר גם ממנה את הסוגיות וגם אני מלווה את הנושאים הללו של הקצאת פונקציות מקצועיות לבתי הספר, במיוחד בחברה הערבית אבל גם בכלל.

תודה הילה. כדי להשלים את התמונה, נשמע את מיכל ממשרד הבריאות.

שלום לכולם. אני שמחה להיות חלק מהדיון הזה. כן חשוב לי לומר ולחזק את כל הדברים שנאמרו היום על ידי דוקטור נאוה כהן אביגדור וחבריי תמי אומנסקי ואילן אביטן. משרד החינוך כחלק מהשותפות לא מטפל באופן ישיר מול מערכת הבריאות במקרים של בריונות ברשת ובאמת מרכז העבודה במוקד 105 נעשית על ידי היועצות ואנשי משרד העבודה והרווחה, עובדים סוציאליים לחוק הנוער. אנחנו יותר נותנים ייעוץ ועזרה כאשר ישנם מרכיבים שהם רלוונטיים לבריאות הנפש של אותו ילד, אם זה אומר עזרה בקידום תורים, אם צריך ייעוץ בהקשר של חשש לחיי אדם, אם יש חשש שהבריונות יכולה גם להוביל - או כשאנחנו מזהים – אל איזה שהם מרכיבים שקשורים לחשש לאובדנות או למצבים נפשיים כמו דיכאון ואנחנו יודעים שקיימת קורלציה בין שתי התופעות.

מעבר לזה אני כן חייבת לומר ולתת את הבמה לשני המשרדים האחרים שעושים את מרב העבודה. אנחנו כאן כחלק מהצוות רק כתמיכה.

תודה רבה. נציגת משרד המשפטים, נוכחת כאן אתנו.

אני גם המרכזת של הוועדה הציבורית בראשות השופטת ארבל בעניין הגנה על הציבור מפני פרסומים פוגעניים ובריונות ברשת. לבקשתה אני משתתפת בישיבה. אני מתנצלת שבאתי פיזית אבל במקביל אני בדיונים אחרים.

אנחנו שמחים שאת כאן. פעם הוועדות היו מלאות במשתתפים. עכשיו אנחנו ב-זום.

הבנתי שעלה הנושא של ועדת ארבל בתחילת הדיון לפני שהגעתי.

כן. הבנו ש-105 כרגע הוא רק לבני נוער, עד גיל 18. נכון?

נכון. מוקד 105 הוקם בהחלטת ממשלה. בתחילה זה היה תחת המשרד לביטחון פנים עד שעכשיו עבר למשרד אחר. בשל הרגישות המובנית בכך שמשרד שהוא מטבעו אכיפתי, הייתה רגישות בזה שיטפל בתכנים ובחופש הביטוי, לא רק לגבי קטינים שהאיזונים שם יותר פשוטים אלא גם לגבי בגירים, שם אנחנו מדברים על פגיעות שיכולות להיות לשון הרע, פרטיות ודברים שהאיזונים הם מאוד מאוד רגישים ועדינים.

לכן כאשר המוקד הוקם, כשהמערך כולו הוקם בהחלטת הממשלה, נקבע שבשלב הזה הוא יהיה רק לגבי קטינים והנושא של הבגירים ייבחן. בדיוק באותם חודשים הוקמה הוועדה בראשות השופטת ארבל, ועדה ציבורית שמונה כ-15 חברים מהאקדמיה, בכירים, משנים ליועץ המשפטי לממשלה, בכירים בפרקליטות, באקדמיה, בעיתונות ובתקשורת. השתתפו גם נציגים של משרד החינוך, של משרד הרווחה, כל הגורמים הרלוונטיים. שמענו הרבה את הגורמים ממערך מאו"ר וממוקד 105 בדיוק בשנים שהם בנו את המערך. זה היה שיח אינטנסיבי אתם. כעת הוועדה סיימה את דיוניה ואנחנו נמצאים בשלב האחרון לגיבוש דוח שיוגש לשר המשפטים והוא כמובן מתייחס בצורה מאוד מרחיבה לכל השאלות האלה.

הוא יתייחס גם לאפשרות של שיפור במוקד 105 או שאלה רק נושאים אחרים?

מטבע הדברים אני לא אכנס בצורה ברורה להמלצות שעוד לא הוגשו לשר המשפטים אבל כן, הדוח מתייחס לשאלות שקשורות לפעילות של מוקד 105 באופן יותר בסיסי ועקרוני.

אני מבין שאתם מלווים גם בייעוץ המשפטי של מוקד 105. להרבה מהסוגיות יש גם השלכות משפטיות.

כן. יש שיתוף פעולה קודם כל עם פרקליטות המדינה לצד המשפטי, אם יש. מדובר על כך שיש צדדים פליליים וצדדים אזרחיים בפניות שמגיעות למוקד. יש שיתוף עם פרקליטות המדינה, עם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה שעוזרת גם בהסרת תכנים שפוגעים בקטינים ויש גם שיתוף פעולה עם המחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שמרוכזת על ידי הרפרנטית שעוסקת בזכויות קטינים שם. היא ב-זום. עורכת הדין שושי פרידמן סומך והיא תוכל להרחיב בהקשר הזה.

הייתי רוצה לשמוע על ההיבטים הפליליים. הבנתי שרוב הפניות בתחום האזרחי. מה קורה בהיבטים הפליליים? איזה נושאים עולים שם?

אני לא עוסקת בזה באופן ישיר. אני מניחה ש-שושי אולי תוכל להתייחס. יכול להיות שגם נציג הפרקליטות נמצא ב-זום.

אני אתנצל ואני אלך בחזרה לוועדת החוקה.

תודה. בהצלחה בפרסום המלצות הוועדה.

בוקר טוב. לגבי הנושאים הפליליים, אני חושבת שאולי יוכל להתייחס נציג משטרת ישראל אבל כמו שציינו כאן, רוב המקרים הם אזרחיים. אם הם פליליים הם יכולים להיות נוגעים ממש לתכנים מיניים יותר שמוסדרים גם בחוק למניעת הטרדה מינית, חוק הסרטונים עם הסעיפים הרלוונטיים וגם כמובן התנהגויות שעוברות מהרשת למרחב המציאותי. תיקים משולבים כאלה.

מה לגבי הבריונות שבאופייה היא גזענית, כלפי אוכלוסיות מסוימות? זה נושא שנוכח בפניות הללו?

אני אשמח אם אנשי המערך יתייחסו לזה. אני לא מכירה את זה לעומק.

מי מאנשי המערך יוכל להתייחס לנושא הזה? דיברנו על שיימינג, על פגיעות מיניות, אולי קריאות לחרם ואני אשמח אם תהיה התייחסות לנושא של ביטויי גזענות ברשת.

אם נמצא כאן נציג המשטרה, המשרד לביטחון פנים, אולי הם יכולים להתייחס.

אני חושבת שאנחנו לא מתייחסים באותו אופן ולכן קשה לי לומר דברי גזענות. פגיעה ברשת, פגיעה מילולית ברשת, פוגענית, היא נכנסת אצלנו לקטגוריה של הבריונות ברשת ואנחנו מטפלים באותו אופן שסיפרנו עליו.

השאלה שלי הייתה עד כמה זה נוכח, עד כמה זה קיים, לא מבחינת המענים.

אני לא יודעת לתת נתון ספציפי על גזענות, על מיפוי האירועים האלה ולומר כמה מהם הם אירועים גזעניים.

אולי נאוה תוכל לומר. נאוה עדיין אתנו?

כן. אני מנסה לתקשר אבל כשהורדתם אותי קודם, סגרתם לי את המצלמה. מבחינתי אתם יכולים לפתוח אותה.

שומעים אותך.

שומעים ולא רואים. בסדר. מבחינתי אפשר לפתוח את המצלמה. אני לא מצליחה לפתוח אותה כי אתם סגרתם אותה.

