פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
18
ועדת החינוך, התרבות והספורט
28/07/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 34
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 28/07/2020
הפסקת ההתקשרות של משרד החינוך עם תכנית קרב לשנת תשפ"א
פרוטוקול
סדר היום
הפסקת ההתקשרות של משרד החינוך עם תוכנית קרב לשנת תשפ"א
מוזמנים
¶
דודי מזרחי - חשב, משרד החינוך
גל לנדאו - מנהל תחום חינוך, החשב הכללי, משרד האוצר
מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי
זאב גולדבלט - מנכ"ל, הנהגת ההורים הארצית
צופית גולן - סגנית יו"ר, הנהגת ההורים הארצית
רינת חכים - ראש תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות
מיכל גלילי - מנהלת, תוכנית קרב
אורלי לוי - יושבת-ראש ועד עובדי תוכנית קרב למעורבות בחינוך, תוכנית קרב
היו"ר תהלה פרידמן
¶
צוהריים טובים. אנחנו בדיון שיזם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שתיכף יציג את הנושא מנקודת המבט שלו. רק אגיד דברי פתיחה בנוגע לקרן קרב.
קרן קרב היא אולי אחת התוכניות הוותיקות ביותר של חינוך משלים, תוכנית שפועלת במערכת החינוך מאז שנת 1992, שפועלת לעודד ולאפשר שוויון הזדמנויות – צהרונים, תוכניות העשרה, בית ספר של החופש הגדול, בית ספר של החגים. בתור אימא, כשאני מבינה מה הדברים שהקרן מפעילה, אני שואלת את עצמי מה בדיוק אנחנו נעשה בלי זה בתור הורים, זה לגמרי לא ברור לי. זה בעצם המקום שבו אנחנו עומדים כרגע.
התוכנית פועלת ב-125 רשויות מקומיות. יש 3,600 מדריכים ועובדים בתוכנית, כלומר 3,600 אנשי חינוך ו-200 אנשי תשתית ומינהל.
מאז שנת 2018 התוכנית פועלת דרך החברה למתנ"סים. זו בעצם שותפות משולשת של החברה למתנ"סים, משרד החינוך והרשויות המקומיות. זה פועל בדרך מסורבלת, שבה משרד האוצר מעביר כסף למשרד החינוך, ומשרד החינוך מעביר כסף לחברה למתנ"סים, והחברה למתנ"סים מביאה גם את הכסף של הרשויות המקומיות.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
אני ירושלמית אבל אני יודעת מחבריי שגרים בפריפריה, שבפריפריה התוכנית היא באמת רגל מאוד מאוד מאוד חזקה ומשמעותית במערכת החינוך המקומית. באוזן אני יכולה לשמוע את מיכאל ביטון מדבר על קרן קרב בירוחם ואילו נפלאות היא מחוללת.
בעצם אנחנו נמצאים כרגע בסיטואציה, שלמרות שהתוכנית פועלת משנת 1992 ולמרות שהיא כל כך מרכזית היא לא מתוקצבת מבסיס התקציב של מדינת ישראל אלא בתקציב תוספתי, ומאחר ואין למדינת ישראל תקציב כבר זמן רב אז הכסף לא עבר, ומאחר והכסף לא עבר אז אין דרך להמשיך ולהפעיל אותה.
כרגע יש אלפי אנשים שעובדים בתוכנית ולא יודעים מה עומד לעלות בגורלם, ומאות אלפי אנשים שנהנים מן התוכנית ועוד לא יודעים שהם עומדים להיפגע.
מדובר על תקציב כולל של 240 מיליון שקל. אני לא יודעת לומר מה החלוקה, אשמח לשמוע אחר כך, בין הרשויות המקומיות לבין משרד החינוך.
אני מבינה שהעובדים קיבלו הודעה שהעסקתם עומדת להסתיים. מתרחש תהליך משפטי במקביל אלינו, שאנחנו לא ניכנס אליו, בעניין סוף ההעסקה. זה תלוי ועומד בבית הדין לעבודה, זה לא במנדט שלנו. המנדט שלנו הוא לייצג את הציבור שנהנה מן התוכנית ושואל את עצמו מה עומד לקרות, ולנסות להבין ממשרד האוצר וממשרד החינוך אנה אנו באים. זה נושא הדיון שלנו.
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה. קודם כול, אני מודה למנהלת הוועדה וליושב-ראש הוועדה שהסכימו לקיים את הדיון. אני מסייג קצת ואומר שאני חושב שהיה ראוי לקיים את הדיון בשבוע שעבר, מאחר והשבוע יצאו או יוצאים מכתבי הפיטורים לאנשי החינוך המופלאים האלה.
ניגשתי לנושא הזה כי בעיניי תוכנית קרב אמורה להיות תוכנית שהבשורה ממנה מדברת על חלומות, על עשייה, על בשורה גדולה של תקווה, ובעצם הדיון הזה היא הופכת להיות סיפור עצוב מאוד, על תוכנית שעושה במשך עשרות שנים פעילות של שינוי חברתי וחינוכי, של צמצום פערים, שפועלת בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית אבל חוצה את ישראל מהצפון ועד הדרום. היא נותנת שני מיליון שעות העשרה ל-310,000 תלמידים ותלמידות בבתי ספר ובגנים, היא פועלת ב-125 רשויות מקומיות באמצעות כ-4,000 אנשי חינוך והוראה.
נכון לעכשיו היא לא בסימן שאלה אלא התוכנית לא קיבלה אישור להמשיך לפעול בשנה הבאה. זאת אומרת שהיא לא תתקיים בשנה הבאה.
אני חושב שהמסגור של השאלה כפי שהצגת אותו וכפי ששמעתי הבוקר את הדברים של יושב-ראש הוועדה ברשת ב' הוא לא נכון. אני חושב שהמסגור לא אמור להיות מה יעשו אותם אנשי חינוך ואותם תלמידים אלא איך ממשיכים את התוכנית הלאה בתצורתה הנוכחית, באופן שבו היא פועלת כרגע, ולא לראות איך לוקחים את 4,000 אנשי ההוראה, החינוך והמנהלה ומשבצים אותם בתוך מערכת החינוך כאנשי הוראה.
בגלל התכליות החשובות של התוכנית ובגלל שהיא הוכיחה את עצמה, המשמעות של פירוקה היא בלתי מתקבלת על הדעת, במיוחד בתקופת חירום. לפיכך הפתרון שאנחנו צריכים לקבל, או ההחלטה שאני מבקש מן הוועדה או מן הגורמים במשרד החינוך לקבל היא האם התוכנית ממשיכה או לא ממשיכה. לא למצוא פתרונות, שבעיניי הם פלסטר, לראות איך ממשיכים לשלם לעובדי ההוראה, כי זאת לא המטרה של ההתכנסות שלנו כאן, אלא לראות איך ממשיכים בתוכנית ההעשרה, עם יותר מ-70 תוכניות העשרה חשובות שבאמת עושות פעילות קודש בכל רחבי הארץ.
הפתרון שמדובר עליו עכשיו, שהוא מעין פלסטר, לראות איך משלבים את אותם אנשי חינוך בקפסולות, הוא בעיניי לא נכון. צריך לזכור שהקורונה תחלוף ואיתה אני מקווה שתרבות הקפסולות תחלוף מהר. צריך לשמר מקום של עובדי הוראה ותשתית, שאחרי 20 שנים שהם עושים את זה צריכים להמשיך ולהיות. זאת אומרת, אם היינו לא שבעי רצון מן התוכנית, אם היינו חושבים שהתוכנית לא ממלאת אחר מטרותיה שהוגדרו, אבל בדיוק ההיפך – זאת תוכנית מצוינת, שפועלת באמת באזורים שהם מוחלשים ממילא. צריך לראות איך עושים את זה.