אני רוצה לומר שאני דייקתי את הנתונים שמסרתי בתחילת הדיון לגבי בריונות ברשת. הקטגוריה הזאת של בריונות ברשת מטבעה היא יותר בפן האזרחי. אם אנחנו מדברים על כלל הפניות למוקד 105, מתוך ה-18,000 פניות קרוב למחצית הן פניות של אירועים משולבים, פליליים-אזרחיים. זאת אומרת, חלק מאוד משמעותי בעבודה שלנו הוא ברמה הפלילית, רבע מהפניות באופן כללי הן פניות של אירועים אזרחיים וכעשירית מהפניות הן על אירועי חירום. זה כדי לסבר את האוזן באופן כללי ולאו דווקא בריונות.

לשאלתך, יש פגיעות שהן גם על רקע גזעני. אין לי כאן נתון ספציפי, זה לא פילוח ספציפי שאני יכולה להציג כאן. אני יכולה רק לומר שלמשל בתקופת הקורונה, כשעלה השימוש באפליקציית זום וגילינו שככל שעולה השימוש באפליקציה, אנחנו גם מקבלים יותר פניות למוקד 105, בבדיקה שעשינו ראינו שחלק גדול מאירועי הפגיעה ב-זום הם על רקע מיני אבל ראינו גם שיש פגיעות בפן של גזענות כפי שהגדרת. נתון מדויק כרגע אני לא יכולה להציג.

אנחנו נשמח לקבל את הנתונים שלך גם בכתב לוועדה באופן מקיף ואולי מסודר יותר, למרות שהם נרשמו בפרוטוקול. אני אשמח לקבל נתונים לגבי הפילוח למקרים הפליליים, לרבות בעניין הזה של גזענות ברשת. אני חושב שזה חלק מהבריונות של בני נוער. לא הצבעת נאוה על ההשפעה של תקופת הקורונה, אבל אני מבין שתקופת הקורונה מתאפיינת בעלייה, לא רק בנוכחות, של בני נוער ברשת וגם בפניות אליכם. נכון?

לגבי תקופת הקורונה אני יכולה לומר שאנחנו עקבנו ובדקנו את הדברים. נתתי את הדוגמה של אפליקציית זום שבתקופת הקורונה עלה בה השימוש גם במסגרת מערכת החינוך של שיעורים מקוונים וזה מתכתב עם מה שאמרתי בהתחלה. ככל שעולה השימוש באפליקציה מסוימת, אנחנו רואים גם עלייה במספר הפגיעות.

אני לא יכולה לומר שאנחנו יכולים להצביע על נתון דרמטי לגבי תקופת הקורונה. אני יכולה לומר שככל שהילדים נמצאים יותר במרחב המקוון בתקופה הזאת של בידוד וריחוק חברתי, בחלק לא מבוטל מהמקרים גם ההורים נמצאים בבית וגם ההורים אולי מגלים מעורבות יתר ויש סוג של איזון. הילדים יותר ברשת, הילדים יותר במרחב המקוון, אבל גם ההורים נמצאים בסביבה באופן קרוב יותר ואולי עוקבים ומעורבים יותר.

אין לי איזשהו נתון סנסציוני בהקשר הזה.

בסדר. אנחנו נוכל לקבל את הנתונים?

כמובן נעביר את הדברים בדרך המקובלת. תצא הבקשה ואנחנו כמובן נעביר את הנתונים.

נא לראות בזה בקשה. נשמח לקבל את הנתונים לגבי הפילוח של הנושאים הפליליים, לרבות ביטויים גזעניים ברשת, פילוח לאורך השנתיים האחרונות של פעילות המוקד.

בסדר. דרך אגב, חשוב לי לומר שאנחנו מעלים דוחות שלנו לאתר האינטרנט. יש דוחות מצומצמים שאנחנו גם מוציאים לציבור ומוציאים דרך הרשות לביטחון קהילתי לכל מנהלי התוכניות בישובים. חשוב לנו לשתף בידע. אנחנו מבינים את החשיבות של זה. גם על פי החלטת הממשלה אנחנו צריכים להוות מקור ידע לאומי והמידע צריך להגיע לציבור.

תודה לך. ראש עיריית אילת.

שלום אדוני היושב ראש.

אני מבין שתרצה גם להציג תוכנית שאתה יזמת באילת בנושא הזה.

את התוכנית יציגו החברים המקצועיים שנמצאים אתנו, גם דוקטור גניאל וגם מגי מנהלת הפרויקטים. בפתיחת ה-זום הם היו ואני מקווה שהם עדיין נמצאים.

נמצאים.

אני רוצה לתת מבט מזווית שלי כראש עיר. לפני כשנתיים איתרנו את תופעת השיימינג, את תופעת האלימות והבריונות ברשתות החברתיות מבחינתי כאחת הלקונות הקשות בחיים החברתיים-חינוכיים שלנו. כמובן שהדגשים ניתנו בכל הקשור לסכנות האורבות לתלמידות ולתלמידים שלנו אבל אני חייב לומר שזה לא נמצא רק שם. אנחנו רואים את תופעת הביוש, תופעת השיימינג, עוטפת את כולנו, פוגעת בכולם, גם במבוגרים וגם בצעירים ואנחנו היום ממקדים תשומת לב בעניין של התלמידים ולכן אתייחס רק לעניין הזה. אל נשכח אדוני היושב ראש שהילדים נחשפים גם לאלימות של הגדולים. פעמים יש והאלימות לא פחות אכזרית, לא פחות קשה, לא פחות פוגענית ובוודאי לא עושה שום דבר טוב לנו כחברה.

אנחנו החלטנו שלא נשאיר את הדבר ברמה של הרהור אלא נבצע עבודה. אני רוצה להזכיר לך אדוני שהעיר אילת היא עיר שבעצם, אם תרצו, יילדה, הצמיחה את תוכנית עיר ללא אלימות שהפכה לימים לתוכנית לאומית, ואנחנו עובדים באותה מתודה. הכוונה היא שבסיכומו של דבר כל הקהילה מסתערת על התופעה הזאת הופכת אותה לתופעה בלתי לגיטימית בישוב. זאת אומרת, אנחנו רוצים להגיע למצב שהתופעה הזאת היא תופעה שאנחנו תוקפים אותה בכל החזיתות. אם אנחנו מדברים על מערכת החינוך, יש כאן שילוב של הורים, מורים, תלמידים, מועצת תלמידים וכמובן הקהילה. עם זה התחלנו ותכף דוקטור גניאל, ברשותך, יוכל להציג טלגרפית את רוח התוכנית שפועלת כבר שנה שלמה. תקופת הקורונה קצת הקפיאה חלק מהתוכניות אבל אנחנו נסתער על זה מחדש בשנת הלימודים הבאה.

דבר שחשוב לי לומר לך ואני אומר את זה לך ולמי שיושב בבית המחוקקים. בתוך התקופה של השנתיים הללו, אני ראיתי ובחנתי – דרך אגב, גם מעמדה של קורבן ולא רק של ראש עיר ולא רק של תושב. אני מכניס את עצמי לקטגוריה הזאת של קורבן של אלימות ברשת ואני לא היחיד. אני מניח שלא מעט אנשים שעוסקים בחיים הציבוריים חווים את אותה חוויה. מה שהיה שמאוד מאוד ברור זה שיש כאן המון מבוכה אצל הגורם המחוקק, האוכף והשופט. אני ראיתי וגיליתי שאין תורה סדורה. אנשים לא יודעים איך לנהוג באירוע הזה וזה נכון גם לבתי משפט, גם לפרקליטות, גם למערכת החינוך וגם לבית המחוקקים. אני חושב שצריך בסוף לייצר כאן איזו תורת לחימה ברורה שיש בצידה גם אמירה של חוק או חוקים וגם אפשור לגורמים האוכפים לתת להם ארגז כלים מלא בפתרונות. כרגע המערכות הללו במבוכה גדולה מאוד. יש כאוס מוחלט בדרכי הטיפול ולכן אני שמח על היוזמה הזאת ואני מאוד מאוד מקווה שמהיוזמה שלך – ואני יודע שיש עוד חברי כנסת שפועלים, לאחרונה נפגשתי עם חברת הכנסת מאי גולן שגם היא יזמה אירוע מן הסוג הזה – כדי לראות איך אנחנו ביחד נפעל.