אני מבין שהנושא נמצא כרגע במשרד האוצר ושם עוצרים את התקציבים שקיימים למשרד החינוך. מדובר על תוכנית שעוברת משנה לשנה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
התקציבים להערכתי נמצאים. אשמח לשמוע, גברתי יושבת-הראש, מן האוצר למה התוכנית הזאת לא נמצאת. מי שנמצא איתי בקשר, ואני נמצא בקשר עם מורים רבים מן התוכנית, רק לאחרונה דיברתי עם יעל ונטורה ועם אורלי לוי, שנמצאת איתנו בזום ואבקש לאפשר לה לדבר בהמשך הישיבה. באמת חשוב להבין מאנשי החינוך עצמם איך פותרים את הדבר הזה, איך ממשיכים את התוכנית. כל פתרון אחר יחטא למטרה.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
אני מזדהה עם המסגור. זה לא נועד להפחית מן העוצמה של הדאגה לזכויות ולעתיד של 4,000 עובדי התוכנית אבל כרגע המסגור שלנו נוגע למאות האלפים שזקוקים לתוכנית הזאת כתוכנית חינוכית.
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
קודם כול, ברכות, פעם ראשונה שאת מנהלת ישיבה של ועדת החינוך. אני לא חבר קבוע בוועדת החינוך אבל באתי בשל הנושא, ואני מודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו שהעלה את הנושא הזה. מחר גם יש לי שאילתה ישירה לשר החינוך בנושא הזה.
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
כן.
אני גר בצפון, במע'אר. אני מכיר את התוכנית משנת 1992. יש כמה אנשים שאני מכיר שעובדים בתוכנית הזאת. החשיבות של התוכנית הזאת היא בעניין סגירת פערים. הפערים בין הפריפריה והמרכז בתחום החינוך קיימים וכולנו מודים שהם קיימים. התוכנית הזאת היא תוכנית של יצירתיות, של העשרה. היא מאוד מאוד משמעותית. דווקא הישוב שלי אמור להיכנס לתוכנית בשנה הבאה, ואנחנו מקווים שיצליח להיכנס.
מדובר כאן לא רק על זכויות עובדים – זכויות עובדים זה נושא אחד, הבנתי ש-3,800 אנשים עובדים בתוכנית הזאת, וזה עומד בבית הדין לעבודה – אלא גם על מאות אלפי הילדים, זה מה שחשוב לנו עכשיו.
משרד החינוך צריך לקחת אחריות. לא ייתכן שאנחנו חברי הכנסת נעבוד עכשיו מול משרד האוצר. זה תוכנית של משרד החינוך שהוא צריך להילחם עליה. התחושה שלי, שהוא לא נלחם עליה מספיק. יש לו זמן, אני חושב שאפשר להציל את המצב לפני השבוע הבא, לפני שיוצאים לפיטורים. תודה רבה.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
תודה רבה. נראה לי שזה מעבר מצוין. ראיתי בזום שדודי מזרחי איתנו. בתור מי שממונה על התקציבים במשרד החינוך ויושב על בור של 4 מיליארד שקל לתוכניות שאין להן תקציב כרגע, אשמח אם תגיד לנו מה המצב.
דודי מזרחי
¶
תודה רבה. אני חושב שזה דיון חשוב מאוד.
כפי שציינת, האתגר המרכזי שמשרד החינוך מתמודד איתו כרגע הוא לא רק עם תוכנית קרב אלא בגלל סדרה של אירועים שהתרחשו, ואם תרצו אוכל לפרט בפרוטרוט. כרגע אנחנו נמצאים בסיטואציה שחסרים בתקציב משרד החינוך בשנת 2020 כ-4 מיליארד שקלים עבור כל תוכניות הפעולות: תנועות נוער, ארגוני נוער, החברה למתנ"סים, תוכנית קרב – אני יכול להציג סדרה שלמה של פעילויות. בעצם כל מה שאינו שכר ישיר שמופעל לא באמצעות עובדי מדינה, או שכר עקיף שמועבר באמצעות בעלויות או רשויות מקומיות, כרגע אנחנו נמצאים בגירעון גדול מאוד.
זה נובע משני דברים מרכזיים.
דבר אחד, לא אושר תקציב המדינה לשנת 2020 ואנחנו נמצאים בתקציב המשכי. כשמשרד האוצר בנה את התקציב ההמשכי, הוא מלכתחילה בנה אותו כך שכל השכר הישיר והעקיף, שהוא המחויבויות הקשיחות של המדינה, מכוסה באופן מלא. כל תקציב הפעולות כוסה באופן חלקי, כך שלמעשה התקציב נתן לנו אפשרות לפעול עד בערך חודש יוני–יולי, עם הפרעה מינימלית. מעבר לכך אין לנו כיסוי תקציבי להמשך הפעילות. זה פער של כ-1.5 מיליארד שקל.
דבר שני, מעבר לזה יש פער של 2.5 מיליארד שקלים שנובעים משיטת ניהול התקציב במדינת ישראל, שהוא תקציב שנתי ולא תקציב מתגלגל. המשמעות של זה היא שמידי שנה התקציב מאושר, ואם אנחנו נמצאים בסוף שנה – אני מתאר את הסיטואציה שהתרחשה ומתרחשת בכל משרד ממשלתי – בסוף שנה יש תקציבים שלמרות שנרשמה בגינם התחייבות החשב לא מסוגל לשלם אותם.
ניקח לדוגמה את תוכנית קרב. בסוף חודש דצמבר 2019 היו תקציבים בהיקף משמעותי מאוד של עשרות מיליונים, כ-40 מיליון שקלים רק בתוכנית קרב – בכל המשרד זה 2.5 מיליארד שקל – שידוע שצריך לשלם אותם, אבל מאחר ואין עדיין דוחות ביצוע חלוטים המשרד לא יכול לשלם אותם. הפרקטיקה הנהוגה במשרדי הממשלה היא שהמשרד רושם התחייבות על התקציב הזה, זה מה שנקרא עודפים מחויבים. זה לא כסף עודף שלא צריך אותו, פשוט זה המינוח. הכסף נרשם כהתחייבות, עובר במעבר משנה לשנה למשרד האוצר, חונה במשרד האוצר, ובשנה רגילה הכסף הזה חוזר חזרה למשרד החינוך, או לכל משרד ממשלתי אחר, בתחילת השנה.
מאחר ובשנה הזאת אין תקציב מדינה מאושר לשנת 2020, התקציבים הללו, שעבורם התחייב המשרד בשנת 2019 לרשויות ולספקים, לא הגיעו למשרד החינוך.
המשמעות היא שמבחינת חשבות המשרד, המשרד נמצא בגירעון של 2.5 מיליארד שקל עבור אותם סכומים והוא לא מאפשר לנו לפעול גם בגובה התקציב ההמשכי שכן אושר בהיקפים הללו. מעבר לזה חסר את ה-1.5 מיליארד שקל. הסכום הכולל החסר הוא כ-4 מיליארד שקלים. אני מקווה שלא הלאיתי אתכם בהסבר אבל השתדלתי לפשט את זה ככל הניתן.
הצפנו את הנושא הזה בכל הדיונים המקצועיים עם החשב הכללי ועם הממונה על התקציבים. הנושא עלה גם בדרגות הגבוהות ביותר בממשלה על ידי שר החינוך. נכון למועד זה אין לנו פתרון. אני אומר בצורה הכי ברורה, הבעיה שלנו לא נוגעת רק לתוכנית קרב אלא למאות פעולות, מאות תוכניות שלא יפעלו החל מ-1 בספטמבר אם הנושא לא יטופל, החל מנושאים שנוגעים לנוער בסיכון, והמשך לחינוך מיוחד, חינוך בלתי פורמלי, מתנ"סים. זו בעיה קשה מאוד. אנחנו לא מקלים ראש בכלל. זה דבר שחייבים לפתור אותו, ואנחנו מציפים אותו בכל מקום, אבל אנחנו לא מוסמכים להוציא תקציב שאינו מאושר.
דודי מזרחי
¶
בכדי לסבר את האוזן, בשנת הלימודים הזאת מדובר בהערכה על סדר גודל של 117 מיליון שקל, זה החלק של המדינה בתוכנית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבין את המורכבות של המצב, אני רואה את התמונה הגדולה כפי שאתה מציג אותה, אבל השאלה שלי היא האם לפחות ניתן למצוא איזה פתרון יצירתי, פיסקלית, אני פחות יודע מה הכלים שיש ברשותך, למצוא איזשהו פתרון זמני שיאפשר את המשך התוכנית עד דצמבר, לפחות עד סוף השנה הזאת. עם הפנים ל-2021 אני מקווה שיאושר תקציב המדינה ואז נוכל לדבר עליו, אבל לפחות שהתוכנית לא תסגור את שעריה אחרי 20 שנים.
דודי מזרחי
¶
העלינו כל מיני רעיונות שיאפשרו, במירכאות כפולות, "להרוויח זמן", לעשות מהלכים לחודש או לחודשיים, אבל עד כה לא קיבלנו אישור למהלכים הללו ממשרד האוצר. מן הזווית שלהם – אני לא הדובר של משרד האוצר – הפער גדול מאוד. אני חוזר על הסכום: 4 מיליארד שקלים.
היו כל מיני ניסיונות – ואני מקווה מאוד שלא יעלו אותם גם בוועדה אבל אשים אותם על השולחן – להגיד למשרד החינוך: מתוך הסכום הזה תתעדפו את הדברים הקריטיים ביותר כדי לפתוח את השנה. מה זה הדברים הקריטיים ביותר? מדובר כאן על שירותים שכולם חיוניים מאוד בפתיחת השנה, בין אם מדובר על עבודה עם נוער מנותק בתוכנית היל"ה ובין אם מדובר על נוער בסיכון ברשויות ותוכניות התערבות בחינוך המיוחד. לכן הסיטואציה כאן מורכבת מאוד. אני מקווה מאוד שיימצא פתרון. אנחנו עובדים על זה באינטנסיביות מול משרד האוצר ומקווים מאוד שיימצא פתרון.
גל לנדאו
¶
שלום, אני מנהל תחום חינוך בחשב הכללי.
דודי מזרחי תיאר את המצב בצורה די ברורה. בסוף אנחנו בסיטואציה שבה לא אושר תקציב המדינה לשנת 2020, לצערי אנחנו לפחות לא יודעים כרגע מה הצפי. במצב הזה ההוצאה הממשלתית מוגבלת מאוד מכוח חוק-יסוד: משק המדינה. בעצם למשרד החינוך אין את המקורות הנדרשים על מנת לפתוח את התוכנית. כפי שדודי מזרחי הסביר, הפערים הם לא רק לגבי תוכנית קרב אלא הפערים הם לעשרות אם לא למאות תוכניות ברמות שונות, חלקם דברים בסיסיים של פתיחת שנת הלימודים, שלא ניתן לפתוח שנת לימודים בלעדיהם, חלקם דברים יותר רכים, וכל דבר הוא חשוב בפני עצמו. במצב הנתון למשרד החינוך, נוכח כל האתגרים שלו וכל הצרכים, אגב גם הקורונה שהולכת לאתגר את מערכת החינוך, ומשרד החינוך עובד על זה במרץ בהיערכות שלו, אין לו מקורות מימון להמשך התוכנית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
שלום, תודה על הדברים שלך. אני לא מצליח להבין איך הדבר הזה קורה. אני מבין שאתה מבין את המשמעות כי אתה מדבר על אנשים עם צרכים מיוחדים, על נוער בסיכון. מה הציפייה של משרד האוצר? הרי העלויות של ביטול התוכניות האלה הן הכבדה על אוצר המדינה בעוד 3, 5, 7 שנים כשתפגשו את אותם נערים במערכת הרווחה, ובמידה ולא יהיו לילדים בפריפריה אותם סיכויים כמו לילדים במרכז תפגשו אותם גם במערכת החינוך, גם במערכת הבריאות וגם במערכת הרווחה. אני לא מצליח להבין את זה.
גל לנדאו
¶
אני מבין את הטענות אבל חשוב לחדד. בשנת 2020, לו היה תקציב מדינה מאושר, ההוצאה המתוכננת שהמדינה הייתה צריכה להוציא היא בערך – אל תתפסו אותי על המספר המדויק – 420 מיליארד שקל מתוך תקציב המדינה. נוכח מגבלות התקציב ההמשכי, התקציב עומד על 400 מיליארד שקל, זה 20 מיליארד שקל פחות, שצריך לא להוציא אותו מאיזה מקום, לקצץ אותו. יש הוצאות שבהן לא ניתן כמובן לעשות את זה, אם זה הוצאות שכר או הוצאות שמחויבות מכוח חוק, מכוח חוזים חתומים ומאושרים של המדינה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני, מה כן אפשר לעשות? אני מבין שבהוצאות הקשיחות אי אפשר לגעת, אבל איפה כן אפשר למצוא פתרון יצירתי שלא ישלח צעירים, ילדים ואלפי אנשי הוראה לאבטלה כשצריך אותם הכי הרבה בתקופת משבר כזאת?
גל לנדאו
¶
אני חייב להגיד שאנחנו כמשרד האוצר לא יודעים להגיד שכרגע תוכנית קרב היא הדבר הכי חשוב במשרד החינוך לצורך פתיחת שנת הלימודים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין שום בעיה, אבל מה שאתה מציג פה הוא לא אמירה ערכית או עקרונית על תוכנית קרב. פה אתה אומר שכל תוכניות ההעשרה של משרד החינוך, שנעות בין ילדים עם צרכים מיוחד, דרך תוכנית קרב ועד נוער בסיכון, ייסגרו.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
יותר חמור מזה. אומרים לנו ממשרד החינוך: אין לנו תקציב פעילות. אנחנו יכולים לתת שכר למורים אבל אין לנו תקציב פעילות. אני שואלת בתור אימא: מה אנחנו אומרים לאזרחי מדינת ישראל בשנה הבאה?
גל לנדאו
¶
אני מבין את השאלה. אנחנו גם נמצאים בחוסר נוחות, אבל בסוף הפתרונות בעולם הזה, צריך להבין, הם לא במשרד האוצר. בסוף צריך לאשר תקציב מדינה. אני אומר את זה באופן ברור. זה לא שמשרד האוצר החליט לא להקצות כי לא בא לו. כל תקציב המדינה, סך המגבלה שנתונה על המדינה בשנת 2020, שהיא 400 מיליארד שקל פחות או יותר, חולקה לכל משרדי הממשלה לפי מפתח מסוים. למשרד החינוך יש תקציב שבו הוא צריך לפעול. שכר של מורים, בין אם שכר ישיר של עובדי הוראה שהם עובדי משרד החינוך ובין אם שכר דרך בעלויות, הוא בדרגת חיוניות גבוהה יותר מתוכניות העשרה או תוכניות תוספתיות כאלה ואחרות. במצב הנתון למשרד החינוך אין את המקורות האלה, אין פשוט מאיפה להביא עוד כסף.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
תודה רבה. אשמח לשמוע את הרשויות המקומיות. רינת חכים, ראש תחום חינוך ורווחה במרכז המועצות האזוריות, נמצאת איתנו? לא. יש לנו מישהו מן השלטון המקומי? מיכל מנקס. השלטון המקומי – אתם השותף השני.
מיכל מנקס
¶
נכון, ואנחנו כואבים פעמיים: פעם אחת את מחיר ביטול הפעילות ופעם שנייה את המחיר האישי שישלמו העובדים.