משפט אחרון. אני מתכוון, וכבר עשיתי את הפעולות הראשונות, להציף את הנושא בקרב חבריי ראשי הרשויות במסגרת מרכז השלטון המקומי. אני יכול להניח שאקבל גיבוי מלא גם מיושב ראש המרכז חיים ביבס, גם מהמנכ"ל ובוודאי מכל חבריי ראשי הרשויות כי הבעיה היא בעיה וטוב שנתקוף אותה בכל החזיתות.

תודה רבה. ממליץ שתקשיבו לתוכנית כפי שדוקטור גניאל ומגי טובל יציגו אותה בקצרה.

תגובה קצרה לדברים החשובים שאמרת. כמשפטן אני יכול לומר לך שבאמת יש בעיה כללית שכנראה ההתקדמות של הטכנולוגיה ושל הפעילות האינטרנטית היא כל כך מהירה שהמשפט כנראה לא כל כך מצליח להדביק אותה, אבל ההערות שלך בהחלט חשובות. אם יהיו לכם מסקנות שאפשר להעביר לחברי הכנסת כדי לקדם אותן, זה יהיה בהחלט חשוב.

אנחנו בוועדה, מטבע הדברים, מתמקדים בסוגיות שנוגעות לילדים ובני נוער, כך שהסוגיה הכללית יותר אולי רלוונטית לדיונים בוועדת החוקה אבל אני מסכים אתך שיש כאן ואקום מסוים שצריך לטפל בו.

דוקטור גניאל, בבקשה.

בוקר טוב. תודה על ההזדמנות. אני רק אומר שאנחנו כנראה כיוונו לדעת גדולים. התוכנית פועלת אצלנו בכל חטיבות הביניים כבר החל משנה שעברה ואני אבקש ממגי טובל שמנהלת את התוכנית לומר בחצי דקה את העיקרים שלה. תודה.

מה שלי חשוב להוסיף זה שהתוכנית היא תוכנית רב-שנתית לטווח של חמש שנים.

התוכנית מושתתת על מוקד טלפוני ופניות?

לא. התוכנית היא תוכנית מקיפה. היא תוכנית שמתבצעת במערך החינוך, במסגרת מערכות החינוך, פורום ההורים העירוני, מועצת הנוער, מורים ומחנכים. זו תוכנית מאוד הוליסטית שהיא כרגע ממוקדת בשנת הלימודים הקרובה כי לצערנו חלק מהדברים נתקעו בגלל הקורונה. תלמידי חטיבות הביניים - כיתות ז', ח', ט' – מקבלים תוכנית שנתית. אנחנו עובדים עם עמותת מצנחים שמובילים תוכנית בהתמחות בכל נושא האלימות ברשת. במקביל פורום ההורים שלנו מקבל ארגז כלים של מפגשים ללמידה ולעבודה ולהיות חלק מהשותפים. כל חדרי המורים בעיר מקבלים הדרכה והנחיה בנושא כי אם הם לא יהיו חלק זה, יהיה קשה לשנות ולהטמיע דברים חדשים. יחד עם זאת, מועצת הנוער מובילה מהלך ברמה הארגונית. בדיוק עכשיו מעלים קמפיין לאוויר, גם בגלל מאות בני הנוער שמגיעים לאילת ומבקרים באילת, על החשיבות של מוקד 105, אותה מובילים יוטיוברים מקרב בני הנוער שאומרים די לשיימינג, לא ניתן את ידנו לשיימינג וכל מיני אמירות כאלה שיהיו בכל רחבי העיר.

יחד עם זאת, המורים שלנו יעברו מעין הכשרת קיץ בחנוכה. היא הייתה אמורה להיות בקיץ אבל היא תתקיים בחנוכה. הם יהיו נאמנים בתוך בתי הספר לכל השפה שבעצם לוקחת את הילד שכאילו ניסו להקטין אותו ומחזקת אותו ומדברת רק על הפן החיובי מתוך החשיבה של פסיכולוגיה חיובית, אך אפשר להצמיח ולקדם.

התוכנית מקיפה את כל המערכות ובעתיד אנחנו מקווים להגיע לכל הגילים ולהתפתח ולהתקדם משם והלאה.

תודה רבה לכם. תודה גם לראש העיר שהיה אתנו. תודה ששיתפתם אותנו ביוזמה חשובה שאפשר אולי להעביר אותה לרשויות אחרות.

אני רק אוסיף שאנחנו באמת עושים ובונים את התוכנית בשותפות מלאה עם הרשות לביטחון קהילתי, עם מוקד 105, עם מי שאמון עלינו מבחינת החינוך ועיריית אילת כמובן. הולכים יד ביד כי אחרת אי אפשר להצליח לשנות תרבות ולהטמיע דברים.

בהצלחה. תודה לכם.

גם לקרן אברהם יש מיזם בתחום הזה. תודה על המסמך שהעברתם אלי. כמובן נשמח לשמוע את עיקרי הדברים.

תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין על היוזמה לדיון חשוב זה. מאז תחילת הדיון, כל מה שהוצג היה בכללי ולא במיוחד על החברה הערבית ואני רוצה להתייחס לתופעה בחברה הערבית.

אנחנו יודעים שתופעת הבריונות ברשת היא גם אחד מסוגי האלימות שאנחנו חווים אותה בחברה הערבית והיא אחד מגורמי העומק שמובילים לאלימות בפשיעה כי חלק מגורמי העומק הם צעירים חסרי מעש בחברה הערבית שלצערי הרב היעדר מסגרות פנאי, הפארקים והחוגים בחברה הערבית גורמים לכך שגלישה ברשת במשך שעות ארוכות הופכות לבילוי ממש קשיח בקרב בני הנוער בחברה הערבית.

אני אציין מתוך הבנה של הממדים הנרחבים של תופעות הבריונות ברשת בחברה וגם חוסר הגבולות של האנשים להעביר סרטונים ותמונות מאירועים כל כך קשים שאנחנו חווים. אפשר לראות רצח ברחוב כאשר תוך מספר שניות התמונה של הנרצח מדמם מופצת בכל ערוצי התקשורת בחברה הערבית ללא הגבלות. כאן יש צורך בהסברה ובאכיפה – זאת האחריות שלי לעצור את זה אצלי ולא להעביר את התמונות הלאה.

אנחנו השקנו קמפיין והיה לנו שיתוף פעולה עם מוקד 105. שיתוף הפעולה בא ממקום שחווינו מחסור בהסברה בחברה הערבית. הקמפיין היה מופנה כלפי בריונות ברשת בקרב בני נוער, במיוחד בבתי ספר הערבים, וזה גם מתקשר למחסור בתקנים של יועצות ועובדים סוציאליים בנושא של ליווי נערים ונערות בנושא של בריונות ברשת. הקמפיין היה מופנה לחברה הערבית לקחת אחריות וגם מופנה לקו 105 כדי שאנשים ידעו שיש מקום שאפשר לפנות אליו ולקבל את העזרה והתמיכה.

אני מבין שאת מלווה את הנושא בעיקר בחברה הערבית. נמצאים כאן אתנו כל האחראים מהמשרדים השונים על פעילות מוקד 105. אני חושב שזאת הזדמנות לומר כמה דברים, איך אתם רואים את הפעילות של הקו ומה לדעתכם אפשר לשפר. חשוב לשמוע אותך בעניין הזה.

אני מברכת על הקמת קו 105. למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת יש תפקיד מאוד חשוב בהסברה, הן להורים והן לילדים. התייחסנו עכשיו יותר לבני הנוער והסברה בקרב בני נוער אבל לא לשכוח את מעגל ההורים. בנושא הסכנות הטמונות ברשת, חשוב שהמוקד יהווה כתובת מוכרת למי שסובל מאלימות ברשת. כשאני שומעת על 2,500 פניות בשנתיים, זה באמת מעט לקו שאמור לתת את המענה. זה אומר חמש פניות ביום. השאלה אם יש להם פילוח כמה ערבים פנו לקבל את התמיכה מקו 105. מאחר והמטה הוקם לאחרונה, זאת התקופה שהיא מאוד קריטית בעיצוב מוקד 105. אנחנו מאוד ממליצים לאייש את מוקד 105 במתנדבים ובעובדים מהחברה הערבית אשר יוכלו לתת את המענה בשפת האם בחברה הערבית.