אני מבינה לחלוטין את הדברים, אנחנו מכירים את הסוגיות שהמשרד מתמודד איתן, בתוכן ההיערכות ל-1 בספטמבר בצל הקורונה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד בעניין הזה.
אני מוכרח לומר שאנחנו מנסים לחפש פתרונות. ברור לנו שאם יאושר תקציב המדינה הכול ייראה אחרת, אבל זה לא בידינו, לפחות לא בידיי כרגע. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו עושים את הכי נכון והכי טוב בעת הזו, בהינתן כל התנאים הבלתי אפשריים האלה. הראשון הוא היעדר היכולת להשתמש בתקציב, השני הוא הסוגיה שלא ברור לחלוטין מה יהיה מתווה משרד הבריאות בנוגע לכל תוכניות ההכשרה והחוגים לאורך השנה. גם את זה אנחנו צריכים לשים על השולחן ולדבר על זה. לא שהייתי רוצה שזה יקרה אבל לי עדיין אין תשובה האם יהיו תוכניות העשרה, לא מפאת הכסף אלא מפאת הנחיות משרד הבריאות והמדיניות שהוא יקבע.
מיכל מנקס
¶
זה כן הנושא משום שאם אין כניסה של מבוגרים נוספים למוסד החינוכי ואין תוכניות העשרה אז גם אילו היה תקציב לקרן קרב הם לא היו יכולים להיכנס למוסדות החינוך. גם זאת שאלה שחייבת להיות על השולחן, האם בכלל מותר.
מיכל מנקס
¶
לא כך אמרתי. אין עדיין החלטה – לפחות אני עוד לא מכירה, יכול להיות שהיא קיימת – שנוגעת לפעילויות העשרה וחוגים במהלך יום הלימודים. ברור שזה נוגע לעוד סוגיה, וגם היא קשורה בוועדה הזו, והיא תשלומי התל"ן, דבר שנושק לדבר שקשור בדבר. בואו נשים את הכול על השולחן.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
זו שאלה טובה מאוד, וטוב שאת מעלה אותה כי זו זווית נוספת של העניין שלא הייתי ערה לה.
מיכל מנקס
¶
אני רוצה לחזור לעניין קרן קרב כי בכל זאת הדיון הזה מיועד להם, ולומר שליבנו דואב על סגירת התוכנית. דואב פעמיים: הן מנקודת המבט של העובדים – אנחנו מכירים את העובדים, ברשויות המרוחקות הפריפריאליות זה קשר הדוק רב-שנים פעמים רבות, עם נאמנות ולויאליות ופטריוטיות מקומית של אותם אנשי צוות. באמת נחמץ הלב. אבל כדי להיות פרקטיים צריך לשים את הכול על השולחן: האם יש תשלומי הורים מאושרים לתוכניות התוספתיות? האם משרד החינוך מאשר כניסה של מפעילי התוכנית הזו במהלך יום הלימודים? ואם לא אז איך אפשר לפחות לוודא שהעובדים יקבלו מקומות עבודה בתוך מערכת החינוך בתוכנית החלופית שאנחנו נערכים אליה ל-1 בספטמבר?
היו"ר תהלה פרידמן
¶
תודה רבה. אני רוצה לקבל תשובה על השאלה: נגיד, אם ירצה ה', ויהיה תקציב, האם יוכלו העובדים להיכנס? האם יורשו להיכנס לבתי הספר ולמסגרות? אני לא בטוחה מי יכול לענות. אשמח לשמוע ממנהלת התוכנית.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
אגיד לכם מהניסיון שלי, בכל אופן הייתי אי-אלו שנים במערכת החינוך, הייתי מנהלת מחוז תל אביב ומנכ"לית של משרד אחר.
מה שמפריע פה, הדיון הוא נקודתי על קרן קרב, אבל הדיון צריך להיות על מה היא ההיערכות היום של משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים, זאת השאלה. גם שלחתי אתמול מכתב לרם שפע כי באמת כעסתי מאוד שהתבטל הדיון שהיה אמור להיערך אתמול בבוקר.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
בסדר, אבל אנחנו חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, בשנה שהיא גם כך קשה מאוד בגלל כל הדברים האובייקטיביים שאנחנו מתמודדים איתם. יש המון נושאים. אחד הנושאים הוא קרן קרב, אבל זה חלק מכל התוכניות שעלולות אולי להתבטל. ולמה הן מתבטלות? מיכל מנקס ואני נמצאות במערכת הזו כל כך הרבה שנים. אני לא זוכרת שבגלל תקציב המשכי, בגלל מלחמות, בגלל קיצוצים רוחביים לא היו תוכניות במערכת. לא היה דבר כזה, אין דבר כזה. מערכת החינוך ב-1 בספטמבר צריכה להיפתח כפי שהיא. אפשר לעשות התייעלויות, אני לא אומרת שכל התוכניות שנמצאות במערכת הכרחיות, אבל בטח לא קרן קרב היא הדוגמה לגעת בה, כמו הרבה תוכניות פדגוגיות חינוכיות אחרות.
ומה עם הכיתות שלא מתוקצבות? אין הרשאות לרשויות המקומיות על 3,000 כיתות. 1,700 בתי ספר לא מתוקשבים במדינת ישראל, קרי: לא רק שלא ערוכים ללימוד דרך הזום ולעידן הקורונה אלא הם לא ערוכים ללמד ולהורות במאה העשרים-ואחת, 1,700 מתוך 3,600, זה כ-50% מבתי הספר.
תוכניות פדגוגיות, תוכניות חינוכיות – מה מצב כוח האדם? כמה מורים חסרים? כמה מנהלים חסרים? כמה גננות חסרות? איפה אנחנו עומדים?
הזכירו פה תשלומי הורים – זה תהליך שהוועדה צריכה לאשר.
ההיערכות לפתיחת שנת לימודים היא מאוד מאוד מורכבת כדי שב-1 בספטמבר יוכל שר החינוך לומר: נפתחה השנה כסדרה. יש פה מאות אלפי אנשים שעובדים, מרמת הגננת והמורה וכלה במנכ"ל משרד החינוך וכל הדרג, דרך הרשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי ואלפי אנשים.
לכן שלחתי את המכתב אתמול לרם שפע כי אי אפשר לדחות את זה. אנחנו יכולים לשבת פה יום אחר יום, יש תהליכים, עכשיו נוסיף לזה את סיפור הקורונה. כל התסריטים צריכים להיות ברורים. כולנו מבינים שדברים משתנים לפעמים ברמה של שבוע, אבל חייבת להיות תוכנית סדורה, גם עם תקציב וגם עם תוכן.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
בשבוע הבא יש לנו שישה דיונים, אנחנו נכנסים למרתון של פיקוח על היערכות לקראת 1 בספטמבר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להוסיף לדברים של אורלי פרומן ולענות לשאלתך. המשמעות של סגירת התוכנית היא שאחר כך, בהינתן שהיא מתפרקת – וזו כרגע המציאות שאנחנו צועדים לעברה – ייקח לפחות חצי שנה להחיות אותה מחדש כי יש תקופת צינון של לפחות חצי שנה. כלומר צריך לגייס מחדש את העובדים בתהליך שלוקח הרבה מאוד חודשים, זה לא אינסטנט. באופן כללי תוכניות החינוך וגיוס עובדי חינוך זה לא תהליך אינסטנט וייקח הרבה מאוד חודשים להתניע אותן מחדש. לכן חשוב נורא להתייחס לעובדה הזאת, שאם מקבלים החלטה – וההחלטה להבנתי היא של האוצר והיא נאמרה כאן: שהתוכנית סוגרת את שעריה – לא יהיה ניתן לשקם את התוכנית.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
לא נכון. כבר פתחנו שנת לימודים בתקציב המשכי. זה לא שנה יוצאת דופן. היא שנה יוצאת דופן בכאוס הפוליטי שלה, בכאוס הניהולי שלה, אבל היא לא יוצאת דופן בנושא הזה. למה צריכים למנוע מ-300,000 תלמידים מן הפריפריה שרוצים לקדם אותם - - -
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
כפי שמתגברים על בעיות. אנחנו עכשיו בחודש אוגוסט. במשך שבעה חודשים השנה הזאת התנהלה, פלוס שנה קודם, לא עצרו תוכניות. יש מנגנונים שמשחררים. מעולם לא פגעו במערכת החינוך ואסור לנו לתת לזה לקרות, וזה לא צריך לקרות גם הפעם. שהאוצר לא יאיים ולא ינצל את חילופי השר, המנכ"ל וכולי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
לכן שאלתי את אנשי משרד האוצר מה הם הפתרונות. היה לי תמוה מאוד לשמוע שהפתרון הוא שאין פתרון.