אנחנו היינו בפגישה עם נאוה כהן אביגדור ויש מחסור בדוברי ערבית במוקד 105, אנשים שיצאו לשטח ויעשו את הפעילות ההסברתית.

צריכה להיות יותר השקעה במערך הסברה ייעודית לחברה הערבית עם פונקציות של דוברות. נושא דוברות המשרדים השונים הוא נושא מאוד חשוב בחברה הערבית. קיום קמפיינים ייעודיים לחברה הערבית להעלאת המודעות לנושא של שמירה על הפרטיות והאיסור על הפצת תמונות וסרטונים ואפילו גם לומר מהי העבירה על החוק, אם זאת עבירה על החוק. כלומר, מה תהיה העבירה אם אני מפיצה סרטונים או מפיצה תמונות ברשת. הכשרת מחנכים בבתי הספר. הייתה כאן דוגמה שיש תוכנית ואפשר באמת להשקיע בנושא של הכשרת מחנכים בבתי הספר כי הם מהווים מעגל מאוד חשוב להגיע לנערים ולנערות בתוך בתי הספר. הרחבת היצע הפנאי לילדים ולבני נוער בישובים הערביים על מנת לצמצם את השהות שלהם מול המסכים. אני מודה לכם.

תודה רבה. לגבי ההנגשה בשפה הערבית, האמת היא שהבנו מנאוה שזה קורה. ממך אני מבין שזה לא מספיק.

זה לא מספיק.

הקו לא זמין 24/7 בשפה הערבית? זה מה שאת אומרת?

אני חושבת שנאוה יכולה להגיב על זה.

אני מבין שיש קושי בעניין הזה, שזה לא תמיד קורה.

שוב, אני אומרת שהקמת הקו היא מבורכת אבל זה לא מספיק מה שנעשה בחברה הערבית.

לגבי קמפיינים, את אומרת שיש אבל זה לא מספיק או שבכלל עדיין אין קמפיינים בשפה הערבית.

זה לא מספיק. לא מספיק שנעשה את זה רק בשבוע אחד שהוא שבוע האינטרנט הבטוח של משרד החינוך. זה נושא שאנחנו חווים אותו על בשרנו ביום יום. כולכם הייתם מודעים וראיתם את זה בתקשורת, אני מקווה שזה הגיע לתקשורת העברית, את המקרה של דיר אל אסאד, הפצת תמונה של נערה בת 13 והתקיפה שהייתה נגד השוטרים שהגיעו לדיר אל אסאד לטפל באירוע הזה. זה הפך מאירוע של בריונות ברשת נגד נערה בת 13 לאירוע שהוא יותר בין המשטרה לקהילה. אני חושבת שההסברה לא מספיקה בחברה הערבית. שוב, הסברה של האכיפה, החלק של האכיפה, החלק של העבירה, זה לא מספיק בחברה הערבית.

את מתכוונת למדוע זה מסוכן ומה ההיבטים הפליליים. את אומרת שאלה הנושאים שצריך להדגיש אותם.

כן.

תודה רבה. לפני שנשמע את נציגת האינטרנט הישראלי, אורנה היילינגר, נאוה, נאמרו כאן דברים חשובים. את רוצה לומר משהו לגבי הנגישות לשפה הערבית?

תודה. אני אעשה את זה קצר. תמיד אפשר ותמיד צריך לעשות יותר. אתם יודעים שזה גם עניין של תקציבים. אני יכולה לומר שהשרה לחיזוק וקידום קהילתי מעבירה עכשיו בדרכים שלה בקשה להוסיף אנשי מקצוע בתוך המטה הלאומי בכל טווח הפעילות שלנו ולא רק בתוך המוקד אבל גם בתוך המוקד, דוברי השפה הערבית ואנשים מהחברה הערבית. אנחנו ממש מבקשים ומובילים פעילות בעניין הזה, גם בנושא של בני ובנות שירות לאומי אבל גם בנושא של תקנים קבועים שיהיו בתוך המטה.

לגבי הסברה. בהחלט עשינו דברים בשפה הערבית, כולל תרגום של סרטונים ודיברנו על קמפיינים, על אתר מיוחד, אזור תוכן מיוחד בשפה הערבית באתר. אנחנו עושים. תמיד צריך לעשות יותר ואפשר לעשות יותר. זה גם עניין של תקציבים ואנחנו בהחלט בשלב של הגברת כוח האדם מתוך החברה הערבית כדי לתת מענה מיטבי. כן, כשמצלצלים אלינו 24/7, לא יהיה מצב שיתקשרו ולא יטופלו גם אם זה לא בשפה העברית.

האמת היא שלפי הנתונים ששמענו גם ממך, הרבה מהפונים, אולי רוב הפונים, הם גם בגילים הללו ועבורם אין ספק שסוגיית השפה והנגישות הלשונית היא סוגיה מאוד משמעותית. לא נראה לי שתלמיד בן 12 או 13 באמת יוכל להסתדר אם אין מענה בשפה הערבית.

אני כמובן מודע לכך שאתם בתחילת הדרך, הספקתי להיפגש עם השרה אורלי לוי וגם לשוחח על העניין הזה של נגישות לשונות של כל השירותים הקהילתיים שהמשרד מופקד עליהם. לגבי המוקד, אני מניח שברור שעקרון השוויון והנגישות לכלל האזרחים ולכלל הילדים, זה עקרון שמנחה את כולנו. לא תמיד צריך לחכות לתקציבים חדשים כדי להנגיש את השירות אלא צריך גם לפעול במסגרת המשאבים הקיימים כדי שהשירות עצמו יהיה באמת שוויוני ונגיש לכולם.

אני מקווה שבישיבה הבאה שנדון בנושא הזה, יהיו לך בשורות טובות לעניין ההנגשה כי יכולתי לשמוע גם את הביקורת ליד ההערכה של פעילות המוקד. הביקורת בכל מה שקשור לנגישות הלשונית.

נציגת איגוד האינטרנט הישראלי.

שלום רב, תודה רבה לך אדוני היושב ראש על ההזדמנות. קודם כל, אני אתפוס בשוליים של הדברים שנאמרו עד עכשיו.

אני רוצה לשמוע באיזו מידה אתם כאיגוד מעורבים ובאיזו מידה אתם עושים באופן נפרד כתוספת למוקד.

הנה שני הדברים שאני רוצה לומר. איגוד האינטרנט לכשעצמו פועל בתחום מזה כשמונה שנים, אז מיסדתי את התחום הזה. קו חם עבד החל מלפני שמונה שנים ונתן מענה ועזרה למי שנפגע. אנחנו מברכים את קו 105. אני חושבת שמה ש-105 עשה, הוא הביא את כל הנושא הזה של מתן מענים לצעירים וקטינים. אנחנו ממשיכים לעשות את הפעילות הזאת גם במודעות וגם בהפעלת קו חם לבגירים. במקביל לפעילות הזו יש מיזם משותף של קרן ילדים ונוער בסיכון ואיגוד האינטרנט הישראלי, בנושא של קידום המודעות לשימוש מיטבי בקרב נוער בסיכון, כאשר שלוש תוכניות אלה מתקיימות בחברה הערבית, אחת במג'דל כרום, אחת באום אל פאחם ואחת ב-... זה איזשהו תכלול הוליסטי של קידום המודעות והשיח נגד בריונות בחברה הערבית. אלה דברים כלליים שרציתי לומר לגבי הפעילויות.

חשוב לי לומר לאדוני היושב ראש שלפני כשלוש שנים יצאתי בקריאה לעשות קורס חובה בסמינרים למורים, בפקולטות להוראה, בו המורים יקבלו ידע בהיבטים הרכים של הרשת, איך לזהות מצוקות ברשת, איך להתמודד עם חרמות, לא ברמה הפדגוגית אלא ברמת הרגישות של הדברים האלה. אני עדיין מול המל"ג, מול מופ"ת, מול כל מיני ארגונים כי בעיני זה לא מקובל שעדיין מורים יוצאים ומקבלים תעודת הוראה בלי לקבל כלים. יש קורסים כאלה אבל הם לא קורסים חובה, הם לא תנאי לקבלת תעודת הוראה ואני חושבת שבעולם היום - ועידן הקורונה רק חיזק את החובה - צריך לקדם את הנושא הזה ואני אשמח לעזרת הוועדה לקדם את הנושא הזה כי ב-2020 לא יכול להיות שמורה עובר ומקבל תעודת הוראה בלי להכיר לעומק את התכנים האלה.

בהחלט. אני חושב שזה נושא חשוב. הוא גם עלה בדיון לגבי הכשרת צוותי ההוראה, שזה לא רק הצוותים המקצועיים, היועצים, הפסיכולוגים, אבל אין ספק שהחדרת הנושא הזה גם לתהליך של הכשרת המורים יהווה תרומה חשובה להתמודדות החברתית, לפחות גם במערכת החינוך, עם הנושא הזה.

אני מבקשת להוסיף עוד שני דברים. ברמה היום יומית אנחנו רוצים להקנות מיומנויות ולדבר על בריונות ברשת. בני הנוער שבעים לחלוטין - וחבל שאין כאן נציגות של מועצת התלמידים – מאותם מרצים, אם זאת אורנה או אם אלה אחרים שבאים ואומרים אסור, אל תעשו כך ותנהגו כך וכך. הם מכירים את המטריה. צריך לגשת אליהם ולהגיע אליהם בדרכים קצת יותר מקוריות ממה שעשינו ב-10 השנים האחרונות. אנחנו ממשיכים אותו הדבר ועוד מדברים על אותם הדברים וחבל כי אם תיקח בחור בחטיבת הביניים, בכיתה ז', ותאמר לו שירד להרצאה על נושא של פעילות ברשת, הוא יקבל פריחה כי כבר נמאס לו לשמוע את זה. אני חושבת שהגיע הזמן שנמצא פתרונות קצת יותר מיומנים.

עוד דבר שחשוב לי לומר. בעולם בו אנחנו חיים היום, בוא נסתכל כרגע על הרשתות החברתיות, אי אפשר להתעלם מהסביבה שקורית היום על ההשפעה של בני הנוער. אם אנחנו רואים את מה שקורה ברשתות החברתיות בקרב המבוגרים, הרי ברור שזה ישתקף אצל הילדים. לטפל רק בילדים, בעיניי זו חצי עבודה.

אני מודה לוועדה על הזכות לדבר.

לגבי ההערות שלך, אם תרצי להעביר הערות בכתב, לרבות ההצעה שלך בנושא, אנחנו נשמח לקבל.

אשמח לעשות זאת.

גם הרעיון של קורסי הכשרה במוסדות להכשרה של מורים. תודה לך. דיברת על הורים ותלמידים, אז אולי זה הזמן לשמוע אותם. נציג הנהגת ההורים הארצית, דניאל רז.

שלום. קודם כל, תודה רבה יושב ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה. אני אומר שאני מרכז בהנהגת ההורים הארצית את הנושא של צוות אלימות במדיה. היום אני מדבר כנציג הנהגת ההורים. אני גם עובד במשרד המשפטים, בסיוע המשפטי, אבל כאן אני בשם הנהגת ההורים וחשוב לציין זאת לפרוטוקול.

אני רוצה לומר מספר דברים. קודם כל, מה שהתחיל לעלות בדיון היום, אבל לא מספיק עלה, זאת המצוקה שאנחנו נמצאים כרגע בתקופת הקורונה. אנחנו עדים לאלימות הולכת וגוברת ברשתות החברתיות. אני לא כל כך מסכים שיש סוג של איזון בגלל שהורים נמצאים בבית ואז איכשהו זה מאזן את הילדים. זאת אמירה שלדעתי לא תמיד מבוססת. אני רוצה לומר שגם אנחנו מקבלים פניות בנושא של בריונות ברשת. אנחנו רואים את זה. לא צרי אפילו לקבל פניות, אנחנו רואים את זה בשטח. אנחנו חושבים שלא רק זה, אנחנו מדברים עכשיו בחופש הגדול, שם משרד החינוך לכאורה, יש לו פחות נגיעה למרות שכן הייתי רוצה לראות מעורבות של משרד החינוך דקה לפני שהוא שולח את הילדים הביתה וצורך לתת את הכלים, ומיד אני אתייחס לנושא של הכלים, אבל גם כשאנחנו חוזרים בספטמבר, למיטב ידיעתי – אלא שאם כן חבריי יתקנו אותי – אנחנו לא חוזרים ללימודים פרונטליים.

הנושא של בריונות ברשת יישאר אתנו. הנושא של אלימות מינית יישאר אתנו. הנושא הזה של הרשתות יישאר אתנו ואני עדיין לא ראיתי מכל נציגי הממשלה שאמרו באמת דברים מדהימים, ואני גם מכיר את הממשלה מבפנים ואני יודע שהם עושים עבודת קודש, אבל השאלה היא לתקופת הקורונה, לתקופה שתבוא, עם אלימות שהולכת וגוברת ברשתות החברתיות – מהי התוכנית, איך אנחנו מתמודדים עם זה. זאת שאלה שלא מספיק קיבלתי מענה עליה.

הנושא של גזענות. אני שותף לזה. אני חושב שאנחנו רואים גם עלייה גוברת של פוסטים גזעניים בין אם זאת החברה הערבית, אנחנו מייצגים בהנהגת ההורים גם ישובים ערבים ואנחנו ערים לכל הדברים שקורים בשטח. זאת גם שאלה מה הכלים שניתן להתמודד כנגד זה.

אני רוצה להוסיף בהקשר למה שנאמר כאן על ידי אורנה, ואני ממש שמח שאני בדיוק מדבר אחריה. אני מסכים לכל מילה שנאמרה על ידה ואני אבהיר למה אני מתכוון. קודם כל, למה לערב את מועצת התלמידים בהרצאות שניתנות על נושא של אלימות ברשת? אני בעצמי נותן המון הרצאות כנציג של משרד המשפטים ויש שיתוף פעולה מדהים בין משרד החינוך למשרד המשפטים על בריונות ברשת שרץ כל שנה ואני מרצה ואני נותן את אותן הרצאות. הרצאות חשובות. אבל למה לא לשתף את מועצת התלמידים בהרצאות האלה? הילדים שבעים מהרצאות שדומות וההרצאות הן תמיד אותו הדבר. יצא לי לראות גם אצל הילדים שלי עד כמה זה מתפתח בהרצאות. אני לא ראיתי איזשהו שינוי או התעדכנות לגבי המצב הקיים. כשילדים שותפים לנושא הזה והם יודעים להעביר – הם הכי טוב ידעו להעביר את הנושא של בריונות ברשת כי הם מכירים את הרשת אפילו יותר טוב מאתנו. זאת שאלה שצריך לענות עליה.

הדבר השני שאורנה אמרה ואני כל כך שמח שהיא אמרה את הדברים האלה. כן, גם למורים אין לפעמים את ההכשרה המתאימה להעביר את הנושאים האלה כי הם בעצמם לא יודעים, כי הם בעצמם לא תמיד מכירים איך הרשת עובדת. מה לעשות, יש מורים צעירים, יש מורים מבוגרים ויש מבוגרים יותר. אנחנו נתקלנו במורות ובמורים שהרבה פעמים לא יודעים לתת את הכלים המתאימים.

גם לגבי הנהגת ההורים. מה שהפרויקט שהוצג באילת, פרויקט מדהים ולמה הוא מדהים? כי הוא קודם כל היה בשיתוף פעולה מדהים של כל הגורמים, כולל הנהגת ההורים הארצית. שם זאת העירונית שכמובן היא חלק מהנהגת ההורים הארצית וגם כאן אני חושב ששיתוף הפעולה צריך להיות הורים, מועצת תלמידים, מורים. לא מספיק המולטי-דיסציפלינרי – בריאות, חינוך ורווחה. זה לא מספיק. צריך לערב יותר גורמים. צריך למקסם את ההצעות האלה. לכן אני ושב שאם אנחנו באמת רוצים למגר את התופעה, אנחנו צריכים לתת מענה לתקופת הקורונה, אנחנו צריכים לתת תוכנית יותר מסודרת מה עושים בתקופה הזאת כשיש דיווחי אלימות. אני קצת מוטרד. אני שמעתי את הנתונים של נאוה, 2,200 פניות למוקד 105 מ-2018, אם אני לא טועה, מ-2018 ועד עכשיו זה מעט מאוד. זה מעט מאוד. התופעה היא הרבה יותר רחבה מ-2,200 פניות למוקד 105. כנראה משהו אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יהיה יותר יעיל ויותר ישים ונוכל לקבל את כל הכלים הדרושים.