גל לנדאו
¶
כפי שאמרתי קודם, לצערי אין לנו פתרונות. שנת 2020 היא לא כמו שנים קודמות ללא תקציב מדינה. המצב המקרו-כלכלי היה שונה לחלוטין. אנחנו בשנה מאוד מאוד מאתגרת, בלי קשר למצב הפוליטי. המצב המקרו-כלכלי מאוד מאוד מורכב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה זאת אומרת מקרו-כלכלי? מדובר פה על תקציב המשכי. זה לא מקרו-כלכלה, זה תקציב.
גל לנדאו
¶
בשנה רגילה הפעם האחרונה שהיה תקציב המשכי זה שנת 2015. המדינה פעלה כמעט 11 חודשים עם תקציב המשכי, תקופה ממושכת יותר מהעת הנוכחית, אבל זה היה שנה שבה הוצאות הממשלה היו נמוכות יותר, הגירעון שהתחלנו איתו את השנה היה נמוך יותר והיה אפשר לתמרן בתוך אותה שנה. החובות היו בסטטוס שונה, החזרי החובות, הפירעונות. זה התמונה המקרו-כלכלית של מדינת ישראל. שנת 2020 הרבה יותר מורכבת בהיבט הזה.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
את כל זה אתה רוצה לשים על גב ילדי מדינת ישראל? לא ניתן. לא ניתן לשים את כל זה על גב הילדים. זה לא ילך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה זאת אומרת? אתה מתייחס לנתונים הכלכליים של כלכלת ישראל שנפגעה בגלל הקורונה.
גל לנדאו
¶
אנחנו בסוף פועלים בעולם של תקציב המשכי, שהוא עולם מאוד מאוד מסודר, זה מקום שבו הממשלה לא אישרה תקציב. יש חוקים מאוד מאוד ברורים איך מנהלים את אותו תקציב. יש מגבלה לסך ההוצאה. אין למשרד האוצר מקורות, רזרבות נסתרות או דברים אחרים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
אישרנו אתמול בכנסת, הצבעתי בעד העברת 6 מיליארד שקלים. איך יכול להיות שיש 6 מיליארד שקלים למענקים של 750 שקל לפחות לאדם ואין 116 מיליון שקל לתוכנית קרב שמטפלת ב-300,000 ילדים ומקנה להם שוויון הזדמנויות בחינוך? איך זה יכול להיות? יש כסף, אישרנו אתמול.
גל לנדאו
¶
יש הבדל בין עולם של מה שנקרא קופסאות הקורונה, הוצאות חד-פעמיות המחויבות לשם התמודדות עם נגיף הקורונה, לבין עולם של תקציב המדינה השוטף לצורך מימון שוטף של הוצאות המדינה. יש הפרדה ביניהם.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
לא מגדילים את התקציב. כפי שנאמר פה, זה תקציב המשכי, אז יש מנגנונים. אומרת פה חברת הכנסת פרומן: כבר היו דברים מעולם – החלטות ממשלה, דברים מעין אלה.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
יש מנגנונים בקרב הממשלה, הכנסת ומשרדי הממשלה כדי להתגבר על סיטואציות כאלה. לא יכול להיות שילדי ישראל ישלמו את המחיר. זה לא יעבור. אתם מנסים להקשות. אני מנסה להבין את הראש שלכם. אבל אתם פוגעים בילדים שלכם. השתגעתם? זה לא יקרה.
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
אתה אומר לנו למעשה שהחינוך נמצא בתחתית סולם העדיפויות, הילדים נמצאים בתחתית סולם העדיפויות.
גל לנדאו
¶
קצת מקומם שהאשמה נזרקת על משרד האוצר. בפועל יש כאן בעיה שלא אושר תקציב מדינה ואין תקציב לפעילות המשרדים.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
גם אנחנו היינו רוצים שהתקציב יעבור. אתה עכשיו מפעיל גם על הוועדה הזאת את הלחץ שלכם שהתקציב כבר יעבור. אתה בזירה הלא נכונה. אנחנו עכשיו בוועדה מקצועית, שמדברת על ילדי מדינת ישראל שהולכות להילקח מהם תוכניות חשובות מאין כמוהן, ששנים לקח למערכות לבנות אותן נכון, לקדם ילדים מן הפריפריה שיזכו לקבל מוזיקה ומחול וציור ומדעים ומה לא, זה הדבר היחיד שהם עוד מקבלים. אז אל תעשו את המלחמה עכשיו בוועדה מקצועית חוצת מפלגות. את המאבק הזה תעשה במקומות האחרים, לא פה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני גם לא מצליח להבין את התשובה הנורמטיבית, התשובה הערכית. אני לא מצליח להבין. יש פה פגיעה בילדים, בתלמידים הכי מוחלשים של מדינת ישראל, ואתה אומר שאין כסף. אני יודע שיש כסף, באוצר יש הרבה מאוד כסף. תבצעו את ההסטות הנדרשות. אני מבין שאתה מושך כתפיים. יכול להיות שאתה לא הגורם במשרד האוצר שמקבל את ההחלטות. ראוי שישלחו מן האוצר גורמים שיכולים לתת לנו תשובות על סדרי עדיפויות.
גל לנדאו
¶
אני מתנצל. כולם יודעים שאנחנו בתקציב המשכי. כל כסף שיופנה למשרד החינוך עכשיו בא על חשבון תקציב אחר, על חשבון משרד התחבורה לבניית כבישים, על חשבון משרד הרווחה לסיוע לאוכלוסיות שונות ועל חשבון משרדים נוספים. אין כסף יש מאין.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
זה הכול בעיות שלכם, זה לא בעיות שלנו. זה תמיד היה נכון, וזה תמיד נכון בשיקולי תקציב. זה לא עובר את הכפתור אצלנו. אנחנו צריכים להגן על ילדי ישראל. אני מבינה שאתה מנסה עכשיו להראות לי את התמונה כולה. כרגע אנחנו צריכים להגן על מערכת החינוך ועל ילדי ישראל, שיקבלו את מה שהמדינה חייבת לתת להם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
עוד משהו, להציג את זה בתור תוכנית העשרה – בוא, זה חלק ממערכת החינוך, זה חלק מחוט השדרה הפדגוגי של הרבה מאוד מסגרות לימוד פורמליות במדינת ישראל. העובדה שזה מיקור חוץ או באמצעות זיכיונות זה עניין טכני בלבד. ברמה המהותית מדובר בחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
להגיע לוועדה הזו, שהיא ועדה סטטוטורית של הכנסת, ולהגיד: אין כסף בגלל תקציב המשכי – חברת הכנסת פרומן, שהייתה מנכ"לית משרד במדינת ישראל וראש אגף, אומרת לך שזה פשוט לא נכון עובדתית, ואז אתה מתחיל לדבר על מקרו-כלכלה ועל נזקי הקורונה. בגלל נזקי הקורונה צריך לחזק את המערכים האלה ולא לקצץ בהם.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
למען האמת זה רק מעלה חזק את השאלה למה זה מיקור חוץ. זה באמת חלק אינטגרלי מן המערכת.