תודה. הערות חשובות. אני מניח שהן נופלות על אוזניים קשובות. יכול להיות ש-2,000 לא משקף את המציאות.

משפט אחד לגבי ה-2,000. קודם כל, זה לא 2,000 אלא זה 2,687. חשוב להבין שהתחלנו לעבוד בפברואר 2018, לא 24/7. עבודה 24/7 התחילה שואף ל-2019.

ואתם רואים את ההבדלים? ברגע שאתם עובדים 24/7, קצב הפניות עלה.

יותר מזה. ככל שהציבור יותר, מינואר 2020 ועד היום, חודש בחודשו, כמות הפניות ל-105 הכפילה את עצמה ביחס ל-2019. זאת אומרת, אם בנובמבר 2018 התחלנו לעבוד 24/7 והיה קמפיין לאומי, ב-2019 התחילו לעלות מספרי הפניות, ב-2020 כל אחד מהחודשים הכפיל את מספר הפניות לעומת שנה שעברה. זה תהליך ששיתוף הציבור בו חשוב.

בהחלט. אני חושב שגם המודעות הולכת וגוברת לגבי המוקד והחשיבות שלו.

אילן מלכה, רצית להוסיף נקודה לדיון?

כן. תודה. אני ראש חוליית חקירות נוער במטה הארצי. בעבר הייתי קצין חקירות סייבר ביחידה 105 ואני שמח לראות כאן את נאוה, את תמי ואת אילן שעושים עבודת קודש. זה דיון חשוב.

אני אדבר בקצרה על מערך המניעה וההסברה במשטרת ישראל. המערך פרוס ברמה הארצית בכמה מחוזות במשטרת ישראל. קצת נתונים כל חודש גלישה בטוחה ברשת. הועברו הרצאות לכ-130,000 תלמידים בכל הארץ.

מטעם המשרד שלכם?

מטעם משטרת ישראל. כן.

זה חלק משותפות של שבוע לאומי של כל משרדי הממשלה.

אנחנו ממשיכים גם בתקופת הקורונה. זו תקופה מאוד מאתרת. שמעתי את ההערות שנאמרו כאן ואני מסכים אתן. אנחנו נמצאים בתקופה אחרת לגמרי. אני בעצמי הייתי קצין מניעה והסברה במחוז שי בתקופה שלפני הקורונה, לפני הרבה שנים, וזה היה הרבה יותר קל וזמין להגיע לבית הספר ולהעביר את ההרצאה לתלמידי בית הספר ולשומרי הסף. היום אנחנו ניצבים מול אתגרים שלא הכרנו קודם. אנחנו נאלצים להשתמש בטכנולוגיה, ב-זום. אני חושב שצריכה להיעשות חשיבה יצירתית בתחום הזה. ככל הראה הקורונה תהיה לעוד תקופה ארוכה ואנחנו צריכים לצאת מהקופסה ולראות איך אנחנו מגיעים עד לאחרון התלמידים אם זה ביסודי, בחטיבות הביניים ובתיכון כדי להעביר את המסר שלנו. יש לי בבית ילדה בת 9 ולרובכם יש ילדים קטנים ואתם רואים כמה זמן הם מבלים ברשת, בפלאפונים וכולי. נאלצתי להסיר את האפליקציה של הטיק-טוק כי ראיתי שהיא מבלה שעות על גבי שעות, הרבה מעבר למה שהיה לפני תקופת הקורונה וזה חושף אותם להרבה יותר סיכוי להיפגע כקורבנות, נפגעי עבירה, בנושא בריונות ברשת. אני ראיתי את זה אצלי בבית וזה במיקרוקוסמוס שלי.

אני חושב שאנחנו באמת צריכים לשני דברים. איך אנחנו מתמודדים, כמו שנאמר כאן קודם, עם האתגר הזה של הקורונה לאורך תקופה מאוד ארוכה, ואיך אנחנו מבהירים את התכנים שלנו כדי לצמצם את הפגיעות ברשת דווקא בתקופה הזאת שיש הברה מטורפת של שימוש ברשת בקרב בני הנוער. מן הסתם רובם בבית בחוסר מעש וגם בתקופת שנת הלימודים הקרובה הם יהיו בבית ויהיו כל הזמן מול הרשת. עבור רובם זאת דרך היחידה שהם יכולים ללמוד. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משתפים פעולה וחושבים על איזשהו משהו כדי לצמצם את הפגיעות האלה.

תודה על ההערות החשובות. אנחנו חותרים לסיום הדיון. משה חג'ג' מארגון חושן ביקש להוסיף.

כן. אני מייצג את ארגוני הקהילה. עלו דברים מאוד מעניינים. אני רוצה לשים דגש ולומר שבארגוני הקהילה אנחנו כן עושים ריצ' אאוט לעבוד עם ארגונים אחרים ויש שיתוף פעולה מצוין עם איגוד האינטרנט והקרן לילדים ונוער בסיכון של הביטוח הלאומי בעבודה על בריונות ברשת.

יחד עם זאת, אני אומר שבעינינו, תמיד בקבוצות שוליים, הקשר עם הממסד הוא לא קשר רציף ואין הרבה אמון במערכת כמערכת, ואני מדבר על הפרטים, על הנפגעים והנפגעות שחווים כרגע פעילות. הדרך שבה מיעוט – וזה לא חשוב אם זה מיעוט מיני או מיעוט אתני – תופס את הממסד, היא הרבה פעמים בפחד, ביותר חשדהו מכבדהו, בגלל שהנתונים או החוויה של נשים ואנשים שניגשים לממסד היא מלווה הרבה פעמים בגזענות או במקרה שלנו בלהטובופוביה, בין הלהטובופוביה זאת היא להטומופוביה מפורשת לבין אם היא להטומופוביה בירוקרטית.

מהניסיון שצברתם, יש לך המלצה מיוחדת להנהגת המוקד?

אני אומר שני דברים בהקשר הזה. גם במסמך ההמלצות שהוצאנו בארגוני הקהילה הגאה, כן היינו רוצים לייצר איזשהו קמפיין ברמה הלאומית, קמפיין ארצי שמזמין נפגעים ונפגעות מהקהילה הלהט"בית לפנות בצינורות המקובלים כי גם אנחנו בתור ארגונים מנסים להנגיש עד כמה שיותר את 105 ואת המשטרה ואת הדרכים הללו. אבל צריכה לצאת קריאה מפורשת שקוראת ללהט"בים לפנות אל המשטרה או ל-105 במקרה של נוער וילדים, כי הקריאה הזאת היא ה-ריצ' אאוט שיגיע מ-105 תייצר את הגשר הזה.

הדבר הבא. אנחנו מאמינות ומאמינים שהסברה צריכה לבוא בגילים הצעירים יותר. לדבר לנוער ב-אחלה אבל הנוער הוא כבר די מעוצב בתפיסות שלו איך העולם עובד. לשאול מורים ומורות בהרצאות שאני מעביר אם מכירים או אם יש להם טיק-טוק מותקן בטלפון ולשמוע תשובה שלילית, זו בעיה שהיא בעיה מערכתית כי אם אני לא מכיר את הילדים ואני לא משתמש באפליקציות שהם משתמשים בהן, אפילו ברמת הידיעה, נוצר כאן פער.

הדבר השני הוא באמת להכניס את חושן גם לגילים הצעירים. חושן הוא ארגון חינוך והסברה, המענים התוך קהילתיים שלנו הם מנגנונים מאוד מאוד חזקים אבל אנחנו דואגים לעצמנו. אנחנו רוצים להנגיש את הידע הזה. לא חייבים לאהוב אותנו, לקבל אותנו – זה משהו אחר. לקבל אותנו – אנחנו חייבים, אנחנו חלק מהפנים של החברה הזאת וככל שאנחנו נשכיל להבין שעיצוב הילדים, עיצוב התפיסות החברתיות שלהם ועיצוב תפיסות הבריונות שלהם או התפיסות של כבוד לאחר מגיע בגילים מוקדמים יותר, אנחנו יכולים לראות את השינוי הזה נעשה לאורך זמן.

אנחנו רואים בנתונים, בדיווחים, פגיעות באופן כללי ופגיעות ברשת, תפיסות שעולות על מאות אחוזים משנה לשנה ואפשר לראות את זה בדוחות שהאגודה למען הלהט"ב מציגה כל שנה.

אני קורא מכאן גם לקמפיין שהוא ברמה הלאומית, שהוא נקודתי לקהילה הגאה וגם להזמין אתכם ואתכן ליצור אתנו קשר ולאפשר את שיתוף הפעולה הזה כדי לייצר חברה שהיא מעט יותר מקבלת, חברה שהיא יותר סובלנית כי קבוצות שוליים מרגישות כל פגיעה בכמה וכמה מונים יותר מאשר אנשים שלא נמצאים בקבוצות שוליים.

תודה. אני מציע שלא תחכה שיזמינו אותך לשיח. אני מציע לך לפנות לנאוה ולאחראים במוקד הזה, ליזום פגישה ולשוחח גם על הנושאים הללו. כך גם תוכלו להעביר להם מהניסיון שלכם. אני מניח שהם ישמחו על פגישת עבודה כזאת.

אחרונת הדוברים, כי אנחנו ממש חייבים לסיים, פזית עציון מאיגוד העובדים הסוציאליים שחשוב לשמוע אתכם. אי אפשר לסיים בלי העובדות הסוציאליות.

תודה רבה על המחמאה. כאיגוד חשוב לנו לומר שהעובדות והעובדים בשטח רואים את ההשפעה של הקמת מוקד 105. חשוב לנו שהשירות הזה יוכר כשירות חיוני גם בשעת חירום, שלא יהיה קושי כשמגבילים עובדים מלהגיע לעבודה, שהמוקד על כל היחידות שלו, כולם יעבדו כעובדים חיוניים. הבנו שהייתה עם זה בעיה.

אנחנו מאבדים את הקשר אתך. נראה לי שיש קושי בקשר. אנחנו כמובן נשמח לקבל התייחסות בכתב.

אנחנו נעביר התייחסות בכתב.

אמרת שחשוב שיהיה שירות חיוני. יש לך עוד הערה? עכשיו אנחנו שומעים אותך.

אני רוצה להדגיש שאנחנו רואים את עצמנו כמי שממשיכים לטווח ארוך את הטיפול. ההתייחסות שלנו היא לא רק לנפגעים אלא גם הורים שמגלים שהילד שלהם עשה בריונות ברשת, מרגישים שחרב עליהם עולמם וההתמודדות שלנו בנושא הזה היא מאוד מאוד משמעותית כי צריך גם ללמד אותם איך לעזור לילד שלהם לא לעשות שוב את הדברים האלה.

היה דיון ארוך וחשוב ואני לא רוצה להכביד ולהאריך. אלה שתי נקודות שלנו מאוד חשוב להדגיש, המשך העבודה שלנו עם המקרים שמגיעים ממוקד 105 ומדווחים בקהילה. אפשר לומר שזה בראש מעייננו בגלל המשמעות הקשה של הדברים.

אתם בשיח עם הנהלת המוקד?

אנחנו בשיח עם הנהלת המוקד ועם עובדי המוקד. יש לי הרבה קולגות במוקד ואנחנו הרבה בתקשורת. אין אירועים חמורים שלא מגיעים אלינו ואנחנו תמיד נותנים מענה. הקמת המוקד, המשך הפעילות שלו וההתפתחות שלו היא מאוד מאוד חשובה לנו כי אנחנו רואים שאנחנו צריכים את הנגישות הזאת ואנחנו צריכים את ההתייחסות כי לפני שהיה המוקד הזה הרבה פעמים עמדנו בחוסר אונים. ניסינו לעשות בשיתוף פעולה עם הגורמים מקומיים, עם המשטרה כמובן תמיד, אבל זה לא אותו הדבר כאשר כל הגורמים המקצועיים באמת בונים תורה, פשוט תורת לחימה כי בעיני זאת מלחמה, כי הרשת והטכנולוגיה רק ילכו ויתפסו מקום יותר משמעותי בחיים שלנו ככל שיעבור הזמן. חייבים לבנות סוג של ימ"מ חברתי ולאומי שיודע להתמודד עם הסכנות האלה ועם הקשיים האלה בכל המצבים השונים שמדינת ישראל נמצאת בהם כי להיות בבית הרבה, זה גם בגלל קורונה וזה גם בגלל מצב ביטחוני, ואני צופה שגם חס וחלילה אם יהיה מצב ביטחוני ויהיו בבית בגלל זה, גם אנחנו עלולים לראות תופעות כאלה של עלייה בשימוש ברשת בעקבות זה גם פגיעה ברשת.

תודה רבה. יישר כוח על העשייה שלכם בתחום.

מורן מתוכנית שומרי המסך, אבל בקיצור כי הדיון קצת התארך ואנחנו חייבים לסיים את הדיון.

שלום. אני בן 15. אני אדבר על תוכנית שומרי מסך. התוכנית משותפת לאורט ישראל ולגוגל ישראל ועובדת כבר שמונה שנים? כיום משתתפים בה כ-50 בתי ספר מרחבי הארץ. חשוב לי להדגיש שבתוכנית משתתפים מכל הדתות, ערבים יהודים, בדואים מהצפון ועד הדרום.

אנחנו בני הנוער מאמינים שיש לנו את הכוח לשנות את האלימות והבריונות ברחבי האינטרנט. בין היתר אנחנו נכנסים לכיתות בבתי הספר, יסודי וחטיבות הביניים, ואנחנו מעבירים הרצאות בגובה העיניים מבני נוער לבני נוער. גם לחדרי המורים אנחנו נכנסים. אנחנו מדברים על הסכנות ועוזרים לילדים שנפגעו ברשת, עוזרים לילדים שנשארו לבד בהפסקות, מדברים אתם. בנוסף אנחנו מפתחים כל מיני תקנים להתמודדות במרחב הווירטואלי.

למשל, במהלך תקופת הקורונה התקיימה תחרות של שומרי מסך ברחבי הארץ, במהלכה כל קבוצה הייתה צריכה להכין איזושהי אפליקציה, משחק כדי למגר את תופעות הבריונות במהלך הקיץ. הקבוצה שלנו החליטה לחשוב על משהו שימגר את תופעת הבריונות במשך כל השנה ולא רק בקיץ ואנחנו הקמנו פורום שהוא יהיה סוג של מתווך בין התקשורת עם בני הנוער לבין משטרה או גורם עליון. לאחר התחרות שנמשכה יומיים הגענו לתוצר שרצינו שהוא פורום הכי גדול בישראל שגולשים בו מדי יום מאות אלפי גולשים כאשר הרוב כמובן בני נוער. זכינו בו גם בתחרות וזה נתן לנו את הכוח להמשיך לפרסם את הפורום, לענות לכל שאלה שמופנית בו, לתת מענה.

חוץ הפעילות הזאת אנחנו גם הצלחנו למגר את התופעה בעזרת ניטור של תגובות ברשתות החברתיות והאינטרנט. הקבוצה שלנו ניטרה 4,000 תגובות, תגובות רעות ותגובות טובות. בסך הכול כ-100,000 במיזם הזה. המלצנו לכותבי התגובות הרעות שיכתבו תגובות טובות ולכותבי התגובות הטובות המלצנו להמשיך לכתוב תגובות טובות.

העברנו תודה לצוותים השונים, למד"א, למשטרה, על הדברים הטובים שהם עושים.

אנחנו משתמשים בשיח מכבד. תמיד אנחנו נעודד שיח מכבד, גם אם אנחנו מתנגדים לדעות אחרות.

אני באמת רוצה לנצל את הבמה שניתנה לי ולקרוא לכל בני הנוער שצופים בנו כרגע להצטרף לתוכנית שומרי מסך. אני חושב שככל שיותר בני נוער יצטרפו לתוכנית הזאת, כך נוכל לשנות את המרחב הווירטואלי למקום נעים יותר ובטוח יותר. תודה רבה.