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת)
¶
זו גם תוכנית שהמדינה משלמת בה בערך שליש. אני לא מקבל את המספרים שהצגת. בתוכנית הזאת ההורים והרשויות המקומיות משלמים שני-שלישים והמדינה משלמת שליש.
אורלי לוי
¶
ראשית, אני מודה לכם על קיום הדיון. אנחנו פונים פה בבקשה לוועדה לעשות כל מה שיש לאל ידה על מנת שיינתן אישור הפעלה לתוכנית קרב לשנת הלימודים הבאה.
אני שומעת את כל הדברים שנאמרים פה. אנחנו לא מנותקים מן המציאות שמתרחשת במדינה, אנחנו מבינים את הכול, אבל יחד עם זאת, כפי שהיטיבו להגיד חברי הכנסת, עובדי קרן קרב הם עובדים מנוסים, ותיקים. זה תוכנית שעובדת יותר מ-20 שנים, יותר מ-25 שנים בתוך מערכת החינוך. נכון שאנחנו לא מאורגנים כמו המורים, נכון שאנחנו עובדים תחת מכרז, אבל עדיין אנחנו חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך במקומות שבהם אנחנו עובדים. גם כבוד יושבת-ראש הוועדה ציינה את הדברים האלה בצורה מיטבית. אנחנו באמת חלק בלתי נפרד מתוך המערכת הזאת.
צריך לזכור שמדובר בכמעט 4,000 עובדים, שאחר כך ייצאו למעגל האבטלה. גם אז יצטרכו לשלם להם כסף כשהם יחתמו בלשכת העבודה, זה לא חינם כשהם יושבים בבית. במקום שהם ישבו בבית ויקבלו דמי אבטלה – אלה אנשים שרוצים לעבוד, אנשים מסורים שנתנו את חייהם לתוכנית קרב, יש פה אנשים שעובדים יותר מ-20 שנים בתוכנית הזאת, זה לא בני 20–22 שסיימו צבא ובאו לעבוד. מדובר על עובדים מסורים ומקצועיים שעובדים הרבה מאוד שנים בתוכנית. ממוצע הגילאים הוא מעל גיל 40 והם עובדים בתוך מערכת החינוך מתוך שליחות ומתוך הרצון.
אני רוצה להגיד שגם בהפגנה שקיימנו, מאבק העובדים לא מנותק מן המאבק של הילדים, מלהציג את הקול של הילדים והילדות במערכת החינוך שזקוקים להעשרה, שזקוקים להפוגה.
בחלוקת הכיתות לקפסולות יצטרכו עוד כוח אדם. עדיף וראוי שכוח האדם הזה יהיה כוח אדם מקצועי, כוח אדם ראוי, שמכיר את מערכת החינוך, שמכיר את העבודה בתוך בתי הספר וגני הילדים, שמכיר את הצוותים החינוכיים ושהעבודה הזאת לא זרה לו. ראוי שהם יהיו בבתי הספר בחלוקת הכיתות לקפסולות וייתנו העשרה איכותית מתוך 70 תוכניות שקיימות בתוכנית קרב. זה דבר אחד.
דבר שני, אנחנו מאוגדים בהסתדרות. לקח לנו הרבה מאוד שנים, אחרי 20 שנים הגענו להסכם קיבוצי שמאפשר לעובדים שלנו העסקה רציפה. זה היה מאבק ארוך מאוד ולא פשוט. יש לנו היום העסקה רציפה ויש איזו הסדרה והכרה של מדינת ישראל, שהשכילה להכיר בתוכנית הזאת והשכילה להכיר בזכויות העובדים. זה קרה בשנת 2015.
היום אנחנו עומדים בפתח של מאבק נוסף, אנחנו עומדים לפני פיטורים בגלל התקציב ההמשכי, בגלל שאין תקציב מדינה, בגלל הקורונה, בגלל אני לא יודעת מה. לא יכול להיות שפעם אחרי פעם אנשי חינוך מסורים, שעושים עבודה מצוינת, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל, יהיו תחת איום כזה. כל פעם, חדשות לבקרים אנחנו נהיה תחת איום. והפעם באמת האיום גדול מתמיד.
הדברים הגדולים ברורים לי. ברמת השטח, ברמת הפעולה כרגע אני בטוחה שאפשר למצוא דרך, למצוא איזה גשר של חודש–חודשיים כדי שלא נגיע למצב של פיטורים.
יוראי להב הרצנו, אתה דיברת על כך שייקח חצי שנה להחזיר אחר כך את התוכנית. זה לא ייקח חצי שנה. לא תהיה תוכנית קרב, נקודה. יש פה אנשים מוכשרים עם איכויות גבוהות מאוד ואנחנו נלך לחפש עבודה במקום אחר ואנחנו נמצא אותה, חלקנו, וחלקנו נישאר מובטלים בבית. התוכנית כתוכנית שלמה, כתוכנית עם מערך פדגוגי ומערך הדרכה ומערכת של מדריכים ומערך של 70 תוכניות, שנמצאות כולן יחד כיחידה, תתפרק ולא תוכל לחזור להיות כפי שהייתה עד היום.
צריך גם לזכור שהעובדים כבר מותשים ממלחמות ואין להם כוחות יותר להיות בסיטואציה הזאת שוב ושוב ושוב.
המקום של ועדת החינוך ושל הממשלה ושל מדינת ישראל לקחת אחריות על הדבר הזה ולהגיד שהחינוך לא פחות חשוב מדברים אחרים והעשרה לא פחות חשובה מדברים אחרים.
הוזכר פה גם עניין תשלומי ההורים. אני רוצה להגיד, אני בטוחה שילדים בדימונה ובקריית מלאכי ובכל הישובים שפועלת בהם תוכנית קרב, ישובי הפריפריה, יהיה להם קשה יותר לשלם 250 שקלים בכל חודש לחוג אחר הצוהריים במתנ"ס או בכל חוג פרטי כזה או אחר. יהיה להם פשוט יותר לשלם 250 שקלים לשנה שלמה ולקבל פעמיים–שלוש בשבוע שיעורי איכותי בתוך המערכת וביום הלימודים, עם החברים שלהם ועם הילדים שאיתם הם לומדים ביום-יום, מה שישפיע על האקלים החברתי, על האקלים הכיתתי, על האקלים הבית-ספרי ובטח בממד האישי על כל ילד וילדה במערכת החינוך.
אני מבקשת מן הוועדה לעשות ככל שעולה בידה על מנת לפתור את הבעיה הזו. תודה רבה לכם.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
תודה, אורלי לוי. אין לי אלא לומר שהתסכול זועק לשמיים מכל הבחינות, גם המצב שבו מעדיפים לשלם דמי אבטלה לאנשים במקום לאפשר – אפילו אם הם לא יכולים לעבוד, את אותו תקציב הרי אפשר להשקיע בהפעלה.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
במקום שיעבדו בבית ספר ישלמו להם דמי אבטלה. אותה מדינה שרוצה לחסוך הולכת להוציא במקום אחר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
נפגוש את אותם ילדים שהדבר הזה נחסך מהם בעוד שלוש, ארבע, חמש שנים דרך מערכות אחרות, כשהתשלום יהיה במזומן והרבה יותר כואב לכל הצדדים.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
וגם כרגיל מי שנפגע ראשון הוא תמיד החלש יותר, זה כל הזמן כך. התסכול באמת זועק לשמיים.
מה אני יכולה לומר? הוועדה קוראת לממשלה ישראל להעביר תקציב. אני כל הזמן נושכת שפתיים לא לומר – הרי בסוף כולנו מודעים לסיפור הפוליטי ולוויכוח האם המדינה הולכת להעביר תקציב ל-10 שבועות או ל-14 חודשים.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
בכל מקרה, מכיוון שמערכת החינוך תמיד חולשת על שתי שנות תקציב, היא נפתחת ב-1 בספטמבר, אז בכל מקרה היא תמיד מתנהלת אחרת בגלל שיש תקציב קלנדרי ויש תקציב של מערכת החינוך. לכן אני מבקשת מאוד שיגיע לדיון הראשון בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים מנכ"ל המשרד, ייתכן סקירה איפה הבעיות, מה בטוח לא יהיה מבחינתו, מה בטוח יהיה, מה עומד בסימן שאלה. אנחנו צריכים לקבל תמונה שלמה ולא לדון תוכנית–תוכנית, כדי שנוכל אחר כך לדעת על מה אנחנו מדברים.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
זה נראה לי סיכום מצוין. זה גם סיכום קל יחסית כי אנחנו שם. בשבוע הבא הוועדה הזאת תתחיל בדיונים לקראת פתיחת שנת הלימודים.
יהודית גידלי
¶
ביום שני הקרוב הוועדה תפתח בסדרת דיונים בנושא ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, והדיון הראשון יהיה בהשתתפות מנכ"ל משרד החינוך.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקשת שהוא יהיה גם על הבעיות להיערכות לפתיחת שנת הלימודים, כי על הבעיות אנחנו צריכים לדון ולעזור לקדם.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
בדיוק. זה באמת הצד שני, שלמרות מה שנראה פה, שזה כנסת מול ממשלה, בסוף כולנו באותו צד, שהוא אזרחי מדינת ישראל ותלמידי מדינת ישראל. מטרת הפיקוח שלנו היא לנסות לדחוף ככל האפשר, לראות שקבלת ההחלטות, גם במצב המשבר הזה, היא מושכלת, הגיונית והיא לא מקריבה את החלשים.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
אולי לפני שאת מסכמת, אני רוצה לומר בנימה אישית, מכיוון שאני מכירה חלק גדול ממדריכי קרן קרב והעובדים בה: בואו לא נעשה עוול לעצמנו ונוותר עליהם, באמת. זו קבוצה איכותית שפיתחה לאורך שנים תהליכים חינוכיים פדגוגיים ראויים. אני לא רוצה שהמערכת תוותר עליהם, באמת שלא.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
אני רוצה לסכם כדלהלן.
היה מן הראוי שהתוכנית של קרן קרב לא תהיה מיקור חוץ אלא מן הראוי שתהיה חלק מן המערכת. מאז שנת 1992 היא חלק אינטגרלי מן המערכת, ולכן כל המשחקים האלה הם משחקים חשבונאיים.
אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם)
¶
את יודעת למה זה כך, כי את חוק יום לימודים ארוך לא יישמו אף פעם ואז התחילו לשים טלאים של פעולות העשרה וכן הלאה. אם היו מיישמים את חוק יום לימודים ארוך, את החוק שהכנסת הזאת חוקקה, הרבה דברים היו נראים אחרת.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
נכון. סליחה. תודאי, יוראי. היה מן הראוי ואני מתנצלת. מנהלת התוכנית, מיכל גלילי, בבקשה.
מיכל גלילי
¶
שלום לכולם ותודה על רשות הדיבור. הקשבתי היטב לכל מה שנאמר ואני כמובן מצטרפת לדברים. אני רוצה להוסיף שתיים–שלוש נקודות.
הנקודה הראשונה, בהתייחס לדברים שנאמרו, אני רוצה לומר שאנחנו עובדים בצמוד ליחידה המקצועית במשרד ומכינים תוכניות שונות לעבודה בקפסולות, כך שעם תחילת שנת הלימודים אנחנו נהיה מוכנים לעבודה. אני אומרת את זה בתשובה לדברים שאמרה מיכל מנקס. מן הסתם אנחנו גם עובדים עכשיו בבתי הספר של החופש הגדול, בהתאם לנהלים של משרד הבריאות. כך שהסוגיה הזאת בעיניי כבר פתירה ומן הסתם גם תהיה פתירה במהלך שנת הלימודים. אנחנו בהחלט יודעים לעבוד על פי הנהלים. שוב אני אומרת, אנחנו עובדים על פי ההנחיות הן של משרד הבריאות והן של משרד החינוך כך שלגבי השאלה הזאת אני חושבת שלא צריכים להיות מודאגים.
אני רוצה להגיד באופן כללי שהתוכנית אכן עובדת הרבה מאוד שנים ופיתחה תוכניות וכולי. יש פה משאב, הן חינוכי והן מבחינת ההון האנושי, כאשר גם משרד החינוך וגם משרד האוצר צריכים להבין שהם מחזיקים בידם איזשהו הון שצריך לשמור אותו. סגירת התוכנית למעשה אומרת שיורד לטמיון כל העושר הזה שתוכנית קרב מחזיקה בתוכה, זה נעלם. יחד עם סגירת התוכנית יורד לטמיון כל העושר הזה של התוכניות ושל האנשים שלוקחים איתם את כל מה שהתוכנית הצליחה לפתח. זה פשוט מעשה חלם. אפילו מבחינה כלכלית, למי שדיבר כנציג משרד האוצר, צריך לחשוב היטב על הדבר הזה כי זה מעשה שהוא לא כלכלי לסגור את התוכנית.
אני באמת חושבת שעם קצת רצון ומחשבה יצירתית אנחנו יכולים לעשות איזשהו גישור על הפער הזה.
אנשים בתוכנית קרב עובדים בה הרבה מאוד שנים, ולא במשכורות מאוד מאוד גבוהות, קמים כל בוקר לעבודה עם אור בעיניים ורואים בעבודה שלהם שליחות. אני יכולה להעיד שכאשר אנחנו בכל שנה מחתימים את הרשויות המקומיות, בכל שנה ושנה מחדש אנחנו מחתימים רשויות מקומיות, והעובדה שהרשויות המקומיות, וגם הורים, בכל שנה ושנה מחדשים את הקשר עם תוכנית קרב זה משום שהם מכירים בתרומה של התוכנית הזאת לילדים ולילדות. הזכירו פה את סוגיית תשלומי הורים, אבל העובדה שבכל שנה ושנה רשויות והורים מחדשים את הקשר עם התוכנית, היא מעידה כאלף עדים על טיב התוכנית ועל המשמעות שיש לתוכנית הן ברשויות והן בקרב ההורים.
התוכנית עובדת מגן הילדים בזרעית שעל גבול הצפון ועד בית ספר ים סוף באילת, בכל רחבי הארץ. התוכנית הזאת עובדת בכל המגזרים – דתיים וחילוניים, יהודים וערבים. אנחנו יודעים לתת תשובות לבתי הספר הממלכתיים, לחינוך המיוחד, לגני הילדים, לכל הכיתות מ-א'–ו'. זו תוכנית שבמהלך השנים הצליחה לפתח איכויות ומקצועיות.
כשמסתכלים על מה שקורה עכשיו, אתה שואל את עצמך, אחרי כל כך הרבה שנים ופיתוח כזה של מקצועיות – יש את יחידת ההדרכה, יש את יחידת ההערכה שהתוכנית פיתחה במהלך השנים – איך אפשר במחי יד להוריד את השלטר ולסגור תוכנית כזו? כאשר בסופו של דבר היא תוכנית של המדינה. ביום שיצא התורם והמדינה החליטה לקחת תחת חסותה את התוכנית הזאת, זו תוכנית של המדינה, זו תוכנית של משרד החינוך. אז מה הטעם ואיפה ההיגיון לסגור את התוכנית? באמת זה בלתי מתקבל על הדעת ובשום צורה לא מובן מה ההיגיון ואיך אפשר לעשות דבר כזה.