תודה רבה. בהחלט שיח מכבד, זו השאיפה של כולנו. אחרונת הדוברים ריהאם אנדריה, רכזת בבית חם לנערות במצוקה.

שלום לכולם. אני המנהלת ואני אשמח אם ריהאם תציג את עצמה.

תודה לאדוני יושב ראש הוועדה על רשות הדיבור. אנחנו מודות לך. אנחנו עמותה שפועלת לצמצום פערים חברתיים. אחת התוכניות שאנחנו מפעילים בעמותה, בתים חמים לנערות במצוקה מהגילים 13 עד 18. אני לא ארחיב הרבה על התוכנית אבל חשוב לנו להביא את הקושי של הנערות שאנחנו מלוות אותן בצפון הארץ. אנחנו בבתים החמים, הדבר העיקרי שלנו הוא לתת קום לנערות שלנו שעוברות הרבה מקרים של התעללות. אחד ממקרי ההתעללות שהן חוות זאת התעללות ברשתות החברתיות שהיא רחבה מאוד גם בגלל המראה שלהם, מראה חיצוני, מבנה הגוף שלהן, בגלל המצב החברתי שהן נמצאות בו. הבעיה הגדולה היא שהנערות של היום שהן גם נערות מהחברה הערבית, שהן גם נערות וגם במצב סוציו אקונומי נמוך. זה גורם לנערות להיות מושתקות ולא לפנות למוקד 105 ולא לפנות לעזרה כי ברגע שהן עוברות איזושהי פגיעה מינית ברשתות החברתיות, במקום שהן יהיו הנפגעות, הן הופכות לאשמות בחברה הערבית והופכות לאשמות גם בתוך המשפחה, דבר שגורם לנערות שלנו להיות יותר מופנמות, יותר פוגעות בעצמן, לפעמים מדרדרות לזנות כי הן עוברות מסכת של איומים לגבי תשלומים כדי לא להפיץ את התמונות שלהן ולא להפיץ את הסרטונים.

ריהאם תרחיב מה קורה עם הנערות והסבל שנגרם להן ברשתות החברתיות. לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לריהאם רציתי להדגיש שבכל התוכניות ששמענו שהן באמת גאווה גדולה, אבל חשוב לבנות תוכנית שהיא ספציפית לטיפול בפגיעות מיניות ברשתות החברתיות. נכון שיש תוכנית לטיפול ברשתות החברתיות ויש תוכנית לטיפול בפגיעות מיניות, אבל ברגע שנערה עוברת פגיעה מינית, לפחות יש לה את השליטה למי היא מספרת ולמי היא לא מספרת, אבל ברגע שהיא עוברת פגיעה מינית ברשתות חברתיות, היא מאבדת כל שליטה. היא לא יודעת מי מפיץ את התמונה שלה ויש אובדן מתמשך כי לא יודעים מתי זה נפסק.

אנחנו לא שומעים אותך כל כך טוב.

אנחנו מציעים העלאת מודעות בקרב הקהילה, קודם לשנות את התפיסה כלפי נערות שעוברות בריונות מינית ברשתות חברתיות מהמקום של אשמה למקום של נפגעת. הקהילה צריכה להיות לצד הנערה הפגועה ולא לפגוע בה עוד יותר בעוד מעגלי אלימות.

אני אשמח אם ריהאם תסביר בדקה אחת מה בדיוק עוברות הנערות בחברה הערבית.

אני עובדת סוציאלית. מאוד חשוב לי להשמיע את הקול של הנערות שלי שאני מלווה אחרי שאני עובדת במשך ארבע שנים בתחום נערות בסיכון. חשוב לי לציין שהרשתות החברתיות זה משהו מאוד מורכב אבל אני אדגיש את העניין של פגיעות מיניות נגד הנערות. אני עובדת עם נערות עם חסך רגשי, שהן עוברות כל מיני שינויים, עם חוסר שייכות, כל מיני מורכבויות במיוחד של גיל ההתבגרות. ליוויתי מקרים. אחד המקרים שליוויתי שהיה מאוד קשה, מישהי עם חסך רגשי מאוד קשה התחברה עם בחור דרך האינסטגרם ולאט לאט ווטסאפ, לאט לאט תמונות, לאט לאט סרטונים ובסופו של דבר האימא גילתה את זה ואז הבחור התחיל לאיים שאם הלא לא תעביר סכום כסף מסוים, הוא יפרסם את התמונות ואת הסרטונים. התחושה הזו של חוסר שליטה על היכן שנמצאים הסרטונים והתמונות שלי, של מי שהבטיח לי שיתחתן אתי, שיבוא אלינו, שהוא רציני בקשר והנה מה שהוא עושה. אתה מבין שבחברה הערבית זה נורא קשה, במיוחד במקומות מסוימים. במקרה הזה זה הועבר אלי וטיפלנו במקרה.

אני בטוחה שיש המון מקרים שנערות נתקלות בזה. אני מקבלת בבית חם. המון נערות מקבלות תמונות של אברי מין, של סרטונים ולא בהכרח את רוצות לראות את זה. מה ההבדל בין המצב הזה לבין פגיעה מינית, לבין הטרדה, לבין אונס? אין הבדל. אני חושבת שהתופעה הולכת ומחמירה עוד יותר עם כל חוסר הגבולות שברשתות החברתיות. צריך לשים גבולות. תודה רבה.

אין ספק שזה אחד הנושאים החשובים בתחום פעילותו של המוקד. אני מציע שאולי מהניסיון שלכם בעמותה, להציג את הנושא הזה בפני האחראים על המוקד ואז אפשר אולי גם להתייעץ בסוג ההסברה הנדרשת, הקמפיין הנדרש, בעיקר בקרב נערות סביב הסוגיות המאוד חשובות שאתן מעלות. אני מזמין אתכן ליצור קשר גם עם הנהלת המוקד שהם כאן ושומעים אתכן, ואז להחליף רעיונות, איך אפשר לקדם את ההתמודדות עם הסוגיה הזאת.

תודה רבה לכן, תודה רבה לכל המשתתפים. אני מסכם בקצרה את הדיון.

הוועדה מבקשת לקבל פילוח של הנתונים בנוגע פניות למוקד 105, פילוח שלא שמענו, אולי גם לגבי סוג הפניות, הנשואים הפליליים שעלו, סוגיית הבריונות הגזענית בתוך הרשת וגם אולי מי האוכלוסייה הפונה, בחתך של אוכלוסיות ייחודיות, לענייננו אולי האוכלוסייה היהודית והערבית. מעניין גם מה קורה עם האוכלוסייה החרדית והאם היא פונה למוקד.

עלה הנושא של הצורך בהבטחת משרת יועצים חינוכיים במשרה מלאה בחטיבות הביניים, בהתחשב בנתונים שעלו והשכיחות של התלונות בקרב הגיל הזה, 11 עד 15.

הוועדה שמעה גם את התוכנית המרשימה של עיריית אילת וכמובן מברכת על התוכנית הזאת ומציעה אולי להעביר אותה לרשויות אחרות.

הוועדה מדגישה את חשיבות הנגישות הלשונית של מוקד 105 והצורך לאייש את המוקד במוקדנים דוברי שפה ערבית ושפות נוספות, לפי הצורך.

הוועדה מאוד ממליצה להגביר את הקמפיין שמיועד לאוכלוסייה בכלל ולאוכלוסיות ייחודיות לגבי התמיכה של המוקד והשירותים שאפשר לקבל בו.

הוועדה קוראת למשרד החינוך, למועצה להשכלה גבוהה, לשקול הכללת קורסי חובה בנושא הזה, בתהליך הכשרת מורים.

הוועדה קוראת לכל השותפים במוקד להתאים את פעילות המניעה וההסברה גם לתקופה המיוחדת הזאת, תקופת הקורונה, בהתחשב בהגברת מספר הפניות בתקופה הזאת וכן בזמן הממושך שבני נוער מבלים מול המחשבים וברשתות האינטרנט.

תודה רבה לכולם על הדיון החשוב. זה דיון ראשון מקיף על המוקד הזה כשנתיים לאחר הקמתו. אנחנו נשמח גם לקיים דיון מעקב ונשמח גם לקבל עדכונים על פעילות המוקד.

תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:01.