צודקת מי שאמרה קודם שזה פשוט עניין של התארגנות כזו או אחרת שהתוכנית עובדת במיקור חוץ. היא יכלה בהחלט לעבוד בצורה אחרת, ואולי בעתיד זה גם יקרה.
אני באמת מאמינה בכל לבי שחייב וצריך להימצא פתרון, לעשות איזשהו גישור כדי שהתוכנית תוכל להמשיך לעבוד ולהמשיך לעשות את הדברים הטובים שהיא עושה. אין שום הצדקה ושום סיבה, לא שהעובדים יעזבו וילכו לבקש דמי אבטלה ולא שילדים וילדות בכל רחבי הארץ לא יקבלו את השירות הזה, שהוא נחוץ עכשיו יותר מאי פעם, ולא נכביר מילים על כמה חשובים עכשיו שיעורי ההעשרה בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים.
אגיד לסיום, לקחת את העובדים ולהכניס אותם ככוח עזר, אני אומרת לנציג האוצר, זה יעלה למדינה הרבה יותר מאשר להמשיך ולעבוד עם התוכנית כתוכנית, כי זה אומר שאין את כל המעטפת של רשויות והורים וכולי. צריך גם לעשות חשבונות כלכליים בסופו של יום, צריך להסתכל על כל התמונה.
אני מקווה מאוד ותולה את יהבי בכך שהשכל הישר יגבר ויימצא פתרון וב-1 בספטמבר כבכל שנה נוכל לראות את המדריכים והמדריכות של תוכנית קרב מגיעים לבתי הספר ולגנים וממשיכים לעשות טוב.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
תודה רבה. שוב התנצלות על שלא קיבלת את רשות הדיבור קודם. חבר הכנסת להב הרצנו במילות סיכום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
ניגשתי לדיון הזה בבקשה שתתקבל איזו החלטה. אני מבין מהדברים של נציג האוצר שההחלטה התקבלה. הדברים של נציג האוצר לא מקובלים עליי. אני לא יודע איך לעכל אותם. הוא מייצג בעיניי את הממשלה בהקשר הזה כי בעל המאה הוא בעל הדעה, ובהקשר הזה זה נמצא אצל האוצר.
למדינה אסור להתעסק עם חלומות של אנשים, במיוחד אנשים שהם מקרב אוכלוסיות מוחלשות בפריפריה, ופה יש התערבות והפרעה ברורה של הממשלה הזו בחלומות של אנשים. באופן כללי אנחנו מתעסקים יותר מדי במאמצי בלימה של הדברים הכי בסיסיים שמרכיבים את המציאות הישראלית שלנו. תוכנית קרב היא אולי אחד מעמודי התווך של היכולת ליצור וליזום ולחלום. קטיעת הענף הזה משמעותה התערבות והתעסקות בחלומות של אנשים, של אנשים צעירים. אסור לנו לגרום לזה לקרות.
אם מדובר בשאלה תקציבית – אנחנו מוכרחים לטפל בזה. לא ייתכן שהתוכנית הזאת תיגמר. בניגוד לדברים אחרים, ומנהלת התוכנית ויושבת-ראש ועד העובדים בתוכנית קרב אמרו את זה, אי אפשר להחזיר אותה. המשמעות של הסגירה היא לא שבעוד חודשיים יימצא מאגר תקציבי. מדובר על פירוק התוכנית הזאת. המשמעויות הן משמעויות רוחב עמוקות. אני מקווה, אני יודע שזה כל כך זעזע אותך עד שלרגע לא הסתכלת על לוח המוזמנים, אבל זה באמת מזעזע.
אני מקווה שמפה תצא קריאה ברורה למשרד האוצר, לשר גלנט, לשר כץ, להתערב בצורה מידית ולפתור את הדבר הזה עכשיו. בעוד יומיים זה פשוט לא יעזור, זה יהיה מאוחר מדי.
זאב גולדבלט
¶
אני מבקש שיאפשרו לנציגה של הנהגת ההורים הארצית לשאת דברים. אנחנו הגורם המשלם, דרך אגב. כדאי שיאפשרו לנציגה שלנו לדבר, אפילו בשתי דקות.
צופית גולן
¶
תודה רבה. אנחנו ההורים רואים חשיבות רבה לקיום התוכנית הזאת שפועלת שנים רבות במוסדות חינוך בארץ ומסייעת, כפי שאמרו לפניי, לצמצם פערים, ויש לה חשיבות.
כפי שאמרו, התוכנית ממומנת גם על ידינו ההורים. יש לה ערך חינוכי, חברתי. היא כוללת תחומי העשרה במגוון תחומי דעת, כפי שהציגו לפניי.
היא נותנת לילדים שלנו כנפיים. עבור חלק מן הילדים שלנו זו האפשרות היחידה לקבל העשרה וחוג, ואף יותר בשנה הקרובה כאשר עוד לא ברור אם יהיו חוגים ובכלל לא ברור אם יהיה להורים כסף לשלם עליהם.
יתרון נוסף שהיא מביאה, ולא דיברו עליו פה, זה שעות הסל שהיא מוסיפה לתוך המערכת, הן במהלך שנת הלימודים והן במהלך החופשות. בתקופה המורכבת שאנחנו נמצאים בה היא מספקת הפוגה חשובה מאוד לילדים.
חשוב לנו לציין גם שאנשי קרן קרב עשו הכשרות לצוותים, עברו לעשות הכשרות למענה מקוון, להתאים את התוכניות למגבלות הבריאות החדשות ולשמר עד כמה שניתן את התוכניות במתכונתן המקורית, ועל כך אנחנו מודים להם.
יחד עם זאת, חשוב לי להתחבר אל מה שאמרה מיכל מנקס ממרכז השלטון המקומי. לאור השנה המורכבת שמצפה לנו בעקבות ההתמודדות עם נגיף הקורונה, חשוב לנו להדגיש שאנחנו חושבים שיש להגביל את כמות אנשי הצוות שכל כיתה פוגשת וכמות הכיתות שכל מדריך פוגש.
חשוב לנו להדגיש גם שלמרות כל ההכנות שנעשו ללמידה מקוונת, לאור כל הנתונים שכבר ראתה ועדת החינוך על החוסר במכשירי קצה וחוסר בתשתיות אינטרנט, אנחנו כהורים לא נוכל לאפשר תשלום על משהו שלא כל הילדים יוכלו ליהנות ממנו.
חשוב לנו שהתוכנית תמשיך אבל חשוב לנו גם שהיא תמשיך בצורה שלא תסכן את הילדים, בצורה שתאפשר לכולם ליהנות ממנה. תודה רבה.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
הוועדה קוראת למשרד האוצר ולמשרד החינוך לזכור את הערך החברתי ארוך-הטווח הסופר-משמעותי של תוכנית קרב ולהיכנס היום ולפעול לפתרון הבעיה.
הנושא הזה לא יכול להידון רק דרך החור של הגרוש. זה לא רק שאלה תקציבית. יש פה שאלה חברתית וחינוכית.
אנחנו מזועזעים מכך שהתוכנית הזאת עומדת להיסגר וכועסים מאוד.
אני רוצה לנצל את המיקרופון הזה בשביל לקרוא לראש הממשלה להתעשת. מדינת ישראל לא יכולה לחיות בלי תקציב.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
בעיניי המשמעות היא שלא יהיה למדינת ישראל תקציב. הרעיון של בחירות עכשיו הוא רעיון נוראי. אנחנו מבלים את הימים שלנו בדיונים על עוד ועוד ועוד תוכניות שעומדות להיסגר, בעוד ועוד מוסדות שקורסים. מדינת ישראל צריכה תקציב, היא צריכה אותו כבר אתמול. אני מקווה מאוד שזה עומד לקרות.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00.